אֲנִי חוֹזֵר לִמְחוֹז יַלְדוּת.

לוּחַ הַעֵדוּת – נִמְחַק

וְהֶחָרוּט – חָלָק.

תִּינוֹק עוֹלֶה מֵרַחְצָה

נִצָּב בָּהִצְטַלְּבוּת

נִפְתָּח לְכָל עֵצָה וְהַצָּעָה

כֻּלּוֹ זְכוּת וְאֵין חוֹבָה;

אוּלַי יִבְחַר הַפַּעַם בַּדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה…

אֲנִי חוֹזֵר לִמְחוֹז יַלְדוּת.

הַאִם אֶפְשָׁר לָרֶדֶת לַנָּהָר

פַּעֲמַיִם?

אוּלַי גַּם רִאשׁוֹנָה

הִיא אַשְׁלָיָה, אֵין מַיִם?…

תִּינוֹק צְנוּף שִׁלְיָה

צָף בַּתֵּבָה

וּמְצַפֶּה… וּתְשׁוּבָה –

אַיִן…

אֲנִי חוֹזֵר לִמְחוֹז יַלְדוּת

מֻכָּר – וְלֹא מֻכָּר.

כַּן שִׁלּוּחַ – בַּאֲשֶׁר הָיָה הַכְּפָר,

תְשׁוּקַת טִילָיו – אַגָּדוֹת עָבָר,

יוֹרֶה כִּתְרֵי נַרְקִיס וָמֶלֶךְ

וְנוֹגֵעַ

עָדִין, עָדִין, בְּלֵב צְפַרְדֵּעַ

מְשֻׁחְזָר…

שֶׁלִּי? אֵינִי יוֹדֵעַ,

אֲבָל רֵיחוֹת עַזִּים

שֶׁל תַּפּוּזִים

הוֹפְכִים חִצֵּי הַזְּמַן

וְכַן בַּהֲרִיסָה, הָפוּךְ בְּהַתְרָסָה,

הוֹפֵךְ צְפַרְדֵּעַ לְרֹאשָׁן,

וְהַמְכַשֵּׁף – אוֹתִי לוֹפֵף,

וּבְקֶשֶׁת מִטְפְּחוֹת פְּלָאִים

אוֹסֵר אוֹתִי לַעֲרִיסָה…

שֶׁלִּי? הַאִם..?

כָּל כָּךְ נָעִים…

אֲנִי חוֹזֵר לִמְחוֹז יַלְדוּת;

פָּגָה חַדּוּת, מְחוּקָה עֵדוּת.

אֲשֶׁר נָתַן הַזִּכָּרוֹן –

הַשִּׁכָּחוֹן לָקַח,

הַכֹּל נוֹפֵל לִמְחוֹז הָעֲרָפֶל.

יְהִי מְחוֹזִי אֲשֶׁר יְהִי –

לוּ יְבוֹרַךְ.

זָקֵן – דּוֹמֶה לְרַךְ

חָכָם – יִשְׁכַּח לִשְׁאֹל

הֲכָךְ אוֹ כָּךְ

לוּ אַךְ יָרַח

אֶת נִיחוֹחוֹת הַתְּמוֹל…

אֶת עָרַי אֲנִי מְבַצֵּר

אֶל מוּל פְּנֵי הַסּוֹד.

לִגְיוֹנָיו אַכְחִיד – בְּטֶרֶם

יְנֻסְּחוּ לְחִידָה חֲזִיתִית

אַךְ אֵין לִי פִּתְרוֹן אַסְטְרָטֵגִי

לְיֶלֶד קָטֹן, וְהוּא אֲנִי,

הָעוֹלֶה חוֹמוֹתַי מֵרַחְמִי

וּמַשְׁלִיךְ בַּחֲשַׁאי, בְּכַף־קֶלַע,

פִּתְקֵי־

“אֵיח?”

וּ“מָדוּאָה?”

וְ“לָמָא?”

מְלֵאֵי שְׁגִיאוֹת־כְּתִיב.

