בקובץ הזה נאספו השירים שנכתבו בשנות תרפ“ב–תרפ”ח, והופיעו במשך הזמן הזה בשני קובצי־שירים קטנים — “כוס קטנה” ו“חרוזים”, ובכתבי־עת שונים. המדור הראשון כולל בתוכו שירים שנכתבו בהיותי ברוסיה עד שנת תרפ“ה; השני – את אלה שנכתבו אחרי עלותי ארצה בשנת תרפ”ה, בארץ־ישראל ובעת נסיעותי בארצות שונות בחוץ לארץ. אלישבע

מַה קְּטַנִּים הָיוּ הַדְּבָרִים:

אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ בִּתְכֵלֶת שָׁמַיִם,

אַרְגְּמַן הַסְּתָו בְּצַמְּרוֹת הַיְּעָרִים,

רוּחַ־חֹפֶשׁ עַל־פְּנֵי הַמַּיִם,

מֶרְחֲבֵי הַשָּׂדוֹת הַמֻּשְׁלָגִים

בְּדִמְמַת־נֵצַח, בְּשֶׁקֶט הַמָּוֶת,

בְּתוֹר הָאָבִיב – רִנַּת הַפְּלָגִים,

רֶטֶט חַיֵּי אַלְמָוֶת…

לֹבֶן וּתְכֵלֶת וְטָהֳרַת זָהָב –

כָּל שִׁירַת חַיַּי בָּהֶם רָעֲדָה

וְהִתְדַּפְּקָה אֶל נַפְשִׁי, אַךְ לַשָׁוְא:

כִּי נַפְשִׁי הַיְגֵעָה לַמֶּרְחַקִּים חָרְדָה…

וְרַק כָּאן, בֵּין חוֹמוֹת הַבִּירָה,

הוֹקִיר לִבִּי אֶת אֲשֶׁר עָזַבְתִּי;

כִּי צַר הַמָּקוֹם, וְנַפְשִׁי מַה קָּרָה,

וְתַמּוּ הַשִּׁירִים שֶׁכֹּה אָהַבְתִּי!

הַיָּמִים הָהֵם עָבְרוּ כִּצְלָלִים,

וְאָשְׁרָם הַקָּטָן נִגְזַל מִמֶּנִּי.

וַחֲלוֹמוֹת־הַשָּׁוְא, חֲלוֹמוֹתַי הַגְּדוֹלִים, –

עוֹדָם לְפָנַי, וּצְמֵאָה עוֹדֶנִּי.

רֵיק חַדְרִי וְדוֹמֵם, וַאֲנִי לְבַדִּי;

אַךְ נִדְמֶה לִי: לִבְּךָ עוֹד נִשְׁמָר עִמָּדִי,

נִשְׁמָתְךָ עָלַי מְרַחֶפֶת,

חִבָּתְךָ אֶת לִבִּי מְלַטֶּפֶת.

כְּבָר קָצְרוּ הַיָּמִים, וְכֵהִים דִּמְדּוּמִים,

וְעַרְבֵי הַבְּדִידוּת אֲרֻכִּים, שׁוֹמֵמִים…

הֲתִזְכֹּר אֶת אֹרֶךְ יוֹמֵנוּ,

אֶת עַצְבוּת חֲלוֹמֵנוּ?

שָׁם בִּקְצֵה הַשָּׂדוֹת, בֵּין גַּלֵּי עַרְפִלִּים,

שָׁם הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה וּפָשְׁטוּ הַצְּלָלִים…

וּמַדּוּעַ לִיגוֹן שְׁקִיעָתֵנוּ

תִּמָּשֵׁךְ נִשְׁמָתֵנוּ?

וּמַדּוּעַ מִכָּל הַשָּׁעוֹת – יְחִידָה

הַחַיָּה לְעוֹלָם – הִיא שְׁעַת הַפְּרִידָה?

וּבִימֵי אַהֲבָתֵנוּ הַכֹּל מִסָּבִיב –

כְּיוֹם־סְתָו טֶרֶם בָּא יוֹם־אָבִיב?

רַד הַיּוֹם וְנָם הָרוּחַ הַחָפְשִׁי.

מַה שָּׁקֵט הַלַּיְלָה, מַה שְּׁקֵטָה נַפְשִׁי!

הָעוֹלָם כֻּלּוֹ טוֹבֵע בַּדְּמָמָה,

אֶל לִבִּי דּוֹבֵב שַׁלְוָה וְנֶחָמָה.

מָה רָחָב הוּא, מֶה עָמֹק עוֹלַם הַלֵּיל!

לֵב יָחִיד בַּיָּם הַזֶּה צוֹלֵל,

וְתוֹעוֹת עַל־פְּנֵי הָאָרֶץ כָּל הַמַּחְשָׁבוֹת,

נִשְׁלָחוֹת בְּרָכוֹת וּמִתְקַבְּלוֹת תְּשׁוּבוֹת.

מַה שֶּׁמֵּת בִּשְׁאוֹן הַיּוֹם – הַכֹּל

לֵיל־הַשֶּׁקֶט מְחַיֶּה בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל,

וּמֵעֹמֶק מִסְתּוֹרִין בַּהֲדָרָהּ וּבְאוֹרָהּ

נִשְׁמַת כָּל חַי עוֹלָה, קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה.

מִי יֵדַע, כֵּיצַד מְנוּחָתִי אִבַּדְתִּי?

– קַמְתִּי מִשְּׁנָתִי וּבַחַלּוֹן הִבַּטְתִּי.

מָה רָאִיתִי? – רַק פִּנַּת־שַׁלְוָה בַּגָּן,

זְהַב קַרְנַיִם, שְׁחוֹר הַצֵּל וְיֶרֶק רַעֲנָן.

“בְּצִלֵּנוּ לֹא תֶּחְסִי” – רִשְׁרְשׁוּ עָלִים.

“אֶל הַגַּן לֹא תִּכָּנְסִי” – לָחֲשׁוּ צְלָלִים…

כָּל הַיּוֹם הִנְנִי הוֹלֶכֶת כְּחוֹלְמָה,

וְלִבִּי בּוֹכֶה, וְלֹא אֵדַע עַל מָה…

כָּל הַיּוֹם נַפְשִׁי הִתְלַבְּטָה

בְּכַבְלֵי יִסּוּרִים בִּלְתִּי־מוּבָנִים;

וְעִם בּוֹא הָעֶרֶב שָׁקְטָה, –

כִּי קַלִּים הָעֲנָנִים.

הִרְהוּרִים כְּבֵדִים הֵעִיקוּ עָלַי,

וְהֶחְרַשְׁתִּי בְּאֵין־אוֹנִים;

וְעִם עֶרֶב חָזְרָה מְנוּחָתִי אֵלַי, —

כִּי נָחִים הָעֲנָנִים.

לְעֵינַי הַלֵּאוֹת – שֶׁפַע אוֹרָם,

אֵשׁ־כַּדְכֹּד, וֶרֶד־שׁוֹשַׁנִּים;

וְהִנְנִי שָׁרָה שִׁירָתִי דּוּמָם, –

כִּי רַכִּים הָעֲנָנִים.

כִּי טָהוֹר לִבִּי הָאֻמְלָל,

כִּמְרוֹמֵי שָׁמַיִם שַׁאֲנַנִּים,

וְנִשָּׂא אֶל עָל, אֶל עָל –

עַל כַּנְפֵי הָעֲנָנִים.

מֶרְחַק כָּל תֵּבֵל – בֵּינִי וּבֵין דּוֹד לְבָבִי.

דַּרְכּוֹ נֶאֶבְדָה לְלֹא־זֵכֶר בֵּין סְבַךְ הַדְּרָכִים.

אַבִּיטָה לִצְבָא הַשָּׁמַיִם – וְאֵין כּוֹכָבִי.

אֶל גַּן זִכְרוֹנִי אֶכָּנֵס – שָׁם נָבְלוּ הַפְּרָחִים.

אֶקְרָא לְרוּחוֹת הַשָּׁמַיִם: אַיֵּה אֲהוּבִי,

אַיֵּה שִׁירָתוֹ מְלֵאַת־גִּיל, מְלֵאַת עֹנֶג וּצְחוֹק?

וְאַקְשִׁיבָה רַב־קֶשֶׁב: הַאִם יִשָּׁמַע מֵרָחוֹק

צְלִיל דַּק, בְּשׂוֹרָה מְנַחֶמֶת מִדּוֹד לְבָבִי?..

בְּסֵתֶר הַלַּיְלָה אֶלְחַשׁ אֶת הַשֵּׁם הַנִּפְלָא,

אֶחְקֹר אֶת לִבִּי: הַאִם יִתְעוֹרֵר בּוֹ הַהֵד,

הַאִם תַּעֲנֶה שִׁירָתוֹ לָרְמִיזָה הַקַּלָּה,

וּבְקֶרֶב הַלַּיְלָה יִפְרַח חֲלוֹמִי הַבּוֹדֵד?..

– אֵין זֵכֶר… וְאַף־עַל־פִּי־כֵן – לא הוּעַם כּוֹכָבִי,

טֶרֶם נִתְּקוּ הַנִּימִים שֶׁל כִּנּוֹר־הַפְּלָאִים,

הַפֶּרַח עוֹדֶנּוּ שׁוֹמֵר אֶת רֵיחוֹ הַנָּעִים;

וְרַק לְבָבִי לֹא יָחוּשׁ… כִּי נָבַל לְבָבִי.

צָהַל הַשֶּׁמֶשׁ בִּזְהַב קַרְנַיִם,

הָרוּחַ, רַךְ כַּחֲלוֹם,

נָשַׁב אֶל פָּנַי, לִטֵּף עֵינַיִם…

לֹא אֶשְׁכַּח אֶת הַיּוֹם!

פִּרְחֵי יַסְמִין בַּגַּן קָטַפְתִּי.

אָז הָיִיתִי יַלְדָּה,

וְלֹא יָדַעְתִּי אֶת מִי אָהַבְתִּי…

הַאִם עַכְשָׁו אֵדָע?

אָהַבְתִּי הָרוּחַ קַל הַכְּנָפַיִם,

אָהַבְתִּי אֶת שֶׁמֶשׁ־הָאוֹר,

וְשִׁיר־חֶדְוָה נוֹלַד עַל שְׂפָתַיִם…

הַיּוֹם אֶת הַשִּׁיר לֹא אֶזְכֹּר.

אַךְ יֵשׁ גַּם עַכְשָׁו שֶׁרוּחַ הַלַּיְלָה

חֶרֶשׁ יִלְחַשׁ בֵּין עָלִים, –

וְעָף חֲלוֹמִי לְמַעְלָה, לְמַעְלָה

עַל כַּנְפִי עֲלוּמָיו הַקַּלִים.

וְשׁוּב לְפָנָיו אֶכָּנַע בְּרַעַד,

וְשׁוּב אֶת שְׁמוֹ לֹא אֵדָע;

וּבְעֹמֶק נַפְשִׁי, הַצְּמֵאָה לַדַּעַת,

נוֹלֶדֶת תְּפִלָּה חֲרֵדָה:

הַשֵּׁב לִי, הָרוּחַ, אֶת יוֹם־הַזֹּהַר,

אֶת אוֹר־הַשָּׁמַיִם הַצַּח,

הַשֵּׁב לִי אֶת נֶפֶשׁ יְמֵי־הַנֹּעַר,

הַזְכֵּר אֶת הַשֵּׁם הַנִּשְׁכָּח!

עֵינֵי־עוֹפֶרֶת הָיוּ לִבְחִיר אַהֲבָתִי, –

עָנָן כָּבֵד וְאָפֵל עַל יוֹם־נְעוּרַי.

אוּלָם בְּצֵל הֶעָנָן פָּרְחָה נִשְׁמָתִי,

כְּחֵץ הִבְרִיקָה מִתּוֹכוֹ שִׂמְחַת אַהֲבָתִי.

כִּשְׁמֹעַ לְגַלֵּי הַיָּם שָׁמַעְתִּי לְקוֹלוֹ;

קְרִיאַת־חֵרוּת, קְרִיאַת־גִּיל שָׁמַעְתִּי מֵרָחוֹק.

וְשֶׁקֶר – קוֹל הַקְּרִיאָה, וְשֶׁקֶר – כֻּלּוֹ,

וְלִי עָרַב עַד מְאֹד, וְהֶאֱמַנְתִּי לוֹ…

יֵשׁ שׁוֹאֲלִים אוֹתִי: מַדּוּעַ נָעִים לָךְ הַסְּתָו

עִם שְׁמֵי־עוֹפֶרֶת שֶׁלּוֹ וְעֶצֶב רוּחוֹתָיו?

– אֵינָם יוֹדְעִים, אֵינָם יוֹדְעִים: קוֹל רוּחַ — קוֹל דּוֹדִי.

בְּשַׁחַק יוֹם מְעֻנָּן תָּמִיד אֶרְאֶה עֵינָיו!

שֶׁקֶר הָיוּ כָּל דִּבְרֵי שִׁירָתִי,

יְלִידַת בַּטָּלָה וְעַבְדוּת!

אַתְּ הֲשִׁיבִינִי, אִמִּי־אַדְמָתִי,

לְישֶׁר וְתֹם הַיַּלְדוּת!

אַתְּ כֹּה יָפָה בְּחֶמְדַּת הָאָבִיב,

רִקְמַת הַפְּרָחִים – שִׂמְלָתֵךְ,

מָשׂוֹשׂ לָעֵינַיִם מַרְאֵךְ הֶחָבִיב,

מַרְגּוֹעַ לַלֵּב – מְנוּחָתֵךְ.

אַךְ מִי יְלַמְּדֵנִי לִרְאוֹת וְלִצְלֹל

בִּתְהוֹם מַעְיְנוֹת הַשַּׁלְוָה?

שָׁכַחְתִּי לִשְׂמֹחַ, הִסְכַּנְתִּי לִסְבֹּל,

נַפְשִׁי רַק צַעַר רָוָה…

אֵיךְ אֶשָּׂאֶנָּה אֵל חֵיק אַדְמָתִי,

וְעוֹדֶנָּה קָרָה וְקָשָׁה?

וְאִם אַרְצָה אֶפֹּל וְאֶשְׁפֹּךְ דִּמְעָתִי, –

הֲתִצְמַח לִי שִׁירָה חֲדָשָׁה?

וְסוֹף־כָּל־סוֹף הִגִּיעַ

יוֹמִי הַמְאֻשָּׁר:

בֵּינִי וּבֵין הָרָקִיעַ

אֵין שְׁלִישִׁי, אֵין זָר!

חַלּוֹן בֵּיתִי פָּתוּחַ

לְאשֶׁר הָעוֹלָם.

יָבוֹא נָא אָחִי הָרוּחַ,

יְחַבְּקֵנִי עוֹד הַפַּעַם!

שָׁלוֹם לְהוֹד הַיַּעַר,

הַמְרַנֵּן בַּסַּעַר,

הַמְזַמֵּר לִי חֶרֶשׁ

בַּדִּמְדּוּמִים שִׁיר עֶרֶשׂ!

וְאִם לָבוֹא אֵחַרְתִּי,

יִסְלַח נָא אַשְׁמָתִי:

כִּי לוֹ לְבַדּוֹ שָׁמַרְתִּי

מֵיטַב אַהֲבָתִי.

אִישׁ לֹא אֹהַב לְעוֹלָם,

כִּי לִבִּי מְאֹהָב מֵעוֹדִי;

וְדוֹדִי הֶחָבִיב מִכֻּלָּם –

אֶחָד הוּא דּוֹדִי.

בַּבֹּקֶר אֵצֵא מִבֵּיתִי.

עַל הַדֶּשֶׁא רְסִיסֵי הַטַּל,

הִתְחַדְּשׁוּ נְעוּרֵי הָעֵצִים,

וְהָאוֹר חִוֵּר וָקַל.

אָז מִכָּל רְסִיס קָטָן

נִשְׁקָפִים לִי פְּנֵי דּוֹדִי;

הוּא נֶחְבָּא בְּצַמֶּרֶת אִילָן

וְצוֹחֵק וְשׂוֹחֵק עִמָּדִי.

תַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ לָרוֹם,

יִלְהַט הָאֲוִיר לְלֹא־זִיז.

אָז, עִם גְּדֹל עָצְמַת הַחֹם,

מִתְנַמְנֵם דּוֹדִי הָעַלִּיז.

אֶל סְבַךְ הַחֻרְשָׁה אֶתְגַּנֵּב:

הוּא שׁוֹכֵב עַל מַרְבַד דְּשָׁאִים,

עַל פָּנָיו כִּתְמֵי אוֹר וָצֵל

רוֹעֲדִים וְנָעִים.

אֶתְיַחֵד אִתּוֹ בַּחֲלוֹם,

לא אַפְרִיעַ מְנוּחָתוֹ…

אַךְ הַיּוֹם פּוֹנֶה לַעֲרֹב,

וְדוֹדִי מֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ.

חֲצִי הַשָּׁמַיִם – כִּבְשָׁן בּוֹעֵר,

וְחֶצְיָם – עֶדְנָה וָרֹךְ;

וְהַיַּעַר הוֹמֶה, מְזַמֵּר

שִׁיר־פְּרִידָה לַיּוֹם הָאָרֹךְ.

וְאַיֵּה דוֹדִי? – בְּטִיסָה קַלָּה

אֶל יַם הַנְּגֹהוֹת עָלָה

וְהִשְׁתַּטַּח עַל גַּב עָנָן,

שָׁלֵו וְשַׁאֲנָן!

עוֹד מְעַט וְגָז מֵעֵינַי,

וַתִּתְעַצֵּב נִשְׁמָתִי..

רַק קוֹל הָרוּחַ יִלְחַשׁ בְּאָזְנַי:

“שָׁלוֹם לָךְ, שָׁלוֹם, יָפָתִי!”

הַלַּיְלָה יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו.

אֶל חַדְרִי אָשׁוּב לְבַדִּי.

הָעוֹלָם מַחֲרִישׁ, מְכֻשָּׁף…

וְאַיֵּהוּ דוֹדִי?

לָמָּה לֹא יִשַּׁק לְעֵינַי,

לֹא יִשָּׂאֵנִי עַל כַּפָּיו?

רַק הַיָּרֵחַ מַבִּיט אֶל פָּנַי,

וְלִבִּי נָמוֹג בְּקַרְנָיו…

וּמַר לְלִבִּי, כֹּה מָר,

כִּי עֲזָבַנִי דוֹדִי,

כִּי עַד עֲלוֹת יוֹם־מָחָר

אֶתְגַּעְגַּע לְבַדִּי

בְּחַדְרִי הַצָּר… וְאוּלָם —

אַחֵר לֹא אֹהַב לְעוֹלָם.

בַּשָּׁמַיִם גִּיל וּצְחוֹק,

אוֹר־הַבֹּקֶר מָתוֹק,

בָּא צִלְצוּל־פַּעֲמוֹנִים

מִן הַכְּפָר הָרָחוֹק.

כְּסוּת אֵדִים כְּחַלְחַלִּים

בַּמֶּרְחָק… כְּגַלִּים,

גַּלֵּי יַם תַּעֲלוּמוֹת,

לְעֵינַי מִתְגַּלִּים,

לִי – הַיָּם, וְלִי סִירָה,

כֹּה קַלָּה, מְהִירָה;

תִּשָּׂאֵנִי לַמֶּרְחָק

עַל גַּלֵי הַשִּׁירָה.

וּמֵעֵבֶר לַיַּמִּים

הֵיכְלֵי־אוֹר קָמִים;

שָׁם אֵרֵד וְאֶכָּנֵס

אֶל קִרְיַת הַקְּסָמִים.

גָּזוּ אוֹרוֹת הַשָּׁמַיִם,

נִשְׁתַּתְּקוּ הָרוּחוֹת.

הָעֶרֶב – כְּזֶרֶם הַמַּיִם

בְּמַעְיַן־מְנוּחוֹת.

שְׂדוֹת הַתְּבוּאָה הֶעֱמִיקוּ

בְּאֵדֵי־עֲרָבִים;

דֹּם הַשָּׁמַיִם הִדְלִיקוּ

נִיצוֹצוֹת – כּוֹכָבִים.

יַחַד נֵצֵא מִבֵּיתֵנוּ

וְנַרְחִיקָה נְדֹד

בֵּין שִׁבֳּלֵי אַדְמָתֵנוּ,

וְשָׁם נַעֲמֹד –

מְקוֹם עַד הָאֹפֶק וָהָלְאָה –

מֶרְחָבִים בְּלִי־קֵץ.

שְׁלוֹם הַשָּׁמַיִם מִלְּמַעְלָה

וְכוֹכָב מְנַצְנֵץ.

שָׁם נַעֲמֹד, וְנַפְשֵׁנוּ

נַעֲלָה, עֲדִינָה…

הַס! – עָבְרָה עַל רָאשֵׁינוּ

כְּנַף הַשְּׁכִינָה.

אֶל מוּל תְּכֵלֶת הַשָּׁמַיִם

פּוֹרְשִׂים הָאֳרָנִים

רִבְבוֹת יָדַיִם –

עֲנָפִים רַעֲנַנִּים.

לַצְּלָלִים – עֵין בָּרֶקֶת.

וְלַשֶּׁמֶשׁ – בְּרַק הַפָּז.

אַף הָרוּחַ שׁוֹתֶקֶת

בְּשָׁעָה מְלֵאַת־רָז,

שְׁעַת תְּפִלַּת־הַצָּהֳרַיִם

לַחֻרְשָׁה, הַנִּכְנָעָה

מִתּוֹךְ רֶטֶט הוֹדָיָה

לִנְשִׁיקוֹת הַקַּרְנַיִם…

רֵיחַ דַּק כְּרֵיחַ קְטֹרֶת

נוֹדֵף מִכָּל הַיְקוּם.

מַה לִּי עוֹד? – בְּצֵל הָאֹרֶן

אֶשְׁכַּב – וְלֹא אָקוּם…

לִפְנוֹת־עֶרֶב מַחְרִישִׁים הָאִילָנוֹת,

חֲלוֹמוֹת תּוֹעִים בַּיַּעַר.

לִפְנוֹת־עֶרֶב מִתְעַצְּבִים הָאִילָנוֹת,

מְצַפִּים לְאוֹר הַסַּהַר,

כִּי יוֹפִיעַ וְיָאִיר עַל כָּל נָתִיב,

עַל כָּל גֶּזַע וְצַמֶּרֶת,

וְיִרְעַד הַיְקוּם, יִמְלָא הָדָר וָזִיו,

יִתְעַטֵּף שַֹלְמַת־תִּפְאֶרֶת.

לִפְנוֹת־עֶרֶב כִּי תֵּלֵךְ בִּשְׁבִיל בּוֹדֵד,

זָר לְךָ יְגוֹן הַיַּעַר:

אֵין מַקְשִׁיב לַהֲמִית¹ לֵב נוּגֶה, נוֹדֵד,

אֵין מֵבִין לְסוֹד הַצַּעַר.

וְהַלֵּב בִּבְדִידוּתוֹ, בְּחֹשֶׁךְ יִסּוּרָיו

מִתְיַפֵּחַ בְּדוּמִיָּה,

וְנִכְסָף אֶל חֲלוֹמוֹת, אֶל זֹהַר נְעוּרָיו,

אֶל הַסַּהַר כִּי יוֹפִיעַ.

הַשָּׁמַיִם רֵיקִים, וְהָאָרֶץ דּוֹמֶמֶת.

הַלַּיְלָה בָּא.

עלְתָה הַלְּבָנָה בַּדְּמָמָה הַקּוֹסֶמֶת,

בִּמְנוּחָתָהּ הָרַבָּה.

לְבַדָּהּ תַּעֲמֹד לָהּ בְּיַם־הַזֹּהַר

וְתַצְהִיל פָּנִים,

וּשְׁטוּפֵי קַרְנֶיהָ עוֹמְדִים בְּלִי־נוֹעַ

צִלְלֵי אֳרָנִים.

בֵּין גִּדְרֵי הַגַּנִּים, בֵּין שְׂדֵרוֹת הַיַּעַר

נִתְלוּ אֵדִים.

נִשְׁכְּחוּ מִן הַלֵּב כָּל רִגְעֵי הַצַּעַר,

צָלְלוּ בָּאֵדִים.

לְבַדִּי אֶעֱמֹד בְּזֹהַר הַלַּיְלָה

מוּלֵךְ, הַמַּלְכָּה,

אֶת פָּנַיִךְ אַכִּיר, אֶשְׁתַּחֲוֶה לְרַגְלַיִךְ,

הַיָּפָה, הָרַכָּה!

כִּי נִשְׁבַּעְתִּי: פָּנַיִךְ עַד הַיּוֹם לֹא רָאִיתִי

יָפִים כָּל־כָּךְ!

וָאַכִּיר תּוֹדָה בְּנַפְשִׁי, כִּי זָכִיתִי

לִהְיוֹת אִתָּךְ,

כִּי בְּזֶרֶם הַנֹּגַהּ, הַשּׁוֹפֵעַ עָלֵינוּ,

הַכֹּל הִטְבַּעַתְּ,

נִשְׁכַּח הָעוֹלָם, וְנוֹתַרְנוּ שְׁתֵּינוּ –

אֲנִי וָאַתְּ.

אַתְּ בִּמְרוֹם הַשָּׁמַיִם, יָפָה וְחוֹלֶמֶת,

וְגַלְמוּדָה;

וַאֲנִי עִם אָשְׁרִי עַל דַּרְכִּי הַדּוֹמֶמֶת,

הַבּוֹדֵדָה.

__________________________________________________________________

לִפְנֵי אַךְ רֶגַע – זִיו־קַרְנַיִם

שָׁטַף הַכֹּל, סִמֵּא עֵינַיִם;

אַךְ שׁוּב נִכְנַסְתִּי לִפְאַת הַצֵּל.

לְאַט יוֹרְדִים צִלְלֵי הָעֶרֶב,

הַלַּיְלָה מִתְעוֹרֵר בְּקֶרֶב

הַיַּעַר הָאָפֵל.

שָׁם, לְפָנַי, שְׁקִיעָה בּוֹעֶרֶת:

פִּרְחֵי שָׁנִי, אֹדֶם וּוֶרֶד,

בִּרְכַּת פְּרִידָה לַיּוֹם הַטּוֹב,

בִּרְכַּת שָׁלוֹם, שִׁירַת־תִּפְאֶרֶת

לְסוֹד הַלַּיְלָה הַקָּרוֹב…

שִׁמְרִי, נַפְשִׁי, אֶת שְׁעַת הַשֶּׁקֶט

בֵּין יוֹם וָלַיְלָה, בֵּין אוֹר וָצֵל!

