א

מאת

ישראל רינג

---

הזכות להיות בוקר

מאת

ישראל רינג

הַזְּכוּת לִשְׁאוֹל שְׁאֵלוֹת

הַזְּכוּת לְהַפְתִּיעַ תְשׁוּבוֹת

הַזְּכוּת לְטַפֵּס בְּסִימַן־שְׁאֵלָה

עַל זְנָבוֹ שֶׁל סִימַן־הַקְּרִיאָה

הַזְּכוּת לִהְיוֹת גֶּשֶׁר שִׂגְשׂוּג מְפֻקָּח

עַל לֹעַ צָמְתֵי הַדְּרָכִים

לִהְיוֹת מִדֵּי פַּעַם

פִּיל דְּמוּי גִ’ירָפָה

דָּג יַבַּשְׁתִּי

צִמְחוֹנִי טוֹעֵם נֵתַח בָּשָׂר

הָעָם הַנִּבְחָר־בְּיוֹתֵר כְּכָל עַם אַחֵר

הַצִּבּוּר הַצּוֹדֵק־בְּיוֹתֵר כְּכָל צִבּוּר אַחֵר

לִהְיוֹת מִדֵּי פַּעַם קָדוֹשׁ מְהֻנֶּה

חָלוּץ מִתְנַעֵר

תַּרְדֵּמַת אֱלֹהִים מְקִיצָה

הַזְּכוּת לִהְיוֹת חֹמֶר עִקֵּשׁ וְנָלוֹז

בְּיַד הַיּוֹצֵר הַמְזִיעָה

לִהְיוֹת דְּבַשׁ דִּמְיוֹנִים

טִיל עֲקִיצָה

קוֹץ וְאַלְיָה שׁוֹקְקִים

בְּחֵיק הָעוֹלָם הַשּׁוֹקֵק

הַזְּכוּת לִהְיוֹת בֹּקֶר, בּוֹרְנֵיאוֹ,

גִּימֶל־בֵּית־אָלֶף, בֻּסְתָּן

תַּפּוּחִים וְהַזְּכוּת לִהְיוֹת

בֹּקֶר, גָּשׁוּם, גַּם, לִפְנֵי,

שִַׁעַר אָבִיב, וְאוּלַי, וְנִבְטֵי

הַזְּכוּת לִהְיוֹת בֹּקֶר.

1962

---

עוד לא

מאת

ישראל רינג

עֲצֵי הַתַּפּוּחַ עוֹד לֹא הִתְעַצּוּ

בָּתֵּי הַמִּדּוֹת עוֹד לֹא נִמְדְּדוּ

אֵלֶּה שֶׁאוֹכְלִים אֶת הַפְּרִי

עוֹד לֹא פָּגְעוּ בִּקְלִפָּתוֹ

הַמְזֻקָּנִים בַּעֲרִישׂוֹתֵיהֶם עוֹד לֹא פָּסְקוֹ

לִבְכּוֹת וְלִמְעוֹךְ בֻּבּוֹת שַׁיִשׁ בֶּטוֹן

מַנְהִיגֵי הַמַּעֲצָמוֹת עוֹד לֹא גָמְרוּ

לְסַתֵּת מַדְרֵגָה רִאשׁוֹנָה אֶל בֵּיתֵנוּ

אַתְּ, עַל כְּבִישׁ הַלֵּילוֹת שֶׁמֵּעֵבֶר לָאֹפֶק

עוֹד לֹא לָמַדְתְּ לִטְבּוֹל בְּבָקְרִי

אֱלֹהִים שֶׁבְּדַם עֵינֵךְ וּבְרֹךְ אֶצְבְּעוֹתַי

עוֹד לֹא הִשְׁלִים אֶת דְּבָרוֹ הָרִאשׁוֹן

אָנוּ עוֹלִים וְזָרִים

וְשׁוֹפְטִים וְשׁוֹקְעִים

וְנִתְזֵי הַמֹּחַ בְּקוֹבְעֵי הַפְּלָדָה

מַנְבִּיטִים עֶשְׁתּוֹנוֹת יְלָדֵינוּ

---

סיכוי

מאת

ישראל רינג

לוּ אֶפְשָׁר הָיָה פַּעַם אַחַת בְּכָל יוֹם לְקַפֵּל מִסְגְּרוֹת הַגּוּפִים

לְהַפְשִׁיל שִׁרְיוֹן הָעוֹר מִנִּיבִים וְעוֹרְקִים

לוּ אֶפְשָׁר הָיָה פַּעַם אַחַת בְּכָל יוֹם לַעֲצוֹר אוֹטוֹבּוּס בֵּין תַּחֲנָה לְתַחֲנָה

לִקְרוֹעַ פֶּתַח בַּקִּיר בֵּין חַלּוֹן לְחַלּוֹן

לוּ אֶפְשָׁר הָיָה פַּעַם אַחַת בְּכָל יוֹם לוֹמַר לְרֹאשׁ הַמַּטּוֹת הֲכִי־גְדוֹלִים:“קַצָּב”

וּלְגֵאַת הַמַּמְלָכוֹת: “בֵּיצָה שֶׁלֹּא נוֹלְדָה”

לוּ אֶפְשָׁר הָיָה רֶגַע בְּכָל רְבָבָה לְשׁוֹטֵט בֶּחָלָל הַמַּדְהִים בֵּין אָטוֹמִים

הַמַּרְטִיט מִשָּׂדוֹת בִּיאוֹ־מַגְנֵטִיִּים

לְשׁוֹטֵט בֵּין גּוּפֵי־תְנוּפֵי הַחִבּוּרִים

הַמְנַפִּים בְּתוֹךְ כְּבָרָה קוֹסְמוֹ־קִינֶטִית

אוֹתָךְ וְאוֹתִי אֶת קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֵינוּ הַצְּמֵאוֹת

