(שירי־זהב א)

מַה־נָּעִים הָעֶרֶב לִלְבַב כָּל־גֶּבֶר,

אִם מַר־נֶפֶשׁ הוּא, אִם גֶּבֶר צוֹלֵחַ;

לָזֶה עִם הָעֶרֶב יָבֹא קֵץ שֶׁבֶר

וָזֶה בָּעֶרֶב פִּי שֶׁבַע שָׂמֵחַ.

כִּי רַעַשׁ הַיּוֹם, אוֹר שֶׁמֶשׁ זוֹרֵחַ,

יַלְאוּ הַנֶּפֶשׁ וִיקַצְּצוּ הָאֵבֶר,

וּבְדִמְמַת עֶרֶב אֶל נֹגַהּ יָרֵחַ

תִּנָּפַשׁ אַף תַּחֲלִיף עָצְמָה וָשֵׁבֶר.

עַל כֵּן לַזְּמָן הַהוּא עֶרֶב קָרָאוּ,

כִּי עָרֵב הוּא לַגֵּו, מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ –

בָּשָׂר וָרוּחַ בּוֹ עֹנֶג יִמְצָאוּ.

גַּם יוֹם חַיֶּיךָ אִם עָמָל לָךְ יֶרֶב

אַל נָא יִשְׁקַע לִבְּךָ בִּיוֵן הָרֶפֶשׁ,

כִּי־חִישׁ יַחֲלֹף הַיּוֹם וּבָא הָעֶרֶב.

(בשנת תרי"ז)

דָּרַךְ כּוֹכָב, קָם שֵׁבֶט מִבֵּית פָּרֶץ.

פָּנָיו מִצָּפוֹן כַּנֹּגַהּ נָהָרוּ,

כִּנְהַר דִּינוּר מֶנּוּ זִיקוֹת בָּעָרוּ,

כִּשְׁפִיפוֹן יִלְפּוֹת רֹב רֹחַב הָאָרֶץ.

יוֹדְעֵי הָעִתִּים נִבְּאוּ שֹׁד וָקָרֶץ,

מַאֲמִינֵי בָאִטִּים חָלוּ שָׂעָרוּ:

שֵׁבֶט־יָהּ הוּא, מַטְאֲטֵא־הַשְׁמֵד, – אָמָרוּ

לַשְׁמִיד תֵּבֵל הוּא בָּא, כָּלָה תֵּחָרֶץ.

עָבַר הַכּוֹכָב, הָאָרֶץ עוֹמֶדֶת,

מִמְּקוֹמָהּ תֵּבֵל כִּמְלֹא־כַף לֹא נָטָה,

כִּי גַם לַזִקִּים הִתְוָה שַׁדַּי דֶּרֶךְ,

לֹא תֵט אֲשׁוּרָם לַעֲלוֹת אוֹ לָרֶדֶת.

בֹּשׁוּ, הֹבְרִים עִוְרִים, הִכָּלְמוּ עָתָּה,

וְיִרְאוּ אֶת הַיּוֹצֵר, לוֹ כִּרְעוּ בֶּרֶךְ.

(בשנת תרי"ח)

אֵיךְ אֶדְאֲגָה מֵרִישׁ

וְהַחָכְמָה תַּחֲצוֹב פְּנִינִים מֵהֲרָרֶיהָ

(ר"ש הנגיד בס' בן משלי)

הָלַכְתִּי עִם שָׁוְא וָאַעַשׂ לִי עֵשֶׂק

וַיֹאבַד כָּל הוֹנִי; אוֹ אָז נוֹאַשְׁתִּי

וָאֹמַר: מַר לִי מָר, עַתָּה רֻשַּׁשְׁתִּי,

וּבְבֵיתִי יִהְיֶה הָעֹנִי בֶּן־מֶשֶׁק.

אָמְנָה נִחַמְתִּי – לַחָכְמָה כִּחַשְׁתִּי,

הִנֵּה טוֹב סַחְרָהּ מִכָּל הוֹן דַּמֶּשֶׂק

וּבְאַהֲבָתָהּ כִּי אֶשְׁגֶּה בֶּעֱזוּז חֵשֶׁק

אָז אֶשְׁכַּח רִישִׁי, אָז הַרְבֵּה רָכַשְׁתִּי.

כָּכָה זַמֹּתִי, כָּכָה גַּם עָשִׂיתִי:

הַחָכְמָה שַׂמְתִּי כַּצִּיץ לִי עַל מֵצַח

וַחֲמֻדוֹת חֶלֶד חָשַׁבְתִּי כָּרֶפֶשׁ;

אָז טוֹב לִי חֶבְלִי וּדְאָגָה נְשִׁיתִי

וָאֲבָרֵךְ שֵׁם מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר נֵצַח,

שֶׁהִצִּילַנִי מִפִּזּוּר־הַנֶּפֶשׁ.