הֵן בִּשְׁבִילֵךְ חַמָּה דּוֹלֶקֶת,

אִתֵּךְ הָעֶרֶב מִתְפַּלֵּל,

וְעוֹד מְעַט – יָבוֹא הַלֵּיל…

אַט מְצַלְצֵל פַּעֲמוֹן הָעַרְבִּית.

חֶרֶשׁ עוֹנֶה לוֹ בַּיַּעַר הַהֵד:

תַּחַת הָאֹרֶן רֹאשׁוֹ מְנַדְנֵד

פֶּרַח־הַפַּעֲמוֹנִית.

כְּחֹל־הָעֵינַיִם, נוּגֶה וְחוֹלֵם,

הוּא לֹא יָנוּעַ בִּשְׁרַב־צָהֳרַיִם;

הוּא מִתְעוֹרֵר עִם רוּחוֹת בֵּין־עַרְבַּיִם,

עַת מְצַלְצֵל פַּעֲמוֹן־הָעַרְבִּית.

טֶרֶם כָּבוּ עַנְנֵי־מַעֲרָב,

אַךְ בַּחֻרְשָׁה צְלִיל־הַכֶּסֶף עוֹבֵר:

תַּם יוֹם־הַקַּיִץ! עֵת לְזַמֵּר

שִׁיר־בִּרְכַּת הָעַרְבִּית.

קוֹל פַּעֲמוֹן אֶת הַלַּיְלָה מַכְנִיס.

הוֹד הַשַּׁלְוָה לֹא יַפְרִיעַ אָדָם.

חַג לוֹ לַיַּעַר, וְטֶרֶם נִרְדָּם —

הוּא מְזַמֵּר אֶת שִׁירַת הָעַרְבִּית.

הַיּוֹם הַשֶּׁמֶשׁ כֹּה צְנוּעָה,

רַק בִּגְנֵבָה תָּצִיץ;

מַחְרִישׁ הַיַּעַר, אֵין תְּנוּעָה,

נִרְדַּם כָּל צִיץ,

נִכְלַם כָּל פֶּרַח, מִתְעַצֵּב,

שׁוֹקֵעַ בְּהִרְהוּרָיו…

וְעַל־כָּרְחוֹ חוֹזֵר הַלֵּב

אֶל זֵכֶר יִסּוּרָיו.

מֵאָז הַבֹּקֶר עַל הַיְקוּם

פָּרוּשׂ וִילוֹן

שֶׁל עֲיֵפוּת וְשִׁעֲמוּם,

כֹּה דַק וְכֹה עָגוּם.

הַלֵּב נִלְחָץ, הַלֵּב מֻדְאָג:

אֵין תַּקָּנָה וְאֵין תְּשׁוּבָה,

יָבוֹא הַקֵּץ לְכָל יוֹם־חַג, –

הוּא מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא…

"כְּבָר הִגִּיעָה הָעֵת לִשְׁכֹּחַ,

עָבְרוּ, חָלְפוּ הַשָּׁנִים.

לֹא לָנֶצַח יוֹסִיפוּ לִפְרֹחַ

פִּרְחֵי־אַהֲבָה נוֹשָׁנִים"…

מָה אִכְפַּת לִי? נַפְשִׁי הֲלֹא טֶרֶם

הִרְגִּישָׁה בִּמְלֹא הַחַיִּים;

הַגֶּפֶן פּוֹרַחַת בַּכֶּרֶם,

הַפֶּרַח – בְּרֹךְ הַדְּשָׁאִים.

מִי בִּשְׁקָרָיו יְפַתֵּנִי?

חַי הַפֶּרַח – גֶשׁ־נָא וּקְטֹף!

אֶת סוֹדִי יוֹדַעַת הִנֵּנִי:

חַיֵינוּ, חַיֵינוּ — אֵין־סוֹף!

שַׁלֶּכֶת… כִּמְטַר־זָהָב הֶעָלִים

נוֹשְׁרִים עַל הָאֲדָמָה.

כָּל הַיּוֹם הֵם נוֹפְלִים, נוֹפְלִים,

מְעוֹפְפִים בִּדְמָמָה.

לָמָּה תָּמוּת כָּל הַתִּפְאֶרֶת

שֶׁל חַיִּים צְעִירִים, יְרוֹקִים?

לָמָּה נַפְשִׁי לְרַבִּים נִקְשֶׁרֶת,

וְכֻלָּם, כֻּלָּם רְחוֹקִים?

מְשָׁכוּנִי עֵינַיִם, קוֹלוֹת לִבְּבוּנִי, –

עוֹד מְעַט וְאֹהַב…

רוּחַ עָבְרָה – כֻּלָם עֲזָבוּנִי,

כִּנְפֹל הֶעָלִים בַּסְּתָו.

בְּדַרְכֵי הַמֶּרְחָק לֹא עָלַי לָלֶכֶת.

לָמָּה, נַפְשִׁי, תֶּחֶרְדִי?

בֵּין צִלְלֵי הֶעָבָר, בֵּין עֲלֵי הַשַּׁלֶּכֶת

אֶשָּׁאֵר לְבַדִּי, לְבַדִּי…

נַפְשִׁי אָבְדָה וְאֵינֶנָּה,

וְעָלֶיהָ גַּעְגּוּעַי.

לֹא אֵדַע, אַיֵּה אֶמְצָאֶנָּה:

הֲבַיַּעַר אִם בַּגַּיְא?

הֲלֹא הִיא נִלְכְּדָה בְּרֶשֶׁת

הַסְּבָכִים בְּמוֹרַד הָהָר;

הֲלֹא הִיא רוֹעֶדֶת, לוֹחֶשֶׁת

בְּזֶרֶם מֵי הַנָּהָר…

הַיּוֹם אֶל הַיַּעַר הָלַכְתִּי

לְחַפֵּשׁ אֶת נִשְׁמָתִי,

וְהִנֵּה – אֶת דְּרָכָיו שָׁכַחְתִּי,

וְשָׁכַחְתִּי גַם שִׁירָתִי.

וּבַלֵּב הוֹמֶה הַצַּעַר,

וְהַשֶּׁמֶשׁ אֵינָהּ מְאִירָה.

אַיֵּה טָמַנְתָּ, הַיַּעַר,

אֶת נַפְשִׁי הַצְּעִירָה?

מִן הַיַּעַר עִם רִקְמַת־זָהָב

אֶל בֵּיתִי הֵבֵאתִי עֲלֵי־דָם.

תַּחַת שְׁמֵי הַסְּתָו לִבִּי נִרְדָּם,

בְּשַׁלְהֶבֶת הָעֵצִים נִלְהָב.

בַּמָּרוֹם שָׁטִים גִּזְרֵי־עָנָן.

שָׁט לִבִּי בְּיַם־הַזִּכְרוֹנוֹת,

מְרַטֵּט עִם רֶטֶט אִילָנוֹת,

מִשְׁתַּפֵּךְ בַּיּוֹם הַשַּׁאֲנָן.

עַל כָּתְלֵי חַדְרִי – עֲלֵי־זָהָב,

זֵר־אַלְמָוֶת לְאַהֲבָתִי.

בּוֹ קָלַעְתִּי סוֹד אֱמוּנָתִי.

עַל יַד חַלּוֹנִי הַפָּתוּחַ

אֵשֵׁב שָׁעָה אֲרֻכָּה.

אֶל פָּנַי נוֹשֶׁבֶת הָרוּחַ,

רוּחַ קַלָּה וְרַכָּה,

וְיֵשׁ לָהּ אוֹתוֹ הָרֵיחַ

אֲשֶׁר הָיָה לְפָנִים;

וְרֶשֶׁת כַּסְפּוֹ הַיָּרֵחַ

פּוֹרֵשׂ עַל־פְּנֵי הַגַּנִּים.

הַכֹּל לִי יָדוּעַ: רָאִיתִי

לֵילוֹת רַבִּים וְשׁוֹנִים,

חָלַמְתִּי וְאַף בָּכִיתִי, –

אַךְ כָּל זֶה הָיָה לְפָנִים.

לִבִּי, מַה תִּרְצֶה לִשְׁמֹעַ

בְּתוֹךְ הַדְּמָמָה הַדַּקָּה?

מַה לֹּא תִּמְצָא מַרְגּוֹעַ?

לְמָה אֲנִי מְחַכָּה?..

בֵּין עָלִים מְאַוֶּשֶׁת הָרוּחַ,

טָס וְעוֹבֵר הַזְּמָן…

יָדַעְתִּי כִּי לֹא תָּנוּחַ,

לִבִּי הַנֶּאֱמָן!

שֶׁמֶשׁ־חֹרֶף, שֶׁמֶשׁ קַר

נִשְׁקַף אֶל חַלּוֹנִי.

שׁוּב בְּצֵל הַיּוֹם הַמַּר

אֶשְׁכַּח אֶת חֲלוֹמִי.

הַחוֹמוֹת עָלַי סְגוּרוֹת,

הַיּוֹם עָגוּם כָּל־כָּךְ,

וּבְעֵינַי הָאֲפוֹרוֹת –

הָאשֶׁר הַנִּשְׁכָּח.

בְּאָזְנַי – הֶמְיָה דַקָּה,

נוּגָה וַחֲרִישִׁית…

הֵן זְכוּרַתְנִי – בַּת־מַלְכָּה

הָיִיתִי בְּרֵאשִׁית.

אַךְ הָאשֶׁר – לַחֲלוֹם,

וְלִי – רַק יִסּוּרִים.

עַל לִבִּי, כְּעַל הַיּוֹם, –

שָׁמַיִם אֲפוֹרִים…

גַּם אוֹתוֹ לֹא יָדַעְתִּי.

בְּעֵינָיו הַזַּכּוֹת

מֵעוֹלָם לֹא נָגַעְתִּי

בִּנְשִׁיקוֹת.

הַקּוֹל שֶׁהִגִּיעַ

עַד תְּהוֹמֵי נַפְשִׁי –

בְּאָזְנַי לֹא הִשְׁמִיעַ

דְּבַר־חִבָּה חֲרִישִׁי.

אַךְ דִּבְרֵי־חֹל דִּבַּרְנוּ;

אֵין עַל מָה לַחֲלֹם…

בַּדִּמְדּוּמִים עָבַרְנוּ,

וְלֹא נִדְלַק הַיּוֹם.

אוֹמְרִים: “הוּא לֹא יִשְׁכָּחֵנִי”…

מָה אָשִׁיב וּמָה אֹמַר?

– הֵן גַּם לֹא יִזְכְּרֵנִי,

כִּי לֹא הָיָה דָבָר.

הַמֵּיתָרִים שָׁרִים, קוֹבְלִים…

לִבִּי, מָה אַתָּה חָפֵץ?

יָשָׁן הַפִּזְמוֹן: הַפְּרָחִים נוֹבְלִים,

הַיָּמִים יָעוּפוּ כַּחֵץ…

הָאִילָן יָרֹק, עַל כָּל בַּד וּבַד

מְהַבְהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת הַנֵּר.

עוֹד מְעַט, וַחֲלוֹם־הַיַּלְדוּת הַנֶּחְמָד

עִם עֲשַׁן הַנֵּרוֹת יִתְפַּזֵּר.

וְהַלֵּב טוֹעֵן: הַאִם הוּא אָשֵׁם,

כִּי קוֹבְלִים הַמֵּיתָרִים,

כִּי לְסֵתֶר חֶפְצוֹ אֵין תַּכְלִית, אֵין שֵׁם,

כִּי חַיִּים גַּם הַקְּבָרִים?

על קֶבֶר אִמִּי, עַל קֶבֶר יַלְדוּת

דֶּשֶׁא יִצְמַח עִם אָבִיב…

וְהֵם אוֹמְרִים – גַּם עָלַי לָמוּת…

מַה בְּכָךְ, אִילָנִי הֶחָבִיב?

לֹא הָיְתָה לִי אֵם, לֹא יִהְיֶה לִי בֵּן.

הַשֶּׁמֶשׁ אוֹהֲבֵנִי אַהֲבַת־סוֹדוֹת,

הָאשֶׁר מְלַוֵּנִי עַל דַּרְכֵי הַשָּׂדוֹת, –

אַךְ לֹא הָיְתָה לִי אֵם, וְלֹא יִהְיֶה לִי בֵּן.

אֲנִי הוֹלֶכֶת לְבַדִּי לְאֹרֶךְ הַמְּסִלָּה,

ראשִׁי זָקוּף וְהָרוּחַ אֶל פָּנַי…

הֲלֹא אֱמֶת, כִּי גַם אַתָּה, הָרוּחַ, חַי,

וְאֵין יָד לוֹטֶפֶת כְּיָדְךָ הַקַּלִּילָה?

עוֹלָמִי רַב־נְגֹהוֹת, כְּיוֹם רֵאשִׁית הַסְּתָו

עַל שַׁדְמוֹת־קָצִיר בְּאַרְצִי הַבְּרוּכָה,

עֵת כָּל הָאָרֶץ – כַּשָּׁמַיִם לִמְנוּחָה,

עַת כַּנֵּצַח לְהָדָר – כָּל רֶגַע שֶׁל זָהָב.

וְאִם יָדַע לִבִּי, כְּבָר שָׁכַח לְהִתְלוֹנֵן

עַל כִּי אֵין לִי אוֹהֵב מִלְּבַד הַיֹּפִי הַקָּר,

עַל כִּי רֶטֶט דָּמִי – לִי לְעַצְמִי הוּא זָר,

וְלֹא הָיְתָה לִי אֵם, וְלֹא יִהְיֶה לִי בֵּן.

הֶמְיָה עֲגוּמָה וְדַקָּה

בֵּין חוּטֵי־טֶלֶגְרַף הוֹמָה.

הַיּוֹם הַדֶּרֶךְ כֹּה אֲרֻכָּה,

תֵּבֵל כֹּה שׁוֹמֵמָה!

הַשָּׁמַיִם כֻּסּוּ עָבִים,

לא זֹהַר וְלֹא חֶדְוָה.

בְּמוֹרַד הַגִּבְעָה מִתְעַצְּבִים עֲשָׂבִים,

כְּסוּת־אָבָק עֲלֵיהֶם, כְּבֵדָה וְעָבָה.

הָאֹפֶק – כֻּלּוֹ עֲרָפֶל,

רוֹעֵד, רוֹמֵז, מְהַבְהֵב.

וְהוֹמֶה, מְזַמְזֵם שִׁעֲמוּם הַבַּרְזֶל

אֶת פִּזְמוֹנוֹ הֶעָיֵף.

לִקְרַאת מִי יָצָאתִי הַיּוֹם?

אֵין עוֹבֵר בַּדֶּרֶךְ, אֵין שָׁב.

יָדִי קוֹטֶפֶת פֶּרַח אָדֹם,

וּשְׂפָתַי לוֹחֲשׁוֹת “לַשָׁוְא”…

הֲבִינוֹתִי וְלֹא אֶתְלוֹנֵן:

בּוֹא יָבוֹאוּ יְמֵי־הַקֹּר.

הָאֲוִיר הוֹלֵךְ וְצוֹנֵן,

הוֹלֵךְ וְחִוֵּר הָאוֹר.

קוּרֵי־כֶּסֶף צָפִים בָּאֲוִיר,

וְהַשַּׁחַק עֲלֵי רֹאשִׁי

נִהְיֶה שָׁקֵט וּבָהִיר

וְרֵיק כַּחֲלַל נַפְשִׁי.

הָעֵצִים נִכְנָעִים, מְחַכִּים

לִשְׁעַת הַגְּזֵרָה… וּכְבָר

נִדְמֶה, כִּי בַּמֶּרְחַקִּים

נִשְׁמַעַת תְּרוּעַת שׁוֹפָר.

וּבַבֹּקֶר נוֹשְׁבִים בְּצִנָּה

אֶל פָּנַי מֶרְחֲבֵי הַדְּרוֹר,

וְלִבִּי הוֹלֵם וְנִכְנָע:

בּוֹא יָבוֹאוּ יְמֵי־הַקֹּר!

אֶת מִכְתָּבִי כָּתַבְתִּי

אֶמֶשׁ, לְאוֹר הַמְּנוֹרָה.

שׁוּב פַּעַם הִתְאַהַבְתִּי

בִּימֵי אַחֲרִית הָאוֹרָה,

אֵלֶּה יְמֵי־הַתְּכֵלֶת,

הָעוֹלִים בְּזִכְרוֹנִי

כִּפְנִינֵי דְמָעוֹת, כְּשַׁלְשֶׁלֶת

עֲלֵי זָהָב וְשָׁנִי…

עָבַר הַלַּיְלָה, וְקַמְתִּי.

הַבֹּקֶר כֵּהֶה־אָפוֹר…

אַיֵּה הַזִּיו שֶׁעָלָיו חָלַמְתִּי?

אַף לֹבֶן הַשֶּׁלֶג עָכוּר!

בֵּין עֵצִים חֲשׂוּפִים – אֶת עָלֶיהָ

שָׁמְרָה תִּרְזָה בּוֹדֵדָה;

אַךְ מַה לָּהּ? – זְהַב עֲדָיֶיהָ

הָפַךְ כֻּלּוֹ חֲלוּדָה!

וַאֲנִי בַּכֹּל מִסְתַּכֶּלֶת

וְנוֹזֶפֶת בִּלְבָבִי:

לַשָּׁוְא הוּא חֲלוֹם־הַתְּכֵלֶת,

לַשָּׁוְא גַם מִכְתָּבִי!

אֳרָנִים יְרֻקִּים בְּיַעֲרוֹת מוֹלַדְתִּי,

שִׁמְרוּ מְנוּחָתִי וְשִׂמְחַת נִשְׁמָתִי!

רַבִּים הָאִילָנוֹת בְּאַרְצִי הַנָּאוָה, –

רַק לָכֶם יְדוּעָה חָכְמַת הַשַּׁלְוָה.

עִם הָנֵץ הַחַמָּה אֶל רְקִיעַ־אוֹרוֹת

תִּשְׂאוּ כַּפֵּיכֶם, כִּקְנֵי־מְנוֹרוֹת.

כָּךְ מִקֶּדֶם עָמְדוּ בְּהֵיכַל אֱלֹהִים

אֲחֵיכֶם – אַרְזֵי־לְבָנוֹן גְבֹהִים.

נִרְאֵית לִי עִיר נִדַּחַת.

עָלֶיהָ הָעֶרֶב דּוֹמֵם,

וְהַבַּיִת שֶׁבּוֹ נוֹלַדְתִּי

עוֹמֵד בָּרְחוֹב הַשּׁוֹמֵם…

גַּם אָז הָעֵצִים הֶחֱרִישׁוּ,

הֶעָלִים נָשְׁרוּ לְאַט,

הָעֶרֶב בִּשְׁמֵי הַבְּדֹלַח

הִדְלִיק כּוֹכְבֵי־הַשַּׁבָּת.

וְרָחוֹק – יָשַׁב לוֹ נַעַר

עַל סֵפֶר יָשָׁן־נוֹשָׁן

וְלָמַד בְּנִגּוּן הַקֶּדֶם

בְּבֵית־מִדְרָשׁ יָשָׁן;

וְהִגִּיעַ נִגּוּן־הָעֶצֶב

אֶל הָעִיר הָרְחוֹקָה.

וְהָיָה לְשִׁיר־הָעֶרֶשׂ

שֶׁל שְׁנָתִי הַמְּתוּקָה.

יָשַׁנְתִּי וְלֹא שָׁמַעְתִּי…

הַבַּיִת כֻּלּוֹ שָׁקַט,

וְכוֹכְבֵי־הַבְּדֹלַח בֵּרְכוּנִי

בִּשְׁלוֹם עַרְבֵי־שַׁבָּת.

נָעִים וְנָדִים בְּכָל קַצְוֵי תֵּבֵל,

בִּכְרַכִּים זָרִים וּבְקֶרֶב מִדְבָּרוֹת,

אַתֶּם שׁוֹמְרִים בִּלְבַבְכֶם אֶת תַּמְצִית הָאֵבֶל

וְעַל מִצְחֲכֶם – חוֹתָם שֶׁל אַלְפֵי דוֹרוֹת.

וּמִכָּל פִּנּוֹת הָעוֹלָם נַפְשְׁכֶם חוֹרֶדֶת

לְפִנָּה אַחַת, הַמּוּאֶרֶת אוֹר־קְדֻשָּׁה;

וְכָל גַּאֲוַת תִּקְוַתְכֶם בְּמִלַּת־הַפְּלָאִים “מוֹלֶדֶת”,

וְכָל עִמְקֵי הַתּוּגָה בַּמִּלָּה הָרוֹעֶדֶת “שָׁם”.

בְּלֵב תָּמִים אָנֹכִי שׁוֹמֶרֶת עֲדַיִן

זֵכֶר פִּנּוֹת רַבּוֹת, עֲלֵיהֶן זִיו הַיַּלְדוּת.

מִזְּמַן לִי נוֹדַע: אַרְצִי רַחֲבַת־יָדַיִם,

יָפָה וְרַכָּה וְרַבַּת־תַּעֲנוּג… וּשְׁמָהּ – גָּלוּת.

רַק לְשַׁעֲרֵי הַשְּׁקִיעָה עֵינַי תֶּחֱזֶינָה.

רַק לְכוֹכַב־הַמִּזְרָח – אַנְחַת לְבַבְכֶם.

מִי יַגִּיד לְכֻלָּנוּ, כִּי הַמּוֹלֶדֶת אֵינֶנָּה?

– קִרְיָתִי בְּמֶרְחַק הַשָּׁמַיִם – הִיא גַם לָכֶם.

“כָּךְ אָמַר לְבָבִי, וְאַחַר נֶאֱנַח”…

– אֵי מִזֶּה נִכְנְסוּ הַמִּלִּים אֶל נַפְשִׁי.

כָּל הַיּוֹם הִיא נִשְׁמַעַת לְקוֹל חֲרִישִׁי,

הַלּוֹחֵשׁ בְּלִי־הֶרֶף עַל דָּבָר שֶׁנִּשְׁכַּח.

מִי יוֹדֵעַ, לְמָה אַנְחַת לְבָבִי?

לְפִרְחֵי־הַחֶמְדָּה בְּלֵילוֹת־הַזָּהָב,

אוֹ לְרֶטֶט הָאשֶׁר שֶׁל לֵב מְאֹהָב,

אוֹ לַחֲלַל הָרָקִיעַ – בְּאֵין כּוֹכָבִי?..

יֵשׁ לִי פְּנַאי לְהַקְשִׁיב. יוֹם־הַחֹרֶף לָבָן,

עַד שָׁמַיִם עוֹלִים עַמּוּדֵי־הֶעָשָׁן,

גַּם בַּחוּץ, גַּם בַּחֶדֶר גְּדוֹלָה הַדְּמָמָה…

כֵּן, לִבִּי מְרַחֵשׁ וְלוֹחֵשׁ לִי דְבַר־מָה!

– בִּמְנוּחַת הַשָּׁמַיִם נָמוֹג הֶעָשָׁן.

שׁוּב חָזַר, הִסְתַּלֵּק הַדָּבָר הַיָּשָׁן,

וְנִשְׁאַר רַק הֵדוֹ בַּחֲרוּז הַנִּמְשָׁךְ:

“כָּךְ אָמַר לְבָבִי, וְאַחַר נֶאֱנַח”…

גַּנִּי עוֹדֶנּוּ פּוֹרֵחַ. נוֹשְׁרִים עֲלֵי שׁוֹשַׁנִּים

עַל חֶלְקַת מֵימֵי הַבְּרֵכָה – לַהֲקַת פַּרְפָּרִים לְבָנִים.

עֲלֵי שׁוֹשַׁנִּים לְבָנוֹת, צִיצֵי אַהֲבַת־פְּלָאִים

שֶׁנָּטַעְתִּי לִפְנֵי שָׁנִים בְּלִבִּי, – וְעוֹדָם חַיִּים.

אַךְ אַתָּה רָחוֹק מִגַּנִּי. נִסְגַּרְתָּ מִחוּץ לַחוֹמָה.

וְאֵין לְךְ מָבוֹא אֶל מִשְׁכַּן הַתַּעַלֻמָה.

כִּי זָקַנְתָּ, רֵעִי הַטּוֹב, שֵֹיבָה זָרְקָה בְּרֹאשְׁךָ,

וְאוּלַי, כִּבְרַק עֵינֶיךָ, אַף נִשְׁמָתְךָ חָשְׁכָה…

תְּמוּנָתְךָ עַל הַקִּיר תְּלוּיָה, וְלֹא יִתְמְהוּ הַזָּרִים;

אַגַּב יִשְׁאֲלוּ “מִי הוּא זֶה?”, – וְדִבְרֵיהֶם קָרִים,

וְקָשָׁה עָלַי הַתְּשׁוּבָה… כִּי מָה אוּכַל לַעֲנוֹת?

רַק בְּגַן־נַפְשִׁי הַנָּעוּל פּוֹרְחוֹת שׁוֹשַׁנִּים לְבָנוֹת…

וְלִפְתֹּחַ לְךָ אֶת הַשַּׁעַר – שׁוּב אֵין רְשׁוּת לְנַפְשִׁי.

יוֹמְךָ נָטָה לַעֲרֹב, – הַיְאִירֶנּוּ שִׁמְשִׁי?

תִּסְלֹל דַּרְכְּךָ בַּמֶּרְחָק, תִּחְיֶה וְתִגְוַע בִּבְדִידוּת…

שׁוֹשַׁנַּי עוֹד תִּתֵּנָּה רֵיחָן בָּעֶרֶב שֶׁבּוֹ תָּמוּת.

בְּיַרְקוֹן הַשָּׂדוֹת הַפְּרָחִים נְמַקִּים.

דַּם שַׁלֶּכֶת נִשְׁפַּךְ עַל אַבְנֵי הַכְּרַכִּים.

צֵא לְדֶרֶךְ נְדוּדֶיךָ, לִבִּי!

בַּשְּׂדֵרָה, בֵּין שִׁלְדֵי אִילָנוֹת רָזִים,

עִם רֶדֶת הָעֶרֶב אוֹרְבִים הָרָזִים…

צֵא לְדֶרֶךְ אָשְׁרֶךָ, לִבִּי!

כִּפְנִינִים – אוֹרוֹת פַּנָּסֵי הַכִּכָּר,

עֲטָפָם עֲרָפֶל… וּפִתְאֹם – קוֹל שׁוֹפָר

בּוֹקֵעַ אֶת הַדְּמָמָה.

קְרִיאָתוֹ הַצּוֹהֶלֶת יָדַעְתִּי מִכְּבָר:

שָׁם אָשְׁרִי הַיָּחִיד, אשֶׁר סוֹד עָבָר –

וְנִבְלַע בְּתוֹךְ הַדְּמָמָה.

הֶעָלִים נוֹשְׁרִים אַחַד־אֶחָד.

הָעוֹבְרִים מֻעָטִים, וְהַלַּיְלָה רַד.

הַמְעַט חִכִּיתָ, לִבִּי?

הֶעָלִים לִבְלְבוּ וְנָשְׁרוּ בְּעֵת,

רַגְלִי דוֹרֶכֶת עַל קֶבֶר מֵת…

הַמְעַט אָהַבְתָּ, לִבִּי?

קוֹל הַצַּעַד לֹא נִשְׁמָע

עַל־פְּנֵי שֶׁלֶג צַח וָרָךְ.

בְּדַרְכִּי הַשּׁוֹמֵמָה

טוֹב לָלֶכֶת כָּךְ!

אוֹר יוֹם־חֹרֶף שַׁאֲנָן,

בַּשָּׁמַיִם אֵין עָנָן,

וְהַשֶׁלֶג כֹּה לָבָן,

כֹּה לָבָן!

פֹּה מִשְּׂמֹאל וּמִיָּמִין –

שְׁתֵּי שׁוּרוֹת בָּתִּים קְטַנִּים.

גַּם בָּהֶם – הֲתַאֲמִין? –

יֵשׁ חַיִּים בִּפְנִים…

טוֹב גַּם רֵיחַ הֶעָשָׁן

בָּאֲוִיר הָרַעֲנָן,

וְהַשֶּׁלֶג כֹּה לָבָן,

כֹּה לָבָן!

מַה לִּי? אִם מִמְּקוֹר חַיִּים

אוֹר יַלְדוּת אֵלַי יָרַד,

אוֹ חֲלוֹם יָמִים בָּאִים

כֹּה נָעִים־נֶחְמָד?..

כֹּה טָהוֹר הַמַּעְיָן,

וְלִבִּי מַה שַּׁאֲנָן,

וְהַשֶּׁלֶג כֹּה לָבָן,

כֹּה לָבָן!

נַפְשִׁי כָּלְתָה לַחֲרוּזִים,

לַחֲלִיפוֹת נִיבִים קַלִּים;

אַךְ כָּל נִיבִים – רַק רְמָזִים,

וּצְלִילֵיהֶם בָּלִים.

הַשִּׁיר כָּלוּא בְּתוֹךְ הַלֵּב.

הֲלֹא תִּזְכֹּר, לִבִּי הַדַּל,

מַה מְּעֻדָּן הָיָה הַכְּאֵב?

וְאַף הַכְּאֵב חָדַל…

וְלֹא נִשְׁאַר מִכְּאֵב וּצְחוֹק

בִּלְתִּי אִם הֵד יָגוֹן טָמִיר;

כְּקֹדֶם, דְבַר־אֱמֶת רָחוֹק,

וְלֹא הוּשַׁר הַשִּׁיר.

לִי נִשְׁאַר חֲלִיל הַשִּׁיר

הַנֶּחְמָד, הַקָּטָן;

הוּא בּוֹכֶה בִּימוֹת־סַגְרִיר

עַל הַכָּר, עַל הַגָּן,

וְעָגוּם, אָבֵל הַצְּלִיל,

כִּי לִבִּי נִתְרוֹקֵן

מִן הַכְּאֵב וּמִן הַגִּיל,

כִּי לִבִּי הוּא זָקֵן.

לְאַרְבַּע רוּחוֹת פָּרְחוּ

הֲזָיוֹת נְעוּרָיו;

נִמְלְטוּ וְנִשְׁכְּחוּ

גַּם שִׁירָיו, גַּם שִׁירָיו!

יְתוֹמִים וַאֲבֵלִים

הֵם תּוֹעִים בָּעוֹלָם,

בִּלְבָבוֹת אֲחֵרִים

מְבַקְשִׁים מִפְלָטָם…

הָהּ, שִׁמְעוּ לְקוֹל חָלִיל

הַבּוֹכֶה עַל הַלֵּב

שֶׁנּוֹתַר לוֹ רַק הַצְּלִיל

הַיָּתוֹם, הֶעָצֵב!

אָכֵן כָּל גַּעְגּוּעַי, כָּל הֲזָיוֹת הַלֵּב

הָיוּ לַשָּׁוְא.

בְּיָפְיֵךְ הַקַּר, עָגוּם וּמְרַפְרֵף

בָּגַדְתָּ בִּי, הַסְּתָו!

חָשְׁכוּ עֵינַי וְלֹא תִּרְאֶינָה עוֹד

אֶת זִיו יְמֵי־קָצִיר

עַל רַחַב הַשָּׂדוֹת, אֶת עֲטִיפַת־הַהוֹד

שֶׁל יַעֲרוֹת־בָּצִיר.

כִּי קַר הַסְּתָו הַמִּתְבּוֹסֵס בְּדָם,

אֵיתָן, גֵּאֶה, יָפֶה

גַּם בְּאַחֲרִית גְּסִיסָה… וְלִי רַק לֵב־אָדָם

רַק לֵב־אָדָם רָפֶה!

דִּבְרֵי־שִׁירָה מָרִים וּגְאֵיוֹנִים

אוֹמְרִים לִי: אַהֲבָה מָרָה מִמָּוֶת.

בְּחֹשֶׁךְ־לֵיל הַלְּבָבוֹת תּוֹעִים

וּמִתְלַבְּטִים בְּאַחֲרִית עַצָּבֶת.

אֲנִי רוֹאָה אֶת תְּהוֹם הַיֵּאוּשׁ וְהַכְּאֵב,

אֶת קוֹל הַתְּלוּנָה אֲנִי שׁוֹמַעַת,

אֶת רֶטֶט הַקְּלָלָה בְּפִי שְׁבוּרֵי־הַלֵּב;

וְאִם צָדְקוּ – אֵינִי יוֹדַעַת.

אֲנִי יוֹדַעַת רַק דָּבָר אֶחָד:

כִּי עַל חַיַּי זָרוּעַ אוֹר עֵינֶיךָ,

כִּי חַם הַבַּיִת, בּוֹ אָשְׁרִי נוֹלַד….

וְלֹא אֶשְׁאַל, אִם זֹאת – אַהֲבָתֶךָ.

בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר נִגַּשְׁתִּי

אֶל חַלּוֹנִי.

אַךְ בִּנְשִׁיבַת הָרוּחַ הִרְגַּשְׁתִּי,

וַאֲנִי – לֹא אֲנִי.

בַּיַּעַר, בְּמִסְגֶּרֶת הַיֶּרֶק,

גַּרְגְּרִים אֲדֻמִּים.

רְצוּעַת־הַשַּׁחַר בּוֹעֶרֶת

בַּדִּמְדּוּמִים.

עוֹד יֶשְׁנָהּ לֶהָבָה חֲבוּיָה

מִתַּחַת לְאֵפֶר שָׁנִים;

עוֹד יָפָה מַחֲרֹזֶת יָמַי, הַתְּלוּיָה

עַל חוּט־הַשָּׁנִי.

עוֹד בַּיַּעַר רַגְלִי צוֹעֶדֶת

עַל־פְּנֵי דֶרֶךְ יְרֻקָּה,

וּבְכָל אֵגֶל־טַל רוֹעֶדֶת

נִשְׁמָתִי – קְדֻשַּׁת נְשִׁיקָה.

וְהָרוּחַ בְּפָנַי נוֹגַעַת

נְגִיעָה קַלָּה…

מַה טּוֹב, מַה טּוֹב לָדַעַת,

כִּי הַשֶּׁמֶשׁ עָלָה!

עוֹד בַּיּוֹם אֲנִי חוֹלֶמֶת,

וּבַלַּיְלָה עֵר לִבִּי;

עֵת אָשִׁיר, נַפְשִׁי דּוֹמֶמֶת,

עֶת אֶדֹּם – שִׁיר־פֶלֶא בִּי.

מֵהַיּוֹם שֶׁבּוֹ שָׁמַעְתִּי

קוֹל מֵעֵבֶר לַחַיִּים,

לוֹ נִכְנַעְתִּי, לוֹ נִשְׁבַּעְתִּי,

וְחַיַּי – חֲזוֹן פְּלָאִים.

אִם קָשֶׁה עֲמַל הַדֶּרֶךְ, –

אשֶׁר רַב וּמְרוֹמֵם

לִי נִתַּן: לִכְרֹעַ בֶּרֶךְ

לִפְנֵי אֵל שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם.

וְלִבִּי שָׁבוּי לַפֶּלֶא,

וְשִׁירִי – רַק לַדְּמָמָה.

מִי כָּמוֹנִי מִבְּנֵי־חֶלֶד

מְאֻשָּׁר עַל אֲדָמָה?

לְפָנִים הָיִיתִי אוֹמֶרֶת!

מַלְכָּה אֲנִי.

יוֹם וָלַיְלָה אֲנִי שׁוֹמֶרֶת

עַל פֶּתַח אַרְמוֹנִי,

יוֹם וָלַיְלָה אֲנִי מְיַחֶלֶת

לַמֶּלֶךְ שֶׁיָּבוֹא,

חֶרֶשׁ יִדְפֹּק בַּדֶּלֶת

וְיִתֵּן לִי אֶת לְבָבוֹ.

וְהַמֶּלֶךְ – יָפֶה כְּנַעַר,

יָחִיד מִבְּנֵי־אֲדָמָה;

עֵינָיו – שְׁנֵי יַמֵּי־זֹהַר,

נִשְׁמָתוֹ – נְשִׁיקַת הַחַמָּה…

כָּכָה בֵּין חֲלוֹמוֹת תָּעִיתִי;

וְאֶפְשָׁר שֶׁכָּל זֶה אֱמֶת,

רַק בְּאַחַת טָעִיתִי:

מַה אִם הַמֶּלֶךְ מֵת?..

עַל חֲלוֹם מַלְכוּתִי אֲנִי צוֹחֶקֶת:

הַיּוֹם לֹא אֹמַר כָּזֹאת.

הַכֹּל יוֹדְעִים: אֵלֶּה דִבְרֵי־שֶׁקֶר,

רַק מִלִּים נֶחֱרָזוֹת.

בִּמְקוֹם לְחַכּוֹת לַמֶּלֶךְ –

מוּטָב שֶׁאֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ יָמַי,

וּמֵהַיּוֹם וְאֵילַךְ

אֶשְׁכַּח אֶת חֲלוֹמוֹתַי!

יְהִי כָּךְ. הַדָּבָר יָדוּעַ,

וְלֹא אֲסָרֵב.

וְאִישׁ לֹא יָבִין, מַדּוּעַ

בְּכָל־זֹאת שָׂמֵחַ הַלֵּב,

מַה הוּא הַסּוֹד שֶׁשָּׁמַרְתִּי,

הַיָּקָר לִי מִכָּל חַיַּי…

– מִלָּה קְטַנָּה שֶׁלֹּא אָמַרְתִּי:

אֶפְשָׁר שֶׁהַמֶּלֶךְ חַי!

אֶרֶץ־יִשְׁרָאֵל וְהַנֵּכָר: תרפ“ה–תרפ”ח

מאת

אלישבע

---

וְהָיָה דִמְיוֹנִי לִמְצִיאוּת [נוסח 'שירים']

מאת

אלישבע

וְהָיָה דִמְיוֹנִי לִמְצִיאוּת,

וּבֵינֵינוּ – יַמִּים רוֹעֲשִׁים,

וּבַלַּיְלָה זוֹרְחִים – אֵין מִסְפָּר –

עַל רֹאשִׁי כּוֹכָבִים חֲדָשִׁים.

מָה אַגִּיד? כָּךְ הָיָה רְצוֹנִי.

מֵעוֹלָם לֹא נָטַעְתִּי פְּרָחִים,

לֹא גִדַּלְתִּי דָבָר מֵעוֹלָם

חוּץ מִכֶּם, חֲלוֹמוֹת נִשְׁכָּחִים!

אִם הַפַּעַם שָׁגָה גוֹרָלִי

וְנָגַעְתִּי בְּסוֹד הַחֲלוֹם, –

הַאוֹשִׁיטָה יָדִי – לְחַלֵּל,

לְהָרִיק אֶת הָאֹשֶׁר עַד תֹּם?

וְכִי מַה בַּפָּסוּק הַיָּפֶה:

“אוֹהֲבִים – וְאֵינָם נִפְגָּשִׁים”?.

שׁוּב – הַלַּיְלָה. וְזֵכֶר צוֹרֵב.

וּבֵינֵינוּ – יַמִּים רוֹעֲשִׁים.

---

הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת

מאת

אלישבע

הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת לְאֹרֶךְ הָרְחוֹב,

וְאוֹמְרִים לִי: “זֹאת רוּחַ הַיָּם”.

לֹא אֵדַע. יִתָּכֵן שֶׁהַיָּם קָרוֹב;

אַךְ נַפְשִׁי נִכְסֶפֶת לְ“שָׁם”.

רַק זֹאת אֵדַע: עֲשָׂרָה רְגָעִים

וְדִבּוּר שֶׁל מַה־בְּכָךְ, –

לֹא הָיָה זֶה אשֶׁר, אַף לֹא חַיִּים,

וְרַק זֹאת נַפְשִׁי לֹא תִשְׁכַּח!

וְעוֹד אֵדַע: תַּחַת שְׁמֵי גָלוּתִי

שָׁאַפְתִּי לְאֶרֶץ חַמָּה…

וְעוֹד: לֹא יוֹעִילוּ לְסוֹד בְּדִידוּתִי

לֹא שָׁמַיִם וְלֹא אֲדָמָה.

שָׁמַיִם וָשֶׁמֶשׁ, זִמְרָה וּמָחוֹל,

וְאֵין מָקוֹם לְהַנִּיחַ רֹאשִׁי…

הָרוּחַ שׁוֹרֶקֶת עַל־פְּנֵי הַחוֹל,

וָאֵדַע: זֹאת רוּחַ נַפְשִׁי.

---

הָרֵי־יְהוּדָה

מאת

אלישבע

הָרֵי יְהוּדָה. סְלָעִים, אֲבָנִים,

יֹפִי פִּרְאִי וָזָר.

עַל רַגְלַי אֲבַק דְּרָכִים לְבָנִים,

בְּרֹאשִׁי – חֲלוֹם מוּזָר.

טָסָה הַמְּכוֹנִית, כְּעַל כְּנַף־נְשָׁרִים.

– (הֵן אוֹתְךָ דִמִּיתִי לְנֶשֶׁר!)…

אֵי־בְָּזֶה יֶשְׁנָם דְּרָכִים יְשָׁרִים,

בַּחֲלוֹם יֵשׁ טַעַם וָקֶשֶׁר…

אוּלָם אֲנִי… הָרֵי־יְהוּדָה –

וַאֲנִי – וְזֵכֶר פָּנֶיךָ…

כָּל חַיַּי, כְּמִכְתָּב לְלֹא תְּעוּדָה,

שִׁיר לֹא תִּשְׁמַעְנָה אָזְנֶיךָ.

הַדֶּרֶךְ נִשְׁמֶטֶת מִתַּחַת רַגְלַי.

הִשְׁתַּכַּרְתִּי. רֹאשִׁי סְחַרְחַר.

עוֹד מְעַט וְקָרָאתִי: "הָהּ, בּוֹא אֵלַי,

אֶל תּוֹךְ חֲלוֹמִי הַמּוּזָר"!

---

וּבְכֵן, אֵשֵׁב

מאת

אלישבע

וּבְכֵן, אֵשֵׁב עַל־יַד הַחַלּוֹן

וְאֶחֱרֹז חֲרוּזִים נָאִים,

שְׁקָרִים אֹדוֹת “הַגְשָׁמַת הַחֲלוֹם”

וְהַיֹּפִי שֶׁבַּחַיִּים,

מָה אִכְפַּת? – כִּי שֶׁקֶר בְּפִי כָּל אֶחָד,

כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ מִזְּמָן.

מִי שֶׁיֵּשׁ לִשְׁקָרָיו חֵן מְיֻחָד,

קוֹרְאִים לוֹ בְּשֵׁם “אֳמָן”.

אֶת זֶה קָרָאתִי בְּסֵפֶר־שִׁירִים

בֶּן מֵאָה שָׁנִים וְיוֹתֵר.

הַחַיִּים אֵינָם – הַטּוּרִים נִשְׁאָרִים;

מָה עוֹד יְבַקֵּשׁ מְשׁוֹרֵר?

וְאִם יֵשׁ לִפְעָמִים שֶׁפִּתְרוֹן הַחֲלוֹם

דּוֹמֶה לְמַדַּי לַחֲלוֹם עַצְמוֹ, –

מִי יָעֵז לְהוֹדוֹת לְאוֹר הַיּוֹם,

מַה גָּדוֹל חֻרְבַּן עוֹלָמוֹ?

---

גְּמַלִּים [נוסח 'שירים']

מאת

אלישבע

לִפְנֵי בֵּיתִי עוֹבְרִים גְּמַלִּים

בַּבֹּקֶר, בָּעֶרֶב, בַּיּוֹם.

חַיֵּי אָדָם – עֲמַל־נְמָלִים

חַיֵּי כָּל לֵב – חֲלוֹם.

בִּשְׁקֹעַ הַשֶּׁמֶשׁ עַל יוֹם־עֲבוֹדָה,

כּוֹכְבֵי־זִכְרוֹנוֹת עוֹלִים –

פִּיוּס לְכָל נֶפֶשׁ בּוֹדֵדָה,

אִחוּד – לִלְבָבוֹת נִבְדָּלִים.

זָכוֹר אֶזְכָּרְךָ, וְלֹא אַאֲמִין

כִּי זָר לִי אַתָּה וְנִבְדָּל.

אוּלָם – מָתַי תּוּכַל לְהָבִין

אֶת הַחֵן שֶׁבְּרֹאשׁ גָּמָל?

---

שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם

מאת

אלישבע

עַל הָרֵי־יְהוּדָה הַלַּיְלָה נָח.

הָרַכֶּבֶת זוֹחֶלֶת לְאֹרֶךְ הַנַּחַל.

מִבֵּין הַסְּלָעִים מֵצִיץ הַפַּחַד,

אַךְ צֵל הַזֵּיתִים שָׁקֵט וָרָךְ.

הַקַּטָר נוֹהֵם: עוֹד רֶגַע, עוֹד אֶחָד,

וְנֵצֵא לַמִּישׁוֹר, לְמֶרְחֲבֵי הַלַּיְלָה.

דַּרְכֵּנוּ אֵלֶיהָ – הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם,

הַיָּפָה, הָרוֹדֶמֶת לָעַד.

עוֹמְדִים עַל־יַד תַּחֲנָה עֲזוּבָה…

עוֹד מְעַט, עוֹד מְעַט – וְנִפְתַּח הַשַּׁעַר!

מִקְּצֵה הָרָקִיעַ מִתְגַּנֵּב הַשַּׁחַר,

יָסִיר אֶת הַצָּעִיף מֵעַל־פְּנֵי אֲהוּבָהּ…

מַה טּוֹב שֶׁהִגַּעְנוּ!… וּפִתְאֹם צָפָה

בַּמִּשְׁעוֹל הַצַּר דְּמוּת־עֲנָק מְאַיֶּמֶת,

דְּמוּת אַבִּיר אַחֲרוֹן לְבָנָה וְאִלֶּמֶת:

“אַל תִּגְּשׁוּ הֲלוֹם. אַל תִּגְּעוּ בַּיָּפָה”.

---

לְעוֹלָם נִפְרַדְתִּי!

מאת

אלישבע

לְעוֹלָם, לְעוֹלָם נִפְרַדְתִּי!

מִי יָבִין לְלִבִּי הֶעָצוּב?

… רַק הַיָּם רוֹעֵשׁ בְּלִי־הֶרֶף,

רַק הָעֶרֶב – נוּגֶה וְעָזוּב.

נִטַּשְׁטֵשׁ, נֶעֱלַם קַו־הָאֹפֶק

בַּמֶּרְחָק הָאָפוֹר־מְעֻנָּן,

וְכוֹכַב דִּמְדּוּמֵי־הָעֶרֶב

לֹא נִרְאָה בֵּין גַּלֵּי הֶעָנָן.

הַכּוֹכָב שֶׁאֵלָיו נִכְסַפְתִּי

לֹא יָאִיר אֶת דַּרְכִּי הַקָּשָׁה.

בְּעַצְמִי נִתַּקְתִּי הַקֶּשֶׁר

וְקִבַּלְתִּי תּוּגָה חֲדָשָׁה.

בְּזָכְרִי אֶת רִגְעֵי־הָאשֶׁר

הַקְּבוּרִים תַּחַת חוֹל הֶעָבָר,

גַּם הַיּוֹם אֶקְרָא לָהֶם “שֶׁקֶר”,

כִּי לִבִּי לֹא רָצָה דָבָר…

רַק לִסְבֹּל הוּא יָדַע בַּסֵּתֶר,

לְחַכּוֹת שָׁעוֹת וְיָמִים…

מִי יָבִין לִמְרִירוּת הַנֹּחַם

הָעוֹלָה מִמֶּרְחַק הַיָּמִים?

---

מִי יִתֵּן

מאת

אלישבע

יוֹם נוֹלַד, תַּם הַיּוֹם, וְלִבִּי – בְּשָׁלוֹם,

לֹא יֵלֵךְ לְחַפֵּשֹ אֲבֵדָה;

וּבַלַּיְלָה שָׁמַיִם עָלַי – דְּבִיר־חֲלוֹם,

וְכוֹכְבֵי־אַגָּדָה.

וְרַק רַחַשׁ עוֹלֶה מֵרוּחוֹת מְזַמְּרִים,

מִן הַיָּם הַנִּשְׁקָף אֶל בֵּיתִי.

הֵם חוֹזְרִים אַחֲרַי וְחוֹזְרִים וְאוֹמְרִים:

“מִי יִתֵּן וְהָיִיתָ אִתִּי”!

מַה יָּדוּעַ לָהֶם עַל סוֹדוֹת זִכְרוֹנִי,

וּמֵאַיִן יָדוּעַ לָהֶם,

כִּי נִקְשַׁרְנוּ לַנֵּצַח, אַתָּה וַאֲנִי,

בִּקְדֻשָּׁה לְלֹא שֵׁם?

כִּי שׁוֹמֶרֶת יָדִי אוֹת שְׂפָתֶיךָ מֵאָז,

נְשִׁיקַת־אַהֲבָה יְחִידָה;

כִּי גָוְעָה שִׁירָתִי עִם הָעֶרֶב הַגָּז

בְּמֶרְחָק הַפְּרִידָה…

וַאֲנִי בְּשָׁלוֹם, וּבֵיתִי כֹּה דוֹמֵם,

וְאִלֶּמֶת שְׂפָתִי.

רַק לִבִּי – לָרוּחוֹת, וְחוֹזֵר אַחֲרֵיהֶם:

“מִי יִתֵּן וְהָיִיתָ אִתִּי”!

---

עַל גַּג אָדֹם

מאת

אלישבע

עַל גַּג אָדֹם יוֹנָה יוֹשֶׁבֶת,

יוֹנַת הָאַהֲבָה.

הָרוּחַ מִן הַיָּם נוֹשֶׁבֶת,

קַלָּה וְשׁוֹבֵבָה.

בְּעוֹד שָׁעָה תִּשְׁקֹט הָרוּחַ,

תִּישַׁן יוֹנָה בַּקֵּן.

אֶזְכֹּר: יָדוּעַ וּבָטוּחַ,

כָּעֵת לִבִּי – זָקֵן.

כָּעֵת מַה טּוֹב לִבְכּוֹת בַּסֵּתֶר

עַל יוֹם מִן הֶעָבָר,

עַל כְּתֹבֶת־יָד בְּדַף הַסֵּפֶר,

וְאַף עַל לֹא דָבָר…

יוֹנַת לִבִּי, הַתּוֹר הִגִּיעַ

גַּם לָךְ לְהֵרָדֵם.

כָּבָה הַזֹּהַר בָּרָקִיעַ,

הָעֶרֶב מִתְקַדֵּם.

---

הִנֵּה יוֹמִי

מאת

אלישבע

הִנֵּה יוֹמִי – בָּרוּר, פָּתוּחַ,

בֵּין יוֹם־אֶתְמוֹל וְיוֹם־מָחָר.

מָה עוֹד לְךָ, לִבִּי? – לָנוּחַ

נָעִים בָּאוֹר הַמְאֻחָר…

אַךְ לֹא! נַפְשִׁי כֻּלָּהּ נִרְגֶּשֶׁת,

וּמָה אָבַד לָהּ, לֹא תֵּדַע.

בְּכָל דָּבָר הִיא מְבַקֶּשֶׁת

פִּתְרוֹן לְסוֹד הָאֲבֵדָה.

מַה הוּא? מִכְתָּב נִשְׁכָּח בַּדֹּאַר,

אוֹ דְמוּת פָּנִים, אוֹ רֵיחַ דַּק

שֶׁל פֶּרַח, שֶׁבִּימֵי הַנֹּעַר

הֻנַּח בְּסֵפֶר מְאֻבָּק?

– הַיּוֹם בָּהִיר – חֻלְיַת שַׁלְשֶׁלֶת

בֵּין יוֹם־עָבָר וְיוֹם־עָתִיד;

רַק קוֹל הַנֶּפֶשׁ הַסּוֹבֶלֶת

לוֹחֵשׁ עַל סוֹד אֲבֵדָתִי.

---

הַשֶּׁמֶשׁ

מאת

אלישבע

הַשֶּׁמֶשׁ – פֶּרַח שֶׁל זָהָב.

בְּגַן־הַתְּכֵלֶת הוּא פּוֹרֵחַ.

אֵלָיו הָעֵץ זְרוֹעוֹת שׁוֹלֵחַ

וְשִׁיר־צִפּוֹר נִשָּׂא אֵלָיו.

הַיּוֹם נִמְשָׁךְ – וְאֵין מִפְלָט

מֵעֹל קַרְנֵי הַצָּהֳרַיִם.

בְּנֹגַהּ תְּכֵלֶת, בַּשָּׁמַיִם

צֵל הַחֲלוֹם חָלַף־אָבַד…

תֵּן לִי יָדְךָ. אַל תִּצְטַעֵר.

עָבְרוּ חַיִּים – עָבַר חֲלוֹם.

כְּפֶרַח־אֵשׁ יִפְרַח הַיּוֹם

בְּגַן־הַתְּכֵלֶת הַבּוֹעֵר.

---

הָרוּחַ

מאת

אלישבע

הָרוּחַ בָּא מקְּצֵה עוֹלָם,

כָּל־כַּךְ עָיֵף, כָּל־כַּךְ יָגֵעַ…

דּוֹרוֹת־דּוֹרוֹת לִבּוֹ חָלַם,

וְהִזְדַּקֵּן, וְהִשְׁתַּגֵּעַ.

גַּם לִי יֵשׁ לֵב, וּבוֹ – חֲלוֹם,

וְעֵת עוֹבֵר עָלַי הָרוּחַ,

אֶחָד לוֹחֵשׁ: “מָתַי תָּנוּחַ?” –

וְהַשֵּׁנִי: “מַה הוּא שָׁלוֹם?”…

---

כִּנְטוֹת הַיּוֹם

מאת

אלישבע

כִּנְטוֹת הַיּוֹם בָּעֶרֶב,

נִמְשֶׁכֶת דֶּרֶךְ־פָּז

עַל־פְּנֵי הַיָּם, לְעֵבֶר

מֶרְחַק חֲלוֹם וָרָז.

אָז קֶטַע שִׁיר וָזֶמֶר

צָנוּע וּמָתוּן

אֵלַי מַגִּיעַ חֶרֶשׁ

מֵאֶרֶץ אַוַּלּוּן.

"הָאָרֶץ הִיא נֶחְמֶדֶת,

יוֹמָהּ כֻּלּוֹ שַׁבָּת;

לְכָל לֵבָב – מוֹלֶדֶת

מִכָּל צָרָה – מִפְלָט"…

נַפְשִׁי כֻּלָּהּ עוֹרֶגֶת

לְאֶרֶץ תִּקְווֹת־שָׁוְא,

עֵת נִפְתָּחִים לְרֶגַע

שַׁעֲרֵי הַמַּעֲרָב,

וְדֶרֶךְ־פָּז נִמְשֶׁכֶת

רָחוֹק עַל־פְּנֵי הַיָּם,

וְגָז נִגּוּן־הַשֶּׁקֶט

בַּשַּׁחַק הַנִּרְדָּם…

---

עַל כְּנַף עֲטַלֵּף

מאת

אלישבע

הַשַּׁחַק מַחְוִיר,

כְּאִלּוּ עָיֵף.

דּוֹמֵם וּמָהִיר

מְעוּף עֲטַלֵּף.

זֶה רֶמֶז הַלֵּיל,

הַבָּא לְאִטּוֹ,

עָטוּף טַלִּיתוֹ,

רָחָב וְאָפֵל.

נִרְגַּעַת הָעִיר,

נָדַמּוּ קוֹלוֹת…

שָׁחוֹר וּמָהִיר,

צַיַּד הַלֵּילוֹת

עוֹבֵר בְּטִיסָה

עָלַי – וְהַלֵּב

נִרְדָּם וְנִשָּׂא

עַל כְּנַף עֲטַלֵּף.

---

בַּחֻרְשָׁה

מאת

אלישבע

לְרֶגַע נִתַּן לִי לָנוּחַ

בַּדֶּרֶךְ רַבַּת־הַנְּדוּדִים,

לִשְׁמֹעַ אֶת לַחַשׁ הָרוּחַ

בֵּין עֲנָפִים מוּרָדִים;

וְאֵין אֶת נַפְשִׁי לָדַעַת,

אִם הָעֵצִים לִי זָרִים:

דִּמְמַת שִׂיחָתָם הַמַּרְגַּעַת –

הִיא קוֹל מִמּוֹלֶדֶת־סְתָרִים.

אֵין שֶׁקֶט גָּדוֹל מִן הָרֶטֶט

הַבִּלְתִּי־פּוֹסֵק שֶׁל עָלִים.

פֹּה כָּל מַחֲשָׁבָה שׁוֹקֶטֶת

וְכָל יִסּוּרִים קַלִּים.

אָפוֹר הַמֶּרְחָק, וּמִלְּמַעְלָה

אָפוֹר גַּם שַׁחַק־הַסְּתָו;

וְכָל לַחַשׁ־עָלֶה – נֶחָמָה לִי,

בְּרָכָה – כָּל תְּנוּעַת־עָנָף.

חדרה

---

עַל חוֹף יָם כִּנֶּרֶת

מאת

אלישבע

חֶרֶשׁ, חֶרֶשׁ מִתְלַחֲשִׁים הַמַּיִם;

יָם כִּנֶּרֶת נָח בְּשֶׁקֶט־עַד.

בַּת־שְׁחָפִים עָבְרָה צְחוֹרַת כְּנָפַיִם,

רֶגַע – צֵל חָלַף עַל־פְּנֵי הַמַּיִם,

רֶגַע – צְלִיל הַשִּׁיר בַּלֵּב רָעַד.

כִּרְאִי שֶׁל כֶּסֶף בְּמִסְגֶּרֶת

הֶהָרִים הַמִּתְנַשְּׂאִים סָבִיב,

מוּל הַשַּׁחַק מַבִּיטָה כִּנֶּרֶת

וּבְלַחַשׁ־מַיִם מְסַפֶּרֶת

עַל סוֹדוֹת־עוֹלָם – וְאֵין מַקְשִׁיב.

לֹא, לֹא כָּאן אָשִׁיר! הַאִם אַפְרִיעַ

אֶת יְפַת־הַשֶּׁקֶט מִשְּׁנָתָהּ?

כָּאן אֵשֵׁב בֵּין יָם וּבֵין רָקִיעַ,

וַאֲדַמֶּה, כִּי גַם הַקֵּץ הִגִּיעַ,

כִּי מָצְאָה נַפְשִׁי מוֹלַדְתָּהּ.

---

שְׁאֵרִית

מאת

אלישבע

זֶה שֶׁנִּשְׁאַר לִי לְעֵת זִקְנָתִי:

שָׁעָה לִפְנוֹת־עֶרֶב. אוּלַם בֵּית־קָפֶה.

שִׂיחָה מְמֻשֶּׁכֶת, וּבֶן־שִׂיחָתִי –

אֵינֶנּוּ צָעִיר וְאֵינֶנּוּ יָפֶה.

רֵיק הָאוּלָם. בִּשְׁבִיל שְׁנֵינוּ בִּלְבַד

כִּנּוֹר וּפְסַנְתֵּר מְנַגְּנִים בַּפִּנָּה.

נִגּוּן בֵּית־מַרְזֵחַ – הוּא חַי עֲדֵי־עַד,

וּמָה רַב הַיָּגוֹן בְּקוֹלוֹת־הַנְּגִינָה!

כָּל זֶה הָיָה – בֶּעָבָר, בַּדִּמְיוֹן,

בַּחֲרוּז מְשׁוֹרֵר, בְּתוֹחֶלֶת־כָּזָב…

מִבְּעַד לְחֹל שִׂיחָתֵנוּ – כְּעֵין זִכָּרוֹן:

דְּבַר־מָה הָיָה – וְהָלַךְ – וְלֹא שָׁב.

הָבָה נִשְׁתֶּה, וְאֵין צֹרֶךְ לִתְפֹּשֹ

אֶת הַצֵּל הַמַּשְׁלֶה שֶׁפָּרַח בָּאֲוִיר.

יָד נֶעְלֶמֶת תִּמְזֹג אֶל הַכּוֹס

יֵין־זִכְרוֹנוֹת – הוּא מָתוֹק וְקָרִיר.

טוֹב לָנוּ שֶׁבֶת. הָעֶרֶב כְּבָר בָּא.

בִּפְנִים – מְנוּחָה, בַּחוּץ – אוֹר־כּוֹכָב.

עוֹד יֶשְׁנָהּ מַנְגִּינָה – קְצָת חֶמְלָה – קְצָת חִבָּה…

טוֹב גַּם בָּעֶרֶב לָשֶׁבֶת יַחְדָּו.

---

לְכֻלְכֶם

מאת

אלישבע

אִם הָיְתָה זֹאת שִׂנְאָה גְלוּיָה

אֲדִישׁוּת מִתְנַכֶּרֶת סְתָם,

אַשְׁלָיַת אַהֲבָה בְּדוּיָה, –

לֹא אֵדַע כָּעֵת לְעוֹלָם.

פְּסַק־הַדִּין בְּתָקְפּוֹ עוֹמֵד:

לְעוֹלָם לֹא דָבָר בָּרוּר!

רַק דִּמְיוֹן עֲרִירִי נוֹדֵד

וְדוֹפֵק עַל פֶּתַח סָגוּר.

לַמֶּרְחָק הִשְׂתָּרְעוּ יָמִים,

לָאֵין־סוֹף הִצְטָרְפוּ לֵילוֹת.

מַה יּוֹעִיל כָּעֵת – לְהָקִים

זִכְרוֹנוֹת וְהֵדֵי־קוֹלוֹת?

אֵין אָשָׁם וְאֵין נֶאְשָׁם,

אֵין יוֹדֵעַ וְאֵין פּוֹתֵר.

על לוּחוֹת זִכְרוֹנִי נִרְשַׁם

רַק “דִּמִּיתִי”, וְלֹא יוֹתֵר.

---

כְּצֵל כָּנָף

מאת

אלישבע

כְּצֵל כָּנָף עַל־פְּנֵי הַמַּיִם,

כְּהֵד נִגּוּן שֶׁנָּדַם מִכְּבָר,

כְּאוֹת הַצַּעַר בִּתְהוֹם עֵינַיִם, –

כָּךְ בִּי סוֹד עֲבָרִי נִשְׁמָר,

וְיֵשׁ, פִּתְאֹם, בִּפְנֵי אִישׁ זָר

יָקוּם כַּצֵּל – הוּא שֶׁעָזַבְתִּי…

וְטֶרֶם אֵדַע אִם שׁוּב אָהַבְתִּי, –

חָלַף הָרֶגַע, הַכֹּל נִגְמָר.

---

בְּעָלְמָא

מאת

אלישבע

לְאֶחָד – בִּגְלַל שְׁתַּיִם־שָׁלשׁ מִלִּים,

לְשֵׁנִי – בִּגְלַל רֶמֶז פְּרָחִים בָּלִים,

לִשְׁלִישִׁי – כִּי גָרַם לוֹ מִשְׂחַק זִכְרוֹנִי,

אַךְ לָזֶה – בִּגְלַל מָה נִתַּן דִּמְיוֹנִי?

– לֹא אֵדַע. אַךְ גָּדוֹל נִצְחוֹנִי פִּי־שִׁבְעָה:

לֹא בִּקַּשְׁתִּי דָבָר, וְהָרוּחַ נָשְׁבָה

וְעָבְרָה עַל לִבִּי, וְנָגְעָה בְּנִימָה,

וְאָהַבְתִּי כְּמוֹ לְפָנִים – בְּעָלְמָא!

---

לְחַיִים

מאת

אלישבע

צֶבַע עִנְבָּר לַיַּיִן.

אִם כֵּן, נִשְׁתֶּה “לְחַיִּים”.

שׁוּב שְׁנֵינוּ – עַיִן לְעַיִן,

וַאֲנִי כְּבָר בַּת־אַרְבָּעִים.

דָּבָר לֹא הָיָה בֵּינֵינוּ,

לַמֶּרְחָק הַדֶּרֶךְ סְלוּלָה;

לָכֵן מְאִירוֹת עֵינֵינוּ,

לָכֵן הַשִּׂיחָה קַלָּה.

אִם יֵשׁ בִּרְצוֹנְךָ לִשְׂמֹחַ

לַצֵּל הָעוֹבֵר – תִּשְׂמַח;

אִם יֵשׁ בִּרְצוֹנְךָ לִשְׁכֹּחַ, –

הָרֶגַע יָפֶה אַף כָּךְ…

יָפִים הַשִּׁירִים שֶׁהוּשְׁרוּ,

וְקַל מְעוּף הַשָּׁעוֹת.

לְחַיֵּי הַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ,

לְחַיֵּי הַשָּׁנִים הַבָּאוֹת!

פריז

---

זֹאת הִיא הַמַּתָּנָה

מאת

אלישבע

זֹאת הִיא הַמַּתָּנָה –

פֶּרַח שֶׁאֵין לוֹ רֵיחַ.

נִגְלָה לִי בָּאַחֲרוֹנָה:

יֵשׁ צַעַר, וְהוּא מְשַׂמֵּחַ.

אֶת מַתְּנַת הָעוֹבֵר

אֲקַבֵּל לְלֹא תַּמְרוּרִים.

הַכֹּל הִתְנַדֵּף, הִתְפַּזֵּר

בַּשָּׁמַיִם הָאַפְרוּרִים.

הַכֹּל כֹּה יָפֶה מִסָּבִיב:

דְּמָמָה, קִפָּאוֹן, מַרְגּוֹע…

עַל קֶבֶר הַמֵּת הֶחָבִיב

נַעֲבֹר מִבְּלִי לִנְגֹּע.

ורסיל

---

לִפְנֵי הַפְּרִידָה

מאת

אלישבע

אָרֹךְ הָעֶרֶב וְשָׁקֵט.

לְאַט, לְאַט הוֹלְכִים אֲנַחְנוּ.

מִי הָאָשֵׁם, כִּי לְלֹא־עֵת

אָהַבְנוּ, לְלֹא־עֵת שָׂמַחְנוּ?

שָׁחוֹר הָעֶרֶב וְעָצוּב,

וְעֶצֶב זֶה מִזְּמַן יָדוּעַ:

בִּרְכַּת־פְּרִידָה שֶׁל לֵב עָלוּב,

שְׁתִיקַת־פְּרִידָה שֶׁל לֵב צָנוּעַ.

חֲלוֹם – וֶאֱמוּנָה רַבָּה,

וְלָהּ הַנֶּפֶשׁ דֹּם נִכְנַעַת:

עוֹד נִתְרָאֶה, אֲנִי יוֹדַעַת.

… מָחָר – אוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא?

גרודנה

---

שִׂיחוֹת הָרוּחַ

מאת

אלישבע

אֵצֵא וְאֶשְׁאַל לָרוּחַ:

רוּחַ, שֶׁל מִי אֲנִי?

– חֶרֶשׁ צוֹחֵק הָרוּחַ:

“שֶׁל פְּלוֹנִי, אוֹ שֶׁל אַלְמוֹנִי”…

אֵצֵא וְאֶקְרָא לָרוּחַ:

נַשֵּׁק רַק אַתָּה לִשְׂפָתַי!

– צוֹחֵק וְלוֹעֵג הָרוּחַ:

“בִּנְשִׁיקוֹת הָאוֹהֵב – לֹא דַי?”…

אֵצֵא, אֶתְלוֹנֵן לָרוּחַ:

רוּחַ, אֲנִי עֲיֵפָה…

כְּהֵד מֵרָחוֹק – קוֹל רוּחַ:

“אַהֲבַת־נְעוּרִים מַה יָּפָה!”

רוּחַ, אַתָּה מְרַמֵּנִי.

הֲשִׁיבֵנִי לִמְנוּחָתִי,

קַח נָא, קַח מִמֶּנִּי

אֶת סֵבֶל אַהֲבָתִי!

– "אַהֲבָתֵךְ נוֹדֶדֶת,

וְאֶת דַּרְכָּהּ לֹא תֵּדַע.

אֲנִי, רוּחַ שְׂדוֹת־מוֹלֶדֶת,

הֵבֵאתִי לָךְ בִּרְכָתָהּ"…

כָּכָה לוֹחֵשׁ לִי הָרוּחַ,

וְאֵלֶּה שִׂיחוֹת לְבָבִי.

מָתַי יִנָּתֵן לִי לָנוּחַ,

לָדַעַת אֶת שֵׁם אֲהוּבִי?

---

חֶרְמֵשׁ־זָהָב

מאת

אלישבע

חֶרְמֵשׁ־זָהָב בִּשְֹדֵי־הַכֶּסֶף –

עָלָה יְרֵחַ־הָאָבִיב.

לְסוֹד קוֹלוֹ, לְלַחַשׁ־קֶסֶם

בְּהַכְנָעָה לְבִּי מַקְשִׁיב.

"כָּל־כַּךְ מַהֵר הַכֹּל שָׁכַחַתְּ,

צָלְלָה נַפְשֵׁךְ בִּתְהוֹם הַחֹל,

וְרַק בַּת־צְחוֹק אַחַת נִשְׁלַחַת –

אַחַת, רָפָה – לְיוֹם־אֶתְמוֹל?"

– אָכֵן צָדַקְתָּ, נְבִיא־הַשֶּׁקֶר!

בַּלַּיְלָה מֵי־אָבִיב שָׁטְפוּ,

וְשׁוּב לְסוֹד בּוֹאָם אֵין חֵקֶר,

וְאֵין יוֹדֵעַ, לְאָן חָלְפוּ.

וְשׁוּב עַל רֶשֶׁת גַּן־הָעֶרֶב

עָלִיתָ – סֵמֶל הָאָבִיב;

וְעוֹד נִשָּׂא הַלֵּב בַּזֶּרֶם,

תּוֹעֶה וָשָׁר, לְלֹא נָתִיב…

---

חֲלוֹם

מאת

אלישבע

שְׁנֵינוּ עוֹרְגִים וְכָלִים לָאשֶׁר

וּשְׁנֵינוּ נִכְנָעִים.

כָּכָה נֶחֱרַת עַל לוּחַ לִבֵּנוּ

שֵׁם אַכְזָרִי: חַיִּים.

שִׂמְחַת הַפְּגִישָׁה וְתוּגָה אִלֶּמֶת

בְּשָׁעָה שֶׁנִּפְרַדְנוּ דֹם, –

שְׁתֵּיהֶן הִשְׁאִירוּ בִּדְמִי הַנֶּפֶשׁ

הֵד מְרַמֵּז: שָׁלוֹם!

וְאִם נַעֲבֹר בְּדַרְכֵי־הַחשֶׁךְ

וְשׁוּב יַעֲלֶה הַיּוֹם, –

כָּכָה נֵדַע אֶת פִּתְרוֹן אָשְׁרֵנוּ,

וּשְׁמוֹ הַיָּחִיד: חֲלוֹם.

---

הָרַכֶּבֶת עוֹבֶרֶת

מאת

אלישבע

הָרַכֶּבֶת עוֹבֶרֶת בַּלַּיְלָה,

מְטַרְטֶרֶת עַל־פְּנֵי הַגֶּשֶׁר,

מַבִּיטָה בִּשְׁתֵּי לַהֲבוֹת עֵינֶיהָ

אֶל תּוֹךְ עֲלָטַת הַלַּיְלָה.

וּמִשָּׁם רוֹאִים אֶת הָרַכֶּבֶת,

מֵחַלּוֹן עֲלִיַּת־הַבַּיִת:

הַחַלּוֹן גַּם בַּלַּיְלָה פָּתוּחַ

וְצוֹפֶה תָּמִיד לְמוּל הַגֶּשֶׁר.

וְאֶחָד עוֹמֵד בָּרַכֶּבֶת,

וּפָנָיו לַזְּכוּכִית הַמְעֻרְפֶּלֶת;

מַבָּטוֹ – לְחַלּוֹן עֲלִיַּת־הַבַּיִת…

הַחַלּוֹן לֹא נִרְאָה בַּחשֶׁךְ.

וְאֶחָד שׁוֹכֵב בִּפְנִים הַבַּיִת

וּשְׁנָתוֹ נוֹדֶדֶת מִמֶּנּוּ;

וּפִתְאֹם – קוֹל שְׁרִיקַת הָרַכֶּבֶת

מַחֲרִיד אֶת דִּמְמַת הַלַּיְלָה…

וּבַבֹּקֶר תֵּצֵא הַשֶּׁמֶשׁ, –

וְהַכֹּל בִּמְנוּחָה כְּקֹדֶם:

אֵין חָדָשׁ בֶּחָצֵר הַמְרֻוַּחַת,

הַתִּרְזָה הַזְּקֵנָה מִתְאַבֶּלֶת,

חֲתוּלִים שְׁמֵנִים יוֹצְאִים אֶל הַמִּרְפֶּסֶת

לְחַמֵּם אֶת גַּבָּם בַּשֶּׁמֶשׁ,

הַנָּהָר מְלַקֵּק בַּעֲצַלְתַּיִם

אֶת שְׁיָרֵי עַמּוּדֵי הַגֶּשֶׁר…

וּשְׁרִיקַת הָרַכֶּבֶת בַּלַּיְלָה

נֶאֶלְמָה, נָדַמָּה לְלֹא זֵכֶר,

וְקָשֶׁה לִזְכֹּר לְאוֹר הַבֹּקֶר,

מֶה הָיָה, מַה קָּרָה בַּלַּיְלָה.

זֶה שִׁירִי לַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ,

לְחַלּוֹן עֲלִיַּת־הַבַּיִת

הַצּוֹפֶה תָּמִיד מוּל הַגֶּשֶׁר,

מוּל הַדֶּרֶךְ הַמִּתְפַּתֶּלֶת.

זֶה שִׁירִי – לַלֵּב הַשּׁוֹכֵחַ,

לָרְדִיפָה אַחֲרֵי צֵל פּוֹרֵחַ,

וְלַקּוֹל הַקּוֹרֵא בַּחשֶׁךְ,

הַנִּשְׁכָּח כָּלִיל לְאוֹר הַבֹּקֶר.

---

עַל חוֹף הַנְּיֶמַן

מאת

אלישבע

מִמֶּרְחַקִּים, מֵעֵבֶר גְּבוּל, הַמַּיִם

בָּאִים הֲלוֹם, כְּבֵדִים וְזוֹחֲלִים.

הֶעֶצֶב רַב בְּאֵפֶר הַשָּׁמַיִם,

יָגוֹן שָׁקֵט – בְּשֶׁטֶף הַגַּלִּים.

דַּרְכָּם – לַיָּם, לְהִשְׁתַּפֵּךְ אֶל שֶׁטַח

גַּלָּיו הָאֵיתָנִים, לְהֵאָבֵד.

דַּרְכִּי אֲנִי – לְאָן?… הֵן שׁוּב עַל־יַד הַפֶּתַח,

בְּאֵין בּוֹ עֹז לִדְפֹּק, לִבִּי עוֹמֵד.

לַשָּׁוְא נַפְשִׁי עַל פִּזְמוֹנָהּ חוֹזֶרֶת:

“הַגַּל הַזֶּה עָבַר עַל־יַד בֵּיתוֹ”…

נָמוּךְ קוֹלָהּ; דְּמָמָה בִּשְׁמֵי־עוֹפֶרֶת.

שָׁכַחְתִּי אֶת הַכֹּל, וְגַם אוֹתוֹ.

קובנה

---

לִבִּי מֻנָּח

מאת

אלישבע

לִבִּי מֻנָּח בֵּין שְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדַי.

הַלַּיְלָה בָּא, וְהַחַלּוֹן פָּתוּחַ.

מִמֶּרְחַקִּים נוֹשֵׂא אֵלַי הָרוּחַ

רַק שֵׁם אֶחָד: שְׁתֵּי הֲבָרוֹת – וָדַי.

שְׁתֵּי הֲבָרוֹת, בָּהֶן הַכֹּל כָּלוּל:

מֶרְחַק שָׁנִים וְסוֹד רַאֲיוֹנוֹתֵינוּ,

שֵֹיבַת רֹאשְׁךָ וְנֶצַח נְעוּרֵינוּ,

וְצַעַר עַד־בְּלִי־דַי, וְאשֶׁר עַד־לֹא־גְבוּל.

---

הוּא בָּא לִדְפֹּק

מאת

אלישבע

הוּא בָּא לִדְפֹּק עַל דֶּלֶת לְבָבִי.

כְּקֹדֶם, רֵיחַ זֶה – שִׁכְרוֹן תַּמּוּז וָנֹעַר,

כְּקֹדֶם, שְׁעַת הַלֵּיל – כֻּלָּהּ פִּיּוּס וָטֹהַר…

אַךְ סוֹד גָּדוֹל שׁוֹלֵט עַל לְבָבִי.

תִּגַּשׁ אֵלָיו, תִּדְפֹּק, וְאַךְ לַשָּׁוְא.

בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים – הַאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ? –

בְּכָל קַצְוֵי דְרָכָיו לִבִּי זוֹרֵעַ

אֶת פֵּרוּרֵי אָשְׁרוֹ, אֶת סוֹד אַהֲבוֹתָיו.

וְהֵן כֻּלָּן קָמוֹת בִּדְמִי לֵילוֹת־תַּמּוּז,

וְהֵן כֻּלָן – שֶׁלִּי, וְעַל כֻּלָן שָׂמֵחַ

לִבִּי. לִבִּי מָלֵא. לְצֵל אֶחָד פּוֹרֵחַ

אֵין עוֹד מָקוֹם – אֲפִילוּ בַּחֲרוּז!

---

שִׁירִי קָצָר

מאת

אלישבע

שִׁירִי קָצָר. עָנָן עַל־פְּנֵי שָׁמַיִם,

הָרוּחַ בֵּין עָלִים – קַלָּה, שַׁאֲנַנָּה,

מִשְׂחַק אוֹרוֹת וָצֵל בְּשֶׁמֶשׁ־צָהֳרַיִם…

וְכָךְ הָיָה לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה.

וְקַל שִׁירִי. לָאֹזֶן הַקַּשֶּׁבֶת –

סוֹדוֹת וּרְמָזִים, לַנֶּפֶשׁ – הֲבָנָה,

וּפֵרוּשָׁם אֶחָד: אוֹתְךָ אֲנִי אוֹהֶבֶת…

וְכָךְ הָיָה לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה!

---

לזכר ח. נ. ביאליק ז"ל

מאת

אלישבע

כְּשׁוֹמֵר נֶאֱמָן, שׁוֹקֵט וְגָדוֹל,

עַל גְּבוּלוֹת אַרְצֵנוּ, אֶרֶץ־הַחוֹל,

מַקִּיף מִתְרַפֵּק הַיָּם.

– מַה גְּדוֹלָה הַתּוּגָה וּמָרָה הַקִּנְאָה!

כִּי הַיָּם לֹא יִיבַשׁ לְעוֹלָם…

הַלַּיְלָה בָּא, וּבְתוֹךְ הַשְּׁחוֹר

פִּזֵּר אֶת כּוֹכְבֵי־הָאוֹר.

הַבֵּט: אוֹר אֶחָד וְשׁוֹקֵט לְכֻלָּם, –

וְיָדַעְתָּ, כִּי אָמְנָם מָרָה הַקִּנְאָה:

כִּי אוֹרָם לֹא יִדְעַךְ לְעוֹלָם!

סֵפֶר יֵשׁ בְּיָדִי. דַפִּים צְהֻבִּים

מֵרֹב שָׁנִים, כְּתָמִים מְרֻבִּים,

וְשִׁירִים – קוֹל לֵב שֶׁנָּדָם.

אַל תִּפְתַּח אֶת הַסֵּפֶר: מָרָה הַקִּנְאָה –

רַק הַשִּׁיר לֹא יָמוּת לְעוֹלָם!..

כָּאן – דִּמְעַת־סֵתֶר, כָּאן – רֶטֶט הַלֵּב,

שֶׁל קוֹרֵא נֶעֶלָם, קוֹרֵא וְאוֹהֵב, –

וְהַכֹּל, הַכֹּל חִנָּם!

עוֹד יִצְחַק הַיָּם, יִפְרַח הַכּוֹכָב,

בְּסֵפֶר בָּלֶה עוֹד יַצְהִיב הַדָּף…

הָאִישׁ לֹא יָקוּם לְעוֹלָם.