שם טוב גאגין
פרק שלישי: שירי אבל וקינות למצבות
בתוך: ספר פרקי שירה

קינות נהי ואבני מצבות לידידים שונים שנוחם עדן

עט"ר מרן אבא הרב רבי יצחק גאגין זלה"ה

עלה השמימה כ"ט כסלו

שנת תרפ"ד


מרת אמי הצדקת הכשרה רבקה גאגין נ"ע,

עלתה השמימה כ"ז אדר שני

שנת תרס"א


אַזְכִּיר נַפְשֹׁתֵיכֶם הַטְּהוֹרוֹת וְהַזַּכּוֹת.

בְּסִפְרִי זֶה שֶׁל תְּפִלּוֹת וּבְרָכוֹת.

חִנַּכְתֶּם בִּנְכֶם עַל בִּרְכֵּי הַתּוֹרָה וְהַיִּרְאָה.

אַחֲרֵי טֹרַח עָמָל וּתְלָאָה.

וְתִהְיֶה הַזְכָּרָה זוּ לָכֶם לְעֵדָה.

מִכָּל אַרְמוֹנוֹת וּשְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה.

דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא.

הַהוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי יְיָ לְאַהֲבָה.

יִרְאֶה שְׁמוֹתֵיכֶם וְזִכְרוֹנֵיכֶם בְּטוֹב.

וּבָזֶה יֵדַע שֶׁקְּנִיתֶם שֵׁם טוֹב.


בִּנְכֶם הַנּוֹשֵׁק בְּדֶמַע עֲפַרְכֶם.

וּמְקַוֶּה שֶׁתִּרְאוּ הַתְּחִיָּה בְעֵינֵיכֶם.


ירושלים, יום כ"ה ניסן ש' תרע"א.

קינה זאת יסדתיה

הרב הג' הדיין המצויין כמוהר"ר מנחם שם טוב

הכהן ז"ל.


עַד אָן תֵּבֵל, “רַב מְחַבֵּל”,

תַּצְמִית, תִּרְצַח, בִּלְתִּי חֶמְלָה.

עַל כָּל אֶזְרָח, יָצִיץ יִפְרַח,

תָּנִיף גַּרְזֶן לַעֲשׂוֹת כָּלָה.

גֶּזַע תִּכְרוֹת, תִּגְדַּע פֶּאֱרוֹת,

פְּרִי תָשִׂים עִי מַפָּלָה.

אִישִׁים יִבְכּוּ, גַּם כַּף יַכּוּ,

כִּי הוֹד נֶעְדַּר, כָּבוֹד גָּלָה.

כֹּהֵן גָּדוֹל, מָעוֹז וּמִגְדּוֹל,

נִכְתַּר בְּשֵׁם טוֹב וּגְדוּלָה.

וּבְדַת צוּרוֹ, זָרַח אוֹרוֹ,

נָתַן רֵיחוֹ חֵן וּתְהִלָּה.

אוֹי כִּי נִטְמַן, מֶתֶק צוּף מַן,

יוֹם לִמְרוֹמֵי שַׁחַק עָלָה.

גִּיהַּ שִׁמְשׁוֹ, תִּהְיֶה נַפְשׁוֹ,

אֶל מְנוּחָה, אֶל נַחֲלָה.


על מות המלך החסיד חוסן מלך מצרים.

שנת תרע"ז


דָּר בַּמְּרוֹמִים, שׁוֹמֵר שְׁחָקִים, דְּרָכֶיךָ וּמִשְׁפָּטֶיךָ עֲמוּקִים, פָּעֳלֶיךָ הֵם תְּמִימִים, נִסְתָּרִים וְנֶעֱלָמִים, וְאַתָּה בַשָּׁמַיִם מִמַּעַל, מִי יֹאמַר לְךָ מַה־תַּעֲשֶׂה וּמַה־תִּפְעָל.

אֵל אֱלֹקֵי הָרוּחוֹת לְכָל בָּשָׂר, כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינֵינוּ, חֳמַרְמְרוּ מֵעֵינוּ, כִּי נָפְלָה עֲטֶרֶת רָאשֵׁנוּ, מַחְמַד עֵינֵינוּ וּגְדוּלַת אֲדוֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ חוּסֶן נ"ע.

שֶׁנִּפְטַר וְהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ, וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ, מִתְהַלֵּךְ בְּתוּמוֹ, צַר לָנוּ עָלָיו וְעַל בֵּית הַמְּלוּכָה אֲבֵלָיו, וְכָל אִישׁ לְפִי מַהֲלָלָיו, מֶלֶךְ מ"ה בְּרַחֲמֶיךָ יַעֲלֶה וְיָבֹא יַגִּיעַ יֵרָאֶה וְיֵרָצֶה לְפָנֶיךָ, חֲסָדָיו וְצִדְקוֹתָיו, תְּרוּמוֹתָיו וּמַעְשְׂרוֹתָיו, וְשַׁלֵּם לוֹ גְמוּלוֹ, כִּי זַךְ וְיָשָׁר פָּעֳלוֹ, צְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים נִשְׁמָתוֹ וְשִׂים כָּבוֹד מְנוּחָתוֹ, לַחֲזוֹת בְּנוֹעַם יְיָ וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ, כְּתִכְתִיב יָבֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם.

