שם טוב גאגין
ספר פרקי שירה
פרטי מהדורת מקור: קיידאן: דפוס ש' מובשוביץ; תרצ"ז 1937
‏תולדות הגאון המחבר / משה דוד גאון

מרת פרחה ששון מנשים באהל תבורך

אשת חיל מי ימצא

(משלי ל"א ד')


קורא נעים,

הן בהקדמת הספר כבר הודעתי כי קראתי שם הספר פ’רקי ש’ירה לרמוז בו שם הרבנית פ’רחה ש’שון ת"ם, יען ראה ראיתי כי ראויה היא לכל כבוד שבעולם, ושמה הטוב יהיה חקוק לזכרון לשם ולתפארת, וכל הספרדים והאשכנזים מתפארים בה ומקדישים ומעריצים שמה כי היא אם בישראל, בשיר אשר כוננו ידי לשם המטרונא הנזכרת שם ציירתי מפעליה הכבירים, וגודל חכמתה וחסידותה, ופה אזכיר רק קצת מתולדותיה, והבה אקוה שכל קוראי ספרי זה יתעניינו בזה.


הרבנית ששון נולדה ביום כ' לחדש חשון תרי"ז (1856) בעיר בומבאי לאביה החסיד אוהב התורה ולומדיה כה"ר יחזקאל בן יהושע גבאי ז"ל ולאמה הצדקת מרת עזיזה בת להשר עבדאללה בן דוד ששון ז"ל. אם אביה מתיחסת למשפחה רמה בישראל בית “סומך” וקבלה בידם ששלשלת יחוסם מגעת לרבינו נסים ראש ישיבת בבל מחבר


הוידוי הגדול הנדפס במחזור כפור שחרית (נוסח ספרד) ובסדור היומי (נוסח אשכנז) ליום כפור קטן.1


הרבנית ששון עודנה ילדה, ראו בה הוריה כשרונות נעלים, וחוננה מהאל ב"ה בשכל זך וישר, וגם ראו בה גודל תשוקתה וחשקה בלימוד התורה שבכתב, ושבעל פה, אז מצאו לנכון לשכור עבורה מורה מצויין בחכמה וחסידות ללמדה כיד ה' הטובה עליהם. שם הרב היה רבי יצחק בן שמעון אגאסי ז"ל2 וממנו שאבה כל למודיה עד יומו האחרון. ובהמשך הזמן עשתה חיל בלמודיה, עד כל אשר נכנס ויוצא בבית הוריה הצדיקים ז"ל היו מתפלאים ומשתוממים איך לומדת בתורה ממש במסירת נפש, וזכורני כד הוינא טליא זה שלשים שנה ויותר כשהיו השלוחים או השד"ר שבים מערי הודו לארץ ישראל, היו מספרים בשבחה, אשר ילא עטי ועתי לספרם, ואיך היו משתעשעים עמה בדברי תורה, בהלכה, באגדה, וגמרא ולעילא מן כל טוב לבה וענותנותה וחסידותה.

בעת הגיעה לפרק־הנושא היתה בת י"ט שנה, וה' הפיל לה חבל בנעימים, ענבי הגפן בענבי הגפן, ונשאת לאיש מורם מעם ונכבד בעמיו שמו ר' סלימאן בן דוד ששון ז"ל ביום ה' אדר שנת תרל"ו (1876). גם הוא היה יליד בומבאי, נולד ז' חשון תר"ב (1841) ועלה לשמים בעשרה לחדש אדר שנת תרנ"ד (1894) זכר צדיק לברכה.

בשנת תרס"ב (1902) עלתה לבקר אנגליה. וכן היתה הולכת ובאה לארץ זו פעמים רבות. ובשנת תרע"א (1911) החליטה לקבוע דירתה בלונדון יחד עם בנותיה ובנה היחיד הלא הוא המשכיל ונבון אהוב ורצוי לכל אחיו ר' דוד ששון הי"ו ועליו אני קורא ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו. וספריו אשר חיבר יעידון יגידון על חכמתו ושקידתו, אשריהם שזה ילדו, אשריהם שזה גדלו.


בשנת התרפ"ד (1924) בחדש ניסן כבדו אותה אנשי הועד של בית מדרש לרבנים בלונדון (Jew`s College) לשבת ראש בהזדמנות ההרצאה הנקראת “Speech Day” והרבנית ששון נאמה נאום נפלא לפני כל הנאספים. ודבריה כמובן מתובלים בדברי תורה וחכמה. ונאומה נדפס בקונטרס מיוחד הנקרא “שפת פרח שושן” (אוקספורד) ועוד נדפסו ממנה מאמרי


חכמה ומדע בעתון הירחוני הנקרא “דשוואיש פורם” הי"ל בנו־יורק.


הרבנית ששון השקיעה אבן היסוד של בית חולים הנקרא “צדקה ומרפא” (London Jewish Hospital) ביום ז' כסלו שנת תרע"ו (1915).

וביום ר"ח סיון תרפ"ה (1925) השקיעה אחת מאבני הפנה של הביה"כ הספרדי במנשסתר, הנקרא Withington Congregation, Manchester.

יהי רצון שתאריך ימים ושנים, דשנים ורעננים, ברוב הוגים, ותפארת בני בנים אכי"ר.



  1. קשה להחליט מי היה רבינו נסים ראש ישיבת בבל. י"א כי הוא רבינו נסים יעקב מקירוואן שהיה חי באפריקא הצפונית במחצית הראושנה של המאה הי"א. והרב הזה חבר חבורים רבים, ומכללם סדור תפלה לכל השנה וצרף לו כל הדינים הנוגעים בעניני התפלה. אבל סידורו לא נתקבל, יען אז בספרד כבר החזיקו נוסח התפלה שהיה להם מבבל. והאשכנזים קבלו נוסח העמרמי. ובסדור של הר' רבינו נסים הנז' נמצא בו הוידוי שזכרנו. אבל הרואה בסדור העמרמי (ווארשא 1865) ח"ב דמ"ה ימצא גם שם הוידוי של הר"ן. וכתוב שם שמחברו היה רבינו נסים ראש ישיבת בבל. מזה ראיה מוכחת שאין מחברו ר' נסים הקירוואני. ואולי כי היה בן בנו של רבינו נסים ראש הישיבה ונקרא על שם זקנו, ומשום זה מצא לנכון לספחו בסדורו. עוד עלי להעיר כי שינויים רבים מצאתי בוידוי זה בין נוסח ספרד ואשכנז. ועוד כי בנוסח ספרד כ' וידוי הגדול לרבינו נסים “ראש ישיבת בבל” ובנוסח אשכנז וידוי לרבינו נסים.

    רבינו נסים גאון נזכר בתוס' פעמים רבות, ראה בר"ה (ט"ז) ד"ה שאין לך דבר, פסחים (ל"ד:) ד"ה טהרו מלטמא, שם, (נ"א:) ד"ה כל הספיחים, ומתארים אותו בשם גאון, עו"ע להגאון אזולאי בשה"ג מערכת נון:  ↩︎

  2. הרב אגאסי ז"ל נודע בבומבאי לאיש חסיד וקדוש ועלה לשמים בשנת תרע"ז (1917) וזה להקבר בהר הזיתים תנצב"ה.  ↩︎

אמר ר' יהודה כשם שהבאר נובע מים חדשים

בכל שעה כך אומרים ישראל שירה חדשה בכל שעה

הה"ד ושרים כחוללים כל מעיני בך.

[ילקוט תלים פ"ז ז' תתל"ט]



הוֹדוּ לַיְיָ כִּי טוֹב. / שֶׁנָּתַן לִי הַחַיִּים וְהַטּוֹב.

לְהוֹפִיעַ סִפְרִי כֶּתֶר שֵׁם טוֹב.

חַכְמֵי הַזְּמַן רָאוּהוּ. / וְהַבִּיטוּ וְתָמֹהַּ תָּמָהוּ.

מִכָּל עֵבֶר כִּתְּרוּנִי. / בְּמִכְתְּבֵי שֶׁבַח סְבָבוּנִי.

מֵרַבָּנִים בַּעֲלֵי תְבוּנָה. / וִידֵיהֶם יְדֵי אֱמוּנָה.

הֶחֱיִתָנִי וְקִיַּמְתָּנִי. / וְעַל כֵּס הָרַבָּנוּת הוֹשַׁבְתָּנִי.

וּבֵין שָׂרִים קְרַבְתָּנִי. / וְכָבוֹד וְהָדָר עִטַּרְתָּנִי.

אֵין בִּלְשׁוֹנִי מִלָּה. / לְךָ יְיָ הַגְּדוּלָה.

וּמִיָּדְךָ בָא עֶזְרִי. / לִרְאוֹת גַּם סִפְרִי.

קְרָאתִיו פִּרְקֵי שִׁירָה. / מְשֻׁכְלַל כָּרָאוּי וְכַשּׁוּרָה.

מֻקְדָּשׁ לַעֲטֶרֶת הַגְּבִירוֹת. / הַבְּקִיאָה בְחֻקִּים וְתוֹרוֹת.

מַעֲשֶׂיהָ יְדוּעוֹת לַלְּבָבוֹת. / שְׁמָהּ רָמוּז בְּרָאשֵׁי תֵיבוֹת.



הִיא הָרַבָּנִית פַרְחָה שָׂשׂוֹן. / וּבִזְכוּתָהּ לֹא יִקְרֵנוּ אָסוֹן.

חִלַּקְתִּיו לְאַרְבָּעָה פְרָקִים./ לָתֵת רֶוַח בֵּין הַדְּבֵקִים.



הַפֶּרֶק הָרִאשׁוֹן. הֻקְדַּשׁ לְךָ עֶלְיוֹן.


בִּתְפִלּוֹת נִשְׂגָּבוֹת. / לְךָ חוֹצֵב לֶהָבוֹת.

תְּהִלּוֹתַי בְּמִקְדָּשֶׁיךָ הוּשָׁרוּ. / אוּלַי בְּעֵינֶיךָ הֻכְשָׁרוּ.

חִבַּרְתִּים בְּנִיבִים צַחִים. / בִּמְקוֹם עוֹלוֹת וּזְבָחִים.

לְךָ יְיָ צָרַפְתִּי סְעִיפָי. / בְּעֵת שֶׁפֵּרַשְׂתִּי כַפָּי.


וּבַפֶּרֶק הַשֵּׁנִי. דִּבְְּרָה לְשׁוֹנִי.


שִׁירִים בַּחֲרוּזִים וּבִמְלִיצָה. / לִידִידַי חַכְמֵי הָעֵצָה.

לָקַחַת חֶבֶל בְּשִׂמְחָתָם. / וּשְׁמוֹתָם רָמַזְתִּי לְמִשְׁפְּחוֹתָם.


הַפֶּרֶק הַשְּׁלִישִׁי. בּוֹ שָׁפַכְתִּי נַפְשִׁי.


בְּקִינוֹת וּנְהִי נִהְיָה. / לְאֹהֲבַי שֶׁנַּפְשִׁי הוֹמִיָּה.

וּבְרִצּוּי וּפִצּוּי וְנֶחָמָה. / אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה.

זִכְרוֹנָם לְחַיֵּי עוֹלָם. / וְאֵל עֶלְיוֹן גּוֹאֲלָם.


וּבַפֶּרֶק הָרְבִיעִי. אֲחַוֶּה וְאֶשָּׂא דֵעִי.


קְרָאתִיו פִּרְחֵי שׁוֹשַׁנִּים. / לִבְנֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים.

שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָם./ בְּיִרְאַת ה' עַל לִבָּם.

בּוֹ יָבוֹאוּ צִיצִים וּפְרָחִים./ בְּמוּסָר וְחָכְמָה מְרֻקָּחִים.

בִּמְלִיצָה קְצָרָה מְאִירִים. / לְתוֹעֶלֶת זְקֵנִים וּנְעָרִים.

מֵהֶם מִמֶּנִי מְחֻבָּרִים. / וּמֵהֶם מֵחֲכָמִים אַדִּירִים.



כָּל אֵלּוּ הַשִּׁירִים. / עֲשׂוּיִם רַק בַּחֲרוּזִים.

וַעֲרַכְתִּים וְסִדַּרְתִּים. / בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת כְּתַבְתִּים.

וּבָם אֵין לְאַחֵר תּוֹעֶלֶת. / וְאֵין טוֹבָתָם כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת.

וְגַם לְסִבָּה אַחֶרֶת. / תִּהְיֶה הַתּוֹרָה חוֹזֶרֶת.

כְּשֵׁם שֶׁזִּכַּנִּי הַשֵּׁם. / לָשֶׁבֶת בְּמִדְרַשׁ שֵׁם.

וְהֵפַצְתִּי רַעְיוֹנַי חוּצָה. / פָּחוֹת מִכַּזַּיִת וּמִכַּבֵּיצָה.

כֵּן יַעַזְרֵנִי לְהוֹפִיעַ תְּשׁוּבוֹתָי. / לֹא לְהַרְבּוֹת מוֹפְתָי.

וְגַם סֵפֶר הַדְּרָשׁוֹת. / לְפִי רוּחַ הַזְּמַן מוֹעִילוֹת.

וּבֵיאוּר סֵפֶר הַתּוֹרָה. / קוֹלֵעַ אֶל הַשַּׂעֲרָה.

וְהֶעָרוֹת לְהַמִּדְרָשִׁים. / לַחֲמִשָּׁה חוּמָשִׁים.


אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.


אֵל רוֹפֵא חִנָּם!

בָּֽאתִי לְפָנֶיךָ בְּקִידָה וּבְהִשְׁתַּֽחֲוָיָה, בִּנְמִיכַת רוּֽחַ בִּכְפִיפַת קוֹמָה. בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, לְהִתְחַנֵּן וּלְהִתְרַפֵּס וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנֶֽיךָ כִּי יִכְבְּשׁוּ רַֽחֲמֶיךָ אֶת־כַּעַסְךָ לָחוּס וּלְרַחֵם עַל נֶֽפֶשׁ פבּ"פ הָֽעֲגוּמָה וּלְהוֹצִיאָה מִבּוֹר גָּלּוּת וּלְהָקֵל מֵעָלֶֽיהָ כָּל חֹלִי וְכָל מַדְוֶה מרמ"ח אֵבָרֶֽיהָ. יָדַֽעְתִּי בְעַצְמִי שֶׁאֵין אֲנִי רָאוּי וְהָגוּן לְהִתְחַנֵּן לְפָנֶֽיךָ עֲבוּר אֲחֵרִים. כִּי אֵין לִי שׁוּם זְכוּת שֶׁיַּֽעֲמוֹד לְפָנֶֽיךָ. קָטֹנְתִּי מִכָּל הַחֲסָדִים. וְאֵיךְ תַּטֶּה אָזְנְךָ לִשְׁמוֹֽעַ לְקוֹל צָֽעֲקָתִי וּתְפִלָּתִי וּבַקָּשָׁתִי. יָדַֽעְתִּי יְיָ כִּי עֲוֹנוֹתַי רַבּוּ מִסְּפֹר וּמִלִּמְנוֹת.

אֲבָל בְּרַֽחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים בָּטַֽחְתִּי כִּי תַֽעֲבוֹר בִּסְלֹחַ וְאַל יִזָּכְרוּ עֲוֹנוֹתַי וְתַקְשִׁיב וְתַֽאֲזִין לְקוֹל עָנִי כָּמוֹנִי הַדּוֹפֵק עַל דַּלְתֵי בֵיתֶֽךָ. אַתָּה אָמַֽרְתָּ כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ. הַרְאֵֽינִי רַֽחֲמָנוּתֶֽךָ. הִבְטַֽחְתָּ בְתוֹרָתְךָ כִּי אֲנִי יְיָ רוֹפְאֶֽךָ. אַיֵּה רְפוּאָתֶֽךָ. עֲשֵׂה נָּא יְיָ לְמַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל. וּכְשֵׁם שֶׁשָּׁמַֽעְתָּ לְנַֽאֲקַת הַנַּֽעַר יִשְׁמָעֵאל וְחִלַּֽצְתָּ אוֹתוֹ מִצָּרָתוֹ כֵּן תּוֹשִֽׁיעַ וְתַצִּיל לְפבּ"פ.

וּכְשֵׁם שֶׁשָּׁמַֽעְתָּ לִתְפִלַּת משֶׁה עַבְדְּךָ כְּשֶּׁהִתְפַּלֵל עַל מִרְיָם אֲחוֹתוֹ. כֵּן תִּשְׁמַע לִתְפִלָּתִי. וּכְשֵׁם שֶׁשָּׁמַֽעְתָּ לִתְפִלַּת חִזְקִיָּה בַּֽחֲלוֹתוֹ. כֵּן תַּקְשִׁיב לִתְחִנָּתִי.

וְאִם לֹא לְמַֽעֲנִי עֲשֵׂה נָּא לְמַֽעַן אֲבוֹתַי הַֽקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר קִדְּשׁוּ שְׁמֶֽךָ. וּבְרִית אָבוֹת לַבָּנִים תִּזְכּוֹר. וְאִם לֹא בַֽעֲבוּר אֲבוֹתַי עֲשֵׂה נָא לְמַֽעַן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַֽעֲקֹב וְתִשְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְפבּ"פ לְמַֽעַן יִהְיֶה בוֹ כֹֽחַ וָעֹז. לְהַלֵּל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וּגְבוּרוֹתֶֽיךָ הַנּוֹרָאוֹת. וְיֶהְגֶּה עוֹד בְּתוֹרָתְךָ הַנְּעִימָה. כִּי הִיא חַיֶּֽיךָ וְאֽוֹרֶךְ יָמֶֽיךָ. וְתַֽאֲרִיךְ יָמָיו בְּטוּב וּשְׁנוֹתָיו בַּנְּעִימִים. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.


על המחלות המתדבקות שהיו בערי מצרים לתקפ"ץ בשנת תרע"ח


אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לְכָל בָּשָׂר בָּֽאנוּ גַם הַיּוֹם לְחַלּוֹת פָּנֶֽיךָ בְּעֵת צָרָתֵֽנוּ. וְלַֽעֲמוֹד לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶֽךָ בְּאֵימָה וָפַֽחַד וּבְבוֹֽשֶׁת פָּנֵֽינוּ. כִּי יָצָא הַמַּשְׁחִית עַל הָאָֽרֶץ וְקֶֽטֶב מְרִירִי מִתְהַלֵּךְ בִּרְחוֹבוֹתֵֽינוּ. יַחַד טַף וְעוֹלֵל מְדֻכָּאִים וְאָבוֹת וּבָנִים צוֹעֲקִים עָלָה מָֽוֶת בְּחַלּוֹנֵֽינוּ. וַתְּהִי חָכְמַת רוֹפְאִים כְּאַֽיִן וַֽעֲצָתָם כַּתּוֹֽהוּ כִּי קָֽצְרָה יַד אָדָם וְאֵין מֵשִׁיב נַפְשֵֽׁנוּ:

יָדַֽעְנוּ יְיָ כִּי יָשָׁר מִשְׁפָּטֶֽךָ. וְלֹא מִלִּבְּךָ תְעַנֵּֽנוּ. סַֽרְנוּ מִדְּרָכֶֽיךָ עָבַֽרְנוּ מִצְוֹתֶֽיךָ וְעָֽנוּ בָֽנוּ עַוֹנוֹתֵֽינוּ. אַֽתָּה הִשְׁקַֽפְתָּ עַל שׁוֹֽכְנֵי אֶרֶץ וַתִּפְקוֹד עָלֵֽינוּ כְּרוֹֽעַ מַֽעֲלָלֵֽינוּ. אָכֵן בְּקָרְבֵֽנוּ אֵלֶֽיךָ וּבְזַֽעֲקֵֽנוּ לָךּ אֵין אָֽנוּ בוֹטְחִים עַל צִדְקוֹתֵֽינוּ. כִּי אִם עַל רַֽחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים וְעַל בְּרִֽיתְךָ אֲשֶׁר כָּרַֽתָּ לַֽאֲבוֹתֵֽינוּ. כִּי אַתָּה אֵל רַחוּם וְחַנוּן וְנִחָם עַל הָרָעָה בִרְאוֹֽתְךָ צוּקַת נַפְשֵֽׁנוּ. כִּי לֹא תַחְפּוֹץ בְּמוֹת חַטָּאִים כִּי אִם בִּתְשׁוּבָתָם לְהַטּוֹת אֵלֶֽיךָ לְבָבֵֽנוּ. אַתָּה תַרְבֶּה לְהָשִׁיב אַפְּךָ וְלֹא בְּקֶֽצֶף תּוֹכִֽיחַ אַךְ לְהֵטִיב לָֽנוּ תְיַסְּרֵֽנוּ. וּמִתּוֹךְ הָרָעָה תַצְמִֽיחַ יְשׁוּעָה וּכְרֶֽגַע תַּֽעֲלֶה אֲרוּכָתֵֽנוּ.

אָֽנָּא הֲשִׁיבֵֽנוּ אֵלֶֽיךָ וְנָשׁוּבָה וּמַהֵר יֶֽהֱמוּ רַֽחֲמֶֽיךָ עָלֵֽינוּ. חֲמוֹל עַל עַמְּךָ הַנֶּֽאֱנָחִים וְעַל כָּל הַנִּדְכָּאִים יוֹשְׁבֵי אַרְצֵֽנוּ. שְׁלַח דְּבָֽרְךָ הַטּוֹב וּמַרְפֵּא בִּכְנָפָיו וְתֵעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵאָֽהֳלֵינוּ. פְּנֵה אֶל נַֽאֲקַת שׁוֹכְבִים עַל עֶֽרֶשׂ דְּוָי וְיָקוּֽמוּ וְיוֹדוּ לְךָ. אַתָּה מָחַֽצְתָּ וַתִּרְפָּאֵֽנוּ. גַּם אַל תִּמְעַט לְפָנֶֽיךָ צִדְקַת הָרַבִּים אֲשֶׁר הִתְנַדְּבוּ לַֽעֲזוֹר אֶבְיוֹנֵי עִירֵֽנוּ. וְצֶֽדֶק לָֽמְדוּ יוֹשְׁבֵי תֵבֵל מֵחֻקֶּֽיךָ אֲשֶׁר צִוִּֽיתָ לַעֲדָתֵֽנוּ:

צוּר יִשְׂרָאֵל הָכֵן לְבָבֵֽנוּ אֵלֶֽיךָ לְבַל נִפְשַׁע עוֹד כִּי נִחַֽמְנוּ וְנִדְאַג מֵחַטֹּאתֵֽינוּ. פּוֹדֶה וּמוֹשִֽׁיעַ אֵין בִּלְתָּךְ. הַדְרִיכֵֽנוּ בַֽאֲמִתֶּֽךָ וְאַל נִכָּשֵׁל עוֹד בִּתְעִיָּתֵֽנוּ. הֲפוֹךְ מִסְפְּדֵּֽנוּ לְמָחוֹל וּתְאַזְּרֵֽנוּ שִׂמְחָה בְהָאִיר פָּנֶֽיךָ אֵלֵֽינוּ. פְּתַח יָדֶֽךָ וְכָל בְּרִיוֹתֶֽיךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב וּנְבָֽרְכָה שִׁמְךָ כָל יָמֵֽינוּ. שְׁנַת רְפוּאָה וְחַיִּים שָׂבָע וּבְרָכָה שָׁלוֹם וּגְאוּלָה חַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ. וְיִהְיוּ תָמִיד לְרָצוֹן לְפָנֶֽיךָ אִמְרֵי פִיְנוּ וּתְהִלּוֹתֵֽינוּ. אָמֵן סֶֽלָה.


תפלה זו יסדתיה ביום שהוכרז השלום הכללי בין הממלכות שבאירופא. ועל חסד הממלכה הבריטית שהסכימה להשיב לנו א"י ביתנו הלאמי.


בורא ניב שפתים שלום! שלום! לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו (ישעיה נ"ז)


בְּקִידָה וּבְהִשְׁתַּֽחֲוָיָה בָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים. וּפוֹֽתְחִים אָֽנוּ שְׂפָתֵֽינוּ בְשִׁיר וְהַלֵּל וְהוֹדָאָה לְשַׁבֵּחֲךָ בָעַמִּים. עַל כִּי בְכֹחֲךָ הַגָּדוֹל שַֽׂמְתָּ קֵץ וְתִכְלָה לְהַמִּלְחָמוֹת הַנּוֹרָאוֹת שֶׁהִתְפָּֽרְצוּ בֵֽין הָאוּמוֹת. הַֽחֲרָבוֹת הַלְּטוּשׁוֹת שָֽׁבוּ אֶל נְדָנָן. רַֽעַשׁ הַתּוֹתָחִים שָׁקַט מֵהַשְׁמִֽיעַ קוֹלוֹ. נְהָרוֹת וְנַֽחֲלֵי דָם אֲשֶׁר נָֽזְלוּ מִתִּשְׁעָה מִילְיוֹנִים צְעִירִים עָמָֽדוּ. וְהַשָּׁלוֹם וְהָאַחְדּוּת וְהַצֶּֽדֶק שָֽׁבוּ עַל מְכוֹנָם. וְהָאַֽהֲבָה וְהָאַֽחֲוָה בֵין הַמַּמְלָכוֹת לָֽקְחוּ מְקוֹמָם. וּקְבוּצַת הַשָּׁלוֹם נִתְיַסְּדָה בְצֶֽדֶק. וְהֵן כְּהַיּוֹם כָּל יוֹֽשְׁבֵי תֵבֵל חוֹֽגְגִים לְךָ חַג גָּדוֹל. חַג כְּלָלִי מוֹעֵד לְךָ יְיָ. וּלְעֵילָא מִן כֹּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שְׂמֵחִים וַֽעֲלִיזִים הָרוֹאִים בָּזֶּה אוֹתוֹת הַגְּאוּלָה כִּי קְרוֹבָה לָבֹא. כְּשֶׁנִּתְפַּרְסְמָה הַהַכְרָזָה הַבַּלְפוּרִית יָדַֽעְנוּ שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרָה אַרְצֵֽנוּ הָאֲהוּבָה.

יָדַֽעְנוּ יְיָ כִּי צֶֽדֶק מִשְׁפָּטֶֽיךָ. וּמִי יָכוֹל לְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתֶֽיךָ. וְחַטֹּאתֵֽינוּ וּפְשָׁעֵֽינוּ גָֽרְמוּ לָֽנוּ. הִשְׁקִיתָֽנוּ יְיָ מֵי הַמָּרִים הַמְּאָֽרְרִים. וּבָאוּ מַֽיִם עַד נָֽפֶשׁ. וּפָקַע כֹּחַ סַבְלָנוּתֵֽנוּ. יַסֹּר יִסַּרְתָּֽנוּ. אֲבָל אַתָּה יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן לֹא עָשִֽׂיתָ בָֽנוּ כָלָה. וּמִתּוֹךְ חְשֶׁךְ וְצַלְמָֽוֶת קָרָֽאנוּ שִׁמְךָ יְיָ וְשָׁמַֽעְתָּ לִתְפִלַּת בָּנֶֽיךָ בְנֵי רְחוּמֶֽיךָ. וְהוֹצֵאתָֽנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת. וּמִצָּרָה לִרְוָחָה. וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל. וְרִחַֽמְתָּ עַל שְׁאֵרִית הַפְּלֵיטָה.

