למיכאל סגן־כהן, לזכרו
א.
זוֹ קוֹמַת הַקַּרְקַע
מִכָּאן יוֹצְאִים לַקַּרְקַע.
כְּמוֹ סִפְרֵי אֱמוּנָה
מְאַמְּצִים אֶל הֶחָזֶה
מַעֲטָפוֹת חוּמוֹת גְּדוֹלוֹת.
רַק מִתּוֹךְ קִרְבָה
דַּלְתוֹת הַזְּכוּכִית נִפְתָּחוֹת.
הָאוֹר מַבְהִיל עֵינַיִם
שְׁלֹשָׁה אַמְבּוּלַנְסִים בְּטֵלִים
נִצְנוּץ פִּגּוּמֵי פֶּסֶל
הַכִּעוּר נוֹעֵץ שִׁנַּיִם,
וּבַשַּׁעַר הַלָּבָן מִסְתּוֹבְבִים
אֶחָד אֶחָד – הַיּוֹצְאִים.
ב.
בְּעֵרֶךְ בַּחֲצוֹת אַחֲרֵי שֶׁקָּרְאוּ לוֹ
אָבִיו וְאִמּוֹ לַעֲלוֹת בַּסֻּלָּם
וּלְהִתְיַשֵּׁב לְיָדָם עַל עָנָף גָּדוֹל
שֶׁל הַפִיקוּס בַּכְּנִיסָה לְאִיכִילוֹב
הוּא אָמַר עֲדַיִן בְּחִיּוּךְ מוּזָר
זֶה כְּמוֹ לִנְהֹג בַּלַּיְלָה
וְאוֹר שֶׁהָלַךְ וְהִתְרַחֵק מִמְּךָ
פִּתְאֹם מִתְקָרֵב.
ג.
הַשְׁכֵּם הַשְׁכֵּם בָּא הַבֹּקֶר
וְהָיִינוּ כְּסוֹכְנֵי הֶחָלָל
שֶׁנִּשְׁאָרִים עַל הַקַּרְקַע
רַק עִם חֲשִׁיבוּת הַמִּסְפָּרִים.
וְכָל אֶחָד בַּמָּסָךְ שֶׁלּוֹ
רוֹאֶה יַחַד עִם כֻּלָּם
הִבְהוּבֵי סְפָרוֹת אַחֲרוֹנוֹת
נוֹגְסִים בַּשָּׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת
וכָל אֶחָד מוּל אוֹר חִוֵּר
חוֹדֵר בְּחִיּוּךְ מַר
אֶת מַעֲבֵה הָעֲנָנִים
פּוֹתֵחַ יַחַד עִם כֻּלָּם
עֲטִיפָה שֶׁל כָּרִיךְ בַּהֲבָנָה
שֶׁגַּם הַיּוֹם יִדָּחֶה הַשִּׁלּוּחַ.
ד.
"אֵין מָקוֹם לָזוּז בַּמִּקְלַחַת
כָּל הַתָּא הַזֶּה מָלֵא בְּכִסֵּא
כִּסֵּא גַּלְגַּלִּים וּשְׁרַפְרַף".
כָּכָה מְנַסָּה הַטְּרוּנְיָה
לְהַסִּיחַ אֶת הַדַּעַת מִן הַתְּלוּנָה.
חֲצָאִית לְבָנָה מְפַטְפֶּטֶת
בְּיָדָהּ שְׂמִיכָה יָרַקְרֶקֶת
חוֹצָה מַהֵר אֶת הַחֶדֶר.
“לֹא רָעוֹת הָרַגְלַיִם”
נֶאֱנַחַת הַדַּעַת נָחָה מֻסַּחַת,
אֲבָל כָּל כָּךְ מְעַט הִיא
מִתְרַחֶקֶת כָּל כָּךְ לְאַט,
כְּמוֹ צֵל הַמִּלִּים שֶׁלָּהּ
עוֹזְבוֹת אוֹתָהּ בְּאֶמְצַע
הַמִּשְׁפָּט לְמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה.
ה.
וְעַל כָּל פָּנִים
אֵין שׁוֹאֲלִין בְּקוֹל
וְלֹא מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ
אֶלָּא מְדַבֵּר עַל לִבּוֹ
וְעַל כָּל פָּנִים
אֵין שׁוֹאֲלִין
שְׁנֵי דְּבָרִים כְּאֶחָד
כְּגוֹן אוֹתְךָ
וְאוֹתִי.
ו.
אַתָּה בָּא אוֹ יֵשׁ זְמַן
לְסַדֵּר שׁוּב אֶת הַכָּרִים
לְהַנִּיחַ לְאַט אֶת הָרַגְלַיִם
עַל הָרִצְפָּה מִתַּחְתֶּיךָ
לְנַסּוֹת אֶת הָעוֹלָם
הַבָּא לִקְרָאתְךָ אַתָּה בָּא.
ז.
לָתוּר קַוִּים
לִמְסֹר תֵּאוּר
תּוֹרַת מַרְאֶה
מִמִּזְרָח מַמָּשׁ
מִמֹּשֶׁה חוֹל.
יְמִין אֲדֹנָי עוֹשָׂה
חַיִל קָטָן בִּשְׂמֹאלוֹ
עוֹבֵד כָּל הָאָרֶץ
בְּמִבְרֶשֶׁת אֲפֹרָה
מְטַאטֵא תֵּל־אָבִיב
מֵחֲתִיכַת אֲדָמָה
צוֹעֵק דְּמֵי צִיּוֹן
צוֹחֵק נָבוֹךְ בַּשֶּׂגֶב
וּבְמַטְלִית מְטֻנֶּפֶת
מְנַגֵּב תַּ’נֶּגֶב.
כָּל הָאָרֶץ בַּיָּדַיִם
כָּל הָאָרֶץ מֵרָחוֹק
צוּרָה לוֹבֶשֶׁת
אֲפִלּוּ קִרְיַת חַיִּים
נְקֻדַּת מַבַּט הַצְּחוֹק.
שְׁמֵי הָאָרֶץ
תְּכֵלֶת רַק
מֵעַל לַיָּם
וּלְמַטָּה בַּפִּנָּה
הַקְּרוּם נִבְקָע
תְּהוֹם עוֹלָה
לִירוּשָׁלַיִם אֲבָל
אֲנַחְנוּ רוּחַ
קִרְיַת חַיִּים
עַל פְּנֵי.
עוֹמֵד מוּל הַמַּפָּה
לֹא הוֹלֵךְ
עוֹמֵד בַּהַחְזָקָה.
נִכְנְסָה רוּחַ
הַמַּפָּה עָפָה
הוּא נִשְׁאַר
עִם הָאָרֶץ
רִצְפַּת בֶּטוֹן
תַּחַת רַגְלָיו
נִשְׁמְטָה
מֵרֹב פַּחַד
שָׁבָה הַמַּפָּה
מֵרֹב שִׂמְחָה.
ח.
לְאָן אַתָּה מְמַהֵר
אֵינֶנּוּ צְרִיכִים דָּבָר
רַק זֶה אֶת זֶה לְדַבֵּר
וְקַרְקַע שֶׁאֶפְשָׁר לָקוּם
לָשֶׁבֶת לִשְׁכַּב עוֹפֶרֶת
וּלְהִתְעוֹרֵר.
ט.
יָצָא כְּמוֹ סִירָה נִתֶּקֶת
מִן הַדְּחִיפָה שֶׁל חֲבֵרִים
עָמֹק בַּחוֹל חוֹרֶצֶת
וּלְרֶגַע אֶחָד הוֹפֶכֶת
לִלְשׁוֹן יַבָּשָׁה מְחַלֶּקֶת
יָם יָמִין יָם שְׂמֹאל
וּלְרֶגַע אֶחָד בַּכֹּחַ שֶׁלָּהּ
לַעֲמֹד לְפָנָיו בְּתוֹכוֹ
הִיא אֲדוֹנִית הָעוֹלָם.
אַחַר כָּךְ הַיָּם
עוֹד לֹא בִּמְלֹאוֹ
אֲבָל כְּבָר נִהְיָה לְאֶחָד
אוֹסֵף אוֹתָהּ אֵלָיו
שֶׁתַּרְגִּישׁ קְצָת שָׁם
בְּלִי חֲתִירָה.
- רחל זלוביץ
- יוסי לבנון
לפריט זה טרם הוצעו תגיות
אין עדיין קישוריות מאושרות