בֶּחָלָל, בֵּינִי,

מֻטָּל חָלָל.

אֲנִי.

אֲנִי – אֵינִי.

רַק עַיִן.

חֲלוֹם־אַיִן.

הַיָּם נִשָּׂא בְּחַלּוֹנִי,

גּוֹאֶה מֵעַל הָאֶדֶן.

בְּהֶסְכְּמֵי שְׁתִיקָה כְּחֻלָּה

אֵינוֹ נִכְנָס,

כֵּלָיו לֹא מְשַׁלֵּב אֶל

תּוֹךְ כֵּלַי;

הוּא מְכַבֵּד אֶת רִיק חַדְרִי,

לְעֵת עַתָּה…

דָּגָיו צוֹפִים בִּי, זְגוּגֵי גְּבוּלָם,

גּוֹמְעִים פְּסוּקִים אִלְּמִים,

רֹאשָׁם נִקְטָם בְּהַדְרָגָה,

גֵּוָם נָמוֹג בְּהֶעְלֵם כֹּה מְחֻיָּךְ

אֶל יְקוּמֵי הַקִּיר,

מוֹתִיר תְּמִיהָה אַחֲרוֹנָה עַל הַיְצוּר

מוּקָע מִמַּיִם, תְּלוּי אֲוִיר,

לָכוּד בְּבֵיבָרָם…

מְצִלָּה. בַּלְדָּר. חֲסַר־פָּנִים.

מַעֲטָפָה.

הַדּוֹנַג חַם. וְהַחוֹתָם – מוּזָר:

צֶלֶם פְּנֵי הַבַּלְדָּר.

פָּתַחְתִּי. צַו:

"שָלשׁ בְּחִירוֹת לְמַשְׁמָעוּת חַיֶּיךָ.

לִבְחֹר: הַיּוֹם וּבַמָּקוֹם!"…

שָׁאַלְתִּי:"מַה מַּשְׁמָעוּת

בְּחִירַת מַשְׁמָעוּת?"

וְהַבַּלְדָּר, חִיּוּךְ מוּזָר עַל

אֵינְפָּנָיו – שָׂח:

“אַיִן”…

בָּחַרְתִּי: “שְׁטוּיוֹת!”, וְהַבַּלְדָּר,

פָּנָיו הָפְכוּ פָּנַי,

גִּחֵךְ:

“קִבַּלְתָּ – וּבִמְלֹא הַמַּשְׁמָעוּת”…

יָצָאתִי לְבַקֵּר אֶת

הַפְּסִיכֶה שֶׁלִּי;

יֵשׁ לִשְׁמֹר קֶשֶׁר

עִם מַכָּרִים.

עִנְיָן שֶׁל נִימוּס. וּמֵידָע.

דְּבָרִים מִשְׁתַּנִּים – אֵיךְ אֵדַע?

הַמִּבְנֶה בּוֹ הִיא מְאֻשְׁפֶּזֶת –

לַבִּירִינְט: חֲדָרִים

חוֹדְרִים הֲדָדִית

מִסְדְּרוֹן לוֹפֵת מִסְדְּרוֹן,

עֲלִיּוֹת – וּבְעִקָּר:

מַרְתְּפִים. הָמוֹן!

נָכוֹן: צָרִיךְ לְאַכְסֵן –

אֲבָל לָמָּה לִבְנוֹת לָהּ

פּוֹמְפֵּאָה?

קְצָת פְּרוֹפּוֹרְצְיָה, לַעֲזָאזֵל!

אֲנִי לֹא מְזַלְזֵל

אֲבָל לֹא כָּל סְטִיָּה –

צֹאן־בַּרְזֶל.

טַעַם טוֹב וְסֵלֶקְצְיָה

הָיוּ מוֹעִילִים, אַךְ הִיא,

הִיסְטֹורְיוֹנִית שֶׁיָּצְאָה מִן הַדַּעַת

מְתַעֶדֶת עַצְמָהּ לָדַעַת

עַד בְּלִי דַּעַת. מִי אוֹתָהּ יְרַסֵּן?

