עָלָה סַהַר מַשְׁכִּים וַיִּפְקֹד בְּבַת־צְחוֹק צְהוּבָה

אֶת־פְּנֵי הַיְקוּם הַשְָּׁרוּי עוֹד בְּצַעַר גְּוִיעַת יוֹמוֹ;

וְהַיְקוּם אֵינֶנּוּ פוֹנֶה אֶל בַּת־צְחוֹקוֹ הָעֲלוּבָה,

כְּאָבֵל אֱלֵי בִּרְכַּת־שָׁלוֹם שֶׁל אוֹרֵחַ.

וְתָעָה לוֹ עֲרִירִי, נִכְלָם, הַיָּרֵחַ,

מִתְחָרֵט הוּא שֶׁהִשְׁכִּים לִטּוֹל אֶת מְקוֹמוֹ,

שֶׁטָּעָה וְעָלָה לִמְלֹךְ בְּעוֹד שֶׁגּוֹסֵס אָבִיו ­–

הַחֶרֶס…

מַאֲדִימָה עוֹד לְחִי־הַמַּעֲרָב. מִנְּשִׁיקַת־פְּרִידָה הִיא בוֹעֶרֶת.

וּכְנֶפֶשׁ שֶׁנִּתְיַחֲדָה עִם אֵלָהּ, הַתְּכֵלֶת קָפְאָה סָבִיב;

רַק דּוּמָם שָׁם מִשְׁתַּעְשְׁעִים עָבֵי־כֶסֶף נָאִים,

בִּצְבָעִים, בַּחֲצָאֵי־צְבָעִים וּבְעִרְבּוּב צְבָעִים:

הֵם פּוֹשְׁטִים גַּוָּן, לוֹבְשִׁים גַּוָּן וְנֶהֱנִים מֵאוֹר הַגְּסִיסָה…

וְהַקַּרְנַיִם כְּאֶצְבְּעוֹת־פָּז מְנַתְּרוֹת עַל הֶעָבִים

וּמְנַגְּנוֹת לְכָל הַיְקוּם הַנִּרְדָּם־וְלֹא־נִרְדָּם שִׁיר־עֲרִיסָה,

שִׁיר־פְּרִידָה עָגוּם לְיָמִים חוֹלְפִים וְלֹא־שָׁבִים.

וּבְהִירָה כִּשְׂחוֹק יֶלֶד, וּכְצַעַר יֶלֶד רַכָּה ­–

מְפַכָּה נְגִינַת־אוֹר זוֹ וּמְפַכָּה…

וְכָל הַיְקוּם מִתְיַחֵד אִתָּהּ וְשׁוֹתָהּ בְּכַוָּנָה,

וְכָל יְצוּר שׁוֹמֵעַ אוֹתָהּ בִּשְׂפַת־לֵב אַחֶרֶת, לֹא־מוּבָנָה. ­–

הַבְּרֵכָה ­– הִיא לֹא תִשְׂבַּע בְּכָל הַנְּגִינוֹת אֲשֶׁר בָּלְעָה,

וְאַף חֲרוּז־אוֹר אֶחָד לֹא יֹאבַד בִּרְאִי־מֵימֶיהָ לְבַטָּלָה,

טֶרֶם נִפְסְקָה בָהּ שִׁירָה אַחַת ­– וְהִיא מוּכָנָה

לִבְלֹעַ עוֹד…

וְנָגְעָה שִׁירָה זוֹ בְּלִבְּךָ, אָדָם, וְעוֹרְרָה שָׁם נִימַת־סוֹד,

וְרָעֲדָה הַנִּימָה בְּתַעֲנוּגִים עַד לְהַכְאִיב וּבְמַכְאֹב עַד לִשְׂחוֹק

וּבְאַחַת תַּחְפֹּץ לִבְכּוֹת וְלַעֲלוֹז עַד בְּלִי־חֹק.

וּבְאַחַת תֶּאֱהַב וְתִשְׂנָא אֶת כָּל טוֹב וְאֶת כָּל רָע ­–

וְלֹא תֵדַע מִשּׁוּם מָה.

וּרְאֵה… עִם הֵאָסֵף אוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ וְאֹרוּ פְנֵי יָרֵחַ,

וְהִתְבּוֹלֵל אוֹר וָאוֹר: זִיו שֶׁמֶשׁ ­– גַּעֲגוּעִים חִדְלֵי־אוֹנִים ­–

עִם אוֹר הַסַּהַר, ­– לַעַג־בִּטְחָה קַר שֶׁל מְנַצֵּחַ;

וְנִמְסְכוּ בְיַחַד נְגֹהוֹת, רְגָשׁוֹת וְהִרְהוּרִים שׁוֹנִים.

וּמוּאֶרֶת בֵּין אוֹר־סַהַר וּבֵין אוֹר־הַשְּׁקִיעָה,

נִדְהֶמֶת וְנִכְנַעַת מִפְּנֵי רוֹמְמוּת־עַצְמָה כָּל הַבְּרִיאָה.

וְיֶשׁ־בָּהּ מֵעֵין שִׂמְחָה כְבוּשָׁה, וְיֶשׁ־בָּהּ מֵעֵין צַעַר,

וְלֹא תֵדַע, הַלְהִתְנַמְנֵם תַּחַת בִּרְכַּת סַהַר,

אִם לַצְהִיל פָּנִים מוּל אַחֲרוֹנֵי צִבְעֵי־אוֹר הַמְרַקְּדִים.

