חֲצִי תַּאֲוָתִי

מאת

ט. כרמי

---

מְקוֹמִי

מאת

ט. כרמי

אַתְּ מְקוֹמִי.

אֲנִי מוֹצִיא הוֹן־תּוֹעָפוֹת

עַל כַּרְטִיסֵי נְסִיעָה,

מַפּוֹת, מַדְרִיכִים —

אֲנִי מִתְלַבֵּשׁ כְּמוֹ בְּנֵי־הַמָּקוֹם,

מְדַבֵּר בִּשְׂפָתָם,

אוֹכֵל אֶת פִּתָּם —

אֲבָל מִיָּד רוֹאִים

שֶׁאֲנִי לֹא מְקוֹמִי.

---

רִשְׁמֵי מַסָּע

מאת

ט. כרמי

לָבַשְׁתִּי שְׁחֹרִים וְנָסַעְתִּי הַרְחֵק.

דּוּדָאִים שֶׁבַּדֶּרֶךְ קָרְצוּ לִי:

מַכִּירִים אוֹתְךָ.

סוּסִים שֶׁבָּאָחוּ צָנְפוּ לִי:

שָׁלוֹם, קָרוֹב מֵאָח.

פְּקִידֵי־קַבָּלָה הֵאִירוּ לִי פָּנִים:

בָּרוּךְ הַבָּא, הַבָּא.

פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי

וְחָזַרְתִּי לִמְקוֹמִי.

שֶׁלֹּא הִכִּיר אוֹתִי.

---

בַּחֲדַר הַחשֶׁךְ

מאת

ט. כרמי

עָמַדְתִּי בַּחֲדַר הַחשֶׁךְ,

שָׁקֵט, מְנֻסֶּה, מַעֲשִׂי.

הַכֹּל כַּשּׁוּרָה, כַּצָּפוּי:

הַזְּמַן הָאָפֵל עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ.

לְעוֹלָם לֹא אָבִין

מַדּוּעַ תָּלַשְׁתְּ אֶת הַדֶּלֶת

לְהָצִיף אוֹתִי בְּאוֹר שׁוֹסֶה.

עַכְשָׁו, בְּיָדַיִם רֵיקוֹת,

אֲנִי זוֹכֵר רַק דָּבָר אֶחָד:

דֶּלֶת נֶעֱקֶרֶת לְפֶתַע

וְאוֹר בָּעֵינַיִם,

רְעִידַת יָרֵחַ.

---

מֵקַח טָעוּת

מאת

ט. כרמי

הֶחֳמָרִים אֵינָם יַצִּיבִים.

שִׁלַּמְתִּי טָבִין

אֲבָל הַצִּלּוּם

הוֹלֵךְ וְעוֹמֵם.

מִסְגֶּרֶת הַזָּהָב שֶׁל הַמַּרְאָה

מַחֲלִידָה מִיּוֹם לְיוֹם.

הַפִיקוּס מִצְטַמֵּק,

שָׂרִיגָיו מַלְבִּינִים.

שְׂפָתַיִךְ נִקְמָצוֹת:

אֵין הֵד.

גּוּפֵךְ נָסוֹג, נָמוֹג

וּמִתְאַיֵּד.

הֶחֳמָרִים הָיוּ גְּרוּעִים,

חֲלוֹם פּוֹרֵחַ, וְאָבָק.

הָעֻבְדָּה חֹותֶכֶת

וְהַלּוּחַ שׁוּב חָלָק.

---

הֶסְבֵּרִים

מאת

ט. כרמי

בִּן־לַיְלָה

דָּהוּ הַצִּלּוּמִים בְּחֶבְיוֹן שֻׁלְחָנִי.

הַתַּאֲרִיכִים נִמְחֲקוּ

מִכָּל יוֹמָנַי הַיְשָׁנִים.

אֵיךְ אֵדַע לְסַפֵּר לָךְ

מֶה הָיִיתִי?

פִּנְקַס הַטְּיוּטוֹת מְהַבְהֵב

כְּמַצְבֵּר גּוֹסֵס.

אֵיךְ אַסְבִּיר לָךְ כִּי חַיַּי

בְּשֶׁטַח מֵת?

כִּי אֲנִי מַתְחִיל לָמוּת

בַּשֶּׁטַח הַחַי הַזֶּה?

---

בִּקְתַּת הַסְּקִי

מאת

ט. כרמי

למאיה וטיודור

אַהֲבָתוֹ הִבְהִיקָה אֶת פָּנֶיהָ,

זַרְקוֹרִים שֶׁל דִִּיסְקוֹטֶק.

גּוּפָהּ הִתְנַמֵּר כְּזִקִּית,

מִתְלַקַּחַת בְּלִי־הֶרֶף

לְהַלְמוּת תֻּפָּיו.

בַּלַּיְלָה הֵאִירוּ אֶת מִדְרוֹנֵי הַשֶּׁלֶג

בְּרִגְיוֹנִים־שֶׁל־נֹגַהּ.

הַגּוֹלְשִׁים עָלוּ וְיָרְדוּ;

הַמַּמְטֵרוֹת הֵשִׁיבוּ שֶׁלֶג מְלָאכוּתִי.

הִיא יָשְׁבָה בִּמְקוֹמָהּ,

חֲשׁוּקָה וְקוֹרֶנֶת,

עַד כְּבוֹת הַחַשְׁמַל.

גֶּחָלִים עוֹמְמוֹת זָרוּ עָלֶיהָ

אֵפֶר אֲמִתִּי.

סאן סוֹבֶר

---

בָּרְחוֹב הַסּוֹאֵן, נֵס

מאת

ט. כרמי

1.

הָיָה רֶגַע כָּזֶה:

כֻּלָּם קָפְאוּ,

וְהָרְחוֹב נִבְקַע לִשְׁנַיִם,

פָּרַשׂ כְּנָפָיו מֵעֲבָרִים.

הַסְּפִינָה עָבְרָה בְּנַחַת,

בְּלֵב הַנֵּס הַיּוֹמְיוֹמִי.

לֹא סוּס וְרוֹכְבוֹ;

רַק הוֹלְכֵי־רֶגֶל וְיוֹשְׁבֵי־רֶכֶב

שֶׁנִּנְעֲרוּ לַחֲזֹר

אֶל יוֹמָם הַקָּצָר.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן,

הָרֶגַע הַהוּא נֶאֱצַר בִּי:

שָׁם עָמַדְנוּ, פְּקוּחֵי־עֵינַיִם,

בְּצֵל הַכָּנָף מִבֶּטוֹן.

2.

בְּהִנָּתֵן הָאוֹת,

בְּהֵאָמֵר הַשֵּׁם,

הַגֶּשֶׁר מִתְרוֹמֵם, לְאַט.

הָאֳנִיּוֹת הוֹלְכוֹת בַּנָּהָר.

הַקַּבַּרְנִיט אוֹמֵר:

שְׁמֵי הַבֶּטוֹן נִבְקְעוּ,

עַכְשָׁו יִתְמַלְּאוּ

מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ.

רוטרדם

---

חֲצִי תַּאֲוָתִי

מאת

ט. כרמי

הָאִשָּׁה הָרֵיחָנִית הַזֹּאת,

כָּל גּוּפָהּ הַיָּשֵׁן —

מִכַּף רַגְלָהּ הָרוֹגַעַת

וְעַד רֹאשָׁהּ עַל לִבְנַת הַסָּדִין —

כֻּלּוֹ נְשִׁימָה מִתְמַשֶּׁכֶת,

מוֹסֵר, מִתְמַסֵּר, אוֹמֵר

שֶׁכָּךְ יִהְיֶה עַד עוֹלָם.

הַאִם זֶהוּ חֲצִי תַּאֲוָתִי?

בְּאֹרֶךְ־רוּחַ

שֶׁל חוֹף־בֵּין־עַרְבַּיִם

אֲנִי אוֹסֵף אֶת הֶבֶל פִּיהָ,

אֵד לָבָן שֶׁל דּוּמִיּוֹת

הָעוֹלֶה מִדִּמְדּוּמֵי גּוּפָהּ.

