זלמן שניאור
גשרים
שירים ופואימות, תר"ס–תרע"ב
פרטי מהדורת מקור: ברלין : הספר; תרפ"ד 1923
‏שירים

תר’ס­–תרס’א

לוּלֵי תִקְווֹתַי הַנְּעִימוֹת, הָרַבּוֹת,

מַרְהִיבוֹת דִּמְיוֹנִי בִצְבָעִים מַבְרִיקִים, ­–

לֹא הִתְאַפֵּק, בְחָזִי הַנִּחָר, הַלֵּב, ­–

הַלֵּב שֶאֲכָלוֹ שִׁמָּמוֹן וּכְאֵב;

וּבְלֵיל כֻּלּוֹ קֶסֶם, עֵת רוּחוֹת מְנַבְּאוֹת,

כּוֹכָבִים בַּתְּכֵלֶת עֵת לַחֲשָׁם מַצִּיקִים, ­–

בַּלָּאט הִתְנַפַּלְתִּי אֶל חֵיק זֶה הַיָּם,

הֶחָבוּק בִּזְרוֹעוֹת הַדְּמָמָה וָנָם. ­–

בּוֹ קַוֵּי אוֹר־סַהַר עִם קֶסֶם נֶאֱרָגִים,

וְכֻלּוֹ בְלִיל תְּכֵלֶת וּצְלָלִים וְזָהָב, ­–

וּפְלֵיטַת בְּשַׂר גֵּוִי, שְׁאֵרִית הָרָעָב,

בְגַלֵּי הַתְּכֵלֶת כְּבָר כִּרְסְמוּ הַדָּגִים,

כְּבָר אָכַל רִקָּבוֹן וְנָקַב הַסָּס,

וְזֵכֶר עַצְמוֹתַי כְבָר נָמֹג וָפַס ­–

לוּלֵי תִקְווֹתַי הַנְּעִימוֹת!

*

לוּלֵי תִקְווֹתַי, אֵל תִּקְווֹת־הַכֶּתֶם

הָרוֹקְמוֹת לְפָנַי מַטָּרוֹת שֶׁל אוֹרָה, ­–

וְהָיָה עִם שַׁחַר, עֵת צִיץ אֵינוֹ נָע,

כֹּל מְְְחַכֶּה שּׁהִנֵּה יוֹפִיעַ דְּבַר־מָה:

וְנִפְנֵף הָאַשָּׁף בְּמַקַּל־הַקֶּסֶם,

וְגָלַל הַלַּיְלָה אַדַּרְתּוֹ הַשְּׁחוֹרָה,

וְזָרְמוּ הַחַיִּים בַּכֹּל וּמִכֹּל,

וְחָיְתָה הַדְּמָמָה בִתְנוּעָה וָקוֹל, ­–

אָז דֹּם הִתְנַפַּלְתִּי מִמִּגְדָּל גָּבֹהַּ,

וּבְהוּרַם לַקָּדִים מָסַךְ הַפַּרְוָיִם,

וְתוֹפַע הַשֶּׁמֶשׁ בַּעֲטֶרֶת קַרְנָיִם, ­–

וַתָּפָז עַצְמוֹתַי הַנְּטוּשׁוֹת בְּלִי נוֹעַ,

וַתַּחֲלֵק בְּחֶמְלָה עַל נִטְפֵי הַדָּם

הַפְּזוּרִים וְנִתָּזִים זְעֵיר פֹּה, זְעֵיר שָׁם… לוּלֵי תִקְווֹתַי הַנְּעִימוֹת!


אודיסה


אָז אַרְגָּמָן מָלֵא קָדִים,

גַּל לֹא לָחַשׁ, בַּד לֹא זָז;

וּמֵעִמְקֵי יַם הָעֵצִים

יָצָא שֶׁמֶשׁ עוֹטֶה פָּז.


מֻזְהָב נִמְנֵם אָז הַיַּעַר,

מופָז יָשֵׁן אָז כָּל נִיר;

רַק צִפֳּרִים שֶׁנֵּעֹרוּ

נִתְּרוּ, עָפוּ פָּצְחוּ שִׁיר.


פִּתְאֹם נָעוּ כָל הָעֵצִים, נָעוּ צִיצִים מְלֵאֵי טָל;

זֶרֶם רוּחַ הֵנִיד פְּרָחִים,

וּבַנַּחַל קָם הַגָּל.


שֶׁמֶשׁ זָהָב הִצְהִיל פָּנָיו,

מִלֵּא הַכֹּל קֶסֶם רָךְ;

הָאַרְגָּמָן הִלְבִּין, הִכְסִיף,

עַד שֶׁהָיָה נֹגַהּ זָךְ.


צֵל מִסְתַּתֵּר נִתַּק חֶרֶשׁ,

דּוּמָם רָעַד, דּוּמָם גָּז;

וְהַגַּן אַט הִתְנוֹעֵעַ,

וְכָל זַלְזַל נָטַף פָּז.


אודיסה תרס’ב


תרס"ב

הִתְפָּרְצָה הַסְּעָרָה לַיַּעַר

וְהָמְמָה אוֹתוֹ בִרְעָמִים;

חָרְדוּ צִפֳּרִים אֶל קִנָּן,

רָעֲדוּ שִׂיחִים נִדְהָמִים.


נִלְחֲצוּ פְרָחִים עֲנֻגִּים

פֶּרַח אֶל רֵעוֹ וְחִכּוּ;

וּגְשָׁמִים חֲזָקִים וְחַמִּים

יָרְדוּ, הִצְלִיפוּ וְהִכּוּ.


אַךְ נִפְזְרוּ עַנְנֵי־הַזַּעַם,

וְעָבַר הַפַּחַד וְנִמְחָה;

וַתֵּצֵא הַשֶּׁמֶשׁ לְיַבֵּשׁ

בֶּעָלִים אֶת דִּמְעוֹת הַשִּׂמְחָה.


נֵעֹר הָאַנְקֹר וְצִפְצֵף,

קָפְצָה הַסְּנָאִית הַצְּהוּבָה,

הַחַרְגֹל אֲרוּךְ־הָרַגְלַיִם ­–

הִתְרוֹנֵן וּמְצַרְצֵר בִּמְשׁוּבָה.


וְרוּחַ־קַל נוֹשֵׁב בְּרַחֲמִים

וְגוֹחֵן אֶל תּוֹךְ הָעֲשָׂבִים;

אֶת רָאשֵׁי זִכְרִיּוֹת הוּא זוֹקֵף

וּמְפַיֵּס נַרְקִיסִים נֶעֱלָבִים.


(רומנס)

יָד עֲנֻגָּה הָיְתָה לָהּ ­–

אִישׁ לֹא הֵעֵז גַּעַת בָּהּ;

זוּג שְׂפָתֶיהָ ­– שָׁנִי־חֵן,

רַק לִנְשִׁיקוֹת נוֹצְרוּ הֵן.


בִּלְחָיֶיהָ הַחַכְלִילוֹת

שִׂחֵק תָּמִיד בְּרַק־הַפָּז;

רָעַד תָּמִיד חֵשֶׁק־רָז

בִּלְחָיֶיהָ הַחַכְלִילוֹת.


אַךְ בַּלֵּיל הַהוּא הַזָּךְ,

עֵת שֶׁשְּׁטָפָהּ צֵל הַסְּבָךְ,

אָז אֶת לִבָּהּ מָסְרָה לוֹ ­–

אֶת כָּל לִבָּהּ מָסְרָה לוֹ.

*

עַיִן שְׁחוֹרָה הָיְתָה לָהּ ­–

אוֹר וָצֵל הִתְנַגְּשׁוּ בָהּ;

עֲלֵי מִצְחָהּ רָעַד עוֹד

טַל־הַיַּלְדוּת מָלֵא־הוֹד.


אַךְ הַשָּׂפָם הַצְּהַבְהָב

נָטַל, מָחָה אֶת הַטָּל;

הַכֹּל נָטַל בִּשְׂחוֹק־קַל

זֶה הַשָּׂפָם הַצְּהַבְהָב.


הֵמָּה נָגְעוּ יָד אֶל יָד,

צֵל הֵגִיחַ, שֶׁמֶשׁ רַד…

אָז אֶת לבָּהּ מָסְרָה לוֹ ­–

אֶת כָּל לִבָּהּ מָסְרָה לוֹ.

*

קְוֻצַּת־עַרְמוֹן הָיְתָה לָהּ ­–

שְׁתֵּי כְתֵפֶיהָ כֻּסוּ בָהּ;

וּלְחָזֶהָ ­– לֹבֶן שֵׁשׁ,

רֵיחַ־קַיִץ וִיקֹד־אֵשׁ.


וַיְהִי עֶרֶב, עֶרֶב בָּהִיר.

שְׁנֵיהֶם טִיְּלוּ דֹם אֲזַי

גַּם בַּחֹרֶשׁ, גַּם בַּגַּיְא,

אָז בָּעֶרֶב, עֶרֶב בָּהִיר.


