אַךְ גְּמוּל מַעֲלָלָיו הָרָעִים (שֶׁל אֲרִיסְטוֹבּוּלוֹס

לְאִמּוֹ וּלְאֶחָיו הִשִּׂיג אֶת אָחִיו אַנְטִיגוֹנוֹס, אֲשֶׁר

אוֹתוֹ אָהַב מְאֹד — — וְאִישׁ אֶחָד וּשְׁמוֹ יְהוּדָה

מִמִּשְׁפַּחַת הָאִסִּיִּים מֵעוֹלָם לֹא נִכְשַׁל וְלֹא

שִׁקֵּר בְּהַגִּידוֹ אֶת הָאוֹתוֹת

(יוסף בן-מתתיהו: מלחמת היהודים א, ג, ב-ה)

לַ’בִּירָה' לִפְקֹד הַמֶּלֶךְ

אֲרִיסְטוֹבּוּלוֹס בָּאִים

— בְּחָלְיוֹ וּסְעֹד הָעֶרֶשׂ —

אוֹהֲבִים וּמְשַׂנְאִים:

— "בָּא אָחִיךָ אַנְטִיגוֹנוֹס,

נִצָּחוֹן חֵילוֹ עָטוּר.

וְהָעָם הָרַב מֵרִיעַ

לְכוֹבֵשׁ נַחְלַת יְטוּר."

— "לְהַעְתִּיר עַל שְׁלוֹם הַמֶּלֶךְ

בָּא אָחִיךָ בֵּית הַדְּבִיר.

נֶאֱמָן מְאֹד אֵלֶיךָ

לֵב אָחִיךָ הַצָּעִיר."

אֶת אָחִיו אָהַב הַמֶּלֶךְ

יֶתֶר מֵאֶחָיו בַּבּוֹר.

אֲרִיסְטוֹבּוּלוֹס בַּסֵּתֶר

עַל שׁוֹמְרָיו צִוָּה לֵאמֹר:

"אַנְשֵׁי חַיִל הַעֲמִידוּ

בִּמְחִלַּת מִגְדַּל שַׁרְשׁוֹן —

וְיֻכֶּה בְּאַף הַחֶרֶב

כָּל הַבָּא חָבוּשׁ שִׁרְיוֹן."

וּלְאָחִיו, אֶל אַנְטִיגוֹנוֹס,

רָץ צִוָּה מֵהָאַרְמוֹן:

"פְּקֹד אָחִיךָ אֶת הַמֶּלֶךְ

לְלֹא חֶרֶב וְשִׁרְיוֹן."

אַךְ הַמַּלְכָּה שִׁנְּתָה בְּמַעַל

צַו הַמֶּלֶךְ בְּאָמְרָהּ:

"בַּהֲדַר שִׁרְיוֹן וָחֶרֶב,

כֹּה תָּבוֹא אֶל ‘הַבִּירָה’."

*

לְרַגְלֵי אִסִּי יָשָׁבוּ

תַּלְמִידֵי לִשְׁכַּת-חֲשַׁאי —

בַּעֲבֹר אֶת הַר הַבַּיִת

אַנְטִיגוֹנוֹס חַשְׁמוֹנַאי.

יְהוּדָה לָאַט דְּבָרֵהוּ:

"שֶׁמֶשׁ נָע לְבִזְיוֹנִי.

הָאֱמֶת מִפִּי נִכְרָתָה.

וְרֵיקָם שָׁב חֲזוֹנִי.

אַנְטִיגוֹנוֹס חַי עוֹדֶנּוּ…

וּלְהַיּוֹם דְּבַר הֶחָזוֹן,

גְּזַר-מוֹתוֹ לַיּוֹם שָׁמַעְתִּי

וּמְקוֹמוֹ — מִגְדַּל שַׁרְשׁוֹן.

וּמִגְדַּל שַׁרְשׁוֹן רָחוֹק הוּא

רִיס כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת לַיָּם…"

שַׂרְעַפֵּי זָקֵן נָבוֹכוּ,

הָאִסִּי בָּהָר נָדַם.

מִגְדְּלֵי שַׁרְשׁוֹן יֵשׁ שְׁנַיִם:

בַּ’בִּירָה' וּלְחוֹף הַיָּם…

וּמְהֵרָה עַל הַר הַבַּיִת

הַשְּׁמוּעָה נָפְלָה בָּעָם.

