בַּיָּמִים הַקּדוּמִים וְהָרְחוֹקִים, הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, לֹא הָיָה לוֹ לַפִּיל חָטְמוֹ הָאָרֹךְ. לֹא הָיָה לוֹ אֶלָּא חֹטֶם שְׁחַרְחַר וְנָפוּחַ, כְּגֹדֶל הַנַּעַל בְּעֶרֶךְ, וְהוּא יָכוֹל לַהֲנִיעוֹ הֵנָּה וָהֵנָּה, אַךְ לֹא יָכוֹל לְהָרִים וְלָשֵׂאת מַשָּׂא בוֹ. וְאוּלָם הָיֹה הָיָה פִּיל קָטָן, פִּיל בֶּן פִּילִים, שֶׁהָיָה סַקְרָנִי וּתְאֵב-דֵּעָה בִּמְאֹד מְאֹד, זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁהָיָה שׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת וּמַקְשֶׁה קֻשְׁיוֹת עַד בְּלִי סוֹף. וְהוּא דָר בְּאַפְרִיקָה, וְהוּא מִלֵּא אֶת כָּל אַפְרִיקָה כֻלָּהּ בִּשְׁאֵלוֹתָיו וּבְקֻשְׁיוֹתָיו. הוּא שָׁאַל אֶת דּוֹדָתוֹ הָרָמָה אֶת הַנָּעֳמִית, לָמָּה תִצְמַחְנָה נוֹצוֹת זְנָבָהּ כָּכָה וְלֹא אַחֶרֶת, וְדוֹדָתוֹ הָרָמָה, הַנָּעֳמִית, הִלְקְתָה אוֹתוֹ בְּצִפּוֹרֶן-רַגְלָהּ הַקָּשָׁה וְהַגַּסָּה. הוּא שָׁאַל אֶת דּוֹדוֹ הָרָם, הַגִ’ירָף, מַדּוּעַ חֲבַרְבּוּרוֹת לְעוֹרוֹ, וְדוֹדוֹ הָרָם, הַגִּ’ירַף, הִלְקָה אוֹתוֹ בְפַרְסָתוֹ הַקָּשָׁה וְהַגַּסָּה. וַעֲדַיִן הָיָה סַקְרָנִי וּתְאֵב-דֵּעָה בִּמְאֹד מְאֹד. הוּא שָׁאַל אֶת דּוֹדָתוֹ הָרְחָבָה, הַהִיפּוֹפַּטוֹמִיָּה, לָמָּה עֵינֶיהָ כָּל כַּךְ אֲדֻמּוֹת, וְדוֹדָתוֹ הָרְחָבָה, הַהִיפּוֹפַּטוֹמיָּה, הִלְקְתָה אוֹתוֹ בְּפַרְסָתָהּ הָרְחָבָה-הָרְחָבָה. הוּא שָׁאַל אֶת דּוֹדוֹ הַשָּׂעִיר, הַבַּבּוּן, מַדּוּעַ טַעֲמָם שֶׁל הָאֲבַטִּיחִים כָּךְ וְלֹא כָּךְ, וְדוֹדוֹ הַשָּׂעִיר, הַבַּבּוּן, הִלְקָה אוֹתוֹ בְּכַפּוֹ הַשְּׂעִירָה-הַשְּׂעִירָה. וַעֳדַיִן הָיָה סַּקְרָנִי וּתְאֵב-דֵּעָה בִּמְאֹד מְאֹד. הוּא שָׁאַל שְׁאֵלוֹת עַל כָּל דָּבָר אֲשֶׁר רָאָה אוֹ שָׁמַע אוֹ הִרְגִּישׁ אוֹ הֵרִיחַ אוֹ מִשֵּׁשׁ וּמִכָּל דּוֹדָיו וְכָל דּוֹדוֹתָיו סָפַג מַלְקוֹת. וַעֲדַיִן הָיָה סַקְרָנִי וּתְאֵב-דּעָה בִּמְאֹד מְאֹד.

בֹּקֶר בָּהִיר אֶחָד, בְּאֶמְצַע מַחֲזוֹר שִׁוּוּי-הַלֵּילוֹת-וְהַיָּמִים, שָׁאַל פִּילוֹן, זֶה שֶׁהוּא סַקְרָנִי בִּמְאֹד מְאֹד, שְׁאֵלָה נָאָה וַחֲדָשָׁה בְּתַכְלִית הַחִדּוּשׁ. הוּא שָׁאַל: “מַה יֹּאכַל הַתַּנִּין לִסְעֻדַּת צַהֳרַיִם שֶׁלּוֹ?” אָמְרוּ לוֹ כָּל הַבְּרִיוֹת, “הַס!” בְּקוֹל גָּדוֹל וְנוֹרָא, וְהֵם הִלְקוּהוּ מִיַּד וּבְכַוָּנָה וּבְאֵין הַפְסֵק וּלְשָׁעָה מְרֻבָּה.

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִפְגַע בְּעוֹף-קוֹלוֹקוֹלוֹ הַיוֹשֵׁב בְּתוֹךְ סְנֶה קָטָן שֶׁל מַה-בְּכַךְ, וַיֹאמֶר לוֹ: “אָבִי הִלְקָנִי וְאִמִּי הִלְקַתְנִי, וּמִכָּל דּוֹדַי וְדּוֹדוֹתַי סָפַגְתִּי מַלְקוֹת בְּשֶׁל סַקְרָנוּתִי הָרַבָּה בִּמְאֹד מְאֹד. אֲבָל עֲדַיִן רְצוֹנִי לָדַעַת, מַה יֹאכַל הַתַּנִין לִסְעֻדַּת-צָהֳרַיִם שֶׁלוֹ.”

אָמַר עוֹף-הַקּוֹלוֹקוֹלוֹ בְּקוֹל נְהִימָה עֲצוּבָה: “לֶךְ-לְךָ אֶל גְּדוֹת נְהַר-הַלִימְפּוֹפּוֹ הַגָּדוֹל, הַיָּרוֹק-אָפֹר וְהַמְשֻׁמָּן, הַמֻּקָּף כֻּלּוֹ עֲצֵי-קַדַּחַת וְשָׁם תִּלְמַד לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר חָפָצְתָּ.”

וּלְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר לָקַח לוֹ הַפִּילוֹן מֵאָה לִיטְרָא בַּנַּנּוֹת (אוֹתָן שֶׁהֵן קְטַנּוֹת וַאֲדֻמּוֹת) וּמֵאָה לִיטְרָא קְנֵי-סֻכָּר (אוֹתָם שֶׁהֵם אֲרֻכִּים וְאַרְגְּמָנִיִּים), וְשִׁבְעָה-עָשָׂר אֲבַטִּיחִים (אוֹתָם שֶׁהֵם יְרוֹקִים וּמִשְׁתַּקְשְׁקִים) וְאָמַר לְכָל מִשְׁפְּחוֹתָיו הַיְקָרוֹת לְמִינֵיהֶן: “שָׁלוֹם רָב עֲלֵיכֶן וְעַל בְּנֵיכֶן. הִנְנִי הוֹלֵךְ אֶל נְהַר-הַלִּימפּוֹפּוֹ הַגָּדוֹל הַיָּרוֹק-אָפֹר וְהַמְשֻׁמָּן, שֶׁהוּא מֻקָּף עֲצֵי קַדַּחַת וְאַשְׂבִּיעַ אֶת תַּאֲבוֹנִי לָדַעַת מַה יֹּאכַל הַתַּנִּין לִסְעֻדַּת-צָהֳרַיִם שֶׁלוֹ.” וְהֵם הִלְקוּהוּ עוֹד פַּעַם לְסִמָּן טוֹב וּלְמַזָּל טוֹב, אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא בִּקֵּשׁ מֵהֶם בְּנִמּוּס וּבְדֶרֶךְ-אֶרֶץ שֶׁיֶּחְדְּלוּ מִכָּךְ.

וַיֵּלֶךְ לוֹ, מְעַט מְחֻמָּם אֲבָל לֹא מִשְׁתּוֹמֵם כְּלָל וּכְלָל, הָלֹךְ וְאָכֹל אֲבַטִּיחִים וְזָרֹק הַקְּלִפּוֹת סְבִיבוֹתָיו, כִּי לֹא יָכוֹל לַהֲרִימָן.

וַיֵּלֶךְ מִקִּרְיַת-גְּרַהַם לְקִימְבֶּרְלִי וּמִקִימְבֶּרְלִי לְאֶרֶץ כָּמָא, וּמֵאֶרֶץ כָּמָא הָלַךְ מִזְרָחָה צָפוֹנָה, הָלֹךְ וְאָכֹל אֲבַטִּיחִים כָּל אוֹתָם הַיָּמִים, עַד שֶׁלִּבְסוֹף הִגִּיעַ אֶל גְּדוֹת נְהַר הַלִּימְפּוֹפּוֹ הַגָּדוֹל הַיָּרוֹק-אָפֹר וְהַמְשֻׁמָּן, שֶׁהוּא מֻקָּף כֻּלּוֹ עֲצֵי-קַדַּחַת, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר וְתִאֵר עוֹף הַקּוֹלוֹקוֹלוֹ.

וַעֲלֵיכֶם לְהַשְׂכִּיל וְלָדַעַת, הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, כִּי מֵעוֹדוֹ וְעַד הַשָּׁבוּעַ הַהוּא וְהַיּוֹם הַהוּא וְהַשָּׁעָה הַהִיא וְהָרֶגַע הַהוּא לֹא רָאָה הַפִּילוֹן תַּנִין, וְלֹא יָדַע מַה מַּרְאֵה הַתַּנִּין. רַק סַקְרָנוּתוֹ הַגְּדוֹלָה בִּמְאֹד מְאֹד, הִיא שֶׁדָּחֲפָה אוֹתוֹ לָבוֹא שָׁמָּה.

הַיְצוּר הָרִאשׁוֹן שֶׁמָּצָא הָיָה פֶּתֶן-סְלָעִים דּוּ-צִבְעוֹנִי, כָּרוּךְ מִסָּבִיב לְסֶלַע.

– בִּרְשׁוּתְךָ אֶשְׁאַל – אָמַר הַפִּילוֹן בְּנִמּוּס רָב, הַאִם רָאִיתָ מַשֶּׁהוּ הַנִּקְרָא תַּנִין בְּאֵלֶּה נְאוֹת הַמִּרְבָּץ?

– הַאִם אָנֹכִי רָאִיתִי תַּנִּין? – אָמַר פֶּתֶן-הַסְּלָעִים הַדּוּ-צִבְעוֹנִי בְּקוֹל אֵימָה וָבוּז. – מַה עוֹד תִּשְׁאַלֵנִי בְּעוֹד רֶגַע?

– בִּרְשׁוּתְךָ אֶשְׁאַל – אָמַר הַפִּילוֹן, אֲבָל הַאִם תּוּכַל לְהַגִּיד לִי, מַה יֹּאכַל לִסְעֻדַּת-צָהֳרַיִם שֶׁלוֹ?

כְּהֶרֶף-עַיִן פִּתַּח עַצְמוֹ פֶּתֶן-הַסְּלָעִים הַדּוּ-צִבְעוֹנִי מִסַּלְעוֹ וְהִלְקָה אֶת הַפִּילוֹן בִּזְנָבוֹ הַ מְקֻשְׂקָשׂ הַמְמֹרָג.

– מוּזָר הַדָּבָר, – אָמַר הַפִּילוֹן, – מֵאָבִי וּמֵאִמִּי, וּמִדּוֹדִי וּמִדּוֹדָתִי, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמָר מִדּוֹדָתִי הַשְּׁנִיָּה הַהִיפּוֹפַּטוֹמִיָה, וּמִדּוֹדִי הַשֵּׁנִי הַבַּבּוּן, מִכֻּלָּם סָפַגְתִּי מַלְקוֹת עַל סַקְרָנוּתִי הַגְּדוֹלָה בִּמְאֹד-מְאֹד. וַאֲנִי מְשַׁעֵר בְּנַפְשִׁי שֶׁזֶּהוּ מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם גַּם כָּאן.

עַל כֵּן אָמַר “שָׁלוֹם” בְּנִמּוּס רָב לְפֶתֶן-הַסְּלָעִים הַדּוּ-צִבְעוֹנִי, וְעָזַר לוֹ לְהִכָּרֵךְ שׁוּב מִסָּבִיב לַסֶּלַע, וְהָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ מְעַט מְחֻמָּם וְאֵינוֹ מִשְׁתּוֹמֵם כְּלָל, - הָלֹךְ וְאָכֹל אֲבַטִּיחִים וְזָרֹק הַקְּלִפּוֹת סְבִיבוֹתָיו, בְּשַׁגָּם לֹא יָכֹל לַהֲרִימָן, עַד שֶׁדָּרַךְ עַל דָּבָר אֶחָד שֶׁחָשַׁב אוֹתוֹ לְבוּל-עֵץ. עַל עֶצֶם שְׂפַת נְהַר-הַלִּימְפּוֹפּוֹ הַגָּדוֹל, הַיָּרֹק-אָפֹר וְהַמְשֻׁמָּן, שֶׁהוּא כֻלּוֹ מֻקָּף עֲצֵי-קַדַּחַת.

אֲבָל בֶּאֱמֶת הָיָה זֶה הַתַּנִין. הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, וְהַתַּנִּין מִצְמֵץ בְּעֵינוֹ הָאַחַת – כָּכָה!

– בִּרְשׁוּתְךָ אֶשְׁאַל, - אָמַר פִּילוֹן בְּנִמּוּס רָב, – שֶׁמָּא נִזְדַּמֵּן לְךָ לִרְאוֹת תַּנִּין בְּאֵלֶּה נְאוֹת הַמִּרְבָּץ?

מִצְמֵץ הַתַּנִּין בְּעֵינוֹ הַשְׁנִיָּה, וְהֵרִים אֶת חֲצִי-זְנָבוֹ מִתּוֹךְ הַבֹּץ. וְהַפִּילוֹן נָסוֹג אָחוֹר בְּתַכְלִית הַנִּמּוּס, כִּי לֹא הָיָה לוֹ חֵשֶׁק לִסְפֹּג עוֹד מַלְקוֹת.

– בֹּא הֵנָּה קְטַנְטַן, - אָמַר הַתַּנִּין. –

– לָמָּה אַתָּה שׁוֹאֵל כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה?

הַסְּלִיחָה עִמְּךָ – אָמַר פִּילוֹן בְּנִמּוּס רָב, – אֲבָל אָבִי הִלְקָנִי וְאִמִּי הִלְקַתְנִי, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר דּוֹדָתִי הָרָמָה הַנָּעֳמִית, וְדוֹדִי הָרָם, הַגִּ’ירַף, שֶׁיֵשׁ מַמָּשׁ בִּבְעִיטָתוֹ, וְכֵן גַּם דּוֹדָתִי הָרְחָבָה, הַהִפּוֹפַּטוֹמִיָּה וְדוֹדִי הַשָּׂעִיר הַבַּבּוּן, לְרַבּוֹת אֶת פֶּתֶן הַסְּלָעִים הַדּוּ-צִבְעוֹנִי, אֲשֶׁר לוֹ הַזָּנָב הַמְקֻשְׂקָשׂ, הַמְמֹרָג. וּלְפִיכָךְ אִם כָּשֵׁר הַדָּבָר בְּעֵינֶיךָ, אֵינֶנִּי רוֹצֶה לִלְקוֹת עוֹד.

– בֹּא הֵנָּה, פָּעוֹט – אָמַר הַתַּנִּין, – אָנֹכִי הַתַּנִּין – וְהוּא בָכָה דִמְעוֹת תַּנִּין, לְהַרְאוֹת כִּי פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִים.

וּבֶן-הַפִּילִים, לֹא קָם בּוֹ רוּחַ, וְהוּא נָשַׁף וְשָׁאַף, וְכָרַע עַל שְׂפַת הַנָּהָר, וַיּאמַר: אֵין זֹאת כִּי אִם אַתָּה הַיְצִיר שֶׁבִּקַּשְׁתִּיו זֶה כַמָּה יָמִים. הֵן תַּגִּיד לִי, מַה תֹּאכַל לִסְעֻדַּת-צָהֳרַיִם שֶׁלְּךָ?

– בֹּא הֵנָּה, פָּעוּט – אָמַר הַתַּנִּין, וְאֶלְחַשׁ בְּאָזְנֶיךָ.

הוֹרִיד הַפִּילוֹן אֶת רֹאשׁוֹ סָמוּךְ לְפִי הַתַּנִּין הָרֵיחָנִי הַשִּׁנָּנִי, וְהַתַּנִּין תְּפָסוֹ בְּחָטְמוֹ הָקָּטָן, אֲשֶׁר עַד הַשָּׁבוּעַ הַהוּא וְהַיּוֹם הַהוּא, וְהַשָּׁעָה הַהִיא, וְהָרֶגַע הַהוּא לֹא הָיָה גָדוֹל מִכַּנַעַל, אִם כִּי לֹא הַרְבֵּה יוֹתֵר מוֹעִיל מִנַּעַל.

– כְּסָבוּר אֲנִי, – אָמַר הַתַּנִּין, וְהוּא אָמַר זֹאת מִבֵּין שִׁנָּיו, כָּכָה – כְּסָבוּר אֲנִי שֶׁהַיוֹם אֶפְתַּח בְּפִילוֹן!

עַל זֹאת, הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, הִתְעַצֵּב הַפִּילוֹן אֶל לִבּוֹ וַיּאֹמַר בְּדַבְּרוֹ מִתּוֹךְ חָטְמוֹ, כָּכָה, “הַדַנח לִי אַדָּה בַּכְאִיבֵּדִי”, (כְּלוֹמַר, “הַנַח לִי, אַתָּה מַכְאִיבֵנִי”).

גָּלַשׁ פֶּתֶן-הַסְּלָעִים הַדּוּ-צִבְעוֹנִי מֵעַל סוֹלְלָתוֹ וַיֹּאמַר: “יְדִידִי הַצָּעִיר, אִם לֹא תִּמְשֹׁךְ מִיַּד וּכְרֶגַע בְּכָל כֹּחֲךָ, כִּי אָז, לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי, תַּעֲלֶה לְךָ הֶכֵּרוּתְךָ עִם אוֹתָהּ אַדֶּרֶת-עוֹר-מְעֻבָּד רַבַּת-הַמִּדּוֹת (הוּא נִתְכַּוֵן לַתַּנִּין) בִּסְחִיפָה אֶל תּוֹךְ הַיְאוֹר הַזַּךְ הַהוּא בְּטֶרֶם תַּסְפִּיק לְבַטֵּא חֲלַקְלַקּוֹת”. כֵּן יְדַבְּרוּ תָּמִיד בְּנֵי שֵׁבֶט פֶּתֶן-הַסְּלָעִים הַדּוּ-צִבְעוֹנִי.

יָשַׁב לוֹ הַפִּילוֹן עַל עַכּוֹזוֹ הַקָּטָן וּמָשַׁךְ, וּמָשַׁךְ, וּמָשַׁךְ, וְחָטְמוֹ הִתְחִיל מִתְמַשֵּׁךְ וְהַתַּנִין גִּלְגֵּל עַצְמוֹ אֶל תּוֹךְ הַנָּהָר וְחָבַט בִּזְנָבוֹ חֲבִיטוֹת גּדוֹלוֹת עַד שֶׁהִקְצִיפוּ וְהִלְבִּינוּ הַמַּיִם כְּשַׁמֶּנֶת. וְגַם הוּא מָשַׁךְ, וּמָשַׁךְ וּמָשַׁךְ.

וְחָטְמוֹ שֶׁל הַפִּילוֹן הוֹסִיף לְהִתְמַשֵּׁךְ וְהַפִּילוֹן הִרְחִיב אֶת כָּל אַרְבַּע רַגְלָיו הַקְּטַנּוֹת וּמָשַׁךְ וּמָשָׁךְ וּמָשָׁךְ, וְחָטְמוֹ הוֹסִיף לְהִתְמַשֵּׁךְ; וְהַתַּנִין דָּשׁ בִּזְנָבוֹ כְּדוֹשׁ הַמָּשׁוֹט, וְגַם הוּא מָשַׁךְ, וּמָשַׁךְ וּמָשָׁךְ. וְעִם כָּל מְשִׁיכָה וּמְשִׁיכָה, הָלַךְ חָטְמוֹ שֶׁל הַפִּילוֹן הָלֹךְ וְאָרֹךְ, הָלֹךְ וְאָרֹךְ וְזֶה גָרַם לוֹ כְּאֵב נוֹרָא!

הִרְגִישׁ הַפִּילוֹן שֶׁרַגְלָיו כּוֹשְׁלוֹת וּמַחֲלִיקוֹת, וְהוֹצִיא דֶרֶךְ חָטְמוֹ, שֶׁהָיָה עַכְשָׁיו חָמֵשׁ רֶגֶל לָאֹרֶךְ, “אֵידִי יָכוֹל לַעֲבֹּד עוֹד” (כְּלוֹמָר, אֵינִי יָכוֹל לַעֲמֹד עוֹד").

יָרַד פֶּתֶן-הַסּלָעִים הַדּוּ-צִבְעוֹנִי מֵעַל סוֹלְלָתוֹ וְהִתְכָּרֵךְ כְּריִכָה כְּפוּלָה וּמְכֻפָּלָה מִסָּבִיב לְרַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת שֶׁל הַפִּילוֹן, וַיּאֹמַר: – הוֹ נוֹסֵעַ עַז-לֵב וּבֶן-בְּלִי-נִסָּיוֹן, נִמְשׁוֹךְ רֶגַע אֶחָד בְּכָל הָרְצִינוּת הַדְּרוּשָׁה, שֶׁאִם לֹא כֵן, יֵשׁ לִי הָרֹשֶׁם שֶׁאוֹתָה אֳנִיַּת-מִלְחָמָה בַעֲלַת הַמִּכְסֶה הָעֶלְיוֹן הַמְשֻׁרְיָן (וּבְזֹאת, הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, נִתְכַּוֵּן לַתַּנִּין) תְּקַפַּח עֲתִידוֹתֶיךָ לִצְמִיתוּת.

כֵּן יְדַבְּרוּ תָמִיד בְּנֵי שֵׁבֶט פֶּתֶן הַסְּלָעִים הַדּוּ-צִבְעוֹנִי.

וּבְכֵן, הוּא מָשַׁךְ וְהַפִּילוֹן מָשַׁךְ, וְהַתַּנִּין מָשָׁךְ. אֲבָל הַפִּילוֹן וּפֶתֶן-הַסְּלָעִים הַדּוּ-צִבְעוֹנִי מָשְׁכוּ בְּיֶתֶר עֹז; וְלִבְסוֹף הִרְפָּה הַתַּנִּין מֵחָטְמוֹ שֶׁל הַפִּילוֹן בְּקוֹל שֶׁנִּשְׁמַע כְּצֵאת הַפְּקָק מִסּוֹף הַלִּימְפּוֹפּוֹ וְעַד סוֹפוֹ.

וְהַפִּילוֹן יָשַׁב לוֹ בִּנְפִילָה לְפֶתַע פִּתְאוֹם וּבְחָזְקָה, אֲבָל קֹדֶם נִזְהַר לוֹמַר “תּוֹדָה רַבָּה” לְפֶתֶן-הַסְּלָעִים הַדּוּ-צִבְעוֹנִי. אַחַר עָשָׂה חֶסֶד וֶאֱמֶת עִם חָטְמוֹ הַמִּסְכֵּן, הַמְמֻשָּׁךְ, וַיַעַטְפֵהוּ בַעֲלֵי-בַנַּנָּה קְרִירִים וַיַּשְׁרֶה אוֹתוֹ בְּתוֹךְ הַלִימְפּוֹפּוֹ הַגָּדוֹל הַיָּרֹק-אָפֹר וְהַמְשֻׁמָּן, לְמַעַן יְצֻנָּן.

– לָמָּה אַתָּה עוֹשֶׂה כֵן? – שָׁאַל פֶּתֶן-הַסְּלָעִים הַדּוּ-צִבְעוֹנִי.

– עִמְךָ הַסְּלִיחָה – אָמַר הַפִּילוֹן אֶלָּא שֶׁזֶּה חָטְמִי, נִפְסְדָה צוּרָתוֹ, וַאֲנִי מְחַכֶּה עַד שֶׁיִצְטַמְצֵם.

– אִם כֵּן תִּצְטָרֵךְ לְחַכּוֹת עֵת רַבָּה, אָמַר פֶּתֶן-הַסְּלָעִים הַדּוּ-צִבְעוֹנִי. – יֶשְׁנָן בְּרִיוֹת בָּעוֹלָם, שֶׁאֵינָּן יוֹדְעוֹת מַה טּוֹב לָהֶן.

יָשַׁב שָׁם הַפִּילוֹן שְׁלֹשָׁה יָמִים וְחִכָּה לְחָטְמוֹ שֶׁיִּצְטַמְצֵם. אֲבָל חָטְמוֹ לֹא קָצַר אַף בְּכַזַּיִת, וְחוּץ מִזֶּה, הִתְחִילוּ עֵינָיו פּוֹזְלוֹת מֵרֹב צִפִּיָּה. כִּי עַל כֵּן, הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, תָּבִינוּ וְתַשְׂכִּילוּ, כִּי הַתַּנִין מָשָׁךְ אֶת הַחֹטֶם עַד שֶׁהָיָה לְחֹטֶם אָרֹךְ כָּזֶה שֶׁיֶּשְׁנוֹ לְכָל שֶׁבֶט הַפִּילִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

מִקֵּץ שְׁלֹשָׁה יָמִים בָּא זְבוּב וְעָקַץ אוֹתוֹ בִּכְתֵפוֹ, וְטֶרֶם יָדַע מָה הוּא עוֹשֶׁה, הֵרִים אֶת חָטְמוֹ וַיַּךְ בְּקָצֵהוּ אֶת הַזְּבוּב הַהוּא וַיְמִיתֵהוּ.

– מַעֳלָה טוֹבָה מִסְפָּר אֶחָד! – אָמַר פֶּתֶן-הַסְּלָעִים הַדּוּ-צִבְעוֹנִי – לֹא הָיִיתָ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כָּךְ בְּחֹטֶם פָּעוּט-מָעוּט.

וְטֶרֶם יָדַע מָה הוּא עוֹשֶׂה, שָׁלַח הַפִּילוֹן אֶת חָטְמוֹ, קָטַף לֶגֶם עֵשֶׂב הָגוּן, אִבֵּק אוֹתוֹ הֵיטֵב כְּנֶגֶד רַגְלָיו הַקְּדֻמָּנִיּוֹת, וּפִטֵּם בּוֹ אֶת הַפֶּה – הוּא פִיו.

– מַעֲלָה טוֹבָה מִסְפַּר שְׁנַיִם! – אָמַר פֶּתֶן-הַסְּלָעִים הַדּוּ-צִבְעוֹנִי. – לֹא הָיִיתָּ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כָּךְ בְְּחֹטֶם פָּעוּט-מָעוּט.

– מַה דַּעְתְּךָ, כְּלוּם אֵין הַשֶּׁמֶשׁ חַמָּה יוֹתֵר מִדַּי כָּאן?

– חַמָּה הִיא, – אָמַר הַפֵּילוֹן, וְטֶרֶם יָדַע מַה הוּא עוֹשֶׂה, הֶעֱלָה לְגִימַת-בֹּץ מִגְּדוֹת הַלִּימפּוֹפּוֹ הַגָּדוֹל, הַיָרֹק-אָפֹר וְהַמְשֻׁמָּן, וּזְרָקוֹ וּשְׁפָכוֹ עַל רֹאשׁוֹ, וַיְהִי לוֹ כּוֹבַע-בֹּץ קָרִיר, נוֹזֵל-נִגָּר מֵאֲחוֹרֵי אָזְנָיו.

– מַעֲלָה טוֹבָה מִסְפָּר שְׁלֹשָׁה! – אָמַר פֶּתֶן-הַסְּלָעִים הַדּוּ-צִבְעוֹנִי. לֹא הָיִיתָ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כָּךְ בְּחֹטֶם פָּעוּט-מָעוּט. אֱמֹר לִי, הַאִם חָשְׁקָה נַפְשְׁךָ לִסְפֹּג מַלְקוֹת עוֹד פַּעַם?

– עִמְּךָ הַסְּלִיחָה – אָמַר הַפִּילוֹן – לֹא, אֵין לִי חֵשֶׁק לְכָךְ כָּל-עִקָּר.

– הַאִם חָשְׁקָה נַפְשְׁךָ לְהַלְקוֹת אֶת מִישֶׁהוּ? – אָמַר פֶּתֶן-הַסְּלָעִים הַדּוֹ-צִבְעוֹנִי.

– אָכֵן, יֵשׁ לִי חֵשֶׁק גָּדוֹל לְכָךְ, – אָמַר הַפִּילוֹן.

– אִם כֵּן, – אָמַר פֶּתֶן-הַסְּלָעִים הַדּוּ-צִבְעוֹנִי, – רָאֹה תִּרְאֶה שֶׁזה חָטְמְךָ הֶחָדָשׁ מוֹעִיל וּמֻכְשָׁר וְיָפֶה הוּא לְהַלְקוֹת בּוֹ אֶת הַבְּרִיּוֹת.

– רַב-תּוֹדוֹת לְךָ, – אָמַר הַפִּילוֹן – זָכֹר אֶזְכֹּר אֶת הַדָּבָר; וְעַתָּה כְּסָבוּר אֲנִי שֶׁאֵלֵךְ הַבַּיְתָה אֶל כָּל מִשְׁפְּחוֹתַי הַיְקֳרוֹת וַאֲנַסֶּה אֶת כֹּחִי.

הָלַךְ הַפִּילוֹן הַבַּיְתָה מֵעֵבֶר לְאַפְרִיקָה, הָלֹךְ וְהַצְלֵף בְּחָטְמוֹ. רָצָה לֶאֱכֹל פֵּירוֹת – מָשַׁךְ וְקָטַף פֵּירוֹת מִן הָעֵץ, שֶׁלּא כְמִנְהָגוֹ הַקָּדוּם, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וּמְחַכֶּה עַד שֶׁיִפֹּל הַפְּרִי מִן הָאִילָן מֵאֵלָיו. רָצָה עֵשֶׂב – תָּלַשׁ עֵשֶׂב מִן הָאֳדָמָה, שֶׁלֹּא כְמִנְהָגוֹ הַקָּדוּם, שֶׁהָיָה כּוֹרֵעַ עַל בִּרְכָּיו כְּדֵי לְלַחֵךְ עֵשֶׂב. מִדֵּי עֲקֹץ אוֹתוֹ הַזְּבוּבִים שָׁבַר לוֹ עָנָף מֵעֵץ וְשִׁמֵּשׁ לוֹ מַבְרִיחַ-זְבוּבִים. וְהוּא עָשָׂה לוֹ כוֹבַע-בֹּץ חָדָשׁ, בְּכָל עֵת שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הָיְתָה לוֹהֶטֶת בְּיוֹתֵר.

שָׁעוֹת שֶׁבָּהֶן הִרְגִּישׁ עַצְמוֹ בּוֹדֵד בְּהִתְהַלְּכוֹ דֶרֶךְ אַפְרִיקָה, זִמֵּר לוֹ זֶמֶר מְלֹא-אֹרֶךְ-הַחֹטֶם, וְהַקּוֹל הָיָה מְנַהֵם וּמֵרִיעַ יוֹתֵר מִכַּמָּה שׁוֹפָרוֹת וַחֲצוֹצְרוֹת. הוּא סָר מֶרְחָק הָגוּן מִן הַדֶּרֶךְ שֶׁהָלַךְ בָּהּ כְּדֵי לִמְצֹא הִפּוֹפַּטּוֹמִיָּה רְחָבָה (וְהִיא אֲפִילוּ לֹא שְׁאֵרַת-בָּשָׂר שֶׁלּוֹ), וְהִרְבִּיץ בָּהּ כְּהֹגֶן, לְמַעַן הִוָּכַח אִם אֱמֶת דִבֵּר פֶּתֶן-הַסְּלָעִים הַדּוּ-צִבְעוֹנִי עַל דְּבַר חָטְמוֹ הֶחָדָשׁ. וּמֶה עָשׂה כָּל שְׁאָר הַשָׁעוֹת? הָלַךְ הָלֹךְ וְהָרֵם כָּל קְלִפּוֹת הָאֲבָטִּיחִים שֶׁזָּרַק מִקֹּדֶם בְּלֶכְתּוֹ בַּדֶּרֶךְ בּוֹאֲךָ אֶל הַלִּימְפּוֹפּוֹ.

עֶרֶב אֶחָד שָׁב אֶל כָּל מִשְׁפְּחוֹתָיו הַיְקָרוֹת, עָמַד וְקִפֵּל אֶת חָטְמוֹ בִּגְלִילָה, וְאָמַר: “מַה שְׁלוֹמְכֶם?” הֵם שָׁמְחוּ מְאֹד לִרְאוֹתוֹ, וְתֵיכֶף וּמִיַּד אָמְרוּ: “בֹּא הֵנָּה וּסְפֹג מַלְקוֹת עַל סַקְרָנוּתְךָ הַגְּדוֹלָה בִּמְאֹד מְאֹד.”

– אִי לָכֶם – אָמַר הַפִּילוֹן – כִּמְדֻמֶּה שֶׁאֵין אַתֶּם יוֹדְעִים כְּלָל כֵּיצַד מַלְקִים, וְאוּלָם אֲנִי יוֹדֵעַ, וַאֲנִי אֲלַמֶּדְכֶם.

פָּתַח אֶת חָטְמוֹ מְלֹא-אָרְכּוֹ, וַיַּךְ בּוֹ שְׁנַיִם מֵאֶחָיו עַד שֶׁנִּתְגַּלְגַּלוּ כַּמָּה גִלְגּוּלִים רֹאשׁ עַל עָקֵב.

– הוֹ, מְלָפְפוֹנִים כְּבוּשִׁים! – קָרְאוּ – מֵאַיִן לָמַדְתָּ מְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת זוּ, וּמַה-זֶּה עָשִׂיתָ לְחָטְמְךָ?

– חּטֶם זֶה מַתָּנָה הוּא לִי מִן הַתַּנִּין עַל גְּדוֹת נְהַר-הַלִּימְפּוֹפּוֹ הַגָּדוֹל, הַיָּרֹק-אָפֹר וְהַמְשֻׁמָּן, – אָמַר הַפִּילוֹן – שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ מַה הוּא נוֹהֵג לֶאֱכֹל לִסְעֻדַּת-צָהֳרַיִם שֶׁלּוֹ, וְהוּא נָתַן לִי אֶת זֶה לִצְמִיתוּת.

– הוּא מְכֹעָר מְאֹד לְמַרְאֶה, – אָמַר דּוֹדוֹ הַשָּׂעִיר הַבַּבּוּן.

– צָדַקְתָּ, – אָמַר הַפִּילוֹן – אֶלָּא שֶׁהוּא גַם מוֹעִיל מְאֹד, – וְהוּא תָפַס רֶגֶל אַחַת שְׂעִירָה שֶׁל דּוֹדוֹ הַשָּׂעִיר, הַבַּבּוּן, וּזְרָקוֹ אֶל תּוֹךְ קַן-צְרָעוֹת.

שָׁעָה רַבָּה הִרְבִּיץ פִּילוֹן, שׁוֹבָב זֶה, בְּכָל מִשְׁפּחוֹתָיו הַיְקָרוֹת, עַד שֶׁהָיוּ מְחֻמָּמִים מְאֹד, וּמְאֹד-מְאֹד מִשְׁתּוֹמְמִים. הוּא תָלַשׁ אֶת נוֹצוֹת-זְנָבָהּ שֶׁל דּוֹדָתוֹ הָרָמָה הָנָּעֳמִית, וְתָפַס לְדוֹדוֹ הָרָם הַגִּ’ירַף, בְּרַגְלוֹ הָאֲחוֹרִית, וְסָחַב אוֹתוֹ דֶרֶךְ חֹרְשַׁת-קוֹצִים. וְהוּא הֵרִיעַ בִּתְרוּעָה כְּלַפֵּי דוֹדָתוֹ הָרְחָבָה, הַהִפּוֹפַּטּוֹמִיָּה, וְנָשַׁף בּוּעוֹת אֶל תּוֹךְ אָזְנָהּ, מִדֵּי נַמְנְמָהּ בְתוֹךְ הַמַּיִם לְאַחַר סְעֻדּוֹתֶיהָ; אֲבָל לְעוֹלָם לּא הִנִּיחַ לְשׁוּם בְּרִיָּה לָגַעַת לְרָעָה בְּעוֹף הַקּוֹלוֹקוֹלוֹ.

לִבְסוֹף נַעֲשׂוּ הָעִנְיָנִים כָּל כַּךְ נִרְגָּשִׁים וְנִסְעָרִים, עַד שֶׁבְּנֵי מִשְׁפְּחוֹתָיו הַיְקָרוֹת רָצוּ אֶחָד אֶחָד בְּחִפָּזוֹן אֶל גְּדוֹת נְהַר-הַלִּימְפּוֹפּוֹ הַגָּדוֹל, הַיָּרֹק-אָפֹר וְהַמְשֻׁמָּן, לִשְׁאֹל מֵאֵת הַתַּנִּין חֳטָמִים חֲדָשִׁים. בְּשׁוּבָם, לֹא הִלְקוּ עוֹד זֶה אֶת זֶה. וּמִנִּי אָז, הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, יֵשׁ לָהֶם לְכָל הַפִּילִים שֶׁתִּזְכּוּ לִרְאוֹת, וּלְכָל הַפִּילִים שֶׁלֹּא תִּזְכּוּ לִרְאוֹת, חֳטָמִים בְּדִיּוּק כְּחָטְמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ פִּילוֹן שֶׁהָיָה סַקְרָנִי וּתְאֵב-דֵּעָה בִמְאֹד-מְאֹד.

וְהִנֵּה, הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, סִפּוּר – סִפּוּר חָדָשׁ וְנִפְלָא – סִפּוּר שׁוֹנֶה מִכָּל שְׁאָר הַסִּפּוּרִים – סִפּוּר עַל הַמֶּלֶךְ הֶחָכָם מִכָּל אָדָם סֻלֵּימָן-בִּן-דַּאוּד – שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד.

שָׁלשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁה הֵם הַסִּפּוּרִים, אֲשֶׁר יְסַפְּרוּ עַל שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד, אֲבָל אֵין סִפּוּר זֶה אֶלָּא אֶחָד מֵהֶם. אֵין זֶה הַסִּפּוּר עַל הַדּוּכִיפַת אֲשֶׁר מָצְאָה מַיִם; אוֹ הַתִּנְשֶׁמֶת אֲשֶׁר הִסְתִּירָה אֶת שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד בְּצֵל כְּנָפֶיהָ מֵחֹם הַשָּׁמֶשׁ. אֵין זֶה הַסִּפּוּר עַל רִצְפַת הַזְּכוּכִית אוֹ עַל אֶבֶן-הָאֹדֶם עִם הַנֶּקֶב הֶעָקֹם, אוֹ עַל כִּכְּרוֹת-הַזָּהָב שֶׁל בַּלְקִיס. זֶהוּ הַסִּפּוּר עַל דְּבַר הַפַּרְפָּר אֲשֶׁר רָקַע בְּרַגְלוֹ.

וְעַכְשָׁו, שִׁמְעוּ וְהַאֲזִינוּ וְהַקְשִׁיבוּ עוֹד פָּעַם.

שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד הָיָה חָכָם. הוּא שָׁמַע אֶת שְׁפַת הַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת וְהַדָּגִים וְהָרְמָשִׂים. הֵבִין מַה שֶּׁאָמְרוּ הַסְּלָעִים עָמֹק מִתַּחַת הָאֲדָמָה, כְּשֶׁהֵם הִתְכּוֹפְפוּ זֶה לִקְרַאת זֶה וְנָהָקוּ; וְהוּא הֵבִין מַה שֶּׁאָמְרוּ הָעֵצִים בְּרַשְׁרְשָׁם לְרוּחַ הַבֹּקֶר. אֶת הַכֹּל הֵבִין, לְמִן הַהֶגְמוֹן עַל כִּסֵּא הֶגְמוֹנוּתוֹ וְעַד הָאַגְמוֹן שֶׁבָּאֲגָם; וּבַלְקִיס רִאשׁוֹנָה בְּמַלְכוֹתָיו, הַיָּפָה שֶׁבַּמְּלָכוֹת בַּלְקִיס, הָיְתָה חֲכָמָה כִּמְעַט כָּמוֹהוּ.

שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד הָיָה תַקִּיף. עַל הָאֶצְבַּע הַשְׁלִישִׁית שֶׁבְּיָדוֹ הַיְמָנִית הָיְתָה טַבָּעַת. סוֹבֵב אֶת הַטַּבַּעַת פַּעַם אַחַת, יָצְאוּ דְזִ’ינִים¹ מִן הָאֲדָמָה לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל חֶפְצוֹ. סוֹבֵב אֶת הַטַּבַּעַת פַּעַם שְׁנִיָּה, יָרְדוּ בְּנוֹת-קֶסֶם מִן הַשָּׁמַיִם לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יְצַוֶּה. סוֹבֵב אֶת הַטַּבַּעַת פַּעַם שְׁלִישִׁית, יָרַד הַמַּלְאָךְ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא עַזְרַאִיל, אֲשֶׁר לוֹ הַחֶרֶב הַשְּׁלוּפָה, בִּדְמוּת שׁוֹאֵב-מַיִם, יָרַד וְסִפֵּר לוֹ אֶת כָּל הַחֲדָשׁוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בִּשְׁלשֶׁת הָעוֹלָמוֹת: לְמַעְלָה, לְמַטָּה וּבְכָאן.

אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא הָיָה שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד אָדָם גֵּא. אַךְ לְעִתִּים רְחוֹקוֹת הָיָה מִתְפָּאֵר וּמִיָּד הָיָה מִתְחָרֵט עַל כָּךְ. פַּעַם נִסָּה לְהַאֲכִיל אֶת כָּל הַחַיוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לְיוֹם אֶחָד. וַיְּהִי כְּשֶׁהַסְּעֻדָּה הָיְתָה מוּכָנָה, מִיָּד יָצְאָה חַיָּה אַחַת מִן הַיָּם הֶעָמֹק וּבָלְעָה אֶת כָּל הַמַּאֲכָלִים בְּשָׁלשׁ לְגִימוֹת. הִתְפַּלֵא שְׁלֹמֹה וַיֹאמַר: הוֹ חַיָּה, מִי אָתְּ? – וַתֹּאמֶר הַחַיָּה, – יְחִי הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם! אָנֹכִי הַקְּטַנָּה בִּשְׁלשִׁים אֶלֶף אַחִים וַאֲחָיוֹת, וְאָנוּ דָרִים בְּתַחְתִּית הַיָּם. שָׁמֹעַ שָׁמַעְנוּ, כִּי אַתָּה מִתְכּוֹנֵן לְהַאֲכִיל אֶת כָּל הַחַיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וַיִּשְׁלְחוּנִי אַחַי וְאַחְיוֹתַי לִשְׁאוֹל, מָתַי תִהְיֶה הַסְּעֻדָּה מוּכֶנֶת? – הִתְפַּלֵּא שְׁלֹמֹה עוֹד יוֹתֵר וַיֹּאמַר: – הוֹ חַיָּה, כְּבָר אָכַלְתְּ אֶת כָּל הַסְּעֻדָּה שֶׁהֵכַנְתִּי בִּשְׁבִיל כָּל הַחַיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. – וַתֹּאמֶר הַחַיָּה, – יְחִי הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם! בִּמְקוֹמֵנוּ אָנוּ אוֹכְלִים פִּי-שְׁנַיִם לְקִּנוּחַ סְעֻדָּה. – נָפַל שְׁלֹמֹה עַל פָּנָיו וַיֹּאמַר: – הוֹ חַיָּה, עָרַכְתִּי אוֹתוֹ שֻׁלְחָן לֹא מִפְּנֵי שֶׁבֶּאֱמֶת חָפַצְתִּי לִמְלֹךְ עַל הַחַיּוֹת, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁחָפַצְתִּי לְהִתְפָּאֵר כִּי גָדוֹל וְעָשִׁיר בַּמְּלָכִים אָנֹכִי. וְעַכְשָׁו אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ, וְכָך נָאֶה לִי. – שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד הָיָה בֶּאֱמֶת אִישׁ חָכָם וְנָבוֹן, חֲבִיבַי וַאֲהוּבָי. אַחֲרֵי-כֵן לְעוֹלָם לֹא שָׁכַח עוֹד כִּי אֱוִיל הוּא הַמִּתְפָּאֵר; וְעַכְשָׁו אָנוּ פּוֹתְחִים בַּסִּפּוּר עַצְמוֹ.

הוּא לָקַח כַּמָּה וְכַמָּה נָשִׁים. הָיוּ לוֹ תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וָתֵשַׁע נָשִׁים, חוּץ מִן הַיָּפָה בַּנָּשִׁים בַּלְקִיס; וְכֻלָּן דָּרוּ בְּאַרְמוֹן-זָהָב גָּדוֹל בְּתוֹךְ גַּן נֶחְמָד, אֲשֶׁר מַעְיְנוֹת-מַיִם עוֹבְרִים בְּתוֹכוֹ, בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים לֹא חָפֵץ בִּתְשַׁע מֵאוֹת תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע נָשִׁים, אֶלָּא שֶׁבְּאוֹתָם הַיָּמִים הָיוּ הַכֹּל נוֹהֲגִים לָקַחַת הַרְבֵּה נָשִׁים, וְכֵיוָן שֶׁהָיָה מֶלֶךְ גָּדוֹל הָיָה אָנוּס לָקַחַת נָשִׁים פִּי כַמָּה וְכַמָּה, כִּי עַל כֵּן מֶלֶךְ הָיָה.

