הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ הֵם זֵכֶר לָאֵשׁ,

לֹא תִּדְעַךְ, לֹא תִּכְבֶּה לָעַד.

בַּנֵּרוֹת הַלָּלוּ אֵין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ,

אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבַד;

לִרְאוֹתָם – וְזָכֹר, לִרְאוֹתָם – וְשָׁמֹר

אֶת מִלְחֶמֶת הַמְעַט מוּל רַבִּים.

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ הֵם קֹדֶשׁ לַדְּרוֹר,

נִשְׁמוֹת הַמַּכַּבִּים.

בְּגֶשֶׁם וָסַעַר,

בְּחַג הָאוּרִים,

דּוֹפְקִים עַל הַשַּׁעַר

שְׁמוֹנָה בַּחוּרִים.

חוֹרֵק הַמַּפְתֵּחַ

בָּרִיחַ הוּמַשׁ,

לַפִּיד מִתְלַקֵּחַ

בְּיַד הַשַּׁמָּשׁ.

– מֵאַיִן תָּבוֹאוּ,

וְאָנָה פְּנֵיכֶם?

– מִתֹּהוּ וָבֹהוּ

נָבוֹא אֲלֵיכֶם.

הָשֵׁב רוּחַ־מֶרֶד,

הַצֵּב גְּבוּל־כָּבוֹד,

בְּאֵשׁ מְטַהֶרֶת

הַצֵּת לְבָבוֹת…

קָרַב אִישׁ הַחַיִל,

לַפִּיד בְּיָדָיו,

וּבְעֶצֶם הַלַּיִל

הִדְלִיק כָּל לֵבָב.

חֲנֻכִּיַּת־פֶּלֶא.

שְׁמוֹנָה בַּחוּרִים.

נֵרוֹת שֶׁכָּאֵלֶּה –

לָעַד בּוֹעֲרִים.

סְבִיבוֹן סֹב־סֹב־סֹב

עַד אֵין סוֹף, עַד אֵין סוֹף…

סֹב צָפוֹנָה! שָׁם בַּחוּלָה

מַעֲשֵׂי־בְרֵאשִׁית יָחוּלוּ:

הַבִּצָּה שָׁם מִתְיַבֶּשֶׁת

וְנֶחְרֶשֶׁת בַּמַּחְרֶשֶׁת…

סֹב דָּרוֹמָה, אֶל בְּאֵר־שֶׁבַע!

רְאֵה: בָּתִּים עוֹמְדִים שֶׁל קֶבַע,

חֲדָשִׁים הֵם יִשּׁוּבֵינוּ

וְצוֹמְחִים הֵם לְעֵינֵינוּ.

סֹב וָסֹב וְסֹב בְּלִי יֶגַע –

צִנּוֹרוֹת הֻנְּחוּ בַּנֶּגֶב.

הַיַּרְקוֹן יַחְכִּים־יַדְרִים,

לַמִּדְבָּר מֵימָיו יַזְרִים.

סֹב־נָא יָמָּה. הֲתַכִּירָה?

צִי עִבְרִי יוֹצֵא אוֹפִירָה.

כָּל סְפִינָה בַּיָּם צוֹפֶרֶת,

מַפְלִיגָה וּמְסַפֶּרֶת

לְאָן יוֹצֵאת הִיא וְחוֹזֶרֶת,

מַה תָּבִיא וּלְמִי עוֹזֶרֶת…

סֹב־נָא קֵדְמָה, יְרוּשָׁלַיִם.

הוֹי, הָרִימָה הַכְּנָפַיִם!

סֹב – עֵצָה לְךָ אַשִּׂיא –

אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַנָּשִׂיא,

וֶאֱמֹר לוֹ: "נֵס גָּדוֹל

פֹּה הָיָה!" – וְזֶה הַכֹּל.

הוּא יָבִין אוֹתְךָ מִיָּד,

וְיִקַּח אוֹתְךָ בַּיָּד

וִיסוֹבֵב אַחַת וּשְׁתַּיִם.

