וְהִנֵּה, הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, סִפּוּר – סִפּוּר חָדָשׁ וְנִפְלָא – סִפּוּר שׁוֹנֶה מִכָּל שְׁאָר הַסִּפּוּרִים – סִפּוּר עַל הַמֶּלֶךְ הֶחָכָם מִכָּל אָדָם סֻלֵּימָן-בִּן-דַּאוּד – שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד.
שָׁלשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁה הֵם הַסִּפּוּרִים, אֲשֶׁר יְסַפְּרוּ עַל שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד, אֲבָל אֵין סִפּוּר זֶה אֶלָּא אֶחָד מֵהֶם. אֵין זֶה הַסִּפּוּר עַל הַדּוּכִיפַת אֲשֶׁר מָצְאָה מַיִם; אוֹ הַתִּנְשֶׁמֶת אֲשֶׁר הִסְתִּירָה אֶת שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד בְּצֵל כְּנָפֶיהָ מֵחֹם הַשָּׁמֶשׁ. אֵין זֶה הַסִּפּוּר עַל רִצְפַת הַזְּכוּכִית אוֹ עַל אֶבֶן-הָאֹדֶם עִם הַנֶּקֶב הֶעָקֹם, אוֹ עַל כִּכְּרוֹת-הַזָּהָב שֶׁל בַּלְקִיס. זֶהוּ הַסִּפּוּר עַל דְּבַר הַפַּרְפָּר אֲשֶׁר רָקַע בְּרַגְלוֹ.
וְעַכְשָׁו, שִׁמְעוּ וְהַאֲזִינוּ וְהַקְשִׁיבוּ עוֹד פָּעַם.
שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד הָיָה חָכָם. הוּא שָׁמַע אֶת שְׁפַת הַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת וְהַדָּגִים וְהָרְמָשִׂים. הֵבִין מַה שֶּׁאָמְרוּ הַסְּלָעִים עָמֹק מִתַּחַת הָאֲדָמָה, כְּשֶׁהֵם הִתְכּוֹפְפוּ זֶה לִקְרַאת זֶה וְנָהָקוּ; וְהוּא הֵבִין מַה שֶּׁאָמְרוּ הָעֵצִים בְּרַשְׁרְשָׁם לְרוּחַ הַבֹּקֶר. אֶת הַכֹּל הֵבִין, לְמִן הַהֶגְמוֹן עַל כִּסֵּא הֶגְמוֹנוּתוֹ וְעַד הָאַגְמוֹן שֶׁבָּאֲגָם; וּבַלְקִיס רִאשׁוֹנָה בְּמַלְכוֹתָיו, הַיָּפָה שֶׁבַּמְּלָכוֹת בַּלְקִיס, הָיְתָה חֲכָמָה כִּמְעַט כָּמוֹהוּ.
שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד הָיָה תַקִּיף. עַל הָאֶצְבַּע הַשְׁלִישִׁית שֶׁבְּיָדוֹ הַיְמָנִית הָיְתָה טַבָּעַת. סוֹבֵב אֶת הַטַּבַּעַת פַּעַם אַחַת, יָצְאוּ דְזִ’ינִים1 מִן הָאֲדָמָה לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל חֶפְצוֹ. סוֹבֵב אֶת הַטַּבַּעַת פַּעַם שְׁנִיָּה, יָרְדוּ בְּנוֹת-קֶסֶם מִן הַשָּׁמַיִם לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יְצַוֶּה. סוֹבֵב אֶת הַטַּבַּעַת פַּעַם שְׁלִישִׁית, יָרַד הַמַּלְאָךְ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא עַזְרַאִיל, אֲשֶׁר לוֹ הַחֶרֶב הַשְּׁלוּפָה, בִּדְמוּת שׁוֹאֵב-מַיִם, יָרַד וְסִפֵּר לוֹ אֶת כָּל הַחֲדָשׁוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בִּשְׁלשֶׁת הָעוֹלָמוֹת: לְמַעְלָה, לְמַטָּה וּבְכָאן.
אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא הָיָה שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד אָדָם גֵּא. אַךְ לְעִתִּים רְחוֹקוֹת הָיָה מִתְפָּאֵר וּמִיָּד הָיָה מִתְחָרֵט עַל כָּךְ. פַּעַם נִסָּה לְהַאֲכִיל אֶת כָּל הַחַיוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לְיוֹם אֶחָד. וַיְּהִי כְּשֶׁהַסְּעֻדָּה הָיְתָה מוּכָנָה, מִיָּד יָצְאָה חַיָּה אַחַת מִן הַיָּם הֶעָמֹק וּבָלְעָה אֶת כָּל הַמַּאֲכָלִים בְּשָׁלשׁ לְגִימוֹת. הִתְפַּלֵא שְׁלֹמֹה וַיֹאמַר: הוֹ חַיָּה, מִי אָתְּ? – וַתֹּאמֶר הַחַיָּה, – יְחִי הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם! אָנֹכִי הַקְּטַנָּה בִּשְׁלשִׁים אֶלֶף אַחִים וַאֲחָיוֹת, וְאָנוּ דָרִים בְּתַחְתִּית הַיָּם. שָׁמֹעַ שָׁמַעְנוּ, כִּי אַתָּה מִתְכּוֹנֵן לְהַאֲכִיל אֶת כָּל הַחַיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וַיִּשְׁלְחוּנִי אַחַי וְאַחְיוֹתַי לִשְׁאוֹל, מָתַי תִהְיֶה הַסְּעֻדָּה מוּכֶנֶת? – הִתְפַּלֵּא שְׁלֹמֹה עוֹד יוֹתֵר וַיֹּאמַר: – הוֹ חַיָּה, כְּבָר אָכַלְתְּ אֶת כָּל הַסְּעֻדָּה שֶׁהֵכַנְתִּי בִּשְׁבִיל כָּל הַחַיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. – וַתֹּאמֶר הַחַיָּה, – יְחִי הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם! בִּמְקוֹמֵנוּ אָנוּ אוֹכְלִים פִּי-שְׁנַיִם לְקִּנוּחַ סְעֻדָּה. – נָפַל שְׁלֹמֹה עַל פָּנָיו וַיֹּאמַר: – הוֹ חַיָּה, עָרַכְתִּי אוֹתוֹ שֻׁלְחָן לֹא מִפְּנֵי שֶׁבֶּאֱמֶת חָפַצְתִּי לִמְלֹךְ עַל הַחַיּוֹת, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁחָפַצְתִּי לְהִתְפָּאֵר כִּי גָדוֹל וְעָשִׁיר בַּמְּלָכִים אָנֹכִי. וְעַכְשָׁו אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ, וְכָך נָאֶה לִי. – שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד הָיָה בֶּאֱמֶת אִישׁ חָכָם וְנָבוֹן, חֲבִיבַי וַאֲהוּבָי. אַחֲרֵי-כֵן לְעוֹלָם לֹא שָׁכַח עוֹד כִּי אֱוִיל הוּא הַמִּתְפָּאֵר; וְעַכְשָׁו אָנוּ פּוֹתְחִים בַּסִּפּוּר עַצְמוֹ.