וְהַנָשִׁים, מֵהֶן הָיוּ טוֹבוֹת, וּמֵהֶן הָיוּ מָרוֹת, וְהַמָּרוֹת רָבוּ עִם הַטּוֹבוֹת, עַד שֶׁנֶהְפְּכוּ הַטּוֹבוֹת גַּם הֵן לְמָרוֹת, וְאָז הָיוּ כֻלָּן מְרִיבוֹת עִם שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד, וַתְּמָרֵרְנָה אֶת חַיָּיו. וְאוּלָם בַּלְקִיס, הַיָּפָה בַנָּשִׁים, מֵעוֹלָם לֹא רָבָה עִם שְׁלֹמֹה, כִּי אָהֲבָה אוֹתוֹ בְיוֹתֵר. הִיא הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בַּחֲדָרֶיהָ בְאַרְמוֹן-הַזָּהָב אוֹ מִתְהַלֶּכֶת בְּגַן-הָאַרְמוֹן וְהָיְתָה מִשְׁתַּתֶּפֶת בְּצַעֲרוֹ. כְּמוּבָן, אִילוּ סוֹבֵב הַמֶּלֶךְ אֶת הַטַּבַּעַת בְּאֶצְבָּעוֹ, כִּי אָז בָּאוּ כָל הַדְּזִ’ינִים וְהָרוּחוֹת וְהָיוּ עוֹשִׂים כִּשּׁוּף לַהֲפֹךְ אֶת כָּל תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וָתֵשָׁע הַנָּשִׁים הַמִּתְקוֹטְטוֹת לַאֲתוֹנוֹת-מִדְבָּר לְבָנוֹת אוֹ לְכַלְבוֹת-צַיִד אוֹ לְגַרְעִינֵי-רִמּוֹן; אֲבָל שְׁלֹמֹה חָשַׁב כִּי זֹאת תִּהְיֶה גַאַוְתָנוּת מִצִּדּוֹ. עַל כֵּן, בִּהְיוֹתָן מְרִיבוֹת יוֹתֵר מִדַּי, הָיָה מִתְהַלֵּךְ לְבַדּוֹ בְּחֶלְקָה אַחַת שֶׁבְּגִנּוֹת-הָאַרְמוֹן, וְהָיָה אוֹמֵר: – אָרוּר יוֹם אִוָּלֶד בּוֹ.

יוֹם אֶחָד, לְאַחַר שֶׁרָבוּ נָשָׁיו שְׁלֹשָה שָׁבוּעוֹת – כָּל תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וָתֵשָׁע הַנָּשִׁים יַחְדָּו – יָצָא שְׁלֹמֹה לְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם וּמְנוּחָה, כְּמִשְׁפָּטוֹ; וּבֵין הַזֶּהָבִיּוֹת פָּגַשׁ בְּבַלְקִיס, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, וְהִיא כֻלָּהּ עֲצוּבָה עַל שֶׁמַּלְכָּהּ כָּל-כָּךְ מָלֵא דְאָגָה. וַתֹּאמֶר לוֹ: – הוֹ אֲדוֹנִי וּמְאוֹר עֵינַי, סוֹבֵב-נָא אֶת הַטַּבַּעַת בְּאֶצְבָּעֲךְ, וְהַרְאֵה לָהֶן לְאֵלֶּה הַמְּלָכוֹת מִמִּצְרַיִם וַאֲרַם-נַהֲרַיִם וּפָרַס וְסִין כִּי מֶלֶךְ גָּדוֹל וְנוֹרָא אָתָּה. אֲבָל שְׁלֹמֹה נָד בְּרֹאשׁוֹ, וַיֹּאמַר: – הוֹ גְבִרְתִּי וְחֶדְוַת-חַיַּי, זִכְרִי אֶת הַחַיָּה אֲשֶׁר יָצְאָה מִן הַיָּם וּבִיְּשָׁה אוֹתִי בִפְנֵי כָּל הַחַיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם עֵקֶב הִתְפָּאָרְתִּי. וְעַתָּה, אִם אֶתְפָּאֵר בִּפְנֵי אֵלֶּה הַמְּלָכוֹת מִפָּרַס וּמִצְרַיִם וְכוּשׁ וְסִין, אַךְ וְרַק מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְצָעֲרוֹת אוֹתִי, אֲנִי עָלוּל לִהְיוֹת מְבֻיָּשׁ עוֹד יוֹתֵר.

וַתֹּאמֶר בַּלְקִיס, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים: – הוֹ אֲדוֹנִי וְאוֹצַר-נַפְשִׁי, מַה הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה?

וַיַּעַן שְׁלֹמֹה: – הוֹ גְבִרְתִּי וּשְׂשׂוֹן-לִבִּי, אוֹסִיף לָשֵׂאת אֶת גּוֹרָלִי תַּחַת יְדֵי אֵלֶּה תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וָתֵשָׁע הַנָּשִׁים הַמְּצִיקוֹת לִי בִמְרִיבוֹתֵיהֶן שֶׁאֵין לָהֶן סוֹף.

וַיּוֹסֶף לְטַיֵּל לְבַדּוֹ בֵּין הַחֲבַצָּלוֹת וְהַלּוֹטִים וְהַשּׁוֹשַׁנִּים וְצִמְחֵי-הַזַּנְגְּבִיל חֲרִיפֵי-הָרֵיחַ, הַצּוֹמְחִים בַּגָּן, עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל עֵץ-הַכֹּפֶר הַגָּדוֹל הַנִּקְרָא “עֵץ-הַכֹּפֶר אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד”. וּבַלְקִיס הִסְתַּתְּרָה בֵין פִּרְחֵי-הַקֶּשֶׁת הַגְּבוֹהִים וְהַבַּמְבּוּקִים הַבְּרֻדִּים וְהַחֲבַצָּלוֹת הָאֲדֻמּוֹת אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרֵי עֵץ-הַכֹּפֶר, לְמַעַן תִּהְיֶה קְרוֹבָה אֶל אֲהוּב-לִבָּהּ.

וְהִנֵּה זוּג פַּרְפָּרִים עָפִים מִתַּחַת לָעֵץ וְהֵם מְרִיבִים.

שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת הַפַּרְפָּר הָאֶחָד אוֹמֵר אֶל בַּת-זוּגָתוֹ: – מִתְפַּלֵּא אָנֹכִי עַל חֻצְפָּתֵךְ בְּדַבְּרֵךְ אֵלַי כָּכָה. כְּלוּם אֵין אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁאִלּוּ רָקַעְתִּי פַּעַם אַחַת בְּרַגְלִי, הָיָה כָל הָאַרְמוֹן שֶׁל שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד וְכָל הַגַּן הַזֶּה נֶעֱלָמִים בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים?

מִיָּד שָׁכַח שְׁלֹמֹה הַמְּרוֹרוֹת אֲשֶׁר הִשְׂבִּיעוּהוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וָתֵשָׁע נָשָׁיו, וַיִּצְחַק, עַד שֶׁנּוֹעַ הִתְנוֹעֵעַ עֵץ-הַכֹּפֶר, עַל הַפַּרְפָּר הַמִּתְפָּאֵר. וַיּוֹשֶׁט אֶת אֶצְבָּעוֹ, וַיֹּאמַר: " גֶּבֶר קָטָן, בֹּא הֵנָּה."

הִתְחַלְחַל הַפַּרְפָּר חַלְחָלָה גְדוֹלָה, אֲבָל הוּא מָצָא אוֹן לָעוּף עַד לְיָדוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, וַיִּדְבַּק שָׁם, בְּנַפְנְפוֹ בִכְנָפָיו. הִרְכִּין הַמֶּלֶךְ אֶת רֹאשׁוֹ, וַיּאֹמַר: " גֶּבֶר קָטָן, כְּלוּם אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי כָל-כַּמָּה שֶׁתִּרְקַע בְּרַגְלְךָ, לֹא תָזִיז אֲפִילוּ עָלֶה-שֶׁל-עֵשֶׂב. מַה הִמְרִיץ אוֹתְךּ לְסַפֵּר שֶׁקֶר מְשֻׁנֶּה בְּאָזְנֵי אִשְׁתֶּךָ?"

הִבִּיט הַפַּרְפָּר אֶל שְׁלֹמֹה, וְרָאָה אֶת שְׁתֵּי עֵינֵי הַמֶּלֶךְ הֶחָכָם מִכָּל-אָדָם, וְהֵן מִתְנוֹצְצוֹת כַּכּוֹכָבִים בְּלֵיל-כְּפוֹר, וַיִּתְעוֹדֵד מְלֹא שְׁתֵּי כְנָפָיו, וַיַּט אֶת רֹאשׁוֹ לְצַד אֶחָד, וַיֹּאמַר: – יְחִי הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם! הִיא אִשְׁתִּי וְאַתָּה הֵן יָדַעְתָּ טִיבָן שֶׁל נָשִׁים…

חִיֵּךְ שְׁלֹמֹה אֶל תּוֹךְ זְקָנוֹ, וַיֹאמַר: – כֵּן, יָדַעְתִּי, אָח קָטָן.

– הֲלֹא צָרִיך לְהַשְׁקִיטָן אֵיךְ שֶׁהוּא, – אָמַר הַפַּרְפָּר, – וְהִיא רָבָה אִתִּי כָל הַבֹּקֶר. אָמַרְתִּי כָּך כְּדֵי לְהַשְׁקִיטָהּ.

וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה: מִי יִתֵּן וְהִצְלַחְתָּ בַדָּבָר. שׁוּב אֶל אִשְׁתְּךְ, אָח קָטָן, וְאֶשְׁמַע אֵת אֲשֶׁר תֹּאמַר לָהּ.

הַפַּרְפָּר שָׁב אֶל אִשְׁתּוֹ, שֶׁהָיְתָה כֻלָּהּ מַרְעֶדֶת מֵאֲחוֹרֵי עָלֶה, וְהִיא אָמְרָה לוֹ: הוּא שָׁמַע מַה שֶּׁאָמַרְתָּ לִי! שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ שָׁמַע מַה שֶּׁאָמַרְתָּ!

אָמַר הַפַּרְפָּר: הוּא שָׁמַע מַה שֶּׁאָמַרְתִּי? כְּמוּבָן, שָׁמַע. נִתְכַּוַּנְתִּי שֶׁיִּשְׁמַע!

– וּמַה אָמַר שְׁלֹמֹה? הוֹי, מָה אָמַר.

– הִנֵּה כִּי כֵן, – אָמַר הַפַּרְפָּר, בְּנַפְנְפוֹ בַחֲשִׁיבוּת בִּשְׁתֵּי כְנָפָיו, – בֵּינֵינוּ לְבֵין עַצְמֵנוּ; יַקִּירָתִי – כְּמוּבָן, אֵין לְהַאֲשִׁימוֹ, כִּי אַרְמוֹנוֹ וַדַּאי עָלָה בְּכֶסֶף רָב, וְאֶתְרוֹגֵי-הַזָּהָב שֶׁלּוֹ זֶה אַךְ הֵחֵלּוּ לָשֵׂאת פְּרִי – הוּא בִקֵּשׁ מִמֶּנִּי, שֶׁלֹא אֶרְקַע בְּרַגְלִי, וַאֲנִי הִבְטַחְתִּי לוֹ שֶׁלֹּא אֶעֱשֶׁה כָּךְ.

– בְּשֵׁם הַחֵן וְהַחֶסֶד! – אָמְרָה אִשְׁתּוֹ, וְיָשְׁבָה-לָהּ בְּשֶׁקֶט גָּמוּר. וּשְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד צָחַק עַד שֶׁהִתְגַּלְגְּלוּ וְיָרְדוּ דְמָעוֹת מֵעֵינָיו עַל חֻצְפָּתוֹ שֶׁל הַפַּרְפָּר הַקָּטָן הָרַע הַזֶּה.

בַּלְקִיס, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, עָמְדָה מֵאֲחוֹרֵי הָעֵץ בֵּין הַחֲבַצָּלוֹת הָאֲדֻמּוֹת, וְצָחֲקָה בְּלִבָּהּ בְּשָׁמְעָהּ אֶת כָּל הַשִּׂיחָה הַזֹּאת. הִיא חָשְׁבָה: אם חָכְמָתִי תַעֲמֹד לִי, הַצֵּל אַצִּיל אֶת אֲדוֹנִי מִמְּצוּקַת הַמְּלָכוֹת הַמִּתְקוֹטְטוֹת הַלָּלוּ.

מֶה עָשְׂתָה?

הוֹשִׁיטָה אֶת אֶצְבָּעָהּ וְלָחֲשָׁה חֶרֶשׁ אֶל אֵשֶׁת-הַפַּרְפָּר: – אִשָּׁה קְטַנָּה, בֹּאִי הֵנָּה! עָפָה אֵשֶׁת-הַפַּרְפָּר, וְהִיא כֻלָּהּ מַרְעֶדֶת, וְדָבְקָה בְּיָדָהּ הַלְּבָנָה שֶׁל בַּלְקִיס.

בַּלְקִיס הִרְכִּינָה אֶת רֹאשָׁהּ הַיָּפֶה וַתִּלְחַשׁ: – אִשָּׁה קְטַנָּה, הַאִם אַתְּ מַאֲמִינָה לַדְּבָרִים אֲשֶׁר זֶה אַךְ דִּבֵּר בַּעְלֵךְ?

אֵשֶׁת הַפַּרְפָּר הִבִּיטָה אֶל בַּלְקִיס, וְרָאֲתָה אֶת שְׁתֵּי עֵינֵי הַמַּלְכָּה הַיָּפָה בַנָּשִׁים, וְהֵן נוֹצְצוֹת כִּבְרֵכוֹת עֲמֻקּוֹת אֲשֶׁר אוֹר-כּוֹכָבִים זָרוּעַ עֲלֵיהֶן, וְהִיא הִתְעוֹדְדָה מְלֹא שְׁתֵּי כְנָפֶיהָ, וַתֹּאמַר: – תִּשָּׂא הַמַּלְכָּה חֵן וָחֶסֶד לְעוֹלָם! הֵן יָדַעַתְּ מַה הֵם הַגְּבָרִים…

וְהַמַּלְכָּה בַּלְקִיס, הַמַּלְכָּה הַחֲכָמָה מִשְּׁבָא, שָׂמָה יָדָהּ לִשְׂפָתֶיהָ לְהַסְתִּיר אֶת חִיּוּכָהּ, וַתֹּאמַר: – אָחוֹת קְטַנָּה, אָנֹכִי יָדָעְתִּי.

– הֵם כּוֹעֲסִים, – אָמְרָה אֵשֶׁת הַפַּרְפָּר בְּנַפְנְפָהּ בִכְנָפֶיהָ – כּוֹעֲסִים עַל לֹא דָבָר, אֲבָל עָלֵינוּ לְהַחֲנִיף לָהֶם, – הוֹ מַלְכָּה! אֵין הֵם מִתְכַּוְּנִים לַחֲצִי-הַדְּבָרִים שֶׁהֵם אוֹמְרִים. אִם טוֹב בְּעֵינֵי בַעְלִי לְהַאֲמִין שֶׁאֲנִי מַאֲמִינָה שֶׁהוּא יָכֹל בִּרְקִיעַת-רֶגֶל לַעֲשׂוֹת שֶׁיֵּעָלֵם אַרְמוֹנוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, מָה אִכְפַּת לִי? הוּא יִשְׁכַּח אֶת כָּל הָעִנְיָן עַד מָחָר.

– אָחוֹת קְטַנָּה, אָמְרָה בַּלְקִיס, צָדַקְתְּ מְאֹד, אֲבָל אִם יִפְתַּח שׁוּב אֶת פִּיו לְהִתְפָּאֵר, קַבְּלִי נָא אֶת דְּבָרָיו. בַּקְּשִׁי מִמֶּנּוּ שֶׁיִרְקַע, וְנִרְאֶה אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר. אֲנַחְנוּ יוֹדְעוֹת מָה הֵם הַגְּבָרִים, הֲלֹא כֵן? מְאֹד יִתְבַּיֵּשׁ.

עָפָה-לָהּ אֵשֶׁת הַפַּרְפָּר אֶל בַּעְלָהּ. וּבְעוֹד חֲמִשָּׁה רְגָעִים קָמָה בֵינֵיהֶם מְרִיבָה גְדוֹלָה מִכָּל הַמְּרִיבוֹת שֶׁרָבוּ עַד כֹּה.

– הָשִׁיבִי נָא אֶל לִבֵּךְ – אָמַר הַפַּרְפָּר – וְזִכְרִי מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּכֹחִי לַעֲשׂוֹת אִם אֲנִי רוֹקֵעַ בְּרַגְלִי.

– אֵינֶנִּי מַאֲמִינָה לְךָ אַף בְּמִקְצַת מִן הַמִּקְצַת, – אָמְרָה אֵשֶׁת הַפַּרְפָּר. הָיִיתִי מְאֹד רוֹצָה לִרְאוֹת כֵּיצַד תַּעֲשֶׂה זֹאת. אַדְרַבָּה, קוּם וּרְקַע כְּרֶגַע!

– הִבְטַחְתִּי לִשְׁלֹמֹה שֶׁלֹּא אֶעֱשֶׂה כָּךְ, וְאֵין אֲנִי רוֹצֶה לְהָפֵר אֶת הַבְטָחָתִי.

– אַחַת הִיא אִם תָּפֵר אוֹ לֹא, – אָמְרָה אִשְׁתּוֹ, – עַל כָּל פָּנִים, אֵין בְּכֹחֲךָ לָכֹף אֲפִילוּ עָלֶה-שֶׁל-עֵשֶׂב בִּרְקִיעָתְךָ. אֲנִי מַזְמִינָה אוֹתְךָ לִרְקֹעַ.

רְקַע! רְקַע! רְקַע!

– שְׁלֹמֹה שָׁמַע בְּשִׁבְתּוֹ תַּחַת עֵץ-הַכֹּפֶר, אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהוּא צָחַק כַּאֲשֶׁר לֹא צָחַק מֵעוֹדוֹ. הוּא שָׁכַח אֶת עִנְיַן מַלְכוֹתָיו; שָׁכַח אֶת עִנְיַן הַחַיָּה אֲשֶׁר יָצְאָה מִן הַיָּם; הוּא צָחַק צְחוֹק-גִּיל, וּבַלְקִיס, מֵעֵבֶר לָעֵץ, חִיְּכָה עַל כִּי אֲהוּב-לִבָּה כָּל-כַּךְ שָׂמֵחַ.

וְהַפַּרְפָּר, כֻּלּוֹ מְחֻמָּם וּמִתְנַפֵּחַ, סַב וְעָף בַּחֲזָרָה אֶל צֵל עֵץ-הַכֹּפֶר, וַיֹּאמֶר אֶל שְׁלֹמֹה: – רְצוֹנָהּ שֶׁאֶרְקַע! הִיא רוֹצָה לִרְאוֹת מַה יִּהְיֶה, הוֹ שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד! אַתָּה יוֹדֵעַ, כִּי אֵינֶנִּי יָכֹל לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה, וְהִיא לְעוֹלָם לֹא תַאֲמִין עוֹד אַף דָּבָר אֶחָד מִדְּבָרַי. מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה לָעֹג תִּלְעַג לִי עַד סוֹף יָמַי.

– לֹא, אָח קָטָן, הִיא לֹא תִלְעַג לְךָ עוֹד לְעוֹלָם, – וְהוּא סוֹבֵב אֶת הַטַּבַּעַת אֲשֶׁר עַל אֶצְבָּעוֹ – רַק לְמַעַן הַפַּרְפָּר הַקָּטָן וְלֹא לְמַעַן הִתְפָּאֵר וְהִנֵּה, אַרְבָּעָה דְזִ’ינִים עֲנָקִיִּים יוֹצְאִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה.

– עֲבָדַי וְאַנְשֵׁי מִשְׁמַעְתִּי – אָמַר שְׁלֹמֹה – אִם הָאָדוֹן שֶׁעַל אֶצְבָּעִי (כִּי שָׁם הָיָה הַפַּרְפָּר עַז-הַפָּנִים יוֹשֵׁב) יְהֵא רוֹקֵעַ בְּרַגְלוֹ הַשְּׂמָאלִית, תַּעֲשׂוּ כָּךְ, שֶׁאַרְמוֹנִי וְהַגַּנִּים הָאֵלֶּה יֵעָלְמוּ בְקוֹלוֹת וּבְרָקִים. כְּרָקְעוֹ שֵׁנִית, תָּשִׁיבוּ אוֹתָם בִּזְהִירוּת לִמְקוֹמָם.

– וְעַכְשָׁו, אָח קָטָן, – אָמַר, – שׁוּב אֶל אִשְׁתְּךָ, וּרְקַע כְּכָל אַוַּת-נַפְשֶׁךָ.

עָף וְשָׁב הַפַּרְפָּר אֶל אִשְׁתּוֹ, שֶׁהָיְתָה צוֹעֶקֶת: – אֲנִי מַזְמִינָה אוֹתְךָ לִרְקֹעַ! אֲנִי מַזְמִינָה אוֹתְךָ לִרְקֹעַ! רְקַע! רְקַע! עַכְשָׁו! רְקַע! בַּלְקִיס רָאֲתָה אֶת אַרְבַּעַת הַדְּזִ’ינִים הָעֲנָקִיִּים גּוֹחֲנִים אֶל אַרְבַּע קַרְנוֹת הַגַּנִּים, וְהָאַרְמוֹן בַּתָּוֶךְ, וְהִיא מָחֲאָה כַּפֶּיהָ חֶרֶשׁ, וַתּאֹמַר: – עַתָּה יַעֲשֶׂה שְׁלֹמֹה לְמַעַן פַּרְפָּר אֶחָד מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מִכְּבָר לְמַעַן עַצְמוֹ, וְהַמְּלָכוֹת הַמִּתְקוֹטְטוֹת תִּבָּהֵלְנָה.

וְהַפַּרְפָּר רָקַע. הַדְּזִ’ינִים מָשְׁכוּ אֶת הָאַרְמוֹן וְאֶת הַגַּנִּים אֶלֶף מִיל אֶל תּוֹךְ הָאֲוִיר; וְהָיָה קוֹל רַעַם וּבְרָקִים, וַעֲלָטָה גְדוֹלָה נָפְלָה עַל הָאָרֶץ. וְאֵשֶׁת הַפַּרְפָּר הִתְרוֹצְצָה בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה, וַתִּצְעַק: –

הוֹי, אֶהְיֶה טוֹבָה. צַר לִי כִי דִבַּרְתִּי! אַךְ הָשֵׁב אֶת הַגַּנִּים בַּחֲזָרָה, וּלְעוֹלָם לֹא אַמְרֶה אֶת פִּיךָ עוֹד.

הַפַּרְפָּר נִבְהַל כִּמְעַט כְּאִשְׁתּוֹ. וּשְׁלֹמֹה צָחַק כָּל-כָּךְ עַד שֶׁבְּקשִׁי יָכֹל לִפְתֹּחַ אֶת פִּיו וּלְהַגִּיד לַפַּרְפָּר: – שׁוּב וּרְקַע שׁוּב, אָח קָטָן. הָשֵׁב לִי אֶת אַרְמוֹנִי, הוֹ, הַגָּדוֹל בַּקּוֹסְמִים.

– כֵּן, הָשֵׁב לוֹ אֶת אַרְמוֹנוֹ, – אָמְרָה אֵשֶׁת הַפַּרְפָּר, וְהִיא עוֹדֶנָּה מִתְרוֹצֶצֶת כְּעָשׁ בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה. – הָשֵׁב לוֹ אֶת אַרְמוֹנוֹ, וְדַי לָנוּ בְּאֵלֶּה הַכְּשָׁפִים הַנוֹרָאִים.

– אִם כֵּן, יַקִּירָתִי, – אָמַר הַפַּרְפָּר, וְלָבַשׁ עֹז בְּמִדָּה שֶׁיָּדוֹ הָיְתָה מַשֶּׂגֶת, – רְאִי מַה שֶּׁעוֹלַלְתְּ בְּקַנְטְרָנוּתֵךְ. כְּמוּבָן, אֵין נַפְקָא-מִינָה לִי – לִבִּי גַס בִּכְמוֹ-אֵלֶּה – וְאוּלָם כְּאוֹת חֶסֶד לָךְ וְלִשְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, לֹא אִכְפַּת לִי אִם אַחֲזִיר אֶת הַדְּבָרִים לִכְמוֹת שֶׁהָיוּ.

רָקַע בַּשֵּׁנִית, וּבוֹ בָּרֶגַע הוֹרִידוּ הַדְּזִ’ינִים אֶת הָאַרְמוֹן וְאֶת הַגַּנִּים, בְּלִי פְּגִיעָה כָלְשֶׁהִי בְּמַשֶּׁהוּ. זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל עֲלֵי-הַזֶּהָבִיּוֹת הַיְרוֹקִים-אַפְלוּלִיִּים; מַעְיְנוֹת-הַמַּיִם הִשְׁתַּעַשְׁעוּ בֵּין הַחֲבַצָּלוֹת הַמִּצְרִיּוֹת הַצְּהֻבּוֹת; הַצִּפֳּרִים הוֹסִיפוּ לְזַמֵּר, וְאֵשֶׁת הַפַּרְפָּר שָׁכְבָה עַל צִדָּהּ מִתַּחַת לְעֵץ-הַכֹּפֶר, מְפַרְכֶּסֶת בִּכְנָפֶיהָ וּמְנַשֶּׁמֶת – הוֹ, מִכָּאן וְאֵילָך אֶהְיֶה טוֹבָה! אֶהְיֶה טוֹבָה!

שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד כִּמְעַט שֶׁלֹּא יָכֹל לְדַבֵּר מֵרֹב צְחוֹק. הוּא נִשְׁעַן אֲחוֹרַנִּית, כֻּלּוֹ חַלָּשׁ וּמְגַהֵק, וְהוּא הֵנִיעַ אֶצְבָּעוֹ כְנֶגֶד הַפַּרְפָּר. וַיֹאמַר – הוֹי, הַגָּדוֹל בַּקּוֹסְמִים, מַה בֶּצַע לִי כִּי הֵשַׁבְתָּ אֶת אַרְמוֹנִי, בְּעוֹד אַתָּה מֵמִית אוֹתִי מִיתַת-צְחוֹק!

אָז נִשְׁמַע קוֹל-רַעַשׁ נוֹרָא, כִּי כָל תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וָתֵשָׁע הַנָּשִׁים יָצְאוּ בְּרִיצָה מִן הָאַרְמוֹן, צוֹרְחוֹת וְצוֹעֲקוֹת וּמְבַקְּשׁוֹת אֶת תִּינוֹקוֹתֵיהֶן. הֵן אָצוּ וְיָרְדוּ עַל מַדְרְגוֹת הַשַּׁיִשׁ הַגְּדוֹלוֹת, מֵאָה בַּטּוּר, וּבַלְקִיס, הַחֲכָמָה בַנָּשִׁים, הָלְכָה הֲלִיכָה אֲצִילִית לִקְרָאתָן וַתֹּאמַר: – מַה הַפַּחַד שֶׁאָחַז אֶתְכֶן, הוֹ מְלָכוֹת?

הֵן עָמְדוּ עַל מַדְרְגוֹת הַשַּׁיִשׁ, מֵאָה בַּטּוּר וְצָעֲקוּ: – פַּחְדֵּנוּ מַה? בְּשֶׁקֶט וּבְשַׁלְוָה חָיִינוּ בְּתוֹךְ אַרְמוֹנֵנוּ, כְּדַרְכֵּנוּ, וְהִנֵּה פִּתְאֹם נֶעְלַם הָאַרְמוֹן, וַאֲנַחְנוּ נִשְׁאַרְנוּ יוֹשְׁבוֹת בַּעֲרָפֶל מָלֵא רַעַשׁ; וְהָיוּ קוֹלוֹת וּבְרָקִים, וּדְזִ’ינִים וְרוּחוֹת מִתְהַלְּכִים בַּחֲשֵׁכָה! זֹאת צָרָתֵנוּ, הוֹ רִאשׁוֹנָה בַמְּלָכוֹת, וְצַר לָנוּ בִמְאֹד-מְאֹד בְּאוֹתָה צָרָה, כִּי צָרָה צְרוּרָה הִיא שֶׁלֹּא כְכָל הַצָּרוֹת שֶׁיָּדַעְנוּ בִימֵי חֶלְדֵּנוּ.

וּבַלְקִיס, הַיָּפָה בַמְּלָכוֹת, אֲהוּבַת נֶפֶשׁ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, הִיא מַלְכַּת שְׁבָא וְאוֹפִיר, וְנַהֲרוֹת-הַזָּהָב אֲשֶׁר בַּדָּרוֹם – מִמִּדְבַּר צִין וְעַד לְמִגְדְּלֵי צִימְבַּבִּיָּה – בַּלְקִיס, שֶׁהִיא כִמְעַט חֲכָמָה כִּשְׁלֹמֹה הֶחָכָם מִכָּל הָאָדָם, אָמְרָה: – אֵין דָּבָר, הוֹ מְלָכוֹת! הַפַּרְפָּר הִתְאוֹנֵן עַל אִשְׁתּוֹ הַקַּנְטְרָנִית, וַיִּיטַב בְּעֵינֵי שְׁלֹמֹה לְלַמְּדָהּ פֶּרֶק בְּדִבּוּר נָמוּךְ וְעַנְוָה, כִּי אֵלוּ לִצְדָקָה תֵחָשֵׁבְנָה לִנְשֵׁי הַפַּרְפָּרִים. קָמָה וְעָנְתָה מַלְכָּה מִצְרִית, מִבֵּית פַּרְעֹה, וַתֹּאמַר: – אִי אֶפְשָׁר שֶׁאַרְמוֹנֵנוּ יִהְיֶה נֶעֱקָר מִן הַשֹּׁרֶשׁ כִּבְצָלוֹן לְמַעַן פַּרְפָּר קָטָן. לֹא! אָכֵן מֵת שְׁלֹמֹה, וּמַה שֶּׁשָּׁמַעְנוּ וּמַה שֶּׁרָאִינוּ אֵין זֹאת כִּי אִם הָאָרֶץ מַרְעִימָה וּמַחֲשִׁיכָה לְשֵׁמַע הַדָּבָר. רָמְזָה בַּלְקִיס בְּאֶצְבָּעָהּ לְאוֹתָה מַלְכָּה עַזַּת-לֵב. בְּלִי הַבֵּט עָלֶיהָ, וַתֹּאמֶר לָהּ וּלְכָל הַמְּלָכוֹת אֲשֶׁר אִתָּה: – בֹּאנָה וְתִרְאֶינָה.

הֵן יָרְדוּ בְּמַדְרְגוֹת הַשַּׁיִשׁ, מֵאָה בַּטּוּר, וּמִתַּחַת לְעֵץ-הַכֹּפֶר שֶׁלּוֹ, עוֹדֶנּוּ מִתְעַלֵּף כִּמְעַט מִצְחוֹק, רָאוּ אֶת שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, הֶחָכָם מִכָּל הָאָדָם, מִתְנַדְנֵד הֵנָּה וָהֵנָּה, פַּרְפָּר בְּכָל אַחַת מִשְּׁתֵּי יָדָיו, וַתִּשְׁמַעְנָה אֶת קוֹלוֹ בְּדַבְּרוֹ: – הוֹ אֵשֶׁת אָחִי אֲשֶׁר בָּאֲוִיר, מֵעַכְשָׁו תִּזְכְּרִי לְהַעֲלוֹת חֵן לִפְנֵי בַּעְלֵךְ בְּכָל אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי, פֶּן יִרְגַּז וְיִרְקַע בְּרַגְלוֹ עוֹד פַּעַם, כִּי אָמֹר אָמַר כִּי רָגִיל הוּא בְּכִשּׁוּף זֶה, וְאָמְנָם הוּא קוֹסֵם גָּדוֹל, קוֹסֵם אֲשֶׁר יָכֹל לִגְזֹל אֶת עֶצֶם אַרְמוֹנוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד. לֵכְנָה לְשָׁלוֹם, בְּרִיּוֹת קְטַנּוֹת! וַיִּשַּׁק לְכַנְפֵי הַפַּרְפָּרִים וַיָּעוּפוּ לָהֶם.

וְכָל הַמְּלָכוֹת חוּץ מִבַּלְקִיס – בַּלְקִיס הַיָּפָה וְהַמַּזְהִירָה בַּנָּשִׁים, שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת וּמְחַיֶּכֶת – הִשְׁתַּחֲווּ עַל פְּנֵיהֶן, כִּי נָשְׂאוּ קַל וָחֹמֶר בְּעַצְמָן לֵאמֹר: – אִם כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה יֵעָשׂוּ, כִּי יִרְגַּז פַּרְפָּר עַל אִשְׁתּוֹ, מָה יֵעָשֶׂה לָנוּ, אֲשֶׁר קִנְטַרְנוּ אֶת מַלְכֵּנוּ בְּלָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּבוֹהָה וּבִמְרִיבָה גְלוּיָה יָמִים עַל יָמִים?

עָמְדוּ וְכִסּוּ אֶת רָאשֵׁיהֶן בַּצְּעִיפִים, וְשָׂמוּ יְדֵיהֶן לְמוֹ פִיהֶן, וְצָעֲדוּ וְשָׁבוּ אֶל הָאַרְמוֹן עַל רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹת-רַגְלֵיהֶן, כְּעַכְבָּרִים לִשְׁתִיקָה.

וּבַלְקִיס – בַּלְקִיס הַיָּפָה וְהַמְּצֻיֶּנֶת בַּנָּשִׁים, עָבְרָה דֶּרֶךְ הַחֲבַצָּלוֹת וּבָאָה בְּצֵל עֵץ הַכֹּפֶר, וַתָּשֶׂם אֶת יָדָהּ עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה וַתֹּאמַר: – הוֹ אֲדוֹנִי וְאוֹצַר-נַפְשִׁי, שְׂמַח, כִּי לִמַּדְנוּ אֶת מַלְכוֹת מִצְרַיִם וּפוּט וְלוּד וּפָרַס וְהֹדּוּ וְסִין, לֶקַח כַּבִּיר וּמְרוֹמָם.

וּשְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד, עוֹדֶנּוּ מַבִּיט אַחַר הַפַּרְפָּרִים הַמִּשְׁתַּעַשְׁעִים לְאוֹר-הַשֶּׁמֶשׁ, אָמַר: – הוֹ גְבִרְתִּי וּפְנִינַת-חַסְדִּי, מָתַי הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה? כִּי אֲנִי רַק שִׂחַקְתִּי לִי עִם פַּרְפָּר מֵאָז בֹּאִי אֶל הַגָּן. – וַיְסַפֵּר לְבַלְקִיס אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה.

בַּלְקִיס – בַּלְקִיס הָעֲנֻגָּה וְהַנֶּחְמָדָה בַנָּשִׁים – אָמְרָה: הוֹ אֲדוֹנִי וְשַׁלִּיט-גּוֹרָלִי, הִתְחַבֵּאתִי מֵאֲחוֹרֵי עֵץ-הַכֹּפֶר וְרָאִיתִי הַכֹּל. אֲנִי הִיא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְאֵשֶׁת הַפַּרְפָּר לְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַפַּרְפָּר שֶׁיִּרְקַע, כִּי קִוִּיתִי אֲשֶׁר, לְמַעַן הַצְּחוֹק, יַעֲשֶׂה אֲדוֹנִי כִשּׁוּף גָּדוֹל, וְהַמְּלָכוֹת תִּרְאֶינָה וְתִירֵאנָה. – וַתְּסַפֶּר לוֹ אֶת אֲשֶׁר אָמְרוּ וְרָאוּ וְחָשְׁבוּ הַמְּלָכוֹת.

קָם שְׁלֹמֹה מִמּוֹשָׁבוֹ תַּחַת עֵץ-הַכֹּפֶר, וַיּוֹשֶׁט אֶת זְרוֹעוֹתָיו וַיִּשְׂמַח וַיֹּאמַר: – הוֹ גְבִרְתִּי וּמַמְתֶּקֶת יְמֵי-חַיַּי, דְּעִי שֶׁאִלּוּ עָשִׂיתִי כִשּׁוּף כְנֶגֶד מַלְכּוֹתַי מִגַּאֲוָה אוֹ מִכַּעַס, כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתִי אוֹתָהּ הַסְּעֻדָּה בִּשְׁבִיל הַחַיּוֹת, כִּי אָז הָיִיתִי בָא לִידֵי בּוּשָׁה. וְאוּלָם, עֵקֶב חָכְמָתֵךְ, עָשִׂיתִי כִשּׁוּף לְמַעַן הַצְּחוֹק וּלְמַעַן פַּרְפָּר קָטָן, וְהִנֵּה נִגְאֹל נִגְאַלְתִּי גַּם אֲנִי מִיִּסוּרֵי נָשַׁי הַקַּנְטְרָנִיּוֹת! אִמְרִי לִי, אֵפוֹא, הוֹ גְבִרְתִּי וְלֵב-לְבָבִי, אֵיכָה חָכַמְתְּ כָּל-כָּךְ?

וּבַלְקִיס, יָפָה וּגְבֹהָה, הִבִּיטָה לְמַעְלָה אֶל תּוֹךְ עֵינֵי שְׁלֹמֹה, וְהִטְּתָה רֹאשָׁה קְצָת הַצִּדָּה, כְּמוֹ הַפַּרְפָּר, וַתֹּאמַר: – רֵאשִׁית, הוֹ אֲדוֹנִי, כִּי אֲהַבְתִּיךָ, וְשֵׁנִית, הוֹ אֲדוֹנִי, כִּי יָדַעְתִּי מָה הוּא עַם-הַנָּשִׁים.

אָז עָלוּ אֶל אַרְמוֹנָם וַיִּחְיוּ בְאשֶׁר וּבְשַׁלְוָה כָל יְמֵי חַיֵּיהֶם.

כְּלוּם לֹא פִּקְחוּת הָיְתָה זֹאת מִצַּד בַּלְקִיס?

שִׁמְעוּ וְהַקְשִׁיבוּ וְהַאֲזִינוּ, וַאֲסַפֵּר לָכֶם מַה שֶׁהָיָה וְקָרָה וְנַעֲשָׂה בַּיָּמִים שֶׁבָּהֶם הָיוּ בַּהֲמוֹת־הַבַּיִת בַּהֲמוֹת־בָּר, וְחַיּוֹת־הַבַּיִת הָיוּ חַיּוֹת־בָּר, וְכֻלָּן יַחַד הָיוּ פְּרָאִים שֶׁבִּפְרָאִים. הַכֶּלֶב הָיָה פֶּרֶא, וְהַסּוּס הָיָה פֶּרֶא, וְהַכֶּבֶשׂ הָיָה פֶּרֶא, וְהַחֲזִיר הָיָה פֶּרֶא, וְהַפָּרָה וַדַּאִי הָיְתָה פִּרְאִית, וּבִדְרָכִים בּוֹדְדוֹת הִתְהַלְּכוּ לָהֶם בְיֵעֲרוֹת־פְּרָאִים רְטֻבִּים. וּמִי הָיָה הֶפֶּרֶא מִכֻּלָּם? הֶחָתוּל. לְבַדוֹ הִתְהַלֵּךְ, וְכָל הַמְּקוֹמוֹת הָיוּ שָׁוִים בְּעֵינָיו.

מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁגַּם הָאָדָם הָיָה פֶּרֶא, פֶּרֶא בִמְאֹד־מְאֹד. וְלֹא הָיָה אִיש־בַּיִת אַף כָּלְשֶׁהוּ עַד שֶׁפָּגַע בָּאִשָׁה. וְהִיא אָמְרָה שֶׁאֵין זֶה לְפִי רוּחָהּ שֶׁיִּחְיֶה כְּפֶּרֶא־אָדָם. הִיא בָחֲרָה לָהּ מְעָרָה טוֹבָה וִיבֵשָׁה לִשְׁכַּב בָּהּ, בִּמְקוֹם עֲרֵמַת עָלִים רְטֻבִּים; וְהִיא פִּזְּרָה חוֹל נָקִי עַל הָאָרֶץ; וְהִיא הִצִּיתָה אֵש־עֵצִים טוֹבָה בְּתוֹךְ־תּוֹכָה שֶׁל הַמְּעָרָה; וְעַל פִּי הַמְּעָרָה תָלְתָה עוֹר יָבֵשׁ שֶׁל סוּס־בָּר, הָרֹאשׁ לְמַעְלָה וְהַזָּנָב לְמַטָּה, וְכֹה אָמְרָה אֶל בַּעֲלָהּ: “הֱיֵה זָהִיר, חֲבִיבִי, לְנַגֵּב רַגְלֶיךָ כְּשֶׁאַתָּה נִכְנָס, וְלֹא נִהְיֶה מִתְבַּיְּשִׁים בִּפְנֵי הַבְּרִיוֹת.”

אוֹתוֹ לַיְלָה, חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, אָכְלוּ כֶּבֶשׂ־בָּר צָלוּי עַל גַּבֵּי אֲבָנִים מְחֻמָּמוֹת וּמְתֻבָּל בְּשׁוּם־בָּר וּבְפִלְפֵּל־בָּר; בַּרְוַז־בָּר מְמֻלָּא בְאֹרֶז־בָּר וּבְכַרְפַּס־בָּר וּכְרוּב־בָּר; וַעֲצָמוֹת מְמֻיָּחוֹת ¹ שֶׁל שׁוֹר־בָּר, וְדֻבְדְּבָנֵי־בָר, וַאֲפַרְסְמוֹן־בָּר. וְהָאִיש שָׁכַב לִישׁוֹן לִפְנֵי הָאֵשׁ, וְהָיָה מָלֵא נַחַת; אֲבָל הָאִשָּׁה עוֹד יָשְׁבָה וְסָרְקָה אֶת שַׂעֲרוֹתֶיהָ. הִיא לָקְחָה אֶת שֶׁל הַכֶּבֶשׂ, הָעֶצֶם הַגְּדוֹלָה, הַשְּׁטוּחָה, הָרְחָבָה, הִסְתַּכְּלָה בַּסִּמָּנִים הַנִּפְלָאִים שֶׁבָּהּ, זָרְקָה עוֹד עֵצִים עַל הָאֵשׁ, וְעָשְׂתָה כִּשּׁוּף, הוּא כִּשּׁוּף־הַזִּמְרָה הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּעוֹלָם.

וּבְיַעֲרוֹת הַפְּרָאִים וְהָרְטֻבִּים נִקְהֲלוּ יַחַד כָּל חַיּוֹת־הַבָּר, עָמְדוּ בְמָקוֹם אֲשֶׁר מִשָּׁם יָכְלוּ לִרְאוֹת אֶת הָאִישׁ מֵרָחוֹק, וְתָמְהוּ וְשָׁאֲלוּ מַה פֵּשֶׁר הַדָּבָר.

אָז רָקַע סוּס־הַבָּר בְּרַגְלוֹ, רֶגֶל־הַבָּר, וְאָמַר: “הוֹ יְדִידַי וְהוֹ אוֹיְבַי, לָמָּה עָשׂוּ הָאִישׁ וְהּאִשָּׁה אֶת הַמָּאוֹר הַהוּא אֲשֶׁר בַּמְּעָרָה, וּמַה נֵּזֶק יִצְמַח לָנוּ מִמֶּנּוּ?”

כֶּלֶב־הַבָּר נָשָׂא אֶת חָטְמוֹ, חֹטֶם־הַבָּר, הֵרִיחַ אֶת רֵיח צְלִי־הַכֶּבֶש, וְאָמַר:

“אָסוּרָה־נָא וְאַבִּיט וְאֶרְאֶה וְאַגִּיד, מִפְּנֵי שֶׁנִּדְמֶה לִי כִּי טוֹב הוּא. חָתוּל, בּוֹא אִתִּי.”

– נֶנִי! – אָמַר הֶחָתוּל. – אָנֹכִי הֶחָתוּל הַמִּתְהַלֵּךְ לְבַדּוֹ, וְכָל הַמְּקוֹמוֹת שָׁוִים בְּעֵינָי. לֹא אָבוֹא.

– אִם כִּן, לֹא נִהְיֶה עוֹד יְדִידִים לְעוֹלָם, – אָמַר כֶּלֶב־הַבָּר, וְהוּא צָעַד כְּלַפֵּי הַמְּעָרָה. לְאַחַר שֶׁהִרְחִיק מְעַט אָמַר הֶחָתוּל: “הֵן כָּל הַמְּקוֹמוֹת שָׁוִים בְּעֵינָי. לָמָּה לֹא אֵלֵךְ גַּם אָנִי, וְאַבִּיט וְאֶרְאֶה וְאָשׁוּב־לִי לִרְצוֹנִי?”

וְהוּא הִתְגַּנֵּב חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ אַחֲרֵי כֶּלֶב־הַבָּר, וְהִתְחַבֵּא בְּמָקוֹם אֲשֶׁר מִשָּׁם יוּכַל לִשְׁמוֹעַ אֶת הַכֹּל.

כְּשֶׁהִגִּיעַ כֶּלֶב־הַבָּר אֶל פִּי הַמְּעָרָה, הֵרִים אֶת עוֹר הַסּוּס הַיָּבֵש בְּחָטְמוֹ, הֵרִיחַ אֶת רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ אֲשֶׁר לִצְלִי־הַכֶּבֶש וּבְהַבֵּט הָאִשָּׁה אֶל עֶצֶם־הַכָּתֵף, שָׁמְעָה אֶת הַכֶּלֶב־הַבָּר בָּא, וֵתִּצְחַק וַתֹּאמַר: “הִנֵּה הָרִאשׁוֹן בָּא. יְצוּר פֶּרֶא מִיַּעֲרוֹת הַפְּרָאִים. מָה אַתָּה חָפֵץ?”

אָמַר כֶּלֶב־הַבָּר; “הוֹ אוֹיַבְתִּי וְאֵשֶׁת־אוֹיְבִי, מַהוּ הַדָּבָר אֲשֶׁר רֵיחַ נִיחוֹחַ נוֹדֵף מִמֶּנּוּ בְּכָל הַיָּעַר?”

הֵרִימָה הָאִשָּׁה עֶצֶם צְלוּיָה מִצְּלִי־הַכֶּבֶשׂ, זָרְקָה אוֹתָהּ אֶל כֶּלֶב־הַבָּר וְאָמְרָה: “יְצוּר פֶּרֶא מִיַּעֲרוֹת הַפְּרָאִים, טְעֶם נָא!” כֶּלֶב־הַבָּר גָּרַם אֶת הָעֶצֶם, וְהִיא עָרְבָה לְחִכּוֹ יוֹתֵר מִכָּל מַה שֶּׁאָכַל מִיָמָיו. פָּתַח אֶת פִּיו וְאָמַר: “הוֹ אוֹיַבְתִּי וְאֵשֶׁת אוֹיְבִי, תְּנִי לִי עוֹד אֶחָת.”

אָמְרָה הָאִשָּׁה: “יְצוּר פֶּרֶא מִיַּעֲרוֹת הַפְּרָאִים, עֲזֹר נָא לְאִישׁ לָצוּד צַיִד בַּיּוֹם, וּשְׁמֹר עַל הַמְּעָרָה הַזֹּאת בַּלַּיְלָה, וְאֶתֵּן לְךָ עֲצָמוֹת צְלוּיוֹת כָּל־כַּמָּה שֶֹתַּחְפֹּץ.”