(הָאֹסֶף הַיָּקָר הַזֶּה,

אֲנִי מְשַׁנֵּן לְעַצְמִי בְּשֶׁקֶט,

יִתֵּן בִּי מַה שֶּׁאֵין בִּי.)

הִיא בְּיָדִי. הִיא לְצִדִּי.

חֲצִי תַּאֲוָתִי הַנּוֹשֶׁמֶת.

הַאִם זֶהוּ סִימָן

שֶׁהָאוֹסֵף — נֶאֱסַף?

באיזה ללֹד?

מאת

ט. כרמי

---

ר' יוֹסֵי הַגְּלִילִי הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ. מְצָאָהּ לִבְרוּרְיָה, אָמַר לָהּ: “בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ נֵלֵךְ לָעִיר לֹד?” אָמְרָה לוֹ: “גְּלִילִי שׁוֹטֶה, לֹא כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים: ‘אַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה’? הָיָה לְךָ לוֹמַר: ‘בְּאֵיזֶה לְלֹד?’”
עירובין נג

---

דִּמּוּי

מאת

ט. כרמי

כְּמוֹ אוֹר הַמַּבְלִיחַ

בְּתוֹךְ גַּלֵּי הַלַּיְלָה.

אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁזּוֹ סִירַת דַּיִג.

בְּתוֹךְ הַסִּירָה —

דַּיָּגִים קְשֵׁי־יוֹם.

בְּתוֹךְ הַיָּם —

דָּגִים קַלֵּי־לַיְלָה.

הָרֶשֶׁת פְּרוּשָׂה.

מוֹתוֹ שֶׁל זֶה

הוּא חַיָּיו שֶׁל זֶה.

בְּדִיּוּק כָּךְ.

---

וְהַדְּבָרִים יְגֵעִים

מאת

ט. כרמי

הָעֲיֵפוּת הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת

שֶׁבָּהּ אֲנִי אוֹמֵר לְעַצְמִי

דְּבָרִים יְגֵעִים.

כּוֹשְׁלִים, קִצְרֵי־נְשִׁימָה,

הֵם צוֹנְחִים בְּחַדְרִי.

אֵין לִי כֹּחַ לְגָרֵשׁ אוֹתָם.

הֵם אוֹמְרִים לִי דְּבָרִים

שֶׁלֹּא הָיִיתִי מַרְשֶׁה לְאִישׁ כָּמוֹנִי

לוֹמַר לְאִישׁ כָּמוֹנִי.

---

מוֹלָד

מאת

ט. כרמי

פָּחוֹת מִכָּךְ, קָשֶׁה לְתָאֵר.

מִשּׁוּם מָה אֲנִי נִזְכָּר

בִּשְׂפָתַיִךְ, יְשֵׁנוֹת.

פָּחוֹת מִכָּךְ, אִי־אֶפְשָׁר לְתָאֵר.

---

מַעֲשֵׂה־בְּרֵאשִׁית

מאת

ט. כרמי

הַשֵּׁם הַנֶּאֱמָר מֵאֵלָיו,

הֲבָרָה־הֲבָרָה בַּחשֶׁךְ, דּוֹרֵךְ

כְּמוֹ כּוֹכַב־שָׁבִיט.

מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ

חַיָּב לְבָרֵךְ.

---

לִקּוּי פְּרָטִי

מאת

ט. כרמי

יָרֵחַ מָלֵא.

לְפֶתַע, כְּמוֹ עָנָן,

פָּנַיִךְ חוֹלְפוֹת עַל פָּנָיו.

---

מִמֶּרְחַקִּים

מאת

ט. כרמי

אֶת הַמִּלִּים שֶׁאַתְּ כּוֹתֶבֶת בַּחֲשֵׁכָה

אֲנִי קוֹרֵא לְאוֹר הַיּוֹם.

אֲנִי מַדְלִיק נֵר

וְחוֹשֵׁב עַל נִשְׁמָתֵךְ.

---

דּוּ־שִׂיחַ

מאת

ט. כרמי

הַמַּסֵּכָה שֶׁעַל פָּנַי

קָרְמָה עוֹר וְגִידִים.

צַר לִי.

עֵינַיִךְ, בְּעֵינַי הָרִאשׁוֹנוֹת,

מוּלָטוֹת עֲלָטָה.

אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאַתָּה נֶחֱנָק.

צַר לִי.

---

בְּאֹהֶל הַחַמְצָן

מאת

ט. כרמי

וַדַּאי — מְכוֹנִיּוֹת נוֹסְעוֹת בַּחוּץ,

הַשָּׁכֵן מַשְׁקֶה אֶת גִּנָּתוֹ,

מְטוֹסִים מַמְרִיאִים, נוֹחֲתִים;

אֲבָל בְּרֶגַע זֶה

שֶׁאֲנִי חַי מִפִּיךְ

אֵין לִי זוּלַת נְשִׁימָתֵךְ.

---

בִּזְמַן שֶׁאֲנִי

מאת

ט. כרמי

לתמרה

בִּזְמַן שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב כָּאן וְחוֹשֵׁב,

הַתּוּתִים מַאְדִּימִים.

יְרוּשָׁלַיִם יְשֵׁנָה,

רַק הַמּוֹנִים עֵרִים.

בַּבֹּקֶר אֶפְתַּח לְפֶתַע אֶת דֶּלֶת הַמִּטְבָּח —

מַטָּח שֶׁל צִפֳּרִים!

---

לְאַחַר מַעֲשֶׂה

מאת

ט. כרמי

פַּעַם חָשַׁבְתִּי:

אִם אַתְּ כּוֹעֶסֶת, לָמָּה לִי חַיִּים?

עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁכַּעֲסֵךְ

הוּא נִשְׁמַת־אַפִּי.

---

הִתְפַּכְּחוּת

מאת

ט. כרמי

אַנְטֵאוּס שֶׁכְּמוֹתִי!

הֶאֱמַנְתִּי שֶׁיְּשׁוּעָתִי בָּהּ:

אִם רַק אֶגַּע בָּהּ —

עַכְשָׁו אֲנִי נִלְחָם

בְּכֹחַ־הַמְּשִׁיכָה.

---

אֵשֶׁת־אֵשׁ

מאת

ט. כרמי

הִיא הִשְׁאִירָה לִי לְמַזְכֶּרֶת

שְׁלשָׁה לַפִּידִים כְּבוּיִים.

אֲבָל אֲנִי עֲדַיִן רוֹאֶה אוֹתָהּ

כּוֹרַעַת, מְקֻמֶּרֶת כְּקֶשֶׁת,

בּוֹלַעַת אֶת הָאֵשׁ.

הַלַּפִּידִים נוֹתְנִים

רֵיחַ רַע וְשָׁחֹר.

---

תְּמוּנַת מַצָּב

מאת

ט. כרמי

עַכְשָׁו אַתְּ עוֹצֶמֶת אֶת עֵינַיִךְ

וַאֲנִי פּוֹקֵחַ אֶת עֵינַי.

קָשֶׁה הָיָה בָּאוֹר הַמָּלֵא.

---

הֶסְבֵּר

מאת

ט. כרמי

לָמָּה אֵינֶנִּי בָּא לִקְרָאתֵךְ?

כִּי הָאָשָׁם כֻּלּוֹ בִּי,

כָּךְ אָמַרְתְּ,

הַקּוֹלָר תָּלוּי בְּצַוָּארִי.

לָכֵן אֲנִי כָּל כָּךְ כְּבַד־תְּנוּעָה.

---

הַפִּנְקָס פָּתוּחַ

מאת

ט. כרמי

מֵחַלּוֹנִי אֲנִי רוֹאֶה

שֶׁלֵּוִי הַגָּדוֹל, בֶּחָצֵר הַסְּמוּכָה,

מַחֲזִיק בְּיָדוֹ עָצִיץ קָטָן

כְּמוֹ מַכְשִׁיר אַלְחוּט.