פְּלָאוֹת, פְּלָאוֹת! וּבָאוּלָם

בְּפֶה פָּעוּר שָׁם יֶלֶד תָּם

נִדְהָם, (וְהוּא אֲנִי), כִּי

בַּבָּמָה, קוֹסֵם, “יוֹקִי”

כַּשָּׁף כַּבִּיר

לְתַדְהֵמַת נָשִׁים וַאֲנָשִׁים

מֵצִיף נְסִיכָה קְסוּמָה

בְּעִלְפוֹן חוּשִׁים

וּבָאֲוִיר,

וְאֵין תַּחְתָּהּ וְאֵין מֵעַל

וְאֵין בִּכְלָל מִי שֶׁיַּחֲזִיק –

מִלְּבַד הָרִיק!

וְאִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ (מִלְּבַד אֲנִי) –

“הֵיאַךְ?”

וְרַק אֲנִי יוֹדֵעַ, כִּי הַמָּסָךְ

הוּא הַפִּישׁוֹן בֵּין

עֵדֶן הַצָּפְנַת

לְגֵיהִנּוֹם הַפַּעְנֵחַ

וְאִם גּוּפִי הַקָּט

אַגְנִיב לְאַרְגָּזִים מְלֵאֵי רָזִים

הַמּוּזָזִים בְּתֹם הַפֶּלֶא לַמֵּעֵבֶר –

בִּמְקוֹם פְּלָאוֹת־פְּלָאוֹת

אֶרְאֶה חוּטִים, מְכוֹנוֹת, וְהוֹנָאוֹת,

וּנְסִיכָה שִׁקְרִית, אוּלַי מִרְשַׁעַת,

וְאוּכַל לִקְטֹף פֵּרוֹת כִּרְצוֹנִי

מֵעֵץ הַדַּעַת,

אֲבָל אֲנִי –

רוֹצֶה לִהְיוֹת עוֹד יֶלֶד,

תָּם, נִדְהָם, וְקָט

בְּעֵבֶר הַצָּפְנַת

בָּעֵדֶן הַזְּמַנִּי,הַמְּכֻשָּׁף,

בּוֹ חֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת, אַךְ

בְּלַהֲטֵי כַּשָּׁף־שָׂרָף,

וֵאלֹהִים, נָמֵר וּגְדִי – מְצֻיָּרִים בָּרֶקַע

וְאָח אֵינוֹ רוֹצֵחַ אָח

רַק מְשַׂחֵק בְּמַחֲבוֹאֵי: “אַיֶּכָּה?”

וְאָדָם יוֹדֵעַ אֶת חַוָּה,

אֵיךְ? אֲנִי עוֹד לֹא יוֹדֵעַ,

אַךְ עוֹד מְעַט וְאֶלָּקַח, גַּם אִם אֶצְרַח,

כָּבוּל אֶל זְמַן חַד־כִּוּוּנִי

אֶל הַמֵּעֵבֶר הָאַכְזָר,

הַמְפֻעְנָח,

הַגֵּהִנֹּמִי.

יֶלֶד – מַה הוּא?

הוּא אֲנִי

עֵת עוֹלָמוֹ נִפְתָּח אֶל עוֹלָמִי,

עוֹד לֹא יוֹדֵע מָה אֲנִי וּמִי,

עֵת הַשָּׁמַיִם הֵם הַגְּבוּל וּבָם חָגִים

שֶׁמֶשׁ מְצַחְקֶקֶת צְבוּעַת־זָהָב

פּוֹרֶשֶׂת מְנִיפַת־פִּתּוּי

בְּעִפָּרוֹן קַלְמָר דַּק־דַּק אֱלֵי

יָרֵחַ, בּוּר כְּמוֹתוֹ,

אֵינוֹ מַבְדִּיל חֲצוֹת מִצָּהֳרַיִם

וּמִסְתַּהֵר לִזְרוֹעוֹתֶיהָ,

וְכוֹכָבִים בְּכוֹבְעוֹנֵי־גַּמָּד

מְחוֹלְלִים, סוּמים קְסוּמִים,

בְּלִי דַעַת כִּי

הֵם גָּלַקְסְיוֹת־מַפָּץ,

וּבְבוֹא יוֹמִי, בְּתֹם

תֹּם הַיַּלְדוּת,

יַהַפְכוּ לְמִפְלְצוֹת־אֵין־סוֹף –

אֵשׁ־גֵּיהִנּוֹם אוֹ קֹר־צַלְמָוֶת

נָעוֹת בָּרִיק, בִּסְבַךְ־חוּקֵי־

בְּחִינוֹת־בַּגְרוּת־בִּלְתִּי־מוּבֶנֶת.

