הֵבִיאוּ מַצַּבְתָּהּ אֶל הֶחָצֵר.

נִקְרֵאתִי לְאַשֵּׁר הַכְּתֹבֶת

בְּטֶרֶם יַצִּיבוּהָ עַל קִבְרָהּ.

הִנֵה הִיא שְׁעוּנָה עַל צְרִיף

מְכֻסָּה בְּשַׂק. אֵיךְ אֲגַלֶּה אוֹתָהּ?

אֵיךְ אֶרְאֶה אֶת שְׁמָהּ

כָּתוּב עַל מַצֵּבָה?

נִפְעָם וּמִתְאַפֵּק — גַּם זֹאת רָאִיתִי.

כְּוַדָּאוּת. כִּכְתַב גְּזַר־הַדִּין

חָרוּת עַל לוּחַ־שַׁיִשׁ.

אֶבֶן גָּזִית, אֶבֶן מַצֵּבָה.

בַּלַּיְלָה הָאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת מִמֶּנָּה.

לוּחַ־אֶבֶן שֶׁהֻצַּב:

פֹּה נִטְמַנְתְּ.

דְּווּיָה וְסוֹעֲרָה

מָצָאת מָנוֹחַ.

פֹּה בֵּית־נַפְשֵׁךְ

עַד עוֹלְמֵי־עַד.

אַתְּ נָחָה פֹּה

(כְּתֹבֶת לֹא חֲרוּתָה¹)

אַתְּ נָחָה פֹּה בִּקְהַל הַנִּלְבָּבִים.

וְאֵלֶּה בְּנֵי־דוֹרֵךְ, דּוֹר רִאשׁוֹנִים,

יְגִיעֵי עָמָל, מַשָּׂא־שֶׁל־נֶפֶשׁ וְהַמְחָשָׁה.

לוּחוֹת מַצֵּבוֹתֵיכֶם הִנֵּה הִנָּם

אַבְנֵי־כָּתֵף לְשַׁעַר הַבָּאוֹת.

הַבָּאִים יִפְקְדוּ צִיּוּן מְנוּחַתְכֶם.

בָּאתִי בְּמִשְׁעַנְתִּי וּמִגְבַּעְתִּי לְפָקְדָהּ בְּבֵית־הֶעָלְמִין,

וְקִדְּמוּנִי סִילוֹנֵי־מַיִם מִמַּמְטֵרוֹת

שֶׁסּוֹבְבוּ מֵעַל הַמַּצֵּבוֹת וְהַשִּׂיחִים וְהַדְּשָׁאִים.

וְאַחַת בְּסָמוּךְ לְקִבְרָהּ, עַזַּת־קִלּוּחַ,

הִתִּיזָה עָלַי מַיִם רַבִּים כְּמָטָר.

הַהַצְלָפוֹת הַתְּכוּפוֹת הִרְתִּיעוּנִי תְּחִלָּה

מִלֵּאמֹר לָהּ אֵת שֶׁחָפַצְתִּי לוֹמַר:

"צָהֳרֵי עֶרֶב־יוֹם־כִּפּוּרִים עַתָּה, וַאֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ

לִרְאוֹת אֶת דְּמוּתֵךְ בְּעֶרֶב זֶה:

רְחוּצָה וּלְבוּשַׁת־חַג וּשְׁבִיסֵךְ בְּיָדֵךְ

הוֹלֶכֶת לַסְּעֻדָּה־הַמַּפְסֶקֶת לִפְנֵי צוֹמֵךְ —

וַאֲנִי מְלַוֵּךְ וּמַחֲזוֹר־תְּפִלּוֹתַיִךְ בְּיָדִי.

מָחָר עִם תֹּם תְּפִלַּת נְעִילָה וּתְקִיעַת הַשּׁוֹפָר

אָבוֹא לְקַדֵּם אֶת פָּנַיִךְ. אַתְּ תַּעֲנִיקִי לִי נְשִׁיקַת־

בְּרָכָה וְאִחוּלֵי “חֲתִימָה טוֹבָה”.

אוֹיָה לִי, כִּי אֶשְׁתָּקַד לֹא כָּךְ נֶחְתַּם —

וֵאלֹהִים וַאֲנָשִׁים הֶעְלִימוּ מִמֶּנִּי גְּזַר־הַדִּין הַנּוֹרָא — —

עַל מִשְׁטַח קִבְרֵךְ נִצָּבִים עֲצִיצֵי צַבָּר מִגִּנָּתֵךְ,

הַמֻּתָּזִים תְּכוּפוֹת בְּסִילוֹנֵי מַמְטֵרָה.

