אָכֵן טוֹב הַשִּׁיר אֲשֶׁר לֹא הוּשַׁר עוֹד!

אֲשֶׁר כָּל הֶמְיַת צְלִיל רַק אֵלָיו תֵּצֵא, תֵּכֶל,

וְלֹא תַּגִּיעַ לְסוֹף דִּמְמָתוֹ.

הוּא הַמְפַעֵם כּוֹכְבֵי רְתֵת וְלַחַשׁ דְּשָׁאִים

בְּדוּמִיַּת שַׁחַר,

מַרְעִיד בְּצִפִּיָּה מַעֲמַקֵּי לַיְלָה

כְּכִנּוֹרוֹת שֶׁנָּכוֹנוּ.

שְׁמֵי שַׁחַר שָׁוְא יָצֹלּוּ בְּאֵין סוֹפֵיהֶם,

יֹאבְדוּ בִּתְהוֹם עַצְמָם –

עַד תֻּמּוֹ לֹא יִדְלוּהוּ,

לֹא יְכִילוּהוּ.

הוּא הַמִּתְגַנֵּב אֶל לֵב נַעַר שְׁכוּר אֲבִיבוֹ

בַּמַּחְתֶּרֶת.

וּבְטֶרֶם יֵדַע מָה, מִי הַבָּא, מֵאַיִן

נִשְׁמַע הֵד פְּעָמָיו –

וַעֲבָרָהוּ גַל תִּמָּהוֹן, כִּלְיוֹן אֹשֶׁר,

וְהֻכָּה בְּסַנְוֵרִים מֵאוֹר עַצְמוֹ.

גַּם כִּי יִרְחַב לֵב עַד אַפְסֵי הַשָּׁמַיִם,

הֲיַעֲצֹר כֹּחַ הָכִיל

הַשִּׁיר עֲדֶן לֹא הוּשַׁר?

תרפ"ח

אַתְּ יַלְדָּה רַכַּת לֵבָב וּקְשַׁת רוּחַ,

עֵינַיִךְ בּוֹעֲרוֹת בָּאוֹר וְלֹא אֻכָּלוֹת,

וְאַתְּ לֹא תֵּדְעִי כַּמָּה יַמֵּי רַחֲמִים

שׁוֹפְעוֹת הֵן אֶל נַפְשִׁי בִּנְגֹהוֹת שְׁקִיעָה דְמוּמָה.

טַל יַלְדוּת טָהוֹר רוֹעֵף עוֹד עַל מִצְחֵךְ

הֶחָרוּשׁ קְמָטִים מִבְּלִי עִתּוֹ

וּבְצָהֳלַת נְעוּרִים בַּת שְׂחוֹקֵךְ דָּוָה כֹּה,

כִּמְבַקְּשָׁה סְלִיחָה.

חֲרֵדָה אַתְּ לְזִיעַ רוּחַ עֶרֶב

כְּסִגְלִּיָּה לִקְרַאת סַעֲרַת אָבִיב –

כֻּלֵּךְ קֶשֶׁב, כֻּלֵּךְ תְּמִיָּה רַבָּה,

וּבְעֵינַיִךְ הַמִּתְרַחְבוֹת, הֲלוּמוֹת חֶדְוַת פִּתְאֹם,

כָּל פִּלְאֵי תֵּבֵל הִתְרַכָּזוּ.

וּפֶתַע יַעֲטֹף לִבֵּךְ, שְׁכוּר יֵין תּוּגָתֵךְ עָז,

תּוּגַת עוֹלָם גְּדוֹלָה, חוֹבְקָה מַאְפֵּלְיָה.

הֲנִפְקְחוּ עֵינַיִךְ מוּל חִידַת חַיִּים סְתוּמָה.

אֲפָפוּךְ כְּאֵד לַיְלָה תַּעֲלוּמוֹת שָׁנִים בָּאוֹת –

הָיֹה וְחָדֹל, אָהֹב, מוּת וָלֶדֶת,

אֹשֶׁר אִשָּׁה וֶעֱנוּתָהּ עַל אֲדָמוֹת?

לֹא אֵדַע זֹאת אֲנִי, רַק אָחוּשׁ אֶצְבְּעוֹתַיִךְ

כְּשֶׁהֵן גּוֹלְשׁוֹת עַל שְׂעַר רֹאשִׁי פֶּרַע,

וְאוֹר עֵינַיִךְ אָפֵל עֲלֵי עָרְפִּי

כִּי אֶכְבֹּשׁ רֹאשִׁי בֵּין בִּרְכַּיִךְ.

לִנְקִיק סֶלַע אָפֵל, רוֹבֵץ לְמַעֲצֵבָה,

שֶׁהֻזְרַח רֶגַע אֶחָד בְּחֶסֶד שֶׁמֶשׁ עֶרֶב,

נוֹגַעַת בִּקְצֵה כְּנָפָהּ בְּנִימִים לוּטֵי אָבָק

וְדוֹבְבָה לְפֶתַע חֲגָוָיו וְנִקְרוֹתָיו

בְּזִיו אַוְרִירִי אָדֹם, בְּרֶטֶט מַכְאוֹב עָרֵב,

בַּעֲשַׁן גַּעְגּוּעִים,

עַד תַּחֲרֹג כָּל אֶבֶן בּוֹ מִמִּסְגְּרוֹתֶיהָ

וְשִׁוְּעָה לְאֹשֶׁר –

לְסֶלַע קוֹדֵר זֶה דִמִּיתִי נַפְשִׁי

עַל הַדַּרְגֵּשׁ בְּאַפְלוּלִית חַדְרֵךְ הַגּוֹבֶרֶת.

אֲחוֹתִי, הֲיָדַעְתְּ עַד שְׁעַת פְּרִידָה זוֹ,

כִּי כָּכָה לִי יָקַרְתְּ וְכִי אֲהַבְתִּיךְ כָּכָה?

יוֹם קָצִיר נִשְׁתַּכַּח, מִתְחָרֵשׁ בִּשְׁאוֹנוֹ,

מְגַהֵק מִשּׂבַע בַּבָּר,

שְׁמַע: חוֹרֵק גַּלְגַּל הָעוֹלָם בִּמְכוֹנוֹ,

כַּנִּרְאֶה לֹא זֻפַּת זֶה כְּבָר.

מִתְנַהֲלִים יָמִים שְׁוָרִים בְּהַרְחָבָה

וּכְקַטְרָב הַשֶּׁמֶשׁ עַל גָּב.

יֵשׁ יוּנַף זְנַב־רוּחוֹת לְגָרֵשׁ מַחְשָׁבָה

עוֹקֶצֶת, טוֹרֶדֶת – לַשָּׁוְא.

מִתְנַמְנֵם כִּבְיָכוֹל, הַמּוֹשְׁכוֹת נִשְׁמָטוּ.

רַק פַּעַם הַמְּצִלָּה: דִּין־דָּן.

הַגִּידוּ לִי, יָמַי, עַד צְלָלִים יִנָּטוּ:

לְאָן?

משק “כבוש” תרפ"ז

רוּחַ דְּחוּפָה חָלְפָה, חָרְדוּ צִלְלֵי קָמָה,

דִּשְׁאֵי גַיְא הִכְסִיפוּ לְשֵׁמַע בְּשׂוֹרַת־סוֹד.

מַה זֶה זוֹמֵם שָׁמָּה בְּאֹפֶק נוֹרָא־הוֹד

מוּל שֶׁמֶשׁ דָּם שׁוֹקַעַת – עֵין־תֵּבֵל אֲשֶׁר קָמָה?

צִירֵי חֶרֶשׁ שָׁעֲטוּ מִסָּבִיב לִקְצוֹת עוֹלָם,

כָּל שִׂיחַ לָאַט עִמָּם בְּגִיל וּבְבַלָּהָה.

הִתְנַכְּרוּ רִגְבֵי שָׂדֶה, וְשַׁחֲקֵי שׁוֹאָה תָּהוּ:

אַיֶךָּ, הֵי בֶּן אָדָם! וְלֹא נִשְׁמַע קוֹלָם.

אַפְסֵי רוּחוֹת קָדְרוּ, חֲשֵׁכָה סְגֻלָּה הָיְתָה.

כְּמִקְסַם כָּזָב גָּזוּ אוֹר יוֹם וּבִטְחַת אָרֶץ.

נָגֹלּוּ פְּנֵי הַלּוֹט, הַמַּסְוֶה נִקְרַע.

בֶּן אָדָם, בְּרַח מִפֹּה, הַמִּקְנֶה הָעַז בָּיְתָה!

הַחַי בְּחֶבְיוֹן כֹּל, מִסִּתְרוֹ כִּי הִתְפָּרֶץ,

לְךָ בַּשָּׂדֶה נִקְרָה…

משק “כבוש” תרפ"ז

יוֹם אֱלוּל הִסְתַּלֵּק וְצָלַל בְּנִבְכֵי

שְׁמֵי־לֶשֶׁם – תְּהוֹמוֹת.

רוּחַ חֲרִישִׁית הִרְעִידָה כָּל סִבְכַי

דְרָכַי הַיְתוֹמוֹת.

עוֹד בָּמֳתַי שָׂדוֹת רְחוֹקִים יִלְהָטוּ

בֵּין קַלְעֵי הַשְּׁקִיעָה.

אַךְ צִיצֵי גַיְא חֶרֶשׁ לְרַגְלַי יִלְאָטוּ:

צְנַח פֹּה וְתַרְגִּיעַ.

אֲבוּקוֹת הֶחָזוֹן, מְדוּרוֹת מַאֲוַיִּים –

רְאֵה, כֻּלָּן דָּעָכוּ.

שְׁחָה פֹּה אִתָּנוּ… כְּבֹשׁ רֹאשׁ יְגַע חַיִּים

בְּחֵיק דִּשְׁאֵי אָחוּ.

פִּנַּת חָרִיץ צְנוּעָה בְּסֵתֶר צֵל הַבְּכָאִים

לִבְלְבָה בַּחֲשָׁאי.

בֹּקֶר רָעֲפָה טְלָלִים וּבַצָּהֳרַיִם

בָּהּ רָצְדוּ זָהֳרֵי שֶׁמֶשׁ, שֶׁחָמְקוּ בֵּין הַדְּשָׁאִים

שׁוֹמְרֵי שְׁלוֹם הַגָּיְא.

זִכְרִיּוֹת תְּכֻלּוֹת עַיִן הִמְתִּיקוּ סוֹדוֹת חֶרֶשׁ

עִם פַּעֲמוֹנִית תֹּם.

עַל גַּלֵּי יֶרֶק רַךְ מַרְגָּנִית נֶאֱהָבָה,

לָהּ אַגְמוֹן זָקוּף־הָדוּר הִטָּה רֹאשׁ בַּעֲנָוָה,

הִתְרַפְּקָה, חָלְמָה דֹם.

הֶעֱמִיקוּ דִשְׁאֵי אָחוּ נִיחוֹחָם כַּמַּנְגִּינָה,

נָסְכוּ דֶשֶׁן פָּז.

שְׁכוּר רֵיחוֹ, קְסוּם דִּמְמָתוֹ כָּל עֵשֶׂב אַט יִנּוֹעַ,

וּלְצִיצוֹ יִלְאַט אֹשֶׁר, יִרְעַף צֵל מַרְגּוֹעַ,

יְשַׁו לוֹ חֶבְיוֹן רָז.

צְלִיל נָפַל זָר בְּפִנַּת חָרִיץ טְמִירָה.

צַעַד כָּבֵד. גַּס.

בְּרַק מַגָּל, הֶנֶף יָד… חֲלָּף כַּחֲזִיז בַּדֶּשֶׁא…

חַלְחָלַת פֶּתַע: קֵץ! רַחַשׁ־לַחַשׁ: פֶּשַׁע!

וּבְטֶרֶם נוֹלַד פַּס…

הַפִּנָּה שְׁמָמָה… נֶעְכַּר עוֹלָמָהּ,

חֲלוֹמָהּ מֵת.

חֲבִיבֵי צִיצִים – כָּל טִפּוּחֵי לִבָּהּ – כְּסוּחִים,

וּמְבַכִּים הַחַרְגּוֹלִים בֵּין גַּלֵּי שַׁחַת שְׁטוּחִים

הַנִּסְפִּים מִבְּלִי עֵת…

הֲרָאָה אִישׁ מַה פָּרַץ, וּבִיעָף, לְמַעְלָה?

הֲרוּחַ הוּא אִם עוֹף?

בְּרֶטֶט גַּוְנֵי תְּכֵלֶת נִצְנֵץ, אַךְ הִתְגַּלָּה

מִתַּחַת רֶגֶל חָמַק בְּאִוְשַׁת כָּנָף קַלָּה

וּצְלֹל בִּתְהוֹם אֵין־סוֹף.

הָיֹה הָיוּ בָּקְרֵי אוֹרִים,

טוֹבִים עַד כְּאֵב,

שָׁפְעוּ טַל שָׁמַיִם טְהוֹרִים,

פִּרְפֵּר בִּי הַלֵּב.

הָיֹה הָיוּ עַרְבֵי דְמָמָה,

רְוֵי־רֹן, רַכֵּי־כָּף.

הַסְכֵּת־שְׁמַע: אֵי – שָׁם נְשָׁמָה

כָּלָה אֶל הַסָּף.

הָעוֹלָם סוֹעֵר סָבִיב לִי

וְחַי וְקַיָּם.

אַךְ חֶמְדַּת בְּקָרַי אַיֵּה הִיא?

עֲרָבַי אַיָּם?

נאנסי, תרפ"ח