1.

הִיא מִתְהַלֶּכֶת בַּגָּן הַלֵּילִי

בֵּין הָרוֹקְדִים.

שְׁמָהּ הוֹלֵךְ לְפָנֶיהָ

כְּעַמּוּד אֵשׁ.

2.

הִיא אוֹמֶרֶת אֶת שְׁמָהּ הַפְּרָטִי

וְכַף יָדָהּ מוֹסִיפָה

אֶת שְׁאָר הַפְּרָטִים:

הַסֻּלָּם, הַמְּהִירוּת וְהֶרְכֵּב הַכֵּלִים.

3.

גּוּפְךָ הוֹפֵךְ לְפַעֲמוֹן

וְיֵשׁ לְךָ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אֶל הַמָּקוֹם

שֶׁקִּיּוּמוֹ הוֹפֵךְ כְּהֶרֶף־עַיִן

לִשְׁמוּעָה רְחוֹקָה.

4.

הַאִם אַתָּה קַיָּם?

כֵּן, כְּשֶׁאַתָּה צִיר נֶאֱמָן,

כְּשֶׁאַתָּה מְשַׁגֵּר מִכְתָּב רָשׁוּם,

רָץ, מְחַיֵּג, עוֹשֶׂה אֶת רְצוֹנָהּ.

תָּמִיד הַקַּבָּלָה הַמַּעֲשִׂית שֶׁבְּיָדֶיךָ:

שְׁמָהּ.

5.

תַּלְמִידוֹ שֶׁל אַבּוּלְעָאפְיָה:

יָצָא גּוּף מִגּוּפוֹ, נִצַּב לְעֻמָּתוֹ —

מַרְאָה־שֶׁל־אֵשׁ.

אֲנִי צוֹרֵף פָּחוֹת מֻכְשָׁר:

אֲנִי צָרִיךְ אוֹתָךְ מוּלִי,

תַּחְתַּי וּלְצִדִּי,

עָלַי וּמֵעָלַי

כְּדֵי לָדַעַת שֶׁהָאֵשׁ קַיֶּמֶת.

6.

רֹאשְׁךָ כְּמוֹ מְטֻטֶּלֶת.

הִיא הַיָּד הַמְכַוֶּנֶת,

וְהַזְּמַן.

הִיא הַיָּד הַמְנַגֶּנֶת,

וְהַזְּמַן.

7.

לוּחַ־הַיָּמִים:

שְׁמֵךְ מָלֵא, חָסֵר,

עָלוּם, גָּלוּי,

וְרַק הוּא הַגּוֹזֵר

אֶת עוֹנוֹת שְׁנָתִי.

8.

וּלְסִיּוּם, הַשְּׁאֵלָה הָאַחֲרוֹנָה:

לְכַמָּה זְמַן?

מוּזָר שֶׁהִיא נִשְׁאֶלֶת

דַּוְקָא בָּרֶגַע

שֶׁהַזְּמַן אֵינוֹ קַיָּם,

כְּשֶׁכַּף יָדִי חַמָּה

כְּאִלּוּ אֵין חֹרֶף בָּעוֹלָם,

כְּשֶׁגּוּפֵךְ מְפֹרָשׁ כַּיָּם

וְחִיּוּכֵךְ אוֹמֵר:

הָעֶצֶב לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא,

וּלְסִיּוּם.

9.

אוּלַי הָיְתָה רַק מָשָׁל?

יַתּוּשׁ לְיַד אָזְנִי הַשְּׂמָאלִית

מַזְכִּיר לִי כִּי גַּבִּי

הָיָה חֲסַר־מָגֵן.

צִפּוֹר עִקֶּשֶׁת, בַּחוּץ,

מְנַקֶּרֶת בְּאוֹתָהּ מִלָּה.

עוֹד מְעַט יָבוֹא הַדַּבּוּר

לִבְדֹּק אֶת הַכְּבָסִים הַלַּחִים.

מִצְחִי מִתְכַּסֶּה זֵעָה.

הָאוֹר עוֹלֶה.

אוּלַי הָיְתָה רַק מָשָׁל.