בשנת “בּוֹא חֳלִי־רָע בְּעִירִי”

הֶחֳלִי־רָע יִבֶן לַמָּוֶת מִזְבֵּחַ

וִיצוֹדֵד כָּל פֶּטֶר רֶחֶם וָשֶׁגֶר

וּבְשַׂר אָדָם יַקְרִיב בּוֹ אִשֵּׁה רֵיחַ

וָדָם עַל קַרְנוֹתָיו יֻסַּךְ יִנָּגֶר.

מִימִינִי אֶנְקַת חָלָל, מַר צוֹרֵחַ,

מִשְׂמֹאלִי דִּמְמַת מָוֶת, כֹּבֶד פָּגֶר:

שַׁעַר שָׁמַיִם תָּמִיד יִפָּתֵחַ

וּפִי הָאָרֶץ רֶגַע לֹא יִסָּגֶר.

וַאֲנִי בֵּין הַמֵּתִים בֶּטַח אָגוּרָה,

מִשֵּׂאת חֳלִי־רָע לֹא אֶפְחַד אֵחָתָּה,

גַם כַּעַס הַמָּוֶת טֶרֶם אָגוּרָה.

כִּי אַפְקִיד רוּחִי בִּידֵי אֵל שָׁמַיִם,

אֹמַר לַאדֹנָי: סִתְרִי מַחְסִי אָתָּה

מִדֶּבֶר הַווֹת, מִקֶּטֶב צָהֳרָיִם.

הֵילִילוּ, הָרוֹפְאִים, עֶזְרָה בַּקֵּשׁוּ:

הָחֳלִי־רָע חָלָה נֶאֱסַף אֶל עַמֵּיהוּ!

הַרְבּוּ נָא צֳרִי, הַצִּילוּ חַיֵּיהוּ,

פֶּן יֶחֱרַב מַעְיַנְכֶם, פֶּן תִּוָּרֵשׁוּ.

הַס! הַחֲלִיפוּ תִּקְוָה, אַל תִּוָּאֵשׁוּ.

הֵן עוֹד חַי הַמָּוֶת עוֹד כָּל חֵילֵהוּ

עִמּוֹ, הָרוֹפְאִים, לַקָּצִיר תֵּצֵאוּ

וּבִשְׂדֵה הָרְפָאִים שִׁבֳּלִים לַקֵּשׁוּ.

אַךְ הָהּ מַה־תַּעֲשׂוּ אָז – עֵת יוֹם יַגִּיעַ

וִיבֻלַּע הַמָּוֶת, יָמוּת לָנֶצַח

וּצְבָאָיו עִמּוֹ כָּל חֳלִי כָּל רֶצַח –

אָן תִּקְחוּ אָז כֶּסֶף נַפְשְׁכֶם הַשְׂבִּיעַ?

אָן סוּס וָרֶכֶב, אָן לֶחֶם תִּמְצָאוּ?

הֵן מֵאֵין מָוֶת בָּרָעָב תִּגְוָעוּ!

(שירי זהב ו')

מַדּוּעַ זֶה נִגָּרַע מִכָּל גֶּבֶר

– דִּבְּרוּ הָרוֹפְאִים לָאֵל וַיִּתְאוֹנֵנוּ –

הֵמָּה פָּעֳלֵיהֶם לַחַיִּים יִתֵּנוּ,

נַחְנוּ רַק נִיגַע לַמָּוֶת וָשֶׁבֶר.

לָהֶם יֵשׁ שֵׁם עוֹלָם אַחֲרִית וָשֵׂבֶר

וַאֲנַחְנוּ בַּחֹשֶׁךְ נִתְכַּס וּשְׁמֵנוּ,

לוּ גַּם כַּנְּפִילִים נַפְלִיאָה מַעֲשֵׂינוּ,

הַיְסֻפַּר מֵהֶם בַּאֲבַדּוֹן וָקֶבֶר?

– צָדְקוּ דִּבְרֵיכֵם – הָאֱלֹהִים עָנָמוֹ –

וַאֲנִי לֹא אֶעֱשׁוֹק כָּל שִׁלּוּם וָשֶׂכֶר

וּלְכָל עֲמַל אִישׁ כַּגְמוּל אֲשַׁלֵּמָה:

מִן הוּא וָהָלְאָה לַמֵּתִים כֻּלָּמוֹ

יִקְרְאוּ: “הָרְפָאִים”, לִהְיוֹת לָכֶם זֵכֶר

לָדַעַת כִּי פֹעַל “הָרוֹפְאִים” הֵמָּה.

הַמְשׁוֹרֵר חָלָה מִכָּתֹב וָשֶׁבֶת,

כִּי סוּס הָרוּחַ תָּמִיד הִרְכִּיבָהוּ

אֶל עוֹלָם הָאֲצִילוּת לִנְוֵה מַחֲשֶׁבֶת,

בִּקְשִׁי דַבַּשְׁתּוֹ בַּטְּחֹרִים הִכָּהוּ.

“מַהֲרוּ הָרוֹפֵא!” – הוֹי רַעְיוֹן עַצֶּבֶת!

הֶן־הוּא לָעַג לוֹ וּבְשִׁירָיו כִּנָּהוּ

“רוֹפֵא אֱלִיל, בֶּן־מֶשֶׁק בֵּית הַמָּוֶת”,

עַתָּה אֶל אִמְרֵי פִיו עֵינָיו יִכְמָהוּ.

הָרוֹפֵא בָּא וַיִּקֹּם שִׁבְעָתַיִם

בַּמְשׁוֹרֵר הַשּׁוֹתֶה לַעַג כַּמָּיִם:

מֵעֲצָתִי זֹאת אַל תֵּט, כִּי הִיא חַיֶּיךָ!

חֲתֹם סֵפֶר וָעֵט וּכְלָא הָרוּחַ,

בָּטֵל כָּל הַיּוֹם בַּשָּׂדֶה תָּשׂוּחַ,

וּכְתוֹב שִׁירִים אַל תּוֹסִיף כָּל יָמֶיךָ.

מִזְּרֹעוֹת עָמָל בִּזְרוֹעַ הָנְתַּקְתִּי

וָאֵדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ דֻּבְּלִינָה,

בַּאֲחֻזַּת רֵעִים שָׁם לַיְלָה אָלִינָה

וּבְאוֹר הַיּוֹם כַּחֲלוֹם לִנְּדּוֹד הִרְחַקְתִּי.

אַךְ שָׁם מִשֹּׁד יָם נֹעַם רָב יָנַקְתִּי

וּפְעֻלּוֹת הָאֵל וּכְבוֹדוֹ אָבִינָה,

מֶנּוּ מָזוֹן רָב אֶל נַפְשִׁי אָכִינָה.

רָחַקְתְּ מֶנִּי, דֻּבְּלִין, מִמֵּךְ לֹא רָחַקְתִּי!

עוֹד סַפִּיר הַיָּם וּתְכֵלֶת רָקִיעַ,

עוֹד רוּחַ הַצַּח שָׁם יָפוּחַ שֶׁפִי,

עוֹד נָשִׁים צֹבְאוֹת, עוֹד בַּחוּרֵי יֹפִי,

עוֹד אֳנִי שַׁיִט אֶל עֵינַי תוֹפִיעַ;

עוֹד עֵת חֶזְיוֹנַי אֶת נַפְשִׁי יָעִירוּ,

דֻּבְּלִין וּמְלֹאָהּ עַל פָּנַי יַעֲבִירוּ.

תרט"ו

תָּפַשְׂתִּי אֶת קַסְתִּי וּלְשֻׁלְחָנִי יָשַׁבְתִּי

לַעֲנוֹד בַּת־שִׁירִי חֲרוּזִים כַּאֲשֶׁר נִסִּיתִי;

אַךְ הִיא הִתְחַמָּקָה, לַשָּׁוְא נַפְשִׁי עִנִּיתִי,

כָּתַבְתִּי וּמָחִיתִי וּמְאוּם לֹא כָתַבְתִּי.

קֵבָתִי הָיְתָה רֵקָה, כָּל הַיּוֹם רָעַבְתִּי

אֲכָלַנִי הַקֹּר, לִנְצִיב קֶרַח הָיִיתִי;

עַל כֵּן הֶבֶל יָגַעְתִּי, עֵט שֶׁקֶר עָשִׂיתִי,

כָּתַבְתִּי וּמָחִיתִי וּמְאוּם לֹא כָתַבְתִּי.

וָאֲצַו וַיַּצִּיתוּ הַמְּדוּרָה בַּכִּירַיִם,

אַף סָעַדְתִּי לִבִּי וָאֹכַל בַּצָּהֳרַיִם,

וָאָחוּשׁ כִּי נַפְשִׁי דֵּבֵּר שִׁיר מִתְעוֹרֶרֶת.

וּבְכֵן נוֹכַחְתִּי וָאָבִין וָאֶגְזַר אֹמֶר,

כִּי מַעְיַן הַמַּחֲשָׁבָה וּמְקוֹר שִׁיר וָזֶמֶר

בַּבֶּטֶן הַמְּלֵאָה וּבָאָח הַמְּבֹעֶרֶת.

(לְאֶחָד מִידִידַי בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו, וּשְׁמִי בְקִרְבּוֹ)

יָם זוֹעֵף הַחַיִּים, אֵין לוֹ מִסְגֶּרֶת,

הָאָסוֹן הַסּוֹבֵב – סַעֲרַת שָׁמָיִם,

וַהֲמוֹן מַלְאָכָיו רִישׁ, אֵיד וּמִנְעֶרֶת,

דֳכִי פַחַד הֵמָּה וּמִשְׁבְּרֵי מָיִם.

הָאָדָם הַלָּז אֳנִיָה נִסְעֶרֶת,

לִבּוֹ מַלָּח נִדְהָם חוֹבֵק יָדָיִם;

יֵרֶא הַמְּצוּלָה כִּי פִיהָ פוֹעֶרֶת

בָּלְעוֹ חַיִּים עַל כָּל מִדְרַךְ רַגְלָיִם.

גַּם הַמְּאוֹרִים חָשְׁכוּ עַל חוּג רָקִיעַ,

אֶל אֲשֶׁר יִפְנֶה אֵין מַצִּיל מוֹשִׁיעַ;

רַק כּוֹכָב אֶחָד מֵרָחוֹק יִרְאֵהוּ

דֶּרֶךְ בָּהּ יֵלֵךְ וּמְקוֹם בּוֹ יָנוּחַ.

אַךְ מִי זֶה הַכּוֹכָב לָנוּ זָרוּחַ?

נֶפֶשׁ רֵעַ נֶאֱמָן – אִם נִמְצָאֵהוּ!

(תרכ"א)

יִפְעַת “הַשַּׁחַר” עָלֵינוּ נִגְלָתָה

וּנְגֹהוֹת בֹּקֶר חִישׁ לִרְאוֹת קִוִּינוּ,

סוֹר סָרוּ הַצְּלָלִים בָּמוֹ נִטְמִינוּ –

פִּתְאֹם הָהּ שָׁבוּ וַעֲלָטָה הָיָתָה!

רֹאשׁ יָרִימוּ עַתָּה יַלְדֵי עֵיפָתָה,

אוֹיְבֵינוּ יָשׁוּבוּ יֶהֱמוּ יַלְשִׁינוּ,

בִּמְגִנַּת לֵב נִדֹּם, לֹא נִפְתַּח פִּינוּ,

יַעַן מִתּוֹכוֹ הַלָּשׁוֹן כֹּרָתָה.

נִסְתַּרְתָּ הֵילֵל בֶּן שַׁחַר מִמֶּנּוּ,

אוּלָם דַּרְכֶּךָ מֶנּוּ לֹא נִסְתָּרָה

וּבְעֻזְּךָ עוֹד נָעֹז נַהַם קָמֵינוּ.

יִצְהֲלוּ הַסּוּסִים וִינַגַּח הָאָיִל –

טֹהַר יִפְעָתְךָ עוֹד כָּלָה לֹא סָרָה,

שָׁם עַל הַר “צִיּוֹן” עוֹד תָּאִיר הַלָּיִל.

(תרכ"ב)

גַּם חוֹמוֹתַיִךְ, צִיּוֹן, הִתְעַרְעָרוּ

טֶרֶם הַפְּרָצִים הִסָּתֵם הֵחֵלּוּ;

טֶרֶם אַבְנֵי שָׁתוֹתַיִךְ נִקְשָׁרוּ

שָׁבְתָה הַמְּלָאכָה, הַבּוֹנִים חָדֵלוּ.

וּכְבָר בָּנַיִךְ אֶל טוּבֵךְ נָהָרוּ

וּבְיוֹם צַר בָּךְ סִתְרָה לִמְצוֹא יִחֵלוּ,

אַךְ פִּתְאֹם מַרְעִידִים עָמָדוּ, שָׂעָרוּ,

כִּי כָל מַאֲוַיֵּיהֶם יַחַד שִׁכֵּלוּ.

אֵיךְ חַתּוּ – יֵילִילוּ – נִרְפּוּ בֹּנָיִךְ,

עָזְבוּ מִשְׁמַרְתָּם, רוּחַ בָּם לֹא קָמָה!

הַאִם מֵחֲמַת הַשּׁוֹמְרוֹנִים שׂטְנָיִךְ?

הַאֵין גַּם אֶחָד בֶּן־חֲכַלְיָה שָׁמָּה

יָעִיר אֶת רוּחָם, אַהֲבָתֵךְ בָּם יֶרֶב,

יוֹרֵם, כִּי לֹא נִבְנֵךְ אִם לֹא נִלְחָמָה

אִם לֹא נַעֲבוֹד בַּיּוֹם נִשְׁמוֹר בָּעֶרֶב;

אִם לֹא יָד אַחַת תִּכְנוֹס אֲבָנָיִךְ

עֵת הַשֵּׁנִית תַּחֲזִיק מָגֵן וָחֶרֶב?!

(בִּמְלֹאת בֵּיתִי קִיטוֹר גֶּחָלִים וָאֶתְעַלָּף

וַיְהִי כְּפֶשַׂע בֵּינִי וּבֵין הַמָּוֶת)

רִגְעֵי מִסְפָּר עָמַדְתִּי עַל הַגֶּשֶׁר

הָעוֹמֵד כִּגְבוּל בֵּין חַיִּים וָמָוֶת,

וּכְבָר הֶעֱלָה רוּחִי אֵבֶר כַּנֶּשֶׁר

וּבְשָׂרִי נֶאֱחַז בִּרְתֻקוֹת צַלְמָוֶת.

וּכְבָר יָבֵשׁ לִבִּי, חוּשַׁי בָּטֵלוּ,

לֹא חַשְׁתִּי דָּבָר, כֹּל הָיָה נָשִׁיתִי.

חָדְלוּ גַּלְגִּלֵּי הַמְּכוֹנָה, חָדֵלוּ –

עוֹד פֶּשַׂע – וּכְלֹא הָיִיתִי הָיִיתִי.

הֲזֶה הוּא מָוֶת מִפָּנָיו נִרְעָדָה?

אִם זֹאת הִיא שַׁחַת מַרְגֶּזֶת לֵב גָּבֶר?

אַחַי, מִפְּנֵי דִמְיוֹן כּוֹזֵב נִפְחָדָה!

אֵין פַּחַד בַּמָּוֶת, מָגוֹר בַּקָּבֶר!

אוּלַי לָמוּת יִקֶשׁ, אַךְ לֹא הַמָּוֶת;

אֲבָל גַּם הַחֲבָלִים לֹא יִמָּשֵׁכוּ

אִם דֶּרֶךְ כָּזֹאת נֵרֵד בּוֹר צַלְמָוֶת –

רַק רִגְעֵי מִסְפָּר יַעַבְרוּ יֵלֵכוּ.

וּכְבָר עַל דֶּרֶךְ זֹאת רַגְלַי דָּרָכוּ,

וּכְבָר דַּלְתוֹת בֵּית עוֹלָמִי נִפְתָּחוּ

וּכְבָר לָבוֹא בוֹ הֲרִימוֹתִי פָעַם –

פִּתְאֹם נִקְרֵאתִי אָחוֹר בִּשְׁאוֹן רָעַם.

קוֹל אַנְשֵׁי בֵיתִי הוּא – הוֹי מַה־נּוֹאָלוּ!

בִּזְרוֹעַ בַּחַיִּים אוֹתִי יַעֲצֹרוּ.

פּוֹתִים! טוּב אֶרֶץ תֵּת לִי לֹא תוּכְלוּ –

לָמָּה לִּי שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם תִּסְגֹּרוּ?

תרי"ב

בשלשה שירים

א.

עֲמֹד גֶּבֶר יָהִיר, אָדָם עַז מֵצַח,

עֲמֹד, אַל תִּקְרַב הֲלֹם, שַׁל נַעֲלֶךָ!

פֹּה עַל אַדְמַת קֹדֶשׁ תִּדְרוֹךְ רַגְלֶךָ,

פֹּה בֵּית הָעוֹלָמִים, מִשְׁכַּן הַנֵּצַח;

פֹּה בָּמוֹת יַעַר עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה,

עַצְמוֹת אַחֶיךָ בָּאוּ אֶל קִרְבֶּנָה.

אַחֶיךָ אַחֶיךָ כָּמוֹךָ הָיוּ,

כָּמוֹךָ רָאוּ, כָּמוֹךָ שָׁמָעוּ,

כָּמוֹךָ דִּבְּרוּ הִשְׂכִּילוּ יָדָעוּ,

כָּמוֹךָ בִּגְדֹלוֹת הִלְּכוּ עֵת חָיוּ –

כֻּלָּמוֹ בַּקְּבָרִים פֹּה יִרְקְבוּן עָתָּה

וּבְרַגְלַיִם תִּרְמוֹס עֲפָרָם אָתָּה.

הָהּ אַדְמַת קֹדֶשׁ, עָפָר מִבְּשַׂר גָּבֶר.

הוֹי עִשְּׂבוֹת לֵב אָדָם, נִצָּנֵי מֹח!!

כָּל קוֹץ פֹּה רַעְיוֹן, הִגָּיוֹן כָּל חוֹח,

כָּל גָּדִישׁ מִזְבֵּחַ, מִקְדָּשׁ כָּל קָבֶר;

כִּי גִּבְעוֹל כָּל צֶמַח, שֹׁרֶשׁ כָּל שִׂיחַ

מִדֹּמֶן גֵּו אָדָם יִחְיֶה יַפְרִיחַ.

מֵרְקַב עַצְמוֹת אִישׁ־מִלְחָמָה פּוֹרֵחַ

שָׁמָּה הַנַּעֲצוּץ, יִשְׂגֶּה שָׁמִיר שַׁיִת;

מִלְּשַׁד אִישׁ־שָׁלוֹם יִינַק זֶה הַזַּיִת;

דּוּדָאִים אֵל מִלְּבַב דּוֹד יִמְצוּ לֵחַ;

וּמֵחֵלֶב כִּלְיוֹת אֵשֶׁת תִּפְאָרֶת

פֵּאֲרָה פֹּארוֹתֶיהָ גֶּפֶן אַדָּרֶת.

מִקָּדְקֹד אִישׁ חוֹקֵר וּגְלוּי עֵינָיִם,

הֶעְפִּיל בִּשְׂעִפָּיו עַד חֵקֶר אֱלוֹהַּ,

יַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְּבָנוֹן עֵץ גָּבוֹהַּ

הַמַּעְפִּיל בִּשְׂעִפָּיו עַד לֶב־שָׁמָיִם.

מֵרֹאשׁ אִישׁ מַר נֶפֶשׁ וּמָלֵא כָעַשׂ

יִגְאֶה אַלּוֹן בָּכוּת גַּם בַּדִּים יָעַשׂ.

הוֹי צִמְחֵי גַּן נָעוּל חֲנִיכֵי מָוֶת,

מֵאֶרֶץ הָרְפָאִים הֵן בָּאתֶם עָתָּה,

אוּלַי תֵּדָעוּ מַה־נִּשְׁמָע שָׁם מָטָּה,

אָנָּא הַגִּידוּ לִי – אָזְנִי קַשָּׁבֶת.

מַה יָמִין וּשְׂמֹאל רָאשֵׁיכֶם תָּנִיעוּ?

הָהּ, לֹא תֵדְעוּ עַד מָה, וּמַה תּוֹדִיעוּ!

וּמַה בֵּין הַבַּדִּים בִּנְשָׁב־בָּם רוּחַ

קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה שָׁם יִשָּׁמֵעַ

וּכְקוֹל נַאֲקוֹת חָלָל, אֶנְקַת גֹּוֵעַ?

נִשְׁמוֹת הַמֵּתִים תִּמְצֶאנָה שָׁם נוּחַ!

עֲמֹד, גֶּבֶר יָהִיר, אָדָם עַז מֵצַח,

פֹּה שַׁעַר שָׁמַיִם, מִשְׁכַּן הַנֵּצַח!!

ב.

הַנֵּצַח הָאָיוֹם – מִי יֵדָעֶנּוּ,

מִסְתַּתֵּר כָּאֵל הוּא מִי יַשִּׂיגֶנּוּ,

מִי יָבִין מָה אַתָּה, מַה־יוֹעִידֶךָ?

אֵין רֵאשִׁית אֵין קֵץ, אֵין רֹחַב אֵין אֹרֶךְ!

אֵין מִדָּה אֵין קֶצֶב, אֵין שַׁעַר עֶרֶךְ

הַכֹּל תָּכִיל – וּמַה־יֵּשׁ בִּלְעָדֶיךָ?

חֵלֶק אֱלֹהַּ כַּמָּקוֹם גַּם אָתָּה,

גַּם לוֹ אֵין חֹק וּגְבוּל מַעְלָה וָמָטָּה,

הַכֹּל יָכִיל – אֵין מִמֶּנּוּ וָחוּצָה.

נֶגְדּוֹ אֲדָמוֹת וּמְלֹאָן כָּאָיִן,

נֶגְדְּךָ רִבְבוֹת שָׁנִים כִּתְעוּפַת עָיִן,

וַאֲנַחְנוּ מָה – הָהּ בַּחַיִּים אָקוּצָה!

אֲנַחְנוּ מָה, וּמֶה חַיֵּי אַרְצֵנוּ?

מַר מִדְּלִי נַחְנוּ, יוֹם סַגְרִיר חֶלְדֵּנוּ.

תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ עֲנָנָה נִבְקָעָה;

רֶגַע רֶגַע יִפּוֹל מִמֶּנָּה נֵטֶף,

יִפּוֹל גַּם יִטְבַּע בִּמְצוּלַת יָם שֵׁטֶף.

הוּא יָם הַנּוֹרָא לוֹ נֵצַח נִקְרָאָה.

אַנְשֵׁי קֶדֶם שִׁמְךָ תַּנִּין קָרָאוּ,

סָגְדוּ לָךְ וּמִפָּנֶיךָ יִירָאוּ,

כִּי תַּנִּין בּוֹלֵעַ הַכֹּל הִנֶּךָ,

תִּטְבְּלֵם בַּחֲמָתְךָ עַד כִּי יִתְגֹּעָשׁוּ

וּלְבֵין שִׁנֶּיךָ מַעֲדַנּוֹת יִגָּשׁוּ

וּפִתְאֹם אֵינָם – כִּי יָרְדוּ בִטְנֶךָ.

הוֹי אֱלִיל מַשְׁחִית כַּתַּנִּין מָשְׁלֵהוּ,

טוֹרֵף בַּחֲרוֹת אַפּוֹ יַלְדֵי בִטְנֵהוּ,

טוֹרֵף גַּם יִטְרוֹף עַד בִּלְתִּי שָׁמַיִם!

הוֹי שִׁנַּיִם רֹעוֹת, גָּרוֹן פָּתוּחַ,

מַלְקוֹחַ וָחֵךְ רֶכֶב עִם רֵחַים;

הוֹי קֶרֶב קֶבֶר אֶל כָּל יֵש בּוֹ רוּחַ.

הָבָה גַּם אוֹתָנוּ שָׁם הוֹרִידֵנוּ:

הִתְנַגְּשׁוּ הַמְּבֻלָּעִים, מָקוֹם תֵּנוּ!

בּוֹ נִשְׁכַּב דּוּמָם, נִשְׁכַּח כֹּל סָבָלְנוּ.

