אֶרֶץ הַצְּבִי

מאת

עמנואל הרוסי

---

אֶרֶץ הַצְּבִי

מאת

עמנואל הרוסי

א.

יָפָה הִיא אַרְצֵנוּ,

יָפָה לְהַלֵּל,

וּשְׁמָהּ לְדוֹרוֹת

בְּתוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל

אֶרֶץ הַצְּבִי.

כִּצְבִיָּה חֲמוּדָה –

אֵלֶיךָ תַּבִּיט

מֵהָרֵי יְהוּדָה.

עֲטֶרֶת קַרְנָהּ

בְּפִסְגַּת הַחֶרְמוֹן;

פַּרְוַת זְהָבָהּ –

הַכַּרְמֶל וְשׁוֹמְרוֹן;

עֵינֶיהָ – כִּנֶּרֶת

וְסוּמְכִי – אוֹרוֹת;

רַגְלֶיהָ, רַגְלֵי

אַיָּלָה מְהִירוֹת,

רָצוֹת מְקַפְּצוֹת

מִגּוֹלָן אֶל בָּשָׁן,

מֵהַר נַפְתָּלִי –

יִזְרְעֶאל וּבֵית־שְׁאָן,

וְהָלְאָה, וְהָלְאָה

בְּגַיְא וְעָרוּץ

עַל פְּנֵי הַשָּׁרוֹן

יְרַקְרַק וְחָרוּץ,

עַל פְּנֵי הַשְּׁפֵלָה,

רְדוּמָה וּזְהוּבָה

מִגְּבוּל יָם תִּיכוֹן

עַד לִקְצֵה עֲרָבָה.

רָצָה הַצְּבִיָּה

וְלִבָּהּ הַהוֹלֵם –

לִבִּי הוּא.

לִבֵּנוּ הוּא

יְרוּשְׁלֵם.

ב.

מְלָכִים אַרְבָּעָה –

שַׁלִּיטִים בָּעוֹלָם,

אֶחָד כְּחֹל־עֵינַיִם

ושְׁמוֹ הוּא – הַיָּם.

וְלוֹ מֶרְכָּבָה

וְגַלִּים־גַּלְגַּלִּים,

וְלוֹ נְשִׂיאִים

וּגְשָׁמִים וּטְלָלִים.

שֵׁנִי חַם־הַמֶּזֶג

ושְׁמוֹ הוּא – קָדִים.

קֵרֵחַ וְחוּם

וַחֲמוּץ הַבְּגָדִים.

רָצִים חֲמִשִּׁים

עֲבָדִים לְפָנָיו –

“חַמְסִין” יְכַנּוּם

פֹּה בְּחֶבֶל עֲרָב.

שְׁלִישִׁי קַר כַּקֶּרַח,

עַל רֹאשׁ לְבָנוֹן

צִנָּה וְשִׁרְיוֹן לוֹ.

ושְׁמוֹ הוּא – צָפוֹן.

זָקֵן וְקַפְּדָן

וּבְדֹלַח – עֵינָיו,

דֻּבִּים לְבָנִים

מְהַלְּכִים לְפָנָיו.

וְהָרְבִיעִי

כַּכּוּשִׁי הוּא שָׁזוּף,

בָּעֲרָבָה

יִתְגּוֹשֵׁשׁ וְיָעוּף.

תֵּימָן זֶהוּ שְׁמוֹ,

וְדִגְלוֹ – מַאֲבָק.

דּוֹהֵר כְּעַל סוּס

עַל גַּלֵּי הָאָבָק.

ג.

אֶת קֶרֶן אַרְצֵנוּ

חָמְדוּ אַרְבַּעְתָּם.

אָמְרוּ כִּי יָצוּדוּ

צְבִיָּה בְּרִשְׁתָּם.

עָלָה מֶלֶךְ יָם

עִם בָּרָק וּרְעָמִים,

עִם שִׁפְעַת נְשִׂיאָיו,

מְטָרוֹת וּגְשָׁמִים.

סָחַף בְּלִי רַחֵם

כָּל חֶלְקַת אֲדָמָה,

וַתְּהִי כָּל הָאָרֶץ

בִּצָּה וּשְׁמָמָה.

עָלָה מִצָּפוֹן

הוֹד מַלְכּוֹ הַחָרְפִּי.

כָּל צֶמַח מִשֹּׁרֶשׁ

עָקַר וְהִקְפִּיא.

עָלָה הַקָּדִים

עִם גְּדוּדוֹ שָׂשׂ לִקְרָב,

וְלַהַב וָאֵשׁ

מְהַלְּכִים אַחֲרָיו.

חָרַךְ וְטָרַף

וְשָׂרַף וְהִכְרִית.

מִגְּאוֹן הַכַּרְמֶל

לֹא הוֹתִיר אַף שָׂרִיד.

וַיַּעַל תֵּימָן.

וְכָל מִי שֶׁשָּׁבַק –

עִפְּרוֹ, חֲנָקוֹ

וַיְכַסֵּהוּ אָבָק.

כָּרְעָה הַצְּבִיָּה

בְּלִי גּוֹאֵל וּמָגֵן.

כְּנַחַל דְּמָעוֹת

מְפַכֶּה הַיַּרְדֵּן.

ד.

וּבְעֶצֶם הַפַּחַד

וּבְעֶצֶם הַלֵּיל,

עָלָה אָז לָאָרֶץ

הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל.

קָרְאוּ לוֹ גַּם צְבִי’קָה,

כְּמוֹ לְרוּסִי,

אַךְ הוּא לֹא חִתִּי הוּא

וְלֹא יְבוּסִי –

אֶחָד מִשֶּׁלָּנוּ,

בָּחוּר יְהוּדִי

מִגֶּזַע הַגְּרָ"א¹

וְהָרַב מִלַּאדִי.

עָרֹךְ הַשֻּׁלְחָן

וְכַבֵּד הַמִּצְווֹת.

וְזוֹ עַל כֻּלָּן

הַקְּדוֹשָׁה – לַעֲבֹד.

חָשַׂף אֶת הַזְּרוֹעַ

וַיַּךְ בַּפַּטִּישׁ.

עָלַץ הַגִּלְבֹּעַ

עַל לֹבֶן הַכְּבִישׁ.

רָאוּ כּוֹכָבִים

בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת:

גָּדֵר הוּא שׁוֹתֵל כָּאן

בִּפְנֵי הָרוּחוֹת,

חוֹפֵר תְּעָלָה

וְקוֹדֵחַ בְּאֵר,

שְׂדֵהוּ חָרוּשׁ

וְהַכֶּרֶם לִפְאֵר.

קָרַץ הַכּוֹכָב

אֶל רֵעוֹ וְעָנָה:

כָּזֹאת לֹא רָאִינוּ

אַלְפַּיִם שָׁנָה.

ה.

שָׁמְעוּ הַמְּלָכִים –

וַיִּחַר אָז אַפָּם.

עָלָה עִם מָטָר

וּגְשָׁמִים כְּבוֹד הַיָּם.

צוֹחֵק לוֹ הַצְּבִי

יִשְׂרָאֵל – בְּשִׂמְחָה:

שָׁלוֹם בּוֹאֲךָ

וּבָרוּךְ בּוֹאֲךָ!

מִסַּחַף אֵין פַּחַד

יְחִי הַמַּעְדֵּר!

רְאֵה בַּמִּדְרוֹן

בְּנוּיָה הַגָּדֵר.

עָלָה הַצָּפוֹן,

וְיָשִׂישׂ הֶחָלוּץ:

לְעֵץ פְּרִי נְשִׁיר

גַּם הַכְּפוֹר הוּא נָחוּץ.

עָלָה הַקָּדִים,

וַיָּגֵל לִקְרָאתוֹ:

כָּל חֶרֶק יַשְׁמִיד

בַּפַּרְדֵּס בְּעִתּוֹ.

עָלָה־זָע תֵּימָן

מֵעַרְבַת הַדָּרוֹם,

פָּגַע בַּבְּרוֹשִׁים,

וַיֵּבֹשׁ, וַיִּדֹּם.

אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר

כִּבְּתָה פַּנָּסָהּ,

וְקוֹל הַזָּמִיר

עִם הַשַּׁחַר נִשָּׂא.

צְבִיָּה מְהַלְּכָה

בִּטְלָלֵי הַדְּשָׁאִים,

וְהַדֶּשֶׁא מָתֹק,

רֵיחָנִי וְטָעִים.

נִיסָן

מאת

עמנואל הרוסי

אִיָר

מאת

עמנואל הרוסי

סִיוָן

מאת

עמנואל הרוסי

---

הַשְּׁבוּעָה הַיְרֻקָּה

מאת

עמנואל הרוסי

בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת, 

בְּחַג הַבִּיכּוּרִים 

הַבָּא עָלֵינוּ לִישׁוּעוֹת ־ 

הָבָה נִשָּׁבַע 

שְּׁבוּעָת נְעוּרִים, 

שְּׁבוּעָה יְרֻקָּה שֶׁכָּזֹאת: 

נִשְׁבָּע אָנֹכִי 

שְּׁבוּעָה שֶׁל כָּבוֹד 

בְּאַדְמוֹת הַדְָּרוֹם הָרָזוֹת, 

בְּקִבְרֵי הָאַחִים, 

בְּקִבְרֵי הָאָבוֹת, 

שֶׁקִּדְּשׁוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת. 

נִשְׁבָּע אָנֹכִי 

בַּיַּרְדֵּן וּבַיָּם, 

בַּגָּלִיל, בִּיהוּדָה, בַּשֹּׁמְרוֹן, 

בַּכִּנֶּרֶת שֶׁלִּי, 

בַּגִּלְבֹּעַ הָרָם, 

בְּכָל נַחַל וָגַיְא וּמִדְרוֹן; 

חֵי נַפְשִׁי, חֵי יָדִי, 

כֹּה אֶרְאֶה נֶחָמָה, 

לֹא אֶשְׁקֹט, אֶעֱבֹד יוֹם וָלֵיל, 

וְשָׁטִיחַ יָרֹק 

עַל מֶרְחַב הַשְׁמָמָה 

אֶאֱרֹג לְבִיאַת הַגּוֹאֵל.

וּבְעֶצֶם יָדִי 

אֶרְקֹם וְאֶשְזֹר 

כְּתָרִים לִגְבָעוֹת וְהָרִים, 

כַּפְתּוֹרִים וּפְרָחִים 

פִּתּוּחִים לָאֵזוֹר 

שֶׁל כְּרָמִים וְגַנִּים וִיעָרִים. 

וְסַלְעֵי הַמָּגוֹר 

בְּיָדִי אֶעֱקֹר

וְאַשְׁקֶה הַטְּרָשִׁים לִרְוָיָה, 

אֶחֱרֹש וְאֶזְרַע, 

אֳנַכֵּשׁ, אֶעֱדֹר –

וְתָגֵל עֲרָבָה וְצִיָּה. 

וּבְבוֹא הַגוֹאֵל 

וְקִדְּמוּ אֶת פָּנָיו 

לְהָקוֹת צַיֵּץ וְשָׁרֹק. 

וְקָרְאוּ זֶה אֶל זֶה 

בַּעֲלֵי הַכָּנָף: 

יָרֹק! יָרֹק! יָרֹק! 

---

מִי יָרִים הַבִּיכּוּרִים

מאת

עמנואל הרוסי

מִי מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים

שֶׁיָּרִים הַבִּיכּוּרִים?

זֶה שֶׁשְׁתַּיִם לוֹ כַּפַּיִם

יְדוּעוֹת עָמָל,

זֶה שֶׁבְּזֵעַת אַפַּיִם

אֶת פִּתּוֹ טָבַל;

זֶה שֶׁפֶּלֶא הוּא עוֹשֶׂה לָהּ, 

לְאַדְמַת בְּרֵאשִׁית,

לְעַזֵּק־סַקֵּל הַסֶּלַע

אֶת זְרוֹעוֹ יוֹשִיט;

שֶׁמִּבֹּקֶר עַד עַרְבַּים

בְּתַלְמוֹ הָלַךְ,

שֶׁצָּמֵא מְאֹד לַמַּיִם

אֶת טְרָשָׁיו פָּלַח;

שֶׁזָּרַע־הֶחְבִּיא הַזֶּרַע

בְּחֵיק הָאֲדָמָה,

שֶׁנִּיכֵּשׁ כָּל עֵשֶׂב פֶּרֶא

וְהֵנִיס שְׁמָמָה;

שֶׁשָּׁתַל, פִּנֵּק, טִפֵּחַ

כָּל עֵץ פְּרִי צָעִיר,

שֶׁבְּעֹז וּבְמַקְדֵּחַ 

מֵי תְהוֹמוֹת הֵעִיר;

שֶׁרָכַב עַל הַקּוֹמְבַּיְן

יְמֵי קָצִיר בְּשֵׁלִים,

שֶׁבָּצַר עִנְבֵי הַיַּיִן 

בְּשַׁחֲרִית טְלָלִים;

שֶׁנִּצַּב עַל כָּל גְּבוּלֵינוּ

מוּל פְּנֵי מִלְחָמָה,

שֶׁחֵרֵף נַפְשׁוֹ עָלֵינוּ

וְגוּפוֹ – חוֹמָה.

