רַבּוֹת חוֹשֵׁב אוֹדוֹתֶיהָ,

רַבּוֹת מֵשִׂיחַ אֵלֶיהָ —

וְאֵין מַעֲנֶה מֵאֶרֶץ דּוּמָה.

לֹא מְצֵרָה בַּצַּר לָנוּ,

לֹא שְׂמֵחָה בְּחַגֵּנוּ,

זָרָה לְכָל אֲשֶׁר שֶׁלָּהּ.

וְאֵינִי מַצְדִּיק הַדִּין,

וְנַפְשִׁי מְעֻנָּה מְאֹד

שֶׁכָּךְ הֹווֶה — וְכָךְ יִהְיֶה.

בְּמַר נַפְשִׁי אָשִׂיחָה,

בְּיָגוֹן וּכְאֵב אֶשְׁאַל:

לָמָּה? לָמָּה? לָמָּה?

רֶגַע, אַךְ רֶגַע —

וּפֶתַע אֵין כֹּל.

אֵין רֶגֶשׁ, אֵין חֵשֶׁב,

לֹא אֵבֶל, לֹא בֶּכִי.

הֶעָיַפְתִּי מִצַּעַר?

בָּא מַרְגּוֹעַ לַנֶּפֶשׁ?

חִישׁ הָרֶגַע חוֹלֵף.

אֶפְשָׁר לִקְלֹף אַגָּס

וְלִשְׁכֹּחַ לִרְגָעִים

אֵת שֶׁלֹּא נִתָּן לְהִשָּׁכַח.

אֶפְשָׁר לְהַסְבֵּר פָּנִים

בְּחִיּוּךְ אֶל הַזּוּלַת,

אֵינְךָ בּוֹדֵד — אַךְ תָּמִיד בָּדָד.

תּוּגָה, תּוּגָה בַּנֶּפֶשׁ —

מוּדַעַת בְּהָקִיץ,

לֹא־מוּדַעַת בַּחֲלוֹם.

אָדָם חוֹלֵם

חֲלוֹם קָצָר

עַל אֵיזֶה אֲבֵדָה קְטַנָּה —

וּמָה אָבַד לוֹ שָׁכַח בַּחֲלוֹמוֹ.

אָדָם מֵקִיץ

וְהוּא זוֹכֵר

וְהוּא יוֹדֵעַ

כִּי אֲבֵדָתוֹ גְדוֹלָה מְאֹד,

וְיָמָיו־בְּצַעַר אֲרֻכִּים.

הַחֲלוֹמוֹת אֱמֶת יְדַבֵּרוּ —

וְהַחַיִּים שָׁוְא יְנַחֵמוּ.

בַּחֲלוֹמוֹתַי — אַתְּ חַיָּה,

מְדַבֶּרֶת, מְהַלֶּכֶת חֶרֶשׁ,

אַתְּ חָדָה לִי חִידוֹת

וַאֲנִי יוֹדֵעַ פִּתְרוֹנָן.

אִיקַץ — וְהִנֵּה חֲלוֹם — —

הַחֲלוֹם אֱמֶת יְדַבֵּר.

שָׁוְא יְנַחֲמֵנִי — הַיּוֹם.

נִים־וְלֹא־נִים שָׁמַעְתִּי פְּסִיעוֹתַיִךְ

וְצִלְצוּל שֶׁל מַסְרֵגָה עַל הָרִצְפָּה;

נִכְנַסְתְּ — וּבְאַחַת יָדֵךְ סְרִיגָה

וּבַשְּׁנִיָּה כִּסֵּא לָשֶׁבֶת נִכְחִי;

וְטֶרֶם שִׁבְתֵּךְ הֵצַצְתְּ אֶל הַשֻּׁלְחָן

וּבְגִלְיוֹן הַנְּיָר: מַה כּוֹתֵב אֲנִי — —

וּכְשֶׁפָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי

הָיָה זֶה כִּבְהָקִיץ — וְלֹא בַּחֲלוֹם.

וְאוּלַי זֶה אַךְ חֲלוֹם,

חֲלוֹם רַע הַמַּבְעִיתֵנִי

לַיְלָה כֹּה אָרֹךְ.

עוּרִי נַפְשִׁי, עוּרִי!

הַדֶּלֶת תִּפָּתַח

בְּשַׁלְוָה, בְּשַׁלְוָה,

וְהִיא תָּשׁוּב, הִיא תָּשׁוּב.

עוּרִי, נַפְשִׁי, עוּרִי!

הִבְהוּב בֶּן רֶגַע,

צֵל עוֹבֵר בַּחֶדֶר.

מִישֶׁהוּ נִכְנַס?

אֵין אִישׁ. אַךְ

הַחַלְחָלָה נוֹתְרָה.

מֵעֵת לְעֵת חוֹזֶרֶת

חָזוּת הַשָּׁוְא, אוֹ

זוֹ נְשָׁמָה חַיָּה

בֵּיתָהּ פּוֹקֶדֶת?

הַחַלְחָלָה בַּלֵּב נוֹתֶרֶת.