נורית זרחי

אֲנִי יוֹשֶׁבֶת בְּתוֹךְ חַיַּי

קֵן פָּרוּם, תּוֹכוֹ מְפַעְפֵּעַ בְּכִי

עֵצִים עֲקוּרִים, יְלֵל יְלָדִים, אֶנְקַת

חַיָּל. גּוֹזָל נוֹשֵׁר, חִרְחוּר דּוֹלְפִינִים תְּלוּשֵׁי

חוֹף. אִי־הַצֶּדֶק מוֹשֵׁךְ בִּשְׂעָרִי.

לֹא עָצַרְתִּי. הַאִם לִחְיוֹת

מַשְׁמָעוֹ לְהִתְאָרֵחַ קֶבַע בְּחִנְגַּת הָעַוְלָה?

אַל תַּגִּידוּ קוּמִי רַפְּאִי

וַהֲרֵי יָדִי קָצְרָה. גַּם אִם תִּשָּׁלַח

תִּגַּע בַּבֹּהוּ, אַיָּלָה נוֹקֶדֶת

מִי יַבְחִין בֵּין חַיִּים וָדַעַת, כְּשֶׁהַמָּוֶת

נוֹגֵס בְּדֻגְמַת הָעוֹלָם.


1

כַּף יָד טוֹרֶפֶת בָּעוֹלָם

נוֹשֶׁכֶת עַד זוֹב

יוֹרֶקֶת גַּל, זוֹרַעַת

אֲנָשִׁים בָּרוּחַ

תַּשְׁחִיל לְבָבוֹת כְּאֶבֶן לָאֶצְבַּע.

חוֹנֶקֶת מִשְׁפָּט

תִּרְדֹּף אַחַר מַלְאָךְ דּוֹלֵק

עַד אֵין נְשִׁימָה.

וְאֵיךְ אֵחָבֵא תַּחַת קוֹלִי

וְצִלָּהּ עָלַי?



  1. שיר תוגה פורטוגזי.  ↩

בַּלַּיְלָה עָלוּ הַפִּילִים, לֹא

פָּחוֹת כּוֹזְבִים מֵרַעְיוֹן. אֶת הָרוֹכְבִים

עַל גַּבָּם לֹא הִכַּרְתִּי. לְרֶגַע זִהִיתִי,

אֵלֶּה נִשְׁמוֹת הַסּוֹבְבִים בִּשְׂדוֹת פֶּרֶא

וּשְׁאַר נִכְחָדִים. וְהַכֹּל שׁוֹתְקִים: חַיּוֹת

וְרוֹכְבֵיהֶן, כְּפִי שֶׁנִּטְבַּע בְּמוֹחִי. רֶגַע וְקֻפְּלוּ

בְּאֵלֶם אֶל אִי־הֱיוֹת. וְרַק זֵכֶר

קוֹל צַעֲדָם.


כָּל הַנְּפָשׁוֹת הוֹלְכוֹת אֶל הַמַּיִם

כְּעֵדֶר אַיָּלוֹת צְמֵאוֹת, וְאִם יָבְשׁוּ

מִי יַכֶּה בַּסֶּלַע

אֲנִי, מַכְרִיז הַמָּוֶת הַגָּדוֹל.

לֹא, אֲנִי אוֹמֶרֶת. אֲפִלּוּ תַּרְבִּיץ אֶלֶף

אֲנִי דְּלוּקָה עַל הַחַיִּים.

וְגַם אִם שָׁמַיִם יַעַמְדוּ דֹּם וּפִרְחֵי מִרְפֶּסֶת

יַפְנוּ גַּבָּם וְאַתָּה הַמּוֹשֵׁף נוֹשֵׁף,

תְּהַלֵךְ שְׁלוּב זְרוֹעַ עִם הַדִּין, לֹא

אַהֲבָתִי.


מִן הָאֲוִיר הִפְקַעְתִּי

אוֹתְךָ, עַל דֶּרֶךְ הַלֹּא־יִתָּכֵן

עֵץ הִבְשִׁיל חוּץ עוֹנָתוֹ – תַּפּוּחֵי

חֹרֶף – עַד הֲזָיָה לָבְשָׁה חֲלִיפַת

אֱמֶת, אַהַב הִלֵּךְ בֵּינֵינוּ

כְּגַמֶּלֶת שֶׁחָצְתָה מִדְבָּרִים

דַּבַּשְׁתָּהּ מַיִם גְּנוּבִים.

מָה שֶׁחָמַסְתִּי מִן הַדִּמְיוֹן

יִגָּזֵל מִמֶּנִּי?


t אִי

אִי אֶפְשָׁר לִקְטֹף פֶּטֶל מִגּוּף

רַק מִבַּעַד. אִם טָעַמְתִּי

יָדַעְתִּי, הַלָּשׁוֹן הִיא שָׁלִיחַ מִטַּעַם

הַפֶּרֶא שֶׁלֹּא בּוֹדֵק בַּטֶּרֶף

כָּל עוֹד יַחְגֹּג. הִתְאַמַּצְתִּי לָלֶכֶת לַקָּצֶה

לִנְשֹׁם בְּצִמְצוּם, חֲרֵדָה פֵּן תִּמָּלֵט

הָאַרְנֶבֶת. לֹא חָשַׂפְתִּי מֵצַח. בָּרוּר, אֵין לוֹ

מָקוֹם בַּדַּפְתָּר. לֹא הֶאֱלַמְתִּי טוֹחֲנוֹת

אוֹ נִיבִים, שֶׁמָּא אֶשְׁבֹּר.

בַּחשֶׁךְ דִּמִּיתִי מָשׁוֹט חוֹתֵר. אֲבָל הַגּוּף

כְּבָר חָצָה לִקְטֹף פְּרִי מֻפְרָךְ

מֵעֲרוּגַת הַמַּמָּשׁ.


פְּקַעַת תַּחְתֹּר בַּאֲדָמָה שְׁחֹרָה

לְלֹא עַיִן. נִדְהֶמֶת

נוֹכַח פְּרִיחָתָהּ. כֶּתֶר עַל יֹבֶשׁ

תִּמְלֹךְ הַפְתָּעָתָהּ.

כָּמוֹהָ הַמּוֹח סוֹבֵב בְּעִקּוּלֵי עַצְמוֹ

צוֹנֵחַ, יִתְפֹּס בְּקֶרֶן פֶּתַע, בְּלִי דַּעַת

עִוְרוֹנוֹ.


בַּשַּׁחַר מַצִּיתִים אֶת הַשֶּׁמֶשׁ

בָּעֶרֶב חוֹגְגִים אֵדִיסוֹנְיָה.

כָּל הַמַּצְבִּיעַ תַּחְתָּם מַגְמִיד.

אֲבָל בְּעוֹרְקַי מַרְקִיעַ

אִיקָרוּס. אוּלַי הַמִּיתוֹס לֹא

הִתְבַּזְבֵּז. מִשָּׁם חִבָּתִי לִכְנָפַיִם

מְנוֹפְפוֹת נְתִיבָה לִקְפֹּץ –

וְרַק הַגּוּף עוֹצֵר תְּשׁוּקָתוֹ

לְרַתֵּק עַצְמוֹתַי – שָׁמַיִם

וָאָרֶץ.


שׁוֹשַׁנִּי כָּתוּם זְהַב נְמָשָׁיו

מוּפַזִּים תַּחַת מַשְׁפֵּךְ

הַיָּרֵחַ, חָפְשִׁי מִתְּהִיַּת

מִי אֲנִי, מַפְתִּיעַ עַצְמוֹ

כּוֹנֵס בֵּיצֵי תִּנּוֹקָיו

בְּרַחְמוֹ הַנִּקְבִּי1

הַאִם בִּכְפִילוּת

מִינוֹ יָפִיג בְּדִידוּתוֹ

אוֹ כָּל מִין יִזְעַק לְבַדּוּתוֹ

כָּמוֹנִי.



  1. כך במקור, צריך להיות: “הַנְּקֵבִי”. הערת פב"י.  ↩

אָמֵרִיקָה קָרְבָה אֵלַי

מְטַפֶּסֶת עַל כִּתְפֵי הַמְּעוּכִים

שׁוֹלֶפֶת רִבּוֹא עֵינַיִם וְצוֹעֶקֶת

בַּיִת אֶחָד זֶה כְּלוּם

אִישׁ זֶה לֹא כְלוּם

הַהַרְבֵּה קוֹבֵעַ.

אָמַרְתִּי לְאָמֵרִיקָה, כֵּן? בְּדִיּוּק

אִבַּדְתִּי אֶת תָּא הַקִּנּוּן

הַיַּרְגָּזִים לֹא יִמְצְאוּ אוֹתִי,

עוֹרְבִים חוֹצִים בַּגֹּבַהּ.

שִׁתְקִי, שִׁסְּעָה דֵּמוֹקְרַטְיָה

אַתְּ שׁוֹמַעַת אֶת אָמֵרִיקָה שָׁרָה?

סַךְ הַכֹּל קוֹלוֹת זֶה הַזֶּמֶר

קוֹל אֶחָד זֶה רַקֶּפֶת מִתַּחַת לַסֶּלַע

אֲפִלּוּ אָשִׁיר הַתִּקְוָה.

סְלִיחָה, דֵּמוֹקְרַטְיָה, צָעַקְתִּי

פָּגַשְׁתְּ אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן?

אַל תִּשְׁכְּחִי, אֲנִי אִתּוֹ בְּקֶשֶׁר.

דִּלַּגְתְּ רָחוֹק מִדַּי, אֶחָד

זֶה תָּא הַכִּנּוּן.


מַאֲמִינִים שֶׁהִיא אִמָּם, בָּנֶיהָ הַחוֹרְגִים

עֲדַיִן בּוֹלְעִים אֵשׁ מִן הָעֵמֶק. פְּנֵיהֶם

סְתוּמִים בְּעַפְעַפֵּי כַּלָּנִית אוֹ טְרוּפֵי דַּרְדַּר.

כְּהַר מְקֻעֲקַעַת הַמַּפָּה עַל מִצְחָם, רֵיקָה

כְּעֶגְלַת הַיֶּלֶד שֶׁנִּצֶּבֶת לְיַד אָבִיו, מוּלִי

עוֹמֶדֶת בַּתּוֹר.


תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.