אורי שהם
כלוב קיץ
פרטי מהדורת מקור: הוצאת עקד; תשמ"ד – 1983
כלוב קיץ

לְרוּתי לְאֵשל לְעָנר, אהובי

‏שְׁבוּעַת אֱמוּנִים

לְאָבִי הָיָה כֶּרֶם זֵיתִים בְּצֶלַע הַר

קָרוֹב לַשֶּׁמֶשׁ בַּקַּיִץ.

וְלִי עֵץ אֶחָד מִכָּל הָעֵצִים בַּכֶּרֶם

קָרוֹב לְכוֹכְבֵי הַקַּיִץ.


הוּא רָאָה מָסִיק מַשִּׂיג אֶת מָסִיק

וַיִּהְיוּ בְּעֵינָיו כְּיוֹם אֶחָד;

אֱלוּל חָלַף וּבָא אֱלוּל

וַיְהִי בְעֵינַי כְּלַיְלָה אֶחָד.


לְאָבִי הָיָה כֶּרֶם זֵיתִים עַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה –

וְהִיא שָׁמְרָה לוֹ אֱמוּנִים

עַל רֹאשׁוֹ אָרְכוּ עִתִּים לִתְקוּפוֹת

וּבְעֵינָיו הָיוּ כְּיוֹם אֶחָד.


וְלִי עֵץ עָבֹת מִכָּל הָעֵצִים בַּכֶּרֶם

שֶׁבַע שָׁנִים חִכִּיתִי מִתַּחַת לַזַּיִת

וְיִהְיוּ בְעֵינַי כְּלַיְלָה אֶחָד.





עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ שׁוּב נֶעֱזָבִים

לַמַּיִם וְלַשֶּׁמֶשׁ,

הַמֶּלַח וְהַחֹל עוֹדָם צוֹרְבִים

אֶת וִדּוּיֵינוּ הַיָּפִים


אוּלַי נוֹלַדְנוּ כָּאן, אוּלַי בְּעִיר

אַחֶרֶת שְׁטוּפַת נִיסָן בָּהִיר.

הֵן זֶה אוֹתוֹ נִיחוֹחַ מֶרְחַקִּים

שֶׁעַל סִפּוֹ מָצָא אוֹתָנוּ חֲבוּקִים.


הַיּוֹם אֲנַחְנוּ שׁוּב נֶאֱהָבִים

לְלֹא תְּנוּעָה וָקוֹל.

בְּאֵין שְׁבוּעָה וְעִזְבוֹנוֹת שְׂרוּפִים - -

עַד אוֹר שֶׁל חַג יָקִיץ מַמְלֶכֶת כּוֹכָבִים

עַל גַּג אַרְמוֹן הַחוֹל.





(ליוסף פנסקי)


עֵינָיו הַפְּקוּחוֹת לֹא רוֹאוֹת שֶׁנִּצַּחְנוּ, וְהָרַעַשׁ נִשְׁבָּר,

שָׂדוֹת נִפְתָּחִים אֶל הַסְּתָו, וּמֵעָלָיו שׁוֹתֵק הַמִּדְבָּר.

חַיָּלִים שָׁבִים אֶל אֲהוּבוֹתֵיהֶם כְּזֶרַע לְעָפָר…

אֲנִי שׁוֹמֵעַ:

הַמֵּתִים מְבַכִּים אֶת אִמּוֹתֵיהֶם הָרְחוֹקוֹת

אֲשֶׁר אֵינָן יוֹדְעוֹת כִּי שָׁב הֶעָפָר.





אֲנִי קוֹרֵא בַּסֵּפֶר זִכְרוֹנוֹת

עַל בְּרֶנֶר, אֵיךְ שָׁכַב הָרוּג

בֵּין פַּרְדֵּסִים בְּצַד הַדֶּרֶךְ

וְאִישׁ אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ בָּרוּר

מָה הָיוּ הַמִּלִּים הָאַחֲרוֹנוֹת

וְלֹא לְנַחֵשׁ אֲפִלּוּ בְּעֵרֶךְ.

הוֹ כַּמָה רָצוּ יְדִידָיו לְהַצִּיל אוֹתוֹ

מִיַּד רוֹצְחָיו, אֲבָל הֵם לֹא יָדְעוּ

שֶׁכָּל יָמָיו בִּקֵּשׁ אֶת מוֹתוֹ

וְלָכֵן לָבַשׁ תָּמִיד שְׁחֹרִים – דְּהוּיִים

כְּמוֹ ישְׁבֵי הַגֶּטוֹ בַּמִּזְרָח וּבַמַּעֲרָב

כְּמוֹ אִישׁ יְהוּדִי;

וְלַכֵן הָלַךְ לַגּוּר בְּבַיִת עֲרָבִי

עָזוּב בֵּין פַּרְדֵּסִים

רָחוֹק מִיָּפוֹ וּמִתֵּל-אָבִיב

וְחִכָּה בְּלִי גְּבוּרָה לְרוֹצְחָיו, מְפַחֵד

שֶׁיָּבוֹאוּ. חִכָּהּ עִם אֶקְדַח וַחֲמִשָּׁה כַּדּוּרִים.

כַּמָּה אֲנִי אוֹהֵב אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא

אוֹבֵד עֵצוֹת עִם חֲמִשָּׁה כַּדּוּרִים וְאֶקְדָּח

וּבְכִיס מְעִילוֹ הַפְּנִימִי עַל חֲזֵהוּ

צְרוֹר כְּתָבִים אַחֲרוֹנִים

עַל אֲנָשִׁים לֹא גִּבּוֹרִים בְּגֶּטוֹ

אֵין סוֹפִי שֶׁבְּאֶרֶץ מַעֲרָב וּמִזְרָח,

וּבְיָדוֹ חֲמִשָּׁה כַּדּוּרִים וְאֶקְדָּח.

אֲנִי קוֹרֵא בַּסֵּפֶר זִכְרוֹנוֹת

עַל אֲנָשִׁים בַּיָּמִים הָהֵם, אֵיךְ

מָצְאוּ בּוֹ מִשְׁעָן לְתִקְוָה אַחֲרוֹנָה

וַאֲנִי אוֹהֵב אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא

אוֹבֵד נוֹתֵן עֵצוֹת וּמְחַיֵּךְ,

כִּי רַק הוּא יָדַע שֶׁלְּעוֹלָם לֹא

יִלְחַץ עַל הַהֶדֶק. לֹא יִבְרַח.





מוּנָח עַל שְׂפָתְךָ אֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין

רַעַשׁ הֲפִיכוֹת גַּלִּים עַד אָזְנַי בָּאִים וְהוֹלְכִים

מִשְׁבָּרִים עַד לִבִּי נִשְׁבָּרִים וְשָׂחִים

לֵב אֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ אַחִים


מוּנָח עַל שְׂפָתְךָ אֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין

בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ נוֹשְׁקִים הֲפָכִים

לֵב בָּשָׂר וְלֵב אֶבֶן מְאֻחִים

בָּרַעַשׁ וּבַשֶּׁקֶט נִמְלָחִים

כִּי אֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין

לֹא לוֹקְחִים אוֹתָה הַגַּלִּים לֹא לוֹקְחִים

מִכָּאן וּמֵעָלֶיהָ שְׁחָפִים צוֹרְחִים

אוֹ יוֹרְדִים עָלֶיהָ צָחִים

וּלְרֶגַע נָחִים


מוּנָח עַל לִבְּךָ כְּחוֹתָם

שֶׁאֵין לוֹ הוֹפְכִין וְלֹא פּוֹתְחִים

לִקְרֹא בַּכָּתוּב דְּמוּתָם מַלָּחִים

מִמֶּרְחָק רַק שׁוֹלְחִים

אֶת מוֹתָם אֶל הַחוֹף שֶׁעָלָיו

מוּנָח עַל שְׂפָתְךָ אֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין.





כְּשֶׁבּוֹכֶה בִּי עֶרְגוֹן הַמָּוֶת

אֲנִי אוֹהֵב אֶת יָמַי.

וְאֶת שִׁירַת הַצִּפֳּרִים בְּחוּצוֹת

קַיִץ נוֹטֵף עָסִיס חַי.

אוֹר מָתוֹק מְלַטֵּף אֶת עֵינַי

כְּשֶׁבּוֹכֶה בִּי עֶרְגוֹן מָוֶת

בַּחֲלוֹמִי אֶלֹהִים נִצָּב מֵעָלֵינוּ

בְּכֶרֶם זֵיתִים שֶׁל אַבָּא

וְאוֹמֵר לִי לְיַד סֻלָּם הַמָּסִיק:

הַשָּׁמַיִם פְּתוּחִים בְּדֶרֶךְ אֵלַי.

כְּשֶׁבּוֹכֶה בּוֹכֶה עֶרְגוֹן מָוֶת

אִתִּי אַתְּ בִּכְלוּב קַיִץ

לְעֵת יְקִיצָה

וּמֵעָלֵינוּ חֻפַּת קֵץ

כָּל בָּשָׂר שֶׁהָיָה לְאֶחָד.

27.7.68




אִמְרִי לִי דְּבָרִים – נִחוּמִים

עַל צִבְעֵי הַקַּיִץ כְּתֻמִּים

חַמִּים בְּסוֹף אָסִיף

בְּיָמִים אַחֲרֵי קָטִיף


דַּבְּרִי לִי דְּבָרִים שִׁלּוּמִים

עַל צִבְעֵי לִבֵּנּוּ בְּיָמִים

שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כֹּרַח לִשְׁקֹעַ

בִּדְבָרִים רַכִּים דְּבָרִים רְחוּמִים.


אִמְרִי לִי דְּבָרִים נִחוּמִים

עַל גַּנֵּי צָהֳרַיִם דְּמוּמִים

אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַקַּיִץ עוֹבֵר

אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַקַּיִץ עוֹבֵר.


סַפְּרִי לִי בָּאוֹר. דִּמְדּוּמִים

כְּבָר מְנַטְּפִים אֶל תּוֹךְ דַּמִּי

אוֹתָךְ

     כְּסַם הַמָּוֶת הַמֵּמִית

לְאַט בִּדְבָרִים טוֹבִים

דְּבָרִים רַחוּמִים.





הָמוֹן צִפָּרִים עוֹלֶה אֶל שֶׁמֶשׁ שְׁבָט

מִגַּגּוֹת אֲדֻמִּים כְּמוֹ שַׁבָּת

בְּאוֹר מָתוֹק לָעֵינַיִם הָרוֹאוֹת

עַד שֶׁלֹּא סֻגְּרוּ הַדְּלָתַיִם

אָבִיב חָדָשׁ תַּחַת שֶׁמֶשׁ וְאַתְּ

מְחַכָּה לוֹ בְּפֶתַח עֵינָיִם

כְּמוֹ יוֹנִים מַפְלִיגוֹת מֵאֲרֻבּוֹת

עַד שֶׁלֹּא יָנוּעוּ שׁוֹמְרֵי הַבַּיִת

וְיָשׁוּבוּ עֲנָנִים אַחֲרֵי הַגֶּשֶׁם

וְאִתָּם אֲנִי הַשָּׁב אֶל אֲרֻבָּתִי

כְּשׁוּב הַכַּד אֶל מַבּוּעַ הַחֹשֶׁךְ –

נִשְׁבָּר עַל אַדְמָתִי.







צִפּוֹר עַל תְּרִיס מַטָּה אֶת רֹאשָׁהּ

בְּחֵן אֵין-סוֹפִי בֵּין גֶּשֶׁם לְגֶשֶׁם.

מֵעָלֶיהָ קִרְעֵי עֲנָנִים מְנִיעִים לָהּ רֹאשָׁם

כְּשֶׁעוֹבְרִים לְאִטָּם מִן הַיָּם אֶל אֶרֶץ שֶׁמֶשׁ.


וְאִתָּם לַהֲקַת חֲסִידוֹת דּוֹאָה

בְּקַלּוּת נִפְלָאָה עַל כַּרְמֵי חֲלוּדָה,

עַל עֵמֶק זֵיתִים וְחֻרְשָׁה תּוֹעָה –

בֵּין קִבְרָהּ שֶׁל אִמָּא וְקִבְרוֹ שֶׁל אַבָּא –

בְּשֶׁקֶט עַל הָאֲדָמָה הַכְּבֵדָה.


צִפּוֹר עַל תְּרִיס בְּעֵינָיִם קְטַנּוֹת

שְׂמֵחָה עַל עוֹלָם דוּמִיָּה מִתְחַלֵּף,

שֶׁנּוֹסֵעַ מֵעַל מַחֲרֵשָׁה וְשִׁרְיוֹן

וּכְמוֹ גֶּזַע קָדוּם מִתְקַלֵּף – –

וּמַשִּׁיר קְלִפּוֹתָיו עַל אַדְמַת דּוֹרוֹת

שֶׁפְּצָעֶיהָ כֻּסּוּ בְּשַׁלֶּכֶת שֶׁל אֵשׁ – –

בְּעֵינָיִם קְטַנּוֹת, בְּעֵינַיִם בָּרוֹת

מַבִּיטָה צִפּוֹרִי בַּמַּסָּע הַחוֹלֵף

בְּאֶרֶץ עָנָן

וְשִׁרְיוֹן

וְסַכִּין הַחוֹרֵשׁ.

8.12.73




בְּעֶצֶם הִבְהוּבֵי הַסְּתָו נֹאהַב

בַּעֲצָמַי עוֹד כָּל שִׁמְשׁוֹת הַקַּיִץ

זָהָב בְּאֵבָרַיִךְ וְעֶצֶב יְרֵכַיִךְ –

שׁוֹטֵף אוֹתִי נָהָר רָחָב


הַשֶּׁמֶשׁ בָּא וְנֶאֱסַף מֻקְדָּם

שַׁלְהֵי אֱלוּל רַכִּים אוֹסְפִים שׁוּלַיִם

עַל שִׂמְלָתֵךְ פְּרָחִים וּמְשׁוּלָה הִיא

לִשְׂדֵה שְׁקִיעָה בֵּין עָבֵי דָּם


אִם לִי אַתְּ אֵשׁ כָּזָב מוּל חֹרֶף

עוֹלֶה מִקְּצֵה הַמַּעֲרָב

וּבְגֶשֶׁם רִאשׁוֹן תִּפְנִי עֹרֶף –


עוֹד פֹּה אַתְּ אֱמֶת מַזְהִיבָה

בִּי שׁוֹזֶרֶת קַיִץ וְחֹרֶף

בְּחֶלְקַת שָׂדֶה צְרוּבָה.


תשל"א




אִמָּא הָיְתָה עֲצוּבָה תָּמִיד בַּחַלּוֹן

מְחַכָּה לְאַבָּא שֶׁיַּחֲזֹר בָּעֶרֶב מִן הַמָּסִיק

אוֹ לִבְנָהּ שֶׁנִּרְאָה לָהּ נָטוּעַ בָּאָרֶץ כְּאַלּוֹן

יְפֵה גֶּזַע וְלִפְעָמִים הוּא בְּרוֹשׁ בּוֹדֵד

בְּלִי שִׂיחַ סָבִיב בְּלִי שִׂיג.


אִמָּא הָיְתָה עֲצוּבָה בַּחַלּוֹן – תָּמִיד

וְעֵינֶיהָ צוֹפוֹת אֶל הַדֶּרֶךְ

שֶׁבָּאָה מְעֵבֵר לַגִּבְעָה, שָׁם אִישׁ עִם תַּרְמִיל

עוֹלֶה וּבְתוֹכוֹ זֵיתִים יְרֻקִּים

וְחֻלְצָתוֹ לְבָנָה מִזֵּעָה וּמֶלַח.


אִמָּא תָּמִיד הָיְתָה בַּחַלּוֹן עֲצוּבָה

כְּמוֹ אִשָּׁה עֲזוּבָה כָּל-יוֹם מֵחָדָשׁ,

שֶׁבְּנָהּ יָצָא לַמִּלְחָמָה וּבַשָּׂדוֹת אִשָּׁהּ-אֲהוּבָה

אוֹסֵף אֶת פִּרְיוֹ וְאוֹגֵר אֶת הַסְתָו

בְּטֶרֶם לַיְלָה נִפְרָשׂ.


26.11.82





"הַיָדַעְתָּ אֶת הָאָרֶץ, שָׁם פּוֹרְחִים הַלִּימוֹנִים?

בָּעֳפִי הָאַפְלוּלִי תַּפּוּחֵי־הַזָהָב לוֹהֲטִים.

רוּחַ רַךְ מֵרְקִיעַ הַתְּכֵלֶת נוֹשֵׁב,

מַחֲרִישׁ הֲדַס וְגֵא עֵץ־הַדַּפְנָה עוֹמֵד,

הַאִם אוֹתָהּ יָדַעְתָּ

לְשָׁם! לְשָׁם!

עִמְּךָ, אֲהוּבִי, לִנְסֹעַ אִוִּיתִי


“הידעת את השיר? כל איטליה מתוארת בו, אבל מתוארת בצבעיה הנאנחים של הערגה. ב”מסע האיטלקי" זימר אותה גֶּטֶה בקצת יתר אריכות, ובמקום שהוא מצייר, שם מַשְׁוֶה הוא את האורגינל לנגד עיניו תמיד [ — — — ] לפיכך נוח לו שֶׁאֶרְאֶה כאן, אחת ולהבא, על “המסע האיטלקי” של גטה [ — — — ] עוד לפני כן דיברתי על הספר ההוא, ואני מוצא עתה את נַחַשׁ מִשְׁפָּטִי מְאֻמָּת במלואו. כי אמנם בכל אנו צופים שם תפישה ממשית ושלוות הטבע. גטה אוחז את הראי לפני הטבע או טוב מזה: הוא הוא ראי הטבע. רצה הטבע לדעת מה מראהו וברא את גטה" (60).


                                             הינריך היינה / ציורי מסע: איטליה


חֲצִי חַיַּי גָּעַשׁ גָּעּשׁ,

חֶצְיָם עָנְגוּ רַכּוֹת!

וְאַתְּ סִירָה סִירַת אֱנוֹשׁ

סְעִי לְלֹא פוּגוֹת.


                              גיתה / בִּרְכַּת הָרוּחַ.



‏שִׁיר כְּמוֹ שֶׁל רוֹמַנְטִיקָן נוֹסֵעַ בְּאִיטַלְיָה

אַח! גְּבָעוֹת הַחֶמֶד

שֶׁבֵּין רוֹמָא לִפְלוֹרֶנְס,

לוּ אֶפְשָׁר לְעוֹלָם וָעֶד

בְּתוֹכְכֶן לְהִתְכַּנֵּס,

וְלֹא לָנוּד מִכָּאן

לְאָנָה וְאֵי-אָן;


לְהִצָּמֵד אֶל הַמִּנְזָר,

צָמוּד לְנֶצַח צֶלַע-הַר

בָּאוֹר הָרַךְ לְהַאֲרִיךְ מַבָּט

נִכְסָף לָעֶרֶב הַיּוֹרֵד לְאַט

לְאַט כְּמוֹ גֶּשֶׁם קַיִץ

מְלַטֵּף בָּעֵמֶק הַנִּסְגָּר

כְּמוֹ בְּתוֹךְ חוֹפֵי אֲגַם.


גִּבְעוֹת חֶמְדָּה שֶׁלִּי

בַּדֶּרֶךְ לִפְלוֹרֶנְס,

בִּכְבִישׁ כָּחֹל וְחַכְלִילִי

קוֹרֶה וּמִתְרַחֵשׁ לוֹ נֵס

שֶׁלֹּא יַחֲזֹר אֵלַי

וְלֹא יִפָּרֵד עוֹד מֵעָלָי.


כִּי אֵינֶנִּי חוֹלֵם

וְאֵינֶנִּי עֵר.

וַאֲנִי כְּבָר יוֹדֵעַ אִלֵּם

בְּעוֹד שָׁנִים בְּנוֹף אַחֵר

זֶה יִהְיֶה הָאוֹר שֶׁלִּי,

בֵּין הַסְפִירוֹת, שֶׁעָשָׂה

אוֹתִי מְשׁוֹרֵר.


יוני 1983




הָרוֹלְד בְּאִיטַלְיָה

וַאֲנִי כָּאן אִתָּךְ

מַקְשִׁיב לְבֶּרְלִיוֹז.