וְהָאוּמוֹת הַלּוֹחֲמוֹת, שֶׁעַד כֹּה בָֽטְחוּ בְחֵילָן וּבִזְרוֹעָן הָרָמָה הִכִּֽירוּ וְיָדְֽעוּ כִּי יֵשׁ אֱלֹקִים בָּאָֽרֶץ. עַֽיִן בְּעַֽיִן רָאוּ נוֹרְאוֹתֶֽיךָ וְנִפְלְאוֹתֶֽיךָ כִּי לֹא בְחֵילָן וְלֹא בְכֹחָן כִּי אִם בְּרוּחֲךָ יְיָ וְנִתְגַּדֵּל וְנִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ בַגּוֹיִם. וַיַּדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ יְיָ לְבַדֶּֽךָ עַל כָּל הָאָֽרֶץ.

אָבִֽינוּ אָב הָרַֽחֲמָן! וְאַב הַשָּׁלוֹם!

בָּרֵךְ אֶת־הַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי הַזֶּה שֶׁיִּכּוֹן לָנֶֽצַח לַֽעֲתִידוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. בַּטֵּל מֵאֲחֵֽינוּ שֶׁבְּפוֹלוֹנְיָא כָּל גְּזֵירוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. אֱמוֹר לְצָרוֹתָם דָּי. מִילְיוֹנִים מִבָּנֶֽיךָ זֶֽרַע אַבְרָהָם אוֹהַבְךָ נְתוּנִים בִּידֵי עַמִּים אַכְזָרִים. וְכַצֹּאן לַטֶּֽבַח יוּבָֽלוּ. וְאֵין דּוֹרֵשׁ וְאֵין מְבַקֵּשׁ. אֵין חוֹנֵן וְאֵין מַצִּיל וְאֵין מְרַחֵם. וְעָלֶֽיךָ יְיָ שָֽׂמוּ מִבְטָחָם. וּבְכֵן אָֽנָּא רַחוּם וְחַנּוּן אֱמוֹר לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית הֶרֶף יָדֶֽךָ. תּוֹשֵׁיעֵם מִגָּלוּתָם. וּמַהֵר יְמֵי תְשׁוּעָתָם. הָפֵר עֲצַת אוֹיְבָם. וַֽהֲבִיאֵם לְצִיּוֹן עִיר חֶמְדָּתֶךָ. וְאָז יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן וְתָגֵֽלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה.

וְקַיֵּם בָּֽנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב ע"י בֶּן אָמוֹץ וְגָר זְאֵב עִם כֶּֽבֶשׂ. וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ… וְאַרְיֵה כַבָּקָר יֹאכַל תֶּֽבֶן… כִּי מָֽלְאָה הָאָֽרֶץ דֵּעָה אֶת יְיָ כַּמַּֽיִם לַיָּם מְכַסִּים. וּבְךָ יְיָ אָֽנוּ בוֹטְחִים כִּי אַתָּה הָעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמֶֽךָ תַּעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן.


תפלה זו יסדתיה ביום שקבלנו הרצאתו של לורד בלפור ז"ל ואמרוה בביה"כ של הספרדים במנשסתר ברוב עם הדרת מלך.

ש' תרע"ט.


יְיָ אֱלֹהִים! מֶלֶךְ רַֽחֲמָן! מֶֽלֶךְ אַדִּיר וְנִשְׂגָּב!

תְּנָה לָֽנוּ לְשׁוֹן לִמּוּדִים. וּפִֽינוּ יַגִּיד חֲסָדִים. לְפָאֶרְךָ וּלְרוֹמִמְךָ בָּעַמִּים. פָּתַֽחְתָּ לָֽנוּ שַֽׁעֲרֵי רַֽחֲמִים. בְּשַֽׁעֲרֵי בַת צִיּוֹן נְסַפֵּר תְּהִלּוֹתֶֽיךָ כִּי לֹא שָׁכַֽחְתָּ בְּנֵי סְגוּלָתֶֽךָ. שָׁמוֹֽעַ שָׁמַֽעְתָּ קוֹלֵֽנוּ. וְרָאִֽיתָ עָנְיֵֽנוּ עֲמָלֵֽנוּ וְלַֽחֲצֵֽנוּ. וּלְמִי יָאוּת לְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּֽחַ אִם לֹא לְךָ אֲדוֹנֵֽינוּ. אֲשֶׁר חַסְדְּךָ תָּמִיד נֶֽגֶד עֵינֵֽינוּ. קַֽמְתָּ מֵעַל כִּסֵּא דִּינֶֽךָ וְיָשַׁבְתָּ עַל כִּסֵּא רַֽחֲמָנוּתֶֽיךָ. וְנִתְגַּלְגְּלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ. וְהִתְנַהֲגְתָּ עִמָּנוּ בְמִדַּת הַחֶֽסֶד וּבְמִדַּת הָרַֽחֲמִים. פְּדִיתָֽנוּ וְהִצַלְתָּֽנוּ וְהוֹשַׁעְתָּֽנוּ מִמְּצוּלָה. וּמֵעוֹֽשְׁקֵֽנוּ בְנֵי עַוְלָה. חַג גָּדוֹל חוֹֽגְגִים לְךָ בָּנֶֽיךָ וְגַם צִיּוֹן עִיר חֶמְדָּתְךָ צָהֲלָה וְשָׂמֵֽחָה. נָתַֽתָּ בְּלֵב כָּל הַמַּמְלָכוֹת הָאַדִּירוֹת וּבְרֹאשָׁן מַמְלֶֽכֶת בְּרִיטַאנְיָא לְהָשִׁיב לָֽנוּ אֶת־אַרְצֵֽנוּ הַֽחֲמוּדָה. הֵשִֽׁיבוּ לָֽנוּ פִּקְדוֹנְךָ הַקָּדוֹשׁ הִיא אֶֽרֶץ הַצְּבִי תִּפְאֶֽרֶת לְכָל הָאֲרָצוֹת כַּדָּבָר הָאָמוּר אֶֽרֶץ אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ דוֹרֵשׁ אוֹתָהּ תָּמִיד. הֵן עַתָּה הָאָֽרֶץ הַזֹּאת נִתְּנָה לָֽנוּ כְהַבְטחַת נְבִיאֶֽיךָ. נִשְׁתַּחְרָרָה אַרְצֵֽנוּ וְנִתַּן לָֽנוּ אֶת־בֵּיתֵֽנוּ הַלְּאֻמִּי. עוֹֽמְדִים אָֽנוּ בִרְשׁוּת עַצְמֵֽנוּ עַל אַרְצֵֽנוּ וְעַל נַֽחֲלַת אֲבוֹתֵֽינוּ. אֵין עָלֵֽינוּ עוֹל זָר. יְכוֹלִים אֲנַֽחְנוּ לְעָבְדְּךָ בְּלֵב תָּמִים. יְכוֹלִים אֲנַֽחְנוּ לְקַיֵּם מִצְוֹתֶֽיךָ בִּלְתִּי אִישׁ שֶׁיַּפרִיעֵֽנוּ. אַל־נָא תָֽשֶׁת עָלֵֽינוּ חַטָּאת כִּי עַד עַתָּה לֹא יָכוֹֽלְנוּ לִשְׁמוֹר וְלַֽעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם תּוֹרָתֶֽךָ. כִּי אַתָּה יָדַֽעְתָּ כִּי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בְּכָל הָעוֹלָם וְיוֹשֵׁב בְּאַרְצוֹת זָרִים וְהוּא עֶֽבֶד לַֽאדוֹנָיו הַמּוֹשְׁלִים בּוֹ. אֵין לוֹ בְחִירָה בְיָדוֹ לַֽעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנוֹ. מִכְשׁוֹלִים רַבִּים נוֹֽתְנִים לְפָנָיו. יָדָיו וְרַגְלָיו לִנְחֻשְׁתַּֽיִם הֻגָּֽשׁוּ. אֲבָל עַתָּה בְאַרְצֵֽנוּ אֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל שָׁם נִמְצָא כַר נִרְחָב. כַּר בָּטוּֽחַ לְעָבְדְּךָ בֶּֽאֱמֶת. עַד עַתָּה אַרְצְךָ אֲשֶׁר בָּחַֽרְתָּ לִשְׁכּוֹן בָּהּ. הָיְתָה עֲלוּבָה. הָיְתָה יְשֵׁנָה וְשִׁירַת בָּנֶֽיהָ לְאָזְנָהּ לֹא תַגִּֽיעַ. מִסָּבִיב מִתְרַקֶּֽמֶת רִקְמַת זוֹֽהַר וָהוֹד. וְהִיא עֲטוּפָה בְמַֽאֲפֵל לַֽיִל. אוֹרוֹת נְגוֹהוֹת מִשְׁתַּפְּכִים מִסָּבִיב, וְלָהּ קַו אוֹר לֹא יַגִּֽיעַ. כָּל אֶחָד הָיָה מַשְׁמִֽיעַ קוֹלוֹ. וְאֶֽרֶץ הַקּוֹֽדֶשׁ נֶאֱלֶֽמֶת דּוּמִיָּה. הַפֵּרוּד הַנּוֹרָא שֶׁהָיָה בֵינֵֽינוּ הוּא הָיָה בְעָכְרֵֽנוּ וְעָֽשָׂה בָֽנוּ שַׁמּוֹת. אַךְ עַתָּה בָעֵת כָּזוּ שֶׁרוֹאָה שֶׁכָּל בָּנֶֽיהָ מִתְאַחְדִּים וּמרִימִים רֹאשׁ גֵּאָה וְגָאוֹן. וּמַבִּיטִים בְּלֵב נָכוֹן וּבָטוּֽחַ לִקְרַאת הֶעָתִיד הַמַּזְהִיר. אָז גַּם צִיּוֹן עִיר קָדְשְׁךָ הִזְדַּעְזְעָה וְהִתְנַעֲרָה בְכָל עוֹז וְעָצְמָה וַתָּֽסַר חֶבְלֵי שֵׁנָה מֵעֵינֶֽיהָ. רַֽעַד חַשְׁמַלִּי עָבַר בְּכָל עוֹרְקֶֽיהָ וַתִּתְחַלְחַל. הִשְׁמִֽיעָה קוֹלָהּ בְרָמָה. הִרְעִידָה מֵיתְרֵי לְבָבָהּ שֶׁקָּפְאוּ מֵעִדָּן וְעִדָּנִין. וְהֶֽעֱמִֽידָה צוֹפִים מִסָּבִיב וְלֹא נָֽתְנָה לְהַשְׁתִּיק שׁוּב אֶת קוֹלָהּ. עוֹמֶֽדֶת וְתַֽעֲמוֹד עַל הַמִּשְׁמָר. וְכָל בָּנֶֽיהָ תּוֹבְעִים עֶלְבּוֹנָהּ שֶׁהוּא עֶלְבּוֹן בָּנֶֽיךָ.

עַבְדְּךָ דָוִד מְשׁוֹרֵר הָיָה, בְּשׁוּב ה' אֶת־שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִֽינוּ כְּחוֹלְמִים. וְעַתָּה בְעֵינֵֽינוּ אָֽנוּ רוֹאִים שׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּהָקִיץ. כָּל אֵֽלּוּ הֵשָּׁנִים זָרַֽעְנוּ בְדִמְעָה. וְעַתָּה הִגִֽיעָה הָעֵת לִקְצוֹר בְּרִנָּה.

הַיָּמִים הָאֵֽלּוּ יִהְיוּ נִזְכָּרִים וְנַעֲֽשִׂים, יִכָּתֵֽבוּ וְיֵחָרֵֽתוּ בְסֵּֽפֶר הַזָּהָב לְמַֽעַן יֵדְעוּ הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים וְאֶת־אֲשֶׁר פֹּה עִמָּֽנוּ הַיּוֹם. כִּי רִחַֽמְתָּ עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. וּכְשֵׁם שֶׁהֶרְאֵֽיתָ אַֽהֲבָֽתְךָ לְבָנֶֽיךָ עַד הֲלוֹם כֵּן תְּזַכֵּֽנוּ לִרְאוֹת בְּבִנְיַן עִירָךְ וּבְבִנְיַן בֵּית מִקְדָּשָׁךְ וּמֶֽלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶֽחֱזֶֽינָה עֵינֵֽינוּ. וְקַיֵּם בָּֽנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב עַל יְדֵי בֶן אָמוֹץ וְיָצָא חוֹֽטֶר מִגֶּֽזַע יִשָׁי… וְנָֽחָה עָלָיו רוּֽחַ יְיָ. רוּֽחַ חָכְמָה וּבִינָה. רוּֽחַ עֵצָה וּגְבוּרָה. רוּֽחַ דַּֽעַת וְיִרְאַת יְיָ. כִּי מָֽלְאָה הָאָֽרֶץ דֵּעָה כַּמַּֽיִם לַיָּם מְכַסִּים. וְתֶֽחֱזֶֽינָה עֵינֵֽינוּ בְּשׁוּֽבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַֽחֲמִים. אָמֵן.


יסדתיה לאומרה בכל הביה"כ בכל שנה ושנה ביום י"א נובימברי לזכרון אחינו בני ישראל שנפלו חללים בהמלחמה הגדולה. ועל אשר שבה חרב המותה אל תערה.


אָֽנָּא יְיָ אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים! אֲשֶׁר בְּיָֽדְךָ נִשְׁמַת כָּל חַיִּים. קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ. וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. בְּיָדְךָ עִתּוֹתֵיהֶם מְנָת כּוֹסָם וְגוֹרָלָם. אִם לְשֵֽׁבֶט. אִם לְחֶֽסֶד. מִפַּחְדְּךָ יִיֽרְאוּ עַמִּים. וִמִשֵֽׂאתְךָ תֶֽחֱרַֽדְנָה מַמְלָכוֹת. סִכְסַֽכְתָּ מַמְלָכָה בְמַמְלָכָה. וְנִלְחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו. וְדָמָם נִשְׁפַּךְ כַּמָּֽיִם.

אַךְ לְךָ הַחֶֽסֶד וְהָרַֽחֲמִים! אֵל אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם אַתָּה וּבַֽעַל הָרַֽחֲמִים נִקְרֵֽאתָ. וּבְעֵת קִצְפְּךָ חַסְדְּךָ הֶרְאֵיתָם. וּבַחֲרוֹן אַפְּךָ לֹא בִלַּעְתָּם לְכַלּוֹתָם כְּרָֽגַע. כִּי בְשֵׁשׁ צָרוֹת הִכִּיתָם. אַךְ בְּשֶֽׁבַע לֹא נָגַע בָּם רָע. עַל כֵּן בָּאנוּ הַיּוֹם מוּל פְּנֵי קָדְשְׁךָ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה. עַל אֲשֶׁר נִכְמְרוּ רַֽחֲמֶֽיךָ עַל בְּרִיּוֹתֶֽיךָ וְאָמַֽרְתָּ לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית הֶֽרֶף. וְאַֽחֲרֵי סוֹעָה וָסַֽעַר בָּרָק וָרַֽעַם. טִהַֽרְתָּ הָרָקִֽיעַ וְשָׁב וְזָרַח הַשֶּֽׁמֶשׁ. וְאָמַֽרְתָּ לַמַּלְאָךּ וַיָּֽשֶׁב חַרְבּוֹ אֶל נְדָנָהּ.

אֵל אֱלֹהִים יְיָ! לָאָבוֹת הָעֲגוּמִים חוּשָׁה־נָא לְעֶזְרָתָם וְהַרְאֵם אוֹת כִּי תָשׁוּב תְּשַׂמַּח אֶת־נַפְשָׁם הַגַּלְמוּדָה וְהַשּׁוֹמֵמָה. וְתֵן לָהֶם לֵב שָׁקֵט תַּֽחַת לֵב רַגָּז. רוּֽחַ מָלֵא תַּֽחַת רוּֽחַ כֵּהָה. וְנֶֽפֶשׁ שְׂמֵחָה תַֽחַת נֶֽפֶשׁ נַֽעֲנָה.

מַעְיַן הַיְשׁוּעָה! תֵּן שָׁלוֹם בָּאָֽרֶץ. תֵּן שָׁלוֹם בַּמַּלְכֻיּוֹת. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַֽאֲמַר נְבִיאֲךָ בֶן־אָמוֹץ. וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גוֹי חֶֽרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה. אָמֵן.


על מלכנו האדיר והחסיד אוהב ישראל ג’ורג' החמישי ביום שנפל על ערש דוי, ה' ישמרהו.

בשנת 5689


רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּֽעֳלָךְ. חוּֽסָה עַל עֲמָלָךְ: בָּֽאנוּ לְהִתְחַנֵּן לְפָנֶֽיךָ. כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דּוֹפְקִים דְּלָתֶֽיךָ. בְּעַד אֲדוֹנֵֽינוּ וּמַלְכֵּֽנוּ הָאַדִּיר ג’וֹרג' הַשּׁוֹכֵב עַל עֶרֶשׂ דְּוָי. שֶׁתָּחוּס וּתְרַחֵם עָלָיו. וְתִשְׁלַח לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה: אֵל נָא רְפָא נָא לוֹ. וִיקֻיַּם בּוֹ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. יְיָ יִסְעָדֶֽנּוּ עַל עֶֽרֶשׂ דְּוָי כָּל־מִשְׁכָּבוֹ הָפַֽכְתָּ בְחָלְיוֹ: מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בְּרַֽחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים חַלְּצֵֽהוּ. פַּלְּטֵֽהוּ. שִׂימֵֽהוּ עַל כַּן הַבְּרִיאוּת. תֶּן־לוֹ חַיִּים וְשָׁלוֹם. תּוֹסִיף לוֹ יָמִים עַל יָמָיו וְשָׁנִים עַל שְׁנוֹתָיו:

וּלְמַלְכָּתֵֽנוּ הַנְּאוֹרָה וּלְכָל בֵּית־הַמְּלוּכָה. תּוֹצִיאֵם מֵֽאֲפֵלָה לְאוֹרָה. וְשַׂמְּחֵם מִיגוֹנָם. וְיֹאמְרוּ לְפָנֶֽיךָ שִׁירָה. אָמֵן:

וּבְכֵן לִישׁוּעָֽתְךָ קִוִּינוּ יְיָ.


על שרפא רפואה שלמה לאדוננו המלך יר"ה.


אֵל אֱלֹקֵי הָרוּחוֹת לְכָל בָּשָׂר! גְּדָל חֶֽסֶד וְרַב כֹּחַ!

עָדֶֽיךָ נָבוֹֽאָה הַיּוֹם לְהִשְׁתַּֽחֲוֹת מוּל הַדְרַת קָדְשֶֽׁךָ. בַּבַּֽיִת הַזֶּה מְקוֹם מִקְדָּשׁ מְעַָט. אֲשֶׁר כּוֹֽנְנוּ יָדֵֽינוּ לַֽעֲבוֹדָתֶֽךָ. לָשֵׂאת שָׁם אֵלֶֽיךָ נַפְשֵֽׁנוּ בְרִנָּה וְתוֹדָה בִימֵי מוֹעֵד וְשִׂמְחָה. גַּם בִּתְפִלָּה וְתַֽחֲנוּנִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה וְיִרְוַח לָֽנוּ.

נִכְרְעָה מוּל הַדְרַת קָדְשֶֽׁךָ. וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ עַל נִסֶּֽיךָ וְנִפְלְאוֹתֶֽיךָ עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּֽךָ אֲשֶׁר גָּמַֽלְתָּ לָֽנוּ. כִּי עָֽלְתָה שַׁוְעָתֵֽנוּ לְפָנֶֽיךָ וּפָתַֽחְתָּ לָֽנוּ שַֽׁעֲרֵי תְפִלָּה. וְקִבַּֽלְתָּ תְפִלָּתֵֽנוּ בְרָצוֹן וְשָׁלַֽחְתָּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה לַאדוֹנֵֽינוּ וּמַלְכֵּֽנוּ הֶחָסִיד וְהָרַֽחֲמָן ג’וֹרג' יָרוּם הוֹדוֹ.

מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לְפָנֶֽיךָ כִּי אַתָּה רוֹפֵא חוֹלִים פּוֹקֵֽחַ עִוְרִים וְזוֹקֵף כְּפוּפִים. וּבְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַֽׂמְתָּ בְּפִֽינוּ. נֹאמַר אָֽנָּא יְיָ אֵֵל הָרַֽחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת אֲדוֹן כָּל הָאָֽרֶץ. תֵּן לוֹ אוֹֽרֶךָ יָמִים וְשָׁנִים. וְכִסְאוֹ יִהְיֶה נָכוֹן לְפָנֶֽיךָ. תְּקַדְּמֶֽנּוּ בִרְכוֹת טוֹב. וּתְחַדֵּֽהוּ בְשִּׂמְחָה אֶת־פָּנֶיךָ. וּלְמַלְכָּתֵֽנוּ אֵֽשֶׁת חַֽיִל בָּרֵךְ אוֹתָהּ. וּתְשַׂמְּחֶֽהָ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה. וּבָרֵךְ אֶת־כָּל־בֵּית הַמְּלוּכָה. הַנֶּֽאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים הַשְּׂמֵחִים אֱלֵי גִיל אֲנָשִׁים. תְּשִׁיתֵֽמוֹ בְרָכוֹת לָעַד. מַעְיַן הַיְשׁוּעָה וּמְקוֹר הַבְּרָכָה!

אַתָּה בָחַֽרְתָּ בָּאָֽרֶץ הַזֹּאת וּבְיוֹשְׁבֶֽיהָ. וְעֵינֶֽיךָ הָיוּ בָהּ לְגַדְּלָהּ וּלְהָקִימָה עָל. וַתְּהִי מוֹפֵת לְכָל הָאֲרָצוֹת. וְלִגְבֶֽרֶת הַמַּמְלָכוֹת. בָּהּ חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת נִפְגָּֽשׁוּ. צֶֽדֶק וְשָׁלוֹם נָשָֽׁקוּ. פְּתַח אֶת־אוֹצָֽרְךָ הַטּוֹב אֶת־הַשָּׁמַֽיִם וְהָרֵק עֲלֵיהֶם אֶת־בִּרְכַּת שְׁלוֹמֶֽךָ. כִּי אֵל שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלּוֹת אָֽתָּה.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה.


תפלה זו יסדתיה ליום מלאת מאה שנה לבנין בית הכנסת שבנה השר משה ויהודית מונטיפיורי ז"ל ברמסגט

שנת ונרוממה שמו יחדיו (תרצ"ג)


אֵל אַדִּיר אַדִּירִים. בּוֹרֵא רוּֽחַ וְיוֹצֵר הָרִים. בָּֽאנוּ עָדֶֽיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁירִים. לְהַלְּלָךְ בַּשְּׁעָרִים. וְלָתֵת לְךְ תוֹדוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת. בְּקִידָה, כְּרִיעָה וְהִשְׁתַּֽחֲוָֽיוֹת. עַל חֲסָדֶֽיךָ שֶׁגָּֽבְרוּ עָלֵֽינוּ. מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶֽנוּ. תַּחְפּוֹץ בָּֽנוּ וְתִרְצֵֽנוּ. אָמַֽרְנוּ בְצִלְּךָ נִחְיֶה. וּבְרוּחֲךָ חָיִינוּ וְנִחְיֶה. אִמַּצְתָּֽנוּ וּבְעֹז יָדְךָ קִיַּמְתָּֽנוּ. וְהִגְדַּֽלְתָּ לַֽעֲשׂוֹת עִמָּֽנוּ. לְהַֽחֲיוֹתֵֽנוּ כְהַיּוֹם הַזֶּה. לְיוֹם מְלֹאת מְאַת שָׁנָה לְבִנְיַן הַבַּֽיִת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה:

אָֽנָּא מֶֽלֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן. זְכוֹר נָא לִמְיַסְּדֵי הַבַּֽיִת עֲבָדֶֽיךָ הַנֶּֽאֱמָנִים. זְקֵנִים וּנְשׂוּאֵי פָנִים. משֶׁה וִיהוּדִית מוֹנְטִיפְיוֹרִי. פִּזַּר נָֽתְנוּ לָאֶבְיוֹנִים וְרֵאשִׁית כָּל פְּרִי. הִקְדִּֽישׁוּ דָמָם וְחֶלְבָּם. בִּנְדִיבוּת לִבָּם. בָּנוּ הַבַּיִת הַזֶּה זְבוּל לִשְׁמֶֽךָ. לְאַֽהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת־שְׁמֶֽךָ:

שָׂא־נָא עֵינֶֽיךָ יְיָ! וּרְאֵה גַם הַיְשִׁיבָה עִם רַבָּנָן סְבוּרָאֵי. וְחַכִּימָאֵי דִיהוּדָאֵי. מִתְנוֹסֶֽסֶת בְּאַבְנֵי נֵֽזֶר. בְּעֶזְרָֽתְךָ מֶֽלֶךְ עוֹזֵר. לְמִן הַיּוֹם הִוָּסְדָהּ לֹא פָּסַק מִמֶּֽנָּה קוֹל תּוֹרָה. לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ:

אֵל עֶלְיוֹן. שׁוֹכֵן בְּרוּם חֶבְיוֹן. אֲהָהּ! מְיַסְּדֵי הַמִּקְדָּשׁ וְהַיְשִׁיבָה אֵינָם. מָסְרוּ נִשְׁמָתָם בְּרוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם. בְּצֵל כְּנָפֶֽיךָ יֶחֱסָיוּן. וּמִדֶּֽשֶׁן בֵּיתֶֽךָ יִרְוְיֻן. וְלָֽנוּ בְנֵי רְחוּמֶֽיךָ. עַשֵׂה־נָא לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ. שְׁמַע־נָא אֶל הַתְּחִנָּה. כִּי עֵת לְחֶֽנְנָהּ. חַזְּקֵֽנוּ וְאַמְּצֵֽנוּ. אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ. וְתֵן בְּלִבֵּֽנוּ. לַֽעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵֽינוּ. וְשׁוּֽבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵֽנוּ. וּמַהֵר לְגָֽאֳלֵֽנוּ. וְתִבְנֶה לָֽנוּ בֵּית קָדְשֵֽׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּֽנוּ.

רִבּוֹן הָעוֹלָמִים. בָּרֵךְ אֶת הַמֶּֽלֶךְ אֲדוֹנֵֽינוּ. וְיַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּֽינוּ. הַאֲרֵךְ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו. יַֽחַד עִם מַלְכָּתֵֽנוּ הַנְּאוֹרָה בִתָּם וּבָנָיו. וְכָל צְבָאָיו וּמְשָֽׁרְתָיו. וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וְדָוִד בְּרִֽבְבוֹתָֽיו. לְרוֹמֵם בֵּית אֱלֹהֵֽינוּ וּלְהַֽעֲמִיד חָרְבוֹתָיו. וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן:


לזכרון חג חצי היובל שחגגנו ביום שבת מלכנו ג’ורג' החמישי על כסא המלוכה 25 MAY 1935.


