רקע
יהודה ליב גורדון
שְׁנֵי יוֹסֵף בֶן שִׁמְעוֹן
mנחלת הכלל [?]
tשירה

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! חֲלוֹם חָלַמְתִּי וְאֵינִי

יוֹדֵעַ מָה הוּא; יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּהְיוּ כָּל

חֲלוֹמוֹתַי עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה!


 

א

נָאוֹר! אַתָּה אַדִּיר, נוֹרָא עֲלִילָה!

סַפֵּר מַעֲשֶׂיךָ בִּלְשׁוֹנִי אֵין מִלָּה,

בְּיָדְךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים לְמִינָם,

בְּמַחֲשַׁכִּים תִּפְעָל, וּבְסֵתֶר שִׁבְתֶּךָ

כָּל בָּאֵי עוֹלָם תַּעֲבִיר תַּחַת שִׁבְטְךָ,

תִּסְפֹּר וְתִמְנֶה וְתִכְתֹּב אֶת גְּזַר דִּינָם.


אַתָּה יָדְךָ תַּהֲפֹךְ מִשֹּׁרֶשׁ עָרִים,

תָּשִׂים כַּצֹּאן מִשְׁפָּחוֹת בָּתִּים וּגְבָרִים,

תְּקָרֵב הָרְחוֹקִים וּתְפָרֵד הַקָּרֹב;

מִמַּטֶּה לְמַטֶּה בְּנֵי-עֹנִי תַּסִּיעַ,

עִיר עִם ישְׁבֶיהָ בַּכְּבָרָה תָּנִיעַ,

תִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ מִפְּנֵי הֶעָרֹב.


לִשְׁאוֹל וּלְעֹצֶר רָחַם בְּיָדְךָ הַמַּפְתֵּחַ,

תִּפְתַּח וְאֵין סֹגֵר, תִּסְגֹּר וְאֵין פּוֹתֵחַ,

עַל פִּיךָ בְּנֵי-תְמוּתָה יֵצְאוּ יָבֹאוּ;

תָּשִׂים זָכָר לִנְקֵבָה, נַעַר לִמְלֵא-יָמִים,

מְתִים לִמְתֵי שָׁוְא, יִלֹּדִים עִם נַעֲלָמִים;

רוֹזְנִים מִשְׂחַק לָךְ, שֹׁפְטֵי אֶרֶץ כַּתֹּהוּ.


עַל כִּסְאֲךָ דִּין כִּי תַעַל לָשָׁבֶת -

הַפִּנְקָס פָּתוּחַ, הַיָּד כּוֹתֶבֶת,

וּסְפָרִים נִפְתָּחִים וּמַעֲשִׂים מִשְׁתַּנִּים:

תִּתֵּן צָו – וִישֵׁנֵי עָפָר יָקִיצוּ

וְדֹרוֹת לֹא הָיוּ כָּעֵשֶׂב יָצִיצוּ,

תִּתְוֶה תָּו – וּמֵתוּ גְּדֹלִים וּקְטַנִּים.


שָׁם יִתְהַלֵּךְ עוּל יָמִים כָּל טוּבוֹ עַל פָּנָיו,

בָּחוּר וָטוֹב וְהַחַיִּים מְשַׂחֲקִים לְפָנָיו,

וְהוּא בָּרְפָאִים יִתְחַשָּׁב, בֵּין יֹרְדֵי-דוּמָה;

וּפֹה נֶפֶשׁ מֵת, כָּל הָעִיר יוֹדַעַת

כִּי יָמִים עַל שָׁנָה תֹּאכְלֶנָּה הַתּוֹלַעַת –

וּבְסֵפֶר הַחַיִּים אִתְּךָ עוֹדָהּ רְשׁוּמָה.


יֵשׁ אֶחָד אֵין שֵׁנִי, גַּם בֵּן וָאָח אָיִן

וּבֵין אַחִים יַפְרִיא, וּבְהֶרֶף עַיִן

אַרְבָּעָה בָנִים עַל בֵּית אָבִיו נִסְפָּחוּ.

עֲקָרָה בִּן לַיְלָה שִׁבְעָה יָלְדָה שָׁמָּה,

וּפֹה רַבַּת בָּנִים שָׁכְכָה וּשְׁכוּלָה קָמָה

אוֹ בָּנֶיהָ הַזְּכָרִים לִנְקֵבוֹת נֶהְפָּכוּ.


זֶה אָמְנָם יִקָּרֶה לִנְטִילֵי הַכָּסֶף,

כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה הֶעָשִׁיר יֵאָסֶף,

רַק עַם עָנִי וָדָל צָפוּי אֶל קָרֶץ.

בִּרְאוֹתֵנוּ כָּזֹאת יֵשׁ אֲשֶׁר יָעַל

עַל לִבֵּנוּ הָרָע מַחֲשֶׁבֶת בְּלִיָּעַל:

הַאֻמְנָם יֵשׁ אֱלֹהִים שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ?


בִּרְאוֹתֵנוּ רִגְעֵי אֶרֶץ בְּעָשְׁרָם יִתְהַלָּלוּ

אֲלֵיהֶם לֹא תִגַּע, יָפוּשׁוּ, יִצְהָלוּ,

וַעֲרֻמִּים תַּפְשִׁיט, וּמֵרָעֵב תִּמְנַע לָחֶם;

הֶעָנִי יִתֵּן מַעֲשֵׂר, הַמִּסְכֵּן תְּרוּמָה.

הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה, לֹא יִתֵּן מְאוּמָה

הֶעָמוּס מִנִּי-בֶטֶן, הַנָּשׂוּא מִנִי-רָחַם;


בִּרְאוֹתֵנוּ הָעָם מִתְפַּקֵּד לַמִּלְחָמָה

וְחָרְדוּ הָעֲנִיִּים לֹא נוֹתְרָה בָּם נְשָׁמָה,

וְעַתּוּדֵי-אֶרֶץ לֹא יַחְרְגוּ מִמִּסְגְּרוֹתָם,

כִּי אֶת צֹאן הֶעָשִׁיר תִּמָּנַע מִקַּחַת,

רַק אֶת כִּבְשַׂת הָרָשׁ תִּקַּח הָאַחַת.

יַעַן כִּי רָשִׁים – שׁוֹמֵעַ אֵין אוֹתָם;


בִּרְאוֹתֵנוּ הָרַבָּנוּת קוֹמְמִיּוּת הוֹלֶכֶת

וְהַמְּלָאכָה נֶאֱנֶקֶת בְּצִנֹּק וּמַהְפֶּכֶת

וּנְתוּנָה לְמִרְמָס כָּרֶמֶשׂ וָשֶׁרֶץ -

בִּרְאוֹתֵנוּ כָּל זֹאת אֵיכָה לֹא יָעַל

עַל לִבֵּנוּ לֵב בָּשָׂר דְּבַר הַבְּלִיָּעַל:

הַאֻמְנָם יֵשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן בָּאָרֶץ?


אוּלָם רַק לָנוּ שְׂתוּמֵי-עַיִן, יִלְדֵי-פֶשַׁע,

נִרְאָה כִּי בִמְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁם הָרֶשַׁע,

נִרְאָה כְּנֶגַע בְּבֵיתְךָ וּבְטוּבְךָ כְּחֵדֶק -

וְאַתָּה, דַיַּן אֱמֶת, אֵין לְהַרְהֵר אַחֲרֶיךָ,

כִּי מִי עָמַד בְּסוֹדְךָ וְיָבֵן דְּרָכֶיךָ?

צַדִּיק כַּבִּיר אַתָּה וּמִשְׁפָּטְךָ צֶדֶק!


אַשְׁרֵי אָדָם עֹז לוֹ בָּךְ, שֶׁטּוֹב לְפָנֶיךָ,

לוֹ מַהְלְכִים בְּבֵיתְךָ, מְסִלּוֹת לִלְבָבֶךָ,

בְּאֶבְרָתֵּךָ תָּסֶךְ-לוֹ מִכָּל מַכְאוֹב וָצֶלַע;

לֹא תִגַּע בוֹ חֶרֶב בָּאָרֶץ עוֹבֶרֶת

לֹא מִנְדָּה בְּלוֹ וַהֲלָךְ יְרשְׁשׁוּ קָרֶת -

הוּא יֶחֱסֶה בְּסֵתֶר כְּנָפֶיךָ סֶלָה.


הַדָּן יְחִידִי! כָּל בָּאֵי עוֹלָם

בְּיִרְאָה וָפַחַד לְךָ יִכְרְעוּ בֶּרֶךְ,

לֹא יֵדְעוּ אִתְּךָ בֵּין יְמִינָם לִשְׂמֹאלָם

וּכְמֻכֵּי סַנְוֵרִים תַּנְחֵם הַדֶּרֶךְ.

נָאוֹר, אַתָּה אַדִּיר, נוֹרָא עֲלִילָה -

רַב שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת גִּזְבַּר הַקְּהִלָּה!


 

ב

שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק אָדָם-גָּדוֹל בִּקְהִלָּתוֹ,

עַל יִשְׂרָאֵל צִדְקָתוֹ, עַל יִשְׂרָאֵל פַּרְנָסָתוֹ,

עוֹדוֹ נַעַר וּגְאוֹנִים סָמְכוּ עָלָיו יָדָם;

שֵׁם “רָב” לֹא קִבֵּל, כִּי מִנִּשּׂוּאָיו וָמַעְלָה

יֵשֵׁב לִפְנֵי אֲדֹנָי יוֹמָם וָלַיְלָה,

וּבְכָל זֹאת – פָּרָה וְרָבָה כִּבְנֵי אָדָם.


בֵּן נִתַּן לוֹ וּשְׁמוֹ “יוֹסֵף” קָרָאוּ

כִּי יוֹסִיף עוֹד בָּנִים הַשְּׁכֵנוֹת נִבָּאוּ,

אַךְ נְבוּאָתָן לֹא נִתְקַיְּמָה בַּעֲוֹנֵינוּ;

יוֹסֵף נִשְׁאַר יָחִיד לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ

וַיְהִי יֶלֶד חָכָם וַאדֹנָי עִמּוֹ,

וַיְהִי יָחִיד בְּמִינוֹ, יָחִיד בְּזְמַנֵּנוּ.


בֶּן-שָׁנָה בֵּרַךְ יוֹסֵף עַל חֲלֵב הַשָּׁדָיִם;

בֶּן-שָׁלֹשׁ קָרָא עִבְרִית; בֶּן-אַרְבַּע עַל כַּפַּיִם

עָטוּף בְּטַלִּית אֶל הַחֶדֶר נְשָׂאוּהוּ;

בֶּן-שֵׁשׁ קָרָא דַּף גְּמָרָא עִם רַשֶּׁ"י;

בֶּן-שֶׁבַע תֵּרֵץ בְּתוֹסְפוֹת כָּל קַשְׁיָא;

בֶּן-שְׁמוֹנֶה – כָּל “וְדוֹק” לֹא עֲמָמוּהוּ.


בֶּן-תֵּשַע, בֶּן-עֶשֶׂר – צָלַל בְּיָד רָמָה

עַד עִמְקֵי הַתְּהֹם עַד נִבְכֵי הַיָּמָה

כְּתַנִּין אֶרֶךְ הַסְּנַפִּיר וּגְדָל הַקַּשְׂקֶשֶׂת;

בֶּן-שְׁלָש-עֶשְׂרֵה דָּרַשׁ בִּ“פְרִיקָה וּטְעִינָה”-

וַתֵּהֹם הָעִיר, וַתֵּהֹם הַמְּדִינָה,

כָּל עוֹף הַפּוֹרֵחַ נֶחְנַק בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת.


אָז פֶּה לָפֶה הִגִּיד, אִישׁ לָאִישׁ הִבִּיעַ:

אַךְ דָּרַךְ כּוֹכָב, אוֹר חָדָשׁ הוֹפִיעַ;

אִם הַתַּלְמוּד יָם – יוֹסֵף הַלִּוְיָתָן.

וְכָל גְּבִיר בָּעִיר אֲשֶׁר לוֹ בַּת בְּחִתּוּלֶיהָ

חָשַׁב מְזִמּוֹת לִמְשׁוֹךְ לִוְיָתָן אֵלֶיהָ

וּלְתִתּוֹ לְבִתּוֹ לְשַׂחֶק-בּוֹ כֶּחָתָן.


עוֹד שָׁנָה וּשְׁתַּיִם… הָבָה נִשְׁאַף רוּחַ,

נַעַמְדָה נָא, קוֹרְאִי, רֶגַע לָנוּחַ,

כִּי עֲלוֹת אַחֲרֵי יוֹסֵף לֹא אֶעֱצֹר כֹּחַ.

נַעַמְדָה… אַךְ מַה-זֶּה יִרְאוּ עֵינֵינוּ?

גַּם יוֹסֵף עָמַד לֹא יַעֲבֹר לְפָנֵינוּ!

הֲגַם נַפְשׁוֹ עָיְפָה וַתְּבַקֵּשׁ מָנוֹחַ?


עָבְרָה עוֹד שָׁנָה, נָגֹזוֹ שְׁנָתַיִם -

אֵין עוֹד תְּהִלַּת יוֹסֵף בְּפִי בַּעַל-הַכְּנָפַיִם,

לֹא יוֹסִיף עוֹד יַרְעִישׁ בְּגַאֲוָתוֹ קָרֶת.

וּפִתְאֹם הָהּ נָפְלָה בָּעִיר הֲבָרָה

כִּי יוֹסֵף הָעִלּוּי, יוֹסֵף חַד בְּדָרָא,

הֵצִיץ וְנִפְגַּע, הָיתָה אִתּוֹ רוּחַ אַחֶרֶת.


לֹא עוֹד יִרְאוּהוּ חֲבֵרָיו עֶרֶב וָבֹקֶר

מְסַלְסֵל הַגְּמָרָא וּמַעֲמִיק חֵקֶר

לְהָבִין כָּל “כְּלוֹמַר” וּלְתָרֵץ כָּל “תֵּיקוֹ”;

יִרְאוּהוּ מִתְחַבֵּא בְּחַדְרֵי-חֲדָרִים

וַיֶאֶרְבוּ לוֹ לִרְאוֹת מַה-יַּעֲשֶׂה בַּמִּסְתָּרִים

וַיִּרְאוּ – סִפְרֵי מִינִים נוֹשְׁרִים מֵחֵיקוֹ.


“רוּחַ אַחֶרֶת הָיְתָה אִתּוֹ!” – וְאֵיכָכָה

בָּא הָרוּחַ בְּאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה,

מָקוֹם אֲשֶׁר יוֹסֵף אָסוּר שָׁם מֵעוֹדוֹ?

יַעַמְדוּ כַּיּוֹם כָּל חַרְטֻמֵּי הַקַּבָּלָה -

לִפְתֹּר חִידָה זֹאת יַעַמְלוּ לְבַטָּלָה;

כִּי מִי יֵדַע דֶּרֶךְ הָרוּחַ? מִי עָמַד בְּסוֹדוֹ?


אָכֵן רוּחַ הִיא בֶּאֱנוֹשׁ, נִשְׁמַת שַׁדַּי קִרְבֵּהוּ;

הִיא הֵחֵלָה לְפַעֵם גַּם אֶת יוֹסֵף וַתְּלַמְּדֵהוּ

כִּי לֹא קֵץ כָּל חָכְמָה בְּאֵלֶּה הַדָּרְבֹנוֹת;

כִּי בַּזְּמָן הָרַב מִימוֹת רַב אַשֵּׁי וְרָבִינָא

לֹא חָדַל אָדָם לְהַשְׂכִּיל וְלִקְנוֹת בִּינָה;

כִּי יֵשׁ חָכְמָה בַּגּוֹיִם, דַּעַת בַּלְּשׁוֹנוֹת.


כִּי רַבּוּ גַּם בָּעַמִּים חַכְמֵי חֲקִירָה

עוֹסְקִים בְּמַעֲשֶׂה מֶרְכָּבָה וּבְסֵפֶר יְצִירָה

מִקַּרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ, עַד בֵּיצֵי שָׁרֶץ;

כִּי בְּמֶשֶׁךְ אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה

אַחֲרֵי הַתַּיָּר רַבָּה בַּר-בַּר-חָנָה

רַבּוּ הַתָּרִים אֲשֶׁר כָּתְבוּ אֶת הָאָרֶץ.


