מֶרוּח מַעֲרָב, הֵחֵלָה (הַחוֹמָה) – – וְעָבְרָה – – אֶל שַעַר הָאִסִּיים

(יוסף בן־מתתיהו: מלחמת היהוּדים ה, ד, ב)

מַעְלָה הַר־הַבַּיִת,

נֹגַהּ הַהֵיכָל, מְצֻפֶּה לוּחוֹת זָהָב,

בּוֹ הַמְּנוֹרָה וְהַשֻּׁלְחָן וְהַמִּזְבֵּח.

מַטָּה גֵיא קִדְרוֹן,

דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר עֵירֹם־עֶרְיָה

לַנֶּפֶשׁ הַצְּמֵאָה לֵאלֹהִים.

צִלְלֵי הַגַּיְא עוֹלִים בְּהַר זֵיתִים,

יוֹנֵי־הוֹרְדוֹס חָגוֹת עַל מֵי שִׁלֹּח,

תּוּגַת יָהּ בְּשַׁעַר־אִסִּיִּים.

כּבוּ הַמְּאוֹרוֹת,

בּוֹדֵד בְּמוֹעָדֶיךָ.

אָרַךְ אַחְרַי הַצֵּל,

פָּנַי אֶל מוּל אוֹרֶיךָ.

הִרְבֵּיתִי שְׁפֹךְ שִׂיחִי,

כְּמֹהַּ וּבְכוֹת.

שָׂא נָא לִדְבָרִי,

כִּי נְבוּכוֹתִי מְאֹד.

דַּבֵּר אֵלַי,

דַּבֵּר אַתָּה אֵלַי.

נִלְאוּ אָזְנַי מִשְּׁמֹעַ

קוֹל אֱנוֹשׁ,

כָּבְדוּ אָזְנַי מִשְּׁמֹעַ

הֲמוֹנוֹ.

מָלְאוּ אָזְנַי

דִּמְמָתְךָ.

דַּבֵּר אֵלַי,

דַּבַּר אֵלַי אַתָּה,

מֵעֵץ, מֵעֵשֶׂב, מִכּוֹכָב.

טוּרֵי שִׁירֶיךָ –

עֲקֵבוֹת בְּדֶרֶךְ הֶעָפָר

אֶל גִּבְעַת הַדְּמָמָה

עֲטוּרַת הַזֵּיתִים.

הַמְשׁוֹרֵר,

טֶרֶם חָלַף צִלְּךָ עַל שָׂדוֹת

לֹא נוֹדְעוּ לַבָּאִים עִקְבוֹתֶיךָ.

וּבִרְבוֹת הַיָּמִים,

בִּרְבוֹת הַיָּמִים,

הָרוּחוֹת תְּכַסֶּינָה כֻּלָּהַם

עָפָר וְשִׁכְחָה –

הָעֲנָווֹת בַּמִּלִּים.

אִילָן הִצַּבְתִּי עִם בֵּיתִּי

מַחְסֶה לְשֻׁלְחָנִי

מִזֻּלּוּת הַשֶּׁמֶשׁ הַיָּהִיר,

מִלְּזוּת יוֹמוֹ.

עֵת לַיְלָה עִם אִילָן בָּאֵלֶם,

לְחַלּוֹנִי יַשְׁקִיפוּ פֶּתַע

פְּנֵי חֲצוֹת –

הַנֵּר, הַצֵּל וְאוֹתִיּוֹת־הַכְּתָב

קוֹל עָלֶה יְבַעֲתֵם.

(צוואוֹת השבטים, לוי, ב)

אֶת מִשְׁפְּחוֹת־אָדָם בָּאָרֶץ

עָצְבוּ עֵינַי רְאוֹת;

עַל מִגְדָּלִים רָמִים – הָרֶשַׁע

חַטָּאת בָּנְתָה חוֹמוֹת.

מֵאוֹר עֶליוֹן צָמְחָה הַנֶּפֶשׁ,

לָהּ אֵין בְּלָיָה בְּמוֹת.

לוּ הִיא בִּלְבַד תְּהִי לִי

שַׂדֶה וְכֶרֶם וּתְבוּאוֹת.