דניאל בן־נחום

בַּעֲלִיָּה שְׁכוּחָה מֻשְׁלֶכֶת הַגִּיּטָרָה,

אֲבַק שָׁנִים עַל מֵיתָרֶיהָ נָח.

שָׁבְתָה נְגִינָתָהּ, כְּחַרְדָּלִית הֻגָּרָה

אֵי-אָז בִּרְתֵת צְלִילָהּ עַזִּיז וָרַךְ.


קַו שֶׁל שְׁקִיעָה פּוֹלֵשׁ בְּעַד קִמְרוֹן הַצֹּהַר

לָכַד בְּעַמּוּד אוֹרוֹ כָּל שְׁלַל הַגְּרוּטָאוֹת

שֶׁנֶּעֱרַם סְבִיבָהּ, עִרְבּוּבְיָה אֵין-תֹּאַר

בִּדְמִי עוֹלָם הָיָה לְמַשּׁוּאוֹת.


הֲתַהֲפֹךְ יָדְךָ בַּמֵּיתָרִים עוֹד פַּעַם?

כְּיֶלֶד שֶׁנֵּעוֹר מִתַּרְדֵּמָה כְּבֵדָה

נַעֲנִים הֵם לַמַּגָּע בִּנְהִי כָּבוּשׁ, כְּנַהַם

גְּזוּלֵי חֲלוֹם, פִּשְׁרוֹ לֹא יִוָּדַע.


מֵחֶבְיוֹנָן קָרָאתָ לִסְעָרוֹת נָדַמּוּ…

רוּחוֹת עָבָר אֵיך תַּעֲלֶה בְּאוֹב?

לֹא תַּם שִׁירְךָ כָּל עוֹד חַיֶּיךָ לֹא יִתַּמּוּ

וְלֹא יִשְׁבֹּת לִבְּך מִפְּעֹם, מִזְּעֹם, מִכְּאֹב.


אֻמָּתִי! לְכַלּוֹתֵךְ, לְשָׂרְפֵךְ, אָמְרוּ לָאֵפֶר

תַּלְיָנֵי יוֹנֵק וָשָׂב, נֶאֶלְחֵי חֶלְאַת אָדָם.

אַלְלַי לָךְ! אֵיךְ עַתָּה יְדִידֵי כָּל עָם וָעָם

לֹא יֹאבוּ לְהַכִּירֵךְ וְאֶת שְׁמֵךְ מָחוּ מִסֵּפֶר?


כָּךְ חָיִית בְּעֶלְבּוֹנֵךְ וּבְדָמֵךְ דּוֹרוֹת, שְׁנוֹת אֶלֶף,

כְּמוֹ שֶׁאַתְּ, אַתְּ בְּמַמָּשׁ – לֹא בִּבְדָיָה וּבְאַגָּדָה,

עַל אַף תְּרוּפוֹת רוֹפְאֵי אֱלִיל וּנְבוּאוֹת רַבֵּי מַדָּע,

קַלְגַּס חֲמִיל, כְּמָרֵי סְפָרַד וּכְנוּפְיוֹת נוֹשְׂאֵי הַצֶּלֶב.


חַיָּה אַתְּ מֵרִכְסֵי הָאַנְדִּים עַד לְיַעֲרוֹת סִיבִּיר…

עַד שַׁקַּמְתְּ פֹּה בְּאַרְצֵךְ, בַּנִּיר, בַּכּוּר, בַּקְּרָב, בַּשִּׁיר…

אַתְּ עוֹד תֵּשְׁבִי לָבֶטַח בָּהּ בְּסוֹד עַמִּים מֵעֹל פְּדוּיִים!


מִזְבַּח הַמֹּלֶךְ עֵת יֻתַּץ, יִפְּלוּ אָז כָּל כַּבְלֵי אָסִיר.

אַךְ בֵּן אֵיךְ יְכַחֵשׁ בָּאֵם גַּם בִּהְיוֹתָהּ עוֹטָה בְּלוֹיִים?

הֲתִשְׁכְּחִי זֹאת בִּהְיוֹתֵךְ עוֹד לִתְהִלָּה בֵּין הַגּוֹיִים?


עוּגַת אוֹרָה הָפְכָה נוּרָה עַל שֻלְחָנִי,

חֲרִישִׁי בָּהּ רַחַשׁ רַחַף זִכְרוֹנוֹת,

הַלַּיְלָה אֵינְסוֹפִי, אָפֵל וְרֵיחָנִי,

נִצָּב עָלַי לִשְׁמֹעַ – עַל בְּהוֹנוֹת.


מוּזָר הָיָה שְׁבִילִי, עָקֹב, נִפְתָּל וָתָם,

מִשְׁתַּלְשֵׁל לָבֶטַח עַל עֶבְרֵי פִּי תְּהוֹם.

הַשְּׁבִיל זֶה כְּבָר הִדְשִׁיא, הַמַּעְגָּל נֶחְתָּם.

אֲבָל כּוֹסִי עוֹד לֹא מָלְאָה עַד תֹּם.


עוֹלָם אָבַד, שָׁקַע בַּחַתְחַתִּים הָאֵלֶּה.

הַאִם אָשׁוּב אָחוֹר בַּקֵּשׁ הָאֲבֵדָה?

לִקְרַאת אֲשֶׁר לֹא כָּאן קָרְצוּ כּוֹכְבֵי הַפֶּלֶא…

בְּרָכָה הִיא אִם קְלָלָה – מִי זֹאת יֵדַע?


אֲנִי הוּא שֶׁנִּגְדַּעְתִּי אֲזַי בַּאֲבִיב יָמַי,

כְּדֶמַע דָּם נָטַף הַשְּׂרָף עַל גַּב הַסְּדָן…

כִּי נִשְׂתַּגְשֵׂג בִּי נוֹף חָדָש מִתּוֹךְ דָּמַי,

רָעַשׁ בִּי זֶה נָדוֹן כְּבָר לְאָבְדָן.


אֶל מְחוֹזֵי עָבַר כָּל מִשְׁעוֹלַי נֶחְסָמוּ

אַךְ פּוֹעֲמִים הֵדָיו בַּכֹּחַ. עַד מָתַי?

עֵינַיִם שֶׁכָּבוּ, פְּסִיעוֹת שֶׁכְּבָר נָדַמּוּ

צוֹפוֹת בִּי וְעוֹבְרוֹת בְּכָל חֲלוֹמוֹתַי.


עַל שְׂפַת הָאֲבַדּוֹן… וְזוֹ שַׁלְוָה מִנַּיִן?

וּבִבְכּוֹת לִבִּי זֶה רֶנֶן הַלִּבְלוּב?

וְלֹא אֹבֶה, חָשׂוּף לְכָל זְדוֹנוֹת שָׁמַיִם,

לְצֵל תְּמוֹלַי לָשׁוּב כְּמוֹ צִפּוֹר לַכְּלוּב.


חִנְגַּת תְּשׁוּאוֹת הֵידָד מִן הַמַּקְלֵט בּוֹקַעַת

וּמְלוֹא גַּלֵּי הָאֶתֶר יְרִיד הַהֲבָלִים.

נָתַתִּי כָּל תְּרוּעוֹת חַיִּים רַבֵּי הַשַּׁעַט

בְּגִנַּת אֱגוֹז טוֹבֶלֶת בִּטְלָלִים.


נוֹתְרָה עוּגַת אוֹרָה אַחַת – עַל שֻלְחָנִי,

חֲרִישִׁי בָּה רַחַשׁ רַחַף זִכְרוֹנוֹת.

וְלַיְלָה אֵין סוֹפִי, אָפֵל וְרֵיחָנִי,

מְעַלְעֵל סָבִיב בַּעֲלֵי הָאִילָנוֹת.


למשתתפים בעליה ליחיעם

מִבַּעַד לְְמִדְחֵי חַיֵּינוּ עֵת מַסָּע זֶה יְבוֹאֵנִי

לֹא אֶזְכֹּר הַבְּהָקִיץ חֲזִיתִיו אִם בַּחֲלוֹם.

בְּכַפּוֹת רַגְלַיִם אֵלּוּ תַּמְרוּרָיו שׁוֹמֵר עוֹדֶנִּי

וְחוֹתַם נִטְלוֹ עַל גַּב אֶשָּׂא בִּי עַד הַיּוֹם.


אִישׁ עֵצוֹ טוֹעֵן עַל שֶׁכֶם, יֵשׁ נוֹטְלִים קוֹרָה בִּשְׁנַיִם

וְהַשְּׁבִיל עוֹלֶה בַּגַּיְא הֶעָקֹב בְּנַפְתּוּלָיו.

צֵל הָשְׁלַךְ מִפְּאַת הַחֹרֶשׁ, הָאֵלוֹת שׁוֹטְחוֹת כַּפַּים

וְעוֹמְסִים זָהָב שִׁטִּים וְאֹדֶם – הַקַּטְלָב.


הַצְּעָדָה כְּבֵדָה בַּנַּחַל, מִמַּעֲמַקִָּים בּוֹקַעַת

הֲמִיתוֹ שֶׁאֵין לָהּ סוֹף כִּמְרִי לֵב הִסְכִּין לִִרְגֹּן.