הָאַנְטֶנָה הַיְרֻקָּה מִתְנוֹעַעַת בָּרוּחַ.

אֲנִי מְקַנֵּא בּוֹ:

הוּא שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹת שֶׁאֵינָם

בָּאִים אֵלַי אַף בַּחֲלוֹם.

---

חֶשְׁבּוֹן פָּשׁוּט

מאת

ט. כרמי

נְשִׁימָתֵנוּ — בְּאֶחָד.

עַיִן בְּעַיִן

אֲנַחְנוּ פְּנֵי־תֵבֵל,

חוֹל וְכוֹכָבִים לְאֵין־מִסְפָּר.

הַחֶשְׁבּוֹן פָּשׁוּט: בְּהֵעָדְרֵךְ

אֲנִי הַרְבֵּה פָּחוֹת מֵחֵצִי.

---

דּוּ"חַ מַצָּב: אָבִיב 82'

מאת

ט. כרמי

צֵל הֶעָנָף שֶׁעַל הַמִּדְרָכָה

הָפַךְ לְנָחָשׁ

וְטָרַף אֶת הַצִּפּוֹר

שֶׁרִצְּדָה עָלָיו.

שוטה שכמותך

מאת

ט. כרמי

---

שׁוֹטֶה שֶׁכְּמוֹתְךָ

מאת

ט. כרמי

הַוִּילוֹן הַזֶּה,

מַעֲשֵׂה־יָדַיִךְ לְהִתְפָּאֵר

(וְזֵכֶר לְפֶּנֶלוֹפֶּה),

אֵינֶנּוּ לְפִי רוּחִי.

אִלּוּ הִזְמִין אֶת הָרוּחַ פְּנִימָה,

כְּמוֹ מִפְרָשׂ תּוֹפֵחַ,

הָיִינוּ מַפְלִיגִים כֻּלָּנוּ —

אֲנִי וְהַשֻּׁלְחָן וְהַסְּפָרִים,

וְהַטְּיוּטוֹת הַדְּבוּקוֹת לְדֹפֶן הַמְּגֵרָה

כְּמוֹ אַצּוֹת —

אֲבָל הוּא חוֹסֵם, אוֹטֵם

אֶת הַמְּבוֹאוֹת, מַרְחִיק

אֶת הַשָּׁמַיִם.

שׁוֹטֶה שֶׁכְּמוֹתְךָ.

הָיָה לְךָ לוֹמַר

מַה שֶּׁהַלֵּב אֵינוֹ מְגַלֶּה לַפֶּה.

---

תְּפִלָּה לְעָנִי

מאת

ט. כרמי

1.

תְּפִלָּה לְעָנִי כִּי יַעֲטֹף

אוֹתָהּ בְּרֹךְ

וְאֵין בְּפִיו חֲצִי דָּבָר;

כִּי יָדָיו

חַמּוֹת כַּחֲלוֹמָהּ,

אַךְ לְשׁוֹנוֹ — עַקְרָב.

2.

הוּא יִשַּׁח אֶל מִצְחָהּ,

יַעֲצֹם אֶת עֵינָיו,

יִשְׂטֹם אֶת פִּיו הָאִלֵּם.

מִלִּים שֶׁאָמַר בְּחָפְזוֹ

יַכּוּ אוֹתוֹ בְּסַנְוֵרִים

כְּמוֹ זַרְקוֹרֵי חוֹקֵר.

מִלִּים שֶׁכָּתַב בְּחֶמְלָה

— הוֹ, נְבוֹן־לַחַשׁ שֶׁכְּמוֹתוֹ! —

יַכּוּ אֶת יָדוֹ הַשְּׁכֵחָה.

תְּפִלָּה לְעָנִי

כִּי הוּא עָנָה מְאֹד.

---

עֵצוֹת לְדוֹד

מאת

ט. כרמי

בְּרַח לְךָ, דּוֹדִי, פְּגַע וּבְרַח,

לֹא תַּאֲרִיךְ יָמִים.

שְׁעוֹן־הַצֵּל מִתְכַּסֶּה אֵזוֹב

בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים.

בְּרַח לְךָ, דּוֹדִי, פְּגַע וּבְרַח.

כַּאֲשֶׁר אַתָּה צָף לְיַד הַחוֹל

וְאוֹמֵר אֶת שְׁמָהּ בְּקוֹל,

גּוּפְךָ מְהַדְהֵד כְּתֹף.

בְּרַח לְךָ, דּוֹדִי, פְּגַע וּבְרַח.

עִתּוֹתֶיךָ כְּבָר לֹא בְּיָדֶיךָ.

כַּאֲשֶׁר אַתָּה מַזְמִין הַשְׁכָּמָה,

הִיא מִתְעוֹרֶרֶת עָלֶיךָ.

בְּרַח לְךָ, דּוֹדִי, פְּגַע וּבְרַח.

כְּבָר אֵין לְךָ מִסְתּוֹר.

מַה שֶּׁאַתָּה כּוֹתֵב בַּחֲשֵׁכָה

הִיא קוֹרֵאת בָּאוֹר.

הִיא הַנּוֹתֶנֶת, כַּשֶּׁמֶשׁ.

אַל תִּקַּח. פְּגַע וּבְרַח.

---

"הוּא נוֹסֵעַ לְמַלֵּא אֶת הַבָּטָרִיּוֹת"

מאת

ט. כרמי

הַאִם הַגּוּף זוֹכֵר?

הַאִם הַגּוּף יוֹדֵעַ לְשַׁקֵּר?

טְבִילָה בַּבְּרֵכָה

אוֹ אַמְבַּטְיָה חַמָּה —

כְּמוֹ לְחִיצָה עַל כַּפְתּוֹר

שֶׁל קַלְקוּלָטוֹר —

וְהַכֹּל מַתְחִיל מֵאֶפֶס.

רַק לְפִי עֵינָיו הַכָּבוֹת

אַתְּ רוֹאָה

שֶׁוַּדַּאי הָיוּ פְּעֻלּוֹת קוֹדְמוֹת.

---

חַוַּת־דַּעַת רְפוּאִית

מאת

ט. כרמי

אֶת הַכִּיב,

אָמַר לִי הָרוֹפֵא,

אַתָּה חַיָּב לְהָזִין

כָּל שְׁעָתַיִם־שָׁלשׁ.

וְכָל שְׁעָתַיִם־שָׁלשׁ

אֲנִי מַאֲזִין לִשְׁמֵךְ

הַפּוֹלֵחַ אוֹתִי,

פִּתְאֹם, מֵעֲבָרִים.

קְצָת יוֹתֵר לְמַטָּה, לְיָמִין,

לְמַעְלָה, הַצִּדָּה, מִשְּׂמֹאל,

בְּדֶרֶךְ כְּלָל חַד,

עַל פִּי רֹב עָמוּם.

אֶת הַכִּיב,

פָּסַק הָרוֹפֵא,

לֹא נַסְכִּים לְנַתֵּחַ

לִפְנֵי שֶׁיִּהְיֶה דִּמּוּם.

---

עוֹד אוֹרַקְל

מאת

ט. כרמי

אִשָּׁה מְשֻׁגַּעַת

נִגְּשָׁה אֵלַי וְאָמְרָה:

הַמַּזְלֵג הוּא אִשָּׁה,

הַסַּכִּין הוּא גֶּבֶר.

כְּתֹב שִׁיר אַהֲבָה.

עָרַכְתִּי אֶת הַשֻּׁלְחָן כְּמִצְוָתָהּ.

אֵינֶנִּי חֲסַר מְשֻׁגָּעִים

וְתָמִיד שָׁמַעְתִּי בְּקוֹלָם.

הָאִשָּׁה הַמְּשֻׁגַּעַת

הָפְכָה אֶת פָּנֶיהָ וְאָמְרָה:

הָאִשָּׁה הִיא מַזְלֵג,

הַגֶּבֶר הוּא סַכִּין.

הָאַהֲבָה תִּכְתֹּב אוֹתְךָ.

