בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים, לִפְנֵי מוֹת הָעוֹלָם,

חַי בָּאָרֶץ-נֵכָר בֶּן-אָדָם.

אִישׁ עָנִי, פָּשׁוּט וְצָנוּעַ,

נֶחְבָּא לַכֵּלִים וְנִכְלָם.

אִישׁ פָּשׁוּט… רַק דְּבַר-מָה בְּקִרְבּוֹ הִתְקַפֵּל,

פְּעָמִים – הִתְמַסְמֵס הַדָּבָר וַיִּמֹּג.

וּפְעָמִים – הִתְעַבָּה וַיִּכְבַּד כְּבַרְזֶל

וַיִּלְהַט – עַד לַרְתִּיחַ בּוֹ לֵב עַל קָדְקֹד.

גַּלְמוּד וְאִלֵּם כְּצִלּוֹ הָרוֹבֵץ

לְרַגְלָיו. וְאִם לִפְרָקִים נֶאֱלַץ

לְדַבֵּר – גִּמְגֵּם וּמִלְמֵל בִּבְהִילוּת:

בִּגְרוֹנוֹ –

הַבַּרְזֶל הַיּוֹקֵד אָז נִנְעַץ…

עֵינָיו הַחַמּוֹת אָז הִבְרִיקוּ, רָשְׁפוּ,

הִתִּיזוּ גִצִּים…

וּרְגָעִים בִּצְבְּצוּ מִתּוֹכָן

חֻדֵּי-שַׁפּוּדִים לוֹהֲטִים…

כְּבַד-פֶּה וּכְבַד-עֵט. הִתְהַלֵּךְ כְּנִדְהָם,

(הַבְּרִיּוֹת רִנְּנוּ לִפְרָקִים: הוּא נִרְדָּם…)

וּנְחִילֵי-הַרְהוֹרָיו,

אִם הָמוּ בִּרְחִישָׁה עֲצוּמָה –

רַק לָרוּחַ בַּלַּיִל זֵרָם.

… וּלְבָבוֹ הֶעָגוּם הִתְכַּוֵּץ כָּאֶגְרוֹף,

וְשִׁמְשׁוֹ – גַּם בַּבֹּקֶר נָטָּה לַעֲרֹב.

חוֹמוֹת סָבְבוּ אֶת נַפְשׁוֹ וּבְאֵרוֹ,

בְּאֵרוֹ – בְּקִּרְבָּהּ חַיָּתוֹ תֶאֱרֹב.

יָמִים עַל יָמִים נֶאֱבַק זֶה הָאִישׁ

עִם נִטְלוֹ הַמֵּעִיק, נֶאֱבַק – אַךְ לַשָּׁוְא,

וּבְעֵת הֶחָרִישׁ, יוֹם פָּרַץ זְהַב-גִּילוֹ

מִכִּלְיּוֹת אַדְמָתוֹ הַכְּבֵדָה אֶל עוֹרְקָיו –

סֻיֵּג חִישׁ וַיְּסֻגְסַג בְּסִיגֵי-הַיְּגוֹנִים.

וַיֵּלֵךְ הָאִישׁ וַיִּדַּל.

אַךְ הָיָה גַּם עִקֵּשׁ. מִן הַקְּרָב הָאִלֵּם

עִם נַפְשׁוֹ לֹא הִרְפָּה.

הִתְפַּתֵּל.

לֹא חָדַל.

וּפַעַם (בְּבֹקֶר יוֹם-חֹרֶף הָיָה הַדָּבָר)

חָשׁ פִּתְאֹם, כִּי מִתַּחַת עוֹרוֹ

הִתְלַבֵּט מִישֶׁהוּ פַּלְמוֹנִי, וְהַלָּה –

שִׂגְשֵׂג חִישׁ מִתּוֹכוֹ, וְגָאָה, וְעָלָה,

וְתָפַח, וְנִמְתַח – – – וַיְהִי פֶלֶא! הָאִישׁ

נֶהְפַּך וְהָיָה לַעֲנָק: אִישׁ-מִדּוֹת,

בֶּן-אֵלִים וּנְפִילִים, רַב-אֱיָל,

עַז, מוּצָק, כֹּל-יָכֹל – לוּ חָפֵץ אַךְ עֲשׂוֹת!

לוּ חָפֵץ – וְשָׁלַח אֶת יָדוֹ וְהִשִּׂיג

עֲבִיבִים מַכְסִיפִים, וְתָלַשׁ לוֹ מֵהֶם

אֶת-צַמְרָם, אֶת הָרַךְ… וְהֵכִין

לוֹ אַדֶּרֶת נָאָה, בִּימֵי-קֹר – יִתְחַמֵּם.

לוּ חָפֵץ – וְהֵסִיר הַסָּדִין הַכָּחֹל

הַמָּתוּחַ הָדֵק עַל-פְּנֵי-הַשְּׁחָקִים,

וְתָפֵר לוֹ מִמֶּנּוּ כֻּתֹּנֶת קַלָּה

לִבְשָׂרוֹ, וּלְבָשָׁהּ בַּבְּקָרִים הַבְּהִירִים.

לוּ חָפֵץ – וּמָתַח מֵיתָרִים וִיתָרִים

עַל-פִּיּוֹת-גֵּיאֲיוֹת וּמְעָרוֹת וּבְאֵרוֹת

עֲמֻקּוֹת, וּבָעֵט בַּיְתָרִים בְּחֶדְוָה –

וּתְהוֹמוֹת יַעֲנוּהוּ בְּקוֹל וְעַנּוֹת! – – –

לוּ חָפֵץ – וְהָפַךְ הַיַּמִּים עַל-פְּנֵיהֶם,

וּפָתַר אֶת חִידַת-נִבְכֵיהֶם.

לוּ חָפֵץ –

וְחָשַׂף יְעָרוֹת, וְעָקַר הֶהָרִים,

וּמוֹלֵל, וְעוֹלֵל בֶּעָפָר שִׂיאֵיהֶם.

