שְׁתֵּי אֲהָבוֹת הֵן הָיוּ:

הָאַחַת לַיֹּפִי הַשָּׁמַיְמִי,

וְהָאַחַת לַיֹּפִי הָאַרְצִי –

וְאֵין קִנְאָה בֵּינֵיהֶן.

אֲהָהּ, כִּי בַּת־הָאָרֶץ

יָפְיָהּ חָמַק כַּצֵּל.

וְאַתְּ בַּת־שָׁמַיִם,

שֶׁאֵין בָּךְ חֲלוֹף –

תְּנִי בְּפִי מִסְפֵּד בָּאֵבֶל.

זֹאת שֶׁהָיְתָה פְּאֵר הַבַּיִת

בִּמְאוֹר עֵינֶיהָ וּבְקֶסֶם חִיּוּכָהּ,

בְּנֹעַם הֲלִיכוֹת וְלֵב אוֹהֵב,

שֶׁמִּמֶּנָּהּ לָמַדְתִּי עַנְוַת־אֱמֶת

וּבְנוֹכְחוּתָהּ הַנָּאָה לְהִצְטַדֵּד

בִּלְבוּשׁ צָנוּעַ, הוֹזֶה וּגְלוּי־עֵינַיִם –

עַתָּה בַּבְּכִי עֲלֵי בְּלוֹתוֹ שֶׁל הַפְּאֵר

עָלַי לְבַד לִנְצֹר אֶת חֵן הַבַּיִת.

לֹא הִצְמַדְתִּי טַבַּעַת־זָהָב לְאֶצְבָּעֵךְ,

לֹא הֶעֱנַדְתִּי מַחֲרֹזֶת־עִנְבָּר לְצַוָּארֵךְ.

מַה נּוֹאַלְתִּי לְהַאֲמִין.

אֵיךְ אָשִׁיב לִי עַתָּה

אֶת הָאשֶׁר לִהְיוֹת בִּמְחִצָּתֵךְ,

אֶת שְׁעוֹת הַשְּׂמָחוֹת הַקְּטַנּוֹת,

שֶׁהָיוּ בְּהֶשֵּׂג יָדִי –

וְנָשְׁרוּ בֵּין אֶצְבְּעוֹתַי לַתֹּהוּ.

נֵרוֹת־הַשַּׁבָּת שֶׁהָיִית מַעֲלָה

בְּלֶהָבִיּוֹת חַיּוֹת,

אֲפַרְפָּרוֹת־צְהַבְהַבּוֹת –

וְאַתְּ נִצֶּבֶת מוּלָם רֶגַע דּוּמָם,

בָּם מַבֶּטֶת בְּהָדָר כְּמַלְכָּה מִקֶּדֶם.

גַּם עַתָּה רֶכֶס־הֶהָרִים מִנֶּגֶד

זוֹהֵר עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה.

בָּאָה שַׁבָּת – –

אַךְ שְׁנֵי פָּמוֹטִים שֶׁל כֶּסֶף

עוֹמְדִים חֲשׁוּכִים בְּחַדְרֵךְ,

עָלַיִךְ אֲבֵלִים.

אֵינִי פּוֹתֵחַ אֲרוֹן בְּגָדַיִךְ.

לֹא אוּכַל לְהַבִּיט בַּקּוֹלָבִים

הַנּוֹשְׂאִים גִּזְרַת גֵּוֵךְ,

אֲבִיבֵךְ, קֵיצֵךְ וְחָרְפֵּךְ,

גּוֹנֵי שַׁבַּתֵּךְ וְחַגַּיִךְ.

אֲרוֹן בְּגָדַיִךְ הַמְשַׁמֵּר בְּחֻבּוֹ

רֵיחַ צַמָּתֵךְ הָרְטֻבָּה

בְּשׁוּבֵךְ מֵרַחְצָה בְּיָם־כִּנֶּרֶת.

אֵינִי פּוֹתֵחַ אֲרוֹן בְּגָדַיִךְ.

יֵשׁ וַאֲדַמֶּה כִּי מֵעַל הַכֹּתֶל

דְּמוּתָהּ יוֹצֵאת מִמִּסְגֶּרֶת תַּצְלוּמָהּ

וּפָנֶיהָ הַחַיּוֹת מְהַלְּכוֹת בַּחֲדָרִים.

מְשִׁי שְׂעָרָהּ שָׁחֹר חָצוּי בִּפְסֹקֶת,

צַמָּתָהּ אֲסוּפָה בְּמִקְלַעַת עַל עָרְפָּהּ,

גְּבִינִים שְׁחֹרִים בְּשִׁפּוּלֵי מִצְחָהּ לָבָן,

וְחִיּוּךְ מֵיטִיב קוֹרֵן עַל הַפָּנִים

מֵעֵינַיִם שְׁחֹרוֹת וְיָפוֹת.

יֵשׁ וַאֲדַמֶּה – – הָהּ, חָזוּת שָׁוְא!

אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת הַדֶּרֶךְ הָאֲבֵלָה

בַּנּוֹף הַהוּא הַקָּסוּם

בֵּין אֳרָנִים זְקוּפִים לְזֵיתִים יְשִׁישִׁים,

וּבִקְעָה שֶׁמִּתְגַּלָּה פִּתְאֹם לָעַיִן

עֲטוּרָה רִכְסֵי הָרִים בָּאֹפֶק

וְשֶׁטֶף מֵי־יַרְדֵּן חוֹצֶה תּוֹכָהּ.

שָׁם עַל מִישׁוֹר מִמַּעַל לַבִּקְעָה

מַצֵּבוֹת צָצוֹת כְּשִׁבֳּלֵי־שָׂדֶה.

וְשָׁם שְׁנֵי עֲצִיצֵי צַבָּר

מֻצָּבִים עַל מִשְׁטָח שֶׁל קֶבֶר,

וְהַקֶּבֶר מְכַסֶּה תֵּל־עָפָר,

וְתֵל־הֶעָפָר מְכַסֶּה אָרוֹן,

וּבָאָרוֹן הֻטְמְנָה גְוִיָּתָהּ הָעֲנֻגָּה.