עַכְשָׁו אֲנִי

עַכְשָׁו אֲנִי זָז וּמַנִּיחַ אוֹתָךְ לִמְנוּחַת-

הַפְּרָחִים, אֲבָל

אַתְּ אִתִּי, בְּשָׁכְבֵךְ וּבְקוּמֵךְ, בְּלֶכְתִּי

אַתְּ אִתִּי, כְּדֻגְמַת זַכְרוּתִי.

בְּכָל פַּעַם שֶׁאִשָּׁה תִּצְעַק תַּחְתַּי מִתַּעֲנוּג

אֶרְאֶה אוֹתָךְ נִכְפֶּפֶת אֶל שִׂיחֵי-וְרָדִים

קוֹץ נִנְעָץ בְּאֶצְבָּעֵךְ, פָּנַיִךְ נִרְעָדִים.

אֲנִי קָם וְהוֹלֵךְ. שׁוּבִי נָא לִמְנוּחָתֵךְ.

אַרְבָּעִים שָׁנָה אָדָם הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ אֶל אִשְׁתּוֹ

נוֹסֵעַ עַל הַמַּרְצָפוֹת בְּדִירָתוֹ

מֵאֵילִים, מֵי-מְרִיבָה וְעַד מָרָה,

אֵינוֹ לוֹחֵם בַּעֲמָלֵק, אֵינֶנּוּ מְקַבֵּל תּוֹרָה.

לִקְרַאת הַסּוֹף הוּא מִתְאַמֵּץ לִזְכֹּר אֶת תָּאֳרָהּ

וְשׁוֹכֵחַ, מֵחֲמַת רִפְיוֹן-מֹחוֹ,

כִּי אֶרֶץ-הַבְּחִירָה אֵינָהּ מֵעֵבֶר לָרְחוֹב.

אִישׁ מְבַקֵּשׁ אֶת גְּרוּשָׁתוֹ

הָלְכָה מִמֶּנּוּ וְנָטְלָה

אֶת כָּל חֲלוֹמוֹתָיו

מֵאָז שְׁנָתוֹ רֵיקָה

כְּמוֹ דִּירָתָם לְשֶׁעָבַר

וּבְלֶכְתּוֹ בָּרְחוֹבוֹת

לָתוּר עֶרְוַת רֵיחָהּ

רֹאשׁוֹ כְּמוֹ נָתוּן בְּשַׂק

נֶחְבָּט וְשׁוּב נֶחְבָּט

בַּמַּחְשָׁבוֹת.

בְּסֵדֶר, אַעֲמִיד לִרְשׁוּתְךָ כְּלִי-רֶכֶב, אֲדֹונִי,

עָלָיו רַמְקוֹל, נִסַּע, נִקְרָא בְּקוֹל:

אֲנִי, כְּלוֹמַר אַתָּה, הָיִיתָ

מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלַיִם.

נֵצֵא הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, עִם הַצִּפֳּרִים. לֹא,

אַל תְּלַמֵּד אוֹתִי אֵיךְ מְדַבְּרִים עִם נְשָׁרִים.

אַתָּה בְּעַצְמְךָ תִּקְרָא

לְנֶשֶׁר אוֹ נִשְׁרָה

לִשְׁאֹל אוֹתָם עַל הַקֹּורֶה בִּירוּשָׁלַיִם הַבִּירָה. (אַגַּב,

לְדַעְתִּי עָדִיף שֶׁתְּשׂוֹחֵחַ עִם פִּשְׁפְּשִׁים –

לָהֶם יֵשׁ בְּוַדַּאי מֵידָע

עַל מַעֲשָׂיו שֶׁל אַשְׁמְדַאי עִם אֶלֶף הַנָּשִׁים).

אַתָּה לֹא חַיָּב לָשֶׁבֶת עַל-יָדִי וּלְהַנְעִים

לִי אֶת הַדֶּרֶךְ בִּקְטָעִים

עַל כֹּל מִינֵי שִׁיטוֹת וְגִשּׁוּשִׁים

שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶם נָשִׁים

רַק עַל מְנָת לִשְׁכַּב

וּלְהַנִּיחַ רֹאשׁ עַל יַד-

שְׂמֹאלוֹ שֶׁל מְחַבֵּר שִׁיר-הַשִּׁירִים.

שְׁלֹמֹה, אֶת כָּל הַסִּפּוּרִים הָאֵלֶּה שִׂים בַּצַּד.

מִמְּךָ אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ רַק דָּבָר אֶחָד:

הַאִם הָיְתָה בֵּין אֶלֶף הַנָּשִׁים שֶׁלְּךָ אַחַת

שֶׁעוֹרְרָה בְּךָ לֹא תַּאֲוָה בִּלְבַד. אֲנִי תִּקְוָה,

כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים, אֲנִי תִּקְוָה, שֶׁהַתְּשׁוּבָה

שֶׁלְּךָ תִּהְיֶה שְׁלִילִית. לֹא, אֲדוֹנִי,

סְלִיחָה. לא לְמַעֲנְךָ חָשׁוּב לִי שֶׁאֶשְׁמַע

תְּשׁוּבָה כָּזֹאת מִמְּךָ.

לְמַעֲנִי, שְׁלֹמֹה, לְמַעֲנִי.

• אַל תִּשְׁכַּח אֶת הַבָּשָׂר בְּתָא הַהַקְפָּאָה, אָמְרָה אִשְׁתִּי

בְּרִדְתָּהּ מִן הַמְּכוֹנִית, אַחֶרֶת

לֹא יִהְיֶה לְךָ.

גֶּשֶׁם קַל יָרַד, נֶכֶד

לַגִּשְׁמֵי הַחֹרֶף הָעַזִּים

שֶׁהֵצִיפוּ בִּפְרָחִים, בְּבַת-אַחַת,

אֶת הַשָּׂדוֹת מִן הֶהָרִים וְעַד הַיָּם, כִּמְעַט.

הַמְּכוֹנִית כָּבְתָה עָלַי וּמֵאֲנָה לְהִדָּלֵק

יָצָאתִי לְבַקֵּשׁ אָדָם שֶׁיַּעֲזֹר, יִדְחַף

אוֹתָהּ קְצָת מֵאָחוֹר, אַךְ לֹא הָיָה.

בַּצַּד, רָאִיתִי,

בַּשָּׂדֶה, דָּהַר סוּס מְפֹאָר

וְחֶבֶל מְסֻתָּר הֵיטֵב בָּעֲשָׂבִים

מָנַע אוֹתוֹ מִצֵּאת לַמֶּרְחָבִים.

* * * * *

[ אתה רחוק מדי]

אַתָּה רָחוֹק מִדַּי, אֲנִי אוֹמֵר לְךָ,

חוֹלוֹת וַאֲבָנִים בֵּינְךָ, חוֹלוֹת וַאֲבָנִים.

מָה שֶׁאָמוּר הָיָה לְהֵעָשׂוֹת עַל פִּי-הַבְּאֵרוֹת כְּבָר נַעֲשָׂה.

אִישׁ אֵינֶנּוּ מְחַכֶּה לְךָ שָׁם, בִּמְחוֹזוֹת הַתְּאֵנִים,

וְלֹא אִשָּׁה.

אַתָּה רָחוֹק מִדַּי, אֲנִי אוֹמֵר לְךָ,

חוֹלוֹת וַאֲבָנִים בֵּינְךָ, חוֹלוֹת וַאֲבָנִים.

מָה שֶׁאָמוּר הָיָה לְהֵעָשׂוֹת עַל פִּי-הַבְּאֵרוֹת כְּבָר נַעֲשָׂה.

אִישׁ אֵינֶנּוּ מְחַכֶּה לְךָ שָׁם, בִּמְחוֹזוֹת הַתְּאֵנִים,

וְלֹא אִשָּׁה.