כִּי יֵשׁ סִפְרֵי שִׁעוּרִים וְגִמַטְרִיָּאוֹת

מִלְּבַד מִשְׁנַת עֲרוּגָה וּמַסֶּכֶת מִקְוָאוֹת;

כִּי רָחֲבָה חָכְמַת הָרְפוּאָה מִימֵי יַרְחִינָאִי;

כִּי יֵשׁ בְּחָכְמַת הַחֶשְׁבּוֹן וְהַשֵּׁעוּרִים

צֹרֶךְ אַחֵר מִצַּעֲצֻעֵי “בַּעַל הַטּוּרִים”;

וּמוֹרֶה-שָׁעוֹת – טוֹב מִן הָאוֹמֵר: בַּרְקָאִי!


כִּי בִּינָה לְעִתִּים מַפְתֵּחַ לְסִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ,

חָכְמַת הַכּוֹכָבִים – לִקְבִיעוּת הַחֹדֶשׁ,

וּשְׂפַת יָוָן וָרוֹמִי לְמִשְׁנָה וּמִדְרָשִׁים;

כִּי נִתּוּחַ עַצְמוֹת הַבְּהֵמוֹת וְהָעוֹפוֹת

יוֹרֶה לָנוּ סְנִיף בְּהִלְכוֹת שְׁחִיטָה וּטְרֵפוֹת,

וּמִבְנֵה גוּף הָאָדָם – בְּשַאֲלוֹת נָשִׁים.


וּבְכֵן הֵחֵל יוֹסֵף לַהֲגוֹת בַּסְּפָרִים

הַכְּתוּבִים בִּלְשׁוֹן חֹל וּבְתָוִים זָרִים,

וּזְמָן קָבַע לוֹ כָּל יוֹם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת;

לֹא שָׂם לִבּוֹ לַחֲבֵרָיו דִּבָּתוֹ הוֹצִיאוּ,

וּבְמֶתֶק שְׂפָתָיו הִרְגִּיעַ לֵב אָבִיהוּ

כִּי הוֹכִיחָהוּ וַיְדַבֵּר אִתּוֹ קָשׁוֹת:


"לֹא טוֹב, בְּנִי, הַדֶּרֶךְ בּוֹ עַתָּה בָּחַרְתָּ;

רֹאשׁ הַדּוֹר תִּהְיֶה, לִגְדֹלוֹת נוֹצַרְתָּ,

עֵינַי וְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל עָלֶיךָ,

וּמָה אֵפוֹא תְּפַנֶּה לִבְּךָ לְבַטָּלָה

וּתְבַלֶּה זְמַנְּךָ עַל סִפְרֵי הַשְׂכָּלָה

לֹא יָדְעוּ אֲבוֹתֶיךָ וַאֲבוֹת אֲבוֹתֶיךָ


הִמָּנַע מֵהִגָּיוֹן וּמִסִּפְרֵי הָעַמִּים;

קֹדֶשׁ וָחֹל יַחְדָּו לֹא יִהְיוּ תַמִּים,

פְּנֵה לָךְ וַעֲסוֹק רַק בְּפוֹסְקִים וָגֶפֶ“ת”.

  • אַל נָא יַעֲלֶה, אָבִי, עַל רֹאשְׁךָ מוֹרָא,

הֵן אֶלְמַד לְשׁוֹן חֹל רַק לְהַגְדִּיל תּוֹרָה

וּלְהַשְׁכִּין בְּאָהֳלֵי שֵׁם יְפִיפוּתוֹ שֶׁל יֶפֶת.


הַחָכְמָה לֹא תִצְרוֹר אֶת תּוֹרָתֵנוּ;

גַּם אֲבוֹתֵינוּ וַאֲבוֹת אֲבוֹתֵינוּ

בִּקְּשׁוּהָ בִּימֵיהֶם בְּדֹרוֹת עוֹלָמִים;

וּמִי כָמוֹךָ, אָבִי מוֹרִי, יוֹדֵעַ

כִּי בְסַנְהֶדְרִין יָשְׁבוּ רַק בַּעֲלֵי דֵעַ

וְכִי כָל חֲכָמֵינוּ הָיוּ - חֲכָמִים?


"וּמַדּוּעַ הַלּוֹמֵד חָכְמוֹת וִידִיעוֹת

יִפְרֹק עֹל מִצְוֹת וִיקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת,

אֵין אֶחָד מֵהֵמָּה זָרִיז בֶּאֱמוּנָתוֹ?"

יַעַן כִּי הַנְּטִיעֹות עַד אֵין קֵץ רַבּוּ,

כִּסּוּ דֶּרֶךְ הַחַיִּים וּצְעָדֵינוּ סַבּוּ,

לֹא יוּכַל לֹא יִגַּע בָּם אִישׁ בַּהֲלִיכָתֹו.


"רוֹאֶה אָנֹכִי, יוֹסֵף, מִדְּבָרֶיךָ

כִּי יִצְרְךָ בַּעֲוֹנֵינוּ גָּבַר עָלֶיךָ,

עַל כֵּן אַחַת אֶשְׁאָלְךָ: עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֵנוּ:

לֵך לְמָקוֹם אַחֵר שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתְךָ

וַעֲשֶׂה מַה-שֶּׁלִּבְּךָ חָפֵץ עַד יוֹם מוֹתְךָ,

אַךְ אַל תַּקְדִּיחַ תַּבְשִׁילְךָ פֹּה בִּמְקוֹמֵנוּ".


 

ג

יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר – סַנְדְּלָר בּקְהִלָּתוֹ,

עַל יִשְׂרָאֵל סַנְדַּלָּיו, עַל סַנְדַּלָּיו פַּרְנָסָתוֹ,

יוֹשֵׁב כָּל יוֹמוֹ כָּאַגְמוֹן עַל סַדָּנוֹ;

עוֹשֶׂה צְדָקָה בְּכָל עֵת – מְפַרְנֵס אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו,

כִּי לֹא הִצְלִיחוֹ אֲדֹנָי בִּרְכוּשׁוֹ וּבְקִנְיָנָיו

וַיְּבָרֶךְ רַק בָּרֹךְ חֲלָצָיו וּמַעְיָנוֹ.


בָּנוֹת הָיוּ לוֹ – וּבָנִים לֹא אַחַד,

וּכְבָר דָּאַג יוֹחָנָן וַיִּפְחַד פַּחַד

פֶּן יִשָּׁאֵר בְּלִי קַדִּישׁ לְאַחַר מֵאָה שָׁנִים;

אַךְ הַצָּר עֻבָּר בִּמְעֵי אִמּוֹ אוֹתוֹ זָכָר

וַיִּתֶּן לוֹ הַיֶּלֶד הַחֲמִישִׁי בֵּן זָכָר -

יֶלֶד בָּרִיא וָטוֹב, טוֹב מֵעֲשָׂרָה בָּנִים.


בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי בְּהִמֹּלוֹ בְּשַׂר עָרְלָתוֹ

לֹא כָאַב הַנִּמֹּל, לֹא בָאָה צַעֲקָתוֹ,

כִי הִרְגִּישׁ הָאִזְמֵל כְּעֲקִיצַת הַנְּמָיָה;

וַיִּקָּרֵא אָז שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל – אוּרִי,

הוּא יוֹסֵף בֶּן-שִׁמְעוֹן הַשֵּׁנִי בְּסִפּוּרִי;

“אֵיכָכָה זֶה?”… אֵין מַקְשִׁין עַל מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה.


וּכְיוֹסֵף בֶּן-שִׁמְעוֹן הָרִאשׁוֹן בְּסִפּוּרֵנוּ

הָיָה גַּם הַשֵּׁנִי יֶלֶד פֶּלֶא בְּדוֹרֵנוּ

וּבְמַעֲלָלָיו הִתְנַכֵּר מִבֶּטֶן הוֹרָתוֹ.

כִּשְׁתֵּי טִפּוֹת נִדְמוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ,

אַךְ הָרִאשׁוֹן כְּטִפַּת הַטַּל מַרְאֵהוּ

וְהַשֵּׁנִי – כְּטִפַּת הַחַרְדָּל תְּכוּנָתוֹ.


בֶּן חֹדֶשׁ טָפַח לְאִמּוֹ עַל הַשָּׁדָיִם;

בֶּן שָׁנָה בְּלִי כְאֵב צָמְחוּ לוֹ הַשִּׁנָּיִם;

בֶּן שְׁתַּיִם הֵרִים הַקּוּרְנָס בְּיָדוֹ הָאַחַת;

בֶּן שָׁלֹשׁ שָׂחַק בַּסּוּסִים עִם כָּל הַנְּעָרִים;

בֶּן אַרְבַּע עָזַר לְאִמּוֹ, וּבְכָל הַדְּבָרִים

הַדְּרוּשִׁים לִמְלַאכְתָּהּ הִיא אוֹתוֹ שׁוֹלָחַת.


בֶּן שֵׁש נְתָנָהוּ אָבִיו אֶל הַחֶדֶר,

וַיִּלָּוֶה עוֹד שֶׂה אֹבֵד אֶל הָעֵדֶר,

הַמְגַדֵּל צְנִינִים בְּעֵינֵי אֵל וָאָדָם,

בִּמְקוֹם “מְלַמֵּד שֶׁפָּרְחָה בּוֹ צָרָעַת”

יַלְעִיט לְעֶגְלֵי מַרְבֵּק תּוֹרָה וָדָעַת

בִּרְצוּעַת עֵגֶל וּבְמַקֵּל עַל קָדְקָדָם.


וּמִיּוֹם בּוֹא הַנַּעַר אֶל חַדְרוֹ רִאשׁוֹנָה

כָּל רֹאֵהוּ הִכִּיר כִּי לַשָּׁוְא שֻׁלַּח הֵנָּה,

כִּי לֹא תִהְיֶה תִפְאַרְתּוֹ עַל זֹה הַדָּרֶךְ.

הַהוּא יָשִׂים אֶל סִפְרוֹ לִבּוֹ וּמַעְיָנָיו

בְּעוֹד יְלָדִים וִילָדוֹת בְּעַד הַחַלּוֹן לְפָנָיו

מְשַׂחֲקִים בָּרְחוֹב וְלֹא יַעַבְדוּ בְּפָרֶךְ?


רַבּוּ הֶחֳדָשִׁים וַיִּהְיוּ לִזְמַנִּים

וְהַזְּמַנִּים מִזְדַּוְּגִים וּלְשָׁנִים מִשְׁתַּנִּים –

וּלְאוּרִי הַשָּׁנָה הָעֲשִׂירִית הִגִּיעָה,

וּכְבָר לִקְרוֹא עִבְרִית לֹא עוֹד יִתְקַשֶּׁה

וּכְבָר יִלְמַד פַּרְשָׁה חוּמָשׁ עִם רַשֶּׁ"י,

יֵדַע סֵדֶר תְּפִלָּה וְ“יַעֲבִיר הַקְּרִיאָה”.


מַה-יִּשְׂמַח הָאָב בְּשָׁמְעוֹ בַּחֶדֶר

אֶת בְּנוֹ, בַּר נְדָרָיו, מַעֲבִיר הַסֵּדֶר

בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי בִּשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם,

וּבְקוֹל שַׁמָּה וּשְׁרֵקָה כַּחֲתוּל מְיַלֶּלֶת

יִצְנֹף הַפָּזֵר וִיסַלְסֵל הַשַּׁלְשֶׁלֶת

יַרְעֵם הַזַּרְקָא וִיגַלְגֵּל הַגֵּרְשַׁיִם.


וּבְיוֹם עֲלוֹת אוּרִי כְּבַר-מִצְוָה לַתּוֹרָה

הָיָה לְיוֹחָנָן יוֹם שָׂשׂוֹן, יוֹם אוֹרָה,

כִּי בְנוֹ קָרָא מַפְטִיר בִּנְעִימָה וָנַחַת,

וּבְבֵית-הַכְּנֵסֶת כָּל תּוֹפְרֵי נַעֲלַיִם

הִבִּיטוּ אַחֲרָיו בְּשֶׁבַע עֵינַיִם

וְלֹא מָצְאוּ בִּקְרִיאָתוֹ אַף שְׁגִיאָה אַחַת.


רַב לָךְ, יוֹחָנָן, כְּבָר חָכַם לֵב בִּנְךָ,

עַתָּה הוֹשִׁיבֵהוּ אֶל סַדֶּנְךָ לִימִינְךָ,

יַכֶּה בַּקּוּרְנָס, יִרְצַע בַּמַּרְצֵעַ;

הֲטֶרֶם תִּרְאֶה כִּי אֵינֶנּוּ בַּעַל סְבָרָא?

לָמָּה יְבַלֶּה זְמַנּוֹ בְּלִמּוּד גְּמָרָא

וִיהִי כָּל יָמָיו עַל שְׁתֵּי יְרֵכָיו צוֹלֵעַ?!


אַךְ יוֹחָנָן לֹא יַחְפֹּץ לְהַאֲמִין בְּשׁוּם פָּנִים

כִּי לֹא נוֹצַר בְּנוֹ לִהְיוֹת רַב לְרַבָּנִים

וַיּוֹסֶף שַׁלְּחֵהוּ הַחַדְרָה אֶל רַבּוֹ;

אַךְ חֶפְצוֹ בִּבְנוֹ לֹא יִצְלַח צָלֹחַ,

לֹא יוֹעִיל לְאוּרִי כָּל מַאֲמַצֵּי-כֹחַ,

לֹא גַּם הָרְצוּעָה הַחוֹרֶשֶׁת עַל גַּבּוֹ.


וַיִּרְבּוּ הֶחֳדָשִׁים וַיִּהְיוּ לִזְמַנִּים –

כַּנִּץ בַּכְּלוּב, כַּחוֹחַ בֵּין שּוֹשַׁנִּים

יֵשֵׁב בֵּין חֲבֵרָיו אוּרִי בֶּן-יוֹחָנָן;

עִמָּם כַּחֲמוֹר נֹעֵר יִקְרָא יָרִיעַ,

וּכְמֹהֶם בִּבְהֹנוֹת יָדָיו יָנִיעַ,

וְלֹא יָדַע מַאי דְּקָאמְרֵי רַבָּנָן.


כִּי לֶב אוּרִי הוֹלֵךְ אֶל מָקוֹם אַחֵר

לָבוֹא הַחַדְרָה יוֹם בְּיוֹמוֹ יְאַחֵר

וְכִי יִשְׁאָלֵהוּ רַבּוֹ יְכַזֵּב כְּבַעֲלַת-אוֹב,

לֵאמֹר: כָּזֹה וְכָזֶה אִמִּי צִוַּתְנִי,

אֶל הַחֲנוּת, אֶל הָאִטְלִיז שְׁלָחַתְנִי -

וְהוּא שָׁט בַּחוּץ וַיְסוֹבֵב בָּרְחוֹב.


שָׁם גְּדוּד אַנְשֵׁי צָבָא בְּתֹף וּמְצִלְתַּיִם

עוֹבֵר בַּסָּךְ נוֹשֵׂא בַּמִשְּׁטָר רַגְלַיִם,

פֹּה קֹפִים וְתֻכִּיִּים, שָׁם שׁוֹר הָאִצְטַדִּין;

שָׁם שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת בַּחֲבָלִים יְפַזֵּזוּ –

הַאֻמְנָם לֹא תִנְעַם הַמַּרְאָה הַלֵּזוּ

מִן הַסֵּפֶר-הַגָּדוֹל, הַקּוּרְנָס וְהַסַּדָּן?


בַּקַּיִץ רָאָה נִיר וַיְלַקֵּט פֶּרַח

וּבַחֹרֶף הֶחְלִיק עַל פְּנֵי הַקֶּרַח,

כִּי עָשָׂה לוֹ אָבִיו סַנְדָּל הַמְּסֻמָּר;

אוֹ כִּי רָכַב בַּסּוּס וְשָׂחָה בַּסִּלּוֹן,

אוֹ עָלָה בַכֶּבֶשׁ וְנִתְלָה בָּאִילָן –

כָּל הַנְּעָרִים קָרְאוּ לוֹ: “מַמְזֵר וּמוּמָר”.


וַיִּרְבּוּ הַזְּמַנִּים וַיִּהְיוּ לְשָׁנִים

וּלְיוֹחָנָן נוֹלְדוּ עוֹד בָּנוֹת וּבָנִים

וַיִּמָּלֵא בֵּיתוֹ אֲרִיחַ עַל אֲרִיחַ –

אָז יִקַּח אֶת אוּרִי מִן הַגְּמָרָא,

כִּי שַׁלֵּם שְׂכַר לִמּוּד יָדוֹ קָצָרָה,

וּמִהְיוֹת לוֹ בֵּן רָב דַּעְתּוֹ הִסִּיחַ.