אָֽנָּא אֵל עֶלְיוֹן רוֹכֵב שָׁמַיִם. בָּֽאנוּ הַיּוֹם אֶל מִקְדָּשְׁךָ זֶה. לִשְׁפּוֹךְ שִׂיחֵֽנוּ וְתוֹדוֹתֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ. בִּדְבָרִים הַיּוֹצְאִים מִמְּקוֹר לִבֵּנוּ. וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתינוּ. לְהַלֵּל וּלְשׁבֵּֽחַ וּלְפָאֵר אֶת־שִׁמְךָ הַגָּדוֹל. עַל שֶׁהֶֽחֱיִּיתָֽנוּ וְקיֵּמְתָּֽנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה. לָקַחַת חֶבֶל בַּֽחֲגִיגַת חֲצִי־יוֹבֵל מִיּוֹם שֶֽׁבֶת מַלְכֵּֽנוּ הָאַדִּיר


ג’וֹרג' החמישי יר"ה

עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ:


יָדַֽעְנוּ יְיָ כִּי אַתָּה הַמַּגְבִּיהִי לָשָֽׁבֶת. הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. מִפִּֽיךָ מְלָכִים יִמְלוֹֽכוּ. וּמִיָּדְךָ לָֽמוֹ מַטֵּה עוֹז שֵׁבֶט מִישׁוֹר לְנַהֵל לְאֻמִּים. וְאַתָּה בְחַסְדְּךָ בָחַֽרְתָּ בְמַלְכֵּֽנוּ וַהֲרֵמֹֽתָ כִסְאוֹ בִמְעִיל מַלְכוּת וַעֲטֶֽרֶת זָהָב. לִרְדּוֹת בְּעָם רָב בְּאֶֽרֶץ רַֽחֲבַת יָדָֽיִם. הוּא כָמוֹֽךָ יִתְמוֹךְ מִשְׁפָּט בָּאָֽרֶץ. וְהָיָה לָֽנוּ כְרוֹעֶה נֶֽאֶֽמָן אֲשֶׁר בִּנְאוֹת דֶּֽשֶׁא יַרְבִּיץ עֶדְרוֹ. וְנִהֵל אוֹתָֽנוּ בְּאַֽהֲבָה בְּחֵן בְּחֶֽסֶד וּבְרַֽחֲמִים. וְלֹא שָׂם פְּדוּת בֵּין גֶּזַע לְגֶֽזַע. וּֽכְאָב אֶת־בְּנוֹ יִרְצֵֽנוּ לְהֵטִיב עִמָּֽנוּ וּלְהַרְבּוֹת חֲסָדָיו עָלֵֽינוּ:

מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים. תִּמְשׁוֹךְ מַלְכוּתוֹ נֶֽצַח. וְכִסְאוֹ כִימֵי שָׁמָֽיִם. וְכַשֶּֽׁמֶשׁ יִכּוֹן עוֹלָם. וְכַיָּרֵֽחַ אוֹרוֹ יוֹפִֽיעַ. וּלְמַלְכָּתֵֽנוּ הַֽחֲבִיבָה. תּוֹסִיף שָׁנִים עַל שְׁנוֹתֶֽיהָ. שְׁנוֹת טוֹבָה וְרָצוֹן. בִּימֵיהֶם יִפְרְחוּ בְנֵיהֶם הָאֲצִילִים וִיהִי כַזַּֽיִת הוֹדָם. בָּרֵךְ אֶת־כָּל יוֹשְׁבֵי הַמַּמְלָכָה הָרְחָבָה הַזֹּאת. סוֹכְכֵם בְּצֵל אֶבְרָתֶֽךָ. הָרֵק עֲלֵיהָם מִשֶּֽׁפַע בִּרְכוֹתֶֽיךָ. וּבְמֵיתְרֵי אַהֲבָה וְאַֽחֲוָה יְדֻבָּֽקוּ. לְמַֽעַן יִרְאוּ הָעַמִּים כִּי מֵאַֽהֲבָתְךָ אֶל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּמֵחֶשְׁקְךָ בָם. תַּמְשִׁיל עָלֵֽימוֹ אַנְשֵׁי אֱמֶת. וְתִגְמוֹל עִם הַמְּטִיבִים לָהֶם. הֱיֵה נָא קָרוֹב לִגָֽאֳלֵֽנוּ. וִיחִי אֲדוֹנֵֽינוּ הַמֶּֽלֶךְ וְתִכּוֹן מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן:


ביום 26 מאיו שנת 1935 כ"ג אייר תרצ"ה

לזכרון שמנה מאות שנה ללידתו.


יְסוֹד הַתּוֹרָה וּמְקוֹר הַחָכְמָה. בָּאנוּ הַיּוֹם בְּאֵימָה. לְהוֹדוֹת לְשִׁמְךָ גְדוֹל הָעֵצָה. מַה נִפְלְאוּ מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרוֹתֶיךָ. בָּרָאתָ אָדָם וְהִרְכַּבְתּוֹ נָגִיד עַל כָּל־יְצוּרֶיךָ. וּבְמִשְׂגַּבֵּי הַטֶּבַע יִתְקַלָּס. אַתָּה הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשׁ לְכָל־בָּאֵי עוֹלָם. קוֹמַת אִישׁ גַּמָּד הִגְבַּהְתָ אֶל רֹאשׁ הַכּוֹכָבִים. עַל חוּג שָׁמַיִם יִתְהַלֵּךְ לָחוּג חֻקֵּי מַסְלוּלֵיהֶם הֲלִיכוֹתֵיהֶם וַעֲתִידוֹתֵיהֶם. וְלַחְקוֹר סוֹדוֹתֶיךָ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית:


הֵן זֶה שְׁמֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה. בְּעֵת שֶׁהַיַּהֲדוּת הָיְתָה בְסַכָּנָה. וְהָעוֹלָם שׁוֹמֵם. וְקוֹל הַתּוֹרָה דוֹמֵם. הֵקַמְתָּ לָנוּ רוֹעֶה נֶאֱמָן. צֶדֶק וָחֵן הִלְבַּשְׁתּוֹ. לְהָאִיר הַדֶּרֶךְ לְצֹאן מַרְעִיתוֹ. הִדְרַכְתָּ כוֹכָב מִשְּׁמֵי קוֹרְדוֹבָא. וַיְפַזֵּר קַרְנֵי אוֹר בְּכָל־אַרְצוֹת הַגּוֹלָה.


אִיהוּ נִיהוּ מָרָנָא וְרַבָּנָא הַגָּאוֹן

רַבֵּנוּ משֶׁה ב"ר מַימוּן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.


אַתָּה יְיָ יָדָעְתָּ אֶת־לְבָבוֹ. בִּגְדוֹלוֹת לֹא הָלַךְ בְּנִפְלָאוֹת מִמֶּנוּ לֹא דָרַשׁ. וְהָאִישׁ משֶׁה עָנָו. אֲבָל לְמַעֲלוֹת רוּחוֹ וּלְמַחְשְׁבוֹתָיו לֹא שָׂם בְּרִיחַ וּדְלָתַיִם. כִּי אַתָּה הֶרְשֵׁיתָ לוֹ לַעֲלוֹת הָהָרָה. וְאָמַרְתָּ לוֹ אַל תִּירָא משֶׁה עַבְדִּי מִפְּנֵי הָאֵשׁ, חשֶׁךְ, עָנָן וַעֲרָפֶל. וַיַּעַל משֶׁה. וּפָתַחְתָּ לוֹ הַשָּׁמַיִם. וְהֶרְאֵיתָ לוֹ מַחֲנַיִם וְרִבּוֹתַיִם. וּמִמֵּי חָכְמָתְךָ שָׁאַב וַיִּגְבְּרוּ וַיָּפוּצוּ וַיִּהְיוּ לְפַלְגֵי מָיִם.

וַיַּשְׁקוּ אֶת־גַּנֶּךָ וַיַּצְמִיחוּ פְרִי מְגָדִים. וַיֵּדַע כִּי מֵרוּחֲךָ שֶׁאָצַלְתָּ עָלָיו יָצָאוּ. וּמִימֵי רַבִינָא וְרַב אַשֵּׁי. לֹא קָם בְּיִשְׂרָאֵל עוֹד כְּמשֶׁה:


אֲדוֹן עוֹלָם. בְּיָּד חֲזָקָה נָתַתָּ לוֹ שֵׁבֶט מוֹשְׁלִים וּבְמַטֵּה נוֹעַם קוֹמֵם נִכְשָׁלִים. הִרְבִּיץ תּוֹרָתְךָ בְּיִשְׂרָאֵל. וְכֻלָּם יַחַד עָנוּ וְאָמְרוּ כִּי עִמּוֹ אֵל. בְּפֵירוּשׁ הַמִּשְׁנָה. אַרְמוֹן נִפְלָא בָנָה. בִּלְשׁוֹנוֹ הַזַכָּה וְהַבְּהִירָה. וְסַדְרָנוּתוֹ הַכַּבִּירָה. בְּמוֹרֶה הַנְּבוּכִים. הֵאִיר מַחֲשַׁכִּים. וְגַם בְּחָכְמַת הָרְפוּאָה. עָלָה עַל גִּבְעָה נִשָּׂאָה:


מַלְאָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים הֶעֶלוּהוּ בְעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. לְהִתְעַנֵּג מִזִּיו שְׁכִינָתְךָ עִם משֶׁה רַבֵּנוּ בְּרוּם חֶבְיוֹן. אֲבָל עוֹדֶנּוּ חַי בַּתַּחְתּוֹנִים כְּבַמְּרוֹמִים. וּסְפָרָיו נִקְרָאִים בְּבָתֵּי וַעַד לַחֲכָמִים. וְזִכְרוֹ הַטּוֹב יִשָּׁאֵר חָקוּק בְּלֵב עַם יִשְׂרָאֵל לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.


השכבה שחברתי לכבוד הרמב"ם ז"ל

ביום שחגגנו מאות שנה ליום לידתו

בק"ק שער השמים בלונדון.


בִּישִׁישִׁים חָכְמָה. וּפְנֵיהֶם כְּאוֹר הַחַמָּה. אוֹרֶךְ יָמִים תְּבוּנָה. וַיִּהְיוּ יְדֵיהֶם אֱמוּנָה. בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן. וּמִדֶּשֶׁן בֵּיתְךָ יִרְוְיֻן.


לְקַחְתָּם לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים. עוֹדָם קְדוֹשִׁים וּנְקִיִּים.


וַיַּרְא משֶׁה עַבְדְּךָ מְנוּחָה כִּי טוֹב. אִוְּתָה נַפְשׁוֹ לִשְׁכּוֹן בָּעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב. הוֹשַׁבְתָּ אוֹתוֹ לְמַעְלָה מִכּוֹכְבֵי שָׁמָיִם. עַל יְדֵי מַלְאָכֶיךָ רֶכֶב


וְרִבּוֹתַיִם. אֶרְאֶלִּים וְחַשְׁמַלִּים וּשְׂרָפִים מְצוּקִים. אָחֲזוּ לוּחוֹת הָעֵדוּת וְהַחֻקִּים. וַיַּעֲמִדוּהוּ בְשׁוּרַת תַּנָּאִים אֱמוֹרָאִים וְצַדִּיקִים.


הֲלֹא הוּא אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ כְּבוֹד רַבִּי משֶׁה בֶּן רַבִּי מַיְמוֹן ז"ל.


אָנָּא אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת. הַשְׁכִּיבֵהוּ עַל מֵי מְנוּחוֹת. וְיִזָּכֵר וְיִפָּקֵד מַה שֶׁדָּרַשׁ בְּכִתְרֵי אוֹתִיּוֹת. וְתָשִׁיב נַפְשׁוֹ בְּצַחְצָחוֹת. עַל שֶׁעָסַק בְּתוֹרָתְךָ מִמַּסַּד וְעַד הַטְּפָחוֹת. בְּצִלְּךָ תֶחֱסֶה בְגִיל נִשְׁמָתוֹ. לַחֲזוֹת בְּנוֹעַם יְיָ וּלְבַקֵּר בְּהֵיכַל בֵּיתוֹ. עַד בֹּא דְבָרְךָ נֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ. לְהַחֲיוֹת מְתֵי עַמְּךָ שׁוֹמְרֵי תוֹרָתוֹ. וְיָנוּחַ וְיַעֲמוֹד לְקֵץ הַיָּמִים. עִם אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן הָרָמִים. וְתִפְתַּח לָהֶם שַׁעֲרֵי רַחֲמִים.


וִיקֻיַּם בָּהֶם מַאֲמַר בֶּן בּוּזִי וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל אַדְמַתְכֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְיָ דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי נְאֻם ה'.


שחברתי לאומרה בביה"כ בשבת על צרת אחינו שבגרמניא.

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ!


בָּאנוּ הַיּוֹם בְּבֵית מִקְדָּשְׁךָ זֶה. אֲשֶׁר מַחֲַזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה. לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה. מֵרְאוֹת צָרַת עַמֵּנוּ שֶׁבְּגֶרְמַנְּיָא הַרָדוּף וְהַמֻּכֶּה.

מִטַּעַם הַמֶּמְשָׁלָה הָעֲרִיצִית הָיוּ לְבָרוֹת. עַד אֲשֶׁר טָבְעוּ בִתְהוֹמוֹת יַם הַצָּרוֹת. גָּלוּי וְיָדוּעַ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְפָנֶיךָ. הַגְּזֵירוֹת שֶׁגָּזְרוּ עֲלֵיהֶם וְלֹא חַתּוּ מִפָּנֶיךָ.


אָנָּא מֶלֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן!


זְכוֹר נָא בְרִית אָבוֹת וְלַבָּנִים תִּזְכּוֹר. וְאַל יָחוֹגוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר. וְקוּם מִכִּסֵּא־דִין וְשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת־כַּעַסְךָ לְהַלֶּלְךָ בַּמְּרוֹמִים. תַּאֲזִין וְתַקְשִׁיב לְבַקָשָׁתָם. לְמַעַן יַעֲקֹב אִישׁ תָּם. תֵּן בְּלֶב כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לָבֹא לְעֶזְרָתָם. בְּגוּפָם וּבְמָמוֹנָם וּבְכָל לִבּוֹתָם. שַׂמְּחֵם וְרַנֵּן לִבָּם מִיגוֹנָם. לְמַעַן יְהַלְלוּ שִׁמְךָ בִגְרוֹנָם. וִיקֻיַּם בָּנוּ


וּבָהֶם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְּעַלְתִּים לְכַלּוֹתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם. וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן:


וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאלֹהִים (תהלים ח' ו')


הַחֹקֵר! רוּחוֹ לֹא יָנוּחַ וְלֹא יִשְׁקוֹט. לֹא־יָנוּם וְלֹא יִישָׁן יוֹמָם וָלַיְלָה, לַחֲקֹר וְלִדְרוֹשׁ בְּטֶבַע הַיְצִירָה וְהָעֲשִׂיָּה. תָּמִיד מִשְׁתּוֹקֵק לְגַלּוֹת רָזֵי דְרָזִין, אֲשֶׁר הֵם לְמַעְלָה מֵהַשָּׂגַת שִׂכְלוֹ. מִתְחַקֶּה לִדְרוֹשׁ וְיוֹרֵד עַד הַתְּהוֹם. הוּא מַרְגִּישׁ בְּנַפְשׁוֹ מִין כֹּחַ חָזָק טָמוּן טָמִיר וְנֶעְלָם, אֱלוֹהַּ בַּשָּׁמַיִם אֲשֶׁר הִמְשִׁיל הָאָדָם עַל הָאָרֶץ. וְהֶעֱלָהוּ בְּמַעֲלַת צְבָא הַמָּרוֹם בָּאָרֶץ. עַל זֹאת בֶּן תְּמוּתָה יַעֲמוֹד וְיִשְׁתּוֹמֵם וְיִדּוֹם וְיִבָּהֵל, וְיֹאמַר מַרְגִּישׁ לְבָבִי, מִנִּי יָם רָחֲבוּ גְדוֹתָיו, אִם אֶפְרוֹשׂ כְּנָפַי לְאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וּבַחֲדָרַי אַעֲמִיק הֵיטֵב, חָכְמָה וּמַדָּע. יִהְיֶה לְאֵל יָדִי לְפַעְנֵחַ נֶעֱלָמִים, אִם אֶסַּק שָׁמַיִם אֶמְצָא כַּר נִרְחָב לַחָכְמָה, וְאִם שְׁאוֹל אַצִיעָה אֶמְצָא סְגוּלוֹת בִתְהוֹמוֹתָיו, וְאִם לְקַרְקְעִית הַיָּם אֵרֵד, גַּם שָׁם אֶמְצָא אוֹצְרוֹת חָכְמָה טְמוּנָה, הַמַּפְלִיאִים עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת. פִּתְאוֹם סְעִיפָיו וְרַעְיוֹנָיו הֶעֱלוּהוּ מֵעוֹלָם הַשָּׁפֵל לְעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וְשַׁעֲרֵי שָׁמַיִם נִפְתְּחוּ לוֹ וְרוֹאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים לְפָנָיו, סִקְּלוּ לוֹ נְתִיבוֹת נוֹרָאִים וַאֲיוּמִים. וּמַבִּיט אֶל הַכּוֹכָבִים בִּמְסִלּוֹתָם, וְלַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וּלְכָל הַגַּלְגַּלִים וְהָאוֹפַנִּים. וְעוֹמֵד וּמִשְׁתָּאֶה לִרְאוֹת יָפְיָם טִבְעָם וַהֲדָרָם, וְאֵיךְ אוֹרָם חָזָק וְתַּקִיף. נִדְמֶה לוֹ כִּי עַד עַתָּה הָיָה טָמוּן בִּמְעָרוֹת צוּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ בָּהֶן. וְחוֹזֵר וְיוֹרֵד מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן לְהַתַּחְתּוֹן, וְכֵן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, אָנֶה וָאָנָה, עַד אֲשֶׁר יֶאֱסֹף וְיֶאֱגוֹר בְּחָפְנָיו חָכְמוֹת וּמַדָּעִים עַד אֵין חֵקֶר, וּבָא לִידֵי הַכָּרָה חוּשִׁית מַה הֵמָּה. וְכֵן הוֹלֵךְ מַתְמִיד וּמְעַיֵּין בְּעֵין חוֹדֶרֶת בַּטֶּבַע, וְתַכְסִיס כָּל הַיְצוּרִים, מִרְאֵמִים עַד בֵּיצֵי כִנִּים, וּמְגַלֶּה טִבְעָם וּמַהְלָכָם וּמִסְפַּר שְׁנֵי חַיֵּיהֶם, וְכֵן כָּל עוֹף


כָּנָף לְמִינֵהוּ, בִּכְלָלוּת הוּא מְגַלֶּה נוֹרָאוֹת לְכָל אַרְבַּעַת הַיְסוֹדוֹת, אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם, עָפָר, וּמֵרִים עֵינָיו אֶל שְׁמֵי שָׁמַיִם, לְאֵל עֶלְיוֹן וְנוֹרָא, מֶלֶךְ גָּדוֹל, אֲשֶׁר כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם וְאוֹמֵר לוֹ יְיָ מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ.


יסדתיה לאומרה במקהלות עם בבתי כנסיות הספרדים

במלכות בריטאניא ביום הושם כתר מלכות בראש המלך

ג’ורג' הששי ובראש המלכה אליזאבט ירום הודם.

ב' סיון שנת תרצ"ז, 12th May 1927

שנת ששון ושמחה ימצא בה


אֵל עֶלְיוֹן מֶלֶךְ הַמְּלָכִים, הַמְּכוֹנֵן כִּסֵּא מַלְכוּת לַנְּסִיכִים. רְאֵה וְהַבִּיטָה מִמְּעוֹן שָׁמֶיךָ. בָּנֶיךָ הָעַלִּיזִים בְּנֵי רְחוּמֶיךָ. נֶאֱסָפִים הַיּוֹם


בִּמְכוֹן שִׁבְתֶּךָ. אוֹהֲבֶיךָ וְשׁוֹמְרֵי חֻקֵּי־תוֹרָתֶךָ. מַה אֲנַחְנוּ יְלוּדֵי אִשָּׁה קִצְרֵי יָמִים. לְהַלֶּלְךָ וּלְשַׁבֵּחֲךָ וּלְפָאֶרְךָ בָעַמִּים. אַתָּה הוֹשַׁבְתָּ עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה.

מַלְכֵּנוּ הֶחָבִיב ג’ורג' הַשִּׁשִּׁי יִשָּׂא בְרָכָה. אַתָּה נְתַתּוֹ לְנָגִיד עָלֵינוּ וּמְצַוֵּה לְאֻמִּים, וּבְצֶדֶק וּבְיוֹשֶׁר יָדִין עַמִּים. בְּצִלּוֹ נִחְיֶה גַם אֲנַחְנוּ, וּמִטּוּבְךָ לוֹ יַשְׁפִּיעַ גַּם לָנוּ. וְהוּא כַאֲבוֹתָיו הָרַחֲמָנִים.

דּוֹאֵג לְעַמּוֹ לָעֲנִיִּים וְלָאֶבְיוֹנִים. אַשְׁרֵינוּ שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל חוֹסֵי־שִׁבְטוֹ. אַשְׁרֵינוּ פְלִיטֵי־יְשֻׁרוּן שְׂמֵחֵי־מִשְׁעַנְתּוֹ. שֶׁמֶשׁ חֲסָדָיו גַּם עָלֵינוּ יוֹפִיעַ. בְּעִקְּבוֹת הוֹרָיו כְּמוֹהֶם יוֹשִׁיעַ. יוֹם גִּילַת וְרַנֵּן יוֹם שִׂמְחָה וּתְרוּעָה, נִשְׁאַב מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעְיְנֵי הַיְשׁוּעָה. אֲנַחְנוּ וְכָל עַמֵּי מַלְכוּת אַנְגְּלִיָּה. נִקְרָא לְפָנֶיךָ הַלְלוּיָה בִרְחוֹבוֹת קִרְיָה.


יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ תָּמִיד לְמַלְכֵּנוּ. יָנוּב בְּשֵׂיבָה כִּי הוּא רוּחַ אַפֵּינוּ. הוֹשַׁבְתּוֹ מֶלֶךְ עַל כִּסֵּא. תּוֹסִיף לוֹ יָמִים וּמַלְכוּתוֹ תִנָּשֵׂא. תֶּן לוֹ שָׁלוֹם וּבָרְכֵהוּ. וְכָבוֹד וְהָדָר יוֹפִיעַ כִּסְאֵהוּ. יַחַד עִם הַמַּלְכָּה הַחֲבִיבָה. אליזאביט אֲשֶׁר לֹא זָז מֵחַבְּבָה. שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ. וְלִבְנוֹתֵיהֶם הַנְּסִיכוֹת. תָּחוֹן עֲלֵיהֶן שֶׁפַע בְּרָכוֹת.


תִּפְרַח אֵם הַמֶּלֶךְ מארי כְּעֵץ עֲלֵי מַיִם, יִפְעָתָהּ תָּהֵל כַּשֶּׁמֶשׁ צָהֳרַיִם. עִם בָּנֶיהָ הַנְּסִיכִים אוֹר יִזְרַח הוֹלֵךְ וְזוֹרֵחַ. זַרְעָם כְּאֶרֶז יִשְׂגֶּא וּכְתָמָר פּוֹרֵחַ.


חֵי הָעוֹלָמִים! זַכֵּה לְמַלְכֵּנוּ לַחֲזוֹת אַרְצוֹתָיו בְּרוּכוֹת עוֹשֶׁר. פּוֹרִיּוֹת תָּמִיד שְׂבֵעוֹת אשֶׁר. נָכוֹן תִּהְיֶה מַלְכוּתוֹ עַד עוֹלָם. שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ וּבָרִיא אוּלָם.

וְחֶסֶד יְיָ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אמן.


שיר זה יסדתיהו לזכרון אהבה וידידות

בהזדמנות חגיגת הבר־מצוה

של הבחור היקר והחביב חיים עמנואל

בן להאדון היקר והנכבד מר יצחק קאנסינו נ"ד


ח' תמוז

סדר למקרא ה' אלהיו עמו

5687


בן שלש עשרה למצות (אבות)

ושמן הטוב תריק על שבעה קני המנורה.


בְּפִרְקֵי הָאָבוֹת מִשְׁנַת חֲכָמִים,

מִשְׁפָּט כָּתוּב לְחַנֵּךְ הַנָּעַר,

לְחַנְּכוֹ כִי יִהְיֶה הוֹלֵךְ תָּמִים,

לְתִפְאֶרֶת הָאָבוֹת בַּשָּׁעַר.


עַל הָאָבוֹת חוֹבָה רוֹבֶצֶת,

לְלַמְּדוֹ, לְחַנְּכוֹ עַל פִּי הַתּוֹרָה,

וְנֶפֶשׁ הַבֵּן תְּהִי מִתְאַמֶּצֶת,

לְהָפִיץ נֵר מִצְוָה קַוֵּי אוֹרָה.


חַיִּים! לְפָנֶיךָ אוֹרַח חַיִּים,

עִמָּנוּאֵל שִׁמְךָ, שֵׁם תִּפְאֶרֶת,

מִצְוַת יְיָ מְאִירַת עֵינָיִם,

וּכְצִיץ עַל הַמֵּצַח הִיא עֲטֶרֶת.


מְנוֹרָה קְטַנָּה מִנְחָה הִיא שְׁלוּחָה,

שַׁי סֵמֶל שִׁבְעַת קְנֵי הַמְּנוֹרָה,

כִּתְפִלָּה מִסֵּפֶר קַדְמוֹן לְקוּחָה,

כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים תָּפִיץ לְךָ אוֹרָה!


שיר לבר מצוה ושמו רמוז בראשי הבתים

יוֹם גִּילָה וְרִנָּה לְךָ וּלְהוֹרֶיךָ,

וְתֵן תּוֹדָה לְבוֹרְאֶךָ וְגַם לְמוֹרֶךָ,

סְגוּלָה וְטֹטָפוֹת תַּחֲבוֹשׁ לְרֹאשֶׁךָ,

פַּלֵּל לֵאלֹהֶיךָ כִּי הֶחֱיָה נַפְשֶׁךָ.


טַהֲרַת הַגּוּף וְנִקְיוֹן הַמַּחֲשָׁבָה,

אֱמֶת וָצֶדֶק עָלֶיךָ חוֹבָה,

וְיַזְכִּירְךָ הָאֵל לְטוֹבָה,

יוֹסֵף קַח לִקְחִי וְקָשְׁרוֹ בְלִבֶּךָ,

לֹא אָפוּנָה כִּי הוּא יַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ.


לתלמידי יוסף טאוויל הכהן.


יוֹם בְּשׂוֹרָה לְהוֹרֶיךָ הַנֶּחֱמָדִים

צָהֲלָה וְחֶדְוָה לְךָ וּלְהַיְדִידִים,

חוֹבָה עָלֶיךָ תְפִלִּין צְמוּדִים,

קְדוּשָׁה וְטָהֳֳרָה שְׁנֵיהֶם מְעִידִים,


פִּיךָ יַגִּיד תְּהִלַּת יְיָ בְּשַׁחְרִית,

וְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו בְּשַׁעַת הַמִּנְחָה,

רַגְלֶיךָ יָרוּצוּ לִשְׁפּוֹךְ שִׂיחַ בְּעַרְבִית,

טֶרֶם תִּקְרָא וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה,

רָם וְנִשָּׂא יִשְׁמוֹר לְךָ הַבְּרִית,


שמו רשום בראשי הבתים

יצחק פורטר הי"ו.