כְּשֶׁהָיִינוּ בְּאִיטַלְיָה

לֹא רָאִינוּ אוֹתוֹ

אֲבָל קָנִינוּ בְּשׁוּק

הַקַּשׁ שֶׁל פִירֶנְצֶה

כּוֹבַע הוֹלֵם אוֹתָךְ

לְיֹפִי שֶׁלֹּא יַחֲזֹר.

וּמִגְבַּעַת בֶּלְוֶדְרֶה

רָאִינוּ עִיר חֲבוּקָה

בֵּין הַגְּבָעוֹת

וְכָל פְּסָלֶיהָ נִסְתָּרִים

בְּבָתֵּי הַנְכֹאת

וְרַק חַמּוּקֵי אַפּוֹלוֹ

שֶׁל דָוִד גְּלוּיִים

בְּסַנְוְרֵי יְרֵכַיִךְ הַנִּסְתָּרוֹת.

הָרוֹלְד בְּאִיטַלְיָה

וַאֲנִי כָּאן אִתָּךְ בְּשֶׁמֶשׁ

מַכָּה בְּעֹז אִתָּךְ

מַאֲזִין לְבֶּרְלִיוֹז.

הַיָּמִים עוֹבְרִים הַשָּׁנִים

הָלְכוּ הָלוֹךְ וַחֲרֹז,

אֵין לִי פִּתָרוֹן לַגַּעְגּוּעִים,

אֵין לִי תָּכְנִיּוֹת לִנְעוּרִים –

אוּלַי לַחֲזֹר לְאִיטַלְיָה

לְגַלּוֹת אֶת יְרֵכַיִךְ

בַּחַמּוּקֵי דָוִד?

מִי יוֹדֵעַ – הָרוֹלְד

בְּאִיטַלְיָה וַאֲנַחְנוּ

נָסַעְנוּ בַּדֶּרֶךְ בֵּין

רוֹמָא לִפְלוֹרֶנְס

וּבָאֶמְצַע לָנוּ בְּאַסִיזִי

וְאָכַלְנוּ גְּבִינָה

מְלוּחָה תַּחַת הָעֵץ.


יוני 1983




‏כאב הוא כבר יפיך המאֻחר

אַחֲרֵי שָׁנִים כְּאֵב הוּא כְּבַר אַחֵר

עוֹבֵר יוֹתֵר מַהֵר,

אֵינֶנּוּ מִתְאַכְזֵר כְּמוֹ בַּשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת

הַגְּזוּלוֹת. וְהַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת

לֹא יְפַצּוּן, אַף עַל פִּי שֶׁקַּל יוֹתֵר לְשַׁקֵּר,

קַל יוֹתֵר לְדַבֵּר

אִתָּךְ מֵעֵבֶר לַזְּמַן

שֶׁכְּאִלּוּ עָלָה בְּעָשָׁן.

קַל יוֹתֵר לְצָרֵף וּלְחַבֵּר

אֶת הַסִּבּוֹת שֶׁאָז

לֹא הָיוּ יְדוּעוֹת בַּכְּאֵב הָעַז

שֶׁל אִי הָאֶפְשָׁרוּת לְדַבֵּר

אִתָּךְ, לִפְנֵי שֶׁהַכְּאֵב

הוּא כְּבַר אַחֵר.


6.2.81




הַבִּיטִי בִּי עוֹבֵר

אוֹתְךָ מֵעֵבֶר

לְמַחְסוֹמֵי הַכְּאֵב

הַמַּחְשִׁיךְ בַּבֹּקֶר

כֵּיצַד נוֹשֵׁר הַזְּמַן

עַל אֲבָנִים

הַבִּיטִי בִּי עוֹבֵר אוֹתָךְ

הַבִּיטִי בִּי רַק אָז

תִּרְאִי אוֹתִי כֵּיצַד יָפְיֵךְ

חוֹזֵר מְעֵבֶר מַחְסוֹמֵי הַכְּאֵב

בָּהֶם אָצוּר

הָיָה כְּמוֹ בְּתוֹךְ

תָּאֵי חַלַּת הַדְּבַשׁ

הַבִּיטִי וּרְאִי אֵיךְ

הוּא נוֹטֵף כָּעֵת

עוֹבֵר אוֹתִי

שׁוֹטֵף כְּהֵלֶךְ דְּבַשׁ

הַבִּיטִי בִּי יָפְיֵךְ

מֵעֵבֶר לַכְּאֵב

צוֹרֵב מָתוֹק מִן הָאֵימָה

וּזְמַן נוֹשֵׁר

רְאִי אֵיךְ הָעֵצִים חוֹזְרִים

שָׂרָף נוֹטֵף

הַבִּיטִי אֵיךְ יָפְיֵךְ

חָלָל כּוֹאֵב

שֶׁיִּשָּׁאֵר אַחֲרַי

כְּמוֹ בָּרָק שֶׁבָּא

כִּכְלוֹת הַשְּׁאָגָה בָּרַעַם – – –


פברואר 1983





וְגַם אַתְּ בָּאָה מְאֻחָר

לְאַחַר צִפִּיָּה מְמֻשֶּׁכֶת מִדַּי

וְיָפְיֵךְ קוֹרֵן אַשְׁמָה

וַחֲרָטוֹת מִצְטַלְּבוֹת –

אֵיךְ אֶפְשָׁר כָּכָה.

לֶאֱהֹב בִּתְנָאִים כָּאֵלֶה

וּבִנְסִבּוֹת כָּל כָּךְ מְפֻתָּלוֹת?

אֶפְשָׁר אוּלַי רַק לַעֲרֹךְ

נִסְיוֹנוֹת בִּדְמָמָה, וּבְאֵלֶם

לְשַׂרְטֵט קַוִּים גַּסִּים

בְּלִי לְהִכָּנֵס לִפְרָטִים

כִּי כָּל פְּרָט עָלוּל

לְהִפָּרֵד בִּכְאֵב

וְכָל כְּאֵב אוֹרֵב

בִּמְאוּרָה כְּמוֹ זְאֵב

כְּמוֹ יָפְיֵךְ

הַמְּאֻחָר לְאַחַר

צִפִּיָּה מְמֻשֶּׁכֶת מִדַּי –

שֶׁכֻּלּוֹ פְּרָטֵי פָּנִים

מְצֻלָּבִים עַל פָּנַי.





לְעוֹלָם לֹא נוֹבֶלֶת,

בְּלִי לָשׁוּב

תָּמִיד חוֹזֶרֶת, נוֹלֶדֶת

מֵחָרְבוֹת כְּאֵבִי הַקָּשׁוּב

מִן הַהֲרִיסוֹת – בְּיֹפִי

אַחֵר שֶׁנִּשְׁבָּע לִחְיוֹת

עַד לְמוֹת

עֵץ הַחַיִּים שֶׁלֹּא יִמּוֹט;

יֹפִי אַחֵר שֶׁנִּשְׁבָּע

לַחֲזֹר מִתּוֹךְ אֶרֶץ

מֻרְעֶלֶת – אֶל – סוֹפָהּ;

לְעוֹלָם נוֹבֶלֶת כְּעָלֶה

וְחוֹזֶרֶת בָּעֵשֶׂב, וְשׁוּב –

מֵחָרְבוֹת כְּאֵבִי הַקָּשׁוּב

מִתְבּוֹנֶנֶת בִּי וּבוֹכָה

מִמֶּרְחָק וְנוֹגַעַת אוֹתִי:

זוּ אֲנִי לְעוֹלָם לֹא נוֹבֶלֶת

וְעוֹלָה מֵהֲרִיסוֹת נִשְׁמָתְךָ

הַמְּשֻׁגַּעַת

לַיֹּפִי שֶׁלִּי שֶׁנּוֹלָד

תָּמִיד מֵחָרְבוֹת גּוּפְךָ.





כָּכָה בְּלֵב הַלַּיְלָה

יָפְיֵךְ הִבִּיט בִּי

אָנוּס שָׁנִים רַבּוֹת

וְהִנֵּה הוּא מַבִּיט

בְעֵינַי הַפְּקוּחוֹת אֶל

מֵעֵבֶר לָעוֹלָמוֹת

אֶל עֵבֶר אוֹר

יְקָרוֹת אַתְּ נִפְרֶדֶת

מִמֶנִי הוּא מַבִּיט

בִּי פּוֹרֵץ אֶת הַגְּבוּלוֹת

וַאֲנִי נִשָּׁא עָלָיו

וְהוּא נִכְלָם יָפְיֵךְ

שֶׁאֵין לוֹ שִׁלּוּם

כְּמוֹ הָלוּם מֵעֹצֶר

גִּלּוּי כְּמוֹ מֵעֹצֶם

כֹּחוֹ בְּכִסּוּי

אֲבָל הַלַּיְלָה כָּכָה

בְּלֵב אַשְׁמוּרָה

זֶה קָרָה

כְּמוֹ בְּכָל הַסּוֹפִים

יָפְיֵךְ הִבִּיט בִּי

אֶל תּוֹךְ הַכְּאֵב

לֹא אֶל תּוֹךְ הַלֵּב

לֹא שָׁם מֻנָּח

הַכְּאֵב הוּא מֻדָּח

לְשׁוּלֵי הַגּוּף

וּמִשָּׁם הוּא מֻכְרָח

לְרֹאוֹת אוֹתָךְ

הֲלוּם אָהֲבָה

שֶׁאֵין לָהּ שִׁלּוּם.


16.5.1983


כְּשֶׁאַתְּ מַאֲמִינָה לִי

אֲנִי יוֹתֵר עָצוּב וְדוֹמֵם

לֹא. אֵינֶנִּי מְשַׁקֵּר לָךְ

אֲבָל זוֹ לֹא בְּדִיּוּק הָאֱמֶת

וּכְשֶׁאַתְּ מַאֲמִינָה לִי

אֲנִי מַרְגִּישׁ נָזוּף

חָשׂוּף בַּלֵּב וּבְכָל הַגּוּף

אֲנִי מַבִּיט בְּיָדַיִךְ

וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתְּ

מַאֲמִינָה לִי –

כְּשֶׁהֵן סוֹמְכוֹת אֶת

רָאשִׁי אֵינָן רוֹעֲדוֹת

אֲבָל כְּשֶׁהֵן מַקְשִׁיבוֹת

יֵשׁ בָּהֵן מִין רֶטֶט

שֶׁל אֱמוּנָה;

כִּי אָז אֲפִילוּ אִם זֶה

שֶׁקֶר – הוּא אֱמֶת

כְּשֶׁאַתְּ מַאֲמִינָה לִי לְאַט

אֲנִי מִשְׁתַּחְרֵר

כְּבָר לֹא זוֹכֵר

שֶׁבַּהַתְחָלָה הַשֶּׁקֶר זִמֵּר לוֹ

קַר וְשָׁקֵט

וּכְשֶׁאֶת מַאֲמִינָה לִי –

פִּתְאוֹם הוּא אֱמֶת.

8.4.1983







‏שירי גבול

מִכָּאן קָשֶׁה לִרְאוֹת אוֹתָךְ.

בַּעֲרָפֶל סָמִיךְ בַּדֶּרֶךְ לְדַמֶשֶׁק

לְאוֹר הַיּוֹם הַמְּכוֹנִיּוֹת נָעוֹת בְּאוֹר מָלֵא

הֵיכָן אֲנִי? דֵּצֶמְבֶּר שֶׁל שִׁבְעִים וְשֶׁבַע

בָּרָמָה עַל קַו הַהַפְרָדָה אֲבָל בַּעֲרָפֶל

אַתָּה אוֹיֵב לְעַצְמְךָ, אַהֲבָתְךָ כִּמְעַט

מֻשְׁלֶגֶת בְּאֶפֶס מַעֲלוֹת –

אַתָּה אוֹיֵב לְכָל גּוּפְךָ שֶׁנֶּעֱלָם

בְּתוֹךְ הָעֲרָפֶל לְאֹרֶךְ הַקַּוִּים לְאֹרֶךְ

צִיר-הַמַּעֲרֶכֶת, לְאֹרֶךְ הַשָּׁנִים.

אַל תְּחַכִּי לִי שָׁם בְּאֶרֶץ

הַבִּקְעָה. קָשֶׁה לַחֲזֹר מִכָּאן –

מֵאֶרֶץ נְשִׁיָּה. וְאַתְּ אִשָּׁה,

בְּאֶרֶץ הַשְּׁפֵלָה, מֵעֵמֶק הֶעָכוֹר.

אֲנִי בַּעֲרָפֶל אֲנִי נוֹפֵל, עוֹלֶה

בְּעֶצֶב מֵעַל לָעֲנָנִים שֶׁלָּךְ,

אֲנִי עָנָן חָתוּל בָּעֲרָפֶל, כִּי

זֶה הַשְּׁאוֹל שֶׁלִּי: שָׁמַיִם בְּלִי

תִּקְוָה, תִּקְוָה עַד בְּלִי שָׁמַיִם –

שׁוֹכֵן בָּעֲרָפֶל כְּמוֹ גִּ’יפּ אוֹבֵד

בַּדָּרֶךְ לְדַמֶשֶׁק.





בִּנְדוּדַי גַּם אֵלַיִךְ הִגַּעְתִּי

אוּלַי בְּמִקְרֵה וְאוּלַי בַּגּוֹרָל.

מֵעוֹלָם אֶת שְׁמֵךְ לֹא שָׁמַעְתִּי

אֲבָל גַּם אֵלַיִךְ הִגַּעְתִּי

כְּמָשָׁל אֶל סִבְכֵי הַנִּמְשָׁל.


