בשביל מיכאל, רועי, אביב, מאיה,

נמרוד, רוני,

וגם

עֹמר.

אָחִי אוֹהֵב אֲבַטִּיחַ,

וַאֲנִי אוֹהֵב

לְהָרִיחַ.

כְּשֶׁאַבָּא חָזַר מִן הַנֶּגֶב אֶתְמוֹל,

הוּא הֵרִיחַ כְּמוֹ טַנְק, וּקְצָת כְּמוֹ חוֹל;

אַחַר כָּךְ הִתְקַלֵּחַ, וְאָכַל עִם כֻּלָּנוּ,

וְהָיָה לוֹ כְּבָר רֵיחַ שֶׁל הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ.

יֵשׁ רֵיחַ תִּינוֹק, ויֵשׁ רֵיחַ חָתוּל,

וְהִרְגַּשְׁתִּי אֶתְמוֹל גַּם רֵיחַ שֶׁל לוּל,

ויֵשׁ רֵיחַ שֶׁל לַיְלָה, וְרֵיחַ חַגִּים,

וְאֶפְשָׁר לִמְצֹא נַחַל עַל פִּי רֵיחַ דָּגִים,

ויֵש רֵיחַ בַּבַּיִת, נָעִים וְיָפֶה,

שֶׁהוּא רֵיחַ אוֹרְחִים וְעוּגָה וְקָפֶה.

רַק שֶׁיֵּשׁ אִישׁ אֶחָד, מְעַשֵּׁן כָּל הַיּוֹם,

וְהָרֵיחַ שֶׁלּוֹ הוּא נוֹרָא וְאָיֹם.

יֵשׁ גַּם רֵיחַ כָּזֶה לְכַמָּה פְּרָחִים

שֶׁבָּהֶם אֶת הַגֶּשֶׁם מִיָּד מְרִיחִים,

וְיוֹדְעִים שֶׁנִּגְמַר כְּבָר רֵיחַ גְּלִידָה,

וְיוֹדְעִים שֶׁצָּרִיךְ כְּבָר לִלְבּשׁ אֲפֻדָּה.

וּפַעַם נָסַעְתִּי בִּכְבִישׁ רָמַת־גַּן,

וְהִרְגַּשְׁתִּי רֵיחוֹת שׁוֹקוֹלַד כָּל הַזְּמַן.

אָז חָשַׁבְתִּי בַּלֵּב וְרָשַׁמְתִּי עַל דַּף:

אֵיזֶה מַזָּל שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אַף!

לְאָן הָלְכוּ הַמְּחָטִים?

אִמָּא חִפְּשָׂה עַל שֻׁלְחָן וּמִרְפֶּסֶת,

הֵזִיזָה בַּחֶדֶר אֶת כָּל הָרָהִיטִים,

חִפְּשָׂה וְחִפְּשָׂה וְעוֹד מְחַפֶּשֶׂת,

עַל כִּסֵּא וְכֻרְסָה וַאֲפִילוּ מִתַּחַת –

שׁוּב נֶעֶלְמָה לָהּ מַחַט.

לְאָן הָלְכוּ הַמְּחָטִים?

לִפְנֵי שָׁבוּעַ עוֹד הָיוּ לָהּ עֶשֶׂר,

וְהַיּוֹם הִיא שׁוּב מְחַפֶּשֶׂת.

אוּלַי יֵשׁ גַּמָּד שֶׁאוֹהֵב מְחָטִים,

בַּלַּיְלָה תּוֹפֵר לוֹ בְּגָדִים מִחוּטִים,

בַּלַּיְלָה הוּא בָּא, נִכְנָס לַמְּגֵרָה,

וְלוֹקֵחַ לוֹ מַחַט מִקּוּפְסַת הַתְּפִירָה,

וְאִמָּא שֶׁלִּי נֶאֱנַחַת:

שׁוּב נֶעֶלְמָה לָהּ מַחַט.

אֲנִי חוֹשֵׁב כָּכָה:

בַּלַּיְלָה אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים כְּלֵי־תְּפִירָה,

בַּלַּיְלָה הַכֹּל סָגוּר בַּמְּגֵרָה,

אָז אִם הַגַּמָּד צָרִיךְ אֶת הַמַּחַט,

בַּלַּיְלָה מֻתָּר לוֹ לָקַחַת,

בִּתְנַאי שֶׁיַּחֲזִיר אוֹתָהּ בַּבֹּקֶר

בְּדִיּוּק אֵיפֹה שֶׁהִיא הָיְתָה מֻנַּחַת.