10.

כְּכָל שֶׁמִּתְחַוֵּר לִי

שֶׁלֹּא הָיְתָה, לֹא נִבְרְאָה,

כֵּן מִתְבַּהֲרִים תָּוֵי־פָּנֶיהָ.

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֵיךְ לְיַשֵּׁב

אֶת הַסְּתִירָה הַזֹּאת.

11.

שִׁלְחִי לִי צִלּוּם שֶׁל שְׁתִיקָתֵךְ.

רַק הַבִּלְתִּי־אֶפְשָׁרִי

יַמְצִיא לִי מְנוּחָה.

הוּא אָרַב לַמָּוֶת הַמַּר

כְּמוֹ חָתוּל לְעַכְבַּר שָׂדֶה.

שָׁעוֹת תְּמִימוֹת יָשַׁב עַל הַגָּדֵר,

מְצֻנָּף, דָּרוּךְ, עוֹקֵב

מֵחֲרִירֵי עֵינָיו אַחַר חַיֵּי

הַגִּבְעוֹלִים, מַבְחִין בֵּין רוּחַ

לְנִשְׁמַת הַחַי. לַיְלָה אֶחָד

הִרְגִּישׁ שֶׁטַּרְפּוֹ קָרֵב.

הוּא זִנֵּק וְנִנְעַץ בִּבְשָׂרוֹ;

הֵם הָיוּ לְאֶחָד.

1.

כְּשֶׁהַלְּבָנָה נִרְאֲתָה לוֹ כְּמוֹ

פָּרוֹדְיָה שֶׁל לְבָנָה

כְּשֶׁקּוֹלוֹ בָּקַע מֵרֹאשׁוֹ

וְלֹא הִדְהֵד בְּאֶצְבְּעוֹתָיו

כְּשֶׁטָּבַל בַּמַּיִם

שֶׁלֹּא הָיוּ כְּמוֹ

כְּשֶׁהַבֹּקֶר עָלָה בְּעַל־כָּרְחוֹ

וְהָאֶבֶן לֹא הָיְתָה קָשָׁה מִתָּמִיד

כְּשֶׁחָשַׁב עַל הַקֶּנְטָאוּר

וְחִפֵּשׂ אֶת הַתֶּפֶר בְּגוּפוֹ

2.

כְּשֶׁבִּקֵּר בְּכָל אוֹתָם מְקוֹמוֹת

(שֶׁנִּשְׁבְּעוּ לִזְכֹּר אוֹתָם)

לֹא כְּצַלְיָן

(שְׂפָתָיו הָיוּ קְמוּצוֹת)

לֹא כְּרוּחַ־רְפָאִים

(נְקָמָה — עַל מָה?)

לֹא כְּפוֹשֵׁעַ הַחוֹזֵר

(הַפּוֹשֵׁעַ זוֹכֵר)

אֶלָּא כְּאָדָם הַתָּמֵהַּ

כַּמָּה אֶפְשָׁר לְהִסְתּוֹבֵב

בְּתֹם־לֵבָב

בְּלִי קוֹצֵב־לֵב.

הַבָּרָק הֵאִיר אֶת גּוּפֵךְ.

אֲנִי רָאִיתִי שַׁיִשׁ וְרָאִיתִי אֵפֶר.

הָרְעָמִים הָלְמוּ לְלֹא־רַחֵם.

הוֹרִים מְהִירֵי־חֶמְלָה

נָעֲלוּ אֶת הַתְּרִיסִים,

הִגִּיעוּ יַד חַמָּה

אֶל שְׂפָתַיִם קָרוֹת.

אוֹהֲבִים מְבֹעָתִים

גָּהֲרוּ, הִרְגִּיעוּ,

הֵצֵלּוּ עַל עֵינַיִם נִקְרָעוֹת,

כָּלְאוּ בְּמוֹ גּוּפָם

אֶת הָאֵימָה בַּחַלּוֹנוֹת.

וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי בִּמְקוֹמִי,

קוֹרֵא אֶת הַבָּאוֹת

בְּסֵפֶר הַשָּׁמַיִם.