וַיְהִי עֶרֶב, וַיְהִי לֵיל,

חֶרֶשׁ נָשַׁק צֵל אֶת צֵל;

אָז אֶת לִבָּהּ מָסְרָה לוֹ ­–

אֶת כָּל לִבָּהּ מָסְרָה לוֹ.


ורשה


וּפִתְאֹם כְּאִלוּ שָׁב הַקַּיִץ לַעֲלוּמָיו.

אֵין זֹאת, כִּי הִתְעַגֵּם לְנִצָּנָיו הַמְפֻנָּקִים

וַיִּקְרַע אֶת הֶעָנָן, אֶת הַדּוֹלֵף;

הַשֶּׁמֶשׁ אוֹר בַּשְּׁחָקִים!


וְהוּא מַבִּיט עַל הַיְקוּם הַנּוֹבֵל בְּחֶמְלַת גַּעֲגוּעִים,

בָּאַוִּיר שִׁירָה אִלְּמָה, שִׁירַת פְּרִידָה מְרַפְרֶפֶת;

הַגִּנָּה תַרְכִּין רֹאשׁ כְּמוֹ לִנְשִׁיקַת אִמָּא,

הַנּוֹשְׁקָה וּמְגַפֶּפֶת…


וְהַיְקוּם לוֹקֵחַ בִּרְכַּת פְּרִידָה, בִּרְכַּת אוֹרָה,

וּמַבִּיט נִכְלָם, תָּם לִגְסִיסַת אֵם הַחַיִּים;

רַק רוּחַ קַל מְרַקַּע עָבֵי־כֶסֶף קַלִּים

וְרוֹדְפָם מִשָּׁמַיִם.


כּוֹכָב נָפַל, כּוֹכָב צָלַל

בְּמַחֲשַׁכִּים ­–

מְאוּם לֹא נִכָּר; רַבִּים נוֹתְרוּ

כּוֹכְבֵי־זֹהַר בַּמֶּרְחַקִּים.


דִּמְעָה נָזְלָה מִמְּקוֹר נַפְשִׁי

נֶגְדֵּךְ עָתָּה; וְאַתְּ לֹא תִרְאִי: הַרְבֵּה, הַרְבֵּה

דְמָעוֹת נוֹזְלוֹת פֹּה מִלְּמָטָה.


ורשה


תרס’ג

עוֹד לֹא נוֹצְרָה הַיָּד שֶׁתִּשְׁבֹּר רְצוֹנִי,

וִיהִי זֶה צִדְקָתִי וִיהִי זֶה עֲוֹנִי!

וּבְכָל אֲשֶׁר יִכַּף רְצוֹנִי הֶחָזָק

בְּיֶתֶר עֹז יַחֲזֹר יִתְקוֹמֵם בְּתוֹכִי

וְהִפִּיל אֶת דּוֹרְכָיו קַל, נַעֲרָץ כַּבָּזָק ­–

נְבִיא־עוֹלָם אָנֹכִי!


וְכָל אֲשֶׁר יוּרְמוּ וְקָרְבוּ הַכְּתָלִים,

וְכָל אֲשֶׁר יִרְבּוּ וְקָדְרוּ הַצְּלָלִים

יוֹסִיפוּ גַעְגּוּעַי לְאוֹרָה הִתְגַּבֵּר

וְתַאֲוַת־נִצְחוֹנִי ­– לְהַרְגִּיז בְּכֹחִי,

לְבַקֵּעַ אֶת קִירוֹת הָאֶבֶן וּלְשַׁבֵּר ­–

קְשֵׁה־עֹרֶף אָנֹכִי!


אָנֹכִי אֶת נִשְׁמַת־הַיֹּפִי הַגְּדוֹלָה,

הַתֹּעָה וּבֹכָה וְאֵין מַאֲזִין לְקוֹלָהּ,

אֶרְקֹם בְּשִׁירַת־נְצָחִים כַּבִּירָה

וְאוֹסִיף עָלֶיהָ מִדָּמִי וּמֹחִי,

וְנַפֵּץ בִּפְנֵי כָל הָעוֹלָם הַשִּׁירָה ­–

עַז־פָּנִים אָנֹכִי!


לֹא אֶלְעַג בִּפְנֵי הָעֲבָדִים־אֲדֹנִים,

לֹא תְחִנָּה אַשְׁמִיעַ, לֹא תְלוּנַת אֵין־אוֹנִים,

מִכָּל לְבַב־בַּרְזֶל עוֹד קָשֶׁה זֶה שִׁירִי

וּבֶטַח בּוֹ אֶחְתֹּר לִלְבָבוֹת בְּכֹחִי,

וְאִם נִיצוֹץ מְנֻדָּח שָׁם גּוֹסֵס עֲרִירִי ­–

וּבְלַעְתּיו אָנֹכִי!


ורשה


לֹא אֶחְפּץ, כִּי אִישׁ זָר יִתְעָרֵב בַּחֲלוֹמוֹתַי,

אֶת זֶמֶר לִבִּי אֶחְפֹּץ שִׁיר עֲרִירִי;

בְּלִבִּי אֶבְרָא לִי אַף קָבֹר בּוֹ אֶקְבֹּרָה

אֶת הֵד רִגְשׁוֹתַי זֶה, אֶת רִקְמוֹת שִׁירִי.

יָקָר לִי הַשִּׁיר עֵת תּוֹסֵס הוּא בְנַפְשִׁי,

וּמְמַלְּאָהּ רוֹמְמוּת וּבְדִידוּת־רָז וּנְהָרָה;

וּבְהִתְפָּרְצוֹ שׁוֹבָב, חַי, וְהִרְטִיב לִבּוֹת זָרִים –

הוּא מֵת, כְּבָר מֵת בִּשְׁבִילִי וְהָיָה לִי לְזָרָא.

צְמֵאִים נֵצֵאָה בַּבֹּקֶר,

צְמֵאִם לַזֹּהַר,

וּנְכוֹנִים אֲנַחְנוּ לִבְלֹעַ

אֶת שֶׁמֶשׁ הַשְּׁחָקִים

בְּרַעֲבוֹן־עֲנָקִים –

וּלְרַוּוֹת אֶת רִגְשׁוֹת הַנֹּעַר.

וְיוֹמָם כִּי תַךְ עַל רֹאשֵׁנוּ

רַק קֶרֶן בּוֹעֵרָה,

נַפְשֵׁנוּ הַקְּטַנָּה מֵרֹב אוֹר

נִכְנַעַת מִתְיַגְּעָה,

וּלְחֹשֶׁךְ מִתְגַּעְגְּעָה,

וּבְבוּשָׁה בַּצֵּל נִסְתַּתֵּרָה…


… וּבִסְגֹר שַׂר־הַחַיִּים לָאָדָם

כָּ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה וּקְרוֹבָה

עוֹד הַקְּרָב וְהַתִּקְוָה לְפָנָיו,

מֵאַחֲרֵי הָרָע עוֹד יֵשׁ טוֹבָה.


אַךְ הָאִישׁ, שְׁכוּר הַגִּיל וְהָאשֶׁר,

לְמָה יְקַו עוֹד וְיִתְנַבֵּא?

לְמַעְלָה מֵאשֶׁר אֵין אשֶׁר,

אַךְ תַּחְתָּיו אֲסוֹנוֹ מִתְחַבֵּא…


אֵין קֵץ לַכּוֹכָבִים וּלְעוֹלָמוֹת אֵין סוֹף,

וּלְיַם־רִגְשׁוֹת־לִבִּי אֵין תִּכְלָה, אֵין חוֹף.

כַּבִּירִים וּגְדוֹלִים הֵם כֹּחוֹת־הָעוֹלָם,

וּבְנַפְשִׁי הַצְּעִירָה אָכִילָה אֶת כֻּלָּם.


וּמַדּוּע־זֶה אֶשְׁמֹר אֶת כֻּלָּם בִּלְבָבִי,

וְאַף אֶחָד מֵהֶם אֵינוֹ מֵכִיל לְבָבִי?!


וָמַתִּי – וּמֵתוּ הָעוֹלָמוֹת שֶׁבִּי;

אַךְ עוֹלְמֵי־הָרוֹם עוֹד יַזְהִירוּ בִדְמִי;

אַף רַעֲבוֹן־הָעַד שֶׁל הָאָרֶץ הַשְּׁחוֹרָה

בִּלְבָבִי, שֶׁהֵכִיל אֶת כֹּל, לֹא אֶשְׁבֹּרָה.


וּמַדּוּעַ הֵם כֻּלָּם לִי יִגְוְעוּ בְמוֹתִי,

וּלְאֶחָד מִכֻּלָּם לֹא אֶחְסַר בְּמוֹתִי?


I

חָפְשִׁי טִיֵּל גַּל עֲנָק

עַל מֶרְחַב־מֵי אֹקְיָנוֹס, –

וְנִפְגַּשׁ עִם שֵׁן־צוּר עֲנָק,

וְנֻפַּץ מֵאֵין מָנוֹס.