ממ"ה מְקוֹר הַיְּשׁוּעוֹת וְהַנֶּחָמוֹת כְּדִכְתִיב אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם, שְׁלַח כּוֹס תַּנְחוּמִין לְבֵית הַמְּלוּכָה, וְתֵן לָהֶם בְּרָכָה, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, אֵין פֶּרֶץ וְאֵין צְוָחָה, וִיקֻיַּם בָּהֶם מִקְרָא שֶׁכְָּתוּב לֹא יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ וְאַתָּה תִהְיֶה לָהֶם לְאוֹר עוֹלָם.

ממ"ה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים נַחֵם הַמַּלְכָּה הָאַלְמָנָה, אֲשֶׁר נַפְשָׁהּ נַעֲנָהּ, תֶּן לָהּ אוֹרֶךְ יָמִים, וְנוֹדֶה לְךָ בָעַמִּים, מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֶיהָ לְטוֹבָה, עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה, וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל, וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן.


קינה ונהי ומספד על מלכנו החביב ג’ורג' החמישי ע"ה

עלה לשמים 26 טבת שנת תרצ"ו (1936/I/21)


אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת. תְּחִלַּת הַהַתְחָלוֹת. מְעוֹן הַנְּשָׁמוֹת. וּמְכוֹן הָעוֹלָמוֹת. בָּאנוּ לְפָנֶיךָ הַיּוֹם בְּלֵב נִשְׁבָּר. וִידַבְּרוּ עֲבָדֶיךָ דָבָר. וּבִבְכִי תַּמְרוּרִים נִשָּׂא קוֹלֵנוּ. נַחַל דִּמְעָה תֵרַדְנָה עֵינֵינוּ. כִּי עָלָה מָוֶת בְּחַלּוֹנֵינוּ. וְנָפְלָה עֲטֶרֶת רָאשֵׁנוּ. שַׂמְנוּ עָלֵינוּ אַפֶר תַּחַת פְּאֵר. וְשִׁמְשֵׁנוּ חָשַׁךְ וְלֹא יָאֵר. קָרַעְנוּ בְגָדֵינוּ לִקְרָעִים. בִּרְאוֹתֵינוּ רָמֵי הַקּוֹמָה גְדוּעִים.


אַלְלַי! לָקַחְתָּ מֵאִתָּנוּ מַחֲמַד עֵינֵינוּ. וְרוּחַ אַפֵּינוּ. הוּא מַלְכֵּנוּ. הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ. הֶחָסִיד וְהָרַחֲמָן ג’וֹרְגְ' הַחֲמִישִׁי אֲשֶׁר אָמַרְנוּ נִחְיֶה בְצִלּוֹ. וְנִסָּתֵר בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ. וְהִנֵּה הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ. מִתְהַלֵּךְ בַּחֲסִידוּתוֹ וְתוּמוֹ. רוֹעֶה נֶאֱמָן הָיָה לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. וְנִהֲלָנוּ בְאוֹרְחוֹתֶיךָ אֵל. הֲנִמְצָא כָזֶה בְּעִתּוֹת כָּאֵל. כָּל אִישׁ וָאִישׁ לְרֵעֵהוּ שׁוֹאֵל. לְכֻלָּנוּ נִהֵג בְּאַהֲבָה כְאָב. וְעַתָּה יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב.

תּוֹרַת חֵן וָחֶסֶד עַל לְשׁוֹנוֹ. בְּכָל מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ. וְאִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ. וְכָל מְגַמָּתוֹ לִדְרוֹשׁ טוֹבַת מַמְלַכְתּוֹ. לְעַמּוֹ וּלְצֹאן מַרְעִיתוֹ.


אֱלֹהֵי הַחֶסֶד! גְּמוֹל לוֹ כְצִדְקוֹ. וּכְבוֹר יָדָיו הָשֵׁב לוֹ חֶלְקוֹ. יִזָּכְרוּ לְפָנֶיךָ מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים. אֲשֶׁר עָשָׂה עִם בָּנֶיךָ הַנְּדִיבִים. פְּתַח לוֹ שַׁעֲרֵי גַן עֵדֶן וּבְסֵתֶר אָהֳלֶךָ תַסְתִּירֵהוּ. וּלְקֵץ הַיָּמִין תַּעֲמִידֵהוּ.


מֶלֶךְ רַחֲמָן. וְעִם קְדוֹשֶׁיךָ נֶאֱמָן. אַתָּה בוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב. וְרוֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב. אֵל נָא רְפָא שֶׁבֶר הַמַּמְלָכָה הַזֹּאת. כִּי אַתָּה אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת. וְנַחֲמֵם וְשַׂמְּחֵם מִיגוֹנָם. וִירוֹמְמוּ שִׁמְךָ בִגְרוֹנָם. תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ לֵב אֲדוֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ אֵידְוַוארְדְ הַשְּׁמִינִי.

יוֹשֵׁב בְּשֶׁבֶת תַּחְכְּמוֹנִי. וּבִזְרוֹעֲךָ הַנְּטוּיָה תְּאַמְּצֵהוּ. לָשֵׂאת עוֹל הַמַּלְכוּת תְּבוֹנְנֵהוּ. וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ.