יֵשׁ לִי חָבֵר שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ בֶּנִי.

אַף אֶחָד לֹא רוֹאֶה אוֹתוֹ חוּץ מִמֶּנּי,

אַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ עָלָיו מִלְּבַדִּי,

כִּי הוּא יֶלֶד סוֹדי.

כְּשֶׁאִמָּא אוֹמֶרֶת “עֲלֵה, כְּבָר מַחְשִׁיךְ”,

אָז אֲנִי כְּבָר עוֹלֶה, אֲבָל בֶּנִי מַמְשִׁיךְ,

אַף אֶחָד לֹא מַרְגִּישׁ שֶׁבֶּנִי אֵינֶנּוּ,

מְשַׂחֵק שָׁם לְמַטָּה כָּל הַזְּמַן בְּעַד שְׁנֵינוּ,

בַּעֲדוֹ וּבַעֲדִי,

כִּי הוּא יֶלֶד סוֹדי.

כְּשֶׁאִמָּא אוֹמֶרֶת “לִישֹׁן, לֵיל מְנוּחָה”,

אָז בֶּנִי מַמְשִׁיךְ לוֹ לִשְׂחוֹת בַּבְּרֵכָה,

שׂוֹחֶה וְשׂוֹחֶה וּמְשַׂחֵק לוֹ בַּמַּיִם

אֲפִילוּ בַּלַּיְלָה וַאֲפִילוּ שְׁבוּעַיִם,

וְאִישׁ לֹא יוֹדֵעַ עַל כָּךְ מִלְּבַדִּי,

כִּי הוּא יֶלֶד סוֹדי.

כְּשֶׁאִמָּא אוֹמֶרֶת “הַיּוֹם אֵין גְּלִידָה”,

אִישׁ לֹא יִרְאֶה וְאִישׁ לֹא יֵדַע

שׁבֶּנִי זוֹלֵל שָׁם, מִבְּלִי לְהַגְזִים,

שְׁנֵי דְלָיִים שְׁלֵמִים שֶׁל וָנִיל־אֱגוֹזִים,

וְעוֹד דְּלִי אֶחָד שֶׁל מוֹקָה־פֵּרוֹת,

וְאַף אִישׁ בָּעוֹלָם לֹא יָכוֹל לִרְאוֹת

חוּץ מִמֶּנִּי.

כָּזֶה הוּא בֶּנִי,

יְדִידִי:

יֶלֶד לְגַמְרֵי סוֹדִי.

אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב מִכְתָּב

שֶׁכְּמוֹתוֹ עוֹד לֹא נִכְתַּב.

לֹא מִכְתָּב שֶׁכָּתוּב בּוֹ “שָׁלוֹם, מַה שְּׁלוֹמֵךְ?”

לֹא כָּזֶה שֶׁכָּתוּב “מִסְרִי דַ”שׁ לְאִמֵךְ",

וְגַם לֹא מִין מִכְתָּב שֶׁאִמִּי מְצַוָּה

לִכְתֹּב לַדּוֹדִים לְשָׁנָה־טוֹבָה,

וְגַם לֹא מִין מִכְתָּב שֶׁכּוֹתְבִים פֹּה כֻּלָּנוּ

כְּשֶׁלוֹמְדִים עַל הַדֹּאַר בּכִּתָּה שֶׁלָּנוּ.

אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב

מִכְתָּב מְיֻחָד.

מִכְתָּב טוֹב.

מִכְתָּב שֶׁאוֹתוֹ יִקְרְאוּ חֲבֵרִים

וְיֵדְעוּ מֵעַצְמָם אֶת כָּל הַדְּבָרִים.

שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁהָיִיתִי אֶתְמוֹל בְּטִיּוּל,

וְיֵדְעוּ שֶׁקִּבַּלְתִּי מִמֶּקְסִיקוֹ בּוּל,

וְגַם שׁנִּמְאַס לִי הַפּוּדִינְג הַקַּר,

וְגַם שֶׁבַּלַּיְלָה שָׁמַעְתִּי נַקָּר,

וְזִהִיתִי אוֹתוֹ עַל פִּי הַנִּקּוּר,

וְגַם שֶׁרָצִיתִי לָבוֹא לְבִקּוּר,

אֲבָל הַשָּׁבוּעַ זֶה לֹא מִסְתַּדֵּר,

וְגַם שֶׁקָּפַצְתִּי מֵעַל הַגָּדֵר,

וְאֲפִילוּ לֹא רַצְתִּי לָקַחַת תְּנוּפָה,

פָּשׁוּט קָפַצְתִּי כְּמוֹ אַלּוּפָה.

