לֹא הָלַכְתִּי בִּגְדוֹלוֹת, אֱלוֹהַי,

וְהַנְּצוּרוֹת לֹא בִּקַּשְׁתִּי.

עַל אֵם שָׂדוֹת אָבִיב בִּשְׂחוֹק יוֹם אֲדָר צָעִיר

חָפַצְתִּי לֶכֶת כָּכָה, הַרְחֵק לֶכֶת.

כְּמוֹהֶם אוֹבֵד בְּזִיו לִבְלוּבָם,

בִּשְׂשׂוֹן שִׁפְעַת מֶרְחַקֵּיהֶם,

בּוֹסֵס בְּרִגְבֵיהֶם הַמְפֻלָּמִים,

בְּמֵי אַפְסַיִם נוֹהֲרִים לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ,

צָרֵף נִשְׁמַת פִּי לְאֵד נְשִׁימָתָם,

פִּזְמוֹן דֶּרֶךְ עַלִּיז עַל דַּל שְׂפָתַי

פַּת לֶחֶם וּפֶלַח אֲבַטִּיחַ בְּצִקְלוֹנִי

וְאוֹר הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּאִישׁוֹנָי.

יָדַעְתִּי: כְּצֵל עָנָן נָפַל בֵּין הָעַרְבַּיִם

גַּם אֲנִי אֶחֱלוֹף מִזֶּה וָהָלְאָה,

לֹא יִזְכּוֹר אִישׁ צֵאתִי פֹּה וּבוֹאִי,

לֹא יֵדַע אִישׁ מָה רַב מַלְקוֹחִי:

כָּל רֶטֶט זִיו שָׂדוֹת מְלַפְלְפִים מִזֹּהַר,

כָּל אַדְוַת חֶלְקַת בְּרֵכָה רוֹגְעָה,

וְחֶמְדַּת חֲמוּקֵי גְבָעוֹת

סַבּוּנִי בְּמַעֲלֵה הַדֶּרֶךְ –

כֻּלָּם כֻּלָּם שְׁקוּעִים עָמֹק בְּעַפְעַפַּי.

תַּחַת שְׁמוּרוֹת עֵינַי הָעֲיֵפוֹת,

כִּי אֶעֶצְמֵן לָיְלָה.

כָּךְ בְּאַמַּת מַיִם קְטַנָּה זוֹ

צוֹלְלִים גַּוְנֵי גְוָנִים לָרָקִיעַ –

מֵאֵטוּן הַשַּׁחַר עַל אַחְרוֹן כּוֹכָבָיו

וְעַד בֹּהַק כֶּסֶף לְעַרְבִית חִוֶּרֶת

עֵת הָגוּת תּוּגָה מֵאֲפִילָה שׁוּלֶיהָ.

1934

לנשמת זלמן בולדו

כָּל הַיּוֹם שָׁמְמוּ הֶהָרִים מִסָּבִיב,

הִצְהִיבוּ־הֶאֱפִירוּ –

שׁוֹמְרִים זְעוּמֵי פָּנִים כִּנְּסוּ, הִקִּיפוּ

כָּל הַשָּׂדוֹת אֲשֶׁר לָעֵמֶק,

לְהַסְגִּירָם לְחִצֵּי שֶׁמֶשׁ אַכְזָרִית,

לְאֵשׁ אַפּוֹ שֶׁל הַשָּׁרָב.

רַק חֲרִיצִים נִקְשִׁים, קְמָטִים שֶׁל זַעַף מָר,

וְצַלָּקוֹת שְׁחוֹרוֹת – מִשְׁטַח קוֹצִים שְׂרוּפִים, –

הַחֲרוּתִים בְּאֵלֶם פְּנֵי הַסִּיד וְהַבַּזֶּלֶת,

יְגַלּוּ שֶׁמֶץ מִמְּזִמָּתָם – הַוּוֹת:

הַדְבֵּר תֵּחְתָּם הָעֵמֶק, כָּל אוֹת חַיִּים לִמְחוֹת בּוֹ,

שִׂגְשׂוּגוֹ הַפֶּלִיא לְחַנֵּק בַּלַּהַט.

רֵיחַ זֵעָה חַם עוֹלֶה מִשְּׂדוֹת אַסְפֶּסֶת

עִם רֵיחַ מְלֵחָה בְּמַטְלִית זוּגִים שׁוֹטִים

שֶׁפָּשׁוּ בִּתְחוּמֶיהָ.

טְעוּנֵי אָבָק עֻלְפּוּ שְׁתִילֵי גָן,

עֲצֵי הָדָר חָפוּ יַרְקוּתָם הַנּוֹהֶרֶת,

שְׂפָתַיִם חֲרוּכוֹת חִוְרוֹת פָּשַׂק כָּל רֶגֶב.

