רקע
יהודה ליב גורדון
עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חָי
mנחלת הכלל [?]
tשירה

(בִּמְלֹאת בֵּיתִי קִיטוֹר גֶּחָלִים וָאֶתְעַלָּף

וַיְהִי כְּפֶשַׂע בֵּינִי וּבֵין הַמָּוֶת)


רִגְעֵי מִסְפָּר עָמַדְתִּי עַל הַגֶּשֶׁר

הָעוֹמֵד כִּגְבוּל בֵּין חַיִּים וָמָוֶת,

וּכְבָר הֶעֱלָה רוּחִי אֵבֶר כַּנֶּשֶׁר

וּבְשָׂרִי נֶאֱחַז בִּרְתֻקוֹת צַלְמָוֶת.

וּכְבָר יָבֵשׁ לִבִּי, חוּשַׁי בָּטֵלוּ,

לֹא חַשְׁתִּי דָּבָר, כֹּל הָיָה נָשִׁיתִי.

חָדְלוּ גַּלְגִּלֵּי הַמְּכוֹנָה, חָדֵלוּ –

עוֹד פֶּשַׂע – וּכְלֹא הָיִיתִי הָיִיתִי.

הֲזֶה הוּא מָוֶת מִפָּנָיו נִרְעָדָה?

אִם זֹאת הִיא שַׁחַת מַרְגֶּזֶת לֵב גָּבֶר?

אַחַי, מִפְּנֵי דִמְיוֹן כּוֹזֵב נִפְחָדָה!

אֵין פַּחַד בַּמָּוֶת, מָגוֹר בַּקָּבֶר!

אוּלַי לָמוּת יִקֶשׁ, אַךְ לֹא הַמָּוֶת;

אֲבָל גַּם הַחֲבָלִים לֹא יִמָּשֵׁכוּ

אִם דֶּרֶךְ כָּזֹאת נֵרֵד בּוֹר צַלְמָוֶת –

רַק רִגְעֵי מִסְפָּר יַעַבְרוּ יֵלֵכוּ.

וּכְבָר עַל דֶּרֶךְ זֹאת רַגְלַי דָּרָכוּ,

וּכְבָר דַּלְתוֹת בֵּית עוֹלָמִי נִפְתָּחוּ

וּכְבָר לָבוֹא בוֹ הֲרִימוֹתִי פָעַם –

פִּתְאֹם נִקְרֵאתִי אָחוֹר בִּשְׁאוֹן רָעַם.

קוֹל אַנְשֵׁי בֵיתִי הוּא – הוֹי מַה-נּוֹאָלוּ!

בִּזְרוֹעַ בַּחַיִּים אוֹתִי יַעֲצֹרוּ.

פּוֹתִים! טוּב אֶרֶץ תֵּת לִי לֹא תוּכְלוּ –

לָמָּה לִּי שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם תִּסְגֹּרוּ?


תרי"ב

המלצות קוראים
תגיות