הֵד צְעָדַי וְהֹלֶם פְּרָסוֹת יָעִיד:

שְׁנֵינוּ צְמוּדִים לַמַּחֲרֵשָׁה הַזֹּאת.

גַּם עַל גַּבִּי, רֵעִי הַפֶּרֶד הַנִּכְנָע,

יֵשׁ מִי בְּכֹחַ־יָד צָלֹף יַצְלִיף בַּשּׁוֹט…

הַלַּהַב כִּי אֶנְעַץ וּפֹה אֶחֱרֹשׁ קַרְקַע –

נִקְּשֶׁה וְחַם הָרֶגֶב שֶׁאֶחְשׂף.

גְּבוּל אֵדַע, וְגוֹרָלִי – הָלוֹךְ בַּנִּיר.

וְכַךְ אֵלֵךְ עַד יוֹם־הַזֶּרַע יַעֲרֹב.

בֵּין הַרְרֵי גָלִיל, עַל גְּדוֹת כִּנֶּרֶת וְיַרְדֵּן,

בְּעִקְּבֵי פְּרָסוֹת, בַּנִּיר, מֵאַחֲרֵי הַמַּחֲרֵשָׁה –

נֶגְדִּי שִׁוִּיתִי אֶת דְּמוּתֵךְ, יְרוּשָׁלָיִם.

רְאִיתִיךְ: אַתְּ הַר נִשָּׂא וָרָם, אַדְמַת־גַּעַשׁ אָתְּ.

לוֹעֵךְ פְּעוּר שָׁמַיְמָה, זוֹרֵק תִּימְרוֹת לַבָּה,

תְּהוֹם עֱנוּתֵךְ אֶל עָל זוֹעֶקֶת..

גּוֹלְשִׁים גַּלֵּי־אִשֵּׁךְ בְּאֶלֶף לְשׁוֹנוֹת הַזַּעַם

עַל רֶכֶס יְהוּדָה, עַל תּוֹעֲפוֹת שׁוֹמְרוֹן;

שַׁדְמוֹת קָמָה אָכָלוּ, שֶׁלֶף הַשָּׁדוֹת לִחֵכוּ,

עַד הַרְרֵי גָלִיל פָּשְׁטוּ, עַד גְּדוֹת כִּנֶּרֶת וְיַרְדֵּן.

אֲנִי זַעְמֵךְ וְשַׁוְּעָתֵךְ שָׁמַעְתִּי –

כְּהֵד עָנָה דָמִי לְעֻמָּתֵךְ.

בְּעִקְּבֵי פְּרָסוֹת, בַּנִּיר, מֵאַחֲרֵי הַמַּחֲרֵשָׁה –

נֵגְדִּי שִׁוִּיתִי אֶת דְּמוּתֵךְ, יְרוּשָׁלָיִם…

אָנָה אֶבְרַח מִפָּנַיִךְ?

אֵי בּוֹר נְחָשִׁים, מְעוֹן עַקְרַבִּים,

אָנוּסָה שָׁמָּה –

וְזִכְרֵךְ לֹא יִרְדְּפֵנִי נֶצַח?

הֵן בְּאֹדֶם דָּמִי חַיָּה תִפְאֶרֶת עֲבָרֵךְ;

כִּי אֶקְרָא בִּשְׁמֵךְ –

יָרֹן חֶסֶד נְעוּרָי.

עִם אוֹר שִׁמְשֵׁךְ עַל עַפְעַפַּי אָנוּד יוֹמָם;

עִם נֹגַהּ סַהֲרֵךְ פָּנַי יֵלְכוּ לַיְלָה –

מִנָּהָר אֱלֵי נָהָר,

מִקֹּטֶב אֱלֵי קֹטֶב.

שֶׁבַע אִם אָמוּת,

אֶפְרִי לוּ יִזָּרֶה עִם רוּחַ לַמִּדְבָּר –

וְהִכָּה שֹׁרֶשׁ בַּמִּדְבָּר,

וְיִפְרֶה נֵצֶר מֶנִּי בַּצִּיָּה.

חֵי הַשֶּׁמֶשׁ! חֵי הָאֲדָמָה!

נֶצַח הַשָּׁמַיִם וְהַתְּהוֹם! –

אִם לֹא זַרְעִי אַחֲרַי,

צֶאֱצָאִי עַד דּוֹר אַחֲרוֹן

יָשׁוּב וִיחוֹנֵן אֶת עֲפָרֵךְ!

¹

מִסַּלְעֵי הָאָרֶץ,

מֵאֲבָנִים פְּזוּרוֹת בְּכָל שָׂדֶה בָּהּ

וּבְצַד כָּל רֶגֶב נְטוּשׁוֹת –

כָּל אִישׁ וְאִישׁ יִקַּח לוֹ צוּר.

יִכַּף, יִשַּׁח

וְיָרִים־לוֹ אֶבֶן.

עַל שֶׁכֶפם יַעֲמִיס –

וְיֵלֵךְ.

הָלוֹךְ וּבָכֹה,

הָלוֹךְ וָרֹן –

לַגַּל יִתֵּן אַבְנוֹ.

וְנִדְבָּךְ עַל נִדְבָּכִים

עָלֹה יַעֲלֶה הַגַּל –

גַּלְעֵד.

וְעֵד הַגַּל הַזֶּה

בֵּינֵינוּ וּשְׁמֵי־מַעַל:

בְּזֹאת הַפַּעַם, בַּשְּׁלִישִׁית –

שׁוּב לֹא נֵלֵךְ מִכָּאן!

כָּל עוֹד גַּלֵּי כִּנֶּרֶת לֹא יָנוּסוּ,

לֹא יִסֹּבוּ לְאָחוֹר מֵימֵי יַרְדֵּן,

כָּל עוֹד עֲתַר הַזֹּהַר לֹא יָמוּשׁ

מֵרָאשֵׁי גִּלְעָד וְהַבָּשָׁן

וּמֵהָרִים בְּנַפְתָּלִי,

כָּל עוֹד חֶרְמוֹן יַלְבִּין כְּתִקְוָה נִכְסֶפֶת…

א

הַחוֹמָה לְפָנָי, וְלִבִּי – תִּמָּהוֹן:

אֵי דָרְכוּ קַנָּאִים, שָׁבְרוּ חֶרֶב וּנְדָן!

עוֹד נָדִים כַּצְּלָלִים יוֹחָנָן וְשִׁמְעוֹן,

אֲגַשֵּׁשׁ הָעִקְּבוֹת – וְיָקוּמוּ בַּזְּמָן…

צִלְצְלוּ פַּעֲמוֹנִים. בְּמַעֲלֵה הַר־צִיּוֹן

הֶעְפִּילוּ כְּמָרִים וְזָקְרוּ הַצְּלָבִים.

לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי – כֵּן יָרַד עִצָּבוֹן

אָז בִּימֵי הַיַּלְדוּת עַל אַדְמַת הַסְּלָבִים…

וְקָרָא מוּאֶזִין מַאֲמִינִים לִתְפִלָּה;

וּפָסֹעַ לְאַט, וְכַרְכֵּר, וְצָעֹד

הֵם קְּרֵבִים חוֹגְגִים וְעוֹנִים “אִל אַלַּהּ”

לִפְנֵי שַׁעַר הָעִיר בְּנִפְנוּף חֲרָבוֹת.

ב

מְשַׁוְּעָה לַמָּרוֹם בִּצְרִיחִים, מִגְדָּלִים,

מִתְפַּלְּשָׁה בְּאֶבְלָהּ יְרוּשָׁלַיִם־הָעִיר;

חֲגוּרָה בְּאֵזוֹר חֲצֵרוֹת נִפְתָּלִים

וּשְׁוָקִים אֲפֵלִים, בָּם אֵזוֹב צָץ מִקִּיר.

בָּהּ אָנוּע־אָנוּד אַלְמוֹנִי, בֶּן־בְּלִי־שֵׁם,

מִנִּי שַׁעַר אֶל שַׁעַר כְּבֶן־מֶלֶךְ עָנִי;

וְחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם פּוֹרְשִׂים יְדֵי אֵם,

רְחוֹקָה וּקְרוֹבָה, אֵם־מַבּוּעַ דָּמִי…

אָץ תַּגָּר, רָץ רוֹכֵל וּמַכְרִיז עַל רָבִיד,

וּגְלִימוֹת הַמִּדְבָּר מִתְגַּוְּנוֹת בְּשָׁלֵם.

עִם פַּלְגֵי־הָאָדָם בְּחוּצוֹת עִיר־דָּוִד –

הֲקוֹסֵם לִי עָבָר, אוֹ אֲנִי כְּחוֹלֵם?

בֶּן־גָּלִיל בַּקִּרְיָה כֵּן יִתְמַהּ וְיֵחַל:

מִפִּרְחֵי כֹּהֲנִים לוּ הָיָה כְּאֶחָד,

אוֹ כִּצְעִיר־לְוִיִּים הָעוֹלֶה לַהֵיכָל…

וּבְיָדוֹ אֵין מִנְחָה, בִּכּוּרִים, אוֹ חַטָּאת.

ג

אֲפֵלַת הַמָּבוֹי קִמְרוֹנִים פֹּה עוֹטְרִים,

מַדְרֵגוֹת אֶל הַכֹּתֶל גּוֹלְשׁוֹת וְיוֹרְדוֹת.

בְּנֵי־נֵכָר כָּאן נִצְבוּ, חַיָּלִים וְשׁוֹטְרִים,

וּפָשְׁטוּ אֶבְיוֹנִים כַּפֵּיהֶם־קְעָרוֹת…

וְנִשְׁעָן אֶל הַקִּיר בַּסִּמְטָא הַצָּרָה,

אֲנִי דוֹמֵם וְאָבֵל וּבְפִי אֵין מִלָּה.

אֶל הַכֹּתֶל נָשָׂאתִי מֵאֶרֶץ זָרָה

כִּסּוּפֵי אֲבוֹתַי, שֶׁגָּוְעוּ בִִּתְפִלָּה.

אִם גָּאָה בִּי כַּיָּם הָעֶלְבּוֹן וְהַמְּרִי –

עוֹד לִבִּי מַאֲמִין בְּכָל פֶּלֶא אֵין־נִיב…

וְהַכֹּתֶל אִלֵּם וְזָקוּף עַד הַשִּׂיא.

הוּא אָטוּם כַּגּוֹרָל, כַּתּוֹחֶלֶת שַׂגִּיב.

עִם צִלְלֵי יְשִׁישִׁים בְּשַׁלְשֶׁלֶת דּוֹרוֹת

גַּם צִלִּי פֹּה יִחְיֶה, וְדוֹרִי לֹא יָמוּת…

וָאַדְבִּיק לְאַבְנֵי הַגָּזִית הַקָּרוֹת

אֶת יָדַי – וָאֵדַע: פֹּה אֲנִי לֹא גַלְמוּד.

וָאֶרְאָה: הַיָּדַיִם מְשַׁוְּעוֹת אֶל הַקִּיר

וְחוֹבְקוֹת בִּקְדֻשָּׁה אֶת אַבְנֵי הַגָּזִית.

הַיָּדַיִם בּוֹנוֹת בַּשְּׁלִישִׁית אֶת הָעִיר

וְתוֹמְכוֹת בְּכַפָּן אֶת אַבְנֵי־הֶעָתִיד.

תרצ"ו