אריה סיון

הַיְּדִיעָה עַל מוֹת הֶרְצְל

נָעָה בְּחוּטֵי הַטֶּלֶגְרָף בִּמְהִירוּת

גְּדוֹלָה לְאֵין-שִׁעוּר מִמְּהִירוּת

הָרַכָּבוֹת בֵּין וִינָה וּבֶּרְלִין, נֹאמַר,

וּכְשֶׁיָּרְדוּ מִן הָרַכֶּבֶת

הַנּוֹסְעִים, נוֹשְׁפֵי כְּרָמִים וִיעָרוֹת

אֶל שְׁמֵי הַקַּיִץ, נֶחְסְמָה

דַּרְכָּם אֶל תַּחֲנוֹת הַמִּבְרָקָה בִּיהוּדִים

שֶׁבָּאוּ לְבַכּוֹת חֲלוֹם.

  • אַלְזוֹ, יְהוּדִי, רוֹטֵן לוֹ

פְּקִיד הַמִּבְרָקָה, שִׂים כְּבָר אֵיזֶה

סְטוֹפּ לְצַעַרְךָ.


וּבְאָרֶץ-יִשְׂרָאֵל

קָפְצוּ כַּמָּה מִילִידֵי הַמּוֹשָׁבוֹת עַל סוּסֵיהֶם

וְדָהֲרוּ: בְּנֵי רִאשׁוֹן

הִתְפָּרְצוּ אֶל הַחוֹלוֹת עַד שֶׁעָצַר בָּהֶם הַיָּם

וּבְנֵי גְּדֵרָה דָּהֲרוּ מִזְרָחָה, לֶהָרִים,

בִּמְהִירוּת, כְּמוֹ מְבַקְשִׁים הָיוּ

לְהִקָּרַע מִן הַחֲלוֹם

בְּעוֹד מוֹעֵד.


הַנּוֹאָשִׁים

לָקְחוּ רוֹבִים, הִצִּיבוּ

מִנֶּגְדָּם אֶת הַחֲלוֹם כְּמוֹ כַּד חֶרֶס

לֹא-מֻצְלָח, אוֹ אֲבַטִּיחַ בֹּסֶר, וְיָרוּ.

לַשָּׁוְא: זִרְעֵי-הָאֲבַטִּיחַ, שֶׁדַּי לָהֶם

בִּקְצַת עָפָר, קָלְטוּ אֶת קִלּוּחֵי הַמַּיִם

וְהֵחֵלּוּ בְּמַחֲזוֹר-חַיִּים חָדָשׁ.


אֶרֶץ שֶׁחֻקֶּיהָ הֵם חֻקֵּי חֲלוֹם

תַּעֲשֶׂה אֲבַטִּיחִים עַד שֶׁיַּגִּיעוּ

מִבְרְקֵי-הַנִּחוּמִים.



שְׁתֵּי תּוֹפָעוֹת הָיוּ חִידָה לַחֲלוּצִים בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.

כְּשֶׁהָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ אֶל מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם

עַל-פְּנֵי כְּפָרִים עַרְבִיִּים, בֵּידֶגֶ’ן, לְמָשָׁל,

עָבְרוּ לְאֹרֶךְ מְשׂוּכוֹת-הַצַּבָּרִים וְהִשְׁתָּאוּ

אֵיךְ בְּחֻמּוֹ שֶׁל אָב, כְּשֶׁכָּל הַיֶּרֶק

פַּס מֵעַל הָאֲדָמָה, עֲלֵי

הַצַּבָּרִים עוֹדָם מְדֻשָּׁנִים מִמַּיִם, כְּמוֹ גְּמַלִּים

שֶׁהַמִּדְבָּר אֶחָד לָהֶם. (אַחֲרֵי

מֵאָה שָׁנָה שֶׁל הִתְיַשְּׁבוּת בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל

כְּבָר נֶעֶקְרוּ רֻבָּם וּבִמְקוֹמָם

הַשִּׁכּוּנִים, מֵעַפְעֲפַיִם בַּשֶּׁמֶשׁ).


אֲבָל הַשַּׁבְּלוּלִים נוֹתְרוּ כְּפִי שֶׁהָיוּ.


בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַקַּיִץ הָאָרֹךְ הֵם נִצְמָדִים, הַשַּׁבְּלוּלִים,

אֶל גִּבְעוֹלֵי הַחֲרֻלִּים

כְּמוֹ הֲמוֹנֵי כָּפִיּוֹת מֻקְטָנוֹת.

לְמָה הֵם מְחַכִּים? לִכְאוֹרָה, אֵין בְּעָיָה.

הֵם מְחַכִּים לַגֶּשֶׁם שֶׁיָּבוֹא

וִירַכֵּך, לִקְרַאת הַחֹרֶף, אֶת הָאֲדָמָה,

אֲשֶׁר קְשִׁיחוּת זָרָה פִּתְאֹם קָפְצָה עָלֶיהָ.

אֲבָל מַדּוּעַ זֶה הֵם נִצְמָדִים אֶל גִּבְעוֹלִים מֵתִים

שֶׁאֵין בָּהֶם אַף צֵל שֶׁל מַיִם,

וְעַד כַּמָּה הֵם יְכוֹלִים לִחְיוֹת כָּךְ בַּיָּבֵשׁ

וְכֵיצַד הֵם מַרְגִּישִׁים בְּשׁוּב לָאֲדָמָה

הַמַּיִם הַמַּרְוִים, וְאֵיךְ הֵם מִתְרַבִּים

כָּל-כָּךְ בַּיֹּבֶשׁ הַמַּצְמִית,

עַד אֲשֶׁר לִקְרַאת הַסְּתָו הֵם מְכַסִּים

אֶת כָּל הַבַּרְקָנִים וְהַקּוֹצִים, בְּכָל מָקוֹם

שֶׁלֹּא דָּרְכָה בּוֹ כַּף בּוּלְדוֹזֶר אוֹ גַּלְגַּל.


אַחֲרֵי מֵאָה שָׁנָה שֶׁל הִתְיַשְּׁבוּת בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל

אֲנִי, מִכָּל מָקוֹם, אֵינִי יוֹדֵעַ.



הֵנָּה הַקַּיִץ בָּא, נִפְתַּח,

וְעַכְשָׁו אֲנִי חַיָּב

לְהוֹצִיא מִמַּחְסָנַי אֶת הַבָּתִּים שֶׁעוֹד

נוֹתְרוּ בָּהֶם, אַחֶרֶת

יֵרָקְבוּ שָׁם בְּתוֹכִי, כְּמוֹ

זְקֵנִים חַסְרֵי אוֹנִים לָמוּשׁ מִמְּקוֹמָם

אוֹ יְלָדִים שֶׁלֹּא יָצְאוּ מֵרֶחֶם-אֵם.


אֵילוּ בָּתִּים? כָּאֵלֶּה שֶׁהָיוּ בִּמְקוֹמוֹתֵינוּ

זֶה לֹא כְּבַר: גַּג-רְעָפִים-אָדֹם,

תְּרִיסִים-עַל-צִיר –

בַּיִת מְרֻבָּע בּוֹדֵד בְּמֶרְחֲבֵי שָׂדוֹת

וּבִגְבוּלוֹ בְּרוֹשִׁים, כְּמוֹ הָיָה פַּרְדֵּס.

אַל דְּאָגָה, כָּל הַבָּתִּים רֵיקִים, כְּמוֹ שַׁבְּלוּלִים

בְּנֵי דּוֹר גְּשָׁמִים קוֹדֵם. וְאִם

עוֹד נִשְׁאֲרוּ בָּהֶם אֵי-פֹּה אֵי-שָׁם, דְּבוּקִים

אֶל הַקִּירוֹת, שְׁאֵרִיּוֹת שֶׁל

חֲלוֹמוֹת וּפִיחַ שֶׁל עֲשָׁשִׁיּוֹת – סִיּוּד אֶחָד

וְהֵם כְּלֹא הָיוּ.


לְמִי, הַיּוֹם, יֵשׁ חֵפֶץ בְּבָתִּים כָּאֵלֶּה?

לָעַרְבִים, אוּלַי. הֵם,

הַסּוֹרְקִים אֶת הָרְחוֹבוֹת שֶׁלָּנוּ בְּמַשָּׂאִיּוֹת

וּמַכְרִיזִים בְּיִידִישׁ “אַלְטֶע זַאכֶן”, בְּמַתְכֹּנֶת

הַיָּמִים הָהֵם, וְהֵם

הַמּוּכָנִים לִקְנוֹת הַכֹּל, בְּלִי אַבְחָנָה,

הֵם יִרְכְּשׁוּ אֶת הַבָּתִּים הַנְּקוּבִים לְעֵיל,

בְּוַדַּאי כְּדֵי לְפָרֵק אוֹתָם וְלֶאֱגֹר

אֶת חֶלְקֵיהֶם, לִקְרַאת הַחֹרֶף שֶׁיָּבוֹא.


הַפּוֹעֵל בְּאֵר-שֶׁבַע יָרְדָה לַלִּיגָה הָאַרְצִית

בְּדִיּוּק בַּיּוֹם שֶׁהַלַּוְיָן הַסִּינִי צָף בִּשְׁמֵי הַנֶּגֶב

בּוֹאֲכָה דִּימוֹנָה, צוּף

וְצַפְצֵף: הַמִּזְרָח הוּא אָדֹם.


הַאִם יֵשׁ קֶשֶׁר כָּלְשֶׁהוּ בֵּין הַפֶנוֹמֶנוֹת הָאֵלּוּ?

מַה לַּלַּוְיָן מִסִּין וּלְכָךְ,

שֶׁעַלְעוֹלִים שֶׁל לֵיס פָּרְצוּ

מִמְּקוֹמוֹת לֹא נְכוֹנִים, וְהַשַּׁעַר

הַמְּקוֹמִי נִפְרַץ חֲזֹור וְהִפָּרֵץ

כְּמוֹ הַסְּכָרִים עַל הַיַּאנְג-צֶה (שִׁטְפוֹנוֹת

שֶׁרְבָבוֹת טָבְעוּ בָּהֶם).

נָכוֹן, קָשֶׁה לִמְצֹא קְשָׁרִים בֵּין הַדְּבָרִים,

אַךְ מֵאִידָךְ גִיסָא,

אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים פֹּה בְּתוֹלְדוֹת הָאֱנוֹשׁוּת, אֲשֶׁר בָּהֶן,

כְּמוֹ בַּשִּׁירִים, קוֹרִים

דְּבָרִים בִּלְתִּי-מְשֹׁעָרִים, וְהַקְּשָׁרִים

חוֹזְרִים וּמַפְתִּיעִים אֶת הַצּוֹפִים וְהַחוֹקְרִים.

יְשַׂחֲקוּ לָהֶם הַבַּחוּרִים.



הַיָּמִים מִתְקַצְּרִים וְהוֹלְכִים, וְהַיֶּלֶד

בּוֹנֶה קִיר נִמְשָׁךְ.

הַנָּשִׁים נִרְגְּעוּ וְהִנִּיחוּ סוֹף-סוֹף לִשְׂעָרָן

וְהַיֶּלֶד עוֹדֶנּוּ לוֹקֵט לְבֵנִים

וְדוֹחֶה אֶת שְׁעַת הַשְּׁקִיעָה, כְּמוֹ

הָאָרֶץ אֵינָהּ עֲגֻלָּה.

הַנָּשִׁים מַבִּיטוֹת בַּמַּרְאוֹת

וְאֵין מִי יֹאמַר לוֹ לַחְדֹּל,

וְאֵין מִי יַרְאֶה לוֹ מִדּוֹת נְכוֹנוֹת

בַּמָּקוֹם שֶׁבָּתָּיו נֶהֶרְסוּ וּגְבָרָיו נֶעֶלְמוּ

בַּיּוֹם הַשָּׁוֶה.



רוּחוֹת-הַיָּם, כְּמוֹ הַהִיסְטוֹרְיָה הָאֱנוֹשִׁית,

חוֹזְרוֹת לֹא-פַּעַם עַל עַצְמָן, וּבְיִחוּד

בֵּין יוּנִי לְאוֹגוּסְט. הַנְּעָרִים

הַמְּנַוְּטִים בַּיָּם עַל קֶרֶשׁ מְמֻּפְרָשׂ

קָנוּ לָהֶם מֵידָע עַל כֹּל תַּהְפּוּכוֹת הָרוּחַ

וְעַל זִרְמֵי הַמַּיִם הַמּוֹרִים עַל מַלְכּוֹדוֹת סְלָעִים

וְעַל מְעַרְבֹּולוֹת. בְּכָל הַכֹּחַ

שֶׁצָּבְרוּ בִּמְרוּצַת שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה שָׁנִים

מִדְּבַשׁ וּמֵחָלָב, מְאַהֲבַת אִמּוֹתֵיהֶם,

הֵם נֶאֱחָזִים בַּקֶּרֶשׁ, וְעוֹשִׂים

דַּרְכָּם בַּיָּם הָזֶּה

שֶׁבּוֹ נוֹשְׂאוֹת-הַמְּטוֹסִים שֶׁל הַשִּׁשִּׁי

וְהַסּוֹבְיֶטִיּוֹת נוֹשְׂאוֹת-הַמַּסּוֹקִים.

בַּחֹדֶשׁ הָאֶחָד אֲשֶׁר נוֹתַר עַד גִּיּוּסָם

מֻתָּר לָהֶם לְהִתְעַלֵּם מֵעִבּוּרֵי הָאֳפָקִים

וּלְהַשְׁרוֹת אֶת גּוּפֵיהֶם בַּמַּיִם הַמְּלוּחִים

לִפְנֵי שֶׁיַּחֲמִיצוּ שִׂפְתֵיהֶם


1


[אֵם סוֹרֶגֶת מְעִיל לִבְנָהּ]

אֵם סוֹרֶגֶת מְעִיל לִבְנָהּ

לִפְנֵי גִּיּוּסוֹ לַצָּבָא.

כְּכָל שֶׁקָּרֵב הַמּוֹעֵד נַעֲשֵׂית הַסְּרִיגָה

הֲדוּקָה וּצְפוּפָה.


זֶה מְיֻתָּר, אוֹמֵר שַׂר-הַצָּבָא,

אֲנַחְנוּ נִתֵּן לוֹ מַדִּים וְשַׁכְפָּ"ץ

וּבַחֹרֶף יִהְיֶה לוֹ מְעִיל חַם.



  1. משורר סיני (814–751)  ↩


1


חַם בְּתַחֲנַת-הַהַסָּעָה, בַּבְּקָרִים שֶׁל סוֹף הַקַּיִץ:

רוּחוֹת-הַיָּם עֲדַיִן לֹא נֵעוֹרוּ בַּשָּׁעָה הַזּוֹ

וְהֶהָרִים בַּמִּזְרָח עוֹמְדִים וּמְאַבְּדִים צִלָּם.

הַקּוֹלוֹת מִמְּנוֹעֵי הָאוֹטוֹבּוּסִים נִחָרִים תְּחִלָּה, כְּבוּשִׁים

רוֹטְנִים וּמִתְגַבְּרִים. הַחַיָּלִים

נוֹסְעִים לַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר בָּהֶם

הֵם חַיָּבִים לִהְיוֹת עֵרִים. לִמְלַוֵּיהֶם

הֵם מַשְׁאִירִים שְׁיָרֵי שֵׁנָה

וְכָל מַה שֶּׁנִּכְרָך בָּהֶם.


2


עַד לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים אוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיוּ פֹּה פַּרְדֵּסִים

וּבָעוֹנָה הַזּוֹ הָיוּ הַמַּשְׁאֵבוֹת

מְתַקְתְּקוֹת בֵּין הָעֵצִים כְּקוֹל יוֹנִים בַּאֲמִירִים

וּבָעוֹנָה הַזּוֹ כְּבָר הַפֵּרוֹת הַמַּבְכִּירִים

הָיוּ מְאֻשָּׁשִים דַּיָּם, אֶשְׁכּוֹלִיּוֹת וּקְלֵמֶנְטִינוֹת,

תַּפּוּחֵי-זָהָב טַבּוּרִיִּים

כְּבָר הִתְגַּבְּרוּ עַל כָּל פִּגְעֵי הַגִּיל הָרַךְ –

צְרָעוֹת וּזְבוּבוֹנִים וְכָל הַמַּזִּיקִים. עֲדַיִן

אֵין בָּהֶם הַמֶּתֶק הַצָּפוּי, עֲדַיִן

לֹא קִבְּלוּ אֶת עֵין-הַגָּוֶן הַסּוֹפִי

אֲבָל הֵם חֲזָקִים וּמְתוּחִים

לִקְרַאת הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן.


3


אֵלֶּה הַמַּרְאוֹת בַּשֶּׁטַח, אַךְ הָאֳמָנוּת

הִיא מִתְעַקֶּשֶׁת לְהַצְמִיד

בְּאֹרַח בִּלְתִּי-אַחֲרָאִי

מַשְׁמָעֻיּוֹת פְּרוּעוֹת לְתוֹפָעוֹת, כְּמוֹ

סוּס דּוֹהֵר עַל רֶקַע יָם

בָּתִּים נִבְנִים עַל אֲדָמָה

וְאוֹטוֹבּוּסִים מַפְלִיגִים אֶל הֶהָרִים

בְּבֹקֶר קַיִץ אֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִי חַם.



מוֹדָע שֶׁלִּי, לוֹחֵם וָתִיק מְאֹד

(אִם אֵינִי טוֹעֶה – בְּכָל הַמִּלְחָמוֹת)

סִפֵּר לִי כִּי הֻזְמַן לָשֵׂאת דְּבָרִים

עַל חֲבֵרָיו מִן הַנּוֹפְלִים בִּפְנֵי קָהָל

וּבִכְלָלוֹ גַּם הַהוֹרִים הַשַּׁכּוּלִים

(אֵלֶּה שֶׁעֲדַיִן לֹא הָלְכוּ לְעוֹלָמָם)

וְלֹא הָיוּ בְּפִיו מִלִּים.


"הָיְתָה לִי שָׁם אִי-נְעִימוּת גְּדוֹלָה:

אֲנִי עוֹמֵד עַל הַבִּימָה, לִפְנֵי כֻּלָּם,

כְּמוֹ אֵיזֶה הַמְלֶט, שֶׁמִּשּׁוּם-מָה לֹא נִדְקַר,

וְאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא קָם וְלֹא אָמַר,

עָבַר זְמַנְּךָ, לוֹחֵם יָקָר.


הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהַדָּם שֶׁלִּי

עוֹזֵב בַּהֲלִיכָה אִטִּית אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת

שֶׁמֵּהֶם הָיָה אָמוּר לָזוּב בַּמִּלְחָמוֹת

וּמִתְכַּנֵּס בְּשֶׁטַח הַפָּנִים, וְהַהוֹרִים

יוֹשְׁבִים בְּשֶׁקֶט בַּמְּקוֹמוֹת וּמַמְתִּינִים

לַדְּבָרִים שֶׁלִּי וְלִי, וְגַם הַחֲבֵרִים."



הַהוֹלְכִים אֶל מָוֶת, קֵיסָר, מַצְדִּיעִים

בִּדְמָמָה: לוֹחֲמֵי הַתְּהִלָּה

לֹא יִשְׂאוּ לְעוֹלָם אֶת קוֹלָם

לְחִנָּם, הַלְּבָבוֹת שֶׁלָּהֶם

אֵינָם מְאִיצִים הַלְמוּתָם

וְדָמָם מִתְנַהֵל לְאִטּוֹ בְּעוֹרְקִים רְווּחִים

כִּנְהָרוֹת רְחָבִים וּשְׁלֵוִים:

גַּם סְפִינוֹת מַסִּיעוֹת מִטְעָנִים

רוֹפְפִים, כְּמוֹ

אֵם הַיּוֹרֶדֶת אֶל בְּנָהּ, לְבַקְּשׁוֹ

בֵּין סְלָעִים, יְכוֹלוֹת לְהַפְלִיג עֲלֵיהֶם

בְּבִטְחָה, עַד לִפְנֵי

הַמַּפָּל הָאַחֲרוֹן. הַזְּעָקָה

תֵּלֵךְ לְאִבּוּד בֵּין כֹּה וּבֵין כֹּה

בְּתוֹךְ שַׁאֲגַת הֶהָמוֹן

בַּיְצִיעִים.



לזכר צבי הורביץ

חלוץ, מפקד ואב שכול


לִהְיוֹת דָּרוּךְ כְּמוֹ רוֹבֶה, הַיָּד

אוֹחֶזֶת בְּאֶקְדָּח, לָלֶכֶת

בְּשׁוּרָה סְגוּרָה וַחֲמוּרָה, גַּם לְאַחַר

שֶׁהַלְּחָיַיִם נִמְלָאוֹת אָבָק

וְהַבָּשָׂר הוֹלֵךְ וָסָר, וְהָעֵינַיִם מִתְקַשּׁוֹת

לִדְבֹּק בַּמַּטָּרָה.


יֶשְׁנָה אִמְרָה: אֶקְדָּח טָעוּן

סוֹפוֹ לִירוֹת. טָעוּת.

בָּאָרֶץ-יִשְׂרָאֵל הַכֹּל יָכֹול לִקְרוֹת:

נוֹקֵר שָׁבוּר, קְפִיץ חָלוּד


אוֹ הוֹרָאַת בִּטּוּל בִּלְתִּי-צְפוּיָה


כְּפִי שֶׁאֵרַע לְאַבְרָהָם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה.


תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.