שִׁלְהֵי־קַיִץ עַתָּה וְטֶרֶם סְתָו,

שְׁמֵי עִמְקֵנוּ כְּחֻלִּים לְלֹא עֲנֶנֶת,

וְעֵת גְּדִידַת־הַתְּמָרִים הִגִּיעָה —

אֶשְׁכְּלוֹת הָאַרְגָּמָן — — "

אַתְּ אֵינֵךְ, אֵינֵךְ עוֹד בַּנּוֹף הַזֶּה,

אַךְ הַכִּנֶּרֶת יָפָה כְּאָז, בְּעוֹדֵךְ.

הַכִּנֶּרֶת יָפָה מִתּוֹךְ יָפְיָם שֶׁל

הַנִּלְבָּבִים שֶׁעַל חוֹפֶיהָ הִתְהַלָּכוּ.

הַנּוֹף זוֹכֵר אוֹתָם, לֹא נִשְׁכָּחוּ.

פְּנֵיהֶם נִבָּטוֹת מֵהָרֵי הַגּוֹלָן,

דְּמֻיּוֹתֵיהֶם מִשְׁתַּקְּפוֹת בְּמֵי־הַכִּנֶּרֶת,

נִשְׁמוֹתֵיהֶם יוֹרְדוֹת לְהִטַּהֵר בְּמֵימֶיהָ.

נִכְסַפְתִּי אֶל מְקוֹם קְבוּרָתֵךְ

כְּגַל סָעוּר אֶל הַחוֹף.

אִלּוּ יָכֹלְתִּי לָתֵת לָךְ

מֵחֻמּוֹ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ בַּסְּתָו.

יוֹם

סַגְרִיר.

עֲנָנִים

דְּחוּסִים

מְלוֹא

רָקִיעַ.

מָטָר

דַּקִּיק,

דֶּלֶף

טוֹרֵד.

צִפּוֹר

בּוֹדֶדֶת

בַּמָּרוֹם.

אָדָם

בּוֹדֵד

לְמַטָּה.

“הַשְּׁחָפִים! הַשְּׁחָפִים!”

הָיִית מְשִׂימָה־לִבִּי לִרְאוֹתָם.

וְאָמְנָם, לַהַק שְׁחָפִים

בְּמָעוֹף צָמוּד־אָחִיד־חָפוּז

הַיְשֵׁר לַכִּנֶּרֶת — לְלִינַת לַיְלָה.

וְאָנוּ נְטוּיֵי־גָרוֹן אוֹמְרִים:

מַה־נִּפְלָא מְעוֹפָם!

אַךְ הַיּוֹם, יוֹם סַגְרִיר,

תַּחַת עֲנָנִים טְעוּנֵי־גֶשֶׁם,

בִּיעַף הַשְּׁחָפִים כִּדְאֶשְׁתָּקַד —

כְּשֶׁאֲנִי זוֹכֵר אֶת קוֹלֵךְ הַחַם

“הַשְּׁחָפִים! הַשְּׁחָפִים!”

בְּיוֹם סַגְרִירִי זֶה

עֶצֶב לִי שֶׁהָאֲדָמָה לַחָה וְקָרָה — —

קַמְתִּי מֵעִם שֻׁלְחַן־הַכְּתִיבָה.

יוֹשֵׁב בְּכֻרְסָתִי בְּפִנַּת הַסְּפָרִים.

לֵיל־חֹרֶף. שְׁבָט. הָאָח מְבֹעֶרֶת,

סִיגָרִיָּה וְסֵפֶל קָפֶה לְפָנַי.

כָּךְ מֻרְגֶּלֶת הָיִית לִרְאוֹתֵנִי.

לִכְאוֹרָה זֶה אֲנִי — אַךְ לֹא אֲנִי זֶה,

אֵינֶנִּי — וְשׁוּב לֹא אֶהְיֶה —

מִי שֶׁהָיִיתִי בְּעוֹדֵךְ.

כִּלְפָנִים — טָרוּד, חוֹשֵׁב, כּוֹתֵב,

אַךְ אֲנִי אִישׁ אַחֵר, אַחֵר —

לִבּוֹ נָבוּב, לִבּוֹ חָלוּל,

וְדָבָר אֵין שֶׁיְּמַלֵּא חֲלָלוֹ.

שֶׁיְּמַלֵּא חֲלָלוֹ.

מוּל פֶּתַח בֵּיתֵנוּ

חַרְדַּל־בָּר צָמַח.

בָּא הָאָבִיב — לֹא תִּרְאִיהוּ,

עֵת הָאָבִיב — לֹא לָךְ.

בָּא בָּחוּר מִן הַשָּׂדֶה.

עָבַר לִפְנֵי הַצְּרִיף,

רָאָה פָּנִים חֲדָשׁוֹת:

עַלְמָה שָׁרָה לְפָעוֹטוֹת,

עַלְמָה וְקוֹלָהּ עָרֵב.

עָבַר לְתֻמּוֹ —

וְאֵין בּוֹ מְתֹם.

