זלי גורביץ'
הַחַיָּה הַיְחִידָה: מחזור
בתוך: חדרים – גיליון 11: קיץ 1994

מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ?

מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ.

מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ

חָדָשׁ חָדָשׁ


יָשַׁבְתִּי לְבַד

יָשַׁבְתִּי לְבַד

לְבַד יָשַׁבְתִּי

לְבַד לְבַד


וּמַה מִּסָּבִיב?

מִסָּבִיב שֶׁקֶט

שֶׁקֶט מִסָּבִיב

שֶׁקֶט שֶׁקֶט


שֶׁקֶט מִסָּבִיב

שֶׁקֶט שֶׁקֶט

הַחֲנֻכִּיָּה

דּוֹלֶקֶת.

הַשִּׂיחָה זוֹרֶמֶת

וְשׁוֹטֶפֶת כְּמִקְלַחַת

אֲבָל בְּתוֹכָהּ

אֲנַחְנוּ בּוֹדְדִים בְּיַחַד


אֲנִי בּוֹדֵד

אַתָּה בּוֹדֵד

אַתָּה בּוֹדֵד?

אַתְּ בּוֹדֵדָה?


אוּלַי רַק אֲנִי

לֹא צָחַקְתִּי

כְּשֶׁכֻּלָּם צָחֲקוּ

וְגַם אֲנִי צָחַקְתִּי


וְצָחַקְתִּי וְצָחַקְתִּי

וְצָחַקְתִּי וְצָחַקְתִּי

וְהִתְגַּלְגֵּל אֵלַי הַצְּחוֹק

מֵרָחוֹק מֵרָחוֹק

שָׂרָה שָׁרָה

שִׁיר שָׂמֵחַ

שִׁיר שָׂמֵחַ

שָׁרָה שָׂרָה


כָּל יָמֶיהָ

שָׂרָה שָׁרָה

כָּל יָמֶיהָ

שָׁרָה שָׁרָה


שִׁיר שָׂמֵחַ

שָׁר אֶת שָׂרָה

שָׁר אֶת שָׂרָה

שִׁיר שָׂמֵחַ


וּכְשֶׁהִיא

רוֹצָה לַחְדֹּל

שִׁיר שָׂמֵחַ

לֹא יָכוֹל

תִּשְׁתַּחְרֵר מֵהַמֶּתַח

תַּעֲלֶה אֶל פְּנֵי הַשֶּׁטַח

וְתִרְעֶה כְּעֵז וָשֶׂה

בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה


הָאֶפֶס הוּא אֶחָד

הַשָּׂדֶה הַמְאֻחָד

שְׂדֵה הַמַּעֲשֶׂה

הוּא הָאֶפֶס הַמֻּחְלָט


וּמֵעָלָיו הַזִּכָּרוֹן

הַיָּחִיד, הַשּׂוֹרֵד

וְהַשִּׂמְחָה הָעוֹלָה

וְהָעֶצֶב הַיּוֹרֵד


וְהַשָּׁמַיִם אֶפֶס

אֶפֶס לָעֵינַיִם

וְהַזְּמַן עוֹבֵר

עוֹבֵר בֵּינְתַיִם

כָּל עוֹד יֵשׁ לִי

אַלְפָא בֵּיתָא

כְּמוֹ צְבָעִים

עַל הַפָּלֵטָה


יֵשׁ לִי אָב

וְיֵשׁ לִי אֵם

וְתַנּוּר

לְהִתְחַמֵּם


בַּשָּׁמַיִם

רוּחַ שָׁט

וַאֲנִי

חוֹזֵר לַפְּשָׁט

אֲנִי הַחַיָּה

הַחַיָּה הַיְחִידָה


אֲנִי הַחָד

וַאֲנִי הַחִידָה


וַאֲנִי הַלּוֹכֵד

הַלְּכִידָה, הַלְּכוּדָה


אֲנִי הַחַיָּה

הַחַיָּה הָאֲבוּדָה


אֲנִי הָעוֹבֵד

וַאֲנִי הָעֲבוֹדָה


זֵעַת אַפַּיִם

אוֹ טֵרוּף וַחֲרָדָה


כֻּלִּי עֲצַבִּים

וּרְאִיָּה חַדָּה


וְזִכָּרוֹן אֶחָד

שֶׁרֵאשִׁיתוֹ נִפְרְדָה