יֶלֶד־אַבָּא־אִמָּא – מַהוּ?

גּוּפִיף אָפוּף גּוּפוֹת חַמּוֹת

כַּפּוֹת־כַּפּוֹת הַסּוֹכְכוֹת

מִפְּנֵי הַיִּהְיֶה,

הוֹלְכוֹת וּנְמוֹגוֹת אֶל מֶרְחֲבֵי

עִדַּן הַקֶּרַח שֶׁל

הָיֹה הָיָה

יֶלֶד מַהוּ?

אֲנִי אֲשֶׁר הָיִיתִי

כֹּה שׁוֹנֶה מִמֶּנִּי,

הַיֶּלֶד שֶׁיִּהְיֶה.

וַאֲנִי שׁוּב יֶלֶד.

לַיְלָה. אָפוּף רֹךְ־פּוּךְ,

אִמָּא דּוֹהֶרֶת עַל סוּסוֹן גַּבְנוּנוֹן

בִּמְתִיקוּת רוּסִית אַגָּדִית,

וְשָׁרָה: "…יָשׁוּב עִם צֵאת הַלְּבָנָה

יָבִיא לָךְ מַתָּנָה";

וְאַף שֶׁלֹּא יָבִיא,

וְאַף שֶׁלֹּא יָשׁוּב,

הַלֵּב נִכְמָר אֶל

אָב נֶעְדָּר

בְּאֶרֶץ קְסוּמָה וּשְׁמָהּ צָרְפַת

בָּהּ אִישׁ לֹא מְדַבֵּר עִבְרִית אֶלָּא

טוֹעֵם, וּבְצָרְפָתִית;

שָׁם אָבִי לוֹמֵד מִמְּכַשְּׁפִים

לִבְנוֹת בָּתִּים שֶׁמְּגָרְדִים שְׁחָקִים

בְּדִגְדּוּג נָעִים

אַךְ כְּשֶׁיַחֲזוֹר – יִבְנֶה, לְאִמָּא וְלִי,

בַּיִת קָט עִם רְעָפִים אֲדַמְדַמִּים

כְּמוֹ שֶׁצִּיַּרְתִּי בַּגָּן

כִּי אֲנִי עוֹד קָטָן, וְלָגוּר בַּשָּׁמַיִם בַּגָּג

וּפִתְאֹם לִפְגֹּשׁ אֱלֹהִים – זֶה

פַּחַד־אֱלֹהִים, שֶׁתּוֹפֵס שׁוֹבָבִים,

וְיַחְשֹׁב שֶׁאֲנִי מְגָרֵד לוֹ שְׁחָקִים,

כִּי אֲנִי, כָּךְ אִמִּי: “קְצָת־קְצָת שֵׁד”,

וְהוּא יַבִּיט לִי יָשָׁר בַּנְּשָׁמָה

וְיִגְרֹם לִי, יִשְׁמֹר אֱלֹהִים, לְרֶגֶשׁ אַשְׁמָה

(מַחֲלָה שֶׁל הוֹרִים, יִסּוּרִים נוֹרָאִים)

לָכֵן – בַּיִת קָט לְלֹא גַּג, אַבָּא בְּנֵה,

כְּשֶׁתַּחֲזֹר לַיֶּלֶד הַקָּט (זֶה אֲנִי),

וְאָז – אַרְשֶׁה גַּם לְךָ לָגוּר קְצָת

בִּתְנַאי שֶׁיּוֹתֵר – שׁוּם צָרְפַת!"