הָיָה שָׁם זָקֵן אֶחָד, וִיהוּדָה בֶּן-גְּדִידָא שְׁמוֹ

(ת' בבלי, קידושין סו, א)

בְּשׁוּב יַנַּאי מִכַּלְקִיס,

כּוֹבֵשׁ שִׁשִּׁים עָרִים —

עָרַךְ מִשְׁתֵּה-הַמֶּלֶךְ,

קָרָא גְדוֹלֵי שָׂרִים,

קָרָא חַכְמֵי הַפֵּשֶׁר

וּבָאוּ הַקְּרוּאִים.

וּבַמִּשְׁתֶּה — הַמֶּלֶךְ

לַעֲבָדָיו אָמַר:

"הַמַּלּוּחִים הַגִּישׁוּ,

לְזֵכֶר עִשְׂבֵי-בָּר,

שֶׁאֲבוֹתַי אָכָלוּ

עֵת אֲסָפָם מִדְבָּר".

הִקְרִיבוּ צֶמַח-עֹנִי

עַל שֻׁלְחֲנוֹת זָהָב.

וַיָּקָם בֶּן-גְּדִידָא

וְכֹה אָמַר הַשָּׂב —

שָׁמַע דְּבָרוֹ הַמֶּלֶךְ,

קְרוּאִים בְּקֶשֶׁב-רַב:

"הַמַּלּוּחִים אָכַלְנוּ

עִם אָבִיךָ חַשְׁמוֹנַאי —

הֲלֹא קָרֵב הַחֶסֶד,

יוֹמוֹ שֶׁל בֶּן-יִשַּׁי.

דָּמִים מָלְאוּ יָדֶיךָ

וְחֵיל זָרִים, יַנַּאי.

כֹּהֵן-גָּדוֹל וָמֶלֶךְ,

אֶחָד — וְאֵין לוֹ אָח.

מַלְכוּת לְךָ וָכֶתֶר —

הַכְּהֻנָּה הַנַּח.

נָאֶה לָבוֹא בַּקֹּדֶשׁ

לְבֶן-צָדוֹק — לֹא לָךְ!"

נִצָּב מוֹרֵה-הַצֶּדֶק

מוּל מֶלֶךְ וְכֹהֵן.

כְּפִיר-חָרוֹן הַמֶּלֶךְ

קָם וַיִּזְעַק: “רָמְסֵם!”

וַיִּבָּדְלוּ בְּזַעַם

וּבַיָּמִים הָהֵם.

וַיְהִי בְּיוֹם הַמִּלְחָמָה וַיִּמְצְאוּ אֶת חוֹנִי נֶחְבָּא

(ספר יוסיפון, לז)

כְּשֶׁצָּרוּ זֶה עַל זֶה

הָאַחִים חַשְׁמוֹנָאִים —

הוֹרְקָנוֹס הָיָה בַּחוּץ,

אֲרִיסְטוֹבּוּלוֹס — בִּפְנִים.

אֵלֶּה בְּקֻפָּה כָּל יוֹם

דִּינָרִים מְשַׁלְשְׁלִים,

אֵלֶּה לַמִּקְדָּשׁ כָּל יוֹם

מַעֲלִים לָהֶם תְּמִידִים.

יוֹם כָּלוּ הַצֹּאן מֵעִיר

הֶעֱלוּ לָהֶם חֲזִיר.

מִמַּחֲנֵהוּ הוֹרְקָנוֹס

— יוֹם מָצוֹר וּמִלְחָמָה —

לַמִּדְבָּר שָׁלַח — אֵי הוּא,

חוֹנִי הַמְעַגֵּל, נֶחְבָּא.

הוֹלִיכוּהוּ שַׁעַר עִיר,

הִקִּיפוּהוּ כְּחוֹמָה

וַיָאִיצוּ בַּצַּדִּיק

הַשָּׁרִים, חֵיל יְהוּדָה:

"רְצוֹנְךָ עוֹשֶׂה הָאֵל,

אֲרִיסְטוֹבּוּלוֹס קַלֵּל!"

הֶחָסִיד כַּפָּיו פָּרַשׂ:

"רִבּוֹנוֹ שֶׁל הָעוֹלָם!

שָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם עָלַי,

סוֹבְבוּנִי בְּחֵילָם.

הַצָּרִים וְהַנְּצוּרִים

לֹא בָּנֶיךָ הֵם כֻּלָּם?

לֹא אֶקֹּב, אָאֹר — וְאַל

תֵּעָנֶה בְּקַלְּלָם."

אַךְ הִשְׁמִיעַ הַדְּבָרִים —

רְגָמוּהוּ אֲבָנִים.

שָׁם נָפַל צִלּוֹ שֶׁל עוֹף,

נֶשֶׁר רוֹמִי בָּא בִּיעָף.

וְכַאֲשֶׁר מַלְכוּתוֹ (שֶׁל הוֹרְדוֹס) נָכוֹנָה בְּיָדוֹ,

נִזְכַּר בָּאִישׁ מְנַחֵם

(יוסף בן-מתתיהו: קדמוניות טו, י, ה)

"אֶת הָאִסִּי — אֶת מְנַחֵם — אֵַלי הָבִיאוּ,

שֶׁהַבְּרִיּוֹת עָלָיו אוֹמְרִים נָבִיא הוּא".

מִשַּׁעַר-אִסִּיִּים, בּוֹאֲכָה יָם-הַמֶּלַח,

מֵהַסֻּכּוֹת הוּבָא אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ.

"יָמִים מֵאָז…עָבַרְתִּי עַל פָּנֶיךָ נַעַר,

דָּבָר גָּלִיתָ לִי בִּמְבוֹא הַשַּׁעַר:

'עָתִיד אַתָּה עַל יְרוּשְׁלֵם לִמְלֹךְ בְּאשֶׁר —

וְיִצְרֵי-לֵב רָעִים יַטּוּךָ חשֶׁךְ.

כִּנְטוֹת חַיֶּיךָ אֶל קִצָּם — וְכִי נוֹאַלְתָּ —

הָאֱלֹהִים יִפְקֹד אֲשֶׁר עִוַּלְתָּ!'.

מַה, מְנַחֵם, שְׁנוֹתַי עַל כֵּס-מַלְכוּת נוֹעָדוּ?

אִם רַב וְאִם מְעַט לְךָ הֻגָּדוּ —

אַתָּה, שֶׁמֵּרֵאשִׁית אַחְרִית אֱמֶת חָזִיתָ,

אֱמֹר בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁרָאִיתָ.

הָאֵל לְךָ נָתַן הַנִּסְתָּרוֹת לָדַעַת,

אָרְחוֹ וּמוּסָרוֹ בִּקַּשְׁתָּ טַעַת —

אֵיטִיב עִמְּךָ וְעִם עֲדַת אִסִּים אַחֶיךָ.

בְּרֹב שָׁלוֹם לַשַּׁעַר אֲשַׁלְּחֶךָ".

לְמַעֲנֶה צִפָּה הַמֶּלֶךְ — כֵּן סָבַר לוֹ —

אַךְ מְנַחֵם הֶחֱשָׁה וְלֹא דָבָר לוֹ.

שְׁנוֹת מַלְכוּתוֹ מָנָה בְּפִיהוּ הוֹרְדוּס: "עֶשֶׂר,

עֶשְׂרִים, שְׁלשִׁים…שְׁלשִׁים? הֲזֶה הַפֵּשֶׁר?"

אַךְ מְנַחֵם הֶחֱרִישׁ צֵאתוֹ אֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ

אֶל שַׁעַר-אִסִּיִּים בּוֹאֲכָה יָם-הַמֶּלַח.

בְּעוֹד זֶה אוֹמֵר בְּכֹה וְזֶה בְּכֹה — הִגִּיד שִׁמְעוֹן

מִמִּשְׁפַּחַת הָאִסִּיִּים:

(יוסף בן-מתתיהו: מלחמת היהודים ב, ז ג)

הָאַרְמוֹנָה עִיר יְרֵחוֹ,

אַרְכֵלָאוֹס הַנָּשִׂיא,

מַה מְּנַחֲשִׁים הִבְהַלְתָּ? —

כַּשְׂדַּיִּים וְאִישׁ אִסִּי.

בִּעוּתִים יְבַהֲלוּךָ

וּמָגוֹר סְבִיבְךָ, אֶתְּנַרְךְ.

יִרְדָּפְךָ מִקְדָּשׁ גֵּיא-טֶבַח;

חֵטְא גְּלָפִירָה, אֵשֶׁת-אָח.

עֶשֶׂר שִׁבֳּלִים רָאִיתָ

וּבַגַּיְא אוֹכְלָן הַשּׁוֹר —

אוֹת לַחֲלִיפוֹת עִתֶּיךָ,

רִדְתְּךָ אֱלֵי הַבּוֹר.

עֶשֶׂר שְׁנוֹת מַלְכוּת בֶּן-הוֹרְדוֹס

הַשְּׁוָרִים מְלַחֲכִים.

עֶשֶׂר שְׁנוֹת גָּלוּת נָכוֹנוּ,

בָּהּ יָמֶיךָ דּוֹעֲכִים.

עִם אָרְחוֹת יַמִּים לְרוֹמִי

קֶצֶף אֵל עָלֶיךָ, שַׂר.

לַמּוֹעֵד יָמִים עֲשֶׂרֶת

לֶכְתְּךָ אֶל הַקֵּיסָר.

וְכֹה אָרְכָה הַמִּלְחָמָה עַד הַנֶּשֶׁף, וַאֲלָפִים

מִן הַיְּהוּדִים נָפְלוּ בַּחֶרֶב, וּבֵינֵיהֶם שְׁנֵי שָׂרֵי-הַצָּבָא

יוֹחָנָן (הָאִסִּי) וְשִׁילָא (הַבַּבְלִי)

(יוסף בן-מתתיהו: מלחמת היהודים ג, ב, ב)

אַשְׁקְלוֹן הַנָּכְרִיָּה.

לְרַגְלֵי חוֹמַת הָעִיר

שָׁם מוּטָל עִם חֲלָלִים

יוֹחָנָן שַׂר-הַצָּבָא.

בֶּעָפָר שְׂעַר רֹאשׁוֹ,

הֶאְדִּים בִּגְדּוֹ לָבָן,

עֲצוּמוֹת עֵינֵי גִבּוֹר,

אֲנָחָה קַלָּה בְּפִיו.

אֵי הֲמוֹן חֵילוֹ נָפוֹץ?

בַּחוֹלוֹת וּבַשְׁפֵלָה

דַּהֲרוֹת רוֹכְבִים רְדָפוּם,

רַמָּחֵי הָרוֹמִיִּים.

*

…חֲצוֹצְרוֹת-מִקְרָא יָרִיעוּ,

כֹּהֲנִים שִׁשָּׁה תּוֹקְעִים:

הֵאָסְפוּ שָׂרִים וָחַיִל

עִם גּוֹלַת מִדְבָּר בְּנֵי-אוֹר.

חֲצוֹצְרוֹת מִקְשָׁה מִכֶּסֶף

קוֹל שָׁטוּחַ-מְרֻדָּד:

הֵעָרְכוּ דִגְלֵי-בֵּינַיִם,

יְהוּדָה וּבִנְיָמִין.

חֲצוֹצְרוֹת תְּרוּעָה יָרִיעוּ

חַד גָּבוֹהַּ וְטָרִיד:

הַנַּחְשִׁיר בְּחֵיל בְּלִיַּעַל

עַד כְּלוֹתוֹ לְעוֹלָמִים.

שְׁנֵי דְגָלִים, אַנְשֵׁי הַקֶּלַע,

רֹאשׁ יֵצְאוּ מִמַּעְמָדָם —

וְשִׁבְעָה קְלָעִים יָטִילוּ

וְיָשׁוּבוּ לִמְקוֹמָם.

וּדְגָלִים שְׁלשָׁה יָבוֹאוּ

אַחְרֵיהֶם בֵּין מַעְרָכוֹת —

וּזְרָקוֹת שִׁבְעָה יָטִילוּ

וְיָשׁוּבוּ לִמְקוֹמָם.

מַחְזִיקֵי מָגֵן וָרֹמַח,

חֵיל מַעַרְכוֹת-פָּנִים,

פָּרָשִׁים מְלֻמְּדֵי-רֶכֶב

עַל סוּסִים קַלִּים רוֹכְבִים.

כֹּהֲנִים שִׁשָּׁה יָרִיעוּ

חֲצוֹצְרוֹת-הַמְאָרֵב.

קוֹל הַשּׁוֹפָרוֹת יָחִישׁוּ

עִם שִׁבְעָה בְּנֵי-לְוִיִּים:

הַכּוֹשְׁלִים — לִגְבוּרַת-פֶּלֶא.

רוּמָה, רוּמָה אֵל אֵלִים.

צְבָא-רוּחָיו עִם צְעָדֵינוּ,

פָּרָשֵׁינוּ — עֲנָנִים.

חֲצוֹצְרוֹת-מִרְדָּף יָרִיעוּ,

הַכֹּהֵן הָרֹאשׁ יִקְרָא:

קוּמָה הַגִּבּוֹר בַּשַּׁעַר,

קוּמָה, קוּמָה אִישׁ כָּבוֹד…

*

יוֹחָנָן שַׂר-הַצָּבָא

בֶּעָפָר שְׂעַר רֹאשׁוֹ,

עֲצוּמוֹת עֵינֵי גִבּוֹר

אֶל הַשֶּׁמֶשׁ אָץ לָבוֹא.

אַרְבַּע שָׁנִים לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה — — בָּא אִכָּר

הֶדְיוֹט אֶחָד וּשְׁמוֹ יֵשׁוּעַ בֶּן חָנָן אֶל הָעִיר

לְמוֹעֵד הֶחָג — — וְהֵחֵל פִּתְאֹם לִקְרֹא בְּקוֹל רָם

(יוסף בן-מתתיהו: מלחמת היהודים ו, ה, ג)

"קוֹל מִזְרָח, קוֹל מַעֲרָב,

עַל חֶמְדַּת-עֵינַיִם.

אוֹי לָעָם וְלַהֵיכָל,

הוֹי, יְרוּשָׁלַיִם!"

בַּשְׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת

קוֹל יוֹמָם וָלַיִל,

קוֹל בְּשַׁעֲרֵי חוֹמוֹת:

“הוֹ, יְרוּשָׁלַיִם!”

עַם-הָאָרֶץ, אוֹ אִסִּי,

הַחוֹזֶה מֵאַיִן?

מִי קוֹרֵא בַּשְׁעָרִים

וַי לִירוּשָׁלַיִם?

דָּשׁוּ בַּשּׁוֹטִים גֵּווֹ

שׁוֹעַ וְאִישׁ-חַיִל,

וְאַחַר דְּמָמָה — הַנְּהִי:

“אִי, יְרוּשָׁלַיִם!”

לֹא בֵּרַךְ נוֹתְנֵי לַחְמוֹ —

פַּת, דְּבֵלָה וָמַיִם.

לֹא אָלָה מַכַּיו-כִּי הִי:

“הוֹי, יְרוּשָׁלַיִם!”

שֶׁבַע בָּהּ שָׁנִים הִלֵּךְ

קוֹל יוֹמָם וָלַיִל.

לִשְׁעָרֶיהָ בָּא מָצוֹר,

הָהּ, יְרוּשָׁלַיִם.

אֶבֶן-קֶלַע לַחוֹמָה

וּבַרְזֶל-הָאַיִל.

עַל שִׂפְתֵי חוֹזֶה אִלֵּם:

“הוֹי, יְרוּשָׁלַיִם!”

חֲנָנִי בַּר שִׁמְעוֹן מִן שִׁמְעָה

(כתובת על אוסטרקון במצדה)

שָׁמְרוּ מִצְוַת אָבוֹת

בְּנֵי-יוֹנָדָב:

לֹא כֶּרֶם וְשָׂדוֹת

לְבֵית-רֵכָב,

וְיַיִן לֹא שָׁתוּ

קֵינֵי חַמַּת,

וְאֹהָלִים נָטוּ

מִדְבַּר עֲרָד;

נָשְׂאוּ עֲצֵי מוֹעֵד

לְעִיר-דָּוִד —

וְלֹא הוּפְרָה מַשְׂאֵת

וְאֵשׁ תָּמִיד.

מֵאָהֳלֵי שִׁמְעָה,

מִדְבַּר עֲרָד,

לֵיל פֶּסַח בִּמְצָדָה

אֶחָד שָׂרַד.

הוּא אַחֲרוֹן קֵינִים

עַל כֵּף שָׁאַר —

וְאֵי דְבַר-אֱלֹהִים

אֲשֶׁר אָמַר,

כִּי אִישׁ לֹא יִכָּרֵת

לְיוֹנָדָב

כָּל-הַיָּמִים עוֹמֵד

הוּא לְפָנָיו.

מַכְוָר, הֵרוֹדִיּוֹן,

עַבְדֵי רוֹמִים —

אַךְ לִמְצָדָה אָדוֹן

רַק אֱלֹהִים.

מֵאָהֳלֵי שִׁמְעָה,

מִדְבַּר עֲרָד,

לֵיל פֶּסַח בִּמְצָדָה

אֶחָד שָׂרַד,

אֲשֶׁר בַּגּוֹרָלוֹת

הָאַחֲרוֹן

וְהוּא מַצִּית — כִּכְלוֹת… —

פִּנּוֹת אַרְמוֹן.

שְׁמוֹ עַל אוֹסְטְרָקוֹן

וְעִם מֵתִים:

חֲנָנִי בַּר שִׁמְעוֹן,

מִן שִׁמְעָתִים.