וּפַרְצוּף אֶחָד

וּפָנִים אֲחָדִים


וְאִם אֹהַב אֶת הַשִּׁירִים הָאֵלֶּה

תֶּאֱהַב נַפְשִׁי


נַפְשִׁי הָרְחוֹקָה

הַקְּרוֹבָה הַיְחִידָה

יֵשׁ עַל פָּנַי

אֱלֹהִים אֲחֵרִים


הָרְאִי הֶרְאַנִי

הֶרְאוּנִי אֲחֵרִים


וְהֶרְאַנִי אֲנִי

שֶׁבָּאַנִי וְרָאַנִי


וְהוֹצִיאַנִי לְעַצְמִי

מִכָּל הַחֹורִים


וּזְרָקַנִי עַל עַצְמִי

כְּחַיָּה עַל חַיָּה


וּטְרָפַנִי וְהֵבִיאַנִי

עַד כְּלָיָה


שֶׁקֶר צָף

עַל פְּנֵי הַמַּיִם


עַל פָּנַי

צָפִים שָׁמַיִם


שֶׁמֵי עֵירֹם

וּשְׁמֵי עֶרְיָה


חֲלוֹם שָׁבוּר

וּמַחֲשָׁבָה טְרִיָּה


עֲנָנַי, עֲנָנִי

יְלָדַי יְלָדַי


רָצִיתִי לְהִבָּרֵא

בְּמוֹ יָדַי


אֲנִי אֵלֵךְ לִי

וּלְכוּ אַתֶּם לָכֶם


וְשָׁלוֹם עָלַי

וְשָׁלוֹם עֲלֵיכֶם

אֵיפֹה אֲנִי גָּר –

בִּמְאוּרַת הַכִּשָּׁלוֹן

שָׁם יֵשׁ לִי כֶּרֶם

לְעָבְדוֹ וּלְשָׁמְרוֹ


וַאֲנִי מַתְקִין אוֹתוֹ וּמְתַקֵּן אוֹתוֹ

וְנוֹטְעוֹ שׂוֹרֵק

אַךְ מִבִּפְנִים כְּבָר שׁוֹמֵעַ

מִישֶׁהוּ שׁוֹרֵק


וְלוֹחֵשׁ לִי בָּאֹזֶן

דְּבָרִים קָשִׁים

וּמַפִּיל אֶת רוּחִי

עַל הַקְּרָשִׁים


וְהַכֹּל לֹא שָׁוֶה

וְהַשִּׁיר נוֹפֵל

וְהוֹלֵךְ הַכֹּל

לַעֲזָאזֵל


וְשׁוּב לַכֶּרֶם

אֲנִי חוֹזֵר

וּקְרֵבָה הָאֱמֶת

לְהֵאָמֵר

סִפּוּר קָטָן

עִנְיָן גָּדוֹל


עִנְיָן קָטָן

סִפּוּר גָּדוֹל


בְּמִלָּה

אֶפְשָׁר לָדַעַת


אִם אוֹמְרִים

בָּהּ אֶת הַכֹּל?


הִנֵּה הַשִּׁיר

מַה הוּא יוֹדֵעַ


כַּמָּה דַּעַת

הוּא יִשְׁקֹל – –

אֲנִי לֹא אֲנִי

עָזַבְתִּי אֶת זֶה

יָשַׁבְתִּי לִרְאוֹת

מֵהַצַּד מַחֲזֶה


אֲנִי בְּבֵיתוֹ

עִם אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו

אוֹ לְבַד בְּחַדְרוֹ

עֵת נָפְלוּ פָּנָיו


כּוֹתֵב אֶת כְּתָבוֹ

וּמְלַהֵג בִּלְשׁוֹנוֹ

זֶה כְּאֵבוֹ

וְזֶה מִשְׁעָנוֹ


אֲנִי לֹא עַבְדּוֹ

וְהוּא לֹא אֲדוֹנִי

אֲנִי לֹא כִּשְׁלוֹנוֹ

וְהוּא לֹא כִּשְׁלוֹנִי


וְאִם זוֹ לְשׁוֹנוֹ

זוֹ לֹא לְשׁוֹנִי

הוֹי רַק לִהְיוֹת חָפְשִׁי

מֵעִם אֲדוֹנִי

חדרים 11ח ט גורביץ.png

זלי גורביץ'. צילום: רפי קרץ

מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל
  • בתיה שוורץ
  • מיה קיסרי
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!