תִּפְאֶרַת יִשְׂרָאֵל, משֶׁה רַבֵּנוּ,

מְאֹד נַעֲלֵיתָ אִישׁ הָאֱלֹהִים;

לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נַפְשֵׁנוּ,

מִי כָמוֹךָ גָּבוֹהַּ עַל גְּבֹהִים!

בְּלֵדָתְךָ מִלֵּאתָ כָּל-הַבַּיִת אוֹרָה,

וּבְמַבָּטְךָ רִכַּכְתָּ אֶת בַּת-פַּרְעֹה

בְּשֵׂיבָתְךָ הוֹרֵיתָ כָּל-יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה

וּמֵהוּדְךָ אָצַלְתָּ קְדֻשָּׁה לְכָל-זַרְעוֹ!

תָּגֵל יוֹלַדְתְּךָ וְיִשְׂמַח אָבִיךָ,

כִּי נָתְנוּ לְאָדָם רֵאשִׁית תְּרוּמָתוֹ;

יִשְׂרָאֵל וְעַמִּים חַיִּים מִפִּיךָ

מַחְכִּימִים וּמִטַּהֲרִים בְּטוּב תְּנוּבָתוֹ!

חַלָּשִׁים וְדַלִּים רִחַמְתָּ וְאָהָבְתָּ,

מִהַרְתָּ לְהוֹשִׁיעָם מִצָּרָה וּכְאֵב

אַכְזָרִים וּרְשָׁעִים זֵרִיתָ וְאָיָבְתָּ,

גְּבַרְתָּ לְמַגְּרָם כְּאַמִּיץ-לֵב!

בְּחַסְדְּךָ וּגְבוּרָתְךָ בְּחָרְךָ הַגּוֹאֵל,

לְהָבִיא לִרְצוּצִים הַצָּלָה וּדְרוֹר;

בַּאֲמִתְּךָ שְׁלָחֲךָ יְשׁוּעוֹת פּוֹעֵל,

לְהָאִיר בַּאֲפֵלָה כּוֹכְבֵי אוֹר!

בִּדְבָרְךָ הִלְהַבְתָּ שׁוֹמְעֵי לִקְחֶךָ,

אִישׁ לַפִּידוֹת אֲבִי הַנְּבִיאִים;

בְּקַרְנֶיךָ הֲרִיחוֹתָ שׁוֹתֵי זִיוֶךָ,

בֵּין-שָׂרֵי קֹדֶשׁ נְשִׂיא הַנְּשִׂיאִים!

בְּעִיּוּן וּבַמַעֲשֶׂה גְּאוֹן הַגְּאוֹנִים

לֹא-קִנֵּן בְּלִבְּךָ שֶׁמֶץ גַּאֲוָה;

הַכֹּל נְבוֹנִים בְּשַׁלְמוֹנִים

וּמָשַׁכְתָּ אֵלֶיךָ כָּל-בֶּן נַעֲוָה!

מִכָּל-בְּנֵי אָדָם לְטוֹבָה נִבְדָּלְתָּ

קָדוֹשׁ וְנִשְׂגָּב, צַדִּיק וְנָקִי;

מֵחַכְמֵי אֶרֶץ בְּבִינָתְךָ גָּדָלְתָּ,

בְּכָל-בֵּית אֲדֹנָי נֶאֱמָן וּבָקִי!

בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים בִּכְנָפֶיךָ שָטְתָּ,

גְּדוֹל הַחוֹזִים, בָּרוּךְ מִבָּנִים;

תְּמוּנַת אֲדֹנָי בְּחַיֶּיךָ הִבָּטְתָּ,

וּכְבוֹדוֹ רָאִיתָ פָּנִים בְּפָנִים!

סֵפֶר הַסְּפָרִים בְּאֶצְבְּעוֹתֶיךָ נִכְתָּב,

בְּדוֹר דּוֹרִים דְּבָרֶיךָ נִקְרָאִים;

זִכְרוֹן עוֹלָמִים בְּיָדְךָ נֶחְטָב,

בְּעֵינֵי מְבִינִים פִּלְאֵי פְלָאִים!

תּוֹרָתְךָ אוֹצַר כָּל-דֵּעָה יְשָׁרָה,

רֵאשִׁית חָכְמָה, מִכְלַל יֹפִי;

כָּל מִדָּה נְכוֹנָה וְכָל-מִצְוָה בָרָה,

לְסַגֵּל טוֹב וּלְהַצְלִיל דֹּפִי!

מֵאָז אָכַלְתָּ גֶּחָלִים בּוֹעֲרוֹת,

נַעֲשֵׂיתָ שָׂרָף, שַׁלְהֶבֶת-יָהּ;

לְתַקֵּן תֵּבֵל מַחְשְׁבוֹתֶיךָ סוֹעֲרוֹת,

כָּל חֶמְדָּה וּסְגֻלָּה לְמַלֵּא בָהּ!

כָּל-עַם אֲדֹנָי חוֹזִים וּנְבִיאִים,

קִוִּיתָ לִרְאוֹת, עָנָו בָּעֲנָוִים;

בְּכָל-חַדְרֵי תוֹרָה יַחְדָּו בְּקִיאִים,

כֻּלָּם קְדוֹשִׁים, כֻּלָּם שָׁוִים!

לֹא-יָדַע עוֹד אִישׁ אֶת-קְבוּרָתֶךָ

הָרוֹמִים לֹא מְצָאוּהָ לְמַעְלָה וּלְמָטָּה;

בְּשַׁלְמוֹנִים וּמַכּוֹת לֹא יַשְׁכִּיחוּנוּ תּוֹרָתֶךָ,

וְאַתָּה חַי-חַי הִנְּךָ גַּם עָתָּה!

נדפס בשבועון “בת-קול” גליון ח, לבוב תרע"ג

הַשֶׁמֶשׁ רָם

הַטֶּבַע קָם;

אָזַל הַקֹּר

נָמֵס הַכְּפֹר.

הַצִפֳּרִים תְּעוֹפֵפְנָה

בִּנְעִימָה תְּצַפְצֵפְנָה;

בְּתֵבֵל רִנָּה,

גִּיל בְּכָל-פִּנָה

בַּשָּׁמַיִם טֹהַר,

בַּכּוֹכָבִים זֹהַר;

הָעֵצִים פּוֹרְחִים,

הַנִּצָּנִים זוֹרְחִים.

הַדֶּשֶׁא לַח,

הָרוּחַ צַח;

מִיָם נוֹפָחַת

בְּשׁוּבָה וָנָחַת.

הָאֲדָמָה יְרֻקָּה,

הַתּוֹלָדָה מְתֻקָּה;

בַּשַׁחַר וָנֶשֶׁף

בְּנֵי רֶשֶׁף.

טַל תְּחִיָּה,

מַרְפֵּא לַגְּוִיָּה;

מִקְוֶה לַחוֹלֶה,

נֹחַם לַגּוֹלֶה.

יִרְחַב כָּל-לֵב,

יֵקַל כָּל-כְּאֵב;

שָׁרָה כָּל-זָוִית

מְלֵאָה הֶחָבִית;

הַשֻּלְחָן עָרוּךְ,

בְּכָל-טוּב בָּרוּךְ.

הָאָב מְזֻיָּן;

בְּבוּץ מְצֻיָּן.

הָאֵם שַׁלֶּטֶת,

כְּמַלְכָּה מְקֻשָּטֶת,

הַתַּמִּים יִצְהָלוּ,

הַחֲכָמִים יִשְׁאָלוּ:

“מַדּוּעַ? מֵאֵימָתַי?”

לָמָּה? עַד מָתַי?"

הַנְבוֹנִים מַעֲמִיקִים,

דִין-שָׁמַיִם מַצְדִּיקִים;

שׁוֹאֲגִים תַּנְחוּמִים

מִימֵי הָעֲלוּמִים.

לֵיל שִׁמּוּרִים

רַק לִבְנֵי-נְעוּרִים;

הֵם-יַעַמְדוּ בַּסָּעַר,

יְדַבְּרוּ בַּשְּׁעַר.

בְּנֵי שְׁפֵלָה;

מֵתוּ בָּאֲפֵלָה;

כְּאָז כֵּן עָתָּה

יֵרְדוּ מָטָּה.

בְּנֵי אוֹנִים

צִיּוֹן בּוֹנִים;

קַו לְקָו,

וָו לָוָו.

לֹא לָנֶצַח

יֹאכְלֵנוּ הָרֶצַח

תִּגְדַּל הַתַּאֲוָה

תִּרְבֶּה הַגַאֲוָה.

מִבֶּטֶן הָאָרֶץ

יִפְרֹץ פָּרֶץ:

מֵתִים נְעוֹרִים,

קָמִים גִּבּוֹרִים.

אַף עַם סְגֻלָּה

יִתְאַב לִגְאֻלָּה;

לְחַיִּים חֲדָשִׁים

יַעַרְגוּ חַלָּשִׁים.

יִשְׁאֲפוּ מִבּוֹר

לִתְנוּעָה וּדְרוֹר;

מֵעָמָל לַנֹפֶשׁ,

מִלַּחַץ לְחֹפֶשׁ,

מַשְׁלִיךְ דֹּפִי,

עוֹדֶה יֹפִי;

מְטַהֵר אֶת-הַנֶּפֶשׁ

מֵחֶלְאָה וָרֶפֶשׁ.

בְּבָתֵּי יְהוּדָה

חַג וּכְבוּדָה;

הַקְּטַנִּים צְלֵחִים,

הַגְּדוֹלִים שְׂמֵחִים.

אַף-כָּתְלֵי הָעֲנִיִּים

לְבָנִים וּנְקִיִּים;

נוֹצְצוֹת הַמְּנוֹרוֹת,

מַבְרִיקִים הָאוֹרוֹת

שָׂבַעְנוּ “מְרוֹרִים”,

נִהְיֶה בְּנֵי חוֹרִים.

נִמְאָס בְּקֶצֶף

בְּ“מַצָּה” וָשֶׁצֶף;

לא נִהְיֶה עֵדֶר,

נַעֲשֶׂה “סֵדֶר”.

לֹא נִרְדֹּף תֹּהוּ

לֹא נַעֲבֹד לְבֹהוּ;

נְאַבֵּד-נָא הַפְּסִילִים.

נַשְׁמִידָה הָאֱלִילִים.

לֹא-נֵחַבִא בַּמְחִלָּה,

נַעֲלֶה בַּמְסִלָּה;

נִדְבְּקָה בְּאוֹרָה,

בֶּאֱמוּנָה טְהוֹרָה.

אֲדוֹן הַצְּבָאוֹת

יַרְאֵנוּ פְּלָאוֹת,

בְּשׁוּבֵנוּ לִירוּשָׁלַיִם,

כִּבְצֵאתֵנוּ מִמִּצְרַיִם.

" הַשָּׁנָה בְּגָלוּתֵנוּ,

לַבָּאָה בְּאַרְצֵנוּ;

הַשָּׁנָה עֲבָדִים,

לַבָּאָה נִכְבָּדִים".

כֵּן מַגִּידִים,

נְאוֹרִים וַחֲסִידִים;

גְאֻלָּתֵנוּ יְסַפֵּרוּ,

הַלֵּל יֹאמְרוּ.

כָּל הַפְּלַגּוֹת

יַחְדָּו חַגּוֹת;

בָּאָרֶץ סָבִיב

חַג הָאָבִיב.

נדפס ב“רמת המצפה” חוברת ד', קראקה תרס"ד

בְּלֵיל שִׁמּוּרִים בְּכָל-דֹּר וְדֹּר

נוֹדֶה לְשִׁמְךָ יוֹצֵר אוֹר;

בַּלַּיְלָה הַזֶּה פְּדִיתָנוּ תְחִלָּה,

נְרוֹמֵם זִכְרְךָ בְּשִׁירֵי תְהִלָּה!