– אָכֵן! – אָמַר הֶחָתוּל הַמַּקְשִׁיב: אִשָּׁה חֲכָמָה הִיא זֹאת, אֲבָל אֵין הִיא חֲכָמָה כָּמוֹנִי.

כֶּלֶב־הַבָּר זָחַל אֶל תוֹך הַמְּעָרָה, הִנִיחַ רֹאשׁוֹ בְּחֶיק הָאִשָׁה, וְאָמַר: :הוֹ יְדִידָתִי וְאֵשֶׁת יְדִידִי, אֶעֱזוֹר לְאִישֵׁךְ לָצוּד צַיִד בַּיּוֹם, וְאֶשְׁמוֹר עַל הַמְּעָרָה בַּלָּיְלָה."

– אָכֵן! – אָמַר הֶחָתוּל הַמַּקְשִׁיב: אֵין זֶה אֶלָּא כֶּלֶב טִפֵּשׁ! וְהוּא שָׁב אֶל יַעֲרוֹת־הַפְּרָאִים הָרְטֻבִּים, כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ בָּדָד בְּדַרְכּוֹ וּמְנַעֲנֵעַ בִּזְנָבוֹ.

אֲבָל הוּא לֹא הִגִּיד לְאִישׁ מְאוּמָה.

כֵּיוָן שֶׁהֵקִיץ הָאָדָם מִשְּנָתוֹ, אָמַר, “מַה כֶּלֶב־הַבָּר עוֹשֶׂה כָּאן?” אָמְרָה הָאִשָּׁה: “לֹא יִקָּרֵא עוֹד שְׁמוֹ כֶּלֶב־הַבָּר, כִי אִם הַיְדִיד הָרִאשׁוֹן יִהְיֶה שְׁמוֹ, כִּי הוּא יִהְיֶה יְדִידֵנוּ לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי־עוֹלָמִים. קָחֵהוּ אִתְּךָ בְּצֵאתְךָ לָצוּד צַיִד.”

לְמָחֳרָת בַלַּיְלָה קָצְרָה הָאִשָּׁה עֵשֶׂב רַעֲנָן וְיָרוֹק, מְלוֹא זְרוֹעוֹתֶיהָ, מִנְאוֹת־הַדֶּשֶׁא אֲשֶׁר עַל פַּלְגֵי הַמַּיִם, וְיִבְּשָׁה אוֹתוֹ כְּנֶגֶד הָאֵשׁ, עַד שֶׁהָיָה רֵיחוֹ כְּרֵיחַ שַׁחַת אֲשֶׁר זֶה אַךְ נִקְצַר. וְהִיא יָשְׁבָה בְּפִי הַמְּעָרָה, וְקָלְעָה רֶסֶן מֵעוֹר־סוּס. אוֹתָהּ שָׁעָה הִבִּיטָה אֶל עֶצֶם־הַכָּתֵף שֶׁל הַכֶּבֶשׂ, אֶל הָעֶצֶם הַגְּדוֹלָה, הַשְּטוּחָה, הָרְחָבָה – וְעָשְׂתָה כִּשּׁוּף. הִיא עָשְׂתָה אֶת כִּשׁוּף־הַזִּמְרָה הַשֵּׁנִי שֶׁבָּעוֹלָם.

וּבְיַעֲרוֹת־הַפְּרָאִים הָרְטֻבִּים הִשְׁתָּאוּ כָל חַיּוֹת־הַבָּר וְשָׁאֲלוּ: מַה זֶה קָרָה לְכֶלֶב־הַבָּר? וְלִבְסוֹף רָקַע סוּס־הַבָּר בְּרַגְלוֹ וְאָמַר: “אֵלְכָה־נָא וְאֶרְאֶה וְאַגִּיד, לָמָּה לֹא שָׁב כֶּלֶב־הַבָּר. חָתוּל, בּוֹא אִתִּי.”

– נֶנִי! – אָמַר הֶחָתוּל. – אָנֹכִי הֶחָתוּל הַמִּתְהַלֵּךְ לְבַדִּי, וְכָל הַמְּקוֹמוֹת שָׁוִים בְּעֵינָי. לֹא אָבוֹא. אַף־עַל־פִּי־כֵן הָלַך חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ אַחֲרֵי סוּס־הַבָּר, וְהִתְחַבֵּא בְּמָקוֹם אֲשֶׁר מִשָּׁם יוּכַל לִשְׁמוֹעַ אֶת הַכֹּל.

כִּשְׁמוֹעַ הָאִשָּה אֶת סוּס־הַבָּר נִתְקָל וְנִכְשָׁל בְּרַעֲמָתוֹ הָאֲרֻכָּה, צָחֲקָה וְאָמְרָה: “הִנֵּה השני בָּא. יְצוּר פֶּרֶא מִיַּעֲרוֹת הַפְּרָאִים. מָה אַתָּה חָפֵץ?”

פָּתַח סוּס־הַבָּר אֶת פִּיו וְאָמַר: אוֹיַבְתִּי וְאֵשֶׁת אוֹיְבִי, אַיֵּה כֶּלֶב־הַבָּר?"

צָחֲקָה הָאִשָׁה, וּבְהִסְתַּכְּלָהּ בְּעֶצֶם־הַכָּתֵף אָמְרָה: “יְצוּר פֶּרֶא מִיַּעֲרוֹת הַפְּרָאִים, לֹא לְשֵׁם כֶּלֶב־הַבָּר בָּאתָ הֵנָּה, כִּי אִם לְשֵׁם הָעֵשֶׂב הַטּוֹב הַזֶּה.”

וְסוּס־הַבָּר, נִתְקָל וְנִכְשָׁל בְּרַעֲמָתוּ הַאֲרֻכָּה, אָמַר: “אֶמֶת הַדָּבָר; תְּנִיהוּ לִי לְאָכְלָה.”

אָמְרָה הָאִשָּׁה: יְצוּר פֶּרֶא מִיַּעֲרוֹת הַפְּרָאִים, הַרְכֵּן אֶת רֹאשְׁךָ וּלְבַשׁ מַה שֶּׁאֲנִי נוֹתֶנֶת לְךָ, וְתֹאכַל מִן הָעֵשֶׂב הַנִּפְלָא שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם.

– אָכֵן! – אָמַר הֶחָתוּל הַמַּקְשִׁיב: אִשָׁה חֲכָמָה הִיא זֹאת, אֲבָל אֵין הִיא חֲכָמָה כָמוֹנִי.

סוּס־הַבָּר הִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ, וְהָאִשָׁה זָרְקָה וְסָגְרָה אֶת רֶסֶן־הָעוֹר הַקָּלוּעַ עָלָיו, וְסוּס־הַבָּר נָשַׁף לְרַגְלֵי הָאִשָׁה, וְאָמַר: “הוֹ גְבִרְתִּי וְאֵשֶׁת אֲדוֹנִי, אֶעֱבָדֵךְ בָּעֵשֶׂב הַנִּפְלָא הַזֶּה.”

– אָכֵן! – אָמַר הֶחָתוּל. אֵין זֶה אֶלָּא טִפֵּשׁ! וְהוּא שָׁב אֶל יַעֲרוֹת־הַפְּרָאִים הָרְטֻבִּים, כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ בָּדָד בְּדַרְכּוֹ וּמְנַעֲנֵעַ בִּזְנָבוֹ.

אֲבָל הוּא לֹא הִגִּיד לְאִישׁ מְאוּמָה.

בְּשׁוּב הָאִיש וְהַכֶּלֶב מִצּוּד צַיִד, אָמַר הָאִישׁ: “מַה סוּס־הַבָּר עוֹשֶׂה כָּאן?” אָמְרָה הָאִשָּׁה: “לֹא יִקָּרֵא עוֹד שְׁמוֹ סוס־הַבָּר, כִּי אִם הָעוֹזֵר הָרִאשׁוֹן יִהְיֶה שְׁמוֹ, כִּי הוּא יִשָּׂא אוֹתָנוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי־עוֹלָמִים.”

לְמָחֲרָת בָּאָה פָּרַת־הַבָּר אֶל הַמְעָרָה, וְהִיא מַגְבִּיהָה אֶת רֹאשָׁהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵאָחֵזְנָה קֶרְנֶיהָ בָּאִילָנוֹת הַגְּדֵלִים פֶּרֶא. הֶחָתוּל הָלַך אַחֲרֶיהָ וְהִתְחַבֵּא כְמִקֹּדֶם; וְהַכֹּל הָיָה כְּמוֹ מִקֹּדֶם, וְהֶחָתוּל אָמַר אוֹתָם הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר מִקֹּדֶם; וּלְאַחַר שֶׁהִבְטִיחָה פָּרַת־הַבָּר לָתֵת אֶת חֲלָבָהּ לָאִשָּה בְּכָל יוֹם חַלֵף הָעֵשֶׂב הַנִּפְלָא, שָׁב הֶחָתוּל אֶל יַעֲרוֹת־הֶפְּרָאִים הָרְטֻבִּים, כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ בָּדָד בְּדַרְכּוֹ וּמְנַעֲנֵעַ בִּזְנָבוֹ. וּכְשׁוֹב הָאִישׁ וְהַסוּס וְהַכֶּלֶב מִצּוּד צַיִד וְהֵם שָׁאֲלוּ אוֹתָן הַשְּׁאֵלוֹת אֲשֶׁר מִקֹּדֶם, עָנְתָה הָאִשָּה וְאָמְרָה: “לֹא פָּרַת־הַבָּר יִקָּרֵא עוֹד שְׁמָהּ, כִּי אִם מְפַרְנֶסֶת הַבַּיִת הַטּוֹב. הִיא תִתֵּן לָנוּ אֶת הֶחָלָב הֶחָם וְהַלָּבָן לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי־עוֹלָמִים, וַאֲנִי אַשְׁגִּיחַ עָלֶיהָ, בְּעֵת שֶׁאַתָּה וְהַיְדִיד הָרִאשׁוֹן וְהָעוֹזֵר הָרִאשׁוֹן יוֹצְאִים לָצוּד צָיִד.”

לְמָחֲרָת עָמַד הֶחָתוּל לִרְאוֹת אִם יַעֲלֶה עוֹד אֵיזֶה יְצוּר פֶּרֶא אֶל הַמְּעָרָה, אֲבָל אִישׁ לֹא זָז בְּיַעֲרוֹת הַפְּרָאִים הָרְטֻבּים, וְהָלַךְ שָׁמָּה לְבַדּוֹ; וְהוּא רָאָה אֶת הָאִשָּׁה חוֹלֶבֶת אֶת הַפָּרָה, וְהוּא רָאָה אֶת אוֹר־הָאֵשׁ אֲשֶׁר בַּמְּעָרָה, הֵרִיחַ אֶת רֵיחַ הֶחָלָב הֶחָם וְהַלָּבָן.

אָמַר הֶחָתוּל: הוֹ אוֹיַבְתִּי וְאֵשֶׁת אוֹיְבִי, אָנָה הָלְכָה פָּרַת־הַבָּר?"

צָחֲקָה הָאִשָּׁה וְאָמְרָה: " יְצוּר פֶּרֶא מִיַּעֲרוֹת הַפְּרָאִים, שׁוּב אֶל יַעֲרוֹתֶיךָ, כִּי כְבָר עָשִׂיתִי שְׂעָרִי, וְהִצְפַּנְתִּי אֶת עֶצֶם־הַכָּתֵף, עֶצֶם־הַכְּשָׁפִים שֶׁלִּי, וְאֵין לָנוּ צֹרֶך עוֹד בִּמְעָרָתֵנוּ לֹא בִּידִידִים וְלֹא בְּעוֹזְרִים."

אָמַר הֶחָתוּל: “אֵינֶנִּי יְדִיד, וְאֵינֶנִּי עוֹזֵר. אָנֹכִי הֶחָתוּל הַמִּתְהַלֵּךְ לְבַדִּי, וַאֲנִי רוֹצֶה לָבוֹא אֶל מְעָרָתֵךְ.”

שָׁאֲלָה הָאִשָּׁה: “וְלָמָּה לֹא בָּאתָ עִם הַיְדִיד הָרִאשׁוֹן בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן?”

עַל זֹאת כָּעַס הֶחָתוּל וְשָׁאַל: “הַאִם דִּבֵּר כֶּלֶב־הַבָּר בִּגְנוּתִי?”

צָחֲקָה הָאִשָּׁה וְאָמְרָה: “אַתָּה הֶחָתוּל הַמִּתְהַלֵּךְ לְבַדֶּךָ, וְכָל הַמְּקוֹמוֹת שָׁוִים בְּעֵינֶיך. אֵין אַתָּה יְדִיד וְאֵין אַתָּה עוֹזֵר. כֵּן עָנָה בְּךָ פִּיךָ. לֶךְ־לְךָ וְהִתְהַלֵּךְ בַּאֲשֶׁר תֵּלֶךְ, כֵּיוָן שֶׁכָּל הַמְּקוֹמוֹת שָׁוִים בְּעֵינֶיךָ.”

הִתְחִיל הֶחָתוּל מְקוֹנֵן, כְּאִלּוּ בֶּאֱמֶת צַר לוֹ, וְאָמַר: “הַאִם לְעוֹלָם לֹא אָבוֹא אֶל הַמְּעָרָה פְּנִימָה? הַאִם לְעוֹלָם לֹא אֵשֵׁב אֵצֶל הָאֵשׁ הַחַמָּה? הַאִם לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁתֶּה אֶת הֶחָלָב הֶחָם וְהַלָּבָן? הִנָּךְ חֲכָמָה מְאֹד וְיָפָה מְאֹד. חָלִילָה לָךְ מְהִתְאַכְזֵר אֲפִילוּ לְחָתוּל.”

אָמְרָה הָאִשָּׁה: “יָדַעְתִּי שֶׁחֲכָמָה אָנֹכִי, אֲבָל לֹא יָדַעְתִּי שֶׁיָּפָה אָנֹכִי. עַל כֵּן זֹאת אֶעֱשֶׂה לָךְ. אִם אֹמַר דָּבָר אֶחָד בְּשִׁבְחֲךָ, מֻתָּר לְךָ לָבוֹא אֶל הַמְּעָרָה פְּנִימָה.”

– וְאִם תֹּאמְרִי שְׁנֵי דְבָרִים בְּשִׁבְחִי? – אָמַר הֶחָתוּל.

– לְעוֹלָם לֹא אֶעֱשֶׂה כָּךְ, – אָמְרָה הָאִשָּה, – וְאוּלָם אִם אֹמַר שְׁנֵי דְבָרִים בְּשִׁבְחֲךָ, מֻתָּר לְךָ לָשֶּׁבֶת אֶצֶל הָאֵש בַּמְעָרָה.

– וְאִם תֹּאמְרִי שְׁלשָׁה דְבָרִים? – אָמַר הֶחָתוּל.

– לְעוֹלָם לֹא אֶעֱשֶׂה כָּךְ, – אָמְרָה הָאִשָּה, – וְאוּלָם אִם אֹמַר שְׁלֹשָׁה בְּשִׁבְחֲךָ, מֻתָּר לְךָ לִשְׁתּוֹת אֶת הֶחָלָב הֶחָם וְהַלָּבָן שָׁלֹש פְּעָמִים בְּכָל יוֹם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵּי עוֹלָמִים.

זָקַף הֶחָתוּל גַּבּוֹ כְקֶשֶׁת, וְאָמַר: “עֵדָה הַיְרִיעָה עַל פִּי הַמְּעָרָה, ועֵדָה הָאֵשׁ בִּפְנִים הַמְּעָרָה, וְעֵדִים סִירוֹת־הֶחָלָב הָעוֹמְדִים עַל־יַד הָאֵש, כּי כֵן דִּבְּרָה אוֹיַבְתִּי וְאֵשֶׁת־אוֹיְבִי.” וְהוּא הָלַךְ לוֹ בָּדָד בְּדַרְכּוֹ הַפִּרְאִית בְּתוֹךְ יַעֲרוֹת הַפְּרָאִים הַרְטֻבִּים.

בַּלַּיְלָה הַהוּא, כְּשׁוֹב הָאִישׁ וְהַסּוּס וְהַכֶּלֶב מִצּוּד צַיִד, לֹא הִגִּידָה לָהֶם הָאִשָּׁה אֶת אֲשֶׁר הִצִּיעָה לֶחָתוּל, בְּיָרְאָה פֶּן לֹא יִמְצָא הַדָּבָר חֵן בְּעֵינֵיהֶם.

וְהֶחָתוּל הָלַךְ לוֹ הַרְחֵק־הַרְחֵק וְהִתְחַבֵּא בָּדָד בְּיַעֲרוֹת הַפְּרָאִים הַרְטֻבִּים לְיָמִים רַבִּים, עַד שֶׁשָּׁכְחָה אוֹתוֹ הָאִשָׁה. רַק הָעֲטַלֵּף – הַעֲטַלֵּף הַקָּטָן, הַמְהֻפָּךְ – אֲשֶׁר הָיָה תָלוּי בְתוֹךְ הַמְּעָרָה, יָדַע אֶת מְקוֹם־מַחֲבּוֹאוֹ שֶׁל הֶחָתוּל; וּמִדֵּי עֶרֶב יָעוּף הָעֲטַלֵּף וְיָבִיא לֶחָתוּל חֲדָשׁוֹת מִכָּל מִקְרֶה אֲשֶׁר יִקְרֶה.

עֶרֶב אֶחָד אָמַר הָעֲטַלֵּף: “יֵש תִּינוֹק בַּמְּעָרָה. חָדָש הוּא, וָרוֹד הוּא, שָׁמֵן וְקָטָן, וְהָאִשָׁה מְחַבֶּבֶת אוֹתוֹ מְאֹד.”

– אַה, – אָמַר הֶחָתוּל הַמַּקְשִׁיב – אֲבָל מַה הַתִּינוֹק מְחַבֵּב?

– הוּא מְחַבֵּב דְּבָרִים שֶׁהֵם רַכִּים וְהֵם מְדַגְדֵּגִים – אָמַר הָעֲטַלֵּף. – הוּא מְחַבֵּב דְּבָרִים חַמִּים לְהַחֲנִיקָם בְּתוֹךְ זְרוֹעוֹתָיו, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לִישׁוֹן, הוּא מְחַבֵּב שֶׁיְשַׂחֲקוּ אִתּוֹ. חֲבִיבִים עָלָיו כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

– אַה, – אָמַר הֶחָתוּל הַמַּקְשִׁיב – הִנֵּה הִגִּיעָה שַׁעְתִּי.

לְמָחֲרָת בַּלַּיְלָה הִלֵּך הֶחָתוּל דֶּרֶךְ יַעֲרוֹת הַפְּרָאִים הַרְטֻבִּים, וְהִתְחַבֵּא אֵצֶל הַמְּעָרָה עַד עֵת הַבֹּקֶר; וְהָאִישׁ וְהַכֶּלֶב וְהַסּוּס יָצְאוּ לָצוּד צַיִד. אוֹתוֹ בֹּקֶר הָיְתָה הָאִשָּׁה עֲסוּקָה בְּבִשׁוּל, וְהַתִּינֹוק בָּכָה וְהִפְרִיעַ. עַל כֵּן נָשְׂאָה אוֹתוֹ מִחוּץ לַמְּעָרָה וְנָתְנָה מְלוֹא־כַפּוֹ חַלּוּקֵי אֲבָנִים קְטַנִּים לְשַׂחֵק בָּהֶם. וְעֲדַיִן הַתִּינוֹק בּוֹכֶה.

שָׁלַח הֶחָתוּל אֶת כַּפּוֹ הָרְפוּדָה וְהֶחֱלִיק לוֹ לַתִּינֹוק עַל לֶחֵיוֹ, וְהַתִּינוֹק הִתְחִיל מְמַלְמֵל בְּגִיל, וְהֶחָתוּל הִתְחַכֵּךְ בְּגוּפוֹ אֵצֶל בִּרְכָּיו הַשְּׁמֵנוּת, וּבִזְנָבוֹ דִגְדֵּג לוֹ מִתַּחַת לְסַנְטֵרוֹ. צָחַק הַתִּינוֹק; וְהָאִשָּׁה שָֹמְעָה וְהָיְתָה מְחַיֶּכֶת.

אָמַר הָעֲטַלֵּף הַקָּטָן, הַמְהֻפָּךְ שֶׁהָיָה תָלוּי עַל פִּי הַמְּעָרָה: “הוֹ אֵשֶׁת חַסְדִי וְאִשְׁתּוֹ שֶׁל אִישׁ חַסְדִי וְאֵם בְּנוֹ שֶׁל אִישׁ חַסְדִי, יְצוּר פֶּרֶא מיֵעֲרוֹת הפְּרָאִים מְשַׂחֵק כָּה יָפֶה עִם הַתִּינוֹק שֶׁלָּךְ.”

– הַבְּרָכָה עַל אוֹתוֹ יְצוּר פֶּרֶא, יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה, – אָמְרָה הָאִשָּה, בְּזָקְפָהּ אֶת גַּבָּה, – כִּי אִשָּׁה עֲסוּקָה אֲנִי הַבֹּקֶר, וְהוּא גָמַל לִי חֶסֶד.

בּוֹ בָּרֶגַע וּבוֹ בַדַּק, הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, נָפְלָה יְרִיעַת עוֹר־הַסּוּס הַיְבֵשָׁה שֶׁהָיְתָה תְלוּיָה, זְנָבָהּ לְמַטָּה, עַל פִּי הַמְּעָרָה – ווּשׁ! – וַיְהִי כַאֲשֶׁר הָלְכָה הָאִשָּׁה לְהַרִימּהּ, וְהִנֵּה הֶחָתוּל יוֹשֵׁב לוֹ בְּנַחַת בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה.

– הוֹ אוֹיַבְתִּי וְאֵשֶׁת־אוֹיְבִי וְאֵם אוֹיְבִי, – אָמַר הֶחָתוּל. – אֲנִי הוּא: כִּי אָמַרְתְּ דָּבָר בְּשִׁבְחִי, וְעַתָּה יֵשׁ לִי רְשׁוּת לָשֶׁבֶת בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי־עוֹלָמִים. אֲבָל עֲדַיִן אֲנִי הֶחָתוּל הַמִתְהַלֵּךְ לְבַדִּי, וְכָל הַמְּקוֹמוֹת שָׁוִים בְּעֵינָי.

הָאִשָּׁה כָּעֲסָה בִּמְאֹד מְאֹד, וְהִיא קָפְצָה אֶת שְׂפָתֶיהָ, וְלָקְחָה אֶת הַפֶּלֶךְ שֶׁלָּהּ וְהִתְחִילָה לִטְווֹת.

וְאוּלָם הַתִּינֹוק בָּכָה עַל כִּי הָלַךְ מִמֶּנוּ הֶחָתוּל, וְהָאִשָּׁה לֹא יָכְלָה לְהַרְגִּיעוֹ, כִּי הוּא נֶאֱבַק וּבָעַט בְּרַגְלָיו הַקְּטַנּוֹת וּפָנָיו קָדְרוּ.

– הוֹ אוֹיַבְתִּי וְאֵשֶׁת־אוֹיְבִי וְאֵם אוֹיְבִי, – אָמַר הֶחָתוּל, – קְחִי חוּט מִן הַחוּטִים שֶׁאַתְּ טוֹוָה, וְקִשְׁרִי אוֹתוֹ אֶל גַּלְגַּל הַמַּטְוֶה שֶׁלָּךְ, וְגָרְרִי אוֹתוֹ עַל פְּנֵי הָרִצְפָּה, וְאֶעֱשֶׂה כִּשּׁוּף אֲשֶׁר יַצְחִיק אֶת הַתִּינוֹק צְחוֹק גָּדוֹל, כְּשֵׁם שֶׁהוּא בּוֹכֶה עַכְשָׁו בְּכִי גָּדוֹל.

– כֵּן אֶעֱשֶׂה, – אָמְרָה הָאִשָּה, – כִּי אוֹבֶדֶת עֵצּה אֲנִי, אֲבָל לֹא אֹמַר לְךָ תּוֹדָה עַל זֹאת.

הִיא קָשְׁרָה חוּט אֶל גַּלְגַּל־הַמַּטְוֶה הַקָּטָן, גַּלְגַּל הַחֵמָר, וְגָרְרָה אוֹתוֹ עַל פְּנֵי הָרִצְפָה, וְהֶחָתוּל רָץ אַחֲרָיו, וְהֶחֱלִיק אוֹתוֹ בְּכַפּוֹתָיו, וְהִתְגַּלְגֵּל רֹאשׁ עַל עָקֵב, וּזְרָקוֹ מֵעֵבֶר לִכְתֵפוֹ, וְרָדַף אַחֲרָיו בֵּין רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת, וְעָשָׂה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא מְאַבֵּד אוֹתוֹ, וְשָׁב וְקָפַץ וְשָׁב וְהִתְנַפֵּל עָלָיו, עַד שֶׁהַתִּינוֹק צָחַק צְחוֹק גָּדוֹל כְּשֵׁם שֶׁהָיָה בּוֹכֶה בְּכִי גָּדוֹל, וְהוּא זָחַל אַחֲרֵי הֶחָתוּל וְהִשְׁתַּעֲשַׁע עַל פְּנֵי כָּל רִצְפַּת הַמְּעָרָה, עַד שֶׁעָיַף וְנִרְדַּם כְּשֶׁהֶחָתוּל בִּזְרוֹעוֹתָיו.

– וְעַתָּה, – אָמַר הֶחָתוּל, – אֲזַמֵּר לַתִּינוֹק זֶמֶר אֲשֶׁר יַאֲרִיךְ אֶת שְׁנָתוֹ שָׁעָה אֶחָת. וְהִתְחִיל רוֹטֵן חֶרֶשׁ וּבְקוֹל, בְּקוֹל וְחֶרֶשׁ, עַד שֶׁשָּקַע הַתִּינוֹק בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה.

חִיְּכָה הָאִשָּה בְּהַבִּיטָּה עַל שְׁנֵיהֶם וְאָמֱרָה: “יָפֶה נַעֲשָׂה הַדָּבָר. אָכֵן, פִּקֵּחַ אַתָּה מְאֹד, הוֹ חָתוּל!”

בּוֹ בָרֶגַע וּבוֹ בַדַּק, חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, יָרְדוּ תִמְרוֹת עֲשַׁן־הָאֵשׁ שֶׁבַּפִּנָה מִן הַתִּקְרָה – פּוּף! – וּמִלּאוּ אֶת כָּל חֲלַל הַמְּעָרָה. וַיְהִי כַאֲשֶׁר הִתְנַדֵּף הֶעָשָׁן, וְהִנֵּה הֶחָתוּל יוֹשֵׁב לוֹ יְשִׁיבַת נֹעַם וְנַחַת אֵצֶל הָאֵשׁ.

– הוֹ אוֹיַבְתִּי וְאֵשֶׁת־אוֹיְבִי וְאֵם אוֹיְבִי, – אָמַר הֶחָתוּל. – אֲנִי הוּא; כִּי אָמַרְתְּ דָּבָר שֵׁנִי בְּשִׁבְחִי, וְעַתָּה יֵשׁ לִי רְשׁוּת לָשֶׁבֶת עַל יַד הָאֵשׁ הַחַמָּה בְּפִנַּת הַמְּעָרָה לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי־עוֹלָמִים. אֲבָל עֲדַיִן אָנֹכִי הֶחָתוּל הַמִּתְהַלֵּךְ לְבַדּי, וְכָל הַמְּקוֹמוֹת שָׁוִים בְּעֵינָי.

כָּעֲסָה הָאִשָּׁה כַּעַס גָּדוֹל בִּמְאֹד־מְאֹד, וְהִיא סָתְרָה אֶת שַׁעֲרוֹתֶיה, וְהוֹסִיפָה עֵצִים עַל הָאֵש, וְהוֹצִיאָה אֶת עֶצֶם־הַכָּתֵף הָרְחָבָה, עֶצֶם־הַכֶּבֶש, וְהִתְחִילָה עוֹשָׂה כִּשׁוּף אֲשֶׁר יִמְנַע אוֹתָהּ מֵאֱמוֹר דָּבָר שְׁלִישִׁי בְּשֶׁבַח הֶחָתוּל. לֹא הָיָה זֶה כִּשׁוּף בְּשִׁיר, חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, כִּי אִם כִּשׁוּף־חֶרֶשׁ, וְסוֹף־סוֹף נֶעֶשְׂתָה הַמְּעָרָה כָּל־כַּךְ חֲרִישִׁית עַד שֶׁזָּחַל וְיָצָא בֶּן־עַכְבָּר פָּעוּט־קְטַנְטַן מִתּוֹך פִּנָּה וְרָץ עַל פְּנֵי הָרִצְפָּה.

– הוֹ אוֹיַבְתִּי וְאֵשֶׁת־אוֹיְבִי וְאֵם אוֹיְבִי, הַאִם עַכְבָּר קָטָן זֶה הוּא חֵלֶק מִן הַכִּשׁוּף שֶׁלָּךְ?

– אוֹי! שֶׁבֶר! לֹא, לֹא! – אָמְרָה הָאִשָּה, וְהִיא זָרְקָה אֶת עֶצֶם־הַכָּתֵף, וְקָפְצָה עַל הַשְּׁרַפְרָף אֲשֶׁר עָמַד לִפְנֵי הָאֵשׁ, וְהִיא קָלְעָה וְהֵרִימָה אֶת שְׂעַר־רֹאשָׁהּ מַהֵר־מַהֵר, פֶּן יַעֲלֶה הָעַכְבָּר בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ.

– אַה – אָמַר הֶחָתוּל בִּרְאוֹתוֹ זֹאת, – וּבְכֵן, עַכְבָּר זֶה לֹא יַזִּיק לִי אִם אֶטְרֹף אוֹתוֹ?

– לֹא – אָמְרָה הָאִשָּׁה בְּקָלְעָהּ אֶת שַׂעֲרוֹתֶיהָ, – אֱכוֹל אוֹתוֹ מַהֵר, וּלְעוֹלָם אַחֲזִיק טוֹבָה לָךְ.

קָפַץ הֶחָתוּל קְפִיצָה אַחַת, וְתָפַשׂ אֶת הָעַכְבָּר הַקָּטָן. אָמְרָה הָאִשָּׁה: “רַב־תּוֹדוֹת לָךְ. אֲפִילוּ הַיְדִיד הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ מָהִיר כָּמוֹךָ לִלְכֹּד עַכְבָּרִים קְטָנִּים. אָכֵן, חָכַמְתָּ מְאֹד.”

בּוֹ בָּרֶגַע וּבוֹ בַדַק, הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, הִתְפַּלֵּץ סִיר־הֶחָלָב אֲשֶׁר עָמַד עַל־יַד הָאֵשׁ וְנִבְקַע לִשְׁנַיִם – פּוּט! - וַיְהִי כַאֲשֶׁר קָפְצָה וְיָרְדָה הָאִשָּׁה מִן הַשְּרַפְרָף, וְהִנֵּה הֶחַתוּל מְלַקֵּק אֶת הֶחָלָב הֶחָם וְהַלָּבָן מֵאַחַד הַחֲרָסִים הַשְּׁבוּרִים.

– הוֹ אוֹיַבְתִּי וְאֵשֶׁת־אוֹיְבִי וְאֵם אוֹיְבִי, – אָמַר הֶחָתוּל. – אֲנִי הוּא: כִּי אָמַרְתְּ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים בְּשִׁבְחִי, וְעַתָּה יֵשׁ לִי רְשׁוּת לִשְׁתּוֹת אֶת הֶחָלָב הֶחָם וְהַלָּבָן שָׁלֹש פְּעָמִים בְּכֹל יוֹם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי־עוֹלָמִים. אֲבָל עֲדַיִן אֲנִי הֶחָתוּל הַמִּתְהַלֵּךְ לְבַדּוֹ, וְכָל הַמְּקוֹמוֹת שָׁוִים בְּעֵינָי.

צָחֲקָה הָאִשָּׁה, וְהִגִּישָׁה לֶחָתוּל קְעָרָה מְלֵאָה מִן הֶחָלָב הֶחָם וְהַלָּבָן, וַתֹּאמַר, “הוֹ חָתוּל, רוֹאֶה אֲנִי כִּי חָכַמְתָּ כְּבֵן־אָדָם, אֲבָל זְכוֹר כִּי עוֹד לֹא יָדוּעַ אִם יַסְכִּימוּ לְכֹל זֶה הָאִישׁ וְהַכֶּלֶב, וְאֵינֶנִּי יוֹדַעַת מַה יַּעֲשׂוּ הֵם לִכְשֶׁיַּגִּיעוּ הַבָּיְתָה”.

– מַה לִי וְלָהֵם – אָמַר הֶחָתוּל, – יֵש לִי מְקוֹמִי בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה אֵצֶל הָאֵשׁ, וְיֵשׁ לִי חֲלָבִי הֶחָם וְהַלָּבָן שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּכֹל יוֹם, וְלֹא אִכְפַּת לִי מַה יַעֲשׂוּ הָאִישׁ וְהַכֶּלֶב.

אוֹתוֹ עֶרֶב, כְּבוֹא הָאִישׁ וְהַכֶּלֶב אֶל תּוֹך הַמְּעָרָה, סִפְּרָה לָהֶם הָאִשָּׁה אֶת הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרְתָה עִם הֶחָתוּל; וְהֶחָתוּל יָשַׁב לוֹ עַל־יַד הָאֵשׁ וְחִיֵּךְ. אָמַר הָאִישׁ: “כֵּן, אֲבָל הוּא לֹא כָרַת בְּרִית לֹא עִמִּי, וְלֹא עִם כָּל אִישׁ הָגוּן הַקָּם אַחֲרַי”. פָּשַׁט אֶת שְׁנֵי מַגָּפֵי־הָעוֹר שֶׁלּוֹ, לָקַח אֶת קַרְדֻּמּוֹ הַקָּטָן, קַרְדּוֹם־הָאֶבֶן (בְּיַחַד, שְׁלֹשָׁה הֵם), הֵבִיא גֶזֶר־עֵץ וְגַרְזֶן (הֲרֵי חֲמִשָּׁה), הֶעֱמִיד אוֹתָם בְּשׁוּרָה, וְאָמַר: וְעַתָּה, נַעֲשֶׂה אֶת הַחוֹזֶה שֶׁלָּנוּ: “אִם אֵין אַתָּה צָד עַכְבָּרִים בִּהְיוֹתְךָ בַּמְּעָרָה לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי־עוֹלָמִים, אֶזְרוֹק בְּךָ אֶת חֲמֵשֶׁת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּל פַּעַם שֶׁאֶרְאֶה אוֹתְךָ וְכֵן יַעֲשֶׂה כָּל אִיש הָגוּן הַקָּם אַחֲרַי.”

– אַה, – אָמְרָה הָאִשָּׁה, – חָתוּל חָכָם הוּא, אֲבָל אֵין חָכְמָתוֹ מַגַּעַת לְחָכְמַת אִישִׁי.

הֶחָתוּל מָנָה אֶת חֲמֵשֶׁת הַדְּבָרִים, וְהֵם נִרְאוּ מְגֻשָּׁמִים בְּיוֹתֵר, וְאָמַר: “אָצוּד עַכְבָּרִים בִּהְיוֹתִי בַּמְּעָרָה לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי־עוֹלָמִים; אֲבָל עֲדַיִן אֲנִי הֶחָתוּל הַמִּתְהַלֵּךְ לְבַדִּי, וְכָל הַמְּקוֹמוֹת שָׁוִים בְּעֵינָי.”

– לֹא בְּשָׁעָה שֶׁאָנֹכִי עִמְּךָ, – אָמַר הָאִישׁ. אִלּוּ הֶחֱרַשְׁתָ וְלֹא אָמַרְתָּ אֶת אֲמָרֶיךָ אֵלֶּה, כִּי אָז הָיִיתִי גוֹנֵז אֶת הַדְּבָרִים לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי־עוֹלָמִים; אֲבָל עַתָּה אֶזְרוֹק בְּךָ אֶת שְׁנֵי מַגָּפַי וְאֶת קַרְדֻּמִּי הַקָּטָן, קַרְדּוֹם הָאֶבֶן (בְּיַחַד שְׁלֹשָׁה הֵם), בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֶפְגָּשְׁךָ, וְכֵן יַעֲשֶׂה כָּל אִיש הָגוּן הַקָּם אַחֲרַי.

אָמַר הַכֶּלֶב: “חַכֵּה רֶגַע. הוּא לֹא כָרַת בְּרִית לֹא אִתִּי וְלֹא עִם כָּל כֶּלֶב הָגוּן אֲשֶׁר יָקוּם אַחֲרָי.” וְהוּא חָשַׂף אֶת שִׁנַּיו, וְאָמַר: “אִם אֵין אַתָּה טוֹב לַתִּינוֹק בְּעֵת שֶׁאֲנִי בַּמְּעָרָה, אֶרְדֹף אַחֲרֶיךָ לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי־עוֹלָמִים עַד שֶׁאֶתְפֹּשׂ אוֹתְךָ, וְאַך תִּפֹּל בְּיָדִי, אֲשַׁלַּח בְּךָ אֶת שִׁנַּי. וְכֵן יַעֲשֶׂה כָּל כֶּלֶב הָגוּן הַקָּם אַחֲרַי.”

– אַה, – אָמְרָה הָאִשָּׁה, – חָתוּל חָכָם הוּא, אֲבָל אֵין חָכְמָתוֹ מַגַּעַת לְחָכְמַת הַכֶּלֶב."

הֶחָתוּל מָנָה אֶת שִׁנֵי הַכֶּלֶב, וְהֵן נִרְאוּ מְחֻדָּדוֹת בְּיוֹתֵר, וְאָמַר: “אֶהְיֶה טוֹב לַתִּינֹוק בְּעֵת שֶׁאֲנִי בַּמְּעָרָה, אִם אֵין הוּא מוֹשֵׁך אֶת זְנָבִי יוֹתֵר־מִדַּי בְּחָזְקָה - לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי־עוֹלָמִים. אֲבָל עדיִן אֲנִי הֶחָתוּל הַמִּתְהַלֵּךְ לְבַדִּי, וְכָל הַמְּקוֹמוֹת שָׁוִים בְּעֵינָי.”

– לֹא בְשָׁעָה שֶׁאֲנֹכִי עִמְּךָ, – אָמַר הַכֶּלֶב – אִלּוּ הֶחֱרַשְׁתָּ וְלֹא אָמַרְתָּ אֶת אֲמָרֶיךָ אֵלֶּה, הָיִיתִי קוֹפֵץ אֶת פִּי לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי־עוֹלָמִים, אֲבָל עַתָּה אֶרְדֹּף אוֹתְךָ עַד שֶׁתְּטַפֵּס וְתַעֲלֶה עַל עֵץ כָּל פַּעַם שֶׁאֶרְאֶךָּ. וְכֵן יַעֲשֶׂה כָּל כֶּלֶב הָגוּן הַקָּם אַחֲרַי.

אָז זָרַק הָאִישׁ אֶת שְׁנֵי מַגָּפַיו וְאֶת קַרְדֻּמּוֹ הַקָּטָן, קַרְדּוֹם הָאֶבֶן (בְּיַחַד שְׁלֹשָׁה הֵם) עַל הֶחָתוּל, וְהֶחָתוּל בָּרַח מִן הַמְּעָרָה, וְהַכֶּלֶב רָדַף אַחֲרָיו עַד שֶׁטִּפֵּס וְעָלָה עַל עֵץ; וּמֵאָז וְעַד הַיוֹם הַזֶּה, הוּ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, יִהְיוּ שְׁלֹשָׁה גְּבָרִים מִכָּל חֲמִשָּׁה זוֹרְקִים חֲפָצִים בְּחָתוּל מִדֵּי פָּגְעָם בּוֹ, וְכָל כֶּלֶב הָגוּן יִרְדֹּף אַחֲרֵי חָתוּל עַד שֶׁיְטַפֵּס וְיַעֲלֶה עַל עֵץ. אֲבָל הֶחָתוּל, אַף הוּא שׁוֹמֵר אֶת הַבְטָחָתוֹ: הוֹרֵג עַכְבָּרִים, וְטוֹב הוּא לַתִּינוֹקוֹת בִּהְיוֹתוֹ בַבָּיִת, אִם אֵין הֵם מוֹשְׁכִים אֶת זְנָבוֹ יוֹתֵר־מִדַּי בְּחָזְקָה.

וְאוּלָם, אַחֲרֵי עֲשׂוֹתוֹ זֹאת, וּבֵין פֶּרֶק לְפֶרֶק, וּבְשָׁעָה שֶׁהַלְּבָנָה עוֹלָה וְהַלַּיִלָה בָא, עֲדַיִן הוא הֶחָתוּל הַמִּתְהַלֵּךְ לְבַדּוֹ, וְכָל הַמְּקוֹמוֹת שָׁוִים בְּעֵינָיו. אָז יֵצֵא אֶל ְיַעֲרוֹת הַפְּרָאִים וְהָרְטֻבִּים אוֹ עַל הַגַּגּוֹת הַשּׁוֹמְמִים וְהָרְטֻבִּים, כְּשֶׁהוּא מְנַעֲנֵעַ אֶת זְנָבוֹ פֶּרֶא וּמִתְהַלֵּךְ בָּדַד בְּדַרְכּוֹ הַפִּרְאִית.

לְפָנִים בַּיָּם – הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי – חַי לִוְיָתָן, וְהוּא אָכַל דָּגִים. הוּא אָכַל אֶת דַּג-הַכּוֹכָב ¹ וְאֶת דַּג-הָרֵכָב, וְאֶת דַּג הַפְּלוּסִין וְאֶת דַּג-הַבֻּלְבֻּסִין, וְאֶת דַּג-הַדּוֹאַר עִם אִשְׁתּוֹ יְפַת-הַתּוֹאַר, וְאֶת הַכּוּפִיָּה וְהַשִּׁבּוּטִיָּה, וְאֶת הַצְּלוֹפָח הַחֲלַקְלַק הַמִּתְעַקֵּל וּמִתְפַּתֵּל. אֶת כָּל הַדָּגִים שֶׁמָּצָא בְכָל הַיַּמִּים אָכַל מְלֹא-פִיו – כָּכָה – עַד שֶׁלִּבְסוֹף נִשְׁאַר בַּיָּם רַק דָּג קָטָן אֶחָד, הוּא דַג-חַכִּימָא, וְהוּא שָׂחָה תָמִיד מֶרְחַק-מַה מֵאֲחוֹרֵי אָזְנוֹ הַיְמָנִית שֶׁל הַלִּוְיָתָן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנָּזֵק. אוֹתָהּ שָׁעָה עָמַד הַלִּוְיָתָן עַל זְנָבוֹ וְאָמַר: “רָעֵב אָנֹכִי.” אָמַר לוֹ דַג-חַכִּימָא הַקָּטָן בּקוֹל-דְּמָמָה: “הוֹ, שׁוֹכֵן יַמִּים נְדִיב-לֵב וּמְרוֹמָם, הֲטָעַמְתָּ מִיָּמֶיךָ טַעַם אָדָם?”

– לֹא, – אָמַר הַלִּוְיָתָן. – לְמַה זֶּה דוֹמֶה? – טוֹב-טוֹב הוּא, – אָמַר דַּג-חַכִּימָא הַקָּטָן, – אֶלָּא שֶׁהוּא קְצַת מְאֻגְרָף. – אִם כֵּן, הָבֵא לִי וְאֶטְעַם מִמֶּנּוּ, – אָמַר הַלִּוְיָתָן, הִכָּה בִזְנָבוֹ עַד שֶׁהַיָּם הָמָה וְרָתַח סְבִיבוֹתָיו. – אֶחָד מֵהֶם יַסְפִּיק לְךָ כְּדֵי סְעֻדָּה אַחַת. – אָמַר דַּג-חַכִּימָא. – אִם תִּשְׂחֶה לקו-הָרוֹחַב חֲמִשִּׁים צָפוֹנָה, וּלְקַו-הָאוֹרֶךְ אַרְבָּעִים מַעֲרָבָה (כָּל זֶה כִּשּׁוּף הוּא) תִּמְצָאֵהוּ יוֹשֵׁב עַל גַּב רַפְסוֹדָה וּבְלֵב הַיָּם, וְאֵין הוּא לוֹבֵשׁ אֶלָּא מִכְנְסֵי-בַד כְּחֻלִּים וְזוּג קִשּׁוּרֵי-מִכְנָסַיִם (אַל נָא תִּשְׁכְּחוּ אֶת קִשּׁוּרֵי-הַמִּכְנָסַיִם, הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי!), וְיֵשׁ לוֹ אוֹלָר, וְהוּא סַפָּן שֶׁנִטְרְפָה סְפִינָתוֹ בַּיָּם, וּלְמַעַן הַצֶּדֶק וְהָאֱמֶת, עָלַי לְהוֹדִיעַ לְךָ שֶׁהוּא אִישׁ רַב-בִּינוֹת עַד אֵין סוֹף וַחֲכַם-תַּחְבּוּלוֹת עַד אֵין חֵקֶר.

שָׂחָה וְשָׂחָה הַלִּוְיָתָן בְּכָל כֹּחוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְקַו-הָרוֹחַב חֲמִשִּׁים צָפוֹנָה, וּלְקַו-הָאוֹרֶךְ אַרְבָּעִים מַעֲרָבָה. וְשָׁם, עַל גַּב רַפְסוֹדָה וּבְלֵב הַיָּם, כְּשֶׁאֵינוֹ לוֹבֵשׁ אֶלָּא מִכְנְסֵי-בַד כְּחֻלִּים וְזוּג קִשּׁוּרֵי-מִכְנָסַיִם (עֲלֵיכֶם לִזְכּוֹר בְּיִחוּד אֶת קִשּׁוּרֵי-הַמִּכְנָסַיִם, חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי!), וּבְיָדוֹ אוֹלָר, מָצָא סַפָּן אֶחָד, יָחִיד וּמְיֻחָד, שֶׁנִּטְרְפָה סְפִינָתוֹ בַּיָּם, וְהוּא יוֹשֵׁב בָּדָד וְגוֹרֵר בְּהוֹנוֹת רַגְלָיו בְּתוֹךְ הַמַּיִם. (אִמָּא שֶׁלּוֹ נָתְנָה לוֹ רְשׁוּת לְכָךְ, וּבְלֹא רְשׁוּת אִמָּא שֶׁלוֹ לֹא הָיָה עוֹשֶׂה זֹאת, כִּי הוּא אִישׁ רַב-בִּינוֹת עַד אֵין סוֹף וַחֲכַם-תַּחְבּוּלוֹת עַד אֵין חֵקֶר.)