וְאִמָּא נוֹשֶׁקֶת בַּמֵּצַח,

לוֹחֶשֶׁת: “לַיְלָה טוֹב. עֵינַיִם”

וַאֲנִי עוֹצֵם, בְּתוּגָה, כְּאִלּוּ,

וְהִיא, עַל קְצוֹת אֶצְבָּעוֹת –

נָמוֹגָה.

וַאֲנִי אָז פּוֹקֵחַ, בְּשֶׁקֶט שֶׁנִקְרָא “דוּמִיָּה”,

עַיִן, עוֹד עַיִן, שֶׁהִיא לֹא תִּשְׁמַע,

כִּי אִמָּא אוֹמֶרֶת שֶׁעֵינַי

מְדַבְּרוֹת הַיְשֵׁר לְלִבָּהּ,

וּמַבִּיט בַּלְּבָנָה. וְזֶה – מְסֻכָּן!

וּמְאֹד! כִּי:

אִם הַלְּבָנָה נִכְנֶסֶת לָעַיִן

הִיא מְהַפְּנֶטֶת תַּ’יֶּלֶד, מִבַּעַד לַזְּגוּגִית,

עַל קֶרֶן־אוֹר שַׁבְרִירִית

אֵלֶיהָ, אֵלֶיהָ, לָעוּף,

וְאִם הוּא נוֹפֵל לָאוֹקְיָנוֹס וּבְמִקְרֶה לֹא טוֹבֵעַ –

שָׁם אוֹרֵב לִוְיָתָן. וּמָה עוֹשָׂה הַמִּפְלֶצֶת?

כָּל יֶלֶד יוֹדֵעַ:

כְּלוּם! לֹא טוֹרֵף!

הוּא כָּל־כַּךְ עֲנָק – שֶׁהַיֶּלֶד פָּשׁוּט

מִתְעַלֵּף.

וְאִם לֹא אֶפֹּל וְאַמְשִׁיךְ לַלְּבָנָה –

שָׁם אוֹרֵב אֱלֹהִים (לִתְפֹּס שׁוֹבָבִים)

וְאִמָּא לֹא תִמְצָא אוֹתִי לְעוֹלָם,

כִּי אִמָּא גְּדוֹלָה וְהַקֶּרֶן שְׁבִירָה,

וְהִיא תִּתְגַּעְגֵּעַ, אֲפִלּוּ שֶׁיִהְיֶה לָהּ שָׁם אַבָּא,

כִּי בְּלִי אֲנִי – הוּא לֹא מַמָּשׁ אַבָּא

וְאַבָּא, כָּל יֶלֶד יוֹדֵעַ,

הוּא דַּי חָשׁוּב – אֲבָל לֹא כְּמוֹ הַיֶּלֶד,

וַאֲנִי מְקַוֶּה שֶׁאֶת זֶה הוּא יוֹדֵעַ

אֲפִלּוּ שֶׁהוּא בְּצָרְפַת, וְאוֹכֵל שָׁם צְפַרְדֵּעַ –

אִיכְס!

וְכָל זֶה – בִּגְלַל לְבָנָה בְּתוֹךְ עַיִן!

וְזוֹ לֹא אֱמוּנָה טְפֵלָה אֶלָּא אַךְ:

"עֻבְדָּה־סוֹד־כָּמוּס־בְּהֶחְלֵט –

שֶׁמִּי־שֶׁיְּגַלֶּה הוּא מַלְשָׁן

וְיָמוּת־בַּמָּקוֹם־אוֹ קְצָת־אַחַר־כָּךְ"

שֶׁגִּלָּה לִי אוּרִי, הַיֶּלֶד הֲכִי בּוֹגֵר וְיוֹדֵעַ

בַּגָּן.

לָכֵן אֲנִי מְאֹד נִזְהָר לֹא לְהַכְנִיס

לְבָנָה שְׁלֵמָה לָעַפְעַף

וּמְקָרֵב בִּזְהִירוּת תַּחְתּוֹן לְעֶלְיוֹן,

כָּזֶה

וּלְעוֹלָם לֹא אֶרְאֶה

אַף שֶׁנָּעַצְתִּי עֵינַי בְּחַיַּי

לִלְכֹּד יָפְיָם בְּרִיסַי,

אַךְ כָּל שֶׁלָכַּדְתִּי לֹא נָגַע בְּשׁוּלֵי־

זְעִיר־זַהֲרוּר־

הַפֶּלֶא הַהוּא, שֶׁעָצַם אֶת עֵינַי

לַיְלָה לַיְלָה, לִפְנֵי יָמִים וְיָמִימָה

עַד נְשִׁיקַת “בֹּקֶר טוֹב”

שֶׁל אִמָּא

רִיס־רִיס, מְרֻפְרָף,

וּבַפֶּתַח הַצַּר לוֹכֵד תַּ’לְּבָנָה

וּמְנַפֵּץ אוֹתָהּ לְאַלְפֵי זַהֲרוּרִים

זְהֻבִּים וּכְסוּפִים

וְאֶשֶׁד צִבְעֵי קֶשֶׁת

וְהֵם פּוֹרְצִים בִּמְחוֹל־מֶטֶאוֹרִים

סַנְוֵרִים־סַנְוֵרִים…

מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי יֹפִי כָּזֶה

וּלְעוֹלָם לֹא אֶרְאֶה

אַף שֶׁנָּעַצְתִּי עֵינַי בְּחַיַּי

לִלְכֹּד יָפְיָם בְּרִיסַי

אַךְ כָּל שֶׁלָּכַדְתִּי לֹא נָגַע בְּשׁוּלֵי־

זְעֵיר־זַהֲרוּר־הַפֶּלֶא הַהוּא, שֶׁעָצַם אֶת עֵינַי

לַיְלָה לַיְלָה, לִפְנֵי יָמִים וְיָמִימָה

עַד נְשִׁיקַת “בֹּקֶר טוֹב”

שֶׁל אִמָּא…

אֲנִי בֶּן שֵׁשׁ – וְאַתֵּיאִיסְט!

יוֹדֵעַ, בִּבְהִירוּת־נֶצַח

שֶׁתִּתְעַמְעֵם כְּשֶׁאֶגְדַּל

שֶׁשּׁוּם אֵל לֹא קַיָּם –

מִלְּבַד –

כַּאֲשֶׁר אֲנִי עִם אִמָּא בַּמַּכֹּלֶת

וּמִתְפַּלֵּל:

עֲשֵׂה שֶׁהִיא תִּקְנֶה גַּם

שׁוֹקוֹלָד…

לֹא קַל לִהְיוֹת בֶּן שֵׁש – וְאַתֵיאִיסְט,

אָדָם אֲשֶׁר צָרִיךְ לִבְדֹּק כָּל הֲנָחָה

כּוֹלֵל הַנַּ"ל

וְגַם לִלְמֹד קְרֹא־כְּתֹב

כּוֹלֵל חֶשְׁבּוֹן; לֹא קַל.

דֻגְמָה:

אִם מִסְפַּר הַצְּעָדִים עַד קְצֵה הָרְחוֹב

יִתְחַלֵּק בְּשֶׁבַע

זוֹ הוֹכָחָה שֶׁהוּא – …

לָרֹב –

אֵינֶנּוּ מִתְחַלֵּק, אַךְ פַּעַם,

בְּפִנַּת קִינְג־ג’וֹרְג' וַעֲבוֹדָה

יָצָא לִי: אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם!

וְאִם כִּי,

קָפַצְתִּי עַל אוֹתָהּ הָרֶגֶל

פַּעֲמַיִם –

בְּכָל זֹאת…

אֲנִי תּוֹהֶה אִם אֱלֹהִים קַיָּם

אַחַת מִשֶּׁבַע, בְּשַׁבָּת,

אוֹ רַק בְּחַג, כּוֹלֵל גַּם ט"וּ בִּשְׁבָט

אוֹ בִּסְבִיבַת קִינְג־ג’וֹרְג', אַךְ לֹא

בַּקֶּרֶן־הַקַּיֶּמֶת אוֹ בְּצַלְאֵל,

וּפִתְאֹם בָּא לִי,

סְתָם:

אוּלַי צָרִיךְ לִבְדֹּק אֲתָר נֵיטְרָלִי,

נַנִּיחַ חוֹף־הַיָּם,

אוֹ יְרוּשָׁלַיִם, אִם כִּי

שָׁם יֵשׁ יִתְרוֹן מֻבְנֶה לָאֵל

וְגַם הוֹרַי לָקְחוּ אוֹתִי רַק

עַד פֶּתַח־תִּקְוָה, שֶׁעִם כָּל הַכָּבוֹד

הִיא רַק אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת

וּשְׁמָהּ נִשְׁמַע כִּמְחִלָּה

שֶׁבְּקָצֶהָ אוֹר, אוּלַי…

אֲנִי אָמְנָם יָכוֹל לִצְעֹד בָּהּ

וְלִסְפֹּר

אַךְ לֹא הָיִיתִי מְבַסֵּס עָלֶיהָ

אֱלֹהוּת־אֱמֶת;

בַּגַּן – אוּלַי, אַךְ

לֹא בְּכִתָּה בֵּית!

אַרְיֵה אַלְמוֹן¹

אַרְיֵה פַּלְמוֹן

אוֹרְבִים לִי בַּסִּמְטָא.

אֲנִי יַלְדּוֹן

בְּקַפּוּצ’וֹן

אָדֹם, אָדֹם

כִּבְאַגָּדָה;

מִן הַכִּתָּה

קַלְמָר וְתִיק

לִרְחוֹב הָעֲבוֹדָה

שָׁם סַבְתָּא מְחַכָּה

וּבְיָדָהּ רָקִיק.

אַרְיֵה אַלְמוֹן מְאֹד רָעֵב

וְהוּא אוֹהֵב

בְּשַׂר־יְלָדִים, מָנָה טְרִיָּה שֶׁל

כָּל שׁוֹבָב שֶלֹּא הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ־מֶלֶךְ־סַבְתָּא

אֶלָּא – בְּקַפֶּנְדַּרְיָה!

וְגַם פַּלְמוֹן.

לֹא יְאֻמַּן עַד כַּמָּה יֵשׁ לָאֲרָיוֹת הָאֵלֶּה

תֵּאָבוֹן:

“בּוֹא יֶלֶד, בּוֹא!”…

אֲנִי נִגָּשׁ.

לְלֹא חֲשָׁשׁ.

אַלְמוֹן: “לִטְרֹף?”

פַּלְמוֹן: “עַכְשָׁיו?”

אֲנִי טוֹפֵחַ לוֹ עַל גַּב.

אוּלַי אֲנִי רַק כִּתָּה אָלֶף

קַלְמָר וְתִיק

מֵת לְרָקִיק,

אַךְ בַּאֲרָיוֹת אֲנִי

וָתִיק.

שָׂם יָד בְּפִי אַלְמוֹן

שְׁנִיָּה בְּפִי פַּלְמוֹן

וְשָׂח בְּלִי בּשֶׁת:

"אֲנִי –

לֹא מְפַחֵד מֵאֲרָיוֹת שֶׁל אֶבֶן

אוֹ נְחשֶׁת.

אָז, כָּרָגִיל,

מָחָר בִּשְׁתַּיִם.

לְהִתְרָאוֹת"

וְצוֹעֵד בְּגִיל

לְסַבְתָּא, חַת־וּשְׁתַּיִם,

אַךְ עִם תְּחוּשַׁת־כָּבוֹד.

אֲנִי חוֹלֵם

שׁוּב לְהַקְפִּיץ

חַלּוּק עַל פְּנֵי הַיָּם.

יֶלֶד תָּם

בְּחוֹף לָבָן

עֵינָיו פְּלָאוֹת, וּמִשְׁתָּאֶה

אֶל קִמּוּרֵי דְּרָקוֹן

יְצִיר יָדָיו,

נוֹסֵק,

      נוֹחֵת,

            וּמִתְעַיֵּף;

אָז לִוְיָתָן

נוֹשֵׁף סִילוֹן,

וְהַחַלּוּק שָׁב־מִשְׁתּוֹבֵב

אֶל מְחוֹלוֹ הַמִּתְרַחֵק

וְדַג זָהָב מוֹחֵא לוֹ

סְנַפִּירִים,

וּמְשֻׁלְּשֵׁי כְּרִישִׁים

מְאוֹתְתִים:

"זְהִירוּת! חַלּוּק!