גּוּפֵךְ הִבְהֵב.

רָאִיתִי שַׁיִשׁ וְרָאִיתִי אֵפֶר.

1.

כַּלָּה עַל הַחוֹף, כַּלָּה.

רוּחַ קַלִּילָה, קַלִּילָה.

מִשְׁלָחוֹת שֶׁל קֶצֶף מִתְרַפְּסוֹת

לְלֹבֶן שִׂמְלָתָהּ.

שְׁחָפִים מִשְׁתַּחֲוִים

לַהִינוּמָה שֶׁלָּהּ.

שֶׁמֶשׁ — כַּדּוּר אָדֹם —

נִצָּב דֹּם.

הַבַּלּוֹנִים, הַבַּלּוֹנִים

כּוֹלְאִים אֶת נְשִׁימָתָם.

קְלִיק.

2.

לָמָּה הֶחָתָן

נִרְאֶה כְּמוֹ נֶטַע זָר?

מִפְּנֵי שֶׁהוּא לָבוּשׁ בְּאָפֹר?

מִפְּנֵי שֶׁהוּא זָכָר?

הֲרֵי בְּלִי חָתָן

אֵין כַּלָּה.

בְּכָל זֹאת: הוּא נִרְאֶה מְיֻתָּר

עַל הַחוֹף.

לֹא מִתְמַזֵּג בַּנּוֹף.

קְלִיק.

יוֹנָה הָרָדוּף, יוֹנָה הַנָּס,

יוֹנָה בִּמְעֵי הַלִּוְיָתָן הָאֲוִירִי:

מְטַיֵּל הָלוֹךְ וָשׁוֹב בְּנִיחוּתָא,

מְחַיֵּךְ אֶל יָדָיו הָרֵיקוֹת.

נוֹחַ לוֹ:

מְקַנֵּחַ אֶת פָּנָיו בְּמַגֶּבֶת חַמָּה,

מְגַלְגֵּל סֻכָּרִיָּה בְּסֵתֶר לְשׁוֹנוֹ,

וְנוֹחֵת בַּחוֹף הֶחָדָשׁ

קַל־רֶגֶל, קַל־רֹאשׁ,

מִשְׁתָּאֶה לִמְשׁוּבַת הָאוֹרוֹת,

מִשְׁתַּבֵּחַ בִּגְבוּרַת הַשִּׁכְחָה,

מִתְבָּרֵךְ בַּחֲלִיפָתוֹ.

יוֹנָה הָרָדוּף, יוֹנָה הַנָּס,

יוֹנָה שֶׁהֵעֵז וְנִמְלַט וְנִפְלַט:

עוֹמֵד עַל עָמְדוֹ כְּכָל הָאָדָם,

מְחַכֶּה בְּהַכְנָעָה לְמִטְעָנוֹ הַיָּשָׁן.

מַה נִּשְׁתַּנָּה

שֶׁלֹּא נִשְׁאַר זֵכֶר לְכָל הַלֵּילוֹת?

מָה הַשְּׁאֵלָה!

כְּשֶׁלֹּא הָיְתָה שְׁאֵלָה

הַתְּשׁוּבָה הָיְתָה בְּרוּרָה לְגַמְרֵי.

כְּשֶׁלֹּא הָיָה צֹרֶךְ בְּמוֹפֵת

הַכֹּל הָיָה בְּגֶדֶר אוֹת.

מַה לֹּא?

כַּרְטִיס מָעוּךְ שֶׁל אוֹטוֹבּוּס,

חִיּוּךְ שֶׁל חַשְׁמַלַּאי־רֶכֶב,

שֵׁמוֹת שֶׁל מַלְאָכִים.

מָה הַשְּׁאֵלָה!

עַכְשָׁו הַשְּׁאֵלָה

תְּלוּיָה מֵעַל רָאשֵׁינוּ כְּאַנְקוֹל.

אֵין קוֹל וְאֵין דְּמָמָה.

הַחוֹל מִתְקַשֶּׁה, מִתְכַּחֵשׁ

לַחֲתִימַת גּוּפֵנוּ.

