נורית זרחי

בָּרִאשׁוֹנָה נִצַּבְתִּי לִימִין

הַכּוֹחַ כְּמוֹ נוֹף הַגִּלְבּוֹעַ

שֶׁנִּטְבַּע בִּי טֶרֶם שִׁפּוּט.

בַּשֵּׁנִית רָאִיתִי אֵיךְ נוֹלַד

עָוֶל, כָּנוּף בְּדִּין.

הַחוֹמֵל יְגֹרַשׁ מִן הַקָּהָל

גָּזַר הָרוֹעֶה

אִם לָנֶצַח יִדְרֹס הַמַּגָּף

נֶפֶשׁ וּבַחשֶׁךְ בְּכִי

הָעִזּוֹת?


אִלּוּ מִישֶׁהוּ אִמֵּץ אוֹתִי

עַל סַף הַגִּלְגּוּל הַבָּא

לֹא הָיִיתִי נוֹפֶלֶת אַמִּיצָה

לְבֵית הַיְּלָדִים, סוֹבֶבֶת

בְּמִשְׁעוֹלֵי לַיְלָה, עוֹקֶפֶת

אֶת הַקְּבָרוֹת, מְסָרֶבֶת

לְהִכָּנֵס הַבַּיְתָה – אוֹ בִּלְשׁוֹן

הַמָּקוֹם חֶדֶר – מְקַשְׁקֶשֶׁת

בְּזָנָב מְאֻלָּף, נִגְרֶסֶת

כְּגַרְעִינֵי שִׁבּוֹלִים. מְאֻחָר

גִּלִּיתִי – אַהֲבָה זֶה מַבָּט

טֶרֶם בְּחִירָה – לִפְנֵי

הֱיוֹתֵךְ – לֹא כְּהַקְרָבַת

הַבֵּן. תִּבְחֲרִי בִּי, קָרָאתִי

כְּשֶׁהִיא כְּבָר אֵינָהּ וַאֲנִי

כִּמְעַט. הַאִם הֱיוֹתִי בִּתָּהּ

זוֹ טָעוּת יַעֲקֹב בְּלֵאָה וְאוּלַי

הִיא הַבְּחִירָה.


הַחַשְׁמַל שֶׁשָׁכַחְתִּי

מִשְׁתַּפֵּל הַבֹּקֶר לַחֶדֶר

כְּמוֹ אָז בְּמִטַּת הַיַּלְדוּת

מַקְשִׁיבָה לְאִמָּא, פּוֹרֶטֶת בָּאוֹר

מְמַלְּאָה קַנְקַנִּים, מַשְׁחִילָה

צְלִיל לוֹהֵב עַל טִפּוֹת

שֶׁנִּקְווּ. עֵץ זוֹהֵר

וּדְבוֹרוֹתָיו נְפוֹצוֹת בִּשְׂפָתַי

וַאֲנִי נִחֶמֶת עַל הָאֲפֵלָה

שֶׁנִּצְבְּרָה בִּי נֶגְדָּהּ. הַבֹּקֶר

זוֹ אֲנִי בַּחֶדֶר הֶחָשׁוּךָ

נְחוּשָׁה לְהָקִים אֶת הָעֵץ הַהוּא

בְּכוֹחַ חַיַּי, זִכְרֵךְ

אִמָּא.


חָדַלְתָּ וְלֹא יָדַעְתִּי אִם אַתָּה

אוֹ אֲנִי, אִם אַתָּה לְעַצְמְךָ

תּוּת אוֹ שֻׁלְחָן. עַל הַלּוּחַ נֶחְרַט

אֲנַחְנוּ. רַק מִמְּעָרַת הַלֵּב מֵגִיחַ

חֹלֶד אֲנִי־מִי, וְכֻלָּנוּ

נֹעַר הָאִחוּד. עַכְשָׁו שֶׁחָדַלְתָּ

הֵא לְךָ הַזְמָנָה. תִּפְגּשׁ

קָרוֹב, חָבֵר לֹא־קַל־לִנְסִיעָה

מְשׁוֹטֵט בִּרְחוֹבוֹת קוֹפֶּנְהָגֶן, חַדְרוֹ הַבּוֹדֵד

מֵפִיץ זֹהַר צְּפוֹנִי וְאֶצְלוֹ תָּגוּר בַּמִּלָּה

הַזָּרָה פְּנִימִיּוּת. אֵינֶנּוּ מֻמְחֵי חֲפִירָה.

יָכֹלְנוּ לִטְבֹּעַ אוֹ לְהַדֵּס מוּל חֲדַר הָאֹכֶל

עַל חֶלְקַת הַדֶּשֶׁא הַגָּדוֹל, וְגָלוּי מִי

מֵאִתָּנוּ בּוֹחֵר בְּמָה.


הָאוֹיֵב הַגֵּנֵטִי – מָוֶת

סָבְתָא הֵלֵנָה בְּלֵדָתָהּ

סַבָּא מְנַחֵם בְּבִצּוֹת קָקָ"ל

אַבָּא מִתּוֹךְ אַבָּא

הַזְּמַן נִשְׁפָּךְ בְּעִגּוּל

וְאֵיךְ אַחְלִיף עוֹרִי,

וְאִם בְּדֶלְהִי כּוֹרֵעַ מִי תַּחַת דֶּקֶל

וְעוֹד רֶגַע יְנַתֵּר קָלִיל כְּדַיָּה,

אֲנַחְנוּ נִשָּׂא אֶת מַכּוֹת מִצְרַיִם.

עַל מַשָּׂאִית הַהִיסְטוֹרְיָה רְקִיעִים, גַּלְגַּלִּים

נְבִיאִים, מַזָּלוֹת וְחַיּוֹת חַשְׁמַל

שֵׁש כְּנָפַיִם לְאֶחָד

וְיֵשׁ וְתִבְחַר בִּנְסִיכַת פַּרְעֹה

חֲבוּיָה בְּשִׁכְמִיַּת קֶרֶן, חוֹמֶקֶת

תִּשָּׂא לַפִּידֵי אֵשׁ.


הַמַּלְאָךְ שֶׁנָּשַׁר דֶּרֶךְ הַשְּׁלַבִּים

בְּלִי מְעִיל, אָמַר, אֲדוֹנִי

יַעֲקֹב, אָנָּא, עֵירֹם אֲנִי

הַחְזֵר לִי אֶת עוֹרִי.

יַעֲקֹב שָׂם עָנָן בְּכִיסוֹ

וְיָצָא לַדֶּרֶךְ, אַל תִּירָא עַבְדִּי

וְהַמַּלְאָךְ כִּתֵּת בֶּעָפָר רַגְלָיו

סִפּוּרוֹ מֵעוֹלָם לֹא נִכְתַּב.

עֵירֹם, קָרָא מִן הַחשֶׁךְ

אָבִי, אֵיךְ אֵחָלֵץ? אוֹתוֹ עָטַף

יַעֲקֹב בַּחֲלוֹמוֹ


הָעוֹרֵב הוּא אֲבִי הָאִישׁ

מְגַנֵּן לוֹ כַּדּוּרֵי זְכוּכִית.

מִשָּׁם הַמַּטָּח הַנָּמוּךְ, הַצְּלִילָה

טִפָּה שְׁחֹרָה בְּדוּקָה בְּדָם.

לְרֶגַע תָּעִיף מַבָּט

תִּקְלֹט אֶת פָּנָיו, מְקֻלְסְתָּרִים

נְעוּצֵי שְׂרָד שָׁחֹר

זָ’קֵט וְחֹטֶם גּוֹגוֹלִי.

זַעֲקַת גְּבָהִים נִפְרֶשֶׂת, עָוֶל

עָוֶל – מִי יְנַחֵשׁ מוֹצָאוֹ

וּבְכָל זֹאת


חֹר שָׁחֹר נִבְעָה, הֶלֶם.

הַמְּנַצֵּחַ הִכְרִית אֶת בִּתּוֹ.

אָסוֹן, הִפּוּכוֹ שָׁכִיחַ.

הַיּוֹצֵאת אֶת בֵּיתָהּ חַכְלִילִית

וּמִי אֵינוֹ כָּזֶה? נֶעֶלְמוּ קְרוֹבַי

גַּם זִכְרָם הִתְאַדָּה. נְהָרוֹת

יָבְשׁוּ, פִּילִים נִכְחְדוּ

וְחוֹחִיּוֹת. כֻּלָּנוּ יְתוֹמֵי זִכָּרוֹן

כְּמוֹ נוֹלַדְנוּ מֵאֶבֶן

מְחוֹלְלֵי לְאָחוֹר נִצְעַד קָדִימָה. רָקַדְתִּי.

הַמַּנְגִּינָה נֶחְלֶשֶׁת, עוֹד רֶגַע אָסֵב

וּפָנַי יַעֲטֹף הַצֵּל.


t נ.ב

חָבַשְׁתִּי אֶת הַקַּסְקֵט הָאָדֹם

צִפִּיתִי שֶׁבִּתִּי תָּעִיר לִי

כְּמִנְהָגָהּ

אֲבָל הִיא לֹא הִשְׁגִּיחָה בִּכְלוּם

נִזְכַּרְתִּי אֵיךְ אִמָּא לָבְשָׁה

אֶת הַסָּרָפָן הֶחָדָשׁ וְחָשַׁבְתִּי

אֵיךְ הִיא מִתְרַגֶּשֶׁת

בְּגִילָהּ.


תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.