אֶל הַפְּרָחִים וְאֶל הַמַּפְתֵּחוֹת

הַמַּרְכִּיבִים אֶת הַפְּרָחִים וְאֶת הַמַּפְתֵּחוֹת

אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה וְאֶת בִּנְיַן הַפַּרְלָמֶנְט

לוּ אֶפְשָׁר הָיָה רֶגַע אֶחָד בְּכָל יוֹם לִזְמוֹר אֶת גֶּפֶן בִּינָתֵנוּ הַקְּשׁוּחָה

וְהִנֵּה יִפָּקְחוּ בָּהּ עֵינַיִם פְּצָעִים

פִּצְעֵי תוֹעֶה פִּצְעֵי אוֹהֵב פִּצְעֵי לוֹמֵד־כָּל־זֶה־מֵהַתְחָלָה

פִּצְעֵי תוֹחֶלֶת פִּתְאֹמִית־נִיחוֹחִית־לֹא־צְפוּיָה

לוּ אֶפְשָׁר הָיָה פַּעַם אַחַת בְּכָל יוֹם לְהִתְפַּלֵל אָלֶף־בֵּית קַלִּילַת רַגְלַיִם יְחֵפוֹת

לִלְחוֹשׁ תְּפִלַת מַגָּעִים עֲנֻגַּת אֶצְבָּעוֹת בָּקְרִיּוֹת

לוֹמַר בְּפֶה מָלֵא־אָבִיב שֵׁמוֹת רַעֲנַנִּים

לְכָל הַנְּכָסִים הַיַּצִּיבִים

לַחֲבֵרִים אִלְּמִים, לַאֲמִתּוֹת שְׁדוּפוֹת

לְיֹפִי שֶׁכֻּסָּה מִכְמָר חוֹנֵק שֶׁל מֻנָּחִים וְהַנָּחוֹת

לוּ אֶפְשָׁר הָיָה פַּעַם אַחַת בְּכָל יוֹם

לָחוּשׁ עַד כְּלוֹת סַפַּחַת וַעֲוִית

כִּי הַיּוֹם כִּי מָחָר

תּוֹר בְּרֵאשִׁית

---

בראשית

מאת

ישראל רינג

רְאֵה מִישׁוֹר מִישׁוֹר

וּבַמֶּרְחָק פַּס דַּק

הָרִים

פֶּתַע חֶבֶר אָדָם

בָּא וְאוֹמֵר חָרִישׁ

שָׁב וְזוֹנֵק מִגְדָּל

שָׁח וְצוֹחֵק שְׁתִילִים

וְסָבִיב הַתְחָלָה

כְּזִמְזוּם יַתּוּשׁ בְּרֵאשִׁית

בְּסוּף קְדוּמִים

כְּתִינוֹק פּוֹעֶה אַ אַ אַ

שׁוֹקֶקֶת רִתְמַת הַטְּרַקְטוֹר

וְעַל הַכֹּל

אוֹר

מְסַנְוֵר וּמַרְדִּים

מְרַטֵּט בֵּין מִישׁוֹר אֲדָמָה

לְמִישׁוֹר שְׁחָקִים

עַד מִדְרוֹן הֶהָרִים

עַד הַיָּם הַשּׁוֹאֵן

עוֹלָמִים

---

מגרד שחקים

מאת

ישראל רינג

גָּבוֹהַּ עַל גָּבוֹהַּ, בְּזָוִּיוֹת מְפֻרְקָדוֹת

בְּחַלּוֹנוֹת פְּרוּמִים, שָׁרוֹת עַל־פְּנֵי שׁוּרוֹת

שָׁדַיִם נִשְׁזָפִים עַל אֲדָנִים יוֹנְקִים

וּמַבְהִיקִים שְׁלשִׁים־וְשֵׁשׁ קוֹמוֹת עַד גַּג מֻפְשַׁל שְׁחָקִים

עַל־סַף הַשַּׁעַר זֵר שֶׁל חַרְצִיּוֹת מֻנָּח וְלֹא נִרְמָס

שׁוֹעֶרֶת בְּחַלּוּק שָׁקוּף פּוֹרֶקֶת מִטְעָן קַל שֶׁל מַעֲלִית

שׁוֹרֶקֶת זֶמֶר זַרְחָנִי אֶל שַׁעֲטַת הַנִּיחוֹחוֹת שֶׁבַּכְּנִיסָה

בַּפְּרוֹזְדוֹרִים מֵעַל חוֹמְדִים שְׁטִיחִים חִנְגַת צָהֹב־יָרֹק

מִדֵּי תִשְׁקַע בָּם רֶגֶל הַיָּשִּׁישׁ – שׁוֹעֵר לְשֶׁעָבָר, כָּעֵת דַּיַּר־מַרְתֵּף –

הוּא רַק עוֹלֶה עַד קוֹמָה ב, וּמַאֲזִין: הֵן כָּל הַבַּיִת מְרַקֵּד אָבִיב

וּמְלַהֵט אָבִיב וּמְבַעֵט בִּיבִים וּמְגָרֵד שְׁחָקִים!

---

מסע אביב

מאת

ישראל רינג

וְאִם אֶלְחַשׁ: בְּרֵיחַ הַשִׁטָּה

חַשְׁתִּיךְ?

אִם בְּרִכְבֵי דַרְכֵי אָבִיב

אֶדְלוֹק יַרְקוּת הַלֶּהָבָה:

פְּגַשְׁתִּיךְ?

בְּחֹרֶשׁ אֳרָנִים לוֹהֵט

בְּסֹמֶק כַּלָּנִּיוֹת מָחוֹל

בְּצֹהַב חַרְצִיּוֹת מוֹעֵד

נוֹסֵעַ הָר פּוֹרֵעַ־עֹל

וְכָךְ כְּגַל עָלַי סָגַרְתְּ

גַּלֵּי נִיחוֹחַ שִׁפְעָתֵךְ

מִמִּדְרוֹנוֹת מַסַּע אָבִיב

תִּלְהַט תִּפְרַחַת יִפְעָתֵךְ

---

טוקטה

מאת

ישראל רינג

יָדַי שֶׁלִּי

עֲדִינוֹתַי שֶׁלִּי

אֲצִילוֹתַי שֶׁלִּי

קְסוּמוֹת עֵינַי

צְמוּדוֹת שְׂפָתַי

שְׁבוּיוֹת יָדַי שֶׁלִּי

קוֹלִי שֶׁלִּי

רִנַּת שִׁפְעִי

צְלוּלַת צְמָאִי

קוֹשֵׁב קָרֵב

כּוֹרֵעַ בִּי –

קוֹל עֲלוּמַי שֶׁלִּי

---

אחר סופה

מאת

ישראל רינג

1

גַּלִי תְמוֹלֵךְ. לֵילִי נָכוֹן.

פִּרְקִי תוּגוֹת אֶל אֲסָמַי.

גַּל שְׂעָרֵךְ מִצְחִי יַחְפּוֹן

וּפִיךְ יִרְכַּן עַל סַף עֵינַי.

תַּנִּי הַכֹּל. אַל יִוָּתֵר.

עוֹד יַךְ הַלַּיְלָה גֶשֶׁם רַב.

זִרְמִי הַמַּךְ, מִצְחִי הָעֵר

יִשְּׂאוּ חִנֵּךְ וְסוֹדוֹתָיו.

נָחוּ תוּגוֹת. וְאַתְּ תֵלְכִי.

אַךְ נִיחוֹחֵךְ כִּשֵּׁף כֵּלַי.

שׁוּב אֲשׁוֹטֵט עִם אֲנָכִי

בִּדְכִי שִׁפְלָם שֶׁל נַחְשׁוֹלַי.

2

זֶה לֹא הַכֹּל. זֶה רַק הָרַעַד

שֶׁל יָד נִנְעֶצֶת בְּגָדֵר;

מַשְׂאַת הָעַיִן הַיּוֹדַעַת:

דִּינֵךְ לִרְאוֹת וּלְוַתֵּר.

זֶה לֹא הַכֹּל. תָּמִיד מוּעָט הוּא,

תָּמִיד רַב־יֶתֶר מִבְּשׁוֹרָה.

לִנְמַל שִׁבְעִים סְפִינוֹת יָרַד הוּא

לִסְעוֹר אֶת פֵּשֶׁר הַמְּכוֹרָה.

---

סתרי רעות

מאת

ישראל רינג

1

לֹא זֶה יְגוֹן הַקֶּמֶט שֶׁלַּפֶּה,

לֹא הָעֵינַיִם שֶׁצִּלָּן הֶחְמִיר,

לֹא תַו הַדֵּהָיוֹן עַל מֶצַח גֵּא

וְלֹא הַקּוֹל שֶׁהִתְמַתַּח וְהֶאֱפִיר, –

רַק זוֹ שְׁחִיחַת הַגַּב, מִרְכֶּנֶת צַוָּארֵךְ,

כְּמִירַת חֵיקֵךְ פְּנִימָה – נַחַת צַעֲרֵךְ:

רַק אֵלֶּה הִזְעִימוּנִי זַעַם קַר.

שָׁנִים חָלְפוּ – וְעוֹד כּוֹלְאֵךְ מִקְסָם נִבְצָר.

וְשׁוּב עוֹלָה אַתְּ אֵין־הַשִּׂיג, כַּפַּחֲזוּת,

וּמַמָּשִׁית כִּגְאוֹן אַהֲבָתֵךְ וְשֶׁבֶר כָּל חָזוּת.

הָהּ, חֶרֶט הַשָּׁנִים הִקְרִיב דְּיוֹקְנֵךְ בְּחוּשׁ

אֶל פִּתּוּלֵי הַשָּׁרָשִׁים בּוֹזֵי הַלְּבוּשׁ.

2

הַיּוֹם פִּסְעִי כָּבֵד יוֹתֵר, כָּבְדוֹ פָּשַׁט בָּאֲבָרַי.

מֵאַיִן, מֶזַח נְמָלִי? לְאָן, מִשְׁמַעַת הֲרָרַי?

אוֹתוֹ הַחוֹף, אוֹתוֹ הַחוֹל, אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הַבָּדֵל, –

אַךְ קוֹל אַחֵר, מִצְעָד סָתוּם, זְרָקוֹר חִוֵּר וּמִתְנַכֵּל.

זִיו מַזָּלִי נֶחְבָּא, כְּאָז, וְסַהַר מְנֻמָּס הֵעִיד:

שִׁירִי עִמָּךְ עוֹד נֶחֱרָז –¹ es ist ein andres altes Lied

אוּלַי בַּגְרוּת הַצִּפִּיָּה, אוּלַי צִקְלוֹן הַסַּבְלָנִים, –

פִּסְעִי כָּבֵד, כִּי אֵיךְ יִסּוֹג, וְאֵיךְ יוֹסִיף עַל נְתִיבִים?

3

לֹא יֵאָמֵן, אַךְ זֹאת אֱמֶת, אֱמֶת פְּרוּעָה וַחֲרוּפָה:

אֵין פִּתְרוֹנִים לַכִּסּוּפִים, אוּלָם בְּשִׂיחַ שָׁרָשִׁים תְּרוּפָה.

פִּרְקִי מִלִּים, מְחִי תוֹכְנָן, הֲרֵי נוֹתָר:

לֵיל חוֹף נוֹהֵר, וְקוֹל מַבְקִיעַ אֶל־מֵעֵבֶר,

פָּנַיִךְ־מוּל־פָּנַי־בָּעֵרָגוֹן, הוֹוֶה נִצְחִי מוֹלֵךְ שֶׁל הֶעָבָר

בְּמִנְהֲרוֹת לֵדָה וְחִבָּרוֹן, בְּרִנּוּנֵי הַשֶּׁבֶר.

4

מִלְחֶמֶת הַלְּחָנִים, כֹּחָהּ שֶׁל מוּסִיקָה – כְּהֶלֶם.

חוֹתַם דְּבָרֵךְ עַל צַעַד, בּוֹ הִרְתִּיעַ צֶלֶם

רִגְשֵׁךְ הַמְשֻׁסָּע וְהַנִּקְטָף אִלְמוֹ עַל חוֹלוֹת־נוֹד וְעַל כְּרִית־יָם.

הַמּוּסִיקָה עַזָּה מִיָּם, חוֹפִית מֵחוֹף, מַדְהֶמֶת מִלָּשֵׂאת אֶת הַקַּיָּם.

הַמּוּסִיקָה – וְלֹא אָדָם פּוֹתֵחַ וְקָרֵב – הִיא־הִיא הָרֶטֶט הַחוֹזֵר,

תְּהוֹם שׁוֹגַעַת סַחְרוּרִית, פֻּרְעָנֻיּוֹת עֶרְגָּה בְּדָם קוֹדֵר.

אֲבָל דָּמֵךְ יָשׁוּב יִנְהַר, אֶת בֻּסְתָּנֵךְ יַפְרִיחַ בַּעֲיָם.

עֻזִּית מַנְגִּינָתֵךְ דַּיָּהּ לִבְרוֹא אֶת הַקַּיָּם.

5

לֹא יְבֻלַּע. לֹא יְרֹעַע. לֹא יְרֹנַן.

שׁוֹהִים בְּתַחֲנוֹת. קוֹרְאִים קְרִיאוֹת מִפְתָּן.

וּנְסוֹגִים, וַחֲרֵדִים מִגֶּשֶׁת. מֵהַאֲמִין.

סִתְרֵי רֵעוּת. יִקְרַת הַמְּצִיאוּת. עַזָּה מֵהַאֲזִין.

עַזָּה מֵהַאֲזִין. אִטֶּרֶת מֵהַבְטִיחַ.

חֶלְקַת עָמָל בְּאֵיתָנֵי הַיַּעַר וְהַנִּיר.

בְּהִתְאַמְּרוּת הָרוּחַ הַנִּתֶּנֶת.

מְנַת גּוֹרָל מִלְּהַדִּיר.

---

אל הר הנגב

מאת

ישראל רינג

1

אַל תָּשׁוּבִי אֵלַי אַל תַּגִּידִי דָבָר

בִּי אַל תַּבִּיטִי עוֹד

הַנָּחָשׁ לֹא הִכִּישׁ

הֶעָקֵב לֹא דָרַךְ

הַדֶּרֶךְ לֹא יָרְטָה אֶל עַיִן

בֵּין הַרְרֵי צִיָּה

שׁוּם גֶּשֶׁר לֹא הִמְרִיא

בֵּין פֶּקַע לְאַכְזָב

בְּנַחַל צִין שִׁבְטָה שְׂדוֹת רְבִיבִים

עַל כְּבִישׁ הַמַּסָּע הֶחָשׂוּף לֹא נִרְאוּ

לֹא אֵשׁ לֹא עָשָׁן

וְלֹא תָשׁוּבִי עוֹד

בָּאוֹתוֹת

הַמַּבָּט לֹא יִבְרוֹק

הַפֶּה לֹא יַפְקִיר

לֹא עָתָק

לֹא תְפִלָּה

לֹא סוֹד

2

אַף לֹא מִלָּה

הַמֶּלֶל הִתְאַדָּה בַּחִשּׂוּפִים

צוּקִים לֹא יִשְׁאֲלוּ

צוּקִים הֵם אֶגְרוֹפִים שֶׁצָּעֲקוּ

לִהְיוֹת

בְּלִי נִיב נִצָּן וּפְרִי

אֵזוֹר מָתְנַיִם

בֵּינֵיהֶם

אַדֶּרֶת מִדְבָּר קַדְמוֹנִית

מֻצְלֶפֶת רוּחַ –

דַּרְכִּי

הַכָּרָה־מֵחָדָשׁ בַּגִּלְגּוּל הַשָּׂגִיא

הֵד־יָחִיד־בֶּהָרִים

בְּמַכְתֵּשִׁים פְּרוּעֵי עָרוּץ

מְחֹרָרִים

הֵד נְהִי כִּסּוּפִים

מִלְמוּלֵי שְׁרָבִים

בְּנַחְשׁוֹל אַוְרִירִים מְרַטֵּט

אֶל מֵעֵבֶר סִגְרוֹן אֳפָקִים

אֶל רַחֲקֵי צִיּוֹת מִתְנַּשְׁמוֹת־בְּאַכְזָר

אֱלֵי יָם צִמְאוֹנִים

סוּפוֹת בַּמָּחוֹל

צְהוּלוֹת הֶחָרוּז

הָאֶחָד:

אֶל הֹר הָרֵי הַנֶּגֶב

---

דיסהרמוניה

מאת

ישראל רינג

הָהּ נַחַשׁ הַסְּתִירוֹת סוֹבֵב סוֹמֵא

כִּסְחַרְחוֹרֵי זְרָקוֹר בָּעֲלָטוֹת

מְזוֹן רָקָב מַעְיָן מֻרְעָל חֻמְצוֹת

הַגּוּף מַמְרִיא צוֹנֵחַ הֲפוּכוֹת

הַסְּחִי וְהוּא הַמֶּגֶד הַנָּבוֹן

עָקֹב וְהוּא מִישׁוֹר יָשָׁר וְהוּא עֲקַלָּתוֹן

אַחְדוּת הַנִּגּוּדִים מֵאַהֲבַת נָשִׁים נִפְלָאֲתָה

הִנֵּהִי: רִיב חֶבְיוֹן סְתִירוֹת עֶלְיוֹן

מַצָּעֵיהֶם הַקּוֹסְמִיִּים שֶׁל יְצוּרִים כָּמוֹךָ

אֲשֶׁר הֵעֵזוּ וְהָרְסוּ פַּרְגּוֹד אַחַר פַּרְגּוֹד

בָּלְשׁוּ הֵיכָל לִפְנִים הֵיכָל

עִם זְרָקוֹרִים חוֹתְכִים בַּתַּפְאוּרוֹת

שֶׁבְּתַחְתִּית אִשֵּׁי תָמִיד

הַסּוֹד פָּעוּר וּמְשֻׁסָּע – לֹא־עוֹד תִּסּוֹג –

כָּשׁוֹף מֵהוֹד עָשׁוֹק מִמְּבוּכָה

מִשְׁכַּן פְּלִיאָה בְּאֵין־אוֹנָהּ

פְּרִי דַעַת שֶׁהִשִּׁילָה חָכְמָתָהּ

עַתָּה הִיא מִתְפַּתֶּלֶת עֵירֻמָּה

בֵּין הַנַּחְשׁוֹל וּבֵין הַיָּם בֵּין הַזְּרָקוֹר לַשַּׁלְהָבוֹת

קַו־גְּבוּל וּמַבְקִיעוֹ אֵל רָם וּמְמַגְּרָיו

הַנֶּצַח הַמּוֹפְתִי וְהַנִּתְעָב

לֹא־עוֹד תִּסּוֹג – לֹא־עוֹד מִפְגַּשׁ הַמִּתְפַּשְׁרוֹת

שָׁנָה הַמַּשְׁלִימָה בֵּין גֶּשֶׁם לְשָׁרָב

חָכְמָה הַמַּשְׁכִּינָה שַׁלְוָה בֵּין חֵשֶׁק לְחוֹבָה

גַּלַּכְּסִיּוֹת רוֹנְנוֹת אֶת פֶּטֶט הָאָבָק

חֶבְרוֹת אָדָם גְּמֵלוֹת עַל פִּיפִיוֹת תּוֹרָה

לֹא־עוֹד הַרְמוֹנִיָּה אַחֲרוֹנָה אַחַר פִּתְרוֹן אַחֲרוֹן

יְפַת הַנִּגּוּדִים בָּבַת עֵין־אֱלֹהִים

גֻּלַּת כּוֹתֶרֶת הַבִּינָה יַלְדַּת הַפֶּלֶא הַגִּיגַנְטִית

שֶׁל פִילוֹסוֹפִים וּבוֹרְאֵי דָתוֹת מְשִׁיחִיִּים –

אֵינֶנָּה עוֹד אֵינֶנָּה לְבַדָּהּ! כְּרוּכָה עַל טַבּוּרָה עַל זִיו שָׁדֶיהָ

הִנֵּהִי סוֹעֵרָה לֹא תֹאַם אֲבָרֶיהָ לֹא תֹאַם קְלַסְתֵּרָהּ

אַךְ הַשִּׁירָה בִּלְזוֹן עוֹרְקֶיהָ:

דִיסְהַרְמוֹנִיָּה

אֲחוֹת הַרְמוֹנִיָּה לְלֹא־קֵץ דָּמָהּ תִירוֹשׁ נֵץ אוֹחַ לַעֲנָה

שְׁאוֹן חֻקִּים הַמִּתְנַפְּצִים אֶל חֵיק־עַצְמָם בְּמֶרְחֲבֵי גוּפֵי הַחֲלָלִים

עֲקֹב קְדוֹשִׁים וְצַדִּיקִים מְצוֹד שׂוֹרִים וְגוֹאֲלִים

חֲרוֹן הַמִּתְפָּרְצִים מִפֵּשֶׁר חֲלוֹמָם שְׂשׂוֹן סוֹגְדִים לְדַעַת שִׁבְרוֹנָם

חֲזוֹן עִוְעִים עִוְעֵי חָזוֹן אַדִּיר: אֶשְׁכּוֹל גּוּפִים לְאֶשְׁכּוֹל נִשְׁמוֹת עוֹלָם

שׂוֹטְמִים וְנִלְפָּתִים חוֹרְגִים וּמִתְמַזְּגִים עַד־אֵין־הַכִּיר –

---

יחדו־לבלתי

מאת

ישראל רינג

לֹא הַקַּרְקַע לְמִרְגָּע. לֹא הַקַּרְקַע לְרַגְלַי.

הֵן בִּשְׂפָתֵךְ הַשְּׂרוּגָה בִּשְׂפָתַי.

לֹא חֹם תִּקְרָה עֲלָטָה. לֹא הַקּוֹדֵחַ מֵעַל.

רַחַף שׁוּבֵךְ אֶל מַגַּל זְרוֹעוֹתַי.

“grazie!” חַיִּים לֹא מָתְקוּ, לֹא מַרְסֶל.

תָּא לֹא תָדִיחִי מִלֵּב. גַּל יִחוּלִים. גְּזַר אֵל.

צֹהַר עַמּוּד וּמְנוֹרָה. אֵלֶם כְּתָלִים וְדַרְגָּשׁ.

שֶׁטֶף לַחְשֵׁי חֲרוּזִים. עַיִן שׁוֹאֶלֶת. שְׁדֵי אֵם.

בֶּרֶךְ וְרֹאשׁ רְכוּנִים טְבֹל וְגַשֵּׁשׁ וְהָבֵן.

רַז נַעֲרָה אֲפוּדָה לְזוּת מֵאוּנָה וּבְרִיתָהּ:

בַּעַל שִׁירִי וְאוֹרִי. טַעַן לֵילִי צְפוּנַי.

לְפֹת שָׁרָשַׁי בַּמַּחְשָׁךְ. דְּלֹק בְּנוֹפִי וּדְעַךְ.

לֵיל פִּתּוּלִים גְּזַר־עֲקֹד. קְשֹׁב כְּהַכּוֹת הַכּוֹרֵת.

לָמָּה יַחְדָּו־לְבִלְתִּי. לָמָּה קְרִינוֹת סַנְוֵרִים.

דָּם בְּפִיּוֹת שׁוֹאֲלִים. דָּם בְּפִיּוֹת שׁוֹאֲלִים.

---

צמת חדרה

מאת

ישראל רינג

קָפֶה שַׁבְּתַי? אֵיפֹה שָׁמַעְתִּי חַשְׁתִּי

קָפֶה שַׁבְּתַי? בִּפְגִישַׁת נֹגַהּ עִם

הַמַּאְדִּים עַל כּוֹס קָפֶה? בְּסִבּוּבוֹ

הַחֲמִשִּׁים־וְשֶׁבַע שֶׁל לַוְיַן חָלָל?

חָלָל. אֶסְקוֹט. אֵיפֹה שָׁמַעְתִּי חַשְׁתִּי

אֶסְקוֹט? הַשֶּׁקֶט שֶׁיִּהְיֶה סוֹף־סוֹף

עַל פָּרָשַׁת כְּבִישִׁים. סוֹף־סוֹף הִנֵּה

תְמוּנָה בַּדִּמְדּוּמִים. זִיק זֵכֶר:

הַצֹּמֶת הַלֵּאֶה בֵּין עֲיָרוֹת עַרְבַּיִם

בֵּית קוֹמוֹתַיִם. בֵּית קוֹמָה. עַל גַּבֵּיהֶם

וְעַל פִּיהֶם רַק צְעָקוֹת וְקוֹץ

הַמּוֹדָעוֹת בְּעוֹר הַדִּמְדּוּמִים: אֶסְקוֹט!

קְרִיסְטַל! אַלִיאַנְס! דֻּגְמָא! כַּרְמֶל

מִזְרָחִי! פָּז! וּבֵית־קָפֶה שַׁבְּתַי

וְדִמְדּוּמֵי מוּסָךְ מְכוֹנִיּוֹת לֵאוֹת

לֹא בַּיִת לֹא אָדָם רַק פָּרָשַׁת

כְּבִישִׁים וּפָנַסִּים לֹא־הֻדְלְקוּ

בִּמְרוֹם שְׁתִיקוֹת הָעַמּוּדִים אֶסְקוֹט

דֻּגְמָא קְרִיסְטַל! גְּבִישֵׁי שַׁבְּתַי

בְּכוֹסִיּוֹת קָפֶה מְדַמְדְּמוֹת

וְלֹא עוֹבְרִים וְרַק עוֹבְרִים שָׁבִים עוֹבְרִים

בֵּין קוֹמוֹתַיִם לְקוֹמוֹת חָלָל

עַל פָּרָשָׁה אוֹבֶדֶת וּמַחֲשִׁיךְ וְעוֹד

זָקֵן אֶחָד נִשְׂרָךְ עַל דּוּ־אוֹפָן

אֶל בִּקְתָּתוֹ לֹא בַּיִת לֹא מִשְׁכָּן

כְּמוֹ פְּגִישַׁת שַׁבְּתַי עִם מַאֲדִים

לְאוֹר הַפַּנָּסִים הַנִּדְלָקִים עַל רִיק

בְּרֹאשׁ נֵיאוֹן קָמוּר פָּז כַּרְמֶל מִזְרָחִי

קְרִיסְטַל הָרֵיקָנוּת הַדִּמְדּוּמִית

וְזֶה־אֲנִי לְבַד עַל שִׁפּוּלֵי הַכְּבִישׁ

עַד פָּז קְרִיסְטַל דֻּגְמָא וּמַאֲמִין

---

שומר הגן

מאת

ישראל רינג

הוּא עָבַר מִכָּאן וְהָלְאָה

הוּא לֹא עָבַר מִכָּאן וְהָלְאָה

הוּא שָׁבַר גִּדְרֵי הַגַּן וְנִלְאָה

הוּא שָׁבַר גִּדְרֵי הַגַּן וְלֹא נִלְאָה

הוּא אָכַל פִּטְמָה וְזָרַק רַק פְּרִי

הוּא אָכַל הַפְּרִי וְזָרַק רַק קְלִפהָּ

הוּא הִבִּיט אֶל עַצְמוֹ מִן הַפְּנִים לַחוּץ

הוּא הִבִּיט מִן הַחוּץ אֶל פְּנִימוֹ וְקָפָא

הִתְרוֹצֵץ בֵּינֵיהֶם וְשָׁקַע בְּגוּפוֹ

כְּמוֹ־הֻגַּד לוֹ גוּף הַגַּן עַצְמוֹ

הוּא לֹא עָבַר מִכָּאן הוּא רַק חָדַר עַד־כָּאן

הוּא הִתְעוֹפֵף בֵּין הָעֵצִים וְרַק עָלִים הִשִּׁיר

הוּא הִתְיַּשֵׁב בָּאֲמִירִים פָּצַח בְּשִׁיר

הוּא הִתְחַפֵּר בַּגֶּזַע טָס עַד הֶעָנָן

הוּא הִשְׁתַּלְשֵׁל מִלְּמַעְלָה שַׁאֲנָן

הוּא רַק צָנַח עַד לֵב הַגַּן

אֵינֶנוּ כָּאן וְהוּא שׁוֹמֵר־הַגַּן

רַק בָּא וּמִתְרַפְרֵף נִרְתָּע וּמִתְיַשֵּׁב

וְלֹא נִשְׁבָּר רַק מִתְעַיֵּף רָעֵב

מוּכָן

---

עפרוני

מאת

ישראל רינג

הוּא עָמַד בַּמִּדְבָּר הַגָּדוֹל

בְּסָמוּךְ לְלִבּוֹ

וְקָרָא

קָרָא בִּמְרוֹם קוֹלוֹ

קוֹל עֶפְרוֹנִי

בְּדוֹמֶה לַקּוֹרְאִים בַּמִּדְבָּר

זְמָן רַב עָבַר

אַחַר־כָּךְ

הִזְדַּקְּפוּ עֲשָׂבִים

אַחַר־כָּךְ

אוֹתְתוּ אֲנָשִׁים

שְׁנַיִם־שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים

אוּלַי מְעַט מִדַּי?

אוּלַי יוֹתֵר מִדַּי?

---

משירי המלים המשרתות

מאת

ישראל רינג

1

לֹא הָיָה דָבָר

בֶּאֱמֶת

לֹא הָיָה דָבָר

רַק הַלֹּא־הָיָה

הָיָה

הַלֹּא־אֶפְשָׁר

אֶפְשָׁר הָיָה –

וְלֹא הָיָה דָבָר

2

כֻּלִּי לְאָן

כֻּלִּי גַּם־כָּאן

כֻּלִּי גַם

לְעוֹלָם לֹא רַק

לֹא כֻּלִּי

איני רוצה לשוב

אֵינִי רוֹצֶה לָשׁוּב אֵלַי כִּתְמוֹל

אֵינִי רוֹצֶה לַתְווֹת מַעְגַּל חַיַּי

אֵינִי רוֹצֶה בְּחֹק תַּחֲנוֹתַי

אֵינִי רוֹצֶה בְּקֹדֶשׁ קִבְרוֹתַי

לָשׁוּף רָאשֵׁי פְּתָנִים בְּכָל מָבוֹא – אֵינִי רוֹצֶה

לָסוּר מִשְׁמַעַת אוֹסְפֵי־דַי – אֵינִי רוֹצֶה

אוֹסִיף אַמְרִיא רַעֲבוֹנִי וְלֹא אֶחְדַּל

בֶּן־אֲסוּפִי שֶׁל עוֹף־הַחוֹל

---

איני רוצה לשוב

מאת

ישראל רינג

אֵינִי רוֹצֶה לָשׁוּב אֵלַי כִּתְמוֹל

אֵינִי רוֹצֶה לַתְווֹת מַעְגַּל חַיַּי

אֵינִי רוֹצֶה בְּחֹק תַּחֲנוֹתַי

אֵינִי רוֹצֶה בְּקֹדֶשׁ קִבְרוֹתַי

לָשׁוּף רָאשֵׁי פְּתָנִים בְּכָל מָבוֹא – אֵינִי רוֹצֶה

לָסוּר מִשְׁמַעַת אוֹסְפֵי־דַי – אֵינִי רוֹצֶה

אוֹסִיף אַמְרִיא רַעֲבוֹנִי וְלֹא אֶחְדַּל

בֶּן־אֲסוּפִי שֶׁל עוֹף־הַחוֹל

---

סכסוך

מאת

ישראל רינג

בֵּין אֲבוֹתַי יֵשׁ סִכְסוּךְ

אֵינֶנִּי יָכוֹל לְשַׁכֵּךְ

כְּכָל שֶׁהַסִּכְסוּךְ גּוֹבֵר

דְּבָרִי דוֹעֵךְ

בֵּין סִכְסוּכַי יֵשׁ אָבוֹת

אֵינֶנִּי יָכוֹל לְהָמִית

כְּכָל שֶׁאֲבוֹתַי גוֹבְרִים

זַרְעִי מַשְׁבִּית

בֵּין דְעִיכוֹת – מְדוּרָה

אֵינֶנִּי יָכוֹל לְכַחֵשׁ

כְּכָל שֶׁהַדְּעִיכוֹת גּוֹבְרוֹת

פָּנַי בָּאֵשׁ

---

שירי חרף

מאת

ישראל רינג

1

כָּל הַשָּׁחוּן הַזֶּה

כָּל הָרָכוּן הַזֶּה בְּפֶרַע אַכְזָבִים

כָּל הֶחָלוּל הַזֶּה בְּמַצְּבוֹת תָּאִית חִוְרוֹת

גִּבְעוֹל רֵיקָן שֶׁלֹּא וִתֵּר לִזְקוֹף

כְּלַפֵּי שְׁחָקִים אֶת לַהַט בְּלוֹרִיתוֹ

כָּל הַיָּרֹק הַמְסֻתָּר הַזֶּה

הַמְזַעֲזֵעַ אֶת צִנּוֹק הָאֲדָמָה

בְּטֶרֶם יֶחֱזֶה

אֶת שֶׁבֶר הֶעָנָן בַּעֲוִיתוֹ

הַשַּׁקְדָנוּת הַזֹּאת בָּרוּחַ הַסּוֹעָה

לִשְׁלוֹף קִידוֹת תּוֹקְפוֹת כִּצְלוֹחַ יַד הוֹזֶה

הַהִדָּבְרוּת הַזֹּאת עַד סוֹף הָעוֹלָמִים

בֵּין אֶצְבְּעוֹת הַחַי הַנִּרְגָּשׁוֹת

לְאֶגְרוֹפֵי שָׁמַיִם אַלִּימִים

וְאֵין בָּהֶם דָּבָר בִּלְתִּי הַתַּאֲוָה

עֲשׂוֹת דְּבַר שֹׁרֶשׁ וּפְרִיחָה

וּפְרִי אַדְמַת הָעֲלוּמִים.

2.

גֹּל גַּלֶּיךָ, גֹּל וּנְגֹף

שַׁל פָּנֶיךָ

אֹפֶר קֶצֶף דְּחֹס אֶל סְדַן הַחוֹף

פְּחֵה בְּתֵל שִׂיחִים שְׁדוּף דֹּפֶן

חוֹל הַפְרַח בְּעֵין שְׁחָפִים

בַּדֵּי אֹרֶן יְבֵשִׁים

גְּרֹר הַקֵּשׁ בְּנֹעַם שֶׁצֶף

אוֹן אָפְקֶךָ כְּנֹס מִפְרַץ אֶגְרוֹף

רֶטֶן בִּטְנְךָ הָטַח

נַאֲקַת עֲנָק בְּאֹזֶן בְּנֶךָ

סְפֹר בְּעֶשְׁתּוֹנוֹת דָּמָיו

רֶטֶט נֶצַח שְׁעוֹתֶיךָ

נְחַת בַּעֲנָנֶיךָ עַל כְּתֵפָיו

לְחַץ מְעַךְ בְּמִטְרוֹתֶיךָ

גּוּף בָּקְרוֹ הַקְשַׁח אֶל צָהֳרָיו

חַדְקוֹלְךָ הַנְבַּח בַּאֲלָפֶיךָ

שִׁיר מִזְמוֹר לַחֹרֶף שֶׁנִּצַּח

וּבִרְכֹב נַחְשׁוֹל עַל מַחְלְפוֹת שְׁכֵנָיו

וּבִרְדֹף אָפְקֶךָ מַרְגְּלוֹת הַחוֹף

אַל תָּחוּס – הָטֵל אוֹתָם יַחְדָּו

אֶל כּוּרְךָ בְּזַעַם אַחְווֹתָיו

---

מות החרש

מאת

ישראל רינג

חֹרֶשׁ אֶחָד וְיָחִיד מִשֶּׁלָּנוּ –

אֲנִי רָאִיתִי בְּמוֹתוֹ.

אֶקָּלִיפְּטִים רַכִּים וּתְמִירִים

אַט־אַט הֶחְוִירוּ עֲלֵיהֶם, הִדְלִיחָה קְלִפַּת גִּזְעֵיהֶם,

חֲבַרְבָּרוּ צָפְדוּ הָעֲנָפִים, הִשִּׁירוּ כָּל כְּסוּתָם:

הַתּוֹלִָעים אָכְלוּ אוֹתָם, אַט־אַט, מִשָּׁרָשִׁים.

עוֹד הָרוּחוֹת מִשְׁתַּעְשְׁעוֹת בְּנוֹפֵיהֶם

וְהַתּוֹלָע הַקַּט־הַהֲמוֹנִי מִלְּמַטָּה מְכַרְסֵם,

מוֹצֵץ לְשַׁד תָּאִים, שׁוֹנֵק עוֹרְקֵי חַיִּים,

וּמִדֵּי יוֹם, אַט־אַט, בַּחֹרֶשׁ תִּזְדַּקֵר

צַמֶּרֶת שֶׁהִצְהִיבָה, רוֹחֶשֶׁת לִשָּׁבֵר.

רָאִיתִי בְּמוֹתוֹ. שׁוּרָה אַחַר שׁוּרָה

זָחַל בּוֹ הַתּוֹלָע בְּמַחְתַּרְתּוֹ,

נִשְׁעָן־עַל־הֲמוֹנוֹ עַד שֶׁנִּרְאָה

פְּרִי עֲמָלוֹ נוֹקֵר בְּחֹד שְׁלָדִים

שָׁמַיִם נִבְצְרוּ מִפִּי תוֹלָע.

* * * * *

הַחֹרֶשׁ נֶעֱקַר; וְרַק סָמוּךְ לְחַלּוֹנִי

שָׁכַח טְרַקְטוֹר לִגְרוֹר עָקוּר אֶחָד.

זְרוֹעוֹ נִרְכֶּנֶת עֵירֻמָּה עַל גּוּפוֹ הַשָּׁמוּט,

הַנֶּחְבָּא־אֶל־קוֹצִים. וְצִנּוֹר־הַשְׁקָיָה מְטַפְטֵף

סָמוּךְ־סָמוּךְ לְיִזְכּוֹר שֶׁל גְּוִיָּה מַשְׁחִירָה.

הוּבְרָה אַדְמַת הַחֹרֶשׁ.

הֻפְּכוּ קְרָבֶיהָ וְשֻׁטְּחוּ חֵיק רַךְ.

וְשׁוּב נָהַרְנוּ עִם הַטַּף וְעִם שִׁגְרַת הַמַּעְדֵּר

לִנְטוֹעַ מִין אַחֵר:

שְׁתִילִים שֶׁל אֹרֶן.

אוּלַי הַתּוֹלָעִים לֹא יַשִּׂיגוּם.

ב

מאת

ישראל רינג

ג

מאת

ישראל רינג

ד

מאת

ישראל רינג

ה

מאת

ישראל רינג