מִי יְעַיֵּן

בְּכָל כָּךְ הַרְבֵּה חֹמֶר

מִלְּבַד הִיא עַצְמָהּ, וְהִיא –

אֵינָהּ מְעֻנְיֶנֶת לַעֲסֹק בִּי.

הִיא אֵינָהּ פְּסִיכוֹלוֹגִית.

הִיא מִקְרֶה פְּסִיכֹולוֹגִי:

אוֹתָהּ מְעַנְיֵן

אַךְ וְרַק – לְאַכְסֵן!

יֵשׁ מַשֶּׁהוּ מַרְגִּיעַ וּמְאֻשָּׁר בָּאֶפְשָׁרוּת שֶׁל

תְּאוּנַת מָטוֹס.

כַּאֲשֶׁר אַתָּה קוֹרֵא רִאשׁוֹן

תְּמוּנַת־מַצָּב שֶׁעוֹד מֻסְתֶּרֶת מִ

נּוֹסְעִים שֶׁאֵין לִסְמֹךְ עַל תְּגוּבָתָם,

וְהַטַּיָּס, שִׁכּוֹר מִלְּשַׁקֵּר,

מוֹדֶה לְתוֹךְ אָזְנֶיךָ כִּי:

“הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם וּבְיָדַי אֵין כְּלוּם” –

יוֹרְדוֹת מֵרֹאשׁ כְּתֵפֶיךָ הַדְּאָגוֹת הַמְּעִיקוֹת

אוֹדוֹת הָאִישׁ עִם כּוֹבַע־הַמִּצְחִית וְהַכּוֹתָפוֹת הַמֻּזְהָבוֹת:

"הַאִם יַמְרִיא, הַאִם יִנְחַת, הַאִם הַאִם – " –

שׁוּב אֵין בִּידֵי הָאִישׁ שֶׁגּוֹרָלְךָ הָפְקַד בָּן מְאוּם

זוּלַת מוֹט נְחִיָּה שֶׁלֹּא מַנְחֶה דָּבָר,

וּלְרֵיחַ הַשֵּׁכָר מִפִּיו וְרַעֲדַת־יָדָיו אֵין קֶשֶׁר

אִם תִּחְיֶה אוֹ לֹא. גַּם הָאוֹרוֹת הָאֲדֻמִּים

הַמְצַוִּים לִקְשֹׁר גּוּפְךָ פֶּן

הַחֶבְרָה לֹא תַּעֲרֹב – דּוֹלְקִים עֲבוּר

אַתָּה אַחֵר, עָקוּד בְּתוֹךְ

מָטוֹס אַחֵר, דּוֹאֵג לְעַרְבֻיּוֹת –

חֶבְרָתִיּוֹת. הֲלֹא –

בֵּין מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה וּבֵין אֲשֶׁר יִקְרֶה –

נִתַּק כָּל קֶשֶׁר. מִלְכּוּד סִבָּה וּמְסוֹבָב –

נִשְׁבַּר! דְּבָרִים פָּשׁוּט יִקְרוּ,

דָּבָר אַחַר דָּבָר.

אַתָּה מַבִּיט אֶל הַטַּיָּס, וְעַל אֵדֵי הָאַלְכּוֹהוֹל

רוֹחֶפֶת לִקְרָאתְךָ נְשִׁיפָתוֹ, וְאַתָּה –

נוֹשֵׁף אוֹתָהּ בַּחֲזָרָה,

בְּשׁוֹבְבוּת.

הֵן לִרְשׁוּתְכֶם עוֹמֵד עַתָּה

זְמַן לֹא קָצוּב מֵרֹאשׁ שֶׁל

חֹפֶשׁ אֵינְסוֹפִי וְחֹסֶר־אַחְרָיוּת

מָחְלָט – בְּעוֹד הַשְּׁאָר,

עִוְרִים לַמִּתְרַחֵשׁ

כּוֹפְתִים עַצְמָם לַצַּו אֲדֹם־הָאוֹר – אַל־תְּעַשֵּׁן

וּמֻדְאָגִים סְטָטִיסְטִית,

אַתָּה וְהוּא

נוֹתְנִים לָעֹנֶשׁ גֵט מֵחֵטְא

וּלְעַצְמְכֶם סִיגָר…

יֵשׁ מַשֶּׁהוּ מְאֹד רָגוּעַ וּמְאֻשָּׁר בָּאֶפְשָׁרוּת שֶׁל

תְּאוּנַת מָטוֹס.