אַתְּ גּוֹרָל וְאוּלַי אַתְּ מִקְרֶה,

אֶת דְּמוּתֵךְ מֵעוֹלָם לֹא תֵּאַרְתִּי

בַּחֲלוֹם יֵעוּדִי הַנִּמְחֶה

אַט אַט, וּכְבָר אֵינֶנּוּ נִרְאֶה

אֲבָל בִּדְרָכַיִךְ אֵלַיִךְ בָּאתִי –


נְדוּדַי הֵם גּוֹרָל וְאַתְּ – מְאֹרָע.

בְּגוּפֵךְ פָּנַי מִצְטַלְּבוֹת לְעוֹלָם

בֵּין שַׁיִשׁ קַר וּבַזֶּלֶת שְׁחוֹרָה

בֵּין רֶמֶץ דּוֹעֵךְ וְאוֹתוֹת מְדוּרָה

לְאֹרֶךְ גְּבוּל הָאֲהָבוֹת.


12.1.78




שְׂעָרֵךְ הַשָּׁחֹר מְעֻטָּר עֲרָפֶל

עַד רָחוֹק מֵאָדָם הַעִיר –

אָפֵל וְלַח בְּתוֹךְ כֶּתֶר קוֹפֵא

לְרַגְלֵי הַחֶרְמוֹן הַמַּחְוִיר.

אֶרֶץ כְּפוֹר לְבָנָה סוֹגֶרֶת עָלַי

וְרַגְלַי – בַּזֶּלֶת שְׁחוֹרָה.

שְׂעָרֵךְ הַשָּׁחֹר דּוֹרֵך נְעָלַי

כְּבָרָד וְקֶרַח נוֹרָא.

אֵין שָׁמַיִם. רַק אֲוִיר בְּלִי אוֹר

וְלֹא צֵל.

שְׂעָרֵךְ הַשָּׁחֹר נִפְרָשׂ

מֵעָלַי כְּרָקִיעַ שֶּׁלֹּא נוֹפֵל.


10.1.78




וּלְאֹרֶךְ הָרְחוֹב תַּחֲנוֹת הַסְתָו

עַד אֵין חוֹף בְּעָשָׁן וְטַל,

הַבֹּקֶר נִרְמַס בָּרַעַשׁ, אַל תִּצְעַק,

הִנֵּה אַתָּה מֻטָּל וְקוֹלְךָ

חָדֵל, עַכְשָׁו אַתָּה רָץ,

אַל תִּצְעַק, אַתָּה מוּבָל לְאֹרֶךְ

תַּחֲנוֹת-הַסְתָו בֵּין מִסְפְּרֵי

הָאוֹטוֹבּוּסִים, בֵּין שִׁלְטֵי הַקְּרָב

בּוֹכֶה בְּעִיר גְּבוֹהָה

סְגוּרָה וְעַנְנֵי הַחֹרֶף נִמְתָּחִים

מִמִּגְדָּל לְמִגְדָּל, אַל תִּקְרָא,

אַל תִּשְׁאַל! מִי שֶׁנָּפַל נָפַל – –

עַכְשָׁו טַל לְאֹרֶךְ תַּחֲנוֹת הַסְתָו

לֵךְ! עָלֶיךָ תִּיק הַצָּד שֶׁלְךָ,

מָלֵא אוֹתוֹ מִלִּים וְגוּפְךָ הוֹלֵךְ

וְקַל, אַל תִּבְכֶּה, אֲפֵלַת הַחֹרֶף

קְשׁוּרָה צוֹפָה מִמִּגְדָּל לְמִגְדָּל,

אוּלַי רַק הִיא רוֹאָה מֵעָל –

לְאַן נוֹסַעַת אֲהוּבָתְךָ כָּעֵת

מֵהַתַּחֲנָה הַסּוֹפִית

עַד אֵין-סוֹף בְּעָשָׁן וְטַל.

אַל תִּשְׁכַּח אֶת חַשְׁרַת יָּפְיָהּ

אַל תִּצְעַק.


סתו 1955




הוֹלֵךְ לִי מִכָּאן רֹאשִׁי מֻרְכָּן

אִתִּי, כָּבֵד וְאִטִּי

בְּכָתֵף נִרְדֶּמֶת הוֹלֵךְ

לִי מִפֹּה כְּדִין אָבִיב

וַעֲרָפֶל אֲבִיבִי בַּשַּׁחַר

מְבַשֵּׂר קַיִץ מֵת

מִקַּיִץ עַד קַיִץ

וּמִסְּתָו עַד סְתָו –

חֻפַּת אָבִיב רֵיקָה

מִמֵּךְ –


הוֹלֶכֶת. נִשְׁאַר בַּחוּץ.

עֲרָפֶל אֲבִיבִי מְבַשֵּׂר

קַיִץ מֵת

וּזְבוּבֵי מָוֶת

עָשָׁן וּמֶלֶט וְהֶבֶל בֶּטוֹן

בְּיָרֹק – שָׁחֹר הוֹלֶכֶת

כְּדִין אָבִיב

נִשְׁאַר בַּחוּץ לִקְרַאת

אָבִיב מוֹתְךָ, בְּשׂוֹרַת

אָבִיב –

אֲנִי נִשְׁאַר

שׁוֹמֵר חֻפַּת אָבִיב רֵיקָה

שְׁחוֹרָה שֶׁלִּי, שְׂרוּקָה

בְּיֵין הַשִּׁכְחָה.






‏שירים לאהובתי בארץ

לְהִשָּׁכַח אִתָּךְ בֶּעָרִים עַתִּיקוֹת

כְּשֶׁשֶּׁמֶשׁ נְמוּכָה נִפְרֶדֶת

מֵעַל צְלָבִים וַחֲצָאֵי הַסַּהַר;


כְּשֶׁהַחוֹמָה מוּפֶזֶת בְּקַרְנַיִם אַחֲרוֹנוֹת

עַל אֲבָנֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת דִמְעָה –

לִנְשֹׁם אִתָּךְ קִבְרֵי אָבוֹת;


לִתְעוֹת אִתָּךְ עַד קְצֵה סִמְטָה לְלֹא

מוֹצָא וְלֹא לָשׁוּב אֶל מוֹצָאָהּ.

כְּשֶׁעֵינַיִךְ מוּצָפוֹת שְׁקִיעָה;


בְּהַרְרֵי קֶדֶם מְדֻמְדְּמֵי לִילָךְ,

כְּשֶׁהַיָּד נוֹגַעַת בַּמִּזְרָח,

לִצְפּוֹת אִתָּךְ מִשַּׁעַר הַפְּרָחִים –


הֲרֵי זֶה לִמְצֹא אֶת הִשָּׁאֲרוּת

נַפְשֵׁנוּ עִם נְשִׁירַת הַחַמָּה,

אֲהוּבָתִי, הֲרֵי זוּ אֶפְשָׁרוּת.