הַדָּם אֵינוֹ טוֹרֵחַ לַעֲנוֹת

לַהֲדַם.

אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים כַּעֲנִיִּים

בְּפֶתַח שֶׁל בַּיִת

שֶׁלֹּא הָיָה.

מָה הַשְּׁאֵלָה!

הָיִינוּ, אוֹ לֹא הָיִינוּ?

זוֹ הַשְּׁאֵלָה.

"פֶּגֶר בָּקָר"

מאת

ט. כרמי

---

"פֶּגֶר בָּקָר", 1925

מאת

ט. כרמי

בשנת 1925 צייר חיים סוטין סדרה של בדים גדולים שנושאם פגר בקר.

1.¹

חַיִּים סוּטִין הִסְתַּגֵּר בַּסְּטוּדְיוֹ שֶׁלּוֹ עִם פֶּגֶר.

הוּא אָטַם אֶת הַחַלּוֹנוֹת

(אֲוִיר צַח מְחַבֵּל בַּבָּד),

הוּא נָעַל אֶת הַדֶּלֶת.

הוֹ, כַּמָּה זְמַן הִשְׁתּוֹקֵק לַנְּבֵלָה הַזֹּאת!

עֵינֵי הַפּוֹרְטְרֶטִים נִנְעֲצוּ בַּבָּשָׂר הַחַי.

נוֹפֵי הַכְּפָר מָלְאוּ חִרְחוּרִים.

נְחִירֵי הַיְלָדִים רָעֲדוּ.

בָּתִּים הִתְעַוּוּ בֵּין בָּרָק לְרַעַם.

לְמַרְגְּלוֹת הַדֻּגְמָן

נִקְוָה עִגּוּל קָטָן שֶׁל דָּם.

2.

חַיִּים סוּטִין, נִרְעָשׁ וְנִפְחָד,

הִתְעַטֵּף בְּחָלוּק לָבָן.

לְאַט־לְאַט בָּחַן אֶת הַמִּכְחוֹל.

כָּל שְׂעָרָה שְׁלֵמָה וּמֻשְׁחֶזֶת,

הַחִשּׁוּק חָלָק,

הַקָּנֶה יָבֵשׁ.

שְׁפוֹפְרוֹת הַצֶּבַע עֲרוּכוֹת:

עַכְשָׁו תִּפְרֹץ הַלַּבָּה הָאֲדֻמָּה!

יָדוֹ רָעֲדָה קְצָת

אֲבָל לִבּוֹ הָיָה שָׁקֵט:

הַמּוֹדֶל הַזֶּה לֹא יְפַרְכֵּס.

3.

חַיִּים סוּטִין בָּדַק בְּדָם קַר:

מִבְנֵה הָעֲצָמוֹת,

מֶתַח הַשְּׁרִירִים,

מַסְלוּל הַגִּידִים,

שִׁכְבוֹת הַשֻּׁמָּן.

רִבּוֹא נַקְבּוּבִיּוֹת —

כְּמוֹ עֵינַיִם.

פֹּה רִקְמָה רְפוּפָה,

פֹּה נֻקְשָׁה.

פֹּה הֵד לִנְשִׁיפַת הָרֵאָה,

לִפְעִימַת הָעוֹרֵק.

רְמַ“ח שֶׁלִּי, שְׁסָ”ה שֶׁלִּי,

הֱיוּ נָא לִי לְפִיפִיּוֹת!

4.

נִקְמַת הָאֶטְרוּסְקִים:

הֵם הָיוּ כּוֹפְתִים

חַי וּמֵת בַּעֲבוֹתוֹת —

עַד שֶׁהַחַי הָיָה נָמֵק

בְּחִבּוּקוֹ הָעַז שֶׁל הַמֵּת.

עַיִן בְּעַיִן,

פָּנִים אֶל פָּנִים,

חָזֶה אֶל חָזֶה,

שֶׁלֶד אֶל שֶׁלֶד.

חַיִּים סוּטִין —

סָפֵק אִם שָׁמַע

עַל הַנְּקָמָה הַזֹּאת.

5.

כַּדּוּר אָדֹם שׁוֹקֵעַ מִיָּמִין,

כַּדּוּר אָדֹם זוֹרֵחַ מִשְּׂמֹאל,

וּמִמּוּל — הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל

הַמּוֹשֵׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה.

עַפְעַפָּיו תָּפְחוּ מֵעֹצֶם הַבֹּהַק,

רַגְלָיו בָּצְקוּ מֵעֲמִידָה,

יָדוֹ — צְבוּתָה סְבִיב הַמִּכְחוֹל —

הִתְפּוֹרְרָה פִּתְאֹם כְּגִיר:

הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל הֵחֵל לְהַשְׁחִיר.

6.

וּמַה בִּדְבַר הַקּוֹנְסְיֶרְז'?

וְהַשְּׁכֵנִים?

הַאִם לֹא בָּא רֵיחַ הַדָּם

לְאַפָּם?

הַאִם לֹא הִסְתַּנְּנָה

הַצַּחֲנָה

לְתוֹךְ הַפְּרוֹזְדוֹר, הַמִּטְבָּח,

חֲדַר הַשֵּׁנָה?

אֲבָל אִישׁ לֹא קָבַל.

הֵם יָדְעוּ בְּחוּשׁ

שֶׁבַּסְּטוּדְיוֹ הֶחָתוּם כְּקֶבֶר

מִתְחוֹלֵל מַאֲבָק נוֹאָשׁ

לְחַיִּים וּלְמָוֶת.

7.²

קִיקוֹאִין הַטּוֹב,

קָדָבֶר יָקָר מִימֵי נְעוּרַי!

שָׂרוּעַ דּוּמָם עַל רִצְפַּת חַדְרִי,

עָטוּף בְּסָדִין לָבָן,

נֵרוֹת חִוְרִים סָבִיב לְךָ,

בַּר־מִנַּן צַיְּתָן, מוֹדֶל לְמוֹפֵת,

נוֹשֵׁם בִּגְנֵבָה מֵאֲחוֹרֵי גַּבִּי,

מַבְלִיג, בּוֹלֵעַ אֶת הַכִּיחַ,

לֹא מִתְעַטֵּשׁ, לֹא מִשְׁתַּעֵל,

וְהָעִקָּר — לֹא מַסְרִיחַ.

אוּלַי מוּטָב חַי

הַמַּעֲמִיד פְּנֵי מֵת

מֵאֲשֶׁר מֵת

הַמַּעֲמִיד פְּנֵי חַי?

8.

אוּלַי הַצֶּדֶק הָיָה — וְנִשְׁאַר — אִתָּם.

כֹּה אָמַר אָבִי הַחַיָּט:

הַצִּיּוּר הוּא חֵטְא.

לֹא תִּקּוּן־הָעוֹלָם,

לֹא מַעֲשֵׂה־צְדָקָה

שֶׁל טְלַאי עַל גַּבֵּי טְלַאי בָּלוּי,

אֶלָּא מַעֲשֵׂה־פְּרִיצוּת,

קְרִיעַת הַלּוֹט,

הֲטָחָה, פֶּסֶל וּמַסֵּכָה,

עֲמִידָה עַל הַדָּם.

אֲנִי הַחַיָּט!

9.

חַיִּים סוּטִין לֹא הֶאֱמִין

לְמַרְאֵה עֵינָיו.

(לִנְחִירָיו, כֵּן,

לַזִּמְזוּם בְּאָזְנָיו,

אַךְ לֹא לְעֵינָיו.)

הָאָדֹם הַמֻּפְלָא הַזֶּה —

תּוֹלָע, כַּרְכֹּם וְאַרְגָּמָן,

שָׂדֶה לוֹהֵט שֶׁל פְּרָגִים,

חוֹמוֹת סְיֶנָה כְּחֹם הַיּוֹם,

רַעֲפֵי קָאן כְּשֹׁךְ הַסְּעָרָה,

שְׂפָתֶיהָ שֶׁל פּוֹלֶט,

תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי —

הוֹ, נְבָלָה!