שיר שקול יסדתיו בהזדמנות הבר־מצוה של הבחור יעקב בן יוסף מישקיטא נ"י

ש' תרצ"א


יוֹם שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לְךָ וְלַמִּשְׁפָּחָה,

עָלֶיךָ לְהַלֵּל קוֹנְךָ בְשִׁיר וּשְׁבָחָה,

קְדוּשָׁה וְטָהֳרָה וְנִקְיוֹן הַמַּחֲשָׁבָה,

בְּעֵת הַטּוֹטָפוֹת בְּרֹאשְׁךָ חוֹבָה,


מַה לְמַעְלָה מַה לְמַטָּה תִתְבּוֹנֵן,

שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם יִפָּתְחוּ לְפָנֶיךָ

קוּם קְרָא אֱלֹהֶיךָ וְיִמָּלֵא רְצוֹנֶךָ,

יַעֲקֹב קַח לִקְחִי וְעַל לִבְּךָ קָשְׁרוֹ,

טוֹבָה וּגְדוּלָה יִפְתַּח לְךָ מֵאוֹצָרוֹ,

אִם תִּשְׁמַע לְתוֹרַת משֶׁה בְחִירוֹ.


להזדמנות חצי יובל

ליום חתונת ידידי האדון משכיל ונבון

מר פסח גודמאן שליט"א1

עם רעיתו הנכבדה מרת רבקה ת"ם.

תרס"ז־תרצ"ו


פִּצְחוּ הָרִים רִנָּה וְצַהֲלוּ,

סִימָּן טוֹב אִמְרוּ וְאַל־תִּבָּהֲלוּ,

חֲצִי־יוֹבֵל לַחֲתוּנָתָם בָּא.


גַּאגִין וּמִשְׁפַּחְתּוֹ מְבָרְכֵם בְּאַהֲבָה,

וְגַם עַד זִקְנָה ושֵׂיבָה,

דִּגְלָם יָרוּם אֶלֶף וּרְבָבָה,

מִנְחַת יְדִידִים קַבְּלוּ בְּשִׂמְחָה,

אוֹת זִכָּרוֹן הִיא שְׁלוּחָה,

נוֹב יְנוּבוּן בְּעוֹשֶׁר וּרְוָחָה.



  1. מזכיר הראשי בק"ק “שער השמים” בלונדון.  ↩︎

שיר שכתבתי לבת הרב הג' ר' משה בן נאים

ר' משה בן נאים ז"ל

ראש הרבנים בג’יבאלטר.

ושמה רמוז בראשי הבתים.


חֵן וְכָבוֹד חֲרוּתִים בְּפָנָיִךְ,

פֶּה וְלָשׁוֹן יְהַלְּלוּךְ בְּמַחֲנָיִךְ,

צִדְקַת הוֹרַיִךְ דָּבְקָה בִמְעוֹנָיִךְ,

יָפְיָפִית בְּמִפְעָלַיִךְ לְעֵינֵי שְׁכֵנָיִךְ.


בִּתִּי הִתְפַּלְּלִי לֵאלֹהֵי אֲבוֹתָיִךְ,

הוּא יְמַלֵּא לְטוֹבָה מִשְׁאֲלוֹתָיִךְ.


תמוז תרצ"ג


שיר זה יסדתי לכבוד

דר' אלעזר אהרן פירירה

תושב אמשטרדם,

כשנתתי לו את ספרי במתנה

אב תרצ"ה


אֵלֶיךָ אַגִּישׁ מִנְחָתִי,

עֵזֶר וְסַַעד בִּרְכָתִי,


אֶת־סִפְרִי תִקַּח מִיָּדִי,

הִנֵּה הוּא לְךָ יְדִידִי,

רְאֵה וְהִתְבּוֹנֵן וֶהֱגֵה בוֹ,

נֵר הַמִּזְרָחִי וְהַמַּעֲרָבִי בְקִרְבּוֹ,


פְּנִינִים יְקָרִים אָרִיתִי וְלָקָטְתִּי,

יַהֲלוֹמִים וְאַחְלָמִים בָּחָרְתִּי,

רַבָּנִים וּגְאוֹנִים אֲלֵיהֶם קָרָאתִי,

יְרֵאִים רָאוּהוּ וְלָהֶם יִחָלְתִּי,

רוֹפֵא אַתָּה לְכָל בָּשָׂר וְנֶאֱמָן,

הִנֵּה סִפְרִי רְפוּאָה לַנֶּפֶשׁ לְעַם אַלְמָן.


שיר שכתבתי לבני הנבון שלום משה חי גאגין נ"י

ביום ששלחתי לו ספרי למתנה,

ושמו רמוז ראשי הבתים


מְלִיצָה וְזִמְרָה לַמְּבַקֵּשׁ אָמְנָה.

שׁוֹחֵר חָכְמָה תּוּשִׁיָּה וּתְבוּנָה.

הֵא לְךָ מִנְחָתִי לְמָגֵן וְצִנָּה.


גַּם אַתָּה תִגְדַּל בְּנִי יְדִידִי.

אֱלֹהַי יַעַזְרֶךָ לֹא אוּכַל לְבַדִּי,

גָּאוֹן תִּלְבַּשׁ לָתֵת לִפְתָאִים עָרְמָה.

יָהּ יָחְנְךָ בְּנִי בַתּוֹרָה הַתְּמִימָה.

נְהַר שָׁלוֹם וְחַיִּים וְחָכְמָה.


ושמו רמוז בראשי הבתים.


מָתוֹק מִדְבַשׁ הָיְתָה לִי פְגִישָׁתֶךָ.

שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן בְּחֶבְרָתֶךָ.

הַזְּמַן וְהָעֵט לֹא יוּכְלוּ לְהַגִּידָם.


בִּינָה וְחָכְמָה קָנִיתָ כְאָדָם.

נְהַר דֵּעָה יָפוּצוּ מִסְּפָרֶיךָ.


שָׁקַדְתָּ בַּלִּמּוּדִים מִבִּכּוּרֵי יָמֶיךָ.

בְּחָרוּךָ לְנָגִיד בְּקֶרֶב עַמֶּךָ.

תָּוֵי זִכָּרוֹן כָּתַבְתִּי לִשְׁמֶךָ.


להנבון משה בן שבת.

ליסבון.


יסדתיהו לכבוד הא' יקר רוח

מיכאל מרשאנט

מזכיר שני של ק"ק “שער השמים” בלונדון

ושמו רמוז בראשי הבתים.


מַה מְאֹד רָאוּךָ כָּשֵׁר וְנֶאֱמָן.

יְעִידוּן מִפְעָלֶיךָ נֶטַע נַעֲמָן.

כִּבְּדוּךָ בְּקָהָל רָב עַל כַּפָּיִם,

אַנְשֵי קְהִלַּת “שַׁעַר הַשָּׁמָיִם”

לְבָבְךָ זֵרַזְתָּ בְקָדְשֵׁי שָׁמָיִם.


מִלֵּאתָ עֲבוֹדָתְךָ בְּדַעַת וּתְבוּנָה.

רְצוֹנָם קִיַּמְתָּ חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה.

שֵׁם טוֹב קָנִיתָ בֵין אַנְשֵׁי סְגֻלָּתֶךָ,

נָא אֵל הָרֵק עָלָיו הֲמוֹן בִּרְכוֹתֶיךָ,

טוֹבָה וּגְדוּלָה יַשִּׂיגוּהוּ בְהַשְׁפָּעוֹתֶיךָ.


תמוז תרצ"ה


שלחתי ספרי “כתר שם טוב” לאחד מאהובי

וכתבתי לו שירה זו

ושם הספר רמוז בראשי הבתים


כָּבוֹד וּתְהִלָּה לְךָ חִלָּקְתִּי,

תְּשׁוּרָה וּמִנְחָה לְךָ שָׁלָחְתִּי,

רֵיחַ נִיחוֹחַ לְפָנֶיךָ שַׂמְתִּי,

שַׁי שָׁלוּחַ כְּקָרְבַּן רְאִיָּה,

מִנְחַת סוֹלֶת וְהִיא עֲנִיָּה,

טוֹבָה לִפְנֵי אֵל כְּכִבְשָׂה רְצוּיָה.


להמשכיל ונבון

צבי המכונה הרברט לאווי הי"ו M. A.

פרופיסור לתלמוד בהמכללה של קאמברידג'


צַמֶּרֶת אֶרֶז הַמַּדָּע וְהַחָכְמָה,

בֵּין חֲכָמִים וּנְבוֹנִים שַׂמְתָּ קִנֶּךָ,

יְשִׁיבַת הַקַּתֶּדְרָה גִלְּתָה לְךָ תַעֲלוּמָה.


לָמַדְתָּ וְלִמַּדְתָּ וּבְיָדְךָ אֲנָךָ,

וַאדֹנָי יַרְבֶּה לְךָ כֹחַ וְעָצְמָה,

יָמִים וְשָׁנִים יוֹסִיף כִּרְצוֹנָךְ.


ג’אנאוורי 1934


שיר קטן שכתבתי בעד הזקנה

חוה זעלדה גודמאן.

אמו של ידידי המשכיל ונבון

מר פסח גודמען נ"י

על המנורה ששלחה לנכדתה

לזכרון יום כלולתה

עם הא' יהודה וועבער הי"ו


אוֹרָה וְשִׂמְחָה,


קַבְּלִי נָּא מִנְחָתִי,

יַקִּירָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי,

כַּרְמֶל רוֹמָה נֶכְדָּתִי,

מֵאֵת הַסָּבָה חַוָּה זֶעלְדָה,

לְזִכְרוֹן כְּלוּלָתֵךְ עִם יְהוּדָה,

וְהוּא יָקָר מֵאוֹדֶם וּפִטְדָה.


ט' טבת תרצ"ד


שיר זה יסדתיהו לכבוד הוד נסיכנו

ג’ורג' בן לאדוננו מלכנו ג’ורג' החמישי.

לזכרון יום חופתו

עם הנסיכה מארינה

ירום הודם והדרם.

ב' חשון תרצ"ה — 11th Oct. 1934

ושמם רמוז בראשי הבתים.


גִּילָה וְצָהֳלָה נִכֶּרֶת בְּכָל עֲבָרִים.

וְכֻלָּם יַחַד עוֹנִים בְּשִׂמְחָה וְאוֹמְרִים.

רְאוּ הוֹד נְסִיכֵנוּ הִנֵּה בָא יוֹם חֲתֻנָּתוֹ.

גַּדְּלוּ לָאֵל מֵרִיק שֶׁפַע לוֹ וּלְרַעְיָתוֹ.


מַה נָעַמְתְּ נְסִיכָה כַּשּׁוֹהַם וְכַסַּפִּיר.

אֱמֶת יֹאמְרוּ חֲשׁוּבָה אַתְּ מִכֶּתֶם אוֹפִיר.

רָם וְנִשְׂגָּב כְּתָבוֹ בְּגוֹרָלֵךְ וִיעָדוֹ.

יָבֹא דוֹדֵךְ לְגַנּוֹ וְיִמְצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ.

נַפְשְׁכֶם תַּעֲרוֹג מָתַי תִּקְרַב עֵת דּוֹדִים.

הִנֵּה מוֹעֵד בָּא לִהְיוֹת צְמוּדִים וַאֲחוּדִים.


השיר שמעבר לדף שלחתיו להוד נסיכנו בעברית

ותרגומו באנגלית וזה הוא המכתב שקבלתי.


St. James`s Palace S.W.

18th October 1934

The Rev. Rabbi S. GAGUINE

8 Montefiore College.

Ramsgate.


Dear Sir,


I am desired by the Duke of Kent

to convey to you His Royal Highness`s

sincere thanks for the message of

good wishes contained in your letter

of October 16th, and I am to add

that it will give His royal Highness

much pleasure to accept the illustrated

poem that you sent him, and

which he much appreciates.


Yours truly

Ulick Alexander, Major.

Comptroller to H.R.H The Duke of Kent


אָגִיל וְאֶשְׁמַח כְּמוֹצֵא הוֹן יָקָר.

אִם אַתָּה קוֹרֵא יְדִיד וְיָקָר.

תִּמְצָא אֵיזֶה טָעוּת אוֹ שְׁגִיאָה.

בְּאֹזֶן שׁוֹמַעַת אוֹ בְעַיִן רוֹאָה.

לְחֶסֶד יֵחָשֵׁב וּלְאַהֲבָה.

אִם תְּקִיצֵנִי אֶתְעוֹרֵר בָּהּ.

וַאֲשִׁיבְךָ לְפִי רוּחֲךָ מַעֲנֶה.

וְלֹא אוֹמַר לִכְשֶׁאֶפְנֶה אֶשְׁנֶה.


שיר זה הגיעני מידיד אחד החפץ בהעלם שמו

כשלחתי לו ספרי כתר ש"ט במתנה, כתב אלי כן.

"אחרי רואי ס' “כתר שם טוב” ונכנסתי בחדריו תאיו

ואולמיו צלחה בי רוח השירה ואומר".


כָּבוֹד וּתְהִלָּה לוֹ פִזְּרוּ וְזָרָעוּ.

תּוֹרָה וְחָכְמָה מִמֶּנּוּ נָבָעוּ.

רָאוּ מַרְגְּלִיוֹתָיו מִקֶּדֶם לֹא נוֹדָעוּ.

שָׂשׂוּ חֲכָמִים חָשׁוּ וְהִשְׁתַּעְשָׁעוּ.

מִנְהָגִים וּטְעָמִים גִּלָּה שֶׁהִשְׁתַּקָעוּ.

טָעֲמוּ מִצּוּף דִּבְשׁוֹ וְלֹא שָׂבָעוּ.

וְשָׁרוּ לָאֵל נוֹרָא וְלוֹ כָרָעוּ.

בָּרְכוּ לְחוֹלֵק מֵחָכְמָתוֹ וְאַל תִּשְׁתָּעוּ.

גְּדוּלַת וּזְכוּת אֲבוֹתָיו סִיעָהוּ.

אֵל שַׁדַּי בֵּרְכוֹ וּבְכָבוֹד גִּדְּלָהוּ.

גָּאוֹן רָכַשׁ בְּעֵינֵי יְיָ וְחִבְּבָהוּ.

יָנוּב בְּשֵׂיבָה וּבְעוֹשֶׁר יְעַטְּרֵהוּ.

נוֹרָא וְאָיוֹם יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּהוּ.


אחד ממקדישיו וממעריציו.


אֲהַלְּלָה שֵׁם אֱלֹהִים תְּהִלַּת הַתְּהִלּוֹת.

בְּמִינֵי זֶמֶר בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת.

שֶׁעֲזָרָנִי לְהַשְׁלִים סִדּוּר הַתְּפִלּוֹת,

עִם מְקוֹרוֹת נֶאֱמָנִים, וְהַגָּהוֹת סְלוּלוֹת.

לְבַקָּשַׁת אֹהֲבַי בָנִיתִי הֵיכָלוֹת,

אֲבָרֵךְ לֵאלֹהֵי עֶלְיוֹן נוֹרָא עֲלִילוֹת.



לזכר השר הגדול.

מבצר עוז ומגדול.

משה די יוסף אליהו מונטיפיורי ז"ל


עָלֶיךָ מָשְׁלוּ בְּצֶדֶק הַמּוֹשְׁלִים.

מִמּשֶׁה וְעַד משֶׁה לֹא קָם כְּמשֶׁה.

כִּי נוֹדַעְתָּ לְאִישׁ חַיִל וְרַב פָּעֳלִים

וְקִיַּמְתָּ בְכָל לֵב הַכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה.


שיסדתי לכבוד הרבנית חכמה ומשכלת

מרת פרחה ששון ת"ם


פְּעָלַיִךְ יְדוּעִים לִנְּעָרִים וִישִׁישִׁים.

לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים.

כִּי תָמַכְתְּ בִּידֵי רָשִׁים חַלָּשִׁים.


רוּחַ דַּעַת חָכְמָה וּבִינָה.

מֵהָאֵל נָחוּ עָלַיִךְ כְּחַנָּה.

בְּתַלְמוּד בְּמִקְרָא וּבְמִשְׁנָה.


חֲסִידוּתֵךְ לְסַפֵּר פֶּה יִלְאֶה.

גְּלוּיָה וְלֹא נֶעֱלֶמֶת מִמַּרְאֶה.

יְעִידוּן יַגִּידוּן רַבָּנָן סְבוּרָאֵי.


הֲדַר מַעֲשַׂיִךְ הַנֶּאֱהָבִים וְהַטּוֹבִים.

מְאִירִים וּמַזְהִירִים כַּכּוֹכַבִים.

וְעֶזְרֵךְ בִּידֵי חֲכָמִים בִּזְהוּבִים.


שִׂמַּחְתְּ וְהִשַּׂשְׂתְּ לֵב אֶבְיוֹנִים.

הֶאֶכַלְתִּים וְהִשְׁקִיתִים מַעֲדַנִּים.

וְלָהֶם עָשִׂית חֻפַּת חֲתָנִים.


שַׁעֲרֵי אַרְמוֹנֵךְ תָּמִיד פְּתוּחִים.

לְוַעַד חֲכָמִים צְנוּעִים וְאוֹרְחִים.

וַתְּפַזְּרִי כַסְפֵּךְ לְקַבֵּץ נִדָּחִים.


וְעָלַיִךְ תָּמִיד יִזְרַח אֲדֹנָי.

כְּיוֹם רִדְתּוֹ עַל הַר סִינַי.

אֵלֶיךָ יְיָ נָשָׂאתִי עֵינַי.


נַהֲרֵי דְּבַשׁ1 יִנְהַרוּ בְּזָרֶם.

לָךְ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ נִטְעֵי כָרֶם.

אָנָּא יְיָ קַרְנָם בְּכָבוֹד הָרֶם.


ש' וזמנים לששון לפ"ק.



  1. דב"ש ר"ת דוד בן סולימאן נ"י בן הרבנית פרחה ששון נ"ע.  ↩︎

השיר הקדמון הזה מיוחס לר' “ידעיה הפניני”

מחבר ס' בחינת עולם. אבל לפי דברי ס' עומר

השכּחה נראה שהוא מהרה"ג ר' אברהם הבדרשי,

וכ' שם דקכ"ה ע"ד שבקשה זו נקראת בי"ת־א"ל

והגיעה עד מלך אַראגון לאמר ראו זה האיש המדבר

בחצי אותיות ונתפלאו וגו'.

ולרוב יופיה והדרה נתתי לה מקום להדפיסה

בספרי זה.


שיר מיתד ושתי תנועות ויתד ושתי תנועות ויתד

ותנוע' חברו המליץ ר' ידעיה הפני"ני

מחבר ספר בחית עולם ובכל תיבה ממנו אות

למ"ד ואין בו אות מאלפ"א בית"א זולתי עד הלמ"ד.


לְךָ אֵלִי בְּגַלְגַּלֵּי זְבוּלִי.

גְּדוּלָה לֹא אֲגַדֶּלְךָ בְּדִגְלִי:

גְּדוֹל הַכֹּל וְכֹל יָכוֹל וְיוּכָל.

וְלֹא אוּכַל לְהַלֶּלְךָ בְּיָכְלִי:

לְהַבִּיט לַהְטְךָ אֶלְאֶה וְאֶלְהֶה.

וְלֹא לִזְהָבְךָ יַגְדִּיל גְּלִילִי:


הֲדַל הוֹלָל בְּהִלּוּלָךְ יְהוּלָל.

הֲלֹא הוֹלֵל לְכוֹכָבִי וְהִלִּי:

וְלוּ גּוֹדֶל כְּלָלֶיךָ אֲכַלְכֵּל.

לְבַטֵּא אֶחְדְּלָה אֶבְלֶה יְבוּלִי:

לְהַגִּיד חֵילְךָ הָחֵל וְכַלֵּה.

אֱלֹדַי בָּטְלוּ אֵלִי וְחֵילִי:

וְחָלִילָה לְכַבֶּדְךָ בְּכֵלִי.

וְלִכְבוֹדָךְ אֲחַלֵּל בַּחֲלִילִי:

אֲבָל אֶדָּל בְּהַגְדִּיל לַהֲגִיגִי.

וְאֶבָּהֵל בְּהִלּוּלִי וְאַחְלִי:

הַלֹא אָחוּל וְאֶזְחַל בַּחֲלָלִי.

לְהוֹדָךְ וַהֲלֹא לָךְ בַּהֲלֵלִי:

וְלִי לֵבָב לְיַחֶדְךָ יְדַלֵּג.

כְּאַיָּלִי וְלוּ אָזַל אֱיָלִי:

וְלוּ לָבוּז לְגַז יִדַּל וְיִכְלֶה.

וְאֶלָּוֶה לְזִיוִי לֹא לְבוּלִי:

וּבְהַלֵּל אֲגַדֶּלְךָ בְּגוֹדֶל.

בְּדוֹלָחִי וְאֶבָּדֵל בְּדִילִי:


לְךָ אֶגְלֶה חֳלִי לִבִּי וְאֶגְלִי.

לְחִי אוֹבִיל כְּיוּבָלִי וְיִבְלִי:

כְּבַלּוּאִי לְגַבִּי כַּחֲלָאִי.

לְךָ אֶכְלֶה וְלֹא אֶבְלֶה בְּיַחְלִי:

וְלֵב דַּלֵּל וְלִכְאֵבִי כְחָלָל.

וְאֶל הֵיכָלְךָ אָטִיל חֲלָלִי:

בְּחַלְחָלָה וְחִיל כֻּלּוֹ יְיֵלִיל.

וְלֹא יֶחְדַּל בְּכָל לֵילִי יְלָלִי:

לְאַט גּוֹאֵל בְּהַגְאִילִי לְטוּחָי.

וְלוּלֵי גוֹאֲלֶךָ אַלְלַי לִי:

בְּלִי לָאָח וְגוֹאֵל הַגְּאוּלָה.

וְלִידִידִי וְלִגְדוּדִי וְחֵילִי:

אֲבָל חָבַל לְבָבִי לִי לְבַדִּי.

חֲבָלַי לָכְדוּ לֶכְדִי וְחֶבְלִי:

וְאֶלָּבֵט וְיָלוּזוּ הֲלִיכָי.

כְּאִלּוּ בַכְּלוּב אֵלֵךְ בְּכֶבְלִי:

בְּחִוָּאֵל אֲלַבֵּב לֶאֱוִילִי.

וְאָגִילָה בְיַלְדֵּי חִיל כְּגִילִי.


לְכָל אֶחְבּוֹל וְלִי אֶחְדַּל לְהֵטִיב.

לְךָ יִגַּל בְּהַגְדִּילִי גְדִילִי:

וְלֹא אֲאָהֵל לְהֵחָבֵא בְּכִלְאִי.

בִּכְלוּבִי בְּהַגְבִּילְךָ גְבוּלִי:

וְלוּ אוּכַל אֱלֵי כַלְכֹּל וְאוּכָל.

הֲלֹא אוּכַל לְהֵחָבֵל וְלִבְלִי:

וְהִוָּלְדִי וְהוֹלִידִי לְבוֹהוּ.

וּבֶהָלָה וּבַלָּהָה בְּחֶדְלִי:

וְהָאֵבֶל וְהַחֶבֶל בְּחֶלְדִּי.

וְהַהֶבֶל אֲבֹל חֶלְדִּי כְּהֶבְלִי:

לְהֶבֶל הוּבְלוּ הֶבֶל וְיוּבָל.

וְגַדִּיאֵל וְחֵיל הַיַחְלְאֵלִי:

וְהַכֶּלַח כְּכָלַח וַחֲוִילָה.

יְחַבֵּל כֹּל בְּלִי חֶבֶל וּבִדְלִי:

בְּגַל יוּטַל וְיוּבַל לָאֲבַדּוֹ.

וְיֵאָלַח וְיִכְלֶה הָאֱוִילִי:

כְּדַל בָּדַל וְכַחֵלֶךְ אֲלַחֵךְ.

גְּלִילֵי חֵילְךָ חֵילִי וְגוֹאֲלִי:


וְכַהֵלֶךְ אֲהָלֶיךָ אֲהַלֵּךְ.

לְאִטִּי לֹא לְאִיטִּי1 וֶאֱלִילִי:

לְזַכֵּחַ לְךָ חֶלְבִּי בְּכָלִיל.

לְחֵטָא אֶאֱבַל אֲבָל אָגִיל בְּאֶבְלִי:

וְכִדְבֵלָה לְחִכִּי לַהֲגֶךָ.

וְאִלּוּ אֶחְבְּלָה אוֹכֵל בְּלִילִי:

וְלֵב חָלְיוֹ יְכַלְכֵּל כַּלְכְּלֵהוּ.

בְּהִלָּבֵב לְבַב חוֹבֵל בְּחֶבְלִי:

אֲבָל יוּכַל לְלַהַב חִיל וְיֹאכַל.

לְכִידוֹדִי וְלֹא אוּכַל בְּגַחְלִי:

בְּגִלְגּוּלִי הֲלֹא אֶלְוֶה אֱלֹהַי.

וְהוֹחִיל לוֹ בְּחֶבְלִי וַחֲבוּלִי:

וְלֵב לוֹהֵט בְּלֶהָבָה וְלַבָּה.

בְּהַזִּיל לַבְּכִי אֶטְבּוֹל בְּגַלִּי:

בְּהִכָּלֵא לְיָד זוֹלֵל יְלִידַי.

וְגוֹזָלַי לְיַד חוֹבְלִי וְגוֹזְלִי:

וְכֵלַי יַחֲלוֹט לֵחִי וְגִלְדִּי.

לְאֵיד אוֹאֶל וְלֹא אַבְלִיג בְּגִילִי:


וְכָלָה אָכְלָה לוּחַ אָהֳלִי.

וְטַלְטֶלָה בְּאֹהָלִי בְּטַלְּלִי:

כְּלֵי גוֹלָה וְלֹא כָלִיל וְגִילָה.

לְדַל הָגְלָה בְּגִלּוּלֵי גְּלִילִי:

טְלֵה חָלָב יְבַלוּהוּ לְבָאָיו.

וְלִבּוֹ אֶל גְּלִיל טָלֶה וּבִדְלִי:

וְאַיָלָה לְחַגְוֵי הַלְּטָאָה.

וְכָלָה בָּחֲלָה כֵּלִי וְחָלִי:

חֲבָלֶיהָ כְּיוֹלֵדָה וְחוֹלָה.

לְאָב חִלָּה חֲיָלֶיהָ וְהֶחֱלִי:

לְךָ אֵלִי אֱלוֹהַּ כֹּל יְחוֹלֵל.

וְאָל אָלַי וְזַלְזָלַי בְּטַלִּי:

וְהוֹאֵל לֶאֱהוֹב יַלְדֵּי לְבִיאָה.

וְאֶדָּגֵל וְאֶגָּאֵל בְּיוֹבְלִי:

וּבִגְלָלָךְ וְלֹא בִגְלַל כְּלוּאַי.

דְּלֵה דֶּלִי בְּלִי חֶבֶל וּבִדְלִי:

וְאֵלַי הָלְכוּ לַחְלָח וְאוּלָי.2

לְאָט הוֹלֵךְ בְּהֵיכָלִי וְאֵילִי:


וְכָל גּוֹלַי בְּגִיל הוֹבִיל וְהַאֲבִיל.

אֱוִיל הָאָהֳלִי הֶאֱבִיל וְחֵילִי:

וְיָחוּלוּ דְגָלַי לַאֲגֻדָּה.

