לֹא אֹרֶךְ רוּחַ, לֹא שִׁירָה.

אֲנִי שׁוֹבֵר מָה?

בְּעֵינַי,

הַסֶּדֶק בָּקוּעַ בְּדִיּוּק שָׁם;

יָרֵחַ אַלְקָלִי, פִּסַּת אַשְׁלְגָן

בַּמַּיִם הַכֵּהִים שֶׁל הַגֹּבַהּ,

נִצָּת בַּחֲמַת אוֹר,

בְּבֶהָלָה דּוֹעֵךְ,

צִפֳּרִים פִּרְצֵי חַשְׁמַל בְּמַשַּׁב הַבֹּקֶר, צְרִידוּת לִשְׁמָהּ.

אֲנִי שׁוֹבֵר

מָה? הַהֲוָיָה פֶּצַע בַּצַּד, תּוֹפָעַת לְוַאי כְּמוֹ

דְּקִירָה.

לִפְעָמִים,

חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שְׁבַע מֵאוֹת שִׁשִּׁים וְאַחַת שָׁנָה

מֵעֵבֶר לַכָּתֵף

אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לְהַגִּיד,

זוֹ הָיְתָה הַתְחָלָה טוֹבָה.

הִיסְטוֹרְיָה כּוֹתְבִים הַפַּחְדָנִים,

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מַעֲשֵׂי גְּבוּרָה, כָּל כָּךְ

מְעַט פִּיק בִּרְכַּיִם.

הָאַהֲבָה שֶׁלִּי לֹא תַּשְׁאִיר סִימָן.

בָּאוֹר לָמַדְתִּי לַחֲלֹף, אֲרֻבּוֹת הַבֹּקֶר

מְתַעֲשׂוֹת אֲוִיר,

בְּתֵל אָבִיב, יָד עַל הַכְּבִישׁ, מַה זֶּה הַדֹּפֶק הָאוּרְבָּנִי, אִידֵיאוֹלוֹגְיוֹת

קְרֵבוֹת בְּרַעַשׁ כְּמוֹ רַכָּבוֹת תַּחְתִּיּוֹת

כְּשֶׁתַּחַת לָעוֹר, שַׁבְרִיר מֶרְחָק

מֵעַל וְרִידִים, תַּעַר חַד כְּמוֹ הָעוֹלָם הַזֶּה.

אֲנִי יוֹדֵעַ

כַּמָּה אֲנִי מְסָרֵב לְהִוָּשַׁע.

בְּכָל פַּעַם שֶׁקָּרָאתִי שִׁיר. אֲנִי רוֹצֶה לִתְפֹּס

מַהִי שִׁירָה. מִישֶׁהוּ

חָלַץ אֶת עֵינִי וְהִרְכִּיב. מֵעֵבֶר

לָרֶגַע מִשְׂתָּרַעַת מִלְחָמָה,

קַיִץ מַנִּיחַ מִטְעֲנֵי הִיבִּיסְקוּסִים בַּשְּׂדֵרוֹת, שִׁטָּה וְעוֹד

כְּבֻדָּה סְגֻלָּה שֶׁאֵין לָהּ שֵׁם, בְּכָל זֹאת

פְּרָחִים מִתְרַסְּקִים אֶל הַקַּרְקַע.

בְּגִבְעֹל חַרְצִית אֲנִי מַחְרִיב אֶת

יִשְׂרָאֵל הַשְּׁלֵמָה,

חַלּוֹנוֹת וְלֵב חוֹרְקִים בְּהִסָּגְרָם,

עוֹנוֹת וְצִפָּרְנַיִם נוֹשְׁרוֹת בְּלַחַשׁ,

בַּאֲנָחָה כָּבִים עֲצָמוֹת וְיָם,

מְסִלּוֹת מַתֶּכֶת כֵּהָה שֶׁל כּוֹכָבִים,

עוֹר יָבֵשׁ בְּכַפּוֹת הָרַגְלַים,

כָּל אוֹתָם הִסּוּסִים קְטַנִּים, הַחְלָטוֹת שֶׁאֵין

לִי הָאֹמֶץ, דּוֹר חָדָשׁ שֶׁל נְשִׁימוֹת

מַבְקִיעַ מֵהֵיכָן, אֲבָל לְתוֹלְדוֹת

הַזְּמַן אֵין עִנְיָן

בְּמַה שֶּׁאֱנוֹשִׁי.

מִן הַיַּלְדוּת נוֹשֶׁבֶת עֲיֵפוּת.

עַכְשָׁו בִּמְלֹא עֻזָּהּ.

נִדְמֶה שֶׁהָעֵצִים כּוֹרְעִים מִמָּה,

גַּם גַּלְגַּל צִפֳּרִים

שֶׁלַּחֲשָׁם כַּדָּם.

דְּבָרִים אֵינָם קוֹרְסִים, מִשְׁקָל מַכְפִּיף אוֹתָם

אֶל הַמֶּרְכָּז. אוּלַי הַנֶּקֶב הַדּוֹמֵם

שֶׁל אוֹרְרֵי הַיּוֹם, חִבּוּט הִתְעוֹרְרוּת

שֶׁל לִוְיָתָן,

אוֹ נַהֲרוֹת אָדָם,

רוֹצִים לִטְעֹם שִׁירָה, לִחְיוֹת בְּזַעַף רוֹקֶנְרוֹל,

שֶׁמָּסַכֵּי דִּיסְטוֹרְשֵׁיין שֶׁל שְׁחָקִים בְּמַרְחֶשְׁוָן,

הַבַּס הַמַּעֲמִיק שֶׁל חֳדָשִׁים

קָשִׁים יוֹתֵר.

אֲבָל הַחַיִּים טוֹבִים בִּזְכוּת עַצְמָם, לַמְרוֹת

שֶׁלַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה צָרִיךְ לִמְחֹק

אֶת יְרִיעַת הַזְּמַן, אֶת הַשָּׂפָה לִמְחוֹת

מֵחֲתִימוֹת חָלָב.