— אֲגַם שֶׁל מַיִם עוֹמְדִים,

מִקְוֶה בּוֹאֵשׁ,

קְרוּם שֶׁל אַצּוֹת וָעֹבֶשׁ,

רֵיחַ שֶׁל בְּגִידָה.

10.

הַאִם גַּם רֶמְבְּרַנְדְט

הָיָה זָקוּק לְאֵבֶר מִן הַחַי?

מָתַי הִתְחַבֵּא בַּסְּבַךְ

וְרָאָה אֶת אַבְרָהָם

מְחַבֵּק בְּיָדוֹ הָאַחַת

לְבַתֵּק בְּיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה?

מָתַי הִבִּיט

בְּעֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל יִצְחָק

וְרָאָה בָּהֶן אֶת בָּבוּאַת

עֵינֵי הָאָב?

וּצְבָא הַשָּׁמַיִם!

הַאִם הִתְכַּרְבֵּל מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד,

מִתַּחַת לְכִסֵּא הַכָּבוֹד,

לִרְשֹׁם אֶת כַּנְפֵי הַמַּלְאָכִים

וְרִיסֵי עֵינֵיהֶם?

מוֹרִי הַדָּגוּל,

מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ

שֶׁרָאוּ אֶת פְּנֵי הַדָּם

מִתַּחַת לַבָּשָׂר.

11.³

הוֹ, זְבּוֹרוֹבְסְקִי, הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב!

מִיָּדְךָ הַנְּדִיבָה — הַפֶּגֶר הַנִּכְסָף;

אַךְ אִישׁ מֵאִתָּנוּ לֹא שִׁעֵר

כֵּיצַד הַמָּוֶת יַשְׁחִיר אֶת פָּנֵינוּ.

אֶת זַאֲטוּטֵי הַכְּפָר הַמְלֻכְלָכִים

יָכֹלְתִּי לְשַׁחֵד בְּסֻכָּרִיּוֹת;

אֲבָל הַמָּוֶת בָּז לִשְׂפַת חֲלָקוֹת.

(שֵׁב בְּשֶׁקֶט, פֶּגֶר חָמוּד,

אַל תַּהֲפֹךְ אֶת עוֹרְךָ,

חֲשֹׁב עַל חֲזוֹן הָעֲצָמוֹת,

חַשֵּׁב אֶת הַקֵּץ הַקָּרֵב,

מֶנְתָה, טוֹפִי, שׁוֹקוֹלָד, סוּמְסוּם,

רַק זְכֹר שֶׁאַתָּה טֶבַע דּוֹמֵם!)

הוֹ, זְבּוֹרוֹבְסְקִי, הַטּוֹב וְהַמָּסוּר,

בִּמְקוֹם צִיּוּר —

הֲרֵי לְךָ הוּמוֹר שָׁחֹר:

הַצַּיָּר וְהַפַּטְרוֹן

חָתְמוּ עַל זִכְרוֹן

דְּבָרִים. תְּמוּרַת סָךְ

נִכְבָּד שֶׁל כָּךְ וְכָךְ

יְצַיֵּר הָאָמָּן הַנַּ"ל

נוֹף — פַּסְטוֹרָל.

אֲבָל כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ

כָּתַב הַנָּדִיב הַיָּדוּעַ:

אָנָּא, מָאֶסְטְרוֹ, דָּחוּף —

הוֹסֵף לִי אַרְיֵה לַנּוֹף.

עַל כָּךְ הֵשִׁיב בְּאִגֶּרֶת

אַבִּיר הַשְּׁפוֹפֶרֶת:

בְּרָצוֹן, פַּטְרוֹנִי,

אַךְ דַּע כִּי אֲנִי

חַיָּב לִדְרשׁ

תּוֹסֶפֶת סִכּוּן מֵרֹאשׁ

כִּי לְצַיֵּר אַרְיֵה כַּיָּאוּת —

זוֹ פָּשׁוּט סַכָּנַת נְפָשׁוֹת!

וְהַמֵּבִין יָבִין,

שֶׁלְּךָ, חַיִּים סוּטִין.

12.

אֶנְקַת הַבָּשָׂר נֶאֶלְמָה.