וְחֵיל אָהֳלָה וְאָהֳלִיבָה בְּאוֹהֲלִי:

וְיָחֵלוּ לְזִיוֶיךָ בְּהַלֵּל.

וְאוּלַי גָּדְלְךָ יָכִיל כְּלָלִי:

בְּחֶבֶל גּוֹאֲלִי אָגִיל וְיִגְדַּל.

בְּאֵלִיָּה וְחַכְלִילִי בְּלִילִי:

בְּחוּל חִילִי וְגוֹלָה וַאֲיַחֵל.

לְךָ אֵלִי בְּגַלְגַּלֵּי זְבוּלִי:


ופה נשלם לאל עולם תפלה

בשיר נבחר ובתיו מ תחלה

ועד תכלה כגן רטוב תהלה

לאל עליון אשר לו ה גדולה



  1. (ישעיה י"ט ג')  ↩︎
  2. שם נהר שמו כן [דניאל יז ב־טז]  ↩︎

מצאתיו בכ"י ישן, לא נודע מחברו1


אֲנִי בַיַּעַר הָלָכְתִּי, וְקוֹל צִפּוֹר שָׁמָעְתִּי,

מְצַפְצֵף וְאוֹמֵר

פִי, פִי, פִי, פִי, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי.


אֲנִי בַיַּעַר הָלָכְתִּי, וְקוֹל גְּדִי שָׁמָעְתִּי,

מְצַפְצֵף וְאוֹמֵר

מָע, מָע, מָע, מָע, הַט אָזְנְךָ וּשְׁמָע.


אֲנִי בַיַּעַר הָלָכְתִּי, וְקוֹל שׁוֹפָר שָׁמָעְתִּי,

מְצַפְצֵף וְאוֹמֵר

טוּ, טוּ, טוּ, טוּ, לַמְנַצֵּחַ לִידוּתוּן.


אֲנִי בַבַּיִת יָשָׁבְתִּי, וְקוֹל תִּינוֹק שָׁמָעְתִּי,

מְצַפְצֵף וְאוֹמֵר

בָה, בָה, בָה, בָה, קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה־זֶה בָא.


אֲנִי בַבַּיִת יָשָׁבְתִּי, וְקוֹל תִּינוֹקֶת שָׁמָעְתִּי,

מְצַפְצֶפֶת וְאוֹמֵר

פָה, פָה, פָה, פָה, פִּי פָעַרְתִּי וְאֶשְׁאָפָה.


אֲנִי בַיַּעַר הָלָכְתִּי, וְקוֹל תַּרְנְגוֹל שָׁמָעְתִּי,

מְצַפְצֵף וְאוֹמֵר

קוּ, קוּ, קוּ, קוּ, תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק.


אֲנִי בַיַּעַר הָלָכְתִּי, וְקוֹל תַּרְנְגוֹלֶת שָׁמָעְתִּי,

מְצַפְצֶפֶת וְאוֹמֵר

קָה, קָה, קָה, קָה, לְךָ ה' הַצְּדָקָה.


אֲנִי בַיַּעַר הָלָכְתִּי, וְקוֹל חֲמוֹר שָׁמָעְתִּי,

נוֹעֵר וְאוֹמֵר

מָה, מָה, מָה, מָה, אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה.


אֲנִי בַיַּעַר הָלָכְתִּי, וְקוֹל חַזִיר שָׁמָעְתִּי,

מְצַפְצֵף וְאוֹמֵר

הוּ, הוּ, הוּ, הוּ, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ.


אֲנִי בַבַּיִת יָשָׁבְתִּי, וְקוֹל זוּזִים שָׁמָעְתִּי,

מְצַפְצְפִים וְאוֹמְרִים

טַאָק, טַאָק, טַאָק, טַאָק,

מַה־נְּדַבֵּר וּמַה־נִּצְטַדָּק


אֲנִי בַשּׁוּק הָלָכְתִּי, וְקוֹל כְּלָבִים שָׁמָעְתִּי,

נוֹבְחִים וְאוֹמְרִים

נוּאָע, נוּאָע, נוּאָע, נוּאָע, וְהָיִיתָ מְשׁוּגָע.




  1. אולי כי כונת המחבר היתה לקסום לב התינוקות בבית הספר. ושירים כאלו נמצאים הרבה בשפות לועזיות והמחבר השוה הברות החיות עם הברות הפסוקים.  ↩︎

קינות נהי ואבני מצבות לידידים שונים שנוחם עדן

עט"ר מרן אבא הרב רבי יצחק גאגין זלה"ה

עלה השמימה כ"ט כסלו

שנת תרפ"ד


מרת אמי הצדקת הכשרה רבקה גאגין נ"ע,

עלתה השמימה כ"ז אדר שני

שנת תרס"א


אַזְכִּיר נַפְשֹׁתֵיכֶם הַטְּהוֹרוֹת וְהַזַּכּוֹת.

בְּסִפְרִי זֶה שֶׁל תְּפִלּוֹת וּבְרָכוֹת.

חִנַּכְתֶּם בִּנְכֶם עַל בִּרְכֵּי הַתּוֹרָה וְהַיִּרְאָה.

אַחֲרֵי טֹרַח עָמָל וּתְלָאָה.

וְתִהְיֶה הַזְכָּרָה זוּ לָכֶם לְעֵדָה.

מִכָּל אַרְמוֹנוֹת וּשְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה.

דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא.

הַהוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי יְיָ לְאַהֲבָה.

יִרְאֶה שְׁמוֹתֵיכֶם וְזִכְרוֹנֵיכֶם בְּטוֹב.

וּבָזֶה יֵדַע שֶׁקְּנִיתֶם שֵׁם טוֹב.


בִּנְכֶם הַנּוֹשֵׁק בְּדֶמַע עֲפַרְכֶם.

וּמְקַוֶּה שֶׁתִּרְאוּ הַתְּחִיָּה בְעֵינֵיכֶם.


ירושלים, יום כ"ה ניסן ש' תרע"א.

קינה זאת יסדתיה

הרב הג' הדיין המצויין כמוהר"ר מנחם שם טוב

הכהן ז"ל.


עַד אָן תֵּבֵל, “רַב מְחַבֵּל”,

תַּצְמִית, תִּרְצַח, בִּלְתִּי חֶמְלָה.

עַל כָּל אֶזְרָח, יָצִיץ יִפְרַח,

תָּנִיף גַּרְזֶן לַעֲשׂוֹת כָּלָה.

גֶּזַע תִּכְרוֹת, תִּגְדַּע פֶּאֱרוֹת,

פְּרִי תָשִׂים עִי מַפָּלָה.

אִישִׁים יִבְכּוּ, גַּם כַּף יַכּוּ,

כִּי הוֹד נֶעְדַּר, כָּבוֹד גָּלָה.

כֹּהֵן גָּדוֹל, מָעוֹז וּמִגְדּוֹל,

נִכְתַּר בְּשֵׁם טוֹב וּגְדוּלָה.

וּבְדַת צוּרוֹ, זָרַח אוֹרוֹ,

נָתַן רֵיחוֹ חֵן וּתְהִלָּה.

אוֹי כִּי נִטְמַן, מֶתֶק צוּף מַן,

יוֹם לִמְרוֹמֵי שַׁחַק עָלָה.

גִּיהַּ שִׁמְשׁוֹ, תִּהְיֶה נַפְשׁוֹ,

אֶל מְנוּחָה, אֶל נַחֲלָה.


על מות המלך החסיד חוסן מלך מצרים.

שנת תרע"ז


דָּר בַּמְּרוֹמִים, שׁוֹמֵר שְׁחָקִים, דְּרָכֶיךָ וּמִשְׁפָּטֶיךָ עֲמוּקִים, פָּעֳלֶיךָ הֵם תְּמִימִים, נִסְתָּרִים וְנֶעֱלָמִים, וְאַתָּה בַשָּׁמַיִם מִמַּעַל, מִי יֹאמַר לְךָ מַה־תַּעֲשֶׂה וּמַה־תִּפְעָל.

אֵל אֱלֹקֵי הָרוּחוֹת לְכָל בָּשָׂר, כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינֵינוּ, חֳמַרְמְרוּ מֵעֵינוּ, כִּי נָפְלָה עֲטֶרֶת רָאשֵׁנוּ, מַחְמַד עֵינֵינוּ וּגְדוּלַת אֲדוֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ חוּסֶן נ"ע.

שֶׁנִּפְטַר וְהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ, וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ, מִתְהַלֵּךְ בְּתוּמוֹ, צַר לָנוּ עָלָיו וְעַל בֵּית הַמְּלוּכָה אֲבֵלָיו, וְכָל אִישׁ לְפִי מַהֲלָלָיו, מֶלֶךְ מ"ה בְּרַחֲמֶיךָ יַעֲלֶה וְיָבֹא יַגִּיעַ יֵרָאֶה וְיֵרָצֶה לְפָנֶיךָ, חֲסָדָיו וְצִדְקוֹתָיו, תְּרוּמוֹתָיו וּמַעְשְׂרוֹתָיו, וְשַׁלֵּם לוֹ גְמוּלוֹ, כִּי זַךְ וְיָשָׁר פָּעֳלוֹ, צְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים נִשְׁמָתוֹ וְשִׂים כָּבוֹד מְנוּחָתוֹ, לַחֲזוֹת בְּנוֹעַם יְיָ וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ, כְּתִכְתִיב יָבֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם.

ממ"ה מְקוֹר הַיְּשׁוּעוֹת וְהַנֶּחָמוֹת כְּדִכְתִיב אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם, שְׁלַח כּוֹס תַּנְחוּמִין לְבֵית הַמְּלוּכָה, וְתֵן לָהֶם בְּרָכָה, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, אֵין פֶּרֶץ וְאֵין צְוָחָה, וִיקֻיַּם בָּהֶם מִקְרָא שֶׁכְָּתוּב לֹא יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ וְאַתָּה תִהְיֶה לָהֶם לְאוֹר עוֹלָם.

ממ"ה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים נַחֵם הַמַּלְכָּה הָאַלְמָנָה, אֲשֶׁר נַפְשָׁהּ נַעֲנָהּ, תֶּן לָהּ אוֹרֶךְ יָמִים, וְנוֹדֶה לְךָ בָעַמִּים, מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֶיהָ לְטוֹבָה, עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה, וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל, וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן.


קינה ונהי ומספד על מלכנו החביב ג’ורג' החמישי ע"ה

עלה לשמים 26 טבת שנת תרצ"ו (1936/I/21)


אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת. תְּחִלַּת הַהַתְחָלוֹת. מְעוֹן הַנְּשָׁמוֹת. וּמְכוֹן הָעוֹלָמוֹת. בָּאנוּ לְפָנֶיךָ הַיּוֹם בְּלֵב נִשְׁבָּר. וִידַבְּרוּ עֲבָדֶיךָ דָבָר. וּבִבְכִי תַּמְרוּרִים נִשָּׂא קוֹלֵנוּ. נַחַל דִּמְעָה תֵרַדְנָה עֵינֵינוּ. כִּי עָלָה מָוֶת בְּחַלּוֹנֵינוּ. וְנָפְלָה עֲטֶרֶת רָאשֵׁנוּ. שַׂמְנוּ עָלֵינוּ אַפֶר תַּחַת פְּאֵר. וְשִׁמְשֵׁנוּ חָשַׁךְ וְלֹא יָאֵר. קָרַעְנוּ בְגָדֵינוּ לִקְרָעִים. בִּרְאוֹתֵינוּ רָמֵי הַקּוֹמָה גְדוּעִים.


אַלְלַי! לָקַחְתָּ מֵאִתָּנוּ מַחֲמַד עֵינֵינוּ. וְרוּחַ אַפֵּינוּ. הוּא מַלְכֵּנוּ. הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ. הֶחָסִיד וְהָרַחֲמָן ג’וֹרְגְ' הַחֲמִישִׁי אֲשֶׁר אָמַרְנוּ נִחְיֶה בְצִלּוֹ. וְנִסָּתֵר בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ. וְהִנֵּה הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ. מִתְהַלֵּךְ בַּחֲסִידוּתוֹ וְתוּמוֹ. רוֹעֶה נֶאֱמָן הָיָה לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. וְנִהֲלָנוּ בְאוֹרְחוֹתֶיךָ אֵל. הֲנִמְצָא כָזֶה בְּעִתּוֹת כָּאֵל. כָּל אִישׁ וָאִישׁ לְרֵעֵהוּ שׁוֹאֵל. לְכֻלָּנוּ נִהֵג בְּאַהֲבָה כְאָב. וְעַתָּה יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב.

תּוֹרַת חֵן וָחֶסֶד עַל לְשׁוֹנוֹ. בְּכָל מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ. וְאִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ. וְכָל מְגַמָּתוֹ לִדְרוֹשׁ טוֹבַת מַמְלַכְתּוֹ. לְעַמּוֹ וּלְצֹאן מַרְעִיתוֹ.


אֱלֹהֵי הַחֶסֶד! גְּמוֹל לוֹ כְצִדְקוֹ. וּכְבוֹר יָדָיו הָשֵׁב לוֹ חֶלְקוֹ. יִזָּכְרוּ לְפָנֶיךָ מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים. אֲשֶׁר עָשָׂה עִם בָּנֶיךָ הַנְּדִיבִים. פְּתַח לוֹ שַׁעֲרֵי גַן עֵדֶן וּבְסֵתֶר אָהֳלֶךָ תַסְתִּירֵהוּ. וּלְקֵץ הַיָּמִין תַּעֲמִידֵהוּ.


מֶלֶךְ רַחֲמָן. וְעִם קְדוֹשֶׁיךָ נֶאֱמָן. אַתָּה בוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב. וְרוֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב. אֵל נָא רְפָא שֶׁבֶר הַמַּמְלָכָה הַזֹּאת. כִּי אַתָּה אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת. וְנַחֲמֵם וְשַׂמְּחֵם מִיגוֹנָם. וִירוֹמְמוּ שִׁמְךָ בִגְרוֹנָם. תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ לֵב אֲדוֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ אֵידְוַוארְדְ הַשְּׁמִינִי.

יוֹשֵׁב בְּשֶׁבֶת תַּחְכְּמוֹנִי. וּבִזְרוֹעֲךָ הַנְּטוּיָה תְּאַמְּצֵהוּ. לָשֵׂאת עוֹל הַמַּלְכוּת תְּבוֹנְנֵהוּ. וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ.

רוֹפֵא כָל בָּשָׂר. וּלְכָל שָׂרֵי מַעֲלָה שָׂר. חַבֵּשׁ

כְּאֵב מַלְכָּתֵנוּ מארי הַמְּבַכָּה עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ. וְלֹא תֶחֱשַׁךְ עוֹד מְאוֹרֶיהָ. הַשְׁקֶהָּ כּוֹס תַּנְחוּמֶיךָ וּלְכָל בֵּית הַמְּלוּכָה לְמַעַן שְׁמֶךָ. וְלֹא יִשָּׁמַע עוֹד שׁוֹד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלָם. מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.


תְּסוֹכֵךְ בְּאֶבְרָתְךָ אַרְצֵנוּ הַחֲמוּדָה. אֲשֶׁר הִיא כְכָלָּה נָאָה וַחֲסוּדָה. תֵּן שָׁלוֹם וְאַהֲבָה בָאָרֶץ. וְלֹא יִהְיֶה בָהּ כִּלָּיוֹן וָקָרֶץ. וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶָכָּתוּב בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וְמָחָה יְיָ אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים אָמֵן.


שנת הורידו לארץ ראשן לפ"ק


בני הא' יוסף עדס

אֵשׁ יָרְדָה מִן הַשָׁמַיִם,

פִּתְאֹם כְּחֵץ עַל מִצְרַיִם.

אוֹי כִּי נִשְׁפַּךְ דָמָם כַּמַּיִם,

סָפְקוּ עֲלֵיהֶם כַּפַּיִם.

אָסוֹן נוֹרָא לִבְנֵי עֵבֶר,

וּלְהַשׁוֹמְעִים שֵׂאת וָשָׁבֶר.

אוֹי לְאָב שֶׁשָּׂמָם בַּקֶבֶר,

וּבָא עָלָיו שֶׁבֶר עַל שָׁבֶר.

בַּחוּרִים וְגוֹבְהָם כַּאֲרָזִים,

בְּנֵי אַצִּילִים וּפְנֵיהֶם עַלִּיזִים.

נוּדוּ עֲלֵיהֶם בַּחֲרוּזִים,

וְיִסְפְּדוּ לָהֶם חַכְמֵי הָרָזִים.

הֵילִילוּ אוֹהֲבַי עַל חֲלָלַי,

אוֹי וַאֲבוֹי אוֹיָה לִי אַלְלַי.

סִפְדוּ עַל דַם עוֹלָלַי,

דָנַנִי אֱלֹהִים עַל רוֹעַ מַעֲלָלַי.

פַּעֲמַיִם בְּכוּ הַשְּׂרֵפָה,

שָׂרַף הָאֵל וְלֹא רִפָּא.

אָחוֹז אֲחָזַתְנִי זַלְעָפָה,

וְנַפְשִׁי וְגוּפִי עֲיֵפָה.

אָנָּא עֶזְרָה בְצָרוֹת,

מַחְמַדֵּינוּ הוּבְלוּ לִקְבָרוֹת.

הִשְׁבַּעְתָּנוּ יְגוֹנִים וּמְרוֹרוֹת,

בָּאֵשׁ הִפַּלְתָּם בַּמִּכְמָרוֹת.

אַב הַסְּלִיחוֹת וְהָרַחֲמִים,

הַבִּיטָה וּרְאֵה מִמְּרוֹמִים.

שְׁלַח לְהוֹרָיו תַּנְחוּמִים,

וּרְאֵה אֵיךְ בִּגְדֵּיהֶם פְּרוּמִים.


האחים עזרא ואהרן בני הג' יוסף עדס

– נלב"ע בסלו תרע"ז – בקהירו

מאבני בליסטראות שהושלכו עליהם ע"י הציפילין הגרמני.

תנצב"ה


על הא' חיים קאנסינו נ"ע

ויהי לאבל כנורי ועוגבי לקול בוכים.


אוֹי כִּי נִטְמַן מֶתֶק צוּף מַן,

מִגֶּזַע הַיַּחַשׂ יָשָׁר וְנֶאֱמָן,

מֻכֶּה וּמְעֻנֶּה וִידוּעַ חוֹלִי,

שָׂבַע בַּמְּרוֹמִים לַעֲנָה וָרֹאשׁ,

יָמִים רַבִּים עַל מִשְׁכָּבוֹ נֶהְפַּךְ,

וְהָרוֹפְאִים נוֹאֲלוּ לִמְצֹא מָזוֹר,

הֵרִיעַ הִצְרִיחַ לָאֵל לַעֲזוֹר,

אֲהָהּ וְהִנֵּה מָוֶת מֵחַיִּים,

וּמָצָא הַמָּקוֹם הַזֶּה לְקֶבֶר.

הלא הוא הגביר המדוכא ביסורין

הר' חיים קאנסינו נ"ע נלב"ע ביום ה' י"ז לחדש סיון שנת יעתר אל אלוה

תנצב"ה

5680

1920 June 3


אשר קוננתי בעד הצדקת הכשרה שמחה קאנסינו


נלב"ע בשנת תרפ"ז

תנצב"ה


שָׁבְתָה שִׂמְחָה הָהּ! פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ,

מִשְׁפַּחְתָּהּ בְיָגוֹן אֵבֶל תְּמוּרָתָהּ,

חָשְׁכָה שִׁמְשָׁהּ אֲחָזַתְנוּ זַלְעָפָה,

הָלְכָה וְאֵינֶנָּה פִרְיָהּ וַעֲנָפָהּ,

קוֹל בּוֹכִים עַל שִׂמְחָה הַנֶּעְדָּרֶת,

אֵבֶל אֵם טוֹבָה הָהּ! תּוּגָה נִשְׁאָרֶת,

נַפְשָׁהּ הַטְּהוֹרָה עָלְתָה שָׁמַיִם,

סַפִּיר גִּזְרָתָהּ שָׁם בְּאוֹר הַחַיִּים,

יָצְאָה נִשְׁמָתָהּ זַכָּה וּטְהוֹרָה,

נֶהֶפְכוּ פָנֶיהָ כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה,

וְנִנְעֲלוּ דַלְתוֹת הָעֲזָרָה,

וַתַּעַל שָׁמַיִם מָקוֹם מַּה–נּוֹרָא.


להר' יום טוב שלום נ"ע

בָּהּ נִגְנַז אִישׁ תָּמִים,

אוֹהֵב דִּבְרֵי חֲכָמִים,

שְׁמוֹ נוֹדַע בַּשְּׁעָרִים,

בִּלָּה יָמָיו בִּיסוּרִים.


הר' יום טוב בן אברהם שלום נ"ע

שנת ונאספת אל קברותיך בשׁלום



שקוננתי על הגביר יצחק קאנסינו נ"ע


הוֹי! לֻקַּח גְּדוֹלָם, וּפְאֵר קְהָלָם,

נָפוֹץ חֵילָם, וְנִפְזַר גְּדוּדָם,

בָּתֵּי הַתְּפִלָּה וְהַמּוֹסָדוֹת סָר צִלָּם,

כִּי נִפְקַד אִישׁ תְּהִלָּה מִמַּעֲמָדָם,


תשרי תר"ץ


ינחם להגברת הנכבדה חכמה וּמשכלת

ממשפחה רמה בּישראל מרת פרחה ששון ת"ם.


צַר לִי עַל הַשְּׁמוּעָה,

מַחְלָה וְנוֹעָה.

עַל פְּטִירַת בִּתָּהּ הַחֲכָמָה,

אַחַת הָיְתָה עַל הָאֲדָמָה.

יְצָאָה שְׁמָהּ בְצִיוֹן,

כִּי תַצִּיל עָנִי וְאֶבְיוֹן.

צַר לִי לְאֵם תִּבְכֶּה,

בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה.

שׁוֹאֶגֶת מִנַּהֲמַת לִבָּהּ,

בִּתִּי הַיְקָרָה וְהַחֲבִיבָה.

אָנָּה תֵלְכִי בִמְעָרוֹת צוּרִים,

בִּתִּי מְעוּלֶפֶת סַפִּירִים.

בְּקֹצֶר יָמִים וְשָׁנִים,

וּמִבְּלִי חֻפַּת חֲתָנִּים.


יְהִי רָצוֹן כִּי הָאֵל יִשְׁלַח לָכֶם נֶחָמָה.

וְתַאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה.

וּמָחָה יְיָ אֱלֹהִים דִּמְעָה,

וְיַצְמִיחַ לָכֶם רְוָחָה וִישׁוּעָה.

וְהַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם,

לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם.

שֶׁקֶט וְשַׁלְוָה בְכָל גְּבוּלָם.

דַּלִּים וְאֶבְיוֹנִים וְשִׁפְלֵי עָֽיִן,

עַל קְבוּרַת רָחֵל בִּבְכִי יָבֽוֹאוּ,

אוֹיָה כִּי שָׁוְא בִּכְיָהּ גַּם יְלֵיל תֹּֽהוּ,

עֵת כָּל יְמֵי חֶלְדָּהּ שָֽׁבוּ לְאָֽיִן.


אַךְ בִּמְרִירוּת לֵבָב כֻּלָּם יֹאמֵֽרוּ,

הִיא הָיְתָה עֵֽזֶר וּמָגֵן וּמִשְׂגָּב לָֽנוּ,

אַךְ הִיא מְחַיָּה אֶת־נַפְשׁוֹת כֻּלָּֽנוּ,

וּתְהִלּוֹת צִדְקָתָהּ פֶּה וְלָשׁוֹן יְסַפֵּֽרוּ.


אַךְ הִיא תִשְׁמַע קוֹלָם מֵרוּם רָקִֽיעַ,

הַסּוּ! תֹּאמַר כִּי לִזְבוּל עָלִֽיתִי,

זֹאת הִיא מְנוּחָתִי אֲשֶׁר אִוִּֽיתִי,

פֹּה אֵשֵׁב פֹּה אֶשְׁקוֹט וּפֹה אַרְגִּֽיעַ.


“נפשו בטוב תלין” על הש"ץ גרשון בילאסקו נ"ע


נִזְכֹּר עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה.

זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה.

אֲהָהּ! גַּפְנוֹ הוֹבִֽישָׁה.

אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה.


המשכיל ונבון נעים זמירות ישראל

הג' גרשון בילאסקו נ"ע


נלב"ע אלול תרפ"ט.


“אלון בכות” קינה על מות אשת הרב דר' הירץ נ"י


קינה ששלחתי להרב דר' יוסף הירץ ראש רבני

האשכנזים באנגליא ביום שמתה אשתו נ"ע.


לָמָּה בַּאֲנָחָה נִשְׂבְּעָה שִׁבְעָתַֽיִם,

אִם הַמִּיתָה הִיא בִידֵי שָׁמָֽיִם.

הֲלֹא כֻלָּנוּ נְכֹנִים לְיוֹם הַמָּֽוֶת.

וְלָמָּה נְקוֹנֵן בִּרְבוֹת הַשַּׁלְהֶֽבֶת.


אֲבָל לְהַנִּשְׁאָרִים רוּחֵנוּ דָוָה.

כַּבַּעַל וְהֵבָּנִים וְהַמִּשְׁפָּחָה שָׁוָה.

בִּכְבּוֹת אוֹרָהּ אוֹר הוֹדָם כָּבָה.

בְּהִפָּרְדָהּ וְהָיוּ כְּעַרְעָר בָּֽעֲרָבָה.


אַלְלַי! הָרַבָּנִית הֶירְץ אֵינֶנָּה.

הֵמִירָה נְוַת הֶבֶל בִּמְעוֹנָה נֶֽאֱמָנָה.

בְּצִפֹּרֶן שָׁמִיר פְּעוּלוֹתֶֽיהָ חֲקוּקוֹת נְכוֹנָה.

בְּמוֹסְדֵי הַיּוֹֽשֶׁר הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה.


חִפְּשָׂה כָל מוֹשַׁב עֳנִי וְלַַחַץ.

הֵקִֽימָה כָל רוֹבֵץ בְּמַשָּׂא דְאָגָה.

חָֽשָׁה לְרַפֵּא נְגוּעֵי כָל מַחַץ.

לִמְחוֹת כָּל דֶּֽמַע נַפְשָׁהּ עָֽרְגָה.


לֹא רַק מַצֶּֽבֶת אֶבֶן לָהּ מַזְכֶּרֶת.

בְּלֵב הַחַיִּים צִיּוֹנָהּ לְתִפְאֶֽרֶת.

שָֽׁמָּה תִפְרַח כְּצַמֶּרֶת תְּמָרִים.

לָהּ כֶּתֶר “שֵׁם טוֹב” רֹאשׁ הַכְּתָרִים.


זְכוּתָהּ רַב בַּשָׁמָֽיִם וִיהִי נָא פִי שְׁנָֽיִם.

רוּחָהּ תִּתְלוֹנֵן בֵּין הַכְּרוּבִֽים פֹּרְשֵׂי כְנָפָֽיִם.

מַשְׂכֹּֽרֶת מַעַלְלֶֽיהָ תִּשְׂבַּע בְּנַֽחַת.