וְהָיוּ הַבִּכּוּרִים

אֲהוּבִים וִיקָרִים. 

תַּמוּז

מאת

עמנואל הרוסי

---

הֶרְצְל

מאת

עמנואל הרוסי

הֶרְצְל

וַיִפֶן כֹּה וָכֹה וַיַרְא כִּי אֵין אִישׁ, וַיַךְ אֶת לְבָבוֹ וַיִטְמְנֵהוּ לֶעָתִיד.

אֲבִיגְדוֹר הַמֵאִירִי

תָּמִים כְּמוֹ יֶלֶד סִפֵּר חֲלוֹמוֹ

לְאֶחָיו בַּגוֹלָה הַמַּמְאֶרֶת.

עַל אֶרֶץ טוֹבָה שֶׁהִנְחִיל לְעַמּוֹ,

עַל כֶּתֶר מַלְכוּת וְתִפְאֶרֶת.

עַל דֶּגֶל צִיּוֹן מִתְנוֹסֵס בָּרָמָה,

עַל שִׁבְעַת כּוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם,

עַל עַם יְהוּדִי הַכּוֹבֵשׁ אֲדָמָה

בְּעֹז וְבִיגִיעַ כַּפַּיִם.

תִּרְצוּ – אָז אָמַר – וְאֵין זוֹ אַגָּדָה,

תִּרְצוּ – תַּאֲמִינוּ כָּמוֹנִי.

גָּנְחוּ הָאַחִים: אךְ מִלֵּב טוֹב בָּדָה

חֲלוֹם לִבְנֵי סֵבֶל וָעֹנִי!

וְהָיוּ מָרֵי נֶפֶשׁ, אֲשֶׁר בּוֹ יָדוּ

מֵאַבְנֵי הַשִׂנְאָה וְהַזַּעַם.

אַחִים אֻמְלָלִים! וַדַּאי לֹא יָדְעוּ

אֶת מִי הֵם פּוֹצְעִים פֹּה הַפַּעַם. 

גּוּפוֹ הַפָּצוּעַ כָּרַע שָׁם בַּבּוֹר.

הַכֹּל זֹאת רָאוּ וְיָדָעוּ.

וְהוּא – לְבָבוֹ אָז הִכָּה וַיִשְׁבֹּר

וְלֶעָתִיד הִטְמִינָהוּ.

וַיְהִי חֲלוֹמוֹ לְדוֹרוֹת כְּבַת־שִׁיר,

דִּבְרֵי חֲזוֹנוֹ כְּבַלָּדוֹת.

אָז סָבָא שֶׁלְּךָ הָיָה עֶלֶם צָעִיר, 

וְאַבָּא – אוּלַי לֹא נוֹלַד עוֹד.

לִצְלִיל הַמִזְמוֹר, לְשִׁירַת הַחֲלוֹם, 

עַל כַּנְפֵי הָאָבִיב וְהַסַּעַר,

נָטְשׁוּ אֶת קִנָּם וַיָּבוֹאוּ הֲלוֹם

נָטוּ אָהֳלָם, סָב וָנַעַר.

הֵם סִקְּלוּ וְחָרְשׁוּ וּבָנוּ אֶת בֵּיתָם,

וְאוֹתְךָ לָעוֹלָם פֹּה הֵבִיאוּ.

וְהַכֹּל – בִּזְכוּתוֹ שֶׁל חֲלוֹם יֶלֶד תָּם,

בִּזְכוּת לְבָבוֹ שֶׁל נָבִיא הוּא.

וְאַתָּה זְכֹר תָּמִיד אַהֲבָתוֹ הַגְּדוֹלָה,

וּלְבִנְךָ תְּסַפֵּר עוֹד, הַנַּעַר, 

עַל חוֹלֵם גְּאֻלָּה לִבְנֵי שְׁבִי וְגוֹלָה,

עַל נְסִיךְ הַתִּקְוָה וְהַצַּעַר.

---

בְּיַאלִיק

מאת

עמנואל הרוסי

נוֹרָא הָיָה זַעֲמוֹ.

דְּבָרוֹ – שַׁאֲגַת לָבִיא. 

יִסֵּר וְהוֹכִיחַ עַמּוֹ

כְּאֶחָד קַדְמוֹן וְנָבִיא.

מִיוֵן מְצוּלָה, מִדַּלּוּת,

מֵעֹנִי מַחְפִּיר וְעֵירֹם

מֵאֶפֶס־אוֹנִים, מִגָּלוּת,

מִבּוֹר מַחְשַׁכִּים וּמִתְּהוֹם

הָרַס אֱלֵי אור וּמֶרְחָב,

זָעַק וּבָכָה וְתָבַע –

בְּלֵב הַמָּלֵא עַל גְּדוֹתָיו

אַהֲבָה, אַהֲבָה, אַהֲבָה…

*

אַךְ שׁוֹבֶבֶת הָיְתָה בַּת־הַצְּחוֹק, 

בִּשְׁעוֹת רַחֲמִים מְתוּקוֹת, 

עֵת סָבִיב לָאִילָן הַיָּרֹק

הִתְרַפְּקוּ־שִׂיחֲקוּ תִּינוֹקוֹת.

עַל גִּזְעוֹ, צַמַּרְתּוֹ, פֹּארוֹתָיו –

כָּל־כֻּלּוֹ עָב, שַׂגִּיא כָּאִילָן.

וּכְמוֹ אַבָּא פָּרַשׂ זְרוֹעוֹתָיו,

וִילָדָיו – תִּינוֹקוֹת־בֵּית־רַבָּן.

מְנַחֵם־אָב

מאת

עמנואל הרוסי

---

אֵיכָה יָשְׁבָה בָּדָד

מאת

עמנואל הרוסי

אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד

“אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד”…

סָבִי זַ"ל הִתְיַפֵּחַ.

וּנְהִי קוֹלוֹ רָעַד

בְּלֵב עוֹלָם קֵרֵחַ.

אֵיכָה… אֵיכָה… אֵיכָה…

יָבֵשׁ חָצִיר וָדֶשֶׁא.

אֶל עֵבֶר שְׂדוֹת נֵכָר

גּוֹזָל יָתוֹם דּוֹאֶה שָׁם.

הָיָה בֵּית הַמִּדְרָשׁ,

וְעֹנִי דַּל מִמַּעַשׂ,

וְסָבָא מָךְ וָרָשׁ

עַל הָרִצְפָּה הָמָה אָז.

צֵל הֲרוּגֵי מַלְכוּת 

וְאֵשׁ שְׂרֵפַת הַבַּיִת

כְּאַלּוֹנֵי בָּכוּת

צָמְחוּ לִצְלִיל הַפַּיִט.

וְאָנֹכִי – תִּינוֹק,

חָנוּק בְּחֶבְלֵי פַחַד,

בָּכִיתִי אָז בְּלִי חֹק

עִם סָבָא זַ"ל בְּיַחַד.

זָרְקוּ בִּי הַשָׁנִים

שֵׂיבָה מְלֹא חָפְנַיִם,

וְיֵשׁ לִי שְׁנֵי בָנִים

וַּבת יְפַת־עֵינַיִם.

הַבְּכוֹר בָּאִמּוּנִים,

וְהַצָּעִיר עוֹד נַעַר,

וְהִיא, בַּת־הַזְּקוּנִים,

כִּדְרוֹר שוֹבָב בַּיַּעַר.

בֵּיתִי יוֹדֵע צְחוֹק.

זוֹ מִשְׁפָּחָה עוֹבֶדֶת.

וְדֶשֶׁא יֵשׁ יָרֹק,

וְהַשָּׂדוֹת – מוֹלֶדֶת.

אַךְ בָּא תִּשְׁעָה בְּאָב –

תּוּגָה רַבָּה נִכְנֶסֶת. 

עוֹלָה דְּמוּתוֹ שֶׁל סָב

עַל סַף שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת.

וַעֲיָרָה שְׁחוֹחָה –

אַלּוֹן בָּכוּת עַל קֶבֶר;

אֵיכָה… אֵיכָה… אֵיכָה…

וּבְכִי עַל שֹׁד וָשֶבֶר.

אֱלוּל

מאת

עמנואל הרוסי

---

חַמְסִין

מאת

עמנואל הרוסי

חַמְסִין

בְּאָרְחוֹת הַגְּמַלִּים רוּחַ־פֶּרֶא שׁוֹבָב

מְהַדֵּס בַּמִּדְבָּר זֶה יוֹמַיִם.

וְהוּא תָּר וְחוֹקֵר וּמְחַפֵּשׂ אַךְ לַשָּׁוְא–

לוּ שְׁלוּלִית, לוּ בִּצּוֹנֶת שֶׁל מָיִם.

בִּנְקִיק־סֶלַע נִכְנָס, וּפוֹגֵש תַּן כָּחוּשׁ,

בִּמְאוּרָה – נְחָשִׁים שָׁם יִרְחָשׁוּ.

מֵחֶבְלֵי הַצָּמָא אָז לְפֶתַע יָחוּשׁ

כִּי הַלֵב בְּקִרְבּוֹ כַּנָּחָשׁ הוּא.

וְהִנֵּה מִכָּל עֵבֶר וְצַד לִקְרָאתוֹ 

מִתְקָרְבִים מִן הַתֹּהוּ וָבֹהוּ

אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה רוּחוֹנִים כְּמוֹתוֹ.

וּשְׁחוֹרִים וּצְמֵאִים הֵם כָּמֹהוּ.

מִתְקָרְבִים – וְלַקְּרָב. וְהַקְּרָב – מִלְחָמָה,

קוֹל עֲנוֹת וְאָבָק עַד שָׁמָיִם.

אֲיֻמָּה הִיא שִׂנְאַת הָאַחִים בַּשְּׁמָמָה,

וְקָשָׁה קִנְאָתָם מִשֶּׁל קַיִן.

לֹא חוֹלוֹת עַל גַּלֵּי זִלְעָפָה נִשָּׂאִים –

כַּשִּׁילִים מְנַפְּצִים רֹאשׁ וּזְרוֹעַ,

רְמָחִים וְחִצִּים הֵם בִּידֵי הַנִּצִים,

עֵת קָמִים הָאַחִים דָּם לִפְרֹעַ.

יוֹם תָּמִים לֹא תִּזְרַח הַּחַמָּה בָּעוֹלָם.

יוֹם תָּמִים וְנַפְשָׁם אַךְ לַטֶּרֶף.

וּשְׁבוּרִים הֵם כֻּלָּם וּפְצוּעִים הֵם כֻּלָּם,

יִצְנְחוּ בְּלִי־אֱיָל לִפְנוֹת עֶרֶב.

אָז יָרֵחַ יֵצֵא כַּשַּׁמָּשׁ הַקָּרוּא.

וְִהִדְלִיק מְדוּרָה אֲדַמְדֶּמֶת.

וְקָרְבוּ הָאַחִים לַמְּדוּרָה, וְסִפְּרוּ

זֶה לָזֶה אַגָּדוֹת מִנִּי קֶדֶם.

וּפָתַח הָאֶחָד: לִי סִפֵּר הַיַּנְשׁוּף,

כִּי אֵי‏־שָׁם יֵשׁ מִדְבָּר רְחַב־יָדַיִם:

וְמִגְּבוּל עַד אֵין־גְּבוּל הוּא כָּרְאִי הַשָׁקוּף,

וּמִקֵּץ עַד אֵין קֵץ כֻּלוֹ מָיִם.

תִּתְלַקֵּק כָּל לָשׁוֹן לְסִפּוּר הַשָּׁרָב.

– יָה, אַיֵּה אֶרֶץ־פֶּלֶא?–יִשְׁאָלוּ.

וְעָנָה: מְקוֹמָהּ בִּפְאַת מַעֲרָב.

– רְחוֹקָה? – מְעוּף שָׁבוּעַ וָמָעְלָה.

אָז נִדְלַק הַשּׁוֹבָב וְאָמַר אֶל אֶחָיו:

לוּ, אַחַי, לוּ אַתֶּם עֹז תָּהִינוּ –

וְיָצָאנוּ מָחָר אֶל פְּאַת מַעֲרָב

וְסָבָאנוּ מֵימָיו וְשָׁתִינוּ.

נַעֲנִים הָאַחִים, וְהוֹזִים נִים־לֹא־נִים:

כֵּן יְהִי! נַחֲלִיף לַיְלָה כֹּחַ,

וְעִם שַׁחַר נָקוּם רְעוּלֵי־הַפָּנִים

וְנֵצֵא מַעֲרָבָה לִשְׂמֹחַ.