אַךְ אֵי שָׁם עַל גְּוִיל רָקִיעַ מִצְטַיֶּרֶת כִּמְתַעְתַּעַת

דִּמוּת מִגְדָּל – עֲטֶרֶת יֶשַע הִיא אִם כְּלִיל יָגוֹן?


נִזְעָמִים פְּנֵי הַמִּשְׂגָּב, אַדִּיר בַּמַּיִט וּבַהֶרֶס,

בְּחַלּוֹנָיו הַמָּוֶת לָן וּבִכְתָלָיו מֻכֵּי שְׁאִיָּה

הַמְּאֵרָה. אַךְ מִמְּרוֹמָיו כִּצְרִיחַת חֶדְוָה נִסְעֶרֶת

מְנַסֶּרֶת לַמְטַפְּסִים בָּהָר אֶל מוּל עִיָּיו.


אִישׁ וָאִישׁ עֵצוֹ יִטֹּל וּבִתְנוּעָה עַזָּה מוּאֶצֶת

יֵשׁ אֲשֶׁר רַגְלָם תִּמְעַד בִּנְתִיבָם הָעֲקַלְקַל.

חֲבוּרַת מְתוֹם וּשְׁכוֹל הַמְּצוּדָה מֵעָל קוֹרֶצֶת,

כִּי תִּתְכַּס – יִשַּׁךְ צַעֲדָם עַד שֶׁשּׁוּב תִּתְגַּל.


עֵד זֶה נֵד אֵיבָה נוֹשֶׁנֶת שֶׁשָּׂרְפָה עַמָּם לָאֵפֶר,

עַד יִהְיֶה לְמַק שָׁרְשׁוֹ וְסִפְרוֹ לָעַד נֶחְתַּם:

עַם אֲשֶׁר כִּלָּה הַזְּמָן בּוֹ כָּל זַעְמוֹ יְחִי מֵעֵבֶר

לַחֲלוֹף, יֻכַּתּוּ בּוֹ חִצָּיו בַּחֲמָתָם.


לַמִּשְׂגָּב בְּרֹאשׁ הַסֶּלַע אֲרֻכָּה דַּרְכָּם נִפְתֶּלֶת…

אוֹי לְמַעְפִּיל קְצַר-רוּחַ אֲשֶׁר אָצָה לוֹ פִּתְאֹם!

בִּסְטוֹתוֹ יֹאבַד בְּלֶכֶד סְבַךְ מִדְרוֹן – לְלֹא תּוֹחֶלֶת,

דְּחִי וָמַעַד לוֹ נָכוֹנוּ אֶל אֲפֵל הַתְּהוֹם.


אִישׁ עֵצוֹ נוֹשֵׂא עַל שֶׁכֶם, אִישׁ בַּעֲקֵב רֵעוֹ פּוֹסֵעַ

וְהַשְּׁבִיל מַתְלִיל לְפֶתַע, מִזְדַּקֵּף, נִכְנָף תַּחְתָּם.

וּכְפוּל דְּמוּת – יָגוֹן וָיֶשַׁע – הַמִּגְדָּל כִּמְתַעְתֵּעַ

עוֹד בַּדֶּרֶך הָעוֹלָה לִיחִיעָם.


מִשַּׁחַר יַלְדוּתִי לָמַדְתִּי כְּלוֹת וּכְמוֹהַּ

לְעַמּוּד הָאוֹר יַעֲלֶה מֵעֲלָטָה גְדוֹלָה,

וּכְצִיץ בְּסֵתֶר רַעַם, עַל אֵם דַּרְכֵי גוֹלָה,

חָרוֹד אֶל הָאוֹתוֹת בַּשַּׁחַק הַגָּבוֹהַּ,


מוּל אֶשֶׁד הֲמוֹן עָם לְרִמְזֵיהֶם לִפְסֹעַ,

נִדָּח בִּמְלוֹא תֵּבֵל וּבְגַעַשׁ מַעֲלָלָהּ,

לֶאֱטֹם אָזְנִי לִנְהִי הַנֶּפֶשׁ הַדַּלָּה

מִסִּיּוּטֵי לֵילָהּ וּבִעוּתֵי אֱלוֹהַּ.


עַד בָּאתִי לִגְבוּלִי. בְּצֵל הַצֶּאֱלוֹנִים

אֵיכָה פֹּה מְצָאוּנִי אוֹיְבַי? הָעֲכָנִים

נַעֲוֵי פָּנִים וָלֵב הֵגִיחוּ הָאֹהֱלָה.


בְּלַהַג זַחְתָנִים וְשַחַץ גְּאֵיוֹנִים

לְכֵרַת גְּאֻלָּה יָסֵבּוּ רִאשׁוֹנִים,

גָּרֵם הַכֹּל עַד תֹּם, נַפֵּץ כּוֹסָהּ לַסֶּלַע.


תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.