נְעִמוֹת נֵֽצַח נַפְשָׁהּ לֹא תִרְאֶה הַשָּֽׁחַת.


וְאַתֶּם בָּנִים מַקְשִׁיבִים וִידִידִים.

קְחוּ דְבָרַי אֵלֶּה לְאוֹת נֶחָמָה.

זִכְרוֹנֵי אִמְּכֶם יִהְיוּ עַל אַדְנֵי פָז מְיֻסָּדִים.

וּבְאֵלֶּה תְּנַחֲמוּ נֶפֶשׁ אֲבִיכֶם הָעֲגוּמָה.


וְהַמּוֹחֶה וּמַעֲבִיר דְּמָעוֹת.

הוּא אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ אֵל דֵּעוֹת.

יְנַחֵם אֶתְכֶם בֵּין אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלָֽיִם.

וְיוֹסֵף לָכֶם שְׁנוֹת חַיִּים.

אָמֵן.


“אוי ואבוי” קינה על מות בן הרב דר' הירץ נ"י


קינה זאת יסדתיה לזכרון מיתת הבחור הנפטר

בקיו"ש הרופא מר דניאל בן הרב דר' יוסף

צבי הירץ שליט"א,

רב ראשי לעדת האשכנזים באנגליא.


דִּ ין גְּזֵרַת שָׁמַֽיִם תְּקַבֵּֽלוּ.

נַ חֲלֵי־דִמְעָה תּוֹרִֽידוּ וּתְיֵלִֽילוּ.

יָ נִיק וְחַכִּים נִגְדַּע וְנִכְרָת.

אַ יֵּה עֲטֶֽרֶת צְבִי בֶּן פּוֹרָת.

לַ מְּקוֹנְנוֹת קִרְאוּ וְתָבֹֽאנָה.


בִּ בְכִי וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה.

נֵ ר הַחָכְמָה כָבָה וּפָנָה.

י וֹסֵף מִי לְנַחֶמְךָ יוּכַל.

וְ לִבְּךָ כְאֵשׁ וְלֹא אֻכָּל.

סַ בְלָנוּת לְךָ וּלְבָנֶֽיךָ דְרוּשָׁה.

פְּ דֵם יְיָ כִּי מַכָּתָם אֲנוּשָׁה.


צְ רוֹר נִשְׁמָתוֹ הַזַּכָּה וְהַטְּהוֹרָה.

בֵּ ין אֵלּוּ שֶׁרוּחָם נִשְׁבָּֽרָה.

יַ עֲלֶֽנָה שָּׁמַֽיִם מִבּוֹר כָּרָה.


סדר למקרא ולשנה וכליון עינים ודאבון נפש

(תרצ"ו)


“ויגוע אהרן” קינה על מות הגביר אהרן גבאי ז"ל


קינה על מות הגביר

אהרן גבאי ז"ל

פרנס של ק"ק שער השמים בלונדון

סדר למקרא וימת אהרן (ש' תרצ"א)


אַ יֶּֽכָּה אַהֲרֹן בְּחִיר אֲדֹנָי,

הָ הּ פַּלְגֵי מַֽיִם יָֽרְדוּ עֵינָי,

ר אֹשׁ וָאָב לִקְהִלָּתִי הָיִֽיתָ,

נֵ הַלְתָּם וְשֵׁם טוֹב קָנִֽיתָ.


גְּ דוּלָה וְכָבוֹד לְךָ בַמְּרוֹמִים,

בְּ לֵב אוֹהֲבֶֽיךָ תִּחְיֶה עוֹלָמִים,

אַ שְׁרֶֽיךָ אִישׁ חַֽיִל רַב פָּעֳלִים,

יְ יָ יִשְׁלַח תַּנְחוּמִים לַמִּתְאַבְּלִים.


“וישכב דוד” על הבחור דוד שלום נ"ע


דוד שלום נלב"ע ש' תרפ"ב


מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם יִבְכְּיוּן מָר,

עַל בָּחוּר כָּאֶֽרֶז. צַדִּיק כַּתָּמָר,

דֻּכֵּאתָ בִּיסוּרִין וְחֳלָאִים,

וְהָיוּ חַיֶּֽיךָ תְלוּאִים,

קָרַעְתִּי בִגְדִי וּמְעִילִי,

עַל מוּת לַבֵּן יַקִּיר לִי,

שָׁאַֽגְתִּי מִנַּהֲמַת לִבִּי,

הַיֵּשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאוֹבִי,

צַר לִי לְאֵם תִּבְכֶּה,

בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה.


“קינה” ליובל שנים מפטירת השר משה מונטיפיורי ז"ל


לזכרון יובל שנים מפטירת

השר משה מונטיפיורי ז"ל

אב תרמ"ה–תרצ"ה


אֲדוֹן הָאָֽרֶץ יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים.

הַמְּכַסֶּה שָׁמַיִם בֶּעָבִים.

זֶה יוֹבֵל שָׁנִים יָרֵֽחַ וָשֶֽׁמֶשׁ קָדָֽרוּ.

וְעַצְמוֹת עַמְךָ כְּמוֹקֵד נִחָֽרוּ.

שַׂר וְגָדוֹל נָפַל בְּיִשְׂרָאֵל.

רֹאשׁ גֻּלַּת אֲרִיאֵל.

הָעוֹלָם רָעַשׁ וְהָמָה.

נֶהֶרְסָה וְנָֽפְלָה הַחוֹמָה.

בָּנֶיךָ בְּכָל הַגּוֹלָה.

בָּכוּ וּמָתְנֵיהֶם חַלְחָלָה.

עֵינֵי סְפָרָד וְאַשְׁכְּנַז כָּֽהוּ.

ואוֹרֵיהֶם לֹא נָגָֽהוּ.

הֵילִֽילוּ עֲדָתְךָ הַנֶּֽאֱמָנָה.

אֲשֶׁר הָֽיְתָה כְּאַלְמָנָה.

נִכְפַּל הַחָרְבָּן בְּחֹֽדֶשׁ אָב.

יְתוֹמִים הָיִֽינוּ וְאֵין אָב.

צָעֲקוּ בְּמַר וְאֵין עוֹנִים.

הָעֲנִיִּים וְהַדַּלִּים וְהָאֶבְיוֹנִים.

נִסְתְּמוּ וְנִסְגְּרוּ מַעְיְנֵיהֶם.

וְאָֽבְדָה אוֹר עֵינֵיהֶם.

אַחֲרָיו לֹא קָם עוֹמֵד בַּפְּרָצוֹת.

אֲשֶׁר יוֹדֵֽעַ לַעֲתוֹר וּלְרַצּוֹת.

אֲהָהּ! אֵיךְ נֶאֱסַף אַבִּיר הָרוֹעִים.

וַעֲדָרֶֽיךָ הוֹלְכִים וּבַמִּדְבָּר תּוֹעִים.

אַיֵּה עַבְדְּךָ מֹשֶׁה הַנֶּאֱמָן.

אֲשֶׁר רָעָה עַמְּךָ הָאַלְמָן.

אִֽיהוּ נִֽיהוּ


הַשַּׂר מֹשֶׁה בֶּן יוֹסֵף אֵלִיָּאוּ מוֹנְטִיפְיוֹרִי

אַתָּה יְיָ יָדַעְתָּ מַעֲשָׂיו וְצִדְקֹתָיו.

מַתְּנוֹתָיו תְּרוּמוֹתָיו וּמַעְשְׂרוֹתָיו.

בָּנָה בַֽיִת לְשִׁמְךָ הַנּוֹרָא.

בְּאַבְנֵי שִׁישָׁא וּמַרְמִירָא.

לִשְׁפֹּוךְ שִֽׂיחַ בְּרֽוּחַ נִשְׁבָּרָה.

לְמַעַן תּוֹרָתְךָ יָסַד בֵּית אוּלְפָנָא.

לַחֲכָמִים בַּעֲלֵי תְבוּנָה.

זֶה שִׁבְעִים שָׁנָה.

אַב הַסְּלִיחוֹת וְהָרַחֲמִים.

לִפְנֵי כִסְאֲךָ אָֽנוּ קָמִים.

וּבְשִׁמְךָ אֲנַֽחְנוּ בְּטוּחִים.

כִּי מַעֲשָׂיו יַעֲלוּ לְרֵֽיחַ נִיחוֹחִים.

הִרְבֵּֽיתָ שְׂכַר פְּעֻלָּתוֹ.

וְצָרַֽרְתָּ בִצְרוֹר הַחַיִּים נִשְׁמָתוֹ.

יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ.

וּבוֹ חָפַצְֽתָּ לְמַעַן צִדְקוֹ.

בְּגַן עֲדָנְךָ תְּסוֹכְכֵֽהוּ.

וְעַל יְדֵי מַלְאָכֶֽיךָ תְּקָרְבֵֽהוּ.

וּבִמְקוֹם מְנוּחָה תַּרְגִֽיעֵהוּ.

אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.


שיר לזכרון השר משה מונטיפיורי ז"ל


אִם לְמַלְאָךְ מָרוֹם דִּמּֽוּךָ.

צָֽדְקוּ בְדַמּוֹתָם כִּי אֲהֵבֽוּךָ.

נַעֲלֵיתָ וְנִתְרוֹמַמְתָּ מֵהֶם.

מִפְעָלֶֽיךָ יְעִידוּן מַה הֵם.

עַם יְשׁוּרוּן נוֹשַׁע עַל יָדֶֽיךָ.

חֲלַצְתָּם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם בְּיָמֶיךָ.

הוֹצֵאתָם מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת.

וּגְאַלְתָּם מֵעֽוֹנִי וּמִמָּרוּת.

“קינה” על מות חוה זעלדא גודמן נ"ע


קינה אשר קוננתי על־מות הזקנה רבת המעלות

מ' חוה זעלדא גודמאן תנצב"ה

אם ידידי המשכיל ונבון

מר פסח גודמאן ש’ל’י’ט’א'

תשרי תרצ"ו


חַ לְחָלָה אָחֲזָה בְּמָתְנֵֽינוּ.

וְ שָׁבַר כָּל לֵב בְּמַחֲנֵֽנוּ.

הָ הּ! עָלְתָה לְאֵל עוּזֵּֽנוּ.


זִ כְרוֹן פְּעוּלוֹתֶֽיהָ הַטּוֹבוֹת.

עָ לוּ לִפְנֵי רֹכֵב עֲרָבוֹת.

לְ כָל מַכָּרֶֽיהָ יְדוּעוֹת וּכְתוּבוֹת.

דְּ מָעוֹת הוֹרִֽידוּ בְּלִי הֲפוּגוֹת.

אַ יֵּה סוֹפֵר מְקוֹנְנֶֽיהָ הַנּוּגוֹת.


גָּ אוֹן וְתִפְאֶרֶת בָּנֶֽיהָ פָּרַח.

וְ שִׁמְשָׁם חָשַׁךְ וְלֹא זָרַח.

דָּ ן דִין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ.

מַ ה נְדַבֵּר וְנִצְטַדָּק לִגְזֵרָתוֹ.

אֵ ל עֶלְיוֹן יִרְצֶהָ כְּעוֹלָה.

נִ שְׁמָתָהּ יִצְרוֹר אֶל הַנַּחֲלָה.


“חבל על דאבדין” קינה על מות הרבנית פרחה ששון נ"ע


אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִֽימָה.

וְהִנֵּה חֲשֵׁכָה וְאֵימָה.

וְתֵרַד עֵינִי דִמְעָה.

מִשְּׁמוֹעַ הַשְּׁמוּעָה הָרָעָה.

הָרַבָּנִית פָרְחָה שָׂשׂוֹן נִפְטֶרֶת1

נָפַל הַגַּרְזֶן וְגָדַע קוֹמַת הַכּוֹתֶֽרֶת.


בְּעוֹד סִפְרִי לֹא בָא לִידֵי הַשְׁלָמָה.

אֲשֶׁר הִקְדַשְׁתִּֽיהוּ לִשְׁמָהּ.

וְהָֽיְתָה הַקִּינָה הַזֹּאת.

לְזִכְרוֹן שְׁמָהּ וּלְאוֹת.

בֶּן־חִלְקִיָּֽהוּ!

בִּמְקוֹם שִׁירָה וְזִמְרָה לְרַנֵּן.

הַאֲצֵל עָלַי מֵרוּחֲךָ לְקוֹנֵן.

לְמַעַן שׁוֹמְעַי אֵבֶל יְעוֹרֵֽרוּ.

יְקוֹנְנוּ וּבַאֲנָחָה וּבְכִי יְמָרֵֽרוּ.


מִי מֵהַנְּפָשׁוֹת קִינָה בַל תִּשֶּֽׂאנָה.

וְאֵיךְ הָעֵינַיִם מַר בַּל תִּבְכֶּֽינָה.

בַּעֲוֹנֵֽינוּ אֱלֹהִים הֵסִיר עֶדְיֵֽנוּ.

וּבְפִשְׁעֵֽינוּ שָֽׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵֽׁנוּ.


עֲטֶֽרֶת תִּפְאֶֽרֶת הָיִית בְּיִשְׂרָאֵל.

בַּחֲסִידוּתֵךְ וְחָכְמָתֵךְ הִתְיַמְּרוּ יִשְׂרָאֵל.

לַעֲנִיִּים וְלָאֶבְיוֹנִים כְּמַלְאָךְ גּוֹאֵל.

וְעַתָּה מְיַלְּלִים וּבֹוכִים הוֹי אֲרִיאֵל.


פָּרְחָה נִשְׁמָתֵךְ וֶאֱלֹהִים קָרָא בִדְמָמָה.

נֶֽפֶשׁ אֲצוּלָה מִתַּֽחַת כִּסֵּא כְבוֹדִי.

שׁוּֽבִי לִמְנוּחָיְכִי מֵעָנִי אֲדָמָה.

שָׁם בְּהֵיכָלִי תִּשְׂבְּעִי שָׂשׂוֹן מִיָּדִי.


שָׁם עִם בְּרוּרְיָא וְנִשְׁמַת יַלְתָא.

תִּֽחַד וּתְחַדֵּם בְּשַׁעֲשׁוּעֵי אוֹרַיְתָא

עִם רַבָּנִים מָארֵי דִשְׁמַעְתְּתָא.

בְּמִקְרָא מִשְׁנָה גְּמָרָא וַאֲגַדְתָּא.


רוּחֵךְ הַטְּהוֹרָה עָֽלְתָה לִשְׁמֵי גָבֽוֹהַּ.

לַחֲזוֹת בְּנוֹעַם יְיָ וְשַׂרְפֵי אֱלֹוהַּ.

שָׁם תִּקְצְרִי בְרִנָּה צִדְקוֹתַֽיִךְ.

בִּהְיוֹתֵךְ צְנוּעָה בְאוֹרְחוֹתַֽיִךְ.


וּלְדָוִד מַשְׂכִּיל הִתְנַחֵם עַל שִׁבְרוֹנָךְ.

הָסֵר עֲצֶבֶת וְהַבְלֵג עַל יְגוֹנָךְ.

נִשְׁמַת אִמְּךָ עָלְֽתָה לִזְבוּלָהּ.

וְזֹאת הִיא מְנוּחָתָהּ פְּרִי יְבוּלָהּ.



  1. ביום ג' י"ח טבת תרצו (13th January 1936)  ↩︎

“קינה” על מות הר' יצחק הכהן מטאנגי’ר


על מות הכהן הגדול1


יִ זְּלוּ עֵינֵֽינוּ הֲמוֹן דְּמָעוֹת.

וְנוֹרִיד לָאָֽרֶץ פַּאֲרֵי הַמִּגְבָּעוֹת.

כִּי עָזַב צֹאן מַרְעִיתוֹ לִתְעוֹת.


צָ רָה גְדוֹלָה וַחֲשֵׁכָה נָֽפְלָה.

בְּמִזְרָח וּמַעֲרָב בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה.

וְהָפְקַד עֲלֵיהֶם חַלְחָלָה וּבֶהָלָה.


חֲ סָדָיו וְצִדְקוֹתָיו נִגְדָּֽעוּ.

וַחֲכָמִים וְאֶבְיוֹנִים יִגְוָֽעוּ.

אוֹהֲבָיו וּמַכָּרָיו עֵינֵיהֶם דָּמָֽעוּ.


ק וֹל נְהִי נִשְׁמַע בְּכָל עֲבָרִים.

מִבָּנָיו וְנֶכְדָיו וְאֵשֶׁת נְעוּרִים.

עֵת הוּרַד גֵּווֹ בִּמְעָרוֹת צוּרִים.


ה וֹי טָאַנְגָ’ה הַיָּפָה סָר צְעִיפָהּ.

לָֽבְשָׁה הִי נְהִי אֲחָזַתָּהּ זַלְעָפָה.

כָּהָה חַרְסָהּ עִם כֹּכְבֵי נִשְׁפָּהּ.


כְּ בוֹדוֹ שׁוֹכֵן בְּגַן עֵדֶן עֶלְיוֹן.

יְשַׁו צִדְקוֹ כִּי הִצִּיל אֶבְיֹון.

עַד יָשִׁיב יְיָ שִׁיבַת צִיּוֹן.


הַ מֵּמִית וּמְחַיֶּה וַאֲבִי יְתוֹמִים.

יִשְׁלַח לְמִשְׁפַּחְתּוֹ נִחוּמִים.

וְלֹא יַשְׁקֵם עוֹד עֲצֵי רְתָמִים.


נֶֽ אֱמָן הַגּוֹזֵר וְאֵין מֵפִיר גְּזֵרוֹתָיו.

עַל קִבְרוֹ יוֹרִיד טַל אוֹרוֹתָיו.

וְנַפְשׁוֹ יַנְחֶה עַל מְנוּחֹתָיו.



  1. הגביר הנעלה צדיק ותמים יצחק הכהן ז"ל נלב"ע בטאנגיר ביום א' י"ד לחדש אב ש' התרצ"ו. בן שמונים שנה היה במותו. והיה העמוד התיכון של העיר הזאת ועזר לכל מוסדות הצדקה והחסד. יה"ר שתהיה נפשו צרורה בצרור החיים.  ↩︎

פרק רביעי: פרחי שושנים.

ניבים צחים בחכמה ומוסר.

וקראתיו פרחי שושנים.


1.

בִּרְבוֹת הַכְּסִילִים.

יִרְבּוּ הַמִּכְשׁוֹלִים.

וּבִּרְבוֹת הַמַּשְׂכִּילִים.

יֵרָאוּ אוֹתוֹת גְּדוֹלִים.


2.

יֵשׁ מִתְנַשֵּׂא לְכָל לְרֹאשׁ.

בִּכְסִילוּת וְכוֹבֶד רֹאשׁ.

הֶדְיוֹט קוֹפֵץ בְּרֹאשׁ.


3.

הַדַּעְתָּן חוֹשֵׁב וּמַגִּֽיעַ לְתַכְלִיתָן.

הַכְּסִיל אֵינוֹ מַבִּיט לְרֵאשִׁיתָן.


4.

מְסָרֵב לִשְׁמוֹֽעַ מַֽהֲלָלוֹ בַשָּמַֽיִם

כִּי רְצוֹנוֹ לְשׁוֹֽמְעוֹ פַעֲמָֽיִם.


5.

יֵשׁ שְׁלִֽיחַ צִבּוּר.

וְהוּא בוֹר רֵק וָבוּר.

נִדְמֶה לוֹ לְבַעַל דֵּעָה.

וְאֵינוֹ מְדַבֵּר רַק תּוֹעָה

אֵין בּוֹ תוֹרָה וְלֹא חָכְמָה.

כִּי מַחֲשַׁבְתּוֹ עֲקוּמָה.

לְעוֹלָם לֹא יִהְיֶה לוֹ תְקוּמָה.


6.

שׁוֹמֵֽעַ הִלּוּלָיו מֵאֲנָשִׁים רָעִים.

יֹאמַר

מַה־פִּשְׁעִי כִּי הֵרִֽימוּ תוֹלָעִים.


7.

רְאֵה שִׁלְדְּךָ כְגַל.

וְחֶרְפָּתְךָ תִתְגַּל.

דַּע שֶׁחוֹזֵר הַגַּלְגַּל.

עֵדָה הַמַּצֵבָה וְהַגַּל.


8.

הָעוֹלָם דּוֹמֶה לְעַֽיִט צָבוּֽעַ.

וְתֵבֵל דּוֹמֶה לְגֶֽשֶׁר רְעוּֽעַ.

תַּחְתָּיו נַֽחַל שׁוֹטֵף.

וּבוֹ חֶבֶל גָּרוּֽעַ שֶׁיִּקָּטֵף.

וּדְלִי רָצוּץ וְנֻפָּץ וְקָרוּֽעַ.

וְהַדּוֹלֶה עָצֵל וְרֹאשׁוֹ פָרוּֽעַ.

סוֹפוֹ לְהִשָּׁבֵר כַּדּוֹ עַל הַמַּבּוּֽעַ.


9.

חַזָן מִתְחַנֵּן וּמִתְפַלֵּל.

וְאֵינוֹ מֵבִין מַה מְמַלֵּל.

אִם קוֹרֵא בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה.

טְעֻיוֹתָיו כָּעֳבִי הַקּוֹרָה.

נְקוּדוֹתֶֽיהָ וְטעֲמֶֽיהָ לוֹ כְּשִׂכִּים.

וְנִכְשַׁל כְּעִוֵר בְּמַחֲשָׁכִּים.

לֹא יֵבוֹשׁ מִגַּעֲרַת הַקָּהָל.

וְלֹא יָשׁוּב מטָּעוּתוֹ הַנִּשְׁאָל.

אוֹי לַתּוֹרָה כִּי עֲשָׂאָהּ לֶֽחֶם מְגוֹאָל.


10.

הָאָב סִבָּה לַחַיִּים הָעִתִּיִּים.

וְהַמּוֹרֶה לַחַיִּים הַנִּצְחִיִּים.


11.

אֲמִתּוּת הָאַֽהֲבָה וְגָדְלָהּ.

נֶֽפֶש אַחַת בִּגְוִיָּה גְדוֹלָה.


12.

אֵיזֶֽהוּ עָנִי וָרָשׁ.

מֵחָכְמָה מוּפְרָשׁ.


13.

אֵיזֶֽהוּ בַּעַל עוֹֽשֶׁר.

הָעוֹשֶׂה מָמוֹן בְּיוֹֽשֶׁר.


14.

אֵיזֶֽהוּ נָבוֹן וְחָכָם.

הַמְּבַקֵּשׁ עוֹד מֵחָכָם.


15.

יֵשׁ מְפוּרְסָם בְּזִכְרוֹנוֹ.

שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח שְׁגִיאָתוֹ וּזְדוֹנוֹ.

וְעֵינָיו נְשׂוּאוֹת לַעֲזָרָה.

לְבַקֵּשׁ מֵהַנָּשִׁים עֶזְרָה.


16.

יָשַֽׁבְתָּ בְּסוֹד מְשַׂחֲקִים.

תֶּן־לִבְּךָ אֶל הַכַּדִּים הָרֵקִים.


17.

בַּזָּהָב תִּקְנֶה עֲבָדִים.

וּבַלָּשׁוֹן תִּקְנֶה נִכְבָּדִים.


18.

מְחַפֵּשׂ חָכְמָה חוֹפֵשׂ מַטְמוֹנִים.

וְרוֹדֵף שְׂרָרָה רוֹדֵף שַׁלְמוֹנִים.


19.

יֵשׁ נוֹשֵׂא בַיּוֹם הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

וּבַלַּיְלָה מְרַקֵּד עִם הַקְּדֵשָׁה.

וּבְפוּמְבִּי הוֹלֵךְ בִּמְחוֹלוֹת.

עִם אֵשֶׁת אִישׁ וּבְתוּלוֹת.

וְעֵינָיו רוֹאוֹת וְכָלוֹת.

20.

תְּקַוֶּה וְתִבְטַח בְּבוֹרְאֶֽךָ.

וְתִירָא וְתִפְחַד מֵחֲטָאֶֽיךָ.


21.

בְּעֵת מִבְחַן הָעֶלְיוֹן.

יִמְצָא הֶחָכָם פִּדְיוֹן.

וְהַסָּכָל יִמְצָא בִזָּיוֹן.

בְּעֵת עָמְדוֹ לְנִסָּיוֹן.


22.

מִי הוּא הָרַךְ בְּשָׁנִים.

הַבָּרִיא מָלֵא אוֹנִים.


23.

רַגְלֵיהֶם לֹא יִשְׁכְּנוּ בְבֵיתָם.

חוֹזְרִים עַל הַפְּתָחִים וְזֶה אוּמָנוּתָם.

נִכְנָסִים לְבָתִּים בְּלִי הַזְמָנָה.

וּבִטְנָם תָּכִין מִרְמָה.

וְאֵין לְעַפְעַפֵּיהֶם תְּנוּמָה.

וּבַֽבֹּוקֶר נוֹפְלִים בְּתַרְדֵּמָה.

יִפְרְחוּ כַּצִּפּוֹר בְּקִרְיָה.

לְהַלְשִׁין בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה.

אַל יִתֵּן לָהֶם יְיָ חֲנִיָּה.


24.

מִי הוּא הֶעָשִׁיר.

שֶׁאֵינוֹ חָב וּמְנַגֵּן בְּשִׁיר.

הַכֵּילַי.


25.

מָתוֹק לוֹ מִדְּבַש דְבוֹרִים.

חַרְצַנִּים וְחוֹמֶץ אֲחֵרִים.


26.

פֶּה אֶחָד וְאָזְנַיִם שְׁתָּֽיִם.

אַחַת לְדַבֵּר וְלִשְׁמוֹֽעַ פַּֽעֲמָיִם.


27.

קַדְמוֹן לְכָל קְדוּמִים.

בּוֹרֵא וְיוֹצֵר עוֹלָמִים.


28.

מִי הַיּוֹתֵר יָפֶה וּמֻשְׁלָם.

תָּשִׁיב זֶה הָעוֹלָם.


29.

אִם בְּרִיב אֲחֵרִים יִתְעָרָב.

בְּחָשְׁבוֹ כִּי הוּא פוֹסֵק וָרָב.


30.

אִם מְחַרְחֵר מָדוֹן בַּחֲשַׁאי.

לִמְצֹא בְּכֻלָּם גְּנַאי.


31.

מַה הוּא הַיּוֹתֵר מָהִיר.

מַחֲשֶֽׁבֶת הָאָדָם הַבָּהִיר.


32.

מִי שֶׁנּוֹקֵם וְנוֹטֵר כַּנָּחָשׁ.

לִכְבוֹד הַמָּקוֹם לֹא חָשׁ.


33.

הַיּוֹתֵר חָזָק וְזוֹרֵֽחַ.

אֵין לְךָ כְּמוֹ הַהֶכְרֵֽחַ.


34.

הַמִּתְקַנֵּא בִזְקֵנִים וּנְעָרִים.

מַשְׂבִּיעָם לַעֲנָה וּמְרוֹרִים.

בְּדִבְרֵי חוֹחִים וְדַרְדַּרִים.


35.

מַה הוּא הַיּוֹתֵר נָקָל.

לְיָעֵץ אֲחֵרִים בְּמִשְׁקָל.


36.

הַיּוֹתֵר חָכָם וְאוּמָן.

רוֹפֵא הָעֵת וְהַזְּמַן.


37.

אֵין עָנִי וָרָשׁ.