יֵשׁ מַשֶּׁהוּ מְאֹד מָתוּחַ וּבִלְתִּי נִסְבָּל בַּוַדָּאוּת שֶׁל

טִיסַת־שִׁגְרָה.

הַיָּם הַמֵּת נוֹשֵׂא אוֹתִי

עַל כְּתֵפָיו

טוֹבֵל וְלֹא טוֹבֵל,

פּוֹלַט אוֹתִי לַחֲצָאִין כְּדֵי

לֹא לִפְגֹּע,

לוֹחֵש לִי בְּעַמְקוּת מְלוּחָה: "עוֹד לֹא

קָנִיתָ דֵּי מִשְקָל סְגֻלִּי לָבוֹא בִּי,

אִישׁ קָטָן,

אַתָּה אִישׁ קַל, אִישְׁקָל –

חֲזֹר אֵלַי כְּבַד מִשְׁקָל,

וּלְעֵת־עַתָּה – צוּף־צוּף…"

אָדָם

מַפְתִּיעַ אֶת עַצְמוֹ

בָּאִישׁ שֶׁלֹּא יָדַע כִּי

חַי בּוֹ. מֻפְתָּע,

מֻצָּב עַל צוּק מֵעַל מִדְבַּר צִיָּה

בִּידֵי מַפְתִּיע לֹא מֻכָּר, הַמְצַוֶּה:

"קְפֹץ, הִתְרַסֵּק, וְאַף עַל פִּי –

קוּם לֵךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ לא מֻבְטַחַת

שֶׁאוּלַי אַרְאֶךָּ,

אוּלַי לֹא,

כִּי אַרְצְךָ – מוֹלַדְתְךָ אֵינָהּ עוֹד".

וְהָאָדָם,

שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא בָּא בְּצוּק וּבְמִדְבָּר

וְכָל חַיָּיו – כָּרֵי־אַרְצוֹ־מוֹלַדְתוֹ, וּכְשֶׁנִטְּלָה –

נִטְּלוּ חַיָּיו –

קוֹפֵץ, מוּטָח, וְקָם

וּמְהַלֵּךְ לוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה,

וְהַמִּדְבָּר כֹּה זָר

וָאֳפָקָיו רֵיקִים מֵאֶרֶץ כָּלְשֶׁהִי

וְאַף עַל פִּי – הָאִישׁ

עֲדַיִן חַי, תּוֹהֶה

כֵּיצַד נוֹשֵׂא אוֹתוֹ עַל יַם הַיִּסּוּרִים

הָאִישׁ אֲשֶׁר אוֹתוֹ הִפְתִּיעַ,

אַךְ הַמַּפְתִּיעַ שָׂח בַּעֲנָוָה:

"אֲנִי רַק בְּמִקְרֶה עָבַרְתִּי פֹּה,

זֶה רַק אַתָּה הָיִיתָ,

רַק אַתָּה…"

הַחַיִּים יָכְלוּ לִקְרוֹת

כָּךְ אוֹ אַחֶרֶת

אַךְ הֵם קָרוּ אַחֶרֶת.

הֶעֱרַמְתִּי וְקָרָאתִי

לָאַחֶרֶת – “כָּךְ”

וְ“כָךְ” – לָ"אַחֶרֶת,

אַךְ הֵם גִּחֲכוּ סֶמַנְטִית

וְקָרוּ “כָּךְ” וְרַק “כָּךְ”,

וְכָךְ –

נִלְכַּדְתִּי, אֶלֶף פַּעַם וּפַעַם

בָּאַחֶרֶת,

בִּלְתִּי סָבִיר – אַךְ עֻבְדָּה.

לוּלֵא קָרוּ כָּךְ

חַיַּי יָכְלוּ לִקְרוֹת

כָּל־כָּךְ “אַחֶרֶת”

אַךְ כְּשֶׁקָּרוּ רַק “כָּךְ”

חַיַּי קָרוּ רַק כָּךְ,

וְלֹא אַחֶרֶת.