קורות לילה אחד

מאת

ט. כרמי

---

לְמַעַן הַשֵּׁם

מאת

ט. כרמי

1.

הִיא מִתְהַלֶּכֶת בַּגָּן הַלֵּילִי

בֵּין הָרוֹקְדִים.

שְׁמָהּ הוֹלֵךְ לְפָנֶיהָ

כְּעַמּוּד אֵשׁ.

2.

הִיא אוֹמֶרֶת אֶת שְׁמָהּ הַפְּרָטִי

וְכַף יָדָהּ מוֹסִיפָה

אֶת שְׁאָר הַפְּרָטִים:

הַסֻּלָּם, הַמְּהִירוּת וְהֶרְכֵּב הַכֵּלִים.

3.

גּוּפְךָ הוֹפֵךְ לְפַעֲמוֹן

וְיֵשׁ לְךָ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אֶל הַמָּקוֹם

שֶׁקִּיּוּמוֹ הוֹפֵךְ כְּהֶרֶף־עַיִן

לִשְׁמוּעָה רְחוֹקָה.

4.

הַאִם אַתָּה קַיָּם?

כֵּן, כְּשֶׁאַתָּה צִיר נֶאֱמָן,

כְּשֶׁאַתָּה מְשַׁגֵּר מִכְתָּב רָשׁוּם,

רָץ, מְחַיֵּג, עוֹשֶׂה אֶת רְצוֹנָהּ.

תָּמִיד הַקַּבָּלָה הַמַּעֲשִׂית שֶׁבְּיָדֶיךָ:

שְׁמָהּ.

5.

תַּלְמִידוֹ שֶׁל אַבּוּלְעָאפְיָה:

יָצָא גּוּף מִגּוּפוֹ, נִצַּב לְעֻמָּתוֹ —

מַרְאָה־שֶׁל־אֵשׁ.

אֲנִי צוֹרֵף פָּחוֹת מֻכְשָׁר:

אֲנִי צָרִיךְ אוֹתָךְ מוּלִי,

תַּחְתַּי וּלְצִדִּי,

עָלַי וּמֵעָלַי

כְּדֵי לָדַעַת שֶׁהָאֵשׁ קַיֶּמֶת.

6.

רֹאשְׁךָ כְּמוֹ מְטֻטֶּלֶת.

הִיא הַיָּד הַמְכַוֶּנֶת,

וְהַזְּמַן.

הִיא הַיָּד הַמְנַגֶּנֶת,

וְהַזְּמַן.

7.

לוּחַ־הַיָּמִים:

שְׁמֵךְ מָלֵא, חָסֵר,

עָלוּם, גָּלוּי,

וְרַק הוּא הַגּוֹזֵר

אֶת עוֹנוֹת שְׁנָתִי.

8.

וּלְסִיּוּם, הַשְּׁאֵלָה הָאַחֲרוֹנָה:

לְכַמָּה זְמַן?

מוּזָר שֶׁהִיא נִשְׁאֶלֶת

דַּוְקָא בָּרֶגַע

שֶׁהַזְּמַן אֵינוֹ קַיָּם,

כְּשֶׁכַּף יָדִי חַמָּה

כְּאִלּוּ אֵין חֹרֶף בָּעוֹלָם,

כְּשֶׁגּוּפֵךְ מְפֹרָשׁ כַּיָּם

וְחִיּוּכֵךְ אוֹמֵר:

הָעֶצֶב לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא,

וּלְסִיּוּם.

9.

אוּלַי הָיְתָה רַק מָשָׁל?

יַתּוּשׁ לְיַד אָזְנִי הַשְּׂמָאלִית

מַזְכִּיר לִי כִּי גַּבִּי

הָיָה חֲסַר־מָגֵן.

צִפּוֹר עִקֶּשֶׁת, בַּחוּץ,

מְנַקֶּרֶת בְּאוֹתָהּ מִלָּה.

עוֹד מְעַט יָבוֹא הַדַּבּוּר

לִבְדֹּק אֶת הַכְּבָסִים הַלַּחִים.

מִצְחִי מִתְכַּסֶּה זֵעָה.

הָאוֹר עוֹלֶה.

אוּלַי הָיְתָה רַק מָשָׁל.

10.

כְּכָל שֶׁמִּתְחַוֵּר לִי

שֶׁלֹּא הָיְתָה, לֹא נִבְרְאָה,

כֵּן מִתְבַּהֲרִים תָּוֵי־פָּנֶיהָ.

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֵיךְ לְיַשֵּׁב

אֶת הַסְּתִירָה הַזֹּאת.

11.

שִׁלְחִי לִי צִלּוּם שֶׁל שְׁתִיקָתֵךְ.

רַק הַבִּלְתִּי־אֶפְשָׁרִי

יַמְצִיא לִי מְנוּחָה.

---

קוֹרוֹת לַיְלָה אֶחָד

מאת

ט. כרמי

1.

הַקַּו תָּפוּשׂ.

הַאִם עָלַי לִשְׁמֹעַ מִכָּאן

שֶׁגַּם אַתְּ תְּפוּשָׂה?

מִישֶׁהוּ מְחַיֵּג בְּשָׁדַיִךְ,

מִתְנַשֵּׁף בְּטַבּוּרֵךְ?

מִישֶׁהוּ עוֹשֶׂה אוֹתָךְ כַּאֲפַרְכֶּסֶת?

הַקַּו תָּפוּשׂ.

הַאִם יָדֵךְ הַמְנֻסָּה

שׁוּב שִׁלְשְׁלָה אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת,

כְּמוֹ כֶּבֶל שֶׁל צוֹלְלָן,

לְמַעֲמַקֵּי הַכֶּסֶת?

2.

מָה עוֹשָׂה יָדֵךְ

(הוֹ, פַּעַם הִיא כִּסְּתָה עַל כָּל פְּשָׁעַי!)

בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי?

עוֹשָׂה לְזוּלָתִי

מַה שֶּׁעָשְׂתָה לִי?

הַדַּעַת אֵינָהּ סוֹבֶלֶת.

לֹא עוֹשָׂה לְזוּלָתִי

מַה שֶּׁעָשְׂתָה לִי?

הַדַּעַת אֵינָהּ נוֹתֶנֶת.

אֲבָל אֶצְבָּעִי הוֹלֶכֶת,

כְּמוֹ נָחָשׁ כְּרוּת־רֹאשׁ,

בַּמֶּרְחָק הֶעָצוּם, הָאִטִּי

עַד אֶפֶס.

3.

הַאִם הוֹשַׁטְתְּ אֶת יָדֵךְ

כָּל הָעֲמָדוֹת תְּפוּשׂוֹת

רְדוּמָה, דְּמוּמָה כְּגַל

הַחִיּוּג הַיָּשִׁיר חוֹסֵךְ כֶּסֶף וּזְמַן

שְׁלֵוָה כְּסַהַר מְצַוֶּה

כָּל הָעֲמָדוֹת תְּפוּשׂוֹת

לִטְמֹן שׁוּב אֶת הַקּוֹל

הַחִיּוּג הַיָּשִׁיר חוֹסֵךְ כֶּסֶף וּזְמַן

שֶׁלֹּא נוֹלַד?

4.

יָרֵחַ יָקָר הוֹלֵךְ לוֹ.

בַּשַּׁחַר הַקַּר

אֲנִי מַעֲלֶה

אֶת זֵכֶר לְהָטַיִךְ:

כֵּיצַד נָטִית אֶת יָדֵךְ

וּבָלַעַתְּ אֶת יָדִי;

חֹפֶן שֶׁל אֲוִיר שֶׁהָפַךְ לְאֵשׁ;

בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ —

וְלֹא הָיָה לִי גּוּף;

וּנְשִׁימָתֵךְ־בָּרָד

הִכְּתָה עַל מִצְחִי.

בֵּין פְּעִימָה לִפְעִימָה

אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אֶת הֶעָבָר

לַעֲבֹר עַל פָּנַי.