לוּ חָפֵץ וְשָׁאַג – וְשָׁמְעוּ הָרְעָמִים

אֶת-קוֹלוֹ. וְשָׁאַג, וְשָׁאַג כִּמְשֻׁגָּע

מִשְׁתּוֹלֵל. וְנָקַם בְּאַחַת נִקְמַת-כָּל-

אֶנְקוֹתָיו הָאִלְּמוֹת, הָרוֹתְחוֹת בַּדָּמִים…

וְנָקַם נְקַם-פִּיו הַמְּקֻלָּל,

שֶׁמָּשַׁךְ וְנָשַׁךְ וְחִנֵּק וְרִסֵּק

בְּשִׁנַּיִם חוֹרְקוֹת – כָּל-רַעְיוֹן זַךְ וָחַי,

שֶׁפָּרַץ מִתְּהוֹמוֹת בְּאֵרוֹּ.

לוּ חָפֵץ, לוּ חָפֵץ! – – – וְהָאִישׁ לֹא יָדַע

אֶת נַפְשׁוֹ. גַּל אַדִּיר שֶׁל אוֹנִים

עֲבָרָהוּ. חָזֵהוּ הָרָם, הַסַּדָּן

הָרָחָב, הָאֵיתָן, הִכָּה מִשְׁבָּרִים

וַיִּגְאֶה… לְבָבוֹ הַגָּדוֹל אָז פָּעַם

וְהָלַם בְּהַלְמוּת-נַפָּחִים:

דָּרוּךְ וּמָתוּחַ הַסַּעַר, נָכוֹן לְזַנֵּק –

וּמִכָּל הַכֵּלִים.

אַךְ פִתְאֹם הִסְתַּחְרֵר הָעוֹלָם… הָעֲנָק

הִתְנוֹדֵד כַּשִּׁכּוֹר. בְּעֵינָיו הַתּוֹעוֹת –

עֲרָפֶל… הוּא צָנַח. – – – וַיְכַס בְּגוּפוֹ

פְּנֵי-כָרִים וּשְׁדֵמוֹת, פְּנֵי-הָרִים וּגְבָעוֹת. – – –

כֹּה רָבַץ לְלֹא נִיד, וְנִצְמַד

כְּנִצְמָת לַקַּרְקַע, לִבְשָׂרוֹ-שֶׁל-עוֹלָם,

עֵד טִשְׁטוּשׁ הַתְּחוּמִים בֵּינוֹתָם:

אֲדָמָה וְאָדָם הִתְלַכְּדוּ לְאֶחָד.

וּבְרִיאָה נִבְרְאָה: כָּל-עוֹרְקֵי-הָעֲנָק

הִתְפָּרְצוּ, נֶחְלְצוּ מִגּוּפוֹ – וְחָתְרוּ

וְחָדְרוּ בִּגְוִיַּת הָעוֹלָם, נִמְשְׁכוּ

לְרָחְבָּהּ, לְאָרְכָּהּ, לְעָמְקָהּ,

הִתְפַּצְּלוּ

לִרְשָׁתוֹת דַּקִּיקוֹת וְתָעוּ בְּכָל-סְבַךְ-

הָרְקָמוֹת… וּבְתָאֵי-הָרְקָמוֹת נִבְלְעוּ

בִּרְהָטִים חֲדָשִׁים, שֶׁעִקְּלוּ אֶת דַּרְכָּם

וְחָזְרוּ בְּצִנּוֹר מְאֻחָד אֶל-לִבּוֹ –

לֵב-אָדָם, שֶׁהָיָה לְלִבּוֹ שֶׁל עוֹלָם…

אֶל-הַכֹּל וּבַכֹּל וּמִכֹּל כִּי זָרַם

זֶה דָמוֹ הָאָדֹם וְהַחַם…

כִּי הָיָה הָעוֹלָם עַל-צְבָאוֹ לְנַפְשׁוֹ –

הַגְּוִיָּה. – – –

מַה הִרְגִּישׁ אָז הָאִישׁ? מוּעָקָה אֲיֻמָּה:

בְּלִבּוֹ הִתְקַפְּלָה סוּפַת-גִּיל וִיצִירָה,

וּכְאוּבַת-מְצָרִים וּצְמֵאַת-מֶרְחָבִים

רָעֲדָה, רָטְטָה וְצִפְּתָה לְתוֹרָהּ…

וְהִנֵּה… (וְהָאִישׁ לֹא יָדַע אֵיךְ וּמָתַי

וְכֵיצַד הִתְרַחֵשׁ וְנָפַל הַדָּבָר!)

הוּא יָשַׁב לַשֻּׁלְחָן –

וְכָתַב, וְכָתַב…

הוּא כָּתַב וְצָחַק, הוּא כָּתַב וּבָכָה,

הוּא כָּתַב וְרָקַע בָּרִצְפָּה בְּרַגְלָיו,

הוּא הָמָה וְנָהַם וְלָחַץ אֶת שִׁנָּיו

וְנָשַׁם וְנָשַׁף – וְכָתַב, וְכָתַב…

מֶה הָיָה לְעֵטוֹ הַכָּבֵד, שֶׁרִצֵּד

בִּמְשׁוּבָה וְרָב-גִּיל,

וְזָרַע חֲרוּזִים בְּטוּרִים רוֹטְטִים

שֶׁל שִׁירִים – עַל חֶלְקַת-פְּנֵי-הַגְּוִיל?

וְהַגְּוִיל הַלָּזֶה, הַקֵּרֵחַ, הַקַּר –

מָה הָיָה לוֹ פִּתְאֹם, כִּי הוֹאִיל

לְהַצְמִיחַ פְּלָאוֹת בִּגְבוּלוֹת קָרַחְתּוֹ

הָרְחָבָה? הֵן כִּכְסִיל וֶאֱוִיל

הִתְעַקֵּשׁ וּמֵאֵן כָּל-יָמָיו הִכָּתֵב…

וַיִּתְמַהּ, אַךְ לָפַת בְּכָל-עֹז

אֶת עֵטוֹ הָעִקֵּשׁ, שֶׁבִּקֵּשׁ לַחֲמֹק

מִיָּדָיו – וּלְפַזֵּז בִּנְתִיבוֹ הַנָּלוֹז…

הוּא כָּתַב מַהֵר, חָשׁ… וְלֹא חָשׁ כִּי צָחַק

כָּל-הַיְקוּם עִמָּדוֹ – אִם שָׂחַק, וּבָכָה –

אִם בָּכָה, וְכִי כֹּל שֶׁהִרְגִּישׁ, וְלוּ גַם

בְּנִבְכֵי-לְבָבוֹ –

חִישׁ חָלַף וּפָסָה

בְּרַחֲבֵי-הָעוֹלָם, מְנֻפָּץ לִרְסִיסִים

וְהֵדִים וּבְנוֹת-קוֹל –

וּמִלֵּא אֵת-הַכֹּל. – – – – – –

*

וּכְשֶׁפָּג שִׁכְרוֹנוֹ הוּא מָחָה עַפְעַפָּיו

בְּיָדָיו – וְנִבַּט, וְנִבַּט… וּפִזֵּר

עֲרָפֶל בְּעֵינָיו הַתּוֹעוֹת. הוּא נָבוֹךְ:

אִם הָיָה הוּא – עַצְמוֹ, אוֹ הָיָה זֶה – אַחֵר…

1938

כִּבְשַׂת הָרָשׁ

הָיְתָה בָּאָה אֵלָיו בַּחֲלוֹמוֹ –

אוֹכֶלֶת פַּת לִבּוֹ,

שׁוֹתָה מְאוֹר עֵינָיו.

לַסּוֹף –

עָטָה קְרָעָיו.

הָלַךְ אֶל הֶעָשִׁיר.

פָּשַׁט נַפְשׁוֹ כְּכַף,

עִלֵּעַ:

נְדָבָה!

אֵין לִי יוֹם! אֵין לִי לֵיל!

אֵין לִי רֵעַ! אֵין לִי אֵל –

רַעְיוֹנַי בַּמַּאֲסָר! –

אֲנִי – עֶבֶד הַקֵּיסָר.

יוֹם נִמְכַּרְתִּי לַקֵּיסָר –

חוּט אֶחָד בַּיְּקוּם נִגְזַר,

נֵר אֶחָד שָׁקַע בַּחוֹל,

לֵב אֶחָד – אָבַד לוֹ כֹּל.

קֵיסָרִי, נוֹתֵן לַחְמִי!

מִי אֲנִי? שָׁכַחְתִּי שְׁמִי.

אֵין לִי גַּג – אֶלָּא גַּגְּךָ.

אֵין לִי חַג – אֶלָּא חַגְּךָ,

פַּת-בַּגִּי – רַק מִסַּלְךָ,

וְעַל כֵּן, כֻּלִּי – שֶׁלְּךָ.

פַּיְטָן עָנִי

דָּר בְּבִקְתָּה אַחַת עַל גֶּבַע.

שְׂמֹאלוֹ תוֹמֶכֶת בִּרְעָדָה

קוֹרַת בֵּיתוֹ שֶׁלֹּא תִפֹּל,

וּבִימִינוֹ

עֲשֵׂה פַּת-לֶחֶם לִילָדָיו.

וְרַעְיָתוֹ-נוּגַת עֵינַיִם.

וְשֶׁבַע בְּנוֹת-הַשִּׁיר,

וְצִפֳּרִי-הַשִּׁיר

בְּשִׁפּוּלֵי-גַּגּוֹ מְקַנְּנוֹת

וְהוּא מְפַרְנְסָן.

כַּתָּף הָיָה, וְלֹא הָיָה לוֹ שֵׁם.

הָיָה מַשְׂכִּיר כְּתֵפוֹ בַּאֲגוֹרָה,

עוֹמֵס מַשָּׂא לֹא-לוֹ

מֵחֲשֵׁכָה עֵד חֲשֵׁכָה.

כָּל שֶׁהֻטַּל עָלָיו – כִּתֵּף:

הָיָה מוֹשֵׁךְ-הוֹלֵךְ

וּמַשָּׂאוֹ שׁוֹפֵעַ מִצְּדָדָיו וּמְכַסֵּהוּ.

רָעֵב – אָכַל רַעֲבוֹנוֹ,

צָמֵא – שָׁתָה צְמָאוּ, עִלַּע דַּרְכּוֹ.

עִתִּים הָיוּ לוֹ רְגָעִים שֶׁל חֶסֶד.

עִם שֶׁעָמַד לָפוּשׁ עַל כְּלֹנֶס שֶׁל גָּדֵר –

נָשְׁרָה עָלָיו צִפּוֹר מִצִּפֳּרָיו,

זוֹרֶקֶת לוֹ צְלִיל-שִׁיר וְהוּא חוֹטְפוֹ –

וּפְסוּקֵי-שִׁיר

הָיוּ מִשְׁתַרְשְׁרִים מֵאֲלֵיהֶם בְּהַרְהוֹרָיו.

שַׁבָּת –

הָיָה חָשׁ כְּמַשַׁק-כְּנָפַיִם בְּלִבּוֹ.

הָיָה זוֹקֵף גַּבּוֹ וּמִתְנַעֵר.

עֲקַת-הָעוֹל שֶׁבִּכְתֵפוֹ

הָיְתָה פּוֹרַחַת וְנִתְלֵית כַּעֲנָנָה בַּתְּכֵלֶת,

וְחֶבֶל-הַשַּׂקִּים שֶׁל סֻבָּלוֹ

הָיָה עוֹלֶה וּמְרַחֵף בָּאוֹר,

נִפְזָר קוּרִים קוּרִים,

נִשְׁזָר מִשְׁזַר-פְּלָאִים,

נִרְקָם חֲלוֹם.

אוֹתָהּ שָׁעָה,

כִּמְרַחֲפוֹת בְּכַנְפֵי-זֶמֶר,

הָיוּ רַגְלָיו נוֹשְׂאוֹת אוֹתוֹ

אֶל חֹרֶשׁ-רְחָשִׁים,

בֵּית-מַחְבּוֹאִים

לְשֶׂבַע בְּנוֹת-הַשִּׁיר וְלוֹ.

בְּחֹרֶשׁ-רְחָשִׁים

הָיָה שׁוֹכֵב פְּרַקְדָּן עַל מַצָעֵי-שַׁלֶּכֶת,

כֻּתֹּנֶת-הֲזָיוֹת עַל בְּשָׂרוֹ,

וְכָל הַחֹרֶשׁ מִתְנַדְנֵד תַּחְתָּיו כָּעֲרִיסָה,

צִפֳּרִי-שִׁיר שֶׁלּוֹ שׁוֹרוֹת עָלָיו

וּבְנוֹת-הַשִּׁיר בְּמַעְגַלָּיו

מְחוֹלְלוֹת.

לְמָחֳרָת

הָיָה לוֹבֵשׁ מַעְפֳּרִיּוֹת,

וְלֹא רָאָה אָדָם אֶלָּא

גַבּוֹ

וּמַשָּׂאוֹ.

שָׁעָה אַחַת שֶׁל עִמְעוּמִים

קָרַס תַּחַת נִטְלוֹ.

נִקְשַׁר בְּבֵין רִיסָיו עֲנַן-דִּמְעָה –

וְנִתְעַגֵּם.

יָרְדוּ עָלָיו כָּל צִפֳּרִי-הַשִּׁיר שֶׁלּוֹ

וְנִרְתְּמוּ לַמַּשָּׂאוֹי

וְלֹא מִיחה.

צָנְחוּ אַחַת אַחַת.

נוֹתְרָה צִפּוֹר אַחַת –

כֻּלָּהּ כְּנָפַיִם.

מוֹצָאֵי שַׁבָּת,

בֵּין דִּמְדּוּמִים לַחֲשֵׁכָה,

אָמְרָה לוֹ רַעְיָתוֹ נוּגַת-עֵינַיִם:

רְאֵה, הַשֶּׁמֶן תָּם,

מְעַט עוֹד וְכָבָה הַנֵּר

וַחֲשֵׁכָה אוֹכֶלֶת בַּכְּתָלִים.

הָבֵא הַבַּיְתָה שֶׁמֶן

לְפַרְנֵס הָאוֹר.

נִתָּק חוּט בְּלִבּוֹ –

וְנִתְעַגֵּם.

חָרַג מִמַּעֲגַלּוֹ.

הָלַךְ.

בַּדֶרֶךְ אֶל הַשּׁוּק יָרֵט שְׁבִילוֹ

וְנָטְתָה הָעִיר בַּאֲלַכְסוֹן,

כֻּלָּהּ מוֹרָד.

עָשָׂה בִּסְבַךְ-שִׁבְעָה-דְּרָכִים,

יָרַד וּבָא אֶל שׁוּק הַשַּׁמָּנִים.

עָמַד לִפְנֵי שַׁמָּן אֶחָד.

עִמְעֵם מְבֻקָּשׁוֹ:

– בְּמָטוּתָא, תַּן שֶׁמֶן לְפַרְנֵס הָאוֹר,

שֶׁחֲשֵׁכָה אוֹכֶלֶת מְעוֹנִי.

חִרְחֵר לוֹ הַשַּׁמָּן:

– חִי, חִי! לֹא כִי! לֹא כִי!

אָסוּךְ לַשֶּׁמֶן יֵשׁ לְךָ?

נִעֲנַע יָדָיו: רֵיקוֹת!

אָמַר לוֹ:

פְּרוּטָה-פְּרוּטָתַיִם יֵשׁ לְךָ?

אָמַר לוֹ:

פְּרוּטָה-פְּרוּטָתַיִם לָמָּה?

אָמַר:

אַחַת – בִּמְחִיר הַשֶּׁמֶן,

שְׁתַּיִם – בִּמְחִירוֹ שֶׁלָּאָסוּךְ.

שָׁתַק.

פִּתְאֹם זָרְחוּ עֵינָיו.

אָמַר לוֹ לַשַּׁמָּן:

אָשִׂים בְּאָזְנְךָ שִׁבְעִים מִזְמוֹר,

תִּתֵּן לִי שֶׁמֶן בִּמְחִירָם?

אָמַר לוֹ הַשַּׁמָּן: אַתֶּם, הַפַּיְטָנִים!

כַּלֵּךְ, אַתָּה וְשֶׁכְּמוֹתְךָ!

הַשְׁפֵּל רַגְלֶיךָ, לֵךְ אֶל תַּחְתִּיּוֹת-הַשּׁוּק,

לַיַּרְכָתַיִם רֵד וּקְנֵה לְךָ אָדוֹן,

עֲשֵׂה עִמּוֹ כַּמָּה שֶׁתַּעֲשֶׂה

וְהוּא יִקֹּב שְׂכָרְךָ פְּרוּטָה-פְּרוּטָתַיִם,

יָרַד וּבָא אֶל תַּחְתִּיּוֹת-הַשּׁוּק.

מָצָא אָדוֹן, קָנָה אָדוֹן.

אָמַר לוֹ אֲדוֹנוֹ:

עֲשֵׂה עִמִּי יוֹמַיִם וּשְׁלֹשָׁה.

עֲקֹר לִי סֶלַע זֶה,

טְעַן אוֹתוֹ מִכָּאן לְכָאן.

וְשׁוּב טַלְטֵל אוֹתוֹ

מִכָּאן לְכָאן – וּלְהָתָם.

עָשָׂה עִמּוֹ יוֹמַיִם וּשְׁלֹשָׁה,

קָרַע מֵעָיו בַּסֶּלַע,

עֲקָרוֹ מִכָּאן וְטִלְטְלוֹ לְכָאן,

מִכָּאן לְכָאן וּלְהָתָם –

עַד שֶׁהֶחֱזִירוֹ לַנֶּקַע,

לִמְקוֹמוֹ רִאשׁוֹן כְּשֶׁהָיָה.

אָמַר: עַכְשָׁו תֵּן לִי שְׂכָרִי,

שֶׁכְּבָר עָשִׂיתִי מִצְוָתְךָ!

אָמַר לוֹ הָאָדוֹן:

מַשְׂכֻּרְתְּךָ – פְּרוּטָה-פְּרוּטָתַיִם –

עַל קֶרֶן צְבִי אֶחָד הִנַּחְתִּי.

לֵךְ בַּקַּשׁ הַצְּבִי

וְקַח מֵעַל קַרְנוֹ שְׂכָרְךָ.

הִנֵּה הוּא שָׁם –

הִנֵּה בִּקְצֵה-עוֹלָם!

רוּץ אַחַר הַצְּבִי!

יָצָא בְּפַחֵי נֶפֶשׁ.

הִשְׁפִּיל

וּבָא אֶל מְעָרָה

בְּמַחְשַׂכֵּי הַשּׁוּק.

מָצָא אָדוֹן אַחֵר.

נִשְׂכַּר לוֹ

בִּפְרוּטָה-פְּרוּטָתַיִם.

אָמַר לוֹ אֲדוֹנוֹ:

אֲנִי נַחְתּוֹם אֲנִי.

תַּנּוּר זֶה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁלִּי הוּא.

קֶמַח לֹא חָסַרְתִּי,

גַּם מַיִם וּמָלוֹשׁ יֵשׁ לִי.

אֵשׁ לְהָסִיק בָּהּ הַתַּנּוּר אֵין לִי.

וְלֹא פַּיְטָן אַתָּה? אֶשׁ-פַּיְטָנִים שֶׁלְךָ

תֵּן לִי, וְאָנֹכִי – חִיחִי! –

פְּרוּטָה-פְּרוּטָתַיִם,

מַשְׂכֻּרְתְּךָ כְּנֶגֶד הַגַּחֶלֶת,

מִיָּדִי תִטּוֹל.

נִרְתַע.

מִשֵּׁשׁ כֵּלָיו בַּחֲרָדָה,

הוֹצִיא קָדוֹחַ מִלִּבּוֹ

וּנְתָנוֹ, אָדֹם, בְּצַעַר, לַנַּחְתּוֹם.

הֵסִיק אוֹתוֹ נַחְתּוֹם תַּנּוּר שֶׁלּוֹ

בְּגַחַלְתוֹ שֶׁלַפַּיְטָן.

נָתַן שְׂכָרוֹ פְּרוּטָה-פְּרוּטָתַיִם.

הָלַךְ אֶל הַשַּׁמָן, נָתַן לוֹ אֶת שֶׁלּוֹ:

פְּרוּטָה – מְחִיר הַשֶּׁמֶן.

פְּרוּטָתַיִם – מְחִירוֹ שֶׁל הָאָסוּךְ.

נָטַל הַשֶּׁמֶן וְהָלַךְ.

יָצָא מִן הַמְּעָרָה,

עָלָה מִתַּחְתִּיּוֹת הַשּׁוּק.

שָׁמַע קוֹל צִפֳּרִים,

קוֹל צִפֳּרִים שֶׁלּוֹ שָׁרוֹת…

חִלֵּץ רַגְלוֹ מִסְּבַךְ-שִׁבְעָה-דְרָכִים,

רִחֵף בְּזֶמֶר וְעָלָה

– כְּמוֹ לֹא נָגְעוּ רַגְלָיו בָּאֲדָמָה! –

הִמְרִיא אֶל בִּקְתָּתוֹ בְּרֹאשׁ הַגֶּבַע.

שָׁב אֶל בֵּיתוֹ וּמְצָאוֹ אָפֵל.

בָּדַק הַנֵּר, הַנֵּר הָיָה כָּבוּי.

יָצַק הַשֶּׁמֶן בַּבָּזִיךְ,

הֵיטִיב הַפְּתִילָה,

מִשֵּׁשׁ לִבּוֹ בַּחֲרָדָה –

וְלֹא מָצָא בּוֹ אֵשׁ!

גַּחֶלֶת שֶׁיָּקְדָה בּוֹ בְלִבּוֹ

אָזְלָה בְּתַנּוּרוֹ שֶׁלַּנַּחְתּוֹם,

בְּתַחְתִיּוֹת הַשּׁוּק.

רָאָה שֶׁכָּךְ,

הָלַךְ אֶל אֲדוֹנוֹ רִאשׁוֹן

וּבָא לַסֶּלַע שֶׁעָקַר וְהֶחֱזִיר לִמְקוֹמוֹ,

נִפֵּץ עָלָיו אֶת הָאָסוּךְ.

*

הָיָה צוֹפֶה בַּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר,

מַבִּיט בְּצַחְצוּחֵי הַשֶּׁמֶן הַשָּׁפוּךְ

עַד שֶׁגְמָעָן עָפָר.

לָבַשׁ כֻּתֹּנֶת שֶׁל שִׁכְחָה,

שָׁב אֶל בֵּיתוֹ.

אָמְרָה לוֹ רַעְיָתוֹ נוּגַת עֵינַיִם:

הַעִיר הַזֹּאת!

עַד מָתָי נֵשֵׁב בַּחֲשֵׁכָה?

רְאֵה, אַף פַּת אֵין לִילָדֵינוּ,

שֶׁהַנַּחְתּוֹם פָּסַח הַבֹּקֶר עַל דַּלְתֵּנוּ –

קוֹל יָצָא בָּעִיר: לַחְמוֹ שֶׁלַּנַּחְתּוֹם

שׂרַף הַלַּיְלָה בְּגַחַלְתְּךָ,

וְלֹא רָדָה אֶלָּא

כִּכְּרוֹת-פֶּחָם

וְגֶחָלִים.

הִתְחִיל בֵּיתוֹ שׁוֹקֵעַ וְנוֹטֶה בָּאֲלַכְסוֹן,

וְגֶבַע – שֶׁעָמַד עָלָיו הַבַּיִת – מִתְעַקֵּם,

וְשֶׁבַע בְּנוֹת-הַשִּׁיר

פּוֹרְשׁוֹת מִשִּׁפּוּלֵי גַּגּוֹ,

עָגוֹת מֵעַל רֹאשׁוֹ

בְּהִי. – – – – – – – – – –

*

נָבוֹךְ.

קָם וּבָרַח.

הָלַךְ אֶל אֶרֶץ אֲפֵלָה.

ג

יָד רְחוֹקָה הִשְׁלִיכָה עַל פָּנָיו

צֵל דַּק לֹא יֵרָאֶה

נִמְכַּר – וְלֹא יָדַע שֶׁהוּא

עַבְדּוֹ שֶׁלַּקֵּיסָר.

תְּפָשׂוֹ אֲדוֹן הַמְּשָׁרְתִים,

וּלְקָחוֹ אֶל בֵּית הָעֲבָדִים.

קָשְׁרוֹ, כַּדְּלִיל, לְנַעֲלוֹ.

אֲדוֹן הַמְּשָׁרְתִים עֲנָק הָיָה

וְהַפַּיְטָן בַּעֲקֵבוֹ – חָגָב רָפֶה.

הָלַךְ הַשְּׂרוֹךְ אַחַר הַנַּעַל,

הָלַךְ הָעֶבֶד אַחֲרֵי הַשְּׂרוֹךְ.

וְכָךְ עָשָׂה דַּרְכּוֹ אֶל בֵּית הָעֲבָדִים:

רַגְלָיו הָיוּ הוֹלְכוֹת,

לִבּוֹ מֵקִיא אֶת הַדְּרָכִים.

לִוּוּהוּ אֲבֵלוֹת בְּנוֹת הַשִּׁיר,

מֻרְכְּנוֹת-רֹאשׁ פָּסְעוּ מֵעֲבָרָיו דּוּמָם,

לוּטוֹת פָּנִים, מֻרְכְּנוֹת רֹאשׁ,

וְעַל לִבְבֵיהֶן אֶגְרוֹפֵי-עֶצֶב.

לִוּוּהוּ עַד הַשַּׁעַר

וּפָרְשׁוּ,

כִּלְעוּמַת שֶׁבָּאוּ כֵּן הָלְכוּ –

עַד הִמּוֹגָן.

הוּא בְּגַפּוֹ בָּא בֵית הָעֲבָדִים.

אוֹתוֹ בֵּית עֲבָדִים – סֹהַר כִּמְלֹא עִיר הָיָה,

מִקִּיר אֶל קִיר – פַּרְסָה, שִׁבְעִים פַּרְסָה –

כֻּלּוֹ כְּתָלִים נָעִים, חוֹתְכִים וְנֶחְתָּכִים.

וַאֲוִירוֹ חָלוּק בַּג בַּג –

מְנַת-מַחְנָק לַנֶּפֶשׁ,

שׁוֹקֵק בְּרִיּוֹת –

אַנְשֵׁי-קוֹלָר כֻּלָּם, עַבְדֵי-פְּרוּטָה:

טוּרֵי-אָדָם עוֹבְרִים מִשּׁוּק אֶל שׁוּק,

קְשׁוּרִים זֶה-בְּעָרְפּוֹ-שֶׁל-זֶה,

חוֹתְכִים-עוֹבְרִים אִישׁ בִּבְשַׂר רֵעוֹ.

רַגְלַיִם בְּרָאשִׁים,

רַגְלַיִם בִּלְבָבוֹת.

וְטִיחַ הַבִּנְיָן – עַבְטִיט.

פָּנִים,

דְּמָעוֹת –

וְטִיט.

וָכֹל עָצְמוּ שֶׁל סַהַר –

כְּתָלִים נָעִים וּרְבָדִים נָדִים,

קוֹמוֹת קוֹמוֹת הוֹלְכוֹת –

רַגְלַיִם בְּרָאשִׁים, רַגְלַיִם בַּלְּבָבוֹת –

וְאַף אוֹתוֹ פַּיְטָן

דּוֹחֵף-נִדְחַף במחתכות,

עוֹשֶׂה-נוֹשֵׂא

בִּגְזֵרָתוֹ שֶׁלַּקֵּיסָר.

מִי הֵבִיאוֹ לְכָאן? מִי מְכָרוֹ?

שֶׁמָּא מָכַר עַצְמוֹ לַדַּעַת?

לֹא זָכַר.

ד

שַׁבָּת אַחַת

הִבְהֵב בּוֹ רֶגַע זַהְרוּר-שֶׁל-זִכְרוֹנוֹת,

הִרְהֵר בְּחֹרֶשׁ רְחָשִׁים.

פִּתְאֹם יָרְדָה צִפּוֹר מִצִּפֳּרָיו בְּצַיִץ,

מְדַדָּה בְצַד הַדֶּרֶךְ שֶׁהָלַךְ.

אָמַר לָהּ לַצִּפּוֹר בְּרַחֲמִים:

מַלְּטִי נַפְשֵׁךְ מִזֶּה!

שֶׁאִם יַשְׁגִּיחַ בָּךְ הַמְּמוּנֶה –

יִתֵּן אוֹתְךָ בִּכְלוּב-שֶׁל-זְכוּכִית,

וְאִם צֵל אֶצְבָּעוֹ שֶׁלַּקֵּיסָר

יִפֹּל עָלַיִךְ – תִּדְמְמִי.

עָגְמָה: מַה זֶּה הָיָה לְךָ?

דּוֹמֶה שֶׁאֵין אַתָּה – אַתָּה,

אַחֵר אַתָּה!

… שמעוני שקוע ונרי כבוי

רְאֵה! נִתְלַשְׁתִּי מִקִּנִּי וּבָאתִי גַלְמוּדָה.

וְלֹא שַׁבָּת הַיּוֹם? מַדּוּעַ לֹא תָבוֹא

אֶל חֹרֶשׁ רְחָשִׁים?

אָמַר לָהּ:

בַּת עֵינִי, צִפּוֹר קְטַנָּה שֶׁלִּי!

עַבְדּוֹ שֶׁלַּקֵיסָר אֲנִי,

שַׁבַּת שֶׁלִּי – כֻּלָהּ לְתַרְדֵּמוֹת.

וְלֹא פַּיְטָן אֲנִי!

כָּתֵף-פּוֹרַחַת-יַבָּלוֹת אֲנִי,

וְכָל עַצְמִי מַשְּׂאוֹי שֶׁלַּקֵּיסָר.

אָמְרָה לוֹ:

פַּרְנְסֵנִי בְּפֵרוּר וְאֶחֱזֹר.

אָמַר לָהּ:

פֵּרוּר אֶחָד אִם תְּנַקְּרִי פֹּה –

תִּשְׁכְּחִי כְּנָפַיִךְ.

אָמְרָה: הוֹאִיל וְכָךְ

עֲשֵׂה לְךָ כְּנָפַיִם כְּמוֹתִי וּבוֹא נִפְרַח!

אָמַר: צָמוּת אֲנִי,

וְאֵין לִי בָּעוֹלָם אֶלָּא קוֹלָר זֶה שֶׁעָלָי.

לָחֲשָׁה לוֹ: שְׁמֹט עֻלּוֹ וּבְרַח!

אָמַר: אֵינִי יָכוֹל,

שֶׁמְּעוֹנִי שָׁקוּעַ וְנֵרִי כָּבוּי

וּפַת-בַּגִּי וְלֶחֶם-יְלָדַי –

רַק מִלַּחְמוֹ שֶׁלַּקֵּיסָר.

גַּגִּי – גַּגּוֹ, חַגִּי – חַגּוֹ,

וְכָל עַצְמִי שֶׁלּוֹ.

וְלֹא הוֹתִיר לִי בָּעוֹלָם בֵּית אֲחִיזָה

אֶלָּא

בַּמַּחְתֵּכוֹת הַלָּלוּ.

אָמְרָה:

פְּרֹק וַחֲרֹג מִכָּאן

וּנְלַקֵּט גַּרְגֵּר מִן הַהֶפְקֵר

וְלֹא נָמוּת.

פִּתְאֹם הִתְחִילָה מְפַרְכֶּסֶת

וּכְנָפֶיהָ רוֹטְטוֹת.

בָּהַל עָלֶיהָ: מַה לָּךְ, צִפּוֹר קְטַנָּה שֶׁלִּי!

קָרְאָה בְּפַחַד: הַסְתִּירֵנִי! מִתְיָרְאָה אֲנִי

מֵאֲדוֹנְךָ, שֶׁהוּא לוֹטֵשׁ

גַּלְגַּל הַלֹּבֶן שֶׁל עֵינוֹ

כְּלַפֶּיךָ וּכְלַפַּי,

וְכָל הָעִיר הַזֹּאת,

שֶׁאֵין רָקִיעַ בָּהּ, אֶלָּא תִּקְרָה,

– – – מִסְתַחְרֶרֶת כְּנֶגְדִי.

אוֹתָה שָׁעָה חָלַף צֵל אֶצְבָּעוֹ שֶׁלַּקֵּיסָר

עַל הַצִּפּוֹר וְהִקְפִיאָהּ.

גָּחַן עָלֶיהָ: עוּפִי!

עוּפִי, יַקִּירָה, לַדְּרוֹר!

וְלֹא עָנְתָה. הָפְכָה לְאֶבֶן.

שָׁלַח יָדוֹ לְנַעֲרָהּ.

בָּא וְעָמַד נֶגְדּוֹ הַמְּמוּנֶה.

אָמַר לוֹ: מִתְמָרֵד אַתָּה?

אֲדוֹן הַמְּשָׁרְתִים עֲנָק הָיָה

וְהַפַּיְטָן בַּעֲקֵבוֹ – חָגָּב רָפֶה.

קְשָׁרוֹ בַּשְׂרוֹךְ לְנַעֲלוֹ.

נִגְרָר אַחַר הַמְּמוּנֶה כַּדְּלִיל:

הָלַךְ הַשְּׂרוֹךְ אַחַר הַנַּעַל,

הָלַךְ הָעֶבֶד אַחֲרֵי הַשְּׂרוֹךְ.

הָיָה בּוֹכֶה וּמִתְאַבֵּל עַל הַצִּפּוֹר.

אָמַר לַמְּמוּנֶה:

מַה תְּבַקֵּשׁ – וְאֶעֱשֶׂה לְךָ? וּמָה אֶתֵּן לְךָ –

וְצֵל זֶה שֶׁהִקְפִּיא צִפּוֹר קְטַנָּה שֶׁלִּי –

תָּסִיר מֵעַל כְּנָפֶיהָ – וְתִפְרַח דְּרוֹר!

… ואדוני לאדוניו יתן את הדמים

עָשָׂה הַמְּמוּנֶה כַּפָּיו כַּפּוֹת מֹאזְנַיִם וְשָׁקַל:

מְנֵה, מְנֵה, תְקֹל – שְׁקֹל עַל כַּפִּי

שְׁלשִׁים שִׁקְלֵי זָהָב, דְּמֵי נֶפֶשׁ הַצִּפּוֹר.

אֶקַּח – וַאֲשַׁגֵּר לַאֲדוֹנִי,

וַאֲדוֹנִי לַאֲדוֹנָיו יִתֵּן אֶת הַדָּמִים,

הַלָּה – לְיַד הַשָּׂר,

הַשָּׂר – לְבֵיִת גְּנָזָיו שֶׁלַּקֵּיסָר.

לַסּוֹף יָנִיעַ הַקֵּיסָר אֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁלּוֹ,

צֵל אֶצְבָּעוֹ יִסַּע מֵעַל

צִפּוֹר קְטַנָּה שֶׁלְּךָ, שֶׁאֶבֶן הִיא,

וְלֶעָתִיד-לָבוֹא, וְאִם תִּזְכֶּה

וְעַד אוֹתוֹ הַיּוֹם אִם לֹא תָמוּת

אוֹתָהּ בִּרְיָה קְטַנָּה –

תָּשׁוּב הָאֶבֶן וְתִהְיֶה צִפּוֹר,

תִּפְרֹשׂ כְּנָפֶיהָ וְתִפְרַח דְּרוֹר.

נִשְׂבַּע אוֹתוֹ פַּיְטָן:

לְמַעַן הַצִּפּוֹר אֶחְיֶה,

וְלֹא אֶשְׁקֹט עַד שֶׁאוֹצִיא אוֹתָהּ לַדְּרוֹר!

מִצָּה לְשַׁד כָּל עַצְמוֹתָיו וַעֲשָׂאוֹ

נֵר לְסוֹפֵי לֵילוֹת,

שָׂרַף שַׁבְּתוֹתָיו,

טָרַף כָּל רֶגַע הֲפוּגוֹת

בֵּין מַשָּׂאוֹי לְמַשָּׂאוֹי,

קָרַע מֵעַפְעַפְּיו שָׁעוֹת שֶׁל תַּרְדֵּמָה.

וְכָךְ הָיָה עוֹשֶׂה חוּץ לַשּׁוּרָה –

לוֹקֵחַ מִדָּמוֹ

וּמְחַסֵּר מִבְּשַׂר לִבּוֹ,

וּמְקַפֵּל מְאוֹר-עֵינָיו –

עַד שֶׁצָּבָר עַל יָד

שְׁלשִׁים שִׁקְלֵי זָהָב.

… למען הציפור אחיה

ו

אוֹתוֹ הַיּוֹם

יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן הָיָה.

גָּרַר עַצְמוֹ בְּרַעַד אֲבָרִים,

עֵינָיו כֵּהוֹת וְעוֹלָמוֹ עָכוֹר,

כָּשַׁל אֶל אֲדוֹנוֹ וְהִזְכִּירוֹ:

שְׁלשִׁים שִׁקְלֵי הַכֹּפֶר שֶׁאָמַרְתָּ

הֲרֵי הֵם לְפָנֶיךָ!

זֶה – כֻּלִּי.

הִרְעִיד אֶת הַדָּמִים

וּנְתָנָם לַמְּמוּנֶה:

טוֹל אֶת הַכֹּפֶר –

וְשַׁחְרֵר צִפּוֹר קְטַנָּה שֶׁלִּי!

נָטַל הַמְּמוּנֶה אֶת הַדָּמִים.

וְהִטִּילָם לְיָד מוּשֶׁטֶת שֶׁלַּאֲחוֹרָיו.

הָלְכוּ דָמָיו שֶׁל הַפַּיְטָן

מִיָּד אֶל יָד, מִכַּף אֶל כַּף,

נִסְתַּפְּגוּ אַחַת אַחַת בַּדֶּרֶךְ לַדְּרָכִים –

עַד שֶׁאָפְסוּ

בָּאַפְסַנְיָה שֶׁלַּקֵּיסָר.

הִפְטִיר הַמְּמוּנֶה לַחֲלָלוֹ שֶׁל הַפַּיְטָן:

כַּלֵּךְ, כַּלֵּךְ! שֶׁכְּבָר עָשִׂיתָ אֶת שֶׁלְּךָ,

וּשְׂרוֹךְ זֶה, שֶׁקָּשַׁרְתִּי צַוָּארְךָ לְנַעֲלִי,

עַכְשָׁו אֲנִי מַתִּיר,

שֶׁאֵין בּוֹ צֹרֶךְ עוֹד,

וּכְבָר הִגִּיעָה שְׁעָתְךָ לָפוּשׁ.

קָפַץ לִבּוֹ שֶׁל הַפַּיְטָן:

זֶה שֶׁאָמַרְתָּ – מַהוּ? שַׁחְרֵר צִפּוֹר שֶׁלִּי!

אֶרְאֶה אוֹתָהּ פּוֹרַחַת לָהּ בַּתְּכֵלֶת

וְאָמוּת.

שַׁחְרֵר צִפּוֹר קְטַנָּה שֶׁלִּי!

שַׁחְרֵר צִפּוֹר קְטַנָּה שֶׁלִּי!

שַׁחְרֵר צִפּוֹר קְטַנָּה שֶׁלִּי,

שֶׁכְּבָר שִׁמְשִׁי אַחֲרוֹנָה שׁוֹקַעַת

וּבֹקֶר לִמְחָרִי – אֵין עוֹד.

שַׁחְרֵר צִפּוֹר קְטַנָּה שֶׁלִּי,

לְמַעַן יְלָדַי!

שָׂחַק הַמְמוּנֶה:

לֹא עֶבֶד הַקֵּיסָר אַתָּה?

כָּל שֶׁקָּנָה הָעֶבֶד – לֹא קָנָה רַבּוֹ?

אוֹתָם שְׁלשִׁים שִׁקְלֵי זָהָב –

מֵעִקָּרָם שֶׁלַּקֵּיסָר הָיוּ.

צִפּוֹר קְטַנָּה שֶׁלְּךָ, שֶׁאֶבֶן הִיא –

אֵינִי מוֹצִיא לַדְּרוֹר!