כְּדוֹאֵג מֵהָרָשׁ.


38.

מוּם הַחָכְמָה הַחֶסְרוֹן.

וּמוּם הַדִּבּוּר הַיִּתְרוֹן.


39.

הָעֲנָוָה אֵינָהּ נִכֶּרֶת.

אִם בְּעֵת הַכַּעַס נֶעְדֶֽרֶת.


40.

אֶת־כֻּלָּֽנוּ מִיתָה תֶאֱסוֹף.

אִם סָכָל אִם פִּילוֹסוֹף.

זֶה בְּמוֹתוֹ חֶרְפָּתוֹ יֶאֱסוֹף.

וְזֶה לְחַיֵּי נֵצַח יִכְסוֹף.


41.

מְעַט וּמַסְפִּיק.

טוֹב מֵהַרְבֵּה הַמַּזִּיק.


42.

הַבָּא לְעוֹלָם יִשְׂבַּע צָרוֹת.

וְהַיּוֹצֵא מִּמֶּֽנּוּ נִמְלַט מִמְּרוֹרוֹת.


43.

מַרְבֶּה שְׁתִיָּתוֹ וַּמַאֲכָלוֹ.

מְעַוֵּר עֵינֵי שִׂכְלוֹ.


44.

הַמַּצְלִיחִים הֵמָּה אַנְשֵׁי־שֵׁם.

וְאִי־מַצְלִיחִים הֵמָּה אַנְשֵׁי־שֵׁם.

הַשּׁוֹכְנִים בְּצֵל הַכֶּֽסֶף מְבוֹרָכִים.

וְהַשּׁוֹקְדִים בְּצֵל הַחָכְמָה בֹכִים.


45.

אָדָם עָמַד לִבְחִינָה.

וְנָפַל מֵחֶסְרוֹן בִּינָה.

בִּמְקוֹם לְתַנּוֹת קִינָה.

שׂוֹחֵק בְּרֹאשׁ אֲמָנָה.


46.

אִם לְשׁוֹנוֹ חֶֽרֶב חַדָּה.

בְּכֹחוֹ לְהַלְשִׁין לִבְנֵי הָעֵדָה.


47.

כְּפִירַת הַטּוֹבָה נְבָלָה.

וְחֶבְרַת כְּסִיל רָעָה חוֹלָה.


48.

הָעֶבֶד חָפְשִׁי כְּשֶׁמִּסְתַּפֵּק בְּחֶלְקוֹ.

וְהַחָפְשִׁי עֶֽבֶד כְּשֶׁמְּבַקֵּשׁ יוֹתֵר מִסִּפּוּקוֹ.


49.

הָעוֹלָם יְגִיעוֹת סְבִיבוֹ.

וְתַעֲנוּגִים וּמְנוּחוֹת בְּקִרְבּוֹ.

וְהַמֵּצִיץ בְּעַד אֶשְׁנַבּוֹ.

יִרְאֶה עָמָל וָאָֽוֶן בְּקִרְבּוֹ.


50.

אָדָם רָצָה סֵפֶר לְחַבֵּר.

וְלֹא יָדַע כִּי חוֹבֵר חָֽבֶר.

בְּעֶצֶם אָדָם אוֹ בְּקָֽבֶר.


51.

אַל תְּדַבֵּר לִפְנֵי מִי שֶׁיַּכְזִיבֶֽךָ.

וְאַל תִּשְׁאַל מִכֵּלַי וְיֶעֲצִיבֶֽךָ.


52.

אִם רַבּוּ תַּאֲוֹתֶֽיךָ.

פָּרוּ וָרָבוּ אַנְחוֹתֶֽיךָ.


53.

יַם הַתַּאֲוָה בְּלִי מִדָּה.

וְאַב הַטּוּמְאָה הַחֶמְדָּה.


54.

מִי שֶׁדָּר עִם הַנּוֹצְרִים.

עֵינָיו הֻכּוּ בַּסַּנְוֵרִים.

שׁוֹתֶה מְרַק פִּגּוּלִים.

וְכָל מִינֵי מַאֲכָלִים.

וְלֹא חָשׁ לְבִשּׁוּלֵי גֹויִם.

וּמְחַלֵּל שֵׁם אֱלֹהִים חַיִּים.


55.

הַמָּשְׂכִּיל יְקָרֵב הָאוֹיֵב.

וְהַפֶּתִי מַרְחִיק הָאוֹהֵב.


56.

לְכָל שִׂנְאָה יֵשׁ רְפוּאָה.

חוּץ מִשִּׂנְאָה שֶׁבָּאָה מִקִּנְאָה.


57.

מִתְהַלֵּךְ עַל גְּחוֹנוֹ כְּעַכְשׁוּב.

עַד מָתַי מִדַּרְכּוֹ יָשׁוּב.

אוּלַי יְרַחֲמֵֽהוּ יְיָ אִם יָשׁוּב.


58.

הַמֶּֽלֶךְ מְמַלֵּא רְצוֹנוֹ בְמֶמְשַׁלְתּוֹ.

וְהַשּׁוֹטֶה וְגַס־רוּחַ בְּאִוַּלְתּוֹ.


59.

ה' יִשְׁמְרֵֽנוּ מֵחַסְרֵי־דַֽעַת.

יוֹתֵר מִנֶּֽגַע צָרַֽעַת.

הַצָּרַֽעַת יכֹולֶֽת הַטָּהֳרָה.

וּלְדַֽעַת חֲסֵרָה אֵין חֲזָרָה.


60.

אִם תִּמְשׁוֹךְ רֶֽסֶן תַּאֲוֹתֶֽיךָ.

הָשֵׁב יָֽדְךָ אֶל חֵיקֶֽךָ.


61.

הָסֵר כַּֽעַס מִלִּבֶּֽךָ.

וְתִבְעַר הָרָע מִקִּרְבֶּֽךָ.


62.

אִם תְּדַבֵּר רָעוֹת.

קִצַּֽצְתָּ פְרִי וּנְטִיעוֹת.


63.

אִם לֹא תֵלֵךְ בְּדֶרְךְ נָכוֹן.

מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקוֹן.


64.

אִם גִּיד בַּרְזֶל עָרְפְּךָ נָתַֽתָּ.

מִדַּעְתִּי כִּי קָשֶׁה אָֽתָּה.


65.

בְּנֵי הַמַּעֲלָה וְהַשָּׂרִים.

רֻבָּם מֵחָכְמָה סָרִים.

בְּצֵל כַּסְפָּם מִתְפָּאֲרִים.

וּבְשִׂמְחָה וְקוֹל שִׁירִים.

66.

עַד יוֹם מוֹתֶֽךָ.

יֶשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֶֽךָ.


67.

לְבַעַל שְׁנֵי פָנִים.

לֹא יִשָּׂא הָאֵל פָּנִים.


68.

הַשְּׂחוֹק שֶׁלֹא בִזְמַנּוֹ.

יַכְאִיב שׁוֹמְעוֹ בַּחֲרוֹנוֹ.

וּכְמַשָּׂא כָבֵד לְשׁוֹנוֹ.


69.

אֵיךְ יִתְנַקֵּם אָדָם מִשּׂוֹנְאוֹ.

יַעֲלֶה אֶל הַשָּׁמַֽיִם שִׂיאוֹ.


70.

מִי שֶׁיִּזְרַע הַשִּׂנְאָה.

יִקְצוֹר הַחֲרָטָה וְכֽוֹבֶד מַשָּׂאָהּ.


71.

הִזָּהֵר מִשִּׂנְאַת הַנִּקְלֶה.

כִּי רַב גּוּבְרֵיהּ וְחֵילֵיהּ.


72.

שִׂנְאַת הַדָּתוֹת גְּדוֹלָה.

וְאֵצֶל הַסְּכָלִים תְּהִלָּה.


73.

שָׁכֵן רַע טוֹבָה יַעֲלִימֶֽנָּה.

וְאִם רָעָה יְגַלֶּֽנָּה.


74.

מִי שֶׁסּוֹבֵל הֶזֵּק שְׁכֵנוֹ.

יוֹרִישֶֽׁנּוּ הַבּוֹרֵא מָמוֹנוֹ.


75.

אֵין לְךָ מְגוּנֶה מִגַּאֲוָתוֹ.

וּבָהּ מְגַלֶּה סִתְרֵי סִכְלוּתוֹ.

וּמוֹדִֽיעַ נַבְלוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ.


76.

וּמִשְׁמָע וְדוּמָה וּמַשָּׂא.

תִּנָּצֵל מֵרִיב וּמַסָּה.


77.

אִם נַפְשְׁךָ נִכְנַֽעַת.

וְעֵינְךָ בוֹכָה וְדוֹמַֽעַת.

וַחֲרָטָה לְלִבְּךָ נוֹגַֽעַת.

אָז תְּפִלָּתְךָ נִשְׁמַֽעַת.


78.

אִם יְפַתּוּֽךָ חַטָּאִים.

רְשָׁעִים וְגֵאִים.

אַל תְּהִי כַיּוֹנָה פוֹתָה.

רוֹאָה הַבָּר וְנִלְכֶּֽדֶת בְּרִשְׁתָּהּ.


79.

בִּכְתָבוֹ יְהוֹלֵל לְמֵרָחוֹק.

וּבְאִגַּרְתוֹ יִהְיֶה לְבוּז וּשְׂחוֹק.


80.

אָהַבְתָּ חָכְמָה שְׁמוֹר חֻקָּהּ.

בִּנְבוֹן דָּבָר חִישׁ דָּבְקָה.

וְעַל פִּתְחֵי חֲכָמִים דָּפְקָה.

אִם תַּרְחִיקֵם תִּטְעוֹם מָרָה.

וְאִם תְּקָֽרְבֵם תַּרְגִישׁ מִתְקָהּ.


81.

אַל תַּעֲמוֹד עַל מַדְרֵגָה אַחַת.

קְנֵה לְךָ שְׁלֵמוּת אַחַת לְאַחַת.

וְאִם לֹא אָז תִּפּוֹל בְּאַחַת.


82.

לָמַדְתָּ חָכְמָה בְּמִעוּט שָׁנִים.

תִּקְנֶה הַיְדִיעוֹת כְּבֶן שְׁמֹנִים.

מֵאֶֽלֶף דּוֹר וְקַדְמוֹנֵי הַזְּמַנִים.

הַסָּכָל אִם יִחְיֶה אֶֽלֶף שָׁנִים.

בְּמוֹתוֹ דָם צְפַרְדֵּעַ כִּנִּים.


83.

יָרַֽשְׁתָּ שֵׁם גָּדוֹל.

הֲקִימוֹ כְמִגְדּוֹל.

הִשְׁתַּדֵּל לְרוֹמְמֵהוּ.

וְלֹא חָלִֽילָה תַּשְׁפִּילֵֽהוּ.


84.

הַמְּמַהֵר לִגְמוֹל טוֹבָה.

כִּמְעַט הוּא כְפוּי טוֹבָה.


85.

הָעוֹשֶׂה טוֹבָה לְאִישׁ סָכָל.

יְקַוֶּה רָעָה אִם יוּכָל.


86.

הַמִּתְאַחֵר בִּשְׁלִיחוּתוֹ.

דּוֹמֶה לְעוֹרֵב נֹחַ מִתֵּבָתוֹ.


87.

מְגַלֶּה מְעַט מֵעֶשְׁתֹּנוֹתָיו.

מָעֹט יִמְעֲטוּ טָעֻיּוֹתָיו.


88.

חֵלֶֽק הָאָדָם מֵאָזְנוֹ לְנַפְשׁוֹ.

וְחֵֽלֶק לְשׁוֹנוֹ לְזוּלָתוֹ יַגִּישׁוֹ.


89.

הַנִּמְשַׁךְ אַחַר שִׂכְלוֹ יְיַשְּׁרֵֽהוּ וְיוֹרֵֽהוּ.

וְהַנּוֹטֶה אַחַר תַּאֲוָתוֹ יַתְעֵֽהוּ.


90.

קֶֽרֶן הַמַּשְׂכִּיל עֲנָוָה.

וְקֶֽרֶן הַכְּסִיל גַּאֲוָה.


91.

בַּעֲזוֹב הַתַּאֲוֹת אוֹתָנוּ.

נֹאמַר כִּי עָזַבְנוּ אוֹתָם.


92.

מַה עִנְיַן הַתִּקְוָה.

כַּחֲלוֹם בְּהָקִיץ שָׁוָה.


93.

אַל תַּחְשׁוֹב לְעָוֹן.

לַמִּתְנַצֵּל שָׂא עָוֹן.


94.

קַבֵּל הִתְנַצְּלוּת אֱמֶת אִם שֶֽׁקֶר.

אוֹת לְיִרְאָתוֹ עַד אֵין חֵֽקֶר.


95.

מוֹדֶה בַעֲוֹנוֹ.

מִתְחַסֵּד עִם קוֹנוֹ.


96.

הַמָּמוֹן מָצוּי לְחוֹנֵן דַּלִּים.

וְהֶהָמוֹן לִצְבּוֹר חֵילִים.


97.

הַמָּמוֹן אֵינֶֽנּוּ יִתְרוֹן.

אַךְ בְּהֵעָדְרוֹ חֶסְרוֹן.


98.

הֶחָכָם מַעֲרִיךְ דָּבָר כְּעֶרְכּוֹ.

וְיוֹדֵֽעַ מָהוּתוֹ וְתוֹכוֹ.

וּבָזֶה יִשְׁפּוֹט בְּצִדְקוֹ.

וּמַצִּיל עָשׁוּק מִיַּד עֹשְׁקוֹ.


99.

תַּכְלִית הַחָכְמָה.

מַעֲלָה רָמָה.


100.

תַּכְלִית הַתּוֹרָה

יִרְאָה טְהוֹרָה.


101.

תַּכְלִית הַטּוֹבָה.

עוֹלָם הַבָּא.


102.

הַשְׁקָטַת הַיְלָלוֹת.

וְהַצָּרוֹת הַגְּדוֹלוֹת.

עִם הַצְּדָקוֹת וְהַתְּפִלּוֹת.


103.

אִישׁ הָיָה מִתְפַּלֵּל.

וְיָדַע מַה מְמַלֵּל.

רִבּוֹן הָעוֹלָמִים.

שׁוֹכֵן בַּמְרוֹמִים.

הִתְמַלֵּא רַחֲמִים.

אִם אָשַֽׁמְתִּי לָךְ.

אַשְׁמָתִי לֹא תַזִיק לָךְ.

מְחוֹל לִי מַה שֶׁלֹּא יַזִּיקָךְ.

וְתֶן־לִי מַה שֶׁלֹּא יְחַסְרָךְ.

וְתָמִיד עֵינַי נְשׂוּאוֹת לָךְ.


104.

הַתְּשׁוּבָה אֶל הַחַטָּאִים.

כְּאוֹר אֶל הַבְּרִיאִים.

אִם בְּלִי לֵב הִיא.

כְּאוֹר לָעִוְּרִים הִיא.


105.

הַשָּׁב בִּשְׁנַת הַמֵּאָה.

הוּא חֲסַר דֵּעָה וְעֵינוֹ לֹא רוֹאָה.

וּתְשׁוּבָתוֹ תִהְיֶה לַחֲטָאָה.


106.

הַמְּהַלֵּל כִּשְׁרוֹן רֵעֵֽהוּ.

לְהוֹרוֹת חָכְמַת מִשְׁפָּטֵֽהוּ.

וּמְבַקֵּשׁ תְּהִלָּתוֹ בְּאָחִֽיהוּ.


107.

אִם שָׁמַֽרְתָּ סוֹֽדְךָ הוּא אֲסִירָךְ.

וְאִם תְּגַלֵּֽהוּ אַתָּה אֲסִירוֹ.


108.

הַסְתָּרַת הַסּוֹד בֵּין שְׁנַיִם.

וּבֵין שְׁלשָׁה כְּבָר לוֹ כְנָפַיִם.


109.

בְּכֵה עִם הַבּוֹכִים.

וּשְׂחֹק עִם הַנְּבוּכִים.


110.

פַּשֵּׁר רִיב אוֹיְבֶֽיךָ.

מִלְּפַשֵּׁר רִיב אוֹהֲבֶֽיךָ.

הָרִאשׁוֹן יָשׁוּב אֶחָד לְאוֹהֵב.

וְהַשֵּׁנִי אֶחָד יֵהָפֵךְ לְאוֹיֵב.


111.

אַל תְּנַסֶּה לְנַצֵּֽחַ אִישׁ רַע.

אִם לֹא תִהְיֶה מִמֶּנּוּ רַע.


112.

אֵין הַסְכָּמָה בֵּין אֱוִילִים.

וְלֹא הַחְלָטָה בֵּין כְּסִילִים.

וּבֵין חֲכָמִים הַסְכָּמָתָם לְטוֹבָה.

וְלָהֶם לְבַדָּם דֶּֽרֶךְ קְרוֹבָה.

וּבֵינֵיהֶם יִפּוֹל הַסְכָּמָה מֵאַהֲבָה.


113.

הַמַּסְתִּיר סוֹד מִשּׂוֹֽנְאוֹ.

אַל יְגַלֵּהוּ גַם לְאוֹהֲבוֹ.


114.

מְגַלֶּה סוֹדוֹ לְאוֹהֲבוֹ.

כִּי בָטַח בּוֹ בִלְבָבוֹ.

שְׁאָלוֹ הֵבַנְתָּ לְסוֹדִי.

הֵשִׁיב הֵבַנְתִּיו וְאֵין בְּיָדִי.


115.

אַל תִּשְׁאַל יוֹתֵר מִצָּרְכֶּֽךָ.

פֶּן לֹא יֻתַּן לְךָ אַף צָרְכֶּֽךָ.


116.

הָאָצִיל יִשָּׁבֵר לִבּוֹ.

בְּשַׁחְרוֹ פְּנֵי נְדִיבוֹ.

וְלֹא יִוָּתֵּר רֽוּחַ בְּקִרְבּוֹ.


117.

הֶחָכָם יִזְכּוֹר בִּימֵי הַשִּׂמְחָה

אֶת־יְמֵי הַצַּעַֽר וְהָאֲנָחָה.

וּבִימֵי הַהַצְלָחָה יְמֵי הַצְּוָחָה.


118.

הַמַּשְׂכִּיל בִּימֵי הַזִּקְנָה.

יְיַשֵּׁר הֶעָקוּם בִּתְבוּנָה.

וְיִתְפּוֹר מַה שֶׁקָּרַע.

וְיַשְׁלִים מַה שֶׁגָּרַע.


119.

צֽוֹרֶךְ הַנֶּֽפֶשׁ אֶל הַמּוּסָר.

כְּצֽוֹרֶךְ הָעֶֽבֶד אֶל הַשָּׂר.


120.

לִמּוּד בְּהַתְמָדָה.

מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה.


121.

חֲבַל דְּאָבְדִין וְלֹא מִשְׁתַּכְחִין.

חֲבַל דְּמִשְׁתַּכְחִין וְלֹא אָבְדִין.


122.

לֹא כָל הַמַּבְרִיק זָהָב.

וְאוּלַי נְחֹשֶׁת קָלָל רַהַב.


123.

יוֹֽפִי לַאֲשֶׁר לוֹ דַֽעַת נוֹחָה.

דּוֹֽפִי לִמְהַפֵּךְ שִׂמְחָה לַאֲנָחָה.


124.

אֵין נֶקֶב הַמַּֽחַט צַר לִשְׁנֵי אוֹהֲבִים.

וְאֵין רַחַב הָעוֹלָם דַּי לִשְׁנֵי שׂוֹנְאִים.


125.

מִי אוֹהַבְךָ וּמִי שׂוֹנְאֶֽךָ.

רְאֵה וּבְחוֹן אֶת־לִבֶּֽךָ.


126.

הַדְּאָגָה מַכְרַחַת לְאָדָם שֶׁלֹּא לִרְצוֹנוֹ.

וְהֶחָכָם יַמְתִּיק כָּל מַר לִגְרוֹנוֹ.


127.

קִבּוּץ מָמוֹנוֹת.

אֲגִּירַת הָעֲוֹנוֹת.


128.

אוֹי לְרֹאשׁ שֶׁנַּעֲשֶׂה זָנָב.

וְאוֹי לְזָנָב שֶׁנַּעֲשֶׂה רֹאשׁ.


129.

אֵיזֶֽהוּ גִבּוֹר מִלְחָמָה.

שֶׁלֹּא נֶֽהֱנָה מִמֶּנָּה מְאוּמָה.


130.

יוֹֽפִי הָאִישׁ בְּדַעְתּוֹ.

וְתוֹאֲרוֹ חָכְמָתוֹ.

דַּֽעַת הָאִשָּׁה יוֹפְיָהּ.

וְתוֹאֲרָהּ מְצוּדָה פְנוּיָה.


131.

לֹא לָמַֽדְתָּ בְּרֵאשִׁיתֶֽךָ.

תִּהְיֶה אֱוִיל בְּאַחֲרִיתֶֽךָ.


132.

מִי שֶׁיֶּחְסַר לוֹ מוּסָר.

לֹא יוֹעִיל הַיַּחַס אִם מֵהָאֵל סָר.


133.

מִי שֶׁמַּרְבֶּה בְּשַׂחְקוֹ.

אָבַד כְּבוֹדוֹ מוֹרָאוֹ וְחֻקּוֹ.


134.

מִי שֶׁשּׁוֹקֵל הַדְּבָרִים.

יָבִין וְיַשְׂכִּיל הַסְּתָרִים.


135.

אִם לֹא יִשְׁמַע לִדְבָרֶֽיךָ.

נְטֵה מֵעָלָיו אַחֲרֶֽיךָ.


136.

הַסָּכָל יְהַלֵּל חָכְמָתוֹ לְאִשְׁתּוֹ.

וּבְחֶבְרַת חֲכָמִים תִּתְגַּל כְּלִימָתוֹ.


(המשורר).


137.

בְּנִיב שְׂפָתָיו יְרוֹמֵם דַּלִים.

וּבְסִגְנוּנוֹ יַשְׁפִּיל בְּנֵי אֵלִים.

וּמְלִיצוֹתָיו בְּלֵב שׂוֹֽנְאָיו כִּצְנִינִים.

וְיַשְׂבִּיעֵם בִּזָּיוֹן וְּקְלוֹנִים.


138.

בֵּין הַפְּנִינִים.

חֲצָצִים וַאֲבָנִים.


139.

בֵּין הַשּׁוֹשַׁנִים.

חֲרוּלִים וְקִמְשׁוֹנִים.


140.

בֵּין צַדִּיקִים.

שֵׁדִים וַּמזִּיקִים.


141.

בֵּין קְדֹושִׁים.

צְבוּעִים וּקְדֵשִׁים.


142.

תּוֹךְ סוֹֽלֶת.

סוּבִּין וּפְסוֹֽלֶת.

בסגנון מליצה

שנתתי להבחור הנעלה הר' סלימאן בן הר' דוד ששון

לונדון י"א חשון שנת והארכת ימים לפ"ק.


בְּיוֹֽדְעִי כְּי הַבָּחוּר הַנַּעֲלֶה הָרַב סְלִימַאן בֶּן לְהָרַב דָּוִד שָׂשׂוֹן יִרְאַת יְיָ נְטוּעָה בְּלִבּוֹ. וּכְשַׁלְהֶֽבֶת יָהּ בּוֹעֶֽרֶת בְּקִרְבּוֹ. וְקָרָא וְשָׁנָה בְתוֹרַת אֵל. עִם גְּדוֹלֵי וְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל. בִּשְׁקִידָה רַבָּה וַעֲצוּמָה. וּלְפָנָיו נִפְתְּחוּ שַׁעֲרֵי חָכְמָה. נֶעְתַּֽרְתִּי לְבַקָּשָׁתוֹ וּדְרִישָׁתוֹ. לְבָחְנוֹ וּלְצָרְפוֹ בִידִיעַת תּוֹרָתוֹ. וּבְחַנְתִּיו בְּמִקְצוֹעוֹת שׁוֹנִים. בְּתּוֹרַת יְיָ שֶׁגָּבְלוּ הָרִאשׁוֹנִים. וּבְפִלְפּוּל הַגְּמָרָא וְהַתּוֹסָפוֹת. יַֽחַד עִם פֵּרוּשֵׁי הַקַּדְמוֹנִים מוּקָפוֹת. וּבְדִינֵי אֽוֹרַח חַיִּים וְיוֹרֶה דֵעָה. עִם מְפָרְשָׁיו תַּנָאֵי דִנְהַר־דֵּעָה. וּמְצָאתִיו עוֹנֶה בִסְבָרָה יְשָׁרָה. וּבְדַֽעַת צְלוּלָה זַכָּה וּבָרָה. לְבַל אֶמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו. הִנְּנִי סוֹמֵךְ אֶת־יָדַי עָלָיו. וּבְשֵׁם אֱלֹהִים וְאַדְנוּת. הִנְּנִי מַכְתִּירוֹ בְכֶֽתֶר הָרַבָּנוּת. יוֹרֶה יוֹרֶה יָדִין יָדִין. עִם רַבָּנִים וַחֲכָמִים הַמְּחַדְּדִין.

וְאֶשָּׂא כַפַּי אֶל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם. שֶׁיִּפְתַּח לִבּוֹ בְתוֹרָתוֹ כְמַעְיַן מַֽיִם. וּבְצִלָּהּ יִחְיֶה וְיַעַשׂ פְּרִי תְנוּבָה. וּבָהּ יִבְלֶה עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה. וְיִהְיֶה לְהוֹד וּלְתִפְאֶֽרֶת הוֹרָיו. וְגַם לִתְהִלָּה וְלִכָבוֹד מוֹרָיו.


שיסדתי לזכרון חמש מאות שנה ליום הולדת השר הגאון

דון יצחק ב"ר יהודה אברבנאל ז"ל

ולספר בשבחו בק"ק שער השמים בלונדון

בחדש תמוז שנת ויזרע יצחק בארץ ההיא.


אֶת־מִי נוֹעַץ וַיְבִינֵהוּ וַיְלַמְּדֵֽהוּ דַּֽעַת

וְדֶֽרֶךְ תְּבוּנוֹת יוֹדִיעֶֽנּוּ

[ישעי' מ' י"ד]


יְיָ צְבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים. נְשַׁבֵּחֲךָ בְנִיבִים חוֹצְבִים לְהָבִים. צִבְאוֹת הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים הוֹדֶֽךָ. וְצִבְאוֹת הָאָֽרֶץ מְפָאֲרִים חַסְדֶּֽךָ. עֵת אָדָם קָרוּץ מֵחוֹֽמֶר יָצַֽרְתָּ. עִם גּוּשׁ עָפָר קָשַֽׁרְתָּ. דַּֽעַת וּבִינָה לוֹ הֶאֱצַֽלְתָּ וְנָתַֽתָּ. וְכָל־יְצוּרֶֽיךָ תַּֽחַת רַגְלָיו שַֽׁתָּה. לֹא עָצַֽרְתָּ לוֹ כֹֽחַ לִרְכּוֹב שָׁמַֽיִם. בָּא בָאֵשׁ וּבַמָּֽיִם. לַחֲקוֹר סוֹדוֹתֶֽיךָ מְאִירִים עֵינָיִֽם. וַהֲרֵמוֹתוֹ לְאֶחָד מִצִּבְאוֹתֶֽיךָ הַקְּדוֹשִׁים. לְפַעֲנֵֽחַ נֶֽעֶלָמִים יְשָׁנִים וַחֲדָשִׁים. אַתָּה יְיָ בָּנִֽיתָ גְוִיָּתוֹ. גַּם רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ. חוּשָׁיו וְכָל־סְעִיפָיו. קְרָבָיו וְכָל־סַרְעַפָּיו. הֵן כֻּלָּם לוֹ תִכַּנְֽתָּ. וְכָל־דְּרָכָיו הִסְכַּֽנְתָּ.

מִזֶּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנִים. אֶרֶץ פּוֹרְטוּגַאל זָכְתָה לְהוֹצִיא פְנִינִים. וּמֵהֶן אִישׁ חָסוֹן כָּאַלּוֹנִים. אֵלָיו הוֹבִֽילוּ מְלָכִים שָׁי. כִּי הָיָה חוֹֽטֶר מִגֶּֽזַע יִשָׁי. הוּא אִישׁ־הָאֱלֹהִים נוֹרָא הַגָּאוֹן

דּוֹן יִצְחָק בֶּן יְהוּדָה אַבְרַבַּנְאֵל ז"ל.

מִי־כָמוֹךָ יְיָ יָדַֽעְתָּ טוֹהַר לְבָבוֹ. חֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרוֹבוֹ. ומִּיּוֹם גִּיחוֹ מִבֶּֽטֶן אִמּוֹ. הָֽיְתָה הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ. וְתָמִיד הָיִֽיתָ עִמּוֹ. לְמַעֲלוֹת וְלִגְדוּלוֹת נוֹצָר. וּבְצָרַת עַמּוֹ לוֹ צָר. וַיְהִי לָהֶם לְרַב וּמוֹשִֽׁיעַ. בְּאֶֽרֶץ צַלְמָֽוֶת כַּשַּֽׁחֲר הוֹפִֽיעַ. הֶֽעֱלִיתָֽהוּ לְשַׂר הָאוֹצָרוֹת. וְהָיָה לְעַמּוֹ עֶזְרָה בְצָרוֹת. וּפְדָאָם מִדָּם וָאֵשׁ וּמְעָרוֹת.

וְעָלָיו יְיָ קִיַּיֽמְתָּ מַאֲמַר נְבִיאֲךָ בֶן־אָמוֹץ וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּֽזַע יִשָׁי וְנֵֽצֶר מִשָּֽׁרָשָׁיו יִפְרֶה. וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְיָ רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה. רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה. רוּחַ דַּֽעַת וְיִרְאַת יְיָ. עֲטֶרֶת זָהָב לְבֵית יִשְׂרָאֵל הָיָה. מִפִּיו דָּרְֽשׁוּ תֹורַת אֵל בְּנֵי עֲלִיָּה.

בֵּאוּרוֹ לְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ תּוֹרָה הֶאֱדִּיר. וּבְזֹוהַר חָכְמָתוֹ לְכֻלָּם הֵאִיר. וְעָשִֽׂיתָ לוֹ שֵׁם עוֹלָם. וְשׁוֹקֵל הוּא כְנֶֽגֶד כֻּלָּם.

בִּמְבֹאוֹ הַנִּפְלָא עַל יְשַׁעְיָה. הֶחֱזִיק הַתְּחִיָּה לְמֵתֵי־יָהּ. הִגְדִּיל תּוּשִׁיָּה וִידִיעוֹתָיו כְּסוֹֽלֶת נְקִיָּה. בְּפֵרוּשׁוֹ לְסֵפֶר הַמּוֹרֶה. יָדִין יָדִין יוֹרֶה יוֹרֶה. וּלְעֵילָא־מִּן־כָּל אֶת הָאֱלֹהִים יָרֵא. וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא. בְּסִפְרוֹ זֶבַח פֶּסַח. יְחִי עוֹד לָנֶֽצַח. בְּמַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה. הֶֽחֱזִיקָנוּ בְּתִקְוַת הַיְשׁוּעָה. וּבְנַחֲלַת אָבוֹת. עָמַד לוֹ זְכוּת אָבוֹת. וּבֹו כַמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת.

אַב־רַבָּן־אֵל. קוֹל שַׁדַּי קָרָא אֵלֶֽיךָ בִדְמָמָה. נֶפֶֽשׁ יְקָרָה שׁוּבִי לִמְנוּחָיְֽכִי מֵעֳנִי אֲדָמָה. שָׁם תִּשְׂבְּעִי רוֹב צַחְצָחוֹת. בִּימִינִי נְעִימוֹת נֶֽצַח וּשְׂמָחוֹת. עוֹד נַפְשְׁךָ עֲלֵי חֶֽלֶד זָֽרָחָה. וְנֶהֱנִים מֵחָכְמָֽתְךָ בַּת יִשְׂרָאֵל שְׂמֵחָה. וְלוּ פָֽרְחָה מִמְּךָ וְלִמְעוֹנָה שָֽׁאָפָה. זָֽהֳרָהּ לֹא חָשַׁךְ נָגְהָהּ לֹא אָסָפָה. מֵעַל לְכוֹכְבֵי שָּׁמַיִם שָׁם יָהֵל נֵרֶךָ. וְשָׁם תַּמְתִּיק סוֹד עִם מוֹרֶֽיךָ. וּתְחַדֵּם בְּשַׁעֲשׁוּעֵי מֶחְקְרוֹתֶֽיךָ. וְאַתָּה כְמַלְאָךְ מֵאֶרֶץ עָלִֽיתָ שָׁמָֽיִם. וּלְפָנֶֽיךָ נִפְתַּח הַיּוֹם שַׁעַר הַשָּׁמָֽיִם.


שקול בתנועותיו שלחתיו למנחה למר דיינא. דנחית לעומקה דדינא.

ידיד נפשי הרב הכולל, חן ערכו מי ימלל.

איש האשכולות מזר"ק טהור כמוהר"ר שם טוב גאגין הי"ו

לזכרון יום חתונתו ושמחת לבו.

יום י"א כסלו שנת העת"ר.

יהי רצון שיהיה בסימן טוב ובמז"ט צומח ועולה.


צְבִי הַחֵן וָעוֹפֶר חִשְׁקִי,

אֲשֶׁר יְדִידוּתִי אֵלָיו אֱמוּנָה.

שִׁירָתִי תֶּעֱרַב לְךָ חֲמוּדִי,

תּוּבַל שַׁי לְשִׁמְךָ הִיא לְמָנָה.

יוֹם חֲתוּנָתְךָ אָשִׂישׂ גִּילַת וְרַנֵּן,

גַּם כִּלְיוֹתַי תַּעֲלוֹזְנָה.

בֵּית אָבִיךָ בַּל יִפָּקֵד מוֹשָׁבָם,

יִחְיוּ גַם עַד שֵׂיבָה וְזִקְנָה.

אַפִּרְיוֹן עָשׂוּ לְךָ חֲתָנִי,

בּוֹ הַיּוֹם כַּלָּה לִקְרָאתְךָ נְכוֹנָה.

יַעֲלַת חֵן בַּת רַחֲמִים,

הַרְרֵי אֵל לִפְנֵיכֶם יִפְצְחוּ רִנָּה.

אֱלֹהִים יָשִׂים אוֹתָהּ יָתֵד נֶאֱמָן,

וְזֹאת לְךָ בָיִת אַחֲרוֹנָה.


לְהִתְקַדֵּשׁ לְךָ הַיּוֹם תִּתְאָו,

הוֹקֵר עֶרְכָּהּ מִפָּז וּתְכַבְּדֶנָהּ.

שִׂימָהּ כַּחוֹתָם עַל לִבֶּךָ,

וּלְרַעְיָה תִהְיֶה בְחֵיקְךָ נְתוּנָה.

שֶׁבַע בַּיּוֹם נְהַלֵּל אֶל אֵל,

וּבַעַדְכֶם נָרִימָה קוֹל בִּתְחִנָּה.

בִּרְכוֹת שָׁמַיִם יָרִיק עֲלֵיכֶם,

וְיַעֲטָרְכֶם רָצוֹן כַּצִּנָה.

בְּרִיתְכֶם לֹא תוּפַר עֲדֵי נֶצַח,

אַךְ פָּרוֹחַ תִּפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה.

טוֹב שֵׁם מִבָּנִים וּבָנוֹת,

זַרְעֲכֶם כֵּן יִרְבֶּה כֶּעָפָר מִי מָנָה.

מִנְחַת זִכָּרוֹן תִּהְיֶה שִׁירָתִי תָּשׁוּר,

כִּי לְמַגִּישָׁהּ לֵב מַתָּנָה.

קַבֵּל בְּאַהֲבָה תְשׁוּרָתִי,

וְאִם נִיבָהּ לְשׁוֹן עִלֵּג.

כִּי לֹא כוֹנַנְתִּיהָ מֵרֹאשׁ,

אַךְ כַּאֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג.


הצעיר רפאל אהרן בן שמעון ס"ט, חכם באשי וראשי הרבנים בעוב"י מצרים ואגפיה.


פה אני מוצא שעת הכושר לספח בספרי זה שיר מזמור שחברו מרן זקני הוא הגאון הגדול המפורסם רבי שלום משה חי גאגין ז"ל.

ומצאתיו בתוך כתבי ידו

ושמו רמוז בראשי הבתים.

וז"ל:

שיר מזמור על מפלת אויבי ה'.

ותהי רומא תחת ממשלת מלך איטאליא יר"ה.

יסדתיו פה רומא בי"ג חשון תרל"א.

סי' אכרית כל אויביך לפ"ק

(ד"ה י"ח ד')


שְׂאִי רִנָּה אַל תִּדּוֹמִי.

הַקְשִׁיבִי שִׁירִי בַת רוֹמִי.

צַהֲלִי קוֹלֵךְ קוֹל הָרִימִי.

נִחֵם אֲדֹנָי עַל לִבָּהּ.


פִּצְחוּ רִנָּה עַם אֱמוּנַי,

הָבוּ כָּבוֹד עֹז לַאדֹנָי.


לְרוֹמְמוֹ בְקוֹל תּוֹדָה.

אֲשֶׁר פָּקַד עִיר שְׁדוּדָה.

כְּעַל גָּמוּל יָדוֹ הָדָה.

לְאִישׁ מַרְגִּיז עַם יוֹשְׁבֵי בָהּ.


פצחו.


וַיְשַׁלַח רָזוֹן1 מִשְׁמַנָיו.

וְחֻבַּל2 שַׁמְנוּ מִפָּנָיו.

נִבְהַלוּ אַנְשֵׁי מַצְפּוּנָיו.

אֲשֶׁר בְּצִלּוֹ חָסוּ בָהּ.


פצחו.


מֵחֵיל וִיקְטוֹרְיוֹ3 נִנְעַרוּ.

מִצִּבְאוֹ יַחַד הוּבְעַרוּ4.

זַעֲקַת שֶׁבֶר הוּעֲרוּ5.

הִקִּיפָה6 הַזְעָקָה בָהּ.


פצחו.


מִקַּן7 שֻׁלַּח כֵּן נָדָדוּ.

נָפְלוּ נוֹקְשׁוּ נִלְכָּדוּ.

לְקוֹל בִּיקְסִיאוֹ8 נִכְחָדוּ.

סֵתֶר9 לָמוֹ בִקְּשׁוּ בָהּ


פצחו.


שָׁאֲגוּ נָהֲמוּ עַל עַם.

גָּארִיבַּאלְדִי10 סֵתֶר רָעַם.

מַכֵּה פַּטִּישׁ הוֹלֶם פָּעַם.

כְּלָבִיא עַל הֶהָרִים בָּא.


פצחו.


הֵילִילִי אֵם פִיאוֹ אֲהָהּ.

הֵילִילוּ מִגְדָּלָיו הָהּ הָהּ.

שְׁבוּ כֹה שׁוֹאָה וּמְשׁוֹאָה.

אֵין עוֹד בָּכֶם יוֹצֵא וָבָא.


פצחו.


חָשַׂךְ עֶלְיוֹן כִּי שׁוֹמֵעַ.

סִעֵף פֻּארָה וּבִקֵּעַ.

וְרָמֵי קוֹמָה גִדֵּעַ.

פָּפָּא11 אַגְמוֹן בָּגְדוּ בָהּ.


פצחו.


יְקוֹד אֵשׁ הוּקַד בְּקִרְבָּם.

הוּרַד שְׁאוֹל גֵּאוּת לִבָּם.

יָדְעוּ כִּי לֹא בְחַרְבָּם.

עַד עוֹלָם יַחֲזִיקוּ בָהּ.


פצחו.


גְּאוֹן זֵידִים דֶּרֶךְ פֶּשַׁע.

שֵׁבֶט מוֹשֵׁל מַטֵּה רֶשַׁע.

אִבֵּד שִׁבֵּר בְּלֹא יֶשַׁע.

עַל אָוֶן עָמָל בְּקִרְבָּהּ.


פצחו.


אֹהֲבֵי שׁוֹחַד שָׂרֶיהָ.

גַּם שַׁלְמוֹנִים12 שׁוֹפְטֶיהָ.

גּוֹנְבֵי13 נְפָשׁוֹת מוֹשְׁלֶיהָ.

רֹאשׁ וְזָנָב נוֹעָצוּ בָהּ.


פצחו.


גָּז צֹאנוֹ מִלֵּא אוֹצְרוֹתָיו.

כֶּסֶף זָהָב כָּל גְּדוֹתָיו.

אֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבוֹתָיו.

אוֹרַח מִישׁוֹר לַעֲבוֹר בָּהּ.


פצחו.


יוֹעֵץ סָכָל רָצוֹן מִלֵּא.

כִּסְאִי שָׁמַיִם אֶעֱלֶה.

וּבְשֵׁם טוֹב אִינְפַאלִיבִלֶי14

אֶרְדֹּף אַשִּׂיג כָּל חֶפְצִי בָהּ.


פצחו.


נְתָנוֹ עֶלְיוֹן לִמְשִׁיסָה.

אַנְטוֹנִילִי15 לְקַלָּסָה.

יוֹעֲצָיו קַו־קָו וּמְבוּסָה.

שָׁבַת נוֹגֵשׂ וּמַדְהֵבָה.


פצחו.


חוֹמַת רַבָּה חִישׁ חֹרָשָׁה.

מַק נִקְפָּה מַכָּה אֲנוּשָׁה.

תַּחַת יוֹפִי בּוֹשֶׂם מִקְשָׁה.

מְיַלְּלָה וּמְיַבְּבָה.


פצחו.


זוּלַל חוּלַל בְּאֵין מַרְפֵּא.

נֵצֶר נִתְעָב בְּאַף נִסְפֶּה.

בְּאֵין נוֹדֵד וּפוֹצֶה פֶה.

כְּפֶגֶר מוּבָס הֻשְׁלַךְ בָּהּ.


פצחו.


קָדוֹשׁ יָהּ מֶלֶךְ מוֹשִׁיעַ.

כֵּן כָּל אוֹיְבֶיךָ תַכְרִיעַ.

רוּחַ קָדְשְׁךָ יוֹפִיעַ.

מְבַשֵּׂר קוֹל בֶּן דָּוִד בָּא.


פצחו.


חִזְקוּ אִמְצוּ עַם לְבַדּוֹ.

הוֹדוּ לְאֵל עוֹלָם חַסְדּוֹ.

שִׁמְרוּ מִשְׁפַּט משֶׁה עַבְדּוֹ.

וּרְשׁוּ אֶרֶץ כִּי מוֹעֵד בָּא.


פצחו.



  1. ישעיה י'.  ↩︎
  2. שם.  ↩︎
  3. מלך איטאליא.  ↩︎
  4. שורש בער ירמי' י' ח'.  ↩︎
  5. ישע'' טו ח'.  ↩︎
  6. שם.  ↩︎
  7. מם הריבוי משקל מנשרים (שמואל ב' א־כד)  ↩︎
  8. שר צבא איטליא.  ↩︎
  9. שנסגרו במגדל אחד.  ↩︎
  10. שר גדול הרודף לעשות לווירטא בכל מקום.  ↩︎
  11. כן קורין לאפיפיור פפא. אגמון, בישעיה [ט’־י"ג] כתוב כפה ואגמון, פי' מלך ושריו כמו ראש וזנב.  ↩︎
  12. [ישעי' א' כ"ג].  ↩︎
  13. כן עשו עד שימירו דתם.  ↩︎
  14. עשה ועד מכל הכומרים הסכימו לקרותו בשם זה, שר"ל בלי שגיאה.  ↩︎
  15. שר צבא לאפיפיור.  ↩︎

אלו הארבעה שירים מצאתים בכת"י ישן.

והמחבר השוה ההברות בעברית בלאדינו בטורקית,

ביונית, ורוסית.

לפי השערתי שהמשורר היה חי בתוגרמא מקום אשר אלו השפות נדברות.


שיר ראשון

אֶתֵּן לְדָר מְעוֹנָה, חֶמְדָּה וְשֵׁינָה,

פנדוטינה קי פור טו ליי בואינה,

דושטום ארדינה,


נִשְׁמַת כָּל נְשָׁמָה,

רפיח אל סימה,

דניחו קרימה,

פירדונה מי אלמה,

אטישי ייאקמה,


יוֹשֵׁב קֶדֶם סֶלָה, הַצְמַח אֵל סֶלָה,

פדולסו מי לה דיבאשו טוס אלאס,

אוחרא סואוק סוייא,


שַׁדַּי אֵל עֹשֵׂנִי,

ראזאן עיר זוקני,

פאשו קימו פוני,

מירה קואנטו פיני,

סין יוזוט ביני,


מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי וְרָגַע נוֹגְשִׂי,

קימי טופיקגי

פריסטו לו אראנקי,

קויוקינדין גיקסין,

אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן,


סין כביר רחמן

אדוקי קאיימאן,

לו קי אטי ייאמאן,

סין ייטיש דורמה,


חָזָק אֵל רָם וְנִשָּׂא,


רם אדיר מושה,

סימי קאלי סי לוס קי אטי ייאמאן,

מידיט אולורסי,


שיר שני

מָרוֹם אֵל חַי וְנִשָּׂא.


סוגום באריסי באשלה,

ג’ילוטסי מחטי תלשה,

נון טינגו אוטרו קי אטי ייאמאר,

פואירטיס סון אגוואס די לה מאר,

אאורייאס אאורייאס די

לה מאר פואירטיס,


שְׁמָעֵנִי מִן הַמֵּצַר,

יונאים קיימה נאזר,

יאטי דיניני קאלו פאזאר,

אלה פורטונה אזי מאנקאר,


הִנְנִי עַבְדְּךָ נָא,


יונאים קו ביר יאנה,

איחו פידיא קי איני טארנא,

קיטאמי אין טיירה די לה

מאר פואירטיס סון,


אֲשֶׁר נָדַרְתָּ שַׁלֵּמָה,

אלה יונאים יורמה,

איחו פידיא קי דיניני קרימה,

אפוגרמי אין אגואס דילה מאר,


שִׁיר חָדָשׁ לְךָ אָשִׁירָה,


אלה מורדים וירה,

אולו נקטה קי אולו מירה,

פיאדוזו פור טיירה אי מאר,


הִנְנִי עַבְדְּךָ משֶׁה,

אלה מורדים ויר סין,

נאסי פינסי קי אוסו קאסי,

ריספונדימי פור לה ליי,

די משה פואירטיס סון,


שיר שלישי

מִי כָמוֹךָ בְּהוֹד וְהָדָר.

אה טו איזו מירה די איודאר,

נאזר איילי אוגלום גיקיר בו קאדאר,

זאשׂטו גיניש טאקה נאשו גוספודאר,


נֶאֱמָן נֶאֱמָן נֶאֱמָן צוּר גּוֹאֲלִי,

יַעֲלֶה יַעֲלֶה יַעֲלֶה צוּר מִילוּלִי

תְּשַׁלַּח חֲרוֹנְךָ בְאוֹכְלֵי עַמִּי,

קומו לוס קוליברוס מימורדין אמי,

איפנדים סולטנום באקין אלימי,

אוטיפאיי נא דושמאן איידוט חרמי,


תִּמְחֶה אֶת־עַמָלֵק כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ,

טאנביין אה ישמעאל קי איס מאלה חיה,

מאלימי יידיליר דויא דוייא,

בואיסקה מי אוסטאבי ביס קושולה,


יִשְׁמָעֵאל אַכְזָר בְּכֹחוֹ גָבַר,

מי אינקארגו לה קארגה

סין פואידיר סאלבאר,

אקלי פיקיר איילי ביזדי ג’וק מאלאבאר,

נימוזאם דאטיגנאם טולקו טובאר,


הוֹשַׁע אֶת־עַמְּךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָה,

פור לאס טוס מירסידים מאנדה אה אליה,

ייל בינום איפינדום בויירום סאראיה,

נוס ימי בורגו נא נאשה זימיא,


חֲזֵק לְעַמְּךָ הַמְצֵא תְרוּפָה,

דיפי ייו איספיסו מידיט אי דיפה,

ג’וק סיפה סורירדום סאדי סיפה,

דוסטה סום טיגנאל טולקו זיפה,

נאמן,


שיר רביעי

דייו קיין קומה טי,

נו אוטרו קי טי,

מאדרוגו אלאבו אטי,

לוס סיילוס אה טי,

לה טיירה אה טי,

סי אינקורבאן אה טי,

אאיסקואינטרה טי,

רימידייאמוס דייו,

אליגראמוס דייו,

לה פיאוזייא דייו,

טינימוס אין טי,

וְגַם עֲנֵנִי קי מוג’ו פיני,

סין קורטאר ביני מצרתי,

וחיש ענני קי יה מי אפיני,

מירחמיט איילי מלא שאלתי,

יבא ויעלה קי מוס קונסולי,


יונו שח איילי מלא שאלתי

יונה תמימה טו פאיבלו איסקלאמה,

ביזי אונוט מה בגלותי,

תוך עיר סימה אין טי סי ארימה,

אולדורמה קיימה בצרתי,

רימידיאמוס דיו,


דָּגוּל וְהָדוּר,

סיימפרי איס לואדור,

ביזי איסטדור בגלותי,

שׁוּב אֶל הָדוּר,

סיימפרי איס ריגמידור,

יטישטי זמן גאולתי,

יָבֹא וְיַעֲלֶה.


‏שיר שקבלתי מידיד אחד
‏פיוט קדמון

מהנבון מר צבי מרדכי הלוי הי"ו

מורה בהמכללה שבקנטאבריגיא [קאמברידג']


היום ברחובות קריה עברתי, לתמי אלך ולא שמרתי – פעמי. כאין עינים אגשש – וכעור בצהרים אמשש – סובבתי בשוקים מכל עבר ועבר, – והנה בית אחד מבתי שם ועבר – אכן מקרה הוא והאלקים אנה – והבית מלא קול תודה ורנה – שירי זאטוטים בכל פנה ופנה.

אל צעירי הצאן קרבתי נגשתי – מי כל המחנה הזה אשר פגשתי – אזי אשתומם ואתבונן – אמרתי בית הספר אתלונן – ואבא החדרה, בחוץ למה אעמוד – אם לא אלמד – למוד גם אלמוד. – אם אשוב ריקם יבוזו לי בוז – כי מפי עוללים ויונקים יסדת לי עוז –

על כן ישבתי בתוך הבנים – ושם ראיתי ילד רך בשנים, אשר על ראשו לא עלה תער – כי אם מורא אלקים, והנער נער – ואשאלהו ואחבקהו ואפתהו במתנה – העגה הזאת תהיה לך למנה – פסוקך פסוק לי בחור מורם מעם – פן בשבט אכך כאתון בלעם – אם לא תדע היפה בנערים – היה תהיה כאחד הבערים.

ויען הנער אף הוא – וימהר ויפתח את פיהו –

בגדול ממך אל תדרוש,

בשדה אחר בל תחרוש,

בחזק ממך בל תחקור,

פן תטע ואחר יעקור.

ועתה יראתי גם אני – פן כמשל בן סירה כך יקרני – פן יאמרו המושלים מי הוא זה – איש דק דקדוקי עניות ונבזה – איש עור ובעיניו חזון יחזה – אשר מלאו לבו לגשת אל השיר – ואיננו רק גר ותושב בעיר – מי אמר ללוי במקום כהן לברך, בספר כזה יקר הערך, – אוי לו לתלמיד אם ידרוש בפני רבותיו, והיה כבן סורר ומורה נגד אבותיו – מי אני שאפתח פי לשיר ולברכה – איך אעיז מצחי לקרב אל המלאכה – כי ספרו של הרב המחבר מלא כרמון – ולארז כזה איך יעמוד לפניו אגמון – מה נמלצה מלתו מדבש מתוקה – מה נפלאה שירתו בזהב רתקה – הנה ברך לקחתי וברך לא אשיבנה – קח נא אתי ברכתי אשר הובאת אחזתיה ולא ארפנה.

וסוף סוף הנה באתי לאשר את מעלת כבוד המחבר ולברכהו על המוגמר, על אשר השלים גם הוציא לאור את ספרו הזה הנקרא “פרקי שירה” אפריון תוכו אהבה וריעות, כל בית נכתה הראנו, אוצר מלא מזכרת דודים ודברי ניחומים, תפלות ותשבחות וניבי חכמה ובינה כלן בנויות ברמה, ועל אבני שש יסודן. ישמח הקורא ויוסיף לקח, והכותב חזק יתחזק, הוא האיש אדני הארץ, אשר שמו הטוב כבר יצא ונודע בשערים לשם ולתפארת בכל פאה, גם בקצוי הארץ הזאת גם בערי מזרח ומערב ובמצרים מקום שבתו על כס דין לפנים, ועוד זכרו משובח ומפורסם וריחו היום ניחוח בארץ הצבי, מקום איתנו, בית מולדתו, משכנות אבותיו אדירי עם אשר שבו ציונה אחרי גולת ספרד ארץ מגוריהם, ויגדל שם טוב כשם הגדולים אשר בארץ המה ואדירים אשר נקבו בשמות –

הלא הוא כבוד מורנו החכם השלם

רבי שם טוב גאגין שליט"א אי"ת

משוש דורו, העומד כעת על משמרת הקדש, גבר הוקם על דין ומשפט, מפיץ תורה ברבים, משגיח על דת ישראל ומקנא לאלקים, יושב במושב הרבנות תוך אמוני ק"ק “שער השמים” יזיי"א ריש מתא גם ריש מתיבתא באהל משה ויהודית בשער האיל –

וטרם אשים קץ למלין ואחרית לתהלתי לכבוד ידידי המסדר פרקי שיריו בעט סופר מהיר. וטרם אניחנו בברכות עד בלי די, בתשואות חן חן, בלוית חן מיד לוי – כי מלאכתו היתה דים והותר מי יערכנה, ידבר נא עבדך דבר כי נכבדות ידבר בספר הזה, אולי ידבם לבם לקרוב ללמוד ולקרוא נועם מיליו, לטוב להם ולתועלתם.

תמו דברי מכבדו ומברכו

צבי מרדכי בלא"א כה"ר יעקב חיים הלוי יצ"ו

נכד לאותו צדיק

מבין מורה מחכים כמוהר"ר אליעזר בן מרדכי נ"ע

ראש ישיבת אהל משה ויהודית.

יום שהוכפל בו כי טו ג' אדר

ש' והאמינו לקול האות האחרון לפ"ק.


תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!