אָז תֵּצֵא מִירוּשָׁלַיִם

בִּמְחוֹלוֹת וּבְרִקּוּדִים –

וְשָׂמְחוּ הַיְלָדִים.

חֲנֻכָּה –

לַבּוּ אֶת אֵשׁ הַמֶּרֶד…

חֲנֻכָּה –

הָאֵשׁ הַמְטַהֶרֶת…

חֲנֻכָּה –

הָאֵשׁ קָמִים אוֹכֶלֶת…

חֲנֻכָּה –

מִבּוֹר שִׁבְיָה גּוֹאֶלֶת…

חֲנֻכָּה –

יַזְהִירוּ שִׁבְעָתַיִם

חֲנֻכָּה –

חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם.

חֲנֻכָּה –

לָחַמְנוּ וְנִצַּחְנוּ

חֲנֻכָּה –

בְּנֵי־חוֹרִין אֲנַחְנוּ.

בְּלֵיל רִאשׁוֹן שֶׁל חֲנֻכָּה,

שָׁעָה שֶׁרוּחַ מְיַלֶּלֶת,

הָאֲפֵלָה כֹּה עֲמֻקָּה,

וּלְאוֹר גָּדוֹל כָּמֵהַּ יֶלֶד;

שָׁעָה שֶׁעַב־עָנָן דַּלְפָן

בּוֹכֶה אֶל חֵיק שָׂדוֹת בְּלִי הֶרֶף.

וְתַן גַּלְמוּד מְזֵה־כָפָן

חוֹתֵךְ בִּילֵל אֶת דְּמִי הָעֶרֶב;

שָׁעָה שֶׁבַּמִּטְבָּח אֵדִים

וְקוֹל עוֹלֶה מִן הַמַּרְחֶשֶׁת,

וּבַחֲדַר הַיְּלָדִים

כַּת זַאֲטוּטִים בְּגִיל רוֹחֶשֶׁת;

שָׁעָה שֶׁנֵּר רִאשׁוֹן שֶׁל חַג

דַּקִּיק וְגֵא אִשּׁוֹ מַבְלִיחַ –

כָּל הַשּׁוֹמֵעַ לִי יִצְחַק!

פִּתְאֹם הִקְשַׁבְתִּי לְדוּ־שִׂיחַ…

*

דִּבְּרוּ הַנֵּר וְהַשַּׁמָּשׁ,

בִּלְשׁוֹן אוּרִים דִּבְּרוּ הַשְּׁנַיִם,

וּוִכּוּחַ שֶׁל מַמָּשׁ

הִתְפַּתֵּחַ בֵּינָתַיִם.

– רְאֵה, שַׁמָּשׁ! – אָמַר הַנֵּר –

מֶה עָלוּב הוּא גּוֹרָלֶךָ.

אַךְ לַשָּׁוְא אַתָּה בּוֹעֵר,

אֲרַחֵם מְאֹד עָלֶיךָ…

– אַךְ לַשָּׁוְא? – תָּמַהּ שַׁמָּשׁ –

הַנֵּרוֹת כֻּלָּם יִמַּסוּ…

נֵר אֲנִי, וְאֵין חָדָשׁ,

תַּפְקִידִי הוּא, לֹא חָמָס הוּא.

– הֲגַם שַׁמָּשׁ הוּא בַּנֵּרוֹת?

(הֵאִיר הַנֵּר בַּת־צְחוֹק נִלְבֶּבֶת)

– מִבְּלִי לָדוּן עוֹד בִּפְרוֹטְרוֹט,

אַךְ מְשָׁרֵת אַתָּה וְעֶבֶד!

– וְאַתָּה, כְּלוּם לֹא תִּבְעַר?

(זָקַף אִשּׁוֹ שַׁמָּשׁ תָּמֵהַּ)

– אָנֹכִי?!.. אֲנִי נִבְחָר,

מוּרָם מֵעָם, יָדִיד וָרֵעַ.