פָּעַר הַלִּוְיָתָן אֶת פִּיו אֲחוֹרַנִית-אֲחוֹרַנִית עַד שֶׁכִּמְעַט נָגַע פִּיו בִּזְנָבוֹ, וּבָלַע אֶת הַסַּפָּן שֶׁנִטְרְפָה סְפִינָתוֹ בַּיָּם עִם הַרַפְסוֹדָה שֶׁיָּשַׁב עָלֶיהָ, וְעִם מִכְנְסֵי-הַבַּד הַכְּחֻלִּים אֲשֶׁר לוֹ, וְעִם קִשּׁוּרֵי הַמִּכְנָסַיִם (לְמַעַן הַשֵּׁם, אַל תִּשְׁכְּחוּ אֶת קִשּׁוּרֵי הַמִּכְנָסַיִם), וְגַם אֶת הָאוֹלָר – אֶת כָּל אֵלֶּה בָּלַע עָמוֹק עָמוֹק לִפְנַי-וְלִפְנִים בְּתוֹךְ מִזְנוֹנָיו הַחַמִּים וְהָאֲפֵלִים. אָז קִשְׁקֵשׁ בִּשְׂפָתָיו – כָּכָה, וְהִתְגַּלְגֵּל שְׁלשָׁה גִלְגּוּלִים עַל זְנָבוֹ.

וְהַסַּפָּן, שֶׁהוּא אִישׁ רַב-בִּינוֹת עַד אֵין סוֹף וַחֲכַם-תַּחְבּוּלוֹת עַד אֵין חֵקֶר, כֵּיוָן שֶׁמָּצָא עַצְמוֹ בֶאֱמֶת וּבְתָמִים לִפְנַי-וְלִפְנִים בְּתוֹךְ מִזְנוֹנָיו הַחַמִּים וְהָאֲפֵלִים שֶׁל הַלִּוְיָתָן, מִיַּד הִתְחִיל מְדַלֵּג וּמְפַלֵּג, רוֹחֵף וְדוֹחֵף, מְקַפֵּץ וּמְנַפֵּץ, מְיַלֵּל וּמְקַלֵּל, דּוֹחֶה וּבוֹכֶה, שׂוֹרֵט וְחוֹרֵת, חוֹקֵק וְרוֹקֵק, רוֹמֵס וְחוֹמֵס, מְנַקֵּשׁ וּמְקַשְׁקֵשׁ, וְיָצָא בִמְחוֹל-טֵרוּף בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שוּם בְּרִיָּה רוֹקֶדֶת שָׁם, עַד שֶׁהַלִּוְיָתָן, בְּלֹא שׁוּם גֻּזְמָה, הִרְגִּישׁ שֶׁמַּר לוֹ וְצַר לוֹ בִּמְאֹד-מְאֹד.

אָמַר אֶל דַּג-חַכִּימָא: “אָדָם זֶה הוּא מְאֻגְרָף בְּיוֹתֵר. וְחוּץ מִזֶּה, הוּא מֵבִיא אוֹתִי לִידֵי גֵהוּק. מָה אֶעֱשֶׂה?”

– אְֵמוֹר לוֹ וְיֵצֵא, – אָמַר דַּג-חַכִּימָא.

צָעַק הַלִּוְיָתָן לְתוֹךְ לוֹעַ עַצְמוֹ אֶל הַסַּפָּן שֶׁנִּטְרְפָה סְפִינָתוֹ בַּיָּם: צֵא וְהִתְנַהֵג יָפֶה. אֲנִי מְגַהֵק.

– לֹא, לֹא! – אָמַר הַסַּפָּן. – לֹא כָּךְ. – רְצוֹנִי הַהֵפֶךְ הַגָּמוּר מִזֶּה. הֲבִיאֵנִי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי, אֶל הַסְּלָעִים הַלְּבָנִים שֶׁל אַלְבִּיּוֹן (אַלְבִּיּוֹן, הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, הִיא אַנְגְּלִיָּה) וַאֲעַיֵּן בַּדָּבָר. וְהוּא הִתְחִיל מְרַקֵּד עוֹד יוֹתֵר מִשֶּׁרָקַד קֹדֶם.

– מוּטָב שֶׁתְּבִיאֵהוּ אֶל בֵּיתוֹ, – אָמַר דַּג-חַכִּימָא אֶל הַלִּוְיָתָן. – הָיִיתִי צָרִיךְ לְהַזְהִירְךָ שֶׁהוּא אִישׁ רַב-בִּינוֹת עַד אֵין סוֹף וַחֲכַם-תַּחְבּוּלוֹת עַד אֵין חֵקֶר.

וְהַלִּוְיָתָן שָׂחָה וְשָׂחָה וְשָׂחָה, בִּשְׁנֵי סְנַפִּירָיו וּבִזְנָבוֹ; הוּא מִהֵר לִשְׂחוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יָכוֹל בִּגְלַל גֵּהוּקָיו. וְלִבְסוֹף רָאָה אֶת אַרְצוֹ וְאֶת מוֹלַדְתּוֹ שֶׁל הַסַּפָּן וְאֶת סַלְעֵי אַלְבִּיּוֹן הַלְּבָנִים, רָץ וְעָלָה עַד חֲצִי-גוּפוֹ עַל הַחוֹף, פָּעַר אֶת פִּיו לִרְוָחָה-לִרְוָחָה, וְאָמַר: “כַּאן יוֹצְאִים וְעוֹבְרִים מִמְסִלַּת וִינְטְשֶׁסְטֶר בַּדֶּרֶךְ בּוֹאֲךָ פִיטְשְׁבּוּרְגָה.” וְאַךְ הָגָה אֶת הָאוֹתִיּוֹת פִיטְשְׁ, עָמַד וְיָצָא לוֹ הַסַּפָּן מִפִּיו, כְּמִי שֶׁמְּטַיֵּל לוֹ לַהֲנָאתוֹ. וְאוּלָם, בִּזְמַן שֶׁהַלִּוְיָתָן עֲדַיִן הָיָה שׂוֹחֶה, לָקַח זֶה הַסַּפָּן, שֶׁהָיָה אִישׁ רַב-בִּינוֹת עַד אֵין סוֹף וַחֲכַם-תַּחְבּוּלוֹת עַד אֵין חֵקֶר, אֶת אוֹלָרוֹ, עָמַד וְחִתֵּךְ אֶת רַפְסוֹדָתוֹ לִשְׂבָכָה קְטַנָּה וּמְרֻבַּעַת, קִשֵּׁר אוֹתָהּ קַשֵּׁר הֵיטֵב בְּקִשּׁוּרֵי-מִכְנָסָיו (וְעַתָּה תָבִינוּ לָמָּה לֹא נְתַתִּיכֶם לִשְׁכּוֹחַ אֶת קִשּׁוּרֵי הַמִּכְנָסַיִם), סָחַב אֶת הַשְּׂבָכָה אֶל תּוֹךְ לוֹעַ הַלִּוְיָתָן, שָׁם הֶעֱמִיד אוֹתָהּ וְהִדֵּק אוֹתָהּ יָפֶה-יָפֶה, וְשָׁם הִיא דְבוּקָה וְעוֹמֶדֶת עַד הַיּוֹם הַזֶּה! אָז הִקְרִיא אֶת הַפִּזְמוֹן הַזֶּה, וְכֵיוָן שֶׁלֹא שְׁמַעְתֶּם אוֹתוֹ מִימֵיכֶם, הָבָה וְאַשְׁמִיעוֹ לָכֶם:

שְׂבָכָה זֹה תְּסַבְּכֶךָ,

תִּמְנַע מָזוֹן מִגַּרְגַּרְתֶּךָ!

כִּי זֶה הַסַּפָּן גַּם קוֹסֵם וּנְבוֹן-לַחַשׁ הָיָה. וְהוּא יָצָא וְדָרַךְ עַל חַלּוּקֵי-הָאֲבָנִים שֶׁבַּחוֹף, וְהָלַךְ הַבַּיְתָה אֶל אִמָּא שֶׁלּוֹ, זוֹ שֶׁנָּתְנָה לוֹ רְשׁוּת לִגְרוֹר אֶת בְּהוֹנוֹת רַגְלָיו בְּתוֹךְ הַמָּיִם. וְהוּא נָשָׂא אִשָּׁה, וְאִתָּהּ הוּא רוֹאֶה חַיִים וְשָׁלוֹם וְטוֹבָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וְגַם הַלִּוְיָתָן לָקַח לוֹ אִשָּׁה מִבְּנֵי-מִינוֹ. וְאוּלםָ מִנִּי אָז, אוֹתָהּ שְׂבָכָה שֶׁבְּפִיו, שֶׁלֹּא יָכוֹל לֹא לְהָקִיא אוֹתָהּ וְלֹא לִבְלוֹעַ, – מוֹנַעַת אוֹתוֹ מֵאֱכוֹל כָּל דָּבָר חוּץ מִדָּגִים קְטַנִּים שֶׁבִּקְטַנִּים. וּלְפִיכָךְ אֵין הַלִּוְיְתָנִים שֶׁבְּיָמֵינוּ נוֹהֲגִים לֶאֱכוֹל אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וּנְעָרִים וּנְעָרוֹת וָטַף.

וְדַג-חַכִּימָא הַקָּטָן הָלַךְ וְנִתְחַבֵּא תַּחַת סַף-הַדֶּלֶת שֶׁל קַו-הַמַּשְׁוֶה. יָרֹא יָרֵא, פֶּן יִכְעַס עָלָיו הַלִּוְיָתָן.

וְהַסַּפָּן לָקַח אֶת אוֹלָרוֹ אִתּוֹ הַבַּיְתָה. בְּצֵאתוֹ עַל חַלּוּקֵי-הָאֲבָנִים שֶׁבַּחוֹף, הָיָה לָבוּשׁ אוֹתָם הַמִּכְנָסַיִם הַכְּחֻלִּים. וְקִשּׁוּרֵי-מִכְנָסַיִם לֹא הָיוּ לוֹ, כִּי עַל כֵּן קִשֵּׁר בָּהֶם אֶת הַשְּׂבָכָה בִהְיוֹתוֹ בִמְעֵי הַלִּוְיָתָן. וְהַסּפּוּר הַזֶּה תַּם וְנִשְׁלַם.

בַּיָּמִים הַקְּדוּמִים, כְּשֶׁהַכֹּל הָלַךְ לְמֵישָׁרִים, הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, שָׁכַן לוֹ הַנָּמֵר בְּמָקוֹם הַנִּקְרָא הַוֶּלְדְּ הַגָּבוֹהַּ וְשָׁמֹר וְזָכֹר, שֶׁזֶּה לֹא הָיָה לֹא הַוֶּלְדְּ הַשָּׁפֵל וְלֹא וֶּלְדְּ-הַשִּׂיחִים וְלֹא הַוֶּלְדְּ הֶחָמוּץ, אֶלָא דַוְקָא הַוֶּלְדְּ הַגָּבֹהַּ, הַשּׁוֹמֵם, הֶחָם וְהַנּוֹצֵץ בְּאוֹר צַחְצָחוֹת, אֲשֶׁר שָׁם רַק חוֹל וּסְלָעִים, כְּעֵין הַחוֹל וְאֵין צֶמַח זוּלָתִי מִלְמוּלֵי-עֵשֶׂב צְהַבְהַבִּים כַּחוֹל. וְרָעוּ שָׁם הַגִּ’ירַף וְהַזֵיבְּרָה, וְהָאִילַנְדְּ, וְהַקוּדוּ, וְהַהַרְטִיבִּיסְטְ (אֵלֶּה הֵם בְּקֵרוּב כְּמוֹ הַזֶּמֶר, הַיַּחְמוּר וְהַדִּישׁוֹן, הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי), וְכֻלָּם הָיוּ צְהַבְהַבִּים-שְׁחַמְחַמִּים כַּחוֹל אַךְ הַנָּמֵר הָיָה צְהַבְהַב-שְׁחַמְחַם-כַּדּוֹמֶה-לַחוֹל יוֹתֵר מִכֻּלָּם, יְצוּר חֲתוּלְתָּנִי הַהוֹלֵם כְּחוּט-הַשַּׂעֲרָה אֶת הַצֶּבַע הְשְּׁחַמְחַם-אֲפַרְפַּר-צְהַבְהַב אֲשֶׁר לוֶּלְדְּ הַגָּבֹהַּ. וְהָיָה הַדָּבָר רַע מְאֹד לגִּ’ירַף ולזֵיבְּרָה וְלַשְּׁאָר; כִּי הוּא הָיָה רוֹבֵץ עַל יַד סֶלַע שֶׁכֻּלּוֹ צְהַבְהַב-שְׁחַמְחַם-אֲפַרְפַּר אוֹ עַל יַד מִלְמוּל-עֵשֶׂב, וּמִדֵּי עָבַר עַל פָּנָיו הַגִּ’ירַף אוֹ הַזֵיבְּרָה אוֹ והָאִילַנְדְּ אוֹ הַקוּדוּ אוֹ תְאוֹ-הַיַּעַר אוֹ תְאוֹ-הַבִּצָּה, הָיָה קוֹפֵץ עֲלֵיהֶם וּמַקְפִּיץ מֵהֶם אֶת חַיֵּיהֶם. אָכֵן כָּךְ הָיָה עוֹשֶׂה! וְהָיָה שָׁם גַּם כּוּשִׁי וְלוֹ קֶשֶׁת וְחִצִּים (וּבַיָּמִים הָהֵם הָיָה זֶה אָדָם שֶׁכֻּלּוֹ אֲפַרְפַּר-שְׁחַמְחַם-צְהַבְהַב), וְהוּא שָׁכַן יַחַד עִם הַנָּמֵר בוֶּלְדְּ הַגָּבֹהַּ. וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם יוֹצְאִים יַחְדָּו לָצוּד צַיִד – הַכּוּשִׁי בְּקַשְׁתּוֹ וְחִצָּיו, וְהַנָּמֵר אַךְ וְרַק בְּשִׁנָּיו וְצִפָּרְנָיו – עַד שֶׁלֹּא יָדְעוּ הַגִּ’ירַף וְהָאִילַנְדְּ וְהַקוּדוּ וְהַקַּוַּגָּה וְכָל הַשְּׁאָר לְאֵיזֶה צַד יִקְפֹּצוּ. קָפְצוּ לְצַד זֶה, נָפְלוּ בְיַד הַכּוּשִׁי, קָפְצוּ לְצַד זֶה, נָפְלוּ בְיַד הַנָּמֵר. כֵּן הָיָה, הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי!

לְאַחַר עִדָּן וְעִדָּנִים (מְאֹד הָיוּ הַיְצוּרִים מַאֲרִיכִים יָמִים בַּדּוֹרוֹת הָהֵם) לִמְדוּ לְהִתְרַחֵק מִכָּל דָּבָר הַדּוֹמֶה לְנָמֵר, לְכוּשִׁי וּלְאַט-לְאַט – הַגִּ’ירַף הִתְחִיל בְּכַךְ, כִּי רַגְלָיו הָיוּ אֲרֻכּוֹת מִשֶּׁל כֻּלָּם – יָצְאוּ אֶת הַוֶּלְדְּ הַגָּבֹהַּ. הֵם נָעוּ וְנָדוּ יָמִים עַל יָמִים עַד שֶׁבָּאוּ אֶל יַעַר גָּדוֹל, מָלֵּא וְגָדוּשׁ עֵצִים וְשִׂיחִים בִּצְלָלִים עֲקֻדִּים -נְקֻדִּים-וּבְרֻדִּים וּטְלוּאִים וַחֲבַרְבָּרִים, וְשָׁם הִתְחַבָּאוּ. וּמִקֵּץ יָמִים וְשָׁנִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵם עָמָדוּ חֶצְיָם בַּצֵּל וְחֶצְיָם בַּשֶּׁמֶשׁ, וּמִפְּנֵי שֶׁגָּלְשׁוּ וְצָנְחוּ עֲלֵיהֶם צִלְלֵי עֵצִים חֲלַקְלַקִּים-מַחֲלִיקִים, נַעֲשָׂה הַגִּ’ירַף חֲבַרְבָּר, וְהַזֵיבְּרָה נֶעֱשְׂתָה עֲקֻדָּה, וְהָאִילַנְדְּ וְהַקוּדוּ הִתְקַדְּרוּ מְעַט וְעַל גַּבָּם כְּמוֹ עַל גֶּזַע-עֵץ, נִרְאוּ קַוִּים אֲפֹרִים עֲקַלְקַלִּים, וְאָז, אֲפִילוּ אִם שָׁמַעְתָּ אוֹתָם וְהֵרַחְתָּ אוֹתָם, אַךְ לְעִתִּים רְחוֹקוֹת יָכֹלְתָּ לִרְאוֹתָם. מָתַי? בְּשָׁעָה שֶּׁיָּדַעְתָּ אֵיפֹה לְהִסְתַּכֵּל. הֵם שָׂבְעוּ רָב-עֹנֶג בְּצִלְלֵי הַיַּעַר שֶׁכֻּלָּם נְקֻדִּים-חֲבַרְבָּרִים, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהַנָּמֵר וְהַכּוּשִׁי רָצוּ עַל פְּנֵי הַוֶּלְדְּ הַגָּבֹהַּ מִבַּחוּץ. תְּמֵהִים וּמִשְׁתָּאִים אָנָה הָלְכוּ סְעֻדּוֹת -שַׁחֲרִית וּסְעֻדּוֹת -צָהֳרָיִם וּסְעֻדּוֹת -מִנְחָה שֶׁלָּהֶם. לִבְסוֹף נַעֲשׂוּ כָּל-כַּךְ רְעֵבִים עַד שֶׁאָכְלוּ עַכְבְּרָנִים וְחִפּוּשִׁיּוֹת וְאַרְנְבוֹת-הַסְּלָעִים. כֵּן עָשׂוּ הַנָּמֵר וְהַכּוּשִׁי יַחְדָּו, וְחָשׁוּ מֵחוּשׁ גָּדוֹל בְּבִטְנָם, שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו. וְאָז פָּגְשׁוּ אֶת בַּוַּיַּן – הוּא קוֹף-הַבַּבּוֹן, אֲשֶׁר רֹאשׁ-כֶּלֶב לוֹ, וְהוּא נוֹבֵחַ כַּכֶּלֶב, וְהוּא חָכָם מִכָּל חַיַּת-הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר בְּכָל אַפְרִיקָה הַדְּרוֹמִית.

וַיְדַבֵּר הַנָּמֵר אַל בַּוַּיַּן כְּחֹם הַיּוֹם וַיֹּאמַר:

– אָנָה הָלַךְ כָּל הַצַּיִד שֶׁלָּנוּ?

מִצְמֵץ בַּוַּיַּן בְּעֵינָיו. הוּא יָדַע.

וְהַכּוּשִׁי אָמַר אַל בַּוַּיַּן: אוּלַי יָדַעְתָּ אֶת מְקוֹם-חִיּוּתָם שֶׁל הַחַיּוֹת הָאֶזְרָחִיּוֹת בְּשָׁעָה זוֹ? (כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה בְּדִיּוּק כְּמוֹ כַּוָּנַת הַנָּמֵר, אֶלָּא שֶׁכַּךְ הָיָה דַרְכֹּו שֶׁל הַכּוּשִׁי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִלִּים אֲרֻכּוֹת, כִּי עַל כֵּן הָיָה אִישׁ בּוֹגֵר.)

מִצְמֵץ בַּוַּיַּן בְּעֵינָיו. הוּא יָדַע.

וַיֹּאמֶר בַּוַּיַּן: הַצַּיִד סִּגֵּל לְעַצְמוֹ נְקֻדּוֹת חֲדָשׁוֹת, וַעֲצָתִי לָךְ, הוֹ נָמֵר, הִיא שֶׁתְּסַגֵּל לְעַצְמְךָ נְקֻדּוֹת חֲדָשׁוֹת בַּהֶקְדֵּם הַיּוֹתֵר אֶפְשָׁרִי.

אָמַר הַכּוּשִׁי: כָּל זֶה טוֹב וִיפֵה, אֶלָּא שֶׁרְצוֹנִי לָדַעַת לְהֵיכָן הִגְרוּ הַחַיּוֹת הָאֶזְרָחִיּוֹת.

וַיֹּאמֶר בַּוַּיַּן: הַחַיּוֹת הָאֶזְרָחִיּוֹת הָלְכוּ אַחַר הַצְּמָחִים הָאֶזְרָחִיִּים כִּי עֵת-תַּהְפּוּכוֹת הִגִּיעָה, וַעֲצָתִי לָךְ, הוֹ כוּשִׁי, הִיא שֶׁתַּהֲפֹךְ גַּם אַתָּה בַּהֶקְדֵּם הַיּוֹתֵר אֶפְשָׁרִי.

הָיוּ הַנָּמֵר וְהַכּוּשִׁי נְבוֹכִים מִדְּבָרָיו, אַף-עַל-פִּי-כֵן יָצְאוּ לְבַקֵּשׁ אֶת הַצְּמָחִים הָאֶזְרָחִיִּים. וּמִקֵּץ יָמִים רַבִּים מָצְאוּ יַעַר גָּדוֹל, רָם וְנִשָּׂא, מַלֵּא גִּזְעֵי-עֵץ, כֻּלָּם חֲבַרְבָּרִים וּמְבֻעְבָּעִים וַעֲקֻדִּים וּבְרֻדִּים וּטְלוּאִים וּזְרוּעִים וּקְצוּצִים וּצְלוּפִים וּצְלוּבִים בַּצְּלָלִים (אֱמֹר כָּל זֶה בְּקוֹל רָם וּבִנְשִׁימָה אַחַת, אוֹ אָז תָּבִין מַה רַבּוּ הַצְּלָלִים בְּאוֹתוֹ הַיַּעַר.)

– מַה הוּא זֶה, – שָׁאַל הַנָּמֵר, – שֵׁהוּא כֻלּוֹ חֹשֶׁךְ וְכֻלּוֹ מָלֵּא גִזְרֵי-נֹגַהּ קְטַנִּים?

– אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ, – אָמַר הַכּוּשִׁי, – אֲבָל אֵלֶּה הֵם מִן הַסְּתָם הַצְּמָחִים הָאֶזְרָחִיִּים. אֲנִי מֵרִיחַ רֵיחַ גִּ’ירַף, אֲנִי שׁוֹמֵעַ גִּ’ירַף, אֲבָל אֵינֶנִּי רוֹאֶה גִּ’ירַף.

– אָכֵן מוּזָר הַדָּבָר, – אָמַר הַנָּמֵר. – כַּנִּרְאֶה, הַטַּעַם הוּא מִפְּנֵי שֶזֶּה אַךְ נִכְנַסְנוּ מִתּוֹךְ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ. אֲנִי מֵרִיחַ רֵיחַ זֵיבְּרָה, אָנוּ שׁוֹמֵעַ קוֹל זֵיבְּרָה, אֲבָל אֵינֶנִּי רוֹאֶה זֵיבְּרָה.

– הַמְתֵּן מְעַט, – אָמַר הַכּוּשִׁי. – זֶה זְמָן רָב מֵאָז צַדְנוּ אוֹתָם. אוּלַי שָׁכַחְנוּ אֶת מַרְאֵיהֶם.

שְׁטוּת! – אָמַר הַנָּמֵר. – אֲנִי זוֹכְרָם יָפֶה-יָפֶה מֵאוֹתָם הַיָּמִים בוֶּלְדְּ הַגָּבֹהַּ, בְּיִחוּד אֶת עַצְמוֹתֵיהֶם הַמְּמֻיָּחוֹת. הַגִּ’ירַף – שְׁבַע-עֶשְׂרֵה רֶגֶל גָּבְהוֹ, וְהוּא כֻלּוֹ זְהַבְהַב-צְהַבְהַב-רַכְרַךְ מֵרֹאשׁוֹ וְעַד עֲקֵב-רַגְלוֹ; וְהַזֵיבְּרָה – קוֹמָתָהּ כְּאַרְבַּע וָחֵצִי בָרֶגֶל, וְהִיא כֻלָּה אֲפָרָהּ-עַפְרוּרִית מִקָּדְקָדָה וְעַד עֲקֵב-רַגְלָהּ.

– הֻם – אָמַר הַכּוּשִׁי, בְּהַבִּיטוֹ אַל תּוֹךְ הַצְּלָלִים הַחֲבַרְבָּרִים-הַמְבֻעְבָּעִים שֶׁל יַעַר הַצְּמָחִים הָאֶזְרָחִיִּים. – אִם כֵּן בְּדִין הוּא שֶׁיִּהְיוּ נִרְאִים בְּמָקוֹם זֶה כְמוֹ בָנַּנּוֹת בְּשֵׁלוֹת בְּבֵית-חֲרֹשֶׁת לְעִשּׁוּן בָּשָׂר.

אֲבָל הֵם לֹא הָיוּ נִרְאִים בְּקֹשִׁי וְחִפְּשׂוּ הַנָּמֵר וְהַכּוּשִׁי כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵרִיחוֹ אוֹתָם וְשָׁמְעוּ אוֹתָם, לֹא רָאוּ אוֹֹתָם כָּל עִקָּר.

– לְמַעַן הַחֶסֶד וְהָאֱמֶת! – אָמַר הַנָּמֵר, כְּהַגִּיעַ זְמַן סְעֻדַּת-הַמִּנְחָה, – נְחַכֶּה עַד שֶׁיֶּחְשַׁךְ. לָצוּד בְּעֶצֶם הַיּוֹם – הֵן שַׁעֲרוּרִיָּה הִיא!

חַכּוּ עַד שֶׁחָשַׁךְ הַיּוֹם. אָז שָׁמַע הַנָּמֵר מַשֶּׁהוּ נוֹשֵׁם וְנוֹשֵׁף לְאוֹר הַכּוֹכָבִים וְיוֹצֵא כֻלּוֹ עָקֹד מִבֵּין הָעֲנָפִים. קָפַץ וְהִתְנַפֵּל עַל קוֹל-הָרִשְׁרוּשׁ, וְהִנֵּה רֵיחוֹ רֵיחַ זֵיבְּרָה, וּמִשְׁמוּשוֹ מִשְׁמוּשׁ זֵיבְּרָה, וּכְשֶׁהִפִּילוֹ לָאָרֶץ, בָּעַט בְּרַגְלָיו כְּמוֹ זֵיבְּרָה, אֲבָל בְּשׁוּם פָּנִים לֹא יָכֹל לִרְאוֹתוֹ. וַיֹּאמֶר לוֹ: שֶׁקֶט, הוֹ נֶפֶשׁ שֶּׁאֵין לָהּ דְמוּת. יָשֹׁב אֵשֵׁב עַל רֹאשְׁךָ עַד אוֹר הַבֹּקֶר, כִּי יֵשׁ מַשֶּׁהוּ בַּנּוֹגֵעַ לָךְ שֶׁאֵינוֹ מוּבָן לִי כָל צָרְכּוֹ.

וְהִנֵּה הוּא שׁוֹמֵעַ גְּנִיחָה וְנֵפֶץ וּקְטָטָה, וְקוֹל הַכּוּשִׁי קוֹרֵא אֵלָיו: – תָּפַשְׂתִּי מַשֶּׁהוּ שֶׁאֵינִי יָכֹל לִרְאוֹתוֹ: רֵיחוֹ רֵיחַ גִּ’ירַף, וְהוּא בוֹעֵט כְּמוֹ גִּ’ירַף, אַךְ אֵין לוֹ דְמוּת וְצֵל דְּמוּת.

– אַל תִּתֵּן אֵמוּן בּוֹ – אָמַר הַנָּמֵר.

– שֵׁב עַל רֹאשׁוֹ עַד אוֹר הַבֹּקֶר – כָּמוֹנִי אֵין לָהֶם דְּמוּת – אַף לָאֶחָד מֵהֶם אָיִן.

יָשְׁבוּ עַל גַּבָּם בְּכֹחַ וּבְחָזְקָה עַד שֶׁהֵאִיר הַיּוֹם אוֹר גָּדוֹל. וַיֹּאמֶר הַנָּמֵר: “מַה יֵשׁ לְךָ שָׁם בִּקְצֵה שֻׁלְחָנְךָ, אָחִי?”

הַכּוּשִׁי גֵּרַד אֶת פַּדַּחְתּוֹ, וַיֹּאמַר: “עַל פִּי דִּין, צָרִיךְ הָיָה זֶה לִהְיוֹת זְהַבְהַב-רַב צְהַבְהַב, מוּפַז פָּז מֵרֹאשׁוֹ וְעַד עֲקֵב-רַגְלוֹ, וְצָרִיךְ הָיָה הוּא לִהְיוֹת גִּ’ירַף אֲבָל מַה אֶעֱשֶׂה, וְהוּא כָלוּ מְכֻסֶּה כְתָמִים עַרְמוֹנִיִּים? מַה יֵּשׁ לְךָ בִּקְצֵה שֻׁלְחָנְךָ אַתָּה, אָחִי?”

וְהַנָּמֵר גֵּרַד אֶת פַּדַּחְתּוֹ וַיֹּאמַר: “עַל פִּי דִין, הָיְתָה זוֹ צְרִיכָה לִהְיוֹת אֲפֹרָה-עַפְרוּרִית וּצְרִיכָה הָיְתָה לִהְיוֹת זֵיבְּרָה, אֲבָל מַה לַּעֲשׂוֹת וְהִיא כֻלָּהּ עֲקֻדָּה פַּסִּים שְׁחוֹרִים וְאַרְגְּמָנִיִּים? הוֹ זֵיבְּרָה, זֵיבְּרָה, מַה זֶה עָשִׂיתָ לְעַצְמֵךְ? הַאִם לֹא תֵדְעִי כִּי, בִּהְיוֹתֵךְ בוֶּלְדְּ הַגָּבֹהַ, הָיִיתִי רוֹאֶה אוֹתָךְ עֶשֶׂר מִלִים לְמֵרָחוֹק? וְעַכְשָׁו אֵין לָךְ דְּמוּת”.

– כֵּן, – אָמְרָה הַזֵיבְּרָה – אֲבָל לֹא פֹה הַוֶּלְדְּ הַגָּבֹהַ. כְּלוּם אֵין עֵינֶיךָ רוֹאוֹת?

– הֵן רוֹאוֹת עַכְשָׁו – אָמַר הַנָּמֵר, – אֲבָל אֶתְמוֹל לֹא רָאוּ כְלָל. כֵּיצַד עוֹשִׂים זֹאת?

– הַנִּיחוּ לָנוּ – אָמְרָה הַזֵיבְּרָה, – וְנַרְאֶה לָכֶם.

הֵם הִנִּיחוּ לזֵיבְּרָה וְלַגִּ’ירַף לָקוּם, וְהַזֵיבְּרָה הֶעְתִּיקָה מְקוֹמָהּ לְשִׂיחֵי קוֹצִים, מָקוֹם שְׂאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ נוֹפֵל שָׁם עָקֹד וּמְפֻסְפָּס, והַגִּ’ירַף הֶעְתִיק מְקוֹמוֹ לְעֵצִים גְבֹהִים, מָקוֹם שְׂאוֹר-הַשֶּׁמֶשׁ נוֹפֵל שָׁם חֲבַרְבּוּרוֹת-אֲבַעֲבּוּעוֹת.

– וְעַתָּה – הִתְבּוֹנְנוּ! אָמְרוּ הַזֵיבְּרָה והַגִּ’ירַף. – כַּךְ עוֹשִׂים זֹאת: אַחַת-שְׁתַּיִם-שָׁלֹשׁ! וְאַיֵּה סְעֻדַּת-שַׁחֲרִית שֶׁלָּכֶם?

הִבִּיט הַנָּמֵר, וְהַכּוּשִׁי הִבִּיט, וְלֹא רָאוּ כְלוּם מִלְּבַד צְלָלִים עֲקֻדִּים וּצְלָלִים חֲבַרְבָּרִים שֶׁבַּיַּעַר, וְאֵין זֵכֶר וְרֶמֶז לֹא לזֵיבְּרָה וְלֹא לַגִּ’ירַף. הֵם רַק הָלְכוּ לָהֶם וְהִתְחַבְּאוּ בַיַּעַר רַב-הַצְּלָלִים.

– הַי! הַי! – אָמַר הַכּוּשִׁי, – זֶהוּ תַּעֲלוּל שֶׁכְּדַאי לִלְמֹד אוֹתוֹ. קַח מוּסָר, נָמֵר. הֵן אַתָּה בוֹלֵט וְנִרְאֶה בְמָקוֹם אָפֵל זֶה כְמוֹ כִכָּר-סַבּוֹן בְּתוֹךְ דְּלִי פֶחָמִים.

– הוֹ! הוֹ! – אָמַר הַנָּמֵר. – הַאִם תִּשְׁתָּאֶה מְאֹד אִם אוֹדִיעַ לְךָ, כִּי אַתָּה נִרְאֶה וּבוֹלֵט בְּמָקוֹם אָפֵל זֶה כְּמוֹ רְטִיַּת -חַרְדָּל עַל גַּבֵּי שַׂק-פֶּחָמִים?

– קְרִיאַת שְׁמוֹת גְּנַאי לֹא תְּסַפֵּק לָנוּ סְעֻדָּה, – אָמַר הַכּוּשִׁי. – סוֹף דָּבָר, אֵין אָנוּ הוֹלְמִים אֶת הָרֶקַע מֵאֲחוֹרֵינוּ. הִנֵנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לִשְׁמֹעַ לַעֲצַת בַּוַּיַּן. הוּא אָמַר שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לַהֲפֹךְ, וְכֵיוָן שֶׁאֵין מַה לַהֲפֹךְ, אֶלָּא עוֹרִי, אֶהֱפֹךְ אֶת עוֹרִי.

– לְמַה תַהַפְכֶנוּ? – אָמַר הַנָּמֵר, נִרְגָּשׁ וְנִסְעָר בִּמְאֹד מְאֹד.

– לְצֶבַע יָפֶה וּמוֹעִיל, כְּגוֹן שָׁחוֹר-שְׁחַמְחַם, עִם מְעַט אַרְגָּמָן בְּתוֹכוֹ, וְעִם קוֹרְטוֹב שֶׁל כְּחוֹל-צִפְחָה. זֶה יִהְיֶה הַדָּבָר הַמֻּכְשָׁר בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל לְהִתְחַבֵּא בְּתוֹךְ חֲלוּלִים שֶׁבַּיַּעַר וּמֵאֲחוֹרֵי עֵצִים.

וְתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר הָפַךְ אֶת עוֹרוֹ, וְהַנָּמֵר הָיָה כֻלּוֹ נִסְעָר וְנִרְגָּשׁ; מִיָּמָיו לֹא נִזְדַּמֵּן לוֹ לִרְאוֹת בֶּן-אָדָם הוֹפֵךְ אֶת עוֹרוֹ.

– וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָּא? – שָׁאַל, בְּרֶגַע שֶׁהִטְבִּיל הַכּוּשִׁי אֶת זֶרֶת-יַד-יְמִינוֹ הַקְּטַנָּה בַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה בְּתוֹךְ עוֹרוֹ הֶחָדָשׁ, הַיָּפֶה וְהַשָּׁחוֹר.

– גַּם אַתָּה שְׁמַע לַעֲצַת בַּוַּיַּן. הוּא אָמַר לְךָ לְסַגֵּל לְעַצְמְךָ נְקֻדּוֹת חֲדָשׁוֹת בְּהֶקְדֵּם הַיּוֹתֵר אֶפְשָׁרִי. בָּאתִי לִנְקֻדָּה זוֹ יַחַד אִתְּךָ, וּמַה טוֹבָה צָמְחָה לִי מִזֶּה?

– הוֹ! – אָמַר הַכּוּשִׁי, – בַּוַּיַּן לֹא נִתְכַּוֵּן לִנְקֻדּוֹת בְּאַפְרִיקָה הַדְּרוֹמִית. הוּא

נִתְכַּוֵּן לִנְקֻדּוֹת בְּעוֹרְךָ!

– מַה תּוֹעֶלֶת בָּהֶן? – שָׁאַל הַנָּמֵר.

– הַרְהֵר נָא מְעַט בַּגִּ’ירַף – אָמַר הַכּוּשִׁי, – וְאִם בְּפַסִּים חָמַדְתָּ, הִרְהֵר-נָא מְעַט בַּזֵיבְּרָה. הֵם מוֹצִאִים חֵפֶץ גָּמוּר בְּפַסֵּיהֶם וּנְקֻדּוֹתֵּיהֶם.

– הֻם – אָמַר הַנָּמֵר – אֵינִי רוֹצֶה לִהְיוֹת דּוֹמֶה לַזֵיבְּרָה – בְּשׁוּם פָּנִים וּלְעוֹלָם לֹא.

– אִם כֵּן בֹּא לִידֵי הַחְלָטָה – אָמַר הַכּוּשִׁי – כִּי שָׂנֵאתִי לָצֵאת לָצוּד צַיִד בִּלְעָדֶיךָ, אֲבָל אַתָּה תַּכְרִיחֵנִי לְכָךְ, אִם אַתָּה מִתְעַקֵּשׁ דַּוְקָא לִהְיוֹת נִכָּר וּבוֹלֵט כְּחַמָּנִית זוֹ כְנֶגֶד גָּדֵר מְזֻפֶּפֶת.

– אֶקַּח לִי אֵיפֹא נְקֻדּוֹת – אָמַר הַנָּמֵר; – אֲבָל בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, אַל תַּעֲשֶׂה אוֹתָן גַּסּוֹת-מְגֻשָּׁמוֹת יוֹתֵר מִדֵּי. אֵינִי רוֹצֶה לִהְיוֹת דּוֹמֶה לַגִּ’ירַף – בְּשׁוּם פָּנִים וּלְעוֹלָם לֹא.

– אֶעֱשֶׂה אוֹתָן בִּקְצוֹת-אֶצְבְּעוֹתַי – אָמַר הַכּוּשִׁי – עוֹד נִשְׁאַר שְׁחוֹר דַּי-וְהוֹתֵר עַל עוֹרִי. עֲמֹד! וְהַכּוּשִׁי קִמֵּץ אֶת חֲמֵשֶׁת אֶצְבְּעוֹתָיו יַחַד (כִּי עֲדַיִן הָיָה שְׁחוֹר דַּי וְהוֹתֵר עַל עוֹרוֹ הֶחָדָשׁ) וְלָחַץ אוֹתָן וְחָזַר וְלָחַץ אוֹתָן עַל פְּנֵי כָּל גּוּפוֹ שֶׁל הַנָּמֵר. וּבְכֹל אֲשֶׁר נָגְעוּ אֶצְבְּעוֹתָיו, שָׁם נִשְׁאֲרוּ חֲמִשָּׁה תָּוִים קְטַנִּים מְקֻבָּצִים יַחַד. אַתֶּם יְכוֹלִים לִרְאוֹתָם עַל עוֹרוֹ שֶׁל כָּל נָמֵר-בַּרְדַּלָס, חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי. לִפְעָמִים הֶחֱלִיקוּ הָאֶצְבָּעוֹת וְהַתָּוִים נַעֲשׂוּ מְטֻשְׁטָשִׁים מְעַט; אֲבָל אִם תִּסְתַּכְּלוּ יָפֶה-יָפֶה, תִרְאוּ שֶׁתָּמִיד יֶשְׁנָן חָמֵשׁ חֲבַרְבּוּרוֹת, סִמָּנִים לַחֲמֵשֶׁת רָאשֵׁי אֶצְבָּעוֹת שְׁמֵנִים וּשְׁחוֹרִים.

– עַכְשָׁו אַתָּה כְלִיל-יֹפִי – אָמַר הַכּוּשִׁי – אַתָּה יָכֹל לִרְבֹּץ עַל הַקַרְקַע הַשּׁוֹמֵמָה וּלְהִדַּמוֹת לְגַל חַלּוּקֵי אֲבָנִים. אַתָּה יָכוֹל לִשְׁכַּב עַל הַסְּלָעִים הָעֵירֻמִּים וְלִהְיוֹת נִרְאֶה כְּפֶלַח אֶבֶן-פַּשְׁטִידָה. אַתָּה יָכוֹל לִשְׁכַּב עַל עָנָף רַב-עָלִים וְלִהְיוֹת נִרְאֶה כְאֶפֶס-וְלֹא-כְלוּם-לָאו-דַוְקָא. חֲשֹׁב עַל זֹאת וִירַנְּנוּ בְּנֵי-מֵעֶיךָ!

– אִם אֲנִי כָּל זֶה – אָמַר הַנָּמֵר – מַדּוּעַ לֹא אִוִּיתָ לְךָ חֲבַרְבּוּרוֹת גַּם אַתָּה?

הוֹי, לְכוּשׁוֹנִי שֶׁכְּמוֹתִי אֵין טוֹב מִן הַשָּׁחוֹר הַפָּשׁוּט – אָמַר הַכּוּשִׁי. – וְעַתָּה, נֵלְכָה וְנִרְאֶה אִם אֶפְשָׁר לָנוּ לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בְּאַחַת-שְׁתַּיִם-שָׁלֹשׁ.

הָלְכוּ לָהֶם, וְחָיוּ בְּאֹשֶׁר וּבְנֹעַם מֵאָז וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי. וְזֶה הַסּוֹף.

וְהִנֵּה מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם תִּשְׁמְעוּ אֶת אַחַד-הַבּוֹגְרִים אוֹמֵר: “הֲיַהֲפֹךְ הַכּוּשִׁי עוֹרוֹ אִם הַנָּמֵר חֲבַרְבֻּרוֹתָיו?” וַאֲפִילוּ הַבּוֹגְרִים לֹא הָיוּ אוֹמְרִים דָּבָר מֻפְרָךְ כָּזֶה, אִלּוּלֵא בֶּאֱמֶת עָשׂוּ הַכּוּשִׁי וְהַנָּמֵר מַשֶּׁהוּ כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ, פַּעַם אַחַת בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים, הֲלֹא כֵן? אֲבָל לְעוֹלָם לֹא יַחְזְרוּ וְיַעֲשׂוּ כָךְ בַּשֵּׁנִית, הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, טוֹב לָהֶם כְּמוֹ שֶׁהֵם.

שׁוּב סִפּוּר, וְהוּא מְסַפֵּר מֵאַיִן לוֹ לַגָּמָל דַּבַּשְׁתֹּו הַגְּדוֹלָה.

בְּשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, בִּזְמַן שֶׁהָעוֹלָם הָיָה כֻלּוֹ חָדָשׁ וּמְחֻדָּש, וְהַבְּהֵמוֹת זֶה אַךְ הִתְחִילוּ לְשַׁמֵּשׁ אֶת הָאָדָם, הָיֹה הָיָה גָמָל, וְהוּא דָר בַּמִּדְבָּר, כִּי לֹא חָפֵץ לַעֲבוֹד. אַף הוּא עַצְמוֹ הָיָה בַּעַל בֶּכִי וְכָל הַיּוֹם הִתְעַצֵּל וְיִלֵּל, וְהוּא אָכַל שְׁבָטִים וְקוֹצִים וְאֵשֶׁל וַחֲלַבְלוֹב וּמְלַפְפוֹן-הַבָּר. וְהָיָה מִתְבַּטֵּל מִמְּלָאכָה לְהַכְעִיס, וּבְשָׁעָה שֶׁמִּישֶׁהוּ דִּבֵּר אֵלָיו, הָיָה אוֹמֵר: “דֻּבְּשְׁ,” רַק “דֻּבְּשְׁ” – וְלֹא יוֹתֵר.

בָּא אֵילָיו הַסּוּס בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר, אֻכָּף לְגַבּוֹ וּמֶתֶג בְּפִיו, וְאָמַר: "גָּמָל, הוֹ גָּמָל! קוּם וָלֵךְ וְשָׂא מַשָּׂא כְּמִּשְׁפַּט כֻּלָּנוּ "

– דֻּבְּשְׁ, – אָמַר הַגָּמָל. הָלַךְ הַסּוּס וְהִגִּיד לָאָדָם.

בָּא אֵלָיו הַכֶּלֶב, וּמַקֵּל בְּפִיו, וְאָמַר לוֹ: “גָּמָל, הוֹ גָּמָל! קוּם וַעֲסֹק בִּמְלָאכָה כְּמִשְׁפַּט כֻּלָּנוּ.”

– דֻּבְּשְׁ, – אָמַר הַגָּמָל. הָלַךְ הַכֶּלֶב וְהִגִּיד לָאָדָם.

וְהַשּׁוֹר בָּא אֵלָיו, עֻלּוֹ לְצַוָּארוֹ, וְאָמַר: “גָּמָל, הוֹ גָּמָל! לֵךְ וַחֲרוֹשׁ כְּמִשְׁפַּט כֻּלָּנוּ.”

– דֻּבְּשְׁ, – אָמַר הַגָּמָל. הָלַךְ הַשּׁוֹר וְהִגִּיד לָאָדָם.

עִם עֶרֶב קְרָא הָאָדָם לַסּוּס וְלַכֶּלֶב וְלַשּׁוֹר לַאֲסֵפָה יַחְדָּו, וְאָמַר לָהֶם: “הַשְּׁלֹשָׁה, הוֹ הַשְּׁלֹשָׁה! צַר לִי עֲלֵיכֶם (וְהָעוֹלָם כָּלוּ חָדָשׁ וּמְחֻדָּש), אֲבָל אוֹתוֹ יְצוּר דֻּבְּשָׁנִי בַּמִּדְבָּר אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲבוֹד, שֶׁאִילוּלֵא כֵן הָיָה מִצְטָרֵף אֵלֵינוּ מִכְּבָר. עַל כֵּן אֶעֶזְבֶנּוּ לְנַפְשׁוֹ וְאַתֶּם תִּצְטָרְכוּ לַעֲבוֹד כִּפְלַיִם כְּדֵי לְמַלֵּא אֶת חֶסְרוֹנוֹ”.

אַךְ יָצָאוּ הַדְּבָרִים מִפִּי הָאָדָם, כַּעֲסוּ הַשְּׁלֹשָׁה כַּעַס גָּדוֹל (וְהָעוֹלָם אָז כֻּלּוֹ חָדָשׁ וּמְחֻדָּשׁ), וְהָיְתָה לָהֶם פְּגִישָׁה וּוְעִידָה וּמֵעֵצָה וּפִטְפּוּטָיָה וּמִלּוּלָיָה שָׁם בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר. וְהַגָּמָל בָּא כְּשֶׁהוּא לוֹעֵס חֲלַבְלוֹב, מִתְבַּטֵּל מִמְּלָאכָה לְהַכְעִיס וּלְהַרְעִים, וְלִגְלֵג עֲלֵיהֶם. אָמַר “דֻּבְּשְׁ” וְנָטָה לְדַרְכּוֹ.