5.

מִי בְּלֵילוֹ

וּמִי לֹא בְּלֵילוֹ

מִי בַּהֲלֹא

וּמִי לֹא בַּהֲלֹא

מִי בְּקִצּוֹ

וּמִי בַּהֲקִיצוֹ

וּתְשׁוּבָה.

6.

אוּלַי כָּל אֵלֶּה צוֹדְקִים.

אִם כָּל הָאָדָם כּוֹזֵב —

מוּטָב לְהִצְטַיֵּד בְּמַצְלֵמָה,

רְשַׁמְקוֹל אוֹ וִידֵאוֹ.

אָדָם הַמְכַבֵּד אֶת עַצְמוֹ

מְכַבֵּד גַּם אֶת עֲבָרוֹ.

וּבַבַּיִת נֶעֱרָמִים מִכְתָּבִים, אִגְּרוֹת,

סְלִילִים, תַּשְׁלִילִים, קָסֶטוֹת —

חוֹמָה בְּצוּרָה שֶׁל מַזְכָּרוֹת,

זִכְרוֹנוֹת מִקִּיר אֶל קִיר.

הָאַלְבּוֹם הוּא הַגּוֹאֵל.

הַהַקְלָטָה תַּעֲנֶה אֶת הַכֹּל.

אוּלַי כָּל אֵלֶּה צוֹדְקִים

וַאֲנִי מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּתִקְוַת הָרָשׁ

שֶׁדַּוְקָא בֶּחָלָל הַזֶּה

יוֹשֶׁבֶת אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת.

הַמְעַט שֶׁאֲנִי זוֹכֵר מִתְמַעֵט

אֲבָל אֵינוֹ פּוֹשֵׁט צוּרָה.

7.

הַיָּרֵחַ הַיָּקָר הָלַךְ.

הַקַּו עוֹדֶנּוּ תָּפוּשׂ.

(מוֹצַרְט יָקָר,

צַר לִי מְאֹד.

נִגַּנְתִּי אֶת הָרֶקְוִיאֶם

עַל לֵב רֵיק.

לֹא הָיָה בִּי כֹּחַ לְהִקָּלַע

בֵּין הַלֵּל

לְהוֹשַׁעְנָא.)

8.

זִים. זִים.

וַהֲרֵי הַחֲשָׁדוֹת.

חוּגַת הַשֶּׁמֶשׁ — אֲסִימוֹן שָׁחוּק.

מֶזֶג הָאֲוִיר. עֹמֶס הַחֹם.

מִדַּת הַלַּחוּת. קוֹל בְּאִשָּׁה.

אֲפִיק רוֹם.

מֻזְהָרִים.

זוּם. זוּם.

לִידִיעַת הָאוֹהֲבִים.

תַּנּוּרֵי הָאֵלֶם. לַפִּידֵי הַחשֶׁךְ.

אֶתְמוֹל הִכְסִיף הַיָּם

כְּמוֹ רְאִי.

הַיּוֹם לֹא תַּכִּיר בּוֹ

אֶת פָּנֶיךָ שֶׁלְּךָ.

---

מִלִּים בַּחֲשֵׁכָה

מאת

ט. כרמי

1.

הַבְּדִידוּת הִיא שַׁדְּכָן מְשֻׁנֶּה.

מַשָּׂאִית רְחוֹקָה —

הוֹ, יְדִיד נְעוּרִים!

הֶלִיקוֹפְּטֶר עָלוּם —

הוֹ, קָרוֹב מֵאָח!

קוֹצְרֵי הַבּוּגַנְוִילְיָה מִתְקַשִּׁים

בַּלַּיְלָה הַקַּר.

יַלְדָּה צְלוּבָה

בְּקַרְנֵי הַיָּרֵחַ.

מִלֹּבֶן הַדַּף עוֹלֶה קוֹל

שֶׁל צִפּוֹר־שַׁחֲרִית.

מְשֻׁגַּעַת! מְשֻׁגַּעַת!

הֲרֵי אִישׁ לֹא יַאֲמִין בְּצִיּוּצֵךְ

בַּהֲקִיצוֹ.

2.

אֵין רוּחַ.

הִיא יוֹדַעַת שֶׁלֹּא יִהְיֶה

יָרֵחַ הַלַּיְלָה.

גַּם הָעֵצִים נוֹאֲשׁוּ.

אֵין צִפּוֹר.

רַק אֲנִי חַיָּב לִלְמֹד

יֵאוּשׁ מַהוּ.

אֲנִי כּוֹתֵב בַּחשֶׁךְ.

אֲנִי מַלְבִּין אֶת פָּנַיִךְ.

הַאִם הַלֹּבֶן הַזֶּה נִרְשָׁם

עַל הַדַּף הַלָּבָן?

3.

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא תָּבוֹאִי.

הֵן שֶׁלָּךְ הֵן, וְלָאו — לָאו.

אַתְּ שׁוֹתָה רַק

כְּשֶׁאַתְּ צְמֵאָה.

אַתְּ אוֹכֶלֶת

כְּשֶׁאַתְּ רְעֵבָה.

אַתְּ מְעַשֶּׁנֶת

סִיגָרִיָּה אַחַת לְיוֹם.

אַתְּ יְשֵׁנָה בְּשַׂק

גַּם כְּשֶׁיֵּשׁ מִטָּה בַּחֶדֶר הַשֵּׁנִי.

וַאֲנִי שׁוֹתֶה וְאוֹכֵל וּמְעַשֵּׁן

וְהֵן וְלָאו וְהֵן

וְלוֹבֵשׁ שַׂק

וּמִתְאַפֵּר בְּאֵפֶר

כְּאִלּוּ כָּל יוֹם פּוּרִים.

4.

אֵין אוֹנֵס.

אֲנִי קוֹרֵס תַּחְתַּי

אֲבָל אֵין אוֹנֵס.

אֲנִי נוֹעֵץ אֶת הַקֶּרֶס בְּחִכֵּךְ

אֲבָל אֵין אוֹנֵס.

אֲנִי מְלַטֵּף אֶת מִצְחֵךְ

בְּמַסְרְקוֹת־יָדַי

אֲבָל אֵין אוֹנֵס.

הָרֹךְ הַזֶּה

מְחַסֵּם אֶת עוֹרְקַי.

5.

בְּקִצּוּר:

אֲנִי קְצַר־נְשִׁימָה.

יָדַי קְצָרוֹת

וְכֵן גַּם רְאִיָּתִי.

לָמָּה אַתְּ חוֹשֶׁשֶׁת

שֶׁאַרְחִיק לֶכֶת?

אֲנִי נִשְׁאָר,

זֶה בָּרוּר,

מִקֹּצֶר הַמַּשִּׂיג.

6.

הַאִם הָרָעָב הוּא אֲדוֹנִי?

סְלִיחָה — גְּבִרְתִּי?

הַאִם רַק הֶחָלָל הַנִּפְעָר

לִמְרַאֲשׁוֹתַי, לְמַרְגְּלוֹתַי

הוּא הַמְהַמֶּה כְּמִנְהָרָה שֶׁל רוּחַ?

נְשִׁימָתֵךְ עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת

שָׁם,

לָכֵן אֲנִי עוֹלֶה וְיוֹרֵד

כָּאן.

אִלּוּ הָיִית בְּיָדַי

הַאִם הָיִיתִי הוֹפֵךְ לְשִׁפְחָתֵךְ?

סְלִיחָה — לְעַבְדֵּךְ?

7.

אֲנִי חַיָּב לָתֵת אֵמוּן

בַּמִּלִּים הָאֵלֶּה.

אֵינֶנִּי רוֹאֶה אֶת הַדַּף,

אֶת יָדִי הַכּוֹתֶבֶת.

אֲבָל אֲנִי חַיָּב, הַפַּעַם,

לְהַאֲמִין, לֹא לְהָבִין.

מה נשתנה

מאת

ט. כרמי

---

מַאֲרָב

מאת

ט. כרמי

הוּא אָרַב לַמָּוֶת הַמַּר

כְּמוֹ חָתוּל לְעַכְבַּר שָׂדֶה.