כֵּן לֹא יֵדַע יֶלֶד נִלְכָּד בֵּין זָהָב וּזְמָרַגְדִּים ­–

וְקוֹל עַל גַּבּוֹ לוֹחֵשׁ: בְּחַר!

לָקַחַת הַכֹּל אֵינוֹ יָכֹל, וּלְהַשְׁאִיר ­– צַר לוֹ צַר;

וְהוּא נִמְשָׁךְ אֱלֵי שִׁפְעַת עשֶׁר זֶה, וְהוּא חוֹשֵׁד בּוֹ,

וְלֹא יֵדַע מַה לָּקַחַת, וּמַה־לֹּא…

הָאָדָם! שׁוּר לַשָּׁמֶשׁ! עוֹד מְעַט וְשֻדְּדוּ שְׂרִידֵי אוֹצְרוֹת־זְהָבוֹ,

וְשֶׁמֶשׁ־לִבְּךָ אִתּוֹ יַחַד יָבֹא!

הָעֶרֶב נִדְחַק כְּבָר עַל עָרְפְּךָ, עַל גַּבְּךָ הִנּוֹ לוֹעֵג כְּבָר.

הוֹי, מַהֵר, אָדָם, מַהֵר קוּם וְטַפֵּס עַל הָהָר!

דְּלֹק אַחֲרֵי הַשֶּׁמֶשׁ, חֲטוֹף בִּכְנַף הַיּוֹם,

הַצִּילָה עוֹד נְשִׁיקַת־זָהָב, עוֹד קֶרֶן הַצֵּל מִן הַתְּהוֹם,

בָּהָר הַשֶּׁמֶשׁ נִבָּט עוֹד, הִתְרוֹמֵם!

וְעָלִיתָ וְרָדַפְתָּ אַחֲרָיו, וְהַשֶּׁמֶשׁ יָנוּס וְיִתְעַמֵּק

בְּנִבְכֵי־זָהָב עוֹמֵם;

רֶגַע תָּצוּד אוֹתוֹ בְּעֵינֶיךָ, וּבַשֵּׁנִי הוּא יִתְחַמֵּק ­–

הַעְפִּילָה!

וְעַל רֹאשׁ הָהָר כִּי תַצִּיג אֶת כַּף־רַגְלְךָ, עֲמֹד!

כַּאן אָזְלָה יָדְךָ כְּבָר, לֹא תוּכַל לְהַעְפִּיל עוֹד.

לְנָגְדְּךָ יְפַרְפַּר שֶׁמֶשׁ כְּטוֹבֵעַ, בְּחַנְּנוֹ מַבָּטָיו לְעוֹלָמוֹ,

וְאַתָּה תַעֲמֹד עַל דָּמוֹ.

שָׁוְא יֶהֱמֶה לִבְּךָ וְהִבְהִילְךָ: קוּם, הַצִּילָה!

לְחִנָּם תַּחֲרֹג לַעֲלוֹת עוֹד, לִמְרוֹמֵי סוֹד ­–

הֵן רֹאשׁ־הָהָר מִתַּחַת לְרַגְלֶיךָ…

כִּזְבוּב חֲרוּךְ־כְּנָפַיִם תִַעֲמֹד, וְהַצַּעַר אוֹכֵל אֶת קְרָבֶיךָ ­–

וּלְעֵינֵי בְּשָׂרְךָ שָׁם הַשֶּׁמֶשׁ יָמוּת…

וְהִתְכַּנְּסָה נַפְשְׁךָ תַּחַת כְּנָפָהּ הַצְּנוּמָה וְהִתְחַבְּאָה,

וְכִיתוֹמָה קְטַנָּה תִבְכֶּה: "אֵיפֹה אַבָּא? הָשִׁיבוּ לִי אֶת אַבָּא!…

אָז יָבֹא רוּחַ רַחֲמָן, וּפִיֵּס אוֹתָהּ, וְשָׁר לָהּ זֶמֶר כָּמוּס;

אָז יָבֹא לַיִל רַךְ וַאַסָפָהּ: “אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ, אַל תִּירָאִי…”

וּבָא קַו־סַהַר כֵּהֶה, וְשָׂחַק לָהּ, וְנִחֲמָה בַּחֲשָׁאִי:

"בִּטְחִי בִי, יְתוֹמָה, חֲיִי, יוֹנָתִי, אִתִּי!

אָנֹכִי אֶהְיֶה לָךְ לְאָב, וְאַתְּ תְּהִי בִתִּי".

וְחַנְפוּ לָהּ מֵרוֹם כּוֹכָבִים, וְכִזְּבוּ לָהּ בִּנְעִימָה,

אַךְ הִיא… הִיא תִבָז לִמְרַחֲמֶיהָ, וּבְגַאֲוָה תְמִימָה

שֵׁנִית תִּתְכַּס בִּכְנָפָהּ הָרָזָה וְהִתְחַבְּאָה

וְהִתְלַבְּטָה: “אֵיפֹה אַבָּא? הָשִּׁיבוּ לִי אֶת אַבָּא!”