רקע
יוסף זליגר
תּוֹדַת הַשָחַר
mנחלת הכלל [?]
tשירה

אוֹדְךָ אֲדֹנָי עַל-טוּבֶךָ,

אֶשְׁתַּחֲוֶה לְּךָ עַל-חַסְדֶּךָ;

כִּי הֶחֱיֵיתָ אֶת-גְּוִיָּתִי,

וְהֶחֱזַרְתָּ בִּי אֶת-נִשְׁמָתִי!


אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה בָרָאתָ,

וּלְשָׁרֵת לְפָנֶיךָ לוֹ קָרָאתָ;

בְּצַלְמְךָ כִּדְמוּתְךָ יְצַרְתָּהוּ

וּמָלֵא פְלָאִים כּוֹנַנְתָּהוּ!


בְּאַהֲבָתְךָ חוֹנַנְתָּנוּ תּוֹרָה,

עֲרֵבָה וְנֶחֱמָדָה וּטְהוֹרָה;

מִכָּל הָעַמִּים אוֹתָנוּ בָחַרְתָּ,

וּלְנוֹשְׂאֵי דִּגְלְךָ הִכָּרְתָּ!


בֵּין-אוֹר וָחֹשֶׁךְ הִבְדָּלְתָּ,

בֵּין-יוֹם וָלָיְלָה הִגְבָּלְתָּ;

לְשֶׂכְוִי נָתַתָּ בִינָה,

לְבַשֵּׁר הַשַּחַר בִּנְגִינָה!


בְּעַם סְגֻלָּה חָלַקְתָּ-לִי

וְרוּחַ חֹפֶשׁ נָפַחְתָּ-בִּי;

זֶבֶד טוֹב זְבַדְתָּנִי

וְבֵין הָאֲנָשִׁים שַׂמְתָּנִי!


אַתָּה עִוְּרִים פּוֹקֵחַ

עֵינַי בְּכָל-יוֹם פּוֹתֵחַ;

נִשֵּׂאתַנִי בְּכֹחַ רְאִיָּה,

תִּשְׁמְרֵנִי מִסַּנְוֵרִים וּשְׁאִיָּה!


בָּאָדָם שַׂמְתָּ מְזִמָּה

לְהִתְכַּסוֹת מֵחֶרְפָּה וּכְלִמָּה;

אַתָּה מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים

בְּכָבוֹד וְחֵן וְתֻמִּים!


אַתָּה מַתִּיר אֲסוּרִים,

מְפַתֵּח כַּבְלֵי צְרוּרִים;

קוֹרֵא לִרְצוּצִים דְּרוֹר,

מַזְרִיחַ לַחֲשֵׁכִים אוֹר!


בְּרַחֲמֶיךָ תִּזְקֹף כְּפוּפִים,

בְּגְבוּרָתְךָ תָּכֹף זְקוּפִים;

עֲדֵי-אֶרֶץ תַּשְׁפִּיל מִתְגָּאִים

עַד-מָרוֹם תַּגְבִּיהַּ נִדְכָּאִים!


רָקַעְתָּ הָאָרֶץ עַל-הַמָיִם,

נָטִיתָ עָלֶיהָ שָׁמָיִם;

הֲדוֹם לְרַגְלֵינוּ שֵׁתָּהּ,

לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ נָתַתָּהּ!


תָּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר,

תִּשְׁמְרֵהוּ מִפִּיד וָשָׁבֶר;

תִּנְצֹר הַמְיַחֲלִים לָךְ,

אַשְׁרֵי הַחוֹסִים בָּךְ!


אַתָּה עוֹשֶׂה-לִּי כָּל-צְרָכַי,

אוֹרִי וְיִשְׁעִי בְּכָל-דְּרָכָי;

אַתָּה מַסְפִּיק כָּל-חֶסְרוֹנִי,

אַךְ-אַתָּה מְמַלֵּא רְצוֹנִי!


יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה אָזָרְתָּ,

עַמְּךָ בְּתִפְאָרָה עָטָרְתָּ;

עֲבָדֶיךָ בִּפְתִילִים כִּבָּדְתָּ,

בָּנֶיךָ בְּטוֹטָפוֹת אָפָדְתָּ!


לַיָּעֵף תִּתֵּן כֹּחַ,

לַנּוֹדֵד תַּמְצִיא מָנוֹחַ;

תְּטַהֲרֵנוּ בִּנְטִילַת יָדָיִם

וּתְחַיֵּנוּ בִּרְחִיצַת עַפְעַפָּיִם!


נדפס בשבועון “בת קול” גליון י“א לבוב תרע”ג.

המלצות קוראים
תגיות