נִשְׁכַּח כִּי מַתְנוּ, נִשְׁכַּח כִּי חָיִינוּ,

נִשְׁכַּח כִּי אָדָם בָּאָרֶץ הָיִינוּ,

נִשְׁכַּח, נִשָּׁכַח עִם כֹּל מַה פָּעָלְנוּ.

נִשָּׁכַח מִלֵּב כָּל רֵעֵי נַפְשֵׁנוּ,

מִלֵּב אַחֵינוּ טַפֵּנוּ נָשֵׁינוּ,

וּכְהִתֹּם קֶצֶף עַל מַיִם נִתֹּמָה;

שָׁם נֶחְדַּל רֹגֶז בִּמְנוּחָה שַׁאֲנָנָה,

שָׁמָּה נָנוּחַ, שָּׁם נִשְׁכַּב נִישָׁנָה –

נִישָׁנָה, הָהּ, אַךְ אוּלַי גַּם נַחֲלֹמָה!

אוּלַי בִּתְנוּמוֹת בִּדְמִי לֵיל צַלְמָוֶת,

מִקְסַם שָׁוְא יִקְסֹמוּ חַרְטֻמֵּי מָוֶת

וַעֲמַל הַחַיִּים יַעֲבִירוּ עַל פָּנֵינוּ;

הוֹי לַיְלָה אֵין בֹּקֶר, רֹגֶז אֵין נָחַת,

הוֹי חֲלוֹם חַתְחַתִּים בִּעוּתֵי שָׁחַת,

אַף לֹא יֵשׁ אֶחָד יַחֲמוֹל וִיעִירֵנוּ…

עוּרוּ עוּרוּ הַיְשֵׁנִים פֹּה מִתַּחַת,

הִתְנַעֲרוּ מֵעֲפַר רִקָּבוֹן וָשַׁחַת,

פִּתְחוּ נָא פִיכֶם וּלְשׁוֹנְכֶם הָנִיעוּ:

מַה־מֵּעֵבֶר לַקֶּבֶר זֶה וָהָלְאָה?

מַה־מֵּעַל כּוֹכָבִים אֵלֶּה וָמָעְלָה?

מַה־יַּעֲשׂוּ בָכֶם עַתָּה? נָא הוֹדִיעוּ!

הֲיֵשׁ חֶשְׁבּוֹן וָדַעַת? הֲיֵשׁ גֶּשֶׁר?

שֶׁהוּא אֶל עֵבֶר הַלָּז יִקְשׁוֹר קֶשֶׁר

הַחוֹף בֹּו עַתָּה רַגְלֵנוּ דוֹרֶכֶת?

מַה־גֵּו וָנֶפֶשׁ? הֲשָׁוִים הֵם יַחַד

רַק תַּבְנִיּוֹת שׁוֹנוֹת מֵחֹמֶר אַחַד

וּבַעֲמוֹד גַּלְגִּלָּיו תַּעֲמוֹד מִלֶּכֶת?

וּמַה־זֹּאת תֵּבֵל? הַמְכוֹנַת רֵחַיִם

שֶׁכָּל גַּלְגִּלֶּיהָ יִסַּבּוּ בַּמַּיִם

הַמְמַלְאִים אוֹתָהּ עַל כָּל אֲפִיקֶיהָ?

אוֹ אוּלַי יֵש יָד עֹשָׂה וּמְנַהֶלֶת,

אַף תָּשִׁיב חָכְמָה נָקָם לָאִוֶּלֶת,

טוּב לַצַּדִּיק וּגְמוּל רָע לִרְחֵקֶיהָ?

אַךְ מָה אֶשְׁאָלָה וּמְאוּם לֹא תֵדָעוּ;

אֲבָנִים דּוֹמְמוֹת אֲנָשִׁים גָּוָעוּ…

אָחִי, אַל תָּשִׁית לִדְבָרַי לִבֶּךָ,

עֲזוֹב סֵעֲפִים אֵלֶּה אֲבוֹת כָּל עֹנִי,

אַל נָא אֶל הַמֵּתִים תִּדְרוֹשׁ כָּמוֹנִי –

תָּמִים תִּהְיֶה עִם אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ!!

ג.

בִּדְרָכִים אֲבֵלוֹת נַעַל נָא שָׁמָּה –

שָׁמָּה בֵּין הַשִּׂיחִים עַל רֹאשׁ הַגֶּבַע.

הַבֵּט יָמִין וּשְׂמֹאל, קֵדְמָה וָיָמָּה,

פֹּה תַּרְדֵּמַת נֵצַח נִרְדָּם הַטֶּבַע;

הַס, הֵאָנֵק דֹּם, אַל קוֹלְךָ תַּשְׁמִיעַ

וִיגִיעֵי כֹחַ מִשְּׁנָתָם תַּפְרִיעַ.

עַל עָלִים בָּלִים כַּף רַגְלְךָ דֹּרֶכֶת,

בִּינָה הֲגִיגָם, הֵן הֵם לָךְ יֹאמֵרוּ:

פֹּה עֵץ הַחַיִּים נִצָּב בַּשַּׁלֶּכֶת,

עָלָיו נָבְלוּ וּלְפִי בוֹר יִפָּזֵרוּ,

עָלֶה אֶחָד מֵהֶם הִנְּךָ גַּם אָתָּה,

חִישׁ בֵּין הַנּוֹבְלִים תִּתְבּוֹסֵס פֹּה מָטָּה.

הַנּוֹבְלִים הָאֵל עֵת עוֹד לֹא נֶחְמָסוּ

מַה־יָּפוּ, מַה־טֹּבוּ, פָּרְחוּ רָטָבוּ!

וּפְגָרִים הַמֵּתִים פֹּה יִתְבּוֹסָסוּ,

בִּהְיוֹתָם חַיִּים מַה־גָּדְלוּ שָׂגָבוּ!

וּמְלֹא תֵבֵל מָלֵא שֵׁמַע הַפָּגֶר

בִּסְגוֹר גָּדִישׁ צַר זֶה עַתָּה יִסָּגֶר.

זֶה הָיָה אֶל עַמּוֹ רָב וּמוֹשִׁיעַ,

וּגְאוֹן עוֹלָם הַלָּז וּמְשׂוֹשׂ דּוֹרֵהוּ,

זֶה מָשַׁךְ עֵט סוֹפֵר חָכְמָה הִבִּיעַ

זֶה פָּרַט עַל נֵבֶל הִנְעִים שִׁירֵהוּ,

זֶה צַדִּיק תָּמִים כִּבְדֹרוֹתָיו נֹחַ,

זֶה גִּבּוֹר וּנְזִיר אֵל כִּבְנוֹ מָנוֹחַ.

זֶה חוֹקֵר כָּל תַּכְלִית כָּאוֹמֵר: “הַכֹּל הָבֶל”

וּכְדָנִיֵּאל זֶה חָכָם כָּל חָזוֹן יוֹדֵעַ;

זֶה עָשִׁיר כִּבְנוֹ יִצְהָר, נָשִׂיא כִּזְרֻבָּבֶל,

וּכְדָוִד תּוֹפֵשׂ כִּנּוֹר, כִּיהוֹנָתָן רֵעַ;

זֹה יָפָה כַּשּׁוּנַמִּית מֹאֶסֶת כָּל פֶּרַח,

זֹה נֹשֵׂאת חֵן כַּהֲדַסָּה וַחֲכָמָה מִשֶּׂרַח.

פֹּה רֵעִי בּוֹ בָחַרְתִּי וָאֹהֲבֵהוּ,

יִרְקַב בַּמָּוֶת וַאֲנִי אֲבוּסֶנּוּ;

פֹּה מוֹרִי מַדְרִיכִי הָעָשׁ יֹאכְלֵהוּ

וַאֲנִי הָאִישׁ לֹא אוּכַל אַפְרִיעֶנּוּ;

וּקְרוֹבַי וּמְיֻדָּעַי בִּי יִדְבָּקוּ

פֹּה בַצַּלְמוֹן כִּסְחִי נִמְאָס נָמָקּוּ.

וּפֹה עַל גָּדִישׁ זֶה אֶקֹּד אֶשְׁתָּחוּ,

אֶשַּׁק עֲפָרוֹ וּבְדִמְעָה אַשְׁקֶנּוּ,

כָּל חֶמְדַּת הָאָרֶץ מִמֶּנִּי קָחוּ

רַק רֶגֶב אֲדָמָה זֶה לִי נָא תֵּנוּ!

פֹּה כָּל חֲמֻדוֹתַי יַחַד חֻבָּאוּ:

פֹּה עַצְמוֹת אָבִי מָנוֹחַ יִמְצָאוּ…

יִמְתְּקוּ לָךְ רִגְבֵי נָחַל! הֵן אֶעֶזְבֶךָ,

אָבִי, לָשׁוּב עוֹד אֶל אֶרֶץ נָטַשְׁתָּ,

אַךְ חִישׁ אָשׁוּב לִהְיוֹת נֵצַח אֶצְלֶךָ

– הֲלֹא מָקוֹם לִי עַל יָדְךָ הִקְדַּשְׁתָּ?! –

עֵת גַּם אָנֹכִי חָק־עוֹלָם אֲקַיְּמָה

לַעֲזוֹב אַדְמַת עָפָר לַעֲלוֹת שָׁמַיְמָה

עֲמוֹד, גֶּבֶר יִצְלָח, הָרֵם הַמֵּצַח,

עַל אַדְמַת קֹדֶשׁ דֹּרֶכֶת רַגְלֶךָ;

לָךְ חַיֵּי הַזְּמָן, לָךְ חַיֵּי הַנֵּצַח,

אַשְׁרֶיךָ בָּזֶה, גַּם שָׁם טוֹב חָבְלֶךָ;

אַחֶיךָ הָאוֹבְדִים חַיִּים עֲדֶנָּה,

יֶש־יוֹם עוֹד אוֹתָם עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה.