הוּא אָרַב לַמָּוֶת הַמַּר

כְּמוֹ חָתוּל לְעַכְבַּר שָׂדֶה.

שָׁעוֹת תְּמִימוֹת יָשַׁב עַל הַגָּדֵר,

מְצֻנָּף, דָּרוּךְ, עוֹקֵב

מֵחֲרִירֵי עֵינָיו אַחַר חַיֵּי

הַגִּבְעוֹלִים, מַבְחִין בֵּין רוּחַ

לְנִשְׁמַת הַחַי. לַיְלָה אֶחָד

הִרְגִּישׁ שֶׁטַּרְפּוֹ קָרֵב.

הוּא זִנֵּק וְנִנְעַץ בִּבְשָׂרוֹ;

הֵם הָיוּ לְאֶחָד.

1.

כְּשֶׁהַלְּבָנָה נִרְאֲתָה לוֹ כְּמוֹ

פָּרוֹדְיָה שֶׁל לְבָנָה

כְּשֶׁקּוֹלוֹ בָּקַע מֵרֹאשׁוֹ

וְלֹא הִדְהֵד בְּאֶצְבְּעוֹתָיו

כְּשֶׁטָּבַל בַּמַּיִם

שֶׁלֹּא הָיוּ כְּמוֹ

כְּשֶׁהַבֹּקֶר עָלָה בְּעַל־כָּרְחוֹ

וְהָאֶבֶן לֹא הָיְתָה קָשָׁה מִתָּמִיד

כְּשֶׁחָשַׁב עַל הַקֶּנְטָאוּר

וְחִפֵּשׂ אֶת הַתֶּפֶר בְּגוּפוֹ

2.

כְּשֶׁבִּקֵּר בְּכָל אוֹתָם מְקוֹמוֹת

(שֶׁנִּשְׁבְּעוּ לִזְכֹּר אוֹתָם)

לֹא כְּצַלְיָן

(שְׂפָתָיו הָיוּ קְמוּצוֹת)

לֹא כְּרוּחַ־רְפָאִים

(נְקָמָה — עַל מָה?)

לֹא כְּפוֹשֵׁעַ הַחוֹזֵר

(הַפּוֹשֵׁעַ זוֹכֵר)

אֶלָּא כְּאָדָם הַתָּמֵהַּ

כַּמָּה אֶפְשָׁר לְהִסְתּוֹבֵב

בְּתֹם־לֵבָב

בְּלִי קוֹצֵב־לֵב.

הַבָּרָק הֵאִיר אֶת גּוּפֵךְ.

אֲנִי רָאִיתִי שַׁיִשׁ וְרָאִיתִי אֵפֶר.

הָרְעָמִים הָלְמוּ לְלֹא־רַחֵם.

הוֹרִים מְהִירֵי־חֶמְלָה

נָעֲלוּ אֶת הַתְּרִיסִים,

הִגִּיעוּ יַד חַמָּה

אֶל שְׂפָתַיִם קָרוֹת.

אוֹהֲבִים מְבֹעָתִים

גָּהֲרוּ, הִרְגִּיעוּ,

הֵצֵלּוּ עַל עֵינַיִם נִקְרָעוֹת,

כָּלְאוּ בְּמוֹ גּוּפָם

אֶת הָאֵימָה בַּחַלּוֹנוֹת.

וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי בִּמְקוֹמִי,

קוֹרֵא אֶת הַבָּאוֹת

בְּסֵפֶר הַשָּׁמַיִם.

גּוּפֵךְ הִבְהֵב.

רָאִיתִי שַׁיִשׁ וְרָאִיתִי אֵפֶר.

1.

כַּלָּה עַל הַחוֹף, כַּלָּה.

רוּחַ קַלִּילָה, קַלִּילָה.

מִשְׁלָחוֹת שֶׁל קֶצֶף מִתְרַפְּסוֹת

לְלֹבֶן שִׂמְלָתָהּ.

שְׁחָפִים מִשְׁתַּחֲוִים

לַהִינוּמָה שֶׁלָּהּ.

שֶׁמֶשׁ — כַּדּוּר אָדֹם —

נִצָּב דֹּם.

הַבַּלּוֹנִים, הַבַּלּוֹנִים

כּוֹלְאִים אֶת נְשִׁימָתָם.

קְלִיק.

2.

לָמָּה הֶחָתָן

נִרְאֶה כְּמוֹ נֶטַע זָר?

מִפְּנֵי שֶׁהוּא לָבוּשׁ בְּאָפֹר?

מִפְּנֵי שֶׁהוּא זָכָר?

הֲרֵי בְּלִי חָתָן

אֵין כַּלָּה.

בְּכָל זֹאת: הוּא נִרְאֶה מְיֻתָּר

עַל הַחוֹף.

לֹא מִתְמַזֵּג בַּנּוֹף.

קְלִיק.

יוֹנָה הָרָדוּף, יוֹנָה הַנָּס,

יוֹנָה בִּמְעֵי הַלִּוְיָתָן הָאֲוִירִי:

מְטַיֵּל הָלוֹךְ וָשׁוֹב בְּנִיחוּתָא,

מְחַיֵּךְ אֶל יָדָיו הָרֵיקוֹת.

נוֹחַ לוֹ:

מְקַנֵּחַ אֶת פָּנָיו בְּמַגֶּבֶת חַמָּה,

מְגַלְגֵּל סֻכָּרִיָּה בְּסֵתֶר לְשׁוֹנוֹ,

וְנוֹחֵת בַּחוֹף הֶחָדָשׁ

קַל־רֶגֶל, קַל־רֹאשׁ,

מִשְׁתָּאֶה לִמְשׁוּבַת הָאוֹרוֹת,

מִשְׁתַּבֵּחַ בִּגְבוּרַת הַשִּׁכְחָה,

מִתְבָּרֵךְ בַּחֲלִיפָתוֹ.

יוֹנָה הָרָדוּף, יוֹנָה הַנָּס,

יוֹנָה שֶׁהֵעֵז וְנִמְלַט וְנִפְלַט:

עוֹמֵד עַל עָמְדוֹ כְּכָל הָאָדָם,

מְחַכֶּה בְּהַכְנָעָה לְמִטְעָנוֹ הַיָּשָׁן.

מַה נִּשְׁתַּנָּה

שֶׁלֹּא נִשְׁאַר זֵכֶר לְכָל הַלֵּילוֹת?

מָה הַשְּׁאֵלָה!

כְּשֶׁלֹּא הָיְתָה שְׁאֵלָה

הַתְּשׁוּבָה הָיְתָה בְּרוּרָה לְגַמְרֵי.

כְּשֶׁלֹּא הָיָה צֹרֶךְ בְּמוֹפֵת

הַכֹּל הָיָה בְּגֶדֶר אוֹת.

מַה לֹּא?

כַּרְטִיס מָעוּךְ שֶׁל אוֹטוֹבּוּס,

חִיּוּךְ שֶׁל חַשְׁמַלַּאי־רֶכֶב,

שֵׁמוֹת שֶׁל מַלְאָכִים.

מָה הַשְּׁאֵלָה!

עַכְשָׁו הַשְּׁאֵלָה

תְּלוּיָה מֵעַל רָאשֵׁינוּ כְּאַנְקוֹל.

אֵין קוֹל וְאֵין דְּמָמָה.

הַחוֹל מִתְקַשֶּׁה, מִתְכַּחֵשׁ

לַחֲתִימַת גּוּפֵנוּ.

הַדָּם אֵינוֹ טוֹרֵחַ לַעֲנוֹת

לַהֲדַם.

אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים כַּעֲנִיִּים

בְּפֶתַח שֶׁל בַּיִת

שֶׁלֹּא הָיָה.

מָה הַשְּׁאֵלָה!

הָיִינוּ, אוֹ לֹא הָיִינוּ?

זוֹ הַשְּׁאֵלָה.