פַּרְעֹה הָרָשָׁע הִתְקַנֵּא בָנוּ

וּלְעַמּוֹ אַָמַר לְהִתְחַכֵּם לָנוּ;

שָׂרֵי מִסִּים עַל-עַמֵּנוּ שָׂמוּ,

לְעַנּוֹתוֹ בְּסִבְלוֹתָם בְּזָדוֹן קָמוּ!

וְאַתָּה הוֹצֵאתָנוּ מִסִּבְלוֹת מִצְרָיִם

וַתִּפְתַּח לָנוּ אֲרֻבּוֹת שָׁמָיִם;

מֵעַל צַוָּארֵנוּ פָּרַקְתָּ עֻלָּם,

וַתַּעֲמֵד רַגְלִנוּ עַל-שְׁלַבֵּי סֻלָּם…

לָכֶן נְקַדֶּשְׁךָ עַל-כּוֹס יָיִן

וְאֵלֶיךָ נִשָּׂא לֵב וָעָיִן;

שֵׁם כְּבוֹדְךָ נְרוֹמֵם בְּכָל-פֶּה,

בָּרוּךְ שֶׁהִגַּעְתָּנוּ לַזְּמָן הַזֶּה!

פַּרְעֹה הֶעֱבִיר גְּזֵרָה חֲדָשָׁה

לְמָרֵר חַיֵּינוּ בַּעֲבֹדָה קָשָׁה;

רִשְׁעֵי מִצְרַיִם הֶעֱווּ דָרֶךְ,

וְטוֹבֵי יִשְׂרָאֵל הֶעֱבִידוּ בְּפָרֶךְ!

בִּקְרִיאַת “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל”

פָשְׁטוּ אֶת-צַוְּארֵיהֶם לָטֶבַח;

גִּבּוֹרִים כְּשָׂרָם מִיכָאֵל

בְּמוֹתָם שִׁבְּחוּ שֶׁבַח!

בְּנֵי קְהַל אַשְׂפִּירָה

בִּגְבוּרָה נִשְׁמְרוּ מִמַּכְשֵׁלָה;

בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה בִּסְפִירָה

שָׁתוּ אֶת-כּוֹס הַתַּרְעֵלָה!

גְּזִרָה מְרֻבַּעַת עָלֵינוּ כָלָתָה

וּבְאַרְבַּעְתָּן מִיָּדְךָ תְּשׁוּעָה הָיָתָה;

בְּגִילָה וְרִנָּה בְּאַרְבָּעָה כּוֹסוֹת,

נְתַנֶּה גְבוּרוֹת מֹפְתִים וְאֹתוֹת!

וְאַתָּה בְיִשְׁעֲךָ הִצַּלְתָּנוּ מֵעֲבֹדָתָם

וַתַּרְחֵק מִמֶּנּוּ אֶת-זַעַם גַּעֲרָתָם;

חֹמֶר לְרַחֵם בְּטוּבְךָ הָפָכְתָּ,

וְרוּחַ חֲדָשָׁה בְּאַפֵּינוּ נָפָחְתָּ!

לָכֵן נִפְלְאוֹתֶיךָ נַגִּידָה וּנְדַבֵּרָה

וֶעֱזוּז נוֹרְאוֹתֶיךָ לְבָנֵינוּ נְסַפֵּרָה;

בְּחֶדְוָה נִשָּׂא כּוֹס יְשׁוּעוֹת,

וְנַבִּיעַ לְךָ חֵן-חֵן בִּתְשׁוּאוֹת!

פַּרְעֹה הִטִּיל עַל הַמְיַלְּדוֹת אֵימָה,

לְחַנֵּק אֲחֵיהֶן בְּאַכְזָרִיּוּת חֵמָה;

הַזֵּד דִּמָּה לְאַבֵּד כָּל-זְכוּרֵנוּ,

וְלִיאוֹר אֱלֹהָיו צִוָּה לְבַלְּעֵנוּ!

וְאַתָּה גְּאַלְתָּנוּ בִּזְרֹעַ נְטוּיָה

וַתְּבִיאֵנוּ לְאַרְצְךָ בְּחִבָּה גְּלוּיָה;

שְׁפָטִים גְּדוֹלִים בֶּעָרִיצִים עָשִׂיתָ,

וּבְיָד רָמָה אֶת-בָּנֶיךָ פָּדִיתָ!

לָמָּה לִסְפֹּר יָדַעְנוּ?

הֲלָדַעַת מִסְפַּר הַהֲרוּגִים?

וְסִדְרֵי זְמַנִּים שָׁמַעְנוּ?

הֲלִמְנוֹת הַיָּמִים הַנּוּגִים?

אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ

וּנְקֹם נִקְמַת דָּמֵנוּ!

לִמְנוֹת יָמֵינוּ הוֹדִיעַ

וְכִימוֹת עִנִּיתָנוּ תְּשַׂמְּחֵנוּ!

נדפס “בת קול” גליון ט“ז, לבוב תרע”ג

(קינה)

קוֹנְנוּ עֲדַת קְדוֹשִׁים,

נִתְאַבֵּלָה בִּסְפִירַת הָעֹמֶר;

כִּי-נִגְדְּעוּ מִגַּנֵּנוּ בְּרוֹשִׁים

וְקִצְּצוּ בָנוּ בְּנֵי גֹמֶר!

חֶבֶל אַנְשֵׁי דָמִים

הִתְקַדְּשׁוּ בְּאוֹת הַצְּלָב;

וַיִּפְּלוּ עַל-מִתְפַּלְּלִים וְצָמִים

וּלְהַשְׁמִידָם נָתְנוּ צָו!

לְקֶבֶר “אֱלֹהִים” נָסָעוּ

קְדוֹשִׁים קְדֵשִׁים וּנְבָלִים;

צְלָב בְּיָדָם נָשָׂאוּ

רֵיקִים וּפוֹחֲזִים וּשְׁפָלִים!

אֲנָשִׁים נֶהֱפְכוּ לְשֵׁדִים

כִּי-הַכֹּל יְכַפֵּר הָאָבוֹן ¹

אֲדוּקִים נַעֲשׂוּ זֵדִים.

כִּי-כֻלָּם נְשׂוּאֵי עָוֹן!

אִם-הֵם הִשְׁחִיתוּ וְרָצְחוּ,

יַעֲקֹב יִלָּקַח לְקָרְבָּן;

אִם-הֵם הִתְעִיבוּ וְנֶאֱלָחוּ

עַל-בֵּיתֵנוּ יָבִיאוּ חָרְבָּן;

אִם-הֵם בְבַעֲרוּתָם וְרִשְׁעָתָם

צָלְבוּ אֶחָד מִמֶּנּוּ;

מְגוֹלְלִים עָלֵינוּ אַשְׁמָתָם

וּבְנַחֲלֵי דָמִים נְחַטְּאֶנוּ!

תּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ שָׂרָפוּ

בְּשֵׁם אֱלֹהֵי הָרַחֲמִים;

אָבוֹת עַל-בָּנִים טָרָפוּ,

מִבְּלִי לְהַשְׁאִיר מְנַחֲמִים!

הָאֻמְלָלִים פָּנוּ לְחַשְׁמַנִּים

וְהֵם בְּנֶחְבָּאִים בָּגָדוּ

בְּצָרָתָם נִמְסְרוּ לְשַׁאֲנַנִּים

וּקְהִלּוֹת שְׁלֵמוֹת אָבָדוּ!

לִבְחֹר בִּשְׁמָד אוֹ-מָוֶת

הָיָה עֲלֵיהֶם לְהַכְרִיעַ;

לַעֲמֹד עַל-עָמְדָם כְּמַצֶּבֶת

אוֹ אֶת-גַּבָּם לְהַכְנִיעַ!

לְהַצִּיל אֶת-טָהֳרַת הַנְּשָׁמָה

וְלִסְבֹּל יִסּוּרִים בְּלִי-קֵץ;

אוֹ לְהִתְעַנֵּג עַל-אֲדָמָה

וְלַעֲבֹד לְאֶבֶן וָעֵץ!

בִּקְרִיאַת “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל”

פָּשְׁטוּ אֶת-צַוְּארֵיהֶם לָטֶבַח;

גִּבּוֹרִים כְּשָׂרָם מִיכָאֵל

בְּמוֹתָם שִׁבְּחוּ שֶׁבַח!

בְּנֵי קְהַל אַשְׂפִּירָה

בִּגְבוּרָה נִשְׁמְרוּ מִמַּכְשֵׁלָה;

בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה בִּסְפִירָה

שָׁתוּ אֶת-כּוֹס הַתַּרְעֵלָה!

לָמָּה לִסְפֹּר יָדַעְנוּ?

הֲלָדַעַת מִסְפַּר הַהֲרוּגִים?

וְסִדְרֵי זְמַנִים שָׁמַעְנוּ?

הֲלִמְנוֹת הַיָּמִים הַנּוּגִים?

אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ

וּנְקֹם נִקְמַת דָּמֵנוּ!

לִמְנוֹת יָמֵינוּ הוֹדִיעַ

וְכִימוֹת עִנִּיתָנוּ תְּשַׂמְחֵנוּ!

נדפס “בת קול” גליון ט“ז, לבוב תרע”ג

הָאִיוּם / יוסף זליגר

רַבִּי עֲקִיבָא יוֹשֵׁב בַּסֹּהַר

וּפְנֵי שֵׂיבָתוֹ מְפִיקִים זֹהַר;

כְּגַלֵּי הַיָּם רוּחוֹ סוֹעֶרֶת

וְשַׁלְהֶבֶת קֹדֶשׁ בְּלִבּוֹ בוֹעֶרֶת!

שׁוֹטְרֵי רוֹמֵי הִשְׁלִיכוּהוּ לַבּוֹר

וּמִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה הֵפִיץ אוֹר;

הַחַיּה הָאֲיֻמָּה נְתָנַתּוּ לְמָדוֹשׁ,

וְאַךְ-חָזָק מִמֶּנָּה הַתַּנָּא הַקָּדוֹשׁ!

וּלְרַבִּי עֲקִיבָא תַּלְמִיד זְקוּנִים

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן-אֱמוּנִים;

וַיַּעֲבֹר בְּתַחְבּוּלוֹת חֵיל וְחוֹמָה,

זוּ-הֵקִיפוּ אֶת-רַבּוֹ נוֹגְשֵׂי רוֹמָה.

וַיָּבֹא אֶל-רַבּוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִים

וַיִּתְחַנֵּן לְפָנָיו בְּחֹם נְעוּרִים;

"אָנָּא רַבִּי לַמְּדֵנִי תוֹרָה,

בְּעֵת הַשְּׁכִינָה עָלֶיךָ שׁוֹרָה,

הַשְׁקֵנִי מִבְּאֵרְךָ מָקוֹר בָּרוּךְ

צְבָט-לִי מְאוֹצָרְךָ הַבָּלוּם וְהֶעָרוּךְ

בְּשִׂיא קְדֻשָּׁתְךָ קַדְּשֵׁנִי גַם-אָנִי,

כַּאֲשֶׁר עַד-הֵנָה מִלִּבְּךָ הֵינַקְתָּנִי!"

וַיַּעַן הַתַּנָּא בְּחִבָּה וְגַעֲגוּעִים

לְתַלְמִידוֹ יַקִּירוֹ עֶלֶם שַׁעֲשׁוּעִים;

"מְאֹד מְאֹד אֵדָעֲךָ וְאֶרְצֶךָ,

וְאַךְ הַפַּעַם אֵינִי מְלַמְּדֶךָ!"

וַיָּשֶׁב הַתַּלְמִיד בְּרוּחַ קָרָה

תְּשׁוּבָה נִמְרָצָה נִפְלָאָה וּמוּזָרָה;

"אִם-תִּכְלָא שְׂפָתָיךָ וְלֹא תְלַמְּדֵנִי,

לְעוֹלְמֵי עַד זְכוֹר תִּזְכְּרֵנִי!

אָנֹכִי אֵלֵךְ מִפֹּה אֶל-נָוִי

וְסִפַּרְתִּי הַדָּבָר לְיוֹחַי אָבִי;

וְאִם בֵּינוֹ וּבֵינְךָ יָקוּם מָדוֹן

יֵלֵךְ וְיִמְסָרְךָ לְמַלְכוּת הַזָּדוֹן!"

וְרַבִּי עֲקִיבָא מִמּוֹשָׁבוֹ הִתְקוֹמֵם

וּכְאִישׁ נִדְהָם קָרָא מִשְׁתּוֹמֵם;

"הַאֻמְנָם כָּזֹאת יָצְאָה מִפִּיךָ?

מוֹסְרִים תִּהְיוּ אַתָּה וְאָבִיךָ?

הַבְרַבְּךָ הַשָׂב תֹּאמַר לִפְשׁוֹעַ?

אוֹ-חוֹלֵם אָנֹכִי וְלֹא-הֵיטַבְתִּי לִשְׁמוֹעַ?

וּבַמֶּה תוּכַל עָלַי לְאַיֵּם"

אִם-מִצְוַת “וְנִקְדַּשְׁתִי” אֶשְׁאַף לְקַיֵּם?"

אָכֵן לִיסוּרִים נַפְשְׁךָ תִּתְאַוֶּה

וְכָל-יָמֶיךָ לְהַקְרִיבָה הִנְךָ מְקַוֶּה;

אָנָּא מוֹרִי הַעֲלֵנִי עַל מִזְבְּחֶךָ,

כִּי עַמְּךָ עַמִּי וֵאלֹהַי אֱלֹהֶיךָ!

וְאִם לֹא תְלַמְּדֵנִי, אֶת הַדָּבָר אַשְׁמִיעַ

וְאָבִי לַמַּלְכוּת אֶת-מֵאוּנְךָ יוֹדִיעַ;

וְאָז בִּמְהֵרָה לַחָפְשִׁי יוֹצִיאוּךָ

וּכְיוֹסְפוֹס וּבֶן-קִסְמָא יְכַבְּדוּךָ וִינַשְּׂאוּךָ!"

מֵעֵין הָרַב יָרְדָה דִמְעָה

וּבְעֵין הַתַּלְמִיד נִבְלְעָה קִמְעָה;

וּבַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה פָּתַח לוֹ פֶּתַח

וּמִמֵּיטַב חָכְמָתוֹ חָלַק-לוֹ נֶתַח.

"אִם-בִּקַשְׁתָּ לְהֵחָנֵק לְקַדֵּשׁ שֵׁם-אֱלוֹהַּ,

הִתָּלֵה לְמוֹפֵת עַל-עֵץ גָּבוֹהַּ;

אַל-תִּמְכֹּר עַתָּה חַיֶּיךָ בְלֹא-דָמִים,

בָּרִאשׁוֹנָה תִּגְדַּל וְתָבֹא בַּיָּמִים!"

נדפס בשבועון “בת קול” גליון י“ז, לבוב תרע”ג

אַקְדָמוֹת / יוסף זליגר

(תרגום)

אֲרֶשֶׁת שְׂפָתַיִם וְרֵאשִׁית הִגָּיוֹן,

אֶקַח בַּתְחִלָּה כֹּחַ רִשְּׁיוֹן.

בִּשְׁעָרִים אֲחָדִים אֶפְתַּח בִּרְתֵת,

בִּרְשׁוּת הַבּוֹרֵא וְהַסּוֹבֵל בְּכָל-עֵת.

גְּבוּרָתוֹ וּתְבוּנָתוֹ אֵין דַּי לְהַצִּיעַ,

גְּוִיל לְסֵפֶר לוּ-הָיָה הָרָקִיעַ.

דְּיוֹ כָּל-הַיַּמִּים עֵטִים כָּל-הַיְעָרִים,

דָּרֵי מַטָּה סוֹפְרִים וְשָׁרִים.

הֲדַר אֲדוֹן כֹּל אֵין דַּי לְבָאֵר,

הֵקִים עוֹלָם יְחִידִי לְהִתְפָּאֵר.

וּבְלֹא-לֵאוּת כּוֹנְנוֹ וּבְלֹא-כְבֵדוּת וָחֹמֶר,

וּבְאוֹת קַלָּה בְּאֵין דְּבָרִים וָאֹמֶר.

זִמֵּן כָּל-מְלַאכְתּוֹ בְּעוֹנוֹת שֵׁשׁ,

זֹהַר כְּבוֹדוֹ עָלָה עַל-כִּסֵּא-אֵשׁ.

חֲיָלוֹת רְבָבוֹת יִתְּנוּ-לוֹ גְּדֻלָּה,

חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה הַהֲמֻלָּה.

טְהוֹרִים וּקְדוֹשִׁים בְּשֵׁשׁ כנפים,

טֶרֶם יְצֻוּוּ מַשִּׁיקִים שְׂפָתָיִם.

יִקְרְאוּ זֶה-אֶל-זֶה כֻּלָּם יָחַד,

יְשַׁלְּשׁוּ קְדֻשָּׁתוֹ וִייָחֲדוּהוּ בְפָחַד.

כְּקוֹל שַׁדַּי כְּקוֹל מַיִם בְּשָׁאוֹן,

כְּרוּבִים מוּל אוֹפַנִּים מְרוֹמְמִים בְּמָעוֹן.

לְמַרְאֵה עַיִן כְּחִצֵּי קֶשֶׁת,

לִמְקוֹם מַלְאֲכוּתָם זְרִיזִים לָגֶשֶׁת.

מְבָרְכִים שְׁמוֹ בְּכָל-לָשׁוֹן וְלָחַשׁ,

מִמְּקוֹם שְׁכִינָתוֹ הַקָּרוֹב לְכָל רָחַשׁ.

נוֹהֲמִים כָּל-חֵיל מָרוֹם וּמְקַלְּסִים,

נֵצַח מַלְכוּתוֹ לְדוֹר-וָדוֹר מְפַלְּשִׂים.

סֵדֶר קְדֻשָּׁתוֹ אִם-עָרְכוּ הַבְּרוּאִים,

סוֹף לְעוֹלָמִים וְאַף-לֹא לְשָׁבוּעִים.

עֲדַת נַחֲלָתוֹ לוֹ חֲבִיבִים,

עֲשׂוֹתוֹ חֲטִיבָה מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים.

פְּרוּשִׁים לְחֶבְלוֹ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ,

פּוֹצְחִים תְּהִלָּתוֹ וּמְתַנִּים גְּאוֹנוֹ.

צִוָּם תּוֹרַת אֱמֶת לְהֵיטִיבָם

צַעֲקָתָם יִשְׁמַע וְיָרִיב רִיבָם.

קְשׁוּרָה לְחַי-עוֹלָמִים בְּכֶתֶר בִּשְׁבוּעָה,

קְרוֹבָה לְטוֹטֶפֶת וְכוֹבַע יְשׁוּעָה

רְשׁוּמָה-בָּה חִבַּת הוֹגֵי אֵין כָּאֵל

רוֹחֲשִׁים בְּאַהֲבָה שְׁמַע יִשְׂרָאֵל.

שְׁבַח אֲדוֹן כֹּל אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת,

שָׁפְרָה עָלַי לְתַנּוֹת לְדוֹרוֹת.

תָּבֹאנָה וְתִוָּעַדְנָה כְּמַרְאֵה גַלֵּי-יָם

תְּמֵהוֹת עַל-הָאֹתוֹת וְשׁוֹאֲלוֹת מַה-בָּם.

נדפס בשבועון “בת קול” גליון כ', לבוב תרע"ג

יִשְׂרָאֵל וְאַרְצוֹ / יוסף זליגר

(קינה)

אָח וְאָחוֹת שְׁלוּבֵי זְרֹע,

אֲחוּזִים וּקְשׁוּרִים בְּחֶבְלֵי נַחֲלָה!

אֵיךְ הֵעֵזוּ אֶתְכֶם לִקְרֹעַ,

לְהָבִיא לִשְׁנֵיכֶם שֶׁבֶר וּמַחֲלָה!

בִּגְלוֹת מֵאַרְצוֹ כָּל-עַם וָעָם

בְּדוֹר וּשְׁנַיִם מִלִּבָּם יִשְׁכְּחוּהָ;

יִתְאַזְרְחוּ בִּמְדִינָה מֵעֵבֶר לָיָם

וּכְאֶרֶץ מוֹלֶדֶת יַחְנְפוּ-לָהּ וִישַׁבְּחוּהָ.

וְעַם יִשְׂרָאֵל הַנִּתָּק מֵאֲחֻזָּתוֹ

בְּדוֹר דּוֹרִים שׁוֹאֵף אֶל-רְגָבֶיהָ

יִדְלַג וְיִפְסַח בְּגָלוּתוֹ וְצָרָתוֹ

וּבְאַרְצוֹ יִדְבַּק וּבְרוּחוֹ יְחַבְּקֶהָ!

גַּם-עַתָּה אַחֲרֵי אַלְפַּיִם שָׁנָה,

לְאֶרֶץ חֶמְדָּתוֹ נַפְשׁוֹ תַעֲרֹג;

לְחַיּוֹת מִשְּׁאִיָּה הָאֲדָמָה הַיְשָׁנָה

תַּחְבּוּלוֹת יְבַקֵּשׁ וְתָכְנִיּוֹת יֵאֲרֹג.

בְּנֵי יַעֲקֹב כְּצִפֳּרִים נוֹדְדוֹת,

יָחֹגּוּ וְיָנוּעוּ וּמַקְּלָם בְּיָדָם;

בְּכָל-פְּאַת שָׂדֶה כְּשִׁבֳּלִים בּוֹדְדוֹת

בְּכָל-פֶּלֶךְ יֵרָאוּ אֶבְיוֹנֵי אָדָם!

בְּלֶכְתָּם וְסֻבָּם מִגּוֹי לְמַמְלְכָה

לְכַף רַגְלָם לֹא יִמְצְאוּ מָנוֹחַ;

בִּיְגִיעַ כַּפֵּיהֶם לֹא-יִרְאוּ בְּרָכָה

וּבְכָל מִשְׁלַח-יָדָם אַךְ-קוֹץ וְחוֹחַ!

בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ בַּת-צִיּוֹן מְפֻזָּרָה,

בָּנֶיהָ נִדָּחִים בִּקְצֵה הַשָּׁמַיִם!

לִפְלַגּוֹת וְכִתּוֹת יְחִידָה מְפֹרָרָה,

כִּי-חֲרֵבָה וְשׁוֹמֵמָה עַרְשָׂם יְרוּשָׁלָיִם!

וְאַתְּ אַדְמָתֵנוּ אֶרֶץ הַחָיִּים

לְבַעַל נְעוּרַיִךְ שֹׁמֶרֶת אֶת בְּרִיתֵךְ;

בִּהְיוֹתוֹ אִתָּךְ מָלֵאת מַאֲוַיִּים

וּבְלֶכְתּוֹ נֶעְכַּרְתְּ עַד-שׁוּב שְׁבִיתֵךְ!

הָיִית מִלְּפָנִים אֶרֶץ הַצֶּבִי

אֲהוּבָה וְנֶחְמֶדֶת יָפָה וַעֲרֵבָה;

וּמֵעֵת הָלְכוּ בָּנַיִךְ בַּשֶּׁבִי,

הִנָּךְ צְמוּקָה, מְכֻוֶּצֶת וַחֲרֵבָה!

מֶתֶק וָטוֹב נָתַתְּ לְבָנָיִךְ

וַתְּהִי זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ;

בַּצִּיָה יָשֹׂמּוּ אוֹיְבֵיהֶם עָלָיִךְ

וַתְּהִי לָהֶם כָּרָקָב וּכָעָשׁ

עַמִּים רַבִּים נִסּוּ לְהַחֲיוֹתֵךְ

וְכָל נִסְיוֹנוֹתֵיהֶם עָלוּ בְתֹהוּ;

מִשֶּׁפֶל הַמַּדְרֵגָה אָמְרוּ לְהַעֲלוֹתֵךְ

וּבִמְחוֹזַיִךְ יִמְצְאוּ אַךְ-שְׁמָמָה וּבֹהוּ!

צִיּוֹן חֲבִיבָה, לִבָּתֵךְ מָה-אֲמוּלָה,

מִשְׁפְּטֵי צִדְקֵךְ בַּחֲטָאֵינוּ סָרוּ;

לִשְׁכַּת הַגָּזִית מֵחֲכָמֶיהָ שְׁכוּלָה

וְגִדְרֵי סוֹפְרַיִךְ בְּמֶרְיֵנוּ נִגְזָרוּ!

שְׂדוֹתַיִךְ בּוּרִים וְעָרַיִךְ עִיִּים

וּבָנַיִךְ בְּלַחֲצָם לְמִסְחָר פּוֹנִים;

הֵם מִתְגּוֹלְלִים בִּקְצָווֹת וְאִיִּים

וְהֵיכָלוֹת לְמִרְמָה מֵרָעָב בּוֹנִים!

שִׁרְקִי לְבָנַיִךְ לְהִתְקַבֵּץ בִּגְבוּלֵךְ

לִגְאֻלָּתֵךְ וּגְאֻלָּתָם יָבֹא אוֹת;

יִשְׁאֲבוּ קְדֻשָּׁה כְּקֶדֶם בִּזְבוּלֵךְ

וּבָא-קֵץ לְאֶבְלֵנוּ בַּשָּׁנָה הַזֹּאת!

נדפס בשבועון “בת קול” גליון כ“ז, לבוב תרע”ג

לָרַחוּם נִגָּשִׁים אֱמוּנִים,

בְּאֵימָה שׁוֹפְכִים תַּחֲנוּנִים;

מַשְׁמִיעִים קוֹלוֹת שְׁבוּרִים

בִּימֵי הַזִּכָּרוֹן הַחֲמוּרִים.

מֵעֶרֶב עַד-עֶרֶב מִטַּהֲרִים,

לִמְחוֹת כָּל-פֶּשַׁע מְמַהֲרִים;

מְיַשְּׁרִים לֵב וַאֲשׁוּרִים

בְּיוֹם צוֹם הַכִּפּוּרִים.

בְּמִקְדָּשֵׁנוּ הַטֶּבַע בִּכְבוֹדוֹ,

מִבְחַר הַצְּמָחִים בְּהוֹדוֹ;

סֻכּוֹתֵינוּ שְׁתוּלוֹת טוּרִים

בִּימֵי חַג הַנְּצוּרִים.

מְשׁוּבַת יָוָן נִדָּחָה,

תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל נִצָּחָה;

בָּנָיו נִצָּבִים כְּצוּרִים

וּמְאִירִים בְּחַג הָאוּרִים.

כָּל-צוֹרְרֵינוּ כְּהָמָן אָשָׁמוּ

בְּכָל-דוֹר וָדוֹר נִדְמָמוּ!

וַאֲנַחְנוּ זְקֵנִים עִם-בַּחוּרִים

צוֹהֲלִים בְּחַג הַפּוּרִים.

נִשְׂמַח בִּגְאֻלָּה וְחֵרוּת

בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִגֵּרוּת;

לְדוֹרוֹת נִתְפַּתְּחוּ אֲסוּרִים

בַּפֶּסַח בְּלֵיל שִׁמּוּרִים

מְקַבְּלִים תּוֹרַת מֹשֶׁה,

בְּאַהֲבָה בְּאֵין נוֹשֶׁה;

בְּגַן וּבְלֵב נְעוּרִים

לִשְׁנֵיהֶם יוֹם בִּכּוּרִים.

נדפס “ברמת המצפה” חוברת ה', קראקה תרס"ו.

הִנֵּה עֵת מְתוּקָה,

הַיָּמִים חֲנֻכָּה;

הָרְשָׁעִים כָּלוּ

הַצַּדִּיקִים עָלוּ.

א.

מֵאוֹר שֶׁמֶן זַיִת

זִיו מָלֵא הַבַּיִת;

הַנֵּרוֹת מְאִירִים,

כְּכוֹכָבִים מַזְהִירִים;

בַּמָּחוֹל מְכַרְכְּרִים,

בֶהָמוֹן מְקַרְקְרִים;

הוֹלְכִים וְרַבִּים

נֵרוֹת הַמַּכַּבִּים

      הנה…

ב.

לְנֹגַהּ הַתַּנָּאִים,

פְּרִי הַחַשְׁמוֹנָאִים;

עֵין עַמָּם נָהָרָה

וְטֻמְאַת יָוָן סָרָה;

בָּרוּךְ מַתִּתְיָהוּ,

קַנָּא כְּאֵלִיָהוּ

אֵשׁ הַתָּפְתֶּה כִּבָּה,

וְנֵר יִשְׂרָאֵל לִבָּה.

      הנה…

ג.

הִנֵּה נֵר הַחַיִּים

וְנֵר הַמַאֲוַיִּים;

נֵר שִׂמְחָה וְשִׁירָה

וְנֵר חֹד וַחֲקִירָה;

נֵר בִּינָה וְהִגָּיוֹן

וְנֵר דֵּעָה וְנִסָּיוֹן;

נֵר עֹז וּתְשׁוּאָה,

עִם-נֵר הַנְּבוּאָה.

      הנה…

ד.

שִׁבְעַת הַכּוֹכָבִים

מְעוֹפְפִים וְשָׁבִים

בִּשְׁמֵי יְשוּרוּן,

בְּאֹהָלָיו יְתוּרוּן;

מוּל שִׁמְשָׂם הֵם-פּוֹנִים,

אֵֶל-שׁוֹכֵן מְעוֹנִים;

הוֹלְכִים וְאוֹרִים,

נֵרוֹת הַטְּהוֹרִים.

      הנה…

יפו, חנכה תרס"ח «מתוך כתב יד» שיר מזמור לתלמידי “התחכמוני” מאת מנהלם.

כָּל-עֲצֵי הָאָרֶץ זְקֵנִים וָטָף

גְדוֹלִים וּקְטַנִּים יִמְחֲאוּ כָף:

כִּי-בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר הֵקִיצוּ מִנְּשִׁיָּה

וּבְרֹאשׁ שְׁנָתָם קָמוּ לִתְחִיָּה

כָּל-עֵץ יִשְׂמַח וְיִגְאֶה בְּגוֹרָלוֹ,

כָּל-שִׂיחַ יְבָרֵךְ וִיְפָאֵר בִּקְהָלוֹ;

לֵאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם יִפְצְחוּ רִנָּה,

לַאֲדוֹן הָאָרֶץ יַעְתִּירוּ תְּחִנָּה.

הַגֶּפֶן בְּשָׂרִיגֶהָ כּוֹרַעַת וּמִשְׁתַּחֲוָה,

מְחַבֶּקֶת כָּל-הַקָּרֵב אֵלֶיהָ בְּאַחֲוָה;

לִפְנֵי ד' תִּקֹּד לְהִתְפַּלֵּל,

בְּחֶדְוָה וְצָהֳלָה לְפָנָיו לְהַלֵּל.

בּוֹרֵא פִּרְיִי אֲרוֹמֵם וַאֲשַׁבֵּחַ,

כִּי-אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים בְּיֵינִי אֲשַׂמֵּחַ;

אַל-יִכָּשְׁלוּ בִי בְּנֵי אָדָם

וְאַל-יִשְׁלְחוּ בַּעֲבוּרִי בְּעַוְלָה יָדָם.

הַתְּאֵנָה זְקוּפָה. בְּמַצֶּבֶת יְשָׁרָה

עוֹמֶדֶת בִּתְפִלָּה וּבְרֹאשָׁה עֲטָרָה:

מְבָרֶכֶת עַל-מִתְקָהּ וְעַל תְּנוּבָתָה הַטּוֹבָה

חֲבִיבָה וּנְעִימָה וְלַכֹּל קְרוֹבָה.

בְּפַגַּי אָדֹב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים,

בְּמִיצִי אַחֲיֶּה לֵב זְקֵנִים;

לֹא יֵהָפֵךְ חָלִילָה מִתְקִי לְמַר,

לֹא יִתְיַצֵּב לְעוֹלָם לְטוֹעֲמָיו כְּצָר.

הָרִמּוֹן זָן הַבָּאִים בִּבְרִיתוֹ,

הַצְּמֵאִים מַשְׁקֶה לִרְוָיָה מֵעֲסִיסוֹ;

הַיּוֹם לוֹחֵשׁ בְּקִדָּה כָפוּף

בְּפֹארוֹתָיו וּקְוֻצּוֹתָיו כֻּלּוֹ אָפוּף.

“בֵּרַכְתָּ זַרְעִי בְּתַרְיַ”ג גַּרְעִינִים

וּלְעֻמָּתָם מִצְוֹת תַּרְיַ"ג פְּנִינִים:

מַלֵּא בָנַי וּבָנֶיךָ לֵחַ,

הַשְׁפֵּעַ עַל-שְׁנֵיהֶם טַעַם וָרֵיחַ.

הַזַּיִת טַלִּית יְרַקְרֶקֶת עוֹדֶה

לְיוֹצֵר אוֹר עַל-חֶלְקוֹ מוֹדֶה;

כְּזָּקֵן וְרָגִיל עוֹמֵד וּמִתְחַנֵּן,

עַל-טוּבוֹ וְעַל-דִשְׁנוֹ בְּצָהֳלָה יְרַנֵּן.

"מָנָה יָפָה נָתַתָּ-לִי

אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים יְכַבְּדוּ בִּי;

אָנָּא הַרְאֵם אֶת-בֵּית חַיֵּיהֶם,

טַהֵר שִׂכְלָם וְצָרֵף מַעֲשֵׂיהֶם."

הַדֶקֶל יְנַעְנֵעַ וִיכַסְכֵּס בַּאֲמִירוֹ,

בְּשִׂמְחַת הֶחָג יָשִׁיר אֶת-שִׁירוֹ;

לוּלָבָיו עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ,

עֵינֵי יִשְׂרָאֵל תְּלוּיוֹת בּוֹ.

לְהַמְתִּיק בְּדִבְשִׁי בִּרְצוֹנְךָ קְרָאתָנִי,

וּלְשַׁמֵּשׁ לְמִצְוָה בִּדְבָרְךָ זִכִּתָנִי,

מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְלוֹקְחַי וּבְעָלָי,

הָרֵק בִּרְכָתְךָ לְמְבָרְכֶיךָ עָלַי".

כָּל-עֵשֶׂב-וְכָל דֶּשֵׁא כָּל-עֵץ וְכָל שִׂיחַ

יְמַלֵּל יַבִּיעַ יִלְאַט יָשִׂיחַ;

כָּל-אֶחָד לְעַצְמוֹ יַעֲמֹד בִּתְפִלָּה

וְכֻלָּם יַחְדָו יִתְּנוּ תְּהִלָּה.

יַחַלְמוּ וְיֶהְגּוּ כָּל-הַפְּרָחִים

יָחֹגּוּ וְיָנוּעוּ כָּל-הַצְּמָחִים;

לַאֲדוֹן כֹּל יִשְׁלְחוּ עֲתִירָתָם

כִּי-קָדוֹשׁ הַיּוֹם ראֹשׁ שְׁנָתָם

נדפס בשבועון “בת קול” גליון א', לבוב תרע"ג.

כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים / יוסף הלוי זליגר

בְּכָל-הָעַמִּים אִם-תֶּחֱטָא נֶפֶשׁ,

הִיא לְבַדָּהּ תִּטְבַּע בְּרֶפֶשׁ;

וְאִישׁ מִיִשְׂרָאֵל אִם-יֶאְשַׁם בִּרְצוֹנוֹ,

כָּל-בְּנֵי עַמּוֹ יִשְׂאוּ עֲוֹנוֹ.

בִּגְדֻלַּת נָכְרִי אִם-אִישׁ יְקַנֵּא,

אוֹתוֹ לְבַדּוֹ יִשְׂטֹם וִישַׂנֵא;

וְאִם-יְהוּדִי יִגְבַּר וּלְמַעְלָה יְתַפֵּשׂ,

בּכָל-עַמּוֹ עֲלִילוֹת אוֹיְבוֹ יְחַפֵּשׂ.

בְּכָל-אֻמָּה וְלָשׁוֹן עָרִיץ מַכְנִיעַ,

בְּמַמְרִים לְבַד יָרֵעַ וְיַרְשִׁיעַ;

וְאִם-אִישׁ יְמִינִי לֹא-כָרַע לְבֶן-הַמְדָתָא,

בְּכָל-עַם מָרְדְכַי הִפִּיל אֵימָתָה.

אִם גֶּאֶה בְגֶאֶה יָעֵז וְיִתְעַקֵּשׁ

אוֹתוֹ יִרְדֹּף וּבְנַפְשׁוֹ יִתְנַקֵּשׁ;

וְאִם-יַעֲמֹד עַל-דַּעְתּוֹ בֶּן-יָאִיר,

בְּכָל-יִשְׂרָאֵל הָמָן חֲמָתוֹ יָעִיר.

אִם אַחַד הַגּוֹיִּם יַעֲשֶׂה תּוֹעֵבָה,

אַף-מִשְׁפַּחְתוֹ בְּטוּחָה וּשְׁלֵוָה;

וְאִם-אִישׁ יְהוּדִי יַעֲבֹר עֲבֵרָה,

עַל-כֹּל הָיְּהוּדִים תֵּצֵא גְזֵרָה.

כָּל-הַתֵּבֵל מְלֵאָה שׁוֹפְכֵי דָמִים,

וְהֵם בְּעַצְמָם יוֹשְׁבִים בְּרָמִים;

וְאִם-הֶעֱלִילוּ עַל-הִלְזְנֶר עֲלִילַת רֶצַח,

בְּכָל בֵּית-יַעֲקֹב כֶּתֶם לָנֶצַח.

בְּכָל עֵבֶר וּפִנָּה אַנְשֵׁי תְּכָכִים,

וְהֵם נִכְבָּדִים, תּוֹשָׁבִים וְאֶזְרָחִים;

וְאִם-יֵשׁ בְּתוֹכֵנוּ אַנְשֵׁי מִרְמָה,

לִשְׁטֹף אֶת-כֻּלָּנוּ תֵּצֵא זִרְמָה.

הָאֻמְנָם הַגּוֹיִם תָּמִיד צְלֵחִים?

הַהִנָּם בִּיחִידוּתָם רַק שְׂמֵחִים?

הֲמַר גּוֹרָלֵנוּ וְעָלָיו נִתְאוֹנֵן?

הַנִבְכֶּה לְאַחְדוּתֵנוּ וְעָלֶיהָ נְקוֹנֵן?

נָכְרִי מַצְלִיחַ מִתְגָּאֶה בְּאוֹנוֹ,

לַעֲנִּיֵּי עַמּוֹ לֹא-יַעֲנִיק מֵהוֹנוֹ;

אִם בְּבֵית יְהוּדִי תָּבֹא בְּרָכָה,

לַעֲנִּיֵּי עַמּוֹ יִפְתָּחֵהוּ לִרְוָחָה.

אִם-אֶחֶד מֵהֶם חֲיָלִים יְגַבֵּר,

קְרוֹבִים וּרְחוֹקִים יַעֲרֹף וִישַׁבֵּר;

וְאִם-אֶחָד מִמֶּנּוּ יַעֲלֶה לִגְדֻלָּה,

יָבִיא לְכָל-עַמּוֹ פְּדוּת וּגְאֻלָּה.

גּוֹי מֻכֶּה מִתְגּוֹלֵל בִּפְצָעָיו,

רָשׁ וְחַלָּש גּוֵֹעַ בְּרָעָב;

וְאִם-יֻכֶּה יְהוּדִי מַכּוֹת וְחַבּוּרוֹת

יָחִישׁוּ לִישׁוּעָתוֹ יְחִידִים וַחֲבוּרוֹת.

הֵם בְּעָשְׁרָם קְצִינִים וַחֲשׁוּבִים,

וּבְצַר לָהֶם הִנָּם עֲזוּבִים;

אֶצְלֵנוּ לֹא-יִרְעֲבוּ עֲנִיִּים מְרוּדִים,

כִּי יְרַחֲמוּם אֲחֵיהֶם הַיְּהוּדִים.

לְאַחִים רְצוּצִים בֶּן-נֵכָר יִתְנַכֵּר

בְּטוֹב לוֹ לְתַאֲוֹתָיו יִתְמַכֵּר:

וִיהוּדִי יִשְׁלַח לְרֵעֵהוּ מָנוֹת

בְּחַגּוֹ יִתֵּן לָאֶבְיוֹנִים מַתָּנוֹת.

יִתְפַּזְּרוּ הֵם לְכָל-צַד וָעֵבֶר,

יִהְיוּ מְפֻרָדִים אֵבֶר אֵבֶר;

וַאֲנַחְנוּ נִתְאַחֵד וְנַעֲמֹד כְּצוּרִים

וְנִשְׂמְחָה יַחְדָּו בְּחַג הַפּוּרִים.

נדפס בשבועון “בת-קול” גליון ט', לבוב תרע"ג.

שִיר לִכְבוֹד רַשִ“י ז”ל / יוסך הלוי זלינגר

ליום כ“ט תמוז תרס”ה במלא שמונה מאות שנה לפטירתו.

(במנגינה “שמש אביב נמה ימה”).

מַה-גָּדַלְתָּ רַבִּי שְׁלֹמֹה

בְּנוֹגַהּ בִּאוּרֶך,

חוּצוֹת יְהוּדָה וּשְׁמֵי מְרוֹמוֹ

מְלֵאִים זִיו אוֹרֶךָ!

אֲבִי הַמְפָרְשִׁים, כְּלִיל הַתּוֹרוֹת,

רָם עַל-כָּל-הָרָמִים,

אֶחָד יָחִיד בְּכָל-הַדּוֹרוֹת

מֵאִיר עֵינֵי חֲכָמִים!

מַה-נִּפְלֵאתָ צַדִּיק וְנָקִי

בְּפֶלֶס מַעְגָּלֶיךָ,

מַה-נָּעַמְתָּ הַיִּצְחָקִי

בְּמֹאזְנֵי אִמְרוֹתֶיךָ!

אָבִיךָ שָׂם אֶבֶן טוֹבָה

בַּיָם, כְּגִבּוֹר מְקַנֵּא,

כַּאֲשֶׁר רָאָה צָרָה קְרוֹבָה

עֵדוּתוֹ פֶסֶל מְשַׂנֵא.

תַּחְתֶּיהָ שָׁת יָהּ לְאָבִיךָ

כּוֹכַב אוֹר מִמְּעוֹנוֹ,

כָּל-יִשְׂרָאֵל חַי מִפִּיךָ,

מַרְוֶה אֶת-צִמְאוֹנוֹ!

בְּיָם זֵדוֹנִים לֹא נִבְלָעְתָּ

כְשׁוֹהַם אֲשֶׁר לְהוֹרֶיךָ,

יָם הַתַּלְמוּד הֵן בָּלָעְתָּ,

לְהַשְׁקוֹת לֵב עַמֶּךָ.

בְּכוֹר הִגָּיוֹן שִׁטָּה חֲדָשָׁה

וְנָתִיב לְךָ בָּרָאתָ,

בֵּין כְּפֹר הַפְּשָׁט וְאֵשׁ הַדְּרָשָׁה

בִּשְׁביל זָהָב בָּאתָ!

בְּשִׂכְלְךָ תַּסְבִּיר הֲלָכָה עֲמֻקָּה

בְּבִינָה חַדָּה וְדַקָּה,

בְּטַעַמְךָ תַּרְצֶה הַגָּדָה מְתֻקָּה

בְּתֻמָּה עֲרֵבָה וְרַכָּה.

בִּדְבָרֶיךָ הַנִּמְרָצִים

תַּחְכִּים אֶת מוֹחֵנוּ,

בַּאֲמָרֶיךָ הַנִּמְלָצִים

תִּכְבּשׁ אֶת-לִבֵּנוּ.

בְּרַעַם וָרַעַשׁ לֹא תוֹפִיעַ

פִּלְפּוּלִים לֹא תְקַשֵּׁר,

בְּלִי מִלְחָמָה לְטוֹב תַכְרִיעַ

וְכָל-מַעֲקַשִׁים תְּיַשֵּׁר!

לְתַלְמִידִים וַחֲרִיפִים

יִתְאֲמוּ כָּל-דְבָרֶיךָ,

לֹא מַחֲסִירִים וְלֹא מַעֲדִיפִים

וְתִדְבַּק לְכָל-דּוֹרְשֶׁיךָ!

לָכֵן קָדְשָׁה בְּכָל-עַמֵּנוּ

קַסְתְּךָ הַפּוֹרִיָּה

וַתְּהִי לְמִשְׁנֵה תוֹרָתֵנוּ

בְּרָכָה וְזֵר שְׁלִשִׁיָּה!

נדפס בשבועון “המצפה” גליון ל', קראקה תרס"ה.

בתום שבע מאות ושלש שנה ליום פטירתו בעשרים בחֹדש טבת התרס"ח.¹

(במנגינת “התקוה”)

הָבָה נְרַנְּנָה שִׁירָה חֲדָשָׁה

לְרַבִּי מֹשֶׁה מִצֵּל מָשָׁה

לְאוֹר צָהֳרַיִם תּוֹרָתֵנוּ

לְשֶׁמֶשׁ צְדָקָה נִשְׁמָתֵנוּ

הָבָה נְרַנְּנָה…

א.

לְךָ בֶן-מַיְמוֹן מְאֹד נַעֲלֵיתָ

לִפְנוֹת לְיָמִין שְׁבִיל הוֹרֵיתָ,

כָּל-בְּנֵי עַמְּךָ יַקְדִּישׁוּךָ

כָּל-חַכְמֵי לֵב יַעֲרִיצוּךָ

ב.

חִכְּךָ הִטִּיף נֹפֶת אֱמוּנָּה

עֵטְךָ הִזִּיל לֶקַח תְּבוּנָה

בְּכֵן יוֹדוּךָ הַמַּאֲמִינִים

אַף-יְהַלְלוּךָ כָּל-הַמְבִינִים

הָבָה נְרַנְּנָה…

ג.

כָּל-תּוֹרַת יָהּ בְּיָד חֲזָקָה

שַׁרְשֶׁרֶת פָּז בְּחֵן מוּצָקָה

כָּל-הַפּוֹסְקִים יִפְנוּ אַךְ-לָךְ

כָּל הַמְּפַלְפְּלִים עֵינֵיהֶם בָּךְ

ד.

תַּעֲמִיק עַד-יְסוֹד מוֹרֶה נְבוּכִים

סִתְרֵי עֲרָפֶל לְפָנָיו פְּקוּחִים

חוֹקְרֵי עַמְּךָ לְךָ יִכְרָעוּ

בְּחִקְרֵי לִבְּךָ יִשְׁתַּעֲשָׁעוּ

הָבָה נְרַנְּנָה…

ה.

לְךָ גָּבוֹהַ עַל-כָּל-גְּבוֹהִים

אוֹהֵב אָדָם וִיְרֵא אֱלֹהִים

אַחֵינוּ בְךָ מָצְאוּ מְנַחֵם

שָׂר מוֹשִיעַ וְאָב מְרַחֵם

ו.

לְךָ כָּל-סְגֻלַּת דַת יִשְרָאֵל

חָכְמַת יָוָן אֱדוֹם וְיִשְׁמָעֵאל

בְּכָל בֵּית יְשׁוּרוּן נִשְׂגָּב שְׁמֶךָ

בְּכָל-חֲצַר חָכְמָה רָם כְּבוֹדֶךָ

ז.

נְהַלְלָה אֶת עֲנָק תּוֹרָתֵנוּ

נִגְאֶה בְּגִבּוֹר נִשְׁמָתֵנוּ

כִּי מִמּשֶׁה וְעַד מֹשֶׁה

בְּכָל-הַדּוֹרוֹת לֹא קָם כְּמֹשֶׁה

נְהַלְלָה אֶת עֲנָק…

יפו, טבת התרס"ח.

כָּל-הַטּוֹבִים אוֹתָךְ יְקַוּוּ

בְּכָל-לִבָּם לְתוֹרֵךְ יִתְאַוּוּ

זֶה-כַּמָּה אֶחֱרוּ פְעָמַיִךְ

וְרֶגַע לֹא-שְׁכַחוּךְ שֹׁאֲפָיִךְ!

אַךְ-אַתְּ תַּגִּיהִי אֲפֵלָתָם

וְתָשִׂימִי קֵץ לְתוּגָתָם;

מוּמֵי הַגְּוִיּוֹת תָּסִירִי

וּמַחֲלַת הַנְּפָשׁוֹת תַּעֲבִירִי!

עָרִיץ לֹא-יָעֵז לְמוּלֵךְ

וְשֹׁד לֹא-יִשָׁמַע בִּגְבוּלֵךְ

עָשׁוּק לֹא-יִבְכֶּה עַל-עשְׁקוֹ

וְשֹׁפֵט לֹא-יֶהְדַּר אֶת-נִשְׁקוֹ!

יֵעָלְמוּ שָׂרִים וְעָבָדִים,

יִכְלוּ עֲנָקִים וְגַמָּדִים;

יִנָּשְׂאוּ עֲמָקִים וּבְקָעוֹת,

יִשְׁפְּלוּ הָרִים וּגְבָעוֹת!

מַלְכֵּךְ לֹא-יִהְיֶה בֵּל,

כִּי-תְרִיחֵהוּ יִרְאַת אֵל;

רוּחַ חָכְמָה תְּפַעְמֵהוּ

וְאַהֲבַת יֹשֶׁר תַּנְחֵהוּ!

חֶסֶד וֶאֱמוּנָה דְּבָרוֹ,

כִּי-הַתּוֹרָה עֲנָק לְצַוָּארוֹ;

זָהָב וְצָבָא לֹא-יְרַבֶּה

וּפִשְׁתָּה כֵהָה לֹא-יְכַבֶּה!

אָדָם לָאָדָם לֹא-יִתְנַכֵּר,

בֵּין אֶזְרָח וָגֵר לֹא-יְבַקֵּר;

כָּל הַגְּבוּלִים וְהַחוֹמוֹת נֶהֱרָסוּ,

כָּל-הַמִּבְצָרִים וְהַקְּרִיּוֹת נִרְמָסוּ!

לֹא יִשְׁפְּטוּ-עוֹד חֶרֶב וָדָם

וְלֹא יִלָּחֵם-עוֹד עָם בָּעָם;

כָּל-הַגּוֹיִם שְׁקֵטִים וּשְׁלֵוִים

וְלִדְבַר אֲדֹנָי תְּאֵבִים!

לֹא-יִהְיֶה עוֹד נוֹשֶׁה צָר

וְנַחֲלַת-אִישׁ לֹא-יִירַשׁ זָר;

כִּי-בִּסְדָרַיִךְ שְׁמִטָּה וְיוֹבֵל

וְאָפֵס כָּל-נוֹגֵשׂ וְחוֹבֵל.

בְּכָל-הָאָרֶץ אוֹרֵך יוֹפִיעַ,

לְכָל-הָעַמִּים שָׁמְעֵךְ יַגִּיעַ;

כִּסְאוֹת עָרִיצֵיהֶם יְמַגֵּרוּ

וַעֲצַבֵּי יְדֵיהֶם יְשַׁבֵּרוּ!

עַל-דַּלְתוֹת יְרוּשָׁלַיִם יִשְׁקֹדוּ,

שְׁכֶם-אֶחָד אֶת-אֲדֹנָי יַעֲבֹדוּ;

בָּךְ יִלְמְדוּ תּוֹרַת-הַצֶּדֶק

לְבָעֵר גַּם-הֵם כָּל-חֶדֶק!

בַּכֹּל חָכְמָתֵךְ נִרְאָה

וּמָלְאָה תֵבֵל יִרְאָה;

בְּכָל-פִּנָּה מִשְׁפָּט וְתוֹרָה

בְּכָל-צַד אֱמוּנָה טְהוֹרָה!

הַצּוֹלֵעָה וְהַנִּדָּחָה תֵּאָסֵף,

כִּי-זְרוֹעַ הַקֹּדֶשׁ תֵּחָשֵׂף;

יֶחְדַּל מֵהָאָרֶץ אֶבְיוֹן,

כִּי-הַהַשְׁגָּחָה יָצְאָה מֵחֶבְיוֹן!

אַל-תִּסְתַּתְּרִי עוֹד תִּקְוָתֵנוּ,

אַל-תִּתְמַהְמְהִי עוֹד נֶחָמָתֵנוּ;

בֹאִי הוֹפִיעִי וַּדַּי,

קִרְבִי מַלְכוּת שַׁדַּי!

נדפס בשבועון “בת קול” גליון ל' לבוב תרע"ג.

(שיר משכיל)

גֵּאוּת לָבֵשׁ אַחַד הַמִּינִים,

בְּאֶחַד וּשְׁלֹשָׁה יַחְדָּו מַאֲמִינִים;

וַיָּבֹא וַיִּתְקַלֵּס בִּבְרוּרִיָּה הַתַּנָּאָה,

עָלֶיהָ וְעַל-עַמָּהּ גָּאֹה גָאָה.

הֵן אִישֵׁךְ חָכָם וְאַתְּ נְבוֹנָה,

עָלַיִךְ לְהַשִׁיבֵנִי תְּשׁוּבָה נְכוֹנָה;

אֶשְׁאָלֵךְ שְׁאֵלָה בְּלֹא עִקּוּלִים,

עֲנִינִי יָשָׁר בְּלֹא פִלְפּוּלִים.

לָמָּה תָּרֹנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה,

מֵאָז וְעַד הֵנָּה לָרִיק עָבָדָה?

עוֹדְכֶם פּרוּשִׁים כַּאֲשֶׁר הֱיִיתֶם,

וּנְפָשׁוֹת לְתוֹרַתְכֶם טֶרֶם עֲשִׂיתֶם.

זֶה אַלְפֵי שָׁנִים בְּגָאוֹן תִּתְפָּאֵרוּ,

וְאָבוֹת לְבָנִים אַגָּדָה יְסַפֵּרוּ;

כִּי-יֵלְכוּ גּוֹיִם לְנָגְהֲכֶם וְאוֹרְכֶם,

וְתוֹרַת חַיִּים יִשְׁאֲבוּ מִמְּקוֹרְכֶם.

מִקֶּדֶם עַמֵּךְ לְבָדָד שׁוֹכֵן,

וּבַגּוֹיִם לִסְחוֹרָתוֹ אֵין בּוֹחֵן;

לָנֶצַח יֵשֵׁב זוֹעֵם מִן-הַצָד,

בְּלֹא חֲבֵרִים גַּלְמוּד לְבָד.

הֵן אֲנַחְנוּ בְּנֵי תְמוֹל,

וּבְנֵי בְרִיתֵנוּ רַבִּים כַּחוֹל;

שַׁעֲרֵי הָעַמִּים לְפָנֵינוּ פְתוּחִים,

וּבְכֹל אֲשֶׁר נִפְנֶה הִנְנוּ בְרוּכִים.

הִנְּכֶם מְעַטִּים וְיֹשְׁבִים אֶל-עַקְרַבִּים

מָתַי תֶּחְכְּמוּ לִנְטוֹת אַחֲרֵי-רַבִּים;

בֹּאִי בֹאִי לְטוֹב לָךְ,

שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ".

בְּרוּרִיָּה הַחֲכָמָה לֹא-נִבְהֲלָה וְלא-זָעָה,

וּבְתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר תְּשׁוּבָתָה בָּאָה;

כִּי-רוּחַ אָבִיהָ עָלֶיהָ נָחָה,

וַחֲרִיפוּת בַּעֲלָה בְּלִבָּהּ זָרָחָה.

"אַתֶּם רְחַקְתֶּם מִקְּהַל הַתַּנָּאִים,

וַתִּהְיוּ שִׁטְחִים וְאַנְשֵׁי חֲצָאִים;

עַד-קֵץ הֶחָזוֹן לְהַבִּיט תַּעֲמִיקוּ,

וְאֶת אֹמֶץ לִבֵּנוּ תָּבִינוּ וְתַצְדִּיקוּ!

כֻּלְּכֶם מִתְעַטְּפִים בְּטַלִּית שְׁאוּלָה,

עַבְדֵי אֲדֹנִים בְּנֵי בְעוּלָה;

יְמִין אֲדֹנָי עוֹד-תִּהְיֶה רוֹמֵמָה,

וְאָז יִהְיוּ רַבִּים בְּנֵי שׁוֹמֵמָה!

רַק-חֶפְצֵי שָׁעָה יַשְׁמִיעוּכֶם קוֹלָם

וְאֶת-דַּעְתְּכֶם תַּסִּיחוּ מֵחַיֵּי עוֹלָם;

לָכֶם הַרֶגַע וְלָנוּ הֶעָתִיד

בִּכְרֹעַ הָרָשָׁע לִפְנֵי הֶחָסִיד!

הֲמוֹנֵי פְרָאִים יְדַעְתֶּם לָקַחַת

לְהַשִּׂיאָם עָוֹן וּלְהוֹרִידָם לְשַׁחַת;

אֶת-הַתֵּבֵל מִילֵּאתֶם רֶצַח וָדָם

וּבְהַבְלֵיכֶם תְּסַכְסְכוּ עָם בָּעָם!

בְּחֵיל מַדִּיחִים וְכֹחַ הַחֶרֶב

כְּנֵסִיַּתְכֶם תִּגְדַּל וַאֲנָשֶׁיהָ תֶּרֶב;

אֲנַחְנוּ לֹא-נָעִיר הָאַהֲבָה בְּתַחְבּוּלוֹת

מֵעַצְמָהּ תַּעֲלֶה מֵעִמְקֵי מְצוּלוֹת.

לֹא-נֵרֵד וְנָשׁוּב אֶל תַּלְמִידֵינוּ,

כִּי-הֵם יַעֲלוּ וְיָשׁוּבוּ אֵלֵינוּ;

אַחֲרֵי רַבִּים לֹא-נִהְיֶה לְרָעוֹת,

נְחַכֶּה בְּבִטְחָה לְקֵץ הַפְּלָאוֹת!

נדפס בשבועון “בת קול” גליון ל' לבוב תרע"ג.

(מזמור)

שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּאֲדֹנָי,

יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל;

יִרְאוּ וְיֵבשׁוּ מוֹנַי,

בְּנֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמָעֵאל!

יִכְרְעוּ הֵם לַפְּסִילִים,

וְשִׂיחָם אוֹתָם יַשְׁמִיעוּ;

יִתְּנוּ נַפְשָׁם לָאֱלִילִים,

לֹא יוֹעִילוּ וְלֹא־יוֹשִׁיעוּ.

וְאָנֹכִי בֵּאלֹהַי אָגִיל,

מִשְׂגַבִּי וּמְפַלְּטִי לִי;

בִּישׁוּעָתוֹ אֲנִי רָגִיל,

שְׁכִינַת כְּבוֹדוֹ בִּי!

אֲחֵרִים יֵאָכלוּ בְּזִמָּה,

יִדְכּוּ וְיָשּׂחוּ בְּתַאֲוָה;

יְכֻסּוּ חֶרְפָּה וּכְלִמָּה

וּבְשָׂבְעָם יוֹסִיפוּ לְדַאֲבָה!

אַךְ־בִּי טָהֲרָה וּקְדֻשָּׁה,

בָּנַי סוּגִים בְּשׁוֹשַׁנִּים;

מוּסָר בְּאֹהָלַי יְרֻשָּׁה,

מִשְׁכְּנוֹתָי שְׁלֵוִים וְשַׁאֲנַנִּים!

הֵם בִּדְמֵיהֶם יִתְבּוֹסָסוּ,

בְּכָל־יָד דְרוּכָה קֶשֶׁת;

בְּחֶרֶב שְׁלוּפָה יִתְנוֹסָסוּ

לְכָל רֶגֶל פְּרוּשָׂה רֶשֶׁת!

יָדַי נְקִיּוֹת מִדָּם,

כִּי־מִתּוֹרַת מֹשֶׁה שָׁאָבְתִּי;

בִּטְחָה וְשִׁקְטָה בָּעָם,

כִּי־הָאָדָם וְחַיָּיו אָהָבְתִּי!

אוֹדֶה אֲדֹנָי בְּכָל־לֵב,

כִּי נָתַן־לִי תּוֹרָתוֹ;

אֶשָּׂא בְדוּמִיָה כָּל־כְּאֵב,

כִּי־נֶחָמָה וְחַיִּים בְּאִמְרָתוֹ!

תּוֹרַת אֲדֹנָי תְּמִימָה,

מְשִׁיבַת נֶפֶשׁ וּנְשָׁמָה;

עֵדוּתוֹ נֶאֱמָנָה וּמַחְכִּימָה,

לַהֲקִימֵנִי מֵעֲפַר אֲדָמָה!

הַמֶּלֶךְ מְשָׁכַנִי לְהֵיכָלוֹ

לַעֲמֹד לְשָׁרֵת לְפָנָיו;

הָיִיתִי לְקָדְשׁוֹ וְגוֹרָלוֹ,

בְּכוֹר וְכֹהֵן בְּבָנָיו!

אֶדְבַּק בּוֹ בַּעֲבוֹדָה,

אַגְבִּיהַּ עוּף בִּתְפִלָּה;

אָבֹא בִּרְנָנָה וּבְתוֹדָה

אֶל־קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלָּה!

בַּעֲדָתִי נְדִיבִים וְנֶחֱמָדִים,

מְמַהֲרִים לְהַשְׁתִּיק נְאָקָה;

בָּנַי גּוֹמְלֵי חֲסָדִים

כִּי־בְקִרְבִּי מַצְמִיחַ צְדָקָה!

בִּי חֲבָרוֹת לִרְבָבוֹת

כִּי־בִגְדֵי יֶשַׁע הִלְבִּישָׁנִי

בְּשָׁמַי גֶּשֶׁם נְדָבוֹת,

כִּי־מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי!

הֶבֶל וְתֶבֶל וְרַצְחָנִים

שְׁלָשְׁתָם אֵין בְּצִבְאוֹתָי;

תּוֹרָה וַעֲבוֹדָה וְרַחְמָנִים

כְּרִמּוֹן מְלֵאוֹת קְהִלּוֹתָי!

נדפס בשבועון “בת קול” גליון ל“ד, לבוב תרע”ג.

אוֹדְךָ אֲדֹנָי עַל-טוּבֶךָ,

אֶשְׁתַּחֲוֶה לְּךָ עַל-חַסְדֶּךָ;

כִּי הֶחֱיֵיתָ אֶת-גְּוִיָּתִי,

וְהֶחֱזַרְתָּ בִּי אֶת-נִשְׁמָתִי!

אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה בָרָאתָ,

וּלְשָׁרֵת לְפָנֶיךָ לוֹ קָרָאתָ;

בְּצַלְמְךָ כִּדְמוּתְךָ יְצַרְתָּהוּ

וּמָלֵא פְלָאִים כּוֹנַנְתָּהוּ!

בְּאַהֲבָתְךָ חוֹנַנְתָּנוּ תּוֹרָה,

עֲרֵבָה וְנֶחֱמָדָה וּטְהוֹרָה;

מִכָּל הָעַמִּים אוֹתָנוּ בָחַרְתָּ,

וּלְנוֹשְׂאֵי דִּגְלְךָ הִכָּרְתָּ!

בֵּין-אוֹר וָחֹשֶׁךְ הִבְדָּלְתָּ,

בֵּין-יוֹם וָלָיְלָה הִגְבָּלְתָּ;

לְשֶׂכְוִי נָתַתָּ בִינָה,

לְבַשֵּׁר הַשַּחַר בִּנְגִינָה!

בְּעַם סְגֻלָּה חָלַקְתָּ-לִי

וְרוּחַ חֹפֶשׁ נָפַחְתָּ-בִּי;

זֶבֶד טוֹב זְבַדְתָּנִי

וְבֵין הָאֲנָשִׁים שַׂמְתָּנִי!

אַתָּה עִוְּרִים פּוֹקֵחַ

עֵינַי בְּכָל-יוֹם פּוֹתֵחַ;

נִשֵּׂאתַנִי בְּכֹחַ רְאִיָּה,

תִּשְׁמְרֵנִי מִסַּנְוֵרִים וּשְׁאִיָּה!

בָּאָדָם שַׂמְתָּ מְזִמָּה

לְהִתְכַּסוֹת מֵחֶרְפָּה וּכְלִמָּה;

אַתָּה מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים

בְּכָבוֹד וְחֵן וְתֻמִּים!

אַתָּה מַתִּיר אֲסוּרִים,

מְפַתֵּח כַּבְלֵי צְרוּרִים;

קוֹרֵא לִרְצוּצִים דְּרוֹר,

מַזְרִיחַ לַחֲשֵׁכִים אוֹר!

בְּרַחֲמֶיךָ תִּזְקֹף כְּפוּפִים,

בְּגְבוּרָתְךָ תָּכֹף זְקוּפִים;

עֲדֵי-אֶרֶץ תַּשְׁפִּיל מִתְגָּאִים

עַד-מָרוֹם תַּגְבִּיהַּ נִדְכָּאִים!

רָקַעְתָּ הָאָרֶץ עַל-הַמָיִם,

נָטִיתָ עָלֶיהָ שָׁמָיִם;

הֲדוֹם לְרַגְלֵינוּ שֵׁתָּהּ,

לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ נָתַתָּהּ!

תָּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר,

תִּשְׁמְרֵהוּ מִפִּיד וָשָׁבֶר;

תִּנְצֹר הַמְיַחֲלִים לָךְ,

אַשְׁרֵי הַחוֹסִים בָּךְ!

אַתָּה עוֹשֶׂה-לִּי כָּל-צְרָכַי,

אוֹרִי וְיִשְׁעִי בְּכָל-דְּרָכָי;

אַתָּה מַסְפִּיק כָּל-חֶסְרוֹנִי,

אַךְ-אַתָּה מְמַלֵּא רְצוֹנִי!

יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה אָזָרְתָּ,

עַמְּךָ בְּתִפְאָרָה עָטָרְתָּ;

עֲבָדֶיךָ בִּפְתִילִים כִּבָּדְתָּ,

בָּנֶיךָ בְּטוֹטָפוֹת אָפָדְתָּ!

לַיָּעֵף תִּתֵּן כֹּחַ,

לַנּוֹדֵד תַּמְצִיא מָנוֹחַ;

תְּטַהֲרֵנוּ בִּנְטִילַת יָדָיִם

וּתְחַיֵּנוּ בִּרְחִיצַת עַפְעַפָּיִם!

נדפס בשבועון “בת קול” גליון י“א לבוב תרע”ג.

(שיר מזמור לבתי ספר)

אֹהַב אָבִי

אֶדְבַּק בְּנָוִי;

אִמִּי טוֹבָה,

לְלִבִּי קְרוֹבָה.

לילדים:

אֲנִי אִבָּם,

אַרְנִין לִבָּם;

אֶשְׁמַע בְּקוֹלָם

עַד-הָעוֹלָם.

אֱהִי עָנָו

כְּהִלֵּל וּבָנָיו;

אֱהִי כְּגָמוּל

וְלֹא-אֱהִי אָמוּל

לֹא-אֱהִי שׁוֹבָב,

כִּי-שְׁמִי חוֹבָב;

תָּמִיד לוֹמֵד

וְהַטּוֹב חוֹמֵד.

נַעַר בַּעַר

מָלֵא צַעַר;

אֱהִי פִּקֵּח,

אַךְ שָׂמֵחַ

לילדות.

אֱהִי יְשָׁרָה

כְּאִמֵּנוּ שָׂרָה;

אָחוֹת וְרֵעָה

כְּאִמֵּנוּ לֵאָה.

אֱהִי גִּבּוֹרָה

כְּמוֹ דְבוֹרָה;

אֶשֶׁת חַיִל

כַּאֲבִיגַיִל.

לֹא-אֱהִי פְּרוּעָה

כִּי-אִם צְנוּעָה;

אֱהִי תַלְמִידָה

אַךְ מַתְמִידָה.

לֹא-אֱהִי עֲצֵלָה

כִּי-אִם עֲמֵלָה;

אֱהִי פִּקַּחַת

וְאֶשְׂבַּע נַחַת.

- - -

לֹא אֶתְאוֹנֵן,

אַךְ אֶתְרוֹנֵן;

לְשִׂמְחַת מוֹרַי,

לְתִקְוַת הוֹרָי.

נדפס בשבועון “בת קול” גליון ד', לבוב תרע"ג.

אַל-תֹּאבֶה אֶל-יוֹעֲצֵי חִנָּם,

כִּי-בְנֵי תַהֲפוּכוֹת הִנָּם;

אִם-תֵּימִין יְבַקְּרוּ וְיַשְׂמְאִילוּ

וְגַם-בְּהַשְׂמְאִילְךָ אֶת-מַעֲשֶׂיךָ יַסְכִּילוּ.

בְּכֹל אֲשֶׁר-תִפְנֶה יַרְשִׁיעוּךָ,

וּבְכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ יְעַכְּבוּךָ;

וְנוֹקַשְׂתָּ וְנִלְכַּדְתָּ וְנָפָלְתָּ,

וְנִכְלֵאתָ וּנֶעֱצַרְתָּ וְנִכְשָׁלְתָּ.

יָדֶיךָ תִהְיֶינָה אֲסוּרוֹת,

וְרַגְלֶיךָ בְסַד סְגוּרוֹת;

פֶּרְיְךָ לֹא תִתֵּן בְּעִתּוֹ,

וּמַהֲלָכְךָ יִסָּחֵב לְאִטּוֹ.

עֲמָלְךָ יַעֲלֶה בְתֹהוּ

וְעַל-רֹאשְׁךָ מִכְסֵה בֹהוּ;

וְתַם לָרִיק כֹּחֶךָ,

וְיָבֵשׁ לַהֶבֶל מֹחֶךָ.

אִם-תִּקַח אֶת-דִבְרֵיהֶם לְקָו

וְהֶחֱסַרְתָּ מֵעַצְמְךְ רָב;

אִם-לְתֻמְּךָ תִּנָקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם,

וְהָיִיתָ כַּכַּדוּר בִּידֵיהֶם.

הֵמָּה אַךְ לָצוֹן יִתְאַוּוּ,

וּכְמִתְלַהְלְהִים אֶת פָּנֶיךָ יְעַוּוּ;

מִן הַשָׂפָה וְלַחוּץ יָשִׂיחוּ,

וּבְקִרְבְּךָ מֶרְקָחָה יַרְתִּיחוּ.

לִבְּךָ יִמַּס כְּשַׁעֲוָה,

וְתָאָרְךָ יִשָׁחֵת לְזַעֲוָה.

שִׁדְרָתְךָ תִּכַּף כַּעֲרָבָה,

וְקוֹמָתְךָ תִּהְיֶה לִסְחָבָה.

וְנֶהְפַּכְתָּ מֵרֶגַע אֶל-רָגַע,

וּפָגַעְתָּ בְּכָל פֶּגַע וּבְכָל נָגַע;

וְנִמְצֵאתָ תְּפוּנָה וּשְׁהִיָּה,

וְיָדֶךְ לֹא תַעֲשֶׂינָה תוּשׁיָּה.

הִנָּעֵר מֵהֶם וּמֵהֲמוֹנָם,

וְאַל תָּשֶׂם לֵב לִשְׁאוֹנָם;

אֶת שִׂכְלְךָ לֹא תַכְנִיעַ,

כִּי לְךָ הַצְּדָקָה לְהַכְרִיעַ.

לְאֶלֶף הַט אָזְנֶיךָ,

וְאַף לֹא לְאֶחָד דַּעְתֶּךָ;

כָּל עֲצוֹתֵיהֶם שְׁמַע וּרְאֵה,

וּלְאוֹרְךָ לֵךְ וַחֲוֵה.

נדפס ב“יבנה” הוספה ליומון “בת קול” חוברת ב', קראקה תרע"ב.

(שיר משכיל)

אַל-תִּטֶּה יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה

פֶּן-תּוֹרִיד כִּשְׁרֹנְךָ שְׁאֹלָה;

אַל-תַּעַשׂ עֲבוֹדָתְךָ שְׂרוּעָה

פֶּן-תִּהְיֶה נִשְׁמָתְךָ קְרוּעָה!

אֶחֱזָה בָזֶה וּבָזֶה

בְּיָד וּבְלֵב וּבְפֶה;

שְׁקָל-נָא בַּד בְּבַד

וְהִשְׂתַּלֵּם בְּכָל-צַד!

עֵדוּת נֶאֱמָנָה קְנֵה-לָךְ

וְאַהֲבַת חֶסֶד תִּמָּצֵא-בָךְ;

הִתְהַלֵּךְ בְּתוֹרָה תְמִימָה

וְהִתְנַהֵג בְּחֵן וּבִנְעִימָה!

יִקֹּב הַדִּין אֶת-הָהָר

וְאַל-יִפְגַּע בִּכְבוֹד זָר;

הוֹכַח בִּדְבָרִים נִמְרָצִים

וּכְבֹש בַאֲמָרִים נִמְלָצִים!

עַמְּךָ אֱהַב בְּכָל-נֶפֶשׁ

וְגוֹיִם לֹא תְּאַפֵּר בְּרֶפֶשׁ;

בְּחֲכָמֵינוּ דְּבַק בְּכָל-לֵב

וְגַם-לְרַגְלֵי חַכְמֵיהֶם שֵׁב!

בִּינָה בִּנְפוּצוֹת יְהוּדָה

וּבְתֵבֵל וּמְלֹאָהּ כָּל-כְּבוּדָה;

לִשְׁלוֹם יִשְׂרָאֵל הִתְגַּעֲגֵעַ

וּבְטוּב הָעוֹלָם הִשְׁתַעֲשֵׁעַ!

יְרָא אֵל-עֵלְיוֹן וְנוֹרָא

וּמַלֵּא לִבְּךָ אוֹרָה;

בְּטַח-בּוֹ בְּבֹר וּבְתֹם

וְלֹא-תֶּחְדַּל לֶחְכַּם וְלָזֹם

מֹחֲךָ יִמָּלֵא חֲקִירָה

וְלִבְּךָ יִזְדַעֲזֵעַ בְּשִׁירָה;

בִּין וְהַשְׂכֵּל בְּקִפָּאוֹן

חוּש וְהַרְגֵּשׁ בְּשָׁאוֹן!

לַכֹּל הַטֵּה אָזְנָיִם

וְסָבִיב הַבֵּט בָּעֵינָיִם;

לִסְבָרַת אֲחֵרִים שְׁעֵה

וּבְשִׂכְלֵךָ אַתָּה רְאֵה.

לְמֹד מִתּוֹך הַנִּסָּיוֹן

וּשְׁפוֹט עַל-פִּי הַהִגָּיוֹן

בִּשְׁקִידָתְךָ קְנֵה-לָךְ דָּעַת.

וּבְבִינָתְךָ אַל-תְּהִי מִגְרָעַת!

שְׁמֹר סְגֻלּוֹת מוֹרָשָׁה

וְהַקְרֵב מִנְחָה חֲדָשָׁה;

הֱיֵה נִצָּב מִיָּמִים יָמִימָה

וּבְכָל-שָׁנָה צְעַד קָדִימָה!

שְׁאַל זְקֵנִים וְיַגִּידוּךָ,

קְרָא לַעֲלָמִים וְיוֹשִׁיעוּךָ;

בְּלֵב יְשִׁישִׁים תְּבוּנָה

וִידֵי צְעִירִים אֱמוּנָה!

שִׂים נָא לֵב אֶל-הַנְּשָׁמָה

וְאַל-תִּשְׁכַּח עֲמָדְךָ בָאֲדָמָה;

עֲשֵׂה לָרוּחַ כָּל-תַּפְקִידֶהָ

וּמַלֵּא לַגְּוִיָּה כָּל-צְרָכֶיָה!

אִם-תֶּאֱגֹד קֹדֶשׁ וָחֹל,

וְהָיִיתָ שָׁלֵם בַּכֹּל;

אָז תִּמָּנֶה בֵּין הַבְּרוּרִים,

בִּתְרוּמַת בְּחִירֵי הַיְצוּרִים!

נדפס בשבועון “בת קול” גליון כ“ד, לבוב תרע”ג.

הִשָּׁמֶר לְךָ / יוסף הלוי זליגר

(שִׁיר מַשְׂכִּיל)

אַל-תִּתְאַו לְנֹפֶת

פֶּן תִּנְחַל תֹּפֶת;

אַל-תִּבְלַע הַכֹּל,

פֶּן-תֵּרֵד לִשְׁאֹל!

אַל-תִּמָּשֵׁךְ לֶעָרֵב

פֶּן-תִּהְיֶה חָרֵב;

אַל-תֵּט לְתַאֲוָה,

פֶּן-תִּהְיֶה לְזַעֲוָה!

אַל-תִּדְבּק בְּמֶתֶק,

פֶּן-יֵהָפֵךְ לְנֶתֶק;

אַל-תִּרְדֹּף יֶתֶר

פֶּן-יְבֹאֲךָ חֶסֶר!

אַל-תִּסְבָּא יָיִן,

פֶּן-תַּאֲדִים עָיִן;

אַל-תִּנְהַג בְּנֵבֶל,

פֶּן-יָבִיא אֵבֶל!

אַל-תֶּאֱהַב מְנוּחָה,

פֶּן-תִּהְיֶה לְשׁוּחָה;

אַל-תֹּאבֶה תְּנוּמָה,

פֶּן-תָּבֹא מְהוּמָה!

אַל-תֶּהְבַּל בְּשָׂשׂוֹן,

פֶּן-יִקְרְךָ אָסוֹן;

אַל-תָּזִיד בְּגִיל,

פֶּן-יֹאחֶזְךָ חִיל!

אַל-תַּמְרִיא לָרוֹם,

פֶּן-תִּפֹּל לִתְהוֹם;

הִתְרַחֵק מִשְּׂרָרָה

וְלֹא-תֵדַע צָרָה!

נדפס בשבועון “בת קול” גליון י“ט לבוב, תרע”ג.

“כִּדְבָרֶךָ” / יוסף הלוי זליגר

(תְּחִנָּה)

תְּפִלָּה לָחֶנְוָנִי

בְּפָתְחוֹ חֲנוּתוֹ;

עָנָו וְעָנִי

וּבֶאֱלֹהִים חֲסוּתוֹ.

מְרַחֵם וּמַשְׁגִּיחַ,

שִׂים-עֵינְךָ בִּי;

יְשׁוּעוֹת מַצְמִיחַ,

הֱיֵה עוֹזֵר לִי.

אַתָּה מִשְׂגַּבִּי,

לְךָ קִוִּיתִי;

אֵלֶיךָ אֶשְׂגַבִּי,

לִישׁוּעָתְךָ צִפִּיתִי.

עֵינַי פְּקַח

לִרְאוֹת מֵישָׁרִים;

אָזְנַי פְּתַח

לִשְׁמֹעַ מוּסָרִים.

לַמְּדֵנִי צֶדֶק,

יַשֵּׁר יָדַי;

הַרְחִיקֵנִי מֵחֶדֶק,

פַּלֵּס צְעָדַי.

לֹא-אֲהַתֵל בַּעֲמִיתִי,

כִּי-נִבְרָא בְּצַלְמֶךָ;

לֹא-אָפֵר בְּרִיתִי,

כִּי-אָחוּשׁ קִרְבָתֶךָ.

אֲבַעֵר מִמְּגוּרָתִי

אֶבֶן וָאָבֶן;

תְּתַעֵב נִשְׁמָתִי

מַחְשְׁבוֹת אָוֶן.

סְחוֹרָתִי לֹא אֲיַפֶּה,

בְּדִבּוּרִי לֹא אֲשַׁנֶה;

מוּמַי לֹא-אֲחַפֶּה,

שְׁכֵנִי לֹא-אֲגַנֶּה.

בְּאָחִי לֹא-אֲשַׁקֵּר

אַךְ-אֱמֶת אֲדַבֵּרָה!

מִתְחָרִי לֹא-אֲבַקֵּר,

אַף-תְּהִלָּתוֹ אֲסַפֵּרָה.

מִמָדוֹן שָׁמְרֵנִי,

לֹא אֶקְבֹּל וְלֹא אֶקָּבֵל;

מִתַּמְרוּרִים הֲצִּילֵנִי,

לֹא אֶחְבֹּל וְלֹא אֵחָבֵל;

לֹא אֶתְבַּע וְלֹא-אֶתָּבֵעַ,

בְּרִיב לֹא-אַעֲרִימָה;

לֹא-אַשְׁבִּיעַ וְלֹא אֶשָּׁבֵעַ

עִם-הַכֹּל אַשְׁלִימָה.

לֹא אֶהְיֶה כְּנֹשֶׁה

בְּנוֹקְפֵי סְחוֹרָתִי;

כִּי-חֻקֵּי מֹשֶׁה

אוֹר לִנְתִיבָתִי.

שְׁלַח-לִי קוֹנִים

יְשָׁרִים וּתְמִימִים;

אֵלַי יִהְיוּ פּוֹנִים

נוֹחִים וּנְעִימִים.

שָׁמְרֵנִי מִמַּכְשֵׁלָה,

בַּל-תָּמֹטְנָה פְּעָמָי;

עַל-כֹּל שְׁאֵלָה,

אֶעֱנֶה כָּל יָמָי.

לֹא אֶרְדֹף מְזִמָּה,

פֶּן תְּכַסֵּנִי כְּלִמָּה;

אֵלֵךְ בְּיֹשֶׁר

וְהִשַׂגְתִּי אֹשֶׁר.

בַּל יְבֹאֵנִי חֶסֶר,

פֶּן-אֶרְעַב וְנוֹאָשְׁתִּי;

אַף לֹא יֶתֶר,

פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי.

הַטְרִיפֵנִי צְרָכַי

בְּמִשְׁקָל בִּמְשׂוּרָה;

הָאֶר-לִי דְּרָכַי

לָלֶכֶת בְּשׁוּרָה.

תֹּם יִצְּרֵנִי,

כִּי עָלֶיךָ יְהָבִי;

רוּחֲךָ תִּסְמְכֵנִי

וּדְבָרְךָ בִּלְבָבִי.

נדפס בשבועון “בת קול” גליון ב', לבוב תרע"ג.