הַגְּמָרָא עָזַב וּלְאֻמְּנוּת לֹא פָנָה,

כִּי כְבָר מָלְאוּ לוֹ תְּשַׂע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה,

וּכְבָר עָבְרָה הָעֵת לִלְמֹד חֲדָשָׁה;

וַיְהִי אוּרִי מְבַלֶּה כָּל יָמָיו בַּתֹּהוּ

בַּאֲחֻזַּת רֵקִים וּפֹחֲזִים כָּמֹהוּ,

וַיָּרֶב בּוֹ אָבִיו וַיַּרְאֵהוּ קָשָׁה;


"בֵּן מֵבִישׁ אַתָּה, אֵין בְּךָ סִימַן בְּרָכָה;

תּוֹרָה לֹא לָמַדְתָּ, לֹא תִצְלַח לִמְלָאכָה,

לֵךְ שַׁחֵר לַטֶּרֶף, בַּקֵּשׁ מַשְׂכֹּרֶת;

אָחֶיךָ אַחְיוֹתֶיךָ כָּל מַחְמַדֵּי עָיִן

רַבִּים עָלַי, וּבִי עוֹד כֹּח אָיִן

לָשֶׁבֶת עַל הַסַּדָּן עַד רֹאשׁ הָאַשְׁמֹרֶת".


אוּרִי לֹא הֶחֱרִישׁ בִּשְׁמוֹעַ חֶרְפָּתוֹ

וַיָּשֶׁב לְאָבִיו אֶל חֵיקוֹ גַּעֲרָתוֹ,

וַיֵּצֵא בָּחֳרִי-אָף מִבֵּית אָבִיהוּ.

אָנָה הָלַךְ אוּרִי, אָנָה פָנָה,

אִם מָצָא לוֹ שָׂכָר, אֵיכָה וְאָנָה?

כָּל זֶה הַפְּרָקִים הַבָּאִים יוֹדִיעוּ.


 

ד

בֵּית מִדּוֹת אֶחֱזֶה בַּחֲצַר בֵּית-הַכְּנֶסֶת –

עַל פִּתְחוֹ בָּאַשְׁפָּה כָּל חַיָּה רֹמֶשֶׂת,

הַשְּׁפָחוֹת שָׁם שׁוֹפְכוֹת מַיִם הָרָעִים,

שָׁם יִרְעֶה עֵגֶל וִיגָרֵם הַכֶּלֶב

וּתְכַרְסֵם הַחֲתוּל מֵעַיִם וָחֵלֶב

וִינַקֵּר הַתַּרְנְגֹל גּוּשׁ הַתּוֹלָעִים.


וּבְקֶרֶן זָוִית בֵּין הַחֹמֹתַיִם

עוֹמְדִים אֲנָשִׁים וּמַטִּילִים מַיִם,

כַּעֲתָר עֲנַן חִלְתִּית הַצַּחֲנָה עוֹלָה,

וּמִן הַחַלּוֹנוֹת נִשְׁמָע קוֹל זְוָעוֹת

“קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ אֲדֹנָי צְבָאוֹת!” -

הַצִבּוּר יִתְפַּלֵל שָׁם מִנְחָה גְדוֹלָה.


בְּדַרְכֵי נֹעַם אֵלֶּה אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל

יֵלְכוּ מַעֲדַנּוֹת יוֹם-יוֹם אֶל בֵּית הָאֵל

כָּעוֹלֶה לָעֵדֶן דֶּרֶךְ הַתֹּפֶת.

כֵּן הַטֻּמְאָה בַּקְּדֻשָּׁה נוֹגַעַת אֶצְלֵנוּ –

אֵלִי, אַל נָא עַל זֶה תִּקְצֹף עָלֵינוּ!

הֵן מָרוֹם אַתָּה, הַתְטַנֶּפְךָ טִנֹּפֶת?


הַחֲצֵרוֹת, הַבָּתִּים מְלֵאִים קִיא-רֶפֶשׁ -

הַנְּקִיִּים מֵהֵמָּה בָּתֵּי הַנֶּפֶשׁ?

הַאֵין עוֹד טֻמְאָה בַּחֲצַר אֱלֹהֵינוּ?

עַל בֵּית-הַכְּנֶסֶת בַּקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה

שָׁם רֹאֶה אָנֹכִי דַלְתוֹת עֲלִיָּה -

שָׁם מְקוֹר הַטֻּמְאָה, שָׁם חֲדַר קְהָלֵנוּ.


חֲדַר הַקָּהָל! עֵת זָכֹר אֶזְכָּרְךָ

אֶקְרָא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה,

עַל שֹׁד בַּת-עַמִּי אָהִימָה וְאָרִיד,

אַךְ צוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל אוֹתְךָ כּוֹנֵנוּ

לִמְחִתָּה וּלְפַח לִשְׁאֵרִית עַמֵּנוּ,

לִבְלִי יִשְׁאַר לָנוּ פָּלִיט וְשָׂרִיד.


(הַנָּס מִן הַפַּחַת יִלָּכֵד בַּפָּח,

הַנִּמְלָט מִידֵי זָר יִפֹּל בִּידֵי אָח,

מִתּוֹךְ “הַקָּהָל” יֹאבְדוּ כָּל יוֹרְדֵי “דוּמָה”;

יֶתֶר מַס הַבָּשָׂר יֹאכַל מַס הַקֶּמַח,

אֵת הוֹתִיר “עֵשָׂו” יֹאכַל “יַעֲקֹב” אוֹ “צֶמַח”

וּבִידֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִשְׁאַר מְאוּמָה).


יְסֹדְךָ אֶבֶן אֹפֶל, מִבְנְךָ לֹא-סְדָרִים,

וּכְרֻתוֹת כְּתָלֶיךָ לִבּוֹת נִשְׁבָּרִים,

וּבְרִיחַ דְּלָתֶיךָ נָחָשׁ בָּרִיחַ;

תּוֹכְךָ תֹּךְ וּמִרְמָה, גִּדְרְךָ כָּל פָּרֶץ,

סִפּוּן גַּגֶּיךָ עוֹר עֲנִיֵּי אָרֶץ,

אַוֵּירְךָ אֲנָחוֹת, דִּמְעָה הַטִּיחַ.


(אַךְ לֹא אַנְחוֹת נָכְרִים, לֹא דִּמְעוֹת זָרִים,

כַּאֲשֶׁר בַּשֶּׁקֶר הוֹדִיעַ בַּשְּׁעָרִים

נְבִיא הַבַּעַל בַּעַל “סֵפֶר הַקָּהָל”;

הוּא מֵרֹעַ לֵב מִלֵּא פִיהוּ כָחַשׁ,

לְשַׁלֵּחַ בָּנוּ צִפְעוֹנִים אֵין לָחַשׁ,

יַעַן – לֹא נָתְנוּ לוֹ אֵת אֲשֶׁר שָׁאָל;


כִּי דְמֵי אַחֵינוּ אַנְשֵׁי קְהִלָּתֵךָ

צוֹעֲקִים אֵלֵינוּ מִכָּל פִּנּוֹתֶיךָ

הָעֲנִיִּים הַטְּבוּחִים לִכְבוֹד “הַנְּגִידִים”,

בַּשַּׁעַר יִדַּכְּאוּ, פֶּה לֹא יִפְתָּחוּ,

וּלְמִסֵּי הַמֶּלֶךְ מֵהֶם יִקָּחוּ

פְּרוּטָתָם הָאַחֲרוֹנָה וּבְנֵיהֶם הַיְחִידִים).


יֵשׁ בָּךְ מְזוּזָה כְּשֵׁרָה בִּכְתִיבָה תַּמָּה,

יֵשׁ גַּם זֵכֶר לְחֻרְבַּן אַמָּה עַל אַמָּה,

אָכֵן אֵין אֱלֹהִים וּכְבוֹדוֹ נִסְתַּלֵּק;

עַל מַשְׁקוֹפְךָ דָּם, חַטָּאת אֶל פִּתְחֶךָ,

הַמְּשַׁמְּרִים הַבְלֵי-שָׁוְא שׁוֹמְרִים סִפֶּךָ

וַאֲשֶׁר עַל הַבַּיִת שֻׁתֳּפוֹ שֶׁל עֲמָלֵק.


חֲדַר הַקָּהָל! לַחֲמֵשֶׁת הַמְּאוֹרָעוֹת

שֶׁאֵרְעוּ לָנוּ בַּשָּׁנִים הָרָעוֹת,

אַתָּה הַשִּׁשִּׁי הַקָּשֶׁה מִכֻּלָּם!

מָתַי תִפָּקַּחְנָה לָעִבְרִים עֵינָיִם

לִרְאוֹת עֶרְוָתְךָ, לִסְגּוֹר הַדְּלָתָיִם?

אוֹ אָז – כַּאֲשֶׁר יַעֲלֶה חֲמוֹר בַּסֻּלָּם!


––––––––––

בַּחֲדַר הַקָּהָל עֲלִיּוֹת מְרֻוָּחִים,

שֻׁלְחָנוֹת עֲרוּכִים וּסְפָרִים נִפְתָּחִים,

וּמְכַתְּבִים יְכַתְּבוּ וִיפַזְּזוּ שַׁמָּשִׁים;

הַפְּרוֹזְדוֹר יָהִים מֵעֲנִיֵּי הָעֵדֶר

הַנִּדְחָקִים לָבוֹא אַחַד אַחַד בַּחֶדֶר,

הוּא חֲדַר הַגִּזְבָּר – קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.


שָׁמָּה אֶל יַד שֻׁלְחָן אָרוֹךְ רָבוּעַ

יוֹשֵׁב אִישׁ בִּמְזִמּוֹת לִבּוֹ שָׁקוּעַ,

רַב שַׁמְגַּר מוֹדָעֵנוּ – שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם!

מִכְסֶה עַל הַשֻּׁלְחָן בֶּגֶד אַרְגָּמָן

וּמְפֻתָּח עַל לוּחַ פִּתּוּחֵי אָמָן:

“אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם”!


הֲתִזְכֹּר, רַב שַׁמְגַּר, בִּהְיוֹתְךָ צָעִיר

הָיָה הַכְּתָב הַזֶּה שָׁלֵם וּבָהִיר,

כָּל קוֹרֵא בוֹ יָרוּץ בִּתְעוּפַת עָיִן,

וּמִיּוֹם שֶׁעָמַדְתָּ בְּרֹאשׁ הַקְּהִלָּה

נִמְחוּ אוֹתִיּוֹתָיו מִלָּה אַחַר מִלָּה

וֶאֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שָׁם עוֹד אָיִן.


רַב שַׁמְגַּר יוֹשֵׁב וּפָנָיו נִזְעָמִים,

רַבָּה עֲבוֹדָתוֹ בְּאֵלֶּה הַיָּמִים,

עֵת בְּחִירַת פַּרְנָסִים, שִׂימַת הַעֲרָכוֹת,

עֵת תֵּת מֶכֶס הַבָּשָׂר לִשְׁלֹשׁ שָׁנִים,

עֵת תְּרוּמַת הַמִּסִּים, מְסִירַת “יְוָנִים” -

עֵת סְפוֹר הָאָרֶץ מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת.


אָמְנָם, רַב שַׁמְגַּר, רַבָּה עֲבוֹדָתְךָ,

אַךְ עִמָּהּ הֵן יִרֶב גַּם שְׂכַר פְּעוּלָתְךָ;

הֲרַבּוּ יָמִים טוֹבִים כָּאֵלֶּה בְּעִירְךָ?

אִם כָּל יְמוֹת הַשָׁנָה יְמֵי שַׁלְוָה וָשֶׁקֶט

יְמֵי סָחִישׁ הֵם לָךְ – פֵּאָה וָלֶקֶט,

הַיָּמִים הָאֵלֶּה – חֲרִישְׁךָ וּקְצִירְךָ.


רַבִּים אֶל פִּתְחֶךָ עַתָּה יַקְדִּימוּ,

כָּלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ וּקְטֹרָה יָשִׂימוּ,

כִּי לֹא יֵרָאוּ פָנֶיךָ רֵיקָם;

אִישׁ כְּמִסַּת יָדוֹ וּכְפִי נִדְבָתוֹ

כֵּן תָּפִיק חֶפְצוֹ וּתְמַלֵּא שֶׁאֱלָתוֹ,

בַּד בְּבַד תָּמֹד פְּעֻלָּתָם אֶל חֵיקָם.


רַב שַׁמְגַּר יוֹשֵב וּפָנָיו נִזְעָמִים –

לְפָנָיו סִפְרֵי הַנִּגְלִים וְהַנַּעֲלָמִים

וּמִתּוֹכָם יִרְשֹׁם לוֹ בְּפִנְקַס מוּכָן

שְׁמוֹת כָּל בְּנֵי הָעִיר בַּעֲלֵי-הַבָּתִּים,

מִי הֶעָשִׁיר בָּם וּמִי נְכָסָיו מוּעָטִים,

אֵת יֵעָנֶה יֵעָנֶה וַאֲשֶׁר יָחֹן יוּחָן.


הַנִּגְלִים לַמֶּלֶךְ וּלְצָרְכֵי מַמְלַכְתּוֹ,

הַנַּעֲלָמִים לְשַׁמְגַּר וּלְצָרְכֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ,

וּבְכָל פֶּה יֹאכַל חֶלְבָּם וּדְמֵיהֶם,

וָהֵם – שׁוֹטִים לַבְּרִיּוֹת וּרְשָׁעִים לַשָּׁמַיִם

אַרְנוּנִיּוֹת וּמִסִּים יְשַׁלְּמוּ כִּפְלַיִם,

וּכְגַנָּב בַּמַּחְתֶּרֶת יִחְיוּ כָּל יְמֵיהֶם.


הִנֵּה קוֹל אִשָּׁה בּוֹכָה וּמְיַלֶּלֶת

וַתָּבֹא וַתַּעֲמֹד עַל סַף הַדֶּלֶת:

“מַה-לָּךְ, הַיְּהֻדִיָּה, כִּי כֹה תִּזְעָקִי?”

  • אֲהָהּ, אֲדֹנִי, הָאָדָם הַמַּעֲלָה,

אֶת בְּנִי תָּפְשׂוּ הַחוֹטְפִים הַלַּיְלָה,

וָהוּא יָחִיד לִי וּלְבֵיתוֹ הוּא נָקִי.


"יָחִיד הוּא לָךְ? רַב שַׁמְגַּר יַעֲנֶנָּה,

וּמִשְׁפַּחַת רַב פֶּרֶץ מִשְׁפַּחְתֵּךְ אֵינֶנָּה?

וָלוֹ בָּנִים אַרְבָּעָה!" – וּמַה-לִּי וּלְפָרֶץ? –

"לַשָּוְא תְּדַבְּרִי! בְּנֵך יִתְיַלֵּד עַל מִשְׁפַּחְתּוֹ,

עַל כֵּן צִוִּיתִי תַּחַת בָּנָיו לְקַחְתּוֹ,

כִּי – הֵם בְּנֵי-תוֹרָה וָהוּא עַם-הָאָרֶץ".


תּוֹרָה, תּוֹרָה, חִגְרִי שַׂק עַל חִלּוּל הֲדָרֵךְ,

בּוֹצֵעַ נֹאֵץ אֲדֹנָי בִּשְׁמֵךְ יִתְבָּרֵךְ,

וּכְסוּת עֵינַיִם אַּתְּ אֶל כָּל עֹשֵה רְמִיָּה;

הֵן יַעֲשֹׁק דָּל יַעַן כִּי בִּשְׂכָרוֹ לֹא יָבוֹא,

וּפְנֵי עָשִׁיר יֶהְדַּר בִּגְלַל כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ -

וּבָךְ הוּא מִתְקַלֵּס, תּוֹרָתֵנוּ הָעֲנִיָּה!


הָאִשָּׁה יָצְאָה וַיָּבֹא אִישׁ עָנִי

וַיֹּאמֶר: תּוֹפֵר בְּגָדִים וּמְטֻפָּל אָנִי,

פֹּה נִגְוַע בָּרָעָב מֵחֹסֶר מְלָאכָה,

הָבָה אֵלְכָה מָזְדָּקָה אֲשֶׁר עַל נְהַר טֶרֶק

  • "אֵיכָה תֵלֵך וּבִנְךָ עוֹמֵד עַל הַפֶּרֶק

גַּם אַתָּה עוֹד לֹא שִׁלַּמְתָּ אֶת “הַהַעֲרָכָה”?


הַחַיָּט יָצָא וַיָּבֹא מִשְׁנֵהוּ,

אִישׁ עָשִׁיר הוּא – עַזּוּתוֹ עַל פָּנֵיהוּ

וּבִגְדֵי תִפְאֶרֶת עָלָיו תִּלְבּשֶׁת.

  • “נַחוּם הַסַּרְסוּר, מַה-לָּךְ?” – הִנְנִי בִּמְבוּכָה

כִּי אֵין לִי רִשְׁיוֹן לָגוּר בְּעִיר הַמְּלוּכָה… -

“כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה חָרַשׁ-נְחשֶׁת!”


כָּכָה כִּבְנֵי מְרוֹן יַעֲבְרוּ בְּנֵי הַקְּהִלָּה

לִפְנֵי אִישׁ זֶה רַב-הָעֵצָה וּגְדָל הָעֲלִילָה,

אֶל אִמְרֵי פִיו יְיַחְלוּ, יִדְמוּ לְמוֹ עֲצָתוֹ;

כֻּלָּם דָּבָר בְּפִיהֶם וּשְׁטַר-מַלְכוּת בְּיָדָם,

יֵשׁ יָרֹק כַּתְּכֵלֶת, יֵשׁ אָדֹם כַּדָּם,

כִּי כִּשְׁנוֹת הַצְּבָעִים תְּשֻׁנֶּה עֲבֹדָתוֹ.


הִנֵּה פָּנִים חֲדָשׁוֹת: אִישׁ צָעִיר בַּשָּׁנִים,

מַרְאֵהוּ לֹא נָאוֶה, כַּתֹּפֶת הַפָּנִים,

מִסְתַּפֵּר קוּמִי וּזְקָנוֹ עֲשׂוּיָה;

מֵעֵינָיו הַקּוֹרְצוֹת עָרְמָה נִשְׁקֶפֶת,

עַל שְׂפָתָיו הֶעָבוֹת עַזּוּת מְרַחֶפֶת,

אֶגְרוֹפוֹ אֶבֶן-יָד לִפְגֹּעַ נְטוּיָה.


לָבַשׁ הוּא בִּגְדֵי מַכְלֻלִים לְתִפְאֶרֶת,

בְּאָזְנָיו עֲגִילִים, עַל לִבּוֹ שַׁרְשֶׁרֶת,

קַרְסֵי זָהָב יִרְכְּסוּ כְּתֹנֶת בַּד צְחֹרָה;

טוּב צַוָּארוֹ וַעֲבִי גַּבֵּי מָגִנָּיו

וּלְחָיָיו הָאֲדֻמּוֹת וּכְרֵשׂוֹ בֵּין שִׁנָּיו

יָעִידוּ עָלָיו כִּי – לֹא יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה.


"בָּחוּר כָּאֲרָזִים, מִי אַתָּה?! – שָׁאַל

רַב שַׁמְגַּר – וּמַה-חֶפְצְךָ בַּחֲדַר הַקָּהָל?"

סוֹחֵר סוּסִים אָנִי, אוּרִי בֶּן יוֹחָנָן. –

"שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֶךָ אַף גַּם יְדַעְתִּיךָ

כִּי לֹא בְּכֶסֶף תִּקְנֶה כִּי – בִּמְשִׁיכָה"… –

אָמַר שַׁמְגַּר וְעַל פָּנָיו נִרְאֶה כֶּעָנָן.


"אֵיזֶה הַדֶּרֶךְ אֲנִי עֹשֶׂה מִקְנֶה וְקִנְיָן,

דָּבָר זֶה אֵינֶנּוּ נוֹגֵעַ אֶל הָעִנְיָן,

שֶׁבִּגְלָלוֹ נוֹעַזְתִּי אֵלֶיךָ לָגֶשֶׁת;

לָצֵאת חוּץ-לָאָרֶץ עֲסָקַי יִקְרָאוּנִי,

לָכֵן הָבָה לִי תְעוּדָה לִבְלִי יַעַצְרוּנִי" –

דִּבֶּר אוּרִי וַיּוֹצֵא שְׁטָר כְּעֵין הַקֶּשֶׁת.


לְמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת נִפְזְרוּ הָעֲנָנִים

וּבֶן-עֲנָת אָמַר לוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים:

“אֲבָל, מַחֲמַדִּי, הֵן נֶעְלָם הִנֶּךָּ!…”

  • כִּי נֶעְלָם אֲנִי יָדֹעַ יָדַעְתִּי,

אָכֵן עָלֶיךָ, אֲדֹנִי, שָׁמַעְתִּי

כִּי כֹל תּוּכָל, דָּבָר לֹא יִפָּלֵא מִמֶּךָּ.


וַאֲנִי הֵן לֹא רֵיקָם עֲדֶיךָ בָּאתִי!

שׁוּר, מֵאָה כֶסֶף לָךְ מַשֵּׂאת נָשָׂאתִי,

אִם מְעַט וְאוֹסִיפָה עֲלֵיהֶם כָּהֵנָּה,

חַפֵּשׂ נָא אֵפוֹא בַּהֲמוֹן תַּחְבֻּלוֹתֶיךָ

(יָדַעְתִּי כִּי רַבּוֹת כָּאֵלֶּה אִתָּךְ!)

וּמִכְתַּב-הַתְּעוּדָה אָנָּא לִי תֵּנָה. –


וַיָּקָם רַב שַׁמְגַּר וַיְחַפֵּשׂ בַּסְּפָרִים,

וַיַּעֲמֵק לַחֲקֹר בֵּין מִשְׁפְּחוֹת הַגְּבָרִים

וּמִצְחוֹ הֶחָלָק הָיָה לִקְמָטִים:

כָּכָה יַעֲמִיק לַחֲקֹר מוֹרֶה-הוֹרָאָה

עֵת שְׁאֵלָה חֲמוּרָה לְפָנָיו בָּאָה

מֵאַחַד מֵעֲשִׁירֵי בַּעֲלֵי-הַבָּתִּים!


חִישׁ צָהֲלוּ פָנָיו וַיִּסְגּוֹר הַסֵּפֶר

וַיִּקְרָא בִּרְנָנָה:"מָצָאתִי כֹפֶר!

בֶּאֱמֶת אָמְרוּ: כָּל הַיְגֵעִים יִמְצָאוּ.

זָכֹר זָכַרְתִּי כִּי לִפְנֵי שָׁלשׁ שָׁנִים

יָצָא מִמַּחֲנֵנּוּ בֶּן אַחַד הַבַּטְלָנִים,

יָצָא וְעַד כֹּה עִקְּבוֹתָיו לֹא נוֹדָעוּ.


אִם חָפֵץ אַתָּה בִּשְׁמוֹ אֶקְרָאֶךָ

וְלֹא יִהְיֶה עוֹד אוּרִי בֶּן יוֹחָנָן שְׁמֶךָ,

כִּי יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן תִּכָּתֵב בַּתְּעוּדָה".

וַיַּעַן הַלָּז: הוֹאִילָה וּרְצֵנִי!

כִּי אַחַת הִיא לִי אֵיכָה תִּקְרָאֵנִי

אִם אוּרִי אוֹ יוֹסֵף אוֹ דָּן וִיהוּדָה. -


בֹּא אֵפוֹא מָחָר כָּעֵת חַיָּה הֲלֹם

וִיהִי הַכֹּל מוּכָן לִתְעוּדָה, כִּי הַיּוֹם

זְמַן מִנְחָה בָּא וּכְבָר צָוְחָה הָעֲזָרָה".

וַיֵּצֵא יוֹסֵף הַשֵּׁנִי מָלֵא נַחַת,

וּבֶן-עֲנָת טָמַן הַמֵּאָה בַּצַּלַּחַת

וַיֵּצֵא לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה בַּעֲשָׂרָה.


 

ה

מִסּוֹד חֲכָמִים וּנְבוֹנִים לִלְמֹד חָכְמַת הָרְפוּאָה

יוֹשֵב חָמֵשׁ שָׁנִים בְּקַרְתָּא רַבְּתָּא פַּדּוּאָה

מוֹדָעֵנוּ יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן הָרִאשׁוֹן.

לִפְנֵי חָמֵשׁ שָׁנִים עָזַב עִיר מְכוּרָתוֹ,

עָזַב בֵּית אָבִיו, עָזַב אֶת יְשִׁיבָתוֹ -

הַתְּשׁוּקָה לַחָכְמָה לֹא הִנִּיחָה לוֹ לִישׁוֹן.


כָּל הַיּוֹם יִשְׁמַע לֶקַח מֵרוֹפְאִים מְפֹאָרִים,

יַאְהִיל עַל הַמֵּתִים וִינַתַּח הַפְּגָרִים

וּבְדַם שָׁפִיר וְשִׁלְיָה יָדָיו מְלֻכְלָכוֹת;

וּבַנֶּשֶׁף יְאַחֵר עַד אַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר

לַהֲגוֹת בַּסְּפָרִים וּלְהַעֲמִיק בָּם חֵקֶר

וּבְתוֹכָם גַּם סִפְרֵי פוֹסְקִים וַהֲלָכוֹת.


כִּי לֹא כַּהֲמוֹן הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים

לִשְׁמֹעַ בַּלִּמֻּדִּים בְּבָתֵּי-הַמַּדָּעִים

זֶה יוֹסֵף הַתַּלְמִיד הַדָּגוּל מֵרְבָבָה,

שֶׁהֵם רַק כַּקַּרְדֹּם יַעֲשׂוּ תּוֹרָתָם

לַחְפֹּר בּוֹ אֹכֶל לִמְצֹא פַּרְנָסָתָם,

וָלוֹ גַּם מַטָּרָה אַחֶרֶת נִשְׂגָּבָה.


יֵשַׁע עַמּוֹ חֶפְצוֹ, תִּקּוּנוֹ מַטָּרָתוֹ!

"מַדּוּעַ זֶה – הָיתָה תָּמִיד שֶׁאֱלָתוֹ –

מַדּוּעַ מִכָּל הָעַמִּים נִפְלִינוּ,

שֶׁהֵמָּה אֶת הַגְּבוּל יֵדְעוּ יָדֹעַ

בֵּין אֲשֶׁר לָאָדָם וַאֲשֶׁר לֵאלֹהַּ,

וַאֲנַחְנוּ מִדֶּרֶךְ הַשְׂכֵּל תָּעִינוּ?!


כֻּלָּנוּ חֲכָמִים, כֻּלָנוּ יוֹדְעֵי סֵפֶר,

אַךְ זִיו הַתּוֹרָה יוּעַם תַּחַת אֵפֶר

הֲוַיּוֹת וּדְרָשׁוֹת אֵין קֵץ אֵין חֵקֶר;

כֻּלָּנוּ יִרְאֵי חֵטְא, כֻּלָּנוּ רוֹדְפֵי צֶדֶק,

אַךְ יִרְאָתֵנוּ כִּסְלָה, טוּבֵנוּ חֶדֶק,

יַעַן כִּי טָפַלְנוּ עָלֵימוֹ שֶׁקֶר.


מָה אַתָּה, הָעִבְרִי, אָדָם אוֹ מַלְאָךְ,

כִּי תִרְאֶה בֶּעָבִים, חוּג שָׁמַיִם תִּתְהַלָּךְ

עַד כִּי תַּחַת רַגְלֶיךָ אָבְדָה הָאָרֶץ?!

רֹעֶה רוּחַ הָיִיתָ מִנְּעוּרֶיךָ,

רֹדְפֵי קָדִים יָקוּמוּ גַּם אַחֲרֶיךָ

אִם לֹא תִּגְדֹּר גָּדֵר תִּבְנֶה הַפָּרֶץ.


בָּנֶיךָ יִגְדְּלוּ כַּשֹּׁרֶשׁ בַּצִּיָּה,

כִּי יִגְדַּל הַנַּעַר נַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה,

כִּי בַיִת תַּעֲשֶׂה לוֹ טֶרֶם נָטַע כָּרֶם:

וּמוֹרִים הַמַּעֲלִים פִּילִים בְּנִקְבִי מַחַט

יִגְדְּרוּ לוֹ כָּל אָרְחוֹת הַחַיִּים יַחַד

בִּיגַר חֻמְרוֹת וְאִסּוּרִים, שַׁמְתָּא וָחֵרֶם.


כִּי לֹא עַל אַדְנֵי הַדַּעַת דַּעְתָּם יַטְבִּיעוּ

כִּי אִם כְּמִלְתָא בְּלֹא טַעֲמָא דִּינִים יַבִּיעוּ,

כִּגְזֵרַת קַדִּישִׁין וּכְמַאֲמַר עִירִין;

אִם מוּעָט הַהֶפְסֵד אוֹ אִם מְרֻבָּה

הֵם פּוֹסְקִים לְאִסּוּר כְּסוּמָא בַאֲרֻבָּה;

לְפִי שֶׁאֵינָם בְּקִיאִין לָכֵן מַחֲמִירִין!


“לְפִי שֶאֵינָם בְּקִיאִין!” – וְלָמָּה נִמְנַעְתֶּם,

רַבּוֹתַי, מִלִּלְמֹד אֵת לֹא יְדַעְתֶּם?

הֲמִבְּלִי אֵין בָּתֵּי חָכְמָה וָדָעַת?!

בְּכָל עִיר וּמְדִינָה יֵשׁ בָּתֵּי-כְנֵסִיּוֹת

בָּם חָכְמוֹת תָּרֹנָּה בְּרֹאשׁ הוֹמִיּוֹת,

רַק לָכֶם אֵין לֵב, אֵין אֹזֶן שׁוֹמָעַת.


כִּי מָה הַתּוֹרָה, כַּהֲלָכָה כָּאֲגָדָה,

הַאִם לֹא כֻּלָּהּ עַל הַדַּעַת נוֹסָדָה,

דַּעַת הַחַיִּים, דַּעַת טֶבַע כָּל דָּבָר?

הָרִאשׁוֹנִים הוֹרוּ כְּפִי דַעְתָּם בִּימֵיהֶם

וְעֲלֵיכֶם לָקוּם וּלְשַׁנּוֹת דִּבְרֵיהֶם

עַל פִּי הַמַּדָּע שֶׁבְּיָמֵינוּ גָּבָר.


מָה הִלְכוֹת טְרֵפוֹת וּבְדִיקוֹת הָרֵאָה

וּשְׁאָר דִּינֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר בְּיוֹרֶה-דֵּעָה

אִם לֹא חָכְמַת הַהַרְכָּבָה וְהַנִּתּוּחַ?

וּמְקוֹר כָּל הַחֻמְרוֹת, כָּל הָאִסּוּרִים

אִם לֹא חֶסְרוֹן הַיְדִיעָה בְּטֶבַע הַיְּצוּרִים,

חֶסְרוֹן יְדִיעָה, עִקְּשׁוּת לֵב וּרְעוּת רוּחַ.


מַה-טֻּמְאָה וְטָהֳרָה, מֶה רוּחוֹת הָרָעוֹת,

מַה-נְּטִילַת יָדַיִם וּטְבִילַת מִקְוָאוֹת,

אִם לֹא נִקְיוֹן הָאַוֵּיר, הַעֲבָרַת הַזּוּהֲמָא?1

וּמִי הוּא בַּר-דַּעַת אֲשֶׁר לֹא יָבֶן

כִּי טוֹב אָסוּךְ אֶחָד חֹמֶץ-שַׁמְנֵי-אָבֶן2

מֵעֲרֵמוֹת אֵפֶר מִקְלֶה שֶׁל פָּרָה אֲדֻמָּה?


וּכְמוֹ הַהֲלָכָה בְּמַעֲשֵׂה-בְּרֵאשִׁית נִשְׁלָבָה

כֵּן נוֹסְדָה הַקַּבָּלָה עַל מַעֲשֵׂי-מֶרְכָּבָה,

מָה הַסְּפִירוֹת אִם לֹא גַּלְגִּלֵּי שָׁמָיִם?!

הָאוֹר, הַחֹם, הַקִּיטֹר, הַחַשְׁמַלָּה,

כָּל כֹּחוֹת הַטֶּבַע הֵם מַלְאֲכֵי מַעְלָה,

יֵדָעוּם הַחוֹקְרִים גְּלוּיֵי-הָעֵינָיִם.


וֶאֱמֶת אֲדֹנָי זֹאת לְעוֹלָם עוֹמֶדֶת:

הַתּוֹרָה תָּמִיד לַחָכְמָה נִצְמֶדֶת

כְּהִצָּמֵד הַפְּתִילָה אֶל הַשַּׁלְהָבֶת.

אִם תּוֹרַת אֱמֶת כָּזֹאת לָנוּ תִּתֵּנוּ

אָז חַיֵּי עוֹלָם תִּטְּעוּ בְּקִרְבֵּנוּ,

אָז יָקוּם יִשְׂרָאֵל וִיהִי עַם-אַלְמָוֶת".


כָּכָה הָגָה יוֹסֵף תָּמִיד בְּלִבּוֹ,

וּמִקַּדְמַת עֲלוּמָיו וּבְעוֹדוֹ בְּאִבּוֹ

שָׂם נַפְשׁוֹ לַעֲמוֹל לִגְדּוֹר זֶה הַפָּרֶץ;

עַל כֵּן אָחַז אֶת הַחֶבֶל בִּשְׁנֵי קְצוֹתָיו:

לִלְמֹד אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְתוֹרוֹתָיו

וְלָבוֹא גַּם עַד נִבְכֵי חָכְמַת הָאָרֶץ.

כַּמָּה רָעוֹת רָאָה, כַּמָּה צָרוֹת מָצָא

מֵעֵת לִפְנֵי חָמֵשׁ שָׁנִים מֵעִירוֹ יָצָא,

מָלֵא וּשְׂבַע רָצוֹן וּמְחֻסַּר-צֵידָה!

תּוֹרָתוֹ תּוֹךְ מֵעָיו וּבְכִיסוֹ אֵין מָעָה,

כִּי לָקַח בִמְחִיר מִכְתַּב הַמַּסָּעָה

פֻּנְדְּיוֹנוֹ הָאַחֲרוֹן גִּזְבַּר הָעֵדָה.


עַל אַדְמַת נֵכָר וּבְיָדַיִם רֵקוֹת!

רַק הַנְּפָשׁוֹת הַשּׁוֹקְקוֹת, הַדְּבֵקוֹת

בֶּעֱזוּז חֶפְצָן, תַּעֲשֶׂינָה זֶה הַפֶּלֶא.

מִבְּלִי לֶחֶם לֶאֱכוֹל, מִבְּלִי כְסוּת וָבֶגֶד,

עַל כָּל מִדְרַךְ רֶגֶל חַיֵּיהֶם מִנֶּגֶד –

רוּחַ מִי לֹא תִקְצַר, יַד מִי לֹא תֵלֶא?!


מֶה-עָצַמְתְּ, מַה-גָּבַרְתְּ, תְּשׁוּקַת הַדַּעַת

בִּלְבַב נַעֲרֵי יִשְׂרָאֵל, זֶה עַם-תּוֹלַעַת!

אֵשׁ תָּמִיד עַל הַמִּזְבֵּחַ בֹּעָרֶת!

אִם תּוֹרָה יִלְמְדוּ, גְּמָרָא וּפוֹסְקִים

אוֹ אִם בְּחָכְמוֹת חִצּוֹנִיּוֹת הֵם עוֹסְקִים –

עַל כָּל שָׂטָן וּמִכְשׁוֹל תְּשׁוּקָתָם גֹּבָרֶת.


עִמְדוּ עַל דַּרְכֵי מִיר, אֵישִׁישׁוֹק וּוַלָּזוֹן

וּרְאוּ בַּחוּרֵי עֹנִי הוֹלְכִים בְּחִפָּזוֹן

אֹרֶךְ הָאֹרַח יָמֹדּוּ בַּשֹּׁעַל.

אָנָה הֵם עוֹלִים? לִישׁוֹן עַל הָאָרֶץ,

לִחְיוֹת חַיֵּי צַעַר, לָשֵׂאת כָּל קָרֶץ –

זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל!


עֲלוּ לִכְרָךְ גָּדוֹל מְקוֹם בֵּית-מַדָּעִים,

הֲתִמְצְאוּ חַיִּים קָשִׁים, יָמִים רָעִים

כִּימֵי הַתַּלְמִידִים הַיְּהוּדִים שָׁמָּה?

אֶל עַקְרַבִּים יוֹשְׁבִים בֵּין אַנְשֵׁי שַׁחַץ,

בִּגְדָם עִדִּים, לַחְמָם צַר, מֵימָם לַחַץ,

וּבְבֹא הַקָּצִיר – וַאֲלֻמָּתָם קָמָה!


תְּהִלַּת לָמָנָסָף הָרוּסִים יַבִּיעוּ,

כִּי עֹנִי וּמַחֲסֹר אֹתוֹ לֹא הֵנִיאוּ

מִנְּדֹד עַד מָסְקְוַהּ לִשְׁמֹעַ בַּלִּמֻּדִים,

וּמִקֶּרֶן אֹפֶל הִתְנַשֵּׂא בִּשְׁקִידָתוֹ

וּלְמָאוֹר גָּדוֹל הָיָה בִּקְהִלָּתוֹ -

כַּמָּה לָמָנָסָף בִּרְחוֹב הַיְּהוּדִים!


וּמַה כֻּלְּךָ, יִשְׂרָאֵל, כֻּלְּךָ בִּלְבַדֶּךָ

אִם לֹא בָּחוּר-עָנִי בֵּין הָעַמִּים הִנֶּךָ,

אוֹכֵל בֵּית אִישׁ יוֹמוֹ, מֻטָּל בָּרָפֶשׁ?!

לְכָל בָּאֵי עוֹלָם נֵר אֱלֹהִים הֶעֱלֵיתָ,

וּבַעַדְךָ חָשַׁךְ עוֹלָם, וְאַתָּה נִהְיֵיתָ

עֶבֶד-עֲבָדִים, גּוֹי אֹבֵד וּבְזֹה נָפֶשׁ.


אַחֵינוּ מְנַדֵּינוּ, הִתְעַשְּׁתוּ לָנוּ!

הָאִם לֹא הָיִינוּ לָכֶם גַּם אָנוּ

אֵת לִבְנֵי רוּסְיָה הָיָה לָמָנָסָף?

מִי תּוֹרַת אֵל לָכֶם הֵבִיא וַיּוֹשֶׁט,

וַיְלַמֶּדְכֶם דַּעַת, מוּסָר וָקשֶׁט,

מִי אִם לֹא נַחְנוּ – וְעַתָּה לָמָּה נָסוּף?!


מִי יְתַנֶּה, יוֹסֵף, כָּל דֶּרֶךְ עָצְבֶּךָ,

מִי יִשְׁקוֹל תַּאֲלָתְךָ וּקְרָב לִבֶּךָ,

יִמְנֶה מַחֲסֹרֶיךָ אֲשֶׁר נָשָׂאתָ;

וּמִי יִסְפֹּר נֹדְךָ הֵנָּה וָהֵנָּה

יָמִים אֵין אֹכֶל, לֵילוֹת אֵין שֵׁנָה,

מִיּוֹם בֵּית אֲבֹתֶיךָ יָצָאתָ?!


אוּלָם בְּכָל מָקוֹם יֵשׁ בְּרִיּוֹת נָאוֹת,

הַמְּמַהֲרוֹת לָבוֹא כָּאֵל לְמוֹשָׁעוֹת

לָחוּס עַל אֶבְיוֹן, לִהְיוֹת לוֹ לִישׁוּעָה;

הֵם מֵעִיר לָעִיר, מֵעֵדָה לָעֵדָה

נִהֲלוּ גַּם אֶת יוֹסֵף בְּמָזוֹן וּבְצֵדָה

עַד בֹּאוֹ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ עִיר פַּדּוּאָה.


שָׁם חִלֵּק אֶת זְמַנּוֹ לַחֵצִי, לִשְׁתַּיִם,

בֵּית הָרוֹפְאִים בִּקֵּר עַד הַצָּהֳרַיִם,

גַּם מִפִּי רַבָּנִים שָׁמַע לִמּוּדִים;

וּכְאַחַד מִשְּׁלֹמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל

נִזְהָר וּבְפַתְבַּג נָכְרִי לֹא הִתְגָּאֵל,

לֹא עָבַר עַל אֶחָד מִמִּנְהֲגֵי הַיְּהוּדִים.


וַיֵּצֵא לוֹ שֵׁם טוֹב בְּמַעֲשָׂיו וּבְחָכְמָתוֹ,

וַיִּשְׂמְחוּ בוֹ יוֹדְעָיו וַיּוֹסִיפוּ אַהֲבָתוֹ,

וַיָּשִׂיחוּ בוֹ כָּל זִקְנֵי הַשָּׁעַר;

וּגְדוֹלֵי כוֹתְבֵי הָעִתִּים הַמְּפֻרְסָמִים

לָקְחוּ בְּכֶסֶף מָלֵא מַאֲמָרָיו הַמְחֻכָּמִים

וְלֹא הוֹסִיף עוֹד לִחְיוֹת חַיֵּי צָעַר.


כָּכָה חַי חָמֵשׁ שָׁנִים וּמִן הַמַּטָּרָה

אֲשֶׁר שָׂם לוֹ רֶגַע עֵינָיו לֹא גָרַע,

וַיַּחְתֹּר אֵלֶיהָ וַיַּשִּׂיגֶנָּה.

וּכְבָר סָמְכוּ מוֹרָיו יָדָם עָלֵיהוּ

וְכֶתֶר הַחָכְמָה שָׂמוּ עַל רֹאשֵׁהוּ –

אַךְ לִמְנוּחָה שְׁלֵמָה לֹא בָא עֲדֶנָּה.


דַּאֲגוֹת הָאָדָם הֵנָּה כַּשַּׁרְשֶׁרֶת,

בַּעֲקֵב הָאַחַת אֹחֶזֶת אַחֶרֶת,

וַחֲלִיפֹות תְּעַנּוּהוּ עַד בֹּא חֲלִיפָתוֹ.

הִשְׁלִים יוֹסֵף חֻקּוֹ, כָּלוּ לִמֻּדָיו,

אַךְ עוֹד לֹא כָלוּ דַּאֲגוֹתָיו וּנְדוּדָיו:

אָן יִפְנֶה, אֵי יִבְחַר מָקוֹם לִמְנוּחָתוֹ??


לֵילוֹת מִסְפָּר הִתְהַפֵּךְ עלַ מִשְׁכָּבוֹ,

חָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת, שָׂם עֵצוֹת בִּלְבָבוֹ,

הֲיָשׁוּב אִם לֹא יָשׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלְדֹתָיו?

לֹא רַק רִפְאוּת בָּשָׁר, שִׁקּוּי עֲצָמוֹת,

גַּם מַרְפֵּא לַנֶּפֶשׁ חַיֵּי נְשָׁמוֹת

שָׁם יָבִיא לְאֶחָיו – וָזֹאת כָּל מְזִמּוֹתָיו!


וּכְאַחַד מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הַסְּפַרְדִּים

תִּהְיֶה לוֹ חָכְמַת הָרְפוּאָה הַקַּרְדֹּם,

בּוֹ יַחְפֹּר לוֹ אֹכֶל, יִמְצָא כָּל צְרָכָיו,

וּבַתּוֹרָה יַעֲסֹק רַק לְשֵׁם שָׁמַיִם,

וִיהִי לְעַמּוֹ הֶעָלוּב לְעֵינַיִם,

לְיַשֵּׁר מִבַּיִת וּמִחוּץ אֶת דְּרָכָיו.


הֲיָשׁוּב אֶל אֶרֶץ בָּהּ אֶחָיו הַיְּהוּדִים

עֲשׁוּקִים וּרְצוּצִים, עֲנִיִּים וּמְרוּדִים,

וּכְדֹמֶן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה יֻשְׁלָכוּ,

מֵאֶרֶץ נְכֹחוֹת בִּמְקוֹם קַרְנָם רָמָה,

בִּמְקוֹם כָּל אֶזְרְחֵי הָאָרֶץ שָׁמָּה

כְּרֵעִים וּכְאַחִים עִמָּם יִתְהַלָּכוּ?


אִם לֹא יָשׁוּב – וְאִמּוֹ עַל עֶרֶשׂ מוֹתָהּ

קוֹרֵאת לִבְנָהּ יְחִידָהּ לָבוֹא לִרְאוֹתָהּ,

לָשִׁית יָדָהּ עַל רֹאשׁוֹ, יָדוֹ עַל עֵינֶיהָ.

גַּם אָבִיו הַזָּקֵן הָעוֹסֵק בְּתוֹרָתוֹ -

מִי יַחֲזִיק בְּיָדוֹ וִיכַלְכֵּל שֵׂיבָתוֹ

עֵת אִשְׁתּוֹ מְפַנַּקְתוֹ תֵּאָסֶף אֶל עַמֶּיהָ?


בִּשְׁתֵּי עֲבֹתוֹת אֵלֶּה כִּיתָרִים לַחִים,

עֲבֹת אַהֲבַת אָבוֹת וַעֲבֹת אַהֲבַת אַחִים,

נִמְשַׁךְ לֵב יוֹסֵף לִמְקוֹם מוֹלַדְתֵּהוּ,

וַיּוֹצֵא מִצְּרוֹר מִכְתָּבָיו הַיְּשָׁנִים

מִכְתַּב מַסָּעוֹ לִפְנֵי חָמֵשׁ שָׁנִים

לַרְאוֹת לַשֹּׁטְרִים כִּי בֶן אַרְצָם הִנֵּהוּ.


וּבְיוֹם מִשְׁנֵה “כִּי-טוֹב”, בַּשְּׁלִישִׁי לְשָבוּעַ

הִצְטַיֵּד יוֹסֵף וַיַּעֲזֹב פַּדּוּאַ

וַיֵּצֵא לָשׁוּב לִמְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן;

וַיַּרְא בַּמֶּרְכָּבָה לוֹ זָוִית צָרָה,

וְאַחֲרֵי הִתְפַּלְּלוֹ הַתְּפִלָּה הַקְּצָרָה

נִלְחַץ אֶל הַקִּיר בַּעֲבוּר יוּכַל לִישׁוֹן.


 

ו

וַיִּישָׁן וַיַּרְא וְהִנֵּה הוּא בַּחֲלוֹמוֹ

יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא הָרַבָּנוּת בִּמְקוֹמוֹ -

עַל מִטָּה מוּצַעַת כָּרִים וּכְסָתוֹת –

וּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל, הַמְּבַשְּׁלוֹת, הָאֹפוֹת,

וּבִידֵיהֶן קְדֵרוֹת וְקֻרְקְבָנֵי עוֹפוֹת,

יוֹצְאוֹת וּבָאוֹת; לֹא יָגִיפוּ הַדְּלָתוֹת.


וּמִלְּפָנָיו מִשְׁפָּטָן יוֹצֵא – לְקוּלָא,

וְהַנָּשִׁים יוֹצְאוֹת בְּשִׂמְחָה וַהֲמֻלָּה:

“כָּשֵׁר, כָּשֵׁר! הַשֵּׁם יַאֲרִיךְ יָמָיו!”

גַּם בִּבְדִיקוֹת בְּהֵמוֹת, חָסֵר אוֹ יַתִּיר,

לְפִי שֶׁהוּא בָּקִי הוּא נוֹהֵג לְהַתִּיר –

וְהַבָּשָׂר הַכָּשֵׁר הוּזַל בְּדָמָיו.


לַפֶּסַח הִתִּיר קִטְנִיּוֹת וַעֲדָשִׁים,

הֵקַל בְּמַשֶּׁהוּ וּבְכֵלִים חֲדָשִׁים,

וּבִמְכִירַת חָמֵץ תִּקּוּן גָּדוֹל עָשָׂה:

הִתְקִין שֶׁיִּהְיֶה בְּעִירוֹ שַׁמַּשׁ הַקָּהָל

מוֹכֵר לַגּוֹי חֶמְצָן שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל

וּבְשׁוֹגֵג אוֹ אָנוּס סוֹמֵךְ אַדְּמָתָא.


עוֹד הֵקֵל חֻמְרוֹת אֲחֵרוֹת קָשׁוֹת,

הִתִּיר קְלָפִים, דָּגִים מְלוּחִים, כִּרְכָּשׁוֹת

הִכְשִׁיר הָרֹק, מֵי-הַחֹטֶם וּמֵי-רַגְלָיִם;

וּכְשֶׁהָיוּ יְמֵי הַפֶּסַח מְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים

לֹא הָיוּ עוֹד לִבְנֵי עִירוֹ כְּיָמִים נוֹרָאִים,

וּלְחָגָא לֹא הָיָה חַג יְצִיאַת מִצְרָיִם.


הִתִּיר סִבּוּב כַּפָּרוֹת וּשְׁחִיטָתָן

שְׁלשָׁה יָמִים קֹדֶם שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן,

שֶׁלֹּא יִהְיֶה דֹּחַק בְּבֵית-הַמִּטְבְּחָיִם;

לוּלְבֵי אַמֶּרִיקָא וְאֶתְרוֹגֶיהָ – הִתִּיר כֻּלָּם

אַף-עַל-פִּי שֶׁנִּטַּלִין לֹא כְדֶרֶךְ גִּדּוּלָם

נוֹפָם בָּאָרֶץ וְשָׁרְשָׁם בַּשָּׁמָיִם.


טִהֵר מִטִּנֹּפֶת אֶת הַמִּקְוָאוֹת

וּבִשְׁעַת הַדְּחָק הִתִּיר אַמְבַּטָּאוֹת,

שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּפְנֵי טוֹבְלוֹת דֶּלֶת נוֹעֵל.

לַמּוֹהֲלִים בָּחַר לוֹ אֳמָנִים נוֹדָעִים

וַיְלַמְּדֵם פֶּרֶק בִּרְפוּאַת הַפְּצָעִים,

וְלֹא עוֹד כָּל הֶחָפֵץ בָּא וַיְהִי מוֹהֵל.


וּמִן הַיְּשִׁיבוֹת וּבָתֵּי-הַמִּדְרָשׁ

פִּלְפּוּל שֶׁל עִמְעוּם כָּלָה גָּרֵשׁ גֹּרַשׁ

וּלְשׁוֹמְעָיו הִסְבִּיר רַק הַפְּשָׁט לַהֲלָכָה,

וַיְצַו עַל הַמְּלַמְדִּים מַחֲזִיקֵי הַחֲדָרִים

לְלַמֵּד לָשׁוֹן וּכְתָב וְסֵפֶר לַנְּעָרִים

וּלְאַמֵּן יְדֵיהֶם בְּאֻמְנוּת וּמְלָאכָה.


וּפַרְסַת רֶגֶל מַגִּידֵי בָּעֲלָטָה

לֹא בָאָה אֶל שַׁעַר עִירוֹ מֵעָתָּה,

לֹא עִנְנוּ עָנָן עַל רָאשֵׁי שׁוֹמְעֵיהֶם;

הוּא מִפִּיו יַטִּיף עַל אֹזֶן שׁוֹמַעַת

מִדְרָשׁ וַאֲגָדָה בְּטוּב טַעַם וָדַעַת;

שָׁמְעוּ שׁוֹמְעָיו וַתָּאֹרְנָה עֵינֵיהֶם.


בֵּית-הַכְּנֶסֶת טִהַר מֵעֲרֵמוֹת זֶבֶל

וַעֲבֹדַת הָאֱלֹהִים מִמִּנְהֲגֵי הֶבֶל,

לֹא חָס אַף עַל הָרְקִיקָה שֶׁבְּ“עָלֵינוּ”;

אֶת הַבִּימָה הִקְרִיב עַד לִפְנֵי הַדְּבִיר,

הַחַזָּן וּמְשׁוֹרְרָיו לָמְדוּ חָכְמַת הַשִּׁיר

כַּלְּוִיִּם עַל דּוּכָנָם בְּבֵית-מִקְדָּשֵׁנוּ.


בַּסִּדּוּר טָבַע תְּפִלּוֹת מְתֻקָּנוֹת,

הִרְחִיק בַּקָּשַׁת הַחֲזָרַת הַקָּרְבָּנוֹת,

כִּי סָבַר כָּרַמְבַּ"ם שֶׁאֵינָם שָׁבִים;

בַּמַּחֲזוֹר הִגִּיהַּ פִּיּוּטֵי הַפַּיְטָנִים,

וּלְפִטְפּוּטֵי הַקַּלִּיר לֹא נָשָׂא פָנִים

וַיְמִירֵם בְּשִׁירֵי הַסְּפַרְדִּים הַנִּשְׂגָּבִים.


עַל חֲדַר הַקָּהָל פָּקַח אֶת עֵינָיו

וְלֹא עָמַד עוֹד שָׁם הַנֶּגַע בְּעֵינָיו,

לֹא דֻּכְּאוּ עֲנִיִּים, לֹא נֶהְדְּרוּ נְגִידִים;

מַס הַקֶּמַח בִּטֵּל, וּמַס הַבָּשָׂר

מָסַר בִּידֵי אִישׁ נֶאֱמָן, אָדָם יָשָׁר,

וְלֹא אָכַל עוֹד הָעָם עֲצָמוֹת וְגִידִים.


בְּחֶבְרָה-קַדִּישָׁא הַתּוֹעֵבוֹת בָּטֵלוּ,

לִפְשֹׁט עוֹר הָעָם הַגַּבָּאִים חָדֵלוּ,

הַשַּׁמָּשִׁים חָדְלוּ לָתֵת בַּכּוֹס עֵינָם,

חָדְלוּ לְהָשִׁיב נֶפֶשׁ מֵת אֶל הָאֲדָמָה

קֹדֶם שֶׁנִּתְבַּרְרָה יְצִיאַת הַנְּשָׁמָה;

יִחוּשׂ-הַקְּבָרוֹת וּקְבוּרַת-חֲמוֹר עוֹד אֵינָם.


כָּכָה רִפֵּא לְאַחַד אֶחָד אֶת שֶׁבֶר

בְּנֵי עִירוֹ מִן הַבֶּטֶן עַד הַקֶּבֶר,

וּדְבָרָיו כִּלְכֵּל בְּמוֹעֲצוֹת וָנָחַת.

מִלְחֶמֶת הַחַיִּים קַלָּה מֵעֲלֵיהֶם

וּלְחֶרְפָּה לֹא הָיוּ עוֹד לִשְׁכֵנֵיהֶם,

וַתִּצְלַח הַקְּהִלָּה וַתְּהִי כְּפֹרַחַת.


שָׁמעוּ רַבָּנִים אֲחֵרִים וַיָּבֹאוּ

וַיַּעֲשׂוּ בִּקְהִלּוֹתֵיהֶם גַּם הֵם כָּמֹהוּ,

כִּי גַּם סֵפֶר כָּתַב: “כֹּחָא דְהֶתֵּרָא”;

שָׁם הוּא עוֹקֵר טוּרִים וְטוֹחֲנָם בִּסְבָרָא,

כָּל חֻמְרוֹת הָאַחֲרוֹנִים מֵנִיעַ בַּכְּבָרָה

וְנוֹטֵל מֵעַל הַצִּבּוּר אֵימָתָם הַיְתֵרָה.


וְהִנֵּה קוֹל בַּרְזֶל נִשְׁמַע מֵעֲבָרִים,

קוֹל זִקִּים נִתָּקִים וּכְבָלִים נִשְׁבָּרִים…

זִקֵּי הַבָּשָׂר הֵם גַּם כַּבְלֵי הַנֶּפֶשׁ;

בָּאזִקֵּי הַבָּשָׂר מֵאֲחֵרִים אֻסַּרְנוּ

וּמוֹסְרֹת הַנֶּפֶשׁ בְּיָדֵינוּ יָצַרְנוּ –

עַתָּה הֵם נָפְלוּ וַנֵּצֵא לַחֹפֶשׁ.


אַךְ הָהּ לֹא קוֹל זִקִּים הוּא, לֹא צִלְצַל כְּבָלִים,

כִּי קוֹל הָאוֹפַנִּים יַלִּיזוּ עַל הַמַּעְגָּלִים

וּבְלֶכְתָּם יִשְׁתַּקְשְׁקוּ הָלֹךְ וַהֲלֹם.

עַל בֵּית-הַנְּתִיבוֹת הָעֲגָלוֹת עָמָדוּ,

הַנּוֹסְעִים נִנְעֲרוּ כָּאַרְבֶּה, יָרָדוּ;

וַיִּיקַץ גַּם יוֹסֵף, וְהִנֵּה – חֲלוֹם.


מִנֹּעַם חֶזְיוֹנְךָ פָּנֶיךָ יִצְהָלוּ

וּשְׂעִפֶּיךָ, יוֹסֵף, שָׁאוֹל יִשְׁאָלוּ:

הַבְּהָקִיץ אוֹ בַּחֲלוֹם רָאִינוּ כָּל אֵלֶּה?

אַךְ לַשָּוְא שְׁאֵלָה זֹאת לְפָנֶיךָ שָׂמְתָּ:

אִם בַּחֲלוֹם אוֹ בְהָקִיץ חֲלוֹמְךָ חָלָמְתָּ

חֲלוֹם אֶחָד הוּא – חֲלוֹם הֶבֶל סֶלָה!


אֲהָהּ, צוּר יִשְׂרָאֵל! הָאֻמְנָם כָּל זֶה

רַק חֲלוֹם בָּטֵל, תַּעְתֻּעֵי לֵב הֹזֶה,

וּבַעֲלִיל לֹא יָקוּם, לֹא יִהְיֶה בָּנוּ?

הַלְנֵצַח נְצָחִים יִשְּׁאֲרוּ הַנְּחֻשְׁתַּיִם

הַמַּכְבִּידִים עָלֵינוּ זֶה שָׁנִים אַלְפַּיִם,

הֲכִי נָפַלְנוּ וּתְקוּמָה אֵין לָנוּ?!


 

ז

עוֹד יוֹסֵף יוֹשֵׁב בָּעֲגָלָה בִּמְסִבּוֹ,

עוֹדֶנּוּ שָׁקוּעַ בִּמְזִמּוֹת לִבּוֹ,

וּשְׁעַת הַמְּנוּחָה הַקְּצָרָה עָבָרָה;

הַנּוֹסְעִים שָׁבוּ וַיִּמַָלְאוּ הַמּוֹשָׁבוֹת,

שָׁבוּ וַיִּרְעֲשׁוּ גַּלְגִּלֵּי הַמֶּרְכָּבוֹת

וּמְכוֹנַת הָאֵשׁ תִּנָּשֵׂא בַּסְּעָרָה.


וַיִּתְהַפֵּךְ יוֹסֵף וַיּוֹסֵף לִישׁוֹן

וַיַּחֲלֹם חֲלֹם שֵׁנִי שׁוֹנֶה מִן הָרִאשׁוֹן:

הִנֵּה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ פּוֹתָחַת,

וּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל הַיָּמִים

כָּל אֲשֶׁר לִגְלֵג עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים

נְדוֹנִים אֶל עֵינָיו בִּמְדוּרוֹת הַשָּׁחַת


פֹּה קֶבֶר- מִמֶּנּוּ יוֹמָם וָלַיְלָה

עַמּוּד עָשָׁן וָאֵשׁ מִתְנַשֵּׂא מַעְלָה:

קֶבֶר בֶּן-אֲבוּיָה הוּא, דְּבַר יְיָ בָּזָה.

שָׁם מֻטָּל עַל פָּנָיו עַל סַף בֵּית-הַכְּנֶסֶת

אוּרִיאֵל אַקּוֹסְטָא כְּאַסְקֻפָּה הַנִּדְרֶסֶת.

שָׁם יִדַּם בַּחֹשֶךְ הַכּוֹפֵר אֶשְׁפִּינָזָה.


וּבְכִבְשַׁן אֵשׁ, בַּדּוּדִים וּבַצַּלָּחוֹת

יִצְלוּ וִיבַשְּׁלוּ מִשְׁפָּחוֹת-מִשְׁפָּחוֹת,

כָּל מִשְׁפְּחוֹת הַמַּשְׂכִּילִים מִימֵי בֶן-מְנַחֵם;

וַחֲסִידִים אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה בְּטַלִּית וּתְפִלִּין

קֹדְחִים הָאֵשׁ וּמְצַמְּקִים הַתַּבְשִׁילִין

וְקוֹרְאִים: כַּךְ יָפֶה לָהֶם! אָסוּר לְרַחֵם!


וּבַת-עֵינוֹ תֶאֱרֹב אֵצֶל כָּל פִּנָּה:

אַיֵּה רַב יְהוּדָה אַרְיֵה דִּי-מוֹדִינָה

בַּעַל “קוֹל סָכָל”, בַּעַל “אֲרִי נֹהֵם” –

מַדּוּעַ אֵינֶנּוּ נִשְׁפַּט עַל עֲוֹנוֹ?

אוֹ עַל כִּי הִתְחַפֵּשׂ וַיַּחֲלִיק לְשׁוֹנוֹ

שָׁכַח לַהֲבִיאוֹ בַּמִּשְׁפַּט אֵל זֹעֵם?!


וּבִכְלוּב בַּרְזֶל רֻתָּק בִּנְחֻשְׁתַּיִם

יִרְבַּץ שׁוֹר נַגָּח גָּדוּעַ קַרְנַיִם,

שׁוֹר בַּעַל “הֶחָלוּץ”, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן,

וּלְשׁוֹן אֵשׁ אֹכֶלֶת יוֹצֵאת מִפִּיהוּ

וּתְלַהֲטֵהוּ מִסָּבִיב. – “מַה לֹא תִשְׂרְפִיהוּ?”

  • “בִּכְאֵב נֵצַח וּבְמוֹקְדֵי עוֹלָם הוּא נָדוֹן!”

בַּעַל “הַתְּעוּדָה” גֹּוֵעַ בָּרָעָב,

וּבְכוּר בַּרְזֶל יִצָּרֵף “כּוּר לַזָּהָב”,

וּבְ“מִלְחֶמֶת סוֹפְרִים” יִנָּגֵף “הַמַּפְתֵּחַ”;

צִבְעוֹן וָשֶׁקֶר לוֹבְשִׁים בִּגְדֵי כְהֻנָּה,

זֹבְחֵי אָדָ"ם בַּעַל “אֱמֶת וֶאֱמוּנָה”

יִמְצוּ אֶת דָּמוֹ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ.


הִנֵּה עוֹד תַּנּוּר בֹּעֵרָה מֵאֹפֶה –

עַל גֶּחָלָיו עָקוּד בַּעַל “הַצֹּפֶה”

וַחֲסִידֵי חַבַּ"ד יַלְקוּהוּ בִּרְצוּעָה;

וּפֹה בַּחֲבִילֵי שׁוֹטִים וָעַקְרַבִּים

יְיַסְּרוּ הַשּׁוֹטִים “מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים”

מוּסַר אַכְזָרִי בַּעַל “עַיִט צָבוּעַ”.


וְהִנֵּה קוֹל פְּחָדִים! בַּשּׁוֹפָר יִתָּקֵעַ

וְקוֹל כָּרוֹזָא בֶּחָיִל יִשָּׁמֵעַ:

"הַשְׁמִיעוּ בְּיַעֲקֹב, הַגִּידוּ בִּיהוּדָה,

כִּי יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן זָקֵן מַמְרֶה הִנֵּהוּ

וּבֵית-דִּין הַגָּדוֹל גָּזַר נִדּוּי עָלֵיהוּ,

בָּזֶה וּבְבָא יִהְיֶה מָחֳרָם וּמְנֻדֶּה.


וּלְפִי שֶׁבִּזְמַן הַזֶּה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ

יַד יִשְׂרָאֵל אֵינֶנָּה תַּקִּיפָה אֶצְלֵנוּ,

עַל כֵּן הִתִּירוּ דָמוֹ, וּמִצְוָה וּזְכוּת

לֵירֵד עִמּוֹ לְחַיָּיו וּלְרָדְפוֹ עַד חָרְמָה

וּלְהַלְשִׁין עָלָיו בֵּין בֶּאֱמֶת בֵּין בְּעָרְמָה

לְמָסְרוֹ בְּיַד גּוֹי וּלְחַיֵּב רֹאשׁוֹ לְמַלְכוּת".


וַיִּרְגַּז יוֹסֵף וַיִּיקַץ מִשְּׁנָתוֹ;

מִתִּמְהוֹן לֵב כִּמְעַט פָּרְחָה נִשְׁמָתוֹ,

הֵן עוֹד קוֹל הַשּׁוֹפָר אָזְנָיו מַקְשִׁיבוֹת…

מִפַּחְדּוֹ לֹא שָׂם אֶל לִבּוֹ לָדַעַת

כִּי מְכוֹנַת-הַקִּיטֹר הִיא הַתּוֹקַעַת

עֵת תִּקְרַב לָגֶשֶׁת אֶל בֵּית-הַנְּתִיבֹות.


שְׁנֵי חֲלֹמוֹתָיו אֵלֶּה כֹּה נִפְלָאוּ

עוֹד כָּל יְמֵי לֶכְתּוֹ מִלִּבּוֹ לֹא יָצָאוּ

וַחֲלוֹם אֶל חֲלוֹם אֶת נַפְשׁוֹ קוֹלֵעַ;

יִזְכֹּר הָרִאשׁוֹן וּפָנָיו יִשְׂמָחוּ,

יִזְכֹּר הַשֵּׁנִי וּמֵעָיו יִרְתָּחוּ;

הַחֲלוֹם אוֹ נְבוּאָה הוּא – מִי זֶה יוֹדֵעַ?


אַךְ שָׁוְא לִבְּךָ, יוֹסֵף, עַל הַסְּעִפִּים פּוֹסֵחַ,

שָׁוְא לַחֲלוֹם הָרִאשׁוֹן אַתָּה שָׂמֵחַ

וּמִן הַשֵּׁנִי פָּנֶיךָ נִזְעָמִים;

צוֹפֶה אָנֹכִי וּבְסוֹד אֱלוֹהַּ הָיִיתִי

וּבִצְפוּנֵי הָעִתִּים שָׁמָּה חָזִיתִי

אֵת אֲשֶׁר יִקְרֶךָ בְאַחֲרִית הַיָּמִים.


אֵין לְךָ לֹא מִשַּׁלְוַת הַסְּרוּחִים עַל עַרְשׂוֹתָם

וְלֹא מִיִּסוּרֵי הַמּוּקָעִים עַל מַחְשְׁבֹתָם -

פְּקֻדַּת כָּל הָאָרֶץ עָלֶיךָ תִּפָּקֶד,

פְּקֻדַּת כָּל אֶחָד מֵעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל:

פַּר-הֶעְלֵם-דָּבָר תִּהְיֶה, חַטַאת הַקָּהָל,

וּכְבָר בָּנוּי הַמִּזְבֵּחַ עָלָיו תֵּעָקֵד.


הֲיָבֹא מַלְאָךְ עַל כַּנְפֵי הַסָּעַר

לֵאמֹר: אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנָּעַר?

הֲיָשִׁיב מִצַּוָּארְךָ הַמַּאֲכֶלֶת?

אוֹיָה, כִּי מִיּוֹם בֵּית אֵל לֹא עָלִינוּ

לֹא מֻצָּב עוֹד סֻלַּם יַעֲקֹב אָבִינוּ

וּבְשַׁעַר שָׁמַיִם סֻגְּרָה הַדֶּלֶת!


אַשְׁרֵיכֶם, הַנִּרְדָּפִים עַל מַחְשְׁבֹתֵיכֶם!

גַּם הַיִּסּוּרִים חֲבִיבִים עֲלֵיכֶם,

פֹּעַל פְּעַלְתֶּם לָכֶם נֹחַם וָשֶׂכֶר;

אִי לָךְ, יוֹסֵף, כִּי תֹאבַד בִּדְמִי יָמֶיךָ,

אַף לֹא פָעֲלוּ מִטּוֹב עַד רָע יָדֶיךָ

וּמִפֶּשַׁע אַחֵר אֵיד לָךְ וָנֵכֶר!


 

ח

מְכוֹנַת-הַקִּיטֹר דֹּהֶרֶת דֹּהָרֶת,

אֲרָצוֹת וּמְדִינוֹת כַּחֵץ עוֹבָרֶת,

הֶאָח, יוֹסֵף, הֶאָח, הִנֵּה אַרְצֶךָ!

בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה אֵלֶיהָ נִמְשַׁכְתָּ,

עַתָּה עַל אַדְמָתָהּ הִנֵּה דָּרַכְתָּ –

הַתְקַדְּמֶךָ בִּרְכוֹת טוֹב? הֲתִרְצֶךָ?


הַנּוֹסְעִים נֶחְפָּזוּ הֵנָּה וָהֵנָּה –

הַפָּקִיד בָּא, הַתְּעוּדוֹת תִּבָּחֵנָה;

אֶל יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן הִנֵּה הוּא צוֹעֵד:

“אִישׁ צָעִיר לַיָּמִים, אַיֵּה תְּעוּדָתְךָ?”

  • הִנֶּהָ, וּמֵרֹאשׁ אַגִּיד לְמַעְלָתְךָ

כִּי מִכְתַּב-מַסָּעִי הֶעֱבִיר הַמּוֹעֵד.


הַפָּקִיד הֵעִיף בַּמִּכְתָּב עֵינֵיהוּ

וַיַּבֵּט אֶל יוֹסֵף וַיַּעֲמֵד פָּנֵיהוּ

וַיֹּאמֶר: "יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן שְׁמֶךָ!

קוּמָה אֵפוֹא וּרְדָה מֵעַל הָעֲגָלָה,

כִּי לֹא אוּכַל לְתִתְּךָ לַהֲלֹךְ הָלְאָה;

בְּשֵׁם הַדָּת וְהַמֶּמְשָׁלָה – עָצוּר הִנֶּךָ".


  • בִּי אֲדֹנִי! מַה-פִּשְׁעִי, מֶה חַטָּאתִי?

אִם הַעֲבִיר הֶעֱבַרְתִּי מוֹעֵד תְּעוּדָתִי

אֲשַׁלֵּם כַּדָּת אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה…

  • "לֹא בִגְלַל מִכְתַּב הַתְּעוּדָה תִּתָּפֶשׂ,

אַךְ יַעַן כִּי עָשׁוּק אַתָּה בְּדַם נֶפֶשׁ,

וּכְבָר נְבַקֶּשְׁךָ זֶה חֳדָשִׁים שִׁשָּׁה".


שָׁמְעוּ הַנִּצָּבִים וַתֹּאחֲזֵם חַלְחָלָה;

זֶה יוֹמַיִם יוֹשֵׁב אִתָּם בָּעֲגָלָה

רוֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ – וְהֵם לֹא יָדָעוּ!

וּמִי זֶה הֶאֱמִין כִּי אִישׁ זֶה הַתָּמִים

לִסְטִים מְזוּיָן הוּא, גַּזְלָן שׁוֹפֵךְ דָּמִים,

אֲשֶׁר רוֹפֵא חוֹלִים הוּא עָלָיו שָׁמָעוּ.


  • אִם כְּרוֹצֵחַ תַּאַסְרֵנִי רָע לֹא אִירָא,

אָמַר יוֹסֵף, כִּי יָדַעְתִּי אַחֲרֵי הַחֲקִירָה

תִּגָּלֶה בַּקָּהָל שִׁגְגַתְכֶם הַגְּדוֹלָה;

אֶפֶס כִּי צַר לִי כִּי אִמִּי שׁוֹכֶבֶת

וּמְחַכָּה אֶל בּוֹאִי עַל עֶרֶשׂ הַמָּוֶת -

עַתָּה תֵּרֵד שֵׂיבָתָהּ בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה.


רוֹפֵא – מַכַּה נֶפֶשׁ! גַּזְלָן – מְכַבֵּד אִמּוֹ!

לֹא הֶאֱמִינוּ לַדָּבָר כָּל הַנּוֹסְעִים עִמּוֹ

אַף כִּי עָנוּ בוֹ שְׁמוֹ גַּם שֵׁם אָבִיהוּ;

וּבְרֶדֶת הַתָּפוּשׂ עִם רֹאשׁ הַשּׁוֹטְרִים

וְאֲחֻזַּת אַנְשֵׁי צָבָא אֵלָיו עֹטְרִים,

נָדוּ הַנּוֹסְעִים לוֹ, רֹאשָׁם הֵנִיעוּ.


מֵעִם נַחַל גָּר כִּי יִגָּרַע נֵטֶף

לֹא תִשָּׁבַרְנָה אֶזְרֹעוֹת הַשֵּׁטֶף

וּבְאֵיתָנָם מֵימָיו יִזְּלוּ יָנוּעוּ;

מֵאֹרְחַת הַנּוֹסְעִים נֶפֶשׁ נָפָלָה,

הַנִּשְׁאָרִים שֵׂרְכוּ אֶת דַּרְכָּם הָלְאָה,

דִּבְּרוּ הֵשִׂיחוּ בוֹ – וַיִּשְׁכָּחוּהוּ.


וְיוֹסֵף הוּרַד בֵּית-הַפְּקִידוּת, שָׁם לוֹ הוֹדִיעוּ

עַל מָה בֵּית-הָאֲסוּרִים אוֹתוֹ יָבִיאוּ,

כִּי נִמְנָה אֶת פּוֹשְׁעִים מַעֲבִירֵי הַמֶּכֶס;

שָׁם נוֹדַע לוֹ כִּי לִפְנֵי חֳדָשִׁים אֲחָדִים

הֶעֱבִיר הוּא הַגְּבוּל עֵדֶר סוּסִים וּפְרָדִים

וְהַשֹּׁטְרִים הִדְבִּיקֻהוּ רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ.


וַיִּלָחֶם בָּם וַיָּמָת הָאַחַד,

וּבְהֵחָפְזוֹ לָנוּס מִפְּנֵי הַפַּחַד

נָפְלָה אַמְתַּחְתּוֹ וְכֵלָיו מֵעָלֵיהוּ;

שָׁמָּה אֶת מִכְתַּב-מַסָּעוֹ מָצָאוּ,

וּמִשָּׁם תָּוֵי פָּנָיו וּשְׁמוֹ נוֹדָעוּ

הוּא שֵׁם הַנִּתְפָּשׂ הַיּוֹם וּפָנֵיהוּ.


  • אֲבָל, הוֹסִיף יוֹסֵף, הֲלֹא אָמַרְתִּי

כִּי אֲנִי מֵעוֹדִי בַּסּוּסִים לֹא סָחַרְתִּי,

גַּם זֶה לִי חָמֵשׁ שָׁנִים פֹּה לֹא הָיִיתִי…

"דַּעַת לֹא אֵדַע, הַפָּקִיד פְּסָקָהוּ,

כָּל זֹאת תְּסַפֵּר לַשּׁוֹפְטִים וְיִשְׁמָעוּ,

וַאֲנִי תְּפַשְׂתִּיךָ וְתֵאָסַר, כִּי כֵן צֻוֵּיתִי.


עוֹד הַיּוֹם לִפְנוֹת עֶרֶב תֵּצֵא מֶרְכָּבָה

וַאֲשַלַּחֲךָ הָעִירָה בְּסַךְ אַנְשֵׁי צָבָא,

שָׁם תִּצְטַדֵּק אִם תּוּכַל לִפְנֵי שַׂר הַפָּלֶךְ.

עַתָּה קוּמוּ, הַשּׁוֹטְרִים, אִסְרוּהוּ בַּנְּחֻשְׁתַּיִם,

שִׂימוּ בַסַּד רַגְלוֹ וְהַאֲכִילֻהוּ לֶחֶם וּמַיִם

וְהוֹשִׁיבוּהוּ בַּבֹּר בֵּין אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ".


יָדַעְתִּי כִּי תַחֲפֹּץ, קוֹרְאִי, לָדַעַת

מֶה חָשַׁב יוֹסֵף, מֶה עָנָה וַיַּעַשׂ

בְּשָמְעוֹ דִּבְרֵי גַאֲוָה וָבוּז כָּאֵלֶּה? –

עָשָׂה מַה שֶּׁאֲחֵרִים בִּמְקוֹמוֹ עֹשִׂים:

נָתַן רַגְלוֹ לַסָּד, יָדָיו לַעֲבֹתִים,

נָתַן בֶּעָפָר פִּיו וַיֵּרֶד בֵּית-כֶּלֶא.


אֲבָל אַנְשֵׁי חֶסֶד, מָה אַתֶּם עֹשִׂים?

הֵן כְּבָר אֻסֹּר אֻסַּר יוֹסֵף בַּעֲבֹתִים,

בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה אֶל עַמּוֹ, אֶל יוֹלַדְתּוֹ!

  • "אוּלַי הָיוּ הָעֲבֹתִים הָהֵם חַלָּשִׁים,

עַל כֵּן נָשִׂים עָלָיו עֲבֹתִים חֲדָשִׁים

בַּעֲבוּר יָבֹא בֶטַח אֶל עִיר מוֹלַדְתּוֹ".


 

ט

וּמִרְיָם אֵם יוֹסֵף עַל עַרְשָׂהּ מִתְהַפֶּכֶת

בֵּין צִירֵי הַמָּוֶת וְתוֹחֶלֶת מְמֻשֶּׁכֶת,

לִשְׁנֵי אֹרְחִים הֲגוּנִים הַיּוֹם מְיַחֶלֶת:

מַלְאַךְ-מוֹתָהּ יָבֹא לִגְהוֹת מַכְאֹבֶיהָ,

וּבְנָהּ גַּם הוּא אָמַר לָבוֹא אֵלֶיהָ –

מִי מֵהֶם יַקְדִּים לִפְתּוֹחַ הַדֶּלֶת?


מַדּוּעַ בּשֵׁשׁ יוֹסֵף אֶחֱרוּ פְעָמָיו

וְהוּא אִישׁ זָרִיז וּמָהִיר מִיָּמָיו?!

הֲפָגַע בּוֹ שָׂטָן, אָסוֹן קָרָהוּ?

הָאַהֲבָה גַּם הִיא הֵן עַזָּה כַּמָּוֶת,

אַךְ לוֹ אֵין חַרְצֻבּוֹת וָהִיא תִּכְשַׁל תֵּעָוֶת -

וּבְכֵן אַחַר הַבֵּן, הַמַּלְאָךְ קִדְּמָהוּ.


חַרְבּוֹ הַלְּטוּשָׁה בִּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה,

טִפַּת הַמָּרָה כִּרְסִיס דָּם בָּהּ תְּלוּיָה,

הִנֵּה הוּא עוֹמֵד שָׁם לִמְרַאֲשֹׁתֶיהָ;

עֵינָיו הָרְבָבוֹת אֵלֶיהָ תַּשְׁגַּחְנָה,

דַּלְתוֹת פָּנֶיהָ מָתַי תִּפָּתַחְנָה

לִזְרוֹק הַמָּרָה אֶל בֵּין שִׂפְתוֹתֶיהָ.


פִּתְאֹם נֵר אֲדֹנָי הֵאִיר פָּנֶיהָ

וּבְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צָפוּ עֵינֶיהָ

וַתֵּרֶא – הַצָּרָה עַל יוֹסֵף בָּאָה:

“יוֹסֵף! שְׁמַע יִשְׂרָאֵל!” בְּקוֹל מַר צָרָחָה,

וּמִדֵּי קָרְאָה אֶת פִּיהָ פָּתָחָה -

וַתְּעַלַּע הַטִּפָּה וְנַפְשָׁהּ יָצָאָה.


בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי בְּעֶצֶם הַצָּהֳרַיִם

עֵת רַגְלֵי יוֹסֵף הֻגְּשׁוּ לִנְחֻשְׁתַּיִם,

נָפְלוּ נְחֻשְׁתֵּי בְשַׂר מִרְיָם מֵעָלֶיהָ;

וַתֵּצֵא נַפְשָׁהּ הַטְּהֹרָה לַחֹפֶשׁ,

וַתִּסַּק עָל, וַתִּתְאַחַד עִם נֶפֶשׁ

רָחֵל הָאֵם הַמְּבַכָּה עַל בָּנֶיהָ.


“בָּרוּךְ דַּיַּן אֱמֶת!” הַשַּׁמֶּשֶׁת קָרָאָה,

בִּרְאוֹתָהּ כִּי הַנֹּצָה מִמְּקוֹמָהּ לֹא זָעָה,

וַתֵּלֶךְ לְבַשֵּׂר אֶת גַּבַּאי הַחֹדֶשׁ;

הַמַּיִם הַשְׁאוּבִים הַשְּׁכֵנוֹת שָׁפָכוּ

וּלְהָאַלְמָן הֶחָדָשׁ לִקְרוֹא הָלָכוּ,

הַקּוֹרֵא עוֹד תְּהִלִּים מוּל אֲרוֹן-הַקֹּדֶשׁ.


עוֹד גּוּף הַמֵּתָה לֹא הִסְפִּיק לְהִתְקָרֵר

וַתָּבֹאנָה הַשְּׁכֵנוֹת בִּבְכִי לְמָרֵר

עַל “הַיְּהוּדִית הַיְּקָרָה” שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ,

וְהַשַּׁמָּשׁוֹת מִהֲרוּ לָבוֹא אֶל בֵּיתָהּ

לַעֲשׂוֹת לָהּ כַּמִּשְׁפָּט, לְהַשְׁכִּיב הַמֵּתָה

עַל אֲלֻמָּת תֶּבֶן עַל מַעֲבֶה הָאֲדָמָה.


וּמִמָּחֲרָת תֵּכֶף אַחַר הַתְּפִלָּה

נִקְהֲלוּ הַבַּטְלָנִים מִכָּל הַקְּהִלָּה

וּלְפֶתַח בֵּית שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק יָרָדוּ;

עֶגְלַת אַשְׁפָּה, סוּס צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ,

שַׁמָּשׁ כֻּלּוֹ מַשְׁקֶה הַנּוֹתֵן רֵיחוֹ,

גַּבַּאי דֹבֵר עַזּוֹת – כְּבָר שָׁם נוֹעָדוּ.


וְהִנֵּה קוֹל חֲרָדָה בִּרְחוֹב הַקִּרְיָה,

קוֹל אִסְתְּרָא בְּלָגִינָא קִישׁ קִישׁ קָרְיָא,

וְקוֹל הַקּוֹרֵא: צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת!

הַכִּיסִים נִפְתָּחוּ, הַחֲנֻיּוֹת סֻגָּרוּ,

נִשְׁמְעוּ אֲנָחוֹת וּדְמָעוֹת נִגָּרוּ:

עַל אָדָם כָּשֵׁר כָּל דִּמְעָה נֶחְשָׁבֶת!


אַחֲרֵי הַמִּטָּה הָאַלְמָן יָנוּעַ

אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ וּבִגְדוֹ קָרוּעַ,

וְרָב אָדָם יִמְשֹׁךְ מִכָּל פָּרָשַׁת הָעִבּוּר;

גַּם שַׁמְגַּר מוֹדָעֵנוּ, גַּבַּאי חֹדֶשׁ כָּעֵת,

גַּם הוּא הֶאֱצִיל רֶגַע לְהַלְוָיַת הַמֵּת

אַף כִּי טָרוּד הוּא מְאֹד בְּצָרְכֵי הַצִּבּוּר.


וּבְעוֹד מֵעֵבֶר מִזֶּה הַלְּוַיָּה עֹבֶרֶת,

בָּאָה מֵעֵבֶר מִזֶּה לְוַיָּה אַחֶרֶת:

לַהֲקַת אַסִּירִים בְּלִוְיַת אַנְשֵׁי חָיִל.

הָאַסִּירִים אִישׁ וּצְמִידָיו עַל יָדֵהוּ,

הַשּׁוֹמְרִים אִישׁ וַחֲנִיתוֹ עַל שִׁכְמֵהוּ,

הוֹלְכִים אָט כִּי הָלְכוּ כָּל הַלָּיִל.


וַיַּעַמְדוּ הַשּׁוֹמְרִים עַל מַעְמָדָם

וַיַּטּוּ בַּכִּידוֹנִים אֲשֶׁר בְּיָדָם

בִּפְגוֹשׁ הַלְּוַיּוֹת אִשָּׁה אֲחוֹתָהּ,

לַחֲלֹק כָּבוֹד לַנֶּפֶשׁ הַנִּקְבֶּרֶת;

כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִצְבָא הַמִּשְׁמֶרֶת

לָתֵת כָּבוֹד וִיקָר לְכָל נֶפֶשׁ בְּמוֹתָהּ.


אַנְשֵׁי חֶסֶד וֶאֱמֶת, מָה אַתֶּם עוֹשִׂים?!

לוּ אֶתְמוֹל בַּבֹּקֶר לֹא שַׂמְתֶּם עֲבֹתִים

עַל יְדֵי הָאַסִּיר הַנִּצָּב תּוֹכֵכֶם,

לוּ לֹא חֲסַמְתֶּם דֶּרֶךְ הַנּוֹסֵעַ,

אוּלַי בָּרֶגַע הַזֶּה – מִי יוֹדֵעַ?! -

לֹא עָבְרָה הַלְּוַיָּה הַזֹּאת עַל פְּנֵיכֶם.


פִּתְאֹם מִתּוֹךְ הַשְּׁבוּיִם קָפַץ אַחַד,

פָּנָיו יָזֻעוּ מִיָּגוֹן וָפַחַד -

יוֹסֵף הָאֻמְלָל הִכִּיר אֶת אָבִיהוּ…

קָפַץ כִּנְשׁוּךְ נָחָשׁ וַיִּתַּר מִמְּקוֹמוֹ

לְהִשְׁתַּטֵּחַ רֶגַע עַל מִטַּת אִמּוֹ,

לְחוֹנֵן עֲפָרָהּ וּלְנַשְּׁקוֹ מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ.


וַיַּרְא הַשּׁוֹמֵר, אִישׁ חַיִּל אִישׁ מִדָּה,

אַסִּירוֹ הָאֶחָד נֹטֶה הַצִּדָּה,

וַיֹּאמֶר אַךְ נִמְלָט הוּא וּבֹרֵחַ,

וַיִּגְעַר בּוֹ: הַס, מִמְּקוֹמְךָ אַל תָּמֶשׁ!

וּבְעֵץ חֲנִיתוֹ הִכָּהוּ אֶל הַחֹמֶשׁ;

וַיִּצְנַח לָאָרֶץ וַיִּתְיַפֵּחַ.


"נִרְאֶה לִי, אָמַר הַשַּׁמָּשׁ הַמּוֹשֵׁךְ בְּקָרוֹן,

כְּאִלּוּ הַבַּר-מִנָּן רָגַז בָּאָרוֹן,

לִבִּי נוֹקְפִי, שֶׁמָּא עוֹדֶנָּה חַיָּה…"

  • תַּאֲלָתִי לְךָ! גָּעַר בּוֹ הַגַּבַּאי הַגֹּבֶה,

לִבְּךָ נוֹקֵף לְפִי שֶׁעוֹד לֹא סָר יֵינְךָ, סֹבֵא!

עֶרֶב שַׁבָּת הַיּוֹם; אַל תַּעֲצֹר הַלְּוַיָּה. -


גּוֹמְלֵי חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת, יַרְגִּיעַ לִבֵּכֶם!

בַּפַּעַם הַזֹּאת מֵת מֻחְלָט לִפְנֵיכֶם,

וְאִם רָגְזָה הַמֵּתָה בָּאָרוֹן מוּנַחַת,

רָגְזָה לְקוֹל שַׁוְעַת הַבֵּן הַנּוֹרָאָה

עַל מִטַּת אִמּוֹ לַקֶּבֶר מוּצָאָה -

מִקּוֹל זֶה תִּרְגַּז גַּם הַשְּׁאוֹל מִתָּחַת.


נִנְעַר רֶגַע אֶחָד גַּם שִׁמְעוֹן הָאוֹנֵן:

“הַקּוֹל קוֹל יוֹסֵף!” מִכְּאֵב לֵב הִתְרוֹנֵן,

וַיַּרְגִּיעֵהוּ שַׁמְגַּר בְּמַאֲמָר מִן הַזֹּהַר.

וַתַּעֲבֹרְנָה הַלְּוַיּוֹת אִשָּׁה לִמְקוֹמָהּ,

וַיָּבִיאוּ אֶת מִרְיָם אֶל בֵּית עוֹלָמָהּ,

וַיָּבִיאוּ אֶת יוֹסֵף אֶל בֵּית הַסֹּהַר.


הֲשָׁמַע שַׁמְגַּר קוֹל יוֹסֵף וְהִכִּירָהוּ? –

הַדָּבָר הַזֶּה, קוֹרְאַי, לֹא תֵדָעוּ,

וּלְדַעְתּוֹ גַּם אֲנִי עָמַלְתִּי אֶל חִנָּם;

כִּי מִצְחַת נְחשֶׁת לָאִישׁ זֶה עַל פָּנָיו,

כָּל מַחְשְׁבֹות אוֹנוֹ, כָּל כַּעַס עִנְיָנָיו,

כִּתְּהֹם מְעֻלֶּפֶת עֲרָפֶל הִנֵּה הִנָּם.


עַל כֵּן אָשִׁיר עֻזֶּךָ, גִּזְבַּר הַקְּהִלָּה:

מִי כָמוֹךָ, גִּבּוֹר נוֹרָא עֲלִילָה,

גִּבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ מִי כָמוֹךָ!

לוֹכֵד עִיר אָתָּה וּבְרוּחֶךָ משֵׁל,

צְעָדֶיךָ סְפוּרִים, בִּדְרָכֶיךָ אֵין כּשֵׁל,

אֵין עֵת, אֵין פֶּגַע, בָּם נַפְשְׁךָ נָבֹכָה!


סִפּוּרִי הָאָרוּךְ עַד קִצּוֹ נוֹגֵעַ

וְאַתָּה, הַקּוֹרֵא, עוֹד אֵינְךָ יוֹדֵעַ

מֶה הָיָה סוֹף דָּבָר, אַחֲרִית הַזָּעַם!

הָהּ, תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ יֵשׁ הַרְבֵּה דְּבָרִים

שֶׁטּוֹב לוֹ לָאָדָם לִהְיוֹתָם נִסְתָּרִים;

כֵּן גַּם הַדָּבָר הַזֶּה לָךְ הַפָּעַם.


לֹא אוּכַל הָשִׁיב אֶת מִרְיָם מִקֶּבֶר,

לֹא אוּכַל הַצִּיל אֶת בְּנָהּ מִן הַשֶּׁבֶר

הַנָּכוֹן לְצַלְעוֹ מִשֹּׁפְטֵי הַמַּלְכוּת;

עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ חֳדָשִׁים שִׁשָּׁה,

כִּי כֵן נִמְשְׁכוּ יְמֵי הַחֲקִירָה וּדְרִישָׁה,

אַחַר נִגְמַר דִּינוֹ – לְחוֹבָה לֹא לִזְכוּת.


כִּי לֹא הָיָה לְיוֹסֵף אִישׁ בְּכָל הָאָרֶץ

מַגִּיד לַשּׁוֹפְטִים יָשְׁרוֹ וְעוֹמֵד בַּפָּרֶץ

בְּהִמָּשֵׁך הַמִּשְׁפָּט כָּל יְמֵי הַחֹרֶף;

הוּא עַל עַצְמוֹ הֵעִיד וְהוֹכִיחַ זְכוּתוֹ,

אַךְ לוֹ לֹא הֶאֱמִינוּ, לֹא קִבְּלוּ עֵדוּתוֹ.

וַיֹּאמְרוּ: אִישׁ תּוֹכֵחוֹת מַקְשֶׁה עֹרֶף.


שְׁנֵי מְלִיצִים אָמְנָם לְיוֹסֵף עָמָדוּ,

אַךְ הוֹעֵל לֹא הוֹעִילוּ, נַפְשׁוֹ לֹא פָדוּ!

אִמּוֹ בִּקְּשָׁה רַחֲמִים עָלָיו בַּשָּׁמָיִם,

וּבַת-קוֹל יָצְאָה וּבֵין הַבְּרִיּוֹת הִכְרִיזָה:

"שְׁנֵי יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן הֵם; הָאֶחָד בַּבִּזָּה

שָׁלַח יָדוֹ, וְהַנִּשְׁפָּט – נְקִי כַּפָּיִם".


אַף הִגִּיעָה הַבַּת-קוֹל עַד הַדַּיָּנִים,

אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה וְהֵם הָיוּ קַפְּדָנִים

וְהוֹרוּ הֲלָכָה: בְּבַת-קוֹל אֵין מַשְׁגִּיחִין,

וּבֶאֱמֶת הֲיוּכַל, קוֹרְאִי הַיָּקָר,

בֵּית-דִּין שֶׁל מוּמְחִין, לֹא שֶׁל רוֹעֵי בָקָר,

לִשְׁמוֹעַ כָּל מַה שֶׁהַטַּיָּלִים מְשִׂיחִין?


הַמֵּלִיץ הַשֵּׁנִי גַּם הוּא בְּפַמַּלְיָא שֶׁל מַעְלָה;

שִׁמְעוֹן יוֹשֵב בְּבֵית-מִדְרָשׁוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה

עוֹסֵק בְּסִתְרֵי תוֹרָה, בְּזֹהַר וְתִקּוּנִים;

אַךְ הָהּ, הַשּׁוֹפְטִים הָיוּ כֻּלָּם מִינִים

שֶׁבִּקְדֻשַּׁת הַזֹּהַר אֵינָם מַאֲמִינִים

וְלֹא פָעֲלוּ תִּקּוּנָיו עַל לִבֹּתָם הַמְּגוּנִים.


לוּ עָסַקְתָּ, שִׁמְעוֹן, בְּמִדְרָשׁ הַנֶּעְלָם,

לִדְרוֹשׁ אַחֲרֵי יוֹסֵף הַמְּזֻיָּף הַנֶּעְלָם,

אָז אוּלַי אֶת נֶפֶשׁ בִּנְךָ הִצַּלְתָּ;

אַךְ מִתִּקּוּנִים, מַעֲמָדוֹת וּתְהִלִּים

אֵינָן מִתְפָּעֲלוֹת נִשְׁמוֹת הַפְּלִילִים -

לַשָּׁוְא יָגַעְתָּ, שִׁמְעוֹן, לַשָּׁוְא עָמַלְתָּ.


גָּבָה בֵּית-דִּין עֵדוּת גַּם כֵּן וְשָׁאָל

עַל אֹדוֹת הַנִּשְׁפָּט אֶת רָאשֵׁי הַקָּהָל,

וַיַּעֲנֻהוּ בִּכְתָב מְפֹרָשׁ כַּדִּין וְכַדָּת

כִּי שְׁנֵי יוֹסֵף בֶּן שִֹמְעוֹן אָזְנָם לֹא שָׁמָעָה,

וְזֶה הָאֶחָד יָצָא כְּבָר לְתַרְבּוּת רָעָה -

וְעַל הֶחָתוּם הָיָה גַּם שַׁמְגַּר בֶּן-עֲנָת.


גַּם אֲנָשִׁים מִן הַשּׁוּק הִרְבּוּ לְשַׁחֵר

הֶהָיָה בָּזֶה יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן אַחֵר?

וַיַּעֲנוּם בְּתֻמָּם: כָּזֹאת לֹא נִהְיָתָה!

וְאִם יֵשׁ בָּהֶם אִישׁ יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם

מִי הוּא זֶה שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ, טִפֵּשׁ, אוֹ גוֹלָם,

שֶׁיַעֲלֶה אֶת רֹאשׁוֹ בֵּינֵי אַרְיְוָתָא?!


וּבְאֵין מֵלִיץ ישֶׁר מוּל מַגִּיד פֶּשַׁע

בִּמְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁם נַעֲשָׂה הָרֶשַׁע,

וַיֹּאבַד בַּעֲלוּמָיו אִישׁ צַדִּיק תָּם-דָּרֶך;

לֹא הוֹעִילָה לוֹ לֹא חָכְמַת הָרְפוּאָה,

גַּם תַּלְמוּדוֹ לֹא הָיָה לוֹ לִישׁוּעָה,

וַיֵּלֵךְ עִם פּוֹשְׁעִים לַעֲבֹדַת פָּרֶךְ - - -


רַק בָּזֹאת זְכוּת אֲבוֹתָיו לְעֵזֶר לוֹ הָיָתָה:

בְּיוֹם גְּלוֹתוֹ בָּא אֵלָיו הַמַּגִּיד דְּמָתָא

וַיְדַבֵּר עַל לִבּוֹ לֵאלוֹהַּ מִלִּין,

וּנְדִיבֵי-הָעָם רַחֲמָנִים בְּנֵי רַחֲמָנִים

הִגִּישׁוּ לוֹ מִנְחָה וּמַתָּת בְּסֵבֶר פָּנִים –

סֵדֶר תְּפִלָּה קָטֹן וּשְׁנֵי זוּגוֹת תְּפִלִּין.


אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי אֲדֹנָי אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ:

"פֹּעַל אָדָם יְשַׁלֶּם-לוֹ וּכְאֹרַח אִישׁ יַמְצִיאֵהוּ!

אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא, בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית;

טִינָא הָיְתָה בְּלִבּוֹ וְנֶעֱקַר מִן הָעוֹלָם.

כֵּן יֹאבְדוּ כָּל הָאֶפִּיקוֹרְסִים כֻלָּם

הַהוֹלְכִים לִלְמוֹד – חָכְמָה יְוָנִית".


כֵּן דִּבַּרְתֶּם, חַכְמֵי-לֵב יִשְׁרֵי-דֶרֶךְ!

אַךְ אַל נָא תִּשְׁכָּחוּ הָאִישׁ רָם הָעֶרֶךְ

שֶׁעַל יָדוֹ נִתְגַּלְגְּלָה לָכֶם זֹאת הַזְּכוּת:

הִנֵּה יְמֵי הַבְּחִירוֹת בָּאִים אֶצְלֵכֶם,

שׁוּבוּ שִׂימוּ שַׁמְגַּר לְרֹאשׁ עֲלֵיכֶם,

אָז תִּנָּצְלוּ מִכָּל רָע, כִּי – הַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת.



  1. Desinfection.  ↩

  2. Carbolsäure.  ↩

המלצות קוראים
תגיות