הוּא לָקַח כַּמָּה וְכַמָּה נָשִׁים. הָיוּ לוֹ תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וָתֵשַׁע נָשִׁים, חוּץ מִן הַיָּפָה בַּנָּשִׁים בַּלְקִיס; וְכֻלָּן דָּרוּ בְּאַרְמוֹן-זָהָב גָּדוֹל בְּתוֹךְ גַּן נֶחְמָד, אֲשֶׁר מַעְיְנוֹת-מַיִם עוֹבְרִים בְּתוֹכוֹ, בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים לֹא חָפֵץ בִּתְשַׁע מֵאוֹת תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע נָשִׁים, אֶלָּא שֶׁבְּאוֹתָם הַיָּמִים הָיוּ הַכֹּל נוֹהֲגִים לָקַחַת הַרְבֵּה נָשִׁים, וְכֵיוָן שֶׁהָיָה מֶלֶךְ גָּדוֹל הָיָה אָנוּס לָקַחַת נָשִׁים פִּי כַמָּה וְכַמָּה, כִּי עַל כֵּן מֶלֶךְ הָיָה.
וְהַנָשִׁים, מֵהֶן הָיוּ טוֹבוֹת, וּמֵהֶן הָיוּ מָרוֹת, וְהַמָּרוֹת רָבוּ עִם הַטּוֹבוֹת, עַד שֶׁנֶהְפְּכוּ הַטּוֹבוֹת גַּם הֵן לְמָרוֹת, וְאָז הָיוּ כֻלָּן מְרִיבוֹת עִם שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד, וַתְּמָרֵרְנָה אֶת חַיָּיו. וְאוּלָם בַּלְקִיס, הַיָּפָה בַנָּשִׁים, מֵעוֹלָם לֹא רָבָה עִם שְׁלֹמֹה, כִּי אָהֲבָה אוֹתוֹ בְיוֹתֵר. הִיא הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בַּחֲדָרֶיהָ בְאַרְמוֹן-הַזָּהָב אוֹ מִתְהַלֶּכֶת בְּגַן-הָאַרְמוֹן וְהָיְתָה מִשְׁתַּתֶּפֶת בְּצַעֲרוֹ. כְּמוּבָן, אִילוּ סוֹבֵב הַמֶּלֶךְ אֶת הַטַּבַּעַת בְּאֶצְבָּעוֹ, כִּי אָז בָּאוּ כָל הַדְּזִ’ינִים וְהָרוּחוֹת וְהָיוּ עוֹשִׂים כִּשּׁוּף לַהֲפֹךְ אֶת כָּל תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וָתֵשָׁע הַנָּשִׁים הַמִּתְקוֹטְטוֹת לַאֲתוֹנוֹת-מִדְבָּר לְבָנוֹת אוֹ לְכַלְבוֹת-צַיִד אוֹ לְגַרְעִינֵי-רִמּוֹן; אֲבָל שְׁלֹמֹה חָשַׁב כִּי זֹאת תִּהְיֶה גַאַוְתָנוּת מִצִּדּוֹ. עַל כֵּן, בִּהְיוֹתָן מְרִיבוֹת יוֹתֵר מִדַּי, הָיָה מִתְהַלֵּךְ לְבַדּוֹ בְּחֶלְקָה אַחַת שֶׁבְּגִנּוֹת-הָאַרְמוֹן, וְהָיָה אוֹמֵר: – אָרוּר יוֹם אִוָּלֶד בּוֹ.
יוֹם אֶחָד, לְאַחַר שֶׁרָבוּ נָשָׁיו שְׁלֹשָה שָׁבוּעוֹת – כָּל תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וָתֵשָׁע הַנָּשִׁים יַחְדָּו – יָצָא שְׁלֹמֹה לְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם וּמְנוּחָה, כְּמִשְׁפָּטוֹ; וּבֵין הַזֶּהָבִיּוֹת פָּגַשׁ בְּבַלְקִיס, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, וְהִיא כֻלָּהּ עֲצוּבָה עַל שֶׁמַּלְכָּהּ כָּל-כָּךְ מָלֵא דְאָגָה. וַתֹּאמֶר לוֹ: – הוֹ אֲדוֹנִי וּמְאוֹר עֵינַי, סוֹבֵב-נָא אֶת הַטַּבַּעַת בְּאֶצְבָּעֲךְ, וְהַרְאֵה לָהֶן לְאֵלֶּה הַמְּלָכוֹת מִמִּצְרַיִם וַאֲרַם-נַהֲרַיִם וּפָרַס וְסִין כִּי מֶלֶךְ גָּדוֹל וְנוֹרָא אָתָּה. אֲבָל שְׁלֹמֹה נָד בְּרֹאשׁוֹ, וַיֹּאמַר: – הוֹ גְבִרְתִּי וְחֶדְוַת-חַיַּי, זִכְרִי אֶת הַחַיָּה אֲשֶׁר יָצְאָה מִן הַיָּם וּבִיְּשָׁה אוֹתִי בִפְנֵי כָּל הַחַיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם עֵקֶב הִתְפָּאָרְתִּי. וְעַתָּה, אִם אֶתְפָּאֵר בִּפְנֵי אֵלֶּה הַמְּלָכוֹת מִפָּרַס וּמִצְרַיִם וְכוּשׁ וְסִין, אַךְ וְרַק מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְצָעֲרוֹת אוֹתִי, אֲנִי עָלוּל לִהְיוֹת מְבֻיָּשׁ עוֹד יוֹתֵר.
