(במקום הקדמה)

עוּרָה הַנֶּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָׁחַר.

(תהלים ק"ח, ג)

בִּנְעוּרַי הִסְכַּנְתִּי לָקוּם מִשְּׁנָתִי

בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר כַּעֲלוֹת הַשָּׁחַר;

אָז תָּקוּם עִמִּי בַּת־שִׁירִי תַּמָּתִי

לֹבֶשֶׁת עֲדָנִים שַׂלְמַת בַּד צְחַר,

תִּתְרַפֵּק עָלַי, נִתְרֹעֲעָה נָשִׁירָה,

נֶהְגֶּה כַּיּוֹנִים, הַכִּנּוֹר נָעִירָה.

וּבְטֶרֶם יָקוּם הַיְּקוּם שַׁחֵר לַטֶּרֶף

מְנַסֵּר גַּלְגַּל חַמָּה בָרָקִיעַ

אַרְעִישׁ מֵיתְרֵי נִבְלִי, אַרְעִישׁ לֹא אֶרֶף,

וּזְמִיר עָרִיצִים בַּמָּרוֹם אַשְׁמִיעַ;

קוֹלוֹת אֱלֹהִים יִתְמַלְּטוּ, יַעֲלוּ רוֹמָה,

וּכְרוּבִים יִנָּשְׂאוּ וַחֲלֹמוֹת אֶחֱלֹמָה.

אָז שַׁרְתִּי תַּעֲנוּגִים, אַהֲבָה וִידִידֹת,

בִּשַּׂרְתִּי יוֹם רָצוֹן, נַחַת וָחֹפֶשׁ;

שַׁרְתִּי נִחֻמִים, תּוֹחֶלֶת וַעֲתִידֹת,

וּבַת־שִׁירִי שָׁרָה בְּכָל אַוַּת נֶפֶשׁ;

וּנְטִיפוֹת הַחֲרוּזִים עַל צַוְּרוֹנֶיהָ

נָאווּ לִלְחָיֶיהָ וּפְנֵי נְעוּרֶיהָ.

עוֹד עָלָה הַשַּׁחַר, עוֹד נִבְלִי עָרַכְתִּי

לְהַרְנִין מוֹצָאֵי בֹקֶר וּלְשׁוֹרֵר –

וּלְאִישׁ אַחֵר פִּתְאֹם הִנֵּה נֶהְפַּכְתִּי,

לֹא אוּכַל עוֹד לָשִׁיר, רַק אֵבֶל לְעוֹרֵר!

חֲלֹמוֹת רָעִים בַּלַּיְלָה בִּעֲתוּנִי,

עַיִן לָעַיִן אֶת עַמִּי הֶרְאוּנִי.

הֶרְאוּנִי אֶת עַמִּי בְּעֶצֶם שִׁפְלוּתוֹ

וּפְצָעָיו הָרַבִּים עַד לִבְלִי חֵקֶר;

הֶרְאוּנִי הָרִשְׁעָה וּמְקוֹר דַּלּוּתוֹ –

מְאַשְּׁרָיו הַמַּתְעִים וּמוֹרֵי הַשֶּׁקֶר;

וַיֵּצֵא לִבִּי וַתִּשָּׁפֵךְ מְרֵרָתִי,

וַיְהִי לְאֵבֶל כִּנּוֹרִי וּלְקִינָה שִׁירָתִי.

מִנִּי אָז לֹא אָשִׁיר שִׂמְחָה וָנַחַת,

לֹא אֲקַו לָאוֹר, לֹא אוֹחִיל לַחֹפֶשׁ;

אָשִׁיר יוֹם מָר, אָשׁוּר עַבְדוּת נִצַּחַת,

אֶחֱלֹם דִּרְאוֹן עוֹלָם, עַבְטִיט וָרֶפֶשׁ,

וּנְטִיפוֹת חֲרוּזַי עַל צַוַּאר שִׁירָתִי

הֵם עַל אָבְדַן עַמִּי נִטְפֵי דִּמְעָתִי.

מִנִּי אָז בַּת־שִׁירִי שְׁחוֹרָה כָּעוֹרֵב,

אָלָה פִּיהָ מָלֵא וּלְשׁוֹנָהּ קִינוֹת,

מְנַהֶמֶת כְּבַת־קוֹל מֵחָרְבוֹת הַר חֹרֵב

עַל הָרֹעִים הָרָעִים, עַל עַם לֹא־בִינוֹת.

וּתְסַפֵּר לַאדֹנָי, לַדּוֹר. מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם

נוֹגְעִים עַד הַנֶּפֶשׁ. נוֹקְבִים עַד הַתְּהוֹם.

עוֹד יַעֲלֶה הַשַּׁחַר לָעִיר הָאָרֶץ

וּלְפָרֵשׂ מֻטּוֹתָיו יִפְרֹץ רַב־פָּרֶץ,

וּלְזַמֵּר מַשְׂכִּיל יִקְרָא לִי וִיעִירֵנִי. –

הַנַּח לִי! לֹא מְשׁוֹרֵר כִּי מְקוֹנֵן הִנֵּנִי;

לֹא אוֹסִיף עוֹד זַמֵּר, לֹא עוֹד אָשִׁירָה,

רַק חָמָס אֶזְעַק, רַק אֵבֶל אָעִירָה.

אִם בְּאֵלֶּה חָפַצְתָּ – הִנֵּנִי, הִנֵּנִי!

חֶפְצְךָ חֶפְצִי וּבְרָצוֹן אַשְׁלִימֶנּוּ,

עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל בִּכְנָפֶיךָ שָׂאֵנִי,

וּבְשׁוֹפָר גָּדוֹל, כָּל שָׂטָן לֹא יִסְתְּמֶנּוּ,

מֵחֶמְלָתִי עַל עַמִּי וּמֵרַחֲמִי אוֹתָם,

אַגִּיד לְרֹעָיו פִּשְׁעָם וּלְמוֹרָיו חַטֹּאתָם.

מִמִּקְצְעוֹת הַתּוֹרָה, מִפִּנּוֹת הָעָם,

כָּל מוּסַר הֲבָלִים אָבֹר, אָרִימָה,

כָּל רֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם,

וּלְנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ עַל נֵס אָשִׂימָה;

יַבִּיטוּ הַנְּשׁוּכִים – אוּלַי יֵרָפֵא לָמוֹ,

אִם עוֹד יֵשׁ רִפְאוּת. אִם עוֹד חַיִּים בָּמוֹ.

אִשָּׁה עִבְרִיָּה מִי יֵדַע חַיָּיִךְ?

בַּחשֶׁךְ בָּאת וּבַחשֶׁךְ תֵּלֵכִי;

עָצְבֵּךְ וּמְשׂוֹשֵׂךְ, שִׂבְרֵךְ מַאֲוַיָּיִךְ

יִוָּלְדוּ קִרְבֵּךְ, יִתַּמּוּ תּוֹכֵכִי.

הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ, כָּל טוּב וָנַחַת

לִבְנוֹת עַם אַחֵר לִסְגֻלָּה נִתָּנָה.

אַךְ חַיֵּי הָעִבְרִית עַבְדוּת נִצַּחַת,

מֵחֲנוּתָהּ לֹא תֵצֵא אָנֶה וָאָנָה;

תַּהְרִי, תֵּלְדִי, תֵּינִיקִי, תִּגְמוֹלִי,

תֹּאפִי וּתְבַשְּׁלִי וּבְלֹא עֵת תִּבּוֹלִי.

וּמָה כִּי חֻנַּנְתְּ לֵב רַגָּשׁ וָיֹפִי,

כִּי חָלַק הָאֵל לָךְ כִּשְׁרוֹן וָדָעַת?

הֵן תּוֹרָה לָךְ תִּפְלָה, יֹפִי לָךְ דֹּפִי,

כָּל כִּשְׁרוֹן לָךְ חֶסְרוֹן, דַּעַת מִגְרַעַת,

קוֹלֵךְ עֶרְוָה וּשְׂעַר רֹאשֵׁךְ מִפְלֶצֶת;

וּמָה אַתְּ כֻּלָּךְ? חֵמֶת דָּם וָפֶרֶשׁ!

זוּהֲמַת הַנָּחָשׁ מֵאָז בָּךְ רוֹבֶצֶת

וּכְמוֹ דָּוָה עַמֵּךְ יִזְרֵךְ וִיגָרֵשׁ

מִבֵּית הַסֵּפֶר, מֵהֵיכַל אֱלוֹהַּ

וּמִבָּתֵּי מְשׂוֹשׂ לָשֵׂאת רַק נֹהַּ.

טוֹב לָךְ כִּי לֹא תֵדְעִי שְׂפַת אֲבוֹתַיִךְ,

כִּי בֵית אֱלֹהַיִךְ בְּפָנַיִךְ נָעָלוּ.

כִּי עַתָּה לֹא תִשְׁמְעִי בִּרְכַּת מְנַאֲצַיִךְ

“שֶׁלֹּא עָשָׂם אִשָּׁה” יוֹם יוֹם יִתְפַּלָּלוּ.

כְּעַכּוּ"ם וּכְעֶבֶד אַתְּ לָמוֹ נֶחְשֶׁבֶת,

כְּתַרְנְגֹלֶת לְגַדֵּל אֶפְרוֹחִים עוֹמֶדֶת.

לָמָּה, עֶגְלָה דָּשָׁה, פָּרָה חוֹלֶבֶת,

לָמָּה לָךְ אֵפוֹא הֱיוֹת מְלֻמֶּדֶת?

לָמָּה עַל חִנּוּכֵךְ יַעַמְלוּ חִנָּם –

וְהַהוֹלֵךְ בַּעֲצָתֵךְ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנָּם?

הַמְעַט כִּי פְרִי-בֶטֶן מָנַע אֱלוֹהַּ,

כִּי לָקַח בַּנֹּעַר מִמֵּךְ הַבָּעַל,

כִּי מִבְחַר יָמַיִךְ אֲסִירַת נֹהַּ

עוֹד תִּשְׁמְרִי הַיָּבָם לַחֲלוֹץ לוֹ נָעַל.

עַל אָבִיךְ בָּכִית יוֹתֵר מֵאַחַיִךְ

וּבְעִזְבוֹנוֹ רַק הֵם בִּלְתֵּךְ נָחָלוּ.

אַךְ לֹא רַק טוּב אֶרֶץ גָּזְלוּ מִיָּדַיִךְ,

גַּם טַל הַשָּׁמַיִם לָךְ לֹא אָצָלוּ;

לָהֶם, צָרֵי עַיִן, רְמַ"ח מִצְוֹת מָנוּ

וְלָךְ הָעֲלוּבָה רַק שָׁלֹש נָתָנוּ.

מָה אֲמֻלָּה לִבָּתֵךְ, אִשָּׁה עִבְרִיָּה!

תִּתְאַוִּי לָדַעַת, לַחַיִּים וָאָיִן. –

צֶמַח אֲדֹנָי אוֹבֵד בִּמְקוֹם צִיָּה,

גַּם שֶׁמֶשׁ לֹא יָדַע, לֹא רָאָה לָעָיִן!

קַרְקַע עוֹלָם אַתְּ פְּרִי תְּנוּבָה מַזְרַעַת,

אַךְ נִירֵךְ לֹא יָנִירוּ, תְּגַדְּלִי פֶרַע;

עוֹד לֹא הָיִית לְנֶפֶשׁ מַשְׂכֶּלֶת יוֹדַעַת

וּכְבָר הָיִית לְאִישׁ וַתְּחַיִּי זֶרַע,

וּבְטֶרֶם לָמַדְתְּ הֱיוֹת בַּת לְהוֹרַיִךְ

נִשֵּׂאת וַתִּהְיִי – אֵם לִילָדַיִךְ.

נִשֵּׂאת – הַיָּדַעְתְּ הָאִישׁ לוֹ תִּנָּשֵׂאִי?

הַאֲהַבְתִּו? הַרְאִיתִו עַיִן בָּעָיִן?

הֶאָהַבְתְּ? – אֻמְלָלָה, הֲטֶרֶם תֵּדָעִי

כִּי אַהֲבָה בִּלְבַב בַּת יִשְׂרָאֵל אָיִן?

אַרְבָּעִים יוֹם טֶרֶם אִמָּהּ חִבְּלָתָּה

הֵכִין לָהּ אַלּוּפָהּ הַמְּזַוֵּג זִוּוּגִים,

וּמַה-יַּמְרִיצָהּ אִם תִּרְאֶנּוּ עָתָּה?

מַה-תִּתֵּן, מַה-תּוֹסִיף אַהֲבַת תַּעֲנוּגִים?

אַהֲבָה מִן הֵן לֹא יָדְעוּ אִמּוֹתֵינוּ –

הַכְזוֹנָה נַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ?

הָבִיאִי רֹאשֵׁךְ בַּצָּעִיף, פָּנַיִךְ הָלִיטִי,

וּקְוֻצּוֹתַיִךְ אֶל תַּחַת הַתָּעַר;

אֶל הָעוֹמֵד עַל יָדֵךְ מַה-זֶּה תַּבִּיטִי?

אִם גִּבֵּן אוֹ דַק הוּא, זָקֵן אוֹ נָעַר?

אַחַת הִיא לָךְ! הֵן לֹא אַתְּ הַבּוֹחֶרֶת,

הוֹרַיִךְ יִבְחָרוּ, הֵם בָּךְ יִמְשָׁלוּ,

כְּחֵפֶץ נִמְכָּר מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת אַתְּ עוֹבֶרֶת.

הַאֲרַמִּים הֵם כִּי פִי נַעֲרָה יִשְׁאָלוּ?

יַד אָבִיךְ מוֹשֶׁלֶת בָּךְ בִּבְתוּלָיִךְ,

וּבְצֵאתֵךְ מִבֵּיתוֹ – בַּעֲלֵךְ עָלָיִךְ.

בַּעֲלֵךְ – גַּם הוּא לֹא גֻּדַּל בַּנֹּעַר,

לֹא נָטַע כֶּרֶם, לֹא בָנָה לוֹ בַּיִת;

כִּכְלוֹת שְׁנוֹת אֲרֻחָתוֹ, בַּאֲבוֹד הַמֹּהַר,

וּכְהִשְׂתָּרֵג עָלָיו שְׁתִילֵי הַזַּיִת,

אָז יָחֵל לְבַקֵּשׁ חַיַּת יָד וּפַרְנָסָה

כְּאִישׁ אֹבֵד עֵצוֹת, חֲסַר לֵב וּתְבוּנָה.

וּבִרְאוֹתוֹ כִּי אֵין כֹּל, כִּי כָל תִּקְוָה נָסָה,

יָנוּס בַּאֲשֶׁר יָנוּס, יַעַזְבֵךְ עֲגוּנָה…

אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת כָּל אִשָּׁה עִבְרִיָּה –

אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת בַּת-שׁוּעַ הַיְּפֵה-פִיָּה.

ב

מִי אֲשֶׁר לֹא רָאָה בַּת חֵפֶר בַּת-שׁוּעַ

לֹא רָאָה מִיָּמָיו אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר,

לֹא רָאָה בַּהֲדָרָהּ, מִבְּלִי צַעֲצֻעַ,

מִבְּלִי מַעֲשֵׂה חָרָשׁ, הַבְּרִיאָה לָטֹהַר.

אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת צֵלָע זֹאת נִבְנְתָה,

לֹא חָלוּ בָהּ אוֹמְנִים בַּעֲלֵי חֲרֹשֶׁת;

תַּחַת יָדָם תֻּמָּתָהּ לֹא נִשְׁחָתָה

וִיגִיעַ כַּפָּם לֹא אָכַל הַבֹּשֶׁת.

עַל כֵּן כָּל מִדּוֹת בְּנוֹת צִיּוֹן הַמְצֻיָּנוֹת

כָּלְלוּ נֶפֶשׁ בַּת-שׁוּעַ הַיָּפָה בַּבָּנוֹת.

טָהֳרָה וּפְרִישׁוּת וַחֲרִיצוּת יָדַיִם,

תֹּר אָדָם הַמַּעֲלָה עִם שִׁפְלוּת רוּחַ,

שֶׁכֶם נָטוּי לִסְבּוֹל, אֹרֶךְ אַפַּיִם,

עַל כָּל כָּבוֹד חוּט חֵן וָחֶסֶד מָתוּח.

אִלּוּ לַצְּנִיעוּת נִתַּן דָּם וַעֲצָמוֹת

וּבָשָׂר וָעוֹר קָרַם מִלְמַעְלָה עָלֶיהָ

לָשֶׁבֶת בִּדְמוּת אָדָם עֲלֵי אֲדָמוֹת –

הָיָה לָהּ תֹּאַר בַּת-שׁוּעַ וּפָנֶיהָ;

כִּי לֹא כִבְרוֹא כָּל אָדָם אִשָּׁה זֹאת נִבְרָאָה,

בִּבְרִיאַת נְשִׁיקָה מִידֵי יוֹצְרָהּ יָצָאָה.

קֶרֶן אוֹר לָקַח מִנֹּגַהּ לוֹ סָבִיב,

אֵגֶל טַל אֹרוֹת וּרְסִיס דֹּק שָׁמַיִם,

וּשְׂחֹק צַדִּיק תָּמִים וְרֵיחַ הָאָבִיב,

וַיָּשֶׂם בְּצַלְמוֹ מְמֹרָט שִׁבְעָתַיִם,

וּנְשָׁמָה זַכָּה הוֹצִיא מִן הָאוֹצָר,

עוֹד לֹא יָדְעָה תֵּבֵל וּמַמְתַּקֶּיהָ,

וּבְרֶגַע רָצוֹן נְפָחָהּ בְּאַף הַנּוֹצָר

וַתְּהִי לְנֶפֶשׁ חַיָּה – וַיִּשָּׁקֶהָ,

וּבִנְשִׁיקָה זֹאת אֵשֶׁת חֵן נִבְרָאָה

וּבְשֵׁם בַּת-שׁוּעַ בָּאָדָם נִקְרָאָה.

בִּנְשִׁיקָה נוֹלְדָה, בִּנְשִׁיקָה גָּדֵלָה.

אוֹמְנִים וּמֵנִיקוֹת עַרְשָׂהּ לֹא הִקִּיפוּ,

אַךְ נַפְשָׁהּ בַּסֵּתֶר לִרְקוֹם לֹא חָדֵלָה

וּבְקָרִים וּרְגָעִים יָפְיָהּ הוֹסִיפוּ.

כֵּן בִּצְחִיחַ סֶלַע הַגֶּפֶן תַּךְ שׁׂרֶשׁ,

הַשּׁוֹלַחַת אֲרֻבּוֹת שָׁמַיִם בַּדֶּיהָ;

הַזְּאֵבָה הֵינִיקָה רוֹמוּל וְכֹרֶשׁ

הִשְׂבִּיעָה גַּם אוֹתָהּ חֲלֵב שָׁדֶיהָ,

כִּי לִמֵּד לַבְּרִיאָה אָבִיהָ אֱלוֹהַּ

הֱיוֹת אוֹמֶנֶת טוֹבָה מֵאֵין כָּמוֹהָ.

עֲתֶרֶת הַגֶּפֶן, קוֹמַת הַתֹּמֶר,

אֵלֶּה הָעֵינַיִם לֻלְאוֹת הַתְּכֵלֶת,

וּלְחָיֵי הָרִקְמָה – תּוֹלָע וָצֶמֶר,

זֹאת אֵשׁ הֲמָסִים בַּשֶּׁלֶג נוֹזֶלֶת,

זֶה מִגְדַּל הַשֵּׁן – לוֹ צַוָּאר יִקְרָאוּ,

גִּבְעַת בְּרָכָה זֹאת מִתְחַבֵּאת מֵעָיִן,

הֲלִיכוֹת אֱלֹהִים בָּרוּחַ נִשָּׂאוּ,

וִיפִי קוֹל בֶּהָדָר נוֹזֵל כַּיָּיִן –

מִי הוּא הַיּוֹצֵר חֲכַם הַיָּדָיִם

הַמְּחוֹלֵל כָּל אֵלֶּה עַל הָאָבְנָיִם?

אֵשֶׁת חֵן זֹאת נִצֶּבֶת לִקְרָאתֵנוּ

בְּקוֹמָתָהּ וּבְצִבְיוֹנָהּ, בְּעַצְמָהּ וּבְשָׂרָהּ!

כָּל נוֹסִיף נַבִּיט לֹא תִשְׂבַּע עֵינֵנוּ

אֶת נֹעַם פָּנֶיהָ, אֶת מִכְלוֹל הֲדָרָהּ.

שָׁלֹש וְעֶשְׂרִים פְּעָמִים חִדֵּשׁ הַחֹרֶף

תְּקוּפָתוֹ שָׁנָה שָׁנָה עַל פָּנֶיהָ

וּמְאוּם לֹא נָשָׂא, לֹא אָחַז כָּל טָרֶף.

כִּי בְעֻלַּת בַּעַל הִיא לֹא עוֹד בִּבְתוּלֶיהָ

יֵשׁ לָנוּ רַק עֵדוּת נֶאֱמֶנֶת אַחַת –

הַפֵּאָה הַנָּכְרִית עַל הַפַּדַּחַת.

חֵפֶר אָבִיהָ נְשֹוּא פָנִים וְקָצִין

בִּמְקוֹם מוֹשָׁבוֹ, הִיא הָעִיר אַיָּלוֹן;

רוֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ יַחֲזִיק שָׁם, תָּא הָרָצִין,

גַּם שֻׁלְחָן עָרוּךְ לַנּוֹסְעִים וּמָלוֹן.

וּבִתּוֹ הַיְּחִידָה בְּבֵיתוֹ הָעֲקֶרֶת,

כִּי אִמָּה מֵתָה עָלֶיהָ בִּנְעוּרֶיהָ,

וּסְגָנִים הַנּוֹסְעִים דֶּרֶךְ זֹאת הַקֶּרֶת

כֻּלָּם פֶּה אֶחָד יָעִידוּ עָלֶיהָ

כִּי אֵין בָּאָרֶץ אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר

כַּיְּהוּדִיָּה בַּת מַחֲזִיק בֵּית הַדּוֹאַר.

יַעֲנוּ בָהּ גִּבְעֹלֵי שׁוֹשַׁנִּים אֵלֶּה

אִם לֹא, לוּ לִמְּדוּהָ, נַגֵּן הֵיטִיבָה;

רֶגֶל אַיָּלָה זֹאת אִם לֹא עָשְׂתָה פֶלֶא

לוּ אוֹתָהּ מִמָּחוֹל לֹא אָחוֹר הֵשִׁיבָה.

בֵּית-סֵפֶר לֹא בָאָה, דִּקְדּוּק לֹא לָמָדָה

וּבִלְשׁוֹן עַם וָעָם צַחוֹת דּוֹבָרֶת,

וּכְצֹרֶךְ הַשָּׁעָה וּכְכָל חֻקּוֹת “הַמָּדָה”

אוֹרֶגֶת, רוֹקֶמֶת, טָוָה, תּוֹפָרֶת.

שִׁמְעוּ קוֹלָהּ הֶעָרֵב עֵת תְּזַמֵּר חָרֶשׁ

וּתְיַשֵּׁן בָּעֶרֶב אֶת בִּתָּהּ בֶּעָרֶשֹ.

וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת בַּעֲלוֹתָהּ בֵּית-הַכְּנֶסֶת,

הַבִּיטוּ וּרְאוּ בָהּ מַה-תִּיף בַּהֲדָרָהּ;

עַל שַׂלְמַת מֶשִׁי סָדִין שֵׁשׁ לוֹבֶשֶׁת,

עִיר זָהָב וּפְנִינִים עַל חֶלְקַת צַוָּארָהּ;

הַצָּנִיף הַטָּהוֹר כַּנֵּזֶר עַל רֹאשָׁהּ,

כַּמַּלְכָּה קוֹמְמִיּוּת בֵּין רְעוּתֶיהָ צוֹעֶדֶת.

גַּם הַפָּרוּשׁ, עֵץ הַיָּבֵשׁ, יִתְגַּנֵּב לִרְאוֹתָהּ

– כִּי גַּם לוֹ בַּסֵּתֶר נֶפֶשׁ חוֹמֶדֶת –

וּשְׁכִינַת הָאֵל מִתְעַנֶּגֶת עָלֶיהָ

עֵת קוֹמָתָהּ הַזְּקוּפָה דּוֹחֶקֶת רַגְלֶיהָ.

ג

אַךְ כָּל זֶה הָיָה זֶה רַבּוֹת בַּשָּׁנִים;

עַתָּה בְּקוֹמָה זְקוּפָה זֹאת תְּלוּיִם רֵחַיִם:

טִרְדוֹת פַּרְנָסָה, צַעַר גִּדּוּל בָּנִים,

כִּי חֲנוּת לְבַת-שׁוּעַ וִילָדִים שְׁנָיִם.

וּכְמוֹ עַל מִשְׁטָרוֹ נִצָּב אִישׁ-חַיִל

יוֹם-יוֹם בַּחֲנוּתָהּ בַּת-שׁוּעַ יוֹשֶׁבֶת,

וּמֵאָז הַבֹּקֶר עַד נְכוֹן הַלָּיִל

מוֹדֶדֶת, שׁוֹקֶלֶת, מוֹנָה, חוֹשֶׁבֶת,

גַּם בֵּיתָהּ צוֹפִיָּה וּתְגַדֵּל בָּנֶיהָ,

כִּי גַּם אֵם הִנָּהּ – גַּם אָב לִילָדֶיהָ.

אָב לִילָדֶיהָ – וַאֲבִיהֶם אַיֵּהוּ?

אוּלַי בִּדְמִי יָמָיו הַמָּוֶת כְּרָתוֹ?

אוֹ רוֹכֵל הַמַּחֲזִיר בָּעֲיָרוֹת הִנֵּהוּ?

אוֹ יוֹשֵׁב אֹהֶל הוּא וְעוֹסֵק בְּתוֹרָתוֹ?

אוֹ אוּלַי חֲסַר-לֵב שָׁב בֵּית אָבִיהוּ

וּלְאִשָּׁה כָּזֹאת נָתַן סֵפֶר-כְּרִיתוּת?

בֵּית אָבִיו לֹא רָאָהוּ, שְׁאוֹל יֹאמַר: “לֹא-בִי הוּא!”

וּבֵית-הַמִּדְרָשׁ: “עֲזָבַנִי לִצְמִיתוּת”,

גַּם בַּשּׁוּק אַל תְּבַקְּשׁוּ, לֹא תִמְצָאֻהוּ שָׁם –

הוּא יֵתַע לִבְלִי-אֹכֶל בִּמְדִינוֹת הַיָּם.

בַּחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְחַיֵּי בַת-שׁוּעַ

מָצָא לָהּ אָבִיהָ חָתָן כִּלְבָבוֹ.

הֵם פָּנִים לֹא הִתְרָאוּ, – לָמָּה זֶה וּמַדּוּעַ?

יִנָּשְׂאוּ, יִחְיוּ יַחְדָּו, וְסוֹף הָאַהֲבָה לָבוֹא.

הֲרָאָה אַבְרָהָם פְּנֵי שָׂרָה אִמֵּנוּ

עַד הִקְרִיב לָבוֹא אֶל נַחַל מִצְרָיִם?

כֵּן חָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, כֵּן יִחְיוּ בָּנֵינוּ,

כִּי שַׁדְכָנֵנוּ הַיּוֹשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם;

אַף בַּת-שׁוּעַ לֹא תַמְרֶה פִּי אָבִיהָ

אִם כִּי לִשְׁנוֹת מֵאוּן הִיא כְּבָר הִגִּיעָה.

כָּל הוֹלְכֵי דֶרֶךְ אֶת עַבְדּוֹן יֵדָעוּ,

מַחֲזִיק בֵּית-הַמַּשְׁקִים בִּכְפַר פִּרְעָתוֹן;

גַּם נַעַר כִּשְׁחִיף עֵץ בְּלִי סָפֵק שָׁם רָאוּ,

הוּא הִלֵּל בְּנוֹ הַיָּחִיד – הוּא הֶחָתָן.

לוֹ עֵינֵי עֵגֶל, לוֹ פֵּאוֹת כִּזְנָבוֹת,

לוֹ פָּנִים כִּפְנֵי גְרוֹגֶרֶת רַבִּי צָדוֹק,

אַךְ “עִלּוּי” הוּא, בָּקִי בְּשָׁלֹשׁ בָּבוֹת

וּבַחֲרִיפוּתוֹ יָדוּשׁ הָרִים וְיָדֹק;

וּבְהֵעָשׂוֹתוֹ בַּר-מִצְוָה בְּאֵלֶּה הַיָּמִים

דָּרַשׁ בְּסוּגְיַת “הִדְבִּיק שְׁנֵי רְחָמִים”…

אֶת הַדְּרָשָׁה הַזֹּאת, כָּל הַכְּפָר הֶחֱרִידָה,

שָׁמַע חֵפֶר וַתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ בַּדּוֹרֵשׁ

וַיֹּאמֶר: אַךְ זֶה חָתָן לְבִתִּי הַיְּחִידָה,

אַךְ זֶה קַדִּישׁ לִי, זֶה בֵּן לִי וְיוֹרֵשׁ!

וַיִּהְיוּ הַתְּנָאִים: כִּי עוֹד לִשְׁנָתַיִם

יֵלֵךְ הֶחָתָן לִישִׁיבַת וַלָּזוֹן,

נֵדֶה יִתֵּן חֵפֶר זְקוּקִים מָאתַיִם

וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים עַל שֻׁלְחָנוֹ מָזוֹן,

וּבְשׁוּב הִלֵּל מִוַּלָּזוֹן יְהִי יוֹם הִלּוּלָא

בַּחֲצִי הַחֹדֶשׁ שֶׁמַּזָּלוֹ בְּתוּלָה.

כָּל בְּנוֹת אַיָּלוֹן בְּבַת-שׁוּעַ קִנֵּאוּ:

“הַמְּאֻשֶּׁרֶת! בַּמֶּה זָכְתָה לְזֹאת הַגְּדֻלָּה?”

וְחַיִּים שֶׁל עֹשֶׁר וְכָבוֹד לָהּ נִבֵּאוּ.

וּבַת-שׁוּעַ – מִי יֵדַע סִתְרֵי לֵב בְּתוּלָה?!

כַּתּוֹלָע הֶאְדִּימָה יוֹם בּוֹא הַבְּשׂׂרָה

וַתִּדֹּם – וּמִלָּה אֵינֶנָּה דּוֹבָרֶת;

וּשְׁתִיקָה כְּהוֹדָאָה אִם כְּלָל הוּא בַּתּוֹרָה

בְּלִי סָפֵק שְׂמֵחָה בְּחֶלְקָהּ הִיא וּמְאֻשֶּׁרֶת,

וּמִי יַאֲמִין לְדִבְרֵי הַנָּשִׁים הַטְּפֵלוֹת

הָאוֹמְרוֹת כִּי בַת-שׁוּעַ בּוֹכָה בַּלֵּילוֹת?

בּוֹכָה – לָמָּה תֵּבְךְּ? עַד כֹּה הָיְתָה גּוֹלָם,

עַתָּה יַעֲשֶׂנָּה כֶּלִי אִישׁ דָּגוּל מֵרְבָבָה:

אִישׁ – אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל בַּהֲוַיּוֹת הָעוֹלָם

עוֹקֵר הָרִים הוּא בַּהֲוַיּוֹת דְּאַבַּיֵּי וְרָבָא;

אִם אוּמָנוּת וְלָשׁוֹן אֵינוֹ יוֹדֵעַ

יוֹדֵעַ הוּא כִּי אִשָּׁה נִקְנֵית בְּשָׁלֹשׁ דְּרָכִים;

אִם מִיָּמָיו לֹא רָאָה צוּרַת מַטְבֵּעַ

אֶלֶף דַּף גְּמָרָא לוֹ בְּקוּפְסָא מוּנָחִים

מְתֻבָּלִים בִּמְהַרְשָׁ“א וּבִ”פְנֵי-יְהוֹשֻׁעַ", –

הַאֵין דַּי לָךְ בָּזֶה, מוֹדַעְתָּנוּ בַּת-שׁוּעַ?!

וּבִשְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְחַיֵּי בַת-שׁוּעַ

הִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ לִבְחִיר לְבָבוֹ,

וַתְּהִי הַחֲתֻנָּה בַּיּוֹם הַקָּבוּעַ

בְּעֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ פַּרְשַׁת “כִּי-תָּבוֹא”.

אֲהָהּ יוֹם תּוֹכֵחָה! מַזָּלָךְ גָּרִים

כִּי לֹא נִתְקַיְּמָה נְבוּאַת רַעְיוֹת בַּת חֵפֶר,

כִּי בִמְקוֹם חַיֵּי אֹשֶׁר הָיוּ חַיֶּיהָ מָרִים,

כִּי רָבְצָה בָּהּ הָאָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר,

כִּי בַּעֲלָהּ הֶעָלוּב נָשָׂא אִשָּׁה טֶרֶם

יָכִין לְשִׁבְתּוֹ בַּיִת וּמַאֲכָלוֹ כָּרֶם.

אֶת הִלֵּל בֶּן עַבְדּוֹן זֶה מִפִּרְעָתוֹן

הִבְהִילוּ בְּיוֹם הַחֻפָּה מִבֵּית-הַכְּנֶסֶת,

וַיִּפְתַּח הַחַזָּן אֶת פִּי הָאָתוֹן

וַתַּעַן אַחֲרָיו: הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת…

וּבִכְלוֹת הָרַב אֶת שֶׁבַע הַבְּרָכוֹת

נָעֲרוּ הַמְשׁׂרְרִים כְּגוֹרֵי אֲרָיוֹת,

וּמִכָּל פִּנָּה הִמְטִירוּ הַשְּׁפָחוֹת

עַל רֹאשׁ חָתָן וְכַלָּה כִּשּׁוּת וּקְלָיוֹת,

וּכְלֵי-הַזֶּמֶר הִרְעִימוּ בְּקוֹלֵי-קוֹלוֹת

וְהַנָּשִׁים מָחֲאוּ כַף וַתֵּצֶאנָה בִמְחֹלוֹת.

וּמָה הָאֲנָחָה גּוּף אָדָם שׁוֹבֶרֶת

תִּרְצַע אָזְנֵנוּ מִשְּׁאוֹן הַמְּצִלְתָּיִם?

"אֵין קוֹל אֲנָחָה, כִּי קוֹל פַּךְ הֶחָרֶס

הַמְּנֻפָּץ לְזֵכֶר חֻרְבַּן יְרוּשָׁלָיִם".

חֻרְבַּן הָעִיר אַלְפֵי שָׁנָה נִזְכֹּרָה

וּלְחֻרְבַּן הָאֻמָּה נַקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ,

וּבְקוֹל כְּלֵי הַחֶרֶס בְּיוֹם הַחֻפָּה נִשְׁבֹּרָה

לֹא נִשְׁמַע נַאֲקַת בָּנֵינוּ אַחֲרֵינוּ:

"הָהּ, הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִלְכָּדְנוּ,

וּבְנִבְכֵי יָם מֵאֵין מָעֳמָד הוּרַדְנוּ!"

כִּקְרִיעַת יַם סוּף הַזִּוּוּגִים קָשִׁים!

בֵּן וּבַת יִשְׂרָאֵל – אֵלֶּה חַיֵּיהֶם:

מִסְּבִיבָם מִדְבַּר עַקְרַבִּים וּנְחָשִׁים,

בַּעֲקֵבָם הָאוֹיֵב, יָם זוֹעֵף לִפְנֵיהֶם, –

“דַּבֵּר וְיִסָּעוּ!” יֹאמְרוּ שַׁלְוֵי עוֹלָם,

וְהֵם קוֹפְצִים הַיָּמָּה בֶּאֱמוּנָה אֹמֶן;

רֵאשִׁית דַּרְכָּם צָלֵחָה: מִימִינָם וּשְׂמֹאלָם

הָיוּ נוֹזְלִים לְצוּרִים זָבֵי דְּבַשׁ וָשֶׁמֶן,

בִּן לַיְלָה יָשׁוּבוּ הַמַּיִם הַזֵּדוֹנִים…

וּבְעֵמֶק הֶחָרוּץ הֲמֹנִים-הֲמֹנִים!

ד

וּבַת-שׁוּעַ וּבַעֲלָהּ יָשְׁבוּ שָׁלֹש שָׁנִים

וַיֹּאכְלוּ דְּגַן שָׁמַיִם עַל שֻׁלְחַן רַב חֵפֶר;

הִיא הָרְתָה וְיָלְדָה וְהֵינִיקָה בָנִים,

הוּא הִתְפַּלֵּל וְלָמַד וְקָרָא בַסֵּפֶר.

בָּרְבִיעִית פָּסַק הַמָּן, וְאוֹכְלָיו הִבִּיטוּ

מִסְּבִיבָם וַיִּהְיוּ לִנְצִיבֵי אֶבֶן;

מַה-יֹאכְלוּ הֵם? מָה לִילָדֵימוֹ יוֹשִׁיטוּ?

אֵיךְ יִבְנוּ בֵיתָם מִבְּלִי לְבֵנִים וָתֶבֶן?

כִּי מֵיטַב שְׁנוֹתָם חָלְפוּ וּמְאוּמָה לֹא עָשֹוּ

בִּלְתִּי אִם הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר רָכָשׁוּ.

גַּם רַב חֵפֶר רָאָה בַּיָּמִים הָאֵלֶּה

אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה הַמַּשְׁפֶּלֶת רָמִים,

וּמִי זֶה הֶאֱמִין כִּי יֵעָשֶׂה פֶלֶא

גַּם בְּדוֹר לֹא-אֵמוּן זֶה כִּשְׁנוֹת עוֹלָמִים?

רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ עָפִים בְּקוֹל פְּחָדִים,

מִימוֹת אֵלִיָּהוּ לֹא נִשְׁמַע כָּמֹהוּ,

נִשָּׂאִים בַּסְּעָרָה דֶּרֶךְ הַקָּדִים;

עַל יָדָם בָּרוּחַ נָטוּי קַו תֹּהוּ –

הַקַּו יוֹלִיךְ הַקּוֹל, יָרִיץ מִכְתָּבִים,

וּבְרֶכֶב אֵשׁ יַעַבְרוּ עוֹבְרִים וְשָׁבִים.

אָרְחוֹת אֵיד אֵלֶּה הִקִּיפוּ הַפֶּלֶךְ

אִם כִּי עַד אַיָּלוֹן טֶרֶם יִנָּטוּ;

וּכְבָר חָדְלוּ הָרֶכֶשׁ, רָצֵי הַמֶּלֶךְ,

הַנּוֹסְעִים בַּסּוּסִים יוֹם-יוֹם יִמְעָטוּ,

יוֹם-יוֹם יִדַּל חֵפֶר, יֵרָזֶה צְרוֹר כַּסְפּוֹ,

הָאֻרְוֹת חֳרֵבוֹת, הַסּוּסִים נִמְכָּרוּ,

תַּם כֶּסֶף הַנּוֹסְעִים וּשְׂכַר הַמִּסְפּוֹא

רַק סוּסִים אַרְבָּעָה בָּאֻרְוָה נִשְׁאָרוּ,

הֵם יִתְּנוּ לְעֵת זִקְנָה לוֹ לֶחֶם לָחַץ,

גַּם אוֹתוֹ עִם יְלָדָיו עַל-כָּרְחוֹ יָחַץ.

אָז יָחֵל הִלֵּל לְשַׁחֵר לַטֶּרֶף…

אַךְ שָׁוְא יִגְזוֹר עַל יָמִין, יַחְתֹּף עַל שְׂמֹאל,

בַּכֹּל הַהַצְלָחָה תֵּפֶן לוֹ עֹרֶף,

כִּי לֹא נֹאכַל הַיּוֹם אִם לֹא נָכִין מִתְּמוֹל.

וּמַה-יַּעֲשֶׂה תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה?

לִהְיוֹת גּוֹבֶה הַמַּס לֹא יֵדַע לְשׁוֹן הַמְּדִינָה,

לְשׁוֹחֵט – רַךְ לֵב הוּא, לִמְלַמֵּד – חֲלוּשׁ רֵאָה,

לְסוֹחֵר – אֵין לוֹ כֶּסֶף, לְחַזָּן – קוֹל נְגִינָה;

עוֹד יֵשׁ פַּרְנָסַת שַׁמָּשִׁים, שַׁדְכָנִים,

אַךְ עַל אַחַת מֵהֵנָּה שִׁבְעָה בַטְלָנִים.

וּבֵין כֹּה יוֹם יִרְדֹּף יוֹם, יֶרַח יַשִּׂיג יֶרַח,

הַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה חֶלְקָם יִדְרשׁוּ;

הַכֶּסֶף הַמְּזֻמָּן נָמֵס כַּקֶּרַח,

גַּם מַתְּנוֹת-הַדְּרָשָׁה בָּאוּ בֵּית הַנּשֶׁה.

מָה-אַחֲרִיתֵנוּ, הִלֵּל!? – תִּשְׁאַל בַּת-שׁוּעַ –

הֲתִשְׁכַּח כִּי הִנְּךָ בַּעַל אִשָּׁה וּבָנִים?

– "לִמְדִינוֹת הַיָּם אֲנַסֶּה לָנוּעַ:

שָׁם, יֹאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת, הַכֶּסֶף כָּאֲבָנִים,

אוּלַי יִקָּרֶה אֵלִיָּהוּ לִקְרָאתִי

וִיגַל עֵינַי לִרְאוֹת מְקוֹר פַּרְנָסָתִי".

הוֹי הִלֵּל, מַה-תִּפְעַל, בַּת-שׁוּעַ, מַה-תְּחִילִין?

מֵעַל הַטַּלִּית הָעֲטָרָה הֵסַרְתֶּם

וּבָתֵּי-הַכֶּסֶף מִכִּיס הַתְּפִלִּין,

וּבְכֶסֶף נִמְאָס לַצּוֹרֵף מְכַרְתֶּם!

כֶּסֶף קֳדָשִׁים זֶה אַחֲרִית קִנְיָנָיו

לָקַח הִלֵּל לִבְלִי יְנַצֵּל אֶת בֵּיתוֹ

וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ מִפְּנֵי אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו;

וּבַת-שׁוּעַ מָכְרָה תַכְשִׁיטֶיהָ בְּצֵאתוֹ,

וַתִּפְתַּח לָהּ חֲנוּת וּבֵית-מַרְכֹּלֶת

לִמְכּוֹר פֹּל וַעֲדָשִׁים, גֶּרֶשׂ וָסֹלֶת.

בַּחֲנוּתָהּ זֹאת עַל מִשְׁמַרְתָּהּ עוֹמֶדֶת

יוֹם-יוֹם בַּת-שׁוּעַ מִבֹּקֶר עַד לָיִל,

תָּמֹד גַּם תִּשְׁקוֹל גַּם בֵּיתָהּ פּוֹקֶדֶת,

גַּם בָּנֶיהָ תְּגַדֵּל, אֵשֶׁת-הֶחָיִל.

שׁוּרוּ נָא הַיֶּלֶד בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים

בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר הוֹלֵךְ הַחֶדֶר,

רֻחָץ לְמִשְׁעִי וְלֶחֶם לוֹ לָבֻשׁ שָׁנִים,

גַּם פִּתּוֹ אִתּוֹ וּסְפָרָיו בַּסֵּדֶר –

הַכָּרַת פָּנָיו תַּעַן בִּסְקִירָה אַחַת

כִּי עֵין אֵם רַחֲמָנִיָּה עָלָיו מַשְׁגַּחַת.

וַאֲחוֹתוֹ הַיַּלְדָּה בֵּיתָה נִשְׁאָרָה

פָּנֶיהָ מִשְׁנֵה קְלַסְתֵּר פְּנֵי אָחִיהָ,

אִמָּהּ תַּלְבִּישֶׁנָּה וּתְסָרֵק שְׂעָרָהּ

וּבִשְׂחוֹק נַחַת שׁוֹמֶרֶת אֶת פִּיהָ,

כִּי יָדֶיהָ הַקְּטַנּוֹת כְּפוּתִין עַל לִבָּהּ,

עֵינֶיהָ בְּאִמָּהּ וּבְשַׂלְמָתָהּ הַחֲדָשָׁה,

הַקְּטַנָּה בְּקוֹל יוֹנִים קוֹרֵאת בְּחִבָּה:

"תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה – מוֹרָשָׁה…

אֶשְׁמַע מוּסַר אָב, תּוֹרַת אֵם אַקְשִׁיבָה,

וּבְעֵינֵי אֵל וְאָדָם דַּרְכִּי אֵיטִיבָה".

מוּסַר אָב תִּשְׁמְעִי, – הוֹי יְתוֹמָה חַיָּה!

אָבִיךְ תֹּעֶה בָּאֲרָצוֹת מְבַקֵּשׁ אֶת אֵלִיָּהוּ,

מִי יֵדַע מְקוֹמוֹ? לֹא תְשׁוּרֶנּוּ עֵין אַיָּה,

אֶתְכֶם שָׁכַח – גַּם קוֹל מִלָּיו נֶחְבָּאוּ.

בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה עוֹד הֵרִיץ לִפְעָמִים

אִגְרוֹת אַהֲבָה וּמִכְתָּבִים נִמְלָצִים,

עַתָּה חָדְלוּ אֲמָרָיו זֶה רַבִּים יָמִים;

לַשָּׁוְא תְּצַפֶּה בַּת-שׁוּעַ דֶּרֶךְ בֵּית הָרָצִים:

"שׁוֹמֵר מַה-מִּלַּיְלָה, שׁוֹמֵר מַה-מִּלֵּיל,

מָתַי יָבוֹא מִכְתָּב וּבְשׂׂרָה מֵהִלֵּל!?"

בֵּין כֹּה יוֹם יִרְדֹּף יוֹם, יֶרַח יַשִּׂיג יֶרַח,

וּכְבָר פַּעֲמַיִם הֶחֱלִיפָה הָאֲדָמָה

בִּגְדֵי קַיִץ וּסְתָיו, דֶּשֶׁא וָקֶרַח,

וַעֲנִיָּה הַסֹּעֲרָה עוֹד לֹא נֻחָמָה,

עוֹד עֵינֶיהָ כָּלוֹת, לִבָּהּ נָגוּעַ;

וּכְבָר קֹרָא לָהּ שֵׁם חָדָשׁ בַּשָּׁעַר,

כִּי לֹא עוֹד בִּשְׁמָהּ תִּקָּרֵא “בַּת-שׁוּעַ”,

“הָעֲגוּנָה” יִקְרְאוּ לָהּ זָקֵן וָנָעַר,

וְתַחַת הֱיוֹתָהּ סֵמֶל הַקִּנְאָה בַּעֲלוּמֶיהָ

הָיְתָה לִמְנוֹד רֹאשׁ עַתָּה בֵּין רֵעוֹתֶיהָ.

וּמְרַדְּפֵי אֲמָרִים יָפִיחוּ קָרֶת

וּשְׁמוּעָה עַל שְׁמוּעָה יוֹלִיךְ הָעוֹף;

זֶה יֹאמַר: נָשָׂא הִלֵּל אִשָּׁה אַחֶרֶת,

וָזֶה: טָבַע בְּמַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף;

זֶה: עָשָׂה עֹשֶׁר וַיֵּלֶךְ אִי כִתִּים,

וָזֶה: הֵמִיר דָּתוֹ, נִמְכַּר לָעֵקֶר.

וּבְיִשְׂרָאֵל אֵין אָז כִּתְבֵי-הָעִתִּים

לִדְרֹשׁ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים, לְהַכְחִישׁ שְׁמוּעוֹת שֶׁקֶר

לֹא נִשְׁאַר לְנָשִׁים עֲזוּבוֹת אֻמְלָלוֹת

רַק מַחֲלַת-לֵב נִצַּחַת וְעֵינַיִם כָּלוֹת.

גַּם אָח יֵשׁ לַצָּרָה – רֵעַ לַשָּׂעִיר!

חֵפֶר מֵת פִּתְאֹם. עֵת אָזְנָיו שָׁמָעוּ

כִּי תַעֲבֹר גַּם דֶּרֶךְ אַיָּלוֹן הָעִיר

מְסִלַּת-הַבַּרְזֶל, הַשָּׁבָץ אֲחָזָהוּ.

עַתָּה בַּת-שׁוּעַ עַל דֶּרֶךְ חַיֶּיהָ

גַּלְמוּדָה עוֹמֶדֶת, אֵין בָּא לִישׁוּעָתָהּ;

עוֹד תִּתְחַזֵּק אֶל עֵין רֹאִים, תַּעֲמִיד פָּנֶיהָ,

אַף כִּי בַּלֵּילוֹת תַּמְסֶה עַרְשָׂהּ בְּדִמְעָתָהּ;

וּבְכֵן – מַהֲרִי, הַיְּשׁוּעָה, מֵאֲשֶׁר תָּבֹאִי,

פֶּן יְדִקֶּנָּה עֲנִיָּה וִישִׂימֶנָּה כָּרֹאִי.

אַךְ דִּמְעַת עֲשׁוּקִים לֹא מַיִם מֻגָּרִים,

בָּאוֹצָר תִּנָּתֵן כְּמַרְגָּלִית טוֹבָה;

אֶנְקַת אֶבְיוֹנִים לֹא שְׁרִיקוֹת עֲדָרִים –

יֵשׁ אֹזֶן שׁוֹמַעַת וִישׁוּעָה קְרוֹבָה.

אִם רֹעַ לֵב אָדָם, סִכְלוּת מְתֵי שָׁוְא,

יְמַלְּאוּ פְנֵי תֵבֵל מֻטָּה וּצְעָקָה, –

עֵין אֵל לִבְרוּאָיו וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו,

הוּא יַעֲשֶׂה לָעֲשׁוּקִים מִשְׁפָּט וּצְדָקָה;

הִתְאוֹשְׁשִי, בַּת-שׁוּעַ, קַוִּי, נֶפֶשׁ זַכָּה,

גַּם לָךְ הִקְדִּים אֵל חַנּוּן הָרְפוּאָה לַמַּכָּה.

ה

הַסְּתָו עָבַר וִימֵי הָאָבִיב בָּאוּ,

שַׂלְמָתָהּ בַּחֹרֶף הָאֲדָמָה פָּשָׁטָה;

אִכָּר וְיוֹגֵב לִמְלַאכְתָּם יָצָאוּ,

כָּל נַחֲלֵי הַבַּתּוֹת יָהִימוּ עָתָּה.

גַּם אַיָּלוֹן הֵקִּיצָה לְחַיִּים חֲדָשִׁים:

הַמְּלָאכָה הֵחֵלָה. מִכָּל צַד כַּנְּשָׁרִים

יָבֹאוּ אֵלֶיהָ סוֹלְלִים, חָרָשִׁים,

סוֹפְרִים גַּם חוֹפְרִים וּבוֹנֵי הַגְּשָׁרִים,

וּפַאבִּי הַמְּפַקֵּחַ עַל בִּנְיַן הַמְּסִלָּה

לִשְׂכּוֹר פּוֹעֲלִים לַמְּלָאכָה בָּא בַתְּחִלָּה.

וּפַאבִּי אִישׁ יְהוּדִי (פַיְבִּישׁ שְׁמוֹ לְפָנִים),

מַשְׂכִּיל בְּכָל דְּרָכָיו, לִבּוֹ לֵב מַתָּנָה,

אַלְמָן הוֹלֵךְ בְּגַפּוֹ (אִשְׁתּוֹ מֵתָה לֹא-בָנִים)

וִימֵי חַיָּיו שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה.

בֶּאֱמוּנַת רוּחַ וּבִלְשׁוֹן לִמּוּדִים

הֵפִיק מֵאֵת כָּל יוֹדְעָיו רָצוֹן וִידִידוּת;

וַאֲדֹנָיו (אִישׁ נוֹצְרִי, לֹא מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים

עַל כֵּן יִתֵּן לַיְּהוּדִים עֲבוֹדָה וּפְקִדוּת)

רָאָה רֹחַב דַּעְתּוֹ, נַפְשׁוֹ נֶפֶשׁ בְּרָכָה,

וַיִּתְּנֵהוּ רֹאשׁ עַל עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה.

בֵּית הַחוֹמָה נֹכַח חֲנוּת בַּת-שׁוּעַ

בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת מִכָּל בָּתֵּי הָעִיר,

שָׁם שָׂם רַבִּי פַאבִּי לוֹ מִשְׁכָּן קָבוּעַ

שָׁם לִשְׁכַּת הַסּוֹפְרִים, עָלֶיהָ יָעִיר.

אֶל שֻׁלְחַן הַמִּכְתָּב הַשַּׁחַר יִמְצָאֶנּוּ

וּלְדוֹרְשָׁיו יִמָּצֵא עַד עֶשֶׂר שָׁעוֹת.

מֵאָז עַד הַצָּהֳרַיִם בִּמְעוֹנוֹ אֵינֶנּוּ,

כִּי יָשׁוּט בָּעִיר בְּגִנְזַכִּים וּבְעֶרְכָּאוֹת,

אַחַר יֵצֵא הַשָּׂדֶה לִרְאוֹת בַּמְּלָאכָה,

וּבָעֶרֶב יָנוּחַ – יוֹם יוֹם יַעֲשֶׂה כָּכָה.

וּבְנֻחֹה לֹא יְבַלֶּה עִתּוֹ בַּהֶבֶל,

כִּי יֶהְגֶּה בַסְּפָרִים, יִכְתּוֹב וִיחַבֵּר,

יִקְרָא כִתְבֵי-הָעֵת, יִפְרֹט עַל נֵבֶל,

אוֹ בְּמוֹשַׁב חַכְמֵי לֵב נְגִידִים יְדַבֵּר;

אוֹ בְּגִנַּת הַבִּיתָן יֵצֵא לָשֹוּחַ,

אוֹ כִּי יַחֲלִיץ בַּת-עֵינוֹ בִּשְׁפוֹפֶרֶת,

יַעֲמֹד עַל יַד הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ,

יַשְׁגִּיחַ אֶל הָעוֹבְרִים בִּרְחוֹב הַקֶּרֶת,

וּבְקִמְטֵי מֵצַח אִישׁ וּבְנִטְפֵי זֵעַת אַפָּיו

יִקְרָא כַּעַס עִנְיָנוֹ, יִרְאֶה רִיב שַׂרְעַפָּיו.

וַיַּרְא אֵשֶׁת יְפַת-מַרְאֶה רַכָּה בַּשָּׁנִים

נֹכַח פֶּתַח בֵּיתוֹ בַּחֲנוּת יוֹשָׁבֶת;

וַיַּרְא כִּי בְּבוֹא אִישׁ לִקְנוֹת תַּצְהִיל לוֹ פָנִים

וּבְצֵאתוֹ יִקְבְּצוּ פָארוּר, יִתְּנוּ עַצָּבֶת.

וַיִּרְאֶהָ יוֹשֶׁבֶת שְׂמֹאלָהּ תַּחַת

רֹאשָׁהּ וִימִינָה טִפְּחָה עוֹלָלֶיהָ,

וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֲלֵיהֶם מַשְׁגַּחַת

וּדְמָעוֹת נִגָּרוֹת מֵרִיסֵי עֵינֶיהָ;

וַיִּשְׁאַל: “מִי זֹאת הָאִשָּׁה הַהֲגוּנָה?”

וַיַּעֲנוּהוּ: “”הִיא בַּת-שׁוּעַ הָעֲגוּנָה!"

רַבִּים לַמָּרוֹם מִכְשׁׂלִים וּפְגָעִים

הַנְּכוֹנִים לִבְחִיר-הַיְּצוּרִים בָּאָרֶץ;

מִי יִשָּׂא רֹאשׁ מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים,

יִפְרְצוּהוּ כָּל יָמָיו פֶּרֶץ עַל פָּרֶץ?

כָּל נֶגַע, כָּל מַחֲלָה, קָלוֹן וּקְצָפָה,

מִסְכֵּנוּת וָחֹסֶר, נִקְיוֹן שִׁנַּיִם,

קִנְאָה וְשִׂנְאָה, פַּלָּצוּת, זַלְעָפָה,

לֵב רַגָּז, מַר נֶפֶשׁ, כִּלְיוֹן עֵינַיִם,

וּלְאִשָּׁה עִבְרִיָּה עוֹד נֶגַע אַחַד:

“הָעִגּוּן” – הַכֹּל יָכִיל וְכוֹלְלָם יָחַד.

אֶל שֵׁמַע שֵׁם זֶה אָחֲזָה פַאבִּי חַלְחָלָה

וַיִּכָּמְרוּ רַחֲמָיו לְחֻמְלָה אֵלֶיהָ,

כִּי שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ נֶפֶשׁ הָאֻמְלָלָה

וַיֹּאמֶר לִרְאוֹתָהּ לָדַעַת חַיֶּיהָ.

עַל כֵּן בָּא בַחֲנוּתָהּ לְמִקְנָה וּלְקִנְיָן,

וּכְדַבְּרוֹ עִמָּהּ שִׁסַּע אוֹתָהּ בִּדְבָרִים

וַיַּשִּׂיאָהּ בִּצְדִּיָּה מֵעִנְיָן לְעִנְיָן,

וְהִיא עָנַתְהוּ נְכֹחוֹת בְּפִי יְשָׁרִים,

וּמִמֶּתֶק אֲמָרֶיהָ מֵעֲצַת נָפֶשׁ

הֵבִין כִּי אֶבֶן חֵן לְפָנָיו מְגוֹלָלָה בָּרֶפֶשׁ,

בַּלַּיְלָה הַהוּא שְׁנַת פַאבִּי נָדָדָה

וַיִּתְהַפֵּךְ מִצַּד אֶל צַד עַל מִשְׁכָּבוֹ,

כִּי תְּמוּנַת הָעֲגוּנָה נֶגְדּוֹ עָמָדָה

וַתְּגָרֵשׁ שֵׁנָה מֵעֵינָיו, מְנוּחָה מִלְּבָבוֹ.

גַּם שְׁנַת בַּת-שׁוּעַ נִגְזְלָה הַפָּעַם!

בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בִּימֵי מְרוּדֶיהָ

דִּבֵּר אִתָּהּ טוֹבוֹת אִישׁ תָּם בַּעַל-טַעַם

וּבְלֵב דּוֹאֵג שָׁאַל עַל אוֹדוֹתֶיהָ.

הַנְּפָשׁוֹת הַטְּהוֹרוֹת עוֹד לֹא יָדְעוּ מְאוּמָה

מַה-יִּגְזֹל בַּלֵּילוֹת מֵעֵינָם תְּנוּמָה.

וַיּוֹסֵף פַאבִּי לָבוֹא לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת

בַּחֲנוּת בַּת-שׁוּעַ בִּרְאוֹת כִּי אִישׁ אָיִן;

יָבוֹא לִקְנוֹת מֶרְקָחִים וּמִגְדָּנוֹת

וַיִּקְנֶה לִבָּהּ בְּחִכּוֹ הַטּוֹב מִיָּיִן.

וַתְּסַפֵּר לוֹ בַּת-שׁוּעַ בְּהִתְגַּלּוּת לִבָּהּ

אֶת רֹעַ מַעֲמָדָהּ זֶה כִשְׁנָתָיִם,

כִּי בַעֲלָהּ אֲשֶׁר נְשָׂאָהּ בְּעוֹדָהּ בְּאִבָּה

עֲזָבָהּ בְּחֹסֶר כֹּל וִילָדֶיהָ הַשְּׁנָיִם.

וַתּוֹסֶף לֵאמֹר כִּי עַל דַּעַת הַקָּהָל

נִמְצָא אִישָׁהּ כָּעֵת בְּעִיר לִיוֶורְפָּאל.

וּלְפַאבִּי מוֹדָע בְּלִיוֶורְפָּאל וּשְׁמוֹ “שָׂשֹוֹן”

הַמְּשַׁלֵּחַ חִשֻּׁקֵי בַרְזֶל לִמְסִלָּתוֹ,

וַיְבַקְּשֵׁהוּ לְבַקֵּשׁ אֶת הִלֵּל מִפִּרְעָתוֹן

וּכְתָם יֶרַח קִבֵּל פַאבִּי אֶת תְּשׁוּבָתוֹ,

כִּי נִמְצָא הִלֵּל בֶּן עַבְדּוֹן מִפִּרְעָתוֹן

בְּלִיוֶורְפָּאל רוֹכֵל הַמַּחֲזִיר בָּעֲיָרוֹת,

וְהִנּוֹ יוֹרֵד בָּאֳנִיָּה “נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן”

הַהוֹלֶכֶת בְּעוֹד חֹדֶשׁ לְאִיֵּי עֲצָרוֹת,

וּלְאִשְׁתּוֹ סֵפֶר-כְּרִיתוּת לִשְׁלוֹחַ יֵאוֹת

אִם תִּשְׁקוֹל עַל יָדוֹ כֶּסֶף חֲמֵשׁ מֵאוֹת.

אֶת כָּל זֶה לְבַת-שׁוּעַ פַאבִּי לֹא מִלֵּל

וְעוֹד בַּיּוֹם הַהוּא נָתַן צַו אֶל מַכָּרוֹ

לִשְׁקוֹל אֶת הַכֶּסֶף הַמְתֻכָּן עַל יַד הִלֵּל

וּלְתָפְשׂוֹ בַכָּף לִבְלִי-יַחֵל דְּבָרוֹ.

וּכְתָם יֶרַח קִבֵּל פַאבִּי מִלִּיוֶורְפָּאל

יְדִיעָה נִצַּחַת עַל פִּי “הַטֵּלִיגְרַף”

כִּי עָשָׂה מַכָּרוֹ כָּל אֲשֶׁר שָׁאָל,

וּבוֹ בַיּוֹם כָּתַב הִלֵּל בְּבֵית הָרַב

גֵּט-פִּטּוּרִין לְאִשְׁתּוֹ כַּדִּין וְכַהֲלָכָה

וַיִּמְסְרֵהוּ בִּידֵי הַשָּׁלִיחַ לְהוֹלָכָה.

עַתָּה בָּא פַאבִּי אֶל בַּת-שׁוּעַ שָׂמֵחַ

וַיְּבַשְּׂרֶהָ כִּי קָרוֹב יוֹם גְּאֻלָּתָהּ,

וּמְשׂוֹשׂ לֵב “הָעֲגוּנָה” מִי זֶה יְשׂוֹחֵחַ!

אַךְ מִי יְשָׁעֵר תֹּקֶף אָשְׁרָהּ וְשִׂמְחָתָהּ

בִּכְרֹעַ פַאבִּי פִּתְאֹם לְפָנֶיהָ בֶּרֶךְ

וּבְקוֹל יוֹנִים יוֹצֵא מֵעִמְקֵי הַנֶּפֶשׁ

הִתְחַנֵּן לָהּ: "בַּת-שׁוּעַ יִקְרַת הָעֶרֶךְ,

הֲיִי נָא לִי לְאִשָּׁה בְּצֵאתֵךְ לַחֹפֶשׁ!

כָּל יָמַיִךְ רֵישׁ וּמְרוֹרִים תִּשְׂבָּעִי

וּבְחֵיקִי כָּרָאוּי לָךְ אָשְׁרֵךְ תִּמְצָאִי".

הֵרֹמוּ מִזֶּה, נָשִׁים מַטִּילוֹת אֶרֶס,

בְּנוֹת “צְאֶינָה וּרְאֶינָה”, בְּנוֹת “קָרְבַּן מִנְחָה”,

הִבָּדְלוּ שׁׂעֲרֵי שָׁמַיִם, מְרַגְּלֵי חֶרֶשׁ,

מְהַדּוּרֵי מִלֵּי וּמְלַחֲכֵי פִינְכָא!

שְׂפַת הַנְּשָׁמוֹת, לְשׁוֹן הָאַהֲבָה, לֹא תֵדָעוּ,

פֶּן תְּמַלְּאוּ חֻצוֹת אַיָּלוֹן רָכִיל וְדִבָּה,

עֵת אַחֲרֵי הַדֶּלֶת וְהַמְּזוּזָה תִּשְׁמָעוּ

אֶת בַּת-שׁוּעַ עוֹנָה לְפַאבִּי בְּחִבָּה:

"הַמְּנַצֵּחַ בַּקְּרָב יִשָּׂא שִׁבְיֵהוּ –

אֲמָתְךָ אֲנִי, פַאבִּי!" – וַתִּשָּׁקֵהוּ.

עוֹד שָׁבֻעִים אַרְבָּעָה, כִּי כֵן יֵלֶךְ

הַהוֹלֵךְ מִלִּיוֶורְפָּאל עַד אַיָּלוֹן,

שְׁנַיִם בָּאֳנִיָּה וּשְׁנַיִם בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ,

אִם לֹא יִמְצָא עַל דַּרְכּוֹ שָׂטָן וְכִשָּׁלוֹן;

אֶת הַיָּמִים הָאֵלֶּה בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם

סִפְּרוּ הַנֶּאֱהָבִים כִּימֵי הָעֹמֶר.

בֵּין כֹּה תֵּאֲרוּ לָמוֹ עֲתִידוֹת הַחַיִּים,

וּבַת-שׁוּעַ שָׁבָה וַתִּפְרַח כַּתֹּמֶר,

וּכְחַכֵּי עַם עוֹלָם לְבִיאַת מָשִׁיחַ

כֵּן חִכּוּ שְׁנֵיהֶם לְיוֹם בּוֹא הַשָּׁלִיחַ.

וּפַאבִּי הֶחֱלִיט בְּגָמְרוֹ אֶת הַמְּלָאכָה

לְהָחֵל מֵאֵלָיו לִבְנוֹת בַּמְּסִלּוֹת

וּלְהַעְתִּיק אָהֳלוֹ אֶל עִיר הַמַּמְלָכָה

וּלְכוֹנֵן שָׁם בֵּיתוֹ בְּמַעַרְכֵי תְהִלּוֹת.

כָּל זֶה הוֹדָה לָהּ וּבְחֻבּוֹ לֹא טָמָן,

אַף הִיא הָיְתָה מִתְכַּוֶּנֶת לִגְמוֹר אֶת דַּעְתּוֹ

לָתֵת יְלָדֶיהָ עַל יַד פַּדְגּוֹג אֳמָן

וּלְהִכּוֹן לַעֲקֶרֶת הַבַּיִת בְּשַׁעְתּוֹ,

וּלְמַלֹּאת חֶסְרוֹן גִּדּוּלָהּ בֵּית חֵפֶר

לִלְמוֹד נַגֵּן וּכְתוֹב, לָשׁוֹן וָסֵפֶר.

בֵין כֹה נִמְצָא כָתוּב בְּכִתְבֵי-הָעִתִּים

כִּי אֳנִיַּת הַסּוֹחֲרִים “נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן”

נִשְׁבְּרָה אֶל הַסֶּלַע עַל חוֹף אִי כִתִּים

וְכָל קְהָלָהּ אָבַד בַּיָּם בְּיוֹם הָאָסוֹן.

שָׁמְעָה בַת-שׁוּעַ וַתֵּרֵד בַּדְּמָעוֹת

עַל אִישָׁהּ הָאֻמְלָל כִּי קֻמַּט פֶּתַע,

וּבְלֵב נָמֵס הוֹדְתָה לְאֵל הַמּושָׁעוֹת,

עַל הֲחִישׁוֹ בְעִתָּהּ לָהּ פְּדוּת וָיֶשַׁע,

כִּי לוּלֵא שָׁלַח אֶת פַאבִּי לִקְרָאתָהּ

כִּי עַתָּה הָיְתָה צְרוּרָה עַד בּוֹא חֲלִיפָתָהּ.

וּבְיוֹם עֶרֶב שַׁבָּת פַּרְשַׁת כִּי-תָבוֹא

(הָהּ, יוֹם מוּכָן לְפֻרְעָנוּת!) אַחַר הַצָּהֳרָיִם

בָּא הַשָּׁלִיחַ וַיָּבֵא מִכְתָּבוֹ –

אַךְ הָרַב דְּמָתָא כְּבָר יָצָא הַמָּיִם;

עַל כֵּן קָבַע יוֹם הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ

לִמְסִירַת הַגֵּט. בֵּין כֹּה הָמָה הַקָּרֶת

לַשְּׁמוּעָה הַבָּאָה כִּי הָעֲגוּנָה בַת-שׁוּעַ

קִבְּלָה גֵּט-פְּטוּרִין וּלְכָל אָדָם מֻתֶּרֶת.

וּמְשׂוֹשׂ לֵב בַּת-שׁוּעַ וּפַאבִּי עָתָּה –

שָׁעֵר בְּנַפְשְׁךָ, קוֹרְאִי, אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה.

אַךְ מַה-תִּקְוַת אֱנוֹשׁ, מָה הַתּוֹחֶלֶת,

אִם סָבִיב יְבַעֲתֻהוּ נַחֲלֵי בְלִיָּעַל!

הֲתֵדַע הָרִמָּה בַּדֶּשֶׁא זוֹחֶלֶת

אֵי מִזֶּה עָלֶיהָ הַמֵּפִיץ יָעַל?

אִם עֵין אֵל לִבְרוּאָיו וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו

וּבְחָכְמָה יָסַד אֶרֶץ וּבִצְדָקָה,

אֲהָהּ, רֹעַ לֵב אָדָם, סִכְלוּת מְתֵי-שָׁוְא

יַשְׁחִיתוּ רַחֲמָיו וִימַלְּאוּהָ צְעָקָה.

אוֹי אוֹי לָךְ, בַּת-שׁוּעַ, גַּם לָךְ, נֶפֶשׁ זַכָּה,

הִקְדִּימוּ רוֹפְאֵי אֱלִל לָרְפוּאָה הַמַּכָּה.

ו

לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל בִּהְיוֹת הַתּוֹרָה אוֹר,

לֹא קַרְדֹּם לַחְפֹּר בּוֹ, לֹא חֹטֶר גַּאֲוָה,

הָיוּ הַגְּאוֹנִים מְתֵי מִסְפָּר בְּכָל דֹּר וָדֹר,

כֻּלָּם אַנְשֵׁי קֹדֶשׁ וּשְׁמָם לָהֶם נַאֲוָה;

עַתָּה – מִסְפַּר הָרַבָּנִים הָיוּ הַגְּאוֹנִים

עַד כִּי בְשֵׁם זֶה יִתְקַלְּסוּ הַצְּעִירִים.

אַף יֵשׁ לָנוּ גְּאוֹנִים מִגְּאוֹנִים שׁוֹנִים:

גְּאוֹנִים אֲמִתִּים וּגְאוֹנִים אַדִּירִים

וּגְאוֹנֵי גְּאוֹנִים, שְׁנִיִּם וּשְׁלִישִׁים,

וּמְאוֹרוֹת וּנְשָׁרִים, עַמּוּדִים, פַּטִּישִׁים.

וּבְאַיָּלוֹן רַב מִמַּדְרֵגָה הַמְּעֻלָּה,

לֹא גָּאוֹן פָּשׁוּט אַךְ גָּאוֹן נֶאְדָּרִי,

אֶחָד הַמְּיוּחָד מִיחִידֵי הַסְּגֻלָּה

וּכְבוֹד שֵׁם תִּפְאַרְתּוֹ: רַב וָפְסִי הַכֻּזָרִי.

“וָפְסִי” יִקְרְאוּהוּ כִּי כֵן שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל,

אַךְ מַדּוּעַ “כֻּזָרִי” שֵׁם מִשְׁפַּחְתּוֹ?

הַאֻמְנָם אָבִיו תַּתַּרִי מִזֶּרַע יִשְׁמָעֵאל?

לַחֲלִיט אֶת זֹאת לֹא אֶתֵּן חִכִּי לַחֲטוֹא,

אֲבָל כְּבָר שָׁמַעְנוּ מִפִּי דֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת

כִּי בָא סַנְחֵרִיב וּבִלְבֵּל הָאֻמּוֹת.

אַךְ נִשְׁמַת רַב וָפְסִי וַדַּאי תַּתַּרִית,

אֵין בָּהּ אַף אַחַת מִן הַמִּדּוֹת הַמְּשֻׁבָּחוֹת

שֶׁנִּצְטַיְּנוּ בָּהֶן זֶרַע קֹדֶשׁ, בְּנֵי בְרִית:

עַל מָמוֹן יִשְׂרָאֵל עֵינוֹ לֹא תָחוֹס,

דֶּרֶךְ שָׁלוֹם לֹא יֵדָע, חֶמְלָה לוֹ זָרָה;

יֵדַע רַק חֲרוֹב וְהַחֲרֵם, הַטְרִיף וֶאֱסוֹר;

וּבִבְקִיאוּתוֹ בְּפוֹסְקִים וּבִגְמָרָא

בְּרַאֲיוֹת לִפְסָקָיו לֹא יָדַע מַחֲסוֹר,

וַיֵּצֵא לוֹ שֵׁם כְּרֹאשׁ הַמַּחֲמִירִים,

וַיִּמָּנֶה בֵּין הַגְּאוֹנִים הָאַדִּירִים.

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לְסֵדֶר “נִצָּבִים”

קָרָא רַב וָפְסִי אֵלָיו אֶת שְׁנֵי דַיָּנָיו,

וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת צְרוֹר הַמִּכְתָּבִים

וַיּוֹצֵא אֶת הַגֵּט וַיִּקְרָאֵהוּ לְפָנָיו:

"הַכֹּל כַּהֲלָכָה, – אָמַר – כָּל רֵעוּתָא אָיִן;

הַשָּׁלִיחַ יוּכַל לְמָסְרוֹ אֶל הַנִּגְרֶשֶׁת".

אַךְ כִּמְעַט שָׂם רַב וָפְסִי בַּגֵּט עַיִן

קָרָא אֶל הַשָּׁלִיחַ: אַל תִּקְרַב לָגֶשֶׁת!

הֲטֶרֶם תִּרְאוּ כִּי הַגֵּט אֵינֶנּוּ כָּשֵׁר:

הַשֵּׁם הִלֵּל כָּתוּב בּוֹ בְּלִי יוּ"ד, חָסֵר.

הַדַּיָּן הַקּוֹרֵא, מְקֻבָּל, יוֹדֵעַ חֵ"ן,

הֶחֱלִיט עַל פִּי “הָאֲרִ”י" כִּי הִלֵּל נִכְתָּב חָסֵר,

גַּם הַשֵּׁנִי עַל פִּי “בֶּדֶק הַבַּיִת” אָמַר כֵּן –

וּשְׁנֵיהֶם גִּלּוּ דַּעְתָּם כִּי הַגֵּט כָּשֵׁר,

אַךְ רַב וָפְסִי הֶחֱלִיט כִּי הִלֵּל מָלֵא

כְּדַעַת הַזַּ“ם וְהַסַּ”ם עַל פִּי הַשֻּׁלְחָן-עָרוּךְ,

וַיִּגְעַר בָּם וַיֹּאמֶר כִּי בְּעֵינָיו יִפָּלֵא

אֵיךְ שָׁכְחוּ גַּם שְׁנֵיהֶם פְּסַק-דִּין עָרוּךְ.

וּבְכֵן עָמַד עַל דַּעְתּוֹ כַּדָּרְבָן וּכְעֵץ שָׁתוּל

וַיִּקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל יְהוּדִית: “הַגֵּט פָּסוּל!”

נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בָאָדָם,

כָּל חֹלִי כָּל מַדְוֶה כִּי יַשִּׂיגֵהוּ,

יֵשׁ רוֹפְאִים בָּאָרֶץ וּקְסָמִים בְּיָדָם,

יֵשׁ תִּקְוָה לַחוֹלִים כִּי יִוָּשֵׁעוּ;

כִּי יֶחֱטָא אִישׁ לָאִישׁ אוֹ אִישׁ לֵאלֹהַּ

וּפִלְלוֹ הַשּׁוֹפֵט מִכְּדֵי רִשְׁעָתוֹ,

יֵשׁ שׁוֹפֵט אַחֵר גָּבֹהַּ עַל גָּבֹהַּ

וִישַׁנֶּה דִּין הַנִּשְׁפָּט כִּי תָבוֹא צַעֲקָתוֹ;

אַךְ דָּבָר מִפִּי הָרַב – מִי יְשַׁנֵּהוּ,

וּלְמִי יִפְנוּ הָאוֹבְדִים וִישַׁוֵּעוּ??

כְּכַדּוּר עוֹפֶרֶת יֻטָּל מִכְּלִי קְרָב

בַּאֲשֶׁר יִפְגַּע שָׁם הֶרֶג וְאַבְדָן וָמָוֶת,

כֵּן נָגַע דִּבּוּר מְפוֹצֵץ זֶה מִפִּי הָרָב

בִּלְבַב הָאֻמְלָלָה שָׁמָּה יוֹשָׁבֶת.

אֵיךְ הָיְתָה כְּרֶגַע כָּל תִּקְוָתָהּ לִשְׁאִיָּה!

פִּתְאֹם אֲחָזָהּ הַשָּׁבָץ וַתִּלָּפֶת

וּבְקוֹל כַּנְּשָׁמָה הַיּוֹצֵאת מִן הַגְּוִיָּה

נָפְלָה לָאָרֶץ – מֵתָה אוֹ מִתְעַלָּפֶת;

וַיִּרְמֹז הָרַב לְשַׁמָּשִׁים שְׁנַיִם

וַיִּשָּׂאֻהָ וַיּוֹצִיאֻהָ עַל כַּפָּיִם.

כָּל הַנִּצָּבִים שָׁם הִתְבּוֹנְנוּ הָאָוֶן,

רָגְזוּ אִישׁ תַּחְתָּיו וַיְכַסֵּם צַלְמָוֶת,

כִּי גַּם נַפְשָׁם הַיְּבֵשָׁה, לִבָּם הָאָבֶן,

יָדְעוּ כִּי דִין זֶה לָהּ דִּין מִשְׁפַּט-מָוֶת.

וּבָעִיר יָצְאָה הַשְּׁמוּעָה כַּבָּרָק:

“הָעֲגוּנָה – עֲגוּנָה!” פֶּה לָפֶה הִבִּיעַ.

שָׁמַע פַאבִּי וַיִּתְעַבָּר, שִׁנָּיו חָרָק,

אַךְ הֶחֱרִישׁ כִּי יָדַע כִּי אֵין מוֹשִׁיעַ;

וּתְמִימֵי לֵב סָפְדוּ לָהּ: "הוֹי אִשָּׁה מְצֵרָה,

לֹא נַחְשׁוֹל בַּיָּם טִבְּעֵךְ כִּי אִם יוּד זְעֵירָא!"

ז

אֶבֶן כִּי יַדּוּ בִּנְהַר מִשְׁקַע מַיִם

רֶגַע יִתְגָּעֲשׁוּ מֵימָיו, יֶהֱמוּ יֶחְמָרוּ,

הָאֶבֶן תִּשְׁקַע, תֵּעָלֵם מֵעֵינָיִם

וּכְמִקֶּדֶם מֵי-מְנוּחוֹת יָצוּפוּ יִנְהָרוּ.

כֵּן גַּם הַחַיִּים בְּשֶׁצֶף זִרְמָתָם.

יוֹם אַחַר יוֹם וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים עָבָרוּ,

כָּל הַדְּבָרִים בְּאַיָּלוֹן שָׁבוּ אֶל קַדְמָתָם

וּנְעוּרֵי בַת-שׁוּעַ עַל מַחֲלָתָהּ גָּבָרוּ,

וַתְּחִי מִקַּדַּחְתָּהּ ותֵּרֵד מִן הַמִּטָּה

אֲשֶׁר עָלְתָה עָלֶיהָ בְּיוֹם נִפְסַל גִּטָּהּ.

מָה רַבּוּ חַסְדֵי בְנֵי עִירָהּ בַּחֲלוֹתָהּ!

כָּל הָעָם מִקָּצֶה חָרְדוּ אֵלֶיהָ,

גַּבַּאי “בִּקּוּר-חוֹלִים” יוֹם-יוֹם בָּא לִרְאוֹתָהּ

וְנָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת טִפְּחוּ עוֹלָלֶיהָ.

רוֹפְאֵי אֱלִל! מַה-יּוֹעִילוּ נִטְפֵי רְפוּאוֹת

לְשֶׁבֶר גָּדוֹל כַּיָּם, לְמַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים?

רַחֲמִים וּצְדָקוֹת לֹא יַעֲשֹוּ יְשׁוּעוֹת

בְּאֶרֶץ עֵיפָתָה צַלְמָוֶת וְלֹא-סְדָרִים;

שָׁשַׁר וָטִיחַ לַשָּׁמִיר וָשַׁיִת

אִם הַנֶּגַע עוֹמֵד בְּקִירוֹת הַבַּיִת.

עַתָּה תְּבַקֵּשׁ לָהּ בַּת-שׁוּעַ פַּרְנָסָה אַחֶרֶת,

כִּי בַּחֲלוֹתָהּ חֲנוּתָהּ מֵאֶפֶס יָד נִסְגָּרָה;

וּבְעוֹדָהּ מְבַקֶּשֶׁת הֵבִיאוּ לָהּ אִגֶּרֶת

כָּתוּב בָּהּ לֵאמֹר: "אֲהוּבָתִי הַיְּקָרָה!

אִם לֹא תוּכְלִי לִהְיוֹת לִי וְגַם אֲנִי אֵלַיִךְ,

אִם לֹא תוּכְלִי לַחֲלוֹק עִמִּי הוֹנִי וּמְעוֹנִי,

הוֹאִילִי נָא אֵפוֹא וַאֲכַלְכֵּל מַחֲסוֹרַיִךְ

וְכָל צָרְכֵּךְ בַּסֵּתֶר יִנָּתֶן עַל חֶשְׁבּוֹנִי;

כִּי רַק אָז אַרְגִּיעַ, רַק אָז אֶמְצָא אֹשֶׁר,

בְּדַעְתִּי כִּי נִסְתֶּרֶת אַתְּ מֵעֹנִי וָחֹסֶר".

"לֹא, פַאבִּי, לֹא אֶקַּח חוּט וּשְׂרוֹךְ נָעַל

– הֵשִׁיבָה לוֹ הָעֲנִיָּה תְּשׁוּבָה נִצַּחַת –

אִשָּׁה בֵּית אִישָׁהּ – יָרֶב לָהּ הַבָּעַל,

אַךְ אֶתְנָן מִידֵי זָר חֶרְפָּה לָקַחַת.

אִם לֹא חָפֵץ הָאֵל כִּי אֶחְיֶה מִמְּקוֹר עִמְּךָ,

אֲדֹנָי הוּא – הַטּוֹב בְּעֵינָיו יָעַשׂ!

לֶךְ-לְךָ לְדַרְכְּךָ וֵאלֹהִים יְרוֹמִמְךָ,

גַּם אוֹתִי לֹא יַעֲזֹב, הָסֵר מִלִּבְּךָ כָּעַשׂ;

בְּזֵעַת אַפִּי אֹכַל לֶחֶם כָּל עוֹד בִּי כֹחַ

וּמִידֵי זָר מַתְּנַת חִנָּם לֹא אֶקַּח לָקֹחַ".

“לֹא חָפֵץ הָאֵל!!” – אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם,

כָּל עֲלִילוֹת בְּנֵי הָאָדָם יָגֹלּוּ אֵלֶיךָ,

וְאַתָּה חֲסִין-יָהּ, אֵל נֹשֵׂא, אֶרֶךְ-אַפַּיִם,

תֶּחֱשֶׁה מֵעוֹלָם תִּתְאַפַּק וְתָשֵׁב יָדֶךָ.

בְּשִׁמְךָ אָבוֹת וְאִמּוֹת רַחֲמֵיהֶם הִשְׁחִיתוּ

וּבְנֵיהֶם בִּידֵיהֶם בָּאֵשׁ שִׁלֵּחוּ,

בְּשִׁמְךָ כֹּהֲנֵי אָוֶן הַמְּדוּרוֹת הִצִּיתוּ

וּלְמֵאוֹת וַאֲלָפִים אָדָם זִבֵּחוּ,

וּבְשִׁמְךָ, אֵל רַחוּם, בַּעֲלֵי הַדְּרָשׁוֹת

בְּקוֹץ יוּד מֻנָּד יַהַרְגוּ כַּמָּה נְפָשׁוֹת!

יוֹם אַחַר יוֹם וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים בָּרָחוּ;

פַאבִּי עָזַב הָעִיר לֹא נוֹדַע אַיֵּהוּ,

רַחֲמָנִים בְּנֵי רַחֲמָנִים בַת-שׁוּעַ שָׁכָחוּ,

כֻּלָּם לְדַרְכָּם פָּנוּ, אִישׁ לְבִצְעוֹ מִקָּצֵהוּ.

רַק חוֹבְשֵׁי בֵית-הַמִּדְרָשׁ וְיוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת,

רַק הֵם לֹא שְׁכֵחוּהָ וַתְּהִי לָהֶם לְמִלָּה,

רַק הֵם עוֹד יָשִׂיחוּ לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת

בָּעֲגוּנָה אֲשֶׁר עָגְבָה עַל בּוֹנֵה-הַמְּסִלָּה;

וּכְבָר הֵמִירוּ שֵׁם “הָעֲגוּנָה” בְּשֵׁם “אֵשֶׁת-אִישׁ”,

וּלְפַאבִּי קָרְאוּ פַיְבִישׁ וּלְפַיְבִישׁ – “וַי-בִּישׁ”.

וּמְלֶאכֶת הַמְּסִלָּה כָּלִיל שָׁלֵמָה,

וּכְבָר רֶכֶב הָאֵשׁ בְּסוּפָה וּסְעָרָה

עַל מַעְגְּלֵי בַרְזֶל וּבְהוֹד נַהֲרוֹת אֵימָה

יָנִיעַ יוֹם-יוֹם אַלְפֵי אָדָם בַּכְּבָרָה.

(עַתָּה בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ אֶת הָעֲגוּנָה הִשְׁמִיטוּ

וּבְהִלְכַת הַמְּסִלָּה יַעֲסֹק כָּל תַּלְמִיד-בָּחוּר,

וְאַחֲרֵי שַׁקְלָא וְטַרְיָא פֶּה אֶחָד הֶחֱלִיטוּ

כִּי מְכוֹנַת הַקִּיטוֹר הִיא הַכֶּלֶב הַשָּׁחוֹר

אֲשֶׁר בּוֹ יִשְׁתַּמְּשׁוּ לִקְפִיצַת הַדֶּרֶך,

כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר “בְּרִית מְנוּחָה” בָּאֹרֶךְ).

וּבַחֲנוֹת הַמֶּרְכָּבָה עַל שַׁעֲרֵי אַיָּלוֹן

וְהַנּוֹסְעִים יֵצְאוּ לִסְעוֹד לִבָּם בְּחִפָּזוֹן,

תָּבֹאנָה לִקְרָאתָם מִבָּתֵּי-הַמָּלוֹן

עִבְרִיּוֹת עֲנִיּוֹת מוֹכְרוֹת כָּל מָזוֹן;

וּבְתוֹכָן אִשָּׁה אַחַת עֵינַיִם תֶּחֱזֶינָה:

יְפַת תֹּאַר מְנֻוֶּלֶת לוֹבֶשֶׁת סְחָבוֹת,

שְׂעָרָהּ הָפַךְ לָבָן אַף כִּי זְקֵנָה אֵינֶנָּה,

קוֹמָתָהּ כְּפוּפָה, עֵינֶיהָ צָבוֹת,

וַעֲרוּמִים יְחֵפִים מִשְּׁנֵי צִדֶּיהָ

יֹאחֲזוּ בִּכְנַף בִּגְדָּהּ שְׁנֵי יְלָדֶיהָ.

"מִי אַתְּ, עֲלוּבַת הַנֶּפֶשׁ, וּמָה חַיָּיִךְ?

פָּנַיִךְ יָעִידוּ כִּי לֹא לְכָךְ נוֹצַרְתְּ!

הָאֱלֹהִים אִם אֲנָשִׁים הָיוּ בְעוֹכְרַיִךְ

כִּי בָאת עַד הֲלֹם, כִּי כֹה הָשְׁבַּרְתְּ קָדַרְתְּ?"

– לֹא, אַנְשֵׁי חֶסֶד, לָאֵל מֵעָוֶל חָלִילָה!

הֵן כִּשְׁרֹנוֹת טוֹבִים חַנַּנִי צוּרִי שַׁדַּי,

גַּם הַהַצְלָחָה לִי פַּעַם פָּנִים הִצְהִילָה,

כִּמְעַט הָיִיתִי בְּכָל טוֹב אֲנִי וִילָדַי

וְכִנְשֵׁי הַתַּעֲנֻגוֹת חָיִיתִי גַּם אָנִי –

אַךְ קוֹצוֹ שֶׁל יוּד הוּא הֲרָגָנִי.

מאריענבאד, בירח אב תרל"ח.

עַל עַרְשׂוֹ מוּטָל יוֹנָה בֶּן הוֹשֵׁעַ –

אִישׁ צָעִיר לְיָמִים, חֹלֶה גֹּוֵעַ;

קוֹל דּוֹפְקוֹ דּוֹפֵק, עוֹד נוֹתְרָה בּוֹ נְשָׁמָה

אַךְ בֵּית-חָמְרוֹ הֹרָס וַיְהִי לִשְׁמָמָה.

גֵּווֹ כִּשְׁחִיף-עֵץ, פָּנָיו כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה,

וּבְגֻלְגָּלְתּוֹ אֲהָהּ, מִי הִבְעִיר הַבְּעֵרָה?

כָּל חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ לִחֲכָה הַקַּדָּחַת,

עַתָּה תְּלַהֵט נַפְשׁוֹ, קֵרְבָה לַשָּׁחַת.

הַפְנֵי אָדָם אֵלֶּה אוֹ מַסֵּכַת שַׁעֲוָה?

שׁוּר עֵינָיו הַנְּמַקּוֹת וְהָיִיתָ לְזַעֲוָה:

שָׁם נֵר אֲדֹנָי נִלְחָם בִּבְנֵי רֶשֶׁף,

נֹעַר וּמָוֶת נִפְגְּשׁוּ, שַׁחַר וָנֶשֶׁף;

עַל מִצְחוֹ הַחִוָּר חָרַת הַמָּוֶת:

לִי אַתָּה, הַיּוֹם אֶקָּחֲךָ גֵּיא-צַלְמָוֶת.

עַל גַּב הַחַלּוֹנוֹת, עַל הַשֻּׁלְחָנוֹת

סַמִּים, חִתּוּלִים, בַּקְבֻּקִים, צִנְצָנוֹת –

גַּם הָרוֹפְאִים גַּם רֹקְחֵי הַמִּרְקַחַת

כְּבָר לָקְחוּ חֶלְקָם, מִלְּאוּ הַצַּלַּחַת;

אִסְפוּ, עֹזְרֵי רַהַב, תֶּלְיְכֶם וּכְלֵיכֶם –

יוֹנָה יַתֵּם דַּרְכּוֹ עַתָּה בִּלְעֲדֵיכֶם.

לִמְרַאשׁוֹתֵי הַחֹלֶה אִשָּׁה יֹשֶׁבֶת

כִּפְסִיל אֶבֶן שַׁיִשׁ סֵמֶל הָעַצָּבֶת,

יָפָה וַעֲדִינָה בַּת עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם,

פָּנֶיהָ כַּשִּׂיד, כַּדָּם הָעֵינַיִם;

נַפְשָׁהּ הַמָּרָה מִתְעַטֶּפֶת בִּיגוֹנָהּ –

הִיא אֵשֶׁת הַמֵּת וּשְׁמָהּ אַף הִיא יוֹנָה ¹.

זֶה שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת תִּשְׁמוֹר עַל בַּעֲלָהּ,

לֹא יָדְעָה מָנוֹחַ יוֹמָם וָלַיְלָה,

לֹא לֶחֶם חֲמֻדוֹת, לֹא שֵׁנָה רָאָתָה –

כִּי בַת-יִשְׂרָאֵל הִיא יוֹדַעַת חוֹבָתָהּ! –

וּבְדֵי-רִיק כָּל זֹאת, לַשָּׁוְא יָעָפָה,

נוֹאֲלוּ הָרוֹפְאִים, כָּל תִּקְוָה חָלָפָה –

וַיִּרְפּוּ יָדֶיהָ, נַפְשָׁהּ תָּשׁוּחַ,

וּקְדֹרַנִּית תֵּשֵׁב דּוּמָם בַּחֲמַת-רוּחַ.

רְאִיתִיךְ, יוֹנַת אֵלֶם, פַּעַם אַחֶרֶת

בְּיוֹם שִׂמְחָתֵךְ וַחֲתוּנָתֵךְ זֶה שָׁלֹש שָׁנִים,

בְּעָמְדֵךְ לוֹבֶשֶׁת שָׁנִי עִם עֲדָנִים

תַּחַת הַחֻפָּה כְּשׁוֹשַׁנַּת אַדֶּרֶת.

גַּם אָז נֶאֱלַמְתְּ וַתַּסְתִּירִי פָנַיִךְ,

גַּם אָז הוֹרַדְתְּ רֹאשֵׁךְ, הִשְׁפַּלְתְּ עֵינַיִךְ,

אַךְ לִבֵּךְ הַמָּלֵא הִכָּה עַל כָּל גְּדוֹתָיו,

גַּם אוֹר פָּנַיִךְ – לֹא נִכְּרוּ אֹתוֹתָיו.

אָז נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם עַל עֵינֵיכֶם

וּבְגַן-עֵדֶן הָיְתָה הָאָרֶץ לִפְנֵיכֶם,

וַתִּהְיוּ טוֹבִים, וַתִּדְמוּ לִבְנֵי-אֵלִים,

מִטּוּב-לֵב רַנְתֶּם וּרְקַדְתֶּם כָּאֵילִים,

עִמָּכֶם הָרִים וּגְבָעוֹת גִּיל חָגָרוּ,

כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה לָכֶם כַּף מָחָאוּ,

הַכּוֹכָבִים בִּמְסִלּוֹתָם בַּמָּחוֹל יָצָאוּ,

וּבְנֵי-אֱלֹהִים הֵרִיעוּ אַף שָׁרוּ.

כִּשְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה בַּאֲרֻבַּתְכֶם יְשַׁבְתֶּם,

מִמַּעְיְנֵי הָאַהֲבָה שָׂשֹוֹן שְׁאַבְתֶּם,

וַתִּרְווּ דֹּדִים וַתִּתְעַלְּסוּ בַּאֲהָבִים,

לֹא זְכַרְתֶּם אַחֲרִיתְכֶם, לֹא חַשְׁתֶּם עֲתִידֹת.

לֹא בִּקַּשְׁתֶּם דָּבָר, לֹא פְּנִיתֶם אֶל רְהָבִים:

בִּימֵי עֵדֶן הָהֵם וּבְמִשְׁכַּן יְדִידֹת

עַל שֻׁלְחַן אֲבִיכֶם יְשַׁבְתֶּם שָׁלֹש שָׁנִים,

לַחְמְכֶם נִתָּן, מֵימֵיכֶם נֶאֱמָנִים;

כִּי בֵן יָחִיד לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ יוֹנָה,

וּלְמִי כָּל חֶמְדָּתָם אִם לֹא לוֹ בָּאַחֲרוֹנָה?!

אִם הֵמַר לָךְ שַׁדַּי וַיַּעֲצֶב אוֹתָךְ

וַיִּמְנַע, יוֹנָה תַּמָּה, מִמֵּךְ פְּרִי-בָטֶן,

וּלְבַעֲבוּר הַרְעִימֵךְ פָּקַד אֶת-חֲמוֹתֵךְ

וַיִּתֵּן לִזְקֻנֶּיהָ לָהּ יֶלֶד קָטֹן –

אָז אָמַר לָךְ לִבֵּךְ, נִחֲמוּךְ כִּלְיוֹתַיִךְ:

"עוֹד עֶדְנָתִי לֹא כָלְתָה, עוֹד יוֹמִי גָדוֹל;

הַלְעוֹלָמִים תֶּחְדַּל יוֹנַקְתִּי חָדוֹל?"

אַךְ שׁׂאָה מִמֶּרְחָק בָּאָה עָלַיִךְ

לֹא דִּמִּית, לֹא קִוִּית, לֹא עָלְתָה עַל לִבֵּךְ:

אִישֵׁךְ חָלָה פִּתְאֹם מַחֲלָה מַמְאֶרֶת

וְאַתְּ עֲתִידָה לִהְיוֹת אַלְמָנָה בְּאִבֵּךְ,

אַלְמָנָה צְרוּרָה – יְבָמָהּ שׁוֹמֶרֶת.

עֶצֶב נִבְזֶה זֶה לֹא רֻחַץ מִצֹּאָתוֹ

בּוֹ קְשׁוּרָה תִּקְוָתֵךְ, אֵלָיו עֵינָיִךְ;

לוֹ תֵעָגֵנִי עַד יִגְדָּל לָתֵת חֲלִיצָתוֹ –

כֹּה יֹאבְדוּ נְעוּרַיִךְ, מִבְחַר יָמָיִךְ.

וּמִי יוֹדֵעַ הֲנָדִיב וּבַעַל נֶפֶשׁ

אוֹ כֵּלַי יִהְיֶה חֲסַר-לֵב וּבְלִיַּעַל?

כָּל הוֹן בֵּיתֵךְ יִקָּח בִּמְחִיר הַחֹפֶשׁ,

יִפְשׁׂט עוֹרֵךְ טֶרֶם יִפְשׁׂט לָךְ הַנָּעַל.

צַר לִי עָלַיִךְ, אֲחוֹתִי יוֹנָתִי –

הֲכֵן פָּקַד אֵלִי, צִוְּתָה תּוֹרָתִי?!

וּלְקַדֵּם הָרָעָה נוֹעֲצוּ הוֹרַיִךְ

לָתֵת הַחֹלֶה לָךְ סֵפֶר כְּרִיתוּת

בְּטֶרֶם יִסְגֹּר אֶת עֵינָיו לִצְמִיתוּת,

כִּי בְּזֹאת תִּנָּצְלִי וְיִנָּתְקוּ אֲסוּרָיִךְ.

אַךְ מִי יֶעֱרַב לִבּוֹ דַּבֵּר אֶל אִישׁ גֹּוֵעַ,

אֲשֶׁר רֹעַ מַעֲמָדוֹ אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ,

לֵאמֹר: שַׁלַּח אֶת אִשְׁתְּךָ אֲהוּבָתְךָ,

כִּי מֵת אַתָּה, לֹא תָקוּם מִמִּטָּתְךָ?!

כֵּן יוֹם אַחַר יוֹם עַל הַשְּׂעִפִּים פָּסָחוּ,

כֵּן יָמִים אֲחָדִים חָלְפוּ בָּרָחוּ,

וּבִּרְאוֹת כִּי אֵין אִישׁ הִתְאֹשְׁשָׁה אִמּוֹ

וּבְנִדְבוֹת פִּיהָ לָאֲטָה הַדָּבָר עִמּוֹ.

לֶב-אֵם, מִי כָמוֹךָ לַעֲמֹד בְּיוֹם מַסָּה!

רַךְ אַתָּה מִדּוֹנַג, קָשֶׁה מֵחַלָּמִישׁ,

כַּמֹּץ תָּנַע, וּכְחֶסֶד אֵל לֹא תָמִישׁ,

לֹא יִפָּלֵא מִמְּךָ דָּבָר, לֹא יִכְבַּד כָּל מַשָּׂא!

בַּיּוֹם הַהוּא בַּבֹּקֶר אַחֲרֵי הִתְוַדֹּתוֹ

וַיָּבֶן יוֹנָה כִּי קָרוֹב יוֹם מוֹתוֹ,

מָצְאָה הָאֵם לְדַבֵּר בּוֹ עֵת נְכוֹנָה

עַל אֹדוֹת שִׁלּוּחֵי אִשְׁתּוֹ – וַיֵּאוֹת יוֹנָה.

אָז מִהֵר הוֹשֵׁעַ כְּבַעַל-כְּנָפַיִם

לְהַבְהִיל הַסֹּפֵר עִם עֵדָיו הַשְּׁנַיִם:

הַסֹּפֵר הָיָה נָכוֹן גַּם עֵדָיו אִתּוֹ,

גַּם הַקְּלָף גַּם הַקּוֹלְמוֹס הֵבִיא בְּעִתּוֹ,

אַךְ שָׂטָן קָם לָהֶם מִמָּקוֹם אַחֵר –

בִּתְמוּנַת רַב-מַשְׂכִּיל לַטֶּרֶף מְשַׁחֵר.

הָרַב הַמַּשְׂכִּיל הָעֹמֵד עַל הַיְּהוּדִים

לִשְׁמֹר וּלְסַדֵּר אֶת סִפְרֵי הַפְּקוּדִים

וּלְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן עִלְּגִים דְּרָשׁוֹת שֶׁל דֹּפִי,

הָאוֹמְרוֹת שֶׁקֶר לַחֵן וָהֶבֶל לַיֹּפִי.

דָּרַשׁ בְּעַד סִדּוּר הַגֵּט מָאתַיִם זוּזִים,

שֶׁהֵם עֲשָׂרָה שְׁקָלִים, חֲבוּשִׁים וַאֲרוּזִים.

"מָאתַיִם זוּזִים – וּלְמִי הֵם מֵאִתָּנוּ?

אִם כָּל הוֹן בֵּיתִי נִקַּח הֲיִמָצֵא לָנוּ?

זֶה שָׁנִים רַבּוֹת נֵרֵד מַטָּה מָטָּה,

יֶתֶר הַבָז אָכְלוּ הָרוֹפְאִים עָתָּה,

הַצְּרוֹר נָקוּב, וּכְמוֹ מַכְנִיס כֵּן מוֹצִיא –

חָנֵּנוּ, רַבֵּנוּ, קַח נָא הַחֵצִי!"

אַךְ הָרַב אִישׁ אֱמֶת לֹא יִשָּׂא פָנִים,

לֹא לַשָּׁוְא אָכַל בְּבֵית-סֵפֶר הָרַבָּנִים

פַּתְבַּג הַמֶּלֶךְ עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה –

הוּא יֵדַע כִּי מָאתַיִם יוֹתֵר מִמָּנָה.

וּבְכֵן אַחַת דִּבֵּר מִמֶּנָּהּ לֹא יָזוּז:

כֶּסֶף עוֹבֵר לַסֹּחֵר מָאתַיִם זוּז.

לַשָּׁוְא הוֹסִיפוּ הָעֲשֻׁקִים חַלּוֹת פְּנֵי הָרָב,

לַשָּׁוְא הִתְרַפְּסוּ וַיַּרְבּוּ עָלָיו רֵעִים;

הָרַב חֲזַק לֵב הוּא, אִישׁ תְּמִים דֵּעִים,

לֹא גָרַע אַף פְּרוּטָה מִן הַסַּךְ הָרָב.

וּבְעוֹד הֵם עוֹשִׂים הֵנָּה וָהֵנָּה

לְפַיֵּס אֶת רַבָּם, גַּם לִקְבּוֹץ הַכָּסֶף,

לֹא חִכָּה הַחֹלֶה וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף;

הַמָּוֶת “הַטוֹב מְאֹד” שִׁלַּח אֶת יוֹנָה

וַיַּעֲשֵׂהוּ חָפְשִׁי מֵרֹגֶז וּמְדָנִים,

חָפְשִׁי מִן הַמִּצְוֹת וּמִן הָרַבָּנִים.

כִּשְׁמֹעַ הָרַב אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ הַמֵּת

וַיִּנָּחֶם עַל קְשִׁי עָרְפּוֹ, אַךְ נִחָם וְלֹא עֵת;

לֹא עַל יוֹנָה הַמֵּת, לֹא עַל יוֹנָה הָאַלְמָנָה,

עַל נִזְקוֹ נֶעֱצַב הָרַב, עַל אָבְדַּן הַמָּנָה.

צַר, רַבִּי וּמוֹרִי, צַר לִי עָלֶיךָ,

נַחֲלָה מַכָּתְךָ, אֵין גֵּהָה לְשִׁבְרֶךָ,

הֶן הִיא לֹא לְעוֹלָם תְּהִי יְבָמָהּ שׁוֹמֶרֶת –

אַךְ לָךְ מִי יָשִׁיב הַשְּׁקָלִים הָעֲשֶׂרֶת?!

ס“ט פ”ט ², סוף שנת 1879.

א

אֲבַדּוֹן וּשְׁאוֹל לֹא יוּכְלוּ יִשְׂבָּעוּ,

גַּם עַרְבֵי פְּסָחִים שָׂבְעָה לֹא יֵדָעוּ!

הָהּ, שָׁבוּעַ אֶחָד יַחְסֹל כַּחֲנָמָל

יְגִיעַ יָמִים רַבִּים וּשְׂכַר יַרְחֵי עָמָל.

אַךְ הֶאָח, עָבַר יוֹם עֲבָרוֹת, יוֹם עֶרֶב פֶּסַח,

הַשֶּׁמֶשׁ בָּא, הַשַּׁמָּשׁ דּוֹפֵק עַל הַפֶּתַח:

קוּמִי-נָא, חָנִּי-נָא, בַּת-צִיּוֹן הַשְּׁדוּדָה,

רַחֲצִי, הִזַּכִּי וּמְחִי זֵעַת אַפָּיִם,

סֹבִּי הַשֻּׁלְחָן, הַכֹּל מוּכָן לִסְעֻדָּה,

אִמְרִי: “עֲבָדִים הָיִינוּ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם!”

עֲבָדִים הָיִינוּ… וּמָה אֲנַחְנוּ עָתָּה?

הַאִם לֹא נֵרֵד שָׁנָה שָׁנָה מַטָּה מָטָּה?

הַאִם לֹא עַד הַיּוֹם אֻסַּרְנוּ בַּכְּבָלִים,

הֵמָּה חֶבְלֵי הַשָּׁוְא, מוּסַר הֲבָלִים?

זָרִים עוֹד לֹא יִרְדְּפוּנוּ – אַךְ מֶנּוּ נוֹגְשֵׂינוּ,

יָדֵינוּ לֹא אֲסוּרוֹת – בַּבַּרְזֶל נַפְשֵׁנוּ;

עַל כֵּן לֶחֶם עֹנִי נֹאכַל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה

וּבְעַבְדוּתֵנוּ נֹאבַד – וַאֲנַחְנוּ קוֹרִין:

"הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי-אֲכַלּוּ אַבְהָתָנָא,

הָשַׁתָּא עַבְדֵי, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין!!"

עַל מִטַּת הֲסִבָּתוֹ בְּלֵב טוֹב עָלָה

גַּם אֱלִיפֶלֶט בַּעַל הָעֲגָלָה.

כַּמָּה יְגִיעוֹת יָגַע, אֵיךְ עִנָּה כֹּחוֹ

טֶרֶם הֵבִיא מִמֶּרְחָק כָּל צָרְכֵי פִסְחוֹ;

יוֹמָם וָלַיִל עָבַד עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ,

גַּם נַפְשׁוֹ גַּם סוּסָיו עִנָּה בַּדֶּרֶךְ.

אַךְ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, הַכֹּל נַעֲשָׂה יָפֶה;

יֵינוֹ יִתְאַדָּם, מַצֹּתָיו מַעֲשֵׂה אֹפֶה,

כָּל זָוִיּוֹת הַבַּיִת נְקִיּוֹת וּטְהֹרוֹת,

נֵרוֹת הַמַּעֲרָכָה יָאִירוּ בַמְּנוֹרוֹת,

יְלָדָיו לַשֻּׁלְחָן מִסָּבִיב כִּשְׁתִילֵי זַיִת,

אִשְׁתּוֹ טוֹבַת לֵב עוֹסֶקֶת בְּיַרְכְּתֵי הַבָּיִת,

וְהוּא לָבוּשׁ בַּדִּים, עוֹטֶה לְבָנִים,

וּבְלֵב שָׂמֵחַ וּבְצַהֲלַת פָּנִים

יְסַפֵּר לִילָדָיו נִסֵּי יְצִיאַת מִצְרַיִם,

אַף יַבְטִיחֵם כִּי חִישׁ אֵלִיָּהוּ יוֹפִיעַ

לִשְׁתּוֹת אִתָּם יַיִן מִן הַגָּבִיעַ.

ב

וּפִתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל צַעֲקַת אֵימָתָה,

קוֹל בַּעֲלַת-הַבַּיִת מִן הַכִּירַיִם.

– מַה-לָּךְ שָׁם, שָׂרָה, אִמְרִי, מַה-נִּהְיָתָה?

"אֲהָהּ, שׁוֹד וָשֶׁבֶר, רַעַם וּבָרָק!

גַּרְגִּיר שְׂעֹרִים מָצָאתִי בַּמָּרָק!"

לַשְּׁמוּעָה הַזֹּאת אֲחָזָתַם חֲרָדָה.

“אוֹי נָא לָנוּ!” – קָרְאוּ כָּל הַמְּסֻבִּין יַחַד,

לִבָּם מֵת וּבְשָׂרָם סָמַר מִפַּחַד

וּמִידֵי אֱלִיפֶלֶט נָפְלָה הַהַגָּדָה.

הוֹי שְׂעֹרָה מוֹרָאָה, הוֹי גַּרְגִּיר אָרוּר,

אֵיזֶה הַדֶּרֶך נָפַלְתָּ בַּפָּארוּר!?

בִּרְגָעִים אֲחָדִים הָיְתָה הַדְּמָמָה,

חִישׁ הִתְעוֹדְדָה שָׂרָה וּמְעִילָהּ שָׂמָה

– אָן תֵּלְכִי? – “אֶל בֵּית הַמּוֹרֶה-הוֹרָאָה!”

– אַל תֵּלְכִי! – קָרָא הוּא מֵעֹצֶר רָעָה –

הַאַף אֻמְנָם לִבֵּךְ צָפוּן מִשָּׂכֶל?

הִנֵּה כָּל הַיּוֹם כחֲמוֹר פֶּרֶךְ עָמַלְתִּי

וּמְאוּם לֹא טָעַמְתִּי, לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי,

גַּם הַיְלָדִים יִרְעָבוּ ויְבַקְּשׁוּ אֹכֶל,

עַתָּה יַחֲמִיץ הָרַב אֶת אָכְלֵנוּ –

וּמַה-נֹּאכַל גַּם נַחְנוּ גַּם טַפֵּנוּ?

“אֲבָל…” הוֹאִילָה לַעֲנוֹת אוֹתוֹ שָׂרָה.

– אַל תֹּאמְרִי “אֲבָל” – גָּעַר בָּהּ בַּזָּעַם –

הַגִּישִׁי הַמָּרָק וּמַלְּאִי הַקְּעָרָה

פֶּן אוֹדִיעֵךְ אֶת יָדִי, חִסְרַת טָעַם.

מִפְּנֵי תְנוּפַת יַד אִישָׁהּ שָׂרָה יָרֵאָה,

אַף חָסָה עַל עוֹלָלֶיהָ אֲשֶׁר אָהֵבָה,

וּבְיָדַיִם רוֹעֲדוֹת וּבְלֵב יָחִיל בַּקֶּרֶב

הִגִּישָׁה לָמוֹ אֲרוּחַת-הָעֶרֶב

וּבִמְרַק הֶחָמֵץ הַקְּעָרָה מִלֵּאָה.

אֱלִיפֶלֶט וִילָדָיו אָכְלוּ וַיִּשְׂבָּעוּ,

וְהִיא יָשְׁבָה מִנֶּגֶד צָמָה רָעֵבָה

וּבִמְרַק הַפִּגּוּל יָדֶיהָ לֹא נָגָעוּ.

וּבְכֵן דִּמְמַת מָוֶת קָמָה בַחֶדֶר

וּמְשׂוֹשׂ חַגָּם שָׁבַת, נֶהְפַּךְ לַחֲרָדָה,

לֹא כִלָּה אֱלִיפֶלֶט לִקְרֹא הַהַגָּדָה,

לֹא כִלָּה לַעֲשֹוֹת אֶת חֲצִי הַסֵּדֶר,

לֹא רָאָה כִּי זָזוּ הַכְּסָתוֹת מִמְּקוֹמָן,

כִּי נִגְנַב מִתַּחְתָּן הָאֲפִיקוֹמָן;

עַל כָּתְלֵי הַבַּיִת הַצְּלָלִים נִטָּיוּ,

מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם בַּמִּסְתָּרִים יִבְכָּיוּ,

גַּם פִּשְׁתֵּי הַנֵּרוֹת בִּמְנוֹרוֹתָן כָּהוּ,

הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה – אַךְ לֹא בָא אֵלִיָּהוּ.

אַל תָּבוֹא הֲלוֹם,

מַלְאַךְ הַשָּׁלוֹם,

לָאֻמְלָלִים הָאֵלֶּה לֹא תוּכַל הוֹשֵׁעַ;

לֹא תַמְעִיט אֲסוֹנָם,

לֹא תַכְשַׁר מְזוֹנָם,

כִּי תַכְשַׁר – לֹא יִהְיֶה מֵהֶם לְךָ שׁוֹמֵעַ.

ג

הַכָּתוּב אוֹמֵר: לְצָרָה אָח יִוָּלֵד,

לֵאמֹר: שֶׁבֶר עַל שֶׁבֶר יִקָּרֶה בֶּחָלֶד;

כֵּן נִמְצָא בַּקְּדֵרָה בְּיוֹם הַמָּחָר

אֶל גַּרְגִּיר הַשְּׂעֹרִים עוֹד גַּרְגִּיר אַחֵר.

הָהּ, כֹּבֶד שְׁתֵּי שְׂעֹרִים נִלְאָתָה

שָׂרָה הָאֻמְלָלָה לָשֵׂאת עָלֶיהָ,

וּבְכֵן מִהֲרָה וַתָּרָץ כַּחֵץ מִקֶּשֶׁת

בֵּית מוֹרֶה הוֹרָאָה לִשְׁאֹל שֶׁאֱלָתָהּ

טֶרֶם יָבֹא אִישָׁהּ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת

כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אֶמֶשׁ – וְיִמְנָעֶהָ.

בְּלֵב דּוֹפֵק בְּחָזְקָה וּבְנֶפֶשׁ דּוֹאֶבֶת

עַל יַד סַף בֵּית הָרַב שָׂרָה נִצָּבֶת;

סִפְּרָה לוֹ שֶׁאֱלָתָהּ עִם כָּל דִּקְדּוּקֶיהָ,

עַתָּה תָּחִיל דּוּמָם תִּשָּׂא אֵלָיו עֵינֶיהָ,

וּכְאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם

כֵּן תַּעֲרֹג לִדְבָרָיו בְּכִלְיוֹן עֵינָיִם.

כִּרְגָעִים אֲחָדִים הָיְתָה הַדְּמָמָה,

כִּשְׁנוֹת עָמָל נִמְשְׁכוּ בְּעֵינֵי שָׂרָה,

מִכִּלְיוֹן עֵינַיִם מֵעֹצֶר צָרָה

לֹא קָמָה בָּהּ רוּחַ, לֹא נוֹתְרָה נְשָׁמָה.

אָז נִשְׁמַע קוֹל דּוֹבֵר – קוֹל הַמּוֹרֶה-הוֹרָאָה:

"חָמֵץ! – חָמֵץ הָאֹכֶל, חָמֵץ הַכֵּלִים,

אָסוּר בַּאֲכִילָה, אָסוּר בַּהֲנָאָה,

אָסוּר גַּם לִמְכֹּר אוֹתוֹ לָעֲרֵלִים".

קוֹל רַעַשׁ וּזְוָעָה

יַרְגִּיז הָאֲדָמָה,

קוֹל הַמּוֹרֶה-הוֹרָאָה

הִרְגִּיז לֵב הַנִּדְהָמָה!

"חִצֵּי שַׁדַּי עִמָּדִי! – קָרָאָה

וּבְנוֹת עֵינֶיהָ כִּמְקוֹר מַיִם מְפַכִּים –

מָה אַאֲכִיל כַּיּוֹם לִילָדַי הָרַכִּים?

וּמָה אֶעֱנֶה אֶל אִישִׁי כִּי יִשְׁאָלֵנִי?

לֹא אֵצֵא מִזֶּה, מִמְּקוֹמִי לֹא אָמֶשׁ,

פֶּן יִפְקֹד עָלַי אִישִׁי וְיֶהֶלְמֵנִי,

כִּי כֵן הֵעִיד בִּי וַיּוֹכַח אָמֶשׁ".

נִכְמְרוּ רַחֲמֵי הָרַב אֶל צָרָתָהּ

וַיְבַקֵּשׁ עֵצָה לִמְצֹא לָהּ עֶזְרָתָהּ

וַיְצַו לִקְרוֹא לוֹ הַשַּׁמָּשׁ דְּמָתָא.

ד

הַשַּׁמָּשׁ בָּא. וּמַה-תַּחֲשֹׁב, הַקּוֹרֵא,

כִּי צִוָּה הָרַב לָתֵת לָהֶם צֵדָה

וְכֵלִים חֲדָשִׁים מִקֻּפַּת הָעֵדָה? –

חָלִילָה מִזֶּה! יִשְׁמְרֵהוּ הַבּוֹרֵא!

צִוָּה וַיִּשְׁלְחוּ שְׁנֵי מַלְאֲכֵי-הַשָּׁרֵת

לָשׂוּם אֶת אֱלִיפֶלֶט בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה;

וּבְכֵן נִשְׁמְרוּ הַפַּעַם עַצְמוֹת שָׂרָה,

אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה,

וֶאֱלִיפֶלֶט שֶׁנִּתְחַיֵּב כָּרֵת

שָׂמוּ עָלָיו רָאשֵׁי הֶהָמוֹן

כֹּפֶר נַפְשׁוֹ – עֹנֶשׁ מָמוֹן.

אֲפִילוּ עַל פֶּתַח עֵמֶק הָרְפָאִים

אֵינָם חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה הָרְשָׁעִים;

לַשָּׁוְא עָצְרוּ, לַשָּׁוְא קָנְסוּ אֶת אֱלִיפֶלֶט –

שָׂרָה הָאֻמְלָלָה מִיָּדוֹ לֹא תִמָּלֶט.

כִּי שְׂטָמָהּ וּבְלִבּוֹ הַדָּבָר שָׁמָר

וּבְצֵאתוֹ חָפְשִׁי כּוֹס יַיִן חֲיָלָיו גִּבֵּר

וֶאֱלִיפֶלֶט פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר,

וַיַּעַשׂ אֱלִיפֶלֶט לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר.

מִן הַפֶּסַח הַהוּא לֹא חָדְלוּ שָׁמָּה

מַצּוֹת וּמְרוֹרִים וּתְשׁוּאוֹת מִלְחָמָה,

מַכּוֹת וּמַהֲלוּמוֹת

וּמְבוּכוֹת וּמְהוּמוֹת,

וּשְׁלוֹם הַבַּיִת

הָיָה שָׁמִיר שַׁיִת,

וּבָאַחֲרוֹנָה נָתַן לָהּ סֵפֶר כְּרִיתוּת

וַיְשַׁלְּחֶהָ מִבֵּיתוֹ לִצְמִיתוּת –

וּבְכֵן יָצְאָה שָׂרָה אֵשֶׁת-לֹא-בִינוֹת

מִבֵּית אִישָׁהּ בִּבְכִי וַתְּהִי כָּעוֹף נוֹדֶדֶת;

וּבְיוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב בִּקְרוֹא הַמַּגֶּדֶת

בַּעֲזָרַת הַנָּשִׁים אֶת סֵדֶר הַקִּינוֹת,

זָכְרָה שָׂרָה בִּימֵי עָנְיָהּ וּמְרוּדֶיהָ

אֶת אָשְׁרָהּ מִלְּפָנִים, אֶת אִישָׁהּ וִילָדֶיהָ,

וּשְׁתֵּי הַשְּׂעֹרִים שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶן הֶתֵּר,

וַתֵּבְךְּ תַּמְרוּרִים וַתִּקְרָא: "אֵל אֱלֹהֵי אָבִי,

אַשַּׁקָּא דְּרִסְפַּק חָרִיב בֶּתֵּר

וּשְׁנֵי גַּרְעִינֵי שְׂעֹרִים הֶחֱרִיבוּ נָוִי!" –

חדש ניסן תרכ"ז, טעלש.

וְשָׂמַחְתָּ בְחַגֶּךָ / י"ל גורדון

שֶׁבַע שָׁנִים תְּמִימוֹת יָשַׁב רַב קַלְמָן

עֲרִירִי כֶּעָקָר, בּוֹדֵד כָּאַלְמָן,

הַרְחֵק מֵאִשְׁתּוֹ וִילָדָיו מַחֲמַדֵּי לְבָבוֹ,

בְּעִיר מָסְקְוַהּ הַמַּעֲטִירָה לַעֲרֹב מַעֲרָבוֹ.

בָּעֵת הַהִיא רֶכֶב-הַבַּרְזֶל אֵינֶנּוּ

וּכְמִזְרָח מִיָּם רָחֲקָה עִירוֹ מִמֶּנּוּ;

עַל כֵּן חָלְפוּ לְרַב קַלְמָן שֶׁבַע שָׁנִים

וּבְנֵי בֵיתוֹ לֹא רָאָה פָּנִים בְּפָנִים.

עַל יַד בִּתְיָה אִשְׁתּוֹ עָזַב אֶת בֵּיתוֹ,

כִּי בִתּוֹ הַבְּכִירָה בַּת עֶשֶׂר בְּצֵאתוֹ –

וּבִתְיָה עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵשֶׁת חַיִל

וּבְחֵפֶץ כַּפַּיִם עָמְלָה יוֹמָם וָלַיִל:

הִיא יָשְׁבָה בַחֲנוּתָהּ וַתִּסְחֹר בֶּאֱמוּנָה,

הִיא הִשְׁגִּיחָה אֶל בֵּיתָהּ בְּדַעַת וּתְבוּנָה,

הִיא אֶל הַחֶדֶר שִׁלְּחָה אֶת בָּנֶיהָ,

גַּם עַל גִּדּוּל הַבָּנוֹת הִיא פָּקְחָה עֵינֶיהָ

וַתְּחַנְּכֵן בַּחֲרִיצוּת בִּמְלֶאכֶת יָדַיִם,

וַתְּנַהֲלֵן בִּצְנִיעוּת וּבְיִרְאַת שָׁמָיִם.

עַתָּה בִּתָּהּ בָּגְרָה וּלְפִרְקָהּ הִגִּיעָה

וּבִתְיָה אֶל אִישָׁהּ בְּמָסְקְוַהּ הוֹדִיעָה,

כִּי כְבָר רָאֲתָה לְבִתָּם חָתָן כִּלְבָבָהּ

נַעַר בָּחוּר וָטוֹב דָּגוּל מֵרְבָבָה,

טַבַּעַת זָהָב מִשַּׁלְשֶׁלֶת רַבָּנִים

וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת דַּף גְּמָרָא לוֹ בִּמְזוּמָנִים;

וּכְבָר נוֹעַד הַזְּמָן לִכְתּוֹב הַתְּנָאִים

לִימֵי חַג הַסֻּכּוֹת הָאַחֲרוֹנִים הַבָּאִים

(בַּשָּׁנָה הַהִיא הָיוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים רְצוּפִים,

כִּי יוֹם טוֹב עִם שַׁבָּת בְּרֵאשִית חָלוּ תְּכוּפִים)

לַיָּמִים הָהֵמָּה אָמְרוּ הַמְּחֻתָּנִים

לָבוֹא אֲלֵיהֶם הֵרָאוֹת אִתָּם פָּנִים,

וּכְפִי אֲשֶׁר בַּמִּכְתָּב לָהּ הוֹדִיעוּ

גַּם אֶת הַנַּעַר הֶחָתָן עִמָּם יָבִיאוּ.

אָז נֵעוֹר רַב קַלְמָן גַּם הוּא מִשְּׁנָתוֹ

וַיֹּאמֶר הַפַּעַם לִפְקוֹד נַחֲלָתוֹ,

וּלְחִבּוּט עֲרָבָה אָמַר בְּמִכְתָּבוֹ

אֶל אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו אֶל בֵּיתוֹ לָבוֹא,

וּלְכֻלָּם הִבְטִיחַ לָבִיא מַתָּנוֹת

מִזִּמְרַת מָסְקְבַהּ שְׂמָלוֹת וּמִגְדָּנוֹת.

וַיֵּצֵא רַב קַלְמָן מֵעִיר הָרוּסִים

בָּעֲגָלָה הָרְתוּמָה לִשְׁלֹשָׁה סוּסִים

וּבְיָדוֹ מִטּוּב מָסְקְוַהּ אֵת כָּל הָעֵרֶךְ.

בִּימֵי אֱלוּל הָאַחֲרוֹנִים יָצָא בַּדֶּרֶךְ

וַיְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ עַד בֵּיתוֹ לְחֹדֶשׁ יָמִים;

כִּי הַדְּרָכִים הִתְקַלְקְלוּ מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים,

הַנְּהָרוֹת גָּאוּ, מָלְאוּ עַל כָּל גְּדוֹתָם,

הַגְּשָׁרִים הִתְרוֹעֲעוּ, חָרְגוּ מִמִּסְגְּרוֹתָם,

וּבְכַפּוֹ נַפְשׁוֹ לֹא פַעַם וּשְׁתַּיִם

עָבַר גֶּשֶׁר רָעוּעַ, מֵי מָתְנַיִם,

פֶּרֶץ מַיִם נִבְעֶה בִּנְקִיק הֶהָרִים

וּמַעְבָּרָה נִשֵּׂאת בִּגְאוֹן מִשְׁבָּרִים.

כַּמָּה הִתְיַפְּחָה נַפְשׁוֹ הָעֲלוּבָה

כִּי לֹא יָכֹל לְקַיֵּם כַּדִּין יְמֵי הַתְּשׁוּבָה,

כַּמָּה הָיוּ כִּלְיוֹתָיו אוֹתוֹ מוֹכִיחוֹת

כִּי לֹא קִדְּמוּ עֵינָיו אַשְׁמֻרוֹת לִסְלִיחוֹת,

כִּי לֹא הָיָה לוֹ לַתַּשְׁלִיךְ נָהָר וּפֶלֶג

וּלְכַפָּרָה – תַּרְנְגֹל לָבָן כַּשֶּׁלֶג!

הַסְּלִיחוֹת, הַתְּשׁוּבָה, הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים

מִנְּדוּדֵי הַדֶּרֶך נַעֲשֹוּ קְרָעִים קְרָעִים;

כֶּסֶא וְעָשׂוֹר וִימֵי סֻכּוֹת הָרִאשׁוֹנִים

בִּלָּה בֵּין אֲנָשִׁים זָרִים, בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים.

כָּכָה חֹדֶשׁ תָּמִים, בַּעֲמַל בָּשָׂר וָנֶפֶשׁ,

הִתְגַּלְגֵּל בַּמְּלוֹנוֹת בַּבֹּץ וָרֶפֶשׁ;

אַךְ בִּזְכוֹר בֵּיתוֹ וִילָדָיו הַחֲמוּדִים

הֶחֱלִיף כֹּחַ לָשֵׂאת עָמָל וּנְדוּדִים,

בִּזְכוֹר הַיָּמִים הַטּוֹבִים הָהֵמָּה,

בָּם יִרְאֶה בֵּיתוֹ וּמְנוּחָה נָעֵמָה,

יִרְאֶה אֶת בָּנָיו הַמַּזְהִירִים כַּכּוֹכָבִים,

יִפְקֹד אֶת אִשְׁתּוֹ, יִתְעַלֵּס בַּאֲהָבִים,

יִפְקֹד אִישׁ בִּמְעוֹנוֹ כָּל יוֹדְעָיו מִלְּפָנִים,

יִרְאֶה חֲתַן בִּתּוֹ, יִרְאֶה הַמְּחֻתָּנִים,

וּבִמְסִבַּת בָּנָיו הַגְּדוֹלִים עִם הַקְּטַנִּים

יֵשֵׁב לַשֻּׁלְחָן מָלֵא מַמְתַּקִּים וּמַעֲדַנִּים,

הַלְּבִיבוֹת הַמְּשֻׁלָּשׁוֹת מֻרְבָּכוֹת בַּמָּרָק

וּמֻרְאָה מְמֻלָּאָה בַּאֲרוּחַת הַיָּרָק

(עוֹד יִזְכֹּר כִּי בִתְיָה הָיְתָה יוֹדַעַת

לָכִין כָּל אֵלֶּה בִּתְבוּנָה וָדַעַת!) –

כָּל זֶה הָעֹנֶג הֶרְאָה לוֹ דִּמְיוֹנוֹ

בַּמֶּרְחָק שָׁם, בִּקְהַל בָּנָיו, בִּמְעוֹנוֹ,

שָׁם יִשְׂמַח בֶּחָג, יָנַח בְּנַחַת וְשׁוּבָה,

כִּמְצֻוָּה עָלֵינוּ בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה.

וַיִּסַּע רַב קַלְמָן הָלֹךְ וְנָסוֹעַ –

יִגְרַע שְׁנָת מֵעֵינָיו, מֵעֲצָמָיו מַרְגּוֹעַ,

נִתָּךְ עָלָיו מָטָר סֹחֵף מִמָּעַל

וּלְרַגְלָיו אַגְמֵי טִיט, נַחֲלֵי בְלִיָּעַל,

כָּשַׁל כֹּחַ סוּסָיו, פַּרְסוֹתָם עֻקָּרוּ,

נִתְּקוּ מוֹסֵרוֹת, הָאוֹפַנִּים נִשְׁבָּרוּ –

וָהוּא לֹא נוֹאָשׁ, לֹא יִיעַף לֹא יֵלֶא!

חִישׁ יַעֲלֶה אֲרוּכָה לַפְּגָעִים אֵלֶּה

וִישָׂרֵךְ דַּרְכּוֹ הָלְאָה מִבְּלִי מָנוֹחַ,

יִדְפֹּק סוּסָיו הָעֲיֵפִים בְּכָל מַאֲמַצֵּי-כֹחַ

יִשְׂחַק לַמָּטָר וּלְרוּחַ זִלְעָפוֹת.

הָהּ, הַיָּמִים חוֹלְפִים כְּצִפֳּרִים עָפוֹת,

כָּל כִּבְרַת אֶרֶץ עַד אֵין קֵץ מִשְׂתָּרַעַת,

הָעֲגָלָה בַּטִּיט בִּכְבֵדוּת מִתְנוֹעַעַת,

וּבְלֵב רַב קַלְמָן תּוֹחַלְתּוֹ חָלָתָה

וּבְשָׂרוֹ סָמַר מִפַּחַד אֵימָתָה,

בַּעֲלוֹת עַל לִבּוֹ הָרַעְיוֹן הַנּוֹרָא

פֶּן לֹא יָבֹא הַבַּיְתָה לְשִׂמְחַת תּוֹרָה.

הַנְּחָלִים הוֹלְכִים, הַמַּיִם מֻגָּרִים,

הָרְגָעִים, הַשָּׁעוֹת עָפִים כַּצִּפֳּרִים,

הַלֵּילוֹת מִתְגַּנְּבִים, הַיָּמִים בּוֹרְחִים –

הֲלָנֶצַח לֹא יִכְלוּ מְלוֹנוֹת-הָאֹרְחִים?

לֵיל הוֹשַׁעְנָא-רַבָּה עָמַד אֵיזֶה שָׁעוֹת

בַּמָּלוֹן, הַרְחֵק מֵעִירוֹ שֵׁשׁ פַּרְסָאוֹת

שָׁם בְּחֶדֶר אָפֵל כַּחֲדַר בֵּית-הַסֹּהַר

קָרָא מִשְׁנֵה-תּוֹרָה עִם תִּקּוּנֵי זֹהַר,

וּלְפָנָיו בִּמְנוֹרָה גְּבוֹהָה, מִנְּחֹשֶׁת מְרוּטָה,

הִדְלִיקוּ נֵר כֵּהָה, נֵר שָׁוֶה פְּרוּטָה,

וּשְׁבִיבוֹ הֵפִיץ סְבִיבוֹ אוֹר קִפָּאוֹן.

כָּתְלֵי הַחֶדֶר לָבְשׁוּ צַלְמָוֶת וּמַשָּׁאוֹן,

צַלְמָוֶת וּמַשָּׁאוֹן הָיוּ גַּם בִּלְבָבוֹ,

בִּזְכוֹר אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, בֵּיתוֹ וְעִיר מוֹשָׁבוֹ

וּבְלֵב הוֹגֶה אֵימָה נָשָׂא לְתֻמּוֹ הָעָיִן

וַיִּבָּהֵל לִרְאוֹת כִּי רֹאשׁוֹ עַל צִלּוֹ אָיִן

(כִּי הֶאֱרִיכוּ הַצְּלָלִים מִפְּנֵי הַנֵּר בְּהִלּוֹ

וּבִשְׁחוֹר הַתִּקְרָה הִתְעַלֵּם רֹאשׁ צִלּוֹ) –

וַיֶּחֱרַד רַב קַלְמָן חֲרָדָה גְּדוֹלָה:

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל! – קָרָא – הִנְנִי יוֹרֵד שְׁאוֹלָה

הֲכִי אֶשְׁאַר פֹּה עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה

וְלֹא אֶזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת בֵּיתִי עַל תִּלּוֹ?

וּלְמָחֳרַת בַּבֹּקֶר כִּכְלוֹת חִבּוּט עֲרָבָה

שָׁב רַב קַלְמָן וַיֵּשֶׁב עַל הַמֶּרְכָּבָה.

הַמָּטָר חָדַל, טָהַר הָרָקִיעַ,

בֹּקֶר לֹא עָבוֹת בַּהֲדָרוֹ הוֹפִיעַ,

בַּאֲרֻבּוֹת שָׁמַיִם הַשֶּׁמֶשׁ נִרְאָתָה

וּבְלֵב רַב קַלְמָן הַתִּקְוָה הֶחְיָתָה

שָׁכַח תְּלָאוֹתָיו וּבִעוּתֵי הַלָּיְלָה

וּבְרָב-אוֹנִים שָׁקַד עַל דַּרְכוֹ הָלְאָה.

עוֹד אֶל עִיר מוֹשָׁבוֹ רַק שָׁלֹש פַּרְסָאוֹת

אַךְ הָרְגָעִים עָפִים, תַּעֲבֹרְנָה הַשָּׁעוֹת,

הַסּוּסִים עֲיֵפִים, זוֹחֲלִים בַּעֲצַלְתָּיִם,

וּכְבָר תַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בְּמוֹרַד הַשָּׁמָיִם…

קָשֶׁה הַדָּבָר לָבוֹא בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע

עַד לִפְנוֹת עֶרֶב, עַד שְׁעַת הַשֶּׁבַע,

אַךְ הַתִּקְוָה הַנּוֹכֵלָה עַל לִבּוֹ דִּבֵּרָה:

"אוּלַי יֵעָשֶׂה לְךָ נֵס וּבָאתָ בִּמְהֵרָה;

אוּלַי תִּקְפֹּץ לָךְ הַדֶּרֶך; וּמַדּוּעַ

לֹא תִדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ גַּם לָךְ כִּיהוֹשֻׁעַ?"

הָהּ! חָלְפָה עֵת הַפְּלָאוֹת, יְמֵי עוֹלָם עָבָרוּ,

נִפְלָאוֹת לֹא יֵעָשֹוּ, הַשָּׁמַיִם סֻגָּרוּ;

הָאָרֶץ עוֹמֶדֶת, מִמְּקוֹמָהּ לֹא תָמֶשׁ,

מֻרְדָּף בְּלִי חָשָׂךְ יֵלֶךְ לוֹ הַשָּׁמֶשׁ,

הַסּוּסִים הוֹלְכִים בִּכְבֵדוּת נְטוּיֵי גָּרוֹן,

רַב קַלְמָן שׁוֹכֵב בָּעֲגָלָה כְּמֵת בָּאָרוֹן.

רֶגַע רֶגַע יִשָּׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיִם

וְתֹאחֲזֵהוּ חַלְחָלָה וּפִיק בִּרְכַּיִם,

כִּמְעַט מֵת לִבּוֹ וַיְהִי כָּאֶבֶן בַּקֶּרֶב –

שָׁם בַּבִּקְעָה יִנָּטוּ צִלְלֵי עֶרֶב,

אֶל סֵתֶר הֶהָרִים יוֹרֵד הַחַרְסָה

וּלְעִיר מוֹשָׁבוֹ תִּשָּׁאֵר עוֹד פַּרְסָה.

אָז פָּג לִבּוֹ וְעֵינָיו זָלְגוּ דְּמָעוֹת:

"בַּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים, הָרִים וּגְבָעוֹת,

עִצְרוּ נָא הַשָּׁמֶשׁ, עִצְרוּהָ כִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת!"

לַשָּׁוְא תִּתְפַּלֵּל, אֻמְלָל, אֵין רַחֲמִים בַּטֶּבַע;

לַשָּׁוְא תִּשָּׂא עַיִן אֶל הַר וָגֶבַע,

הַגְּבָעוֹת חֵרְשׁוֹת, לֶהָרִים אֵין אָזְנָיִם –

הַשֶּׁמֶשׁ יוֹרֶדֶת לִקְצֵה הַשָּׁמָיִם;

לַשָּׁוְא חָגְרוּ סוּסָיו בָּעֹז מָתְנֵימוֹ,

הַסּוּסִים הַתְּמִימִים חוֹבָתָם יָדָעוּ,

אַךְ רַגְלֵימוֹ אֲהָהּ בַּבֹּץ הָטְבָּעוּ,

לֹא יוּכְלוּ לָרוּץ, אֵין כֹּחַ אֵין חָיִל

לָבוֹא הָעִירָה לִפְנֵי חֲצוֹת לָיִל.

הַיּוֹם פָּנָה – הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם

מִתְנוֹסְסִים כְּאַבְנֵי נֵזֶר בְּמִשְׁבְּצוֹתָם

כּוֹכְבֵי נֶשֶׁף, אָרוּר צֵאתְכֶם וּבוֹאֲכֶם!

לָמָּה קִדַּמְתֶּם לָצֵאת מִמַּחֲבוֹאֲכֶם?

לָמָּה תִּצְהֲלוּ פָנִים, תִּתְנוֹצְצוּ, תָּהֵלוּ?

הַכְהָתֵל לֵצִים בֶּאֱנוֹשׁ אָנוּשׁ תְּהָתֵלוּ?!

עוֹד כַּחֲצִי פַּרְסָה מִקִּרְיַת מוֹשָׁבוֹ

וּלְאַחַד הַכְּפָרִים רַב קַלְמָן יָבוֹא.

בִּרְחוֹב הַכְּפָר שַׁבָּתוֹן וּדְמָמָה,

וּבְחַלּוֹנוֹת הַבָּתִּים אֲשֶׁר שָׁמָּה

נֵרוֹת רַבִּים דּוֹלְקִים, אוֹר יָקָר יוֹפִיעַ,

כִּי הִתְקַדֵּשׁ הַחַג, יוֹם-טוֹב הִגִּיעַ,

וּבְאַחַד הַבָּתִּים “מִנְיַן” אֲנָשִׁים נִקְהָלוּ

וּכְבָר אָמְרוּ “בָּרְכוּ”, עַרְבִית יִתְפַּלָּלוּ;

וַיַּרְא רַב קַלְמָן כִּי אֵין עֶזְרָה לַצָּרָה

וַיְצַו לְרַכָּבוֹ וַיֵּאָנַח מָרָה:

הֲפוֹךְ יָדְךָ לַמָּלוֹן וּפַתַּח סוּסֵינוּ,

לֹא נֵלֵךְ הָלְאָה – פֹּה נָחֹג חַגֵּנוּ.

וּבְבֵית רַב קַלְמָן כָּל שִׂמְחָה שָׁבָתָה,

לֹא יָדְעוּ הָאֻמְלָלִים מַה-נִּהְיָתָה;

כָּל יְמֵי הַחַג הִלְּכוּ קוֹדֵר וַיִּנָּהוּ:

“אַיֵּה אָבִינוּ? הַאִם אָסוֹן קָרָהוּ?”

וַיְפָרְשֹוּ כַּפֵּיהֶם וַיִּבְכּוּ תַּמְרוּרִים,

וַיְהִי שִׂמְחַת-תּוֹרָה לָהֶם יוֹם-כִּפּוּרִים,

וַיְהִי הַמּוֹעֵד לָאֵיד, הֶחָג לְחָגָא.

בִּתְיָה חָלְתָה מָעֹצֶר יָגוֹן וּדְאָגָה

וַתִּפֹּל לְמִשְׁכָּב וְלֹא קִבְּלָה הַמְּחֻתָּנִים;

הֶחָתָן עִם הַכַּלָּה לֹא הִתְרָאוּ פָנִים;

וּבְמוֹצָאֵי יוֹם-טוֹב אַחַר הַבְדָּלָה

מִהֲרוּ הַמְּחֻתָּנִים לִשְׂכֹּר עֲגָלָה

וַיָּנֻסוּ מִשָּׁמָּה מְנוּסַת חֶרֶב

וּמִשִּׁנֵּי הַשַּׁדְכָן הֻשְׁלַךְ הַטֶּרֶף!

וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן – הַבֹּקֶר הוֹפִיעַ

וְרַב קַלְמָן הָאוֹבֵד אֶל בֵּיתוֹ הִגִּיעַ,

וַיִּמְצָא אֶת אִשְׁתּוֹ עַל עַרְשָׂהּ שׁוֹכֶבֶת

חוֹלָה בֵּין הַחַיִּים וּבֵין הַמָּוֶת,

וּבִתּוֹ תִּתְיַפֵּחַ, תָּרִיעַ רֵעַ, –

עַל אָבִיהָ? עַל חֲתָנָהּ? מִי זֶה יוֹדֵעַ!

הוֹי תְּחוּם שַׁבָּת! כַּמָּה יָגוֹן וַאֲנָחָה

הֵבֵאתָ פִּתְאֹם עַל זֹאת הַמִּשְׁפָּחָה!

תִּקְוַת עֲנָוִים מַפַּח נֶפֶשׁ שַׂמְתָּ,

מִשְׁכַּן שַׁאֲנַנִּים לִמְקוֹם אֵבֶל וִילָלָה,

כַּלָּה נָאָה וּצְעִירָה לִבְתוּלָה בָּלָה.

                                                                              ***

רַב קַלְמָן, בָּא הַחֲלוֹם אֲשֶׁר חָלָמְתָּ!

לוּלֵא הוּסַר מֵאָז רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ

כַּאֲשֶׁר בַּלַּיְלָה הַהוּא הֶרְאָה לְךָ צִלֶּךָ,

לוּלֵא נָחוּךָ מוֹרֶיךָ בְּעַמּוּד עָנָן

לֹא נִמְנַעְתָּ לָשׁוּב מִשֶּׁחָשְׁכָה הַבַּיְתָה,

כִּי שִׂמְחַת הַחַג מִצְוָה מִדְּאוֹרַיְתָא

וּתְחוּמִין אֵינָן אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן.

תרכ"ח, טעלש.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! חֲלוֹם חָלַמְתִּי וְאֵינִי

יוֹדֵעַ מָה הוּא; יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּהְיוּ כָּל

חֲלוֹמוֹתַי עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה!

א

נָאוֹר! אַתָּה אַדִּיר, נוֹרָא עֲלִילָה!

סַפֵּר מַעֲשֶׂיךָ בִּלְשׁוֹנִי אֵין מִלָּה,

בְּיָדְךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים לְמִינָם,

בְּמַחֲשַׁכִּים תִּפְעָל, וּבְסֵתֶר שִׁבְתֶּךָ

כָּל בָּאֵי עוֹלָם תַּעֲבִיר תַּחַת שִׁבְטְךָ,

תִּסְפֹּר וְתִמְנֶה וְתִכְתֹּב אֶת גְּזַר דִּינָם.

אַתָּה יָדְךָ תַּהֲפֹךְ מִשֹּׁרֶשׁ עָרִים,

תָּשִׂים כַּצֹּאן מִשְׁפָּחוֹת בָּתִּים וּגְבָרִים,

תְּקָרֵב הָרְחוֹקִים וּתְפָרֵד הַקָּרֹב;

מִמַּטֶּה לְמַטֶּה בְּנֵי-עֹנִי תַּסִּיעַ,

עִיר עִם ישְׁבֶיהָ בַּכְּבָרָה תָּנִיעַ,

תִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ מִפְּנֵי הֶעָרֹב.

לִשְׁאוֹל וּלְעֹצֶר רָחַם בְּיָדְךָ הַמַּפְתֵּחַ,

תִּפְתַּח וְאֵין סֹגֵר, תִּסְגֹּר וְאֵין פּוֹתֵחַ,

עַל פִּיךָ בְּנֵי-תְמוּתָה יֵצְאוּ יָבֹאוּ;

תָּשִׂים זָכָר לִנְקֵבָה, נַעַר לִמְלֵא-יָמִים,

מְתִים לִמְתֵי שָׁוְא, יִלֹּדִים עִם נַעֲלָמִים;

רוֹזְנִים מִשְׂחַק לָךְ, שֹׁפְטֵי אֶרֶץ כַּתֹּהוּ.

עַל כִּסְאֲךָ דִּין כִּי תַעַל לָשָׁבֶת -

הַפִּנְקָס פָּתוּחַ, הַיָּד כּוֹתֶבֶת,

וּסְפָרִים נִפְתָּחִים וּמַעֲשִׂים מִשְׁתַּנִּים:

תִּתֵּן צָו – וִישֵׁנֵי עָפָר יָקִיצוּ

וְדֹרוֹת לֹא הָיוּ כָּעֵשֶׂב יָצִיצוּ,

תִּתְוֶה תָּו – וּמֵתוּ גְּדֹלִים וּקְטַנִּים.

שָׁם יִתְהַלֵּךְ עוּל יָמִים כָּל טוּבוֹ עַל פָּנָיו,

בָּחוּר וָטוֹב וְהַחַיִּים מְשַׂחֲקִים לְפָנָיו,

וְהוּא בָּרְפָאִים יִתְחַשָּׁב, בֵּין יֹרְדֵי-דוּמָה;

וּפֹה נֶפֶשׁ מֵת, כָּל הָעִיר יוֹדַעַת

כִּי יָמִים עַל שָׁנָה תֹּאכְלֶנָּה הַתּוֹלַעַת –

וּבְסֵפֶר הַחַיִּים אִתְּךָ עוֹדָהּ רְשׁוּמָה.

יֵשׁ אֶחָד אֵין שֵׁנִי, גַּם בֵּן וָאָח אָיִן

וּבֵין אַחִים יַפְרִיא, וּבְהֶרֶף עַיִן

אַרְבָּעָה בָנִים עַל בֵּית אָבִיו נִסְפָּחוּ.

עֲקָרָה בִּן לַיְלָה שִׁבְעָה יָלְדָה שָׁמָּה,

וּפֹה רַבַּת בָּנִים שָׁכְכָה וּשְׁכוּלָה קָמָה

אוֹ בָּנֶיהָ הַזְּכָרִים לִנְקֵבוֹת נֶהְפָּכוּ.

זֶה אָמְנָם יִקָּרֶה לִנְטִילֵי הַכָּסֶף,

כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה הֶעָשִׁיר יֵאָסֶף,

רַק עַם עָנִי וָדָל צָפוּי אֶל קָרֶץ.

בִּרְאוֹתֵנוּ כָּזֹאת יֵשׁ אֲשֶׁר יָעַל

עַל לִבֵּנוּ הָרָע מַחֲשֶׁבֶת בְּלִיָּעַל:

הַאֻמְנָם יֵשׁ אֱלֹהִים שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ?

בִּרְאוֹתֵנוּ רִגְעֵי אֶרֶץ בְּעָשְׁרָם יִתְהַלָּלוּ

אֲלֵיהֶם לֹא תִגַּע, יָפוּשׁוּ, יִצְהָלוּ,

וַעֲרֻמִּים תַּפְשִׁיט, וּמֵרָעֵב תִּמְנַע לָחֶם;

הֶעָנִי יִתֵּן מַעֲשֵׂר, הַמִּסְכֵּן תְּרוּמָה.

הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה, לֹא יִתֵּן מְאוּמָה

הֶעָמוּס מִנִּי-בֶטֶן, הַנָּשׂוּא מִנִי-רָחַם;

בִּרְאוֹתֵנוּ הָעָם מִתְפַּקֵּד לַמִּלְחָמָה

וְחָרְדוּ הָעֲנִיִּים לֹא נוֹתְרָה בָּם נְשָׁמָה,

וְעַתּוּדֵי-אֶרֶץ לֹא יַחְרְגוּ מִמִּסְגְּרוֹתָם,

כִּי אֶת צֹאן הֶעָשִׁיר תִּמָּנַע מִקַּחַת,

רַק אֶת כִּבְשַׂת הָרָשׁ תִּקַּח הָאַחַת.

יַעַן כִּי רָשִׁים – שׁוֹמֵעַ אֵין אוֹתָם;

בִּרְאוֹתֵנוּ הָרַבָּנוּת קוֹמְמִיּוּת הוֹלֶכֶת

וְהַמְּלָאכָה נֶאֱנֶקֶת בְּצִנֹּק וּמַהְפֶּכֶת

וּנְתוּנָה לְמִרְמָס כָּרֶמֶשׂ וָשֶׁרֶץ -

בִּרְאוֹתֵנוּ כָּל זֹאת אֵיכָה לֹא יָעַל

עַל לִבֵּנוּ לֵב בָּשָׂר דְּבַר הַבְּלִיָּעַל:

הַאֻמְנָם יֵשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן בָּאָרֶץ?

אוּלָם רַק לָנוּ שְׂתוּמֵי-עַיִן, יִלְדֵי-פֶשַׁע,

נִרְאָה כִּי בִמְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁם הָרֶשַׁע,

נִרְאָה כְּנֶגַע בְּבֵיתְךָ וּבְטוּבְךָ כְּחֵדֶק -

וְאַתָּה, דַיַּן אֱמֶת, אֵין לְהַרְהֵר אַחֲרֶיךָ,

כִּי מִי עָמַד בְּסוֹדְךָ וְיָבֵן דְּרָכֶיךָ?

צַדִּיק כַּבִּיר אַתָּה וּמִשְׁפָּטְךָ צֶדֶק!

אַשְׁרֵי אָדָם עֹז לוֹ בָּךְ, שֶׁטּוֹב לְפָנֶיךָ,

לוֹ מַהְלְכִים בְּבֵיתְךָ, מְסִלּוֹת לִלְבָבֶךָ,

בְּאֶבְרָתֵּךָ תָּסֶךְ-לוֹ מִכָּל מַכְאוֹב וָצֶלַע;

לֹא תִגַּע בוֹ חֶרֶב בָּאָרֶץ עוֹבֶרֶת

לֹא מִנְדָּה בְּלוֹ וַהֲלָךְ יְרשְׁשׁוּ קָרֶת -

הוּא יֶחֱסֶה בְּסֵתֶר כְּנָפֶיךָ סֶלָה.

הַדָּן יְחִידִי! כָּל בָּאֵי עוֹלָם

בְּיִרְאָה וָפַחַד לְךָ יִכְרְעוּ בֶּרֶךְ,

לֹא יֵדְעוּ אִתְּךָ בֵּין יְמִינָם לִשְׂמֹאלָם

וּכְמֻכֵּי סַנְוֵרִים תַּנְחֵם הַדֶּרֶךְ.

נָאוֹר, אַתָּה אַדִּיר, נוֹרָא עֲלִילָה -

רַב שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת גִּזְבַּר הַקְּהִלָּה!

ב

שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק אָדָם-גָּדוֹל בִּקְהִלָּתוֹ,

עַל יִשְׂרָאֵל צִדְקָתוֹ, עַל יִשְׂרָאֵל פַּרְנָסָתוֹ,

עוֹדוֹ נַעַר וּגְאוֹנִים סָמְכוּ עָלָיו יָדָם;

שֵׁם “רָב” לֹא קִבֵּל, כִּי מִנִּשּׂוּאָיו וָמַעְלָה

יֵשֵׁב לִפְנֵי אֲדֹנָי יוֹמָם וָלַיְלָה,

וּבְכָל זֹאת – פָּרָה וְרָבָה כִּבְנֵי אָדָם.

בֵּן נִתַּן לוֹ וּשְׁמוֹ “יוֹסֵף” קָרָאוּ

כִּי יוֹסִיף עוֹד בָּנִים הַשְּׁכֵנוֹת נִבָּאוּ,

אַךְ נְבוּאָתָן לֹא נִתְקַיְּמָה בַּעֲוֹנֵינוּ;

יוֹסֵף נִשְׁאַר יָחִיד לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ

וַיְהִי יֶלֶד חָכָם וַאדֹנָי עִמּוֹ,

וַיְהִי יָחִיד בְּמִינוֹ, יָחִיד בְּזְמַנֵּנוּ.

בֶּן-שָׁנָה בֵּרַךְ יוֹסֵף עַל חֲלֵב הַשָּׁדָיִם;

בֶּן-שָׁלֹשׁ קָרָא עִבְרִית; בֶּן-אַרְבַּע עַל כַּפַּיִם

עָטוּף בְּטַלִּית אֶל הַחֶדֶר נְשָׂאוּהוּ;

בֶּן-שֵׁשׁ קָרָא דַּף גְּמָרָא עִם רַשֶּׁ"י;

בֶּן-שֶׁבַע תֵּרֵץ בְּתוֹסְפוֹת כָּל קַשְׁיָא;

בֶּן-שְׁמוֹנֶה – כָּל “וְדוֹק” לֹא עֲמָמוּהוּ.

בֶּן-תֵּשַע, בֶּן-עֶשֶׂר – צָלַל בְּיָד רָמָה

עַד עִמְקֵי הַתְּהֹם עַד נִבְכֵי הַיָּמָה

כְּתַנִּין אֶרֶךְ הַסְּנַפִּיר וּגְדָל הַקַּשְׂקֶשֶׂת;

בֶּן-שְׁלָש-עֶשְׂרֵה דָּרַשׁ בִּ“פְרִיקָה וּטְעִינָה”-

וַתֵּהֹם הָעִיר, וַתֵּהֹם הַמְּדִינָה,

כָּל עוֹף הַפּוֹרֵחַ נֶחְנַק בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת.

אָז פֶּה לָפֶה הִגִּיד, אִישׁ לָאִישׁ הִבִּיעַ:

אַךְ דָּרַךְ כּוֹכָב, אוֹר חָדָשׁ הוֹפִיעַ;

אִם הַתַּלְמוּד יָם – יוֹסֵף הַלִּוְיָתָן.

וְכָל גְּבִיר בָּעִיר אֲשֶׁר לוֹ בַּת בְּחִתּוּלֶיהָ

חָשַׁב מְזִמּוֹת לִמְשׁוֹךְ לִוְיָתָן אֵלֶיהָ

וּלְתִתּוֹ לְבִתּוֹ לְשַׂחֶק-בּוֹ כֶּחָתָן.

עוֹד שָׁנָה וּשְׁתַּיִם… הָבָה נִשְׁאַף רוּחַ,

נַעַמְדָה נָא, קוֹרְאִי, רֶגַע לָנוּחַ,

כִּי עֲלוֹת אַחֲרֵי יוֹסֵף לֹא אֶעֱצֹר כֹּחַ.

נַעַמְדָה… אַךְ מַה-זֶּה יִרְאוּ עֵינֵינוּ?

גַּם יוֹסֵף עָמַד לֹא יַעֲבֹר לְפָנֵינוּ!

הֲגַם נַפְשׁוֹ עָיְפָה וַתְּבַקֵּשׁ מָנוֹחַ?

עָבְרָה עוֹד שָׁנָה, נָגֹזוֹ שְׁנָתַיִם -

אֵין עוֹד תְּהִלַּת יוֹסֵף בְּפִי בַּעַל-הַכְּנָפַיִם,

לֹא יוֹסִיף עוֹד יַרְעִישׁ בְּגַאֲוָתוֹ קָרֶת.

וּפִתְאֹם הָהּ נָפְלָה בָּעִיר הֲבָרָה

כִּי יוֹסֵף הָעִלּוּי, יוֹסֵף חַד בְּדָרָא,

הֵצִיץ וְנִפְגַּע, הָיתָה אִתּוֹ רוּחַ אַחֶרֶת.

לֹא עוֹד יִרְאוּהוּ חֲבֵרָיו עֶרֶב וָבֹקֶר

מְסַלְסֵל הַגְּמָרָא וּמַעֲמִיק חֵקֶר

לְהָבִין כָּל “כְּלוֹמַר” וּלְתָרֵץ כָּל “תֵּיקוֹ”;

יִרְאוּהוּ מִתְחַבֵּא בְּחַדְרֵי-חֲדָרִים

וַיֶאֶרְבוּ לוֹ לִרְאוֹת מַה-יַּעֲשֶׂה בַּמִּסְתָּרִים

וַיִּרְאוּ – סִפְרֵי מִינִים נוֹשְׁרִים מֵחֵיקוֹ.

“רוּחַ אַחֶרֶת הָיְתָה אִתּוֹ!” – וְאֵיכָכָה

בָּא הָרוּחַ בְּאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה,

מָקוֹם אֲשֶׁר יוֹסֵף אָסוּר שָׁם מֵעוֹדוֹ?

יַעַמְדוּ כַּיּוֹם כָּל חַרְטֻמֵּי הַקַּבָּלָה -

לִפְתֹּר חִידָה זֹאת יַעַמְלוּ לְבַטָּלָה;

כִּי מִי יֵדַע דֶּרֶךְ הָרוּחַ? מִי עָמַד בְּסוֹדוֹ?

אָכֵן רוּחַ הִיא בֶּאֱנוֹשׁ, נִשְׁמַת שַׁדַּי קִרְבֵּהוּ;

הִיא הֵחֵלָה לְפַעֵם גַּם אֶת יוֹסֵף וַתְּלַמְּדֵהוּ

כִּי לֹא קֵץ כָּל חָכְמָה בְּאֵלֶּה הַדָּרְבֹנוֹת;

כִּי בַּזְּמָן הָרַב מִימוֹת רַב אַשֵּׁי וְרָבִינָא

לֹא חָדַל אָדָם לְהַשְׂכִּיל וְלִקְנוֹת בִּינָה;

כִּי יֵשׁ חָכְמָה בַּגּוֹיִם, דַּעַת בַּלְּשׁוֹנוֹת.

כִּי רַבּוּ גַּם בָּעַמִּים חַכְמֵי חֲקִירָה

עוֹסְקִים בְּמַעֲשֶׂה מֶרְכָּבָה וּבְסֵפֶר יְצִירָה

מִקַּרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ, עַד בֵּיצֵי שָׁרֶץ;

כִּי בְּמֶשֶׁךְ אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה

אַחֲרֵי הַתַּיָּר רַבָּה בַּר-בַּר-חָנָה

רַבּוּ הַתָּרִים אֲשֶׁר כָּתְבוּ אֶת הָאָרֶץ.

כִּי יֵשׁ סִפְרֵי שִׁעוּרִים וְגִמַטְרִיָּאוֹת

מִלְּבַד מִשְׁנַת עֲרוּגָה וּמַסֶּכֶת מִקְוָאוֹת;

כִּי רָחֲבָה חָכְמַת הָרְפוּאָה מִימֵי יַרְחִינָאִי;

כִּי יֵשׁ בְּחָכְמַת הַחֶשְׁבּוֹן וְהַשֵּׁעוּרִים

צֹרֶךְ אַחֵר מִצַּעֲצֻעֵי “בַּעַל הַטּוּרִים”;

וּמוֹרֶה-שָׁעוֹת – טוֹב מִן הָאוֹמֵר: בַּרְקָאִי!

כִּי בִּינָה לְעִתִּים מַפְתֵּחַ לְסִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ,

חָכְמַת הַכּוֹכָבִים – לִקְבִיעוּת הַחֹדֶשׁ,

וּשְׂפַת יָוָן וָרוֹמִי לְמִשְׁנָה וּמִדְרָשִׁים;

כִּי נִתּוּחַ עַצְמוֹת הַבְּהֵמוֹת וְהָעוֹפוֹת

יוֹרֶה לָנוּ סְנִיף בְּהִלְכוֹת שְׁחִיטָה וּטְרֵפוֹת,

וּמִבְנֵה גוּף הָאָדָם – בְּשַאֲלוֹת נָשִׁים.

וּבְכֵן הֵחֵל יוֹסֵף לַהֲגוֹת בַּסְּפָרִים

הַכְּתוּבִים בִּלְשׁוֹן חֹל וּבְתָוִים זָרִים,

וּזְמָן קָבַע לוֹ כָּל יוֹם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת;

לֹא שָׂם לִבּוֹ לַחֲבֵרָיו דִּבָּתוֹ הוֹצִיאוּ,

וּבְמֶתֶק שְׂפָתָיו הִרְגִּיעַ לֵב אָבִיהוּ

כִּי הוֹכִיחָהוּ וַיְדַבֵּר אִתּוֹ קָשׁוֹת:

"לֹא טוֹב, בְּנִי, הַדֶּרֶךְ בּוֹ עַתָּה בָּחַרְתָּ;

רֹאשׁ הַדּוֹר תִּהְיֶה, לִגְדֹלוֹת נוֹצַרְתָּ,

עֵינַי וְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל עָלֶיךָ,

וּמָה אֵפוֹא תְּפַנֶּה לִבְּךָ לְבַטָּלָה

וּתְבַלֶּה זְמַנְּךָ עַל סִפְרֵי הַשְׂכָּלָה

לֹא יָדְעוּ אֲבוֹתֶיךָ וַאֲבוֹת אֲבוֹתֶיךָ

הִמָּנַע מֵהִגָּיוֹן וּמִסִּפְרֵי הָעַמִּים;

קֹדֶשׁ וָחֹל יַחְדָּו לֹא יִהְיוּ תַמִּים,

פְּנֵה לָךְ וַעֲסוֹק רַק בְּפוֹסְקִים וָגֶפֶ"ת.

- אַל נָא יַעֲלֶה, אָבִי, עַל רֹאשְׁךָ מוֹרָא,

הֵן אֶלְמַד לְשׁוֹן חֹל רַק לְהַגְדִּיל תּוֹרָה

וּלְהַשְׁכִּין בְּאָהֳלֵי שֵׁם יְפִיפוּתוֹ שֶׁל יֶפֶת.

הַחָכְמָה לֹא תִצְרוֹר אֶת תּוֹרָתֵנוּ;

גַּם אֲבוֹתֵינוּ וַאֲבוֹת אֲבוֹתֵינוּ

בִּקְּשׁוּהָ בִּימֵיהֶם בְּדֹרוֹת עוֹלָמִים;

וּמִי כָמוֹךָ, אָבִי מוֹרִי, יוֹדֵעַ

כִּי בְסַנְהֶדְרִין יָשְׁבוּ רַק בַּעֲלֵי דֵעַ

וְכִי כָל חֲכָמֵינוּ הָיוּ - חֲכָמִים?

"וּמַדּוּעַ הַלּוֹמֵד חָכְמוֹת וִידִיעוֹת

יִפְרֹק עֹל מִצְוֹת וִיקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת,

אֵין אֶחָד מֵהֵמָּה זָרִיז בֶּאֱמוּנָתוֹ?"

יַעַן כִּי הַנְּטִיעֹות עַד אֵין קֵץ רַבּוּ,

כִּסּוּ דֶּרֶךְ הַחַיִּים וּצְעָדֵינוּ סַבּוּ,

לֹא יוּכַל לֹא יִגַּע בָּם אִישׁ בַּהֲלִיכָתֹו.

"רוֹאֶה אָנֹכִי, יוֹסֵף, מִדְּבָרֶיךָ

כִּי יִצְרְךָ בַּעֲוֹנֵינוּ גָּבַר עָלֶיךָ,

עַל כֵּן אַחַת אֶשְׁאָלְךָ: עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֵנוּ:

לֵך לְמָקוֹם אַחֵר שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתְךָ

וַעֲשֶׂה מַה-שֶּׁלִּבְּךָ חָפֵץ עַד יוֹם מוֹתְךָ,

אַךְ אַל תַּקְדִּיחַ תַּבְשִׁילְךָ פֹּה בִּמְקוֹמֵנוּ".

ג

יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר – סַנְדְּלָר בּקְהִלָּתוֹ,

עַל יִשְׂרָאֵל סַנְדַּלָּיו, עַל סַנְדַּלָּיו פַּרְנָסָתוֹ,

יוֹשֵׁב כָּל יוֹמוֹ כָּאַגְמוֹן עַל סַדָּנוֹ;

עוֹשֶׂה צְדָקָה בְּכָל עֵת – מְפַרְנֵס אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו,

כִּי לֹא הִצְלִיחוֹ אֲדֹנָי בִּרְכוּשׁוֹ וּבְקִנְיָנָיו

וַיְּבָרֶךְ רַק בָּרֹךְ חֲלָצָיו וּמַעְיָנוֹ.

בָּנוֹת הָיוּ לוֹ – וּבָנִים לֹא אַחַד,

וּכְבָר דָּאַג יוֹחָנָן וַיִּפְחַד פַּחַד

פֶּן יִשָּׁאֵר בְּלִי קַדִּישׁ לְאַחַר מֵאָה שָׁנִים;

אַךְ הַצָּר עֻבָּר בִּמְעֵי אִמּוֹ אוֹתוֹ זָכָר

וַיִּתֶּן לוֹ הַיֶּלֶד הַחֲמִישִׁי בֵּן זָכָר -

יֶלֶד בָּרִיא וָטוֹב, טוֹב מֵעֲשָׂרָה בָּנִים.

בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי בְּהִמֹּלוֹ בְּשַׂר עָרְלָתוֹ

לֹא כָאַב הַנִּמֹּל, לֹא בָאָה צַעֲקָתוֹ,

כִי הִרְגִּישׁ הָאִזְמֵל כְּעֲקִיצַת הַנְּמָיָה;

וַיִּקָּרֵא אָז שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל – אוּרִי,

הוּא יוֹסֵף בֶּן-שִׁמְעוֹן הַשֵּׁנִי בְּסִפּוּרִי;

“אֵיכָכָה זֶה?”… אֵין מַקְשִׁין עַל מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה.

וּכְיוֹסֵף בֶּן-שִׁמְעוֹן הָרִאשׁוֹן בְּסִפּוּרֵנוּ

הָיָה גַּם הַשֵּׁנִי יֶלֶד פֶּלֶא בְּדוֹרֵנוּ

וּבְמַעֲלָלָיו הִתְנַכֵּר מִבֶּטֶן הוֹרָתוֹ.

כִּשְׁתֵּי טִפּוֹת נִדְמוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ,

אַךְ הָרִאשׁוֹן כְּטִפַּת הַטַּל מַרְאֵהוּ

וְהַשֵּׁנִי – כְּטִפַּת הַחַרְדָּל תְּכוּנָתוֹ.

בֶּן חֹדֶשׁ טָפַח לְאִמּוֹ עַל הַשָּׁדָיִם;

בֶּן שָׁנָה בְּלִי כְאֵב צָמְחוּ לוֹ הַשִּׁנָּיִם;

בֶּן שְׁתַּיִם הֵרִים הַקּוּרְנָס בְּיָדוֹ הָאַחַת;

בֶּן שָׁלֹשׁ שָׂחַק בַּסּוּסִים עִם כָּל הַנְּעָרִים;

בֶּן אַרְבַּע עָזַר לְאִמּוֹ, וּבְכָל הַדְּבָרִים

הַדְּרוּשִׁים לִמְלַאכְתָּהּ הִיא אוֹתוֹ שׁוֹלָחַת.

בֶּן שֵׁש נְתָנָהוּ אָבִיו אֶל הַחֶדֶר,

וַיִּלָּוֶה עוֹד שֶׂה אֹבֵד אֶל הָעֵדֶר,

הַמְגַדֵּל צְנִינִים בְּעֵינֵי אֵל וָאָדָם,

בִּמְקוֹם “מְלַמֵּד שֶׁפָּרְחָה בּוֹ צָרָעַת”

יַלְעִיט לְעֶגְלֵי מַרְבֵּק תּוֹרָה וָדָעַת

בִּרְצוּעַת עֵגֶל וּבְמַקֵּל עַל קָדְקָדָם.

וּמִיּוֹם בּוֹא הַנַּעַר אֶל חַדְרוֹ רִאשׁוֹנָה

כָּל רֹאֵהוּ הִכִּיר כִּי לַשָּׁוְא שֻׁלַּח הֵנָּה,

כִּי לֹא תִהְיֶה תִפְאַרְתּוֹ עַל זֹה הַדָּרֶךְ.

הַהוּא יָשִׂים אֶל סִפְרוֹ לִבּוֹ וּמַעְיָנָיו

בְּעוֹד יְלָדִים וִילָדוֹת בְּעַד הַחַלּוֹן לְפָנָיו

מְשַׂחֲקִים בָּרְחוֹב וְלֹא יַעַבְדוּ בְּפָרֶךְ?

רַבּוּ הֶחֳדָשִׁים וַיִּהְיוּ לִזְמַנִּים

וְהַזְּמַנִּים מִזְדַּוְּגִים וּלְשָׁנִים מִשְׁתַּנִּים –

וּלְאוּרִי הַשָּׁנָה הָעֲשִׂירִית הִגִּיעָה,

וּכְבָר לִקְרוֹא עִבְרִית לֹא עוֹד יִתְקַשֶּׁה

וּכְבָר יִלְמַד פַּרְשָׁה חוּמָשׁ עִם רַשֶּׁ"י,

יֵדַע סֵדֶר תְּפִלָּה וְ“יַעֲבִיר הַקְּרִיאָה”.

מַה-יִּשְׂמַח הָאָב בְּשָׁמְעוֹ בַּחֶדֶר

אֶת בְּנוֹ, בַּר נְדָרָיו, מַעֲבִיר הַסֵּדֶר

בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי בִּשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם,

וּבְקוֹל שַׁמָּה וּשְׁרֵקָה כַּחֲתוּל מְיַלֶּלֶת

יִצְנֹף הַפָּזֵר וִיסַלְסֵל הַשַּׁלְשֶׁלֶת

יַרְעֵם הַזַּרְקָא וִיגַלְגֵּל הַגֵּרְשַׁיִם.

וּבְיוֹם עֲלוֹת אוּרִי כְּבַר-מִצְוָה לַתּוֹרָה

הָיָה לְיוֹחָנָן יוֹם שָׂשׂוֹן, יוֹם אוֹרָה,

כִּי בְנוֹ קָרָא מַפְטִיר בִּנְעִימָה וָנַחַת,

וּבְבֵית-הַכְּנֵסֶת כָּל תּוֹפְרֵי נַעֲלַיִם

הִבִּיטוּ אַחֲרָיו בְּשֶׁבַע עֵינַיִם

וְלֹא מָצְאוּ בִּקְרִיאָתוֹ אַף שְׁגִיאָה אַחַת.

רַב לָךְ, יוֹחָנָן, כְּבָר חָכַם לֵב בִּנְךָ,

עַתָּה הוֹשִׁיבֵהוּ אֶל סַדֶּנְךָ לִימִינְךָ,

יַכֶּה בַּקּוּרְנָס, יִרְצַע בַּמַּרְצֵעַ;

הֲטֶרֶם תִּרְאֶה כִּי אֵינֶנּוּ בַּעַל סְבָרָא?

לָמָּה יְבַלֶּה זְמַנּוֹ בְּלִמּוּד גְּמָרָא

וִיהִי כָּל יָמָיו עַל שְׁתֵּי יְרֵכָיו צוֹלֵעַ?!

אַךְ יוֹחָנָן לֹא יַחְפֹּץ לְהַאֲמִין בְּשׁוּם פָּנִים

כִּי לֹא נוֹצַר בְּנוֹ לִהְיוֹת רַב לְרַבָּנִים

וַיּוֹסֶף שַׁלְּחֵהוּ הַחַדְרָה אֶל רַבּוֹ;

אַךְ חֶפְצוֹ בִּבְנוֹ לֹא יִצְלַח צָלֹחַ,

לֹא יוֹעִיל לְאוּרִי כָּל מַאֲמַצֵּי-כֹחַ,

לֹא גַּם הָרְצוּעָה הַחוֹרֶשֶׁת עַל גַּבּוֹ.

וַיִּרְבּוּ הֶחֳדָשִׁים וַיִּהְיוּ לִזְמַנִּים –

כַּנִּץ בַּכְּלוּב, כַּחוֹחַ בֵּין שּוֹשַׁנִּים

יֵשֵׁב בֵּין חֲבֵרָיו אוּרִי בֶּן-יוֹחָנָן;

עִמָּם כַּחֲמוֹר נֹעֵר יִקְרָא יָרִיעַ,

וּכְמֹהֶם בִּבְהֹנוֹת יָדָיו יָנִיעַ,

וְלֹא יָדַע מַאי דְּקָאמְרֵי רַבָּנָן.

כִּי לֶב אוּרִי הוֹלֵךְ אֶל מָקוֹם אַחֵר

לָבוֹא הַחַדְרָה יוֹם בְּיוֹמוֹ יְאַחֵר

וְכִי יִשְׁאָלֵהוּ רַבּוֹ יְכַזֵּב כְּבַעֲלַת-אוֹב,

לֵאמֹר: כָּזֹה וְכָזֶה אִמִּי צִוַּתְנִי,

אֶל הַחֲנוּת, אֶל הָאִטְלִיז שְׁלָחַתְנִי -

וְהוּא שָׁט בַּחוּץ וַיְסוֹבֵב בָּרְחוֹב.

שָׁם גְּדוּד אַנְשֵׁי צָבָא בְּתֹף וּמְצִלְתַּיִם

עוֹבֵר בַּסָּךְ נוֹשֵׂא בַּמִשְּׁטָר רַגְלַיִם,

פֹּה קֹפִים וְתֻכִּיִּים, שָׁם שׁוֹר הָאִצְטַדִּין;

שָׁם שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת בַּחֲבָלִים יְפַזֵּזוּ –

הַאֻמְנָם לֹא תִנְעַם הַמַּרְאָה הַלֵּזוּ

מִן הַסֵּפֶר-הַגָּדוֹל, הַקּוּרְנָס וְהַסַּדָּן?

בַּקַּיִץ רָאָה נִיר וַיְלַקֵּט פֶּרַח

וּבַחֹרֶף הֶחְלִיק עַל פְּנֵי הַקֶּרַח,

כִּי עָשָׂה לוֹ אָבִיו סַנְדָּל הַמְּסֻמָּר;

אוֹ כִּי רָכַב בַּסּוּס וְשָׂחָה בַּסִּלּוֹן,

אוֹ עָלָה בַכֶּבֶשׁ וְנִתְלָה בָּאִילָן –

כָּל הַנְּעָרִים קָרְאוּ לוֹ: “מַמְזֵר וּמוּמָר”.

וַיִּרְבּוּ הַזְּמַנִּים וַיִּהְיוּ לְשָׁנִים

וּלְיוֹחָנָן נוֹלְדוּ עוֹד בָּנוֹת וּבָנִים

וַיִּמָּלֵא בֵּיתוֹ אֲרִיחַ עַל אֲרִיחַ –

אָז יִקַּח אֶת אוּרִי מִן הַגְּמָרָא,

כִּי שַׁלֵּם שְׂכַר לִמּוּד יָדוֹ קָצָרָה,

וּמִהְיוֹת לוֹ בֵּן רָב דַּעְתּוֹ הִסִּיחַ.

הַגְּמָרָא עָזַב וּלְאֻמְּנוּת לֹא פָנָה,

כִּי כְבָר מָלְאוּ לוֹ תְּשַׂע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה,

וּכְבָר עָבְרָה הָעֵת לִלְמֹד חֲדָשָׁה;

וַיְהִי אוּרִי מְבַלֶּה כָּל יָמָיו בַּתֹּהוּ

בַּאֲחֻזַּת רֵקִים וּפֹחֲזִים כָּמֹהוּ,

וַיָּרֶב בּוֹ אָבִיו וַיַּרְאֵהוּ קָשָׁה;

"בֵּן מֵבִישׁ אַתָּה, אֵין בְּךָ סִימַן בְּרָכָה;

תּוֹרָה לֹא לָמַדְתָּ, לֹא תִצְלַח לִמְלָאכָה,

לֵךְ שַׁחֵר לַטֶּרֶף, בַּקֵּשׁ מַשְׂכֹּרֶת;

אָחֶיךָ אַחְיוֹתֶיךָ כָּל מַחְמַדֵּי עָיִן

רַבִּים עָלַי, וּבִי עוֹד כֹּח אָיִן

לָשֶׁבֶת עַל הַסַּדָּן עַד רֹאשׁ הָאַשְׁמֹרֶת".

אוּרִי לֹא הֶחֱרִישׁ בִּשְׁמוֹעַ חֶרְפָּתוֹ

וַיָּשֶׁב לְאָבִיו אֶל חֵיקוֹ גַּעֲרָתוֹ,

וַיֵּצֵא בָּחֳרִי-אָף מִבֵּית אָבִיהוּ.

אָנָה הָלַךְ אוּרִי, אָנָה פָנָה,

אִם מָצָא לוֹ שָׂכָר, אֵיכָה וְאָנָה?

כָּל זֶה הַפְּרָקִים הַבָּאִים יוֹדִיעוּ.

ד

בֵּית מִדּוֹת אֶחֱזֶה בַּחֲצַר בֵּית-הַכְּנֶסֶת –

עַל פִּתְחוֹ בָּאַשְׁפָּה כָּל חַיָּה רֹמֶשֶׂת,

הַשְּׁפָחוֹת שָׁם שׁוֹפְכוֹת מַיִם הָרָעִים,

שָׁם יִרְעֶה עֵגֶל וִיגָרֵם הַכֶּלֶב

וּתְכַרְסֵם הַחֲתוּל מֵעַיִם וָחֵלֶב

וִינַקֵּר הַתַּרְנְגֹל גּוּשׁ הַתּוֹלָעִים.

וּבְקֶרֶן זָוִית בֵּין הַחֹמֹתַיִם

עוֹמְדִים אֲנָשִׁים וּמַטִּילִים מַיִם,

כַּעֲתָר עֲנַן חִלְתִּית הַצַּחֲנָה עוֹלָה,

וּמִן הַחַלּוֹנוֹת נִשְׁמָע קוֹל זְוָעוֹת

“קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ אֲדֹנָי צְבָאוֹת!” -

הַצִבּוּר יִתְפַּלֵל שָׁם מִנְחָה גְדוֹלָה.

בְּדַרְכֵי נֹעַם אֵלֶּה אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל

יֵלְכוּ מַעֲדַנּוֹת יוֹם-יוֹם אֶל בֵּית הָאֵל

כָּעוֹלֶה לָעֵדֶן דֶּרֶךְ הַתֹּפֶת.

כֵּן הַטֻּמְאָה בַּקְּדֻשָּׁה נוֹגַעַת אֶצְלֵנוּ –

אֵלִי, אַל נָא עַל זֶה תִּקְצֹף עָלֵינוּ!

הֵן מָרוֹם אַתָּה, הַתְטַנֶּפְךָ טִנֹּפֶת?

הַחֲצֵרוֹת, הַבָּתִּים מְלֵאִים קִיא-רֶפֶשׁ -

הַנְּקִיִּים מֵהֵמָּה בָּתֵּי הַנֶּפֶשׁ?

הַאֵין עוֹד טֻמְאָה בַּחֲצַר אֱלֹהֵינוּ?

עַל בֵּית-הַכְּנֶסֶת בַּקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה

שָׁם רֹאֶה אָנֹכִי דַלְתוֹת עֲלִיָּה -

שָׁם מְקוֹר הַטֻּמְאָה, שָׁם חֲדַר קְהָלֵנוּ.

חֲדַר הַקָּהָל! עֵת זָכֹר אֶזְכָּרְךָ

אֶקְרָא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה,

עַל שֹׁד בַּת-עַמִּי אָהִימָה וְאָרִיד,

אַךְ צוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל אוֹתְךָ כּוֹנֵנוּ

לִמְחִתָּה וּלְפַח לִשְׁאֵרִית עַמֵּנוּ,

לִבְלִי יִשְׁאַר לָנוּ פָּלִיט וְשָׂרִיד.

(הַנָּס מִן הַפַּחַת יִלָּכֵד בַּפָּח,

הַנִּמְלָט מִידֵי זָר יִפֹּל בִּידֵי אָח,

מִתּוֹךְ “הַקָּהָל” יֹאבְדוּ כָּל יוֹרְדֵי “דוּמָה”;

יֶתֶר מַס הַבָּשָׂר יֹאכַל מַס הַקֶּמַח,

אֵת הוֹתִיר “עֵשָׂו” יֹאכַל “יַעֲקֹב” אוֹ “צֶמַח”

וּבִידֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִשְׁאַר מְאוּמָה).

יְסֹדְךָ אֶבֶן אֹפֶל, מִבְנְךָ לֹא-סְדָרִים,

וּכְרֻתוֹת כְּתָלֶיךָ לִבּוֹת נִשְׁבָּרִים,

וּבְרִיחַ דְּלָתֶיךָ נָחָשׁ בָּרִיחַ;

תּוֹכְךָ תֹּךְ וּמִרְמָה, גִּדְרְךָ כָּל פָּרֶץ,

סִפּוּן גַּגֶּיךָ עוֹר עֲנִיֵּי אָרֶץ,

אַוֵּירְךָ אֲנָחוֹת, דִּמְעָה הַטִּיחַ.

(אַךְ לֹא אַנְחוֹת נָכְרִים, לֹא דִּמְעוֹת זָרִים,

כַּאֲשֶׁר בַּשֶּׁקֶר הוֹדִיעַ בַּשְּׁעָרִים

נְבִיא הַבַּעַל בַּעַל “סֵפֶר הַקָּהָל”;

הוּא מֵרֹעַ לֵב מִלֵּא פִיהוּ כָחַשׁ,

לְשַׁלֵּחַ בָּנוּ צִפְעוֹנִים אֵין לָחַשׁ,

יַעַן – לֹא נָתְנוּ לוֹ אֵת אֲשֶׁר שָׁאָל;

כִּי דְמֵי אַחֵינוּ אַנְשֵׁי קְהִלָּתֵךָ

צוֹעֲקִים אֵלֵינוּ מִכָּל פִּנּוֹתֶיךָ

הָעֲנִיִּים הַטְּבוּחִים לִכְבוֹד “הַנְּגִידִים”,

בַּשַּׁעַר יִדַּכְּאוּ, פֶּה לֹא יִפְתָּחוּ,

וּלְמִסֵּי הַמֶּלֶךְ מֵהֶם יִקָּחוּ

פְּרוּטָתָם הָאַחֲרוֹנָה וּבְנֵיהֶם הַיְחִידִים).

יֵשׁ בָּךְ מְזוּזָה כְּשֵׁרָה בִּכְתִיבָה תַּמָּה,

יֵשׁ גַּם זֵכֶר לְחֻרְבַּן אַמָּה עַל אַמָּה,

אָכֵן אֵין אֱלֹהִים וּכְבוֹדוֹ נִסְתַּלֵּק;

עַל מַשְׁקוֹפְךָ דָּם, חַטָּאת אֶל פִּתְחֶךָ,

הַמְּשַׁמְּרִים הַבְלֵי-שָׁוְא שׁוֹמְרִים סִפֶּךָ

וַאֲשֶׁר עַל הַבַּיִת שֻׁתֳּפוֹ שֶׁל עֲמָלֵק.

חֲדַר הַקָּהָל! לַחֲמֵשֶׁת הַמְּאוֹרָעוֹת

שֶׁאֵרְעוּ לָנוּ בַּשָּׁנִים הָרָעוֹת,

אַתָּה הַשִּׁשִּׁי הַקָּשֶׁה מִכֻּלָּם!

מָתַי תִפָּקַּחְנָה לָעִבְרִים עֵינָיִם

לִרְאוֹת עֶרְוָתְךָ, לִסְגּוֹר הַדְּלָתָיִם?

אוֹ אָז – כַּאֲשֶׁר יַעֲלֶה חֲמוֹר בַּסֻּלָּם!

––––––––––

בַּחֲדַר הַקָּהָל עֲלִיּוֹת מְרֻוָּחִים,

שֻׁלְחָנוֹת עֲרוּכִים וּסְפָרִים נִפְתָּחִים,

וּמְכַתְּבִים יְכַתְּבוּ וִיפַזְּזוּ שַׁמָּשִׁים;

הַפְּרוֹזְדוֹר יָהִים מֵעֲנִיֵּי הָעֵדֶר

הַנִּדְחָקִים לָבוֹא אַחַד אַחַד בַּחֶדֶר,

הוּא חֲדַר הַגִּזְבָּר – קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.

שָׁמָּה אֶל יַד שֻׁלְחָן אָרוֹךְ רָבוּעַ

יוֹשֵׁב אִישׁ בִּמְזִמּוֹת לִבּוֹ שָׁקוּעַ,

רַב שַׁמְגַּר מוֹדָעֵנוּ – שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם!

מִכְסֶה עַל הַשֻּׁלְחָן בֶּגֶד אַרְגָּמָן

וּמְפֻתָּח עַל לוּחַ פִּתּוּחֵי אָמָן:

“אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם”!

הֲתִזְכֹּר, רַב שַׁמְגַּר, בִּהְיוֹתְךָ צָעִיר

הָיָה הַכְּתָב הַזֶּה שָׁלֵם וּבָהִיר,

כָּל קוֹרֵא בוֹ יָרוּץ בִּתְעוּפַת עָיִן,

וּמִיּוֹם שֶׁעָמַדְתָּ בְּרֹאשׁ הַקְּהִלָּה

נִמְחוּ אוֹתִיּוֹתָיו מִלָּה אַחַר מִלָּה

וֶאֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שָׁם עוֹד אָיִן.

רַב שַׁמְגַּר יוֹשֵׁב וּפָנָיו נִזְעָמִים,

רַבָּה עֲבוֹדָתוֹ בְּאֵלֶּה הַיָּמִים,

עֵת בְּחִירַת פַּרְנָסִים, שִׂימַת הַעֲרָכוֹת,

עֵת תֵּת מֶכֶס הַבָּשָׂר לִשְׁלֹשׁ שָׁנִים,

עֵת תְּרוּמַת הַמִּסִּים, מְסִירַת “יְוָנִים” -

עֵת סְפוֹר הָאָרֶץ מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת.

אָמְנָם, רַב שַׁמְגַּר, רַבָּה עֲבוֹדָתְךָ,

אַךְ עִמָּהּ הֵן יִרֶב גַּם שְׂכַר פְּעוּלָתְךָ;

הֲרַבּוּ יָמִים טוֹבִים כָּאֵלֶּה בְּעִירְךָ?

אִם כָּל יְמוֹת הַשָׁנָה יְמֵי שַׁלְוָה וָשֶׁקֶט

יְמֵי סָחִישׁ הֵם לָךְ – פֵּאָה וָלֶקֶט,

הַיָּמִים הָאֵלֶּה – חֲרִישְׁךָ וּקְצִירְךָ.

רַבִּים אֶל פִּתְחֶךָ עַתָּה יַקְדִּימוּ,

כָּלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ וּקְטֹרָה יָשִׂימוּ,

כִּי לֹא יֵרָאוּ פָנֶיךָ רֵיקָם;

אִישׁ כְּמִסַּת יָדוֹ וּכְפִי נִדְבָתוֹ

כֵּן תָּפִיק חֶפְצוֹ וּתְמַלֵּא שֶׁאֱלָתוֹ,

בַּד בְּבַד תָּמֹד פְּעֻלָּתָם אֶל חֵיקָם.

רַב שַׁמְגַּר יוֹשֵב וּפָנָיו נִזְעָמִים –

לְפָנָיו סִפְרֵי הַנִּגְלִים וְהַנַּעֲלָמִים

וּמִתּוֹכָם יִרְשֹׁם לוֹ בְּפִנְקַס מוּכָן

שְׁמוֹת כָּל בְּנֵי הָעִיר בַּעֲלֵי-הַבָּתִּים,

מִי הֶעָשִׁיר בָּם וּמִי נְכָסָיו מוּעָטִים,

אֵת יֵעָנֶה יֵעָנֶה וַאֲשֶׁר יָחֹן יוּחָן.

הַנִּגְלִים לַמֶּלֶךְ וּלְצָרְכֵי מַמְלַכְתּוֹ,

הַנַּעֲלָמִים לְשַׁמְגַּר וּלְצָרְכֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ,

וּבְכָל פֶּה יֹאכַל חֶלְבָּם וּדְמֵיהֶם,

וָהֵם – שׁוֹטִים לַבְּרִיּוֹת וּרְשָׁעִים לַשָּׁמַיִם

אַרְנוּנִיּוֹת וּמִסִּים יְשַׁלְּמוּ כִּפְלַיִם,

וּכְגַנָּב בַּמַּחְתֶּרֶת יִחְיוּ כָּל יְמֵיהֶם.

הִנֵּה קוֹל אִשָּׁה בּוֹכָה וּמְיַלֶּלֶת

וַתָּבֹא וַתַּעֲמֹד עַל סַף הַדֶּלֶת:

“מַה-לָּךְ, הַיְּהֻדִיָּה, כִּי כֹה תִּזְעָקִי?”

• אֲהָהּ, אֲדֹנִי, הָאָדָם הַמַּעֲלָה,

אֶת בְּנִי תָּפְשׂוּ הַחוֹטְפִים הַלַּיְלָה,

וָהוּא יָחִיד לִי וּלְבֵיתוֹ הוּא נָקִי.

"יָחִיד הוּא לָךְ? רַב שַׁמְגַּר יַעֲנֶנָּה,

וּמִשְׁפַּחַת רַב פֶּרֶץ מִשְׁפַּחְתֵּךְ אֵינֶנָּה?

וָלוֹ בָּנִים אַרְבָּעָה!" – וּמַה-לִּי וּלְפָרֶץ? –

"לַשָּוְא תְּדַבְּרִי! בְּנֵך יִתְיַלֵּד עַל מִשְׁפַּחְתּוֹ,

עַל כֵּן צִוִּיתִי תַּחַת בָּנָיו לְקַחְתּוֹ,

כִּי – הֵם בְּנֵי-תוֹרָה וָהוּא עַם-הָאָרֶץ".

תּוֹרָה, תּוֹרָה, חִגְרִי שַׂק עַל חִלּוּל הֲדָרֵךְ,

בּוֹצֵעַ נֹאֵץ אֲדֹנָי בִּשְׁמֵךְ יִתְבָּרֵךְ,

וּכְסוּת עֵינַיִם אַּתְּ אֶל כָּל עֹשֵה רְמִיָּה;

הֵן יַעֲשֹׁק דָּל יַעַן כִּי בִּשְׂכָרוֹ לֹא יָבוֹא,

וּפְנֵי עָשִׁיר יֶהְדַּר בִּגְלַל כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ -

וּבָךְ הוּא מִתְקַלֵּס, תּוֹרָתֵנוּ הָעֲנִיָּה!

הָאִשָּׁה יָצְאָה וַיָּבֹא אִישׁ עָנִי

וַיֹּאמֶר: תּוֹפֵר בְּגָדִים וּמְטֻפָּל אָנִי,

פֹּה נִגְוַע בָּרָעָב מֵחֹסֶר מְלָאכָה,

הָבָה אֵלְכָה מָזְדָּקָה אֲשֶׁר עַל נְהַר טֶרֶק…

• "אֵיכָה תֵלֵך וּבִנְךָ עוֹמֵד עַל הַפֶּרֶק

גַּם אַתָּה עוֹד לֹא שִׁלַּמְתָּ אֶת “הַהַעֲרָכָה”?

הַחַיָּט יָצָא וַיָּבֹא מִשְׁנֵהוּ,

אִישׁ עָשִׁיר הוּא – עַזּוּתוֹ עַל פָּנֵיהוּ

וּבִגְדֵי תִפְאֶרֶת עָלָיו תִּלְבּשֶׁת.

- “נַחוּם הַסַּרְסוּר, מַה-לָּךְ?” – הִנְנִי בִּמְבוּכָה

כִּי אֵין לִי רִשְׁיוֹן לָגוּר בְּעִיר הַמְּלוּכָה… -

“כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה חָרַשׁ-נְחשֶׁת!”

כָּכָה כִּבְנֵי מְרוֹן יַעֲבְרוּ בְּנֵי הַקְּהִלָּה

לִפְנֵי אִישׁ זֶה רַב-הָעֵצָה וּגְדָל הָעֲלִילָה,

אֶל אִמְרֵי פִיו יְיַחְלוּ, יִדְמוּ לְמוֹ עֲצָתוֹ;

כֻּלָּם דָּבָר בְּפִיהֶם וּשְׁטַר-מַלְכוּת בְּיָדָם,

יֵשׁ יָרֹק כַּתְּכֵלֶת, יֵשׁ אָדֹם כַּדָּם,

כִּי כִּשְׁנוֹת הַצְּבָעִים תְּשֻׁנֶּה עֲבֹדָתוֹ.

הִנֵּה פָּנִים חֲדָשׁוֹת: אִישׁ צָעִיר בַּשָּׁנִים,

מַרְאֵהוּ לֹא נָאוֶה, כַּתֹּפֶת הַפָּנִים,

מִסְתַּפֵּר קוּמִי וּזְקָנוֹ עֲשׂוּיָה;

מֵעֵינָיו הַקּוֹרְצוֹת עָרְמָה נִשְׁקֶפֶת,

עַל שְׂפָתָיו הֶעָבוֹת עַזּוּת מְרַחֶפֶת,

אֶגְרוֹפוֹ אֶבֶן-יָד לִפְגֹּעַ נְטוּיָה.

לָבַשׁ הוּא בִּגְדֵי מַכְלֻלִים לְתִפְאֶרֶת,

בְּאָזְנָיו עֲגִילִים, עַל לִבּוֹ שַׁרְשֶׁרֶת,

קַרְסֵי זָהָב יִרְכְּסוּ כְּתֹנֶת בַּד צְחֹרָה;

טוּב צַוָּארוֹ וַעֲבִי גַּבֵּי מָגִנָּיו

וּלְחָיָיו הָאֲדֻמּוֹת וּכְרֵשׂוֹ בֵּין שִׁנָּיו

יָעִידוּ עָלָיו כִּי – לֹא יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה.

"בָּחוּר כָּאֲרָזִים, מִי אַתָּה?! – שָׁאַל

רַב שַׁמְגַּר – וּמַה-חֶפְצְךָ בַּחֲדַר הַקָּהָל?"

סוֹחֵר סוּסִים אָנִי, אוּרִי בֶּן יוֹחָנָן. –

"שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֶךָ אַף גַּם יְדַעְתִּיךָ

כִּי לֹא בְּכֶסֶף תִּקְנֶה כִּי – בִּמְשִׁיכָה"… –

אָמַר שַׁמְגַּר וְעַל פָּנָיו נִרְאֶה כֶּעָנָן.

"אֵיזֶה הַדֶּרֶךְ אֲנִי עֹשֶׂה מִקְנֶה וְקִנְיָן,

דָּבָר זֶה אֵינֶנּוּ נוֹגֵעַ אֶל הָעִנְיָן,

שֶׁבִּגְלָלוֹ נוֹעַזְתִּי אֵלֶיךָ לָגֶשֶׁת;

לָצֵאת חוּץ-לָאָרֶץ עֲסָקַי יִקְרָאוּנִי,

לָכֵן הָבָה לִי תְעוּדָה לִבְלִי יַעַצְרוּנִי" –

דִּבֶּר אוּרִי וַיּוֹצֵא שְׁטָר כְּעֵין הַקֶּשֶׁת.

לְמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת נִפְזְרוּ הָעֲנָנִים

וּבֶן-עֲנָת אָמַר לוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים:

“אֲבָל, מַחֲמַדִּי, הֵן נֶעְלָם הִנֶּךָּ!…”

• כִּי נֶעְלָם אֲנִי יָדֹעַ יָדַעְתִּי,

אָכֵן עָלֶיךָ, אֲדֹנִי, שָׁמַעְתִּי

כִּי כֹל תּוּכָל, דָּבָר לֹא יִפָּלֵא מִמֶּךָּ.

וַאֲנִי הֵן לֹא רֵיקָם עֲדֶיךָ בָּאתִי!

שׁוּר, מֵאָה כֶסֶף לָךְ מַשֵּׂאת נָשָׂאתִי,

אִם מְעַט וְאוֹסִיפָה עֲלֵיהֶם כָּהֵנָּה,

חַפֵּשׂ נָא אֵפוֹא בַּהֲמוֹן תַּחְבֻּלוֹתֶיךָ

(יָדַעְתִּי כִּי רַבּוֹת כָּאֵלֶּה אִתָּךְ!)

וּמִכְתַּב-הַתְּעוּדָה אָנָּא לִי תֵּנָה. –

וַיָּקָם רַב שַׁמְגַּר וַיְחַפֵּשׂ בַּסְּפָרִים,

וַיַּעֲמֵק לַחֲקֹר בֵּין מִשְׁפְּחוֹת הַגְּבָרִים

וּמִצְחוֹ הֶחָלָק הָיָה לִקְמָטִים:

כָּכָה יַעֲמִיק לַחֲקֹר מוֹרֶה-הוֹרָאָה

עֵת שְׁאֵלָה חֲמוּרָה לְפָנָיו בָּאָה

מֵאַחַד מֵעֲשִׁירֵי בַּעֲלֵי-הַבָּתִּים!

חִישׁ צָהֲלוּ פָנָיו וַיִּסְגּוֹר הַסֵּפֶר

וַיִּקְרָא בִּרְנָנָה:"מָצָאתִי כֹפֶר!

בֶּאֱמֶת אָמְרוּ: כָּל הַיְגֵעִים יִמְצָאוּ.

זָכֹר זָכַרְתִּי כִּי לִפְנֵי שָׁלשׁ שָׁנִים

יָצָא מִמַּחֲנֵנּוּ בֶּן אַחַד הַבַּטְלָנִים,

יָצָא וְעַד כֹּה עִקְּבוֹתָיו לֹא נוֹדָעוּ.

אִם חָפֵץ אַתָּה בִּשְׁמוֹ אֶקְרָאֶךָ

וְלֹא יִהְיֶה עוֹד אוּרִי בֶּן יוֹחָנָן שְׁמֶךָ,

כִּי יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן תִּכָּתֵב בַּתְּעוּדָה".

וַיַּעַן הַלָּז: הוֹאִילָה וּרְצֵנִי!

כִּי אַחַת הִיא לִי אֵיכָה תִּקְרָאֵנִי

אִם אוּרִי אוֹ יוֹסֵף אוֹ דָּן וִיהוּדָה. -

בֹּא אֵפוֹא מָחָר כָּעֵת חַיָּה הֲלֹם

וִיהִי הַכֹּל מוּכָן לִתְעוּדָה, כִּי הַיּוֹם

זְמַן מִנְחָה בָּא וּכְבָר צָוְחָה הָעֲזָרָה".

וַיֵּצֵא יוֹסֵף הַשֵּׁנִי מָלֵא נַחַת,

וּבֶן-עֲנָת טָמַן הַמֵּאָה בַּצַּלַּחַת

וַיֵּצֵא לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה בַּעֲשָׂרָה.

ה

מִסּוֹד חֲכָמִים וּנְבוֹנִים לִלְמֹד חָכְמַת הָרְפוּאָה

יוֹשֵב חָמֵשׁ שָׁנִים בְּקַרְתָּא רַבְּתָּא פַּדּוּאָה

מוֹדָעֵנוּ יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן הָרִאשׁוֹן.

לִפְנֵי חָמֵשׁ שָׁנִים עָזַב עִיר מְכוּרָתוֹ,

עָזַב בֵּית אָבִיו, עָזַב אֶת יְשִׁיבָתוֹ -

הַתְּשׁוּקָה לַחָכְמָה לֹא הִנִּיחָה לוֹ לִישׁוֹן.

כָּל הַיּוֹם יִשְׁמַע לֶקַח מֵרוֹפְאִים מְפֹאָרִים,

יַאְהִיל עַל הַמֵּתִים וִינַתַּח הַפְּגָרִים

וּבְדַם שָׁפִיר וְשִׁלְיָה יָדָיו מְלֻכְלָכוֹת;

וּבַנֶּשֶׁף יְאַחֵר עַד אַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר

לַהֲגוֹת בַּסְּפָרִים וּלְהַעֲמִיק בָּם חֵקֶר

וּבְתוֹכָם גַּם סִפְרֵי פוֹסְקִים וַהֲלָכוֹת.

כִּי לֹא כַּהֲמוֹן הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים

לִשְׁמֹעַ בַּלִּמֻּדִּים בְּבָתֵּי-הַמַּדָּעִים

זֶה יוֹסֵף הַתַּלְמִיד הַדָּגוּל מֵרְבָבָה,

שֶׁהֵם רַק כַּקַּרְדֹּם יַעֲשׂוּ תּוֹרָתָם

לַחְפֹּר בּוֹ אֹכֶל לִמְצֹא פַּרְנָסָתָם,

וָלוֹ גַּם מַטָּרָה אַחֶרֶת נִשְׂגָּבָה.

יֵשַׁע עַמּוֹ חֶפְצוֹ, תִּקּוּנוֹ מַטָּרָתוֹ!

"מַדּוּעַ זֶה – הָיתָה תָּמִיד שֶׁאֱלָתוֹ –

מַדּוּעַ מִכָּל הָעַמִּים נִפְלִינוּ,

שֶׁהֵמָּה אֶת הַגְּבוּל יֵדְעוּ יָדֹעַ

בֵּין אֲשֶׁר לָאָדָם וַאֲשֶׁר לֵאלֹהַּ,

וַאֲנַחְנוּ מִדֶּרֶךְ הַשְׂכֵּל תָּעִינוּ?!

כֻּלָּנוּ חֲכָמִים, כֻּלָנוּ יוֹדְעֵי סֵפֶר,

אַךְ זִיו הַתּוֹרָה יוּעַם תַּחַת אֵפֶר

הֲוַיּוֹת וּדְרָשׁוֹת אֵין קֵץ אֵין חֵקֶר;

כֻּלָּנוּ יִרְאֵי חֵטְא, כֻּלָּנוּ רוֹדְפֵי צֶדֶק,

אַךְ יִרְאָתֵנוּ כִּסְלָה, טוּבֵנוּ חֶדֶק,

יַעַן כִּי טָפַלְנוּ עָלֵימוֹ שֶׁקֶר.

מָה אַתָּה, הָעִבְרִי, אָדָם אוֹ מַלְאָךְ,

כִּי תִרְאֶה בֶּעָבִים, חוּג שָׁמַיִם תִּתְהַלָּךְ

עַד כִּי תַּחַת רַגְלֶיךָ אָבְדָה הָאָרֶץ?!

רֹעֶה רוּחַ הָיִיתָ מִנְּעוּרֶיךָ,

רֹדְפֵי קָדִים יָקוּמוּ גַּם אַחֲרֶיךָ

אִם לֹא תִּגְדֹּר גָּדֵר תִּבְנֶה הַפָּרֶץ.

בָּנֶיךָ יִגְדְּלוּ כַּשֹּׁרֶשׁ בַּצִּיָּה,

כִּי יִגְדַּל הַנַּעַר נַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה,

כִּי בַיִת תַּעֲשֶׂה לוֹ טֶרֶם נָטַע כָּרֶם:

וּמוֹרִים הַמַּעֲלִים פִּילִים בְּנִקְבִי מַחַט

יִגְדְּרוּ לוֹ כָּל אָרְחוֹת הַחַיִּים יַחַד

בִּיגַר חֻמְרוֹת וְאִסּוּרִים, שַׁמְתָּא וָחֵרֶם.

כִּי לֹא עַל אַדְנֵי הַדַּעַת דַּעְתָּם יַטְבִּיעוּ

כִּי אִם כְּמִלְתָא בְּלֹא טַעֲמָא דִּינִים יַבִּיעוּ,

כִּגְזֵרַת קַדִּישִׁין וּכְמַאֲמַר עִירִין;

אִם מוּעָט הַהֶפְסֵד אוֹ אִם מְרֻבָּה

הֵם פּוֹסְקִים לְאִסּוּר כְּסוּמָא בַאֲרֻבָּה;

לְפִי שֶׁאֵינָם בְּקִיאִין לָכֵן מַחֲמִירִין!

“לְפִי שֶאֵינָם בְּקִיאִין!” – וְלָמָּה נִמְנַעְתֶּם,

רַבּוֹתַי, מִלִּלְמֹד אֵת לֹא יְדַעְתֶּם?

הֲמִבְּלִי אֵין בָּתֵּי חָכְמָה וָדָעַת?!

בְּכָל עִיר וּמְדִינָה יֵשׁ בָּתֵּי-כְנֵסִיּוֹת

בָּם חָכְמוֹת תָּרֹנָּה בְּרֹאשׁ הוֹמִיּוֹת,

רַק לָכֶם אֵין לֵב, אֵין אֹזֶן שׁוֹמָעַת.

כִּי מָה הַתּוֹרָה, כַּהֲלָכָה כָּאֲגָדָה,

הַאִם לֹא כֻּלָּהּ עַל הַדַּעַת נוֹסָדָה,

דַּעַת הַחַיִּים, דַּעַת טֶבַע כָּל דָּבָר?

הָרִאשׁוֹנִים הוֹרוּ כְּפִי דַעְתָּם בִּימֵיהֶם

וְעֲלֵיכֶם לָקוּם וּלְשַׁנּוֹת דִּבְרֵיהֶם

עַל פִּי הַמַּדָּע שֶׁבְּיָמֵינוּ גָּבָר.

מָה הִלְכוֹת טְרֵפוֹת וּבְדִיקוֹת הָרֵאָה

וּשְׁאָר דִּינֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר בְּיוֹרֶה-דֵּעָה

אִם לֹא חָכְמַת הַהַרְכָּבָה וְהַנִּתּוּחַ?

וּמְקוֹר כָּל הַחֻמְרוֹת, כָּל הָאִסּוּרִים

אִם לֹא חֶסְרוֹן הַיְדִיעָה בְּטֶבַע הַיְּצוּרִים,

חֶסְרוֹן יְדִיעָה, עִקְּשׁוּת לֵב וּרְעוּת רוּחַ.

מַה-טֻּמְאָה וְטָהֳרָה, מֶה רוּחוֹת הָרָעוֹת,

מַה-נְּטִילַת יָדַיִם וּטְבִילַת מִקְוָאוֹת,

אִם לֹא נִקְיוֹן הָאַוֵּיר, הַעֲבָרַת הַזּוּהֲמָא?¹

וּמִי הוּא בַּר-דַּעַת אֲשֶׁר לֹא יָבֶן

כִּי טוֹב אָסוּךְ אֶחָד חֹמֶץ-שַׁמְנֵי-אָבֶן²

מֵעֲרֵמוֹת אֵפֶר מִקְלֶה שֶׁל פָּרָה אֲדֻמָּה?

וּכְמוֹ הַהֲלָכָה בְּמַעֲשֵׂה-בְּרֵאשִׁית נִשְׁלָבָה

כֵּן נוֹסְדָה הַקַּבָּלָה עַל מַעֲשֵׂי-מֶרְכָּבָה,

מָה הַסְּפִירוֹת אִם לֹא גַּלְגִּלֵּי שָׁמָיִם?!

הָאוֹר, הַחֹם, הַקִּיטֹר, הַחַשְׁמַלָּה,

כָּל כֹּחוֹת הַטֶּבַע הֵם מַלְאֲכֵי מַעְלָה,

יֵדָעוּם הַחוֹקְרִים גְּלוּיֵי-הָעֵינָיִם.

וֶאֱמֶת אֲדֹנָי זֹאת לְעוֹלָם עוֹמֶדֶת:

הַתּוֹרָה תָּמִיד לַחָכְמָה נִצְמֶדֶת

כְּהִצָּמֵד הַפְּתִילָה אֶל הַשַּׁלְהָבֶת.

אִם תּוֹרַת אֱמֶת כָּזֹאת לָנוּ תִּתֵּנוּ

אָז חַיֵּי עוֹלָם תִּטְּעוּ בְּקִרְבֵּנוּ,

אָז יָקוּם יִשְׂרָאֵל וִיהִי עַם-אַלְמָוֶת".

כָּכָה הָגָה יוֹסֵף תָּמִיד בְּלִבּוֹ,

וּמִקַּדְמַת עֲלוּמָיו וּבְעוֹדוֹ בְּאִבּוֹ

שָׂם נַפְשׁוֹ לַעֲמוֹל לִגְדּוֹר זֶה הַפָּרֶץ;

עַל כֵּן אָחַז אֶת הַחֶבֶל בִּשְׁנֵי קְצוֹתָיו:

לִלְמֹד אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְתוֹרוֹתָיו

וְלָבוֹא גַּם עַד נִבְכֵי חָכְמַת הָאָרֶץ.

כַּמָּה רָעוֹת רָאָה, כַּמָּה צָרוֹת מָצָא

מֵעֵת לִפְנֵי חָמֵשׁ שָׁנִים מֵעִירוֹ יָצָא,

מָלֵא וּשְׂבַע רָצוֹן וּמְחֻסַּר-צֵידָה!

תּוֹרָתוֹ תּוֹךְ מֵעָיו וּבְכִיסוֹ אֵין מָעָה,

כִּי לָקַח בִמְחִיר מִכְתַּב הַמַּסָּעָה

פֻּנְדְּיוֹנוֹ הָאַחֲרוֹן גִּזְבַּר הָעֵדָה.

עַל אַדְמַת נֵכָר וּבְיָדַיִם רֵקוֹת!

רַק הַנְּפָשׁוֹת הַשּׁוֹקְקוֹת, הַדְּבֵקוֹת

בֶּעֱזוּז חֶפְצָן, תַּעֲשֶׂינָה זֶה הַפֶּלֶא.

מִבְּלִי לֶחֶם לֶאֱכוֹל, מִבְּלִי כְסוּת וָבֶגֶד,

עַל כָּל מִדְרַךְ רֶגֶל חַיֵּיהֶם מִנֶּגֶד –

רוּחַ מִי לֹא תִקְצַר, יַד מִי לֹא תֵלֶא?!

מֶה-עָצַמְתְּ, מַה-גָּבַרְתְּ, תְּשׁוּקַת הַדַּעַת

בִּלְבַב נַעֲרֵי יִשְׂרָאֵל, זֶה עַם-תּוֹלַעַת!

אֵשׁ תָּמִיד עַל הַמִּזְבֵּחַ בֹּעָרֶת!

אִם תּוֹרָה יִלְמְדוּ, גְּמָרָא וּפוֹסְקִים

אוֹ אִם בְּחָכְמוֹת חִצּוֹנִיּוֹת הֵם עוֹסְקִים –

עַל כָּל שָׂטָן וּמִכְשׁוֹל תְּשׁוּקָתָם גֹּבָרֶת.

עִמְדוּ עַל דַּרְכֵי מִיר, אֵישִׁישׁוֹק וּוַלָּזוֹן

וּרְאוּ בַּחוּרֵי עֹנִי הוֹלְכִים בְּחִפָּזוֹן

אֹרֶךְ הָאֹרַח יָמֹדּוּ בַּשֹּׁעַל.

אָנָה הֵם עוֹלִים? לִישׁוֹן עַל הָאָרֶץ,

לִחְיוֹת חַיֵּי צַעַר, לָשֵׂאת כָּל קָרֶץ –

זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל!

עֲלוּ לִכְרָךְ גָּדוֹל מְקוֹם בֵּית-מַדָּעִים,

הֲתִמְצְאוּ חַיִּים קָשִׁים, יָמִים רָעִים

כִּימֵי הַתַּלְמִידִים הַיְּהוּדִים שָׁמָּה?

אֶל עַקְרַבִּים יוֹשְׁבִים בֵּין אַנְשֵׁי שַׁחַץ,

בִּגְדָם עִדִּים, לַחְמָם צַר, מֵימָם לַחַץ,

וּבְבֹא הַקָּצִיר – וַאֲלֻמָּתָם קָמָה!

תְּהִלַּת לָמָנָסָף הָרוּסִים יַבִּיעוּ,

כִּי עֹנִי וּמַחֲסֹר אֹתוֹ לֹא הֵנִיאוּ

מִנְּדֹד עַד מָסְקְוַהּ לִשְׁמֹעַ בַּלִּמֻּדִים,

וּמִקֶּרֶן אֹפֶל הִתְנַשֵּׂא בִּשְׁקִידָתוֹ

וּלְמָאוֹר גָּדוֹל הָיָה בִּקְהִלָּתוֹ -

כַּמָּה לָמָנָסָף בִּרְחוֹב הַיְּהוּדִים!

וּמַה כֻּלְּךָ, יִשְׂרָאֵל, כֻּלְּךָ בִּלְבַדֶּךָ

אִם לֹא בָּחוּר-עָנִי בֵּין הָעַמִּים הִנֶּךָ,

אוֹכֵל בֵּית אִישׁ יוֹמוֹ, מֻטָּל בָּרָפֶשׁ?!

לְכָל בָּאֵי עוֹלָם נֵר אֱלֹהִים הֶעֱלֵיתָ,

וּבַעַדְךָ חָשַׁךְ עוֹלָם, וְאַתָּה נִהְיֵיתָ

עֶבֶד-עֲבָדִים, גּוֹי אֹבֵד וּבְזֹה נָפֶשׁ.

אַחֵינוּ מְנַדֵּינוּ, הִתְעַשְּׁתוּ לָנוּ!

הָאִם לֹא הָיִינוּ לָכֶם גַּם אָנוּ

אֵת לִבְנֵי רוּסְיָה הָיָה לָמָנָסָף?

מִי תּוֹרַת אֵל לָכֶם הֵבִיא וַיּוֹשֶׁט,

וַיְלַמֶּדְכֶם דַּעַת, מוּסָר וָקשֶׁט,

מִי אִם לֹא נַחְנוּ – וְעַתָּה לָמָּה נָסוּף?!

מִי יְתַנֶּה, יוֹסֵף, כָּל דֶּרֶךְ עָצְבֶּךָ,

מִי יִשְׁקוֹל תַּאֲלָתְךָ וּקְרָב לִבֶּךָ,

יִמְנֶה מַחֲסֹרֶיךָ אֲשֶׁר נָשָׂאתָ;

וּמִי יִסְפֹּר נֹדְךָ הֵנָּה וָהֵנָּה

יָמִים אֵין אֹכֶל, לֵילוֹת אֵין שֵׁנָה,

מִיּוֹם בֵּית אֲבֹתֶיךָ יָצָאתָ?!

אוּלָם בְּכָל מָקוֹם יֵשׁ בְּרִיּוֹת נָאוֹת,

הַמְּמַהֲרוֹת לָבוֹא כָּאֵל לְמוֹשָׁעוֹת

לָחוּס עַל אֶבְיוֹן, לִהְיוֹת לוֹ לִישׁוּעָה;

הֵם מֵעִיר לָעִיר, מֵעֵדָה לָעֵדָה

נִהֲלוּ גַּם אֶת יוֹסֵף בְּמָזוֹן וּבְצֵדָה

עַד בֹּאוֹ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ עִיר פַּדּוּאָה.

שָׁם חִלֵּק אֶת זְמַנּוֹ לַחֵצִי, לִשְׁתַּיִם,

בֵּית הָרוֹפְאִים בִּקֵּר עַד הַצָּהֳרַיִם,

גַּם מִפִּי רַבָּנִים שָׁמַע לִמּוּדִים;

וּכְאַחַד מִשְּׁלֹמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל

נִזְהָר וּבְפַתְבַּג נָכְרִי לֹא הִתְגָּאֵל,

לֹא עָבַר עַל אֶחָד מִמִּנְהֲגֵי הַיְּהוּדִים.

וַיֵּצֵא לוֹ שֵׁם טוֹב בְּמַעֲשָׂיו וּבְחָכְמָתוֹ,

וַיִּשְׂמְחוּ בוֹ יוֹדְעָיו וַיּוֹסִיפוּ אַהֲבָתוֹ,

וַיָּשִׂיחוּ בוֹ כָּל זִקְנֵי הַשָּׁעַר;

וּגְדוֹלֵי כוֹתְבֵי הָעִתִּים הַמְּפֻרְסָמִים

לָקְחוּ בְּכֶסֶף מָלֵא מַאֲמָרָיו הַמְחֻכָּמִים

וְלֹא הוֹסִיף עוֹד לִחְיוֹת חַיֵּי צָעַר.

כָּכָה חַי חָמֵשׁ שָׁנִים וּמִן הַמַּטָּרָה

אֲשֶׁר שָׂם לוֹ רֶגַע עֵינָיו לֹא גָרַע,

וַיַּחְתֹּר אֵלֶיהָ וַיַּשִּׂיגֶנָּה.

וּכְבָר סָמְכוּ מוֹרָיו יָדָם עָלֵיהוּ

וְכֶתֶר הַחָכְמָה שָׂמוּ עַל רֹאשֵׁהוּ –

אַךְ לִמְנוּחָה שְׁלֵמָה לֹא בָא עֲדֶנָּה.

דַּאֲגוֹת הָאָדָם הֵנָּה כַּשַּׁרְשֶׁרֶת,

בַּעֲקֵב הָאַחַת אֹחֶזֶת אַחֶרֶת,

וַחֲלִיפֹות תְּעַנּוּהוּ עַד בֹּא חֲלִיפָתוֹ.

הִשְׁלִים יוֹסֵף חֻקּוֹ, כָּלוּ לִמֻּדָיו,

אַךְ עוֹד לֹא כָלוּ דַּאֲגוֹתָיו וּנְדוּדָיו:

אָן יִפְנֶה, אֵי יִבְחַר מָקוֹם לִמְנוּחָתוֹ??

לֵילוֹת מִסְפָּר הִתְהַפֵּךְ עלַ מִשְׁכָּבוֹ,

חָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת, שָׂם עֵצוֹת בִּלְבָבוֹ,

הֲיָשׁוּב אִם לֹא יָשׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלְדֹתָיו?

לֹא רַק רִפְאוּת בָּשָׁר, שִׁקּוּי עֲצָמוֹת,

גַּם מַרְפֵּא לַנֶּפֶשׁ חַיֵּי נְשָׁמוֹת

שָׁם יָבִיא לְאֶחָיו – וָזֹאת כָּל מְזִמּוֹתָיו!

וּכְאַחַד מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הַסְּפַרְדִּים

תִּהְיֶה לוֹ חָכְמַת הָרְפוּאָה הַקַּרְדֹּם,

בּוֹ יַחְפֹּר לוֹ אֹכֶל, יִמְצָא כָּל צְרָכָיו,

וּבַתּוֹרָה יַעֲסֹק רַק לְשֵׁם שָׁמַיִם,

וִיהִי לְעַמּוֹ הֶעָלוּב לְעֵינַיִם,

לְיַשֵּׁר מִבַּיִת וּמִחוּץ אֶת דְּרָכָיו.

הֲיָשׁוּב אֶל אֶרֶץ בָּהּ אֶחָיו הַיְּהוּדִים

עֲשׁוּקִים וּרְצוּצִים, עֲנִיִּים וּמְרוּדִים,

וּכְדֹמֶן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה יֻשְׁלָכוּ,

מֵאֶרֶץ נְכֹחוֹת בִּמְקוֹם קַרְנָם רָמָה,

בִּמְקוֹם כָּל אֶזְרְחֵי הָאָרֶץ שָׁמָּה

כְּרֵעִים וּכְאַחִים עִמָּם יִתְהַלָּכוּ?

אִם לֹא יָשׁוּב – וְאִמּוֹ עַל עֶרֶשׂ מוֹתָהּ

קוֹרֵאת לִבְנָהּ יְחִידָהּ לָבוֹא לִרְאוֹתָהּ,

לָשִׁית יָדָהּ עַל רֹאשׁוֹ, יָדוֹ עַל עֵינֶיהָ.

גַּם אָבִיו הַזָּקֵן הָעוֹסֵק בְּתוֹרָתוֹ -

מִי יַחֲזִיק בְּיָדוֹ וִיכַלְכֵּל שֵׂיבָתוֹ

עֵת אִשְׁתּוֹ מְפַנַּקְתוֹ תֵּאָסֶף אֶל עַמֶּיהָ?

בִּשְׁתֵּי עֲבֹתוֹת אֵלֶּה כִּיתָרִים לַחִים,

עֲבֹת אַהֲבַת אָבוֹת וַעֲבֹת אַהֲבַת אַחִים,

נִמְשַׁךְ לֵב יוֹסֵף לִמְקוֹם מוֹלַדְתֵּהוּ,

וַיּוֹצֵא מִצְּרוֹר מִכְתָּבָיו הַיְּשָׁנִים

מִכְתַּב מַסָּעוֹ לִפְנֵי חָמֵשׁ שָׁנִים

לַרְאוֹת לַשֹּׁטְרִים כִּי בֶן אַרְצָם הִנֵּהוּ.

וּבְיוֹם מִשְׁנֵה “כִּי-טוֹב”, בַּשְּׁלִישִׁי לְשָבוּעַ

הִצְטַיֵּד יוֹסֵף וַיַּעֲזֹב פַּדּוּאַ

וַיֵּצֵא לָשׁוּב לִמְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן;

וַיַּרְא בַּמֶּרְכָּבָה לוֹ זָוִית צָרָה,

וְאַחֲרֵי הִתְפַּלְּלוֹ הַתְּפִלָּה הַקְּצָרָה

נִלְחַץ אֶל הַקִּיר בַּעֲבוּר יוּכַל לִישׁוֹן.

ו

וַיִּישָׁן וַיַּרְא וְהִנֵּה הוּא בַּחֲלוֹמוֹ

יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא הָרַבָּנוּת בִּמְקוֹמוֹ -

עַל מִטָּה מוּצַעַת כָּרִים וּכְסָתוֹת –

וּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל, הַמְּבַשְּׁלוֹת, הָאֹפוֹת,

וּבִידֵיהֶן קְדֵרוֹת וְקֻרְקְבָנֵי עוֹפוֹת,

יוֹצְאוֹת וּבָאוֹת; לֹא יָגִיפוּ הַדְּלָתוֹת.

וּמִלְּפָנָיו מִשְׁפָּטָן יוֹצֵא – לְקוּלָא,

וְהַנָּשִׁים יוֹצְאוֹת בְּשִׂמְחָה וַהֲמֻלָּה:

“כָּשֵׁר, כָּשֵׁר! הַשֵּׁם יַאֲרִיךְ יָמָיו!”

גַּם בִּבְדִיקוֹת בְּהֵמוֹת, חָסֵר אוֹ יַתִּיר,

לְפִי שֶׁהוּא בָּקִי הוּא נוֹהֵג לְהַתִּיר –

וְהַבָּשָׂר הַכָּשֵׁר הוּזַל בְּדָמָיו.

לַפֶּסַח הִתִּיר קִטְנִיּוֹת וַעֲדָשִׁים,

הֵקַל בְּמַשֶּׁהוּ וּבְכֵלִים חֲדָשִׁים,

וּבִמְכִירַת חָמֵץ תִּקּוּן גָּדוֹל עָשָׂה:

הִתְקִין שֶׁיִּהְיֶה בְּעִירוֹ שַׁמַּשׁ הַקָּהָל

מוֹכֵר לַגּוֹי חֶמְצָן שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל

וּבְשׁוֹגֵג אוֹ אָנוּס סוֹמֵךְ אַדְּמָתָא.

עוֹד הֵקֵל חֻמְרוֹת אֲחֵרוֹת קָשׁוֹת,

הִתִּיר קְלָפִים, דָּגִים מְלוּחִים, כִּרְכָּשׁוֹת

הִכְשִׁיר הָרֹק, מֵי-הַחֹטֶם וּמֵי-רַגְלָיִם;

וּכְשֶׁהָיוּ יְמֵי הַפֶּסַח מְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים

לֹא הָיוּ עוֹד לִבְנֵי עִירוֹ כְּיָמִים נוֹרָאִים,

וּלְחָגָא לֹא הָיָה חַג יְצִיאַת מִצְרָיִם.

הִתִּיר סִבּוּב כַּפָּרוֹת וּשְׁחִיטָתָן

שְׁלשָׁה יָמִים קֹדֶם שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן,

שֶׁלֹּא יִהְיֶה דֹּחַק בְּבֵית-הַמִּטְבְּחָיִם;

לוּלְבֵי אַמֶּרִיקָא וְאֶתְרוֹגֶיהָ – הִתִּיר כֻּלָּם

אַף-עַל-פִּי שֶׁנִּטַּלִין לֹא כְדֶרֶךְ גִּדּוּלָם

נוֹפָם בָּאָרֶץ וְשָׁרְשָׁם בַּשָּׁמָיִם.

טִהֵר מִטִּנֹּפֶת אֶת הַמִּקְוָאוֹת

וּבִשְׁעַת הַדְּחָק הִתִּיר אַמְבַּטָּאוֹת,

שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּפְנֵי טוֹבְלוֹת דֶּלֶת נוֹעֵל.

לַמּוֹהֲלִים בָּחַר לוֹ אֳמָנִים נוֹדָעִים

וַיְלַמְּדֵם פֶּרֶק בִּרְפוּאַת הַפְּצָעִים,

וְלֹא עוֹד כָּל הֶחָפֵץ בָּא וַיְהִי מוֹהֵל.

וּמִן הַיְּשִׁיבוֹת וּבָתֵּי-הַמִּדְרָשׁ

פִּלְפּוּל שֶׁל עִמְעוּם כָּלָה גָּרֵשׁ גֹּרַשׁ

וּלְשׁוֹמְעָיו הִסְבִּיר רַק הַפְּשָׁט לַהֲלָכָה,

וַיְצַו עַל הַמְּלַמְדִּים מַחֲזִיקֵי הַחֲדָרִים

לְלַמֵּד לָשׁוֹן וּכְתָב וְסֵפֶר לַנְּעָרִים

וּלְאַמֵּן יְדֵיהֶם בְּאֻמְנוּת וּמְלָאכָה.

וּפַרְסַת רֶגֶל מַגִּידֵי בָּעֲלָטָה

לֹא בָאָה אֶל שַׁעַר עִירוֹ מֵעָתָּה,

לֹא עִנְנוּ עָנָן עַל רָאשֵׁי שׁוֹמְעֵיהֶם;

הוּא מִפִּיו יַטִּיף עַל אֹזֶן שׁוֹמַעַת

מִדְרָשׁ וַאֲגָדָה בְּטוּב טַעַם וָדַעַת;

שָׁמְעוּ שׁוֹמְעָיו וַתָּאֹרְנָה עֵינֵיהֶם.

בֵּית-הַכְּנֶסֶת טִהַר מֵעֲרֵמוֹת זֶבֶל

וַעֲבֹדַת הָאֱלֹהִים מִמִּנְהֲגֵי הֶבֶל,

לֹא חָס אַף עַל הָרְקִיקָה שֶׁבְּ“עָלֵינוּ”;

אֶת הַבִּימָה הִקְרִיב עַד לִפְנֵי הַדְּבִיר,

הַחַזָּן וּמְשׁוֹרְרָיו לָמְדוּ חָכְמַת הַשִּׁיר

כַּלְּוִיִּם עַל דּוּכָנָם בְּבֵית-מִקְדָּשֵׁנוּ.

בַּסִּדּוּר טָבַע תְּפִלּוֹת מְתֻקָּנוֹת,

הִרְחִיק בַּקָּשַׁת הַחֲזָרַת הַקָּרְבָּנוֹת,

כִּי סָבַר כָּרַמְבַּ"ם שֶׁאֵינָם שָׁבִים;

בַּמַּחֲזוֹר הִגִּיהַּ פִּיּוּטֵי הַפַּיְטָנִים,

וּלְפִטְפּוּטֵי הַקַּלִּיר לֹא נָשָׂא פָנִים

וַיְמִירֵם בְּשִׁירֵי הַסְּפַרְדִּים הַנִּשְׂגָּבִים.

עַל חֲדַר הַקָּהָל פָּקַח אֶת עֵינָיו

וְלֹא עָמַד עוֹד שָׁם הַנֶּגַע בְּעֵינָיו,

לֹא דֻּכְּאוּ עֲנִיִּים, לֹא נֶהְדְּרוּ נְגִידִים;

מַס הַקֶּמַח בִּטֵּל, וּמַס הַבָּשָׂר

מָסַר בִּידֵי אִישׁ נֶאֱמָן, אָדָם יָשָׁר,

וְלֹא אָכַל עוֹד הָעָם עֲצָמוֹת וְגִידִים.

בְּחֶבְרָה-קַדִּישָׁא הַתּוֹעֵבוֹת בָּטֵלוּ,

לִפְשֹׁט עוֹר הָעָם הַגַּבָּאִים חָדֵלוּ,

הַשַּׁמָּשִׁים חָדְלוּ לָתֵת בַּכּוֹס עֵינָם,

חָדְלוּ לְהָשִׁיב נֶפֶשׁ מֵת אֶל הָאֲדָמָה

קֹדֶם שֶׁנִּתְבַּרְרָה יְצִיאַת הַנְּשָׁמָה;

יִחוּשׂ-הַקְּבָרוֹת וּקְבוּרַת-חֲמוֹר עוֹד אֵינָם.

כָּכָה רִפֵּא לְאַחַד אֶחָד אֶת שֶׁבֶר

בְּנֵי עִירוֹ מִן הַבֶּטֶן עַד הַקֶּבֶר,

וּדְבָרָיו כִּלְכֵּל בְּמוֹעֲצוֹת וָנָחַת.

מִלְחֶמֶת הַחַיִּים קַלָּה מֵעֲלֵיהֶם

וּלְחֶרְפָּה לֹא הָיוּ עוֹד לִשְׁכֵנֵיהֶם,

וַתִּצְלַח הַקְּהִלָּה וַתְּהִי כְּפֹרַחַת.

שָׁמעוּ רַבָּנִים אֲחֵרִים וַיָּבֹאוּ

וַיַּעֲשׂוּ בִּקְהִלּוֹתֵיהֶם גַּם הֵם כָּמֹהוּ,

כִּי גַּם סֵפֶר כָּתַב: “כֹּחָא דְהֶתֵּרָא”;

שָׁם הוּא עוֹקֵר טוּרִים וְטוֹחֲנָם בִּסְבָרָא,

כָּל חֻמְרוֹת הָאַחֲרוֹנִים מֵנִיעַ בַּכְּבָרָה

וְנוֹטֵל מֵעַל הַצִּבּוּר אֵימָתָם הַיְתֵרָה.

וְהִנֵּה קוֹל בַּרְזֶל נִשְׁמַע מֵעֲבָרִים,

קוֹל זִקִּים נִתָּקִים וּכְבָלִים נִשְׁבָּרִים…

זִקֵּי הַבָּשָׂר הֵם גַּם כַּבְלֵי הַנֶּפֶשׁ;

בָּאזִקֵּי הַבָּשָׂר מֵאֲחֵרִים אֻסַּרְנוּ

וּמוֹסְרֹת הַנֶּפֶשׁ בְּיָדֵינוּ יָצַרְנוּ –

עַתָּה הֵם נָפְלוּ וַנֵּצֵא לַחֹפֶשׁ.

אַךְ הָהּ לֹא קוֹל זִקִּים הוּא, לֹא צִלְצַל כְּבָלִים,

כִּי קוֹל הָאוֹפַנִּים יַלִּיזוּ עַל הַמַּעְגָּלִים

וּבְלֶכְתָּם יִשְׁתַּקְשְׁקוּ הָלֹךְ וַהֲלֹם.

עַל בֵּית-הַנְּתִיבוֹת הָעֲגָלוֹת עָמָדוּ,

הַנּוֹסְעִים נִנְעֲרוּ כָּאַרְבֶּה, יָרָדוּ;

וַיִּיקַץ גַּם יוֹסֵף, וְהִנֵּה – חֲלוֹם.

מִנֹּעַם חֶזְיוֹנְךָ פָּנֶיךָ יִצְהָלוּ

וּשְׂעִפֶּיךָ, יוֹסֵף, שָׁאוֹל יִשְׁאָלוּ:

הַבְּהָקִיץ אוֹ בַּחֲלוֹם רָאִינוּ כָּל אֵלֶּה?

אַךְ לַשָּוְא שְׁאֵלָה זֹאת לְפָנֶיךָ שָׂמְתָּ:

אִם בַּחֲלוֹם אוֹ בְהָקִיץ חֲלוֹמְךָ חָלָמְתָּ

חֲלוֹם אֶחָד הוּא – חֲלוֹם הֶבֶל סֶלָה!

אֲהָהּ, צוּר יִשְׂרָאֵל! הָאֻמְנָם כָּל זֶה

רַק חֲלוֹם בָּטֵל, תַּעְתֻּעֵי לֵב הֹזֶה,

וּבַעֲלִיל לֹא יָקוּם, לֹא יִהְיֶה בָּנוּ?

הַלְנֵצַח נְצָחִים יִשְּׁאֲרוּ הַנְּחֻשְׁתַּיִם

הַמַּכְבִּידִים עָלֵינוּ זֶה שָׁנִים אַלְפַּיִם,

הֲכִי נָפַלְנוּ וּתְקוּמָה אֵין לָנוּ?!

ז

עוֹד יוֹסֵף יוֹשֵׁב בָּעֲגָלָה בִּמְסִבּוֹ,

עוֹדֶנּוּ שָׁקוּעַ בִּמְזִמּוֹת לִבּוֹ,

וּשְׁעַת הַמְּנוּחָה הַקְּצָרָה עָבָרָה;

הַנּוֹסְעִים שָׁבוּ וַיִּמַָלְאוּ הַמּוֹשָׁבוֹת,

שָׁבוּ וַיִּרְעֲשׁוּ גַּלְגִּלֵּי הַמֶּרְכָּבוֹת

וּמְכוֹנַת הָאֵשׁ תִּנָּשֵׂא בַּסְּעָרָה.

וַיִּתְהַפֵּךְ יוֹסֵף וַיּוֹסֵף לִישׁוֹן

וַיַּחֲלֹם חֲלֹם שֵׁנִי שׁוֹנֶה מִן הָרִאשׁוֹן:

הִנֵּה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ פּוֹתָחַת,

וּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל הַיָּמִים

כָּל אֲשֶׁר לִגְלֵג עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים

נְדוֹנִים אֶל עֵינָיו בִּמְדוּרוֹת הַשָּׁחַת

פֹּה קֶבֶר- מִמֶּנּוּ יוֹמָם וָלַיְלָה

עַמּוּד עָשָׁן וָאֵשׁ מִתְנַשֵּׂא מַעְלָה:

קֶבֶר בֶּן-אֲבוּיָה הוּא, דְּבַר יְיָ בָּזָה.

שָׁם מֻטָּל עַל פָּנָיו עַל סַף בֵּית-הַכְּנֶסֶת

אוּרִיאֵל אַקּוֹסְטָא כְּאַסְקֻפָּה הַנִּדְרֶסֶת.

שָׁם יִדַּם בַּחֹשֶךְ הַכּוֹפֵר אֶשְׁפִּינָזָה.

וּבְכִבְשַׁן אֵשׁ, בַּדּוּדִים וּבַצַּלָּחוֹת

יִצְלוּ וִיבַשְּׁלוּ מִשְׁפָּחוֹת-מִשְׁפָּחוֹת,

כָּל מִשְׁפְּחוֹת הַמַּשְׂכִּילִים מִימֵי בֶן-מְנַחֵם;

וַחֲסִידִים אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה בְּטַלִּית וּתְפִלִּין

קֹדְחִים הָאֵשׁ וּמְצַמְּקִים הַתַּבְשִׁילִין

וְקוֹרְאִים: כַּךְ יָפֶה לָהֶם! אָסוּר לְרַחֵם!

וּבַת-עֵינוֹ תֶאֱרֹב אֵצֶל כָּל פִּנָּה:

אַיֵּה רַב יְהוּדָה אַרְיֵה דִּי-מוֹדִינָה

בַּעַל “קוֹל סָכָל”, בַּעַל “אֲרִי נֹהֵם” –

מַדּוּעַ אֵינֶנּוּ נִשְׁפַּט עַל עֲוֹנוֹ?

אוֹ עַל כִּי הִתְחַפֵּשׂ וַיַּחֲלִיק לְשׁוֹנוֹ

שָׁכַח לַהֲבִיאוֹ בַּמִּשְׁפַּט אֵל זֹעֵם?!

וּבִכְלוּב בַּרְזֶל רֻתָּק בִּנְחֻשְׁתַּיִם

יִרְבַּץ שׁוֹר נַגָּח גָּדוּעַ קַרְנַיִם,

שׁוֹר בַּעַל “הֶחָלוּץ”, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן,

וּלְשׁוֹן אֵשׁ אֹכֶלֶת יוֹצֵאת מִפִּיהוּ

וּתְלַהֲטֵהוּ מִסָּבִיב. – “מַה לֹא תִשְׂרְפִיהוּ?”

• “בִּכְאֵב נֵצַח וּבְמוֹקְדֵי עוֹלָם הוּא נָדוֹן!”

בַּעַל “הַתְּעוּדָה” גֹּוֵעַ בָּרָעָב,

וּבְכוּר בַּרְזֶל יִצָּרֵף “כּוּר לַזָּהָב”,

וּבְ“מִלְחֶמֶת סוֹפְרִים” יִנָּגֵף “הַמַּפְתֵּחַ”;

צִבְעוֹן וָשֶׁקֶר לוֹבְשִׁים בִּגְדֵי כְהֻנָּה,

זֹבְחֵי אָדָ"ם בַּעַל “אֱמֶת וֶאֱמוּנָה”

יִמְצוּ אֶת דָּמוֹ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ.

הִנֵּה עוֹד תַּנּוּר בֹּעֵרָה מֵאֹפֶה –

עַל גֶּחָלָיו עָקוּד בַּעַל “הַצֹּפֶה”

וַחֲסִידֵי חַבַּ"ד יַלְקוּהוּ בִּרְצוּעָה;

וּפֹה בַּחֲבִילֵי שׁוֹטִים וָעַקְרַבִּים

יְיַסְּרוּ הַשּׁוֹטִים “מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים”

מוּסַר אַכְזָרִי בַּעַל “עַיִט צָבוּעַ”.

וְהִנֵּה קוֹל פְּחָדִים! בַּשּׁוֹפָר יִתָּקֵעַ

וְקוֹל כָּרוֹזָא בֶּחָיִל יִשָּׁמֵעַ:

"הַשְׁמִיעוּ בְּיַעֲקֹב, הַגִּידוּ בִּיהוּדָה,

כִּי יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן זָקֵן מַמְרֶה הִנֵּהוּ

וּבֵית-דִּין הַגָּדוֹל גָּזַר נִדּוּי עָלֵיהוּ,

בָּזֶה וּבְבָא יִהְיֶה מָחֳרָם וּמְנֻדֶּה.

וּלְפִי שֶׁבִּזְמַן הַזֶּה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ

יַד יִשְׂרָאֵל אֵינֶנָּה תַּקִּיפָה אֶצְלֵנוּ,

עַל כֵּן הִתִּירוּ דָמוֹ, וּמִצְוָה וּזְכוּת

לֵירֵד עִמּוֹ לְחַיָּיו וּלְרָדְפוֹ עַד חָרְמָה

וּלְהַלְשִׁין עָלָיו בֵּין בֶּאֱמֶת בֵּין בְּעָרְמָה

לְמָסְרוֹ בְּיַד גּוֹי וּלְחַיֵּב רֹאשׁוֹ לְמַלְכוּת".

וַיִּרְגַּז יוֹסֵף וַיִּיקַץ מִשְּׁנָתוֹ;

מִתִּמְהוֹן לֵב כִּמְעַט פָּרְחָה נִשְׁמָתוֹ,

הֵן עוֹד קוֹל הַשּׁוֹפָר אָזְנָיו מַקְשִׁיבוֹת…

מִפַּחְדּוֹ לֹא שָׂם אֶל לִבּוֹ לָדַעַת

כִּי מְכוֹנַת-הַקִּיטֹר הִיא הַתּוֹקַעַת

עֵת תִּקְרַב לָגֶשֶׁת אֶל בֵּית-הַנְּתִיבֹות.

שְׁנֵי חֲלֹמוֹתָיו אֵלֶּה כֹּה נִפְלָאוּ

עוֹד כָּל יְמֵי לֶכְתּוֹ מִלִּבּוֹ לֹא יָצָאוּ

וַחֲלוֹם אֶל חֲלוֹם אֶת נַפְשׁוֹ קוֹלֵעַ;

יִזְכֹּר הָרִאשׁוֹן וּפָנָיו יִשְׂמָחוּ,

יִזְכֹּר הַשֵּׁנִי וּמֵעָיו יִרְתָּחוּ;

הַחֲלוֹם אוֹ נְבוּאָה הוּא – מִי זֶה יוֹדֵעַ?

אַךְ שָׁוְא לִבְּךָ, יוֹסֵף, עַל הַסְּעִפִּים פּוֹסֵחַ,

שָׁוְא לַחֲלוֹם הָרִאשׁוֹן אַתָּה שָׂמֵחַ

וּמִן הַשֵּׁנִי פָּנֶיךָ נִזְעָמִים;

צוֹפֶה אָנֹכִי וּבְסוֹד אֱלוֹהַּ הָיִיתִי

וּבִצְפוּנֵי הָעִתִּים שָׁמָּה חָזִיתִי

אֵת אֲשֶׁר יִקְרֶךָ בְאַחֲרִית הַיָּמִים.

אֵין לְךָ לֹא מִשַּׁלְוַת הַסְּרוּחִים עַל עַרְשׂוֹתָם

וְלֹא מִיִּסוּרֵי הַמּוּקָעִים עַל מַחְשְׁבֹתָם -

פְּקֻדַּת כָּל הָאָרֶץ עָלֶיךָ תִּפָּקֶד,

פְּקֻדַּת כָּל אֶחָד מֵעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל:

פַּר-הֶעְלֵם-דָּבָר תִּהְיֶה, חַטַאת הַקָּהָל,

וּכְבָר בָּנוּי הַמִּזְבֵּחַ עָלָיו תֵּעָקֵד.

הֲיָבֹא מַלְאָךְ עַל כַּנְפֵי הַסָּעַר

לֵאמֹר: אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנָּעַר?

הֲיָשִׁיב מִצַּוָּארְךָ הַמַּאֲכֶלֶת?

אוֹיָה, כִּי מִיּוֹם בֵּית אֵל לֹא עָלִינוּ

לֹא מֻצָּב עוֹד סֻלַּם יַעֲקֹב אָבִינוּ

וּבְשַׁעַר שָׁמַיִם סֻגְּרָה הַדֶּלֶת!

אַשְׁרֵיכֶם, הַנִּרְדָּפִים עַל מַחְשְׁבֹתֵיכֶם!

גַּם הַיִּסּוּרִים חֲבִיבִים עֲלֵיכֶם,

פֹּעַל פְּעַלְתֶּם לָכֶם נֹחַם וָשֶׂכֶר;

אִי לָךְ, יוֹסֵף, כִּי תֹאבַד בִּדְמִי יָמֶיךָ,

אַף לֹא פָעֲלוּ מִטּוֹב עַד רָע יָדֶיךָ

וּמִפֶּשַׁע אַחֵר אֵיד לָךְ וָנֵכֶר!

ח

מְכוֹנַת-הַקִּיטֹר דֹּהֶרֶת דֹּהָרֶת,

אֲרָצוֹת וּמְדִינוֹת כַּחֵץ עוֹבָרֶת,

הֶאָח, יוֹסֵף, הֶאָח, הִנֵּה אַרְצֶךָ!

בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה אֵלֶיהָ נִמְשַׁכְתָּ,

עַתָּה עַל אַדְמָתָהּ הִנֵּה דָּרַכְתָּ –

הַתְקַדְּמֶךָ בִּרְכוֹת טוֹב? הֲתִרְצֶךָ?

הַנּוֹסְעִים נֶחְפָּזוּ הֵנָּה וָהֵנָּה –

הַפָּקִיד בָּא, הַתְּעוּדוֹת תִּבָּחֵנָה;

אֶל יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן הִנֵּה הוּא צוֹעֵד:

“אִישׁ צָעִיר לַיָּמִים, אַיֵּה תְּעוּדָתְךָ?”

• הִנֶּהָ, וּמֵרֹאשׁ אַגִּיד לְמַעְלָתְךָ

כִּי מִכְתַּב-מַסָּעִי הֶעֱבִיר הַמּוֹעֵד.

הַפָּקִיד הֵעִיף בַּמִּכְתָּב עֵינֵיהוּ

וַיַּבֵּט אֶל יוֹסֵף וַיַּעֲמֵד פָּנֵיהוּ

וַיֹּאמֶר: "יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן שְׁמֶךָ!

קוּמָה אֵפוֹא וּרְדָה מֵעַל הָעֲגָלָה,

כִּי לֹא אוּכַל לְתִתְּךָ לַהֲלֹךְ הָלְאָה;

בְּשֵׁם הַדָּת וְהַמֶּמְשָׁלָה – עָצוּר הִנֶּךָ".

• בִּי אֲדֹנִי! מַה-פִּשְׁעִי, מֶה חַטָּאתִי?

אִם הַעֲבִיר הֶעֱבַרְתִּי מוֹעֵד תְּעוּדָתִי

אֲשַׁלֵּם כַּדָּת אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה…

• "לֹא בִגְלַל מִכְתַּב הַתְּעוּדָה תִּתָּפֶשׂ,

אַךְ יַעַן כִּי עָשׁוּק אַתָּה בְּדַם נֶפֶשׁ,

וּכְבָר נְבַקֶּשְׁךָ זֶה חֳדָשִׁים שִׁשָּׁה".

שָׁמְעוּ הַנִּצָּבִים וַתֹּאחֲזֵם חַלְחָלָה;

זֶה יוֹמַיִם יוֹשֵׁב אִתָּם בָּעֲגָלָה

רוֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ – וְהֵם לֹא יָדָעוּ!

וּמִי זֶה הֶאֱמִין כִּי אִישׁ זֶה הַתָּמִים

לִסְטִים מְזוּיָן הוּא, גַּזְלָן שׁוֹפֵךְ דָּמִים,

אֲשֶׁר רוֹפֵא חוֹלִים הוּא עָלָיו שָׁמָעוּ.

• אִם כְּרוֹצֵחַ תַּאַסְרֵנִי רָע לֹא אִירָא,

אָמַר יוֹסֵף, כִּי יָדַעְתִּי אַחֲרֵי הַחֲקִירָה

תִּגָּלֶה בַּקָּהָל שִׁגְגַתְכֶם הַגְּדוֹלָה;

אֶפֶס כִּי צַר לִי כִּי אִמִּי שׁוֹכֶבֶת

וּמְחַכָּה אֶל בּוֹאִי עַל עֶרֶשׂ הַמָּוֶת -

עַתָּה תֵּרֵד שֵׂיבָתָהּ בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה.

רוֹפֵא – מַכַּה נֶפֶשׁ! גַּזְלָן – מְכַבֵּד אִמּוֹ!

לֹא הֶאֱמִינוּ לַדָּבָר כָּל הַנּוֹסְעִים עִמּוֹ

אַף כִּי עָנוּ בוֹ שְׁמוֹ גַּם שֵׁם אָבִיהוּ;

וּבְרֶדֶת הַתָּפוּשׂ עִם רֹאשׁ הַשּׁוֹטְרִים

וְאֲחֻזַּת אַנְשֵׁי צָבָא אֵלָיו עֹטְרִים,

נָדוּ הַנּוֹסְעִים לוֹ, רֹאשָׁם הֵנִיעוּ.

מֵעִם נַחַל גָּר כִּי יִגָּרַע נֵטֶף

לֹא תִשָּׁבַרְנָה אֶזְרֹעוֹת הַשֵּׁטֶף

וּבְאֵיתָנָם מֵימָיו יִזְּלוּ יָנוּעוּ;

מֵאֹרְחַת הַנּוֹסְעִים נֶפֶשׁ נָפָלָה,

הַנִּשְׁאָרִים שֵׂרְכוּ אֶת דַּרְכָּם הָלְאָה,

דִּבְּרוּ הֵשִׂיחוּ בוֹ – וַיִּשְׁכָּחוּהוּ.

וְיוֹסֵף הוּרַד בֵּית-הַפְּקִידוּת, שָׁם לוֹ הוֹדִיעוּ

עַל מָה בֵּית-הָאֲסוּרִים אוֹתוֹ יָבִיאוּ,

כִּי נִמְנָה אֶת פּוֹשְׁעִים מַעֲבִירֵי הַמֶּכֶס;

שָׁם נוֹדַע לוֹ כִּי לִפְנֵי חֳדָשִׁים אֲחָדִים

הֶעֱבִיר הוּא הַגְּבוּל עֵדֶר סוּסִים וּפְרָדִים

וְהַשֹּׁטְרִים הִדְבִּיקֻהוּ רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ.

וַיִּלָחֶם בָּם וַיָּמָת הָאַחַד,

וּבְהֵחָפְזוֹ לָנוּס מִפְּנֵי הַפַּחַד

נָפְלָה אַמְתַּחְתּוֹ וְכֵלָיו מֵעָלֵיהוּ;

שָׁמָּה אֶת מִכְתַּב-מַסָּעוֹ מָצָאוּ,

וּמִשָּׁם תָּוֵי פָּנָיו וּשְׁמוֹ נוֹדָעוּ

הוּא שֵׁם הַנִּתְפָּשׂ הַיּוֹם וּפָנֵיהוּ.

• אֲבָל, הוֹסִיף יוֹסֵף, הֲלֹא אָמַרְתִּי

כִּי אֲנִי מֵעוֹדִי בַּסּוּסִים לֹא סָחַרְתִּי,

גַּם זֶה לִי חָמֵשׁ שָׁנִים פֹּה לֹא הָיִיתִי…

"דַּעַת לֹא אֵדַע, הַפָּקִיד פְּסָקָהוּ,

כָּל זֹאת תְּסַפֵּר לַשּׁוֹפְטִים וְיִשְׁמָעוּ,

וַאֲנִי תְּפַשְׂתִּיךָ וְתֵאָסַר, כִּי כֵן צֻוֵּיתִי.

עוֹד הַיּוֹם לִפְנוֹת עֶרֶב תֵּצֵא מֶרְכָּבָה

וַאֲשַלַּחֲךָ הָעִירָה בְּסַךְ אַנְשֵׁי צָבָא,

שָׁם תִּצְטַדֵּק אִם תּוּכַל לִפְנֵי שַׂר הַפָּלֶךְ.

עַתָּה קוּמוּ, הַשּׁוֹטְרִים, אִסְרוּהוּ בַּנְּחֻשְׁתַּיִם,

שִׂימוּ בַסַּד רַגְלוֹ וְהַאֲכִילֻהוּ לֶחֶם וּמַיִם

וְהוֹשִׁיבוּהוּ בַּבֹּר בֵּין אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ".

יָדַעְתִּי כִּי תַחֲפֹּץ, קוֹרְאִי, לָדַעַת

מֶה חָשַׁב יוֹסֵף, מֶה עָנָה וַיַּעַשׂ

בְּשָמְעוֹ דִּבְרֵי גַאֲוָה וָבוּז כָּאֵלֶּה? –

עָשָׂה מַה שֶּׁאֲחֵרִים בִּמְקוֹמוֹ עֹשִׂים:

נָתַן רַגְלוֹ לַסָּד, יָדָיו לַעֲבֹתִים,

נָתַן בֶּעָפָר פִּיו וַיֵּרֶד בֵּית-כֶּלֶא.

אֲבָל אַנְשֵׁי חֶסֶד, מָה אַתֶּם עֹשִׂים?

הֵן כְּבָר אֻסֹּר אֻסַּר יוֹסֵף בַּעֲבֹתִים,

בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה אֶל עַמּוֹ, אֶל יוֹלַדְתּוֹ!

• "אוּלַי הָיוּ הָעֲבֹתִים הָהֵם חַלָּשִׁים,

עַל כֵּן נָשִׂים עָלָיו עֲבֹתִים חֲדָשִׁים

בַּעֲבוּר יָבֹא בֶטַח אֶל עִיר מוֹלַדְתּוֹ".

ט

וּמִרְיָם אֵם יוֹסֵף עַל עַרְשָׂהּ מִתְהַפֶּכֶת

בֵּין צִירֵי הַמָּוֶת וְתוֹחֶלֶת מְמֻשֶּׁכֶת,

לִשְׁנֵי אֹרְחִים הֲגוּנִים הַיּוֹם מְיַחֶלֶת:

מַלְאַךְ-מוֹתָהּ יָבֹא לִגְהוֹת מַכְאֹבֶיהָ,

וּבְנָהּ גַּם הוּא אָמַר לָבוֹא אֵלֶיהָ –

מִי מֵהֶם יַקְדִּים לִפְתּוֹחַ הַדֶּלֶת?

מַדּוּעַ בּשֵׁשׁ יוֹסֵף אֶחֱרוּ פְעָמָיו

וְהוּא אִישׁ זָרִיז וּמָהִיר מִיָּמָיו?!

הֲפָגַע בּוֹ שָׂטָן, אָסוֹן קָרָהוּ?

הָאַהֲבָה גַּם הִיא הֵן עַזָּה כַּמָּוֶת,

אַךְ לוֹ אֵין חַרְצֻבּוֹת וָהִיא תִּכְשַׁל תֵּעָוֶת -

וּבְכֵן אַחַר הַבֵּן, הַמַּלְאָךְ קִדְּמָהוּ.

חַרְבּוֹ הַלְּטוּשָׁה בִּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה,

טִפַּת הַמָּרָה כִּרְסִיס דָּם בָּהּ תְּלוּיָה,

הִנֵּה הוּא עוֹמֵד שָׁם לִמְרַאֲשֹׁתֶיהָ;

עֵינָיו הָרְבָבוֹת אֵלֶיהָ תַּשְׁגַּחְנָה,

דַּלְתוֹת פָּנֶיהָ מָתַי תִּפָּתַחְנָה

לִזְרוֹק הַמָּרָה אֶל בֵּין שִׂפְתוֹתֶיהָ.

פִּתְאֹם נֵר אֲדֹנָי הֵאִיר פָּנֶיהָ

וּבְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צָפוּ עֵינֶיהָ

וַתֵּרֶא – הַצָּרָה עַל יוֹסֵף בָּאָה:

“יוֹסֵף! שְׁמַע יִשְׂרָאֵל!” בְּקוֹל מַר צָרָחָה,

וּמִדֵּי קָרְאָה אֶת פִּיהָ פָּתָחָה -

וַתְּעַלַּע הַטִּפָּה וְנַפְשָׁהּ יָצָאָה.

בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי בְּעֶצֶם הַצָּהֳרַיִם

עֵת רַגְלֵי יוֹסֵף הֻגְּשׁוּ לִנְחֻשְׁתַּיִם,

נָפְלוּ נְחֻשְׁתֵּי בְשַׂר מִרְיָם מֵעָלֶיהָ;

וַתֵּצֵא נַפְשָׁהּ הַטְּהֹרָה לַחֹפֶשׁ,

וַתִּסַּק עָל, וַתִּתְאַחַד עִם נֶפֶשׁ

רָחֵל הָאֵם הַמְּבַכָּה עַל בָּנֶיהָ.

“בָּרוּךְ דַּיַּן אֱמֶת!” הַשַּׁמֶּשֶׁת קָרָאָה,

בִּרְאוֹתָהּ כִּי הַנֹּצָה מִמְּקוֹמָהּ לֹא זָעָה,

וַתֵּלֶךְ לְבַשֵּׂר אֶת גַּבַּאי הַחֹדֶשׁ;

הַמַּיִם הַשְׁאוּבִים הַשְּׁכֵנוֹת שָׁפָכוּ

וּלְהָאַלְמָן הֶחָדָשׁ לִקְרוֹא הָלָכוּ,

הַקּוֹרֵא עוֹד תְּהִלִּים מוּל אֲרוֹן-הַקֹּדֶשׁ.

עוֹד גּוּף הַמֵּתָה לֹא הִסְפִּיק לְהִתְקָרֵר

וַתָּבֹאנָה הַשְּׁכֵנוֹת בִּבְכִי לְמָרֵר

עַל “הַיְּהוּדִית הַיְּקָרָה” שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ,

וְהַשַּׁמָּשׁוֹת מִהֲרוּ לָבוֹא אֶל בֵּיתָהּ

לַעֲשׂוֹת לָהּ כַּמִּשְׁפָּט, לְהַשְׁכִּיב הַמֵּתָה

עַל אֲלֻמָּת תֶּבֶן עַל מַעֲבֶה הָאֲדָמָה.

וּמִמָּחֲרָת תֵּכֶף אַחַר הַתְּפִלָּה

נִקְהֲלוּ הַבַּטְלָנִים מִכָּל הַקְּהִלָּה

וּלְפֶתַח בֵּית שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק יָרָדוּ;

עֶגְלַת אַשְׁפָּה, סוּס צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ,

שַׁמָּשׁ כֻּלּוֹ מַשְׁקֶה הַנּוֹתֵן רֵיחוֹ,

גַּבַּאי דֹבֵר עַזּוֹת – כְּבָר שָׁם נוֹעָדוּ.

וְהִנֵּה קוֹל חֲרָדָה בִּרְחוֹב הַקִּרְיָה,

קוֹל אִסְתְּרָא בְּלָגִינָא קִישׁ קִישׁ קָרְיָא,

וְקוֹל הַקּוֹרֵא: צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת!

הַכִּיסִים נִפְתָּחוּ, הַחֲנֻיּוֹת סֻגָּרוּ,

נִשְׁמְעוּ אֲנָחוֹת וּדְמָעוֹת נִגָּרוּ:

עַל אָדָם כָּשֵׁר כָּל דִּמְעָה נֶחְשָׁבֶת!

אַחֲרֵי הַמִּטָּה הָאַלְמָן יָנוּעַ

אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ וּבִגְדוֹ קָרוּעַ,

וְרָב אָדָם יִמְשֹׁךְ מִכָּל פָּרָשַׁת הָעִבּוּר;

גַּם שַׁמְגַּר מוֹדָעֵנוּ, גַּבַּאי חֹדֶשׁ כָּעֵת,

גַּם הוּא הֶאֱצִיל רֶגַע לְהַלְוָיַת הַמֵּת

אַף כִּי טָרוּד הוּא מְאֹד בְּצָרְכֵי הַצִּבּוּר.

וּבְעוֹד מֵעֵבֶר מִזֶּה הַלְּוַיָּה עֹבֶרֶת,

בָּאָה מֵעֵבֶר מִזֶּה לְוַיָּה אַחֶרֶת:

לַהֲקַת אַסִּירִים בְּלִוְיַת אַנְשֵׁי חָיִל.

הָאַסִּירִים אִישׁ וּצְמִידָיו עַל יָדֵהוּ,

הַשּׁוֹמְרִים אִישׁ וַחֲנִיתוֹ עַל שִׁכְמֵהוּ,

הוֹלְכִים אָט כִּי הָלְכוּ כָּל הַלָּיִל.

וַיַּעַמְדוּ הַשּׁוֹמְרִים עַל מַעְמָדָם

וַיַּטּוּ בַּכִּידוֹנִים אֲשֶׁר בְּיָדָם

בִּפְגוֹשׁ הַלְּוַיּוֹת אִשָּׁה אֲחוֹתָהּ,

לַחֲלֹק כָּבוֹד לַנֶּפֶשׁ הַנִּקְבֶּרֶת;

כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִצְבָא הַמִּשְׁמֶרֶת

לָתֵת כָּבוֹד וִיקָר לְכָל נֶפֶשׁ בְּמוֹתָהּ.

אַנְשֵׁי חֶסֶד וֶאֱמֶת, מָה אַתֶּם עוֹשִׂים?!

לוּ אֶתְמוֹל בַּבֹּקֶר לֹא שַׂמְתֶּם עֲבֹתִים

עַל יְדֵי הָאַסִּיר הַנִּצָּב תּוֹכֵכֶם,

לוּ לֹא חֲסַמְתֶּם דֶּרֶךְ הַנּוֹסֵעַ,

אוּלַי בָּרֶגַע הַזֶּה – מִי יוֹדֵעַ?! -

לֹא עָבְרָה הַלְּוַיָּה הַזֹּאת עַל פְּנֵיכֶם.

פִּתְאֹם מִתּוֹךְ הַשְּׁבוּיִם קָפַץ אַחַד,

פָּנָיו יָזֻעוּ מִיָּגוֹן וָפַחַד -

יוֹסֵף הָאֻמְלָל הִכִּיר אֶת אָבִיהוּ…

קָפַץ כִּנְשׁוּךְ נָחָשׁ וַיִּתַּר מִמְּקוֹמוֹ

לְהִשְׁתַּטֵּחַ רֶגַע עַל מִטַּת אִמּוֹ,

לְחוֹנֵן עֲפָרָהּ וּלְנַשְּׁקוֹ מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ.

וַיַּרְא הַשּׁוֹמֵר, אִישׁ חַיִּל אִישׁ מִדָּה,

אַסִּירוֹ הָאֶחָד נֹטֶה הַצִּדָּה,

וַיֹּאמֶר אַךְ נִמְלָט הוּא וּבֹרֵחַ,

וַיִּגְעַר בּוֹ: הַס, מִמְּקוֹמְךָ אַל תָּמֶשׁ!

וּבְעֵץ חֲנִיתוֹ הִכָּהוּ אֶל הַחֹמֶשׁ;

וַיִּצְנַח לָאָרֶץ וַיִּתְיַפֵּחַ.

"נִרְאֶה לִי, אָמַר הַשַּׁמָּשׁ הַמּוֹשֵׁךְ בְּקָרוֹן,

כְּאִלּוּ הַבַּר-מִנָּן רָגַז בָּאָרוֹן,

לִבִּי נוֹקְפִי, שֶׁמָּא עוֹדֶנָּה חַיָּה…"

• תַּאֲלָתִי לְךָ! גָּעַר בּוֹ הַגַּבַּאי הַגֹּבֶה,

לִבְּךָ נוֹקֵף לְפִי שֶׁעוֹד לֹא סָר יֵינְךָ, סֹבֵא!

עֶרֶב שַׁבָּת הַיּוֹם; אַל תַּעֲצֹר הַלְּוַיָּה. -

גּוֹמְלֵי חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת, יַרְגִּיעַ לִבֵּכֶם!

בַּפַּעַם הַזֹּאת מֵת מֻחְלָט לִפְנֵיכֶם,

וְאִם רָגְזָה הַמֵּתָה בָּאָרוֹן מוּנַחַת,

רָגְזָה לְקוֹל שַׁוְעַת הַבֵּן הַנּוֹרָאָה

עַל מִטַּת אִמּוֹ לַקֶּבֶר מוּצָאָה -

מִקּוֹל זֶה תִּרְגַּז גַּם הַשְּׁאוֹל מִתָּחַת.

נִנְעַר רֶגַע אֶחָד גַּם שִׁמְעוֹן הָאוֹנֵן:

“הַקּוֹל קוֹל יוֹסֵף!” מִכְּאֵב לֵב הִתְרוֹנֵן,

וַיַּרְגִּיעֵהוּ שַׁמְגַּר בְּמַאֲמָר מִן הַזֹּהַר.

וַתַּעֲבֹרְנָה הַלְּוַיּוֹת אִשָּׁה לִמְקוֹמָהּ,

וַיָּבִיאוּ אֶת מִרְיָם אֶל בֵּית עוֹלָמָהּ,

וַיָּבִיאוּ אֶת יוֹסֵף אֶל בֵּית הַסֹּהַר.

הֲשָׁמַע שַׁמְגַּר קוֹל יוֹסֵף וְהִכִּירָהוּ? –

הַדָּבָר הַזֶּה, קוֹרְאַי, לֹא תֵדָעוּ,

וּלְדַעְתּוֹ גַּם אֲנִי עָמַלְתִּי אֶל חִנָּם;

כִּי מִצְחַת נְחשֶׁת לָאִישׁ זֶה עַל פָּנָיו,

כָּל מַחְשְׁבֹות אוֹנוֹ, כָּל כַּעַס עִנְיָנָיו,

כִּתְּהֹם מְעֻלֶּפֶת עֲרָפֶל הִנֵּה הִנָּם.

עַל כֵּן אָשִׁיר עֻזֶּךָ, גִּזְבַּר הַקְּהִלָּה:

מִי כָמוֹךָ, גִּבּוֹר נוֹרָא עֲלִילָה,

גִּבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ מִי כָמוֹךָ!

לוֹכֵד עִיר אָתָּה וּבְרוּחֶךָ משֵׁל,

צְעָדֶיךָ סְפוּרִים, בִּדְרָכֶיךָ אֵין כּשֵׁל,

אֵין עֵת, אֵין פֶּגַע, בָּם נַפְשְׁךָ נָבֹכָה!

סִפּוּרִי הָאָרוּךְ עַד קִצּוֹ נוֹגֵעַ

וְאַתָּה, הַקּוֹרֵא, עוֹד אֵינְךָ יוֹדֵעַ

מֶה הָיָה סוֹף דָּבָר, אַחֲרִית הַזָּעַם!

הָהּ, תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ יֵשׁ הַרְבֵּה דְּבָרִים

שֶׁטּוֹב לוֹ לָאָדָם לִהְיוֹתָם נִסְתָּרִים;

כֵּן גַּם הַדָּבָר הַזֶּה לָךְ הַפָּעַם.

לֹא אוּכַל הָשִׁיב אֶת מִרְיָם מִקֶּבֶר,

לֹא אוּכַל הַצִּיל אֶת בְּנָהּ מִן הַשֶּׁבֶר

הַנָּכוֹן לְצַלְעוֹ מִשֹּׁפְטֵי הַמַּלְכוּת;

עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ חֳדָשִׁים שִׁשָּׁה,

כִּי כֵן נִמְשְׁכוּ יְמֵי הַחֲקִירָה וּדְרִישָׁה,

אַחַר נִגְמַר דִּינוֹ – לְחוֹבָה לֹא לִזְכוּת.

כִּי לֹא הָיָה לְיוֹסֵף אִישׁ בְּכָל הָאָרֶץ

מַגִּיד לַשּׁוֹפְטִים יָשְׁרוֹ וְעוֹמֵד בַּפָּרֶץ

בְּהִמָּשֵׁך הַמִּשְׁפָּט כָּל יְמֵי הַחֹרֶף;

הוּא עַל עַצְמוֹ הֵעִיד וְהוֹכִיחַ זְכוּתוֹ,

אַךְ לוֹ לֹא הֶאֱמִינוּ, לֹא קִבְּלוּ עֵדוּתוֹ.

וַיֹּאמְרוּ: אִישׁ תּוֹכֵחוֹת מַקְשֶׁה עֹרֶף.

שְׁנֵי מְלִיצִים אָמְנָם לְיוֹסֵף עָמָדוּ,

אַךְ הוֹעֵל לֹא הוֹעִילוּ, נַפְשׁוֹ לֹא פָדוּ!

אִמּוֹ בִּקְּשָׁה רַחֲמִים עָלָיו בַּשָּׁמָיִם,

וּבַת-קוֹל יָצְאָה וּבֵין הַבְּרִיּוֹת הִכְרִיזָה:

"שְׁנֵי יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן הֵם; הָאֶחָד בַּבִּזָּה

שָׁלַח יָדוֹ, וְהַנִּשְׁפָּט – נְקִי כַּפָּיִם".

אַף הִגִּיעָה הַבַּת-קוֹל עַד הַדַּיָּנִים,

אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה וְהֵם הָיוּ קַפְּדָנִים

וְהוֹרוּ הֲלָכָה: בְּבַת-קוֹל אֵין מַשְׁגִּיחִין,

וּבֶאֱמֶת הֲיוּכַל, קוֹרְאִי הַיָּקָר,

בֵּית-דִּין שֶׁל מוּמְחִין, לֹא שֶׁל רוֹעֵי בָקָר,

לִשְׁמוֹעַ כָּל מַה שֶׁהַטַּיָּלִים מְשִׂיחִין?

הַמֵּלִיץ הַשֵּׁנִי גַּם הוּא בְּפַמַּלְיָא שֶׁל מַעְלָה;

שִׁמְעוֹן יוֹשֵב בְּבֵית-מִדְרָשׁוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה

עוֹסֵק בְּסִתְרֵי תוֹרָה, בְּזֹהַר וְתִקּוּנִים;

אַךְ הָהּ, הַשּׁוֹפְטִים הָיוּ כֻּלָּם מִינִים

שֶׁבִּקְדֻשַּׁת הַזֹּהַר אֵינָם מַאֲמִינִים

וְלֹא פָעֲלוּ תִּקּוּנָיו עַל לִבֹּתָם הַמְּגוּנִים.

לוּ עָסַקְתָּ, שִׁמְעוֹן, בְּמִדְרָשׁ הַנֶּעְלָם,

לִדְרוֹשׁ אַחֲרֵי יוֹסֵף הַמְּזֻיָּף הַנֶּעְלָם,

אָז אוּלַי אֶת נֶפֶשׁ בִּנְךָ הִצַּלְתָּ;

אַךְ מִתִּקּוּנִים, מַעֲמָדוֹת וּתְהִלִּים

אֵינָן מִתְפָּעֲלוֹת נִשְׁמוֹת הַפְּלִילִים -

לַשָּׁוְא יָגַעְתָּ, שִׁמְעוֹן, לַשָּׁוְא עָמַלְתָּ.

גָּבָה בֵּית-דִּין עֵדוּת גַּם כֵּן וְשָׁאָל

עַל אֹדוֹת הַנִּשְׁפָּט אֶת רָאשֵׁי הַקָּהָל,

וַיַּעֲנֻהוּ בִּכְתָב מְפֹרָשׁ כַּדִּין וְכַדָּת

כִּי שְׁנֵי יוֹסֵף בֶּן שִֹמְעוֹן אָזְנָם לֹא שָׁמָעָה,

וְזֶה הָאֶחָד יָצָא כְּבָר לְתַרְבּוּת רָעָה -

וְעַל הֶחָתוּם הָיָה גַּם שַׁמְגַּר בֶּן-עֲנָת.

גַּם אֲנָשִׁים מִן הַשּׁוּק הִרְבּוּ לְשַׁחֵר

הֶהָיָה בָּזֶה יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן אַחֵר?

וַיַּעֲנוּם בְּתֻמָּם: כָּזֹאת לֹא נִהְיָתָה!

וְאִם יֵשׁ בָּהֶם אִישׁ יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם

מִי הוּא זֶה שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ, טִפֵּשׁ, אוֹ גוֹלָם,

שֶׁיַעֲלֶה אֶת רֹאשׁוֹ בֵּינֵי אַרְיְוָתָא?!

וּבְאֵין מֵלִיץ ישֶׁר מוּל מַגִּיד פֶּשַׁע

בִּמְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁם נַעֲשָׂה הָרֶשַׁע,

וַיֹּאבַד בַּעֲלוּמָיו אִישׁ צַדִּיק תָּם-דָּרֶך;

לֹא הוֹעִילָה לוֹ לֹא חָכְמַת הָרְפוּאָה,

גַּם תַּלְמוּדוֹ לֹא הָיָה לוֹ לִישׁוּעָה,

וַיֵּלֵךְ עִם פּוֹשְׁעִים לַעֲבֹדַת פָּרֶךְ - - -

רַק בָּזֹאת זְכוּת אֲבוֹתָיו לְעֵזֶר לוֹ הָיָתָה:

בְּיוֹם גְּלוֹתוֹ בָּא אֵלָיו הַמַּגִּיד דְּמָתָא

וַיְדַבֵּר עַל לִבּוֹ לֵאלוֹהַּ מִלִּין,

וּנְדִיבֵי-הָעָם רַחֲמָנִים בְּנֵי רַחֲמָנִים

הִגִּישׁוּ לוֹ מִנְחָה וּמַתָּת בְּסֵבֶר פָּנִים –

סֵדֶר תְּפִלָּה קָטֹן וּשְׁנֵי זוּגוֹת תְּפִלִּין.

אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי אֲדֹנָי אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ:

"פֹּעַל אָדָם יְשַׁלֶּם-לוֹ וּכְאֹרַח אִישׁ יַמְצִיאֵהוּ!

אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא, בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית;

טִינָא הָיְתָה בְּלִבּוֹ וְנֶעֱקַר מִן הָעוֹלָם.

כֵּן יֹאבְדוּ כָּל הָאֶפִּיקוֹרְסִים כֻלָּם

הַהוֹלְכִים לִלְמוֹד – חָכְמָה יְוָנִית".

כֵּן דִּבַּרְתֶּם, חַכְמֵי-לֵב יִשְׁרֵי-דֶרֶךְ!

אַךְ אַל נָא תִּשְׁכָּחוּ הָאִישׁ רָם הָעֶרֶךְ

שֶׁעַל יָדוֹ נִתְגַּלְגְּלָה לָכֶם זֹאת הַזְּכוּת:

הִנֵּה יְמֵי הַבְּחִירוֹת בָּאִים אֶצְלֵכֶם,

שׁוּבוּ שִׂימוּ שַׁמְגַּר לְרֹאשׁ עֲלֵיכֶם,

אָז תִּנָּצְלוּ מִכָּל רָע, כִּי – הַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת.

אל יאשם יהודה / יהודה ליב גורדון

"חֲמָסִי עָלֶיךָ, יֹאמַר הַקּוֹרֵא,

וּבְסִפּוּרֶיךָ לֹא מָצָאתִי נָחַת,

כִּי כָל הָעוֹלָמוֹת שֶׁאַתָּה בּוֹרֵא

תָּשׁוּב תַּחֲרִיבֵם, תַּקְרִיבֵם לַשָּׁחַת.

מַדּוּעַ כָּל אַבִּירֶיךָ נִסְחָפוּ

וִיצֻרֶיךָ כַּצֵּל כֻּלָּם יֹאבֵדוּ?

טִפַּחְתָּם, רִבִּיתָם, טֹבוּ גַּם יָפוּ,

וּכְאֵילֵי אֲשָׁמוֹת לַטֶּבַח יֵרֵדוּ:

בַּת -שׁוּעַ הַנָּאוָה עַל הַפְּתָחִים מַחֲזֶרֶת,

הַיּוֹנָה הַתַּמָּה יְבָמָהּ שׁוֹמֶרֶת,

אֵשֶׁת אֲלִיפֶלֶט מִבֵּיתוֹ גֵּרַשְׁתָּ

וִילָדֶיהָ יְתוֹמִים חַיִּים נָטַשְׁתָּ,

אֶת קַלְמָן הַפֶּתִי עָצַרְתָּ בַּדֶּרֶךְ

וּבִתּוֹ הַבֹּגֶרֶת לָאִישׁ לֹא תַּתָּ;

אֶת יוֹסֵף שִׁלַּחְתָּ לַעֲבֹדַת פֶּרֶךְ,

אֶת אִמּוֹ הַעֲנִיָּה בְּלִי-עֵת הֵמַתָּ.

כָּכָה כָּל הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ

הִפַּלְתָּ לְמַשּׁוּאוֹת, כַּחֲלָלִים דִּכֵּאתָ;

לֹא אַחַת מֵהֶן יָצְאָה לִרְאוֹת אוֹרָה –

אֵין זֶה כִּי אִם מֵרֹעַ לֵב וּמָרָה שְׁחוֹרָה!"

– אַל נָא, אָחִי, אַל תְּדַבֵּר אִתִּי קָשׁוֹת,

אַל נָא תִּפְקֹד עָלַי עֲוֹן הַנְּפָשׁוֹת!

גַּם לִבִּי יִכְאַב, גַּם נַפְשִׁי לִי מָרָה

עַל מַעֲשֵׂי יָדַי הַטּוֹבְעִים בְּיַם צָרָה,

אַךְ לֹא בִי הָאָשָׁם, לֹא עָלַי הַפְּקֻדָּה –

אִם זֹנֶה יִשְׂרָאֵל אַל יֶאְשַׁם יְהוּדָה!

אֲנִי אֵינֶנִּי בּוֹרֵא יֵשׁ מֵאַיִן,

צַיָּר אָנֹכִי וּבִימִינִי חֶרֶט,

אֵת אֲשֶׁר אֶרְאֶה עַיִן לַעַיִן

אוֹתוֹ אֲתָאֵר עַל לוּחַ בַּשֶּׂרֶד;

וּמָה אֶעֱשֶׂה אִם אַחַי הַיְּהוּדִים

יַרְאוּנִי רַק שַׁמּוֹת, רַק עֹנִי וּמְרוּדִים,

וּבְכָל פִּנּוֹת הָעָם מִמַּסָּד עַד הַטְּפָחוֹת

רַק דְּמָעוֹת נִגָּרוֹת וּבְכִי וַאֲנָחוֹת?!

עַל כֵּן אָמַרְתִּי אֶאֱסֹף דִּמְעוֹתֵינוּ

וַאֲשִׂימֵן בַּנֹאד, הֲלֹא בְּסִפְרָתֵנוּ,

לִהְיוֹת לָנוּ מִשְׁמֶרֶת לִבְנֵי בָנִים,

לַיּוֹם אֲשֶׁר יֵיטִיב הָאֵל אַחֲרִיתֵנוּ

וּמָחָה דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים.

נהרא נהרא ופשטיה / יהודה ליב גורדון

הַאֱלֹהֵי הָרִים “הַמָּקוֹם”

וְלֹא אֱלֹהֵי הַעֲמָקִים?

הָאֱלֹהֵי כוּשׁ הוּא וְלֹא אֱלֹהֵי הֹדּוּ,

אֱלֹהֵי מֵי מרִיבָה וְלֹא חַצְצוֹן תָּמָר,

כִּי שָׁם יַקְדִּימוּ בָּרוּךְ-שֶׁאָמַר לְהוֹדוּ

וּפֹה יֹאמְרוּ הוֹדוּ קוֹדֶם בָּרוּךְ-שֶׁאָמַר,

הַבִּיטוּ וּרְאוּ מַה-נִּשְׁתַנּוּ הַמַּטְבֵּעוֹת

בְּנוּסַח הַתְּפִלּוֹת

שֶׁל הַרְבֵּה קְהִלּוֹת,

וּמַה-נִּפְלְגוּ הַדֵּעוֹת

בְּהִלְכוֹת טְרֵפוֹת וּבְדִיקַת הָרֵיאוֹת!

מִי לֹא יֵדַע הַפְּלֻגְתָּא

בְּבוּקָא דְּאַטְמָא דְּשָף מִדֻּכְתָּא

וּמָה רַבָּה הַמְּבוּכָה

בְּדִין וַרְדָּא הֲפוּכָה

וְסִירְכָא סְמוּכָה?!

וּבְכָל הַמְּקוֹמוֹת כֵּן וּבְכָל הַדֹּרוֹת

עַד שֶׁהַתּוֹרָה נֶעֶשְׂתָה כִּשְׁתֵּי תוֹרוֹת.

עִבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן וּצְאוּ מִיהוּדָה

וּבֹאוּ לִמְקוֹם רַבִּי יוֹסִי הַגָּלִילָה,

שָׁם בְּכָל אֻשְׁפִּיזָא יִתְּנוּ לָכֶם לִסְעֻדָּה

תַּרְנְגֹלֶת צְלוּיָה

בְּחֶמְאָה עֲשׂוּיָה,

כִּי שָׁם בְּשַׂר עוֹף בֶּחָלָב מֻתָּר בַּאֲכִילָה,

וְטַעְמוֹ וְנִמּוּקוֹ עִמּוֹ

לְפִי שֶׁאִסּוּר גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ

לֹא נֶאֱמַר בְּבַעֲלֵי כְנָפַיִם,

שֶׁמַטִּילִים בֵּיצִים וְאֵינָם יוֹנְקֵי שָׁדַיִם.

עִבְרוּ בֵּין רְחֹבוֹת עִיר וּבֵין נִינְוֵה וָכְלַח

וּסְעוּ מִתָּחַת לְתָרַח וּמִמִּתְקָה לְחַשְׁמֹנָה

וּרְאוּ כָּל עִיר וָעִיר בְּמִנְהָגֶיהָ שׁוֹנָה;

פֹּה יַחֲזִיקוּ בַמִּנְהָג וְשָׁם עָלָיו אָבַד כָּלַח,

בַּחַשְׁמֹנָה יֹאכְלוּ קִטְנִיּוֹת כָּל שְׁמֹנָה

וּבְמִתְקָה יוֹלִיכוּ אוֹתָן לְיָם הַמֶּלַח,

בְּתָרַח יֹאכְלוּ בַּפֶּסַח דָּג מָלוּחַ

וּבְתָחַת מְפָרְרִין וְזוֹרִין לָרוּחַ.

הַגִּידָה לִי אֵפוֹא, רַבִּי רַב זָרַח,

הַאֱלֹהֵי תָחַת אֱלֹהִים וְלֹא אֱלֹהֵי תָרַח?

יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, לֹא בְנוֹ שֶׁל תָּרַח

מֵּאוּר כַּשְׂדִּים בַּאֲרַם נַהֲרָיִם,

אֲשֶׁר יָצָא מוֹנֵיטִין שֶׁלּוֹ בְּכָל הָעוֹלָם,

כִּי אִם אַבְרָהָם הָרוֹכֵל מֵעִיר תָּרַח,

אֲשֶׁר קִבֵּץ מוֹנֵיטִין מִכָּל הָעוֹלָם

וַאֲשֶׁר זֶה פָּעֲמַיִם

פָּשַׁט הָרַגְלַיִם

וּמִפְּנֵי נֹשָׁיו בָּרַח -

יִצְחָק זֶה לָמַד בְּוַלָּזוֹן בִּיְשִׁיבָהׁ

וַיְהִי בָּחוּר אוֹכֵל יָמִים

מַתְמִיד הוֹלֵךְ תָּמִים

וְרֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה עָשָׂה לוֹ חֲטִיבָה

וְהֶאֱמִירוֹ לִבְחִיר הַתַּלְמִידִים.

עַל כֵּן כִּמְעָט לוֹ נִמְלָאוּ

שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שַׁדְכָנִים בָּאוּ

וַיְדַבְּרוּ לוֹ נִכְבָּדוֹת, בִּבְנוֹת נְגִידִים.

וּלְדָן הַשֻּׁלְחָנִי בְּעִיר תָּחַת

בַּת כַּחֲבַצֶּלֶת פֹּרַחַת,

טוֹבַת שֵׂכֶל וִיפַת תֹּאַר

וּמָאתַיִם זוּזִים לָהּ מֹהַר,

וְהִיא בְּתוּלָה עֲדִינָה

יְחִידָה בְּמִינָהּ,

כִּי מִלְּבַד אֲשֶׁר כַּחֲבַצֶּלֶת פָּרָחָה

עוֹד אָזְנָהּ שֶׁמֶץ לָקָחָה

מִסּוֹד חֲכָמִים וּנְבוֹנִים

וּמִלֶּמֶד דַּעַת מְבִינִים,

וַתְּהִי קוֹרְאָה בִּסְפָרִים חִיצוֹנִים

וּפֹרֶטֶת עַל עֻגָב וּמִנִּים. –

הָהּ, גַּם בְּבָתֵּי הַיְשִׁיבוֹת

מָצָא בְיָמֵינוּ

בְּרֹב עֲוֹנֵינוּ

רוּחַ הַזְּמָן לוֹ נְתִיבוֹת!

גַּם לִבְחִיר תַּלְמִידֵי וַלָּזוֹן

נִרְאֶה בֶּחָזוֹן

כִּי אִשָּׁה מַשְׂכֶּלֶת

פֹּרַחַת כַּחֲבַצֶּלֶת

הַנּוֹתֶנֶת אִמְרֵי שֶׁפֶר

טוֹבָה מֵאִוֶּלֶת

הַיְרֻקָּה כַּחִלָּזוֹן

אֲשֶׁר לֹא יָדְעָה קְרֹא סֵפֶר

וּבִבְשָׂרָהּ וּבְנַפְשָׁהּ שֻׁלַּח רָזוֹן.

וּבְכֵן מִהֵר יִצְחָק מִתָּרַח

וַיִּקְטֹף לוֹ זֶה הַפֶּרַח

וַיִּסַּע מִתָּרַח וַיִּחַן בְּתָחַת;

שָׁם עַל שֻׁלְחָן מָלֵא נָחַת

יָשַׁב בְּבֵית חוֹתְנוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים

וַיַּרְא זֶרַע וַיּוֹלֶד בָּנִים.

וַתִּכְלֶינָה שְׁנוֹת אֲרֻחָתָם

וַיְבַקְּשׁוּ לָהֶם מִחְיָה לְפַרְנָסָתָם

וַיִּקַּח יִצְחָק אֶת תּוֹרָתוֹ,

אֲשֶׁר הֵבִיא מִוַּלָּזוֹן,

וּפְנִינָה, לְהַבְדִּיל, אֶת סְפָרֶיהָ הַחִיצוֹנִים

וַיַּנִּיחוּם בְּקֶרֶן זָוִית,

וַיִּפְתְּחוּ לָהֶם בִּרְחוֹב הָעֶגְלוֹנִים

חֲנוּת קְטַנָּה מִכָּל מִינֵי מָזוֹן:

"נִפְתַּח בְּכַד וּנְסַיֵּם בְּחָבִית

– דִּבֵּר יִצְחָק עַל לֵב זוּגָתוֹ –

חֲנוּתֵנוּ קְטַנָּה בְּרֵאשִׁיתָהּ

וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִשְׂגֶּה אַחֲרִיתָהּ".

וַיְהִי יִצְחָק נוֹסֵעַ לִמְדִינַת הַיָּם

לִקְנוֹת סְחֹרָתוֹ וּלְהָבִיא מִשָּׁם

מִזִּמְרַת כָּל אֶרֶץ וּתְבוּאַת עַם וָעָם

מֵאֵת הַזַּמְזֻמִּים

בְּצָלִים וְשׁוּמִים,

מֵאֶרֶץ פַּתְרֻסִים,

פַּת פַּלְטָר, פַּת רוּסִים,

וּמֵאֶרֶץ כַּסְלֻחִים

קוֹלִיס הָאִיסְפַּנִין וְדָגִים מְלוּחִים.

וּפְנִינָה הַיְקָרָה

בַּקֶּרַח וּבַקָּרָה

בַּחֲנוּתָהּ עֹמֶדֶת,

שֹׁקֶלֶת וּמֹדֶדֶת

אֶת מִינֵי הַמְּזוֹנוֹת

לַקּוֹנִים וְלַקּוֹנוֹת;

וּשְׁכֵנוֹתֶיהָ

הָעֹבְרוֹת עָלֶיהָ

בְּרֹאשָׁן תָּנַעְנָה

וּבִשְׂפָתָן תַּבַּעְנָה:

"הוֹי, אַחֲרִית מָרָה כַּלַּעְנָה!

אֵי הָאֶצְבָּעוֹת הַפֹּרְטוֹת עַל פִּי הַנֵּבֶל

אֵיךְ עַתָּה מִתְחָרְכוֹת עַל גַּבֵּי גֶחָלִים,

וְהַפֶּה אֲשֶׁר קָרָא שִׁירִים וּמְשָׁלִים

נוֹפֵחַ בָּאֵשׁ פֶּחָם לְהוֹסִיף הֶבֶל!"

אֲהָהּ נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת,

אַתֵּנָה לֹא תֵדַעְנָה

כִּי אִם אַחֲרִית זֹאת מָרָה כַּלַּעֲנָה

עוֹד יֵשׁ אַחֲרִית חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת!

הַסְּתָיו עָבַר וִימֵי הַפֶּסַח הִגִּיעוּ

וּמֵעִיר רֹכֶלֶת הָעַמִּים

הַיֹּשֶׁבֶת לִמְבאֹותֹ יַמִּים

דָּגִים מְלוּחִים לְיִצְחָק הֵבִיאוּ,

כִּי הָיָה בְתָחַת הַחֹרֶף

בַּשָּׁנָה הַהִיא קְשֵׁה-עֹרֶף

וְעַד חַג יְצִיאַת מִצְרַיִם

קָפְאוּ הַיְּאֹרִים, נֶעֶרְמוּ הַמַּיִם,

וְאָנוּ הַדַּיָּגִים מְחֻסְּרֵי צֵידָה

וְלֹא הָיָה לַפֶּסַח דָּגִים לָעֵדָה.

וַיֹּאמֶר יִצְחָק בְּלִבּוֹ:

“בְּמָקוֹם שֶׁאֵין דָּג – הַמָּלוּחַ טוֹב”,

וַיִּקֶן-לוֹ דָּגִים מְלוּחִים לָרֹב

לְהַסְפִּיק גַּם לְחֶנְוָנִים אֲשֶׁר בִּמְסִבּוֹ,

וּבִסְחֹרָה זֹאת רָב מָמוֹנוֹ הִשְׁקִיעַ

וְעַל יְדֵי זֶה לְהֶפְסֵד מְרֻבֶּה הִגִּיעַ,

כִּי בְּבֹאָהּ שָׁלַח הָרַב לְהוֹדִיעַ

כִּי אֵין אֹכְלִים בְּתָחַת דָּגִים מְלוּחִים –

וַיִּהְיוּ כָּל חֶשְׁבְּנוֹתָיו לְנֹאדוֹת נְפוּחִים!

וַיִּרְגַּז יִצְחָק עַל הַחֻמְרָא הַחֲדָשָׁה;

כִּי מִי כָמֹהוּ חַד מִבֵּי-מִדְרָשָׁא

יוֹדֵעַ הַסּוֹד

כִּי אֵין כָּל יְסוֹד

לֶאֱסֹר הַדָּגָה,

וְכִי מִלְתָא תַּלְיָא רַק בְּמִנְהָגָא

וְגַם הַמִּנְהָג בָּנוּי עַל יְסוֹד רָעוּעַ,

וּמִשּׁוּם שִׂמְחַת הֶחָג לִבְלִי יִהְיֶה לְחָגָא

יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל הָ“אוֹר זָרוּעַ”.

וְהָרַב סָבַר כִּי שִׂמְחַת הֶחָג

אֵינֶנָּה תְלוּיָה בְּדָג,

כִּי אֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּבָשָׂר,

עַל כֵּן אֶת דְּגֵי יִצְחָק אָסָר

בְּדִין חֻמְרֵי הַמָּקוֹם שֶׁהָלַךְ לְשָׁם.

וַיִּתְוַכַּח יִצְחָק עִמּוֹ קֳבָל-עָם,

וַיִּקְצֹף הָרַב וַיַּעֲנֵהוּ קָשֶׁה:

– כִּי תוֹרָתוֹ הִרְתִּיחָה בוֹ אֶת הַדָּם –

וַיִּגְעַר בּוֹ לֵאמֹר: אֶפִּיקוֹרוֹס, רָשָׁע! ¹

הַמְעַט מִמְּךָ כִּי אִשְׁתְּךָ הַפְּרוּצָה

יֹצֵאת פְּרוּעַת רֹאשׁ הַחוּצָה,

כִּי סִפְרֵי מִינִים נוֹשְׁרִים מֵחֵיקָהּ –

כִּי עוֹד תּאֹמַר גַּם אַתָּה, רֵיקָא,

לְהַאֲכִיל אֶת הַקְּהִלָּה

מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, חָלִלָּה?!

– רַבִּי! – הֵשִׁיב יִצְחָק אַף הוּא לֹא בְנַחַת,

כִּי גַּם הוּא תַּלְמִיד חָכָם וְהַתּוֹרָה בּוֹ רוֹתַחַת,

מַה אֵצֶל הַר סִינַי עִנְיָן לִשְׁמִטָּה

וּבְבֵית-הַקְּבָרוֹת מַה-לּוֹ לַכֹּהֵן?

אֲנִי בְּדָגִים מְלוּחִים טוֹעֵן

וְאַתָּה שׁוֹאֲלֵנִי בְּמְסִכְתָּא אַחֲרִתָּא

וַתִּפְקֹד עָלַי עֲוֹן הָאִשָּׁה…

הַאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם לִשְׁנָא בִּישָׁא?!

– הַס – קָרָא הָרַב בִּפְנֵי הָעֹמְדִים עַל גַּבּוֹ

זָקֵן מַמְרֵא, מוֹרֶה הֲלָכָה בִּפְנֵי רַבּוֹ!

עַל יְיָ וְעַל תּוֹרָתוֹ קַמְתָּ,

גּוֹזְרֵנִי עָלֶיךָ שַׁמְתָּא

וְעַל חֲנוּתְךָ חֲתִיכָא דְאִסּוּרָא…

כָּכָה יָצָא הַלַּהַב וַיְהִי לִמְדוּרָה;

מִקִּיסַם דַּק תֵּצֵא אֵשׁ בֹּעֶרֶת

וְתַדְלִיק אֶת כָּל הַבִּירָה:

מֵעוֹף קָטָן – הָאַגָּדָה אֹמֶרֶת -

נִשְׂרַף בֵּית הַבְּחִירָה,

וּבֵית יִצְחָק נִשְׂרַף מִדַּג מָלוּחַ,

וַיֵּצֵא יִצְחָק בַּשָּׂדֶה לָשׂוּחַ,

כִּי הַנִּדּוּי עָלָיו נָחַת,

קִפַּח אֶת פַּרְנָסָתוֹ בְּתָחַת,

וּמִסְחָרוֹ לֹא יָצִיץ עוֹד וּפָרַח

וּמָמוֹנוֹ עָשָׂה לוֹ כְּנָפַיִם וּפָרַח -

וַיִּסַּע מִתָּחָת וַיִּחַן בְּתָרַח.

שָׁם בְּעִיר מוֹלַדְתּוֹ שָׁב וְטָרַח

וּפָתַח לוֹ חֲנוּת וּבֵית מַרְכֹּלֶת,

אַךְ מִקֹּצֶר יָד וּמִבִּלְתִּי יְכֹלֶת

סֻגְּרָה עַל מַסְגֵּר בְּטֶרֶם כְּלוֹת שָׁנָה

כִּי נוֹדָע הַדָּבָר גַּם בְּתָרַח

כִּי יִצְחָק הוּא תַּלְמִיד-חָכָם שֶׁסָּרַח

וְכֵוָן שֶׁנִשְׁבָּר שּוּב אֵין לוֹ תַּקָּנָה.

אָז רָפוּ יָדָיו מֵרֹב צָרוֹת

וּלְחֶבְרַת נוֹסְעִים אָרַח,

וְלִמְדִינַת הַיָּם בָּרַח

וַיְהִי שָׁם לְרוֹכֵל הַמַּחֲזִיר בָּעֲיָרוֹת.

וּפְנִינָה וִילָדֶיהָ

שָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעֻרֶיהָ;

בַּחֲנוּת עוֹד אֵינֶנָּה עֹמֶדֶת

וּפוֹל וַעֲדָשִׁים אֵינֶנָּה מֹדֶדֶת,

אַךְ גַּם עַל הַנֵּבֶל אֵינֶנָּה פֹּרֶטֶת

כִּי אִם נוֹצוֹת אַוָּזִים מֹרֶטֶת.

לְמַלְּאוֹת כָּרִים וּכְסָתוֹת

וּלְהַאֲכִיל שָׁלֹשׁ נְפָשׁוֹת;

וּבְכִלְיוֹן עֵינַיִם יוֹם וָלָיְלָה

תְּצַפֶּה לִקְרִיאַת הַגֶּבֶר,

כִּי יִקְרָא לָהּ בַּעֲלָהּ

לָבֹא לָשֶׁבֶת אִתּוֹ בֵּית חֶבֶר.

וַיְּהִי כִּי אָרְכוּ הַיָּמִים

וְאִמְרַת יִצְחָק לֹא בָאָה,

וַתִּכְלֶינָה עֵינֵי פְנִינָה מִיַּחֵל,

וַתֹּאמֶר אֵין זֶה כִּי אִם מְצָאַתְהוּ רָעָה,

אֵלְכָה וָאֶכְתְּבָה מוֹדָעָה

בְּכִתְבֵי הָעִתִּים;

וּלְפִי שֶׁהַכֹּל צְרִיכִים לְבַעַל הַחִטִּים

בָּאָה גַּם הִיא אֶל הָרַב לָקַחַת הַסְכָּמָתוֹ.

וְרַבִּי זֶרַח בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתו

שָׁם אַתָּה מֹצֵא עַנְוָתוֹ,

וּכְשֵׁם שֶׁרָדַף בְּאַף אֶת יִצְחָק כְּדֵי לְהַחֲזִירוֹ בִתְשׁוּבָה

כֵּן גָּבַר חַסְדּוֹ עַל אִשְׁתּוֹ הָעֲלוּבָה,

וּמַה גַּם כִּי בְּבֹאָהּ לִפְנֵי הָרַב מִתָּחַת

שָׂמָה פְּנִינָה פֵּאָה נָכְרִית עַל הַפַּדָּחַת,

וְעֵין הָרַב רָאֲתָה וַתִּשְׂבַּע נָחַת.

וַיַּחֲמֹל עָלֶיהָ וַיִּקְרָאֶהָ “בִּתִּי!”

וַיָּעֶד לִפְנֵי הַמּוֹצִיא מִכְתָּב הָעִתִּי

כִּי אֱמֶת הַדָּבָר כִּי לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים

עָזַב הַמְּעַגֶּן אִשָּה וּבָנִים,

וַיִּמְסֹר גַּם הַסִּמָּנִים,

וַיְבַקֵּשׁ אֶת חֲבֵרָיו הָרַבָּנִים,

רַחֲמָנִים בְּנֵי רַחֲמָנִים,

כִּי אִם אֶת הַמְּעַגֵּן יַכִּירוּ

לְבֵית-דִּין תֵּכֶף אוֹתוֹ יַסְגִּירוּ.

שׁוֹמֶרֶת יָבָם (המשך) / יהודה ליב גורדון

“הִיא לֹא לְעוֹלָם תְּהִי שֹׁמֶרֶת יְבָמָהּ!”

כָּכָה נִבֵּאתִי לָהּ, יוֹנָה נֶאֱלָמָה -

וַאֲהָהּ כִּי נְבוּאָתִי זֹאת לֹא נִתְקַיְּמָה;

הִנֵּה יוֹמֵךְ יִפְנֶה, חֶלְדֵּךְ כָּאָיִן,

וּלְדָמֵךְ הַנָּקִי גּוֹאֵל עוֹד אָיִן,

עוֹד צַעֲקָתֵךְ בִּסְעָרָה עוֹלָה שָׁמָיְמָה

בַּת עֶשְׂרִים הָיִית עֵת גַּלְמוּדָה נִשְׁאַרְתְּ,

עֵת בַּעַל נְעוּרַיִךְ בִּדְמִי יָמָיו קָבַרְתְּ,

עֵת לְצָרָתֵךְ אָח! אָח לוֹ יִוָּלֵד,

אָז עוֹד הַתִּקְוָה פִּתָּתֵךְ, עַל לִבֵּך דִּבֵּרָה,

מִי יֵדַע אִם יִגְדַּל הַפִּרְחָח אִם יֶחִי,

הֵן עוֹד תַּחֲלוּאִים רַבִּים עָלָיו יַעֲבֹרוּ

אֲבַעְבֻּעוֹת וּבֹהַק וּצְמִיחַת שִׁנַּיִם,

חֳלִי מֵעַיִם

יִקְטְפוּהוּ בְאִבּוֹ וּשְׁנוֹתָיו יִקְצוֹרוּ

רוֹצֵחַ מַכֵּה אִמּוֹ

שֻׁלַּח לַעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ,

הַתִּקְוָה תֵלֵךְ עִמּוֹ

וּתְשַׁלְּחֵהוּ הַדֶּרֶךְ,

כִּי בְכַלּוֹתוֹ עֲבוֹדָתוֹ

עוֹד יָשׁוּב אֶל קַדְמָתוֹ –

אֶת מִי רָצַחַתְּ,

אַתְּ נֶפֶשׁ נְקִיָּה,

כִּי לָנֶצַח שֻׁלַּחַתְּ

אֶל אֶרֶץ הַנְּשִׁיָּה?

עַד מָה, עַל מִי בוֹטֶחַת,

עַד מָתַי תּוֹחִילִי

הַנֶּפֶשׁ הַנִּדָּחָה?

אַף כִּי אַתְּ לֹא רוֹצַחַת

כִּי אִם הַנִּרְצָחָה

מִידֵי רוֹעֶה אֱוִילִי.