רוֹפֵא כָל בָּשָׂר. וּלְכָל שָׂרֵי מַעֲלָה שָׂר. חַבֵּשׁ

כְּאֵב מַלְכָּתֵנוּ מארי הַמְּבַכָּה עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ. וְלֹא תֶחֱשַׁךְ עוֹד מְאוֹרֶיהָ. הַשְׁקֶהָּ כּוֹס תַּנְחוּמֶיךָ וּלְכָל בֵּית הַמְּלוּכָה לְמַעַן שְׁמֶךָ. וְלֹא יִשָּׁמַע עוֹד שׁוֹד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלָם. מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.


תְּסוֹכֵךְ בְּאֶבְרָתְךָ אַרְצֵנוּ הַחֲמוּדָה. אֲשֶׁר הִיא כְכָלָּה נָאָה וַחֲסוּדָה. תֵּן שָׁלוֹם וְאַהֲבָה בָאָרֶץ. וְלֹא יִהְיֶה בָהּ כִּלָּיוֹן וָקָרֶץ. וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶָכָּתוּב בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וְמָחָה יְיָ אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים אָמֵן.


שנת הורידו לארץ ראשן לפ"ק


בני הא' יוסף עדס

אֵשׁ יָרְדָה מִן הַשָׁמַיִם,

פִּתְאֹם כְּחֵץ עַל מִצְרַיִם.

אוֹי כִּי נִשְׁפַּךְ דָמָם כַּמַּיִם,

סָפְקוּ עֲלֵיהֶם כַּפַּיִם.

אָסוֹן נוֹרָא לִבְנֵי עֵבֶר,

וּלְהַשׁוֹמְעִים שֵׂאת וָשָׁבֶר.

אוֹי לְאָב שֶׁשָּׂמָם בַּקֶבֶר,

וּבָא עָלָיו שֶׁבֶר עַל שָׁבֶר.

בַּחוּרִים וְגוֹבְהָם כַּאֲרָזִים,

בְּנֵי אַצִּילִים וּפְנֵיהֶם עַלִּיזִים.

נוּדוּ עֲלֵיהֶם בַּחֲרוּזִים,

וְיִסְפְּדוּ לָהֶם חַכְמֵי הָרָזִים.

הֵילִילוּ אוֹהֲבַי עַל חֲלָלַי,

אוֹי וַאֲבוֹי אוֹיָה לִי אַלְלַי.

סִפְדוּ עַל דַם עוֹלָלַי,

דָנַנִי אֱלֹהִים עַל רוֹעַ מַעֲלָלַי.

פַּעֲמַיִם בְּכוּ הַשְּׂרֵפָה,

שָׂרַף הָאֵל וְלֹא רִפָּא.

אָחוֹז אֲחָזַתְנִי זַלְעָפָה,

וְנַפְשִׁי וְגוּפִי עֲיֵפָה.

אָנָּא עֶזְרָה בְצָרוֹת,

מַחְמַדֵּינוּ הוּבְלוּ לִקְבָרוֹת.

הִשְׁבַּעְתָּנוּ יְגוֹנִים וּמְרוֹרוֹת,

בָּאֵשׁ הִפַּלְתָּם בַּמִּכְמָרוֹת.

אַב הַסְּלִיחוֹת וְהָרַחֲמִים,

הַבִּיטָה וּרְאֵה מִמְּרוֹמִים.

שְׁלַח לְהוֹרָיו תַּנְחוּמִים,

וּרְאֵה אֵיךְ בִּגְדֵּיהֶם פְּרוּמִים.


האחים עזרא ואהרן בני הג' יוסף עדס

– נלב"ע בסלו תרע"ז – בקהירו

מאבני בליסטראות שהושלכו עליהם ע"י הציפילין הגרמני.

תנצב"ה


על הא' חיים קאנסינו נ"ע

ויהי לאבל כנורי ועוגבי לקול בוכים.


אוֹי כִּי נִטְמַן מֶתֶק צוּף מַן,

מִגֶּזַע הַיַּחַשׂ יָשָׁר וְנֶאֱמָן,

מֻכֶּה וּמְעֻנֶּה וִידוּעַ חוֹלִי,

שָׂבַע בַּמְּרוֹמִים לַעֲנָה וָרֹאשׁ,

יָמִים רַבִּים עַל מִשְׁכָּבוֹ נֶהְפַּךְ,

וְהָרוֹפְאִים נוֹאֲלוּ לִמְצֹא מָזוֹר,

הֵרִיעַ הִצְרִיחַ לָאֵל לַעֲזוֹר,

אֲהָהּ וְהִנֵּה מָוֶת מֵחַיִּים,

וּמָצָא הַמָּקוֹם הַזֶּה לְקֶבֶר.

הלא הוא הגביר המדוכא ביסורין

הר' חיים קאנסינו נ"ע נלב"ע ביום ה' י"ז לחדש סיון שנת יעתר אל אלוה

תנצב"ה

5680

1920 June 3


אשר קוננתי בעד הצדקת הכשרה שמחה קאנסינו


נלב"ע בשנת תרפ"ז

תנצב"ה


שָׁבְתָה שִׂמְחָה הָהּ! פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ,

מִשְׁפַּחְתָּהּ בְיָגוֹן אֵבֶל תְּמוּרָתָהּ,

חָשְׁכָה שִׁמְשָׁהּ אֲחָזַתְנוּ זַלְעָפָה,

הָלְכָה וְאֵינֶנָּה פִרְיָהּ וַעֲנָפָהּ,

קוֹל בּוֹכִים עַל שִׂמְחָה הַנֶּעְדָּרֶת,

אֵבֶל אֵם טוֹבָה הָהּ! תּוּגָה נִשְׁאָרֶת,

נַפְשָׁהּ הַטְּהוֹרָה עָלְתָה שָׁמַיִם,

סַפִּיר גִּזְרָתָהּ שָׁם בְּאוֹר הַחַיִּים,

יָצְאָה נִשְׁמָתָהּ זַכָּה וּטְהוֹרָה,

נֶהֶפְכוּ פָנֶיהָ כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה,

וְנִנְעֲלוּ דַלְתוֹת הָעֲזָרָה,

וַתַּעַל שָׁמַיִם מָקוֹם מַּה–נּוֹרָא.


להר' יום טוב שלום נ"ע

בָּהּ נִגְנַז אִישׁ תָּמִים,

אוֹהֵב דִּבְרֵי חֲכָמִים,

שְׁמוֹ נוֹדַע בַּשְּׁעָרִים,

בִּלָּה יָמָיו בִּיסוּרִים.


הר' יום טוב בן אברהם שלום נ"ע

שנת ונאספת אל קברותיך בשׁלום



שקוננתי על הגביר יצחק קאנסינו נ"ע


הוֹי! לֻקַּח גְּדוֹלָם, וּפְאֵר קְהָלָם,

נָפוֹץ חֵילָם, וְנִפְזַר גְּדוּדָם,

בָּתֵּי הַתְּפִלָּה וְהַמּוֹסָדוֹת סָר צִלָּם,

כִּי נִפְקַד אִישׁ תְּהִלָּה מִמַּעֲמָדָם,


תשרי תר"ץ


ינחם להגברת הנכבדה חכמה וּמשכלת

ממשפחה רמה בּישראל מרת פרחה ששון ת"ם.


צַר לִי עַל הַשְּׁמוּעָה,

מַחְלָה וְנוֹעָה.

עַל פְּטִירַת בִּתָּהּ הַחֲכָמָה,

אַחַת הָיְתָה עַל הָאֲדָמָה.

יְצָאָה שְׁמָהּ בְצִיוֹן,

כִּי תַצִּיל עָנִי וְאֶבְיוֹן.

צַר לִי לְאֵם תִּבְכֶּה,

בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה.

שׁוֹאֶגֶת מִנַּהֲמַת לִבָּהּ,

בִּתִּי הַיְקָרָה וְהַחֲבִיבָה.

אָנָּה תֵלְכִי בִמְעָרוֹת צוּרִים,

בִּתִּי מְעוּלֶפֶת סַפִּירִים.

בְּקֹצֶר יָמִים וְשָׁנִים,

וּמִבְּלִי חֻפַּת חֲתָנִּים.


יְהִי רָצוֹן כִּי הָאֵל יִשְׁלַח לָכֶם נֶחָמָה.

וְתַאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה.

וּמָחָה יְיָ אֱלֹהִים דִּמְעָה,

וְיַצְמִיחַ לָכֶם רְוָחָה וִישׁוּעָה.

וְהַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם,

לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם.

שֶׁקֶט וְשַׁלְוָה בְכָל גְּבוּלָם.

דַּלִּים וְאֶבְיוֹנִים וְשִׁפְלֵי עָֽיִן,

עַל קְבוּרַת רָחֵל בִּבְכִי יָבֽוֹאוּ,

אוֹיָה כִּי שָׁוְא בִּכְיָהּ גַּם יְלֵיל תֹּֽהוּ,

עֵת כָּל יְמֵי חֶלְדָּהּ שָֽׁבוּ לְאָֽיִן.


אַךְ בִּמְרִירוּת לֵבָב כֻּלָּם יֹאמֵֽרוּ,

הִיא הָיְתָה עֵֽזֶר וּמָגֵן וּמִשְׂגָּב לָֽנוּ,

אַךְ הִיא מְחַיָּה אֶת־נַפְשׁוֹת כֻּלָּֽנוּ,

וּתְהִלּוֹת צִדְקָתָהּ פֶּה וְלָשׁוֹן יְסַפֵּֽרוּ.


אַךְ הִיא תִשְׁמַע קוֹלָם מֵרוּם רָקִֽיעַ,

הַסּוּ! תֹּאמַר כִּי לִזְבוּל עָלִֽיתִי,

זֹאת הִיא מְנוּחָתִי אֲשֶׁר אִוִּֽיתִי,

פֹּה אֵשֵׁב פֹּה אֶשְׁקוֹט וּפֹה אַרְגִּֽיעַ.


“נפשו בטוב תלין” על הש"ץ גרשון בילאסקו נ"ע


נִזְכֹּר עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה.

זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה.

אֲהָהּ! גַּפְנוֹ הוֹבִֽישָׁה.

אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה.


המשכיל ונבון נעים זמירות ישראל

הג' גרשון בילאסקו נ"ע


נלב"ע אלול תרפ"ט.


“אלון בכות” קינה על מות אשת הרב דר' הירץ נ"י


קינה ששלחתי להרב דר' יוסף הירץ ראש רבני

האשכנזים באנגליא ביום שמתה אשתו נ"ע.