וַתֹּאמֶר בַּלְקִיס, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים: – הוֹ אֲדוֹנִי וְאוֹצַר-נַפְשִׁי, מַה הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה?
וַיַּעַן שְׁלֹמֹה: – הוֹ גְבִרְתִּי וּשְׂשׂוֹן-לִבִּי, אוֹסִיף לָשֵׂאת אֶת גּוֹרָלִי תַּחַת יְדֵי אֵלֶּה תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וָתֵשָׁע הַנָּשִׁים הַמְּצִיקוֹת לִי בִמְרִיבוֹתֵיהֶן שֶׁאֵין לָהֶן סוֹף.
וַיּוֹסֶף לְטַיֵּל לְבַדּוֹ בֵּין הַחֲבַצָּלוֹת וְהַלּוֹטִים וְהַשּׁוֹשַׁנִּים וְצִמְחֵי-הַזַּנְגְּבִיל חֲרִיפֵי-הָרֵיחַ, הַצּוֹמְחִים בַּגָּן, עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל עֵץ-הַכֹּפֶר הַגָּדוֹל הַנִּקְרָא “עֵץ-הַכֹּפֶר אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד”. וּבַלְקִיס הִסְתַּתְּרָה בֵין פִּרְחֵי-הַקֶּשֶׁת הַגְּבוֹהִים וְהַבַּמְבּוּקִים הַבְּרֻדִּים וְהַחֲבַצָּלוֹת הָאֲדֻמּוֹת אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרֵי עֵץ-הַכֹּפֶר, לְמַעַן תִּהְיֶה קְרוֹבָה אֶל אֲהוּב-לִבָּהּ.
וְהִנֵּה זוּג פַּרְפָּרִים עָפִים מִתַּחַת לָעֵץ וְהֵם מְרִיבִים.
שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת הַפַּרְפָּר הָאֶחָד אוֹמֵר אֶל בַּת-זוּגָתוֹ: – מִתְפַּלֵּא אָנֹכִי עַל חֻצְפָּתֵךְ בְּדַבְּרֵךְ אֵלַי כָּכָה. כְּלוּם אֵין אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁאִלּוּ רָקַעְתִּי פַּעַם אַחַת בְּרַגְלִי, הָיָה כָל הָאַרְמוֹן שֶׁל שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד וְכָל הַגַּן הַזֶּה נֶעֱלָמִים בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים?
מִיָּד שָׁכַח שְׁלֹמֹה הַמְּרוֹרוֹת אֲשֶׁר הִשְׂבִּיעוּהוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וָתֵשָׁע נָשָׁיו, וַיִּצְחַק, עַד שֶׁנּוֹעַ הִתְנוֹעֵעַ עֵץ-הַכֹּפֶר, עַל הַפַּרְפָּר הַמִּתְפָּאֵר. וַיּוֹשֶׁט אֶת אֶצְבָּעוֹ, וַיֹּאמַר: " גֶּבֶר קָטָן, בֹּא הֵנָּה."
הִתְחַלְחַל הַפַּרְפָּר חַלְחָלָה גְדוֹלָה, אֲבָל הוּא מָצָא אוֹן לָעוּף עַד לְיָדוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, וַיִּדְבַּק שָׁם, בְּנַפְנְפוֹ בִכְנָפָיו. הִרְכִּין הַמֶּלֶךְ אֶת רֹאשׁוֹ, וַיּאֹמַר: " גֶּבֶר קָטָן, כְּלוּם אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי כָל-כַּמָּה שֶׁתִּרְקַע בְּרַגְלְךָ, לֹא תָזִיז אֲפִילוּ עָלֶה-שֶׁל-עֵשֶׂב. מַה הִמְרִיץ אוֹתְךּ לְסַפֵּר שֶׁקֶר מְשֻׁנֶּה בְּאָזְנֵי אִשְׁתֶּךָ?"
הִבִּיט הַפַּרְפָּר אֶל שְׁלֹמֹה, וְרָאָה אֶת שְׁתֵּי עֵינֵי הַמֶּלֶךְ הֶחָכָם מִכָּל-אָדָם, וְהֵן מִתְנוֹצְצוֹת כַּכּוֹכָבִים בְּלֵיל-כְּפוֹר, וַיִּתְעוֹדֵד מְלֹא שְׁתֵּי כְנָפָיו, וַיַּט אֶת רֹאשׁוֹ לְצַד אֶחָד, וַיֹּאמַר: – יְחִי הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם! הִיא אִשְׁתִּי וְאַתָּה הֵן יָדַעְתָּ טִיבָן שֶׁל נָשִׁים…
חִיֵּךְ שְׁלֹמֹה אֶל תּוֹךְ זְקָנוֹ, וַיֹאמַר: – כֵּן, יָדַעְתִּי, אָח קָטָן.
– הֲלֹא צָרִיך לְהַשְׁקִיטָן אֵיךְ שֶׁהוּא, – אָמַר הַפַּרְפָּר, – וְהִיא רָבָה אִתִּי כָל הַבֹּקֶר. אָמַרְתִּי כָּך כְּדֵי לְהַשְׁקִיטָהּ.
וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה: מִי יִתֵּן וְהִצְלַחְתָּ בַדָּבָר. שׁוּב אֶל אִשְׁתְּךְ, אָח קָטָן, וְאֶשְׁמַע אֵת אֲשֶׁר תֹּאמַר לָהּ.
הַפַּרְפָּר שָׁב אֶל אִשְׁתּוֹ, שֶׁהָיְתָה כֻלָּהּ מַרְעֶדֶת מֵאֲחוֹרֵי עָלֶה, וְהִיא אָמְרָה לוֹ: הוּא שָׁמַע מַה שֶּׁאָמַרְתָּ לִי! שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ שָׁמַע מַה שֶּׁאָמַרְתָּ!
אָמַר הַפַּרְפָּר: הוּא שָׁמַע מַה שֶּׁאָמַרְתִּי? כְּמוּבָן, שָׁמַע. נִתְכַּוַּנְתִּי שֶׁיִּשְׁמַע!
– וּמַה אָמַר שְׁלֹמֹה? הוֹי, מָה אָמַר.
– הִנֵּה כִּי כֵן, – אָמַר הַפַּרְפָּר, בְּנַפְנְפוֹ בַחֲשִׁיבוּת בִּשְׁתֵּי כְנָפָיו, – בֵּינֵינוּ לְבֵין עַצְמֵנוּ; יַקִּירָתִי – כְּמוּבָן, אֵין לְהַאֲשִׁימוֹ, כִּי אַרְמוֹנוֹ וַדַּאי עָלָה בְּכֶסֶף רָב, וְאֶתְרוֹגֵי-הַזָּהָב שֶׁלּוֹ זֶה אַךְ הֵחֵלּוּ לָשֵׂאת פְּרִי – הוּא בִקֵּשׁ מִמֶּנִּי, שֶׁלֹא אֶרְקַע בְּרַגְלִי, וַאֲנִי הִבְטַחְתִּי לוֹ שֶׁלֹּא אֶעֱשֶׁה כָּךְ.
– בְּשֵׁם הַחֵן וְהַחֶסֶד! – אָמְרָה אִשְׁתּוֹ, וְיָשְׁבָה-לָהּ בְּשֶׁקֶט גָּמוּר. וּשְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד צָחַק עַד שֶׁהִתְגַּלְגְּלוּ וְיָרְדוּ דְמָעוֹת מֵעֵינָיו עַל חֻצְפָּתוֹ שֶׁל הַפַּרְפָּר הַקָּטָן הָרַע הַזֶּה.
בַּלְקִיס, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, עָמְדָה מֵאֲחוֹרֵי הָעֵץ בֵּין הַחֲבַצָּלוֹת הָאֲדֻמּוֹת, וְצָחֲקָה בְּלִבָּהּ בְּשָׁמְעָהּ אֶת כָּל הַשִּׂיחָה הַזֹּאת. הִיא חָשְׁבָה: אם חָכְמָתִי תַעֲמֹד לִי, הַצֵּל אַצִּיל אֶת אֲדוֹנִי מִמְּצוּקַת הַמְּלָכוֹת הַמִּתְקוֹטְטוֹת הַלָּלוּ.
מֶה עָשְׂתָה?
הוֹשִׁיטָה אֶת אֶצְבָּעָהּ וְלָחֲשָׁה חֶרֶשׁ אֶל אֵשֶׁת-הַפַּרְפָּר: – אִשָּׁה קְטַנָּה, בֹּאִי הֵנָּה! עָפָה אֵשֶׁת-הַפַּרְפָּר, וְהִיא כֻלָּהּ מַרְעֶדֶת, וְדָבְקָה בְּיָדָהּ הַלְּבָנָה שֶׁל בַּלְקִיס.
בַּלְקִיס הִרְכִּינָה אֶת רֹאשָׁהּ הַיָּפֶה וַתִּלְחַשׁ: – אִשָּׁה קְטַנָּה, הַאִם אַתְּ מַאֲמִינָה לַדְּבָרִים אֲשֶׁר זֶה אַךְ דִּבֵּר בַּעְלֵךְ?
אֵשֶׁת הַפַּרְפָּר הִבִּיטָה אֶל בַּלְקִיס, וְרָאֲתָה אֶת שְׁתֵּי עֵינֵי הַמַּלְכָּה הַיָּפָה בַנָּשִׁים, וְהֵן נוֹצְצוֹת כִּבְרֵכוֹת עֲמֻקּוֹת אֲשֶׁר אוֹר-כּוֹכָבִים זָרוּעַ עֲלֵיהֶן, וְהִיא הִתְעוֹדְדָה מְלֹא שְׁתֵּי כְנָפֶיהָ, וַתֹּאמַר: – תִּשָּׂא הַמַּלְכָּה חֵן וָחֶסֶד לְעוֹלָם! הֵן יָדַעַתְּ מַה הֵם הַגְּבָרִים…
וְהַמַּלְכָּה בַּלְקִיס, הַמַּלְכָּה הַחֲכָמָה מִשְּׁבָא, שָׂמָה יָדָהּ לִשְׂפָתֶיהָ לְהַסְתִּיר אֶת חִיּוּכָהּ, וַתֹּאמַר: – אָחוֹת קְטַנָּה, אָנֹכִי יָדָעְתִּי.
– הֵם כּוֹעֲסִים, – אָמְרָה אֵשֶׁת הַפַּרְפָּר בְּנַפְנְפָהּ בִכְנָפֶיהָ – כּוֹעֲסִים עַל לֹא דָבָר, אֲבָל עָלֵינוּ לְהַחֲנִיף לָהֶם, – הוֹ מַלְכָּה! אֵין הֵם מִתְכַּוְּנִים לַחֲצִי-הַדְּבָרִים שֶׁהֵם אוֹמְרִים. אִם טוֹב בְּעֵינֵי בַעְלִי לְהַאֲמִין שֶׁאֲנִי מַאֲמִינָה שֶׁהוּא יָכֹל בִּרְקִיעַת-רֶגֶל לַעֲשׂוֹת שֶׁיֵּעָלֵם אַרְמוֹנוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, מָה אִכְפַּת לִי? הוּא יִשְׁכַּח אֶת כָּל הָעִנְיָן עַד מָחָר.
– אָחוֹת קְטַנָּה, אָמְרָה בַּלְקִיס, צָדַקְתְּ מְאֹד, אֲבָל אִם יִפְתַּח שׁוּב אֶת פִּיו לְהִתְפָּאֵר, קַבְּלִי נָא אֶת דְּבָרָיו. בַּקְּשִׁי מִמֶּנּוּ שֶׁיִרְקַע, וְנִרְאֶה אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר. אֲנַחְנוּ יוֹדְעוֹת מָה הֵם הַגְּבָרִים, הֲלֹא כֵן? מְאֹד יִתְבַּיֵּשׁ.
עָפָה-לָהּ אֵשֶׁת הַפַּרְפָּר אֶל בַּעְלָהּ. וּבְעוֹד חֲמִשָּׁה רְגָעִים קָמָה בֵינֵיהֶם מְרִיבָה גְדוֹלָה מִכָּל הַמְּרִיבוֹת שֶׁרָבוּ עַד כֹּה.
– הָשִׁיבִי נָא אֶל לִבֵּךְ – אָמַר הַפַּרְפָּר – וְזִכְרִי מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּכֹחִי לַעֲשׂוֹת אִם אֲנִי רוֹקֵעַ בְּרַגְלִי.
– אֵינֶנִּי מַאֲמִינָה לְךָ אַף בְּמִקְצַת מִן הַמִּקְצַת, – אָמְרָה אֵשֶׁת הַפַּרְפָּר. הָיִיתִי מְאֹד רוֹצָה לִרְאוֹת כֵּיצַד תַּעֲשֶׂה זֹאת. אַדְרַבָּה, קוּם וּרְקַע כְּרֶגַע!
– הִבְטַחְתִּי לִשְׁלֹמֹה שֶׁלֹּא אֶעֱשֶׂה כָּךְ, וְאֵין אֲנִי רוֹצֶה לְהָפֵר אֶת הַבְטָחָתִי.
– אַחַת הִיא אִם תָּפֵר אוֹ לֹא, – אָמְרָה אִשְׁתּוֹ, – עַל כָּל פָּנִים, אֵין בְּכֹחֲךָ לָכֹף אֲפִילוּ עָלֶה-שֶׁל-עֵשֶׂב בִּרְקִיעָתְךָ. אֲנִי מַזְמִינָה אוֹתְךָ לִרְקֹעַ.
רְקַע! רְקַע! רְקַע!
– שְׁלֹמֹה שָׁמַע בְּשִׁבְתּוֹ תַּחַת עֵץ-הַכֹּפֶר, אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהוּא צָחַק כַּאֲשֶׁר לֹא צָחַק מֵעוֹדוֹ. הוּא שָׁכַח אֶת עִנְיַן מַלְכוֹתָיו; שָׁכַח אֶת עִנְיַן הַחַיָּה אֲשֶׁר יָצְאָה מִן הַיָּם; הוּא צָחַק צְחוֹק-גִּיל, וּבַלְקִיס, מֵעֵבֶר לָעֵץ, חִיְּכָה עַל כִּי אֲהוּב-לִבָּה כָּל-כַּךְ שָׂמֵחַ.
וְהַפַּרְפָּר, כֻּלּוֹ מְחֻמָּם וּמִתְנַפֵּחַ, סַב וְעָף בַּחֲזָרָה אֶל צֵל עֵץ-הַכֹּפֶר, וַיֹּאמֶר אֶל שְׁלֹמֹה: – רְצוֹנָהּ שֶׁאֶרְקַע! הִיא רוֹצָה לִרְאוֹת מַה יִּהְיֶה, הוֹ שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד! אַתָּה יוֹדֵעַ, כִּי אֵינֶנִּי יָכֹל לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה, וְהִיא לְעוֹלָם לֹא תַאֲמִין עוֹד אַף דָּבָר אֶחָד מִדְּבָרַי. מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה לָעֹג תִּלְעַג לִי עַד סוֹף יָמַי.
– לֹא, אָח קָטָן, הִיא לֹא תִלְעַג לְךָ עוֹד לְעוֹלָם, – וְהוּא סוֹבֵב אֶת הַטַּבַּעַת אֲשֶׁר עַל אֶצְבָּעוֹ – רַק לְמַעַן הַפַּרְפָּר הַקָּטָן וְלֹא לְמַעַן הִתְפָּאֵר וְהִנֵּה, אַרְבָּעָה דְזִ’ינִים עֲנָקִיִּים יוֹצְאִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה.
– עֲבָדַי וְאַנְשֵׁי מִשְׁמַעְתִּי – אָמַר שְׁלֹמֹה – אִם הָאָדוֹן שֶׁעַל אֶצְבָּעִי (כִּי שָׁם הָיָה הַפַּרְפָּר עַז-הַפָּנִים יוֹשֵׁב) יְהֵא רוֹקֵעַ בְּרַגְלוֹ הַשְּׂמָאלִית, תַּעֲשׂוּ כָּךְ, שֶׁאַרְמוֹנִי וְהַגַּנִּים הָאֵלֶּה יֵעָלְמוּ בְקוֹלוֹת וּבְרָקִים. כְּרָקְעוֹ שֵׁנִית, תָּשִׁיבוּ אוֹתָם בִּזְהִירוּת לִמְקוֹמָם.
– וְעַכְשָׁו, אָח קָטָן, – אָמַר, – שׁוּב אֶל אִשְׁתְּךָ, וּרְקַע כְּכָל אַוַּת-נַפְשֶׁךָ.
עָף וְשָׁב הַפַּרְפָּר אֶל אִשְׁתּוֹ, שֶׁהָיְתָה צוֹעֶקֶת: – אֲנִי מַזְמִינָה אוֹתְךָ לִרְקֹעַ! אֲנִי מַזְמִינָה אוֹתְךָ לִרְקֹעַ! רְקַע! רְקַע! עַכְשָׁו! רְקַע! בַּלְקִיס רָאֲתָה אֶת אַרְבַּעַת הַדְּזִ’ינִים הָעֲנָקִיִּים גּוֹחֲנִים אֶל אַרְבַּע קַרְנוֹת הַגַּנִּים, וְהָאַרְמוֹן בַּתָּוֶךְ, וְהִיא מָחֲאָה כַּפֶּיהָ חֶרֶשׁ, וַתּאֹמַר: – עַתָּה יַעֲשֶׂה שְׁלֹמֹה לְמַעַן פַּרְפָּר אֶחָד מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מִכְּבָר לְמַעַן עַצְמוֹ, וְהַמְּלָכוֹת הַמִּתְקוֹטְטוֹת תִּבָּהֵלְנָה.
וְהַפַּרְפָּר רָקַע. הַדְּזִ’ינִים מָשְׁכוּ אֶת הָאַרְמוֹן וְאֶת הַגַּנִּים אֶלֶף מִיל אֶל תּוֹךְ הָאֲוִיר; וְהָיָה קוֹל רַעַם וּבְרָקִים, וַעֲלָטָה גְדוֹלָה נָפְלָה עַל הָאָרֶץ. וְאֵשֶׁת הַפַּרְפָּר הִתְרוֹצְצָה בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה, וַתִּצְעַק: –
הוֹי, אֶהְיֶה טוֹבָה. צַר לִי כִי דִבַּרְתִּי! אַךְ הָשֵׁב אֶת הַגַּנִּים בַּחֲזָרָה, וּלְעוֹלָם לֹא אַמְרֶה אֶת פִּיךָ עוֹד.
הַפַּרְפָּר נִבְהַל כִּמְעַט כְּאִשְׁתּוֹ. וּשְׁלֹמֹה צָחַק כָּל-כָּךְ עַד שֶׁבְּקשִׁי יָכֹל לִפְתֹּחַ אֶת פִּיו וּלְהַגִּיד לַפַּרְפָּר: – שׁוּב וּרְקַע שׁוּב, אָח קָטָן. הָשֵׁב לִי אֶת אַרְמוֹנִי, הוֹ, הַגָּדוֹל בַּקּוֹסְמִים.
– כֵּן, הָשֵׁב לוֹ אֶת אַרְמוֹנוֹ, – אָמְרָה אֵשֶׁת הַפַּרְפָּר, וְהִיא עוֹדֶנָּה מִתְרוֹצֶצֶת כְּעָשׁ בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה. – הָשֵׁב לוֹ אֶת אַרְמוֹנוֹ, וְדַי לָנוּ בְּאֵלֶּה הַכְּשָׁפִים הַנוֹרָאִים.
– אִם כֵּן, יַקִּירָתִי, – אָמַר הַפַּרְפָּר, וְלָבַשׁ עֹז בְּמִדָּה שֶׁיָּדוֹ הָיְתָה מַשֶּׂגֶת, – רְאִי מַה שֶּׁעוֹלַלְתְּ בְּקַנְטְרָנוּתֵךְ. כְּמוּבָן, אֵין נַפְקָא-מִינָה לִי – לִבִּי גַס בִּכְמוֹ-אֵלֶּה – וְאוּלָם כְּאוֹת חֶסֶד לָךְ וְלִשְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, לֹא אִכְפַּת לִי אִם אַחֲזִיר אֶת הַדְּבָרִים לִכְמוֹת שֶׁהָיוּ.
רָקַע בַּשֵּׁנִית, וּבוֹ בָּרֶגַע הוֹרִידוּ הַדְּזִ’ינִים אֶת הָאַרְמוֹן וְאֶת הַגַּנִּים, בְּלִי פְּגִיעָה כָלְשֶׁהִי בְּמַשֶּׁהוּ. זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל עֲלֵי-הַזֶּהָבִיּוֹת הַיְרוֹקִים-אַפְלוּלִיִּים; מַעְיְנוֹת-הַמַּיִם הִשְׁתַּעַשְׁעוּ בֵּין הַחֲבַצָּלוֹת הַמִּצְרִיּוֹת הַצְּהֻבּוֹת; הַצִּפֳּרִים הוֹסִיפוּ לְזַמֵּר, וְאֵשֶׁת הַפַּרְפָּר שָׁכְבָה עַל צִדָּהּ מִתַּחַת לְעֵץ-הַכֹּפֶר, מְפַרְכֶּסֶת בִּכְנָפֶיהָ וּמְנַשֶּׁמֶת – הוֹ, מִכָּאן וְאֵילָך אֶהְיֶה טוֹבָה! אֶהְיֶה טוֹבָה!
שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד כִּמְעַט שֶׁלֹּא יָכֹל לְדַבֵּר מֵרֹב צְחוֹק. הוּא נִשְׁעַן אֲחוֹרַנִּית, כֻּלּוֹ חַלָּשׁ וּמְגַהֵק, וְהוּא הֵנִיעַ אֶצְבָּעוֹ כְנֶגֶד הַפַּרְפָּר. וַיֹאמַר – הוֹי, הַגָּדוֹל בַּקּוֹסְמִים, מַה בֶּצַע לִי כִּי הֵשַׁבְתָּ אֶת אַרְמוֹנִי, בְּעוֹד אַתָּה מֵמִית אוֹתִי מִיתַת-צְחוֹק!
אָז נִשְׁמַע קוֹל-רַעַשׁ נוֹרָא, כִּי כָל תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וָתֵשָׁע הַנָּשִׁים יָצְאוּ בְּרִיצָה מִן הָאַרְמוֹן, צוֹרְחוֹת וְצוֹעֲקוֹת וּמְבַקְּשׁוֹת אֶת תִּינוֹקוֹתֵיהֶן. הֵן אָצוּ וְיָרְדוּ עַל מַדְרְגוֹת הַשַּׁיִשׁ הַגְּדוֹלוֹת, מֵאָה בַּטּוּר, וּבַלְקִיס, הַחֲכָמָה בַנָּשִׁים, הָלְכָה הֲלִיכָה אֲצִילִית לִקְרָאתָן וַתֹּאמַר: – מַה הַפַּחַד שֶׁאָחַז אֶתְכֶן, הוֹ מְלָכוֹת?
הֵן עָמְדוּ עַל מַדְרְגוֹת הַשַּׁיִשׁ, מֵאָה בַּטּוּר וְצָעֲקוּ: – פַּחְדֵּנוּ מַה? בְּשֶׁקֶט וּבְשַׁלְוָה חָיִינוּ בְּתוֹךְ אַרְמוֹנֵנוּ, כְּדַרְכֵּנוּ, וְהִנֵּה פִּתְאֹם נֶעְלַם הָאַרְמוֹן, וַאֲנַחְנוּ נִשְׁאַרְנוּ יוֹשְׁבוֹת בַּעֲרָפֶל מָלֵא רַעַשׁ; וְהָיוּ קוֹלוֹת וּבְרָקִים, וּדְזִ’ינִים וְרוּחוֹת מִתְהַלְּכִים בַּחֲשֵׁכָה! זֹאת צָרָתֵנוּ, הוֹ רִאשׁוֹנָה בַמְּלָכוֹת, וְצַר לָנוּ בִמְאֹד-מְאֹד בְּאוֹתָה צָרָה, כִּי צָרָה צְרוּרָה הִיא שֶׁלֹּא כְכָל הַצָּרוֹת שֶׁיָּדַעְנוּ בִימֵי חֶלְדֵּנוּ.
וּבַלְקִיס, הַיָּפָה בַמְּלָכוֹת, אֲהוּבַת נֶפֶשׁ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, הִיא מַלְכַּת שְׁבָא וְאוֹפִיר, וְנַהֲרוֹת-הַזָּהָב אֲשֶׁר בַּדָּרוֹם – מִמִּדְבַּר צִין וְעַד לְמִגְדְּלֵי צִימְבַּבִּיָּה – בַּלְקִיס, שֶׁהִיא כִמְעַט חֲכָמָה כִּשְׁלֹמֹה הֶחָכָם מִכָּל הָאָדָם, אָמְרָה: – אֵין דָּבָר, הוֹ מְלָכוֹת! הַפַּרְפָּר הִתְאוֹנֵן עַל אִשְׁתּוֹ הַקַּנְטְרָנִית, וַיִּיטַב בְּעֵינֵי שְׁלֹמֹה לְלַמְּדָהּ פֶּרֶק בְּדִבּוּר נָמוּךְ וְעַנְוָה, כִּי אֵלוּ לִצְדָקָה תֵחָשֵׁבְנָה לִנְשֵׁי הַפַּרְפָּרִים. קָמָה וְעָנְתָה מַלְכָּה מִצְרִית, מִבֵּית פַּרְעֹה, וַתֹּאמַר: – אִי אֶפְשָׁר שֶׁאַרְמוֹנֵנוּ יִהְיֶה נֶעֱקָר מִן הַשֹּׁרֶשׁ כִּבְצָלוֹן לְמַעַן פַּרְפָּר קָטָן. לֹא! אָכֵן מֵת שְׁלֹמֹה, וּמַה שֶּׁשָּׁמַעְנוּ וּמַה שֶּׁרָאִינוּ אֵין זֹאת כִּי אִם הָאָרֶץ מַרְעִימָה וּמַחֲשִׁיכָה לְשֵׁמַע הַדָּבָר. רָמְזָה בַּלְקִיס בְּאֶצְבָּעָהּ לְאוֹתָה מַלְכָּה עַזַּת-לֵב. בְּלִי הַבֵּט עָלֶיהָ, וַתֹּאמֶר לָהּ וּלְכָל הַמְּלָכוֹת אֲשֶׁר אִתָּה: – בֹּאנָה וְתִרְאֶינָה.
הֵן יָרְדוּ בְּמַדְרְגוֹת הַשַּׁיִשׁ, מֵאָה בַּטּוּר, וּמִתַּחַת לְעֵץ-הַכֹּפֶר שֶׁלּוֹ, עוֹדֶנּוּ מִתְעַלֵּף כִּמְעַט מִצְחוֹק, רָאוּ אֶת שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, הֶחָכָם מִכָּל הָאָדָם, מִתְנַדְנֵד הֵנָּה וָהֵנָּה, פַּרְפָּר בְּכָל אַחַת מִשְּׁתֵּי יָדָיו, וַתִּשְׁמַעְנָה אֶת קוֹלוֹ בְּדַבְּרוֹ: – הוֹ אֵשֶׁת אָחִי אֲשֶׁר בָּאֲוִיר, מֵעַכְשָׁו תִּזְכְּרִי לְהַעֲלוֹת חֵן לִפְנֵי בַּעְלֵךְ בְּכָל אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי, פֶּן יִרְגַּז וְיִרְקַע בְּרַגְלוֹ עוֹד פַּעַם, כִּי אָמֹר אָמַר כִּי רָגִיל הוּא בְּכִשּׁוּף זֶה, וְאָמְנָם הוּא קוֹסֵם גָּדוֹל, קוֹסֵם אֲשֶׁר יָכֹל לִגְזֹל אֶת עֶצֶם אַרְמוֹנוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד. לֵכְנָה לְשָׁלוֹם, בְּרִיּוֹת קְטַנּוֹת! וַיִּשַּׁק לְכַנְפֵי הַפַּרְפָּרִים וַיָּעוּפוּ לָהֶם.
וְכָל הַמְּלָכוֹת חוּץ מִבַּלְקִיס – בַּלְקִיס הַיָּפָה וְהַמַּזְהִירָה בַּנָּשִׁים, שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת וּמְחַיֶּכֶת – הִשְׁתַּחֲווּ עַל פְּנֵיהֶן, כִּי נָשְׂאוּ קַל וָחֹמֶר בְּעַצְמָן לֵאמֹר: – אִם כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה יֵעָשׂוּ, כִּי יִרְגַּז פַּרְפָּר עַל אִשְׁתּוֹ, מָה יֵעָשֶׂה לָנוּ, אֲשֶׁר קִנְטַרְנוּ אֶת מַלְכֵּנוּ בְּלָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּבוֹהָה וּבִמְרִיבָה גְלוּיָה יָמִים עַל יָמִים?
עָמְדוּ וְכִסּוּ אֶת רָאשֵׁיהֶן בַּצְּעִיפִים, וְשָׂמוּ יְדֵיהֶן לְמוֹ פִיהֶן, וְצָעֲדוּ וְשָׁבוּ אֶל הָאַרְמוֹן עַל רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹת-רַגְלֵיהֶן, כְּעַכְבָּרִים לִשְׁתִיקָה.
וּבַלְקִיס – בַּלְקִיס הַיָּפָה וְהַמְּצֻיֶּנֶת בַּנָּשִׁים, עָבְרָה דֶּרֶךְ הַחֲבַצָּלוֹת וּבָאָה בְּצֵל עֵץ הַכֹּפֶר, וַתָּשֶׂם אֶת יָדָהּ עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה וַתֹּאמַר: – הוֹ אֲדוֹנִי וְאוֹצַר-נַפְשִׁי, שְׂמַח, כִּי לִמַּדְנוּ אֶת מַלְכוֹת מִצְרַיִם וּפוּט וְלוּד וּפָרַס וְהֹדּוּ וְסִין, לֶקַח כַּבִּיר וּמְרוֹמָם.
וּשְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד, עוֹדֶנּוּ מַבִּיט אַחַר הַפַּרְפָּרִים הַמִּשְׁתַּעַשְׁעִים לְאוֹר-הַשֶּׁמֶשׁ, אָמַר: – הוֹ גְבִרְתִּי וּפְנִינַת-חַסְדִּי, מָתַי הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה? כִּי אֲנִי רַק שִׂחַקְתִּי לִי עִם פַּרְפָּר מֵאָז בֹּאִי אֶל הַגָּן. – וַיְסַפֵּר לְבַלְקִיס אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה.
בַּלְקִיס – בַּלְקִיס הָעֲנֻגָּה וְהַנֶּחְמָדָה בַנָּשִׁים – אָמְרָה: הוֹ אֲדוֹנִי וְשַׁלִּיט-גּוֹרָלִי, הִתְחַבֵּאתִי מֵאֲחוֹרֵי עֵץ-הַכֹּפֶר וְרָאִיתִי הַכֹּל. אֲנִי הִיא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְאֵשֶׁת הַפַּרְפָּר לְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַפַּרְפָּר שֶׁיִּרְקַע, כִּי קִוִּיתִי אֲשֶׁר, לְמַעַן הַצְּחוֹק, יַעֲשֶׂה אֲדוֹנִי כִשּׁוּף גָּדוֹל, וְהַמְּלָכוֹת תִּרְאֶינָה וְתִירֵאנָה. – וַתְּסַפֶּר לוֹ אֶת אֲשֶׁר אָמְרוּ וְרָאוּ וְחָשְׁבוּ הַמְּלָכוֹת.
קָם שְׁלֹמֹה מִמּוֹשָׁבוֹ תַּחַת עֵץ-הַכֹּפֶר, וַיּוֹשֶׁט אֶת זְרוֹעוֹתָיו וַיִּשְׂמַח וַיֹּאמַר: – הוֹ גְבִרְתִּי וּמַמְתֶּקֶת יְמֵי-חַיַּי, דְּעִי שֶׁאִלּוּ עָשִׂיתִי כִשּׁוּף כְנֶגֶד מַלְכּוֹתַי מִגַּאֲוָה אוֹ מִכַּעַס, כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתִי אוֹתָהּ הַסְּעֻדָּה בִּשְׁבִיל הַחַיּוֹת, כִּי אָז הָיִיתִי בָא לִידֵי בּוּשָׁה. וְאוּלָם, עֵקֶב חָכְמָתֵךְ, עָשִׂיתִי כִשּׁוּף לְמַעַן הַצְּחוֹק וּלְמַעַן פַּרְפָּר קָטָן, וְהִנֵּה נִגְאֹל נִגְאַלְתִּי גַּם אֲנִי מִיִּסוּרֵי נָשַׁי הַקַּנְטְרָנִיּוֹת! אִמְרִי לִי, אֵפוֹא, הוֹ גְבִרְתִּי וְלֵב-לְבָבִי, אֵיכָה חָכַמְתְּ כָּל-כָּךְ?
וּבַלְקִיס, יָפָה וּגְבֹהָה, הִבִּיטָה לְמַעְלָה אֶל תּוֹךְ עֵינֵי שְׁלֹמֹה, וְהִטְּתָה רֹאשָׁה קְצָת הַצִּדָּה, כְּמוֹ הַפַּרְפָּר, וַתֹּאמַר: – רֵאשִׁית, הוֹ אֲדוֹנִי, כִּי אֲהַבְתִּיךָ, וְשֵׁנִית, הוֹ אֲדוֹנִי, כִּי יָדַעְתִּי מָה הוּא עַם-הַנָּשִׁים.
אָז עָלוּ אֶל אַרְמוֹנָם וַיִּחְיוּ בְאשֶׁר וּבְשַׁלְוָה כָל יְמֵי חַיֵּיהֶם.
כְּלוּם לֹא פִּקְחוּת הָיְתָה זֹאת מִצַּד בַּלְקִיס?
-
קוֹסְמִים, רוּחוֹת ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.