שֶׁיֵּדְעוּ שֶלְּשֵׁדָה יֵשׁ גּוּר דֵּי חָכָם,

עִם עֵינַיִם חוּמוֹת וְהָאַף שֶׁלּוֹ חַם,

וְשֶׁזֶּה יִהְיֶה כָּזֶה מִין מִכְתָּב

שֶׁיּוּכְלוּ לְנַחֵשׁ מַה שֶּׁכְּלָל לֹא נִכְתַּב,

וַאֲפִילוּ יֵדְעוּ אֶת הַסּוֹד הַכָּמוּס

שֶׁהָיִיתִי רוֹצָה גַם לָדַעַת לָטוּס.

מִכְתָּב שֶׁכָּזֶה לוּ יכֹלְתִּי לִכְתֹּב –

הָיָה טוֹב.

אֵיפֹה יָשֵׁן לוֹ הַדֻּבִּי כְּשֶׁקַּר לוֹ?

בַּחֲנוּת צֶמֶר־גֶּפֶן בָּעִיר מוֹנְטֶה־קַרְלוֹ.

אֵיפֹה יָשֵׁן לוֹ הַכֶּלֶב כְּשֶׁחַם?

עַל שְׂפַת תְּעָלָה בָּעִיר אַמְסְטֶרְדַּם.

וְאֵיפֹה יָשֵׁן הַבּוּלְבּוּל הַשָּׁר?

יָשֵׁן בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁאֶפְשָׁר.

אָז אֵיפֹה יָשֵׁן לוֹ גוּר שֶׁל נָמֵר?

לֹא יוֹדְעִים.

הוּא לֹא אוֹמֵר.

כַּמָּה טוֹב לַשַּׁבְּלוּלִים

שֶׁבֵּיתָם הוֹלֵךְ אִתָּם,

וְתָמִיד הֵם יְכוֹלִים

לְנַמְנֵם בְּתוֹךְ בֵּיתָם.

הַשַּׁבְּלוּל אוֹהֵב לִזְחֹל

גַּם שָׁעָה, גַּם שְׁעָתַיִם,

אִם תִּקְרָא לוֹ לֶאֱכֹל,

הוּא יַגִּיעַ מָחֳרָתַיִם.

אִם תַּזְמִין אוֹתוֹ בַּחֹרֶף,

הוּא יַגִּיעַ רַק בַּקַּיִץ.

אַל תִּקְרָא לוֹ, מָה הַטַּעַם?

הוּא לֹא יַסְפִּיק לָבוֹא אַף פַּעַם.

אִמָא שַׁבְּלוּלה בַּלַּיְלָה

לֹא קוֹרֵאת לוֹ, לֹא כְּדַאי לָהּ,

לֹא עוֹמֶדֶת בַּחַלּוֹן

כְּדֵי לִקְרֹא לַשַּׁבְּלוּלוֹן,

לֹא צָרִיךְ לוֹמַר לוֹ “בּוֹא”,

כִּי בֵּיתוֹ הוּא עַל גַּבּוֹ,

וּבִמְקוֹם לַחֲזֹר אֶל אִמָּא

הוּא פָּשׁוּט נִכְנָס לוֹ פְּנִימָה.

עַד שֶׁאִמָּא מַגִּיעָה,

הוּא צָנוּף בַּקּוֹנְכִיָּה,

וּכְבָר טוֹב לוֹ שָׁם וְחַם,

מְפַהֵק לוֹ וְנִרְדָּם.

כַּמָּה טוֹב לַשַּׁבְּלוּלִים

שֶׁבֵּיתָם הוֹלֵךְ אִתָּם,

וְתָמִיד הֵם יְכוֹלִים

לְנַמְנֵם בְּתוֹךְ בֵּיתָם.

אַבָּא,

אֲנִי לֹא יַלְּדָּה שֶׁל כִּסֵּא.

מַה נַּעֲשֶׂה?

כְּשֶׁאֲנִי יוֹשֶׁבֶת יָשָׁר עַל כִּסֵּא,

כָּל כָּךְ מְסֻדֶּרֶת,

כְּמוֹ אֵיזוֹ גְבֶרֶת,

בְּפַרְצוּף רְצִינִי –

זֹאת לֹא אֲנִי.

אֲנִי יַלְּדָּה שֶׁל שֻׁלְחָנוֹת,

וְיַלְדָּה שֶׁל חַלּוֹנוֹת,

וַאֲנִי בֶּאֱמֶת חוֹשֶׁבֶת

שֶׁקָּצֶה שֶׁל שֻׁלְחָן הוּא מָקוֹם טוֹב לָשֶׁבֶת,

וְאֶדֶן שֶׁל חַלּוֹן הֲכִי טוֹב מִכֻּלָּם,

כִּי רוֹאִים מְצֻיָּן אֶת כָּל הָעוֹלָם.

רוֹאִים עֵצִים וְרוֹאִים עָנָן וְרוֹאִים אוֹרוֹת,

כָּל רֶגַע יֵשׁ שָׁם מַשֶּׁהוּ לִרְאוֹת,

וְכָל יוֹם רוֹאִים שָׁם מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ.

אֶתְמוֹל רָאִיתִי שְׁלֹשָׁה יוֹנְקֵי־דְבַשׁ,

בְּלִי גֻזְמָה.

וְאַתָּה יוֹדֵעַ מָה?

לְצַיֵּר הֲכִי נוֹחַ בִּשְׁכִיבָה עַל הַבֶּטֶן.

אָז תָּבִין, הַכִּסֵּא לֹא נָחוּץ לִי בְּעֶצֶם,

אֲנִי פָּשׁוּט לֹא יַלְדָּה שֶׁל כִּסֵּא.

אָז מַה נַּעֲשֶׂה?

הָיִיתִי מַסְכִּים שֶׁיִּהְיֶה לִי זָנָב

כְּמוֹ לַסְּנָאִי אוֹ כְּמוֹ לָאַרְנָב.

הָיִיתִי מַזְמִין מִקֶּנְגּוּרוּ כִּיס

שֶׁהַכֹּל אֶפְשָׁר לְתוֹכוֹ לְהַכְנִיס.

הָיִיתִי מַסְכִּים לָגוּר פֹּה לְמַעְלָה

עַל גֶּזַע הָעֵץ כְּמוֹ הַקּוֹאָלָה.

וְרַק לֹא כְּדַאי לִהְיוֹת כְּמוֹ אֹחַ,

וְכָל הַלַּיְלָה לִצְוֹחַ.

אֲנִי נִגָּשׁ לָרְאִי וְרוֹאֶה בָּרְאִי אֶת כֻּלִּי.

אֲנִי צוֹחֵק בָּרְאִי וְהַיֶּלֶד צוֹחֵק שָׁם מוּלִי.

אֲנִי בּוֹכֶה בָּרְאִי, אָז הַיֶּלֶד בּוֹכֶה לְמוּלִי.

מַה שְּׁאֲנִי עוֹשֶׁה, הַיֶּלֶד עוֹשֶׁה שָׁם מִיָּד:

אֲנִי מֵרִים אֶת הַיָּד וְהַיֶּלֶד מֵרִים אֶת הַיָּד,

אֲנִי בּוֹעֵט בַּכַּדּוּר וְגַם הוּא בּוֹעֵט בּוֹ מִיָּד.

פַּעַם מָצָאתִי פַּרְפָּר, נוֹרָא מְיֻחָד, אֲפַרְפַּר,

וְהַיֶּלֶד שְׁבָּרְאִי הֶרְאָה לִי בְּדִיּוּק אֶת אוֹתוֹ הַפַּרְפָּר.

לִפְעָמִים זֶה נִמְאָס לִי מְאֹד, לִפְעָמִים אֲנִי מְבַקֵּשׁ

שֶׁהַיֶּלֶד הַזֶּה בָּרְאִי לֹא תָּמִיד כָּל כָּךְ יִתְעַקֵּשׁ,

שֶׁפַּעַם אַחַת וִיחִידָה יִקְרֶה מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד:

שֶׁאֲנִי אָרִים אֶת הָרֶגֶל, וְהוּא יָרִים אֶת הַיָּד,

שֶׁאֲנִי אַרְאֶה לוֹ פַּרְפָּר, וְהוּא יַרְאֶה לִי חַרְגּוֹל,

שֶׁאֲנִי אֶמְסֹר לוֹ כַּדּוּר וְהוּא יַכְנִיס אֶת הַגּוֹל.