אוֹטוֹבּוּס הַמַּזָּל הַטּוֹב

הֵגִיחַ מֵעֵבֶר לַפִּנָּה

אַךְ מִשּׁוּם־מָה לֹא עָצַר לִי.

כָּרָגִיל.

יֵשׁ צֹפֶן בִּלְתִּי מְפֻעְנָח

בַּמֻּנָּח “מִשּׁוּם־מָה”:

יוֹם־יוֹם הוּא אוֹרֵב לִי

נִסְתָּר בַּפִּנָּה,

מְנוֹעוֹ הוֹמֶה מְזִמָּה בְּתַת־שְׁמַע,

וּמְנַחְשֵׁל בִּי רֶטֶט

בִּלְתִּי נִתָּן לִשְׁלִיטָה שֶׁל תִּקְוָה

מַדִּיף לְאַפִּי נִיחוֹחַ "אוּלַי,

אַף כִּי אֵינִי מִתְחַיֵּב",

אַך אָזְנִי קַשּׁוּבָה רַק לָ“אוּלַי”,

וּמְתַרְגֶּמֶת מִמְּנוֹעִית לְ“אֲנִי”ית:

“אָכֵן!” חוּשַׁי

כֹּה חַדִּים בְּאִתּוּר

כַּוָּנוֹת הָעוֹבְרוֹת וְשָׁבוֹת,

כֹּה נָכִים כְּשֶׁמְּדֻבָּר

בְּאוֹטוֹבוס הַמַּזָּל הַטּוֹב

הַנּוֹסֵעַ בְּעִקְבוֹת

מוֹנִית אַשְׁלָיוֹת,

חֲסַר־אוֹנִים אֲנִי נִצָּב מְצַפֶּה,

קָשִׁישׁ בִּמְעִיל מִטְרִיָּה וּמִגְבַּעַת

מוּל תַּעְתּוּעֵי תַּחְבּוּרָה מְמֻנַּעַת,

לְשֵׁם מָה?

אֲנִי

נִפְרָד מֵעַצְמִי.

זְמַנִּית.

יוֹם־יוֹם, שָׁעָה־שָׁעָה,

כָּל־כָּךְ יַחְדָּו –

עָיַפְתִּי…

אֵינֶנִּי מְדַבֵּר עַל

מַשֶּׁהוּ פִּתְאֹמִי, טְרָאוּמָטִי,

שֶׁיִּדְרשׁ טִפּוּל־פּוֹסְט

בִּי, אוֹ בְּעַצְמִי,

אוֹ טִפּוּל זוּגִי בִּשְׁנֵינוּ.

אֵינִי רוֹצֶה לִחְיוֹת שָׁנִים

בִּשְׁלִישִׁיָּה, עִם פְּסִיכוֹלוֹג,

בִּגְלַל שֶׁשְּׁנַיִם הֵם אֶחָד

יוֹתֵר מִדַּי, זְמַנִּית…

אֲנִי רוֹמֵז לְמַשֶּׁהוּ

מִינוֹרִי, מְדֹרָג, כְּגוֹן:

" אֲנִי יוֹצֵא… לְסִדּוּרִים…

שָׁעָה־שְׁעָתַיִם…

נָחוּץ לְךָ, יַקִּיר, דְּבַר־מָה?" –

וּלְאַחֵר… וְלִשְׁאֵלַת:“הֵיכָן?” וְ“לָמָּה?” –

לִרְמֹז: “אָדָם זָקוּק לְ…”

בַּעֲדִינוּת, וּבְמַבָּט אוֹהֵב. רַק

בַּשָּׁלָב הַבָּא, כְּשֶׁהָאִחוּר

גָּדֵל, וְלֹא שׁוֹאֲלִים יוֹתֵר:

“יַקִּיר?” –

לוֹמַר בְּתַקִּיפוּת, עַל סַף גַסּוּת:

"אָדָם –

זָקוּק!!"

וְהַמַּבָּט –

אַכְזָר,

וְזָר,

אוֹ לֹא מַבָּט בִּכְלָל.

וְהַזּוּלַת שֶׁבִּי,

מֵבִין אָז כִּי

לֹא נוֹתָר לוֹ – אֶלָּא

לָצֵאת בָּדָד

גַּם כֵּן, וּלְאַחֵר –

אִם הוּא רוֹצֶה לְהִשָּׁאֵר

הוּא־הוּא עַצְמוֹ,

כְּמוֹתִי, וּבִי.

רַק אָז נַחְלִיט

אִישׁ לְגוּפוֹ, בְּמִגְבָּלוֹת שֶׁל

גּוּף יָחִיד:

זוּגִית –

אוֹ לֹא זוּגִית,

זְמַנִּית –

אוֹ לֹא זְמַנִּית,

וּמַה קָּבוּעַ:

הָעֲיֵפוּת – אוֹ

הַגַּעְגוּעַ…

מִתַּחְתִּיתוֹ

אֲנִי צוֹפֶה בָּהָר.

שְׁכָבוֹת שְׁכָבוֹת עָרְמָה אוֹתוֹ הַגֵּאוֹלוֹגְיָה,

אָדֹם וְחוּם, יָרֹק־כָּחֹל

וְחוֹל,

עִדָּן עִדָּן וּצְבָעָיו.

וְהַחֲתָךְ –

מְדַמֵּם לִתְהוֹם אַחְרִית

וּמְעַמְעֵם אֶת שֶׁזָּהַר

בִּבְרֵאשִׁית.

מִתַּחְתִּיתוֹ – אֲנִי צוֹפֶה בָּהָר

אֲשֶׁר הָיָה חַיַּי. הַכֹּל מֻבְהָר

מִלְּבַד סוֹד הַתַּשְׁתִּית:

כֵּיצַד עוֹלִים שֵנִית?

אֲנִי

תּוֹעֶה בְּסִמְטְאוֹת הַזִּכָּרוֹן

בְּנִסָּיוֹן נוֹאָשׁ לְפַעְנֵחַ

שֵׁם הַטּוֹב בִּידִידַי מִן

הַקִּירוֹת הָאֲטוּמִים, מְקֻשְּׁטֵי

סְמָלִים שֶׁלֹּא מִכָּאן,

קַדְמוֹנִיִּים מֵעֵת אוֹתוֹת בִּשְׂפַת בּוֹרֵא

עוֹד לֹא בֻּטְּלוּ בְּבוּז

עִדַּן הַהִגָּיוֹן, אֲשֶׁר

הִשְׁמִיד בָּהֵם אֵלִים וּפֵשֶׁר.

אַךְ

כְּשֶׁתָּשׁ הַהִגָּיוֹן בִּפְנֵי

הַשִּׁכְחָה, הוֹלֶכֶת וּפוֹשֶׁטֶת,

אוֹבֵד הַ־GPS,

מוֹרֵה נְבוּכִים יוֹצֵא מִדַּעַת,

וּבַמַּחְשָׁךְ – נִפְעָר הַמַּעַר

וְאָנֹכִי לָכוּד

בִּסְבַךְ מָבוֹךְ חֲסַר כָּל פֵּשֶׁר

מִלְּבַד הַיְדִיעָה הַסַּנְוֵרִית

כִּי בִּקְצֵה כָּל לַבִּירִינְט אֲשֶׁר אֶבְחַר

אוֹרֵב הַמִּינוֹטָאוּר.

קָפַצְתִּי “לָרֹחַק”. לֹא מַשֶּׁהוּ.

סֵדֶר־גֹּדֶל –3.70,

מְהַרְהֵר, בְּעוֹדִי בָּאֲוִיר:

“הֲלֹא הַכֹּל יִסְתַּיֵּם כְּשֶׁאֶנְחַת!”

לָכֵן – פָּשׁוּט לֹא נָחַתִּי. נָסַקְתִּי!

רַגְלַי רָחֲפוּ בִּבְדֹלַח אַלְפִּינִי,

מַחֲלִיק בַּיְקוּם בְּשַׁלְוָה סְטוֹאִית

מוֹתִיר כָּל שִׂיא עוֹלָם

מְבֻיָּשׁ. לֹא הָיְתָה מְנִיעָה

לְתוֹצָאַת אֵינְסוֹף

וְהָעִנְיָן הָפַךְ לִמְגֻחָךְ

וְגַם לֹא כְּדָאִי: לֹא תִּוָּתֵר אוֹפְּצְיָה

לְמִקְצֵה שִׁפּוּרִים וּתְהִלָּה מִתְמַשֶּׁכֶת –

וְקָטַעְתִּי: 15 דַקּוֹת. 37.70!

הָעוֹלָם פָּרַץ בִּתְשׁוּאוֹת

וְהָאִישׁ בֶּחָלוּק לָטַשׁ בִּי עֵינַיִם:

וְלֹא הָיְתָה עוֹד תְּהִלָּה

וְלֹא הָיוּ עוֹד רַגְלַיִם.

אִישׁ סַקְרָן

נִכְלָא בְּחֶדֶר רֵיק־עָגֹל־לָבָן

עַד יוֹם מוֹתוֹ.

מוּבָן

שֶׁהוּא יָצָא מִדַּעְתּוֹ.

אִישׁ שָׁפוּי־סַקְרָן זָקוּק יוֹם־יוֹם לְגִלּוּי

שֶׁל מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ, אוֹ לְפָחוֹת שִׁנּוּי

בְּמַשֶּׁהוּ יָשָׁן, אוֹ לְהַשְׁווֹת

לָרִאשׁוֹנָה בֵּין מֻכָּרִים,

אוֹ לְפָחוֹת, לִקְרֹא בְּשֵׁם חָדָשׁ –

אוֹתָם דְּבָרִים.

אַךְ מַה יַּשְׁוֶה, וּלְמִי יִקְרָא סַקְרָן

בְּחֶדֶר רֵיק־עָגֹל־לָבָן?

לָכֵן

יָצָא מִדַּעְתּוֹ – אֶל

יְקוּם שֶׁלֹּא עָלָה בְּדַעְתּוֹ!

יוֹם־יוֹם גִּלָּה פְּלָנֶטַת שִׁגָּעוֹן נִסְתֶּרֶת,

לַיִל־לַיִל חָשׁ כֵּיצַד הִיא מִתְפּוֹרֶרֶת

עִם מֹחוֹ, וּמִבִּטְנָהּ בּוֹקַעַת הָאַחֶרֶת;

וְאִישׁ כָּלוּא הִשְׁוָה אֶת אִישׁ סַקְרָן־שָׁפוּי

שֶׁלֹּא יָכוֹל הָיָה לִחְיוֹת לְלֹא שִׁנּוּי־גִּלּוּי

וְנֶאֱלַץ לָאוּץ־כִּמְשֻׁגָּע־בַּיְקוּם־אַחֶרֶת־אֵין־סִכּוּי – –

לַבְּרִיָּה, בַּעֲלַת הַנֶּפֶשׁ־הַבִּלְתִּי־בְּרִיאָה,

אֲשֶׁר רוֹבֶצֶת בְּלִי תְּנוּעָה בַּלֹּבֶן וְכֻלָּהּ פְּלִיאָה

עַל שֶׁזָּכְתָה לַחֲווֹת שִׁבְעַת צִבְעֵי בְּרִיאָה.

וְאִישׁ שָׁפוּי־סַקְרָן־לְשֶׁעָבָר נֶחֱרַד אֶל אֵין־פִּנָּה

פֶּן יִבָּקַע הַקִּיר, וְיָד תּוֹשִׁיט צַו־חֲנִינָה.

בּוּשָׁה גְּדוֹלָה פָּשְׁתָה בִּי

כְּדָם שָׁפוּךְ וְלֹא דָּמִי.

חוֹבְשִׁים,

קוֹצְרִים נַפְשָׁם הַצֵּל נַפְשִׁי

מִן הַפְּגָרִים.

אַיֵּה הַבּוֹר

יִשָּׂא חֶרְפַּת גּוּף לֹא נָקוּב

בֵּין הַקְּבָרִים, פְּעוּרֵי־עֵדוּת,

הַלּוֹחֲשִׁים: “גִּבּוֹר־גִּבּוֹר!” הֲלֹא

אַךְ רַק פָּחַדְתִּי, פַּחַד־מָוֶת,

מִן הַפַּחְדָנוּת.

הַיְדִיעוֹת עַל מוֹתִי הָיוּ

מְעַט מֻקְדָּמוֹת… כִּי

אֶת הַשְּׁמוּעוֹת – הִדְלַפְתִּי אֲנִי.

הַסַּקְרָנוּת לִשְׁמֹעַ הֶסְפֵּדֵי חֲבֵרִים.

לַעֲקֹב אַחֲרֵי הַבָּעוֹת וּדְמָעוֹת.

אִם תִּהְיֶינָה…

יֵשׁ בַּחַיִּים עִרְפּוּל – שֶׁהַמָּוֶת מֵפִיג.

מַפְצִיעָה אֱמֶת מִבַּעַד "אַחֲרֵי מוֹת – ".

לְמַעֲנָהּ

רָאוּי לְשַׁקֵּר.

חֲבָל. אֲבָל –

הָאַלְטֶרְנָטִיבָה גְּרוּעָה יוֹתֵר…

בְּשֵׂכֶל חַד־תַּעַר אֲנִי מְפַסֵּל

עוֹלָם לְלֹא אֵל;

בְּרוּאִים בְּלִי בְּרִיאָה

קְרוּאִים בְּלִי קְרִיאָה

הֹוֶה לְלֹא יֶהְוֶה.

בְּאֵין לִי נָבִיא

יְהָבִי – בְּלַהֲבִי:

מוּל הָרִיק – אוֹרִיק

עַצְמִי לִכְלִי־זַיִן

וְאֶחְצֹב בּוֹ אַיִן

תַּחַת אַיִן:

אֵין כְּרִיעָה

אֵין קְרִיעָה

אֲשֶׁר לֹא נָעַל –

לֹא שַׁל

אֲשֶׁר לֹא סָגַד

לֹא בָּגַד.

בְּשֵׂכֶל חַד־תַּעַר אֲנִי מְפַסֵּל

עוֹלָם לְלֹא אֵל:

סִבָּה וּמְסֻבָּב, גְּבָבָה וּמְגֻבָּב

וְאִם לֹא כָּאן וְעַכְשָׁו –

אַכְזָב.

בְּתֹהוּ־אֵין־פֵּשֶׁר

אֲנִי יוֹצֵר קֶשֶׁר:

“אִם – אָז – לָכֵן – מ.ש.ל”

אַךְ אִם־אָז־לָכֵן אֵין נִמְשָׁל לְמִשְׁלֵי –

ז.ב.ש.ל.י.

בְּעוֹלָם לְלֹא שַׁל

וְיַתְמוּת בֶּן־אוֹנִי

אֲנִי מְחַפֵּשׂ אֶת נִמְשַׁל הַמְמַשֵּׁל

אֶת שִׂמְחַת הֶעָנִי

אֶת כִּבְשַׂת רָשׁ מֵאֵל

אֶת אֲנִי – זֶה אֲנִי – רַק אֲנִי.

לְעִתִּים, כְּשֶׁהַשָּׁמַיִם רֵיקִים,

אֲנִי מִתְפַּלֵּל, שֶׁיִּהְיֶה מֵעַל אֵל,

אֱלוֹהַּ חַנּוּן וְרַב־חֶסֶד

אַבָּהִי וּבַר־שִׂיחַ, שֶׁמּוּכָן

לָלֶכֶת לְדִין־תּוֹרָה בְּחִיּוּךְ,

אַךְ אֲנִי מוּכָן לְהִתְפַּשֵּׁר גַּם עַל

קַנָּא וְנוֹקֵם, כִּי אַף שֶׁקָּשֶׁה –

זֶה מֻכָּר, מֵעַצְמִי,

לָכֵן אֲנִי יָכוֹל לְעַכֵּל בּוֹ

גַּם אִי־צֶדֶק וַאֲפִלּוּ זְוָעוֹת

בִּלְתִּי־אֱנוֹשִׁיּוֹת

כִּי זֶה כָּל־כָּךְ אֱנוֹשִׁי, אַךְ

אֵינֶנִּי מֵבִין אֵל שֶׁל

מַפָּץ וְגָלַקְסְיוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן

חַי,

קוֹסְמוֹסֵי גֵּיהִנּוֹם לְלֹא חֵטְא וְחוֹטְאִים

וּשְׁנוֹת־אוֹר בָּרִיק, שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִהְיוּ

שְׁנוֹת אָדָם.