וְשָׁקֵט הַמִּדְבָּר. אַךְ יָרֵחַ שָׁמַע,

אָץ מִקֶּדֶם אָדֹם וְיָגֵעַ.

וּמְגַלֶּה לוֹ לַיָּם, כִּי בְּלֵב הַשְּׁמָמָה

מִתְרַחֵשׁ – אֱלֹהִים הַיּוֹדֵעַ!

חֲמִשִּׁים רוּחוֹנִים, חַמְסָנֵי עֲרָבָה,

יִתְנַפְּלוּ, יִשְׂרְפוּ, יַחֲנֹקוּ,

וְהוֹבִישׁוּ אוֹתְךָ וְהָפְכוּ חֳרָבָה,

כִּי הָרֶצַח לָהֶם לֶחֶם־חֹק הוּא.

אַךְ הַיָּם הוּא וָתִיק וְשָׁקֵט וְרָחָב,

וּמֵרֹאשׁ עֲתִידוֹ הוּא יוֹדֵעַ.

פֻּרְעָנוּת וּסְעָרָה זוֹ מְנַת כָּל יָמָיו –

הֲיִפְחַד מֵחַמְסָן וּפוֹרֵעַ?

הוּא יוֹדֵעַ: מָחָר יַעֲלֶה רֹב אָבָק

וְכִסָּה רְקִיעֵי הַשָּׁמָיִם.

וְעָלוּ חֲמִשִּׁים וְהֵחֵל מַאֲבָק

שֶׁל רוּחוֹת הַמִּדְבָּר עִם הַמָּיִם.

וּפָשְׁטוּ הָרוּחוֹת וְשָׁתוּ לִרְוָיָה.

וְסָבְאוּ וְשָׁכְרוּ – בְּלִי תּוֹחֶלֶת.

אֶשְׁתָּקַד וְלִפְנֵי אֶשְׁתָּקַד כָּךְ הָיָה,

כַּכָּתוּב בְּסִפְרוֹ שֶׁל קֹהֶלֶת.

וְצָנְחוּ הָרוּחוֹת עֲיֵפִים לְשָׁכְרָה,

וְאַחַר מִטְעָנָם עוֹד יָרִיקוּ.

וּלְאַחַר הַשָּׁרָב – לֹא אַחַת כְּבָר קָרָה –

הַשָּׁדוֹת בַּמָּטָר שׁוּב יוֹרִיקוּ. 

וְשָׁקֵט הוּא הַיָּם וְכָחֹל וְשָׁקוּף.

בִּדְמָמָה יְקַדֵּם פְּנֵי הַשַּׁחַר.

וְלוֹחֵשׁ גַּל אֶל גַּל, וְלוֹחֵשׁ שׁוּב וָשׁוּב:

הָהּ, אַשְׁרֵינוּ, אַשְׁרֵינוּ שֶׁכָּכָה…

תִּשְׁרִי

מאת

עמנואל הרוסי

---

מִצְעַד הַיָּמִים

מאת

עמנואל הרוסי

יוֹם כַּף־טֵית בֶּאֱלוּל פָּקַד:

– דֹּם!

בְּלִי דִּבּוּרִים, בְּלִי הֶגֶה וָרֶטֶן.

יַצְהִיל אֶת פָּנָיו כָּל יוֹם וְיוֹם.

יוֹם שִׁשִּׁי הַקָּצָר, אֱסֹף אֶת הַבֶּטֶן!

שַׁבָּת הַגָּדוֹל, לְיָמִין שׁוּר!

פֶּסַח, חֲדַל לְחַטֵּט בַּשִּׁנַּיִם.

טֵית בְּאָב, מַה הִתְכּוֹפַפְתָ, בָּחוּר?

זְקֹף קוֹמָתְךָ, עֲשֵׂה צְחוֹק בָּעֵינַיִם!

פּוּרִים, בְּלִי חָכְמוֹת! כָּאן לֹא צִ’יזְבַּטְרוֹן.

שָׁבוּעוֹת, בְּלִי גִּנְדּוּר. זְרֹק אֶת הַפֶּרַח!

ט"וּ בִּשְׁבָט, חֲדַל לְזַמְזֵם וְלִרְטֹן,

לַ"ג בָּעֹמֶר, תַּקֵּן הַמִּכְנָס עַל הַבֶּרֶךְ.

רָאשֵׁי חֳדָשִׁים אַחְרָאִים לַמִּצְעָד,

הַשְׁגִּיחוּ הֵיטֵב עַל יָד וְעַל רֶגֶל.

אֶשְׁתָּקַד, הַקְשֵׁב! קָדִימָה צְעַד!

לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַרְכֵּן אֶת הַדֶּגֶל. 

הָאֶחָד בְּתִשְׁרִי הָדוּר בְּמַדָּיו

עוֹמֵד כְּאַלּוּף עַל בָּמָה וּמַצְדִּיעַ.

בְּגַבּוֹ מִזְדַּקְּפוֹת פְּלוּגוֹת חַיָּלָיו,

יָמִים־טִירוֹנִים עוֹמְדִים לִבְלִי־זִיעַ.

גַם שָׁם יֵשׁ פּוּרִים, חֲנֻכָּה, ט"וּ בִשְׁבָט; 

אֲרֻכִּים וּקְצָרִים, יְמֵי שִׂמְחָה וִימֵי עֶצֶב.

וְכֻלָּם כְּאֶחָד נוֹעֲצִים הֵם מַבָּט

בְּמִצְעַד אֶשְׁתָּקַד הָעוֹבֵר כָּאן בְּקֶצֶב.

הָרָקִיעַ מֵעָל כָּחֹל הוּא וְתָם,

וְתִקְוֹות־נְעוּרִים בַּלֵּבָב נוֹטֵעַ.

הוּא מַבְטִיחַ טְלָלִים וּגְשָׁמִים בְּעִתָּם,

אַךְ מַה יֵּלֵד יוֹם – אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ.

וְאַף יוֹם לֹא יֵדַע. לוּ הִרְשָׁה הַמְפַקֵּד

יוֹם לְיוֹם לָגֶשֶׁת וּלְהַבִּיעַ אֹמֶר,

וְלִלְמֹד מִנִּסְיוֹן הֶעָבָר לוּ מְעַט,

וְלצְבֹּר יְדִיעוֹת וְחָכְמָה וְחֹמֶר. 

הַמִּצְעָד לֹא יַעֲמֹד. הַשִּׂיחוֹת אֲסוּרוֹת.

רַק עֵינַיִם בִּלְבַד תִּסְקֹרְנָה עֵינַיִם,

עֲצוּבוֹת, עַלִּיזוֹת, צְנוּעוֹת, יְהִירוֹת –

הֵן חוֹלְפוֹת לְקוֹל תֹּף וְחָלִיל וּמְצִלְתַּיִם

עַד כִּתָּה אַחֲרוֹנָה, עַד אַחֲרוֹן הַיָּמִים.

חָלְפוּ וְאֵינָם – וּפְתוּחָה הַדֶּרֶךְ.

אָז אֶחָד בְּתִשְׁרִי יָדוֹ יָרִים

וְשָׁבַר צִפִּיָה, חֲרָדָה וְקֶרַח. 

אָז אֶחָד בְּתִשְׁרִי יְפַקֵּד בְּקוֹל:

– הַשָּׁנָה, דֹּם! הַשׁוֹפָר, קָדִימָה!

וְהָרֶגַע אָיֹם וְנוֹרָא וְגָדוֹל,

וְאוֹמֵר יוֹם לְיוֹם: “הוֹי, אַחָא רְחִימָא!…”

אַךְ לְקוֹל הַפְּקֻדָּה “קָדִימָה צְעַד!”

תִּבְרַח עֲנָנָה מִכָּל עַיִן וָמֵצַח.

וְהָרֶגֶל צוֹעֶדֶת, וְלֹא תִּמְעַד, 

לִקְרַאת נִצָּחוֹן וָנֶצַח.

חַג הָאָסִיף

הוֹי מִי זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ

בִּגְלִימַת אַרְגָמָן עִם הַפַּס הַמַכְסִיף?

זֶהוּ שֶׁמֶשׁ תִּשְׁרִי מִצְטַחֵק שׁוּב אֵלֵינוּ

וּמְבַשֵׂר אֶת בּוֹאוֹ שֶׁל חַג הָאָסִיף.

וְהַשֶׁמֶשׁ – שַׁמָשׁ הוּא לַחַג הָאוֹרֵחַ,

הַמְשַׁמֵשׁ אֶת רַבּוֹ בְּשִׂמְחָה לֹא‏־תָעִיב.

יוֹם תָּמִים לִכְבוֹדוֹ הוּא עָמֵל וְטוֹרֵחַ,

מִשְׁעַת שַׁחֲרִית עַד שְׁעַת מַעֲרִיב.

אֶל הַיָם לִפְנוֹת בֹּקֶר הַשְׁכֵּם־נָא לַדֶרֶךְ,

שָׂא עֵינֶיךָ אֶל־עָל וְהָיִיתָ לְעֵד,

אֵיךְ טַלִית נֶאֱרֶגֶת, מַקְסִימָה וּמְפֹאֶרֶת,

אֵיךְ הַשֶׁמֶשׁ הַזֶה כְּאָמָן הוּא עוֹבֵד.

וּבַכּל־כֹּל עֵינוֹ צוֹפִיָה וּמַשְׁגַחַת.

אַךְ כִּלָה לֶאֱרֹג לְאוֹר־יוֹם, וּמְלֵא־אוֹן

יִכָּנֵס לֶחָצֵר וְשָׁאַף רֵיחַ שַׁחַת, 

בְּיָדוֹ הַקוֹרֶנֶת יָעִיר פַּעֲמוֹן:

– צִיל־צְלִיל! קוּמוּ, אַחִים. 

צִיל־צְלִיל! עוּרוּ וְאוֹרוּ.

צִיל־צְלִיל! חַג־אָסִיף

כְּבָר עוֹמֵד עַל הַסַף. 

וְעַתָּה הִתְוַדְעוּ לְפָנַי וֶאֱמֹרוּ:

הֲתֵדְעוּ לְקַדֵם כָּרָאוּי אֶת פָּנָיו?

אָז יֹאמַר הַיוֹגֵב:

– לֹא קָמַצְנוּ יָדֵנוּ.

בְּרִית עָמָל, רְאֵה,

כָּרַתְנוּ עִם אֵם־אֲדָמָה,

וְעַתָּה, מַה נַגִיד, מְלֵאִים אֲסָמֵינוּ,

יֵש תְּבוּאָה לָאָדָם, יֵשׁ מִסְפּוֹא לַבְּהֵמָה.

אָז יֹאמַר הַכּוֹרֵם:

– אֶל הַיֶקֶב כִּי תֵפֶן

וְעָלַזְתָּ, שִׁמְשִׁי, מִכַּף רֶגֶל עַד רֹאשׁ.

כִּי בְּעַיִן יָפָה נֶעֶנְתָה לָנוּ גֶפֶן,

וַנִדְרֹךְ אֶת פִּרְיָה וַיְהִי לְתִירוֹשׁ.

אָז יֹאמְרוּ חֲבֵרִים – מֵהַלוּל, מֵהָרֶפֶת,

מִפַּרְדֵס, מִגִנָה – בְּחֶדְוַת הֲמֻלָה:

– נְקַדֵם פְנֵי הַחַג בְּמִנְחָה מְשֻׁתֶּפֶת,

כִּי הָאָרֶץ שֶׁלָנוּ נָתְנָה יְבוּלָהּ,

בְּמִנְחָה מְשֻׁתֶּפֶת, בְּטָלֶה וְאֶפְרוֹחַ,

בִּפְרִי עֵץ הָדָר וּבִפְרִי עֵץ נָשִׁיר.

וּבָרוּךְ הַנוֹתֵן לַיָעֵף שֶׁפַע כֹּחַ

לִנְעֹל וְלִפְתֹּחַ שְׁנַת־יֶגַע בְּשִׁיר. 

---

חַג הָאָסִיף

מאת

עמנואל הרוסי

הוֹי מִי זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ

בִּגְלִימַת אַרְגָמָן עִם הַפַּס הַמַכְסִיף?

זֶהוּ שֶׁמֶשׁ תִּשְׁרִי מִצְטַחֵק שׁוּב אֵלֵינוּ

וּמְבַשֵׂר אֶת בּוֹאוֹ שֶׁל חַג הָאָסִיף.

וְהַשֶׁמֶשׁ – שַׁמָשׁ הוּא לַחַג הָאוֹרֵחַ,

הַמְשַׁמֵשׁ אֶת רַבּוֹ בְּשִׂמְחָה לֹא‏־תָעִיב.

יוֹם תָּמִים לִכְבוֹדוֹ הוּא עָמֵל וְטוֹרֵחַ,

מִשְׁעַת שַׁחֲרִית עַד שְׁעַת מַעֲרִיב.