בַּחוּרָה חֲדָשָׁה בֶּחָצֵר.

אֵיפֹה רָאָה אֶת פָּנֶיהָ?

בַּתַּנַ"ךְ רָאָה אֶת פָּנֶיהָ.

וּמֶה הָיָה מַרְאֶהָ?

מַרְאֵה הַשּׁוּלַמִּית מַרְאֶהָ.

עָבַר לְתֻמּוֹ —

וְאֵין בּוֹ מְתֹם.

גֶּשֶׁר־עֵץ עַל הַיַּרְדֵּן, מִשְׁעוֹל־כְּרָמִים בְּלֵיל בָּצִיר,

צִבּוּר דִּקְלֵי־בָּר, חֶדֶר מָלֵא יָרֵחַ.

זִכְרוֹנוֹת בְּאוֹר יוֹם, זִכְרוֹנוֹת בְּאוֹר לַיְלָה.

אשֶׁר שֶׁהָיָה לִשְׁנֵינוּ מְזֻמָּן — עַתָּה עִצָּבוֹן,

הֲמוֹן גַּעְגּוּעִים בְּלֵב הַפֶּלֶג שֶׁנּוֹתַר.

וּבְיוֹם רַע, בְּבוֹא עָלֶיךָ יִסּוּרִים,

יִהְיוּ יִסּוּרֶיךָ עֲמֻקִּים וּגְדוֹלִים

(א"ד גורדון)

עֲמֻקִּים וּגְדוֹלִים.

כִּימֵי הַטּוֹבָה

שֶׁהָיוּ

עֲמֻקִּים וּגְדוֹלִים.

אֶת הַטּוֹב תְּקַבֵּל —

וְאֶת הָרַע לֹא תְּקַבֵּל?

וְהָיוּ יִסּוּרֶיךָ

עֲמֻקִּים וּגְדוֹלִים.

בְּאֶפֶס־מַעֲשֶׂה,

רֵיק מִמַּחֲשָׁבָה —

וְכָל הָעֶרֶב שׁוּב וְשׁוּב

הַשְּׁאֵלָה לְלֹא מַעֲנֶה:

"מָה הַדָּבָר שֶׁקָּרָה?

מַדּוּעַ קָרָה הַדָּבָר?"

וְגַעְגּוּעִים שְׁקֵטִים

מְכַרְסְמִים בְּאֵין־קוֹל

אֶת אֶרֶג נַפְשִׁי.

לַשָּׁוְא אֶעֱמֹד בַּמָּבוֹא,

לַשָּׁוְא יַעֲבֹר מַבָּטִי,

מִכִּסֵּא אֶל שֻׁלְחָן,

מִשֻּׁלְחָן אֶל שֻׁלְחָן.

כָּל הַפָּנִים מֻכָּרִים,

כָּל הַפָּנִים מוּדָעִים —

אַךְ אוֹתָךְ לֹא אֶמְצָא,

לֹא אֶמְצָא.

לְבַד אָשׁוּב אֶל בֵּיתִי,

לְבַד אָבוֹא אֶל נָוִי —

אוֹתָךְ לֹא אֶמְצָא,

לֹא אֶמְצָא.

אֶת מִי בָּאתָ לִפְגּשׁ בַּתַּחֲנָה

בְּשָׁעָה עֶשֶׂר וָרֶבַע בַּלַּיְלָה?

אוֹרוֹת הָאוֹטוֹבּוּס לֹא יְבַשְּׂרוּ בַּסִּבּוּב,

פַּנָּסֵי הָאֹוטֹובּוּס לֹא יְשַׂמְּחוּ הֶחָצֵר;

דְּמוּתָהּ לֹא תֵּרָאֶה בַּחַלּוֹנוֹת

בְּקוּמָהּ מִמּוֹשָׁבָהּ אֶל הַדֶּלֶת שֶׁנִּפְתְּחָה;

הִיא לֹא תַּעֲנִיק לְךָ נְשִׁיקַת־פְּגִישָׁה בְּרִדְתָּהּ

וְאַתָּה לֹא תִּטֹּל אֶת תִּיקָהּ מִיָּדָהּ;

וּדְמֻיּוֹתֵיכֶם לֹא תִּרְחַקְנָה בְּאַפְלוּלִית הַמִּדְרָכָה

בְּלֶכְתְּכֶם יַחְדָּו הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה.

הֲלֹא יָדַעְתָּ שֶׁהִיא יָצְאָה לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה מְאֹד

וְלֹא תָּשׁוּב גַּם בָּאוֹטוֹבּוּס הָאַחֲרוֹן — —

לָמָּה אֵפוֹא בָּאתָ לְפָגְשָׁהּ בַּתַּחֲנָה?

בִּקַּרְתִּי בַּמָּקוֹם בּוֹ אָהַבְתְּ לָשֶׁבֶת.

אַתְּ זוֹכֶרֶת?

הַשְּׁבִיל, הָאֳרָנִים, הַסְּלָעִים, הַמַּדְרֵגוֹת —

וְהַמָּקוֹם הַזֶּה מֵעַל הַגַּיְא

(לְמַטָּה עַל הַכְּבִישׁ חוֹלְפִים כְּלֵי־רֶכֶב)

וּמוּל הָהָר מִנֶּגֶד.

אַתְּ נָחָה בַּכִּסֵּא,

גֶּדֶר־אֲבָנִים נְמוּכָה הֲדוֹם לְרַגְלַיִךְ.

אַתְּ קוֹרֵאת, רוֹקֶמֶת, מְשׂוֹחַחַת —

וְעֵינַיִךְ הַחַיּוֹת — —

עַתָּה אֲנִי יוֹשֵׁב בָּדָד,

וְגַל־עָפָר מְכַסֶּה אֶת אֲרוֹנֵךְ.

אַרְזָה

אֵין הַמַּבָּט, הַקּוֹל,

הַשִּׂמְחָה, הַתּוּגָה,

הַהִלּוּךְ, הַיְשִׁיבָה,

הַלֵּב, הַמַּעַשׂ.

תְּמוּרַת הַגּוּף הַחַי

— הַקֶּבֶר.

אֲבַקְשָׁהּ בְּכָל אֶרֶץ־הַחַיִּים,

וְכִי אֶמְצָא מְקוֹם חֲנוֹתָהּ

— הַקֶּבֶר.

כְּאָז, בְּעָבְרִי בַּסָּךְ

וְאַתְּ לְצִדִּי.

כֵּן עַתָּה,

בְּצַעֲדִי בַּקָּהָל

אַתְּ לְצִדִּי.

אֶרְאֶה דְמוּתֵךְ

לְלֹא צֵל וַעֲקֵבוֹת.

חָזוּתֵךְ מְלַוָּה

צְעָדַי בַּקָּהָל.

דְּמוּתֵךְ נֶעֶלְמָה מִן הַנּוֹף הָאֱנוֹשִׁי — —

תִּינוֹקוֹת מוּבָלִים בִּידֵי נָשִׁים צְעִירוֹת.

הָרְחָבָה הַמְרֻצֶּפֶת גְּדוּשָׁה אוֹפַנַּיִם

וִילָדִים מְשַׂחֲקִים.

זוּגוֹת־זוּגוֹת וִיחִידִים עוֹלִים בְּמַּדְרֵגוֹת

וּבַמִּגְלָשׁ לִפְרוֹזְדוֹר חֲדַר־הָאֹכֶל:

חֲבוּרוֹת בְּנֵי־תִּשְׁחֹרֶת,

וּבַעֲלֵי־הַשֵּׂיבָה — מְעַטִּים.

אַתְּ זוֹכֶרֶת אֶת עֵץ “הַפִיקוּס הַדָּתִי”

שֶׁבֵּין הַמִּדְרָכוֹת לַחֲדַר־הָאֹכֶל?

אִילָן נְמוּךְ־גֶּזַע, עָבֶה,

הַמִּתְפַּצֵּל לַחֲמִשָּׁה אִילָנוֹת רַבֵּי עֲנָפִים —

כֻּלּוֹ מֻשְׁרָשׁ וּרְחַב־נוֹף.

בְּעִתּוֹ הוּא רָפוּד רָבְדֵי שַׁלֶּכֶת,

וּבְעוֹד עָלָיו הַיְבֵשִׁים נִדָּפִים בָּרוּחַ —

בַּדָּיו מְנִיצִים עָלִים רַעֲנַנִּים.

כֻּלָּם יִתְנַחֲמוּ — לִי אֵין מְנַחֵם.

דְּמוּתֵךְ נֶעֶלְמָה מִן הַנּוֹף הָאֱנוֹשִׁי — —

חֲצוֹת. אֲנִי מְכַנֵּן הַשָּׁעוֹן לְמָחָר,

הַמָּחָר שֶׁהוּא בִּלְעָדַיִךְ.

חֲצוֹת. אֲנִי מְכַנֵּן הַשָּׁעוֹן לְמָחָר,

לִזְמַן שֶׁאֵינוֹ עוֹד זְמַנֵּנוּ.

חֲצוֹת. אֲנִי מְכַנֵּן הַשָּׁעוֹן לְמָחָר —

וּכְבָר כָּל הַתִּקְווֹת נִתְגַּשְּׁמוּ,

כְּבָר כָּל הַהַגְשָׁמוֹת אִכְזְבוּ.

חֲצוֹת. אֲנִי מְכַנֵּן הַשָּׁעוֹן בִּלְעָדַיִךְ.