הַיֶּלֶד מְסֻכָּן!"

וְצוֹלְלִים.

דְּמָמָה.

חַלּוּק הוֹמֵם חַמָּה שׁוֹקַעַת

וְנִבְלָע…

יֶלֶד תָּם

בְּחוֹף לָבָן

כֻּלּוֹ אוֹמֵר לִי:

“כֵּן!”

מוּלוֹ – זָקֵן,

הַזְּמַן בּוֹ תַּם,

כֻּלּוֹ אוֹמֵר:"כְּבָר לֹא,

לֹא כָּאן…"

בְּיַלְדוּתִי

טָוִיתִי חוּט זָהָב בַּיַּעַר

לִתְעוֹת,

לִגְלוֹת,

וּלְגַלּות – בֵּיתִי!

וְהַזָּהָב –

תַּלְתַּל שְׁחַרְחַר, סָבוּךְ,

הַתֵּר, וְהִסְתַבֵּךְ,

וְשׁוּב הַתֵּר – לַשָּׁוְא

חוּט־זְהַב־שְׁחוֹר־פַּחֲמֵי־שְׂעָרָהּ.

בְּיַלְדּוּתִי אָרַגְתִּי יַעַר

לִטְווֹת בּוֹ חוּט־זָהָב,

לִתְעוֹת,

      לִטְעוֹת,

            וּלְגַלּוֹת ­–

                  בֵּיתָהּ!

הָיִיתִי בֵּן־יַעַר, כְּמוּס סוֹד

צוֹפֵן רָז יָרוֹק:

גִּנַּת־אֲחוֹרֵי־בֵּיתִי…

בֵּין־הַצְּלָלִים…שׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁשׁ…:

אַרְבָּעָה בְּצַלְצָלִים…

זוּג לָהּ,

זוּג לִי,

וְשִׂיחַ מְטַפֵּס, מַשְׁפֵּךְ וּפַח

וּמַגְרֵפָה,לִסְרֹג הַסְּבַךְ.

וְתוּ לָהּ. וְתוּ לִי…

בְּבַחֲרוּתִי,

בְּלֵיל מוֹת מַגְרֵפָתִי,

נָטַלְתִּי אֶת נִשְׁמַת־מוֹטָהּ

אֶל צִלְלֵי־הַיַּעַר.

פֶּלַח, פֶּלֶךְ, קְלַפְתִּיהָ

בְּלֵיל תֹּם הַתֹּם

לִטְווֹת בָּהּ חוּט־בַּגְרוּת

לִתְעוֹת,

      לִטְעוֹת,

            לִתְהוֹת,

לִגְלוֹת,

            וּלְגַלּוֹת

זָהָב שָׁחוּט

בְּכֶתֶם־פַּז־שְׁחוֹר־שְׂעָרָהּ.

בַּיָּמִים הָהֵם

הָיָה זָהָב כְּמִתְגּוֹלֵל

בְּכָל מִשְׁעוֹל.

רַק כֹּף בִּרְכַּיִם,

נַעַר,

מְשׁךְ שְׁחוֹר תַּלְתַלָּהּ

הַיַּעַר –

וּלְךָ זְהַב־פַּרְוַיִם.

עַתָּה, כָּפוּף,

אֲנִי מוֹשֵׁךְ זְהַב־זְנַב־אוּדֵי־תַּלְתַּל נִכְחָד

בַּקָּרָחוֹת.

עוֹלָם שָׁדוּף, חָשׂוּף, שָׂרוּף,

לְלֹא תַּלְתַּל אֲשֶׁר נִצַּל,

וּבְיָדִי – חוּט מפֻחָם

וּשְׁאֵרִית בָּצָל…