אֶל הַיָם לִפְנוֹת בֹּקֶר הַשְׁכֵּם־נָא לַדֶרֶךְ,

שָׂא עֵינֶיךָ אֶל־עָל וְהָיִיתָ לְעֵד,

אֵיךְ טַלִית נֶאֱרֶגֶת, מַקְסִימָה וּמְפֹאֶרֶת,

אֵיךְ הַשֶׁמֶשׁ הַזֶה כְּאָמָן הוּא עוֹבֵד.

וּבַכּל־כֹּל עֵינוֹ צוֹפִיָה וּמַשְׁגַחַת.

אַךְ כִּלָה לֶאֱרֹג לְאוֹר־יוֹם, וּמְלֵא־אוֹן

יִכָּנֵס לֶחָצֵר וְשָׁאַף רֵיחַ שַׁחַת, 

בְּיָדוֹ הַקוֹרֶנֶת יָעִיר פַּעֲמוֹן:

– צִיל־צְלִיל! קוּמוּ, אַחִים. 

צִיל־צְלִיל! עוּרוּ וְאוֹרוּ.

צִיל־צְלִיל! חַג־אָסִיף

כְּבָר עוֹמֵד עַל הַסַף. 

וְעַתָּה הִתְוַדְעוּ לְפָנַי וֶאֱמֹרוּ:

הֲתֵדְעוּ לְקַדֵם כָּרָאוּי אֶת פָּנָיו?

אָז יֹאמַר הַיוֹגֵב:

– לֹא קָמַצְנוּ יָדֵנוּ.

בְּרִית עָמָל, רְאֵה,

כָּרַתְנוּ עִם אֵם־אֲדָמָה,

וְעַתָּה, מַה נַגִיד, מְלֵאִים אֲסָמֵינוּ,

יֵש תְּבוּאָה לָאָדָם, יֵשׁ מִסְפּוֹא לַבְּהֵמָה.

אָז יֹאמַר הַכּוֹרֵם:

– אֶל הַיֶקֶב כִּי תֵפֶן

וְעָלַזְתָּ, שִׁמְשִׁי, מִכַּף רֶגֶל עַד רֹאשׁ.

כִּי בְּעַיִן יָפָה נֶעֶנְתָה לָנוּ גֶפֶן,

וַנִדְרֹךְ אֶת פִּרְיָה וַיְהִי לְתִירוֹשׁ.

אָז יֹאמְרוּ חֲבֵרִים – מֵהַלוּל, מֵהָרֶפֶת,

מִפַּרְדֵס, מִגִנָה – בְּחֶדְוַת הֲמֻלָה:

– נְקַדֵם פְנֵי הַחַג בְּמִנְחָה מְשֻׁתֶּפֶת,

כִּי הָאָרֶץ שֶׁלָנוּ נָתְנָה יְבוּלָהּ,

בְּמִנְחָה מְשֻׁתֶּפֶת, בְּטָלֶה וְאֶפְרוֹחַ,

בִּפְרִי עֵץ הָדָר וּבִפְרִי עֵץ נָשִׁיר.

וּבָרוּךְ הַנוֹתֵן לַיָעֵף שֶׁפַע כֹּחַ

לִנְעֹל וְלִפְתֹּחַ שְׁנַת־יֶגַע בְּשִׁיר. 

חֶשְׁוָן

מאת

עמנואל הרוסי

---

גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן

מאת

עמנואל הרוסי

הַגֶּשֶׁם בַּכְיָן:

בְּכִי־בְּכִי…

שְׁלוּלִית מַעֲיָן:

סְחִי־סְחִי…

אָמַר הַפַּלָּח:

טוֹב־טוֹב.

בַּגֶּשֶׁם הָלַךְ

רָ־טֹב.

צָחַק הַפַּלָּח

צְחוֹק־צְחוֹק…

יוֹלִיד זֶה הַלַּח

יָ־רֹק.

---

מַעֲשֶׂה בְּרַב־עָנָן

מאת

עמנואל הרוסי

וּבִכְפָר אֲבִימַיִם וּבְרוּחַ שׁוֹבֵבָה קַלַת הַכְּנָפַיִם

וּבֶחָבֵר גִשְׁמוֹנִי אֶפְרַיִם

פֶּרֶק רִאשׁוֹן

מַה יוֹם מִיוֹמַיִם

בִּכְפָר אֲבִימָיִם?

כִּנּוּס חַקְלָאִי שָׁם יוֹצֵא מִן הַכְּלָל.

עוֹמֵד עַל בָּמָה וְנוֹאֵם לַקָהָל

מַרְצֶה מְכֻבָּד,

עִפָּרוֹן לוֹ בַּיָד,

עַל אַפּוֹ מִשְׁקָפַיִם,

וְהַתֹּכֶן: אֵין מָיִם.

אֵין מָיִם. אֵין מָיִם.

בְּהִירִים הַשָּׁמָיִם.

עַל הַסָף כְּבָר כִּסְלֵו.

וְדוֹאֵב כְּבָר הַלֵב.

אֲבֵלִים הַשָׂדוֹת.

וּמַה לַעֲשׂוֹת?

יוֹרְדִים וְעוֹלִים עַל בָּמַת הַדַבֶּרֶת,

מַרְצִים מִתְפָּרְצִים כִּדְבוֹרִים בַּכַּוֶרֶת.

מַצִיעַ אֶחָד לְאַדוֹת אֶת הַיָם.

מַצִיעַ שֵׁנִי לִקְדֹחַ מֵי־תְּהוֹם.

מַצִיעַ שְׁלִישִׁי: תְּפִלָה בְּרֹב־עָם

(אֶמְצָעִי זֶה בָּדוּק –

וְהוּא אִישׁ אָדוּק).

וּבָהִיר הוּא הַיוֹם.

זוֹהֲרִים הַשָּׁמַיִם.

וּבֵינָתַיִם

אֵין מָיִם. אֵין מָיִם.

וּבְסוֹף הַנִצוּחַ

מִקֵץ עוֹד יוֹמַיִם –

עָלָה לְוִכּוּחַ

אִישׁ כְּפַר־אֲבִימָיִם.

וְכָךְ הוּא אָמַר:

– חֲבֵרִים, זֶה שָׁמַעְתִּי,

כִּי גֶשֶׁם אֶפְשָׁר גַם לִיצֹר אוֹטוֹמַטִי

כְּלוֹמַר בִּמְכוֹנָה. וְתַסְכִּימוּ אִתִּי,

שֶׁכְּדַאי לְהָכִין עַב־עָנָן מְלָאכוּתִי.

אוֹ־אָז בִּלְחִיצַת קָט־כַּפְתּוֹר בְּנָקֵל

יֵרְדוּ הַגְּשָׁמִים בְּכָל תְּחוּם יִשְׂרָאֵל.

וּמִי הַמְהַנְדֵס שֶׁיִבְנֶה מְכוֹנָה,

אֲשֶׁר אֶת הַגֶשֶׁם תָּבִיא לָעוֹנָה?

מִי? אַל תִּשְׁאָל.

מְפֻרְסָם בַּקָהָל,

שֶׁכָּל פֶּלֶא טֶכְנִי בִּכְפַר־אֲבִימָיִם

הוּא פְּרִי הַיְצִירָה שֶׁל גִשְׁמוֹנִי אֶפְרַיִם.

הוּא שֶׁבָּנָה מַכְבֵּסָה שֶׁל חַשְׁמַל.

הוּא שֶׁהִשְׁקִיעַ כִּשָׁרוֹן וְעָמָל

בְּבִנְיַן הַלוּלִים מַרְהִיבֵי לֵב וָעָיִן.

וְהוּא שֶׁעָשָׂה בְּעַצְמוֹ גַם קוֹמְבַּיְן!

וּבְכֵן, שׁוֹאֲלִים, הַגֵד־נָא, אֶפְרַיִם,

הֲתוּכַל לַעֲרֹךְ הִתְחָרוּת עִם שָׁמַיִם?

הִרְהֵר הַבָּחוּר וְעָנָה לְעֵרֶךְ זֹאת:

– הַג’וֹבּ מְעַנְיֵן. צָרִיךְ לְנַסוֹת!

אָז הָחְלַט פֶּה אֶחָד בְּכִנוּס אֲבִימָיִם:

– לְהַטִיל מְשִׂימָה עַל גִשְׁמוֹנִי אֶפְרַיִם,

שֶׁיְתַכְנֵן וְיִבְנֶה תּוֹךְ יָמִים מוּעָטִים

מַכְשִׁיר מְיֻחָד לְעָנָן מְלָאכוּתִי.

פֶּרֶק שֵׁנִי

נַשְׁאִיר־נָא בַּצַד לִשְׁנִיָה אוֹ לִשְׁתַּיִם

אֶת כְּבוֹד הַמְהַנְדֵס, חֲבֵרֵנוּ אֶפְרַיִם.

נָטוּס־נָא בְּצַוְתָא, חַבְרַיָא. לְאָן?

אֶל קְצֵה הַשָׁמַיִם, אֶל מְעוֹן רַב־עָנָן.

בַּרְנַשׁ מְנֻפָּח וּזְעוּם עַפְעַפַּיִם

שׁוֹכֵן רַב־עָנָן לוֹ בִּקְצֵה הַשָׁמַיִם.

יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ כְּבָר יָמִים בְּלִי לָזוּז.

פָּנָיו חֲמוּצִים מֵרֹב רֶשַׁע וָבוּז.

וּפֶתַע דְפִיקָה קַלִילָה עַל הַדֶלֶת:

– הֲמֻתָּר לִי לָבוֹא? –

הָרוּחַ שׁוֹאֶלֶת.

– אָסוּר! –

לָהּ עוֹנֶה קוֹל צָרוּד מִבִּפְנִים.

וְהַקוֹל – קוֹל הַבַּס שֶׁל עָנָן זְעוּם פָּנִים.

אַךְ הָרוּחַ הִיא רוּחַ – קַלַת הַכָּנָף –

תִּסְגֹר אֶת הַדֶּלֶת – תִּפְרֹץ בָּאֶשְׁנָב.

וְכָךְ הִיא אוֹמֶרֶת:

– שָׁלוֹם לְךָ, מַר!

יָצְאָה הֲבָרָה שֶׁהִנְךָ מְיֻתָּר.

אֵין צֹרֶךְ בְּגֶשֶׁם, אֵין צֹרַךְ בְּמָיִם.

עָמֵל שָׁם אֶפְרַיִם בִּכְפַר אֲבִימָיִם.

הוֹי מַה זֹאת? – שָׁאַלְתִּי – וַיַעַן: בִּתִּי,

מַכְשִׁיר לְיִצוּר רַב־עָנָן מְלָאכוּתִי…

קָפַץ רַב־עָנָן מְרֻגָז וְנָפוּחַ:

– אֵי גָר הַבַּרְנָשׁ, יִכָּנֵס בּוֹ הָרוּחַ!

אוֹמֶרֶת הָרוּחַ בְּנֹעַם כְּנָפַיִם:

– בּוֹא, אוֹבִילְךָ אֶל הַכְּפָר אֲבִימָיִם.

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי

הָלְכוּ. הֶעָנָן עִם הָרוּחַ בְּיַחַד.

צֵרְפוּ אֶת הָרַעַם גַם כֵּן לַמִשְׁלַחַת,

צֵרְפוּ גַם בָּרָק לְהָאִיר אֶת הַדֶרֶךְ.

וְכָךְ הִשְׁתָּהוּ כְּיוֹמַיִם לְעֵרֶךְ

עַד שֶׁהִגִּיעוּ בְּאֵלֶה יוֹמַיִם,

וַיַחֲנוּ מֵעַל בֵּית אֶפְרָיִם.

פֶּרֶק רְבִיעִי

פָּתַח רַב־עָנָן:

– לוּ שְׁמָעֵנִי, אֶפְרַיִם,

אַל תִּתְחָרֶה בִּמְלֶאכֶת שָׁמַיִם.

זֶה זִכְיוֹנִי. זוֹהִי זְכוּת מַמָשִׁית,

שֶׁנִתְּנָה לִי מִשֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית.

צָחַק לוֹ אֶפְרַיִם וַיַעַן: הַמְתֵּן!

וְגֶשֶׁם טִבְעִי וּבְשֶׁפַע תִּתֵּן?

אָמַר רַב־עָנָן:

– זוֹ חֻצְפָּה, בְּחַיָי.

הַפְסֵק הַמְלָאכָה וּמִיָד בְּלִי כָּל תְּנַאי!

הַפְסֵק הַמְלָאכָה חֵת וּשְׁתַּיִם מַהֵר,

פֶּן אֶתְגָעֵשׁ וּפֶן אֶתְמַרְמֵר!

כֹּה דִבֵּר רַב־עָנָן וְלָרוּחַ שָׁרַק,

וַיִסְפֹּק כַּף אֶל כַּף וַיַדְלֵק הַבָּרָק,

וַיְהִי רַעַם תּוֹתָח וַיִפְרֹץ אֶת הַשֶׁקֶט,

וְהָרוּחַ דוֹפֶקֶת, בּוֹקֶקֶת, שׁוֹקֶקֶת.

וַיִצְחַק לוֹ אֶפְרַיִם: לֹא תַּפְחִידוּ אוֹתִי.

עָשׂה אֶעֱשֶׂה כָּאן עָנָן מְלָאכוּתִי.

וַיְנַסֵר בַּמַשׂוֹר, וַיִדְפֹּק בַּפַּטִישׁ –

כִּי חָזָק וּבוֹטֵחַ וְגֵא הוּא הָאִישׁ.

פֶּרֶק חֲמִישִׁי

אָז הָרוּחַ הֵחֵלָה לוֹעֶגֶת בְּקוֹל:

– הֵי עָנָן מְכֻבָּד, אֲדוֹנִי הַגָדוֹל,

הֵי, עָנָן, בָּא קִצְךָ לְהֵעָלֵם בְּלִי כָּבוֹד.

רְאֵה! אֶפְרַיִם שֶׁלָנוּ מוֹסִיף לַעֲבֹד!

לֹא יָכֹל רַב־עָנָן שֵׂאת חֶרְפָּה עוֹד וְעוֹד

וַתִּזְלֹגְנָה עֵינָיו עַל הָאָרֶץ דְמָעוֹת.

פֶּרֶק שִׁשִׁי וְאַחֲרוֹן

וְקָרוֹת הַדְּמָעוֹת וּמְשִׁיבוֹת הֵן כָּל נֶפֶשׁ.

צוֹהֲלִים תִּינוֹקוֹת בַּשְׁלוּלִית וּבָרֶפֶשׁ.

צוֹחֲקִים פַּלָחִים. וְכָל בְּנֵי אֲבִימָיִם

מִתְכַּנְסִים וְאוֹמְרִים: נִצְחוּ הַשָׁמַיִם!

הֲנַח אֵת הַג’וֹבּ, הֲנַח כְּבָר, אֶפְרַיִם.

הַבֵּט מָה רַבִּים וְטוֹבִים הֵם הַמָיִם!

אַךְ אֶפְרַיִם שֶׁלָנוּ – אֵין עַקְשָׁן כְּמוֹתוֹ.

לֹא יִטֹשׁ פַּטִישׁוֹ, לֹא יַנִיחַ מְלַאכְתּוֹ.

הוּא צוֹחֵק וְאוֹמֵר לִבְנֵי אֲבִימָיִם:

טוֹב. אַפְסִיק בִּמְלַאכְתִּי לְשָׁעָה שְׁעָתַיִם,

אֲיַבֵּשׁ חֻלְצָתִי שֶׁהַגֶשֶׁם הִרְטִיב.

אַךְ אַכְרִיחַ אוֹתוֹ אֶת טִבְעוֹ לְהֵיטִיב.

עוֹד אֶחֱזֹר לַמְלָאכָה. אֲסַיֵם עַד תֻּמָהּ.

לֹא תִּלְהַט אַדְמָתִי הַשְׁחוּנָה בְּחֻמָהּ!

בֶּן־חוֹרִין יִהְיֶה בְּאַרְצוֹ הָאָדָם.

וּבִזְרוֹעַ יָבִיא הַגְשָׁמִים בְּעִתָּם!

כֹּה הִכְרִיז חֲבֵרֵנוּ גִשְׁמוֹנִי אֶפְרַיִם.

וּלְשֵׁמַע דְבָרָיו הִתְיַפְּחוּ הַשָׁמָיִם.

[ציור – עמ' 6]

כִּסְלֵו

מאת

עמנואל הרוסי

---

כִּסְלֵו

מאת

עמנואל הרוסי

רוּחוֹת הַסְּתָו מִתְלַחֲשׁוֹת:

– הַלְחַכּוֹת אִם לַחֲשׁוֹת?

הַלְחַכּוֹת אִם לְהַתְחִיל?

וּמַאֲזִין בְּלֵב דָּחִיל

לְקוֹל הָרַחַשׁ הַחוֹלֵף

אֶחָד תַּקִּין וּמְסֻדָּר,

לוֹבֵשׁ אָפֹר, עָטוּף סוּדָר,

וּשְׁמוֹ: כִּסְלֵו.

אֶחָד מִשְּׁנֵים־עָשָׂר אַחִים –

אַף הוּא יֹאהַב מְאֹד פְּרָחִים.

וְזִיו חַמָּה וְקוֹל הַתּוֹר.

אַךְ זֶה חֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ:

אָבִיב לֹא לוֹ וְזִיו לֹא לוֹ.

בְּיוֹם מָרוּד נִקְבַּע הַתּוֹר

לִשְׁמֹר עַל שְׁלַף עוֹלָם דּוֹלֵף.

לְהִקָּרֵא בְּשֵׁם כִּסְלֵו.

כְּנוּפְיַת רוּחוֹת סִכְּמָה לֵאמֹר:

– מִיָּד! מָחָר עִם בֹּקֶר־אוֹר

תִּפְתַּח דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית.

עָנָן כָּבֵד נוֹשֵׂא חָבִית

יָבֹא עִמָּהּ, וּבְהֶנֶף חַד

יוּרַד יוֹרֶה בִּמְחִי צוֹלֵף

עַל פְּנֵי אֶחָד חִוֵּר, נִפְחָד,

עַל פְּנֵי כִּסְלֵו.

הָהּ, מַה נִּמְאַס לוֹ לַמִּסְכֵּן

לְכָל תַּקִּיף לוֹמַר: כֵּן־כֵּן!

לִפְשֹׁט צַוָּאר לְכָל טִפָּה,

לָשֵׂאת תָּמִיד עַל רֹאשׁ כִּפָּה

טְחוּבָה מִטַּל וּמִגְּשָׁמִים.

לְהַאֲזִין דּוֹאֵב־מַשְׁמִים

לִילֵל רוּחוֹת כִּילֵל הַזְּאֵב

וְלִהְיוֹת כִּסְלֵו.

וְיוֹם אֶחָד הוּא יִתְמָרֵד,

אָז הָעוֹלָם יְהִי לְעֵד

לְיוֹם שֶׁל סְתָו נָהִיר־בָּהִיר.

בִּכְחֹל וָזִיו תִּרְחַץ הָעִיר,

בְּאוֹר־יְקָר יִטְבֹּל הַכְּפָר,

אַךְ לֹא יֵדַע עוֹלָם שָׁלֵו,

כִּי עַל שְׁלוֹמוֹ אֵי־שָׁם בַּסְּפָר

אֶת כָּל לִבּוֹ,

אֶת כָּל חַיָּיו

מוֹסֵר כִּסְלֵו.

---

יוֹם אֶחָד

מאת

עמנואל הרוסי

אֵיזֶה רוּחַ! אֵיזֶה רוּחַ!

מַה יִשֹּׁב וּמַה יָּפוּחַ

בְּלִי לָנוּחַ הֲפוּגָה –

מְשֻׁגָּע!

כַּפֶּרֶא, כָּעַיִט

פּוֹרֵץ לְכָל בַּיִת.

בְּיָד מִשְׁתּוֹלֶלֶת,

דּוֹפֵק עַל הַדֶּלֶת,

וְהָלְאָה בּוֹרֵחַ, צוֹרֵחַ, גּוֹעֵשׁ.

פּוֹלֵשׁ וְגוֹלֵשׁ, בָּאָבָק יִתְפַּלֵּשׁ.

עִצְמוּ הָעֵינַיִם, שִׁמְרוּ עַל הַצַּעַד.

הִנֵה הוּא חוֹטֵף מֵרֹאשְׁךָ הַמִּגְבַּעַת…

בְּרָח! טְרָח! – –

זְכוּכִית מוּעָפָה וְנוֹפֶלֶת.

פְּרָח! צְרָח! – –

נִקְרַע מֵהַקִּיר אֵיזֶה שֶׁלֶט.

וְהוּא – מְרַקֵּד עַל חוּטֵי טֶלֶגְרָף…

מְטֹרָף.

מַה קָּרָה כָּאן? מַה קָּרָה?

מִי אָשֵׁם בְּכָל הָרַע?

מַה פִּתְאוֹם אַפּוֹ חָרָה? – – –

הַאֲזִינוּ לַמְּאֹרָע:

הַיּוֹם הָיָה יוֹם סְתָו צָעִיר.

קוֹל תִּינוֹק נִשְׁמַע בָּעִיר.

הַסָּב פָּסַע לְבֵית הַכְּנֶסֶת.

וּמֵעָל בְּחֵן וָחֶסֶד

הִצְטַחֵק בְּעֵין זָהָב

שֶׁמֶשׁ סְתָו.

הִתְעַטֵּף טַלִּית שֶׁל תְּכֵלֶת

בַּאֲרֶשֶׁת חַג צוֹהֶלֶת,

וְלִטֵּף בִּקְצֵה הַיָּד

אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד.

אֵי־שָׁם מִי חָרַשׁ שָׂדֵהוּ,

אֵי־שָׁם מִי רָעָה הַצֹּאן…

יוֹם נִפְלָא מֵאֵין מִשְׁנֵהוּ –

שְׁעַת רָצוֹן.

וּבָאָחוּ,

מוּל הַנַּחַל,

בֵּין שִׁקְמָה וּבֵין אַשּׁוּחַ,

בַּשִּׂיחִים שָׁכַב הָרוּחַ,

כִּכְלַבְלָב שָׁכַב סָרוּחַ

וַיִּשָׁן.

וּלְפֶתַע מִתְעוֹרֵר הוּא,

מִתְעַטֵּשׁ וּמְזוֹרֵר הוּא,

וְרוֹאֶה בִּקְצֵה שָׁמַיִם

בּוֹ תּוֹקֵעַ זוּג עֵינַיִם

מִישֶׁהוּ מְאֹד בַּיְשָׁן.

עָב־עָנָן קָטַן עָנָו

בּוֹ תּוֹקֵעַ אֶת עֵינָיו.

וְהָרוּחַ מִתְבַּדֵּחַ.

מְפַהֵק וּמִתְמַתֵּחַ,

וּבְאַהֲבָה רַבָּה

מְבָרֵךְ: בָּרוּךְ הַבָּא!

הוֹי, אָחִי, מֵאַיִן בָּאתָ?

וְאוֹתִי אַתָּה יוֹדֵעַ?

בּוֹא־נָא, רֵד מַהֵר לְמַטָּה,

נִתְחַבֵּר וְנִשְׁתַּעְשֵׁעַ!

אַךְ לַשָּׁוְא! שׁוֹתֵק הָעָב –

רַק תּוֹקֵעַ זוּג עֵינָיו.

אָז הָרוּחַ יְפַתֶּה:

אַל נָא, אָח, תְּהִי פּוֹתֶה.

נְשַׂחֵק בְּמַחֲבוֹאִים!

רוּץ, חַפְּשֵׂנִי, אָח נָעִים!

מִצְטַמְצֵם וּזְנָק לַשִּׂיחַ.

רַק מִסְפַּר צִיצִים עֵדִים

לַמַחֲבוֹא – וְרוֹעֲדִים.

וְהָרוּחַ שׁוּב מֵגִיחַ.

אַךְ לַשָּׁוְא! שׁוֹתֵק הָעָב –

רַק תּוֹקֵעַ זוּג עֵינָיו.

נֶעֱלָב מְעַט הָרוּחַ:

שְׁמַע אַתָּה, עָנָן נָפוּחַ,

דַי בְּמַעֲשֵׂי לֵצִים –

בּוֹא חַפְּשֵׂנִי בֵּין עֵצִים!

וּמִיָּד עַל הָאִילָן הוּא,

זֶה שׁוֹבָב חָבִיב שֶׁלָּנוּ,

וְכַקּוֹף מִן הַמַּחֲבוֹא

מְצַעֵק לוֹ: בּוֹא־נָא, בּוֹא!

אַךְ לַשָּׁוְא! שׁוֹתֵק הָעָב –

רַק תּוֹקֵעַ זוּג עֵינָיו.

וּמֵעֵץ אֱלֵי עֵץ

לַחַשׁ־רַחַשׁ: בָּא הַקֵּץ!

סְנוּנִיּוֹת – חִצִּים מִקֶּשֶׁת;

מְצַיֵּץ אַנְקוֹר בְּחֶשֶׁד;

רַק הַצַּמָּרוֹת יוֹדְעוֹת

אֶת הַכֹּל – וְרוֹעֲדוֹת.

נֶאֱנָח הָרוּחַ: עוּף!

בֶּאֱמֶת אַתָּה פַּרְצוּף!

מִי אַתָּה: בַּישָׁן אוֹ פֶּרֶא?

וּפָנֶיךָ פְּנֵי עוֹפֶרֶת.

הִתְלַכְלַכְתָּ? שְׁמַע, בּוּל־עֵץ,

רֵד מַהֵר וְנִתְרַחֵץ!

וּמִיָּד כְּהֶרֶף עַיִן

מִצַּמֶּרֶת קְפָץ לַמַּיִם.

וְהַנַּחַל מִתְבַּהֵל.

מֵהָרוּחַ הַצּוֹהֵל.

מִתְגָּרֵד הוּא בִּגְדוֹתָיו:

שֶׁקֶט, שֶׁקֶט, בָּא הַסְּתָו.

(אַדְרַבָּא, הַשְׁכֵּן הַשֶּׁקֶט

בְּכַת שֶׁל בַּרְוָזִים שׁוֹקֶקֶת).

אֵיזֶה רַעַשׁ! אֵיזֶה רַעַשׁ!

כַּלַּבָּה מֵהַר הַגַּעַשׁ

כֵּן עוֹלִים הֵם סוֹף כָּל סוֹף

אֶל הַחוֹף.

וְאַחַת עוֹד מַמְתִּינָה

לַקָּטָן, לִפְרִי בִּטְנָהּ.

גַּע־גַּע בּוֹא מַהֵר, הַיֶּלֶד,

תִּצְטַנֵּן – וְשׁוּב נַזֶּלֶת,

לֹא אוּכַל עוֹד לְחַכּוֹת.

בּוֹא, וָלֹא – תִּסְפֹּג מַכּוֹת!

אַךְ לַשָּׁוְא! שׁוֹתֵק הָעָב –

רַק תּוֹקֵעַ זוּג עֵינָיו.

אָז יִלְבַּשׁ הָרוּחַ כַּעַס:

שְׁמַע, קְטֹן דַּעַת, דַּל מִמַּעַשׂ,

גַּס־הָרוּחַ, צוֹעֲנִי,

דַּע, אֵפוֹא, כְּבָר מִי אֲנִי!

אִם אֵינְךָ יוֹרֵד אֵלַי –

אֶעֱלֶה אֲנִי אֵלֶיךָ…

הֵי, עֲצֹר שָׁם, בְּחַיַּי!

לְאָן אַתָּה אוֹמֵר לָלֶכֶת?

וּמִכַּעַס בֵּינָתַיִם

כְּבָר צוֹמְחוֹת לוֹ שְׁתֵּי כְּנָפַיִם.

קְפֹץ וָשׁוֹב וּבְלִי עָמָל

רֶגַע וִירַחֵף מֵעָל.

טָס הָרוּחַ אֶל הָעָב

וְתוֹפְסוֹ בְּכַפּוֹתָיו…

וְהָעָב אֲחוּז אֵימִים.

מִתְחַנֵּן הוּא: רַחֲמִים!

מִי יִשְׁעֶה לוֹ? מִי יִשְׁמַע לוֹ?

כִּי מִלְּמַטָּה וּמִלְּמַעְלָה

זֶה הָרוּחַ הָאָיֹם

אֶת הָאוֹר כִּבָּה פִּתְאוֹם.

וּבוֹכֶה, בּוֹכֶה הָעָב

וְאֵין קֵץ לְדִמְעוֹתָיו.

אֵיזֶה גֶּשֶׁם! אֵיזֶה גֶּשֶׁם!

כָּל טִפֹּנֶת שְׁבוֹ וָלֶשֶׁם,

כָּל טִפֹּנֶת מַה קָרָה

וִיקָרָה.

שׁוֹתָה וְשׁוֹתָה וְשׁוֹתָה אֲדָמָה.

הַבִּיטוּ, כַּמָּה הִיא סוֹבֵאת בַּצָּמָא.

דִּמְעוֹת הֶעָנָן רַק מִשְׁתֶּה לָהּ.

יוֹצְאִים נְחָלִים מֵהַסֶּלַע.

גּוֹמֵא הָאִילָן כְּזָקֵן וְרָגִיל.

מֵנִיעַ גָּבִיעַ הַפֶּרַח בְּגִיל.

וְכָל הַדְּשָׁאִים מְרִיעִים:

לְחַיִּים! לְחַיִּים! לְחַיִּים!

רַע־רַע־רַעַם!

עוֹד–עוֹד–פַּעַם! – – –

אַךְ זוֹ סְטִירָה בַּלֶּחִי –

וְשׁוּב יִרְבֶּה הַבֶּכִי.

אַל פַּחַד, בְּנִי, מִפְּנֵי הַזִּיק –

הוּא לֹא יַזִּיק.

גַם סַבָּא לֹא נִרְתַּע מֵאֵשׁ.

מוּל הַשָּׁמַיִם וְחֵילָם

עוֹמֵד וּבְשַׁלְוָה לוֹחֵשׁ:

“…וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם”. – – –

גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם – – וּפִתְאֹם –

דֹּם!

נָמוֹג הֶעָנָן. הָיָה וְאֵינוֹ.

הַיָּדִיד הַנּוֹשָׁן מַצְהִיל פָּנָיו,

נוֹגֵעַ בַּיָּד וְקוֹרֵץ בְּעֵינוֹ,

בְּעֵין הַזָּהָב לָעוֹלָם הָרָחָב.

הַשּׁוּק מָרוּק, הָרְחוֹב מַזְהִיר.

בָּשְׂמֵי אֲוִיר נוֹשֶׁמֶת עִיר.

צְלִילֵי כְּסָפִים מִפִּי תִּינוֹק.

שָׁקוּף הָאוֹר, שָׁקוּף הַצְּחוֹק.

סַבָּא שָׁב מִבֵּית הַכְּנֶסֶת

וְאָזְנוֹ כַּאֲפַרְכֶּסֶת,

וּמַקְשִׁיב: הָאַנְקוֹרִים

כְּבָר פָּתְחוּ בְּמִזְמוֹרִים…

אֵי־שָׁם מִי חוֹרֵשׁ שָׂדֵהוּ,

אֵי־שָׁם מִי רוֹעֶה הַצֹּאן…

שׁוּב יוֹם זִיו מֵאֵין מִשְׁנֵהוּ –

שְׁעַת רָצוֹן.

וְלָרוּחַ מְעַט לֹא נוֹחַ.

מְהַרְהֵר הוּא: אֵיךְ לִבְרֹחַ?

עַל בְּהֹנְהֹנוֹת רַגְלָיו

מִכִּפָּה אֱלֵי לוּלָב,

מֵאָמִיר אֶל רֹאשׁ הַבַּד

מְנַתֵּר לְאַט־לְאַט.

שָׁב הָרוּחַ אֶל הָאָחוּ,

אֶל הָאָחוּ מוּל הַנַּחַל,

בֵּין שִׁקְמָה וּבֵין אַשּׁוּחַ

כִּכְלַבְלָב שׁוֹכֵב סָרוּחַ,

מְפַהֵק, מֵלִיט פָּנָיו,

מְמַצְמֵץ, עוֹצֵם עֵינָיו,

נוֹשֵׁם עֲמֻקּוֹת מֹר שָׂדוֹת וְנִרְדָּם.

וּמִיָּד – שָׁקֵט וְתָם –

נִרְדָּם.

[ציור – עמ' 19]

כִּסְלֵו–טֵבֵת

מאת

עמנואל הרוסי

---

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ

מאת

עמנואל הרוסי

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ הֵם זֵכֶר לָאֵשׁ,

לֹא תִּדְעַךְ, לֹא תִּכְבֶּה לָעַד.

בַּנֵּרוֹת הַלָּלוּ אֵין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ,

אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבַד;

לִרְאוֹתָם – וְזָכֹר, לִרְאוֹתָם – וְשָׁמֹר

אֶת מִלְחֶמֶת הַמְעַט מוּל רַבִּים.

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ הֵם קֹדֶשׁ לַדְּרוֹר,

נִשְׁמוֹת הַמַּכַּבִּים.

---

חֲנֻכִּיַּת הַפֶּלֶא

מאת

עמנואל הרוסי

בְּגֶשֶׁם וָסַעַר,

בְּחַג הָאוּרִים,

דּוֹפְקִים עַל הַשַּׁעַר

שְׁמוֹנָה בַּחוּרִים.

חוֹרֵק הַמַּפְתֵּחַ

בָּרִיחַ הוּמַשׁ,

לַפִּיד מִתְלַקֵּחַ

בְּיַד הַשַּׁמָּשׁ.

– מֵאַיִן תָּבוֹאוּ,

וְאָנָה פְּנֵיכֶם?

– מִתֹּהוּ וָבֹהוּ

נָבוֹא אֲלֵיכֶם.

הָשֵׁב רוּחַ־מֶרֶד,

הַצֵּב גְּבוּל־כָּבוֹד,

בְּאֵשׁ מְטַהֶרֶת

הַצֵּת לְבָבוֹת…

קָרַב אִישׁ הַחַיִל,

לַפִּיד בְּיָדָיו,

וּבְעֶצֶם הַלַּיִל

הִדְלִיק כָּל לֵבָב.

חֲנֻכִּיַּת־פֶּלֶא.

שְׁמוֹנָה בַּחוּרִים.

נֵרוֹת שֶׁכָּאֵלֶּה –

לָעַד בּוֹעֲרִים.

---

סְבִיבוֹן סוֹבֵב בָּאָרֶץ

מאת

עמנואל הרוסי

סְבִיבוֹן סֹב־סֹב־סֹב

עַד אֵין סוֹף, עַד אֵין סוֹף…

סֹב צָפוֹנָה! שָׁם בַּחוּלָה

מַעֲשֵׂי־בְרֵאשִׁית יָחוּלוּ:

הַבִּצָּה שָׁם מִתְיַבֶּשֶׁת

וְנֶחְרֶשֶׁת בַּמַּחְרֶשֶׁת…

סֹב דָּרוֹמָה, אֶל בְּאֵר־שֶׁבַע!

רְאֵה: בָּתִּים עוֹמְדִים שֶׁל קֶבַע,

חֲדָשִׁים הֵם יִשּׁוּבֵינוּ

וְצוֹמְחִים הֵם לְעֵינֵינוּ.

סֹב וָסֹב וְסֹב בְּלִי יֶגַע –

צִנּוֹרוֹת הֻנְּחוּ בַּנֶּגֶב.

הַיַּרְקוֹן יַחְכִּים־יַדְרִים,

לַמִּדְבָּר מֵימָיו יַזְרִים.

סֹב־נָא יָמָּה. הֲתַכִּירָה?

צִי עִבְרִי יוֹצֵא אוֹפִירָה.

כָּל סְפִינָה בַּיָּם צוֹפֶרֶת,

מַפְלִיגָה וּמְסַפֶּרֶת

לְאָן יוֹצֵאת הִיא וְחוֹזֶרֶת,

מַה תָּבִיא וּלְמִי עוֹזֶרֶת…

סֹב־נָא קֵדְמָה, יְרוּשָׁלַיִם.

הוֹי, הָרִימָה הַכְּנָפַיִם!

סֹב – עֵצָה לְךָ אַשִּׂיא –

אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַנָּשִׂיא,

וֶאֱמֹר לוֹ: "נֵס גָּדוֹל

פֹּה הָיָה!" – וְזֶה הַכֹּל.

הוּא יָבִין אוֹתְךָ מִיָּד,

וְיִקַּח אוֹתְךָ בַּיָּד

וִיסוֹבֵב אַחַת וּשְׁתַּיִם.

אָז תֵּצֵא מִירוּשָׁלַיִם

בִּמְחוֹלוֹת וּבְרִקּוּדִים –

וְשָׂמְחוּ הַיְלָדִים.

---

זֶמֶר חֲנֻכָּה

מאת

עמנואל הרוסי

חֲנֻכָּה –

לַבּוּ אֶת אֵשׁ הַמֶּרֶד…

חֲנֻכָּה –

הָאֵשׁ הַמְטַהֶרֶת…

חֲנֻכָּה –

הָאֵשׁ קָמִים אוֹכֶלֶת…

חֲנֻכָּה –

מִבּוֹר שִׁבְיָה גּוֹאֶלֶת…

חֲנֻכָּה –

יַזְהִירוּ שִׁבְעָתַיִם

חֲנֻכָּה –

חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם.

חֲנֻכָּה –

לָחַמְנוּ וְנִצַּחְנוּ

חֲנֻכָּה –

בְּנֵי־חוֹרִין אֲנַחְנוּ.

---

הַשַּׁמָּשׁ וְהַנֵּר

מאת

עמנואל הרוסי

בְּלֵיל רִאשׁוֹן שֶׁל חֲנֻכָּה,

שָׁעָה שֶׁרוּחַ מְיַלֶּלֶת,

הָאֲפֵלָה כֹּה עֲמֻקָּה,

וּלְאוֹר גָּדוֹל כָּמֵהַּ יֶלֶד;

שָׁעָה שֶׁעַב־עָנָן דַּלְפָן

בּוֹכֶה אֶל חֵיק שָׂדוֹת בְּלִי הֶרֶף.

וְתַן גַּלְמוּד מְזֵה־כָפָן

חוֹתֵךְ בִּילֵל אֶת דְּמִי הָעֶרֶב;

שָׁעָה שֶׁבַּמִּטְבָּח אֵדִים

וְקוֹל עוֹלֶה מִן הַמַּרְחֶשֶׁת,

וּבַחֲדַר הַיְּלָדִים

כַּת זַאֲטוּטִים בְּגִיל רוֹחֶשֶׁת;

שָׁעָה שֶׁנֵּר רִאשׁוֹן שֶׁל חַג

דַּקִּיק וְגֵא אִשּׁוֹ מַבְלִיחַ –

כָּל הַשּׁוֹמֵעַ לִי יִצְחַק!

פִּתְאֹם הִקְשַׁבְתִּי לְדוּ־שִׂיחַ…

*

דִּבְּרוּ הַנֵּר וְהַשַּׁמָּשׁ,

בִּלְשׁוֹן אוּרִים דִּבְּרוּ הַשְּׁנַיִם,

וּוִכּוּחַ שֶׁל מַמָּשׁ

הִתְפַּתֵּחַ בֵּינָתַיִם.

– רְאֵה, שַׁמָּשׁ! – אָמַר הַנֵּר –

מֶה עָלוּב הוּא גּוֹרָלֶךָ.

אַךְ לַשָּׁוְא אַתָּה בּוֹעֵר,

אֲרַחֵם מְאֹד עָלֶיךָ…

– אַךְ לַשָּׁוְא? – תָּמַהּ שַׁמָּשׁ –

הַנֵּרוֹת כֻּלָּם יִמַּסוּ…

נֵר אֲנִי, וְאֵין חָדָשׁ,

תַּפְקִידִי הוּא, לֹא חָמָס הוּא.

– הֲגַם שַׁמָּשׁ הוּא בַּנֵּרוֹת?

(הֵאִיר הַנֵּר בַּת־צְחוֹק נִלְבֶּבֶת)

– מִבְּלִי לָדוּן עוֹד בִּפְרוֹטְרוֹט,

אַךְ מְשָׁרֵת אַתָּה וְעֶבֶד!

– וְאַתָּה, כְּלוּם לֹא תִּבְעַר?

(זָקַף אִשּׁוֹ שַׁמָּשׁ תָּמֵהַּ)

– אָנֹכִי?!.. אֲנִי נִבְחָר,

מוּרָם מֵעָם, יָדִיד וָרֵעַ.

אָנֹכִי חָשׁוּב מְאֹד,

הָרִאשׁוֹן! מַנְהִיג הַצֶּוֶת.

בִּלְעָדַי הַחַג יִשְׁבֹּת,

תְּשׁוּפֶנּוּ אָז עַצֶּבֶת…

אָנֹכִי אָצִיל וָרָם;

לְהִשְׁתַּמֵּשׁ אָסוּר בִּי, אַחָא.

קֹדֶשׁ אָנֹכִי לָעָם!

וְאַתָּה – שַׁמָּשׁ, סְתָם־כָּכָה..

– כָּכָה סְתָם?.. וְזֶה הַכֹּל?

(עָנָה לוֹ הַשַּׁמָּשׁ בְּשֶׁקֶט)

– אָמְנָם רַק נֵר אֲנִי שֶׁל חֹל,

אַךְ בִּי חֲנֻכִּיָּה נִדְלֶקֶת.

פּוֹעֵל פָּשׁוּט – לֹא אֶתְבַּיֵּשׁ,

כִּי עֲבוֹדָתִי בּוֹעֶרֶת.

לְךָ, אַצִּיל, אַגִּישׁ הָאֵשׁ

הַצְהֵל הַחַג וְהָעֲצֶרֶת.

כִּי בִּלְעָדַי אֵינְךָ רִאשׁוֹן.

פּוֹעֵל פָּשׁוּט – אַל נָא תִּבְזֵהוּ!

הוֹי טִפְּשׁוֹן, טִפְּשׁוֹן, טִפְּשׁוֹן –

בְּלִי חֹל אֵין קֹדֶשׁ. זֶהוּ־זֶהוּ!

---

זוֹ הָרוּחַ הַדּוֹהֶרֶת

מאת

עמנואל הרוסי

לַיְלָה. מְפַחֵד הַיֶּלֶד.

רוּחַ־פֶּרֶא מִשְׁתּוֹלֶלֶת,

מְיַבֶּבֶת וְצוֹחֶקֶת,

מִתְגּוֹשֶׁשֶׁת, נֶאֱבֶקֶת,

וְנוֹשֶׁמֶת וְנוֹשֶׁפֶת,

מִסְתָּעֶרֶת וְרוֹדֶפֶת,

אֶל טַרְפָּהּ לוֹעָהּ פּוֹעֶרֶת,

וּמוֹחֶצֶת־מְשַׁבֶּרֶת,

וּבִילֵל־שְׁבָרִים צוֹוַחַת.

לֹא יִישַׁן הַיֶּלֶד –

פַּחַד.

וַאֲנִי אוֹמֵר: טִפְּשׁוֹן!

לָמָּה לֹא תּוּכַל לִישֹׁן?

כְּלוּם הָרוּחַ מִשְׁתּוֹלֶלֶת?

כְּלוּם בּוֹכָה הִיא וּמְיַלֶּלֶת?

רַק לְפַחְדָנִים קְטַנִּים

יֵבְךְ הָרוּחַ כַּתַּנִּים.

אַמִּיצִים וּבְנֵי־הַחַיִל –

מַה לָּהֶם סוּפָה וָלָיִל!

זוֹ הָרוּחַ הַדּוֹהֶרֶת

מְלַבָּה אֶת אֵשׁ הַמֶּרֶד.

זוֹ הָרוּחַ הַמְיַלֶּלֶת

בֶּרֶךְ מְרִימָה כּוֹשֶׁלֶת.

שְׁמַע הֵיטֵב: לֹא עוֹד תָּהִימָה.

הִיא רַק שָׁרָה: "לֵךְ קָדִימָה.

הַעְפֵּל אֶל רֹאשׁ הָהָר,

לְךָ, הַיֶּלֶד, הַמָּחָר.

כָּכָה, כָּךְ. וּבֵינָתַיִם,

נָא עֲצֹם אֶת הָעֵינַיִם.

הֵרָדֵם וִישַׁן, גִּבּוֹר.

בִּמְנוּחָה – עַד בֹּקֶר־אוֹר."

[ציור – עמ' 31]

שְׁבָט

מאת

עמנואל הרוסי

---

רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן

מאת

עמנואל הרוסי

רִנַּת כָּנָף עוֹבֶרֶת

בִּיעָף מִבַּד אֶל בַּד:

הִכּוֹנוּ לַעֲצֶרֶת,

לְדִין וּלְמִשְׁפָּט.

עַל כֵּס עָנָן גָּבֹהַּ

יוֹשֵׁב אֲדוֹן עוֹלָם.

אֵלָיו בִּרְתֵת יָבוֹאוּ

הָאִילָנוֹת כֻּלָּם –

מַעֲרָבָה נִדַּחַת

עַד אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן

מִתְפַּלְּלִים בְּפַחַד

לִפְנֵי שׁוֹפֵט עֶלְיוֹן:

חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ,

גְּשָׁמִים תֵּן בְּעִתָּם,

הַרְחֵב יְרַק נוֹפֵנוּ,

זַרְעֵנוּ לֹא יִתַּם.

הַקָּטֵגוֹר מַלְאָךְ הוּא,

וּשְׁמוֹ הוּא טֶכְנִיאֵל,

וּמִפָּנָיו יִשַּׁחוּ

עֵצִים בְּיִשְׂרָאֵל.

בְּרֶשַׁע הוּא פּוֹתֵחַ,

וְנִמּוּקָיו – חִצִּים:

אֵין טַעַם וְאֵין רֵיחַ

בָּאָרֶץ לְעֵצִים.

שׁוֹתִים אֶת כָּל הַמַּיִם,

כּוֹבְשִׁים עִדִּית וָנִיר,

תִּגְוַע אָז בַּצָּמָא, אִם

תָּעֵז לִבְנוֹת כָּאן עִיר.

רַק בְּמִכְרוֹת נְחשֶׁת

וּבִמְכוֹנוֹת פְּלָדָה,

בְּנֵפְט וּבַחֲרשֶׁת

עָתִיד לִיהוּדָה.

עַל כֵּן – גּוֹזֵר הוּא אֹמֶר –

אֵין עוֹד מָקוֹם לְעֵץ.

פְּרָט לְעָצִיץ שֶׁל תֹּמֶר,

יָקִיץ עַל שְׁאָר הַקֵּץ.

גָּמַרְתָּ? – סוּר הַצִּדָּה,

הַמְקַטְרֵג, עֲבֹר!

מִי לְטוֹבָה יָעִידָה?

מִי כָּאן הַסַּנֵּגוֹר?

מִי סַנֵּגוֹר? אֲנַחְנוּ!

אֲנַחְנוּ – הַיְלָדִים.

רְשׁוּת דִּבּוּר לָקַחְנוּ

לַמֵּד הַזְּכוּת בַּדִּין.

הַבֵּט מֵרוֹם שָׁמַיִם

וּרְאֵה־נָא נְכוֹנָה:

הַאֵין מִדְבָּר עֲדַיִן

מַחֲצִית הַמְּדִינָה?

לָבְשׁוּ הָרֵי בַּזֶּלֶת

אֲרֶשֶׁת שֶׁל אֵימָה.

לֹא קוֹל צִפּוֹר, לֹא יֶלֶד

יָעִירוּ הַשְּׁמָמָה.

שָׂא אֶת עֵינֶיךָ הָלְאָה

עַל פְּנֵי עָרִים, כְּפָרִים,

וּרְאֵה – הַכֹּל מִלְּמַעְלָה

חָשׂוּף לְעֵין צָרִים.

סֻכַּת שָׁלוֹם צוֹמַחַת

מַהֵר עָלֵינוּ פְּרֹשׂ,

וְלֹא נֵדַע אָז פַּחַד,

נִלְבַּשׁ כֻּלָּנוּ עֹז.

עַל כָּל אִילָן וָשִׂיחַ

צַוֵּה עֲמֹד הָכֵן,

צַמֶּרֶת לְהַפְרִיחַ

לְצֵל וּלְמָגֵן.

צַוֵּה־נָא עַל כָּל אֵלֶּה,

עַל כָּל בְּנֵי־נְבָט:

עֲלוּ הָרִים וָסֶלַע

הַיּוֹם בְּט"וּ בִּשְׁבָט!

מַקְשִׁיב בּוֹרֵא שָׁמַיִם

וּמְחַיֵּךְ לְאַט:

מַסְכִּים אִתְּכֶם, חַבְרַיָּא,

אֲבָל בִּתְנַאי אֶחָד:

כְּשֻׁתָּפִים, כִּשְׁנַיִם,

נִגַּשׁ אֶל הַמְּלָאכָה.

אַתֶּם תִּתְּנוּ יָדַיִם,

אֲנִי אֶתֵּן בְּרָכָה.

אַתֶּם שִׁתְלוּ בְּמֶרֶץ,

אֲנִי אוֹרִיד גְּשָׁמִים,

וּנְכַסֶּה הָאָרֶץ

שָׁטִיחַ שֶׁל קְסָמִים.

תְּנוּ יָד וּנְחַסֵּל אֶת

הַיְּשִׁימוֹן לָעַד.

יוֹם־יוֹם סַקֵּל הַסֶּלַע,

כָּל יוֹם הוּא ט"וּ בִּשְׁבָט!

---

עֵץ הַחַיִּים

מאת

עמנואל הרוסי

הָעֵץ אֵינֶנּוּ סְתָם עַמּוּד,

הוּא חוֹלֵם וְכוֹאֵב כְּמוֹ אָדָם.

אִם תִּפְגַּע בּוֹ – הוּא עָלוּל לָמוּת,

הוּא מַזִּיל דְּמָעוֹת וְשׁוֹתֵת דָּם.

וְלֹא טוֹב הֱיוֹת הָעֵץ לְבַדּוֹ.

מָסֹרֶת הִיא לוֹ וּמוֹרָשָׁה,

שֶׁעוֹד אִילָנוֹת יִהְיוּ לְיָדוֹ,

מִנְיָן גָדוֹל, גַּן וְחוֹרְשָׁה.

וְהָעֵץ יוֹדֵעַ וְאוֹמֵר תְּפִלָּה

בְּנִיד עֳפָאיִם וּבְרַחַשׁ עָלִים.

וּבִזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ, בִּרְעָדָה וְגִילָה,

הוּא מַנִּיחַ תְּפִלִּין:

תְּפִלִּין שֶׁלָּרֹאשׁ וּתְפִלִּין שֶׁלַּיָּד

אֲרוּגוֹת וּסְרוּגוֹת מִקַּרְנֵי הַחַמָּה,

עַל רֹאשׁ הָאָמִיר וְעַל גַּבֵּי הַבַּד,

וּרְצוּעוֹת זִיוְזִיוִים עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה.

וְהוּא מִתְפַּלֵּל – זָקוּף וְתָם –

לִשְׁלוֹם הָעוֹלָם, עָרִים וּכְפָרִים,

לִשְׁלוֹם תִּינוֹקוֹת, לִגְשָׁמִים בְּעִתָּם,

וְלִשְׁלוֹם הַצִּפֳּרִים.

כִּי הָעֵץ אוֹהֵב אֶת בַּעֲלֵי הַכָּנָף,

אַף הֵם אֶל חֵיקוֹ אַהֲבָה מְשִׁיבִים.

לֹא בִּכְדִי כָּנָף מִתְחָרֵז עִם עָנָף,

כִּי מִמֶּנּוּ יָצְאוּ, וְאֵלָיו הֵם שָׁבִים.

וְהָעֵץ בְּהָקִיץ חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת

עַל מַרְבַד יְעָרִים בַּמִּדְבָּר וּבָהָר,

עַל מַיִם רַבִּים הַזּוֹרְמִים בַּתְּהוֹמוֹת,

עַל נַחַל אַכְזָב שֶׁהָיָה לְנָהָר,

עַל נוֹפוֹ שֶׁגָּדַל וְהִרְחִיב אָהֳלוֹ,

עַל שָׁרָשָׁיו שֶׁחָדְרוּ עִמְקֵי תְהוֹם,

עַל יְלָדִים הַחוֹסִים בְּצִלּוֹ

בִּמְנוּחַת צָהֳרַיִם כְּחֹם הַיּוֹם.

הָעֵץ אֵינֶנּוּ סְתָם עַמּוּד.

הוּא חוֹלֵם וְכוֹאֵב כְּמוֹ אָדָם.

אִם תִּפְגַּע בּוֹ – הוּא עָלוּל לָמוּת,

וְהוּא מַזִּיל דְּמָעוֹת וְשׁוֹתֵת דָּם.

---

הָלֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים

מאת

עמנואל הרוסי

בָּעֲרָבָה הָעֲצוּמָה וַעֲצוּבָה,

חַרְבוֹת־צוּרִים מִיָם וְקֶדֶם עַד־אֵין־קֵץ,

בָּחוּר אֶחָד, תּוֹךְ צְחוֹק וּמְשׁוּבָה,

בְּט"וּ בִּשְׁבָט נָטַע בָּהּ עֵץ.

בִּשְׁעַת טִיוּל, בַּדֶּרֶךְ לְאֵילַת

חָפַר גוּמָה וְשָׂם שְׁתִילוֹ הַדַל.

בַּמֵימִיָה הִשְׁקָה. אַחַר פָּלַט:

תִּרְאוּ, חֶבְרַיָא, זֶה יִגְדַל!

הַחֲבֵרִים פָּטְרוּ אוֹתוֹ בִּצְחוֹק,

וַיִלְעֲגוּ הַרְבֵּה, בְּלִי הֲפוּגָה,

לֵאמֹר: יִצְמַח פֹּה יַעַר־עַד יָרֹק

עַל שֵׁם פְּלוֹנִי הַמְשֻׁגָע.

בְּכָל דְבַר חֹק – הַטוֹת אַחֲרֵי רַבִּים,

אֲפִילוּ אֵין זֶה אֶלָּא צְחוֹק בִּלְבָד.

רָעַם הַצְּחוֹק עַד מַעֲלֵה הָעַקְרַבִּים.

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹּקֶר יוֹם אֶחָד.

וְהַשָׁתִיל נִשְׁאַר בּוֹדֵד־שׁוֹמֵם,

וּבְעַיִן נִבְהָלָה הִבִּיט סְבִיבָיו,

דָמָה לַאֲסוּפִי בְּלִי אָב וָאֵם

שֶׁלֹא בּוֹכֶה, כִּי מַה יִבְכֶּה לַשָׁוְא!

קָרַב הַתַּן אֵלָיו וַיְרִיחוֹ,

וַיְנַסֶה לְהִתְגָרֵד בּוֹ מְעָט.

"מֵאַיִן אַתָּה בָּא, מִירִיחוֹ?

לְאָן זֶה נִתְגַלְגַלְתָּ, בֶּן־נְבָט?

מִסְכֵּן אַתָּה. כְּלוּם לֹא תֵּדַע הַחֹק:

כָּל הַצוֹמֵחַ כָּאן – מִחוּץ לַתְּחוּם.

חַכֵּה־חַכֵּה, הָרֶגַע לֹא רָחוֹק.

תָּבוֹא סוּפָה וְתִסָפְךָ, רַחוּם"…

וְכָךְ הָיָה. עָלְתָה סוּפַת הַחוֹל

בִּגְעִיַת אַלְפֵי פָּרִים.

הָפְכָה לְחוּם אֶת הָרָקִיעַ הַכָּחֹל,

עָקְרָה גְבָעוֹת, יִשְׁרָה הָרִים.

וְהַשָׁתִיל, קָטֹן וּמְפֻנָק,

כָּפַף רֹאשׁוֹ בְּתוֹךְ חֻלְיַת הַבּוֹר.

וְכָךְ שָׁכַב וּכְתִינוֹק יָנַק.

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹּקֶר אוֹר.

שֶׁמָא תֹּאמְרוּ: שִׂחֵק לוֹ הַמַזָל?

הוּא שָׁרָשִׁים הִכָּה בָּעֲרָבָה.

מִיוֹם אֶל יוֹם עָלָה־גָדַל,

מִיוֹם אֶל יוֹם עָבָה־גָבַהּ.

כַּחֲרוּזִים שְׁחוּלִים בְּחוּט שָׁנִי,

גִלְגֵל שָׁרָב שִׁבְרֵי דְמֻיוֹת.

הָיָה זֶה אֶקָלִיפְּטוּס עַקְשָׁנִי,

אֲשֶׁר הֶחְלִיט אַחַת: לִחְיוֹת!

לִחְיוֹת – עַל אַף הַקֶרַח וְהַכְּפוֹר,

לִחְיוֹת – עַל אַף חַרְבוֹנֵי־עַד,

לִחְיוֹת – גַלְמוּד בְּלֵב מִדְבָּר אָפֹר.

אַךְ לֹא! לֹא טוֹב הֱיוֹת הָעֵץ לְבָד.

אַךְ טוֹב שֶׁיֵשׁ כְּנָפַיִם בָּעוֹלָם,

וְעוֹף שָׁמַיִם שֶׁמוֹלִיךְ הַקוֹל.

גַּם שִׂיג שֶׁל שִׂיחַ נֶאֱלָם

לְבַב בַּרְזֶל נַגֵד יָכוֹל.

וְטוֹב שֶׁגַם, נוֹסָף לַמְכוֹנָה,

יֵשׁ דֹאַר חַי, בּוֹ פּוֹעֲלוֹת יוֹנִים.

וּבְכֵן, הַמְדֻבָּר הוּא בְּיוֹנָה,

שֶׁבַּמִּדְבָּר חָנְתָה בְּלִי אוֹנִים.

אָרְחָה דַרְכָּהּ בַּצֶנַע וּבַלָאט,

וְהַמַסָע אָרַךְ הַפַּעַם לָהּ מְאֹד,

וַתֵּרֶד בַּמִדְבָּר, בֵּין כּוּרְנוּבּ לְאֵילַת,

לָפוּשׁ מְעַט עֲלֵי הָאֲדָמוֹת.

יָרְדָה. רוֹאָה – הַבְהָקִיץ אִם בַּחֲלוֹם? –

יְרַק־עָלֶה וְגֶזַע. מַה זֶה? עֵץ?

"אֵיכָה, מִסְכֵּן, הִגַעְתָּ עַד הֲלֹם?

אָכֵן, נִסֵי־נִסִים בְּלִי קֵץ!

מֵאַיִן בָּאתָ לַמִדְבָּר, אָחִי?

וְאֵי בָּחַרְתָּ לְךָ פִּנָה?"

וַיַעַן: – "מֵחֲדֵרָה אָנֹכִי,

מִמַשְׁתֵּלַת עֲקִיבָא אִישׁ גַדְנָע."

“הֲטוֹב לְךָ?” "לֹא רַע,

לֹא עוֹד אָמוּט.

הַשֹׁרֶשׁ חַי וְגַם יָרֹק הַבַּד.

אַךְ מִבְּדִידוּת יֵשׁ אֲבַקֵשׁ נַפְשִׁי לָמוּת,

לֹא טוֹב הֱיוֹת הָעֵץ לְבָד".

“בַּמֶה אוֹשִׁיעַ לְךָ?”

בַּמֶּה? מָה הַשְׁאֵלָה?

הֲיִי לְפֶה לְאֶקָלִפְּטוּס דָל.

עִבְרִי מִמַשְׁתֵּלָה לְמַשְׁתֵּלָה,

מִסְרִי כְּרוּזִי לְכָל זַלְזַל:

אֲנִי הָעֵץ קוֹרֵא בְּאַהֲבָה

לְכָל עַמִי, לִבְנֵי הַנְבָטִים.

עֲלוּ, אַחִים, כִּבְשׁוּ הָעֲרָבָה,

עֲלוּ וּרְשׁוּ שְׁבָטִים־שְׁבָטִים.

עֲלוּ, עֲלוּ! נַכְרִיעַ הַשָׁרָב.

נֵרֵד הַגַיְא וְנַעְפִּיל הָרִים.

וּמִסִינַי וְעַד מִדְבַּר עֲרָב

עוֹד יְזַמְרוּ הַלֵל הַצִפֳּרִים.

עֲלוּ, עֲלוּ!" –

וְזוֹ יוֹנַת הַתֹּם,

וְזוֹ עוֹבֶדֶת־דֹאַר עֲנֻגָה,

שָׁמְעָה וַתִּתְחַלְחֵל לַשִׂיחַ הַיָתוֹם,

וַתַּךְ כָּנָף וּבָאֲוִיר עָגָה עוּגָה,

וַתֵּט צָפוֹנָה, יְהוּדָה וְהַשֹׁמְרוֹן,

יַרְדֵן וְיִזְרְעֶאל וְהַגָלִיל,

וַתְּסַפֵּר בְּהֶגֶה וּבְרֹן,

וַתַּחֲזֹר וּתְסַפֵּר לְכָל שָׁתִיל,

עַל עֲרָבָה גְדוֹלָה וַעֲצוּבָה,

עַל פֶּלֶא הָאֵין־סוֹף שֶׁל הַמֶרְחָב,

עַל בְּאֵר סְתוּמָה בַּסֶלַע חֲצוּבָה,

עַל עֵץ בּוֹדֵד כָּמֵהַּ אֶל אֶחָיו,

עַל שָׁרָשִׁים הוֹרְסִים אֱלֵי תְּהֹם,

עַל יֵצֶר יְצִירָה כָּלוּא,

עַל הַיֵאוּשׁ, עַל שְׁכֹל וִיתֹם,

עַל הַקְרִיאָה: עֲלוּ, עֲלוּ!

חָרְדוּ הַשְׁתִילִים וַיָפָג בָּם רוּחָם.

וַיִשְׁאֲלוּ: לְמִי יִקְרָא – הֲלִי אוֹ גַם לְךָ?

אָז קָם אֶחָד מַיְדַנִי אֲדַמְדַם

וַיֹאמֶר: "כָּל בֵּית־נְבָט, לְכוּ וְנֵלְכָה,

לְכוּ וְנֵלְכָה כֻּלָנוּ, מִלְיוֹנִים,

בַּשָׁרָשִׁים נַכֶּה וְגַם נִכְבּשׁ."

הוּא מְדַבֵּר – וְהֵם אַחֲרָיו עוֹנִים:

“אָמֵן! אָמֵן! הֱיֵה לָנוּ לְרֹאשׁ!”

וְהַיוֹנָה הִמְרִיאָה אָז כַּחֵץ

הַרְחֵק דָרוֹמָה, אֶל הָעֲרָבָה,

וּבְלִי אוֹנִים הִגִיעָה אֶל הָעֵץ,

וַתְּגַלֶה אֶת אֹזֶן חֲבִיבָהּ:

"הוֹלְכִים! הוֹלְכִים! הוֹלְכִים! הוֹלְכִים!

עִם שָׁרָשִׁים, כִּבְנֵי צָבָא.

חִצֵי חַמְסִין אוֹתָם פּוֹלְחִים.

אַךְ הֵם הוֹלְכִים,

אַךְ הֵם בָּאִים לָעֲרָבָה."

“בָּאִים?” “בָּאִים!”

“מָתַי?” “מָחָר!”…

מַה זֶה נוֹצֵץ בָּרֹאשׁ הַדָל?

שֶׁמָא תֹּאמְרוּ דִמְעוֹת שִׂמְחָה?

שֶׁמָא תֹּאמְרוּ: אֶגְלֵי הַטָל?

(שייך לאדר!)

אֲדָר

מאת

עמנואל הרוסי

וְעַל כֻּלָם שַׁבָּת הַמַּלְכָּה

מאת

עמנואל הרוסי