אָנֹכִי חָשׁוּב מְאֹד,

הָרִאשׁוֹן! מַנְהִיג הַצֶּוֶת.

בִּלְעָדַי הַחַג יִשְׁבֹּת,

תְּשׁוּפֶנּוּ אָז עַצֶּבֶת…

אָנֹכִי אָצִיל וָרָם;

לְהִשְׁתַּמֵּשׁ אָסוּר בִּי, אַחָא.

קֹדֶשׁ אָנֹכִי לָעָם!

וְאַתָּה – שַׁמָּשׁ, סְתָם־כָּכָה..

– כָּכָה סְתָם?.. וְזֶה הַכֹּל?

(עָנָה לוֹ הַשַּׁמָּשׁ בְּשֶׁקֶט)

– אָמְנָם רַק נֵר אֲנִי שֶׁל חֹל,

אַךְ בִּי חֲנֻכִּיָּה נִדְלֶקֶת.

פּוֹעֵל פָּשׁוּט – לֹא אֶתְבַּיֵּשׁ,

כִּי עֲבוֹדָתִי בּוֹעֶרֶת.

לְךָ, אַצִּיל, אַגִּישׁ הָאֵשׁ

הַצְהֵל הַחַג וְהָעֲצֶרֶת.

כִּי בִּלְעָדַי אֵינְךָ רִאשׁוֹן.

פּוֹעֵל פָּשׁוּט – אַל נָא תִּבְזֵהוּ!

הוֹי טִפְּשׁוֹן, טִפְּשׁוֹן, טִפְּשׁוֹן –

בְּלִי חֹל אֵין קֹדֶשׁ. זֶהוּ־זֶהוּ!

לַיְלָה. מְפַחֵד הַיֶּלֶד.

רוּחַ־פֶּרֶא מִשְׁתּוֹלֶלֶת,

מְיַבֶּבֶת וְצוֹחֶקֶת,

מִתְגּוֹשֶׁשֶׁת, נֶאֱבֶקֶת,

וְנוֹשֶׁמֶת וְנוֹשֶׁפֶת,

מִסְתָּעֶרֶת וְרוֹדֶפֶת,

אֶל טַרְפָּהּ לוֹעָהּ פּוֹעֶרֶת,

וּמוֹחֶצֶת־מְשַׁבֶּרֶת,

וּבִילֵל־שְׁבָרִים צוֹוַחַת.

לֹא יִישַׁן הַיֶּלֶד –

פַּחַד.

וַאֲנִי אוֹמֵר: טִפְּשׁוֹן!

לָמָּה לֹא תּוּכַל לִישֹׁן?

כְּלוּם הָרוּחַ מִשְׁתּוֹלֶלֶת?

כְּלוּם בּוֹכָה הִיא וּמְיַלֶּלֶת?

רַק לְפַחְדָנִים קְטַנִּים

יֵבְךְ הָרוּחַ כַּתַּנִּים.

אַמִּיצִים וּבְנֵי־הַחַיִל –

מַה לָּהֶם סוּפָה וָלָיִל!

זוֹ הָרוּחַ הַדּוֹהֶרֶת

מְלַבָּה אֶת אֵשׁ הַמֶּרֶד.

זוֹ הָרוּחַ הַמְיַלֶּלֶת

בֶּרֶךְ מְרִימָה כּוֹשֶׁלֶת.

שְׁמַע הֵיטֵב: לֹא עוֹד תָּהִימָה.

הִיא רַק שָׁרָה: "לֵךְ קָדִימָה.

הַעְפֵּל אֶל רֹאשׁ הָהָר,

לְךָ, הַיֶּלֶד, הַמָּחָר.

כָּכָה, כָּךְ. וּבֵינָתַיִם,

נָא עֲצֹם אֶת הָעֵינַיִם.

הֵרָדֵם וִישַׁן, גִּבּוֹר.

בִּמְנוּחָה – עַד בֹּקֶר־אוֹר."

[ציור – עמ' 31]