א

לוי בן־אמיתי

נִתַּן לִי

לוי בן־אמיתי

נִתַּן לִי מֵאָשְׁרוֹ שֶׁל כָּל אָדָם:

עָמָל וְלֶחֶם. בֶּגֶד וּמָעוֹן,

מִדַּת-כָּבוֹד, רֵעוּת וְאַהֲבָה.

נִתַּן לִי מִיגוֹנוֹ שֶׁל הָאָדָם:

עָמָל וָצַעַר, אַכְזָבָה וּכְאֵב

וּבְכִי עֲלֵי בְּלוֹתוֹ שֶׁל הַפְּאֵר.

נִתַּן מִכֹּסֶף עַז שֶׁבָּאָדָם:

תַּקֵּן אֶת הַפָּגוּם מִבְּרֵאשִׁית,

שָׁקוֹד, שָׁקוֹד עַל הַשְּׁלֵמוּת עַד כְּלוֹת…

וְעוֹד נִתַּן חֲלִיל-מִלִּים בְּפִי:

הַנְעֵם בְּשִׁיר אֶת הֶעָגוּם מְאֹד,

נַגֵּן יְגוֹן חֶלְדֵּנוּ הַחוֹלֵף.

זֶמֶר עֲלוּמִים

לוי בן־אמיתי

קהלת יא, ח

זֶמֶר הֱעִירַנִּי,

זֶמֶר עֲלוּמִים:

קוֹל עַלְמָה וְעֶלֶם

בָּא בְּחַלּוֹנִי.

קוֹל עַלְמָה בּוֹקֵעַ

רָם כְּקוֹל חָלִיל –

יִלְפְּתוֹ קוֹל עֶלֶם

עַז בַּעֲלוּמִים.

זֶמֶר הֱעִירַנִּי.

לַיְלָה בִּמְעוֹנִי.

הַאֵלַי הַזֶּמֶר?

הֲשֶׁלִּי הַשִּׁיר?

וָאֶזְכֹּר הַחֹשֶׁךְ

כִּי הַרְבֵּה יִהְיֶה –

לֹא עוֹד יְעִירֵנִי

זֶמֶר עֲלוּמִים.

יֵבְךְ בִּי שִׁיר

לוי בן־אמיתי

יֵבְךְ בִּי שִׁיר שֶׁלֹּא הָרִיתִי,

זֶמֶר בִּי שֶׁלֹּא יֻלַּד;

הֲיִבֹּל – וְלֹא אָרִתִי,

הֲיִכְלֶה לְלֹא גִילַת?

מִקָּרוֹב פִּכְּתָה הָעַיִן

וְקָרָא לִי קוֹל בִּסְאוֹן.

גָּז – וְעַד אַפְסֵי שָׁמַיִם,

הָהּ, נַפְשִׁי יוֹצֵאת לָרֹן.

מִשְׁעוֹל הָעֶרֶב

לוי בן־אמיתי

עֲלֵי מִשְׁעוֹל-הָעֶרֶב,

בְּאוֹר וָצֵל מֻצְלָף,

הִנֵּה יִתַּם כָּל חֵפֶץ

בְּלֵב אֲשֶׁר נִכְסָף.

עִם זַיִת אֶתְרוֹעֵעַ

בְּחֹרֶשׁ יְשִׁישִׁים –

וַעֲנָוָה אֵדָעָה,

וְצַעַד חֲרִישִׁי.

כָּחֹל וְרָם פַּס שַׁחַק

מֵעַל אָמִיר יֶחֱזֶה:

בִּקְצֵה הַשְּׁבִיל – בַּשַּׁעַר –

יִתַּם דַּרְכִּי בָּזֶה.

אֱלֶגְיָה

לוי בן־אמיתי

וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה

וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים

קהלת יב ז

וְיָשׁוּב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ

כְּאָבָק מִתַּמֵּר עֲלֵי-אֹרַח –

וְנִפְנָה לִצְדָדִים בִּדְמָמָה.

וְיָשׁוּב הֶעָפָר אֶל הָאָרֶץ,

כְּמוֹ רֶגֶב נֻפַּץ אֱלֵי-תֶלֶם

וְכֻתַּת לַעֲפַר-אֲדָמָה.

וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל אֱלהַּ,

לְלֹא זְמַן וּמָקוֹם וּבֵית-חֹמֶר –

לַמֶּרְחָב עִם כּוֹכְבֵי-הַשָּׁבִיט.

וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל אֱלהַּ – –

רַק הַכֹּסֶף יָהֵל בְּאַלְמָוֶת,

רַק הָרֹן לֹא-יָסוּף עוֹלָמִית.

שְׁקִיעַת הַחַמָּה בִּצְפַת

לוי בן־אמיתי

לְכָה, דּוֹדִי, לִקְרַאת כַּלָּה…

רבי שׁלמה אַלקַבֵּץ

עֵין הַשֶּׁמֶשׁ נֶעֱצֶמֶת לִמְרַאשׁוֹת מֵירוֹן הָהָר.

הַרְרֵי גְלִילִים – הַרְחֵק שָׁם – נֶאְפְּדוּ בָּעֲרָפֶל.

הַיְקוּם יָרֹן לַכֹּסֶף, יְזִמֵּר לַדּוּמִיָּה –

וְעַזָּה נוֹשֶׁבֶת רוּחַ הַפְּסָגוֹת.

לְכָה, דּוֹדִי…

בַּבִּקְעָה פְּזוּרוֹת מִקֶּדֶם – אֵל מַצְּבוֹת קִבְרוֹתֵיכֶם.

עֲטוּרוֹת קוֹצֵי-תוֹחֶלֶת נִצָּבוֹת הֵן בַּמּוֹרָד –

וּסְבִיבָן מִגַּיְא וָגֶבַע, קְהַל קִטְּעִים וּפְתַלְתֻּלִּים.

מִשְׁעוֹלֵי הַכֶּסֶף מִתְמַשְּׁכִים לָרוֹם.

לְכָה, דּוֹדִי…

עֵין-זָהָב לָרֶכֶס. צְלָלִים שָׁטִים לַגֵּיאָיוֹת.

עֶרֶב – כָּל עֲצֵי הַזַּיִת קָמוּ הֶרָה לְהַעְפִּיל,

עֶרֶב – הִתְעַטֵּף הָעֵדָר בְּטַלִּית שֶׁל שְׁחֹר וָלֹבֶן

לַעֲלוֹת עָקֵב צַד הָרוֹעֶה הָרָם.

לְכָה, דּוֹדִי…

וְהַכֹּל אֶל-אָן מַגְבִּיהַּ, וְהַכֹּל אֶל-מָה נִכְסָף:

צֹאן וָזַיִת, צֵל וָרוּחַ, שְׁבִיל וָהָר וּמַצֵּבָה.

וּמֹאזְנֵי רָקִיעַ מַעֲלִים גַּלְגַּל הַלְּבָנָה

כְּנֶגֶד הַחַמָּה בִּשְׁקִיעָתָהּ.

לְכָה, דּוֹדִי…

ב

לוי בן־אמיתי

הַבַּיְתָה

לוי בן־אמיתי

אֲדָמָה עִם חֻפַּת-כּוֹכָבִים

וּכְפָרִי הַמֵּאִיר וּבֵיתִי,

צָהֳלַת הַיְלָדִים לִקְרָאתִי

בְּגִימֶל רָאשִׁים חֲבִיבִים.

בֵּיתִי, בְּאַפִּרְיוֹן שֶׁל עוֹלָם,

סָגַר מֵרוֹצִי אֶל-הַשָּׁוְא –

וּנְשִׁיקַת הָרַעְיָה עַל הַסַּף

חָתְמָה הַמַּעְגָּל, כִּי הֻשְׁלָם.

בֹּקֶר שַׁבָּת

לוי בן־אמיתי

שִׁיר לִי לְאֵם עַל מִרְפֶּסֶת בִּכְפָר,

שִׁיר לִבְנוֹתֶיהָ רֹאשָׁהּ מֵיטִיבוֹת.

יָד לַבָּנוֹת בְּמַסְרֵק וּמְזִיפָה

– זוֹ וְגַם זוֹ, מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל –

בִּפְסֹקֶת חוֹצוֹת שַׂעֲרָהּ הַגּוֹלֵשׁ,

מְשִׁי-הַשֵּׂעָר לְאִמָּן הַנָּאוָה.

שִׁיר לִי לְאֵם שֶׁבְּנוֹתֶיהָ בְּחֵן.

שִׁיר לִי לְבֹקֶר בְּלֹא עֲנָנָה,

שִׁיר לְשָׁמַיִם בִּתְכֵלֶת צֶחָה.

שֶׁמֶשׁ-שַׁבָּת מְצִיפָה בְּאוֹרָה

פּוֹאַנְצִיאָנָה מַרְחֶבֶת נוֹפָהּ,

קָזוּאֲרִינָה רָמָה – וּמְטַפֵּס,

גַּג וּתְרִיסִים וְיוֹנִים מַמְרִיאוֹת.

שִׁיר לִי לְבֹקֶר-שַׁבָּת כִּי הוּא טוֹב.

תְּמָרָה

לוי בן־אמיתי

לְאוֹר חַמָּה וּתְכֹל-רָקִיעַ,

כְּקֶסֶם פָּנַסִּים בָּרוֹם,

תְּמָרָה הָאֶשְׁכֹּלוֹת תַּגְבִּיהַּ

בְּלַהַט אֹדֶם וְכָתֹם.

מִגְדָּל וּבַיִת, אִישׁ וָיֶלֶד,

צִפּוֹר וָדֶשֶׁא וּדְבוֹרָה

לְכֶשֶׁף-חֹרֶשׁ, פֶּלֶא-חֶלֶד,

הִתְקוֹשְׁשׁוּ בַּחֲבוּרָה.

וְעֶלֶם שָׁם בִּצְלִיל וָאֹמֶר

שָׁר שִׁיר-לוּלְיָן מִמְּרוֹמָיו:

"אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְּתֹמֶר

וְאֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו".

שֵׁמוֹת

לוי בן־אמיתי

וַנִּקְרָא לָהֶם שֵׁמוֹת:

יוּבָל, מִיכַל וַחֲמוּטַל.

פֶּלֶג נְהָרוֹת – יוּבָל,

נַחַל הֶהָרִים – מִיכַל,

טַל חָמוּד – זוֹ חֲמוּטַל.

לַחַן אֹהֶל לְיוּבָל,

חֵן-קְדוּמִים נוֹשֵׂאת מִיכַל,

רָז מַלְכוּת לַחֲמוּטַל.

גּוֹאֲלֵנוּ מִכָּל רָע

יְבָרְכֵם בְּיִשְׂרָאֵל.

חֲלוֹם

לוי בן־אמיתי

מַשֶּׁהוּ חָלַמְתִּי.

מִישֶׁהוּ בָּכָה בִּי

בְּאֵימָה גְדוֹלָה מְאֹד.

הַהָרְאֵיתִי בַּבָּאוֹת?

הֲפָעַם בִּי קוֹל-עָבָר?

לֹא יָבִין רוּחִי דָבַָר.

– – אַתְּ שֶׁעוֹרַרְתִּנִי,

רַעְיָתִי הָעֲנֻגָּה:

מַחְמַדֵּינוּ פֹּה בַּבַּיִת –

הֲבָלִים בִּעוּת הַמַּיִט:

הַכְּפָר נָטוּעַ עַל תִּלּוֹ

וְיָרֵחַ בְּהִלּוֹ.

לֵילִית

לוי בן־אמיתי

לֹא שְׁבִיל

נִדְרַס

אָפֹר –

כִּי אִם מֵיתָר שֶׁל אוֹר

אֶל אֶרֶץ-הַיָּרֵחַ-הָעוֹלֶה.

וְלֹא אוֹרוֹת בָּתֵּי-הַכְּפָר

בְּרֹאשׁ הָהָר כְּנֶגֶד –

כִּי כּוֹכָבִים

יָרְדוּ

עַל אַדְמַת-הָהָר לָשֶׁבֶת.

הָרִים מְעֻלָּפִים בְּהִנּוּמָה רוֹטֶטֶת

יָזוּעוּ,

יַעַקְרוּ-עַצְמָם-לָלֶכֶת.

וּפֶרַח זוּטָא, בֶּן גִּנַּת הַצְּרִיף,

אֶל עַל

פָּרַח, גָּבַהּ וּמְסוֹכֵךְ

עַל גַּג שְׁכֵנוֹ הַדָּל.

קוֹל מַיִם נִגָּרִים:

מְמַלְלִים,

מְמַלְמְלִים,

מְהַמְהֲמִים

וּמְלַמְלְמִים בַּגָּיְא.

וּבְהִנָּתֵן

הָאוֹת:

תִּזְמוּר הַצִּרְצְרִים

לִצְלִיל חַרְגֹּל.

מְלא הַלַּיְלָה – נוֹקְטוּרְן שֶׁל חֲצוֹת…

וְאִם לִבִּי יָגַע

– לֵב תָּם מִנְּעוּרָיו –

עַד קֵץ-יָמַי דְבָרָם פֹּה לֹא אֵדַע.

בְּרִיאַת הָאוֹר

לוי בן־אמיתי

בראשׁית א, ב – ה

תֹּהוּ, בֹּהוּ,

תְּהוֹם וָחֹשֶׁךְ,

רוּחַ-אֵל עַל

פְּנֵי הַמַּיִם:

“יְהִי אוֹר!”

יְהִי אוֹר!

כִּדְבַר הָרוּחַ.

מִן הָאַיִן

אֶל הַיֵּשׁ –

אוֹר יְהִי

כְּצַו הַכֹּחַ.

יְהִי אוֹר!

אוֹר יָפוּץ עַל

גָּלְמֵי חֹמֶר,

אוֹר בַּתֹּהוּ,

אוֹר לַתְּהוֹם.

תְּחוּם לָאוֹר

וּתְחוּם לַחֹשֶׁךְ.

עֵת לַיּוֹם

וְעֵת לַלָּיְלָה.

וַיְהִי עֶרֶב

וַיְהִי בֹקֶר –

אוֹר!

ג

לוי בן־אמיתי

הַקְדָּשָׁה

לוי בן־אמיתי

לקבוצה

פַּיְטָן נִצַּבְתִּי בְּחֶבֶר אַבִּירַיִךְ,

וְכָל שִׁירַי לָךְ אַהֲבָה מִלֵּלוּ;

מָקוֹם חָדְלוּ קוֹלוֹת מְאַהֲבַיִךְ –

אוֹתָךְ וּשְׁמֵךְ שִׁירַי רָמוֹת הִלֵּלוּ.

עֵת מְנַדִּים הוֹבִישׁוּ מְקַלְּסַיִךְ

וְעֵת בּוֹגְדִים אֶת אֲמִתֵּךְ חִלֵּלוּ –

פָּרָשׁ נוּגֶה עַל פָּרָשַׁת זְמַנַּיִךְ

בְּרָן כּוֹכְבֵי בָּקְרֵךְ שִׁירַי יָהֵלּוּ.

סְתָו

לוי בן־אמיתי

אוֹרִים מָה-רָפִים בִּבְדִידוּת וּבְרַחַק.

כּוֹכָב בֵּין עָבִים מְעִיבִים אֶת הַשַּׁחַק.

קוֹרֵא תַּרְנְגֹל וְשׁוֹנֶה בְּרָב-זַעַף –

וְגֶבֶר שָׁכֵן יַעֲנֶה לוֹ בְּרַהַב.

הָעֵמֶק בִּשְׁנָת, בְּיָוֵן וְשַׁלֶּכֶת;

לֹא-יֵשׁ עוֹד לְאָן – וְאֵין חֵפֶץ – לָלֶכֶת,

בָּעֹגֶם הַזֶּה עוֹד נוֹתַרְנוּ בַּדְּמִי:

אוֹרִים וְכוֹכָב, הַשֶּׂכְוִי וַאֲנִי.

קְבוּצָה בַּלַּיְלָה

לוי בן־אמיתי

עֲלָטָה וָשֶׁלֶו,

תַּרְדֵּמָה וָלָיְלָה.

אִילָנוֹת – עַד שֶַׁחַק,

כּוֹכָבִים – עַד עֵשֶׂב,

בֵּין סָמוּךְ וָרַחַק,

בֵּין חָזוֹן וָמֶמֶשׁ

הַתְּחוּמִים בָּטֵלוּ.

וּמֻצָּב מֵאֶמֶשׁ

– וְרֹאשׁוֹ שָׁמַיְמָה –

הַסֻּלָּם עַל אָרֶץ.

עֲלָטָה וָלַיִל,

תַּרְדֵּמָה וָשֶׁלֶו,

וּפְרָזוֹן יוֹשֶׁבֶת

הַקְּבוּצָה בָּאֶלֶף;

שׁוּעָלִים בַּכֶּרֶם

מְחַבְּלִים בָּעֶלֶט,

וְנָטוּי הַבַּיִת

תִּמְהוֹנִי בַּחֶלֶד…

הוֹ, יְגִיעֵי-מַעַשׂ,

נָא, הַחְלִיפוּ כֹּחַ!

עוּרוּ, עוּרוּ, עוֹרְרוּ

לְבַבְכֶם מֵרֶדֶם!

לְמִפְתַּן בֵּיתֵנוּ

עוֹד מֻצָּב כְּקֶדֶם

הַסֻּלָּם עַל אָרֶץ,

וְרֹאשׁוֹ – שְׁמֵי-מַעַל.

הַיּוֹרֵד – יֵרֵד לו,

הָעוֹלֶה – וְיָעַל!

בָּרַכֶּבֶת לִירוּשָׁלַיִם

לוי בן־אמיתי

הַר גּוֹלֵשׁ אֶל גַּיְא,

גַּיְא מַעְפִּיל הָהָרָה.

אֹרַח – כַּשְׁפִיפוֹן –

בּוֹאֲכָה הַשַּׁעְרָה.

הָרָמָה דוֹהֶרֶת

לְמֶרְחַקֵּי תֵּבֵל –

וּבְרֹאשָׁהּ זוֹהֶרֶת

אֲרִיאֵל.

עַרְפִלֵּי שָׁרָב,

הַרְרֵי הַטֶּרֶשׁ.

מַדְרֵגוֹת בְּצֵל

אֳרָנִים וָאֶרֶז.

נֶגְדְּךָ – הַהֵלֶךְ –

הַחוֹמָה, הַחֵל,

מִגְדְּלֵי הַמֶּלֶךְ,

אֲרִיאֵל.

מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים –

לַגְּבָעוֹת הָאֵלֶּה;

שִׁיר לַשּׁוּלַמִּית –

מֵחַגְוֵי הַסֶּלַע;

עֹגֶם הַקֹּהֶלֶת

רָן מֵרֹאשׁ שֶׁל תֵּל;

זו קִרְיַת תּוֹחֶלֶת

אֲרִיאֵל.

אוֹרוֹת יְרוּשָׁלַיִם

לוי בן־אמיתי

א

מָרוֹם, מִכֶּתֶף הָר, מְהַבְהֲבִים

אוֹרוֹת יְרוּשָׁלַיִם.

נֹכַח שָׁמַיִם וְהָרִים וָגַיְא –

אוֹרוֹת יְרוּשָׁלַיִם.

חָוְרוּ כּוֹכְבֵי הָאֹפֶק הַתָּכֹל,

יָרֵחַ אֶת אוֹרוֹ הִצְנִיעַ דֹּם

מוּל אוֹר יְרוּשָלַיִם.

בַּחֹרֶשׁ רֵיחַ אֹרֶן רַעֲנָן,

צִנַּת הָרִים, הַגַּיְא בַּעֲרָפֶל –

וְאוֹר יְרוּשָׁלַיִם.

ב

יַד-אֱלֹהִים עַל אֵלֶּה הֶהָרִים

הִנִּיחָה חֹפֶן-כּוֹכָבִים לוֹהֵט –

אוֹרוֹת יְרוּשָׁלַיִם.

אֶפְתַּח עֵינַי לָאוֹר, לֵאוֹר בְּאוֹר

אוֹרוֹת יְרוּשָׁלַיִם.

וּמְאוֹר עֵינַי אֶתֵּן, מַתָּת דַּלָּה,

בְּאוֹר יְרוּשָׁלַיִם.

כָּל עוֹד יָהֵל יָרֵחַ וְכוֹכָב –

אוֹר לִירוּשָלַיִם.

ג

מָרוֹם, מִכֶּתֶף הָר, מְהַבְהֲבִים

אוֹרוֹת יְרוּשָׁלַיִם.

הֲמִכִּנְּרוֹת לִי טֶנֶא בִּכּוּרִים,

אִם לֹא שָׂמַחְתִּי בְּאוֹמְרִים: נֵלֵךְ

לְאוֹר יְרוּשָלַיִם?

אִם לֹא נִצַּבְתִּי בְּחֶבֶר לְוִיִים

בְּשִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶל הַהֵיכָל –

אוֹר יְרוּשָׁלַיִם?

אִם לֹא גוּפִי וְכָל חֶלְדִּי – חֲלוֹם,

וּלְקֵץ יָמִים אָשׁוּב וְאֶחֱזֶה

בְּאוֹר יְרוּשָׁלַיִם?

מָרוֹם, מִכֶּתֶף הָר, מְהַבְהֲבִים

אוֹרוֹת יְרוּשָׁלַיִם…

אָהֳלִיבָה

לוי בן־אמיתי

¹

דֶּרֶך אֵלַיִךְ רָמָה בֶּהָרִים.

כּסֶף-תָּמִיד הוּא פָּנַיִךְ רְאוֹת.

כִּי אֶשְׁאֲלָה מוּל הָרִים, גֵּיאָיוֹת;

– "חֵל וְחוֹמוֹת לִי, יַמִּים וּגְבוּלוֹת –

אָהֳלִיבָה הַמַּסְתֶּרֶת פָּנִים,

אָהֳלִיבָה, מַה מַּשְׂאֵת לָךְ אָרִים?"

– "חֶרֶב גָּלְיַת, כִּנּוֹרוֹ שֶׁל אָבִי,

כֶּתֶר שֶׁל כֶּסֶף מֵאֹהֶל דָּוִד!"