אֲדָמָה עִם חֻפַּת-כּוֹכָבִים

וּכְפָרִי הַמֵּאִיר וּבֵיתִי,

צָהֳלַת הַיְלָדִים לִקְרָאתִי

בְּגִימֶל רָאשִׁים חֲבִיבִים.

בֵּיתִי, בְּאַפִּרְיוֹן שֶׁל עוֹלָם,

סָגַר מֵרוֹצִי אֶל-הַשָּׁוְא –

וּנְשִׁיקַת הָרַעְיָה עַל הַסַּף

חָתְמָה הַמַּעְגָּל, כִּי הֻשְׁלָם.

שִׁיר לִי לְאֵם עַל מִרְפֶּסֶת בִּכְפָר,

שִׁיר לִבְנוֹתֶיהָ רֹאשָׁהּ מֵיטִיבוֹת.

יָד לַבָּנוֹת בְּמַסְרֵק וּמְזִיפָה

– זוֹ וְגַם זוֹ, מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל –

בִּפְסֹקֶת חוֹצוֹת שַׂעֲרָהּ הַגּוֹלֵשׁ,

מְשִׁי-הַשֵּׂעָר לְאִמָּן הַנָּאוָה.

שִׁיר לִי לְאֵם שֶׁבְּנוֹתֶיהָ בְּחֵן.

שִׁיר לִי לְבֹקֶר בְּלֹא עֲנָנָה,

שִׁיר לְשָׁמַיִם בִּתְכֵלֶת צֶחָה.

שֶׁמֶשׁ-שַׁבָּת מְצִיפָה בְּאוֹרָה

פּוֹאַנְצִיאָנָה מַרְחֶבֶת נוֹפָהּ,

קָזוּאֲרִינָה רָמָה – וּמְטַפֵּס,

גַּג וּתְרִיסִים וְיוֹנִים מַמְרִיאוֹת.

שִׁיר לִי לְבֹקֶר-שַׁבָּת כִּי הוּא טוֹב.

לְאוֹר חַמָּה וּתְכֹל-רָקִיעַ,

כְּקֶסֶם פָּנַסִּים בָּרוֹם,

תְּמָרָה הָאֶשְׁכֹּלוֹת תַּגְבִּיהַּ

בְּלַהַט אֹדֶם וְכָתֹם.

מִגְדָּל וּבַיִת, אִישׁ וָיֶלֶד,

צִפּוֹר וָדֶשֶׁא וּדְבוֹרָה

לְכֶשֶׁף-חֹרֶשׁ, פֶּלֶא-חֶלֶד,

הִתְקוֹשְׁשׁוּ בַּחֲבוּרָה.

וְעֶלֶם שָׁם בִּצְלִיל וָאֹמֶר

שָׁר שִׁיר-לוּלְיָן מִמְּרוֹמָיו:

"אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְּתֹמֶר

וְאֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו".

וַנִּקְרָא לָהֶם שֵׁמוֹת:

יוּבָל, מִיכַל וַחֲמוּטַל.

פֶּלֶג נְהָרוֹת – יוּבָל,

נַחַל הֶהָרִים – מִיכַל,

טַל חָמוּד – זוֹ חֲמוּטַל.

לַחַן אֹהֶל לְיוּבָל,

חֵן-קְדוּמִים נוֹשֵׂאת מִיכַל,

רָז מַלְכוּת לַחֲמוּטַל.

גּוֹאֲלֵנוּ מִכָּל רָע

יְבָרְכֵם בְּיִשְׂרָאֵל.

מַשֶּׁהוּ חָלַמְתִּי.

מִישֶׁהוּ בָּכָה בִּי

בְּאֵימָה גְדוֹלָה מְאֹד.

הַהָרְאֵיתִי בַּבָּאוֹת?

הֲפָעַם בִּי קוֹל-עָבָר?

לֹא יָבִין רוּחִי דָבַָר.

– – אַתְּ שֶׁעוֹרַרְתִּנִי,

רַעְיָתִי הָעֲנֻגָּה:

מַחְמַדֵּינוּ פֹּה בַּבַּיִת –

הֲבָלִים בִּעוּת הַמַּיִט:

הַכְּפָר נָטוּעַ עַל תִּלּוֹ

וְיָרֵחַ בְּהִלּוֹ.

לֹא שְׁבִיל

נִדְרַס

אָפֹר –

כִּי אִם מֵיתָר שֶׁל אוֹר

אֶל אֶרֶץ-הַיָּרֵחַ-הָעוֹלֶה.

וְלֹא אוֹרוֹת בָּתֵּי-הַכְּפָר

בְּרֹאשׁ הָהָר כְּנֶגֶד –

כִּי כּוֹכָבִים

יָרְדוּ

עַל אַדְמַת-הָהָר לָשֶׁבֶת.

הָרִים מְעֻלָּפִים בְּהִנּוּמָה רוֹטֶטֶת

יָזוּעוּ,

יַעַקְרוּ-עַצְמָם-לָלֶכֶת.

וּפֶרַח זוּטָא, בֶּן גִּנַּת הַצְּרִיף,

אֶל עַל

פָּרַח, גָּבַהּ וּמְסוֹכֵךְ

עַל גַּג שְׁכֵנוֹ הַדָּל.

קוֹל מַיִם נִגָּרִים:

מְמַלְלִים,

מְמַלְמְלִים,

מְהַמְהֲמִים

וּמְלַמְלְמִים בַּגָּיְא.

וּבְהִנָּתֵן

הָאוֹת:

תִּזְמוּר הַצִּרְצְרִים

לִצְלִיל חַרְגֹּל.

מְלא הַלַּיְלָה – נוֹקְטוּרְן שֶׁל חֲצוֹת…

וְאִם לִבִּי יָגַע

– לֵב תָּם מִנְּעוּרָיו –

עַד קֵץ-יָמַי דְבָרָם פֹּה לֹא אֵדַע.

בראשׁית א, ב – ה

תֹּהוּ, בֹּהוּ,

תְּהוֹם וָחֹשֶׁךְ,

רוּחַ-אֵל עַל

פְּנֵי הַמַּיִם:

“יְהִי אוֹר!”

יְהִי אוֹר!

כִּדְבַר הָרוּחַ.

מִן הָאַיִן

אֶל הַיֵּשׁ –

אוֹר יְהִי

כְּצַו הַכֹּחַ.

יְהִי אוֹר!

אוֹר יָפוּץ עַל

גָּלְמֵי חֹמֶר,

אוֹר בַּתֹּהוּ,

אוֹר לַתְּהוֹם.

תְּחוּם לָאוֹר

וּתְחוּם לַחֹשֶׁךְ.

עֵת לַיּוֹם

וְעֵת לַלָּיְלָה.

וַיְהִי עֶרֶב

וַיְהִי בֹקֶר –

אוֹר!