מְעֵבֶר לַגְּשָׁמִים אַתְּ מַבְשִׁילָה בְּקַיִץ עִבְרִי –

לֹא רַךְ לֹא קַל, אֲבָל מוּאָר בְּאוֹר חָזָק:

אוֹכֵל יוֹשְׁבָיו אֲבָל נִכְנַע לַקּוֹצְרִים

בְּיַד אוֹהֶבֶת – בְּחֶרְמֵשׁ וּבְיוֹם נִבְזָק.


אֲנִי נִמְחֶה וְנִשְׁכָּח בָּעוֹלָם הַמּוּאָר שֶׁלָּךְ.

זֶהוּ הֶכְרֵחַ בִּגְזֵרָה עֶלְיוֹנָה וְקָרָה,

אֲבָל מֵעֵבֶר לַגְּשָׁמִים לְרַגְלַיִךְ מֻשְׁלָךְ

לֵב הַקַּיִץ שֶׁלִּי שֶׁחָרַף וְשָׂרָה עַד שֶׁקָּרַס.


אֵינֶנִּי יָכוֹל לִפְרֹץ אֶת הַחַיִץ אֶל הַקַּיִץ הַהוּא

שֶׁמִּתְרַחֵק מִכָּאן בְּמִקְסָם עִבְרִי עַז –

שֶׁאֵלָיו נִמְתְּחוּ הַלֵּילוֹת בְּאֹשֶׁר כָּרוּת

מִיַּלְדוּת עֲטוּפַת כּוֹכְבֵי הַס.


שָׁם נָטוּעַ אַלּוֹן וּבַלּוּטָיו צְרוּבִים בַּשֶּׁמֶשׁ

וְאֹפֶק בּוֹעֵר שָׂרוּף וְלֹא אֻכָּל,

וְעַל בַּלּוּטֵי שָׁדַיִךְ רוֹעֲדִים צִלְלֵי הֶעָלֶה

שֶׁיִּצְנַח לְאַט עַל חָזֵךְ – אֲבָל עֲדַיִן לֹא נָפַל.


17.1.83







בְּלֵילוֹת שֶׁל אָבִיב אֲנִי עֵר

וּמַקְשִׁיב וְחוֹשֵׁב וְחוֹקֵר

לְמָה אֶפְשָׁר עוֹד לְקַוּוֹת

וְאִם יֵשׁ סִבָּה טוֹבָה לְחַכּוֹת

לַבֹּקֶר. אוֹ לְהִתְיָאֵשׁ אוֹ לְוַתֵּר.


אַתְּ וַּדַּאי לֹא תָּבִינִי אוֹתִי בָּעִנְיָן הַזֶּה

וְתַגִּידִי: חֲבָל עַל הַלַּיְלָה שֶׁלְךָ שֶׁמִּתְבַּזְבֵּז,

יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בַּמַּחְשָׁבָה,

אוּלַי תִּשְׁכַּב לַחֲלֹם אוֹ תַּעֲשֶׂה אַהֲבָה –

יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֶפְשָׁר לִפְתֹּר רַק בַּמַּעֲשֶׂה.


יֵשׁ לָךְ יְכֹלֶת דִמְיוֹן שֶׁלֹּא תֵּאָמֵן,

וְלָכֵן אַתְּ רוֹאָה בַּמְּצִיאוּת אֶת כָּל הָאֱמֶת.

כַּמָה מוּזָר בְּעֶצֶם שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ,

כְּאִילּוּ לַמְרוֹת רְצוֹנִי אֲנִי מֻכְרָח

לִרְצוֹת בָּךְ כְּאִילּוּ זֶה הָאֹשֶׁר שֶׁמִּתְחַמֵּק.


אֲבָל זֶה בְּאֱמֶת מַה שֶׁקָּשֶׁה לִי

בְּאָבִיב לֵילִי מִתְחַמְסֵן. מַה שֶׁחוֹרֶה לִי –

שֶׁהַכֹּל מְזַנֵּק בִּפְרִיחָה אַדִּירָה

וְנוֹפֵל מִיַּד – וְנֶחְתַּם בִּשְׁתִיקָה מוּזָרָה

וְרַק הַשִּׁיר

הַשִּׁיר הַשּׁוֹתֵק

קוֹרֶה לִי.

6.4.1983




יוֹם אֶחָד עוֹד אוּכַל לְהָבִין

אֵיךְ עָבְרוּ הַיָּמִים אֵיךְ עָבְרוּ

הַיָּמִים הַקָּשִׁים בְּקַלּוּת נִפְלָאָה

אֵיךְ דָּאוּ אֵיךְ נָמוֹגוּ אִתָּךְ עֲרָבִים

יוֹם אֶחָד עוֹד אוּכַל לְהָבִין עֲרָבִים

בֵּינְתַּיִם בַּבֹּקֶר כָּאן קָשֶׁה לְהַסְכִּים –

בָּאַרְגָּמָן הַיָּרֹק שֶׁזּוֹרֵם לַכְּתִיבָה –

שֶׁאַהֲבָה הִיא עִנְיָן לָאָבִיב

כִּי אָבִיב הוּא זִכָּרוֹן חוֹמֵק מִסָּבִיב

יֵשׁ פְּרִיצָה שֶׁל פְּרִיחָה מְבַלְבֶּלֶת

צְבָעִים וְקָשֶׁה לְהַחְלִיט בִּזְמָן קָצָר

לֹא, מוּטָב לְחַכּוֹת לִסְתָו מְאֻחָר

לְאַחַר הַכְּמִישָׁה וְהַסַּנְוֵרִים בַּקַּיִץ

הָאוֹר מְסֻנָּן רַךְ דֶּרֶךְ

חוֹלוֹת בְּעַלְווֹת זָהָב

וַאֲנִי מַתְחִיל לְהָבִין אֵיךְ עָבְרוּ

הַיָּמִים אֵיךְ נָמוֹגוּ בְּעַב הֶעָנָן –

קָשִׁים כָּל כָּךְ –

מִן הָאָבִיב עַד לַסְּתָו:

מְסֻנָּן וּמֵאִיר אוֹתָךְ אַחַת

שֶׁנּוֹתְרָה לִי בַּסְּתָו.





אֲבַק גַּלִּים מֵעָל רִתְחַת הַיָּם

נִזְרֶה לְמֶרְחַקִּים סְתוּמִים עַד דַּק.

אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֵיךְ נוֹצָר הָעֲרָפֶל

וְאֵיךְ הַנּוֹזֵל נֶהֱפַךְ לְמוּצָק.


עִמְדִי לְיָדִי וְהַבִּיטִי, אֵיךְ חֲלַל

הַשָּׁמַיִם בָּאֹפֶק הוֹלֵךְ וְנִמְחַק

וְיָם וְרָקִיעַ חוֹזְרִים לְאֶחָד

קַדְמוֹן וְחָזָק - -


כָּךְ אַתְּ אִתִּי בְּלִי חָלָל וּזְמַן –

שְׁנֵינוּ תֹּהוּ-בֹּהוּ בְּטֶרֶם יִזְכֹּר

בּוֹרֵא הַמְּאוֹרוֹת; לִפְנֵי הָרַעַשׁ וְהַדְּמָמָה

בָּאַיִן הַנִּצְחִי שֶׁאֵינוֹ חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר.