וְהַרְבֵּה חִפֵּשׂ עוֹד הַצּוּק

אֶת מִשְׁבַּר־הָעֲנָקִים,

לְהִלָּחֵם אִתּוֹ עַד שֶׁיַּז

הַקֶּצֶף לִמְרוֹם־שְׁחָקִים.


אַךְ אִלֵּם קָפָא כָל הַיָּם

בִּדְמִי־חֲרָדָה סְבִיבוֹ;

וַיֵּהֹם אַט, וַיְבַכֶּה דֹם

אֶת גַּל הָעֹז חֲבִיבוֹ…


II

וְהַרְבֵּה גַלִּים עָבְרוּ כְבָר,

הֵבִיאוּ בְשׂוֹרוֹת סוֹד;

וְאֵלַי לֹא בָא, לֹא בִּשֵּׂר גַּל,

וְאוֹר לֹא נִבָּא עוֹד.


הַגִּידָה, גַּל, הַגִּידָה, אָח,

מֵאַיִן אַתָּה בָא?

הֲמִן הַנּוֹף שֶׁלִּבִּי שָׁם –

הֵבֵאתָ לִי דְּבַר־מָה?


אַךְ בָּא הַגַּל וְנֶחְפָּז הוּא

מְלֵא לַחַשׁ רָז וָזִיו;

וּבָא עוֹד גַּל וְעוֹבֵר הוּא,

וּבְשׂוֹרָה אֵין בְּפִיו!…


א. חֲזוֹן הַבְּרִיאָה


וְאָחַז אָז בּוּלְמוּס מְשֻׁנֶּה

בָּאָרֶץ אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים,

וְעָזְבוּ בָתֵּיהֶם בַּכְּפָרִים,

וּבָנוּ אָז בָּתִּים חֲדָשִׁים.


בְּמָקוֹם צַר אֶחָד אָז יִבְנוּם

מִסְּלָעִים וּלְבֵנִים קְרִירִים,

אֲטוּמִים בִּפְנֵי יַם־הָאַוִּיר

וְקַוֵּי־הָאוֹר הַמַּזְהִירִים.


הֵם יְאַבְּנוּ אֶת חֲזֵה־הָאֲדָמָה,

וִירַצְּפוּ אֶת תַּלְמֵי־הַגַּנִּים,

וִיחַנְּקוּ כָל צֶמַח, כָּל פֶּרַח,

הַפּוֹרֵץ לְחַיִּים רַעֲנַנִּים.


וְנִלְחֲצוּ כֻלָּם בַּבָּתִּים,

וְחָיוּ בְלִי גִיל וַאֲנָחָה;

כְּאִלּוּ הִתְכַּוְּצָה הָאָרֶץ,

וְאֵין עוֹד לָשֶׁבֶת בִּרְוָחָה.


וְעָבְרוּ הַדּוֹרוֹת בְּחָפְזָה,

וּבְלָעָם הַנֵּצַח בַּצָּמָא;

וְהָלֹךְ וְרָפֹה יֵלֵכוּ

בְּנֵי־אָדָם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.


וְגָוְעוּ מֵחֹסֶר אוֹר וְאַוִּיר

בְּחוֹמוֹת־הָעִיר הָאֲטוּמוֹת;

וְעָזְבוּ אַחֲרֵיהֶם רַק שְׁלָדִים,

וְחָרְבוֹת־שֶׁל־כְּלָאִים עֲגוּמוֹת…


וּבְרִנְנַת־תְּחִיָּה רוֹמֵמָה

וּנְקָמָה לַ"מֵּתִים" הָרָעִים,

יִתְפָּרְצוּ אָז כֹּחוֹת־הָאָרֶץ

מִתַּחַת עֲרֵמוֹת־הַסְּלָעִים.


יִתְפָּרְצוּ כִמְנַצְּחִים גְּאֵיוֹנִים

בָּאָרֶץ יְעָרִים־עֲנָקִים,

בַּדֵּיהֶם יְחַבְּקוּ מְלֹא־תֵבֵל

וְרֹאשָׁם יְפַלַּח הַשְּׁחָקִים.


וְתָמִיד יְסַפְּרוּ הַיְּעָרִים

בִּלְחִישַׁת־הוֹד קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה,

עַל־אֹדוֹת נַנָּסִים שֶׁהָיוּ

וּמֵתוּ בַּעֲוֹן שָׂנְאָם אוֹרָה.


וּכְעֵד לָאַגָּדוֹת הָהֵנָּה,

מֵאֵיזוֹ מַפֹּלֶת־נְצָחִים,

אָז תִּפֹּל לְבֵנָה מְבֻקָּעָה,

וְתִטְבַּע בְּחֵיק יַם־הַצְּמָחִים.


ב. חֲזוֹן הָאָדָם


עָזֹב יַעֲזֹב אָז הָאָדָם

קְרָבוֹת־אַחִים, קְרָבוֹת־דָּמִים,

וְעִם הַבְּרִיאָה הָעֲנָקִית

יָחֵל לִתְגָּר קְרָב־עוֹלָמִים.


לָחֹם יִלְחַם אֶת הַבְּרִיאָה,

הַמּוֹשֶׁלֶת עַל אֲדָמָה

וּמִתְעַמְּרָה עִם הַחַיִּים

בִּזְדוֹן־בִּטְחָה וּבְיָד רָמָה.


וְהִתְפַּתְּלוּ שְׁנֵי הַכּחוֹת,

וְהִתְאַבְּקוּ הָעֲנָקִים:

רְצוֹן הָאָדָם, שִׂיא רַעְיוֹנוֹ

וְכֹחוֹת־אֵין־סוֹף הַחֲזָקִים.


הַרְבֵּה דוֹרוֹת יִתְאַבָּקוּ,

יוּטְלוּ זֶה עִם זֶה כְּקוּבְיָא;

הַרְבֵּה כּחוֹת יִוָּלְדוּ

אַף יֵרָמְסוּ בָעַרְבּוּבְיָה.


רֶגַע יִגְבַּר זֶה, וְרֶגַע

יִגְבַּר אוֹיְבוֹ בֶּן־אֵיתָנִים;

כֹּה חֲלִיפוֹת יַעֲלוּ, יֵרְדוּ,

כֹּה חֲלִיפוֹת הַרְבֵּה שָׁנִים.


אַךְ מִקֵּץ יְנַצַּח אָדָם,

הַכֹּל יַדְבִּיר תַּחַת יָדוֹ;

וְהִתְמַכֵּר לוֹ הַטֶּבַע

נִכְנָע, כָּבוּשׁ, וַעֲבָדוֹ.


כָּל אֵיתָנֵי יַם־הַנֵּצַח

לוֹ יִשָּׁמְעוּ אָז בְּיִרְאָה;

וּכְצִפֳּרִים לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ,

כָּל הַיְקוּם לוֹ יֹאמַר שִׁירָה.


אַף הַשְּׁכִינָה תַשְׁלִיךְ אָרְצָה

זֵר גְּאוֹנָהּ מֵעַל מִצְחָהּ,

תִּשְׁבֹּר, תִּמְסֹר שַׁרְבִיט־זְהָבָהּ

אֶל הָאָדָם אֲשֶׁר נִצְּחָהּ.


וְהָאָדָם ­– הוּא יְקַבְּלַם

בִּשְׂחוֹק־זֹהַר, נִפְלָא־נוֹרָא;

וּכְמוֹ אֵל בִּבְרָאוֹ תֵבֵל,

יִצְלֹל אַט תּוֹךְ רַחֲשֵׁי אוֹרָה…


בָּאֲפֵלָה הֵם מִתְרַקְּחִים,

מֵאֲפֵלָה הֵם מִתְרַקְּמִים,

מִן הָאֹפֶל הֵם נִזּוֹנִים ­–

וּבָאֹפֶל מֵתִים הֵם.


יֶשְׁנָהּ שֶׁמֶשׁ! אַךְ לְחִנָּם:

הִיא מַשְׂבִּיעָה רַק הַשְּׂבֵעִים;

אֶת הָרְעֵבִים לֹא תַשְׂבִּיעַ,

עַל בְּנֵי־אֹפֶל פּוֹסְחָה הִיא.


וְהַשֶּׁמֶשׁ הִיא רַק אַחַת ­–

וְלָאַחַת כֻּלָּם כּוֹרְעִים;

כּוֹרְעִים לָהּ גַּם בְּנֵי־הָאֹפֶל ­–

אַך לֹא תַעֲנֶה אוֹתָם הִיא…


וּבְבַקֵּשׁ לִבִּי דָבָר קָדוֹשׁ, מֵאִיר

וְכָלָה כֹּחוֹ וְלֹא יִמְצָא ­–

וְרִמָּה אֶת צִמְאוֹנוֹ בַחֲטָאִים

וְעֲוֹנוֹת שִׁמְצָה.


אָז יָקוּץ פִּתְאֹם בָּם וּזְרָקָם אַחֲרֵי גֵווֹ,

מִתְכַּוֵּץ הוּא מְלֵא מְרִי וּדְמִי צִפִּיָּה

וּמְחַכֶּה גַלְמוּד בֵּין לְבָבוֹת קְטַנִּים

לְעֵת שֶׁל תְּחִיָּה.


מְחַכֶּה הוּא לַנֵּס, שֶׁיָּקִים אֶת אוּלַמָּיו,

אֶת מִקְדָּשָׁיו הַהֲרוּסִים עָתָּה;

וְנָמֵק בְּגַעֲגוּעָיו אָז וְנִלְאָה,

וְשָׁב וְחָטָא.


רֵיקִים הַחַיִּים בִּשְׁאוֹנָם וְיָפְיָם

לַחוֹלֵם הַמְבַקֵּשׁ וְעוֹרֵג כָּל־חַיָּיו ­–

וּבְכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה וְחָסֵר

לוֹ עִנְיָן לְמַלֵּא מַאֲוַיָּיו.


וְעָלָה לְבָבוֹ בְּלַבַּת תַּאֲוֹתָיו,

וְזָקֵן ­– וּמָצָא לְרַגְלָיו מֻשְׁלָכִים

כָּל אוֹתָם הָאוֹצָרוֹת שֶׁבִּקֵּשׁ,

כָּל אוֹתָם הָאוֹרִים, הַפְּרָחִים…


אַךְ רֵיק כְּבָר לְבָבוֹ מִתַּאֲוָה קוֹדַחַת,

בְּחֶמְלָה הוּא מַבִּיט עֲלֵיהֶם יָגֵעַ

וְזוֹכֵר תַּאֲוֹתָּיו שֶׁנִּדְּפוּ,

וְנֶעֱצַב וְשָׁב וְהִתְגַּעֲגֵעַ.


אָז יָבֹא לָאָדָם הַמָּוֶת וַעֲזָרוֹ:

אַחֲרוֹנֵי גַעֲגוּעָיו יְיַשֵּׁן בַּדְּמָמָה,

וְעוֹלָמוֹ הָרֵיק בּוֹ כָּל חַיָּיו

יְמַלֵּא חִישׁ גַּל שֶׁל אֲדָמָה.


וְהָיָה כִי יֵרֵד קַו זָהָב וּנְקָבְךָ,

וְנָגַע וְדָפַק עַל דַּלְתוֹת לְבָבְךָ,

לְבָבְךָ הֶהָרוּס וּמְשֹׁמָם בְּלִי עִתּוֹ,

וּדְבַר־מָה רַק זָע עוֹד וְנָע שָׁם לְאִטּוֹ ­–

וְאָמַרְתָּ לוֹ: בֹּא!

בֹּא, בְּרוּךְ אֵל הָאוֹר, אֶל חַדְרֵי לְבָבִי,

הֱיֵה לִי לְאָב וְלִמְנַחֵם וְנָבִיא,

הַשְׁמֵד קוּרֵי הַצֵּל, רַפֵּא בִדְקֵי הַסֵּתֶר

מִסְּפֵקוֹת נִזְדַּקְּנוּ בְּעוֹד לִבִּי בִי בֹסֶר,

מֵרֹב פְּשָׁעִים קַלִּים וּמֵרֹב עֹנֶג חֹל

וּמִכְּפִירָה בַכֹּל…

בֹּא, שְׁלִיחַ הַשֶּׁמֶשׁ וּמְבַשְּׂרוֹ, הוֹ בֹּא!

אַתָּה אוֹרֵחַ מְאֻחָר­–אַךְ בִּשְׁבִילְךָ עוֹד נוֹתָרוּ

שְׁיָרִים שֶׁל תִּקְוֹת וַחֲלוֹמוֹת לֹא נִפְתָּרוּ;

בֵּין עִיֵּי חָרְבָּנוֹ שֶׁל מִקְדַּשׁ לְבָבִי

יֵשׁ זִיק, שְׂרִיד אֵשׁ קֹדֶשׁ מִמִּזְבַּח זְהָבִי,

שָׁם נִכְלָם כְּחוֹטֵא מִתְנַחֵם יִתְחַבֵּא,

זִיק יָתוֹם זֶה לַבֵּה וְלַבֵּה,

פְּחָה בוֹ בְחֶמְלָה וְטוֹבוֹת לוֹ נַבֵּא.

לוּ גַם כָּזָב נְבוּאָתְךָ ­– אַךְ כָּזָב־מְנַחֵם,

יְהִי שֶׁקֶר חֶזְיוֹנְךָ ­– אַךְ יָפֶה וּמְרַחֵם;

לוּ לִבִּי אַךְ יִבְלַע דְּבָרֶיךָ בָּרָעָב

וְנִכְנָע יִסְתַּבֵּךְ בְּרִשְׁתְּךָ־זָהָב,

לוּ לִבִּי רַק יַאֲמִין בָּךְ! ­–


תרס"ד

מִשְׁתַּפְּכִים הַקּוֹלוֹת, מִתְלַכְּדוֹת

גַּם יַחַד אֲנָחוֹת וּזְמִירוֹת,

שֶׁפָּלְטוּ לְבָבוֹת נִפְצָעִים,

שֶׁבָּרְאוּ נְפָשׁוֹת צְעִירוֹת.


מִתְלַכְּדוֹת אֲנָחוֹת וּזְמִירוֹת,

מִתְפָּרְצוֹת בְּעֹז וּמִתְנַשְּׂאוֹת,

בְּסָחֲפָן עוֹלָמִים וּנְשָׁמוֹת

בִּבְלִיל שִׁיר וּבְכִיָּה, וּנְמַסּוֹת.


מְזַמְּרִים לְבָבוֹת וּבוֹכִים

אֶת כָּל עֵת הֱיוֹתָם וְגֹוְעִים,

וַאֲחֵרִים מֵרְקָבָם יִוָּלְדוּ,

עוֹד גְּדוֹלִים מֵהֵמָּה וְטוֹבִים.


וְזִמְּרוּ וְרָקְבוּ וּבָרְאוּ,

וְעָמֹד לֹא יַעַמְדוּ לְעוֹלָם;

וְנֶפֶשׁ הַתֵּבֵל נִשְׁאֶרֶת

רַק רֵיקָה וּצְמֵאָה לְקוֹלָם.


וּבְשׁוּב זֶה הָאָבִיב וְצֹהֵל

מְלֵא שִׁכְרוֹן־הוֹלֵלוּת עַל סְבִיבִי,

וְשָׁבוּ תַאֲוֹתַי לְלַהֵט,

וְשָׁב גַּם לִפְרוֹחַ אֲבִיבִי.


וּבְנֶפֶשׁ מְלֵאָה גִיל רוֹתֵת

וּלְעוֹד גִּיל וְחַיִּים רְעֵבָה,

אֶתְפָּרֵץ לָרְחוֹב וְאֶסָּחֵף

עִם הֶמְיַת הָעִיר הַשּׁוֹבֵבָה.


שָׁבָה הָעֶדְנָה לָעֵצִים ­–

רַוָּקִים וּבְתוּלוֹת שֶׁבָּלוּ;

הַלָּלוּ מִתְהַדְּרִים בִּירוֹקִים,

וּבְרִקְמַת נִצָּנִים הַלָּלוּ.


ואָצִים הֲמוֹנִים, הֲמוֹנִים,

אוֹבְדִים וְנִגְלִים בָּאוֹרָה,

כְּלַהֲקוֹת פַּרְפְּרֵי לַיְלָה

בְּנֹגַהּ, בְּאוֹרַת הַמְּנוֹרָה.


חֲלִיפוֹת גַּוָּנִים מִשְׁתַּעְשְׁעִים

בְּקַרְנֵי הַשֶּׁמֶש וּזְהָבָן;

וְרוֹטְטִים יְצֻרֵי הַבָּשָׂר

מִתַּחַת לְדֹק מֶשִׁי לָבָן.


וּצְחוֹק, תְּנוּעוֹת־חֵן וּמַבָּטִים

כְּחֻלִּים וּשְׁחוֹרִים וְחוּמִים

מְבַקְּעִים כְּמַטֶּה שֶׁל משֶׁה

בַּלֵּב מַעְיְנֵי אשֶׁר סְתוּמִים.


וּצְחוֹק, תְּנוּעוֹת־חֵן וּמַבָּטִים

מֵעוֹלַם הַחֲלוֹם מַעֲבִירִים,

וּמְבִיאִים לְעוֹלַם אוֹר קַיָּם,

לְחַיִּים שֶׁל עֹנֶג וְשִׁירִים.


וְעַל כָּל עֵץ פּוֹרֵחַ שֶׁאֶפְגּשׁ,

וְעַל כָּל נַעֲרָה יָפָה חוֹלֶפֶת

עוֹד בְּרָכָה חֲדָשָׁה אֲבָרֵךְ,

עוֹד תַּאֲוָה בְלִבִּי נוֹסֶפֶת.


וְעִם כָּל־עֵץ פּוֹרֵחַ שֶׁאֶפְגּשׁ

מִתְעוֹרֵר הָרַעְיוֹן בְּמֹחִי,

כִּי אַחֵר הוּא יִתְלשׁ אֶת פִּרְיוֹ

וְרַק לֹא אֲנִי, לֹא אָנֹכִי.