לָמָּה בַּאֲנָחָה נִשְׂבְּעָה שִׁבְעָתַֽיִם,

אִם הַמִּיתָה הִיא בִידֵי שָׁמָֽיִם.

הֲלֹא כֻלָּנוּ נְכֹנִים לְיוֹם הַמָּֽוֶת.

וְלָמָּה נְקוֹנֵן בִּרְבוֹת הַשַּׁלְהֶֽבֶת.


אֲבָל לְהַנִּשְׁאָרִים רוּחֵנוּ דָוָה.

כַּבַּעַל וְהֵבָּנִים וְהַמִּשְׁפָּחָה שָׁוָה.

בִּכְבּוֹת אוֹרָהּ אוֹר הוֹדָם כָּבָה.

בְּהִפָּרְדָהּ וְהָיוּ כְּעַרְעָר בָּֽעֲרָבָה.


אַלְלַי! הָרַבָּנִית הֶירְץ אֵינֶנָּה.

הֵמִירָה נְוַת הֶבֶל בִּמְעוֹנָה נֶֽאֱמָנָה.

בְּצִפֹּרֶן שָׁמִיר פְּעוּלוֹתֶֽיהָ חֲקוּקוֹת נְכוֹנָה.

בְּמוֹסְדֵי הַיּוֹֽשֶׁר הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה.


חִפְּשָׂה כָל מוֹשַׁב עֳנִי וְלַַחַץ.

הֵקִֽימָה כָל רוֹבֵץ בְּמַשָּׂא דְאָגָה.

חָֽשָׁה לְרַפֵּא נְגוּעֵי כָל מַחַץ.

לִמְחוֹת כָּל דֶּֽמַע נַפְשָׁהּ עָֽרְגָה.


לֹא רַק מַצֶּֽבֶת אֶבֶן לָהּ מַזְכֶּרֶת.

בְּלֵב הַחַיִּים צִיּוֹנָהּ לְתִפְאֶֽרֶת.

שָֽׁמָּה תִפְרַח כְּצַמֶּרֶת תְּמָרִים.

לָהּ כֶּתֶר “שֵׁם טוֹב” רֹאשׁ הַכְּתָרִים.


זְכוּתָהּ רַב בַּשָׁמָֽיִם וִיהִי נָא פִי שְׁנָֽיִם.

רוּחָהּ תִּתְלוֹנֵן בֵּין הַכְּרוּבִֽים פֹּרְשֵׂי כְנָפָֽיִם.

מַשְׂכֹּֽרֶת מַעַלְלֶֽיהָ תִּשְׂבַּע בְּנַֽחַת.

נְעִמוֹת נֵֽצַח נַפְשָׁהּ לֹא תִרְאֶה הַשָּֽׁחַת.


וְאַתֶּם בָּנִים מַקְשִׁיבִים וִידִידִים.

קְחוּ דְבָרַי אֵלֶּה לְאוֹת נֶחָמָה.

זִכְרוֹנֵי אִמְּכֶם יִהְיוּ עַל אַדְנֵי פָז מְיֻסָּדִים.

וּבְאֵלֶּה תְּנַחֲמוּ נֶפֶשׁ אֲבִיכֶם הָעֲגוּמָה.


וְהַמּוֹחֶה וּמַעֲבִיר דְּמָעוֹת.

הוּא אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ אֵל דֵּעוֹת.

יְנַחֵם אֶתְכֶם בֵּין אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלָֽיִם.

וְיוֹסֵף לָכֶם שְׁנוֹת חַיִּים.

אָמֵן.


“אוי ואבוי” קינה על מות בן הרב דר' הירץ נ"י


קינה זאת יסדתיה לזכרון מיתת הבחור הנפטר

בקיו"ש הרופא מר דניאל בן הרב דר' יוסף

צבי הירץ שליט"א,

רב ראשי לעדת האשכנזים באנגליא.


דִּ ין גְּזֵרַת שָׁמַֽיִם תְּקַבֵּֽלוּ.

נַ חֲלֵי־דִמְעָה תּוֹרִֽידוּ וּתְיֵלִֽילוּ.

יָ נִיק וְחַכִּים נִגְדַּע וְנִכְרָת.

אַ יֵּה עֲטֶֽרֶת צְבִי בֶּן פּוֹרָת.

לַ מְּקוֹנְנוֹת קִרְאוּ וְתָבֹֽאנָה.


בִּ בְכִי וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה.

נֵ ר הַחָכְמָה כָבָה וּפָנָה.

י וֹסֵף מִי לְנַחֶמְךָ יוּכַל.

וְ לִבְּךָ כְאֵשׁ וְלֹא אֻכָּל.

סַ בְלָנוּת לְךָ וּלְבָנֶֽיךָ דְרוּשָׁה.

פְּ דֵם יְיָ כִּי מַכָּתָם אֲנוּשָׁה.


צְ רוֹר נִשְׁמָתוֹ הַזַּכָּה וְהַטְּהוֹרָה.

בֵּ ין אֵלּוּ שֶׁרוּחָם נִשְׁבָּֽרָה.

יַ עֲלֶֽנָה שָּׁמַֽיִם מִבּוֹר כָּרָה.


סדר למקרא ולשנה וכליון עינים ודאבון נפש

(תרצ"ו)


“ויגוע אהרן” קינה על מות הגביר אהרן גבאי ז"ל


קינה על מות הגביר

אהרן גבאי ז"ל

פרנס של ק"ק שער השמים בלונדון

סדר למקרא וימת אהרן (ש' תרצ"א)


אַ יֶּֽכָּה אַהֲרֹן בְּחִיר אֲדֹנָי,

הָ הּ פַּלְגֵי מַֽיִם יָֽרְדוּ עֵינָי,

ר אֹשׁ וָאָב לִקְהִלָּתִי הָיִֽיתָ,

נֵ הַלְתָּם וְשֵׁם טוֹב קָנִֽיתָ.


גְּ דוּלָה וְכָבוֹד לְךָ בַמְּרוֹמִים,

בְּ לֵב אוֹהֲבֶֽיךָ תִּחְיֶה עוֹלָמִים,

אַ שְׁרֶֽיךָ אִישׁ חַֽיִל רַב פָּעֳלִים,

יְ יָ יִשְׁלַח תַּנְחוּמִים לַמִּתְאַבְּלִים.


“וישכב דוד” על הבחור דוד שלום נ"ע


דוד שלום נלב"ע ש' תרפ"ב


מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם יִבְכְּיוּן מָר,

עַל בָּחוּר כָּאֶֽרֶז. צַדִּיק כַּתָּמָר,

דֻּכֵּאתָ בִּיסוּרִין וְחֳלָאִים,

וְהָיוּ חַיֶּֽיךָ תְלוּאִים,

קָרַעְתִּי בִגְדִי וּמְעִילִי,

עַל מוּת לַבֵּן יַקִּיר לִי,

שָׁאַֽגְתִּי מִנַּהֲמַת לִבִּי,

הַיֵּשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאוֹבִי,

צַר לִי לְאֵם תִּבְכֶּה,

בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה.


“קינה” ליובל שנים מפטירת השר משה מונטיפיורי ז"ל


לזכרון יובל שנים מפטירת

השר משה מונטיפיורי ז"ל

אב תרמ"ה–תרצ"ה


אֲדוֹן הָאָֽרֶץ יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים.

הַמְּכַסֶּה שָׁמַיִם בֶּעָבִים.

זֶה יוֹבֵל שָׁנִים יָרֵֽחַ וָשֶֽׁמֶשׁ קָדָֽרוּ.

וְעַצְמוֹת עַמְךָ כְּמוֹקֵד נִחָֽרוּ.

שַׂר וְגָדוֹל נָפַל בְּיִשְׂרָאֵל.

רֹאשׁ גֻּלַּת אֲרִיאֵל.

הָעוֹלָם רָעַשׁ וְהָמָה.

נֶהֶרְסָה וְנָֽפְלָה הַחוֹמָה.

בָּנֶיךָ בְּכָל הַגּוֹלָה.

בָּכוּ וּמָתְנֵיהֶם חַלְחָלָה.

עֵינֵי סְפָרָד וְאַשְׁכְּנַז כָּֽהוּ.

ואוֹרֵיהֶם לֹא נָגָֽהוּ.

הֵילִֽילוּ עֲדָתְךָ הַנֶּֽאֱמָנָה.

אֲשֶׁר הָֽיְתָה כְּאַלְמָנָה.

נִכְפַּל הַחָרְבָּן בְּחֹֽדֶשׁ אָב.

יְתוֹמִים הָיִֽינוּ וְאֵין אָב.

צָעֲקוּ בְּמַר וְאֵין עוֹנִים.

הָעֲנִיִּים וְהַדַּלִּים וְהָאֶבְיוֹנִים.

נִסְתְּמוּ וְנִסְגְּרוּ מַעְיְנֵיהֶם.

וְאָֽבְדָה אוֹר עֵינֵיהֶם.

אַחֲרָיו לֹא קָם עוֹמֵד בַּפְּרָצוֹת.

אֲשֶׁר יוֹדֵֽעַ לַעֲתוֹר וּלְרַצּוֹת.

אֲהָהּ! אֵיךְ נֶאֱסַף אַבִּיר הָרוֹעִים.

וַעֲדָרֶֽיךָ הוֹלְכִים וּבַמִּדְבָּר תּוֹעִים.

אַיֵּה עַבְדְּךָ מֹשֶׁה הַנֶּאֱמָן.

אֲשֶׁר רָעָה עַמְּךָ הָאַלְמָן.

אִֽיהוּ נִֽיהוּ


הַשַּׂר מֹשֶׁה בֶּן יוֹסֵף אֵלִיָּאוּ מוֹנְטִיפְיוֹרִי

אַתָּה יְיָ יָדַעְתָּ מַעֲשָׂיו וְצִדְקֹתָיו.

מַתְּנוֹתָיו תְּרוּמוֹתָיו וּמַעְשְׂרוֹתָיו.

בָּנָה בַֽיִת לְשִׁמְךָ הַנּוֹרָא.

בְּאַבְנֵי שִׁישָׁא וּמַרְמִירָא.

לִשְׁפֹּוךְ שִֽׂיחַ בְּרֽוּחַ נִשְׁבָּרָה.

לְמַעַן תּוֹרָתְךָ יָסַד בֵּית אוּלְפָנָא.

לַחֲכָמִים בַּעֲלֵי תְבוּנָה.

זֶה שִׁבְעִים שָׁנָה.

אַב הַסְּלִיחוֹת וְהָרַחֲמִים.

לִפְנֵי כִסְאֲךָ אָֽנוּ קָמִים.

וּבְשִׁמְךָ אֲנַֽחְנוּ בְּטוּחִים.

כִּי מַעֲשָׂיו יַעֲלוּ לְרֵֽיחַ נִיחוֹחִים.

הִרְבֵּֽיתָ שְׂכַר פְּעֻלָּתוֹ.

וְצָרַֽרְתָּ בִצְרוֹר הַחַיִּים נִשְׁמָתוֹ.

יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ.

וּבוֹ חָפַצְֽתָּ לְמַעַן צִדְקוֹ.

בְּגַן עֲדָנְךָ תְּסוֹכְכֵֽהוּ.

וְעַל יְדֵי מַלְאָכֶֽיךָ תְּקָרְבֵֽהוּ.

וּבִמְקוֹם מְנוּחָה תַּרְגִֽיעֵהוּ.

אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.


שיר לזכרון השר משה מונטיפיורי ז"ל


אִם לְמַלְאָךְ מָרוֹם דִּמּֽוּךָ.

צָֽדְקוּ בְדַמּוֹתָם כִּי אֲהֵבֽוּךָ.

נַעֲלֵיתָ וְנִתְרוֹמַמְתָּ מֵהֶם.

מִפְעָלֶֽיךָ יְעִידוּן מַה הֵם.

עַם יְשׁוּרוּן נוֹשַׁע עַל יָדֶֽיךָ.

חֲלַצְתָּם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם בְּיָמֶיךָ.

הוֹצֵאתָם מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת.

וּגְאַלְתָּם מֵעֽוֹנִי וּמִמָּרוּת.

“קינה” על מות חוה זעלדא גודמן נ"ע


קינה אשר קוננתי על־מות הזקנה רבת המעלות

מ' חוה זעלדא גודמאן תנצב"ה

אם ידידי המשכיל ונבון

מר פסח גודמאן ש’ל’י’ט’א'

תשרי תרצ"ו


חַ לְחָלָה אָחֲזָה בְּמָתְנֵֽינוּ.

וְ שָׁבַר כָּל לֵב בְּמַחֲנֵֽנוּ.

הָ הּ! עָלְתָה לְאֵל עוּזֵּֽנוּ.


זִ כְרוֹן פְּעוּלוֹתֶֽיהָ הַטּוֹבוֹת.

עָ לוּ לִפְנֵי רֹכֵב עֲרָבוֹת.

לְ כָל מַכָּרֶֽיהָ יְדוּעוֹת וּכְתוּבוֹת.

דְּ מָעוֹת הוֹרִֽידוּ בְּלִי הֲפוּגוֹת.

אַ יֵּה סוֹפֵר מְקוֹנְנֶֽיהָ הַנּוּגוֹת.


גָּ אוֹן וְתִפְאֶרֶת בָּנֶֽיהָ פָּרַח.

וְ שִׁמְשָׁם חָשַׁךְ וְלֹא זָרַח.

דָּ ן דִין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ.

מַ ה נְדַבֵּר וְנִצְטַדָּק לִגְזֵרָתוֹ.

אֵ ל עֶלְיוֹן יִרְצֶהָ כְּעוֹלָה.

נִ שְׁמָתָהּ יִצְרוֹר אֶל הַנַּחֲלָה.


“חבל על דאבדין” קינה על מות הרבנית פרחה ששון נ"ע


אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִֽימָה.

וְהִנֵּה חֲשֵׁכָה וְאֵימָה.

וְתֵרַד עֵינִי דִמְעָה.

מִשְּׁמוֹעַ הַשְּׁמוּעָה הָרָעָה.

הָרַבָּנִית פָרְחָה שָׂשׂוֹן נִפְטֶרֶת1

נָפַל הַגַּרְזֶן וְגָדַע קוֹמַת הַכּוֹתֶֽרֶת.


בְּעוֹד סִפְרִי לֹא בָא לִידֵי הַשְׁלָמָה.

אֲשֶׁר הִקְדַשְׁתִּֽיהוּ לִשְׁמָהּ.

וְהָֽיְתָה הַקִּינָה הַזֹּאת.

לְזִכְרוֹן שְׁמָהּ וּלְאוֹת.

בֶּן־חִלְקִיָּֽהוּ!

בִּמְקוֹם שִׁירָה וְזִמְרָה לְרַנֵּן.

הַאֲצֵל עָלַי מֵרוּחֲךָ לְקוֹנֵן.

לְמַעַן שׁוֹמְעַי אֵבֶל יְעוֹרֵֽרוּ.

יְקוֹנְנוּ וּבַאֲנָחָה וּבְכִי יְמָרֵֽרוּ.


מִי מֵהַנְּפָשׁוֹת קִינָה בַל תִּשֶּֽׂאנָה.

וְאֵיךְ הָעֵינַיִם מַר בַּל תִּבְכֶּֽינָה.

בַּעֲוֹנֵֽינוּ אֱלֹהִים הֵסִיר עֶדְיֵֽנוּ.

וּבְפִשְׁעֵֽינוּ שָֽׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵֽׁנוּ.


עֲטֶֽרֶת תִּפְאֶֽרֶת הָיִית בְּיִשְׂרָאֵל.

בַּחֲסִידוּתֵךְ וְחָכְמָתֵךְ הִתְיַמְּרוּ יִשְׂרָאֵל.

לַעֲנִיִּים וְלָאֶבְיוֹנִים כְּמַלְאָךְ גּוֹאֵל.

וְעַתָּה מְיַלְּלִים וּבֹוכִים הוֹי אֲרִיאֵל.


פָּרְחָה נִשְׁמָתֵךְ וֶאֱלֹהִים קָרָא בִדְמָמָה.

נֶֽפֶשׁ אֲצוּלָה מִתַּֽחַת כִּסֵּא כְבוֹדִי.

שׁוּֽבִי לִמְנוּחָיְכִי מֵעָנִי אֲדָמָה.

שָׁם בְּהֵיכָלִי תִּשְׂבְּעִי שָׂשׂוֹן מִיָּדִי.


שָׁם עִם בְּרוּרְיָא וְנִשְׁמַת יַלְתָא.

תִּֽחַד וּתְחַדֵּם בְּשַׁעֲשׁוּעֵי אוֹרַיְתָא

עִם רַבָּנִים מָארֵי דִשְׁמַעְתְּתָא.

בְּמִקְרָא מִשְׁנָה גְּמָרָא וַאֲגַדְתָּא.


רוּחֵךְ הַטְּהוֹרָה עָֽלְתָה לִשְׁמֵי גָבֽוֹהַּ.

לַחֲזוֹת בְּנוֹעַם יְיָ וְשַׂרְפֵי אֱלֹוהַּ.

שָׁם תִּקְצְרִי בְרִנָּה צִדְקוֹתַֽיִךְ.

בִּהְיוֹתֵךְ צְנוּעָה בְאוֹרְחוֹתַֽיִךְ.


וּלְדָוִד מַשְׂכִּיל הִתְנַחֵם עַל שִׁבְרוֹנָךְ.

הָסֵר עֲצֶבֶת וְהַבְלֵג עַל יְגוֹנָךְ.

נִשְׁמַת אִמְּךָ עָלְֽתָה לִזְבוּלָהּ.

וְזֹאת הִיא מְנוּחָתָהּ פְּרִי יְבוּלָהּ.



  1. ביום ג' י"ח טבת תרצו (13th January 1936)  ↩︎

“קינה” על מות הר' יצחק הכהן מטאנגי’ר


על מות הכהן הגדול1


יִ זְּלוּ עֵינֵֽינוּ הֲמוֹן דְּמָעוֹת.

וְנוֹרִיד לָאָֽרֶץ פַּאֲרֵי הַמִּגְבָּעוֹת.

כִּי עָזַב צֹאן מַרְעִיתוֹ לִתְעוֹת.


צָ רָה גְדוֹלָה וַחֲשֵׁכָה נָֽפְלָה.

בְּמִזְרָח וּמַעֲרָב בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה.

וְהָפְקַד עֲלֵיהֶם חַלְחָלָה וּבֶהָלָה.


חֲ סָדָיו וְצִדְקוֹתָיו נִגְדָּֽעוּ.

וַחֲכָמִים וְאֶבְיוֹנִים יִגְוָֽעוּ.

אוֹהֲבָיו וּמַכָּרָיו עֵינֵיהֶם דָּמָֽעוּ.


ק וֹל נְהִי נִשְׁמַע בְּכָל עֲבָרִים.

מִבָּנָיו וְנֶכְדָיו וְאֵשֶׁת נְעוּרִים.

עֵת הוּרַד גֵּווֹ בִּמְעָרוֹת צוּרִים.


ה וֹי טָאַנְגָ’ה הַיָּפָה סָר צְעִיפָהּ.

לָֽבְשָׁה הִי נְהִי אֲחָזַתָּהּ זַלְעָפָה.

כָּהָה חַרְסָהּ עִם כֹּכְבֵי נִשְׁפָּהּ.


כְּ בוֹדוֹ שׁוֹכֵן בְּגַן עֵדֶן עֶלְיוֹן.

יְשַׁו צִדְקוֹ כִּי הִצִּיל אֶבְיֹון.

עַד יָשִׁיב יְיָ שִׁיבַת צִיּוֹן.


הַ מֵּמִית וּמְחַיֶּה וַאֲבִי יְתוֹמִים.

יִשְׁלַח לְמִשְׁפַּחְתּוֹ נִחוּמִים.

וְלֹא יַשְׁקֵם עוֹד עֲצֵי רְתָמִים.


נֶֽ אֱמָן הַגּוֹזֵר וְאֵין מֵפִיר גְּזֵרוֹתָיו.

עַל קִבְרוֹ יוֹרִיד טַל אוֹרוֹתָיו.

וְנַפְשׁוֹ יַנְחֶה עַל מְנוּחֹתָיו.



  1. הגביר הנעלה צדיק ותמים יצחק הכהן ז"ל נלב"ע בטאנגיר ביום א' י"ד לחדש אב ש' התרצ"ו. בן שמונים שנה היה במותו. והיה העמוד התיכון של העיר הזאת ועזר לכל מוסדות הצדקה והחסד. יה"ר שתהיה נפשו צרורה בצרור החיים.  ↩︎

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!