14.1.83





בְּלִי מְנוּחָה הוּא עוֹלֶה

וְיוֹרֵד מִמְּכוֹנִית לְקָרוֹן

יוֹשֵׁב לַשֻּׁלְחָן וְנִכְנָס לָאָרוֹן

וְנוֹשֵׁר לְאַט. הוּא עָלֶה.

עַד שֶׁיָּבוֹאוּ יָמִים, בְּלִי סָפֵק,

וּבַחוּץ אֲפֹרוֹת יְזַרְזֵף

לוֹ הַגֶּשֶׁם מֵעָל הַמַּרְתֵּף,

שָׁקֵט אַחֲרֵי הַמַּבּוּל.

אֲבָל בּוֹ בַּמַּרְתֵּף

בְּתוֹךְ מְעָרָה,

הוּא יַגִּיד דְּבָרִים אֲחֵרִים –

יִכְתֹּב לוֹ תּוֹרָה

אַחֲרוֹנָה לֹא עַל גְּוִילִים,

זֹאת הַשִּׁירָה –

שֶׁאֵין לָהּ רֵעִים

שֶׁכֻּלָּהּ עָלִים,

בְּלִי מְאֵרַת הַשֹּׁרֶשׁ וְהַגֶּזַע

רַק עָלִים, עַל

אֲדָמָה שְׁקֵטָה עַד אֹפֶק

שֶׁעָלֶיהָ דִּמָּה לְהִוָּלֵד

עַד שֶׁאֵין עוֹד צוֹרֶךְ לְהִמָּלֵט,

בֵּין אֹפֶק כָּזֶה לְאֹפֶק

יְרַחֲפוּ עָלָיו בְּלִי גְּוִילִים,

בְּלִי בְּשׂוֹרָה

וּבְלִי לָשֶׁבֶת עַל גֶּחָלִים –

לֹא שֶׁל הַנְּבִיאִים

וְלֹא שֶׁל הַנְּבָלִים,

בְּשֶׁקֶט שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ סְעָרָה –

כָּל הָעֵמֶק שֶׁלּוֹ מוּאָר

בְּאַהֲבָה שֶׁאֵין לָהּ תְּמוּרָה.





הַלַּיְלָה לִנְסֹעַ מִכָּאן,

לְהַשְׁאִיר אֶת הַיּוֹם לְבַדוֹ.


לָלֶכֶת לִישִׁימוֹן נִרְדָּם

לְחַפֵּשׂ מֵתֵי מִדְבָּר בִּשְׁנָתָם.


לֹא לִרְאוֹת כָּאן אֶת אֲגֻדָּתָם

פּוֹרֶשֶׂת מְצוֹדָהּ

עַל חֲלוֹמוֹת – אֶרֶץ – יַלְדוּתְךָ.


לוֹכֶדֶת אֶת אֲהוּבָתְךָ

בְּפִתּוּיֵי אֶלֹהִים שֶׁחָזַר

לִרְמֹס אֶת אַדְמָתְךָ.


לָלֶכֶת מִכָּאן בַּחֹשֶׁךְ

לְהִמָּלֵט מִן הַחֹשֶׁן,

מִן הָאֵפוֹד, מִן הַפֵּאוֹת

הַמִּתְאָרְכוֹת, מִן הַבָּמוֹת – –


– – אֶל צִיַּת הַדְּמָמָה. לָנוּס

מִן הַכְּנֵסִיָּה וּמִן הַמִּסְדָּר

אֶל שָׁרְשֵׁי אַהֲבָתְךָ;


טָמוּן בֵּין מֵתֵי מִדְבָּר הָרִאשׁוֹנִים

לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל הַמְּשׁוֹרֵר:

לֵךְ!

הַיּוֹם אֶל-אֶרֶץ חֲדָשָׁה אַתָּה עוֹבֵר!

12.1.80





רַעַשׁ קַטָּר חוֹצֶה אֶת הַחֹשֶׁךְ

וַאֲנִי בְּקָרוֹן מוּאָר.

נְסִיעָה כָּזֹאת

כְּבָר נָסַעְתִּי

בְּלַיְלָה מֻכָּר וְזָר

בִּסְתָו חוֹזֵר בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת –

בַּמּוֹלֶדֶת הַזֹּאת שֶׁאֵינֶנָּה,

אַתְּ עֲדַיִן יָפָה

יָפָה וְנִשְׁאֶרֶת

לְנוֹסֵעַ יָשָׁן כָּמוֹנִי.


רַק בַּדֶּרֶךְ אֶפְשָׁר עוֹד לָקַחַת

אוֹתָךְ בְּמַסָּע אֵלַי

וְאָסוּר לַעֲצֹר לְהֶרֶף עַיִן

כְּמוֹ קָרוֹן בַּמְּסִלָּה,


הָאֶרֶץ הַזֹּאת כְּבָר אֵינֶנָּה מִזְּמַן

וְרַק רַכֶּבֶת בַּחֹשֶׁךְ

לוֹקַחַת אוֹתָךְ אִתִּי בְּעָתִיד שֶׁנָּדַם –

אַל חִידָה לֹא פְּתוּרָה שֶׁל אֹשֶׁר.





בְּצָהֳרֵי יוֹם עוֹטֵף אֶת לִבִּי עֶצֶב יָשָׁן

שֶׁל מִלִּים אֲרוּזוֹת בִּסְפָרִים זָרִים.

בֵּיתִי מֻקָּף אֲהָבוֹת אַלְפֵי מְשׁוֹרְרִים

מֵתִים עַל מַדָּפִים בִּלְחִישַׁת כְּמִישָׁה –


אֲשֶׁר רוֹאִים אוֹתִי מֵעֲבָרִים כּוֹתֵב עַל דַּף,

סוֹפֵר אוֹרֵז אֶת רְכוּשִׁי שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת

כְּמוֹ צֶמַח מְאֹהָב בָּאוֹר כְּמוֹ עָנָף

שֶׁיֵּעָלֵם בְּחֶשְׁכַת סִפְרִיָּתִי עַל הַמַּדָּף –


עֶצֶב יָשָׁן וְקָשֶׁה שֶׁאֵינֶנּוּ מַרְפֶּה –

מִקִּיר אֶל קִיר, מֵחֹרֶף אֶל חֹרֶף קוֹפֵא,

מַצְהִיב בְּכִרְכֵי אֲנָשִׁים נִשְׁכָּחִים בְּמוֹתָם;

וְרַק אִשָּׁה

יְרֻקַּת נוֹצָה וּשְׁבוּרַת כָּנָף

כְּגַחֶלֶת אֲצוּרָה בְּעַצְמוֹתָם.

13.12.73

מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל
  • אפרת אפל
  • דרור איל
  • אסתר ברזילי
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!