גַּם הַיּוֹם, כִּתְמוֹל־שִׁלְשׁוֹם,

עַל הַַחוֹף עוֹמְדִים הֵם בַּמִּנְיָן.

וְצוֹהֶלֶת שֶׁמֶשׁ, וְעוֹלְזוֹת פְּנֵי־יָם,

כִּי הָכֵן עוֹמְדִים הֵם בַּמִּשְׁמֶרֶת

לַחְפֹּר פֹּה מִתְּהוֹמוֹת כִּנֶּרֶת

חוֹל וְזִפְזִיף לַבִּנְיָן.

גַּם הַיּוֹם, כִּתְמוֹל־שִׁלְשׁוֹם,

עַל הַחוֹף עוֹמְדִים הֵם בַּמִּנְיָן.

לֹא שָׂדֶה לָהֶם, לֹא בַּיִת וְקִנְיָן…

מִי לָכֶם פָּקַד הַרְפֵּה? פִּי־מִי צִוָּה חֲדוֹל?

הוֹי, הַבַּחוּרִים, הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל –

תְּנוּ חוֹל! הַב זִפְזִיף לַבִּנְיָן!

שׁוֹבֵת יַמֵּךְ,

וְאֵין מְבַשֵּׂר לָךְ גַּל וָגַל

שִׁיר שָׁבִים,

גִּיל בָּנִים וּצְלִיל קוֹלָם.

זִיו הָרַיִךְ, זֹהַר עֲמָקַיִךְ

וְשָׁמַיִךְ – אַרְגָּמָן וּתְכֹל –

כִּנְגֹהוֹת חָלְפוּ עִם עֶרֶב,

כְּמִקְסָם בְּחַרְבוֹנֵי מִדְבָּר.

וּבָנַיִךְ בַּנֵּכָר פֹּה, תּוֹךְ יְלֵל תַּנִּים.

הוֹי, מוֹלֶדֶת – וְלֹא לִי!

כִּי שׁוֹבֵת יַמֵּךְ.

עַל חוֹפוֹ קָפָא הַקֶּצֶף,

עַל שִׂפְתֵּי אַחַי –

הַזַּעַם.

אַלְלַי לִי – וּלְאֵלֶּה

אַרְצִי־יוֹנָה בִּתְּרוּ,

שִׁסְּעוּהָ עַל מִזְבַּח אָשָׁם.

עוֹד בְּיָדָם, עַל הַמַּחְתָּה,

אֵשׁ זָרָה לוֹחֶשֶׁת!

כִּי יִשְׁקְלוּהָ כֹּפֶר לְרֹאשָׁם –

אַלְלַי לִי וְלָהֶם!

תרפ"א