הַבַּנָּנָה הָרַכָּה, פְּרוּמַת עָלֶיהָ וַעֲמוּסַת פִּרְיָהּ,

מֵאֲפִילָה־סוֹכֶכֶת עוֹד עַל נְצָרֶיהָ

וּמְהַרְהֶרֶת לְעַצְמָהּ בַּחֲשָׁאי: עַד אָנָה?

בְּרֵכַת הַדָּגִים אֲזַי בִּיקוֹד צָהֳרַיִם

בּוֹדֵדָה תֶעְגַּם בֵּין הַסּוֹלְלוֹת הַחֲשׂוּפוֹת,

אַמַּת צֵל תְּחַפֵּשׂ, תִּשְׁאַף – וָאָיִן.

אִילָן וָשִׂיחַ אֵין, בָּם יֶחֱסוּ מֵימֶיהָ,

אֵין רוּחַ קַל יָנִיד חֶלְקַת פָּנֶיהָ,

בְּרַצֵּי פָּז יְשַׁעְשַׁע נַפְשָׁהּ הַנַּהֲלָאָה,

שְׁקוּעָה בָּהּ בְּאֵין מָשׁוֹט דּוּגִית נִרְדָּמָה,

מִכְמֹרֶת עַל חוֹפָהּ תְלוּיָה וּמִתְיַבֶּשֶׁת,

בַּסְּבַךְ הַקִּמְשׁוֹנִים, שְׁיָר צִבְאוֹת הַחֹרֶף,

צֵל רְמִיָּה יִפְרֹשׂ לִמְרַאשׁוֹתֶיהָ.

נָדַם פִּכְפּוּךְ הַמַּיִם בִּמְבוֹאוֹתֶיהָ,

גַּם הַנָּזִיר חָדַל אֶת מִלְמוּלוֹ־בְּשֶׁקֶט.

רַק צַחֲנַת דָּגָה בַּחֲלָלָהּ עוֹמֶדֶת

וְזִיז רִמְשֵׂי הַמַּיִם דִּמְמָתָהּ יַפְרִיעַ.

יֵשׁ דָּג בְּפַרְכְּסוֹ לְפֶתַע יְזַעְזְעֶנָּה,

הַשַּׁחַף הָרָעֵב יָחוּג חוּגָיו מִלְּמַעְלָה

וּבְסַנְוְרֵי הָאוֹר עַל טַרְפּוֹ יֵרֵד.

תִּרְבַּץ כָּךְ הַבְּרֵכָה בְּשִׁבְטֵי אֵשׁ מֻצְלֶפֶת,

לְזַלְעֲפוֹת יוֹם מֻפְקֶרֶת –

עַד רֶדֶת שֶׁמֶשׁ.

וּבְבוֹא הַלַּיְלָה וְהַסַּהַר עוֹד לֹא עָלָה,

פַּרְגּוֹד כָּבֵד יָרַד עַל הֶהָרִים

וְכַסּוֹת עֶרְיָתָם הַזּוֹעֶפֶת,

תְּכֵלֶת שַׁחַק חִוְרָה הֶעֱמִיקָה שִׁבְעָתַיִם

וְדָלֹה מִתּוֹכָהּ שְׁפוּנֵי הַכּוֹכָבִים

אֶחָד אֶחָד.

רוּחַ עֶרֶב יֵצֵא לְנַחֵם אֶת הַבְּרֵכָה

וִילַטֵּף בְּכַף שְׁחוֹרָה חֶלְקָתָהּ הַנִּרְעֶדֶת

וְחֶרֶשׁ לָהּ יְמַלְמֵל אַגָּדַת עֶרֶב טוֹבָה,

חֲזוֹן עֲתִידוֹת רְחוֹקִים:

וְהִנֵּה זִנְּקוּ בַּמִּדְרוֹנִים אֳרָנִים קִפְּחֵי צַמֶּרֶת

וּבְשַׂר הַסְּלָעִים יָנוּב מֶגֶד.

לֹא אֹהֶל בֶּדוּאִי נֵרוֹ בּוֹדֵד מַרְעִיד שָׁם,

לֹא מְדוּרַת קוֹצִים בָּעֲלָטָה דוֹעֶכֶת.

צְרִיחֵי טִירָה נָמָה עַתָּה יֵאוֹרוּ,

בְּמוֹרָדוֹת תְּלוּלִים הַיִּשּׁוּבִים הֶעְפִּילוּ

עַד פִּסְגַּת כּוֹכַּבּ־אִל־הַוָה,

וּבַשְּׂדֵרוֹת הָרְחוֹקוֹת הַפָּנָסִים יֻדְלָקוּ

לְהַסִּיג גְּבוּלוֹת הַכּוֹכָבִים.

לֹא הִי תַנִּים הוּא טֶרֶם עֲלוֹת שַׁחַר,

כִּי הָמוּ מֵעֵיהֶם לְאַהֲבָה וּלְטֶרֶף

וְכִי הֵרִיחוּ הַדָּגָה בָּאֹפֶל –

עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים יְרֻנָּן וִירֹעָע,

וְהֶמְיַת חֲלִילִים וְסִלְסוּל כִּנּוֹרוֹת

בְּצִלְלֵי הָעֵצִים בְּגִנּוֹת הַבִּיתָן –

בַּת קוֹלָם מִתְפּוֹצֶצֶת מֵעַל לַיַּרְדֵּן,

מֵהָרֵי הַגִּלְעָד עַד לְרֹאשׁ הַתָּבוֹר,

וְהֵד מִפִּי הֵד, הַס! הִבְקִיעַ הֲלוֹם

לַבְּרֵכָה הַקּוֹשֶׁבֶת בַּסֵּתֶר.

כָּךְ חוֹלְמוֹת הַבְּרֵכוֹת בְּלֵילוֹת אֲפֵלִים,

מִשְׁתַּטְּחוֹת לְרַגְלֵי הַחוֹפִים הַתְּלוּלִים.

בְּשִׁקְשׁוּק גַּל אֶל גַּל וּבִמְחִי מְשׁוֹטִים,

בְּפִרְכּוּס הַדָּגָה, בִּצְוִיחוֹת פַּרְפּוּרִים,

בִּרְצִיף עֵץ הַמַּכְפִּיל אֶת דְּמוּתוֹ בָּאֲגַם –

תַּאֲזֵנָּה דָכְיֵי מִשְׁבָּרִים רְחוֹקִים,

תֶּחֱזֶינָה כֵּפִים וְאִיִּים נַעֲלָמִים,

יְעָרוֹת שֶׁל תְּרָנִים וְצִיִּים אַדִּירִים,

נְמָלִים הַבּוֹלְמִים מְצוּלוֹת שׁוֹאֲגוֹת

וּצְפִירוֹת הַסְּפִינוֹת וּצְרִיחוֹת יַסְעוּרִים…

כָּךְ הוֹזִים מִכְמָרוֹת, דּוּגִיּוֹת וּנְזִירִים

וְרָקִיעַ מַשִּׁיר אֶל חֵיקָם כּוֹכָבָיו,

עַד תִּטֶּה הַכִּימָה וְשָׁקְעָה בְּמַעֲרָב

וּנְתִיב הֶחָלָב אַט יִמּוֹג כֶּעָשָׁן,

וְהֵילֵל בֶּן שַׁחַר יַעֲלֶה אֶת נֵרוֹ

הָרוֹטֵט בְּפַאֲתֵי הַמִּזְרָח הַמַּחְוִיר.

מְקִיצוֹת הַבְּרֵכוֹת מִכִּשְׁפֵי חֲלוֹמָן,

תִּרְאֶינָה סָבִיב הֶהָרִים אֲמֻצִּים,

זוֹעֲפִים וְקֵרְחִים כְּאֶתְמוֹל וְשִׁלְשׁוֹם,

מַחְוִירוֹת מֵאֵימַת כִּמְרִירֵי יוֹם קָרוֹב

מִתְכַּנְּסוֹת הֵן בְּצֵל הַסּוֹלְלוֹת הַסּוֹמְרוֹת,

מְחַכּוֹת נִכְנָעוֹת לְשַׁרְבִיט הֶעָרִיץ,

לַחִבּוּק הַלּוֹהֵט שֶׁל זְרוֹעוֹת הַשָּׁרָב.

1945

הַבֹּקֶר בְּצֵאתִי הַחֹרֶף כְּבָר בַּפֶּתַח

מַרְעִים־מַצְהִיל פָּנִים.

בָּאֹפֶק חֲזִיזִים. וּמַגְבִּירִים הַמֶּתַח

צִבְאוֹת הָעֲנָנִים.

וְשִׂיחַ הַגּוּיָבָה עִרְבֵּל תָּרֹג וָאֹדֶם,

מֵנִיעַ כָּל לוּלָב.

עוֹלָם אֲשֶׁר שָׁלָה נִתַּר וְשָׂשׂ כְּקֹדֶם

לַחְרוֹג מִמַּסְלוּלָיו.

אַסְפֶּסֶת הֲמוּמָה רוֹדֶפֶת אֶת הָרוּחַ,

כְּעֵדֶר נָס מֵאֵשׁ.

פָּתַח הָאֱקָלִיפְּטוּס בִּמְחוֹל עִוְעִים פָּרוּעַ –

רוֹצֶה לְהִתָּלֵשׁ.

בִּנְטָפִים גְּדוֹלִים, כְּמוֹ דִמְעָה גוֹעֶשֶׁת,

רַד זַעַף הַמָּטָר.

יִשְׁפּוֹךְ עוֹלָם לִבּוֹ, עַד תֵּרָאֶה הַקֶּשֶׁת

כִּי טֹהַר.

סונטות נגב

דניאל בן־נחום