הַיֶּלֶד הַזֶּה בָּרְאִי לֹא מֵבִין מָה אֲנִי מְדַבֵּר,

הַיֶּלֶד הַזֶּה בָּרְאִי לְגַמְרֵי אֵינֶנּוּ חָבֵר.

אֲנִי מֵרִים אֶת הַיָּד, אָז הוּא מֵרִים אֶת הַיָּד.

אֲנִי עוֹשֶׂה לוֹ פַּרְצוּף, אָז הוּא עוֹשֶׂה לִי פַּרְצוּף.

אוּף!

אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מַה קָּרָה לִי בָּעֶרֶב.

חָלַצְתִּי כְּבָר נַעַל, הוֹרַדְתִּי כְּבָר גֶּרֶב,

וּלְפֶתַע פִּתְאֹם הֲרִימוֹתִי קוֹלִי:

אֲנִי לֹא אִישַׁן בַּמִּטָּה שֶׁלִּי!

לֹא – וְדַי!

אָמְרוּ לִי: לֹא כְּדַאי,

יֵשׁ לְךָ מִטָּה כָּל כַּךְ נֶהְדֶּרֶת,

מַה פִּתְאֹם שֶׁתִּישַׁן בְּמִטָּה אַחֶרֶת?

תִּהְיֶה יֶלֶד טוֹב, תִּזְכֹּר מַה שֶּׁאָמַרְּנוּ –

וַאֲנִי בְּשֶׁלִּי: לֹא רוֹצֶה – וְגָמַרְנוּ.

אָז אִמָּא אָמְרָה: בֶּאֱמֶת, זֹאת חֻצְפָּה,

אֲבָל אַבָּא אָמַר: שֶׁיִּישַׁן עַל רִצְפָּה.

קַח כַּר וּשְׂמִיכָה וְתוֹרִיד אֶת הַדֹּב,

וְרֵד לַמִּזְרוֹן,

וְלַיְלָה טוֹב.

יָשַׁנְתִּי בַּלַּיְלָה הַהוּא עַל מִזְרוֹן,

וְרָאִיתִי שֶׁיֵּשׁ רֶגֶל שְׁבוּרָה לָאָרוֹן,

וְרָאִיתִי כֻּרְסָה שֶׁבָּהּ מֵאָחוֹר

יֵשׁ כֶּתֶם גָּדוֹל שֶׁאוּלַי הוּא גַם חוֹר,

וְרָאִיתִי מִין קֶרֶשׁ שֶׁתַּחַת כִּסֵּא

שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל הוּא תָּמִיד מְכֻסֶּה,

וְחָשַׁבְתִּי הַרְבֵּה אִם זֶה קֶרֶשׁ נָחוּץ,

כִּי אַף פַּעַם אַחַת לֹא נִרְאֶה מִבַּחוּץ.

הַמִּטָּה נִרְאֲתָה לִי נוֹרָא מַצְחִיקָה,

הַתִּקְרָה הָיְתָה נוֹרָא רְחוֹקָה,

וְכָל הַדְּבָרִים הָיוּ דֵי מְשֻׁנִּים:

עִם יוֹתֵר רַגְלַּיִם וּפָחוֹת פָּנִים.

וַהֲמוֹן־הֲמוֹן זְמַן לֹא נִרְדַּמְתִּי, זֶה פֶּלֶא,

הַשֵּׁנָה שָׁכְחָה שֶׁאֲנִי מְחַכָּה לָהּ,

וְאוּלַי הַשֵּׁנָה מְחַפֶּשֶׂת אוֹתִי

כְּמוֹ בְּכָל לַיְלָה בְּתוֹךְ מִטָּתִי,

וְלֹא שָׂמָה לֵב שֶׁאֲנִי כְּבָר לֹא שָׁמָּה?

אָז פָּשׁוּט לֹא נִרְדַּמְתִּי – לֹא יוֹדֵעַ לָמָּה.

בַּבֹּקֶר בָּא אַבָּא בִּשְׁעַת הֲקָמָה,

אָמַר: בֹּקֶר טוֹב, שָׁאַל: מַה נִּשְׁמַע?

אָז אָמַרְתִּי לְאַבָּא: זֶה דֵי טוֹב שֶׁבָּאתָ,

כִּי מוּזָר לִי לִרְאוֹת אֶת הַכֹּל מִלְּמַטָּה.

לְסַבְתָּא שֶׁלִּי מַקְרֵר

שֶׁהוּא מַקְרֵר הַפֶּלֶא.

אַף פַּעַם לֹא חָשַׁבְתִּי שֶׁיֵּשׁ

מַקְרְרִים שֶׁכָּאֵלֶּה.

כָּל פַּעַם שֶׁנֶּכֶד מַגִּיעַ

דָּבָר טָעִים לְבַקֵּשׁ –

סַבְתָּא פּוֹתַחַת הַדֶּלֶת,

וְתָמִיד,

תָּמִיד,

יֵשׁ.

זֶה סְתָם מַקְרֵר רָגִיל,

בִּכְלָל לֹא גָדוֹל, לֹא שָׁמֵן,

אָז אֵיךְ זֶה תָּמִיד יֵשׁ בּוֹ יֵשׁ,

וְאַף פַּעַם אַחַת אֵין בּוֹ אֵין?

אֲנִי בֶּאֱמֶת לֹא יוֹדַעַת

אֵיךְ זֶה תָּמִיד מִסְתַּדֵּר

שֶׁיֵּשׁ בַּמַּקְרֵר מַסְפִּיק

לְמֵאָה נְכָדִים אוֹ יוֹתֵר.

הַיּוֹם בֶּאֱמֶת חָשַׁבְתִּי

שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁאֹל יְלָדִים:

אוּלַי יֵשׁ לְכָל הַסַּבְתּוֹת

מַקְרֵר מְיֻחָד לִנְכָדִים?

פַּעַם עָמַדְתִי עִם גָּדִי בַּחוּץ,

וְהַפִיקוּס הָיָה רָטֹב וְרָחוּץ,

וְגַם עֵץ הַפֵּקָן הָיָה כָּל כָּךְ נוֹצֵץ

שֶׁבִּכְלָל לֹא יָדַעְנוּ אִם זֶה אֶשֶׁד אוֹ עֵץ.

אָז אָמַרְתִּי לְגָדִי: תַּבִּיט מֵרָחוֹק,

בִּכְלָל לֹא בָּטוּחַ שֶׁהַפִיקוּס יָרֹק.

הוּא אוּלַי קְצָת יָרֹק, אֲבָל גַּם קְצָת זָהוּב,

אָז אוּלַי יֵשׁ לוֹ צֶבַע, נַגִּיד, יְרַקְהוּב?

אֲבָל גָּדִי אָמַר שֶׁכְּדַאי לִי לִבְדֹּק,

כִּי הַפִיקוּס נִרְאֶה לוֹ יוֹתֵר זְהַבְרוֹק,

בְּעִקָּר שֶׁשָּׁמַיִם אַחֲרֵי גֶשֶׁם גָּדוֹל

הֵם בְּצֶבַע כְּחַלְפֹר אוֹ אוּלַי אֲפַרְחֹל.

אָז הָלַכְנוּ הַבַּיְתָה לִרְאוֹת צִלּוּמִים,

וְאָכַלְנוּ בַּדֶּרֶךְ שְׁזִיפִים סְגוֹלְדֻמִּים,

וְרָאִינוּ צִלּוּם שֶׁל רוּתִי עִם דֹּב,

רוּת וְרַדְבָנָה וְדֻבִּי חוּמְהוֹב.

אֲנִי מְדַבֶּרֶת עִבְרִית,

וְהַבַּיִת שֶׁלִּי מְדַבֵּר בֵּיתִית.

בַּלַּיְלָה־בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁאֲנִי יְשֵׁנָה,

הַמַּקְרֵר מְדַבֵּר בְּשָׂפָה מְשֻׁנָּה,

שָׂפָה מְיֻחֶדֶת וּקְצָת מַצְחִיקָה:

דִּבּוּר־הַפְסָקָה, דִּבּוּר־הַפְסָקָה.

הַבְּרָזִים מְדַבְּרִים בִּרְזִית, בְּשֶׁקֶט,

שָׂפָה מַפְתִּיעָה וּמְרַתֶּקֶת.

בַּלַּיְלָה שׁוֹמְעִים שָׂפָה תִמְהוֹנִית:

הָאָרוֹן נֶאֱנָח בְּלָשׁוֹן אֲרוֹנִית.

וּלְיַד הַשֻּׁלְחָן, מִלְּבַד עִבְרִית,

שׁוֹמְעִים סַכּוּ"מִית, צַלַּחְתִּית וְסִירִית.

וְאֶפְשָׁר לְהַגִּיד שֶׁמְּדַבְּרִים פֹּה תָּמִיד

בַּשָּׂפָה הַסִּפְלִית וְגַם קוּמְקוּמִית.

בַּבֹּקֶר מַק־דִּיזֶל יוֹצֵא לְמַסָּע,

מְדַבֵּר אוֹטוֹאִית בְּקוֹל רָם וְנִשָּׂא.

יֵשׁ הַרְבֵּה שָׂפוֹת, אוּלַי עֶשֶׂר אוֹ מֵאָה,

אֲבָל לֹא כָּל אֶחָד שוֹמֵעַ.

כְּשֶׁאֲנִי יוֹצֵאת עִם דּוּדִי

אָז הוּא כָּל הַזְּמַן שׁוֹאֵל:

אֵיזֶה רֵיחַ יֵשׁ לָרוּחַ?

אֵיזֶה צֶבַע יֵשׁ לַצֵּל?

אֵיזֶה טַעַם יֵשׁ לַגֶּשֶׁם?

אֵיךְ הָאוֹר, קָשֶׁה אוֹ רַךְ?

מַה צִּבְעוֹ שֶׁל הַיָּרֵחַ

עוֹד לִפְנֵי שֶׁהוּא זָרַח?

אֵיךְ לָחַשׁ הַיּוֹם הַדֶּקֶל?

אֵיךְ יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ נָהָר?

וּבַקַּיִץ, לִפְנוֹת עֶרֶב,

מָה הָרֵיחַ שֶׁל הָהָר?

כְּשֶׁאֲנִי יוֹצֵאת עִם דּוּדִי

זֶה שָׁוֶה לִי אֶת הַכֹּל.

כַּמָּה טוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי דּוּדִי

שֶׁיּוֹדֵעַ מַה לִּשׁאֹל!

חָשַׁבְתִּי דָבָר מְשֻׁנֶּה,

דָּבָר שֶׁנִּשְׁמַע כְּמוֹ צְחוֹק:

לָמָּה רָחוֹק זֶה קָרוֹב?

לָמָּה קָרוֹב זֶה רָחוֹק?

אוֹמְרִים: מָחָר נִרְאֶה סֶרֶט –

אָז מָחָר זֶה רָחוֹק כְּמוֹ הַר.

אוֹמְרִים: עוֹד שָׁנָה כִּתָּה גִימֶל –

וּפִתְאֹם זֶה כְּאִלּוּ מָחָר.

יֵשׁ פֹּה יֶלֶד שָׁכֵן עַל יָדֵנוּ

שֶׁאֲנַחְנוּ כְּבָר לֹא חֲבֵרִים,

וְהוּא כָּל כָּךְ רָחוֹק מִמֶּנִּי

כְּאִלּוּ הִפְרִידוּ הָרִים.

וְיֵשׁ יֶלֶד שֶׁלֹּא גָר אֶצְלֵנוּ,

רַק בִּקֵּר בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה,

וְהוּא כָּל כָּךְ קָרוֹב, כְּאִלּוּ

כָּל הַזְּמַן הָיָה בַּחֶבְרָה.

אֲנִי לֹא לְגַמְרֵי בָּטוּחַ,

זֶה דֵי מְבַלְבֵּל עַל פִּי רֹב:

מָתַי הַקָּרוֹב הוּא רָחוֹק?

וּמָתַי הָרָחוֹק הוּא קָרוֹב?

מַהּ לְּהָבִיא לָךְ הַיּוֹם מַתָּנָה?

בַּיִת שֶׁל מַסְטִיק עִם דֶּלֶת קְטַנָּה.

מַה תְּקַבְּלִי לְיוֹם הַהֻלֶּדֶת?

עִיר שֶׁל גְּלִידָה עִם כַּפִּית מְיֻחֶדֶת,

וּמִגְדָּל שֶׁל מִיץ, וּבְאֵר שֶׁל בִּירָה,

וּשְׁתֵּי נְסִיעוֹת הָעִירָה.