שָׁעוֹת תְּמִימוֹת יָשַׁב עַל הַגָּדֵר,

מְצֻנָּף, דָּרוּךְ, עוֹקֵב

מֵחֲרִירֵי עֵינָיו אַחַר חַיֵּי

הַגִּבְעוֹלִים, מַבְחִין בֵּין רוּחַ

לְנִשְׁמַת הַחַי. לַיְלָה אֶחָד

הִרְגִּישׁ שֶׁטַּרְפּוֹ קָרֵב.

הוּא זִנֵּק וְנִנְעַץ בִּבְשָׂרוֹ;

הֵם הָיוּ לְאֶחָד.

---

סוֹף דָּבָר

מאת

ט. כרמי

1.

כְּשֶׁהַלְּבָנָה נִרְאֲתָה לוֹ כְּמוֹ

פָּרוֹדְיָה שֶׁל לְבָנָה

כְּשֶׁקּוֹלוֹ בָּקַע מֵרֹאשׁוֹ

וְלֹא הִדְהֵד בְּאֶצְבְּעוֹתָיו

כְּשֶׁטָּבַל בַּמַּיִם

שֶׁלֹּא הָיוּ כְּמוֹ

כְּשֶׁהַבֹּקֶר עָלָה בְּעַל־כָּרְחוֹ

וְהָאֶבֶן לֹא הָיְתָה קָשָׁה מִתָּמִיד

כְּשֶׁחָשַׁב עַל הַקֶּנְטָאוּר

וְחִפֵּשׂ אֶת הַתֶּפֶר בְּגוּפוֹ

2.

כְּשֶׁבִּקֵּר בְּכָל אוֹתָם מְקוֹמוֹת

(שֶׁנִּשְׁבְּעוּ לִזְכֹּר אוֹתָם)

לֹא כְּצַלְיָן

(שְׂפָתָיו הָיוּ קְמוּצוֹת)

לֹא כְּרוּחַ־רְפָאִים

(נְקָמָה — עַל מָה?)

לֹא כְּפוֹשֵׁעַ הַחוֹזֵר

(הַפּוֹשֵׁעַ זוֹכֵר)

אֶלָּא כְּאָדָם הַתָּמֵהַּ

כַּמָּה אֶפְשָׁר לְהִסְתּוֹבֵב

בְּתֹם־לֵבָב

בְּלִי קוֹצֵב־לֵב.

---

סוּפָה בְּפִירֶנְצֶה

מאת

ט. כרמי

הַבָּרָק הֵאִיר אֶת גּוּפֵךְ.

אֲנִי רָאִיתִי שַׁיִשׁ וְרָאִיתִי אֵפֶר.

הָרְעָמִים הָלְמוּ לְלֹא־רַחֵם.

הוֹרִים מְהִירֵי־חֶמְלָה

נָעֲלוּ אֶת הַתְּרִיסִים,

הִגִּיעוּ יַד חַמָּה

אֶל שְׂפָתַיִם קָרוֹת.

אוֹהֲבִים מְבֹעָתִים

גָּהֲרוּ, הִרְגִּיעוּ,

הֵצֵלּוּ עַל עֵינַיִם נִקְרָעוֹת,

כָּלְאוּ בְּמוֹ גּוּפָם

אֶת הָאֵימָה בַּחַלּוֹנוֹת.

וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי בִּמְקוֹמִי,

קוֹרֵא אֶת הַבָּאוֹת

בְּסֵפֶר הַשָּׁמַיִם.

גּוּפֵךְ הִבְהֵב.

רָאִיתִי שַׁיִשׁ וְרָאִיתִי אֵפֶר.

---

תַּצְלוּם חֲתֻנָּה

מאת

ט. כרמי

1.

כַּלָּה עַל הַחוֹף, כַּלָּה.

רוּחַ קַלִּילָה, קַלִּילָה.

מִשְׁלָחוֹת שֶׁל קֶצֶף מִתְרַפְּסוֹת

לְלֹבֶן שִׂמְלָתָהּ.

שְׁחָפִים מִשְׁתַּחֲוִים

לַהִינוּמָה שֶׁלָּהּ.

שֶׁמֶשׁ — כַּדּוּר אָדֹם —

נִצָּב דֹּם.

הַבַּלּוֹנִים, הַבַּלּוֹנִים

כּוֹלְאִים אֶת נְשִׁימָתָם.

קְלִיק.

2.

לָמָּה הֶחָתָן

נִרְאֶה כְּמוֹ נֶטַע זָר?

מִפְּנֵי שֶׁהוּא לָבוּשׁ בְּאָפֹר?

מִפְּנֵי שֶׁהוּא זָכָר?

הֲרֵי בְּלִי חָתָן

אֵין כַּלָּה.

בְּכָל זֹאת: הוּא נִרְאֶה מְיֻתָּר

עַל הַחוֹף.

לֹא מִתְמַזֵּג בַּנּוֹף.

קְלִיק.

---

וְחוֹזֵר חֲלִילָה

מאת

ט. כרמי

יוֹנָה הָרָדוּף, יוֹנָה הַנָּס,

יוֹנָה בִּמְעֵי הַלִּוְיָתָן הָאֲוִירִי:

מְטַיֵּל הָלוֹךְ וָשׁוֹב בְּנִיחוּתָא,

מְחַיֵּךְ אֶל יָדָיו הָרֵיקוֹת.

נוֹחַ לוֹ:

מְקַנֵּחַ אֶת פָּנָיו בְּמַגֶּבֶת חַמָּה,

מְגַלְגֵּל סֻכָּרִיָּה בְּסֵתֶר לְשׁוֹנוֹ,

וְנוֹחֵת בַּחוֹף הֶחָדָשׁ

קַל־רֶגֶל, קַל־רֹאשׁ,

מִשְׁתָּאֶה לִמְשׁוּבַת הָאוֹרוֹת,

מִשְׁתַּבֵּחַ בִּגְבוּרַת הַשִּׁכְחָה,

מִתְבָּרֵךְ בַּחֲלִיפָתוֹ.

יוֹנָה הָרָדוּף, יוֹנָה הַנָּס,

יוֹנָה שֶׁהֵעֵז וְנִמְלַט וְנִפְלַט:

עוֹמֵד עַל עָמְדוֹ כְּכָל הָאָדָם,

מְחַכֶּה בְּהַכְנָעָה לְמִטְעָנוֹ הַיָּשָׁן.

---

מַה נִּשְׁתַּנָּה

מאת

ט. כרמי

מַה נִּשְׁתַּנָּה

שֶׁלֹּא נִשְׁאַר זֵכֶר לְכָל הַלֵּילוֹת?

מָה הַשְּׁאֵלָה!

כְּשֶׁלֹּא הָיְתָה שְׁאֵלָה

הַתְּשׁוּבָה הָיְתָה בְּרוּרָה לְגַמְרֵי.

כְּשֶׁלֹּא הָיָה צֹרֶךְ בְּמוֹפֵת

הַכֹּל הָיָה בְּגֶדֶר אוֹת.

מַה לֹּא?

כַּרְטִיס מָעוּךְ שֶׁל אוֹטוֹבּוּס,

חִיּוּךְ שֶׁל חַשְׁמַלַּאי־רֶכֶב,

שֵׁמוֹת שֶׁל מַלְאָכִים.

מָה הַשְּׁאֵלָה!

עַכְשָׁו הַשְּׁאֵלָה

תְּלוּיָה מֵעַל רָאשֵׁינוּ כְּאַנְקוֹל.

אֵין קוֹל וְאֵין דְּמָמָה.

הַחוֹל מִתְקַשֶּׁה, מִתְכַּחֵשׁ

לַחֲתִימַת גּוּפֵנוּ.

הַדָּם אֵינוֹ טוֹרֵחַ לַעֲנוֹת

לַהֲדַם.

אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים כַּעֲנִיִּים

בְּפֶתַח שֶׁל בַּיִת

שֶׁלֹּא הָיָה.

מָה הַשְּׁאֵלָה!

הָיִינוּ, אוֹ לֹא הָיִינוּ?

זוֹ הַשְּׁאֵלָה.

"פֶּגֶר בָּקָר"

מאת

ט. כרמי

---

"פֶּגֶר בָּקָר", 1925

מאת

ט. כרמי

בשנת 1925 צייר חיים סוטין סדרה של בדים גדולים שנושאם פגר בקר.

1.¹

חַיִּים סוּטִין הִסְתַּגֵּר בַּסְּטוּדְיוֹ שֶׁלּוֹ עִם פֶּגֶר.

הוּא אָטַם אֶת הַחַלּוֹנוֹת

(אֲוִיר צַח מְחַבֵּל בַּבָּד),

הוּא נָעַל אֶת הַדֶּלֶת.

הוֹ, כַּמָּה זְמַן הִשְׁתּוֹקֵק לַנְּבֵלָה הַזֹּאת!

עֵינֵי הַפּוֹרְטְרֶטִים נִנְעֲצוּ בַּבָּשָׂר הַחַי.

נוֹפֵי הַכְּפָר מָלְאוּ חִרְחוּרִים.

נְחִירֵי הַיְלָדִים רָעֲדוּ.

בָּתִּים הִתְעַוּוּ בֵּין בָּרָק לְרַעַם.

לְמַרְגְּלוֹת הַדֻּגְמָן

נִקְוָה עִגּוּל קָטָן שֶׁל דָּם.

2.

חַיִּים סוּטִין, נִרְעָשׁ וְנִפְחָד,

הִתְעַטֵּף בְּחָלוּק לָבָן.

לְאַט־לְאַט בָּחַן אֶת הַמִּכְחוֹל.

כָּל שְׂעָרָה שְׁלֵמָה וּמֻשְׁחֶזֶת,

הַחִשּׁוּק חָלָק,

הַקָּנֶה יָבֵשׁ.

שְׁפוֹפְרוֹת הַצֶּבַע עֲרוּכוֹת:

עַכְשָׁו תִּפְרֹץ הַלַּבָּה הָאֲדֻמָּה!

יָדוֹ רָעֲדָה קְצָת

אֲבָל לִבּוֹ הָיָה שָׁקֵט:

הַמּוֹדֶל הַזֶּה לֹא יְפַרְכֵּס.

3.

חַיִּים סוּטִין בָּדַק בְּדָם קַר:

מִבְנֵה הָעֲצָמוֹת,

מֶתַח הַשְּׁרִירִים,

מַסְלוּל הַגִּידִים,

שִׁכְבוֹת הַשֻּׁמָּן.

רִבּוֹא נַקְבּוּבִיּוֹת —

כְּמוֹ עֵינַיִם.

פֹּה רִקְמָה רְפוּפָה,

פֹּה נֻקְשָׁה.

פֹּה הֵד לִנְשִׁיפַת הָרֵאָה,

לִפְעִימַת הָעוֹרֵק.

רְמַ“ח שֶׁלִּי, שְׁסָ”ה שֶׁלִּי,

הֱיוּ נָא לִי לְפִיפִיּוֹת!

4.

נִקְמַת הָאֶטְרוּסְקִים:

הֵם הָיוּ כּוֹפְתִים

חַי וּמֵת בַּעֲבוֹתוֹת —

עַד שֶׁהַחַי הָיָה נָמֵק

בְּחִבּוּקוֹ הָעַז שֶׁל הַמֵּת.

עַיִן בְּעַיִן,

פָּנִים אֶל פָּנִים,

חָזֶה אֶל חָזֶה,

שֶׁלֶד אֶל שֶׁלֶד.

חַיִּים סוּטִין —

סָפֵק אִם שָׁמַע

עַל הַנְּקָמָה הַזֹּאת.

5.

כַּדּוּר אָדֹם שׁוֹקֵעַ מִיָּמִין,

כַּדּוּר אָדֹם זוֹרֵחַ מִשְּׂמֹאל,

וּמִמּוּל — הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל

הַמּוֹשֵׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה.

עַפְעַפָּיו תָּפְחוּ מֵעֹצֶם הַבֹּהַק,

רַגְלָיו בָּצְקוּ מֵעֲמִידָה,

יָדוֹ — צְבוּתָה סְבִיב הַמִּכְחוֹל —

הִתְפּוֹרְרָה פִּתְאֹם כְּגִיר:

הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל הֵחֵל לְהַשְׁחִיר.

6.

וּמַה בִּדְבַר הַקּוֹנְסְיֶרְז'?

וְהַשְּׁכֵנִים?

הַאִם לֹא בָּא רֵיחַ הַדָּם

לְאַפָּם?

הַאִם לֹא הִסְתַּנְּנָה

הַצַּחֲנָה

לְתוֹךְ הַפְּרוֹזְדוֹר, הַמִּטְבָּח,

חֲדַר הַשֵּׁנָה?

אֲבָל אִישׁ לֹא קָבַל.

הֵם יָדְעוּ בְּחוּשׁ

שֶׁבַּסְּטוּדְיוֹ הֶחָתוּם כְּקֶבֶר

מִתְחוֹלֵל מַאֲבָק נוֹאָשׁ

לְחַיִּים וּלְמָוֶת.

7.²

קִיקוֹאִין הַטּוֹב,

קָדָבֶר יָקָר מִימֵי נְעוּרַי!

שָׂרוּעַ דּוּמָם עַל רִצְפַּת חַדְרִי,

עָטוּף בְּסָדִין לָבָן,

נֵרוֹת חִוְרִים סָבִיב לְךָ,

בַּר־מִנַּן צַיְּתָן, מוֹדֶל לְמוֹפֵת,

נוֹשֵׁם בִּגְנֵבָה מֵאֲחוֹרֵי גַּבִּי,

מַבְלִיג, בּוֹלֵעַ אֶת הַכִּיחַ,

לֹא מִתְעַטֵּשׁ, לֹא מִשְׁתַּעֵל,

וְהָעִקָּר — לֹא מַסְרִיחַ.

אוּלַי מוּטָב חַי

הַמַּעֲמִיד פְּנֵי מֵת

מֵאֲשֶׁר מֵת

הַמַּעֲמִיד פְּנֵי חַי?

8.

אוּלַי הַצֶּדֶק הָיָה — וְנִשְׁאַר — אִתָּם.

כֹּה אָמַר אָבִי הַחַיָּט:

הַצִּיּוּר הוּא חֵטְא.

לֹא תִּקּוּן־הָעוֹלָם,

לֹא מַעֲשֵׂה־צְדָקָה

שֶׁל טְלַאי עַל גַּבֵּי טְלַאי בָּלוּי,

אֶלָּא מַעֲשֵׂה־פְּרִיצוּת,

קְרִיעַת הַלּוֹט,

הֲטָחָה, פֶּסֶל וּמַסֵּכָה,

עֲמִידָה עַל הַדָּם.

אֲנִי הַחַיָּט!

9.

חַיִּים סוּטִין לֹא הֶאֱמִין

לְמַרְאֵה עֵינָיו.

(לִנְחִירָיו, כֵּן,

לַזִּמְזוּם בְּאָזְנָיו,

אַךְ לֹא לְעֵינָיו.)

הָאָדֹם הַמֻּפְלָא הַזֶּה —

תּוֹלָע, כַּרְכֹּם וְאַרְגָּמָן,

שָׂדֶה לוֹהֵט שֶׁל פְּרָגִים,

חוֹמוֹת סְיֶנָה כְּחֹם הַיּוֹם,

רַעֲפֵי קָאן כְּשֹׁךְ הַסְּעָרָה,

שְׂפָתֶיהָ שֶׁל פּוֹלֶט,

תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי —

הוֹ, נְבָלָה!

— אֲגַם שֶׁל מַיִם עוֹמְדִים,

מִקְוֶה בּוֹאֵשׁ,

קְרוּם שֶׁל אַצּוֹת וָעֹבֶשׁ,

רֵיחַ שֶׁל בְּגִידָה.

10.

הַאִם גַּם רֶמְבְּרַנְדְט

הָיָה זָקוּק לְאֵבֶר מִן הַחַי?

מָתַי הִתְחַבֵּא בַּסְּבַךְ

וְרָאָה אֶת אַבְרָהָם

מְחַבֵּק בְּיָדוֹ הָאַחַת

לְבַתֵּק בְּיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה?

מָתַי הִבִּיט

בְּעֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל יִצְחָק

וְרָאָה בָּהֶן אֶת בָּבוּאַת

עֵינֵי הָאָב?

וּצְבָא הַשָּׁמַיִם!

הַאִם הִתְכַּרְבֵּל מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד,

מִתַּחַת לְכִסֵּא הַכָּבוֹד,

לִרְשֹׁם אֶת כַּנְפֵי הַמַּלְאָכִים

וְרִיסֵי עֵינֵיהֶם?

מוֹרִי הַדָּגוּל,

מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ

שֶׁרָאוּ אֶת פְּנֵי הַדָּם

מִתַּחַת לַבָּשָׂר.

11.³

הוֹ, זְבּוֹרוֹבְסְקִי, הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב!

מִיָּדְךָ הַנְּדִיבָה — הַפֶּגֶר הַנִּכְסָף;

אַךְ אִישׁ מֵאִתָּנוּ לֹא שִׁעֵר

כֵּיצַד הַמָּוֶת יַשְׁחִיר אֶת פָּנֵינוּ.

אֶת זַאֲטוּטֵי הַכְּפָר הַמְלֻכְלָכִים

יָכֹלְתִּי לְשַׁחֵד בְּסֻכָּרִיּוֹת;

אֲבָל הַמָּוֶת בָּז לִשְׂפַת חֲלָקוֹת.

(שֵׁב בְּשֶׁקֶט, פֶּגֶר חָמוּד,

אַל תַּהֲפֹךְ אֶת עוֹרְךָ,

חֲשֹׁב עַל חֲזוֹן הָעֲצָמוֹת,

חַשֵּׁב אֶת הַקֵּץ הַקָּרֵב,

מֶנְתָה, טוֹפִי, שׁוֹקוֹלָד, סוּמְסוּם,

רַק זְכֹר שֶׁאַתָּה טֶבַע דּוֹמֵם!)

הוֹ, זְבּוֹרוֹבְסְקִי, הַטּוֹב וְהַמָּסוּר,

בִּמְקוֹם צִיּוּר —

הֲרֵי לְךָ הוּמוֹר שָׁחֹר:

הַצַּיָּר וְהַפַּטְרוֹן

חָתְמוּ עַל זִכְרוֹן

דְּבָרִים. תְּמוּרַת סָךְ

נִכְבָּד שֶׁל כָּךְ וְכָךְ

יְצַיֵּר הָאָמָּן הַנַּ"ל

נוֹף — פַּסְטוֹרָל.

אֲבָל כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ

כָּתַב הַנָּדִיב הַיָּדוּעַ:

אָנָּא, מָאֶסְטְרוֹ, דָּחוּף —

הוֹסֵף לִי אַרְיֵה לַנּוֹף.

עַל כָּךְ הֵשִׁיב בְּאִגֶּרֶת

אַבִּיר הַשְּׁפוֹפֶרֶת:

בְּרָצוֹן, פַּטְרוֹנִי,

אַךְ דַּע כִּי אֲנִי

חַיָּב לִדְרשׁ

תּוֹסֶפֶת סִכּוּן מֵרֹאשׁ

כִּי לְצַיֵּר אַרְיֵה כַּיָּאוּת —

זוֹ פָּשׁוּט סַכָּנַת נְפָשׁוֹת!

וְהַמֵּבִין יָבִין,

שֶׁלְּךָ, חַיִּים סוּטִין.

12.

אֶנְקַת הַבָּשָׂר נֶאֶלְמָה.

הַשָּׁחֹר סָגַר כְּמָסָךְ,

מִתְעַבֶּה וְהוֹלֵךְ,

מְבַטֵּל דַּקֻּיּוֹת,

שׁוֹלֵל מַעֲבָרִים,

מוֹחֵק נִימִים,

חוֹנֵק אֶת בַּת־הַקּוֹל

שֶׁשָּׂרְדָה עַל הַבָּד:

טוּמְטוּם אָדֹם,

לֹא מֵת, לֹא נוֹלַד.

13.

חַיִּים סוּטִין לֹא אָמַר נוֹאָשׁ.

(הֲלֹא אָמְרוּ שֶׁיֵּשׁ לִי

עֵינֵי חַיָּה נִרְדֶּפֶת.)

כְּסַהֲרוּרִי הָלַךְ אֶל הָאִטְלִיז,

עָמַד כְּעָנִי בַּפֶּתַח,

כְּכֶלֶב נוֹשֶׁה וּמַלְחִית.

הַקַּצָּב מִלֵּא אֶת הַדְּלָיִים

שֶׁבִּידֵי הַצַּיָּר הַנָּכְרִי

בְּדָם טָרִי וּמְבַעְבֵּעַ.

עַכְשָׁו רָאוּ אֶת חַיִּים סוּטִין

פּוֹסֵעַ לְעֵבֶר הַסְּטוּדְיוֹ שֶׁלּוֹ

מָתוּן־מָתוּן,

גּוּפוֹ כְּמוֹ אֵסֶל

וּבְיָדָיו הַדְּלָיִים הַמְּלֵאִים.

אַף טִפָּה לֹא נִגְּרָה לָאָרֶץ!

שֶׁבַע קוֹמוֹת,

שֶׁבַע וְשִׁבְעִים מַדְרֵגוֹת,

חֲרִישִׁי כְּחַיָּה נִרְדֶּפֶת —

וְאַף אֵגֶל לֹא נִשְׁחַת אַרְצָה!

14.

בְּדָמַיִךְ חַיַּי, נְבֵלָה,

בְּדָמַיִךְ חַיַּי!

חַיִּים סוּטִין נָסַךְ

אֶת הַדָּם הַיּוֹקֵד

עַל הַפֶּגֶר הַשָּׁחֹר.

הַדָּם נִסְפַּג, גָּלַשׁ:

פִּתְאֹם לָבַשׁ הַפֶּגֶר

גְּלִימָה שֶׁל אַרְגָּמָן.

שׁוּב נִצַּת הַבָּד;

שׁוּב נִקְרְשָׁה הַשֶּׁמֶשׁ

מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל.

הַצַּחֲנָה פָּעֲמָה בָּאֲוִיר

כְּמוֹ מָנוֹעַ לֵילִי

שֶׁל סִירָה רְחוֹקָה.

חַיִּים סוּטִין הִתְבּוֹנֵן

בְּשִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ גָּמוּר

בַּכְּתָמִים הַשְּׁחֹרִים

שֶׁהֵחֵלּוּ לְבַצְבֵּץ, פֹּה וָשָׁם,

בֵּין קִפְלֵי הַגְּלִימָה.

הַדָּם בַּדְּלָיִים לֹא אֻכַּל.

טַל תֶּחִי!

טַל תֶּחִי!

הַבָּד הַצָּמֵא רָוָה.

אַחַת הִיא לוֹ עַכְשָׁו

אִם הַפֶּגֶר יַשְׁחִיר אוֹ יוֹרִיק;

נוֹתַר עוֹד דָּם לְאַרְנָב,

לְעוֹף, לְעֵינֵי חַדְרָנִית.

הוּא עָצַם אֶת עֵינָיו

וּבֵרַךְ עַל הַמֻּגְמָר:

בַּחֶדֶר הַסָּגוּר, הַבָּד

נָשַׁם כְּיַעַר־עַד אָדֹם.

הָאֵשׁ הַזֹּאת לֹא תּוּעַם,

הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת לֹא תִּתַּם

כִּי הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ.