שׁוֹמֵר הַלַּיִל

נִבָּט אֶל הַשָּׁעוֹן

נוֹזֵל אֶל זְמַן

עָצֵל, לָבָן,

וְשָׂח:

"מַה תֶּאֱרַךְ בִּי

זְמַן, בַּלֵּיל,

מוּל גְּאוֹן הַתְּלוּיִים בִּי?

בּוֹדֵד, אַפְסִי, בַּמּוּזֵיאוֹן.

מִי וּמָה אֲנִי

מוּל כָּל הַיֹּפִי,

אִם כִּי…

אִם רַק אֶנְעַץ סַכִּין

בְּחִיּוּכָהּ שֶׁל…"

הַזְּמַן נוֹזֵל, לָבָן,

אֶל הַשָּׁעוֹן.

הִגִּיעָה עֵת: הַבַּיְתָה

וְלִישֹׁן.

נוֹפְרֶט וְרָאחוֹתֶפּ

יוֹשְׁבִים עַצְמָם לָנֶצַח בְּכִסֵּא לָבָן

וְצִפֳּרִים חוֹרְטוֹת שְׁחֹרוֹת מֵאֲחוֹרֵי גַבָּם:

"אָנוּ, נוֹפְרֶט וְרָאחוֹתֶפּ,

אִשָּׁה וּבַעַל אָפְיָנִיִּים לָעֵת

קוֹבְעִים בִּצְנִיעוּת כִּי:

"אֵלֶּה הֵם אֲנַחְנוּ

נוֹפְרֶט וְרָאחוֹתֶפּ

אִשָּׁה וּבַעַל לְמוֹפֵת

וְכָךְ גַּם נִשָּׁאֵר

עַד קֵץ כָּל עֵת

וְלִרְאָיָה – חָתַמְנוּ:

נוֹפְרֶט –

        וְרָאחוֹתֶפּ."

כֶּשֶׁף־מוּמְיָה.

לַחַשׁ אִלֵּם, הִירוֹגְלִיפִי,

בֹּשֶׂם קְבָרִים,

הֱיוּת לֹא נִתְפֶּסֶת.

סוֹדוֹת סִפְרֵי־מָוֶת

שְׂפָתֶיהָ צָפְנַת

שָׁוְא יִשָּׁקוּהָ שִׂפְתֵי

פַּעְנֵחַ.

חַרְטֻמִּית חַרְטֻמִּית

סְפִינָתָהּ שָׁטָה גֹּמֶא

יְאוֹרָהּ מַאֲפִיל־מַאֲפִיל.

מְשׁוּכַת רֹאשׁ בַּרְבּוּרִית

צוֹפָה מַעֲרָב

שְׁתוּמַת־עַיִן שֶׁלִּי

נֶפֶרְטִיט.

פְּסוּלַת־חֵמָר

קָשָׁה מֵחוֹל

מוֹסֶכֶת נְסִיכָה מִצְרִית בִּי

חֲנוּטוֹת־מַרְאֶהָ

וְכָל דִּמְעוֹת תִּמְסַח־תַּאֲוָתִי

לֹא יִצְלְחוּ

הָסֵב יְאוֹר זְמַנָּהּ

אֶל אֲגַמִּי הַמַּר.

זְמַנִּי מַקִּיף אִטִּית־אִטִּית

זְמַנִּים קְפוּאֵי־עַד

בִּזְגוּגִית.

כָּל חֵפֶץ – עֵת.

כָּל מֵת – עִתּוֹ.

וְשָׁטָה בֵּינוֹתָם עִתִּי –

בֵּינָתַיִם…

תּוּת־עֲנַח־אָמוֹן עוֹדֶנּוּ נַעַר

וְכָל מַשָּׂא מִצְרַיִם עַל כְּתֵפוֹ.

הָמוֹן נִבְעָר צוֹבֵא בַּאֲלָפָיו

עַל שַׁעַר מַסֵּכַת מוֹתוֹ

לוֹחֵשׁ: “זָהָב, זָהָב!”

וְתוּת מַפְצִיר בָּם מִשָּׁשַׁר פָּנָיו,

בַּסַּרְקוֹפָג,

לַשָּׁוְא.

וְלֹא מוֹצֵא מָנוֹחַ תּוּת,

יֶלֶד חָנוּט,

בִּקֵּשׁ נַפְשׁוֹ שֵׁנִית לָמוּת

בְּיוֹם “חַג תּוּת!”

מֵאָה עֶשְׂרִים טוֹרֶפֶת לְקִנּוּחַ

מַלְכוֹן שׁוֹשֶׁלֶת ח"י;

עוֹד טֶרֶם חַי –

וָמֵת,

וּבְחֵטְא אֲשֶׁר נִגְלָה אַחַר מוֹתוֹ

כָּל מַכּוֹת מִצְרַיִם – עַל מוּמְיָתוֹ.

בִּמְחוֹזוֹת שְׁפָלִים, בַּלֵּיל,

יוֹרֵד דּוּמָה נִימוּס אֵירוֹפָּה.

בְּשַׁקְשֵׁקַת־אִלְּמִים, רַכֶּבֶת סוּ־רֵיאָלִית,

חוֹצָה קִירוֹת וָאָח

בְּלִי לְהַקִּישׁ: “פַּרְדוֹן!”

הַמְּסִלָּה –

עוֹקֶפֶת לֵב וּכְאֵב

מֵתֶיהָ הַחַיִּים,

נוֹשֵׂאת עַל עַיִן מְהַרְהֶרֶת,

שְׁקוּפָה וַאֲטוּמָה

תּוּגַת צַעֲצוּעֶיהָ הַגְּדוֹלִים.

רַךְ מִשֶּׁלֶג וְקָשֶׁה מִצּוּר

כּוֹפֶה עֵט הוֹקָסַאי אֶת הַמְּשֻׁלָּש

עַל פוּגִ’יָאמָה;

נֶאֱצָל מִכָּל גַּבְנוּן מִקְרִי

כָּל אֶבֶן נְמוֹגָה בַּיֵּשׁוּת

יוֹרֶדֶת פֶּתַע הֶאָרָה

עַל רֹאשׁ הָהָר.

הוֹלְכִים וְנֶחְצָבִים בְּמִגְבְּלוֹת

אַנְשֵׁי הַמַּפְסָלוֹת

הַמְמַיְּנִים אֶת חֲלָלוֹ

לְ“כֵּן” וְ“לֹא”.

פָּנָיו בּוֹקְעִים וְנֶחְרָצִים

מִתּוֹךְ אֵינְסוֹף פָּנָיו

בַּשַּׁיִשׁ

וְכָל נִתְזֵי מִמֶּנּוּ הָלְאָה

מְשַׂרְטְטִים כִּעוּר־יָפְיוֹ

בְּדֶרֶךְ הַשְּׁלִילָה.

שׁוֹזֵר צְדָפִים

בּוֹנֶה אַרְמוֹן חוֹל

זוֹמֵם שְׁתִילַת קוֹקוֹס.

הוֹגֶה פְּרִיצַת שְׁבִיל אִגּוּף

בְּעֵשֶׂב הַפִּיל.

תּוֹבֵעַ חֻקָּה חֲדָשָׁה

לְטִקְסֵי הַיְלִידִים.

אֶת סֵפֶר חַיָּיו מְקַעֲקֵעַ בְּמַיִם

בְּהִירוֹגְלִיפִים יְדוּעִים אַךְ לוֹ –

וְשׁוֹכֵחַ,

וְיוֹשֵׁב בִּמְעָרָה לְפַעְנֵחַ

בִּקְלָפִים וְקָפֶה.

בְּסֵתֶר הַסּוּף

מַרְכִּיב רַפְסוֹדַת פְּלִישָׁה עֲנָקִית

בְּדֶגֶם זָעִיר.

מְגַלֵּף בֻּבּוֹת קֵיסְרֵי הָאֻמּוֹת

וְנוֹעֵץ בְּלִבָּן מַסְמְרִים

מְמַלְמֵל כַּשּׁוּפוֹת אַלּוֹת נוֹרָאוֹת,

קוֹרְסִיקָנִיּוֹת.

פֶּתַע קָם

לוֹפֵת בְּיָדוֹ שֶׁמֶשׁ־דָּם

לְרֹאשׁוֹ הַיָּרֵחַ עוֹטֵר

פּוֹלֵט: “אִי הוּא כּוֹכָב כֹּה קָטָן”

וָמֵת.