אוֹתָהּ שָׁעָה בָּא הַגִּ’ין, הוּא שַׂר הַמִּדְבָּרִיּוֹת, וְהוּא מִתְגַּלְגֵּל בַּעֲנַן-אָבָק (כֵּן יִסְּעוּ הַגִּ’ינִים כֻּלָּם, כִּי כִּשּׁוּף הוּא). עָמַד לְפַטְפֵּט עִם הַשְּׁלֹשָׁה.

– גִ’ין, שַׂר הַמִּדְבָּרִיּוֹת, – אָמַר הַסּוּס, – כְּלוּם מִן הַיֹּשֶׁר הוּא שֶׁיִּהְיֶה אֶחָד מִתְבַּטֵּל וּמִתְעַצֵּל בְּשָׁעָה שֶׁהָעוֹלָם כָּל כַּךְ חָדָשׁ וּמְחֻדָּשׁ?

– וַדַּאי לֹא, – אָמַר הַגִּ’ין,

– אִם כֵּן, – אָמַר הַסּוּס, – יֶשְׁנוֹ יְצוּר בְּמִדְבָּרְךָ (וְהוּא עַצְמוֹ בַּעַל-בֶּכִי), וְצַוָּארוֹ אָרֹךְ וְרַגְלָיו אֲרֻכּוֹת, וְהוּא לֹא נָקַף פַּרְסָה לִמְלָאכָה מֵאָז הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר. זוּז לֹא יָזוּז.

– פְיוּ, – אָמַר הַגִּ’ין, כְּשֶׁהוּא שׁוֹרֵק בִּשְׂפָתָיו. – הֲלֹא זֶה הוּא גְמַלִּי, כֹּה יִתֵּן וְכֹה יוֹסִיף לִי אֱלֹהִים! וּמַה הוּא אוֹמֵר לְכָךְ?

– הוּא אוֹמֵר דֻּבְּשְׁ, – אָמַר הַכֶּלֶב, – וְלֹא יַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה.

– הַאִם הוּא אוֹמֵר עוֹד מַשֶּׁהוּ?

– רַק דֻּבְּשְׁ, וְחָרֹשׁ לֹא יַחֲרוֹשׁ, – אָמַר הַשּׁוֹר.

– טוֹב מְאֹד, – אָמַר הַגִּ’ין, אָנֹכִי אֲדַּבְּשֶׁנוּ, אִם תּוֹאִילוּ לְחַכּוֹת רֶגַע."

הִתְעַטֵּף הַגִּ’ין בְּאַדֶּרֶת-הָאָבָק שֶׁלּוֹ, וְטָס טִיסָה מֵעֵבֶר לַמִּדְבָּר, וּמְצָאוֹ לַגָּמָל, כְּשֶׁהוּא מִתְבַּטֵּל לְהַכְעִיס וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה דָּבָר אֶלָּא מִסְתַּכֵּל בְּבָבוּאַת עַצְמוֹ אֲשֶׁר בִּשְׁלוּלִית-הַמַּיִם.

– רֵעִי אֶרֶךְ-הָרֶגֶל, – אָמַר הַגִּ’ין, לֹא טוֹבָה הַשְּׁמוּעָה שֶּׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ עָלֶיךָ. אוֹמְרִים שֶׁאֵין אַתָּה עוֹשֶׂה שׁוּם מְלָאכָה, וְהָעוֹלָם הֲרֵי כֻּלּוֹ חָדָשׁ וּמְחֻדָּשׁ?

– דֻּבְּשְׁ, – אָמַר הַגָּמָל.

יָשַׁב הַגִּ’ין, סַנְטֵרוֹ בְיָדוֹ, וְהִתְחִיל חוֹשֵׁב וּמְחַשֵּׁב כִּשּׁוּף עָצוּם, וְהַגָּמָל עוֹדוֹ עוֹמֵד וּמַבִּיט אֶל בָּבוּאָתוֹ אֲשֶׁר בִּשְׁלוּלִית הַמַּיִם.

– מֵאָז הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר הֻכְרְחוּ הַשְּׁלֹשָׁה לַעֲבוֹד עֲבוֹדָה נוֹסֶפֶת עֵקֶב בַּטָּלָתְךָ הַמַּכְעִיסָה וְהַמַּרְעִימָה, – אָמַר הַגִּ’ין, וְהוּא מוֹסִיף לְחַשֵּׁב כִּשּׁוּפִים, כְּשֶׁסַּנְטֵרוֹ בְּיָדוֹ.

– דֻּבְּשְׁ, – אָמַר הַגָּמָל.

– לֹא הָיִיתִי חוֹזֵר עַל זֶה, אִלּוּ הָיִיתִי בִּמְקוֹמְךָ. – אָמַר הַגִּ’ין. – אֶפְשָׁר וְתַחֲזוֹר עַל זֶה פַּעַם אַחַת יֶתֶר עַל הָרָאוּי. שְׁטוּיוֹת! רְצוֹנִי שֶׁתַּעֲבוֹד.

וְהַגָּמָל חָזַר וְאָמַר: “דֻּבְּשְׁ”; וְאוּלָם אַךְ הָגָה אֶת הַמִּלָּה בְּפִיו, וְהִנֵּה הוּא רוֹאֶה אֶת גַּבּוֹ, אֲשֶׁר בּוֹ הִתְפָּאֵר כָּל כָּךְ, הוֹלֵךְ הָלַךְ וְהִתְנַפֵּחַ, הָלַךְ וְהִתְנַפֵּחַ, עַד הֱיוֹתוֹ “דֻּבְּשְׁ” גָּדוֹל וְעָצוּם.

“רוֹאֶה אַתָּה אֶת זֶה? – אָמַר הַגִּ’ין. זֶהוּ הַדֻּבְּשְׁ הַמְּיֻחָד לְךָ, שֶּׁהֵבֵאתָ עַל עַצְמְךָ עֵקֶב בַּטָּלָתְךָ מִמְּלָאכָה. הַיּוֹם יוֹם הָרְבִיעִי בַשָּׁבוּעַ, וְאַתָּה לֹא עָשִׂיתָ שׁוּם מְלָאכָה מֵאָז הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִשֶּׁהִתְחִילוּ יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. וְעַכְשָׁו הֵן תֵּצֵא לַעֲבוֹד”.

– אֵיךְ אוּכַל לַעֲבוֹד, – אָמַר הַגָּמָל, – ןהַדֻּבְּשְׁ הַזֶּה עַל גַּבִּי?

– זֶה נַעֲשֶׂה בְּכַוָּנָה תְחִילָה, – אָמַר הַגִּ’ין, – מִפְּנֵי שֶׁחִסַּרְתָּ אוֹתָם שְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים. מֵהַיּוֹם וָאֵילָךְ תּוּכַל לַעֲבוֹד שְׁלֹשָׁה יָמִים מִבְּלִי אֱכוֹל מְאוּמָה, כִּי תוּכַל לְּהִתְפַּרְנֵס מדֻּבְּשְׁך. וְאַל תֹּאמַר לְעוֹלָם שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי שׁוּם דָּבָר לְטוֹבָתְךָ. לֵךְ-לְךָ מִן הַיְשִׁימוֹן וְהִלָּוֵה אֶל הַשְּׁלֹשָׁה וְהִתְנַהֵג יָפֶה. הִדַּבֵּשׁ!

וְהַגָּמָל לָבַשׁ אֶת דֻּבְּשְׁו, וְהָלָךְ וְנִלְוָה אֶל הַשְּׁלֹשָׁה. וּמֵאָז וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה יִשָּׂא הַגָּמָל עַל גַּבּוֹ אֶת הַדֻּבְּשְׁ (וַאֲנַחְנוּ קוֹרְאִים לָזֶה דַּבֶּשֶׁת כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַיְּשׁוֹ ). אֲבָל עֲדַיִן לֹא הִשְׁלִים אֶת שְׁלֹשֶׁת יְמֵי הָעֲבוֹדָה שֶׁחִסֵּר בִּימֵי בְּרֵאשִׁית וַעֲדַיִן לֹא לָמַד לְהִתְנַהֵג יָפֶה.

לִפְנֵי יָמִים רַבִּים וּמְרֻבִּים הָיָה אִישׁ בֶּן תְּקוּפַת הָאֶבֶן הַחֲדָשָׁה. וְהוּא הָיָה לֹא יוּטִי וְלֹא אַנְגְּלִי וְלֹא דְרַוִידִי, כִּי אִם אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לִהְיוֹת לְפָחוֹת אֶחָד מֵאֵלֶּה, וְאוּלָם אֵין זֶה מֵעִנְיָנֵנוּ. הוּא הָיָה אָדָם קַדְמוֹנִי, וְחַי בִמְעָרָה, וּמַלְבּוּשָׁיו הָיוּ מְעַטִּים מְאֹד, וְהוּא לֹא יָכוֹל לֹא לִקְרוֹא וְלֹא לִכְתּוֹב, וְלֹא הָיָה לוֹ שׁוּם רָצוֹן לְכָךְ, וְחוּץ מֵעִתּוֹת-רָעָב, הָיָה שָׂמֵחַ. שְׁמוֹ הָיָה טֶגּוּמֵי בֶּפְּסוּלֵי, וּפֵרוּשׁוֹ שֶׁל שֵׁם זֶה: “הָאִישׁ-שֶׁאֵינוֹ-דּוֹחֵק-אֶת-הַשָּׁעָה.” וְאוּלָם אֲנַחְנוּ, הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, נִקְרָא לוֹ לְשֵׁם קִצּּוּר, טֶגּוּמֵי, וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ הָיָה טֶשּׁוּמֵי טֶוִּינְדְרוֹ, וּפֵרוּשׁוֹ שֶׁל שֵׁם זֶה: “הָאִשָּׁה-הַשּׁוֹאֶלֶת-שְׁאֵלוֹת-הַרְבֵּה-עַד-אֵין-שִׁעוּר.” וְאוּלָם אֲנַחְנוּ, הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, נִקְרָא לָהּ לְשֵׁם קִצּוּר טֶשּׁוּמֵי. וְשֵׁם בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה הָיָה טָפִימֵי מֶטַּלוּמֵי, וּפֵרוּשׁוֹ שֶׁל שֵׁם זֶה: בְּרִיָּה-פְּעוּטָה-בַּת-בְּלִי-נִמּוּס-הָרְאוּיָה-לְמַלְקוֹת," וְאוּלָם אֲנִי אֶקְרָא לָהּ טָפִי. וְהִיא הָיְתָה הַחֲבִיבָה וְהָאֲהוּבָה שֶׁל אָבִיהָ טֶגּוּמֵי וְהַחֲבִיבָה וְהָאֲהוּבָה שֶׁל אִמָּא שֶׁלָּהּ, וְלֹא הִלְקוּ אוֹתָהּ אַף הַחֵצִי מִן הַמַּגִּיעַ לָהּ. וּשְׁלָשְׁתָּם יַחְדָו הָיוּ מְאֻשָּׁרִים מְאֹד. תֵּיכֶף לְאַחַר שֶׁלָּמְדָה טָפִי לְהִתְהַלֵּךְ, הִתְחִילָה מְטַיֶּלֶת עִם אָבִיהָ טֶגּוּמֵי בְּכָל אֲשֶׁר הָלַךְ. פְּעָמִים לֹא הָיוּ שָׁבִים הַבַּיְתָה אֶל הַמְּעָרָה עַד הֱיוֹתָם רְעֵבִים, וְאָז הָיְתָה טֶשּׁוּמֵי טֶוִּיְנְדרוֹ אוֹמֶרֶת: “הֵיכָן הֲיִיתֶם, אַתֶּם הַשְּׁנַיִם, שֶׁכָּל-כַּךְ נִתְלַכְלַכְתֶּם? בֶּאֱמֶת, טֶגּוּמֵי שֶׁלִּי, אֵין שִׂכְלְךָ מְרֻבֶּה מִזֶּה שֶׁל טָפִי שֶׁלִּי.”

וְעַתָּה שִּׁמְעוּ וְהַקְשִׁיבוּ.

יוֹם אֶחָד יָרַד טֶגּוּמֵי דֶרֶךְ בִּצַּת הַבִּיבָרִים¹ אֶל הַנָּהָר לִדְקוֹר דְּגֵי-שִׁבּוּט לִסְעֻדַּת-צָהֳרַיִם, וְגַם טָפִי הָלְכָה עִמּוֹ. חֲנִיתוֹ שֶׁל טֶגּוּמֵי הָיְתָה עֲשׂוּיָה עֵץ וְשִׁנֵּי כָּרִישׁ² בְּקָצֵהוּ, וְטֶרֶם צָד אַף דָּג אֶחָד, קָרָה מִקְרֵהוּ לִשְׁבּוֹר אֶת הַחֲנִית, כִּי הִכָּה אוֹתָהּ בְּחָזְקָה בְּקַרְקָעִית הַנָּהָר. וְהֵם הָיוּ רְחוֹקִים מְאֹד מִבֵּיתָם (כַּמּוּבָן, לָקְחוּ אִתָּם צֵידָה לַדָּרֶךְ בְּתוֹךְ שַׂק קָטָן), וְטֶגּוּמֵי שָׁכַח הַפַּעַם לְהָבִיא חֲנִיתוֹת נוֹסָפוֹת.

– הֲרֵי לָךְ צֵיד-דָּגִים! – אָמַר טֶגּוּמֵי, – הֵן חֲצִי יוֹם יַעֲבוֹר עַד שֶׁאַצְלִיחַ לְתַקֵּן זֹאת.

– יֵשׁ לְךָ בַּבַּיִת חֲנִיתְךָ הַגְּדוֹלָה וְהַשְּׁחוֹרָה, – אָמְרָה טָפִי. – אָרוּצָה-נָא אֶל הַמְּעָרָה, וָאֲבַקֵּשׁ אֶת אִמָּא שֶׁתִּתְּנֶהָ לִי.

– הַדֶּרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל רַגְלַיִךְ הַקְּטַנּוֹת וְהַשְּׁמֵנוֹת, – אָמַר טֶגּוּמֵי, – וְחוּץ מִזֶּה, אַתְּ עֲלוּלָה לִנְפּוֹל לְתוֹךְ בִּצַּת-הַבִּיבָרִים וְלִטְבּוֹעַ. נַעֲזוֹר לְעַצְמֵנוּ כְּכָל הַאֶפְשָׁר. אֲנַסֶּה – אוּלַי יֵשׁ עוֹד תַּקָּנָה לַחֲנִיתִי. הוּא יָשַׁב לוֹ וְהוֹצִיא תַרְמִיל קָטָן, שֶׁהָיָה מָלֵא גִידֵי צְבִי-הָרְאֵם וּרְצוּעוֹת עוֹר, וַחֲתִיכוֹת שַּׁעֲוָה, וְהִתְחִיל מְתַקֵּן אֶת הַחֲנִית. גַּם טָפִי יָשְׁבָה לָהּ, רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹת-רַגְלֶיהָ בְּתוֹךְ הַמַּיִם וְסַנְטֵרָהּ בְּיָדָהּ, וְשָׁקְעָה בְּמַחֲשָׁבָה.

פִּתְאֹם אָמְרָה:

– אַבָּא, אֲנִי אוֹמֶרֶת, כְּלוּם אֵין זוֹ צָרָה נִבְזָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים לִכְתּוֹב. אִלּוּ יָדַעְנוּ, לְמָשָׁל, כְּתוֹב, כִּי עַתָּה שָׁלַחְנוּ פִּתְקָה הַבָּיְתָה כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת הַחֲנִית הַחֲדָשָׁה.

– טָפִי – אָמַר טֶגּוּמֵי, – כַּמָּה פְּעָמִים אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁלֹּא תִשְׁתַּמְּשִׁי בְּמִלִּים גַּסּוֹת? נִבְזָה הִיא מִלָּה גַּסָּה. אֲבָל בָּזֹאת אֲנִי מוֹדֶה לָךְ: בֶּאֱמֶת, טוֹב הָיָה אִלּוּ יָכוֹלְנוּ לִכְתּוֹב הַבָּיְתָה.

בְּאוֹתוֹ רֶגַע עָבַר אִישׁ זָר לְאֹרֶךְ הַנָּהָר, וְהוּא הָיָה בֶן שֵׁבֶט רָחוֹק, מִבְּנֵי טֶוָּר, וְלֹא הֵבִין אַף מִלָּה אַחַת מִשְּׂפַת טֶגּוּמֵי. הוּא עָמַד עַל שְׂפַת הַנָּהָר, וְחִיֵּךְ לִקְרַאת טָפִי, כִּי גַּם לוֹ הָיְתָה בְּבֵיתוֹ בַּת קְטַנָּה. טֶגּוּמֵי הוֹצִיא פְּקַעַת שֶׁל גִּידֵי צְבִי מִתַּרְמִילוֹ, וְשָׁב לְתַקֵּן אֶת חֲנִיתוֹ.

–בּוֹא הֵנָּה, – אָמְרָה טָפִי. – הַאִם אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיפֹה אִמָּא שֶׁלִּי גָרָה?

וְהָאִישׁ הַזָּר אָמַר “אוּם”, הוֹאִיל וְהוּא הָיָה, כְּפִי שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים, טֶוָּרִי וְלֹא הֵבִין אֶת לְשׁוֹן הַיַּלְדָּה.

– טִפֵּשׁ, – אָמְרָה טָפִי, וְרָקְעָה בְּרַגְלָהּ, כִּי רָאֲתָה דְגֵי-שִׁבּוּט גְּדוֹלִים, רָצִים וְעוֹלִים בַּנָּהָר, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶּׁאֵין אַבָּא שֶׁלָּהּ יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּחֲנִיתוֹ.

– אֶל תַּטְרִידִי אֲנָשִׁים בּוֹגְרִים, – אָמַר טֶגּוּמֵי, וְהוּא הָיָה כָּל-כַּךְ עָסוּק בְּתִקּוּן חֲנִיתוֹ עַד שֶׁלֹּא הֵסֵב אֶת פָּנָיו.

– אֲנִי לֹא מַטְרִידָה, – אָמְרָה טָפִי. אֲנִי רַק רָצִיתִי שֶׁיַּעֲשֶׂה מַה שֶּׁרָצִיתִי, וְהוּא לֹא מֵבִין.

– אִם כֵּן אַל תַּטְרִידִי אוֹתִי. – אָמַר טֶגּוּמֵי, וְהוֹסִיף לִמְשׁוֹךְ וְלִמְתּוֹחַ אֶת גִּידֵי-הַצְּבִי, כְּשֶׁפִּיו מָלֵא חוּטִים וּרְצוּעוֹת. וְהַזָּר – טֶוָּרִי בֶּן טֶוָּרִים הָיָה – יָשַׁב לוֹ עַל הָעֵשֶׂב, וְטָפִי הֶרְאֲתָה לוֹ אֶת מַעֲשֵׂה אָבִיהָ.

הַזָּר חָשַׁב: “אָכֵן, יָלְדָּה נִפְלָאָה הִיא זוֹ. הִיא רוֹקַעַת כְּנֶגְדִי בְּרַגְלָהּ, וּמְעַוָּה אֶת פָּנֶיהָ. מִן הַסְּתָם הִיא בִתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אַלּוּף, שֶׁהוּא אָדָם חָשׁוּב כָּל כַּךְ שֶּׁאֵין זֶה לְפִי כְּבוֹדוֹ לְהַשְׁגִּיחַ בִּי.” וְהוּא חִיֵּךְ אֵלֶיהָ בְּתַכְלִית הַנִּמּוּס.

– וְעַכְשָׁו, – אָמְרָה טָפִי, – אֲנִי רוֹצָה שֶׁתֵּלֵךְ אֶל אִמָּא שֶׁלִּי, כִּי רַגְלֶיךָ אֲרֻכּוֹת מִשֶּׁלִּי, וְאַתָּה לֹא תִּפּוֹל לְתוֹךְ בִּצַּת-הַבִּיבָרִים, וּתְבַקֵּשׁ אֶת חֲנִיתוֹ הַשְּׁנִיָּה שֶׁל אַבָּא, זוֹ שְׁחוֹרַת-הַנִּצָּב הַתְּלוּיָה מֵעַל הָאָח שֶׁלָּנוּ. הַזָּר חָשַׁב: “אָכֵן, זוֹ יָלְדָּה נִפְלָאָה בִּמְאֹד-מְאֹד. הִיא מְנַעֲנַעַת בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ, וְנוֹתֶנֶת עָלַי בְּקוֹלָהּ, וַאֲנִי אֵינֶנִּי מֵבִין אַף מִלָּה מִכָּל דְּבָרֶיהָ. אֲבָל אִם לֹא אֶעֱשֶׂה מַה שֶׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת, אֲנִי יָרֵא מְאֹד פֶּן יִכְעַס אוֹתוֹ הָאַלּוּף הַגֵּא ֱהַפּוֹנֶה-עֹרֶף לְאוֹרְחִים”. הוּא קָם, וּפָצַל קְלִפָּה לְבָנָה מֵעֵץ-לִבְנֶה, וְנָתַן אוֹתָהּ לְטָפִי. הוּא נָתַן לָהּ זֹאת, הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, לְהַרְאוֹת כִּי לִבּוֹ לָבָן כִּקְלִפַּת הַלִּבְנֶה, וְשֶׁאֵין הוּא מִתְכַּוֵּן לְרָעָה, חָלִילָה. אֲבָל טָפִי לֹא הֵבִינָה אוֹתוֹ כָּרָאוּי.

– כָּךְ? – אָמְרָה לוֹ, – אַתָּה רוֹצֶה שֶׁאֶרְשׁוֹם אֶת כְּתָבְתָּהּ שֶׁל אִמִּי? כְּמוּבָן, אֲנִי לֹא יוֹדַעַת לִכְתּוֹב, אֲבָל אֲנִי יוֹדַעַת לְצַיֵּר צִיּוּר כְּשֶׁיֵּשׁ לִי מַשֶּׁהוּ חַד לְשָׂרֵט בּוֹ. בְּבַקָּשָׁה, הַשְּׁאֵל לִי לְרֶגַע אֶת שֵׁן-הַכָּרִישׁ אֲשֶׁר בַּעֲנָק לְצַוָּארְךָ."

הָאִישׁ הַזָּר לֹא הֵבִין דָּבָר, לֹא אָמַר מְאוּמָה, עַל כֵּן שָׁלְחָה טָפִי אֶת יָדָהּ הַקְּטַנָּה, וּמָשְׁכָה בַעֲנָק הַיָּפֶה, הֶעָשׂוּי חֲרוּזֵי זֵרְעוֹנִים וְשֵׁן-כָּרִישׁ, אֲשֶׁר לְצַוָּארוֹ.

הָאִישׁ הַזָּר חָשַׁב: “אָכֵן, זוֹהִי יָלְדָּה נִפְלָאָה בִּמְאֹד-מְאֹד-מְאֹד. שֵׁן-הַכָּרִישׁ אֲשֶׁר בַּעֲנָקִי שֵׁן-כְּשָׁפִים הִיא, וּמְקֻבְּלַנִי, שֶׁמִּי שֶׁיִּגַּע בָּהּ בְּלֹא רְשׁוּתִי, מִיַּד יִתְנַפַּח אוֹ יִתְפּוֹצֵץ. אֲבָל יָלְדָּה זוֹ אֵינָהּ מִתְנַפַּחַת וְאֵינָהּ מִתְפּוֹצֶצֶת, וְאוֹתוֹ אַלּוּף נִכְבָּד, הַשָּׂם לֵב רַק לִמְלַאכְתּוֹ, אֵינוֹ יָרֵא כְּלָל פֶּן תִּתְנַפַּח אוֹ תִתְפּוֹצֵץ? מוּטָב שֶׁאֶנְהַג בָּהֶם יוֹתֵר נִמּוּס וְדֶרֶךְ-אֶרֶץ.”

עַל כֵּן נָתַן לְטָפִי אֶת שֶׁן-הַכָּרִישׁ, וְהִיא שָׁכְבָה עַל בִּטְנָהּ, כְּשֶׁרַגְלֶיהָ מוּרָמוֹת בָּאֲוִיר, כְּדֶרֶךְ שֶׁאֲנָשִׁים עוֹשִׂים לִפְעָמִים עַל רִצְפַת הַחֶדֶר כְּשֶׁהֵם רוֹצִים לְצַיֵּר צִיּוּרִים, וְאָמְרָה: “הִנֵּה אֲצַיֵּר לְפָנֶיךָ מִסְפַּר צִיּוּרִים יָפִים מְאֹד. מֻתָּר לְךָ לְהַבִּיט מֵעֵבֶר לִכְתֵפִי, אֲבָל אָסוּר לְךָ לִדְחוֹף אוֹתִי. רֵאשִׁית, אֲצַיֵּר אֶת אַבָּא שֶׁלִּי כְּשֶׁהוּא עוֹסֵק בְּדַיִג. אֵין זֶה דוֹמֶה הַרְבֵּה לְאַבָּא. אֲבָל אִמָּא תַכִּיר, כִּי צִיַּרְתִּי אֶת חֲנִיתוֹ וְהִיא כֻּלָּהּ שְׁבוּרָה. וְעַכְשָׁו, אֲצַיֵּר אֶת הַחֲנִית הַשְּׁנִיָּה, שְׁחוֹרַת-הַנִּצָּב, שֶׁהוּא צָרִיךְ לָהּ. הִיא נִרְאֵית כְּאִלּוּ הִיא נְעוּצָה בְּגַבּוֹ שֶׁל אַבָּא, אֲבָל זֶהוּ מִפְּנֵי שֶׁנִּשְׁמְטָה מִיָּדִי שֶׁן-הַכָּרִישׁ וְאֵין קְלִפָּה זוֹ גְּדוֹלָה לְמַדַּי. זוֹהִי הַחֲנִית שֶׁעָלֶיךָ לְהָבִיא; וְהִנֵּה אֲצַיֵּר צִיּוּר מֵעַצְמִי, כְּשֶׁאֲנִי יוֹשֶׁבֶת וּמְבָאֶרֶת לָךְ. אָמְנָם, אֵין שַׂעֲרוֹתַי סוֹמְרוֹת כְּמוֹ שֶׁצִּיַּרְתִּי אוֹתָן, אֲבָל יוֹתֵר קַל לִי לְצַיֵּר כָּךְ. וְעַכְשָׁו, אֲצַיֵּר אוֹתְךָ. בְּעֵינֵי אַתָּה נָאֶה מְאֹד, אֲבָל אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹתְךָ נָאֶה בַתְּמוּנָה, וְאֵין לְךָ לְהֵעָלֵב מִזֶּה. הַאִם נֶעֱלֶבֶת?”

הָאִישׁ הַזָּר (וְהוּא הָיָה טֶוָּרִי) הוֹסִיף לְחַיֵּךְ. הוּא חָשַׁב: “וַדַּאי יִהְיֶה קְרָב גָּדוֹל לֹא רָחוֹק מִכָּאן; וְהַיַּלְדָּה הַמֻּפְלֵאת הַזֹּאת, הַלּוֹקַחַת שֶׁן-הַכָּרִישׁ שֶׁלִּי וְאֵינָהּ מִתְנַפַּחַת וְאֵינָהּ מִתְפּוֹצֶצֶת, אוֹמֶרֶת לִי לָלֶכֶת אֶל בְּנֵי שִׁבְטוֹ שֶׁל הָאַלּוּף הַגָּדוֹל, וּלְבַקֵּשׁ מֵהֶם שֶׁיָּבוֹאוּ לְעֶזְרָתוֹ. אַלּוּף גָּדוֹל בִּמְאֹד-מְאֹד הוּא זֶה, שֶׁלּוּלֵא-כֵן הָיָה מַשְׁגִּיחַ בִּי.”

– הַבִּיטָה – אָמְרָה טָפִי, בְּשֶׁהִיא מְצַיֶּרֶת בְּכֹחַ, וּקְצָת בִּמְשִׁיכָה וּשְׂרִיטָה – הִנֵּה צִיַּרְתִּי אוֹתְךָ, וְהַחֲנִית, שֶׁאַבָּא רוֹצֶה בָּהּ, בְּיָדְךָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשְׁכַּח לַהֲבִיאָהּ. וְעַכְשָׁו אַרְאֶה לְךָ אֶת הַכְּתֹבֶת שֶׁל אִמָּא שֶׁלִּי. הוֹלְכִים יָשָׁר עַד שֶׁמַּגִּיעִים אֶל שְׁנֵי עֵצִים (הַלָּלוּ עֵצִים הֵם), וְאָז עוֹלִים עַל גִּבְעָה (זֹאת הִיא גִבְעָה) וְיוֹרְדִים מֵעֵבֶר לָהּ, וְאָז בָּאִים אֶל בִּצַּת-הַבִּיבָרִים וְהִיא כֻלָּהּ מְלֵאָה בִּיבָרִים. אֲנִי לֹא הִכְנַסְתִּי בִּתְמוּנָה אֶת הַבִּיבָרִים, כִּי אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְצַיֵּר בִּיבָרִים, אֲבָל הִכְנַסְתִּי אֶת רָאשֵׁיהֶם – שֶׁהֲרֵי בֵּין כָּךְ וָכָךְ – חוּץ מֵרָאשֵׁיהֶם לֹא תִרְאֶה כְלוּם בְּעָבְרְךָ עַל פ ְּנֵי הַבִּצָּה. וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא תִפּוֹל בָּהּ! וּמְעָרָתֵנוּ הִיא תֵּיכֶף מֵעֵבֶר לַבִּצָה. וְזֹאת הִיא אִמָּא שֶׁלִּי הָעוֹמֶדֶת מִבַּחוּץ, יְפֵהפִיָּה הִיא. הִיא הָאִמָּא הַיְפֵהפִיָּה שֶׁבְּכָל הָעוֹלָם, אֲבָל הִיא לֹא תִהְיֶה נֶעֱלֶבֶת שֶׁעָשִׂיתִי אוֹתָהּ כָּל-כָּךְ פְּשׁוּטָה. הִיא תִשְׂמַח שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת לְצַיֵּר. וּכְדֵי שֶׁלֹּא תִשְׁכַּח, צִיַּרְתִּי אֶת הַחֲנִית, שֶׁאַבָּא רוֹצֶה בָהּ, מִחוּץ לִמְעָרֶה, וּבֶאֱמֶת הִיא בִּפְנִים. אֲבָל אַתָּה תַּרְאֶה לְאִמָּא שֶׁלִּי, וְהִיא תִתְּנֶהָ לָךְ. עָשִׂיתִי אוֹתָהּ כְּשֶׁהִיא פּוֹשֶׁטֶת יָדֶיהָ, כִּי הִיא תִּשְׂמַח לִקְרַאת בּוֹאֶךָ. הַאֵין זוֹ תְמוּנָה יָפָה! הַאִם אַתָּה מֵבִין הַכֹּל יָפֶה, אוֹ אֶחֱזוֹר וַאֲבָאֵר לְךָ בַּשֵּׁנִית?"

הָאִישׁ הַזָּר הִסְתַּכֵּל בִּתְמוּנָה וְהֵנִיד אֶת רֹאשׁוֹ בְּכָל כֹּחוֹ. וְאֶל לִבּוֹ אָמַר: “אִם לֹא אָבִיא אֶת בְּנֵי שִׁבְטוֹ שֶׁל הָאַלּוּף הַגָּדוֹל הַזֶּה לְעֶזְרָתוֹ, יִהְיֶה נִרְצָח עַל יְדֵי אוֹיְבָיו הַבָּאִים עָלָיו מִכָּל עֵבֶר בַּחֲנִיתוֹתֵיהֶם, כְּפִי שֶּׁצִּיְּרָה כָּאן הַקְּטַנָּה. אֲנִי מֵבִין לָמָּה עָשָׂה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ אֵין הוּא מַשְׁגִּיחַ בִּי. הוּא יָרֵא, פֶּן יֶאֶרְבוּ אוֹיְבָיו בַּשִּׂיחִים, וְיִרְאוּהוּ מוֹסֵר פִּתְקָה עַל יָדִי. עַל כֵּן הָפַךְ עָרְפּוֹ וְצִוָּה לַיַּלְדָּה זוֹ הַנִּפְלָאָה וְהַחֲכָמָה שֶׁתְּצַיֵּר אֶת הַתְּמוּנָה הַזֹּאת הַמְסַפֶּרֶת אֶת כָּל מְצוּקָתוֹ. אָחוּשָׁה נָא וְאָבִיא לוֹ עֶזְרָה מֵעִם בְּנֵי-שִׁבְטוֹ,” וְהוּא לֹא שָׁאַל מִפִּי טָפִי אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלֵךְ בָּהּ, אַךְ נִשֹּׂא נִשָּׂא כָרוּחַ אֶל בֵּין הַשִּׂיחִים, וּקְלִפַּת-הַלִּבְנֶה בְּיָדוֹ. וטָפִי יָשְׁבָה עַל הָאָרֶץ שְׂמֵחָה וּשְׂבֵעַת-רָצוֹן.

וְזֹאת הִיא הַתְּמוּנָה אֲשֶׁר צִיְּרָה טָפי: ³

– מֶה עָשִׂית שָׁם, טָפִי? – שָׁאַל טֶגּוּמֵי. הוּא כְּבָר גָּמַר לְתַקֵּן אֶת חֲנִיתוֹ, וְנִעֲנַע בָּהּ אָנֶה וְאָנָה.

– אַמְצָאָה קְטַנָּה מִשֶּׁל עַצְמִי הִיא, – אָמְרָה טָפִי – וְאִם לֹא תִשְׁאַל אוֹתִי שְׁאֵלוֹת, יִוָּדַע לְךָ הַכֹּל בְּעוֹד שָׁעָה קַלָּה, וְתִהְיֶה מֻפְתָּע בִּמְאֹד-מְאֹד. אַבָּא, הַבְטִיחָה לִי שֶׁתִּהְיֶה מֻפְתָּע."

– טוֹב מְאֹד, – אָמַר טֶגּוּמֵי, וְהוֹסִיף לָדוּג.

הָאִישׁ הַזָּר מַהֵר וְרָץ כַּמָּה מִילִים, וּבְיָדוֹ אוֹתָהּ תְּמוּנָה, וְעַל פִּי מִקְרֶה בִּלְבַד מָצָא אֶת טֶשּׁוּמֵי עוֹמֶדֶת פֶּתַח מְעָרָתָהּ בְּשִׂיחָה עִם עוֹד כַּמָּה גְבִירוֹת מִבְּנוֹת תְּקוּפַת הָאֶבֶן הַחֲדָשָׁה, שֶׁבָּאוּ לְשֵׁם מִשְׁתֶּה קָדוּם, כַּנָּהוּג בְּאוֹתָם הַיָּמִים הַקְּדוּמִים. טָפִי הָיְתָה דוּמָה מְאֹד לְטֶשּׁוּמֵי, בְּיִחוּד בָּעֵינַיִם וּבַחֵלֶק הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַפָּנִים, וְעַל כֵּן חִיֵּךְ הַזָּר, וּמָסַר אֶת קְלִפַּת-הַלִּבְנֶה לְטֶשּׁוּמֵי. וְכֵיוָן שֶׁרָץ הַרְבֵּה, הָיָה עָיֵף וְנוֹשֵׁם בְּחָזְקָה. וְרַגְלָיו הָיוּ שְׂרוּטוֹת; אַף-עַל-פִּי-כֵן הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת מְנֻמָּס.

וַיְהִי אַךְ רָאֲתָה טֶשּׁוּמֵי אֶת הַתְּמוּנָה, וַתִּצְעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה, וַתִּתְנַפֵּל עַל הַזָּר. וְיֶתֶר הַגְּבָרוֹת מִבְּנוֹת תְּקוּפַת הָאֶבֶן הַחֲדָשָׁה הִפִּילוּהוּ לָאָרֶץ, וַתֵּשַׁבְנָה עָלָיו בְּטוּר אָרֹךְ, שֵׁשׁ בַּטּוּר, וטֶשּׁוּמֵי הִתְחִילָה מוֹרֶטֶת אֶת שַׂעֲרוֹתָיו.

הַדָּבָר נָכוֹן כִּנְכוֹן הַחֹטֶם עַל פָּנָיו שֶׁל הָאִישׁ הַזָּר הַזֶּה. הוּא נָעַץ חֲנִיתוֹת בְּגַבּוֹ שֶׁל טֶגּוּמֵי שֶׁלִּי, וְהִפְחִיד אֶת טָפִי שֶׁלִּי עַד שֶׁסָּמְרוּ שַׂעֲרוֹתֶיהָ. וַתֵּקַּל בְּעֵינָיו כָּל זֹאת, וְהִנֵּה הוּא מֵבִיא לִי תְּמוּנָה נוֹרָאָה לְהַרְאוֹת לִי בְדִיּוּק כֵּיצַד נַעֲשֶׂה הַדָּבָר, הַבֵּטְנָה! הִיא הֶרְאֲתָה אֶת הַתְּמוּנָה לְכָל הַגְּבִירוֹת מִבְּנוֹת תְּקוּפַת הָאֶבֶן הַחֲדָשָׁה, הַיּוֹשְׁבוֹת עַל הָאִישׁ הַזָּר. "הִנֵּה טֶגּוּמֵי שֶׁלִּי, וּזְרוֹעוֹ שְׁבוּרָה; הִנֵּה חֲנִית הַתְּקוּעָה בְּגַבּוֹ; הִנֵּה אִישׁ וּבְיָדוֹ חֲנִית מוּכֶנֶת וּמְזֻמֶּנֶת לִזְרִיקָה; וְהִנֵּה עוֹד אִישׁ זוֹרֵק חֲנִית מִתּוֹךְ מְעָרָה, וְהִנֵּה הֲמוֹן-הֲמוֹן אֲנָשִׁים (בֶּאֱמֶת, הָיוּ אֵלֶּה הַבִּיבָרִים שֶׁל טָפִי, אֶלָּא שֶׁהֵם נִרְאוּ כַּאֲנָשִׁים) עוֹלִים מֵאֲחוֹרֵי טֶגּוּמֵי. הַאִם לֹא אָיֹּם הַדָּבָר?

“אָיֹם וְנוֹרָא!” אָמְרוּ הַגְּבִירוֹת מִבְּנוֹת תְּקוּפַת הָאֶבֶן הַחֲדָשָׁה. מִלְּאוּ אֶת שַׂעֲרוֹת הַזָּר טִיט, וְהִכִּישׁוּ בְתֻפֵּי הַשֵּׁבֶט הַמַּרְעִישִׁים, עַד שֶׁנִּזְעֲקוּ יַחְדָּו כָּל אַלּוּפֵי שֵׁבֶט טֶגּוּמֵי, עִם סְגָנֵיהֶם וְהֶגְמוֹנֵיהֶם וּפַחוֹתֵיהֶם וּנְגִידֵיהֶם וּנְצִיבֵיהֶם, וְכָל בְּנֵי בְרִיתָם: הַוַּכְלַקִי וְהָאַנְגֵיקוֹקִי וְהַגּוּגוּאִי וְהַבּוּנְזִי – קָהָל גָּדוֹל אֲשֶׁר לֹא יִמָּנֶה מֵרֹב. כֻּלָּם הֶחֱלִיטוּ כִּי בְטֶרֶם יָסִירוּ אֶת רֹאשׁ הַזָּר מֵעָלָיו, עָלָיו לְהַנְחוֹתָם וּלְהַרְאוֹתָם אֵיפֹה הִצְפִּין אֶת טָפִי הַמִּסְכֵּנָה.

וְעַתָּה הָיָה הָאִישׁ הַזָּר בֶּאֱמֶת נִרְגָּז. הֵן מִלְּאוּ אֶת שַׂעֲרוֹתָיו טִיט. גִּלְגְּלוּ אוֹתוֹ עַל אַבְנֵי-חָצָץ חַדּוֹת. הֵן יָשְׁבוּ עָלָיו בְּטוּר אָרֹךְ, שֶׁבֶת שֵׁשׁ נָשִׁים יַחַד. הֵן הִרְבִּיצוּ בּוֹ עַד שֶׁכִּמְעַט לֹא יָכוֹל לִנְשׁוֹם עוֹד, וְאַף-עַל-פִּי שֶׁלֹּא הֵבִין אֶת שְׂפָתָם, יָדַע כִּי מַרְבִּיצִים בּוֹ גַם קְלָלוֹת וַחֲרָפוֹת נוֹרָאוֹת. עִם כָּל זֶה, לֹא אָמַר מְאוּמָה וְנָחָם אֶל שְׂפַת הַנָּהָר, וְשָׁם מָצְאוּ אֶת טָפִי כְשֶׁהִיא עוֹשֶׂה זֵרֵי מַרְגָּנִיּוֹת, וְאֶת טֶגּוּמֵי כְּשֶׁהוּא נוֹעֵץ חֲנִיתוֹ הַמְּתֻקֶּנֶת בִּזְּהִירוּת בִּדְגֵי-שִׁבּוּט קְטַנִּים.

– אָכֵן, הָיִיתָ זָרִיז מְאֹד, הַזָּר! – אָמְרָה טָפִי. – וְאוּלָם לָמָּה אַתָּה מֵבִיא אִתְּךָ אֶת כָּל הָעָם הָרַב הַזֶּה? אַבָּא יַקִּירִי, זֹאת הִיא הָאַפְתָּעָה שֶׁלִּי. הַאִם אַתָּה מֻפְתָּע, אַבָּא?

מְאֹד מְאֹד, – אָמַר טֶגּוּמֵי, אֶלָּא שֶׁזֶּה הִשְׁחִית אֶת הַדַּיִג שֶׁלִּי לְכָל הַיּוֹם כֻּלּוֹ. הֵן כָּל הַשֵּׁבֶט הַיָּקָר, הַנָּקִי וְהַשָּׁקֵט, בָּא הֵנָּה לְבָרְכֵנִי, טָפִי.

וְאָכֵן, הָיוּ שָׁם כֻּלָּם, לֹא נֶעְדַּר אִישׁ. בְּרֹאשׁ הַתַּהֲלוּכָה הָלְכָה אִשְׁתּוֹ טֶשּׁוּמֵי וְהַגְּבִירוֹת מִבְּנוֹת תְּקוּפַת הָאֶבֶן הַחֲדָשָׁה, הָאוֹחֲזוֹת בְּחָזְקָה בָּאִישׁ הַזָּר שֶׁרֹאשׁוֹ נִמְלָא טִיט וְהוּא מֻכֶּה וּפָצוּעַ מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ. מֵאֲחוֹרֵיהֶן הָלְכוּ אֲנָשִׁים לְאָיִן מִסְפָּר וְכֻלָּם מְזֻיָּנִים מִכַּף רַגְלָם וְעַד קָדְקֳדָם אִישׁ אִישׁ לְפִי גְּדֻלָּתוֹ וְיִחוּסוֹ. כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ יַחַד וְרָקְדוּ וְצָעֲקוּ וְהֵרִיעוּ, עַד שֶׁהִפְחִידוּ כָּל דָּג עֶשְׂרִים מִיל עַל עֶשְׂרִים מִיל מִסָּבִיב. רָצָה טֶשּׁוּמֵי, וְנָשְׁקָה לְטָפִי וְחִבְּקָה אוֹתָהּ חַבֵּק הֵיטֵב. אֲבָל רֹאשׁ הָאַלּוּפִים אֲשֶׁר לְשֵׁבֶט טֶגּוּמֵי נִגַּשׂ אֶל טֶגּוּמֵי, אֲחָזוֹ בְתִסְרוֹקֶת רֹאשׁוֹ, וְנִעֲנַע אֶת כָּל גּוּפוֹ בְחָזְקָה.

– מַה קָּרָה? בָּאֵר! בָּאֵר! – קָרְאוּ כָּל בְּנֵי שֵׁבֶט טֶגּוּמֵי קוֹל אֶחָד.

– בְּשֵׁם כָּל הַטּוֹב וְהַחֶסֶד! – אָמַר טֶגּוּמֵי. – הַנַּח לָהּ לַתִּסְרוֹקֶת שֶׁלִּי. כְּלוּם אֵין אָדָם יָכוֹל לִשְׁבּוֹר אֶת חֲנִית-הַדַּיִג שֶׁלּוֹ בְּלִי שֶׁיַּרְגִּיז עָלָיו אֶת כָּל הָאָרֶץ מִסָּבִיב. הוֹי כַּמָּה טַרְחָנִים אַתֶּם!

• אֵינֶנִּי מַאֲמִינָה שֶּׁהֵבֵאתָ אֶת חֲנִית-אַבָּא שְׁחוֹרַת-הַנִּצָּב, אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל! – אָמְרָה טָפִי. – וּמָה אַתֶּם עוֹשִׂים לָאִישׁ הַזָּר הַנֶּחְמָד שֶׁלִּי?

הֵם הָיוּ עוֹמְדִים עוֹד וְחוֹבְטִים בּוֹ. בָּזֶה אַחַר זֶה, עַד שֶּׁעֵינָיו יָצְאוּ מֵחוֹרֵיהֶן, וְיָכוֹל רַק לִנְשׁוֹם נְשִׁימוֹת חֲטוּפוֹת וּלְהוֹרוֹת בְּאֶצְבָּעוֹ עַל טָפִי.

– אַיֵּה הֵם הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלְחוּ בְּךָ אֶת חֲנִיתוֹתֵיהֶם, יַקִּירִי? – שָׁאֲלָה טֶשּׁוּמֵי.

– לֹא הָיוּ בָּזֶה אֲנָשִׁים, – אָמַר טֶגּוּמֵי. – הָאוֹרֵחַ הָאֶחָד שֶׁרָאִיתִי הַבֹּקֶר הוּא אוֹתוֹ מִסְכֵּן, שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים לְחָנְקֵהוּ. הַאִם אֵינְכֶם בְּקַו-הַבְּרִיאוּת וְאִם חוֹלִים אַתֶּם, הוֹי בְּנֵי שבט טֶגּוּמֵי?

– הוּא בָא וּבְיָדוֹ תְמוּנָה נוֹרָאָה – אָמַר רֹאשׁ הָאַלּוּפִים, – תְּמוּנָה שֶׁהֶרְאֲתָה אוֹתְךָ מְדֻקָּר כֻּלְּךָ חֲנִיתוֹת.

– אוּלַי מוּטָב שֶׁאֲבָאֵר, כִּי אֲנִי הִיא שֶׁנָּתַתִּי לוֹ אֶת הַתְּמוּנָה הַהִיא, – אָמְרָה טָפִי, וְלֹא הִרְגִּישָׁה עַצְמָהּ בְּטוֹב כָּל-עִקָּר.

– אֶת! – אָמַר כָּל שֵׁבֶט טֶגּוּמֵי בְּבַת אֶחָת. – בְּרִיָּה-פְּעוּטָה בַּת-בְּלִי-נִמּוּס-הָרְאוּיָה-לַמַּלְקוֹת! אָתְּ?

– טָפִי יַקִּירָה, אֲנִי יָרֵא כִּי כִּמְעַט וַאֲנַחְנוּ בְצָרָה, – אָמַר אַבָּא שֶׁלָּהּ, וְשָׂם אֶת זְרוֹעוֹ מִסָּבִיב לָהּ; אָז חָדְלָה מִדְּאוֹג.

– בָּאֲרִי! בָּאֲרִי! בָּאֲרִי! – אָמַר רֹאשׁ-הָאַלּוּפִים אֲשֶׁר לְשֵׁבֶט טֶגּוּמֵי, בְּקָפְצוּ עַל רֶגֶל אֶחָת.

– חָפַצְתִּי שֶׁהָאִישׁ הַזָּר יָבִיא אֶת חֲנִיתוֹ שֶׁל אַבָּא, עַל כֵּן צִיַּרְתִּי אוֹתָהּ. לֹא הָיוּ הַרְבֵּה חֲנִיתוֹת. הָיְתָה רַק חֲנִית אֶחָת. אֲנִי צִיַּרְתִּי אוֹתָהּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לְשֵׁם בִּטָּחוֹן. וְלֹא יָכוֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת אַחֶרֶת מִלְּצַיֵּר אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא דְקוּרָה בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל אַבָּא – קְלִפַּת-הַלִּבְנֶה לֹא הָיְתָה גְּדוֹלָה לְמַדַּי. וְהַדְּבָרִים שֶׁאִמָּא רָאֲתָה בָּהֶם אֲנָשִׁים רָעִים אֵינָם אֶלָּא הַבִּיבָרִים שֶׁלִּי. צִיַּרְתִּי אוֹתָם כְּדֵי לְהַרְאוֹת לַזָּר אֶת דַּרְכּוֹ מֵעֵבֶר לְבִּצָּה. וְצִיַּרְתִּי אֶת אִמָּא עוֹמֶדֶת בְּפִי הַמְּעָרָה וּמַסְבִּירָה לוֹ פָּנִים, כִּי בֶּאֱמֶת אִישׁ-זָר זֶה נֶחְמָד הוּא, וַאֲנִי סְבוּרָה שֶּׁאַתֶּם הָאֲנָשִׁים הַיּוֹתֵר טִפְּשִׁים בְּכָל הָעוֹלָם, – אָמְרָה טָפִי. – אִישׁ-זָר נֶחְמָד זֶה, וְלָמָּה מִלֵּאתֶם אֶת שַׂעֲרוֹתָיו טִיט? רַחֲצוּהוּ!

עֵת רַבָּה לֹא דִבֵּר אִישׁ דָּבָר, עַד שֶׁעָמַד רֹאשׁ-הָאַלּוּפִים וְצָחָק. אָז צָחַק גַּם הָאִישׁ הַזָּר; אָז צָחַק טֶגּוּמֵי עַד שֶׁנָּפַל פְּרַקְדָּן עַל שְׂפַת הַנָּהָר; אָז צָחֲקוּ כָל אַנְשֵׁי הַשֵּׁבֶט, וְהוֹסִיפוֹ לִצְחוֹק קוֹל גָּדוֹל. רַק טֶשּׁוּמֵי וְהַגְּבִירוֹת מִבְּנוֹת תְּקוּפַת הָאֶבֶן הַחֲדָשָׁה, לֹא צָחָקוּ. הֵן נָהֲגוּ דֶּרֶךְ-אֶרֶץ גָּדוֹל בְּבַעֲלֵיהֶן, וְקָרְאוּ לָהֶם “שׁוֹטִים” ו“טִפְּשִׁים” הַרְבֵּה-הַרְבֵּה פְּעָמִים. אָז יֹאמַר בְּקוֹל צְעָקָה רֹאשׁ-הָאַלּוּפִים אֲשֶׁר לְשֵׁבֶט טֶגּוּמֵי: הוֹי בְּרִיָּה-פְּעוּטָה-בַּת-בְּלִי-נִמּוּס-הָרְאוּיָה-לְמַלְקוֹת, אַתְּ בָּאת לִידֵי אַמְצָאָה גְדוֹלָה.

– לֹא נִתְכַּוַּנְתִּי לְכָךְ. אֲנִי רַק חָפַצְתִּי בַּחֲנִית-אַבָּא שְׁחוֹרַת-הַנִּצָּב, – אָמְרָה טָפִי.

– אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. אַמְצָאָה גְדוֹלָה הִיא, וְיָבוֹא יוֹם וְהַבְּרִיּוֹת יִקְרְאוּ לָזֹאת כְּתִיבָה. עַכְשָׁו אֵינָם אֶלָּא צִיּוּרִים, וּכְפִי שֶׁרָאִינוּ וְנוֹכַחְנוּ הַיּוֹם, אֵין הַצִּיּוּרִים מוּבָנִים וּבְרוּרִים כָּל עִקָּר. אֲבָל יָבוֹא יוֹם, הוֹי יָלְדָּה בַּת-טֶגּוּמֵי, וַאֲנַחְנוּ נִכְתֹּב אוֹתִיּוֹת – כָּל מִינֵי אוֹתִיּוֹת עַל תְּנוּעוֹתֵיהֶן וְטַעֲמֵיהֶן, דְּגוּשׁוֹת, רְפוּיוֹת וְסוֹפִיּוֹת. – לִכְשֶׁנֵּדַע קְרִיאָה בּוֹ בִזְמַן וּבָהּ בְּמִדָּה שֶׁנֵּדַע כְּתִיבָה, כִּי אָז נוּכַל לְהוֹדִיעַ אֶת כָּל חֶפְצֵנוּ בְּלִי שׁוּם טָעוּת. תִּרַחַצְנָה הַגְּבִירוֹת מִבְּנוֹת תְּקוּפַת הָאֶבֶן הַחֲדָשָׁה אֶת הַטִּיט מִשַּׂעֲרוֹתָיו שֶׁל הַזָּר!

– אֲנִי אֶשְׂמַח אָז מְאֹד, – אָמְרָה טָפִי, – כִּי, אַחֲרֵי כְּכַלּוֹת הַכֹּל, הִנֵּה הֵבֵאתֶם הֵנָּה אֶת כָּל הַחֲנִיתוֹת אֲשֶׁר בְּשֵׁבֶט טֶגּוּמֵי. רַק אֶת חֲנִית-אַבָּא שְׁחוֹרַת-הַנִּצָּב שְׁכַחְתֶּם!

אָז יִקְרָא בְּקוֹל צְעָקָה רֹאשׁ-הָאַלּוּפִים: טָפִי יַקִּירָתִי, בְּפַּעַם הַבָּאָה כְּשֶׁאַתְּ כּוֹתֶבֶת מִכְתַּב-צִיּוּרִים, מוּטָב שֶׁתִּשְׁלְחִי אוֹתוֹ בִּידֵי אָדָם הַמֵּבִין אֶת שְׂפָתֵנוּ, וְיוּכַל לְבָאֵר אֶת כַּוָּנָתוֹ שֶׁל הַמִּכְתָּב. כְּשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי לֹא אִכְפַּת לִי הַרְבֵּה, כִּי-עַל-כֵּן רֹאשׁ-הָאַלּוּפִים אֲנִי, אֶלָּא שֶּׁאֵין הַדָּבָר טוֹב וְנָעִים לִשְׁאָר בְּנֵי שֵׁבֶט טֶגּוּמֵי, וּכְפִי שֶׁאַתְּ רוֹאָה, הֻפְתַּע הַזָּר מִזֶּה אַפְתָּעָה גְדוֹלָה.

אָז הִכְנִיסוּ אֶת הָאִישׁ הַזָּר (טֶוָּרִי בֶּן טֶוָּרִים מִטֶוָּר) בִּבְרִית שֵׁבֶט טֶגּוּמֵי, כִּי הוּא הָיָה אִישׁ חֲמֻדוֹת וְלֹא זָכָר אֶת עִנְיַן הַטִּיט אֲשֶׁר שָׁמוּ בְּשַׂעֲרוֹתָיו הַגְּבִירוֹת מִבְּנוֹת תְּקוּפַת הָאֶבֶן הַחֲדָשָׁה. וְאוּלָם מֵאָז ועד הַיּוֹם הַזֶּה (כְּפִי שֶׁאֲנִי מְשָׁעֵר, הַכֹּל בִּגְלַל טָפִי זוֹ) מְעַטּוֹת הֵן הַיְלָדוֹת הָאוֹהֲבוֹת לִלְמוֹד קְרִיאָה וּכְתִיבָה. רֻבָּן מְבַכְּרוֹת לָהֶן לְצַיֵּר תְּמוּנוֹת וּלְשַׂחֵק עִם אַבָּא שֶׁלָּהֶן – מַמָּשׁ כְּמוֹ טָפִי.

בִּימֵי קֶדֶם, בְּאִי לֹא נוֹשָׁב, הַקָּרוֹב לְחוֹף יַם סוּף דָּר פַּרְסִי אֶחָד וְלוֹ כוֹבַע נִפְלָא, בַּהֲדָרוֹ לֹא יִשְׁווּ כָל כִּתְרֵי מַלְכֵי מִזְרָח, וְהַפַּרְסִי שָׁכַן לְחוֹף יַם-סוּף וְאִתּוֹ רַק כּוֹבָעוֹ וְסַכִּינוֹ וְתַנּוּר-בִּשּׁוּל מֵאוֹתוֹ מִין שֶׁחַס לָכֶם לִנְגֹּעַ בּוֹ. יוֹם אֶחָד לָקַח קֶמַח וּמַיִם וְדֻמְדְּמָנִיּוֹת וּשְׁזִיפִים וְסֻכָּר וּשְׁאָר יְרָקוֹת, וְעָשָׂה לוֹ עֻגָה, שְׁנֵי טְפָחִים אָרְכָּהּ וּשְׁלֹשָׁה טְפָחִים עָבְיָהּ וְהִיא הָיְתָה טוֹבָה לְמַאֲכָל מֵאֵין כָּמוֹהָ וְהוּא שָׂם אוֹתָהּ עֻגָה בַּתַּנּוּר, כִּי הָיְתָה לוֹ רְשׁוּת לְבַשֵּׁל וְלֶאֱפוֹת בְּאוֹתוֹ תַּנּוּר. וְהוּא אָפָה אוֹתָהּ וְאָפָה אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה עֲשׂוּיָה כֻלָּהּ חוּמָה, וְרֵיחָהּ מְעוֹרֵר אֶת הָרֶגֶשׁ בְּיוֹתֵר. הוּא אַךְ נִגַּשׁ לֶאֱכֹל אוֹתָה וְהִנֵּה מִפְּנִים-הָאִי שֶׁהָיָה בִּלְתִּי-נוֹשָׁב בְּהֶחְלֵט, יָצָא קַרְנָף אֶחָד, וְלוֹ קֶרֶן אַחַת עַל חָטְמוֹ, שְׁתֵּי עֵינֵי-חֲזִירוֹן וְנִמּוּסִים מְעַטִּים. בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה עוֹר הַקַּרְנָף מְהֻדָּק לִבְשָׂרוֹ יָפֶה יָפֶה; לֹא הָיוּ בוֹ שׁוּם קְמָטִים בְּשׁוּם מָקוֹם. וְעִם כָּל זֶה הָיָה חֲסַר-נִמּוּס, וְהֹוֶה חֲסַר-נִמּוּס וְיִהְיֶה חֲסַר-נִמּוּס לְעוֹלָם. הוּא הוֹצִיא מִפִּיו הֲבָרָה אַחַת: “מָה!” וְהַפַּרְסִי הִנִּיחַ אֶת עֻגָתוֹ וְטִפֵּס וְעָלָה לְצַמַּרְתּוֹ שֶׁל דֶּקֶל, וְהוּא לֹא הָיָה לָבוּשׁ מְאוּמָה בִּלְתִּי אִם כּוֹבָעוֹ לְרֹאשׁוֹ, כּוֹבַע זֶה, שֶׁמִּתּוֹכוֹ הִשְׁתַּקְּפוּ קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ בְּהוֹד וְהָדָר יוֹתֵר מִכָּל מַלְכֵי מִזְרָח. הַקַּרְנָף הָפַךְ אֶת תַּנּוּר-הַשֶּׁמֶן בְחָטְמוֹ וְהָעֻגָה נִתְגַּלְגְּלָה בַּחוֹל וְהוּא פָלַח וְהֵרִים אֶת הָעֻגָה בַּקֶּרֶן, אֲשֶׁר עַל חָטְמוֹ, וְאָכַל אוֹתָהּ. וַיֵּלֶךְ לוֹ, הָלֹךְ וְנַעֲנֵעַ אֶת זְנָבוֹ, אֶל פְּנִים-הָאִי הַשּׁוֹמֵם וְהָרֵיק מִיִּשּׁוּב הַסָּמוּךְ לְאִיֵּי מַזַּנְדֵּירַן, סוֹקוֹטְרָה, וְהַמְּקוֹמוֹת שֶׁשָּׁם שָׁוִים הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה. יָרַד הַפַּרְסִי מֵעַל הַדֶּקֶל שֶׁלּוֹ וְהֶעֱמִיד אֶת הַתַּנּוּר עַל רַגְלָיו (רַגְלֵי הַתַּנּוּר) וְהִקְרִיא אֶת הַפִּזְמוֹן הַזֶּה, אֲשֶׁר כֵּיוָן שֶׁלֹּא שְׁמַעְתֶּם אוֹתוֹ מִימֵיכֶם, הָבָה וְאַשְׁמִיעֶנּוּ בְּאָזְנֵיכָם מִיָּד:

הַלּוֹקֵחַ עֻגָה הֲפוּכָה

בִּידֵי פַרְסִי רְקוּחָה

מַדְרִיךְ אֶת-נַפְשׁוֹ מְנוּחָה.

וּבָזֶה הָיוּ פְשָׁט, רֶמֶז, דְּרוּשׁ וָסוֹד.

כִּי מִקֵּץ חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת הָיָה חַמְסִין לְחוֹף יַם-סוּף, וְכָל הַיְצוּרִים הִתְפַּשְּׁטוּ כָּל הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁהָיוּ לוֹבְשִׁים לִבְשָׂרָם. הַפַּרְסִי הֵסִיר אֶת כּוֹבָעוֹ מֵעַל רֹאשׁוֹ; וְהַקַּרְנָף פָּשַׁט אֶת עוֹרוֹ וְנָשָׂא אוֹתוֹ עַל שִׁכְמוֹ, בְּרִדְתּוֹ אֶל הַחוֹף לִרְחֹץ בַּמָּיִם. בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה עוֹרוֹ שֶׁל הַקַּרְנָף מְכֻפְתָּר בִּשְׁלֹשָׁה כַּפְתּוֹרִים מִתַּחַת לַבֶּטֶן, וּמַרְאֵהוּ כִּכְסוּת-גֶּשֶׁם. הוּא לֹא אָמַר מְאוּמָה עַל אֹדוֹת הַפַּרְסִי, כִּי אָכֹל אָכַל אֶת הָעֻגָה כֻּלָּהּ. וְהוּא הָיָה חֲסַר נִמּוּס, וְהוּא הוֶֹה חֲסַר-נִמּוּס, וְהוּא יִהְיֶה חֲסַר נִמּוּס מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. נִדְנֵד עַצְמוֹ יָשָׁר אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם וּבִעֲבַּע בַּעֲבּוּעִים דֶּרֶךְ חָטְמוֹ, וְאֶת עוֹרוֹ הִנִּיח עַל הַחוֹף.

בָּא הַפַּרְסִי וּמָצָא אֶת הָעוֹר, וְהוּא חִיֵּךְ חִיּוּךְ אֶחָד אֲשֶׁר הִתְפַּשֵּׁט וְהִתְגַּלְגֵּל פַּעֲמַיִם מִסָּבִיב לְפָנָיו. אָז רִקֵּד שָׁלֹש פְּעָמִים בְּמַעְגָּל מִסָּבִיב לָעוֹר, וְשִׁפְשֵׁף אֶת יָדָיו זוֹ בָזוֹ. אַחַר הָלַךְ אֶל מִשְׁכָּנוֹ, וּמִלֵּא אֶת כּוֹבָעוֹ פֵרוּרֵי-עֻגָה, כִּי חוּץ מֵעֻגוֹת אֵין הַפַּרְסִי אוֹכֵל מְאוּמָה, וְכֵיוָן שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא טִאְטֵא אֶת מִשְׁכָּנוֹ, הָיָה זֶה מָלֵא פֵרוּרִים. עָמַד וְלָקַח אוֹתוֹ הָעוֹר, נִעֲנַע אוֹתוֹ הָעוֹר, גֵּרַד אוֹתוֹ הָעוֹר וְשִׁפְשֵׁף אוֹתוֹ הָעוֹר, שַׁפְשֵׁף וּמַלֵּא אוֹתוֹ, כָּל כַּמָּה שֶׁיָּכִיל בְּתוֹכוֹ, פֵּרוּרֵי-עֻגָה יְשָׁנִים-נוֹשָנִים, יְבֵשִׁים וַעֲבֵשִׁים, פְּסוּלִים וּקְמוּלִים, כְּתוּשִׁים וּקְרוּשִׁים, וְדֻמְדְּמָנִיּוֹת שְׂרוּפוֹת וַחֲרוּכוֹת, כִּי יָדַע כִּי יֵש בָּאֵלֶּה כְּדֵי לְדַגְדֵּג. אַחַר טִפֵּס וְעָלָה בְרֹאשׁ-הַדֶּקֶל אֲשֶׁר לוֹ, וְחִכָּה לַקַּרְנָף שֶׁיֵּצֵא מִן הַמַּיִם וְיִלְבְּשֵׁהוּ.

וְהַקַּרְנָף כֵּן עָשָׂה. הוּא פָרַף אֶת עוֹרוֹ בִּשְׁלֹשֶׁת הַכַּפְתּוֹרִים, וְהִנֵּה זֶה מְדַגְדֵּג כְּפֵרוּרֵי עֻגָה עַל מִשְׁכַּבְכֶם בַּלֵּילוֹת. בִּקֵּש לְהִתְגָּרֵד, אֲבָל עַל יְדֵי כַךְ הוּרַע לוֹ; רָבַץ עַל הַחוֹלוֹת וְהִתְגַּלְגֵּל וְהִתְגַּלְגֵּל וְהִתְגַּלְגֵּל, וְיוֹתֵר שֶׁהִתְגַּלְגֵּל יוֹתֵר דִּגְדְּגוּ אוֹתוֹ פֵרוּרֵי-הָעֻגָה. רָץ אֶל הַדֶּקֶל וַיִּשְתַּפְשֵׁף וַיִּתְמוֹלֵל וַיִּתְקַרְצֵף כְּנֶגְדּוֹ. כָּל כַּךְ הִרְבָּה לְהִשְׁתַּפְשֵׁף, עַד שֶשִּׁפְשֵׁף וְעָשָׂה אֶת עוֹרוֹ קִפּוּל אֶחָד גָּדוֹל מֵעַל כְּתֵפָיו, עוֹד קִפּוּל מִלְּמַטָּה, מָקוֹם שֶשָּׁם הָיוּ הַכַּפְתּוֹרִים (וְהֵם נִמְחֲקוּ וְיָרְדוּ), וְשׁוּב קִפּוּלִים עַל רַגְלָיו. זֶה פָּעַל לְרָעָה עַל מֶזֶג רוּחוֹ, אֲבָל מַה אִכְפַּת לָהֶם לְפֵרוּרֵי-הָעֻגָה: הֵם נָחוּ לָהֶם מִתַּחַת לְעוֹרוֹ וְדִגְדֵגוּ. רָץ הַקַּרְנָף הַבַּיְתָה, סָר וְזָעֵף וּמְאֹד-מְאֹד דֻּגְדְּגָנִי. וּמִיּוֹם זֶה וָאֵילַךְ יֵשׁ לוֹ לַקַּרְנָף קִפּוּלִים גְּדוֹלִים בְּעוֹרוֹ וּמֶזֶג-רוּחַ רַע מְאֹד, – כָּל זֶה מַחֲמַת פֵּרוּרֵי-הָעֻגָה אֲשֶׁר בִּבְשָׂרוֹ.

וְהַפַּרְסִי יָרַד מִן הַדֶּקֶל, חוֹבֵשׁ לְרֹאשׁוֹ כוֹבָעוֹ אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ הִשְׁתַּקְּפוּ קַרְנֵי-הַשֶּׁמֶשׁ בְּהוֹד וְהָדָר יוֹתֵר מִכָּל מַלְכֵי מִזְרָח. וַיֶאֱרֹז אֶת תַּנּוּר-הַבִּשּׁוּל שֶלוֹ, וַיֵּלֶךְ לוֹ בַדֶּרֶךְ בּוֹאֲכָה אוֹרוֹטַבָה, אַמִּיגְדַּלָּה, אֵצֶל שַׁדְמוֹת הָאָחוּ אַנַּנְטָרִיבוֹ וְהַבִּצּוֹת סוֹנַפּוּט.

קֹדֶם הַזְּמַנִּים הַכַּבִּירִים וְהָרְחוֹקִים, יַקִּירַי וַאֲהוּבַי, הָיָה הַזְּמַן שֶׁל תְּחִלַּת-הַתְּחִלּוֹת; וְזֶה הָיָה בַּיָּמִים שֶׁבָּהֶם כּוֹנֵן זְקַן-הָאַשָּׁפִים אֶת סִדְרֵי הָעוֹלָם. בָּרִאשׁוֹנָה הֵכִין אֶת הָאָרֶץ; אֲזַי הֵכִין אֶת הַיָּם; וְאָז צִוָּה עַל כָּל הַחַיּוֹת שֶׁיֵּצְאוּ וִישַׂחֲקוּ. וְכַאֲשֶׁר שָׁאָלוּ הַחַיּוֹת: “הוֹי, זְקַן-אַשָּׁפִים, בַּמֶּה נְשַׂחֵק?” אָמַר לָהֶן: “אֲנִי אַרְאֶה לָכֶן.” הוּא לָקַח אֶת הַפִּיל – כָּל מַה שֶּׁהָיָה מִסּוּג הַפִּילִים – וְאָמַר לוֹ: “שַׂחֵק שֶׁהִנְּךָ פִּיל”, וְכָל מַה שֶּׁהָיָה מִסּוּג הַפִּילִים שִׂחֵק. הוּא לָקַח אֶת הַבּוֹנֶה – כָּל מַה שֶּׁהָיָה מִסּוּג-הַבּוֹנִים, וַיֹּאמֶר: שַׂחֵק שֶׁהִנְּךָ בּוֹנֶה", וְכָל מַה שֶּׁהָיָה מִסּוּג הַבּוֹנִים שִׂחֵק. הוּא לָקַח אֶת הַפָּרָה – כָּל מַה שֶּׁהָיָה מִסּוּג-הַפָּרוֹת – וְאָמַר: “שַׂחֲקִי שֶׁהִנָּךְ פָּרָה”, וְכָל מַה שֶּׁהָיָה מִסּוּג-הַפָּרוֹת שִׂחֵק. הוּא לָקַח אֶת הַצָּב – כָּל מַה שֶּׁהָיָה מִסּוּג הַצַּבִּים – וְאָמַר: “שַׂחֵק שֶׁהִנְּךָ צָב”, וְכָל מַה שֶּׁהָיָה מִסּוּג-הַצַּבִּים שִׂחֵק. וְכֵן לָקַח אֶחָד-אֶחָד אֶת כָּל הַחַיּוֹת וְהַצִּפֳּרִים וְהַדָּגִים וְהִגִּיד לָהֶם מַה יְשַׂחֲקוּ.

וְאוּלָם לִפְנוֹת עֶרֶב, כְּשֶׁבְּנֵי-אָדָם וְכָל הַיְצוּרִים נַעֲשִׂים חִדְלֵי-מַרְגּוֹעַ וַעֲיֵפִים, בָּא הָאָדָם (עִם בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה?) – כֵּן, עִם בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה הָאֲהוּבָה-בְּיוֹתֵר וְהִיא יוֹשֶׁבֶת עַל שִׁכְמוֹ, וְאָמַר: “מַה הַמִּשְׂחָק הַזֶּה, זְקַן-אַשָּׁפִים?” עָנָה וְאָמַר זְקַן-הָאַשָּׁפִים: “הוֹי בֶּן-אָדָם, זֶהוּ הַמִּשְׂחָק שֶׁל תְּחִלַּת-הַתְּחִלּוֹת; וְאוּלָם אַתָּה חָכָם מִדַּי מִלְּשַׂחֵק זֶה הַמִּשְׂחָק.” וְהָאָדָם הֶחֱוָה קִדָּה

וְאָמַר: “כֵּן, הִנֵנִי חָכָם מִכְּדֵי לְהִשְׁתַּתֵּף בְּמִשְׂחָק זֶה; אֲבָל עֲשֵׂה כָּךְ שֶׁכָּל הַחַיּוֹת תִּהְיֶינָה כְּפוּפוֹת לִרְצוֹנִי.”

וְהִנֵּה, בְּעֵת שֶׁהַשְּׁנַיִם הַלָּלוּ מְשׂוֹחֲחִים אִישׁ עִם רֵעֵהוּ, פַּאוּ-אַמָּה הַסַּרְטָן, שֶׁהִגִּיעַ תּוֹרוֹ בַּמִּשְׂחָק הַזֶּה, שֵׂרַךְ דַּרְכּוֹ הַצִּדָּה וְנִכְנַס אֶל הַיָּם, בְּאָמְרוֹ אֶל נַפְשׁוֹ: “אֲשַׂחֵק אֶת מִשְׂחָקִי לְבַדִּי בַּמַּיִם הָעֲמֻקִּים, וּלְעוֹלָם לֹא אֶהְיֶה מְשֻׁעְבָּד לְזֶה בֶּן-הָאָדָם.” אִישׁ לֹא רָאָה אוֹתוֹ בְּהִתְרַחֲקוֹ, חוּץ מִן הַבַּת הַקְּטַנָּה הָרוֹכֶבֶת עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל הָאִישׁ. וְהַמִּשְׂחָק הָלַךְ הָלוֹךְ וְהִמָּשֵׁךְ עַד שֶׁלֹּא נוֹתְרוּ חַיּוֹת בְּלֹא פְּקֻדּוֹת; וּזְקַן-הָאַשָּׁפִים מָחַק אֶת הָאָבָק שֶׁעַל יָדָיו וְהִתְהַלֵּךְ בָּעוֹלָם לִרְאוֹת מַה מִּשְׂחָקִים תְּשַׂחֵקְנָה הַחַיּוֹת.

הוּא הָלַךְ צָפוֹנָה, יַקִּירַי-אֲהוּבַי, וּמָצָא כָּל שֶׁיֵּשׁ מִסּוּג-הַפִּילִים חוֹפֵר בְּחַטָּיו וְרוֹקֵעַ בְּרַגְלָיו בָּאֲדָמָה הַחֲדָשָׁה הַנָּאָה שֶׁהוּכְנָה לוֹ.

– קוּן? – שָׁאַל כָּל שֶׁיֵּשׁ מִסּוּג-הַפִּילִים, כְּלוֹמַר:

“הַאִם זֶה נָכוֹן וְרָצוּי?”

– פַּיָה קוּן – אָמַר זְקַן-הָאַשָּׁפִים, כְּלוֹמַר: “זֶה נָכוֹן בְּהֶחְלֵט”; וְהוּא נָשַׁף מֵאַפּוֹ בַּסְּלָעִים וּבְרִגְבֵי-הֶעָפָר כָּל מַה שֶּיֵּשׁ מִסּוּג-הַפִּילִים, גִּבֵּב וְרוֹמַם עַד שֶׁהָיוּ לְהָרִי הִימָלָיָה הָעֲנָקִיִּים, שֶׁתּוּכְלוּ לִרְאוֹתָם בַּמַּפּוֹת.

הוּא הָלַךְ מִזְרָחָה וּמָצָא כִּי כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ מִסּוּג-הַפָּרוֹת נִזּוֹנָה בְּשָׂדֶה שֶּׁהוּכַן לָהּ, וְהִיא לִחֲכָה בִּלְשׁוֹנָהּ מִסָּבִיב לְיַעַר שָׁלֵם בְּבַת-אַחַת, וּבָלְעָה אֶת הַבָּא אֶל פִּיהָ, וְיָשְׁבָה לְהַעֲלוֹת גֵּרָה.

– קוּן? – שָׁאֲלָה כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ מִסּוּג-הַפָּרוֹת.

– פַּיָה קוּן – אָמַר זְקַן-הָאַשָּׁפִים, וְהוּא נָשַׁף עַל הַחֶלְקָה הַחֲשׂוּפָה אֲשֶׁר שָׁם אָכְלָה הַפָּרָה וְעַל הַמָּקוֹם שֶׁשָּׂם כָּרְעָה, וְהַחֶלְקָה הָאַחַת הָיְתָה לְמִדְבַּר-הֹדּוּ הֶעָצוּם, וּמְקוֹם שִׁבְתָּהּ הָיָה לְמִדְבַּר-סַהֲרָה, אֶת אֵלֶּה תוּכְלוּ לִרְאוֹת בַּמַּפּוֹת.

הוּא הָלַךְ מַעֲרָבָה, וּמָצָא אֶת כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ מִסּוּג-הַבּוֹנֶה כְּשֶׁהוּא בּוֹנֶה סֶכֶר-בּוֹנִים עַל שֶׁפֶךְ נְהָרוֹת עֲצוּמִים הַמּוּכָנִים לוֹ.

– קוּן? – שָׁאַל כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ מִסּוּג-הַבּוֹנֶה.

– פַּיָה קוּן (כְּלוֹמַר “הַכֹּל בְּסֵדֶר”) – עָנָה זְקַן-הָאַשָּׁפִים, וְהוּא נָשַׁם עַל פְּנֵי אִילָנוֹת שֶׁנָּפְלוּ וְעַל פְּנֵי מַיִם שְׁקֵטִים, וְהָיוּ לְאַדְמַת הַמִּישׁוֹר וְהָאֲגַמִּים אֲשֶׁר בִּפְלוֹרִידָה. עַיְּנוּ בַּמַפָּה וְתִמְצְאוּ אוֹתָם.

אָז נָדַד דָּרוֹמָה וּמָצָא כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ מִסּוּג-הַצָּב כְּשֶׁהוּא מְגָרֵד בְּכַנְפֵי-שְׁחִיָּה שֶׁלּוֹ בַּחוֹל אֲשֶׁר הוּכַן לוֹ, וְהַחוֹל וְהָאֲבָנִים עֻלְעֲלוּ בְּסוּפָה דֶּרֶךְ הָאֲוִיר עַד שֶׁנָּפְלוּ בַּמֶּרְחָק אֶל תּוֹךְ הַיָּם.

– קוּן? – שָׁאַל כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ מִסּוּג-הַצָּב.

– פַּיהָ קוּן – אָמַר זְקַן הָאַשָּׁפִים, וְהוּא נָשַׁף בִּנְשִׁימָתוֹ עַל-פְּנֵי הַחוֹל וְהָאֲבָנִים בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם נָפְלוּ אֶל תּוֹךְ הַיָּם, וְהֵם נֶהֶפְכוּ לְאִיִּים שֶׁהֵם תַּכְלִית-יֹפִי: בּוֹרְנֵיאוֹ, סֶלְבִיס, סוּמַטְרָה, יָוָה, וְכָל הָאַרְכִיפֶּלִיג שֶׁל מָלָיָה אִם תְּעַיְּנוּ בַּמַּפָּה – תִּמְצָאוּם.

בְּהֶמְשֵׁךְ-הַזְּמַנִּים פָּגַשׁ זְקַן-הָאַשָּׁפִים אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר עַל גְּדוֹת נְהַר-פֶּרָק, וְאָמַר לוֹ:

– הוֹי, בֶּן-אָדָם, הַאִם כָּל הַחַיּוֹת מְצַיְּתוֹת לָךָ?

– כֵּן – אָמַר הָאִישׁ.

– הַאִם כַּדּוּר הָאָרֶץ מְצַיֵּת לְךָ?

– כֵּן – אָמַר הָאִישׁ.

– הַאִם הַיָּם מְצַיֵּת לְךָ?

– לֹא – אָמַר הָאִישׁ. – פַּעַם אַחַת בַּיּוֹם וּפַעַם אַחַת בַּלַּיְלָה, הַיָּם גּוֹאֶה וְעוֹלֶה אֶל נְהַר-פֵּרָק וְדוֹחֵף אֶת הַמַּיִם הַמְּתוּקִים בַּחֲזָרָה אֶל תּוֹךְ הַיַּעַר, עַד שֶׁבֵּיתִי כֻּלּוֹ נִרְטָב. פַּעַם בַּיּוֹם וּפַעַם בַּלַּיְלָה הוּא יוֹרֵד אֶל הַנָּהָר וּמוֹשֵׁךְ אֶת כָּל הַמַּיִם אַחֲרָיו, עַד שֶׁלֹא נוֹתָר בִּלְתִּי אִם בֹּץ, וְהַדּוּגִית שֶׁלִּי נֶהְפֶּכֶת. הַאִם זֶה הַמִּשְׂחָק שֶׁצִּוִּיתָ עָלָיו לְשַׂחֵק?

– לֹא – אָמַר זְקַן-הָאַשָּׁפִים. – זֶהוּ מִשְׂחָק חָדָשׁ וָרַע.

– הַבֵּט – אָמַר הָאִישׁ; וּכְדַבְּרוֹ עָלָה הַיָּם הַגָּדוֹל דֶּרֶךְ הַשֶּׁפֶךְ שֶׁל נְהַר-פֵּרָק, וְהוּא דָחַף אֶת הַנָּהָר אֲחוֹרַנִּית עַד שֶׁעָבַר עַל גְּדוֹתָיו וְשָׁטַף אֶת כָּל הַיְעָרוֹת הָאֲפֵלִים לְמִילֵי-מִילִין, וּבֵית-הָאִישׁ הֻכָּה בְּמַּבּוּל.

– זֶה לֹא כַּשּׁוּרָה. הֶתֵּר אֶת הַדּוּגִית שֶׁלְּךָ וּנְגַלָּה מִיהוּ זֶה הַמְשַׂחֵק אִם הַיָּם – אָמַר זְקַן-הָאַשָּׁפִים.

הֵם נִכְנְסוּ לְתוֹךְ הַדּוּגִית. הֲבַּת הַקְּטַנָּה נִלְוְתָה אֲלֵיהֶם; וְהָאִישׁ לָקַח אֶת ה“כְּרִית” שֶׁלּוֹ – זֶה פִּגְיוֹן מִתְעַגֵּל, מִתְנַחְשֵׁל, וְלַהַב לוֹ כְּשַׁלְהֶבֶת אֵשׁ – וְהֵם פָּלְשׁוּ אֶל נְהַר-פֵּרָק. אָז הִתְחִיל הַיָּם נָסוֹג אָחוֹר הָלְאָה-הָלְאָה, עַד שֶׁנִּמְצְצָה הַדּוּגִית מִשֶּׁפֶךְ נְהַר-פֵּרָק, עָבוֹר עַל-פְּנֵי סֵלַנְגּוֹר, עַל-פְּנֵי מַלַקָה, עַל פְּנֵי סִינְגַפּוּר, הָלְאָה-הָלְאָה עַד לָאִי בִּינְטַנְג, כְּאִלּוּ נִמְשְׁכָה בְּחֶבֶל.

אָז קָם וְעָמַד זְקַן-הָאַשָּׁפִים וְקָרָא בְּקוֹל:

– הוֹי! חַיּוֹת, צִפֳּרִים וְדָגִים, אֲשֶׁר לְקַחְתִּיכֶם בְּיָדִי מִתְּחִלַּת-הַתְּחִלּוֹת, וְלִמַּדְתִּיכֶם אֶת הַמִּשְׂחָק שֶׁתְּשַׂחֲקוּ; מִי מִכֶּם הוּא הַמְשַׂחֵק עִם הַיָּם?

יַחְדָּו עָנוּ כָּל הַחַיּוֹת, הַצִּפֳּרִים וְהַדָּגִים:

– זְקַן-הָאַשָּׁפִים, אָנוּ מְשַׂחֲקִים אֶת הַמִּשְׂחָקִים שָׁאַתָּה לִמַּדְתָּנוּ לְשַׂחֵק – אוֹתָנוּ וְאֶת יַלְדֵי-יְלָדֵינוּ. אֲבָל אֵין בְּתוֹכֵנוּ אַף נֶפֶשׁ אַחַת הַמְּשַׂחֶקֶת עִם הַיָּם.

אָז עָלְתָה הַלְּבָנָה, גְּדוֹלָה וּמְלֵאָה מֵעַל הַמַּיִם, וּזְקַן-הָאַשָּׁפִים אָמַר אֶל הַיָּשִׁישׁ הַגִּבֵּן הַיּוֹשֵׁב בַּלְּבָנָה וְשׁוֹזֵר פְּתִיל-דַּיִג, שֶּׁבּוֹ הוּא מְקַוֶּה בְּאַחַד-הַיָּמִים לִתְפֹּשׂ אֶת הָעוֹלָם וְאָמַר:

– הוֹי דַּיָּג אֲשֶׁר בַּלְּבָנָה, הַאִם אַתָּה עוֹשֶׂה מִשְׂחָק עִם הַיָּם?

– לֹא – אָמַר הַדַּיָּג – אֲנִי שׁוֹזֵר פְּתִיל-דַּיִג, בּוֹ אֶתְפֹּשׂ בְּאַחַד-הַיָּמִים אֶת הָעוֹלָם; אֲבָל אֵינֶנִּי מְשַׂחֵק עִם הַיָּם – וְהוּא הִמְשִׁיךְ בִּשְׁזִירַת הַפְּתִיל.

וְהִנֵּה יֵשׁ גַּם עַכְבְּרוֹשׁ בַּלְּבָנָה מִמַּעַל, שֶׁדַּרְכּוֹ לִנְשֹׁךְ וּלְנַתֵּק אֶת פְּתִיל-הַדַּיִּג שֶׁל הַדַּיָּג הַיָּשִׁישׁ בָּהּ בַּמְּהִירוּת שֶׁהַפְּתִיל נִטְוֶה.

אָמַר אֵלָיו זְקַן-הָאַשָּׁפִים:

– הוֹי, עַכְבְּרוֹשׁ שֶׁבַּלְּבָנָה, הַאִם אַתָּה מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַיָּם?

הֵשִׁיב הָעַכְבְּרוֹשׁ וְאָמַר:

– אֲנִי עָסוּק מִדַּי בִּנְשִׁיכַת הַפְּתִיל הַנִּטְוֶה בִּידֵי הַדַּיָּג הַיָּשִׁישׁ. אֵינֶנִּי מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַיָּם. וְהִמְשִׁיךְ בִּנְשִׁיכַת הַפְּתִיל.

אָז נָשְׂאָה הַבַּת הַקְּטַנָּה אֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ הַקְּטַנּוֹת, הַחַמּוֹת, הָעֲנֻגּוֹת, עִם צְמִידֵי-הַקּוֹנְכִיּוֹת הַלְּבָנִים, הַיָּפִים; וַתֹּאמֶר:

– הוֹי זְקַן-הָאַשָּׁפִים! כַּאֲשֶׁר אַבָּא שֶׁלִּי דִּבֵּר אֵלֶיךָ כָּאן בִּתְחִלַּת-הַתְּחִלּוֹת, וַאֲנִי נִשְעַנְתִּי עַל כְּתֵפוֹ בְּעֵת שֶׁלָּמְדוּ הַחַיּוֹת אֶת מִשְׂחֲקֵיהֶן, הָלְכָה לָהּ חַיָּה אַחַת דַּוְקָא אֶל תּוֹךְ הַיָּם בְּטֶרֶם לִמַּדְתָּ אוֹתָהּ אֶת מִשְׂחָקָהּ.

סָח זְקַן-הָאַשָּׁפִים:

– כַּמָּה חֲכָמִים יְלָדִים קְטַנִּים הָרוֹאִים וְשׁוֹתְקִים! מֶה הָיְתָה דְמוּתָהּ שֶׁל הַחַיָּה הַהִיא?

וּבַת הַשַּׁעֲשׁוּעִים הַקְּטַנָּה אָמְרָה:

– עֲגֻלָּה הָיְתָה וּשְׁטוּחָה הָיְתָה; וְעֵינֶיהָ הָיוּ קְבוּעוֹת בְּרָאשֵׁי-קָנִים: וּצְדָדִית הָלְכָה, כָּכָה; וְגַבָּהּ הָיָה מְכֻסֶּה בְּשִׁרְיוֹן חָזָק.

סָח זְקַן-הָאַשָּׁפִים:

– כַּמָּה חֲכָמִים יְלָדִים קְטַנִּים הַדּוֹבְרִים אֱמֶת! עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ לְהֵיכָן הָלַךְ פַּאוּ-אַמָּה. תְּנוּ לִי אֶת הַמָּשׁוֹט!

וּבְכֵן, לָקַח אֶת הַמָּשׁוֹט; אֲבָל לֹא הָיָה צֹרֶךְ בְּשַׁיִט, כִּי הַמַּיִם שָׁטְפוּ בִּקְבִיעוּת מֵעֵבֶר לְכָל הָאִיִּים עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל מָקוֹם הַקָּרוּי פּוּסַט-טַאסֶק – לֵב הַיָּם – אֲשֶׁר שָׁם הֶחָלָל הַגָּדוֹל הַמּוֹלִיךְ אֶל לֵב-הָעוֹלָם, וּבְאוֹתוֹ הֶחָלָל צוֹמֵחַ עֵץ-הַפְּלָאִים פַּאוּ גַ’אנְגִּי, הַמְצַמֵּחַ אֶת תְּאוֹמֵי אֱגוֹזֵי-הַקֶּסֶם. אָז תָּחַב זְקַן-הָאַשָּׁפִים אֶת זְרוֹעוֹ דֶרֶךְ הַמַּיִם הָעֲמֻקִּים-הַחַמִּים עַד כְּתֵפוֹ, וּמִתַּחַת לַשָּׁרָשִׁים שֶׁל עֵץ-הַפְּלָאִים נָגַע בַּגַּב הָרָחָב שֶׁל פַּאוּ-אַמָּה הַסַּרְטָן, וּפַּאוּ-אַמָּה הַסַּרְטָן נִרְגַּע לַמַּגָּע הַזֶּה, וְהַיָּם כֻּלּוֹ עָלָה, כְּדֶרֶךְ מַיִם הָעוֹלִים בִּקְעָרָה כְּשֶׁמַּכְנִיסִים בָּהֶם יָד.

– הֶאָח! – אָמַר זְקַן-הָאַשָּׁפִים. – עַכְשָׁו יוֹדֵעַ אֲנִי מִיהוּ זֶה אֲשֶׁר שִׂחֵק עִם הַיָּם; וְהוּא קָרָא בְּקוֹל: מַה אַתָּה עוֹשֶׂה פַּאוּ-אַמָּה?

וּפַּאוּ-אַמָּה, מֵעֹמֶק הַתְּהוֹם, הֵשִׁיב אֹמֶר:

– פַּעַם בַּיּוֹם וּפַעַם בַּלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא לְבַקֵּשׁ מְזוֹנוֹתַי. פַּעַם בַּיּוֹם וּפַעַם בַּלַּיְלָה אֲנִי חוֹזֵר אֶל מְקוֹמִי. הַנִּיחֵנִי לְנַפְשִׁי.

אָז אָמַר זְקַן-הָאַשָּׁפִים:

– שְׁמָעֵנִי, פַּאוּ-אַמָּה. כְּשֶׁאַתָּה יוֹצֵא מִמְּעָרָתְךָ, מֵי הַיָּם נִשְׁפָּכִים וְיוֹרְדִים אֶל פּוּסַט-טַאסֶק, וְכָל חוֹפֵי הָאִיִּים נִשְׁאָרִים עֵירֹם וְעֶרְיָה, וְדָגִים קְטַנִּים מֵתִים, וְרַגָ’ה מוֹיֶנְג קַבַּן, מֶלֶךְ הַפִּילִים, רַגְלָיו מִתְכַּסּוֹת טִיט. כְּשֶׁאַתָּה חוֹזֵר וַיּוֹשֵׁב בְּפוּסַט-טַאסֶק, מֵי-הַיָּם גּוֹאִים, וּמַחֲצִית הָאִיִּים הַקְּטַנִּים טוֹבְעִים, וּבֵית-הָאִישׁ נִשְׁטָף כְּמוֹ בְּמַבּוּל, וְרַגָ’ה עַבְּדוּלָה, מֶלֶךְ-הַתַּנִּינִים, פִּיו מִתְמַלֵּא מֵי-מֶלַח.

אֲזַי צָחַק פַּאוּ-אַמָּה, הַרְחֵק בַּתְּהוֹם לְמַטָּה, וְאָמַר:

– לֹא יָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי כָּל-כָּךְ חָשׁוּב. מִכָּאן וְאֵילָךְ אֵצֵא שֶׁבַע פְּעָמִים בַּיּוֹם, וְהַמַּיִם לְעוֹלָם לֹא יִשְׁקֹטוּ.

וּזְקַן-הָאַשָּׁפִים אָמַר:

– אֵינִי יָכוֹל לְהַכְרִיחֲךָ לְשַׂחֵק אֶת הַמִּשְׂחָק שֶׁנּוֹעַדְתָּ לְשַׂחֵק, פַּאוּ-אַמָּה, מִפְּנֵי שֶׁנִּמְלַטְתָּ מִמֶּנִּי בְּעֶצֶם הַהַתְחָלָה; אֲבָל אִם אֵינְךָ מְפַחֵד, עֲלֵה וּנְשׂוֹחֵחַ עַל כָּךְ.

– אֵינֶנִּי מְפַחֵד – אָמַר פַּאוּ-אַמָּה, וְהוּא עָלָה אֶל רוּם-הַיָּם לְאוֹר הַלְּבָנָה. לֹא הָיָה שׁוּם יְצוּר בָּעוֹלָם שֶׁגָּדְלוֹ כְּגֹדֶל פַּאוּ-אַמָּה – מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מֶלֶךְ-סַרְטָן לְכָל הַסַּרְטָנִים. לֹא סַרְטָן פָּשׁוּט, כִּי-אִם סַרְטָן מֶלֶךְ. צַד אֶחָד שֶׁל קְלִפָּתוֹ הַגְּדוֹלָה נָגַע בְּחוֹף-הַיָּם לְיַד סַרַוָק; וְצִדּוֹ הַשֵּׁנִי נָגַע בְּחוֹף-הַיָּם אֵצֶל פַהַנְג; וְהוּא הָיָה גָבוֹהַּ מֵעֲשָׁנָם שֶׁל שְׁלֹשָׁה הָרֵי-גָעַשׁ! וּכְשֶׁטִּפֵּס וְעָלָה בֵּינוֹת עַנְפֵי עֵץ-הַפֶּלֶא, קָטַף אֶחָד מִשְּׁנֵי תְּאוֹמֵי-הַפֵּרוֹת – מֵאֱגוֹזֵי-הַקֶּסֶם כְּפוּלֵי-הַגַּרְעִינִים הַהוֹפְכִים יְשִׁישִׁים לִצְעִירִים – וְהַבַּת הַקְּטַנָּה רָאֲתָה אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא נִגְרָר, עָלֹה וְיָרוֹד, לְצִדָּהּ שֶׁל הַדּוּגִית, וְהִיא מָשְׁכָה אוֹתוֹ לַחוֹף, וְהִתְחִילָה לְנַקֵּר אֶת עֵינָיו הָרַכּוֹת בֵמִסְפָּרַיִם-שֶׁל-זָהָב הַקְּטַנִּים אֲשֶׁר לָהּ.

– עַכְשָׁו – אָמַר זְקַן-הָאַשָּׁפִים

– עֲשֵׂה קֶסֶם, פַּאוּ-אַמָּה, לְהוֹכִיחַ כִּי בֶּאֱמֶת אַתָּה רַב-חֲשִׁיבוּת.

פַּאוּ-אַמָּה גִלְגֵּל בְּעֵינָיו וְנִעֲנַע רַגְלָיו, אֲבָל לֹא יָכֹל אֶלָּא לְהַגְעִישׁ אֶת הַיָּם, מִפְּנֵי שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה סַרְטָן-מֶלֶךְ, לֹא הָיָה אֶלָּא סַרְטָן, וּזְקַן-הָאַשָּׁפִים צָחַק וְאָמַר:

– סוֹף-סוֹף אֵינְךָ כָּל-כָּךְ חָשׁוּב. עַכְשָׁו, תֶּן לִי לְנַסּוֹת כֹּחִי – וְהוּא פָּעַל קֶסֶם בְּיָד שְׂמֹאל – רַק בַּזֶּרֶת הַקְּטַנָּה שֶׁל יָדוֹ הַשְּׂמָאלִית – וְהִנֵּה, רְאוּ וּתְמָהוּ, חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, הַקְּלִפָּה הַכְּחֻלָּה-יְרֻקָּה-שְׁחֹרָה אֲשֶׁר לְפַּאוּ-אַמָּה נָפְלָה מֵעָלָיו כִּנְפֹל קְלִפָּה מֵאֱגוֹז-קוֹקוֹס, וְנִשְׁאַר פַּאוּ-אַמָּה כֻּלּוֹ רַךְ – רַךְ כַּסַּרְטָנִים הַזְּעִירִים שֶׁיֵּשׁ וְאַתֶּם מוֹצְצִים עַל חוֹף-הַיָּם, חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי.

– אָכֵן, הִנְּךְ מְאֹד-מְאֹד חָשׁוּב – אָמַר זְקַן-הָאַשָּׁפִים. – הַאִם אֲבַקֵּשׁ אֶת הָאִישׁ שֶׁכָּאן לַחְתֹּךְ בְּגוּפְךָ בַּ“כְּרִית” שֶׁלּוֹ? הַאִם אֶשְׁלַח לִקְרֹא לְרַגָ’ה מוֹיֶנְג קַבַּן, מֶלֶךְ הַפִּילִים, לִדְקֹר אוֹתְךָ בְּחַטָּיו? אוֹ שֶׁמָּא אַזְמִין אֶת רַגָ’ה עַבְּדוּלָה, מֶלֶךְ הַתַּנִּינִים, לִנְשֹׁךְ אוֹתְךָ?

וּפַּאוּ-אַמָּה אָמַר:

– בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי! הָשֵׁב לִי אֶת קְלִפָּתִי הַקָּשָׁה וְאֶחֱזֹר אֶל פּוּסַט-טַאסֶק, וַאֲנִי אָזוּז וְאֵצֵא רַק פַּעַם אַחַת בַּיּוֹם וּפַעַם אַחַת בַּלַּיְלָה לְבַקֵּשׁ מְזוֹנוֹתַי.

וַיֹּאמֶר זְקַן-הָאַשָּׁפִים:

– לֹא פַּאוּ-אַמָּה. לֹא אַחֲזִיר לְךָ אֶת קְלִפָּתְךָ, שֶׁכֵּן תִּגְדַּל, תֶּחֱזַק וְתִתְגָּאֶה, וְאוּלַי תִּשְׁכַּח הַבְטָחָתְךָ, וְתַחֲזֹר לְשַׂחֵק עִם הַיָּם.

– מָה אֶעֱשֶׂה? – אָמַר פַּאוּ-אַמָּה – הִנֵנִי גָדוֹל עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁאֲנִי יָכוֹל לְהִתְחַבֵּא רַק בְּפּוּסַט-טַאסֶק, וְאִם אֵלֵךְ אֶל מָקוֹם אַחֵר, וַאֲנִי כֻּלִּי רַךְ כְּפִי שֶׁהִנְנִי הַיּוֹם, יֹאכְלוּנִי הַתַּנִּינִים וְהַכָּרִישׁ. וְאִם אֵלֶךְ אֶל פּוּסַט-טַאסֶק, וַאֲנִי רַךְ כְּפִי שֶׁהִנְנִי כָּעֵת, וְאַף-עַל-פִּי שֶׁאוּלַי אֶהְיֶה בָּטוּחַ מֵהִתְנַפְּלוּת, לֹא אוּכַל לָזוּז כְּדֵי לְהַשִּׂיג מְזוֹנוֹתַי, וּבְכֵן מוֹת אָמוּת. אָז נִעֲנַע בְּרַגְלָיו וְקוֹנֵן עַל גּוֹרָלוֹ.

• שְׁמָעֵנִי, פַּאוּ-אַמָּה – אָמַר זְקַן-הָאַשָּׁפִים – אֵינֶנִּי יָכוֹל לְהַכְרִיחֲךָ לִשַׂחֵק אֶת הַמִּשְׂחָק שֶׁנּוֹעַדְתָּ לְשַׂחֵק, מִפְּנֵי שֶׁנִּתְרַחַקְתָּ מִמֶּנִּי בִּתְחִלַּת-הַתְּחִלּוֹת; וְאוּלָם אִם תִּרְצֶה, אֲנִי יָכוֹל לְסַדֵּר שֶׁכָּל אֶבֶן וְכָל חוֹר וְכָל אֹסֶף אַצּוֹת יִהְיֶה פּוּסְט-טַאסֶק בָּטוּחַ לְךָ וּלְזַרְעֲךָ עַד-עוֹלָם.

אָמַר פַּאוּ-אַמָּה:

– זֶה טוֹב, אֲבָל עֲדַיִן לֹא בָּחַרְתִּי דַּרְכִּי. הִנֵּה! יֶשְׁנוֹ הָאִישׁ שֶׁדִּבֵּר אֵלֶיךָ מִלְּכַתְּחִלָּה. אִלּוּ לֹא תָּפַשׂ אֶת תְּשׂוּמַת-לִבְּךָ, לֹא הָיִיתִי עָיֵף מִלְּצַפּוֹת וְלֹא הָיִיתִי מִתְרַחֵק. וְכָל זֶה לֹא הָיָה מִתְרַחֵשׁ. מַה יָּכוֹל הוּא לַּעֲשׂוֹת בִּשְׁבִילִי?

אָמַר הָאִישׁ:

– רְצוֹנְךָ, אֶפְעַל קֶסֶם שֶׁגַּם הַמַּיִם הָעֲמֻקִּים וְגַם קַרְקַע הַיַּבָּשָׁה יִהְיוּ בֵּית-דִּירָה לְךָ וּלְצֶאֱצָאֶיךָ – וְתוּכַל לְהִתְחַבֵּא הֵן בַּיַּבָּשָׁה וְהֵן בַּיָּם.

אָמַר פַּאוּ-אַמָּה:

– עֲדַיִן אֵינֶנִּי בּוֹחֵר. רְאֵה! הִנֵּה הַיַּלְדָּה אֲשֶׁר רָאֲתָה אוֹתִי בּוֹרֵחַ מִלְּכַתְּחִלָּה. אִלּוּ דִּבְּרָה אָז, הָיָה זְקַן-הָאַשָּׁפִים מַזְמִין אוֹתִי בַּשֵּׁנִית, וְכָל זֶה לֹא הָיָה מִתְרַחֵשׁ. מַה יְכוֹלָה הִיא לַעֲשׂוֹת לְמַעֲנִי?

אָמְרָה הַבַּת הַקְּטַנָּה:

– אֱגוֹז טוֹב הוּא זֶה שֶׁאֲנִי אוֹכֶלֶת. רְצוֹנְךָ – אֶעֱשֶׂה קֶסֶם וְאֶתֵּן לְךָ אֶת הַמִּסְפָּרַיִם הָאֵלֶּה, וְהֵם חַדִּים מְאֹד וַחֲזָקִים מְאֹד, וְתוּכְלוּ אַתָּה וְצֶאֱצָאֶיךָ לֶאֱכֹל אֱגוֹזֵי-קוֹקוֹס כָּאֵלֶּה בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ כְּשֶׁאַתֶּם עוֹלִים מִן הַיָּם אֶל הַיַּבָּשָׁה; אוֹ שֶׁתּוּכַל לַחְפֹּר פּוּסַט-טַאסֶק לְעַצְמְךָ בַּמִּסְפָּרַיִם שֶׁבִּרְשׁוּתְךָ, כְּשֶׁאֵין אֶבֶן אוֹ חוֹר מִקָּרוֹב; וְאִם הַקַּרְקַע קָשָׁה מִדַּי, תּוּכַל בְּעֶזְרַת הַמִּסְפָּרִים הַלָּלוּ לָרוּץ וּלְטַפֵּס עַל עֵץ.

– עֲדַיִן אֵינֶנִּי בּוֹחֵר – אָמַר פַּאוּ-אַמָּה – כִּי בִּהְיוֹתִי כָּל-כָּךְ רַכְרוּכִי, לֹא תּוֹעֵלְנָה לִי הַמַּתָּנוֹת הַלָּלוּ. הַחֲזֵר לִי אֶת קְלִפָּתִי, הוֹי זְקַן-הָאַשָּׁפִים, וְאָז אֲשַׂחֵק מִשְׂחָקְךָ.

אָמַר זְקַן-הָאַשָּׁפִים:

– אַחֲזִירֶנָּה לְךָ, פַּאוּ-אַמָּה, לְאַחַד-עָשָׂר חֳדָשִׁים שֶׁבַּשָּׁנָה; וְאוּלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁנֵים-עָשָׂר הִיא שׁוּב תִּתְרַכֵּךְ, לְהַזְכִּיר לְךָ וּלְכָל צֶאֱצָאֶיךָ שֶׁיְּכֹלֶת לִי לִקְסֹם קֶסֶם, כְּדֵי שֶׁתַּעַמְדוּ בְּעַנְוְתָנוּתְכֶם, פּאוּ-אַמָּה; כִּי חוֹזֶה אֲנִי שֶׁאִם תּוּכְלוּ לָרוּץ הֵן תַּחַת מַיִם וְהֵן בַּיַּבָּשָׁה, תִּגְדַּל חֻצְפַּתְכֶם; וְאִם יְכֹלֶת לָכֶם גַּם לְטַפֵּס עַל עֵצִים וּלְפַצֵּחַ אֱגוֹזִים וְלַחְפֹּר חוֹרִים בַּמִּסְפָּרַיִם שֶׁלָּכֶם, תִדְבַּק בָּכֶם מִדַּת חַמְדָנוּת, פַּאוּ-אַמָּה.

אֲזַי הִרְהֵר פַּאוּ-אַמָּה רְגָעִים מִסְפָּר וְאָמַר:

– בָּחַרְתִּי בְּחִירָתִי. אֲקַבֵּל אֶת כָּל הַמַּתָּנוֹת.

אָז קָסַם זְקַן-הָאַשָּׁפִים קֶסֶם בְּיָדוֹ הַיְמָנִית, בְּכָל חֲמֵשׁ אֶצְבְּעוֹת יָדוֹ הַיְמָנִית, וְהִנֵּה פֶּלֶא, חֲבִיבַי-אֲהוּבַי! פַּאוּ-אַמָּה הָלַךְ הָלוֹךְ וְקָטוֹן, הָלוֹךְ וְקָטוֹן, עַד שֶּׁנַּעֲשָׂה זָעִיר-זְעַרְעַר; לִבְסוֹף נִשְׁאַר מִמֶּנּוּ רַק סַרְטָן קְטַנְטַן-יָרֹק, אֲשֶׁר שָׂחָה בַּמַּיִם לְצִדָּהּ שֶׁל הַדּוּגִית, וְהוּא מְיַלֵּל בְּקוֹל מְאֹד זָעִיר: “תְּנוּ לִי אֶת הַמִּסְפָּרַיִם!”

וְהַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה הֵרִימָה אוֹתוֹ עַל כַּף-יָדָהּ הַקְּטַנָּה, הַחוּמָה, וְהוֹשִׁיבָה אוֹתוֹ בְּתַחְתִּית הַדּוּגִית וְנָתְנָה לוֹ אֶת הַמִּסְפָּרַיִם שֶׁלָּהּ, וְהוּא נִעֲנַע אוֹתָם בִּזְרוֹעוֹתָיו הַקְּטַנּוֹת, פָּתַח אוֹתָם וְסָגַר אוֹתָם בְּתֹקֶף וְאָמַר:

– יְכוֹלַנִי לֶאֱכֹל אֱגוֹזִים. יְכוֹלַנִי לְפַצֵּחַ קְלִפּוֹת. יְכוֹלַנִי לְטַפֵּס עַל עֵצִים. יְכוֹלַנִי לִנְשֹׁם בַּאֲוִיר יָבֵשׁ. וִיכוֹלַנִי לִמְצֹא פּוּסַט-טַאסֶק מִתַּחַת לְכָל אֶבֶן. לֹא יָדַעְתִּי כִּי אֲנִי כָּל-כָּךְ חָשׁוּב. קוּן? (הַאִם זֶה נָכוֹן?)

– פַּיהָ קוּן – אָמַר זְקַן-הָאַשָּׁפִים, וְהוּא צָחַק, וְכִבֵּד אוֹתוֹ בִּבְרָכָה; וְהַקָּטָן פַּאוּ-אַמָּה זָחַל וְקָפַץ מֵעֵבֶר לְצַד-הַדּוּגִית אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם; כָּל-כָּךְ זָעִיר הָיָה עַד שֶׁיָּכֹל לְהִסְתַּתֵּר בְּצֵל עָלֶה יָבֵשׁ בַּיַּבָּשָׁה אוֹ בְּתוֹךְ קְלִפָּה רֵיקָה בְּתַחְתִּית הַיָּם.

– הַאִם הָיָה זֶה עָשׂוּי כַּהֹגֶן? – שָׁאַל זְקַן-הָאַשָּׁפִים.

– כֵּן – אָמַר הָאִישׁ. – וְאוּלָם עַכְשָׁו עָלֵינוּ לָלֶכֶת בַּחֲזָרָה אֶל פֵּרָק, וְזוֹהִי דֶּרֶךְ יְגֵעָה בְּשַׁיִט. אִלּוּ חִכִּינוּ עַד שֶׁיֵּצֵא פַּאוּ-אַמָּה מִפּוּסַט-טַאסֶק וְיַגִּיעַ הַבָּיְתָה, הָיוּ הַמַּיִם נוֹשְׂאִים אוֹתָנוּ שָׁמָּה מֵאֲלֵיהֶם.

– עַצְלָן אַתָּה – אָמַר זְקַן-הָאַשָּׁפִים. – וּבְכֵן יִהְיוּ גַם צֶאֱצָאֶיךָ עֲצֵלִים. הֵם יִהְיוּ גְּדוֹלֵי-הָעַצְלָנִים שֶׁבָּעוֹלָם. הֵם יִקָּרְאוּ מַלֶזִים – הָעָם הֶעָצֵל; וְהוּא נָשָׂא אֶת אֶצְבָּעוֹ אֶל מוּל פְּנֵי הַלְּבָנָה וְאָמַר:

– הוֹי דַּיָּג, הָרֵי כָּאן הָאִישׁ הַזֶּה שֶׁהוּא עָצֵל מִדַּי לְשַׁיֵּט דּוּגִיתוֹ הַבָּיְתָה. מְשֹׁךְ אֶת דּוּגִיתוֹ הַבָּיְתָה בַּחֶבֶל שֶׁלְּךָ, דַּיָּג.

– לֹא – אָמַר הָאִישׁ – אִם נִגְזַר עָלַי לְהִתְעַצֵּל בְּכָל יְמֵי חַיַּי, יִפְעַל-נָא הַיָּם לְמַעֲנִי פַּעֲמַיִם לְיוֹם לְעוֹלָם. זֶה יַחְסֹךְ עֲמַל-שַׁיִט.

צָחַק זְקַן-הָאַשָּׁפִים וַיֹּאמֶר: “פַּיהָ קוּן.” (זֶה נָכוֹן).

וְהַעַכְבְּרוֹשׁ שֶׁבַּלְּבָנָה חָדַל לְכַרְסֵם אֶת הַחֶבֶל; וְהַדַּיָּג הוֹרִיד אֶת הַחֶבֶל שֶׁלּוֹ עַד שֶּׁנָּגַע בַּיָּם, וְהוּא גָּרַר אֶת כָּל הַיָּם הֶעָמֹק הָלְאָה מֵעֵבֶר לָאִי בִּינְגְטַנְג, מֵעֵבֶר לִסִינְגַפּוּר, מֵעֵבֶר לְמַלַקָה, מֵעֵבֶר לְסֵלַנְגּוֹר, עַד שֶׁנִּתְעַרְבְּלָה הַדּוּגִית בַּשֵּׁנִית אֶל תּוֹךְ שֶׁפֶךְ נְהַר-פֵּרָק.

– קוּן? – שָׁאַל הַדַּיָּג שֶׁבַּלְּבָנָה.

– פַּיָה קוּן – אָמַר זְקַן-הָאַשָּׁפִים. – עַכְשָׁו, רְאֵה לְכָךְ שֶׁתִּמְשֹׁךְ אֶת הַיָּם פַּעֲמַיִם בַּיּוֹם וּפַעֲמַיִם בַּלַּיְלָה, עַד עוֹלָם, שֶׁיִּהְיוּ הַדַּיָּגִים הָעַצְלָנִים פְּטוּרִים מִן הַצֹּרֶךְ לְשַׁיֵּט. אַךְ הִזָּהֵר שֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂה זֹאת בְּמַאֲמָץ מֻגְזָם; שֶׁאִם כֵּן, אֶפְעַל עָלֶיךָ קֶסֶם כְּמוֹ שֶׁפָּעַלְתִּי עַל פַּאוּ-אַמָּה.

אָז שָׁטוּ כֻּלָּם בְּמַעֲלֵה נְהַר-פֵּרָק וְשָׁכְבוּ אִישׁ אִישׁ עַל מִטּוֹתֵיהֶם, חֲבִיבַי-אֲהוּבַי.

עַכְשָׁו שִׁמְעוּ וְשִׂימוּ לֵב!

לְמִן הַיּוֹם הַהוּא עַד הַיּוֹם הַזֶּה, הַלְּבָנָה תָּמִיד מוֹשֶׁכֶת אֶת הַיָּם מַעְלָה וָמַטָּה. וְזֶה יוֹצֵר אֶת הַקָּרוּי בְּפִינוּ עוֹנוֹת-הַיָּם לְגֵאוּת וּלְשֵׁפֶל. לִפְעָמִים דַּיַּג-הַיָּם מוֹשֵׁךְ בִּקְצָת עֹדֶף-מֶרֶץ, וְאָז מְקַבְּלִים אָנוּ אֶת הַנּוֹדָע בְּשֵׁם עוֹנַת-אָבִיב; וְלִפְעָמִים הוּא מוֹשֵׁךְ בְּעֹדֶף-רֹךְ, וְאָז מְקַבְּלִים אָנוּ אֶת הַנּוֹדָע בְּשֵׁם עוֹנַת-שֵׁפֶל. בַּדֶּרֶךְ-כְּלָל דַּיַּג-הַיָּם הוּא זָהִיר מִפַּחַד זְקַן-הָאַשָּׁפִים.

וּמַה בִּדְבַר פַּאוּ-אַמָּה? כְּשֶׁאַתֶּם בָּאִים אֶל חוֹף-הַיָּם, יְכוֹלִים אַתֶּם לִרְאוֹת כֵּיצַד כָּל הַתִּינוֹקוֹת שֶׁל פַּאוּ-אַמָּה מְקִימִים לְעַצְמָם פּוּסַט-טַאסֶקִים זְעִירִים תַּחַת כָּל אֶבֶן וְכָל קְבוּצַת-אַצּוֹת עַל חוֹלוֹת-הַחוֹף, אַתֶּם יְכוֹלִים לִרְאוֹתָם כְּשֶׁהֵם מְנַעַנְעִים בְּמִּסְפָּרִים הַקְּטַנִּים שֶׁלָּהֶם; וּבְאֵלּוּ מְקוֹמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הֵם חַיִּים בְּפֹעַל עַל הַיַּבָּשָׁה וּמְטַפְּסִים וְעוֹלִים בִּדְקָלִים וְאוֹכְלִים אֱגוֹזֵי-קוֹקוֹס, בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהִבְטִיחָהּ הַבַּת הַצְּעִירָה. אַךְ פַּעַם בְּשָׁנָה כָּל שִׁבְטֵי פַּאוּ-אַמָּה פּוֹשְׁטִים אֶת שִׁרְיוֹנֵיהֶם הַקָּשִׁים וְעוֹטִים רֹךְ – זֵכֶר לְמַה שֶׁיָּכוֹל זְקַן-הָאַשָּׁפִים לַעֲשׂוֹת. וּבְכֵן, אֵין זֶה מִן הַצֶּדֶק וְהַיָּשֶׁר לַהֲרֹג אוֹ לָצוּד אֶת תִּינוֹקוֹת פַּאוּ-אַמָּה רַק מִפְּנֵי שֶׁפּאוּ-אַמָּה הִתְנַהֵג בְּגַסּוּת וְאִוֶּלֶת בְּשֶׁכְּבָר-הַיָּמִים.

הִנֵּה – הֵן! וְהַתִּינוֹקוֹת שֶׁל פַּאוּ-אַמָּה שׂוֹנְאִים לִהְיוֹת מוּצָאִים מִתּוֹךְ הַפּוּסַט-טַאסֶקִים שֶׁלָּהֶם, וּמוּבָאִים הַבַּיְתָה בְּצִנְצָנוֹת שֶׁל מְלָפְפוֹנִים חֲמוּצִים. וְזֶה הַטַּעַם שֶׁהֵם צוֹבְטִים אֶתְכֶם בַּמִּסְפָּרַיִם שֶׁלָּהֶם, וְזֶה מַגִּיעַ לָכֶם בְּצֶדֶק!

הַקֶּנְגּוּרוּ אֵין לוֹ שֵׁם שֶׁל מַמָּשׁ זוּלַת רַעֲשָׁן. הוּא אִבֵּד אֶת שְׁמוֹ מִפְּנֵי שֶׁהָיָה גַאַוְתָן מֻפְלָג.

לֹא מֵאָז וּמֵעוֹלָם הָיָה הַקֶּנְגּוּרוּ כְּפִי שֶׁאָנוּ רוֹאִים אוֹתוֹ כַּיוֹם הַזֶּה, כִּי-אִם חַיָה אַחֶרֶת בַּעֲלַת אַרְבַּע רַגְלַיִם קְצָרוֹת. אָפֹר הָיָה, צַמְרִי הָיָה, וְגַאֲוָתוֹ הָיְתָה לְלֹא גְבוּל; הוּא רִקֵּד עַל גִּבְעָה בְּטַבּוּר אוֹסְטְרַלְיָה, וְהוּא הָלַךְ אֶל הָאֵל הַקָּטָן נְקֵה.

הוּא בָּא אֶל נְקֵה בְּשָׁעָה שֵׁשׁ לִפְנֵי אֲרוּחַת-הַבֹּקֶר, וְאָמַר לוֹ:

– עַד חָמֵשׁ אַחַר הַצָּהֳרַיִם עֲשֵׂה אוֹתִי שׁוֹנֶה מִכָּל הַחַיוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.

קָפַץ נְקֵה מִמּוֹשָׁבוֹ עַל חֶלְקַת-חוֹל רְדוּדָה, וְהִרְעִים עָלָיו קוֹל:

– לֶךְ-לְךָ!

אָפֹר הָיָה וְצַמְרִי הָיָה וְגַאֲוַתוֹ הָיְתָה לְלֹא גְבוּל: הוּא רִקֵּד עַל שֶׁן-סֶלַע בְּטַבּוּר-אוֹסְטְרַלְיָה, הָלַךְ אֶל הָאֵל הַבֵּינוֹנִי נְקִינְג.

הוּא הִגִּיעַ אֶל נְקִינְג בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה אַחַר אֲרוּחַת-הַבֹּקֶר, וְאָמַר לוֹ:

– עֲשֵׂה אוֹתִי שׁוֹנֶה מִכָּל יֶתֶר הַחַיוֹת שֶׁבָּעוֹלָם; עֲשֵׂה אוֹתִי אָהוּב וְרָצוּי לַבְּרִיּוֹת, וְעַד הַשָּעָה חָמֵשׁ אַחַר הַצָּהֳרַיִם יִהְיוּ הַכֹּל רָצִים אַחֲרַי בִּפְלִיאָה.

קָפַץ נְקִינְג מִמְּאוּרָתוֹ בְּעִשּׂבֵי-הַבָּר, וְנָזַף בּוֹ:

– לֶךְ-לְךָ!

אָפֹר הָיָה וְצַמְרִי הָיָה וְגַאֲוַתוֹ לְלֹא גְבוּל. הוּא רִקֵּד עַל תֵּל-חוֹל בְּלֵב-אוֹסְטְרַלְיָה, וְהָלַךְ אֶל הָאֵל הַגָּדוֹל נְקוֹנְג.

הוּא הִגִּיעַ אֶל נְקוֹנְג בְּשָׁעָה עֶשֶׂר לִפְנֵי אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם, וְאָמַר לוֹ:

– עֲשֵׂה אוֹתִי שׁוֹנֶה מִכָּל יֶתֶר הַחַיוֹת; אָהוּב לַבְּרִיּוֹת, שֶׁיִהְיוּ הַכֹּל רָצִים אַחֲרַי בִּפְלִיאָה.

קָפַץ נְקוֹנְג מִן הָאַמְבַּטְיָה שֶׁלּוֹ וְקָרָא בְּקוֹל:

– כֵּן, כָּך אֶעֱשֶׂה!

קָרָא נְקוֹנְג לְדִינְגוֹ – הַכֶּלֶב הַצָּהֹב דִינְגוֹ – שֶׁהוּא רָעֵב תָּמִיד, מְאֻבָּק לְאוֹר-הַשֶּׁמֶשׁ, וְהֶרְאָה לוֹ אֶת הַקֶּנְגּוּרוּ. אָמַר נְקוֹנְג:

– דִינְגוֹ! עוּרָה, דִינְגוֹ! רוֹאֶה אַתָּה אֶת הַבַּר-נָשׁ הַהוּא הַמְרַקֵד עַל בּוֹר-הָאֵפֶר? הוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת חָבִיב עַל הַבְּרִיוֹת, שֶׁיִהְיוּ הַכֹּל רָצִים אַחֲרָיו. דִינְגוֹ, עֲשֵׂהוּ שֶׁכָּזֶה!

קָפַץ דִינְגוֹ – הַכֶּלֶב הַצָּהֹב דִינְגוֹ – וְאָמַר:

– מָה, אוֹתוֹ אַרְנָב-חָתוּל?

פָּתַח דִינְגוֹ – הַכֶּלֶב הַצָּהֹב דִינְגוֹ, תָּמִיד רָעֵב, מְגַחֵךְ כְּפַח-פֶּחָמִים – בְּרִיצָה; רָץ אַחֲרֵי הַקֶּנְגּוּרוּ.

פָּתַח בְּרִיצָה הַקֶּנְגּוּרוּ הַגֵּא עַל אַרְבַּע רַגְלָיו הַקְּטַנוֹת כְּשֶל אַרְנָב.

וּבְזֹאת, חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, מִסְתַּיֵם הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַסִּפּוּר!

הוּא רָץ דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר; הוּא רָץ דֶּרֶךְ הֶהָרִים; הוּא רָץ דֶּרֶךְ עַפְרוֹת-הַמֶּלַח; הוּא רָץ דֶּרֶךְ קְנֵי-הַסּוּף; הוּא רָץ דֶּרֶךְ צְמִיגוֹת-הַתְּכֵלֶת; הוּא רָץ דֶּרֶךְ שְׂדוֹת-קוֹצִים; הוּא רָץ עַד שֶׁכָּאֲבוּ רַגְלָיו הַקִּדְמִיּוֹת.

עַל כָּרְחוֹ רָץ!

עֲדַיִן רָץ דִּינְגוֹ – הַכֶּלֶב הַצָּהֹב דִּינְגוֹ – רָעֵב תָּמִיד, מְגַחֵךְ כְּמוֹ פַּח-עַכְבָּרִים, לְעוֹלָם לֹא מִתְקָרֵב, לְעוֹלָם לֹא מִתְרַחֵק – רָץ אַחֲרֵי הַקֶּנְגּוּרוּ.

עַל כָּרְחוֹ רָץ!

עֲדַיִן רָץ הַקֶּנְגּוּרוּ – הַקֶּנְגּוּרוּ הַיָּשִׁישׁ. הוּא רָץ דֶּרֶךְ הַקּוֹצִים, הוּא רָץ דֶּרֶךְ אַדְמַת-בֹּץ; הוּא רָץ דֶּרֶךְ עֲשָׂבִּים גְּבוֹהִים; הוּא רָץ דֶּרֶךְ עֲשָׂבִּים נְמוּכִים; הוּא רָץ דֶּרֶךְ תְּחוּמֵי מַזַּל-גְּדִי וּמַּזַּל-סַרְטָן; הוּא רָץ עַד שֶׁכָּאֲבוּ רַגְלָיו הַָאֳחוֹרִיּוֹת.

עַל כָּרְחוֹ רָץ!

עֲדַיִן רָץ דִּינְגוֹ – הַכֶּלֶב הַצָּהֹב דִּינְגוֹ – רַעֲבוֹנוֹ הוֹלֵךְ וְגָדֵל, מְגַחֵךְ כְּמוֹ רִתְמַת-סוּס, לְעוֹלָם לֹא מִתְקָרְבִים, לְעוֹלָם לֹא מִתְרַחֲקִים, עַד שֶׁבָּאוּ אֶל נְהַר-הַוּוֹלְגוֹנְג.

וְהִנֵּה, לֹא גֶשֶׁר שָׁם, וְלֹא סְפֵינַת מַעֲבָר, וְלֶֹֹא יָדַע הַקֶּנְגּוּרוּ אֵיךְ לַעֲבֹר, וּבְכֵן עָמַד עַל רַגְלָיו וְקָפַץ.

עַל כָּרְחוֹ קָפַץ!

הוּא קָפַץ דֶרֶך הַכַּסְלוּחִים; הוּא קָפַץ דֶרֶך הַפַּתְרוּסִים; הוּא קָפַץ דֶרֶך הַשְּׁמָמוֹת שֶׁבְּלֵב-אוֹסְטְרַלְיָה. הוּא קָפַץ כַּקֶנְגּוּרוּ.

בַּתְּחִלָּה קָפַץ כְּדֵי אַמָּה אַחַת; אַחֲרֵי-כֵן קָפַץ כְּדֵי שָׁלֹש אַמּוֹת; וְרַגְלָיו הוֹסִיפוּ כֹּחַ; וְרַגְלָיו הוֹסִיפוּ אֹרֶךְ. לֹא הָיָה לוֹ פְּנַאי לִמְנוּחָה אוֹ לִסְעֻדָה, וְהוּא מְאֹד מְאֹד חָשַׁק בָּהֶן.

וַעֲדַיִן רָץ דִּינְגוֹ – הַכֶּלֶב הַצָּהֹב דִּינְגוֹ – וְהוּא מְאֹד נָבוֹך, מְאֹד רָעֵב, וּמְשְׁתּוֹמֵם מַה בָּעוֹלָם אוֹ מִחוּץ לָעוֹלָם גָּרַם לוֹ לַיָשִׁישׁ קֶנְגוּרוּ לְדַלֵּג כָּכָה.

כּי הוּא דִלֵּג כְּמֹו צְרָצַר; כְּמוֹ קִטְנִית בְּמַחֲבַת; אוֹ כְּמוֹ כַּדּוּר-גּוּמִי חָדָשׁ עַל רִצְפַּת חֲדַר-יְלָדִים.

עַל כָּרְחוֹ דִלֵּג!

הוּא שִׁרְבֵּב אֶת רַגְלָיו הַקִּדְמִיוֹת וְדִלֵּג עַל רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיוֹת; הוּא הוֹשִׁיט אֶת זְנָבוֹ לַשֶּׁמֶשׁ כְּמִשׁקָל מְאַזֵּן מֵאֲחוֹרָיו; וְהוּא דִלֵּג בְּעַרְבוֹת דַּרְלִינְג.

עַל כָּרְחוֹ דִלֵּג!

וְדִּינְגוֹ – הַכֶּלֶב הֶעָיֵף דִּינְגוֹ – רַעֲבוֹנוֹ הוֹלֵך וְגָדֵל, וְהוּא מְאֹד נָבוֹךְ, וְתָמַהּ מָתַי בָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹ מִחוּץ לָעוֹלָם יַעֲמֹד הַקֶנְגּוּרוּ הַיָּשִׁישׁ מֵרִיצָתוֹ.

אָז בָּא נְקוֹנְג מִמֶּרְחָצוֹ בִּבְרֵכוֹת-הַמֶּלַח, וְאָמַר:

– הַשָּׁעוֹן מוֹרֶה עַל חָמֵשׁ.

יָשַׁב לוֹ דִינְגוֹ – הַכֶּלֶב הַמִּסְכֵּן דִּינְגוֹ – וְהוּא רָעֵב תָּמִיד, מְאֻבָּק לְאוֹר-הַשֶׁמֶשׁ; שִׁרְבֵּב אֶת לְשׁוֹנוֹ וְיִלֵּל.

יָשַׁב לוֹ קֶנְגּוּרוּ – הַקֶּנְגּוּרוּ הַיָּשִׁישׁ – הוֹשִׁיט אֶת זְנָבוֹ כְּמוֹ כִּסֵּא-חֲלִיבָה מֵאֲחוֹרָיו, וְאָמַר:

– הוֹדוֹת לְמִדַּת-הַחֶסֶד, זֶה נִסְתַּיֵּם.

אָז אָמַר נְקוֹנְג, וְהוּא תָּמִיד עֲדִין-מִדּוֹת:

– מַדוּעַ אֵינְךָ רוֹחֵשׁ תּוֹדָה לַכֶּלֶב הַצָּהֹב דִינְגוֹ? מַה טַּעַם אֵינְךָ מַבִּיעַ לוֹ חֵן- חֵן עַל כָּל אֲשֶׁר פָּעַל וְעָשָׂה לְטוֹבָתְךָ?

אָז אָמַר הַקֶּנְגּוּרוּ, וְהוּא עָיֵף וְזָקֵן:

– הוּא גֵרֵשׁ אוֹתִי מִנְאוֹת-יַלְדוּתִי; הוּא גֵרֵשׁ אוֹתִי מִסֵּדֶר שְׁעוֹת-אֲרוּחָתִי הַקְּבוּעוֹת; הוּא שִׁנָּה אֶת גִּזְרַת-גּוּפִי עַד שֶׁלְעוֹלָם לֹא תֻּחְזַר אֵלַי; וְהוּא שִׂחֵק מִשְׂחַק-הֶרֶס בְּרַגְלַי.

סָח לוֹ נְקוֹנְג:

– אוּלַי אֲנִי טוֹעֶה. וְכִי לֹא בִּקַּשְׁתַּנִי לַעֲשׂוֹתְךָ שׁוֹנֶה מִכֹּל יֶתֶר הַחַיוֹת, אַף לִגְרֹם שֶׁיִהְיוּ הַכֹּל רָצִים אַחֲרֶיךָ? וְעַכְשָׁו הַשָּׁעָה הִיא חָמֵשׁ.

– כֵּן – אָמַר הַקֶּנְגּוּרוּ – וּלְוַאי לֹא עָשִׂיתִי כָּךְ. סָבַרְתִּי כִּי תִּפְעַל זֹאת עַל יְדֵי קְסָמִים וּתְפִלּוֹת, אֲבָל זוֹהִי הֲלָצָה לְמַעֲשֶׂה.

– הֲלָצָה! – אָמַר נְקוֹנְג, מִמֶּרְחָצוֹ בְּאַגְמֵי הַתְּכֵלֶת – חֲזֹר עַל דְּבָרְךָ בַּשֵׁנִית, וְאֶשְׁרֹק לְדִינְגוֹ, שֶׁיְּהֵא מֵרִיץ אוֹתְךָ עַד לְקִפּוּחַ רַגְלֶיךָ הָאֲחוֹרִיּוֹת.

– לֹא – אָמַר הַקֶּנְגּוּרוּ – עָלַי לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה. רַגְלַיִם הֵן רַגְלַיִם, וְעַד כַּמָּה שֶׁהַדָּבָר נוֹגֵע לִי, אֵינְךָ צָרִיךְ לְשַׁנּוֹתָן. אֲנִי רַק נִתְכַּוַנְתִי לְהַסְבִּיר לִכְבוֹד מַעֲלָתְךָ שֶׁלֹא טָעַמְתִּי כְּלוּם לַאֲכִילָה מֵאָז הַבֹּקֶר, וַהֲרֵינִי מְאֹד-מְאֹד רֵיק.

– כֵּן – אָמַר דִינְגוֹ – הַכֶּלֶב הַצָּהֹב דִּינְגוֹ – הֲרֵינִי בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ הַמַּצָּב. עֲשִׂיתִיו שׁוֹנֶה מִכֹּל הַחַיּוֹת כֻּלָן, אֲבָל מַה יִּנָתֵן לִי לִסְעֻדַת-מִנְחָה?

אָז אָמַר נְקוֹנְג מִתּוֹךְ אַגַּן-הַמֶּלַח:

– בּוֹא וּשְׁאַל אוֹתִי עַל כָּךְ בּיוֹם-הַמָּחֲרָת, שֶׁכֵּן אֲנִי עוֹמֵד לְהִתְרַחֵץ.

וּבְכֵן, הֵם נִשְׁאֲרוּ בְּלֵב אוֹסְטְרַלְיָה, הַקֶּנְגּוּרוּ הַיָּשִׁישׁ וְהַכֶּלֶב הַצָּהֹב דִיְנְגוֹ, וְכָל אֶחָד אָמַר לַחֲבֵרוֹ: “אַשְׁמָתְךָ הִיא.”

הֲרֵי לִפְנֵיכֶם, חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, סִפּוּר נוֹסָף מִן הַיָּמִים הַכַּבִּירִים וְהָרְחוֹקִים. בְּעֶצֶם הַיָּמִים הָהֵם חַי קִפּוֹד סוֹמֵר-דּוֹקֵר; מְקוֹם מְגוּרָיו הָיָה עַל גְּדוֹת נְהַר-אֲמַזּוֹן הַנִּרְפָּשׁ, וּמַאֲכָלוֹ – שַׁבְּלוּלִים בַּעֲלֵי צֶדֶף וּׁשְׁאָר דְּבָרִים. וְהָיָה לוֹ חָבֵר, צָב מוּצָק-אִטִּי אֲשֶׁר מְגוּרָיו עַל גְּדוֹת נְהַר-אֲמַזּוֹן, וּמַאֲכָלוֹ – חַסָּה יְרֻקָּה וְכַדּוֹמֶה. וּבְכֵן, הַכֹּל בְּסֵדֶר גָּמוּר, חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי. הֵבַנְתֶּם?

וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן עַצְמוֹ, בַּיָּמִים הָרְחוֹקִים וְהַכַּבִּירִים הָהֵם, חַי יָגוּאָר רַב-גְּוָנִים, וְאַף הוּא גָר עַל גְּדוֹת נְהַר-אֲמָזּוֹן הַנִּרְפָּשׁ, וּמַאֲכָלוֹ – כָּל אֲשֶׁר יָכֹל לָצוּד. אִם לֹא הִצְלִיחַ לָצוּד צְבִי אוֹ קוֹף, הָיָה אוֹכֵל צְפַרְדְּעִים וְחַרְגּוֹלִים, וְאִם לֹא יָכֹל לָצוּד צְפַרְדְּעִים וְחַרְגּוֹלִים, הָלַךְ אֵצֶל אִמָּא-יָגוּאָר שֶׁלּוֹ, וְהִיא לִמְּדַתְהוּ כֵּיצַד אוֹכְלִים קִפּוֹדִים וְצַבִּים.

הִיא אָמְרָה לוֹ, וְחָזְרָה וְאָמְרָה כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים, כְּשֶׁהִיא מְנַעֲנַעַת אֶת זְנָבָה בְּחֵן:

– בְּנִי, כְּשֶׁאַתָּה מוֹצֵא קִפּוֹד סוֹמֵר-דּוֹקֵר, עָלֶיךָ לְהַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ אֶל מַיִם, וְאָז יְיַשֵּׁר אֶת קִפּוּלָיו, וְאִם אַתָּה תּוֹפֵשׂ צָב, עָלֶיךָ לִרְדּוֹת אוֹתוֹ בְּכַף-רַגְלְךָ מִקְּלִפָּתוֹ.

וּבְכֵן, הַכֹּל בְּסֵדֶר גָּמוּר, חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי.

פַּעַם, בֵּליל תִּפְאֶרֶת עַל גְּדוֹת נְהַר-אֲמַזּוֹן הַנִּרְפָּשׁ, מָצָא הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים אֶת הַצָּב הַמּוּצָק וְאֶת הַקִּפּוֹד הַסּוֹמֵר-הַדּוֹקֵר כְּשֶׁהֵם יוֹשְׁבִים מִתַּחַת לְגִזְעוֹ שֶׁל עֵץ אֲשֶׁר נָפַל. לֹא יָכְלוּ הַשְּׁנַיִם לִבְרוֹחַ. וּבְכֵן, גּוֹלֵל הַקִּפּוֹד הַסּוֹמֵר-הַדּוֹקֵר אֶת גּוּפוֹ לְכַדּוּר, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה קִפּוֹד, וְהַצָּב הַמּוּצָק הָאִטִּי, כִּנֵּס אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת רַגְלָיו לְתוֹךְ קְלִפָּתוֹ כָּל-כַּמָּה שֶׁיָּכֹל, מִכֵּיוָן שֶׁהָיָה צָב. וּבְכֵן, הָיָה זֶה בְּסֵדֶר גָּמוּר, חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי. הֵבַנְתֶּם?

– וְעַכְשָׁו הַקְשִׁיבוּ לִי – אָמַר הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנים. – כּי הָעִנְיָן מְאֹד-מְאֹד חָשׁוּב. אִמָּא שֶׁלִּי אָמְרָה כִּי לִכְשֶׁיִּזְדַּמֵן לִי קִפּוֹד סוֹמֵר-דּוֹקֵר עָלַי לְהַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ הַמַּיְמָה, וְאָז יִתְיַשֵּׁר מִקִּפּוּלָיו, וְלִכְשֶׁיִּזְדַּמֵן לִי צָב עָלַי לִרְדּוֹת אוֹתוֹ מִקְּלִפָּתוֹ בְּכַפִּי. וְעַתָּה, אִמְרוּ-נָא לִי: מִי מִשְּׁנֵיכֶם הוּא קִפּוֹד סוֹמֵר-דּוֹקֵר וּמִי צָב? כִּי, בְּשֵׁם חֲבַרְבּוּרוֹתַי, אֵינִי יָכוֹל לְהַגִּיד זֹאת.

– הַאִם בָּטוּחַ אַתָּה בְּמַה שֶּׁאָמְרָה לְךָ אִמָּא שֶׁלְּךָ? – אָמַר הַקִּפּוֹד הַסּוֹמֵר-הַדּוֹקֵר – הַאִם אַתָּה בָּטוּחַ בְּתַכְלִית בִטָחוֹן? אוּלַי אָמְרָה כִּי כְּשֶׁאַתָּה מְיַשֵּׁר צָב מֵהִתְקַפְּלוּתוֹ, עָלֶיךָ לִקְלֹף אוֹתוֹ מִן הַמַּיִם בִּרְדִיָּה, וּכְשֶׁאַתָּה מַחֲזִיק בְּכַפְּךָ קִפּוֹד סוֹמֵר-דּוֹקֵר, עָלֶיךָ לְהַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ עַל גַּבֵּי הַקְּלִפָּה.

– הַאִם אַתָּה בָּטוּחַ בְּמַה שֶּׁהִגִּידָה לְךָ אִמָּא שֶׁלְךָ? – אָמַר הַצָּב הָאִטִּי וְהַמּוּצָק – הַאִם אַתָּה בָּטוּחַ בְּתַכְלִית בִּטָּחוֹן? שֶׁמָּא אָמְרָה כִּי, כְּשֶׁאַתָּה מְמַיֵּם קִפּוֹד סוֹמֵר-דּוֹקֵר, עָלֶיךָ לְהַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ אֶל כַּפְּךָ; וּכְשֶׁאַתָּה פּוֹגֵשׁ צָב, עָלֶיךָ לִקְלֹף אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּתְיַשֵּׁר מִקִּפוּלָיו.

– אֵינִי סוֹבֵר כְּלָל וּכְלָל כִּי כָּךְ הָיוּ פְּנֵי הַדְּבָרִים – אָמַר הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים, אַךְ הִרְגִּישׁ עַצְמוֹ נבָוֹך בְּמִקְצָת – וְאוּלָם, בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, חִזְרוּ עַל הַדְּבָרִים בְּיֶתֶר בְּהִירוּת.

– כְּשֶׁאַתָּה רוֹדֶה מַיִם בְּכַפְּךָ, אַתָּה מְיַשֵּׁר אוֹתָם בְּקִפּוֹד סוֹמֵר-דּוֹקֵר – אָמַר הַקִּפּוֹד הַסּוֹמֵר-הַדּוֹקֵר – זְכֹר זאֹת, כִּי הַדָּבָר מְאֹד-מְאֹד חָשׁוּב.

– אֲבָל – אָמַר הַצָּב – כְּשֶׁאַתָּה מַחֲזִיק בִּבְשַׂר-סְעֻדָּתְךָ, הַשְׁלֵךְ אוֹתוֹ לְתוֹךְ צָב בִּרְדִיָּה. הֵבַנְתָּ?

– אַתֶּם שׁוֹלְחִים מַכְאוֹב בַּחֲבַרְבּוּרוֹתַי – אָמַר הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים – וּמִלְּבַד זֹאת, לֹא רָצִיתִי כְּלָל בַּעֲצַתְכֶם. רַק רָצִיתִי לָדַעַת אֵיזֶה הוּא קִפּוֹד סוֹמֵר-דּוֹקֵר וְאֵיזֶה מִכֶּם הוּא צָב.

– לֹא אַגִּיד לְךָ – אָמַר הַקִּפּוֹד הַסּוֹמֵר-דּוֹקֵר – אֲבָל תּוּכַל לִרְדּוֹת אוֹתִי מִתּוֹךְ קְלִיפָּתִי, אִם רְצוֹנְךָ בְּכָךְ.

– אֲהָהּ! – אָמַר הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים – חָשַׁבְתָּ שֶׁלֹּא אֲנַחֵשׁ! וְהִנֵּה נִחַשְׁתִּי!

וְהַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים שָׁלַח בְּחָפְזָה אֶת כַּפָּתוֹ הַשְּׁמַנְמֹנֶת אֶל הַקִּפּוֹד הַסּוֹמֵר-הַדּוֹקֵר בָּרֶגַע שֶׁבּוֹ הִתְקַפֵּל הַלָּז, וּכַמּוּבָן נִתְמַלְּאָה כַּפָּתוֹ עֳקָצִים-עֳקָצִים. וְהַגָּרוּעַ מִכָּךְ, הוּא הִכָּה אֶת הַקִּפוֹד הַסּוֹמֵר-הַדּוֹקֵר מַכָּה שֶׁהִשְׁלִיכָה אֶת הַקִּפוֹד הַרְחֵק-רָחוֹק אֶל תּוֹךְ הַיְּעָרוֹת וְהַשִּׂיחִים, אֲשֶׁר שָׁם חֲשֵׁכָה רַבָּה וְאֵין לִמְצֹא אוֹתוֹ. אָז שָׂם אֶת כַּפָּתוֹ הָרַכָּה אֶל תוֹך פִּיו, וְהָעֳקָצִים הִכְאִיבוּ לוֹ פִּי כַּמָּה וְכַמָּה. וְכֵיוָן שֶׁחָזַר אֵלָיו כֹּחַ-הַדִּבּוּר, אָמַר:

– עַכְשָׁו יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא כְּלָל-וּכְלָל אֵינֶנּוּ צָב. אֲבָל – הוֹסִיף בְּגָרְדוֹ אֶת רֹאשׁוֹ בַּכַּפָּה הַנְּקִיָּה מֵעֳקָצִים: מִנַּיִן לִי שֶׁהַשֵּׁנִי הוּא צָב?

– אֲבָל אֲנִי בֶּאֱמֶת צָב – אָמַר אִטִּי-מוּצָק. – אִמָּא שֶׁלְּךָ בְּהֶחְלֵט צָדְקָה. הִיא אָמָרה לְךָ כִּי עָלֶיךָ לִרְדּוֹת אוֹתִי בְּכַפָּתְךָ. הַתִחֵל!

– רַק לִפְנֵי רֶגַע אָמַרְתָּ שֶׁהִיא אָמְרָה מַשֶּׁהוּ שׁוֹנֶה לְגַמְרֵי – אָמַר הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים, כְּשֶׁהוּא מוֹצֵץ אֶת הָעֳקָצִים מִתּוֹךְ כַּפָּתוֹ הָרְגִישָׁה. – אַתָּה אָמַרְתָּ שֶׁהִיא אָמְרָה מַשֶּׁהוּ לְגַמְרֵי שׁוֹנֶה.

– וּבְכֵן, נַנִּיחַ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר שֶׁאֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁהִיא אָמְרָה מַשֶּׁהוּ שׁוֹנֶה לְגַמְרֵי; אֵינֶנִּי רוֹאֶה כִּי יֵשׁ בְּכָךְ הֶבְדֵּל שֶׁל מַמָּש; שֶׁאִם אָמְרָה מַה שֶּׁאַתָּה וַאֲנִי אָמַרְנוּ שֶׁהִיא אָמְרָה, הַרֵי זֶה כְּאִלּוּ אָמַרְתִּי אֲנִי מַה שֶּׁהִיא אָמְרָה שֶׁאָמְרָה. מִצַּד שֵׁנִי, אִם אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁהִיא אָמְרָה כִּי עָלֶיךַ לְיַשֵּׁר אוֹתִי עַל יְדֵי רְדִיָה, וְלֹא לִמְחוֹץ אוֹתִי לְטִפּוֹת עַל יְדֵי קוֹנְכִיָּה, הֲרֵי אֵין בְּכֹחִי לְשַׁנוֹת זֹאת, הֲלֹא כֵן?

– אֲבָל אַתָּה אָמַרְתָּ שֶׁרָצִיתָ לִהְיוֹת נִרְדֶּה מִתּוֹךְ קְלִפָּתְךָ בְּכַפָּתִי – אָמַר הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים.

– אִם תְּהַרְהֵר בַּשֵּׁנִית, תִּמְצָא כִי לֹא אָמַרְתּי שׁוּם דָּבָר מִסּוּג זֶה. אָמַרְתִּי כִּי אִמְּךָ אָמְרָה שֶׁעָלֶיךָ לִרְדּוֹת אוֹתִי מִקְּלִפָּתִי – אָמַר אִטִּי-מוּצָק.

– מַה יִקְרֶה אִם אֶעֱשֶׂה כָּךְ? – שָׁאַל הַיָּגוּאַר מִתּוֹךְ רַחְרְחָנוּת וְתַכְלִית זְהִירוּת.

– אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ, כִּי מֵעוֹלָם לֹא נִרְדֵּיתִי מִתּוֹךְ קְלִפָּתִי; אֲבָל אַגִּיד לְךָ בֶּאֱמֶת: אִם רְצוֹנְךָ לִרְאוֹתֵנִי שׂוֹחֶה לַמֶּרְחַקִּים, אֵין לְךָ אֶלָּא לְהַשְׁלִיכֵנִי אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם.

– אֵין זֶה מִתְקַבֵּל עַל דַּעְתִּי – אָמַר הַיָגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים – אַתָּה עִרְבַּבְתָּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁצִּוְּתָה עָלַי אִמִּי לַעֲשׂוֹת עִם הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שְׁאִלְתַּנִי אִם בָּרוּר לִי שֶׁלֹּא אָמְרָה אוֹתָם, עַד שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם עַל רֹאשִׁי אֲנִי עוֹמֵד אוֹ עַל זְנָבִי רַב-הַגְּוָנִים; וְעַכְשָׁו אַתָּה בָּא וְאוֹמֵר לִי מַשֶּׁהוּ הַמּוּבָן לִי, וְאַגַּב-כָּךְ דַּעְתִּי מִתְבַּלְבֶּלֶת עָלַי יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר קֹדֶם-לָכֵן. אִמָּא הִגִּידָה לִי כִּי עָלַי לְהַשְׁלִיךְ אֶחָד מִשְּׁנֵיכֶם לְתוֹךְ הַמַּיִם, וּמִכֵּיוָן שֶׁאַתָּה נִרְאֶה כָּל-כָּךְ לָהוּט לִהְיוֹת מֻשְׁלָךְ סָבוּר אֲנִי כִּי אֵין אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת מֻשְׁלָך. וְּבֵכן, קְפֹץ אֶל נְהַר-אֲמַזּוֹן הַמְרֻפָּשׁ, וֶהְיֵה מָהִיר לַעֲשׂוֹת כֵּן.

– אֲנִי מַתְרֶה בְּךָ שֶׁאִמָּא שֶׁלְּךָ לֹא תִּהְיֶה מְרֻצָּה מִכָּךְ. אַל תַּגִּיד לָהּ כִּי אֲנִי לֹא הִשְׁמַעְתִּיךָ כְּלוּם עַל זֶה – אָמַר הַצָּב הָאִטִּי-הַמּוּצָק.

– אִם אַתָּה אוֹמֵר מִלָּה נוֹסֶפֶת עַל מַה שֶּׁאָמָרה אִמָּא שֶׁלִּי – הֵשִׁיב הַיָּגוּאָר. אֲבָל טֶרֶם הִסְפִּיק לִגְמֹר אֶת פְּסוּקוֹ, קָפַץ הַצָּב הָאִטִּי-הַמּוּצָק אֶל תּוֹךְ נְהַר –הָאֲמַזּוֹן הַמְרֻפָּש, שָׂחָה לְאֹרֶך-דֶּרֶךְ מִתַּחַת לַמַּיִם, וְיָצָא אֶל הַחוֹף אֲשֶׁר שָׁם חִכָּה לוֹ הַקִּפּוֹד הַסּוֹמֵר-דּוֹקֵר.

– הָיָה זֶה מִפְלָט בְּעוֹר-שִׁנַּיִם – אָמַר הַקִּפּוֹד הַסּוֹמֵר-דּוֹקֵר – הַיָגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים אֵינוֹ חָבִיב עָלַי כָּל-עִקָּר. מָה הִגַּדְתָּ לוֹ עַל זֶהוּתְךָ?

– אָמַרְתִּי לוֹ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים שֶׁהִנְנִי צָב דּוֹבֵר-אֱמֶת, אֲבָל הוּא לֹא הֶאֱמִין לִי, וְהֵנִיעַ אוֹתִי לִקְפֹּץ אֶל-תּוֹךְ הַנָּהָר לְהוֹכִיחַ אִם כֵּנִים דְּבָרַי, וּמָצָא כִּי אָכֵן כָּזֶה אֲנִי, וְהָיָה מֻפְתָּע מְאֹד. עַכְשָׁו הָלַךְ לְסַפֵּר זֹאת לְאִמָּא שֶׁלוֹ. הַקְשֵׁב וּׁשְׁמַע!

הֵם שָׁמְעוּ אֶת קוֹל הָיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים כְּשֶׁהוּא שׁוֹאֵג בְּרוּצוֹ אָנֶה וָאָנָה בֵּין הָעֵצִים וְהַשִּׂיחִים שֶׁעַל נְהַר-אֲמַזּוֹן הַגּוֹעֵשׁ, עַד שֶׁהִגִּיעָה אִמָּא שֶׁלּוֹ.

– בְּנִי, בִּני! – אָמְרָה אִמּוֹ פְּעָמִים אֵין-סְפוֹר, כְּשֶׁהִיא מְנַעֲנַעַת זְנָבָהּ בְּחֵן – מֶה עָשִׂיתָ שֶׁלֹּא הָיִיתָ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת?

– נִסִּיתִי לִרְדּוֹת יְצוּר שֶׁהִגִּיד לִי כִּי רְצוֹנוֹ לִהְיוֹת רָדוּי בְּכַפָּתִי מִתּוֹךְ קְלִיפָּתוֹ, וְכַפָּתִי מְלֵאָה עֳקָצִים – אָמַר הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים.

– בְּנִי, בְּנִי! – אָמְרָה אִמּוֹ וְחָזְרָה וְאָמְרָה כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים, כְּשֶׁהִיא מְנַעֲנַעַת זְנָבָהּ בְּחֵן – לְפִי הָעֳקָצִים שֶׁבְּכַפָּתְךָ הָרַכָּה, בָּרוּר לִי כִּי הָיִיתָ בְּמַגָּע עִם קִפּוֹד. הָיִיתָ צָרִיךְ לְהַשְׁלִיכוֹ הַמַּיְמָה.

– עָשִׂיתִי כָּךְ לִיצוּר אַחֵר, שֶׁאָמַר כִּי הוּא צָב, וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לֹו, וְהוּא בֶּאֱמֶת הָיָה כָּזֶה וְהוּא טָבַל לְעֻמְקוֹ שֶׁל הָאֲמַזּוֹן הַמְרֻפָּשׁ, וְשׁוּב לֹא יַעֲלֶה. וַאֲנִי אֵין לִי שׁוּם דָּבָר לֶאֱכֹל, וּסְבוּרַנִי, כִּי עָלֵינוּ לִמְצֹא לָנוּ מָעוֹן בְּמָקוֹם אַחֵר. הֵם פִּקְחִים מִדַּי לְגַבֵּי מִסְכֵּן כָּמוֹנִי פֹּה עַל גְּדוֹת נְהַר-אֲמַזּוֹן הַמְרֻפָּש וְהַגּוֹעֵשׁ.

– בְּנִי, בְּנִי – אָמְרָה אִמּוֹ וְחָזְרָה וְאָמְרָה פְּעָמִים רַבּוֹת-מְרֻבּוֹת, בְּנַעַנְעָהּ זְנָבָהּ בְּחֵן – קִפּוֹד מְקַפֵּל עַצְמוֹ כְּכַדּוּר, וָעֳקָצָיו בּוֹלְטִים מִמֶּנּוּ לְכָל הַצְּדָדִים בְּבַת אַחַת. בְּזֹאת תַּכִּיר אֶת הַקִּפּוֹד.

– זוֹ הַגְּבֶרֶת הַיְשִׁישָׁה אֵינָהּ חֲבִיבָה עָלַי אֳפִילּוּ בִּמְעַט שֶׁבִּמְעַט – אָמַר הַקִּפּוֹד הַסּוֹמֵר-דּוֹקֵר הַחוֹסֶה בְּצֵל עָלֶה גָּדוֹל. – תְּמֵהַנִי מָה עוֹד הִיא יוֹדַעַת?

– צָב אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְקַפֵּל – הוֹסִיפָה וְאָמְרָה אִמָּא יָגוּאָר כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים, בְּנַעַנְעָהּ זְנָבָהּ בְּחֵן. – הוּא רַק מַכְנִיס אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת רַגְלָיו אֶל תּוֹךְ קְלִפָּתוֹ. בְּזֹאת תֵּדַע אֶת הַצָּב.

– זוֹ הַזְּקֵנָה אֵינָהּ חֲבִיבָה עָלַי כְּלָל וְעִקָּר – אָמַר הַצָּב הָאִטִּי-הַמּוּצָק. – אֲפִילּוּ הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים לֹא יוּכַל לִשְׁכֹּחַ אֶת הַהוֹרָאוֹת הַלָּלוּ. חֲבָל-חֲבָל שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ לִשְׂחוֹת, קִפּוֹד סוֹמֵר-דּוֹקֵר.

– אַל תְּדַבֵּר אֵלַי – אָמַר הַקִּפּוֹד הָסֹּומֵר-דּוֹקֵר – רַק הַעֲלֵה בְּדַעְתְּךָ מַה טּוֹב וּמַה מּוֹעִיל הָיָה לְךָ אִלוּ יָכֹלְתָּ לְהִתְקַפֵּל. אָכֵן, זֹאת הִיא אַנְדְּרָלָמוּסְיָה! הַטֵּה אֹזֶן לַיָּגוָּאר רַב-הַגְּוָנִים.

הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים יָשַׁב עַל חוֹף הָאֲמַזּוֹן הַגּוֹעֵש-הַמְרֻפָּשׁ, כְּשֶׁהוּא שׁוֹקֵד לְהוֹצִיא בִּמְצִיצַת-פִּיו אֶת הָעֳקָצִים מִכַּפּוֹתָיו, וְהוּא מְשַׁנֵּן לְעַצְמוֹ:

"לֹא יִתְקַפֵּל, אַךְ יִשְׂחֶה –

אִטִּי-מוּצָק הוּא זֶה

מִתְקַפֵּל, אַךְ לֹא יִשְׂחֶה –

סוֹמֵר-דּוֹקֵר הוּא זֶה!"

– הוּא לֹא יִשְׁכַּח זֹאת הַחֹדֶשׁ וְלֹא בַּחֹדֶש הַבָּא – אָמַר הַקִּפּוֹד הַסּוֹמֵר-דּוֹקֵר אֶל נַפְשׁוֹ; - הָרֵם סַנְטֵרִי, אִטִּי-מוּצָק, אֲנַסֶּה לִלְמֹד תּוֹרַת-שְׁחִיָּה. אוּלַי תִּהְיֶה זֹאת לְתוֹעֶלֶת.

– מְצֻיָּן – אָמַר אִטִּי-מוּצָק; וְהוּא תָּמַךְ סַנְטֵרוֹ שֶׁל הַסּוֹמֵר-דּוֹקֵר, בְּעוֹד הַסּוֹמֵר-דּוֹקֵר בּוֹעֵט בַּמַּיִם שֶׁל הָאֲמַזּוֹן הַגּוֹעֵש.

– עוֹד הָיֹה תִּהְיֶה שַׂחְיָן מְצֻיָּן – אָמַר אִטִּי-מוּצָק. – עַכְשָׁו, אִם תּוּכַל לְרוֹפֵף בְּמִדַּת-מָה אֶת רִקּוּעֵי גַבִּי, אֶרְאֶה מַה כֹּחִי בְּהִתְקַפְּלוּת. אוּלַי יִהְיֶה הַדָּבָר לְתוֹעֶלֶת.

סוֹמֵר-דּוֹקֵר עָזַר לְהַחֲלִישׁ אֶת צְמִידוֹת הַרִקּוּעִים הַמַּתַּכְתִּיִּים שֶׁל הַגַּב; וּמִתּוֹךְ-כָּךְ, עַל יְדֵי כִּפּוּף וּמַאֲמָץ, הִצְלִיחַ אִטִּי-מוּצָק לְהִתְקַפֵּל בְּמִדָּה קְטַנְטֹנֶת.

– מְצֻיָּן! – אָמַר סוֹמֵר-דּוֹקֵר – אַךְ אֵין לְהוֹסִיף עַל כָּךְ כָּרֶגַע. הֲלֹא פָּנֶיךָ הֶאְדִּימוּ מִן הַמַּאֲמָץ. בְּבַקָּשָׁה, בְּטוּבְךָ, הוֹלִיכֵנִי שׁוּב אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם, וְאֶתְאַמֵּן בַּשַּׁיִט הַצְּדָדִי שֶׁאַתָּה מֵעִיד עָלָיו כִּי הוּא כָּל-כָּךְ קַל.

וּבְכֵן, הִתְאַמֵּן סוֹמֵר-דּוֹקֵר בְּתַרְגִּילָיו, וְאִטִּי-מוּצָק שָׂחָה לְצִדּוֹ.

– מְצֻיָּן! – אָמַר אִטִּי-מוּצָק, – עוֹד מְעַט תִּרְגּוּל, וְתִהְיֶה מַמָּשׁ לִוְיָתָן. עַכְשָׁו, בִּרְשׁוּתְךּ אַטְרִיחֲךָ לְהַתִּיר אֶת גַּבִּי וְאֶת רִקּוּעַי מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר כְּדֵי עוֹד שְׁנֵי חוֹרִים. אֲנַסֶּה אֶת הַכְּפִיפָה הַמַּקְסִימָה שֶׁאַתָּה מֵעִיד עָלֶיהָ שֶׁהִיא כָּל-כָּךְ קַלָּה. הָיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים מַה יִּשְׁתּוֹמֵם עַל כָּךְ!

– מְצֻיָּן! – אָמַר סוֹמֵר-דּוֹקֵר, כֻּלוֹ רָטֹב מִן הָאֲמַזּוֹן הַגּוֹעֵשׁ-הַמְרֻפָּשׁ. – הֲרֵינִי מַצְהִיר, כִּי לֹא יָכֹלְתִּי לְהַבְחִין בֵּינְךָ וּבֵין אֶחָד מִבְּנֵי-מִשְׁפַּחְתִּי. דּוֹמַנִי, אָמַרְתָּ שְׁנֵי חוֹרִים? עוֹד הִתְאַפְּקוּת כָּלְשֶׁהִי בְּבַקָּשָׁה, וְאַל תַּרְבֶּה צְרִיחָה בְּמִדָּה כָּזֹאת, פֶּן יִשְׁמָעֵנוּ הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים. לִכְשֶׁתְּסַיֵּם, רְצוֹנִי לְנַסּוֹת אוֹתָהּ הַטְּבִילָה שֶּאַתָּה מֵעִיד עָלֶיהָ שֶׁהִיא מְאֹד קַלָּה. מַה יִּשְׁתּוֹמֵם עַל-כָּךְ הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים!

וּבְכֵן, טָבַל סוֹמֵר-דּוֹקֵר, וְאִטִּי-מוּצָק טָבַל בְּסָמוּךְ לוֹ.

– מְצֻיָּן! – אָמַר אִטִּי-מוּצָק – עוֹד מְעַט תְּשׂוּמֶת-לֵב בַּעֲצִירַת נְשִׁימָתְךָ, וְתוּכַל לָגוּר בְּתַחְתִּית הָאֲמַזּוֹן הַגּוֹעֵש. וְעַכְשָׁו אֲנַסֶּה אֶת הַתַּרְגִּיל שֶׁל עֲטִיפַת רַגְלַי הָאֲחוֹרִיוֹת מִסָּבִיב לְאָזְנַי, שֶׁאַתָּה מֵעִיד עָלָיו כִּי הוּא כָּל-כָּךְ נוֹחַ. מַה תִּגְדַּל הַפְתָּעָתוֹ שֶׁל הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים!

– מְצֻיָּן! – אָמַר סוֹמֵר-דּוֹקֵר – אֶלָּא שֶׁזֶּה מְמַתֵּחַ בְּמִדַּת-מָה אֶת רִקּוּעֵי-גַבְּךָ. כָּעֵת כֻּלָּם עוֹלִים זֶה עַל זֶה בִּצְפִיפוּת תַּחַת אֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּ זֶה לְיַד זֶה.

– הוֹי, זוֹהִי תּוֹצָאָה שֶׁל הִתְעַמְּלוּת – אָמַר אִטִּי-מוּצָק. – רָאִיתִי כִּי עֳקָצֶיךָ כְּאִלּוּ מִתְמוֹגְגִים זֶה לְתוֹךְ זֶה, וְסוֹפְךָ לְהִדַּמּוֹת יוֹתֵר לְאִצְטְרֻבָּל שֶׁל אֹרֶן מֵאֲשֶׁר לְבַלּוּט שֶׁל עַרְמוֹן כְּפִי שֶׁהֻרְגַּלְתָּ.

– כָּזֶה אֲנִי – אָמַר סוֹמֵר-דּוֹקֵר. – זֶה בָּא מִשְּׁרִיָּתִי בְּמַיִם. הוֹי, מַה תִּגְדַּל הַפְתָּעָתוֹ שֶׁל הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים!

הֵם הִמְשִׁיכוּ בְּתַרְגִּילֵיהֶם, כְּשֶׁהֵם מְסַיְּעִים זֶה לָזֶה, עַד הַגִּיעַ הַבֹּקֶר; וּכְשֶׁעָלָה הַשֶּׁמֶשׁ לַגֹּבַהּ, נָחוּ וְהִתְיַבְּשׁוּ. וְאָז רָאוּ שְׁנֵיהֶם כִּי הֵם שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים מִמַּה שֶּׁהָיוּ.

– סוֹמֵר-דּוֹקֵר – אָמַר הַצָּב אַחֲרֵי פַּת-שַׁחֲרִית – אֲנִי אֵינֶנִּי מַה שֶּׁהָיִיתִי תְּמוֹל-שִׁלְשׁוֹם; אַךְ סְבוּרַנִי שֶׁעֲדַיִן אֲנִי מְסֻגָּל לְבַדֵּחַ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים.

– זֶהוּ בְּדִיּוּק מַה שֶּׁחָשַׁבְתִּי אֲנִי בְּאֵלֶּה הָרְגָעִים. לְדַעְתִּי קַשְׂקַשִּׂים עֲדִיפִים פִּי-כַּמָּה עַל עֳקָצִים; שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל הַיְכֹלֶת לִשְׂחוֹת בְּמַיִם. הוֹי, מַה תִּגְדַּל הַפְתָעָתוֹ שֶׁל הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים! הָבָה, נֵלֵךְ, נְחַפְּשֵׂהוּ עַד שֶׁנִּמְצָאֵהוּ.

סוֹף-סוֹף מָצְאוּ אֶת הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים וְהוּא מְפַנֵּק אֶת כַּף-רַגְלוֹ אֲשֶׁר נִפְצְעָה אֶמֶשׁ. הוּא הָיָה כָּל-כָּךְ מֻפְתָּע עַד שֶׁנָּפַל שָׁלֹש פְּעָמִים אֲחוֹרַנִּית מִמַּעַל לִזְנָבוֹ הַמְנֻמָּר לְלֹא-הֲפוּגָה.

– בֹּקֶר טוֹב! – אָמַר סוֹמֵר-דּוֹקֵר. – וּמַה שְּׁלוֹם אִמְּךָ הַיְקָרָה-הַחֲסוּדָה בְּזֶה הַבֹּקֶר?

– הִיא בְּקַו-הַבְּרִיאוּת, רַב-תּוֹדוֹת לְךָ – אָמַר הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים; – אֶלָּא שֶׁאִתְּךָ הַסְּלִיחָה שֶׁאֵינֶנִּי יָכוֹל בְּרֶגַע זֶה לְהִזָּכֵר מַה שִּׁמְךָ.

– זֶה לֹא אָדִיב מִצִּדְּךָ – אָמַר סוֹמֵר-דּוֹקֵר – מִכֵּיוָן שֶׁאֶתְמוֹל, בִּזְמַן זֶה, נִסִּיתָ לִרְדּוֹת אוֹתִי בְּכַפַּת רַגְלְךָ מִתּוֹךְ קְלִיפָּתִי.

– אֲבָל לֹא הָיְתָה לְךָ קְלִיפָּה. הָיִיתָ כֻּלְּךָ עֳקָצִים – אָמַר הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים. – אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי כֵן הָיָה. הַבֵּט וְנִסְתַּכֵּל בְּכַפַּת-רַגְלִי!

– אָמַרְתָּ לִי שֶׁאֶצְלֹל אֶל תּוֹךְ הָאֲמַזּוֹן הַגּוֹעֵשׁ-הַמְרֻפָּשׁ וְאֶטְבַּע – אָמַר אִטִּי-מוּצָק – מַדּוּעַ אַתָּה כָּל-כָּךְ גַּס רוּחַ וְשַׁכְחָן בַּיּוֹם הַזֶּה?

– וְכִי אֵינְךָ זוֹכֵר מַה שֶּׁאִמָּא שֶׁלּךָ הִגִּידָה לְךָ? – אָמַר סוֹמֵר-דּוֹקֵר:

"לֹא יִתְקַפֵּל, אַךְ יִשְׂחֶה –

אִטִּי-מוּצָק הוּא זֶה

מִתְקַפֵּל, אַךְ לֹא יִשְׂחֶה –

סוֹמֵר-דּוֹקֵר הוּא זֶה!"

אֲזַי הִתְקַפְּלוּ שְׁנֵיהֶם וְהִתְגַּלְגְּלוּ בְּעִגוּלִים סָבִיב-סָבִיב לַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים עַד שֶׁעֵינָיו שֶׁל זֶה הִסְתוֹבְבוּ בְּרֹאשׁוֹ כְּגַלְגַּלֵי-עֲגָלָה.

אָז הָלַך לְהָבִיא אֶת אִמּוֹ.

– אִמָּא – אָמַר – הַיּוֹם יֵשׁ שְׁנֵי יְצוּרִים חֲדָשִׁים בַּיַּעַר, וְזֶה שֶׁאָמַרְתְּ שֶׁלֹא יוֹדֵעַ לִשְׂחוֹת שׂוֹחֶה, וְזֶה שֶׁאָמַרְתְּ שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְקַפֵּל מִתְקַפֵּל, וּשְׁנֵיהֶם נַעֲשׂוּ שֻׁתָּפִים לְעֻקְצֵיהֶם, לְפִי דַעְתִּי – מִפְּנֵי שֶׁשְּׁנֵיהֶם כֻּלָּם קַשְׂקַשִּׂים, תַּחַת אֲשֶׁר יִהְיֶה הָאֶחָד מֵהֶם חָלָק וְהַשֵּׁנִי מְאֹד דּוֹקְרָנִי; וְנוֹסָף לְכָךְ הֵם מִתְגַּלְגְּלִים סְחוֹר-סְחוֹר בְּעִגּוּלִים, וְלֹא טוֹב לִי.

– בְּנִי, בְּנִי! – אָמְרָה אִמָּא-יָגוּאָר כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים, כְּשֶׁהִיא מְנַעֲנַעַת זְנָבָהּ בְּחֵן – קִפּוֹד סוֹמֵר הוּא קִפּוֹד סוֹמֵר וְאֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת שׁוּם דָּבָר חוּץ מִקִּפּוֹד סוֹמֵר. וְצָב לְעוֹלָם הוּא צָב וְאֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת שׁוּם יְצוּר זוּלַת צָב.

– אֲבָל הַלָּלוּ לֹא קִפּוֹד וְלֹא צָב הֵם, אֶלָּא כָּל אֶחָד יֵשׁ בּוֹ מְעַט מִסְּגֻלּוֹת שְׁנֵי יְצוּרִים אֵלֶּה וְלֹא אֵדַע מַה שֵּׁם יִקָּרֵא לָהֶם.

– שְׁטוּת! – אָמְרָה אִמָּא-יָגוּאָר – כָּל יְצוּר יֵשׁ לֹו שֵׁם הַיָּאֶה לֹו. וַאֲנִי הָיִיתִי מְכַנָּה אֶת הַלָּלוּ אַרְמַדִּיל, עַד שֶׁיִּוָּדַע לִי שְׁמָם הָאֲמִתִּי. וְהָיִיתִי מַנִּיחָה אוֹתָם לְנַפְשָׁם לְלֹא כָּל מַגָּע וְּללֹא כָּל מַשָּׂא אִתָּם.

וּבְכֵן, עָשָׂה הַיָּגוּאָר רַב-הַגְּוָנִים כַּאֲשֶׁר הֻגַד לֹו, בִּפְרָט לְהַנִּיחַ אוֹתָם לְנַפְשָׁם; אֲבָל מַה מּוּזָר הוּא שֶׁמִּן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה, הוֹי אֲהוּבַי וַחֲבִיבַי, שׁוּם אָדָם שֶׁעַל גְּדוֹת הָאֲמַזּוֹן הַגּוֹעֵשׁ מֵעוֹלָם לֹא כִּנָּה אֶת סוֹמֵר-דּוֹקֵר וְאֶת אִטִּי-מוּצָק בְּשׁוּם שֵׁם זוּלַת אַרְמַדִּיל. כַּמּוּבָן, קִפּוֹדִים וְצַבִּים מְצוּיִים בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים (יֵשׁ אֲחָדִים בְּגִנָּתִי); וְאוּלָם בְּנֵי הַסּוּג הָאֲמִתִּי הַקַּדְמוֹן וְהַפִּקֵּחַ, קַשְׂקַשֵּׂיהֶם חוֹפְפִים זֶה אֶת זֶה, כְּמוֹ קַשְׂקַשֵּׂי אִצְטְרוּבְּלֵי-אֹרֶן, וְשֶׁמְּגוּרֵיהֶם עַל גְּדוֹת הָאֲמַזּוֹן הַגּוֹעֵשׁ מִן הַיָמִים הָרְחוֹקִים וְהַכַּבִּירִים, לְעוֹלָם הֵם נִקְרָאִים אַרְמַדִּילִים,

מִפְּנֵי שֶׁהֵם כָּל-כָּךְ פִּקְחִים.

וְּבֵכן, אֲהוּבַי וַחֲבִיבַי, זֶהוּ הָעִנְיָן. תְּפַסְתֶּם?

אִם בְּיָדְךָ לִשְׁמוֹר עַל קֹר וְאֹמֶץ־רוּחַ

בִּקְהַל אוֹבְדֵי־עֵצוֹת מֻכֵּי־הַמְּבוּכָה,

אִם בְּלִבְּךָ הָעֹז לְהִשָּׁאֵר בָּטוּחַ

גַּם בְּהַטִּיל כָּל־אִישׁ סָפֵק בְּכֹחֲךָ;

אִם עֹז בְּךָ חַכּוֹת מִבְּלִי הֱיוֹת יָגֵעַ,

אוֹ לֹא לִגְמוֹל כָּזָב לְבַעֲלֵי־דִבָּה,

אוֹ בִּהְיוֹתְךָ שָׂנוּא – מִשְּׂנוֹא לְהִמָּנֵעַ,

אַךְ גַּם מֵהִתְחַסְּדוּת יוֹתֵר מִדַּי רַבָּה;

אִם בְּיָדְךָ לַחְלוֹם – וּלְהִתְפַּכַּח בִּן־רֶגַע,

לַחְשׁוֹב – וְלֹא לִהְיוֹת עַבְדָּהּ שֶׁל מַחְשָׁבָה;

אִם גַּם בְּנִצָּחוֹן וְגַם בְּאֵיד וָפֶגַע

יָכוֹל אַתָּה לִנְהוֹג מִדַּת־בִּטּוּל שָׁוָה;

אִם רַב עֻזְּךָ לָשֵׂאת אֱמֶת אֲשֶׁר הִבַּעְתָּ

עֵת יְסַלְּפָהּ נָבָל לִלְכּוֹד בָּהּ אֱוִילִים;

אִם, תַּש וּשְׂבַע־עָמָל, תִּרְאֶה בִּשְׁקוֹעַ מַטָּה

בִּנְיַן מִפְעַל־חַיִּים – וְשׁוּב אוֹתוֹ תָּקִים;

אִם כָּל הָאוֹצָרוֹת, אֲשֶׁר בָּהֶם זָכִיתָ,

תּוּכַל גַּם לְסַכֵּן בִּקְלָף סָתוּם אֶחָד,

אַף לְהַפְסִיד הַכֹּל – וְשׁוּב לַחְזוֹר רֵאשִׁיֽתָה

וְלֹא לִפְלוֹט מִלָּה עַל עשֶׁר שֶׁנִּפְסַד;

אִם בְּיָדְךָ לִמְשׁוֹל בַּלֵּב בִּקְדּוֹר הָאֹפֶק,

לִשְׁלוֹט בָּעֲצַבִּים שֶׁכָּל כֹּחָם נָמַק –

וְלַעֲמוֹד הָכֵן בְּמוֹת בְּךָ כָּל דֹּפֶק

חוּץ מִצִּוּוּי־רָצוֹן הַמְהַדְהֵד: “חֲזָק!”;

אִם בֵּין יִצְרֵי הָמוֹן תִּשְׁמוֹר עַל ישֶׁר־דֶּרֶךְ

אוֹ בְּחֶבְרַת מוֹשְׁלִים – עַל חֵן פַּשְׁטוּת בֶּן־עָם,

אִם לְכָל אִישׁ וָאִישׁ תִּתֵּן מִשְׁקָל וָעֵרֶךְ,

וְאַף לֹא לְאֶחָד – מִשְׁקָל שֶׁהוּא מֻגְזָם;

אִם בְּיָדְךָ לִתְפּוֹס, בִּמְרוּצָתְךָ קָדִימָה,

בִּמְלוֹא שִׁשִּׁים שְׁנִיּוֹת כָּל רֶגַע פַּחְזָנִי, –

שֶׁלְךָ הוּא הָעוֹלָם וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ פְּנִימָה,

וּמַה שֶׁרַב יוֹתֵר – אָדָם הִנֶךָּ, בְּנִי!

נִכְנַסְתִּי פַּעַם לְפֻנְדָּק, לִגְמוֹעַ כּוֹס שֵׁכָר,

אַךְ הַמּוֹזֵג רָאָה מַדַּי – אָמַר לִי “אִי־אֶפְשָׁר!”

הַבַּחוּרוֹת לְיַד הַבָּאר פָּרְצוּ בִּצְחוֹק טִפְּשִׁי.

יָצָאתִי חוּצָה בְּחֶרְפָּה – וְסַחְתִּי לְנַפְשִׁי:

הוֹי, תּוֹמִי – דָּא וְתוֹמִי – הָא, פּוֹחֵז הוּא וְרֵיקָא!

אַךְ “מִיסְטֶר אֶטְקִינְס, צֵא וּצְלַח!” – אוֹמְרִים עִם אַזְעָקָה;

עִם אַזְעָקָה, הַבַּחוּרִים, עִם קוֹל־הָאַזְעָקָה,

“הוֹ, מִיסְטֶר אֶטְקִינְס, צֵא וּצְלַח!” – אוֹמְרִים עִם אַזְעָקָה.

אֲנִי, פִּכֵּחַ כְּנָזִיר, נִכְנָס לְתֵּאַטְרוֹן.

אֶזְרָח שָׁתוּי קִבֵּל כֻּרְסָה, אַךְ לִי – מָקוֹם אַחְרוֹן.

אֶל הַיָּצִיעַ הָעֶלְיוֹן שְׁלָחוּנִי לַעֲמוֹד –

אוּלָם בִּקְרָב יִתְּנוּ לִי חִישׁ מָקוֹם קִדְמִי מְאֹד.

כִּי תּוֹמִי – דָּא וְתוֹמִי – הָא, כָּל חוּג אוֹתוֹ מוֹצִיא.

אוּלָם “לְאֶטְקִינְס קְרוֹן־אֶכְּסְפְּרֶס” – כְּשֶׁמַּפְלִיג הַצִּי;

מַפְלִיג הַצִּי, הַבַּחוּרִים, לִקְרָב מַפְלִיג הַצִּי;

“לְמִיסְטֶר אֶטְקִינְס קְרוֹן־אֶכְּסְפְּרֶס” כְּשֶׁמַּפְלִיג הַצִּי.

מְעוֹרְרִים בָּכֶם זִלְזוּל מַדֵּינוּ הַזּוֹלִים –

אַךְ אֶת שְׁלוֹמְכֶם יוֹמָם וָלֵיל שׁוֹמְרִים הַחַיָּלִים;

זוֹל לַעַג־זוֹל מִבֶּגֶד־זוֹל – וְקַל הוּא לְכַבֵּד

חַיָּל שָׁתוּי בְּמַדְחֵפוֹת מִצְּעוֹד בִּזְוָד כָּבֵד.

כִּי תּוֹמִי דָּא וְתוֹמִי הָא – בּוֹ מְהַתְּלִים בְּלִי סוֹף!

אַךְ הוּא “בֶּן־חַיִל וְגִבּוֹר” – כְּשֶׁרוֹעֵם הַתֹּף;

רוֹעֵם הַתֹּף, הַבַּחוּרִים, בַּקְּרָב רוֹעֵם הַתֹּף;

אַךְ הוּא בֶּן־חַיִל וְגִבּוֹר – כְּשֶׁרוֹעֵם הַתֹּף.

אֵינֶנּוּ חֶבֶר־גִּבּוֹרִים, אַךְ גַּם – לֹא אֲסַפְסוּף.

אֵין אָנוּ אֶלָּא רַוָּקִים בִּקְסַרְקְטִין צָפוּף.

וְאִם בְּמַשֶּׁהוּ חוֹטְאִים אֲנַחְנוּ, רַוָּקִים –

סִלְחוּ, אַךְ אֵין בַּקְסַרְקְטִין קְדוֹשִׁים וְצַדִּיקִים.

כִּי תּוֹמִי דָּא וְתוֹמִי הָא – מֵאָה פְּגָמִים בּוֹ יֵשׁ,

אַךְ “לֵךְ קָדִימָה!” – הוּא יִשְׁמַע, אִם תִּפָּתַח הָאֵשׁ;

אִם תִּפָּתַח, הַבַּחוּרִים, בִּשְׂדֵה־הַקְרָב הָאֵשׁ,

“צְעַד קָדִימָה!” – הוּא יִשְׁמַע, אִם תִּפָּתַח הָאֵשׁ.

הִבְטִיחוּ לָנוּ אֻלְפָּנִים, שִׁפּוּר־מָזוֹן וְעוֹד.

אַךְ הָבוּ לָנוּ קֹדֶם־כֹּל קְצָת יַחַס שֶׁל כָּבוֹד!

בִּמְקוֹם לִתְחוֹב אֶת חָטְמְכֶם בִּפְסֹלֶת בַּמִּטְבָּח,

הַרְאוּ כִּי אֵין מַדֵּי־חַיָּל חֶרְפָּה לְשׁוּם אֶזְרָח.

כִּי תּוֹמִי דָּא וְתוֹמִי הָא – “יֵלֵךְ לַעֲזָאזֵל!”

אַךְ הוּא “מַצִּיל־הַמְּדִינָה”, אִם דָּם מַתְחִיל נוֹזֵל.

כִּי תּוֹמִי דָּא וְתוֹמִי הָא – חַיָּיו בְּזִיל־הַזּוֹל,

אַךְ תּוֹמִי אֶטְקִינְס – לֹא טִפֵּשׁ, וְהוּא רוֹאֶה הַכֹּל!

(Dane-geld)

זֶהוּ תָּמִיד פִּתּוּי־שָׂטָן לְעַם קַל־רֶגֶל וּמְזֻיָּן

פִּתְאֹם לָבוֹא אֶל הַשָּׁכֵן הַמִּתְפַּנֵּק:

"אֲנִי פָּלַשְׁתִּי לִגְבוּלְכֶם – אֲנִי מוּכָן לְהִלָּחֵם,

אִם לֹא תּוֹאִילוּ לְשַלֵּם – שֶׁאֶסְתַּלֵּק".

זֶה נִקְרָא לְבַקֵּשׁ “כֹּפֶר דֶּֽנִי”

וְהַ“דֶּן” מְשַׁדֵּל וְטוֹעֵן:

"רַק שַׁלְּמוּ לִי פִּדְיוֹן גֶ’נְטֶלְמֶנִי –

וּמִיָּד תִּפָּטְרוּ מִן הַ“דֶּן”!

זֶהוּ תָּמִיד פִּתּוּי־שָׂטָן לְעַם עָשִׁיר וּקְצָת עַצְלָן

לְהִתְנַפַּח בַּחֲשִׁיבוּת וּלְהִצְטַחֵק:

"אֲנִי חָזָק, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אַךְ אֵין לִי פְּנַאי לְהִלָּחֵם,

עַל־כֵּן הַפַּעַם אֲשַׁלֵּם – וְהִסְתַּלֵּק!

אַךְ קַבְּלוּ־נָא תּוֹרָה זֹאת מִמֶּנִּי –

שׁוּם יוֹצֵא מִן הַכְּלָל בָּהּ עוֹד אֵין:

מִי שֶׁפַּעַם שִׁלֵּם “כֹּפֶר דֶּֽנִי”

שׁוּב אֵינֶנּוּ נִפְטָר מִן הַ“דֶּן”!

אַל יִפָּתֶה פִּתּוּי־שָׂטָן לֹא עַם אֵיתָן וְלֹא קָטָן –

לִקְנוֹת שָׁלוֹם לוֹ בִּמְזֻמָּן מִיַּד שׁוֹדֵד!

וְאִם יֹאמְרוּ לְךָ: “שַׁלֵּם – אוֹ לֹא תֵּצֵא מִפֹּה שָׁלֵם!”,

מִיָּד הִכּוֹן לְהִלָּחֵם – וְרַק הַגֵּד:

"לֹא אֶתֵּן “כֹּפֶר דֶּֽנִי” אַף “פֶּֽנִי”,

לֹא אַתְחִיל בְּמִשְׂחַק הָאִבּוּד;

כִּי הַעָם שֶׁנּוֹתֵן “כֹּפֶר דֶּֽנִי” –

אַחְרִיתוֹ רַק חֶרְפָּה וְשִׁעְבּוּד!"

שְׁנֵי אֲנָשִׁים הָיוּ בְּעִיר אֶחָת

אֶחָד עָשִׁיר וְאֶחָד רָאשׁ.

שמואל ב', י״ב

גֶּ’ק בֶּרֶט הָלַךְ לִקְוֵיטָה,

כִּי כֵן צִוָּה שָׂרוֹ;

אִשְׁתּוֹ הִשְׁאִיר בְּסִימְלָה

עַל שְׁנֵי שְׁלִישֵׁי שְׂכָרוֹ.

גֶּ’ק בֶּרֶט מֵת בִּקְוֵיטָה

וְשָׁם מָצָא קִבְרוֹ.

גֶּ’ק בֶּרֶט הָלַךְ לִקְוֵיטָה.

וְלֹא נִמְצָא לָמוּד

עַל מָה זֶה הִסִּיעוּהוּ

מִנּוֹף הָרִים חָמוּד

וּבְעֶצֶם שְׁרַב הַקַּיִץ –

כִּי יֵלֶךְ שָׁם לָמוּת.

גֶּ’ק בֶּרֶט הָלַךְ לִקְוֵיטָה

וְשָׁם הֵשִׁיב רוּחוֹ

(נָשָׂא בָּעֹל שֶׁל שָׁנִים

בְּחֶבֶל שִׁלּוּחוֹ). –

אִשְׁתּוֹ עָלְזָה בָּאֵבֶל

דְּבַר יֶרַח בְּיַרְחוֹ.

וְעָצְמוֹתָיו בִּקְוֵיטָה

מָצְאוּ הַמַּרְגֵּעָה.

אַךְ לֹא אֶתְמַהּ תָּמוּהַּ,

כִּי עַתָּה רוּחוֹ יָדְעָה

עַל מָה שִׁלְּחוּהוּ הֵנָּה

מֵעִיר הָרִים בְּרִיאָה.

וּבְהִתָּקַע בַּקֶּרֶן

לְקֵץ יְמֵי עוֹלָם,

עֵת לֹא יֻכָּר הַשּׁוֹעַ

לִפְנֵי אִישׁ דַּךְ נִכְלָם,

וַעֲדַת מֵתֵי קְוֵיטָה

כֻּלָּהּ מִקֶּבֶר קָמָה –

לֹא אֹבֶה הֱיוֹת הַגֶּבֶר

שָׁלַח אֶת בֶּרֶט שָׁמָּה.