מַה לָּהֶם וּלְאֵלִי?

וְאִם יֵשׁ בָּהֶם אֵל – מַה לּוֹ?

וּלְפֶתַע, הִתְנַגֵּן בִּי

שִׁיר בִּלְתִּי חָשׁוּב אַךְ הֶכְרֵחִי.

בִּצְלִילוּתוֹ חַסְרַת הַדַּעַת

הָיָה מִין רֹךְ

עָנֹג, תִּינוֹק כָּזֶה,

שֶׁאִי־אֶפְשָׁר הָיָה לֹא לְאַמְּצוֹ

אֶל הֶחָזֶה.

הָיְתָה בּוֹ נְעִימָה

כֹּה רְחוֹקָה מִמַּטְּחֵי הַקְּרָב

בַּחֲזִיתוֹת בָּן נִבְרָאוֹת

תְּרוּעוֹת בְּרֵאשִׁית יְתוֹמוֹת מֵאָב,

לָמוּת וּלְהָמִית.

הַרְבֵּה אָבוֹת הָיוּ

לַמַּנְגִינָה שֶׁבִּי

וְעַל אַף זֹאת הָיְתָה בָּהּ נְעִימוּת

חַד־פַּעֲמִית.

מָחָר – הִתְחִיל הַיּוֹם גָּרוּעַ.

מִישֶׁהוּ חִלֵק בָּרְחוֹב פְּרָחִים וְכַרְטִיסִים

חִנָּם!

הַשֶּׁמֶשׁ צָהֲלָה בִּפְרִיצוּת בָּרָה

אַחַר לִקּוּי־יָרֵחַ

וְנַעֲרָה חִיְּכָה אָבִיב מוּלִי,

אוּלַי אֵלַי…

יוֹם שֶׁכָּזֶה

גּוֹזֵל קְצֻבַּת מָחָר שֶׁל

הֲנָאוֹת קְטַנּוֹת, נִסִּים קְטַנִּים

הַמֻּסְבָּרִים, וּמַדָּעִית,

וְעַל אַף זֹאת –

כֹּה נְעִימִים… יוֹם שֶׁכָּזֶה

מוֹתִיר מָחָר עֶרְיָה

מִכָּל פַּךְ שֶׁמֶן קְטַנְטַן,

מָחָר מַר וּמוּזָר,

אָמְנָם מֻסְבָּר –

אַךְ בִּלְתִּי מִתְקַבֵּל עַל דַּעַת,

כְּמוֹ לִקּוּי חַמָּה שֶׁלֹּא בָּעֵת

בִּגְלַל צֵל סְפִינָה גָּלַקְטִית,

פְּסִילַת כַּרְטִיס זוֹכֶה שֶׁלִּי

בִּגְלַל עָבַר זְמַנּוֹ,

וְנַעֲרַת אָבִיב, פְּרוּצַת גִּחוּךְ,

לְלֹא סָפֵק עָלַי,

מֻצְדָּק – אֲבָל מִנַּיִן לָהּ?…

הַצֶּדֶק –

מְהַמֵּר לוֹ הִמּוּרִים קְטַנִּים

עַל אֲנָשִׁים קְטַנִּים

בְּחֹסֶר צֶדֶק.

מוֹשֵׁךְ עִם לַיִל טֶפַח

טְפָחַיִם מְגַלֶּה עִם אוֹר,

וְאַף אִם יְעוֹלֵל לִי יוֹם נוֹרָא –

אֵינוֹ מַבְטִיחַ לִי מָחָר מַקְסִים

אוֹ לְפָחוֹת –

לֹא רַע…