וְעִם כָּל יְפֵהפִיָּה שִׁעוֹבְרָה

מִזְדַּעְזְעָה הַקִּנְאָה בְּתוֹכִי,

כִּי אַחֵר יְאַמְּצָהּ אֶל לִבּוֹ,

וְרַק לֹא אֲנִי, לֹא אָנֹכִי.


אֲנִי אֵינֶנִּי מְבַכֶּה אֶת־הַחַיִּים אֲשֶׁר אֶעֱזֹב:

עֲלוּבִים הֵם וְאֵינָם כְּדָאִים דִּמְעָה נֶאֱמָנָה;

אֲנִי מְבַכֶּה אֶת הֶעָתִיד הָרָחוֹק עִם סוֹדוֹתָיו,

שֶׁאוּלַי גַּם דְּבָרַי, אֲשֶׁר אֶכְתֹּב פֹּה, לֹא יִרְאוּ…


אֲנִי אָמוּת ­– וְאַחֲרֵי מוֹתִי עוֹד הַכֹּל יִרְאֶה עֶדְנָה,

וְכִקְרוּם תִּשְׁתַּנֶּה הָאֲדָמָה וְתִבְלֶה וְתִתְחַדָּשׁ;

קְרָבוֹת יִתְחוֹלְלוּ וְשָׁקְטוּ, וּשְׁכוּרַת דְּמֵי חַלָלִים

תִּתְפָּרֵץ “פְלוֹרָה” וְכִבְּשָׁה בִצְבָא־יֶרֶק כָּל הָאָרֶץ.


וּבָא בַרְזֶל הָעוֹלָמִים וְקִצֵּץ אֶת הַצְּמָחִים,

וְעָלוּ בָאֵשׁ וְעָשָׁן וּלְבָתֵּי־כְלָאִים יִהְיוּ:

בָּם יִתְחַבֵּא מִן הַבְּרִיאָה הָאָדָם עִם הַזָּהָב,

אֲשֶׁר גָּנַב בְּחֵרֶף נֶפֶשׁ מִכִּלְיוֹת הָאֲדָמָה.


וּבְהָעִיק נִטְלֵי זְהָבוֹ עַל לִבּוֹ עַד לִפְצוֹעַ,

וּבְהַשְׂכִּיר אוֹתוֹ בְרָקָם הַקָּר עַד גֹּעַל־נֶפֶשׁ ­–

וְעָזַב אוֹתָם פִּתְאֹם, וְהָלַךְ לוֹ לְבַקֵּשׁ

אוֹר גָּנוּז בְּקֶרֶב אוֹרָה וְחַיִּים בְּקֶרֶב חַיִּים…


וְתִרְבֶּינָה הַחֲדָשׁוֹת וִיצִירֵי לְבָבוֹת גְּדוֹלִים,

וְעַל הַבִּנְיָן שֶׁלֹּא נִגְמָר יוֹסִיפוּ יוֹם יוֹם לְבֵנִים,

וּבִקְטֹן הַיְסוֹד מֵהַחֲזִיק אֶת הַבִּנְיָן, אֲשֶׁר עָלָיו ­–

וְהִתְמוֹטֵט וְהִתְבַּקַּע, וְכָל הַמִּגְדָּל אַחֲרָיו.


וְהָאָדָם בֶּן־הַמַּעֲלָה יִפּוֹל שֵׁנִית מָטָּה

וּפִרְפֵּר אָז בִּפְצָעָיו תַּחַת הֶרֶס שִׂיא מִקְדָּשָׁיו;

וּבְעוֹדוֹ דַךְ וּמְהֻמָּם, וּכְבָר יִשְׁאַף לַעֲלוֹת שֵׁנִית

בַּגֶּרֶם הָרָעוּעַ שֶׁל מַעֲלוֹת רוֹמְמוּתוֹ.


וַחֲלוֹמוֹת חַיֵּי עַד וְחִידוֹת יְמֵי בְרֵאשִׁית

יִפָּתְרוּ בִלְשׁוֹן רַהַב, וְשָׁבוּ וְהִשְׁתַּכָּחוּ.

לְשַׁד מֵתִים יִינַק אֶחָד, וְלַשֵּׁנִי יוֹשִׁיט חַיִּים;

וְגוֹי עִם גּוֹי יִתְבּוֹלָל, וְהִשְׁתַּנּוּ, וְהִתְפָּרָדוּ.


דּוֹר־שִׁעְבּוּד אֶחָד יִמַּק בַּחֲלוֹמוֹת וּבִכְבָלִים;

וּבָא דוֹר שֵׁנִי צָעִיר, שֶׁכְּנָפָיו עוֹד לֹא צִמְּחוּ,

וְרָצַף בְּשִׁלְדֵי אָבוֹת אֶת־דַּרְכּוֹ הַמְסֻכָּנָה,

וְעָבַר בְּשִׁיר נִצָּחוֹן שֶׁחָרְזוּ כְבָר הָאָבוֹת…


כֵּן יִהְיֶה, כֵּן יִשְׁתַּנֶּה בַּחֲלִיפוֹת צִבְעֵי קֶסֶם ­– ­–

וְאָנֹכִי אֶת־כָּל זֹאת לֹא אֶרְאֶה, לֹא, לֹא אֶרְאֶה!

לִי נִתְּנָה רַֹק הָרוּחַ לְנַבְּאוֹת, אַךְ לֹא לִרְאוֹת…

הָהּ, מַעְיָן קַר וְגָדוּר לְעֵינֵי מֵת בַּצָּמָא


וְצַר לִי, צַר לִי, תֵּבֵל, צַר לִי עַד לְיֵאוּשׁ,

שֶׁיַּחַד עִם תֹּם חַיַּי כָּל הַחַיִּים לֹא יִתַּמּוּ,

וְהוֹסִיפוּ עוֹד לְרַקֵּד עַל קִבְרִי, שֶׁכְּבָר נִמְחָק,

אֶת מְחוֹלָם הַפָּרוּעַ עִם פִּזְמוֹנָיו הָעֲלִיזִים.


וַאֲנִי מָה אֶתְאַו לִחְיוֹת לָנֶצַח זָךְ וְנִזָּר

מִזִּרְמֵי חַיִּים גּוֹרְפִים, צְלוּלִים וַעֲכוּרִים;

לָגוּר עַל רֹאשׁ צוּק שֶׁל הָר עֲרִירִי פֶרֶא,

וְלִחְיוֹת חַיֵּי פְרָאִים כָּהָר הַלָּז בְּעַצְמוֹ;


לָצֵאת בִּלְבוּשׁ אָדָם וְלִישׁוֹן בִּנְקִיק סֶלַע

עַל מַצַּע פִּרְחֵי הָרִים וּבְמִכְסֵה עוֹר שֶׁל נָמֵר;

לִשְׁתּוֹת טַל בַּשָּׂדֶה וְלֶאֱכוֹל פְּרִי גַרְגָּרִים,

לְהַשְׁכִּים קוּם עִם שֶׁמֶשׁ וְלָנוּס עִמּוֹ יָחַד.


וְרֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה לְהָצִיץ אֶל הַחַיִּים,

שֶׁיִּסְעֲרוּ לְרַגְלַי בְּזָדוֹן לְבָלְעֵנִי;

לִבְכּוֹת אֶת מַפַּלְתָּם וְלָשִׁיר עִם נִצְחוֹנָם,

שֶׁיִּירְשׁוּ זֶה אֶת זֶה כֹּה נֶצַח, נֶצַח, נֶצַח…


וּבְפַרְפֵּר שָׁם מִלְּמַטָּה הַחַיִּים בִּגְסִיסָתָם,

לָשֵׂאת קִינָה גְדוֹלָה, שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ עוֹד הַשְּׁחָקִים;

וְעָנָה לִי הֵד־גְּבָעוֹת וְאָבַל אִתִּי יַחַד,

וּבְנָפְלִי מֵת­–עַל פִּגְרִי עוֹד יִסְתּוֹבֵב הֵד־הֶהָרִים…


קוֹדֵר שַׁחַק, חִוְּרָה אֶרֶץ,

מָוֶת־עַד מְנַבְּאָה סוּפָה;

וּבְתוֹךְ חֶדְרִי חֹם וְאוֹרָה,

וּבְאוֹר גַּם נַפְשִׁי שְׁטוּפָה.


עִם יְלֵל הַסּוּפָה אֶתְאַו

לָצֵאת רוֹתֵת, חַי בְּמָחוֹל;

גַּל שְׂחוֹק־אשֶׁר בָּא בִגְרוֹנִי

וּלְעָצְרֶנּוּ ­– אֵינִי יָכֹל:

חַ, חַ, ח…

­­­­­­­­­­­­­­­­*

גִּיל וְתַאֲוָה שָׂח הַפְּסַנְתֵּר;

אֶל הַפְּסַנְתֵּר הִיא יוֹשָׁבֶת,

עַל הַמְנַעְנְעִים רוֹקְדָה יָדָהּ,

וּבְעֵינֶיהָ ­– אֵשׁ־אַלְמָוֶת.


­– “כַּמָּה אֹהֲבֵךְ!”­–לָהּ אֶלְחַשׁ,

הִיא בִצְחוֹק אֶל עֶבְרִי פַוֹנָה;

סוֹחֵף, גּוֹרֵף זֶרֶם שְׂחוֹקָהּ;

לִבִּי בוֹכֶה, וַאֲנִי עוֹנֶה:

חַ, חַ, חַ…

*

עַתְָּה צַר לִי, צַר לְלִבִּי,

מֶרְחַב עוֹלָם, אֵין סוֹף חַיָּיו;

צָנוּם לִי אוֹר יוֹם וּלְנַפְשִׁי

כָּל הָאָדָם עִם מַאֲוַיָּיו.


וּבְאַרְבַּע אַמּוֹת קִבְרִי

שָׁם בָּרְחָבָה אֶשְׂתָּרֵעַ;

שָׁם גַּם עִם הָאֹפֶל אַשְׁלִים,

אֶסְפֹּג טְחָב וָאֱהִי שָׂבֵעַ ­– ­–

חַ, חַ, חַ…


מְנַשְּׁבוֹת רוּחוֹת קָרוֹת בַּחֲלַל הָעוֹלָם,

וּנְהִימָתָם ­– פִּזְמוֹן־סְתָו וְיֵאוּשׁ־עַד;

זוֹחֲלִים קִרְעֵי־אֵד ­– הַרְרֵי מַחְשְׁבוֹת־דְּאָגָה

וּמַה לָּהֶם וְלַחְפֹּז? לְאַט לָהֶם, לְאַט!

אִם כֹּה אוֹ כַךְ וְהָאָרֶץ חַיָּה כְּמִנְהָגָהּ…


וּבְתוֹךְ הָאֵד הֶעָכוּר מִתְרוֹצְצִים בְּנֵי־אָדָם

וְקַר לָהֶם מִבַּחוּץ, וְקַר לָהֶם מִבִּפְנִים

כִּי נַפְשָׁם אַף הִיא קֶרַח, וְגֹלֶם קַר ­– לְבָבָם;

הֵם רָצִים לְבַקֵּשׁ אֵשׁ, לְבַקֵּשׁ אֱלֹהִים,

לְהָחֵם גֵּו וָנֶפֶשׁ, וְלֹא יִמְצְאוּ עַד גָּוְעָם.


וְאִישׁ אִישׁ עֵבֶר אַחֵר לוֹ, וּלְאִישׁ וְאִישׁ מַסְלוּלוֹ,

אַךְ כֻּלָּם מְבַקְּשִׁים דָּבָר אֶחָד ­– אֵשׁ!

וּבְכָל זֹאת, אִישׁ אֶת צַעַר אָחִיו לֹא יֵדָעוּ,

עוֹרֵג לֵב לְלֵב וּפֶה לִנְשִׁיקוֹת פֶּה, אַךְ יֵשׁ

שֶׁכְּתוֹךְ הָאֵד אִישׁ אָחִיו נֶצַח לֹא יִמְצָאוּ.


וְיֵשׁ גַּם שֶׁמִּתְנַגְּשִׁים שְׁנַיִם תּוֹעִים בָּעֲרָפֶל,

וְצוּר בְּצוּר… וְנָגַח לֵב אֶת לֵבָב דֹּם,

וְנֶחֱצַב נִיצוֹץ חַם, וְהַאִיר עֵין שְׁנֵי תוֹעִים

בְּרֶגֶשׁ אַהֲבָה, שֶׁלֹא חָשׁוּ עַד הַיּוֹם ­–

אַךְ לְאוֹר הַנִּיצוֹץ הֵם רַק הֵם אֶת דַּרְכָּם רוֹאִים.


הֵם גּוֹנְזִים אוֹתוֹ חֶרֶשׁ, וְנָסוּ חוּץ לַמַּחֲנֶה,

וּפִזְרוּ כֹּחוֹת אַהֲבָתָם שֳָם לָרִיק;

וּמָצְצוּ מִנִּיצוֹצָם אשֶׁר עַד בֹּא יוֹמָם ­–

וּלְעוֹלָם לֹא יִצְטָרֵף יַחַד זִיק לְזִיק

לְלַפִּיד אֶחָד גָּדוֹל, לְדָבָר אֶחָד מְרוֹמָם…


קִירוֹת חֶדְרִי דֹם נִבָּטִים

אֶל פִּנָּתִי הַנִּדָּחָה;

רַק הַתְּבַלּוּל בְּחוֹר־הָעַיִן

שֶׁל הָעִוֵּר נִבָּט כָּכָה.


מַחֲצִית אֹפֶל, מַחֲצִית עֶצֶב,

אַךְ הַדְּמָמָה ­– דְּמָמָה שְׁלֵמָה.

שְׂמָמִית שְׁחוֹרָה אֹרְגָה קוּרִים

עַל הַתִּקְרָה הַשּׁוֹמֵמָה.


וּבַחוּץ ­– אֲנִי יוֹדֵעַ ­–

אָצִים עַתָּה אַלְפֵי צַבִּים.

הוֹמִים עַתָּה אַלְפֵי אָדָם,

וּכְמוֹ מַפַּל מַיִם רַבִּים.


וַאֲנִי שָׁלֵו, שָׁלֵו כָּכָה ­–

וּמִסָּבִיב דְּמָמָה שְׁלֵמָה.

שְׂמָמִית שְׁחוֹרָה אֹרְגָה רֶשֶׁת

עַל הַתִּקְרָה הַשּׁוֹמֵמָה.


וּבְהִתְמַלְּטִי מִן הָרְחוֹבוֹת

אֶל תּוֹךְ חֶדְרִי דַּךְ, מִתְיָאֵשׁ,

הוּא ­– כִּמְדִינַת מָוֶת קְטַנָּה

בְּיַם־הַחַיִּים הַמִּתְגָּעֵשׁ.


וּכְמוֹ מֶסֶךְ עַצְלוּת רַכָּה

מוֹזֵג הוּא אֶל תּוֹךְ עֲצָמָי;

נִתָּק פִּתְאֹם חוּט מַחֲשַׁבְתִּי,

פָּסְקוּ לִשְׁטֹף רִגְעֵי יָמָי.


וַאֲנִי דוּמָם, דּוּמָם כָּכָה ­–

פְּתִיל־מַאֲוַיַּי חֶרֶשׁ עָשֵׁן;

אֵינִי עָלֵז, אֵינִי עָגוּם,

עֵר אֲנִי ­– וְלִבִּי יָשֵׁן.


אִלֵּם, קוֹפֵא כִנְצִיב דְּמָמָה

בְּתוֹךְ הַדְּמָמָה הַנִּצָּבֶת ­–

נִדְמָה־לִי, שֶׁאָחוּשׁ מַשְּׁהוּ

מִן הַנֶּצַח וְהַמָּוֶת.


תרס"ה

חֶדֶר צַר וּמָלֵא אֹפֶל.

עַל הָרִצְפָּה אִמָּא חוֹלָה,

אֶצְלָהּ מוּטָל יֶלֶד רָעֵב,

הִיא לוֹחֶשֶׁת, רוֹעֵד קוֹלָהּ:


"הָיָה נָסִיךְ רַע בָּאָרֶץ,

בְּגָדָיו ­– פְּנִינִים, בֵּיתוֹ ­– זָהָב…"

­– "כֵּן, אֵם טוֹבָה! רַע הַנָּסִיךְ –

אַךְ מִמֶּנּוּ רַע הָרָעָב…"


­– "וְלַנָּסִיךְ בַּת־יְחִידָה,

שְׂמֵחָה הָיְתָה תָמִיד, שְׂמֵחָה";

וְלַבַּת גַּן מֻקַּף בְּדֹלַח,

וּבְתוֹךְ הַגִּנָּה ­– בְּרֵכָה.


שָׁם הִתְהוֹלְלָה, צָחָקָה,

וּפָנֶיהָ אִישׁ לֹא רָאָה…"

­– "כֵּן, הוֹרָתִי, תָּמִיד שְׂמֵחָה,

יַעַן רָעָב לֹא יָדָעָה…"


­– "חָלַם חֲלוֹם רַע הַנָּסִיךְ.

"מִי לִי יִפְתֹר אֶת חֲלוֹמִי,

בִּתִּי אֶתֵּן לוֹ לְאִשְָּׁה,

אַחֲרַי יִירַשׁ אֶת מְקוֹמִי".


כָּכָה הוֹצִיא כְּרוּז הַנָּסִיךְ;

אַךְ אֵין פּוֹתֵר וְאֵין פּוֹתֵר…"

­– "אִמִּי, טוֹבָה מַתְּנַת נָסִיךְ,

אַךְ פַּת־לֶחֶם טוֹבָה יוֹתֵר…"


­– "בְּנִי, הַשְׁקִיטָה, אַל תַּפְרִיעַ! ­–

וְלַנָּסִיךְ זָקֵן־רַכָּב;

שָׁמַע אֶת הַחֲלוֹם, וַיָּבֶן

אֶת כָּל רָזָיו וּמַעֲמַקָּיו.


בָּא הָרַכָּב אֶל הַנָּסִיךְ,

אָמַר: “שִׁמְעָה, שַׂר, אָנֹכִי…”

­– "אִמִּי, אִמִּי, תְּנִי לִי לֶחֶם,

חָשְׁכוּ עֵינַי, אָפַס כֹּחִי!"


בַּחֲשֵׁכָה רֶגַע דְּמָמָה;

בַּחֲשֵׁכָה עוֹלָה בְּכִיָּה:

אֵם וְיַלְדָּהּ בּוֹכִים יַחְדָּו ­–

פָּסְקָה, פָּסְקָה הַמַּעֲשִׂיָּה.


עָלָה סַהַר מַשְׁכִּים וַיִּפְקֹד בְּבַת־צְחוֹק צְהוּבָה

אֶת־פְּנֵי הַיְקוּם הַשְָּׁרוּי עוֹד בְּצַעַר גְּוִיעַת יוֹמוֹ;

וְהַיְקוּם אֵינֶנּוּ פוֹנֶה אֶל בַּת־צְחוֹקוֹ הָעֲלוּבָה,

כְּאָבֵל אֱלֵי בִּרְכַּת־שָׁלוֹם שֶׁל אוֹרֵחַ.

וְתָעָה לוֹ עֲרִירִי, נִכְלָם, הַיָּרֵחַ,

מִתְחָרֵט הוּא שֶׁהִשְׁכִּים לִטּוֹל אֶת מְקוֹמוֹ,

שֶׁטָּעָה וְעָלָה לִמְלֹךְ בְּעוֹד שֶׁגּוֹסֵס אָבִיו ­–

הַחֶרֶס…

מַאֲדִימָה עוֹד לְחִי־הַמַּעֲרָב. מִנְּשִׁיקַת־פְּרִידָה הִיא בוֹעֶרֶת.

וּכְנֶפֶשׁ שֶׁנִּתְיַחֲדָה עִם אֵלָהּ, הַתְּכֵלֶת קָפְאָה סָבִיב;

רַק דּוּמָם שָׁם מִשְׁתַּעְשְׁעִים עָבֵי־כֶסֶף נָאִים,

בִּצְבָעִים, בַּחֲצָאֵי־צְבָעִים וּבְעִרְבּוּב צְבָעִים:

הֵם פּוֹשְׁטִים גַּוָּן, לוֹבְשִׁים גַּוָּן וְנֶהֱנִים מֵאוֹר הַגְּסִיסָה…

וְהַקַּרְנַיִם כְּאֶצְבְּעוֹת־פָּז מְנַתְּרוֹת עַל הֶעָבִים

וּמְנַגְּנוֹת לְכָל הַיְקוּם הַנִּרְדָּם־וְלֹא־נִרְדָּם שִׁיר־עֲרִיסָה,

שִׁיר־פְּרִידָה עָגוּם לְיָמִים חוֹלְפִים וְלֹא־שָׁבִים.

וּבְהִירָה כִּשְׂחוֹק יֶלֶד, וּכְצַעַר יֶלֶד רַכָּה ­–

מְפַכָּה נְגִינַת־אוֹר זוֹ וּמְפַכָּה…

וְכָל הַיְקוּם מִתְיַחֵד אִתָּהּ וְשׁוֹתָהּ בְּכַוָּנָה,

וְכָל יְצוּר שׁוֹמֵעַ אוֹתָהּ בִּשְׂפַת־לֵב אַחֶרֶת, לֹא־מוּבָנָה. ­–

הַבְּרֵכָה ­– הִיא לֹא תִשְׂבַּע בְּכָל הַנְּגִינוֹת אֲשֶׁר בָּלְעָה,

וְאַף חֲרוּז־אוֹר אֶחָד לֹא יֹאבַד בִּרְאִי־מֵימֶיהָ לְבַטָּלָה,

טֶרֶם נִפְסְקָה בָהּ שִׁירָה אַחַת ­– וְהִיא מוּכָנָה

לִבְלֹעַ עוֹד…

וְנָגְעָה שִׁירָה זוֹ בְּלִבְּךָ, אָדָם, וְעוֹרְרָה שָׁם נִימַת־סוֹד,

וְרָעֲדָה הַנִּימָה בְּתַעֲנוּגִים עַד לְהַכְאִיב וּבְמַכְאֹב עַד לִשְׂחוֹק

וּבְאַחַת תַּחְפֹּץ לִבְכּוֹת וְלַעֲלוֹז עַד בְּלִי־חֹק.

וּבְאַחַת תֶּאֱהַב וְתִשְׂנָא אֶת כָּל טוֹב וְאֶת כָּל רָע ­–

וְלֹא תֵדַע מִשּׁוּם מָה.


וּרְאֵה… עִם הֵאָסֵף אוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ וְאֹרוּ פְנֵי יָרֵחַ,

וְהִתְבּוֹלֵל אוֹר וָאוֹר: זִיו שֶׁמֶשׁ ­– גַּעֲגוּעִים חִדְלֵי־אוֹנִים ­–

עִם אוֹר הַסַּהַר, ­– לַעַג־בִּטְחָה קַר שֶׁל מְנַצֵּחַ;

וְנִמְסְכוּ בְיַחַד נְגֹהוֹת, רְגָשׁוֹת וְהִרְהוּרִים שׁוֹנִים.

וּמוּאֶרֶת בֵּין אוֹר־סַהַר וּבֵין אוֹר־הַשְּׁקִיעָה,

נִדְהֶמֶת וְנִכְנַעַת מִפְּנֵי רוֹמְמוּת־עַצְמָה כָּל הַבְּרִיאָה.

וְיֶשׁ־בָּהּ מֵעֵין שִׂמְחָה כְבוּשָׁה, וְיֶשׁ־בָּהּ מֵעֵין צַעַר,

וְלֹא תֵדַע, הַלְהִתְנַמְנֵם תַּחַת בִּרְכַּת סַהַר,

אִם לַצְהִיל פָּנִים מוּל אַחֲרוֹנֵי צִבְעֵי־אוֹר הַמְרַקְּדִים.

כֵּן לֹא יֵדַע יֶלֶד נִלְכָּד בֵּין זָהָב וּזְמָרַגְדִּים ­–

וְקוֹל עַל גַּבּוֹ לוֹחֵשׁ: בְּחַר!

לָקַחַת הַכֹּל אֵינוֹ יָכֹל, וּלְהַשְׁאִיר ­– צַר לוֹ צַר;

וְהוּא נִמְשָׁךְ אֱלֵי שִׁפְעַת עשֶׁר זֶה, וְהוּא חוֹשֵׁד בּוֹ,

וְלֹא יֵדַע מַה לָּקַחַת, וּמַה־לֹּא…


הָאָדָם! שׁוּר לַשָּׁמֶשׁ! עוֹד מְעַט וְשֻדְּדוּ שְׂרִידֵי אוֹצְרוֹת־זְהָבוֹ,

וְשֶׁמֶשׁ־לִבְּךָ אִתּוֹ יַחַד יָבֹא!

הָעֶרֶב נִדְחַק כְּבָר עַל עָרְפְּךָ, עַל גַּבְּךָ הִנּוֹ לוֹעֵג כְּבָר.

הוֹי, מַהֵר, אָדָם, מַהֵר קוּם וְטַפֵּס עַל הָהָר!

דְּלֹק אַחֲרֵי הַשֶּׁמֶשׁ, חֲטוֹף בִּכְנַף הַיּוֹם,

הַצִּילָה עוֹד נְשִׁיקַת־זָהָב, עוֹד קֶרֶן הַצֵּל מִן הַתְּהוֹם,

בָּהָר הַשֶּׁמֶשׁ נִבָּט עוֹד, הִתְרוֹמֵם!

וְעָלִיתָ וְרָדַפְתָּ אַחֲרָיו, וְהַשֶּׁמֶשׁ יָנוּס וְיִתְעַמֵּק

בְּנִבְכֵי־זָהָב עוֹמֵם;

רֶגַע תָּצוּד אוֹתוֹ בְּעֵינֶיךָ, וּבַשֵּׁנִי הוּא יִתְחַמֵּק ­–

הַעְפִּילָה!

וְעַל רֹאשׁ הָהָר כִּי תַצִּיג אֶת כַּף־רַגְלְךָ, עֲמֹד!

כַּאן אָזְלָה יָדְךָ כְּבָר, לֹא תוּכַל לְהַעְפִּיל עוֹד.

לְנָגְדְּךָ יְפַרְפַּר שֶׁמֶשׁ כְּטוֹבֵעַ, בְּחַנְּנוֹ מַבָּטָיו לְעוֹלָמוֹ,

וְאַתָּה תַעֲמֹד עַל דָּמוֹ.

שָׁוְא יֶהֱמֶה לִבְּךָ וְהִבְהִילְךָ: קוּם, הַצִּילָה!

לְחִנָּם תַּחֲרֹג לַעֲלוֹת עוֹד, לִמְרוֹמֵי סוֹד ­–

הֵן רֹאשׁ־הָהָר מִתַּחַת לְרַגְלֶיךָ…

כִּזְבוּב חֲרוּךְ־כְּנָפַיִם תִַעֲמֹד, וְהַצַּעַר אוֹכֵל אֶת קְרָבֶיךָ ­–

וּלְעֵינֵי בְּשָׂרְךָ שָׁם הַשֶּׁמֶשׁ יָמוּת…

וְהִתְכַּנְּסָה נַפְשְׁךָ תַּחַת כְּנָפָהּ הַצְּנוּמָה וְהִתְחַבְּאָה,

וְכִיתוֹמָה קְטַנָּה תִבְכֶּה: "אֵיפֹה אַבָּא? הָשִׁיבוּ לִי אֶת אַבָּא!…

אָז יָבֹא רוּחַ רַחֲמָן, וּפִיֵּס אוֹתָהּ, וְשָׁר לָהּ זֶמֶר כָּמוּס;

אָז יָבֹא לַיִל רַךְ וַאַסָפָהּ: “אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ, אַל תִּירָאִי…”

וּבָא קַו־סַהַר כֵּהֶה, וְשָׂחַק לָהּ, וְנִחֲמָה בַּחֲשָׁאִי:

"בִּטְחִי בִי, יְתוֹמָה, חֲיִי, יוֹנָתִי, אִתִּי!

אָנֹכִי אֶהְיֶה לָךְ לְאָב, וְאַתְּ תְּהִי בִתִּי".

וְחַנְפוּ לָהּ מֵרוֹם כּוֹכָבִים, וְכִזְּבוּ לָהּ בִּנְעִימָה,

אַךְ הִיא… הִיא תִבָז לִמְרַחֲמֶיהָ, וּבְגַאֲוָה תְמִימָה

שֵׁנִית תִּתְכַּס בִּכְנָפָהּ הָרָזָה וְהִתְחַבְּאָה

וְהִתְלַבְּטָה: “אֵיפֹה אַבָּא? הָשִּׁיבוּ לִי אֶת אַבָּא!”


וַיְהִי בְּהִתְלַקַּח הַמַּעֲרָב,

וְרָפֶה הַלַּהַב בִּלְבָבִי:

מַה יִתְּנוּ לִי תִלֵּי הַזֹּהַר?

הַלַּיְלָה מָה הוּא אִתּוֹ יָבִיא?


תְּלוּלִים עַל גַּבִּי הַצְּלָלִים,

וּבְפָנַי הָאוֹרָה נִכְשֶׁלֶת;

נַפְשִׁי הִיא חֶצְיָהּ בָּאֹפֶל,

וְחֶצְיָהּ בַּנֹּגַהּ טוֹבֶלֶת…


כֹּה מַפְחִיד הַלֵּיל הַמִּתְגַּנֵּב,

כֹּה יָפֶה הַמַּעֲרָב הַבּוֹעֵר!

הֲלָשִׁיר עַל אוֹר, אוֹ לְקַדֵּם

הַצְּלָלִים בְּחָזִי הַסּוֹעֵר?…


הָבִי וְאֶכְבּשׁ אֶת־רֹאשִׁי בְּחֵיקֵךְ ­–

הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקָעָה;

אָשִׁירָה ­– וִיהִי שִׁירִי עָגוּם כָּעֶרֶב

וְרַךְ כְּצֵל עֶרֶב.


אָשִׁירָה ­– וְאֶדְלֶה מִנִּבְכֵי יְגוֹנֵךְ

מַרְגָּלִית מַזְהִירָה,

וּמִלְּאָה אֶת־גְּרוֹנֵךְ, וְנִתְלְתָה בְעֵינֵךְ,

וְנָפְלָה עַל רֹאשִׁי.


וְכָרְתוּ בְּרִית־שָׁלוֹם בַּחֲלַל זֶה הַחֶדֶר

חֲשֵׁכָה וּדְמָמָה;

הַדְּמָמָה ­– הִיא תַקְשִׁיב לַשִּׁיר, וְהַחשֶׁךְ ­–

יַאֲפִיל עַל שְׁנֵינוּ.


שׁוּרִי: הַחשֶׁךְ הֶעָרוּם מִתְגַּנֵּב,

מִתְכַּוֵּץ הַמֶּרְחָק;

נִגָּף מַבָּטֵךְ בְּקִירוֹת שֶׁל צְלָלִים ­–

וְנוֹפֵל פָּצוּעַ.


מְנוֹרָה רְחוֹקָה זוֹרֶקֶת אוֹר צָהֹב

לַחֶדֶר הָאָפֵל,

וְנָפַל בַּכֹּתֶל כְּדִינָר מְטֻשְׁטָשׁ,

שֶׁהָשְׁלַךְ נְדָבָה.


בְּאוֹר־חֶסֶד זֶה אַל נָא תִגְּעִי, אַל תִּגְּעִי,

פֶּן יִטְמָא גְאוֹנֵךְ;

וְכִי יִקְסֹם הָאוֹר, וִיגָרֶה צִמְאוֹנֵךְ ­–

אַתְּ עִצְמִי עֵינָיִךְ.


עוֹד מְעַט ­– וְהִתְפָּרְצוּ כוֹכָבִים עֲרוּמִים,

הֵם יִתְאַוּוּ לִמְלֹךְ;

וְכוֹכָב עִם כּוֹכָב יִתְחָרֶה בְּאוֹרוֹ,

וְיַחֲנִיף לִלְבָבֵךְ.


אַךְ זִכְרוֹן הַשֶּׁמֶשׁ יְרַפְרֵף נָא נֶגְדֵּךְ,

יַפְחִידֵךְ בְּזָהֳרוֹ,

וּשְׁמָרֵךְ מֵהַמְלִיךְ בֶּן־כּוֹכָב בִּמְקוֹמָהּ. ­–

הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקָעָה!


לִבֵּנוּ לַשֶּׁמֶשׁ שֶׁגָּוְעָה וּלְשֶׁמֶשׁ

שֶׁתַּעַל וְתַזְהִיר;

וּבֵין יוֹם לְיוֹם רוֹבֵץ לַיְלָה עִם צְלָלָיו,

כִּתְהוֹם מַאְפַּלְיָה.


אִם נִזְכֶּה לְשֶׁמֶשׁ חֲדָשָׁה, אִם לֹא ­–

אַל יְחֻלַּל לִבֵּנוּ;

יִשְׁתַּמֵּר יְגוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ כְּזִכְרוֹן

הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁבָּאָה.


‏עִם לָיְלָה
‏נוֹפֵל שֶלֶג
‏זִכְרִיָּה
‏לֹבֶן
‏בַּדֶּרֶךְ
‏רַעֲיוֹנִי
‏מַעֲשֶׂה
‏עָוֶל
‏תַּחַת הַקֻּרְנָס
‏מִבֹּקֶר עַד בֹּקֶר
‏רוֹעֶה
‏אַזְכָּרָה
‏אֵין זֶה אֵד מְרַפְרֵף
‏לָהּ
‏בְּלֵיל חֵשֶׁק
‏וִדּוּי
‏כֵּן נוֹשְׁקִים אֲנָחְנוּ
‏פִּזְמוֹן לְתִינוֹקוֹת
‏שִׁירת שֶׁלֶג
‏לַנָּבִיא
‏מִשֶּנִכְנַס אָבִיב
‏בַּחֲלוֹם
‏הַדְּמָמָה
‏חֲזוֹן־עָרֶב
‏בָּעֵמֶק
‏חוֹבוֹת
‏פַּרְפְּרֵי־לֵיל־שֶלֶג
‏הֵבַנְתִּי
‏הָיָה לַיְלָה
‏עַתָּה אֵדַע כִּי אָהָבְתִּי
‏בֵּין הַחוֹמוֹת
‏עַרְבִּית
‏פַּעַם בָּגָּן
‏שִׂיחוֹת עָרֶב
‏תְּפִלָּה
‏פִּזְמוֹן־עָרֶב
‏שִׁירַת־דָּרֶךְ
‏הַמַּסְרֵק הָאַחֲרוֹן
‏מַשְׂטֵּמָה
‏פְּרָגִים: א – ז
‏פואימות
‏סַהַרָה
‏הֲתֵדְעוּ מַה סִפֵּר הַקֹּר לִי
‏נְשָׁמוֹת
‏מַתַָּנָה
‏בֶּהָרִים
‏עַל חוֹף הַסֵּינָה
‏תַּחַת־שָׁמֶשׁ
‏וְהָיָה בְאַחֲרִית
‏בְּיֶרַח־בּוּל
‏כַּאֲשֶׁר גָמֵל הָאֶשְׁכֹּל
‏עִם צְלִילֵי הַמַּנְדוֹלִינָה
מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל
  • אורה ברמן
  • טוני חפץ
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!