הַשָּׁחֹר סָגַר כְּמָסָךְ,

מִתְעַבֶּה וְהוֹלֵךְ,

מְבַטֵּל דַּקֻּיּוֹת,

שׁוֹלֵל מַעֲבָרִים,

מוֹחֵק נִימִים,

חוֹנֵק אֶת בַּת־הַקּוֹל

שֶׁשָּׂרְדָה עַל הַבָּד:

טוּמְטוּם אָדֹם,

לֹא מֵת, לֹא נוֹלַד.

13.

חַיִּים סוּטִין לֹא אָמַר נוֹאָשׁ.

(הֲלֹא אָמְרוּ שֶׁיֵּשׁ לִי

עֵינֵי חַיָּה נִרְדֶּפֶת.)

כְּסַהֲרוּרִי הָלַךְ אֶל הָאִטְלִיז,

עָמַד כְּעָנִי בַּפֶּתַח,

כְּכֶלֶב נוֹשֶׁה וּמַלְחִית.

הַקַּצָּב מִלֵּא אֶת הַדְּלָיִים

שֶׁבִּידֵי הַצַּיָּר הַנָּכְרִי

בְּדָם טָרִי וּמְבַעְבֵּעַ.

עַכְשָׁו רָאוּ אֶת חַיִּים סוּטִין

פּוֹסֵעַ לְעֵבֶר הַסְּטוּדְיוֹ שֶׁלּוֹ

מָתוּן־מָתוּן,

גּוּפוֹ כְּמוֹ אֵסֶל

וּבְיָדָיו הַדְּלָיִים הַמְּלֵאִים.

אַף טִפָּה לֹא נִגְּרָה לָאָרֶץ!

שֶׁבַע קוֹמוֹת,

שֶׁבַע וְשִׁבְעִים מַדְרֵגוֹת,

חֲרִישִׁי כְּחַיָּה נִרְדֶּפֶת —

וְאַף אֵגֶל לֹא נִשְׁחַת אַרְצָה!

14.

בְּדָמַיִךְ חַיַּי, נְבֵלָה,

בְּדָמַיִךְ חַיַּי!

חַיִּים סוּטִין נָסַךְ

אֶת הַדָּם הַיּוֹקֵד

עַל הַפֶּגֶר הַשָּׁחֹר.

הַדָּם נִסְפַּג, גָּלַשׁ:

פִּתְאֹם לָבַשׁ הַפֶּגֶר

גְּלִימָה שֶׁל אַרְגָּמָן.

שׁוּב נִצַּת הַבָּד;

שׁוּב נִקְרְשָׁה הַשֶּׁמֶשׁ

מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל.

הַצַּחֲנָה פָּעֲמָה בָּאֲוִיר

כְּמוֹ מָנוֹעַ לֵילִי

שֶׁל סִירָה רְחוֹקָה.

חַיִּים סוּטִין הִתְבּוֹנֵן

בְּשִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ גָּמוּר

בַּכְּתָמִים הַשְּׁחֹרִים

שֶׁהֵחֵלּוּ לְבַצְבֵּץ, פֹּה וָשָׁם,

בֵּין קִפְלֵי הַגְּלִימָה.

הַדָּם בַּדְּלָיִים לֹא אֻכַּל.

טַל תֶּחִי!

טַל תֶּחִי!

הַבָּד הַצָּמֵא רָוָה.

אַחַת הִיא לוֹ עַכְשָׁו

אִם הַפֶּגֶר יַשְׁחִיר אוֹ יוֹרִיק;

נוֹתַר עוֹד דָּם לְאַרְנָב,

לְעוֹף, לְעֵינֵי חַדְרָנִית.

הוּא עָצַם אֶת עֵינָיו

וּבֵרַךְ עַל הַמֻּגְמָר:

בַּחֶדֶר הַסָּגוּר, הַבָּד

נָשַׁם כְּיַעַר־עַד אָדֹם.

הָאֵשׁ הַזֹּאת לֹא תּוּעַם,

הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת לֹא תִּתַּם

כִּי הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ.