אני מודה מקרב לבי לסופרים־המשוררים הנכבדים יעקב פיכמן ודב שטוק, על טרחתם לעיין בכובד־ראש בכ"י שלי ועל האירם את עיני בהערות והארות, ולהרב הפרופיסור ש. אסף, שהיה גורם חשוב להוצאת ספרי זה לאור. ברכתי נתונה לכולם.

מ. י. וולך

דוגמאות והשואות

לפתגמים רבים אני מביא דוגמאות והשוָאות מש"ס בבלי וירושלמי, דרך ארץ רבה, כלה רבתי, מסכת סופרים, מכלתא, אבות דר' נתן, מדרש רבה, תנחומא, תנחומא הישן, מדרש שמואל, מדרש שוחר טוב, מדרש משלי, מדרש תהלים, מדרש קהלת זוטא, מדרש מעשה תורה, מדרש תורה, ילקוט תורה, ילקוט קהלת, זהר, תקוני זהר, תנא דבי אליהו רבה, תחכמוני, אברהם אבן עזרא, מבחר פנינים ר' מנחם המאירי, ספר יצירה, ספר חכמה ומוסר, מנחה חדשה, בן המלך והנזיר, אגדת בראשית.

מוקדש

לחיה ואיזק נַמְיוֹת ולבנם עמיאור

מאת אביהם

המחבר.

אַפוֹרִיזְם אֵינוֹ פָּסוּק בְּתוֹרָה

אֶלָּא תּוֹרָה בְּפָסוּק…

הָעוֹלָם

1. כְּנֶשֶׁף־מַסֵּכוֹת

הָעוֹלָם הַנִּמְאָס:

הַמִּצְטַיֵּן לְהִתְחַפֵּשׂ –

זוֹכֶה בַּפְּרָס…

כל צבוע, איש־מרמה, היודע להתחפש במסוה־צדק, בחיי החברה מצליח.

2. הָעוֹלָם – כְּתֵבַת נֹחַ:

בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת לְמַכְבִּיר,

וַאֲנָשִׁים אַךְ זָעִיר…

3. הָעוֹלָם – אַרְמוֹן גָּדוֹל:

בּוֹ דָּרִים אֲנָשִׁים –

בַּתַּחְתִּיִּם, שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁיִּם…

4. הָעוֹלָם – כַּדּוּר־מִשְׂחָק

יַחְטְפֵהוּ מָהִיר וְחָזָק…

5. הָעוֹלָם – כּוֹס־זָהָב

בִּדְמָעוֹת רָב…

6. דּוֹמֶה כַּחֲתוּנָה הָעוֹלָם¹

אַךְ לֹא כָּל הַמֻּזְמָנִים –

הֵם מְחֻתָּנִים…

7. הָעוֹלָם ־

רְאִי נִפְלָא כָּזֶה:

אֶת הָאַחֵר בּוֹ נֶחֱזֶה…

8. הָעוֹלָם נִבְרָא לָעֲשִׁירִים וּלְרָשִׁים –

אַךְ הָרָשִׁים עוֹבְדִים בִּנְזִיד־עֲדָשִׁים…

9. הָעוֹלָם – מָלוֹן:

זְמַן קָצָר מְאֹד

כָּל אֶחָד בּוֹ יִשְׁכֹּן…

10. הָעוֹלָם –

כְּכַף־מֹאזְנַיִם נִמְשָׁל:

יֵרֵד הַכָּבֵד –

יַעֲלֶה הַקַּל…

11. בְּיַלְדוּתֵנוּ –

עֲרִיסָתֵנוּ רְחָבָה עוֹד;

וּבְגָדְלֵנוּ –

כָּל הָעוֹלָם צַר מְאֹד…

12. רַבִּים לֹא עָזְבוּ הָעוֹלָם –

אִלּוּ הָעוֹלָם לֹא עֲזָבָם…

13. הָאָדָם לֹא יְשַׁנֶּה אֶת הָעוֹלָם,

אַךְ הָעוֹלָם יְשַׁנֶּה אֶת הָאָדָם…

14. אִם הָעוֹלָם יָשָׁר וְכָשֵׁר,

לָמָּה אָדָם רְכוּשׁוֹ שׁוֹמֵר?…

15. “הַנַּח לְתֵבֵל כְּפִי שֶׁהִיא מְסֻדֶּרֶת” –

הֲיֵשׁ בְּיָדִי בְּרֵרָה אַחֶרֶת?…

16. “הָעוֹלָם לֹא טוֹב” –

וְאֵין רוֹצִים אוֹתוֹ לַעֲזֹב…

הַחֲרִיצוּת

17. הֶחָרוּץ מַנִּיחַ לְמָחָר –

מָה שֶׁהַיּוֹם אִי־אֶפְשָׁר…

18. קִנְאָה וַחֲרִיצוּת² –

סוֹפָהּ עֹשֶׁר וַעֲלִיצוּת;

קִנְאָה וְעַצְלוּת –

סוֹפָהּ עֹנִי וְעַצְבוּת…

19. הֶחָרוּץ מַבְטִיחַ לְחָדְשַׁיִם –

וְיַעֲשֶׂה בְּיוֹמַיִם.

הֶעָצֵל אוֹמֵר: “הַיּוֹם” –

וְלֹא יְמַלֵּא בִּשְׁנָתַיִם.

20. הֶחָרוּץ שׁוֹקֵד וְשָׂמֵחַ,

הֶעָצֵל בְּתִקְוָתוֹ בּוֹטֵחַ…

21. עֹשֶׁר רֵעֲךָ לֹא יֵיטִיבְךָ בַּצַּר,

וְלֹא יָאִיר לְךָ נֵר זָר…

אתה צריך לעבוד בחריצות וייטב לך.

22. הָאִישׁ אֲשֶׁר יָדוֹ לוֹ לֹא תּוֹשִׁיעַ –

לֹא יִשְׁלַח לוֹ עֶזְרָה גַּם אֵל מֵרָקִיעַ.

23. רְצוֹנְךָ שֶׁעֲבוֹדָתְךָ לֹא תּוּרַע –

חֲשֹׁב תָּמִיד אֵיךְ לְשַׁפְּרָהּ…

24. טוֹבָה עֲבוֹדָה אַחֲרֵי מַרְגֵּעָה –

כְּמַרְגֵּעָה אַחֲרֵי עֲבוֹדָה…

25. אֵין גֶּשֶׁם – אֵין תְּנוּבָה;

אֵין עָמָל – אֵין טוֹבָה…

26. לֹא תַּשִּׂיג –

בִּלְתִּי אִם תָּרוּץ,

לֹא יִמְצָא –

בִּלְתִּי אִם חָרוּץ…

27. הַשָּׁעָה הַמְּאֻשָּׁרָהּ לָאָדָם –

כְּשֶׁהוּא נִרְדָּם.

אֲבָל נַפְשׁוֹ עוֹכֵר –

אִם יִישַׁן בְּשָׁעָה

שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת עֵר…

28. “הַיּוֹם” הָאֶחָד –

יָקָר שִׁבְעָתַיִם

מִשְּׁנֵי מָחֳרָתַיִם…

29. דָּבָר שֶׁבְּהֶכְרֵחַ –

לֹא יֻצְלַח…

30. “בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם”³

גַּם בַּחֹל גַּם בְּחַגִּים.

וּבְזֵעַת פּוֹעֲלֶיךָ –

בָּשָׂר וְדָגִים…

31. אָמְרוּ לָעַכְבָּר:

"נַשֵּׁק שְׂפַם הֶחָתוּל –

וְחָמֵשׁ מֵאוֹת טוּל".

עָנָה: "הַשָּׂכָר מְהֻגָּן,

אַךְ הַמָּקוֹם מְסֻכָּן"…

כך עונה פועל, כשמציעים לו עבודה מסוכנת בשכר רב מאד.

32. הַבִּנְיָן בְּרַב־עָמָל –

וְהַהֶרֶס קַל…

33. כָּל עֲבוֹדָה טוּל –

אֵין פְּעֻלָּה בְּלִי גְּמוּל…

34. חֲמוֹר לְמַשָּׂא,

דְּבוֹרָה לִדְבַשׁ,

וּלְעָמָל בַּר־נָשׁ…

35. הַיְּצִירָה –

פּוֹחֶדֶת מִיּוֹצְרָהּ…

36. יֵשׁ נֶאֱמָן

וְהוּא גַּזְלָן:

גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ הַזְּמָן…

מפריע אותנו בעבודה.

37. אַחֲרִית חֲרִיצוּת – זָהָב.

אַחֲרִית עַצְלוּת – רָעָב…

38. בְּמַחֲשָׁבָה לְבַד –

לֹא תַּעֲשֶׂה כְּלוּם לָעַד…

39. שְׁנַיִם לֹא יַעֲשׂוּ תּוּשִׁיָּה:

פַּחְזָן וּפַחְדָן…

הראשון נחפז ולעשות טרם יועץ, והאחרון – כשעת לעשות הולך להתיעץ ויאחר המועד…

40. בַּיִת בְּלִי גְּבֶרֶת פְּעִילָה –

לְלֹא אוֹפַנִּים עֲגָלָה…

41. עֲבוֹדָה וְהִסְתַּפְּקוּת־בְּמִעוּט –

רְפוּאָה טוֹבָה לַבְּרִיאוּת…

42. הַטִּפָּה נוֹקֶרֶת הָאֶבֶן –

לֹא בְּכֹחָהּ וּגְבוּרָתָהּ,

אֶלָּא בְּהַתְמָדַת נְפִילָתָהּ…

43. דָּגִים תָּצוּד בְּמִכְמֹרֶת –

וּבַעֲבוֹדָה – מַשְׂכֹּרֶת…

44. לַכֹּל לְאָדָם כֹּחַ וָאוֹן –

אִם אַךְ יְהִי רָצוֹן…

45. אָדָם יָכֹל לַעֲשׂוֹת –

כָּל מָה שֶׁהוּא רוֹצֶה.

אִם אַךְ יִרְצֶה לַעֲשׂוֹת –

כָּל שֶׁהוּא יָכֹל.

46. בַּעֲבוֹדַת־יָד –

בָּא גָּד…

47. מוֹרָה טוֹבָה וִיחִידָה –

אַךְ הַשְּׁקִידָה.

48. אוֹהֵב עֲבוֹדָה –

לֹא יֶחְסַר צֵידָה…

49. לֹא הָיוּ לְסַבְתָּא טְרָחוֹת גְּדוֹלוֹת –

הָלְכָה וְקָנְתָה לָהּ תַּרְנְגֹלוֹת…

50. צַעַר, חֵטְא וָרִישׁ –

בַּעֲמַל־כַּפָּיו יְגָרְשֵׁם אִישׁ…

הָעַצְלוּת

51. לַשָּׁוְא תִּשְׁאַל עַצְלָן

לָמָּה הוּא עָצֵל –

לַעֲנוֹת יִתְעַצֵּל…

52. בְּרַעֲבוֹנוֹ יָמוּת עַצְלָן –

וּמַאֲכָלוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן…

53. עַצְלָה אֲפִלּוּ בְּעֹשֶׁר –

סוֹפָהּ עֹנִי וָחֹסֶר…

54. לָעַצְלָה כֹּחַ חָסֵר

וִידֵי גִּבּוֹרִים תְּאַסֵּר.

55. כָּל יְמֵי־עֲבוֹדָה יֶחְלַשׁ עַצְלָן –

בְּשַׁבָּת מוֹעֵד הוּא אֵיתָן…

56. "גַּם הֲלִיכַת בָּטֵל

כַּעֲבוֹדָה נֶחֱשֶׁבֶת",

אֲבָל לֹא עֲבוֹדָה הִיא –

בָּטֵל לָשֶׁבֶת.

57. עַצְלָן –

אֲרֻכִּים יָמָיו,

קְצָרִים חַיָּיו…

58. יֵשׁ וְגַם הֶעָצֵל יַעֲבֹד

עַד מִפִּיו יֵצֵא עָשָׁן –

כְּשֶׁהוּא מְעַשֵּׁן…

59. לֶעָצֵל –

מָחָר יוֹם־מְלָאכָה,

וְהַיּוֹם יוֹם־מְנוּחָה…

60. "אָנָּא, שׁוֹכֵן־עֲרָבוֹת,

תֵּן גֶּשֶׁם־נְדָבוֹת

עַל שְׂדֵי שְׁכֵנִי הַטּוֹב,

וּתְבוּאָתוֹ תִּפְרֹץ לָרֹב,

כְּדֵי שֶׁבָּנַי, מַחְמַדֵּי לִבָּתִי –

יַעַבְדוּ בְּשָׂדֵהוּ וְיִתְּנוּ מִחְיָתִי"…

תפילת חקלאי עצלן.

61. הוּא עָנִי וְדַל –

וּמִסְתּוֹבֵב כְּתַיִשׁ הַקָּהָל…

על עצלן עני ההולך בטל.

62. עוֹכֵר בֵּיתוֹ –

אוֹהֵב מִטָּתוֹ…

63. אִם בַּעֲלַת־הַבַּיִת חֲתוּלָה⁴ –

הַחֲתוּלָה בַּעֲלַת־הַבַּיִת…

64. הָעַצְלוּת –

לַעֲשִׁירִים מַחֲלָה נוֹשָׁנָה –

וְלַעֲנִיִּים – סַכָּנָה…

65. עַצְלָן יִסְתַּלֵּק

אֲפִלּוּ מִתַּרְנְגֹלֶת צְלוּיָה –

אִם יִצְטָרֵךְ לְחָתְכָהּ,

שֶׁתְּהֵא לַאֲכִילָה רְאוּיָה…

66. עַצְלוּת מְבִיאָה לִידֵי שִׁעֲמוּם –

שִׁעֲמוּם לִידֵי עַצְלוּת…

67. זְמַן אָבוּד חוֹב –

הָעוֹלֶה בְּרִבִּית רֹב…

68. רִישׁ וַעֲצַלְתַּיִם –

אַחִים שְׁנַיִם…

69. עָצֵל –

יִדְחֶה עֲבוֹדָתוֹ לְמָחָר,

וְחָרוּץ –

עוֹבֵד הַיּוֹם וּמְקַבֵּל שָׂכָר…

70. עַצְלָן –

לוֹמֵד בִּשְׁכִיבָה

וְיָשֵׁן בִּישִׁיבָה…

מַדָּע וְהַשְׂכֵּל

71. הַמּוֹסִיף רֹב דַּעַת –

מִגַּן־עֵדֶן יְגָרְשׁוֹ אֲדֹנָי.

וְגַן־עֵדֶן יְגָרֵשׁ־

הָרוֹצִים לֵהָנוֹת יוֹתֵר מִדָּי…

72. נֶפֶשׁ בְּלִי דַּעַת –

כָּאֳנִיָּה בְּלִי קְבַרְנִיט מְשׁוּלָה;

בְּלִי מַנְהִיג תֵּרֵד מְצוּלָה…

73. בְּמַדָּע עַל כָּל תַּשְׁפִּיעַ,

גַּם חַיְתוֹ־טֶרֶף תַּכְנִיעַ…

74. מַדָּע –

לְאֶחָד נוֹתֵן רַק הַיְּדִיעָה,

וּלְאַחֵר – פָּרָה שׁוֹפַעַת חֶמְאָה…

75. שֵׂכֶל אִישׁ יִבָּחֵן בִּשְׁאֵלוֹתָיו –

יוֹתֵר מִבִּתְשׁוּבוֹתָיו…

76. הַמַּשְׂכִּיל –

מָה שֶׁעוֹשֶׂה אֵינוֹ אוֹמֵר.

וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה –

מָה שֶׁאֵין לְהֵאָמֵר…

77. הוֹן וְעֹשֶׁר תִּקְנֶה בְּחָכְמָה –

וְחָכְמָה לֹא תִּקְנֶה בְּהוֹן וָעֹשֶׁר…

78. יֵשׁ אֹמֶר חָרוּץ יִתֵּן דֵּעִים –

מִשִּׁבְעָה סְפָרִים חָכְמָה מְלֵאִים…

79. רָצוֹן וּמֶרֶץ כֹּחָם כַּבִּיר –

וְהַמַּדָּע מִשְּׁנֵיהֶם אַדִּיר…

80. יְהוֹשֻׁעַ הֶעֱמִיד הַשֶּׁמֶשׁ לְיוֹם תָּמִים –

וְקוֹפֶּרְנִיקוּס – לְעוֹלָמִים…

81. אִם מַדָּע אַיִן –

עִוֶּרֶת גַּם הָעַיִן…

82. מַדָּע בְּלִי מוּסָר –

כְּמוּסָר בְּלִי מַדָּע…

83. עֵץ הַדַּעַת –

אֵינוֹ עֵץ הַחַיִּים…

84. בְּיוֹם צַח –

הַשֵּׂכֶל זַךְ…

85. טוֹבָה חָכְמָה בַּעֲנִיּוּת –

מֵאִוֶּלֶת בַּעֲשִׁירוּת…

86. צִפּוֹר עַל גַּג כִּי אֶרְאֶה –

אָבִינָה, כִּי בְּעַצְמָהּ עָלְתָה,

וּבִרְאוֹתִי אֶבֶן עַל גַּג –

אָבִינָה כִּי יֶלֶד שׁוֹבָב זָרַק אוֹתָהּ…

משל: אדם גדול בתורה וחכמה – התנשאותו מעצמו באה לו, ובוּר כי יתנשא – משום שבּוּרים כמוהו נשאוהו.

87. בֵּין הַבָּאִים לְמִשְׁתֶּה –

כַּבֵּד אֶת רָב־יָמִים.

וּבַבָּאִים לַחְקֹר מַדָּע –

אֶת הַגָּדוֹל בַּחֲכָמִים…

88. קַל לַעֲשׂוֹת כֶּתֶר נָאֶה –

מִמְּצֹא רֹאשׁ לַכֶּתֶר יָאֶה…

89. עֹשֶׁר בְּלִי יְדִיעוֹת –

נְכָסִים בְּלִי אַחֲרִיּוֹת…

90. יֵשׁ טָעוּת אַחַת –

מְלַמֶּדֶת רָמוֹת

מִשֶּׁבַע חָכְמוֹת…

91. הָעֹשֶׁר קַל רַגְלַיִם,

הַכָּבוֹד בַּעַל כְּנָפַיִם,

רַק הַחָכְמָה הַנֶּחְמֶדֶת –

לְעוֹלָם עוֹמֶדֶת…

92. דַּעַת הֵיטֵב טוֹב –

מִדַּעַת לָרֹב…

93. לֹא בְּלִבְנַת זָקָן –

חֲכָמָה תִּשְׁכָּן…

94. עַל אֹזֶן לֹא־שׁוֹמַעַת –

שָׁוְא תַּטִּיף אִמְרֵי־דַּעַת…

סוֹפְרִים, סְפָרִים וְקוֹרְאִים

95. יֵשׁ סוֹפְרִים כְּקֻפָּאֵי הַבַּנְק:

סְכוּמִים גְּדוֹלִים בְּיָדָם מֻנָּחִים –

אַךְ לֹא לָהֶם שַׁיָּכִים…

96. רֵאשִׁית חָכְמָה לְסוֹפֵר טוֹב –

לְהָבִין הֵיטֵב מָה יִכְתֹּב…

97. כָּתַבְתָּ בְּלִי מֹחַ –

נִכְתַּב בְּלֹא טַעַם וְרֵיחַ…

98. מַטְּרַת סוֹפֵר –

לְלַמֵּד נַעַר וְזָקֵן

אוֹ לִמְצֹא חֵן…

99. גַּם תַּרְגּוּמִים מְשֻׁבָּחִים –

בִּכְלֵי־זְכוּכִית פְּרָחִים…

100. הַטּוֹב וְהַיֹּפִי אֵינָם נֶעֱדָרִים –

הֵם חַיִּים בָּאַגָּדוֹת וְשִׁירִים…

101. בִּסְפָרִים תִּנְהַג

כְּמוֹ בִּידִידִים:

בְּחַר הַיְּחִידִים,

אַל תִּדְאַג לַשְּׂרִידִים…

102. הַסּוֹפֵר חָבִיב וְנָעִים –

כְּשֶׁהוּא כְּבָר מַאֲכַל תּוֹלָעִים…

103. כִּי יִהְיֶה בֶּן־אַלְמָוֶת –

הַסּוֹפֵר חַיָּב

לָמוּת קֹדֶם בָּרָעָב…

104. מִכָּל הַסְּפָרִים אֲנִי חוֹבֵב –

מָה שֶׁנִּכְתַּב בְּדָם הַלֵּב…

105. סֵפֶר פּוֹקֵחַ עֵינַיִם –

אַל תּוֹצִיא מִיָּדַיִם…

106. לִבְלֹעַ סְפָרִים הַרְבֵּה

מְאֹד נָקֵל,

אַךְ צָרִיךְ גַּם לְעַכֵּל…

107. יֵשׁ סוֹפֵר עוֹשֶׂה קוֹרְאוֹ אָדָם,

וְיֵשׁ עוֹשֶׂה אוֹתוֹ סֵפֶר…

108. סוֹפֵר מֻכְשָׁר –

מְעַט מִלִּים וְסֵפֶר טוֹב.

וְשֶׁאֵינוֹ מֻכְשָׁר –

סֵפֶר רַע וּמִלִּים לָרֹב…

109. לְפָנִים –

דֹּחַק סְפָרִים

הִפְרִיעַ קִנְיָן יְדִיעוֹת.

הַיּוֹם –

רִבּוּי סְפָרִים

יַפְרִיעַ קִנְיַן דֵּעוֹת…

110. בְּמוֹת הַהוֹרִים –

יְרֻחַם הַיָּתוֹם הָאֻמְלָל;

וּבְמוֹת הַסּוֹפֵר –

סִפְרוֹ יְהֻלָּל…

111. יֵשׁ קוֹנֵי־סְפָרִים

וְאֵינָם קוֹרְאִים אֲמִתִּים:

רַק לְפָאֵר הַבַּיִת –

כִּבְרָהִיטִים…

112. סֵפֶר הַדְּפוּס יַצְהִיבוֹ הַזְּמַן;

סֵפֶר הַטֶּבַע תָּמִיד רַעֲנָן,

תָּמִיד אוֹרוֹ יַגִּיהַּ

כִּי כָּל שָׁנָה

בְּמַהֲדוּרָה חֲדָשָׁה יוֹפִיעַ…

113. יֵשׁ סוֹפֵר –

יְהֻלַּל לְפִי סִפְרוֹ,

וְיֵשׁ סֵפֶר –

יְהֻלַּל לְפִי סוֹפְרוֹ…

114. הַסֵּפֶר –

לֹא רֹב עָלִים לוֹ יִתְרוֹן,

וְלֹא עֲבִי־הַכֶּרֶס סִמָּן לְכִשְׁרוֹן –

115. סְפָרִים טוֹבִים –

מִסְּפָרִים נִכְתָּבִים…

116. סֵפֶר טוֹב –

מַתָּנָה נֶחְמֶדֶת,

מֵהַמְּחַבֵּר לִבְנֵי־אָדָם –

לְעוֹלָם עוֹמֶדֶת…

117. הַסּוֹפְרִים –

יָפִים לָהֶם כִּתְבֵי רִאשׁוֹנִים.

הַקּוֹרְאִים –

יָפִים לָהֶם כִּתְבֵי אַחֲרוֹנִים…

118. חֲצִי הַחַיִּים יַסְפִּיק –

רַק סֵפֶר טוֹב לְחַבֵּר

וְהַחֵצִי הָאַחֵר – לְשַׁפֵּר…

119. אֵין מְחַבֵּר וְשִׂכְלוֹ רָב –

לְהָבִין שְׁטֻיּוֹת קוֹרְאָיו…

120. הַדְּיוֹ שֶׁל חַכְמֵי הָאֲנָשִׁים –

יָקָר לֵאלֹהִים כְּדַם קְדוֹשִׁים…

121. הַסּוֹפְרִים הַיְּשָׁנִים –

הָיוּ חֲדָשִׁים לְפָנִים.

הַיִּהְיוּ גַּם הַחֲדָשִׁים –

סוֹפְרִים יְשָׁנִים?…

122. “קִנְאַת סוֹפְרִים תַּרְבֶּה חָכְמָה”,

אַךְ חָכְמָה לֹא תַּרְבֶּה קִנְאָה…

123. מְהַלְּלִים אֶת כּוֹתֵב הֶחָזוֹן –

הַיּוֹדֵעַ לְהוֹצִיא דֶּמַע מֵהַקָּהָל,

אֲבָל כִּשְׁרוֹן כָּזֶה גַּם לַבָּצָל…

124. מוּם בְּכָל יְצִירָה –

אֲרִיכוּת יְתֵרָה…

125. סוֹפְרִים!

אִם סִפְרֵיכֶם לֹא שִׁפְּרוּ קוֹרְאֵיכֶם –

שַׁפְּרוּ נָא סִפְרֵיכֶם…

126 רָב־סְפָרִים מִתְעַנְיְנִים בְּנָשִׁים –

אֲבָל רָב־נָשִׁים אֵינָן מִתְעַנְיְנוֹת בִּסְפָרִים…

127. קְרִיאַת סְפָרִים –

כְּמַעֲשֵׂה דְּבוֹרִים:

פְּרָחִים מוֹצְצוֹת –

דְּבַשׁ לַעֲשׂוֹת…

128. מְחַבֵּר מֵעֹשֶׁר –

עַל כָּל אוֹהֲבַי.

מְחַבֵּר מֵעֹנִי –

עַל כָּל אוֹיְבַי…

129. מִסִּפְרֵי פִילוֹסוֹפְיָה –

הִנְנִי הֲלוּם.

מִשִּׁירָה – חָלוּם.

מֵהִסְטוֹרְיָה – מְבֻשָּׂם.

מֵאַהֲבָה – מֻקְסָם.

מִבְּדִיחוֹת –

בְּשִׂמְחָה וְאוֹרָה.

מִסִּפְרֵי דָּת –

בְּמָרָה־שְׁחוֹרָה…

130. סֵפֶר שֶׁלְּקָרְאֵהוּ אַךְ פַּעַם דַּי –

גַּם הַפַּעַם אֵינוֹ כְּדַי…

131. אִם הַסֵּפֶר לֹא יָכֹל –

בְּעַד עַצְמוֹ לְדַבֵּר,

לַשָּׁוְא בְּהַקְדָּמָתוֹ –

יְהַלְּלֵהוּ הַמְּחַבֵּר…

132. רַק הַנִּסָּיוֹן –

מְדַקְדֵּק גָּאוֹן…

133. פִּיּוּט –

לֹא יָמוּת.

134. הַמְּדַקְדְּקִים!

אֵינְכֶם מַבְחִינִים בֵּין טוֹב לְרָע –

שַׂמְתֶּם:

שֶׁקֶר, עָוֶל, רֶצַח – מִלְּעֵיל,

אֱמֶת, צְדָקָה, שָׁלוֹם – מִלְּרַע…

הֶחָכָם וְהַכְּסִיל

135. חָכָם מְדַבֵּר בְּעַמְקוּת,

וּכְסִיל – בְּגַבְהוּת…

136. חֲמוֹר רָפֶה וְחַלָּשׁ –

יִשָּׂא אָדָם גִּבּוֹר.

וְגִבּוֹר כֹּחוֹ תָּשׁ –

שְׂאֵת חַלָּשׁ חֲמוֹר…

משל: כסיל יכול נשוא את החכם, והחכם אין באפשרותו לסבול את הכסיל.

137. הַכְּסִיל – פְּעָמִים יִסְבֹּל אִישׁ:

כְּשֶׁאֵינֶנּוּ, וּכְשֶׁהוּא מַחֲרִישׁ…

138. “אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ”⁵.

כִּי יִשְׁאַל עוֹד יוֹתֵר –

מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם לֹא תִּפָּטֵר…

139. מוֹתַר הֶחָכָם מִן הַבְּהֵמָה –

שֶׁיּוֹדֵעַ לְדַבֵּר כַּחֹק.

מוֹתַר הַכְּסִיל מִן הַבְּהֵמָה –

אִם יוֹדֵעַ רַק לִשְׁתֹּק…

140. אִם תִּטְחַן אֱוִיל –

אֵין תּוֹעֶלֶת:

הַקֶּמַח יִהְיֶה – אִוֶּלֶת…

141. שׁוֹטִים וְנִבְעָרִים –

לֹא יוֹעִילֵם יִחוּסָם בַּקְּבָרִים:

מִסְגֶּרֶת־זָהָב לְעוֹלָמִים –

לֹא תְּכַסֶּה בַּתְּמוּנָה הַכְּתָמִים…

142. לֹא יִסְפֹּק לָאִישׁ –

כָּל יֵשׁ לוֹ,

חוּץ מִשִּׂכְלוֹ…

143. רָאִיתִי גַּל־אַשְׁפָּה.

הַשֶּׁלֶג כִּסָּהוּ מִלְּמַעְלָה

וְהָיָה יָפֶה, מְאֹד נַעֲלֶה;

בָּא הָאָבִיב –

הַשֶּׁלֶג נָמַס לְאַט־לְאַט

וְגַל הָאַשְׁפָּה בָּלַט…

144. “גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב”,

אֲבָל הַיֵּשׁ

וְיַחֲרִישׁ טִפֵּשׁ?…

145. בִּנְפֹל דְּלֵקָה בְּבֵית כְּסִיל –

לָרִאשׁוֹנָה אִוַּלְתּוֹ יַצִּיל…

146. אִם מְדַבְּרִים אִוֶּלֶת –

אֵין תִּפְאֶרֶת,

אַךְ כִּעוּר גָּדוֹל הוּא –

אִם הָאִוֶּלֶת מְדַבֶּרֶת…

147.שׁוֹ טֶה גָּדוֹל הוּא –

גַּם “שׁוֹמֵר פְּתָאִים”

לֹא יַעַזְרֵהוּ…

148. פֶּתִי נָפַל מִגַּג

וְנִפְצַע רֹב פְּצָעִים,

הִרְהֵר: חָכָם גָּדוֹל אֲנִי –

הַלֹּא ד' שׁוֹמֵר פְּתָאִים…

149. אַרְבָּעָה אֵלֶּה כְּאֵב גּוֹרְמִים:

כְּסִיל מְלַמֵּד בִּינָה לַחֲכָמִים,

רָשָׁע יוֹכִיחַ לְצַדִּיק תָּמִים,

חוֹלֶה לְרוֹפְאוֹ יִתֵּן עֵצוֹת,

וְסוֹפֵר כְּסִיל יִכְתֹּב מְלִיצוֹת…

150. אִם אִוֶּלֶת בְּתוֹךְ הָרֹאשׁ –

הָרֹאשׁ בְּתוֹךְ אִוֶּלֶת…

151. אִם הָרֹאשׁ בְּתוֹךְ הַקֵּבָה –

הַקֵּבָה בְּתוֹךְ הָרֹאשׁ…

152. דּוֹר חָכָם –

לְפִי סִפְרוֹ יְהַלֵּל אִישׁ; דּוֹר כְּסִיל –

לְפִי הָאִישׁ יְהַלֵּל סִפְרוֹ…

153. בְּעֵת דֶּבֶר ־

יִתְעַל גַּם רוֹפֵא אֱלִיל.

וּבִקְהַל כְּסִילִים –

יְכֻבַּד גַּם נָבִיא־אֱוִיל…

154. יוֹעֵץ שָׁלוֹם בֵּין כְּסִילִים רָבִים –

שְׁנֵיהֶם יְקוֹמֵם לוֹ לְאוֹיְבִים…

155. שְׁנַיִם הֵמָּה לְחֶרְפָּה –

אֱוִיל בְּסוֹד מַשְׂכִּילִים,

וְחָכָם בְּסוֹד אֱוִילִים…

156. אִוֶּלֶת לִפְעָמִים –

מוֹעִילָה מֵחָכְמַת חֲכָמִים.

157. הִתְחַכֵּם אֱוִיל בִּקֵּשׁ –

וְנִגְלָה טִפֵּשׁ…

158. “לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם”⁶

זֶה מוּבָן לְמַדַּי.

וְכֵן כָּתוּב:

“אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ אֲדֹנָי”⁷.

כלומר, אדם שהוא בהמה – יושיעו ד', אבל לא לחכם.

159. אִלּוּ נִתַּן לַכְּסִיל

הַשֵּׂכֶל שֶׁחָסֵר לְמַשְׂכִּיל –

הָיָה זֶה הַ“תָּם⁸”

הֶחָכָם מְכָל אָדָם…

160. כֻּלָּנוּ חֲכָמִים –

בַּעֲלֵי בִּינָה עֲמֻקִּים.

וְהַלְוַאי לְחָכְמָתֵנוּ –

לֹא נְהִי זְקוּקִים…

161. שׁוֹטֶה בַּעַל זִכָּרוֹן –

בּוֹ כָּל הַחִסָּרוֹן,

שֶׁהוּא מָלֵא רַעֲיוֹנוֹת –

בְּלִי הַסִּיק מַסְקָנוֹת…

162. אֵלּוּ נִמְצְאָה מְכוֹנָה

מַחְכִּימַת פְּתָאִים –

כָּל בּוֹזֵי חָכְמָה,

לְהֵרָפֵא הָיוּ בָּאִים…

163. כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ מְעַטִּים –

לְלַמְּדֵנוּ שֶׁלֹּא נְהִי שׁוֹטִים…

164. “לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם” –

אַךְ אֵיפֹה יֵשׁ

עָשִׁיר טִפֵּשׁ?…

165. “אֵין חָכָם כְּבַעַל הַנִּסָּיוֹן”,

וְאֵין בַּעַל נִסָּיוֹן כְּחָכָם…

166. לֹא כָּל הָרִאשׁוֹנִים יַשְׂכִּילוּ,

וְלֹא כָּל הָאַחֲרוֹנִים יַסְכִּילוּ…

167. אֵין חָכָם וְחַקְרָן –

נֶגֶד הַזְּמָן…

168. וַיְזָתָא בֶּן הָמָן

עָלָה לְמַעְלָה הָאַחֲרוֹן⁹;

וַיְזָתָא שֶׁל יָמֵינוּ –

יַעֲלֶה לְמַעְלָה הָרִאשׁוֹן…

169. חֲכָמִים – מְעַטִּים,

וְיוֹתֵר מֵהֶם – שׁוֹטִים.

וְהַכֹּל מִשְׁתַּטִּים…

170. לֶחָכָם –

אֵין שׁוּם דָּבָר,

שֶׁהוּא לוֹ זָר,

אוֹ בִּלְתִּי־אֶפְשָׁר…

171. יֵשׁ עִנְיָן רָע

וְאֵין מֶנּוּ מִפְלָט –

כִּי אִם בְּסִכְלוּת מְעָט…

172. אִם לֹא הִתְאַוֵּל

מֵעוֹדוֹ אָדָם –

לֹא הָיָה מִיָּמָיו

גַּם חָכָם…

173. צֶדֶק – מִשֵּׂכֶל.

רֶשַׁע – מִסֶּכֶל…

174. טוֹב אֱוִיל נִזְהָר –

מֵחָכָם נִמְהָר…

175. דְּבָרִים נִבְעָרִים –

תָּמִיד נִזְכָּרִים…

176. פְּעָמִים –

טוֹעִים גַּם חֲכָמִים.

177. הַכְּסִיל שׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת

כָּל־כָּךְ אֱוִילוֹת –

וְעוֹד לִפְנֵי שְׁנוֹת אֲלָפִים

נָתְנוּ לָהֶן פִּתְרוֹנִים יָפִים…

178. הַחַיּוֹת בְּטִבְעָן –

עוֹלוֹת לָעוֹלָם

עַל בִּינַת הָאָדָם…

179. אַל תֹּאמַר: "הַקַּדְמוֹנִים

הָיוּ יוֹתֵר נְבוֹנִים",

כִּי כָּעָם כָּאִישׁ –

אִישׁ לְזִקְנָתוֹ חָכָם,

וְכֵן כִּי יִזְקַן עָם…

180. הַשּׁוּעָל –

חַלָּשׁ וָדַק,

הַשּׁוֹר –

עָב וְחָזָק…

181. אִלּוּ הָיָה לִי תָּמִיד

הַשֵּׂכֶל קֹדֶם לְמַעֲשֶׂה,

כַּאֲשֶׁר לְאִשְׁתִּי אַחֲרָיו –

הָיִיתִי חָכָם גָּדוֹל

וּבַעַל הוֹן רָב…

182. לְפָנִים –

מָשְׁכוּ סוּסִים מֶרְכָּבָה,

וְהַיּוֹם –

מוֹשֶׁכֶת מֶרְכָּבָה סוּסִים…

הָעֹשֶׁר

183. מַרְבֶּה עשֶׁר –

מַמְעִיט ישֶׁר.

184. לֶעָשִׁיר – שֶׁפַע,

לָרָשׁ – אָפַע,

לַמִּסְכֵּן – מְעַט.

וְדַי – אֵין אַף לְאֶחָד…

185. הֶעָשִׁיר רוֹקֵד מִנַּחַת,

הַשַּׂחְקָן – מִקַּדַּחַת…

186. בְּבֵית הֶעָשִׁיר –

מְבַקְּרִים אָדָם רָב.

וְאֹהֶל דַּל –

לֹא יְבַקֵּר אַף גַּנָּב…

187. ״מַרְבֶּה נְכָסִים מַרְבֶּה דְאָגָה" ¹⁰),

וְלֹא מַרְבֶּה דְאָגָה מַרְבֶּה נְכָסִים…

188. “אֵיזֶהוּ עָשִׁיר הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ” ¹¹),

אֲבָל אוֹתוֹ אָדָם

עוֹד לֹא בָּא לָעוֹלָם…

189. הָעשֶׁר – מִין בֶּגֶד נָאֶה,

אַף לְעָנִי הָיָה יָאֶה…

190. שֶׁבַע יִפֹּל עָשִׁיר וְקָם;

וְעָנִי כִּי יִפֹּל – יִשְׁכַּב שָׁם…

191. מַפֶּלֶת עָשִׁיר – עִלּוּמוֹ ¹²),

מַפֶּלֶת עָנִי – פִּרְסוּמוֹ…

192. “וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי־אָדָם” ¹³),

חוֹשֵׁב הֶעָשִׁיר שֶׁהוּא הָאָדָם…

193. כְּמֵי־הַיָּם עשֶׁר וָהוֹן:

מַרְבִּים לְשׁוֹתֵיהֶם צִמָּאוֹן…

194. אִלּוּ נִתַּן דִּבּוּר לְעֵגֶל־הַזָּהָב –

כְּדִבְרֵי אֱלֹהִים נֶחְשְׁבוּ דְבָרָיו…

195. אַנְשֵׁי־מוֹפֵת

נָתַן הָעשֶׁר מִזְעָר;

וְהָעֹנִי – לְאֵין מִסְפָּר…

196. מִטִּפִּין טִפִּין

יִקָּווּ מַיִם הָמוֹן,

וּמִגֵּרָה לְגֵרָה –

יִקָּבֵץ רָב־הוֹן…

197. מוּטָב אָדָם בְּלִי עֲשִׁירוּת

מֵעֲשִׁירוּת – בְּלִי אָדָם…

198. אֵין אֶבְיוֹן

כְּנִבְהָל לְהוֹן…

199. לֹא לְעוֹלָם עשֶׁר

וְלֹא לָנֶצַח חֹסֶר…

גלגל הוא החוזר בעולם (שבת קנ"א).

מי שעשאו עשיר לזה, עושה אותו עני, עני לזה – עושה אותו עשיר (תמורה ט"ו).

כשאדם בטובה אל יתיאש מן הרעה, וכשהוא ברעה אל יתיאש מן הטובה (ילקוט נ“ך, רמז שכ”א).

200. כְּרֹב הוֹן אִישׁ

כֵּן צָרְכּוֹ יִגְדָּל,

לָכֵן יִשְׁוֶה מְעַט

גּוֹרַל עָשִׁיר וָדָל.

201. אַרְבָּעָה שְׁרוּיִים בְּפַחַד:

עָשִׁיר הַמִּתְחַפֵּשׂ לְאֶבְיוֹן,

עָנִי – לְעָשִׁיר עֶלְיוֹן,

צָבוּעַ – לִירֵא־שָׁמַיִם,

מְכֹעָרָה – לִיפַת־עֵינַיִם…

202. עשֶׁר עוֹשֶׂה הַטּוֹב לְרָע,

עֹנִי – הָרַע לְטוֹב…

203. רַבּוּ חַלְלֵי רָב־טוֹבָה ¹⁴,

מֵחַלְלֵי רָב־תּוֹעֵבָה…

204. עֲנִיִּים מְכַלְכְּלִים עֲשִׁירִים,

אוֹמְרִים: הִיא לְחוֹבָה.

עֲנִיִּים מְכַלְכְּלִים עֲנִיִּים,

אוֹמְרִים: הִיא לְמִצְוָה…

205. אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? –

נָקִי מִמַּכְאוֹבוֹת

וּמֵחוֹבוֹת…

206. הַשֶּׁמֶשׁ –

בִּגְלַל קַרְנֵי זְהָבֶיהָ

לֹא יֵרָאוּ כְּתָמֶיהָ…

207. שָׁעָה מְשַׂחֶקֶת –

כָּל חֵטְא מַצְדֶּקֶת…

208. אֵין לְעָשִׁיר פִּיּוֹת שְׁנַיִם

וְאֵינוֹ אוֹכֵל כִּפְלַיִם…

ודומה לזה: חד כריסא אית ליה, תרי כריסא לית ליה (כתובות כ"ג).

209. עֹנֶג הֶחָכָם:

לִכְתֹּב יְדִיעוֹתָיו.

עֹנֶג הֶעָשִׁיר:

לִמְנוֹת מְעוֹתָיו…

210. הֶעָשִׁיר

גַּם כְּשֶׁאֵינוֹ מַפְסִיד –

רוֹאֶה הֶפְסֵד תָּמִיד:

שֶׁאֵינוֹ מַצְלִיחַ

עוֹד כֶּסֶף לְהַרְוִיחַ…

211. הֶעָשִׁיר בִּפְקִידָיו –

מוֹשֵׁל עָרִיץ,

וְכֶלֶב נִכְנָע –

לִפְנֵי הַ“פָּרִיץ”…

212. לְנֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר –

הַכֹּל יֹאמְרוּ שֶׁבַח וָשִׁיר.

הָאֹשֶׁר

213. תְּחִלַּת אשֶׁר –

שְׂנֹא עֹשֶׁר…

214. מְאֻשָּׁר הָאִישׁ

אֶת אָשְׁרוֹ מַרְגִּישׁ…

215. אשֶׁר יִתֵּן אֹמֶץ,

וְאֹמֶץ יִתֵּן אשֶׁר…

216. יֵשׁ חוֹלְמִים עַל אשֶׁר

תָּמִיד בְּכָל יוֹם.

וְיֵשׁ יוֹדְעִים: הָאשֶׁר

הוּא רַק חֲלוֹם…

217. הָאשֶׁר – פַּחְדָּן נוֹרָא:

מֵרוֹדְפָיו יִבְרַח מְהֵרָה…

218. בַּר־מַזָּל –

בְּלִי כַּוָּנָה יְתֵרָה

קוֹלֵעַ אֶל הַמַּטָּרָה…

219. הָאִישׁ בַּחַיִּים מְאֻשָּׁר –

אִם הוּא שׁוֹכֵחַ

מַה לְּשַׁנּוֹת אִי־אֶפְשָׁר…

220. יֵשׁ יָנוּעַ אשֶׁר לְבַקֵּשׁ,

וְהָאשֶׁר – בְּבֵיתוֹ יֵשׁ…

221. יוֹתֵר מִשֶּׁאָנוּ אַחֲרֵי הָאשֶׁר רָצִים,

לְהֵרָאוֹת מְאֻשָּׁרִים אָנוּ רוֹצִים…

222. הָאשֶׁר בְּיַד הָאָדָם –

כּוֹס נְקוּבָה:

בְּטֶרֶם תִּגַּע לְפִיו –

הִיא נְבוּבָה…

223. מוֹצְאֵי אשֶׁר –

לֹא מְעָט.

וְיוֹדְעֵי שָׁמְרוֹ –

מֵאֶלֶף אֶחָד…

224. אֵין הָאָדָם כְּלָל

מְאֻשָּׁר אוֹ אֻמְלָל –

כַּאֲשֶׁר עַל לִבּוֹ עָל…

225. בְּרָב־כֶּסֶף –

יִמְצָא אִישׁ עשֶׁר,

וּבְרָב־תְּבוּנָה – אשֶׁר.

226. הָאשֶׁר הוֹשִׁיעַ יוּכַל –

רַק לַאֲשֶׁר עָמַל…

227. כְּדֵי לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר –

צָרִיךְ קֵבָה בְּרִיאָה,

לֵב רָע,

וּמַצְפּוּן חַיָּה…

228. אשֶׁר יְבַקֵּשׁ כָּל אֶחָד –

וּמֵאַיִן יִמָּצֵא יֵדְעוּ מְעָט…

229. הָאשֶׁר – עִוֵּר,

וְאוֹהֲבָיו מְעַוֵּר…

230. הָאָדָם הָיָה מְאֻשָּׁר רָב –

אִלּוּ כָּל אָדָם אָהַב…

231. בִּמְקוֹם הַשֵּׂכֶל –

אֵין מַזָּל.

וּבִמְקוֹם הַמַּזָּל –

אֵין שֵׂכֶל.

232. יֵשׁ וְחַיֵּי אשֶׁר

חַיִּים אֲנָשִׁים –

וְאֵינָם מַרְגִּישִׁים.

כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמריה סייעיה (יומא כ״ב)

233. אֵיךְ מְאֻשָּׁרִים יוּכְלוּ

הֱיוֹת בְּנֵי הָאָדָם –

אִם כָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ

הֱיוֹת מְאֻשָּׁר מִכֻּלָּם…

234. טוֹב מְלֹא כַּף נַחַת לְאָדָם –

מִמְּלֹא חָפְנַיִם בִּקְצֵה הָעוֹלָם…

235. אוֹשְׁרֵנוּ:

מַה שֶּׁאָדָם רוֹצֶה לָנוּ לַעֲשֹוֹת –

אֵין בּוֹ אוֹן.

וּמַה שֶּׁבְּכֹחוֹ לַעֲשׂוֹת –

אֵין לוֹ רָצוֹן…

236. אִם יָאִיר הָאשֶׁר לְךָ –

וַאֲהֵבוּךָ אֱלֹהַּ וְאָדָם.

וְאִם יַסְתִּיר פָּנָיו מִמְּךָ –

יִשְׂנָאוּךָ כָּל הָעוֹלָם…

237. הָאשֶׁר מַחֲרֹזֶת־פְּנִינִים:

אַחַת מֵהֶן נוֹשֶׁרֶת –

כֻּלָּהּ מִדַּרְדֶּרֶת…

רִישׁ וָחֶסֶר

238. “עָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת”,

וּמִמֵּת רַע לוֹ וּמָר:

כָּל יְמֵי חַיָּיו –

מֵחִבּוּט הַקֶּבֶר אֵינוֹ נִפְטָר…

239. טֹוֶה הָרָשׁ,

וְהֶעָשִׁיר יִלְבָּשׁ…

240. הַיֹקֶר חָל –

רַק עַל הַדָּל…

מפני שהפרוטה אינה מצויה אצלו, וקונה בזמן שהכל כבר נתיקר.

241. הֹבֵר –

בַּשָּׁמַיִם יַבִּיט אֶל עָל,

לָכֵן בָּאָרֶץ הוּא דָל…

242. הַמַּחְסוֹר – מָגֵן;

עַל בֵּית עָנִי יָגֵן…

243. יִתְרוֹן גָּדוֹל לְעָנִי:

לֹא יִפְחַד פֶּן יֵעָנִי…

244. הָעֹנִי – חֻקִּים אֵינוֹ יוֹדֵעַ,

גַּם בְּרִיחֵי בַּרְזֶל יְגַדֵּעַ…

דקדוקי עניות מעבירין את האדם על דעתו ודעת קונו (עירובין מ"א).

245. אִם הָעֲנִיּוּת נִקְלְטָה בָּאֶבְיוֹן,

לֹא יַעֲשִׁירֵהוּ כָּל הוֹן…

246. אָדָם הַחַי לְפִי הַטֶּבַע –

לְעוֹלָם אֵינוֹ דָל.

וְאֵינוֹ עָשִׁיר –

אִם הוּא חַי לְפִי דַעַת הַקָּהָל…

247. אוֹמְרִים: רַבִּים נַעֲשׂוּ עֲנִיִּים,

עַל כִּי בְּחוֹבוֹת הָיוּ שְׁקוּעִים.

לֹא נָכוֹן!

כָּל עִקַּר עֲנִיּוּתָם –

מִפְּנֵי שֶׁשִּׁלְּמוּ אוֹתָם…

248. אֲשֶׁר לוֹ מְעַט –

אֵינוֹ דָל.

אֲשֶׁר יַחְמֹד הַרְבֵּה –

עָנִי אֻמְלָל…

249. לְעָנִי דִיצָה –

אֲבֵדָתוֹ מָצָא…

250. מִשְּׁנַיִם אֵל שָׁמְרֵנִי:

מִדַּל כִּי יִגְדַּל,

וּמֵעָשִׁיר כִּי יִדַּל…

251. הַמַּטְבֵּעַ עֲגֻלָּה –

וּלְעָנִי לֹא נִתְגַּלְגְּלָה…

252. חֲסַר־רֵעִים – אֶבְיוֹן;

וְאֶבְיוֹן – חֲסַר־רֵעִים…

253. עַל יוֹרֵד־שְׁאוֹל

הַכֹּל בּוֹכִים;

וְעַל יוֹרֵד מִנְּכָסָיו

הַכֹּל נָחִים…

אדם שירד מנכסיו חשוב כמת, ואין בוכה לאסונו. הכל שקטים ונחים.

כל מאן דנחית מדרגא קדמאי דהוי ביה קארי ביה מיתא (זהר פ' נשא).

254. יֵשׁ קַבְּצָנִים,

שֶׁאֵין כֹּל לָהֶם –

רַק מְזֻמָּנִים…

255. מֵעֹנִי – תִּקְוָה לְיֶתֶר,

מֵעשֶׁר – פַּחַד מֵחֶסֶר.

256. שַׂק רֵיק – אֵין בּוֹ כֹּל,

לַעֲמֹד זָקוּף אֵינוֹ יָכוֹל…

עני הולך שחוח.

257. הָרָעֵב –

זָעֵף…

258. מְעַט לֶעָנִי אוֹיְבִים –

וּפָחוֹת מֵהֶם לֶעָשִׁיר אוֹהֲבִים…

259. תְּרוּפָה לְגָרֵשׁ עֲנִיּוּת –

עֲשִׁירוּת…

260. רְעֵבִים כִּי לָנִים –

קָמִים מְיֻשָּׁנִים…

261. יִחוּס – בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת,

וּבַבַּיִת – צָרוֹת…

על יחסן דל.

262. כָּל הַסִּמָּנִים נֶעְלָמִים,

וְסִמַּן דַּלוּת לְעוֹלָמִים…

263. כָּבֵד מֵאֶבְיוֹן –

סוּר מֵעָווֹן…

על פת לחם יפשע גבר (משלי כ“ח, כ”א).

264. הַסּוֹבֵל – קוֹבֵל…

265. הָעֲנִיּוּת אֶת הָאִישׁ –

קְרָעִים תַּלְבִּישׁ…

266. מוּטָב לִחְיוֹת אֶבְיוֹן –

מִמּוּת בַּעַל־הוֹן…

כי לכלב חי טוב מן האריה המת (קהלת ט' ד')

267. לַאֲשֶׁר אֵל חשֶׁךְ יָשִׂים,

לֹא יוֹעִילוּ אַלְפֵי פַּנָּסִים…

268. הָעֲנִיּוּת אֵינָהּ בּוּשָׁה,

רַק מַחֲלָה אֲנוּשָׁה…

269. יְהוּדִי יֵשׁ לוֹ נַחַת –

לְמָחָר אַחֲרֵי הַקַּדַּחַת…

270. בִּישׁ־גַּדָּא יֵצֵא לִרְקֹד –

מִתְפַּקְּעִים הַמֵּיתָרִים

בִּכְלֵי־הַזְּמָרִים…

271. לַדַּלּוּת –

הַכֹּל יָאוּת…

272. קַיִץ יְהוּדִי:

יְמֵי סְפִירָה –

שָׁבוּעוֹת שִׁבְעָה.

שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת –

יְמֵי בְּכִיָּה ¹⁵).

שָׁבוּעוֹת אַרְבָּעָה –

יְמֵי תְִּקִיעָה ¹⁶)…

273. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה –

גַם כָּל רָשׁ

טוֹעֵם טִפַּת דְּבָשׁ…

מנהג שבראש השנה אוכלים “המוציא” בדבש, סימן לשנה מתוקה. הכַּונה שאפילו לעני יש עתים בחייו שהוא מאושר.

עֵצָה

274. אִם תַּעֲלֶה לָהָר –

אַל תָּאוּץ.

וְאִם לִגְבּוֹת חוֹב –

רוּץ!

275. שְׁמוֹר פְּרוּטוֹת –

וְתֶאֱסֹף לִירוֹת…

276. לְעוֹלָם יְהֵא אִישׁ –

רַק פַּטִּישׁ…

277. בְּרַח מִתַּעֲנֻגוֹת –

וְתִנָּצֵל מִנּוּגוֹת…

278. סֵדֶר מוֹסִיף אוֹן –

וּמַנְחִיל נִצָּחוֹן…

279. אַל תְּסַפֵּר בְּבַקֶּשְׁךָ גְמַ"ח –

שֶׁהוּא מְאֹד נָחוּץ לָךְ…

280. לְהַלֵּל הַיּוֹם אַל תֶּרֶב –

טֶרֶם יָבוֹא הָעֶרֶב…

כל זמן שאתה חי אל תתפאר, כי חיית חיים טובים ונעימים ועוד תחיה כך לעתיד, כי מי יודע מה צפון לך עד יומך האחרון.

281. עִם הֶהָמוֹן הֱיֵה זָהִיר,

כִּי יְכַבְּדֶךָ –

פְּרָחִים יַשְׁלִיךְ עָלֶיךָ,

וְאַחֲרֵי כֵן

בַּבֹּץ יְכַסֶּךָ…

282. בְּרַח מִכְּסִיל צוֹלֵחַ

וּמִצָּבוּעַ בַּעַל־כֹּחַ…

283. אִם צָרִיךְ לְהַזְכִּירְךָ חוֹב –

עַל מִלְוֶה אַל תַּחְשֹׁב.

284. הָרוֹצֶה בִּמְנוּחָה וְשַׁלְוָה,

יֹאמַר: “הַכֹּל לְטוֹבָה”…

לעולם יהא אדם רגיל לומר: כל דעביד רחמנא לטב עביד (ברכות ס').

285. אִם לִקְנוֹת בַּיִת תִּתְכּוֹנֵן –

לַשְּׁכֵנִים מִסְּבִיבוֹ הִתְבּוֹנֵן…

286. טוֹב אִם בְּכָל עֲלִילָה –

סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה…

287. חֲשֹׁב כָּל שֶׁתַּעֲשֶׂה –

וְאַל תַּעֲשֶׂה כָּל שֶׁתַּחְשֹׁב…

288. אֵין מַאֲכִילִים חֲזִירִים

מַעֲדַנֵּי עֲשִׁירִים;

וְלֹא חֲמוֹרִים –

דְּבַש־דְּבוֹרִים…

289. לֵב יְלָדִים קְנֵה בְּמַמְתַּקִּים,

נְעָרִים – בִּבְגָדִים יָפִים וּמְנֻקִּים,

בַּחוּרִים – בִּדְבָרִים מְתוּקִים,

וּגְדוֹלִים – בְּרַעְיוֹנוֹת עֲמֻקִּים…

290. "אַל תִּשְׁאַל אֶת הָרוֹפֵא,

שְׁאַל אֶת הַחוֹלֶה" ¹⁷‎) –

עֵצָה זוֹ אֵינָהּ כְּלוּם,

כְּבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ:

אֵין אָדָם רוֹאֶה בְּעַצְמוֹ מוּם ¹⁸)…

291. בֵּיצָה אַחַת הַיּוֹם טוֹבָה,

מִלְּמָחֳרָת אֶפְרוֹחִים שִׁבְעָה…

292. אֹדֶם בַּפָּנִים טוֹב,

מִבַּבֶּטֶן מַכְאוֹב…

293. בְּבוֹאֲךָ מִן הַדֶּרֶךְ –

לְאוֹהַבְךָ הָבֵא מַתָּנָה,

וִיהִי גַם דָּבָר קְטַן־עֶרֶךְ…

294. בְּתַקִּיף מִמְּךָ אַל תִתְגָּר,

כִּי סוֹפְךָ יְהֵא מָר…

295. עַל־נְקַלָּה יֻתַּן שַׁי –

לָקַחַת אוֹתוֹ לֹא כְּדַי…

296. אִם דֶּרֶךְ הָעוֹלָם עֲקֻמָּה –

גַּם אַתָּה לֵךְ בָּהּ.

אִם תֵּלֵךְ יָשָׁר, אָח –

תִּתְעֶה, וַאֲבוֹי לָךְ…

297. יָחִיד נֶגֶד רַבִּים – תָּמִיד

הָרַבִּים זוֹכִים, וְהַיָּחִיד מַפְסִיד…

298. אַל תָּבִיא כֶּלֶב בְּאַף,

אִם אֵין מַקֵּל בַּכַּף…

299. עֲבוֹדָה אַל תִּבְחָר,

לְכָל עֲבוֹדָה יֵשׁ שָׂכָר…

300. לְעוֹלָם הֱיֵה סַבְלָן,

וְגַם וַתְּרָן.

301. כָּל אֲשֶׁר לְהַעֲמִיק תַּחְפֹּץ,

תִּמְצָא יוֹתֵר בֹּץ…

302. בַּצַּר לְךָ, אָחִי –

עֲמֹד יָשָׁר וּבְמֶרֶץ!

אִם תִּשָּׁעֵן עַל אַחֵר –

יִתְחַמֵּק וְתִפֹּל לָאָרֶץ…

303. נָפַלְתָּ –

לְבַדְּךָ קוּם וַעֲמֹד!

אִם יְקִימוּךָ אֲחֵרִים –

נְפִילָתְךָ נוֹרָאָה מְאֹד…

304. מִשְּׁלשָׁה הִזָּהֵר כְּמוֹ מִצָּר:

מֵעֲצָתוֹ שֶׁל זָר,

מֵאִשָּׁה לִמְשֹׁל לָהּ נְטִיָּה,

וּמִי שֶׁצִּיצִיּוֹתָיו מֵעָל לֶחָזִיָּה…

305. טוֹבָה עָשִׂיתָ לְאִישׁ רָע –

פֶּן יִגְמָלְךָ רָעָה יְרָא!

306. בַּגְּדוֹלִים אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ,

וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשִׁים –

דַּבֵּר טוֹב, אוֹ יָד לְפֶה שִׂים…

307. דְּאָגָה בְּלֵב אִישׁ – יְשִׂיחֶנָּה,

וְעַצְבוּת – יְגָרְשֶׁנָּה…

308. מוּטָב שֶׁיּוֹרִידוּ הַמַּשְׂכֹּרֶת מִמְּךָ –

מֵאֲשֶׁר יוֹרִידוּ אוֹתְךָ מֵהַמַּשְׂכֹּרֶת…

309. בֵּין חֲמוֹרִים –

הֱיֵה חֲמוֹר.

בֵּין יוֹנִים –

תָּם וְנָאוֹר…

310. אַל תַּעֲמֹד מֵאֲחוֹרֵי הַסַּף –

פֶּן בִּגְלָלְךָ יִסְבֹּל הָאַף…

311. אַל תִּשְׁלַח דַּבְּרָנִית

לִקְנוֹת לֶחֶם בַּחֲנוּת –

פֶּן בְּרָעָב תָּמוּת…

312. מִבֵּית־הוֹרִים –

וְלֹא מֵעֲשִׁירִים…

לעולם ישא אדם אשה מבית הורים הגונים ולא מבית עשירים מגונים.

313. אַל תָּרִיב בְּעַז־מֶצַח –

בְּעַזּוּתוֹ יִצְדַּק נֶצַח…

314. אִם אֵין לְךָ תֵּאָבוֹן –

עָלֶיךָ, חֲבִיבִי, הַחוֹבָה

לָקַחַת מְבַשֶּׁלֶת טוֹבָה…

315. יְרָא שִׂנְאַת חֲרֵדִים,

וְאַהֲבַת זֵדִים…

316. הָרַב!

רְצוֹנְךָ לִהְיוֹת רָצוּי וּמְכֻבָּד –

“שֻׁלְחָן עָרוּךְ” חֲמִישִׁי צֵא וּלְמַד…

איך להתנהג עם בני עדתך.

317. אַל תִּבְטַח בְּאוֹיֵב לְךָ הָשְׁלָם –

חוּט נִתַּק

לֹא יִקָּשֵׁר כְּקֶדֶם לְעוֹלָם…

318. הַבֵּט אֶל דַּל –

אָז תִּגְדַּל…

319. מִכָּל מוֹתָר חֲדַל –

וְלֹא תְּהִי דַל…

320. הַשּׁוֹאֵל –

לֹא יִכָּשֵׁל…

321. נָקֵל לְכָל אָדָם

לְיָעֵץ לַטּוֹבֵעַ בַּיָּם…

322. אִם סַדָּן אַתָּה –

שָׂא, אָח.

אִם פַּטִּישׁ –

הָךְ!

323. פַּת חֲרֵבָה –

וְלֹא חוֹבָה…

מוטב שיאכל אדם פת חרבה, ולא ילוה ולא יקח בהקפה למחיה טובה ולהיות בעל חוב.

לין בלי סעודה והשכם בלי חוב (צוָאת ר' יהודה אבן תיבון, עמוד כ״ח‎‎.

אכוֹל בָצָל ושב בצל ואל תאכל אוזין ותרנגולים ויהא לך רודף אחריך (פסחים קי"ד‎).

324. לְאַרְבָּעָה אֵלֶּה אַל תַּאֲמֵן:

לְרִבִּיתָן –

בְּכֶסֶף נַפְשׁוֹ בּוֹחֶלֶת;

לְבַחוּרָה –

לְהִתְחַפֵּשׂ אֵינָהּ סוֹבֶלֶת:

לְכַלָּה –

אֶת חֲמוֹתָהּ מְהַלֶּלֶת;

לְבָחוּר –

כִּוֵּן לַבַּחוּרָה הַמַּשְׂכֶּלֶת…

ולא לנדוניתה.

325. אִם הַנַּעֲשֶׂה לֹא כִּרְצוֹנְךָ

וּלְשַׁנּוֹת אִי־אֶפְשָׁר –

עֲשֵׂה רְצוֹנְךָ לְפִי הַנַּעֲשֶׂה

וְהָיִיתָ אַךְ מְאֻשָּׁר.

326. נַחֵם אִישׁ עַל שְׂרֵפַת בֵּיתוֹ –

אַךְ לֹא עַל מֵתוֹ…

327. רְצוֹנְךָ לִהְיוֹת חָסוֹן –

אַל תִּפְחַד מֵאָסוֹן…

328. רְצוֹנְךָ לֶאֱהֹב אֱנוֹשׁ –

הַרְבֵּה מִמֶּנּוּ אַל תִּדְרוֹשׁ…

329. מִלֵּץ יְרָא –

כְּמִמִּשְׁטָרָה…

330. לְעֵצָה וְתוּשִׁיָּה כִּי יִתְאַסְּפוּ גְבָרִים –

כָּל אֶחָד שׁוֹמֵעַ עִנְיַן הַדְּבָרִים.

וְנָשִׁים כִּי תִתְאַסֵּפְנָה לְעֵצָה וְתוּשִׁיָּה –

כָּל אַחַת מִסְתַּכֶּלֶת בַּשְּׁנִיָּה…

331. יֵשׁ שֶׁבָּא לְבַקֵּשׁ עֵצָה,

וּמִשְׁתּוֹקֵק רַק לִשְׁמוֹעַ –

מַה שֶּׁנַּפְשׁוֹ רוֹצָה…

332. יֵשׁ הַנּוֹתְנִים

עֵצוֹת לַאֲחֵרִים –

עַד שֶׁבִּשְׁבִיל עַצְמָם

כְּלוּם אֵינָם מַשְׁאִירִים…

333. אַחֶיךָ רוֹעִים,

וּרְצוֹנְךָ שֶׁלֹּא יַהַרְגוּךָ –

דַּבֵּר עִמָּם עַל בְּהֵמוֹת,

וְאַל תְּסַפֵּר חֲלוֹמוֹת…

334. הֱיוֹת שֶׂה –

אַל תֹּאבֶה…

הַכֶּסֶף

335. כֶּסֶף יֻקַּח מִמַּעֲמַקִּים –

וְאֶת רוֹכְשׁוֹ מַגְבִּיהַּ לִשְׁחָקִים…

336. הַכֶּסֶף –

סַבּוֹן טוֹב שֶׁאֵין לְשַׁעֵר:

כְּתָמִים גְּדוֹלִים יְטַהֵר…

337. אֵין בַּכֶּסֶף רוּחַ־חַיִּים –

וּמֵמִית וּמְחַיֶּה כֵּאלֹהִים…

338. כָּל הָאֱלִילִים בִּטֵּל הֶהָמוֹן –

חוּץ מֵאֱלִיל־הַמָּמוֹן…

339. גַּם הַלּוֹעֵג לֶאֱלִילֵי־שָׁוְא –

יִשְׁתַּחֲוֶה לְעֵגֶל־הַזָּהָב…

340. הַכֶּסֶף תְּכוּנָתוֹ קָשָׁה:

אֵינוֹ מַבְחִין בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע…

341. מֵאֲדָמָה יָצָא זָהָב –

וַיָּבוֹא אָדָם תַּחְתָּיו…

342. אוֹהֵב כֶּסֶף וְזָהָב –

שׂוֹנֵא אָדָם רָב…

343. “הַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל” –

וּלְנַחֵם אֵינוֹ יָכוֹל…

344. כֶּסֶף קַל לִבְזוֹר –

וְקָשֶׁה לִצְבּוֹר…

345. חֲמוֹר בַּעַל זָהָב –

עַל עָנִי יִרְכָּב…

346. הַכֶּסֶף –

אָדוֹן אַכְזָר

וְעֶבֶד יָקָר…

347. “כַּסְפָּא – חַסְפָּה”,

חַסְפָּא לֹא כַּסְפָּא…

348. מִי שֶׁבָּרָא הַכֶּסֶף –

בָּרָא עַד הַיּוֹם

גַּן־הָעֵדֶן וְהַגֵּיהִנֹּם…

349. הַכֶּסֶף חוֹלֶה מְסֻכָּן:

לִגְוֹועַ כִּי יַתְחִיל –

שׁוּם רוֹפֵא לֹא יַצִּיל…

350. הַכֶּסֶף – מָגֵן,

מִכָּל צַר יָגֵן…

351. יֵשׁ אַהֲבָה נִצְחִית

בְּלֵב גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים,

נְעָרִים וּזְקֵנִים,

אֲצִילִים וּבְנֵי־הָמוֹן –

לַמָּמוֹן…

352. מִזָּהָב עָשׂוּי הַמַּפְתֵּחַ –

כָּל שְׁעָרִים הוּא פּוֹתֵחַ…

353. לִפְנֵי כֶּסֶף נִפְתָּחִים –

כָּל שְׁעָרִים וּדְלָתַיִם,

חוּץ מִשַּׁעֲרֵי שָׁמַיִם…

354. לוּלֵא כֶּסֶף הָיָה בָּעוֹלָם –

לֹא הִתְחַפֵּשׂ כָּל־כַּךְ הָאָדָם…

355. כָּל הַנְּחָלִים יָגִיחַ יָם,

וְהַכֶּסֶף יָגִיחַ –

כָּל צִדְקוֹת אָדָם…

356. אֵין אֻמְלָל כַּנִּבְהָל לַהוֹן:

נֶגְדּוֹ תָּמִיד שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן…

357. הַכִּיס –

עֶרְכּוֹ רָב

לְפִי הַזָּהָב.

וְכֵן הָעֲשִׁירִים –

גָּדוֹל עֶרְכָּם

לְפִי רְכוּשָׁם…

358. אָסוֹן גָּדוֹל וְנוֹרָא –

אֲשֶׁר מְעַט כֶּסֶף אֵל בָּרָא…

359. הַבּוּרְסָה –

הֵיכָל לְעוֹבְדֵי–אֱלִילִים רָב,

אֱלִילֵיהֶם –

גְּרוּטוֹת כֶּסֶף וְזָהָב.

הָעֲבוֹדָה – סְפֶּקוּלַצְיָה

וְהַתְּשׁוּבָה – לִקְוִידַצְיָה…

360. הַלִּירוֹת

אֵינָן מַמְזֵרוֹת…

ממזרות הן הפקר אך לא הכסף.

361. לֹא לְחִנָּם מַטְבֵּעַ עֲגֻלָּה

לְגַלְגַּל הַחוֹזֵר מְשׁוּלָה…

היום לזה ומחר לאחר.

362. נִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי דְמָעוֹת,

וְלֹא נִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי מָעוֹת…

בפני הכסף השערים פתוחים.

הָאֱמֶת

363. אִם הָאֱמֶת תַּגִּיד –

תִּפְצַע לְזוּלָתְךָ הַלֵּב.

וְאִם תַּכְחִיד –

תִּגְרוֹם לְרוּחֲךָ כְּאֵב.

מוּטָב וְרַע לְךָ יְעוֹלֵל –

וְהָאֱמֶת אַל תְּגַל…

364. "הָאֱמֶת עֲרֻמָּה״

אוֹמְרִים אִישִׁים,

וְהַשַּׁקְרָנִים אוֹתָהּ מַלְבִּישִׁים…

365. אִם תֹּאמַר רַק אֱמֶת –

אֶחָד אוֹתְךָ יְהַלֵּל,

הַשֵּׁנִי – יְחַלֵּל,

הַשְּׁלִישִׁי – יְקַלֵּל…

366. בִּפְתֹחַ הָאֱמֶת הַדֶּלֶת בְּאוֹן –

יִבְרַח הַשֶּׁקֶר דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן…

367. מְבַקְשִׁים סְתִירוֹת בָּאֱמֶת –

וָאָיִן.

וּבַשֶּׁקֶר רַבּוּ הַסְּתִירוֹת –

וּמַעֲלִימִים עָיִן…

368. גַּם “רַב” הַדּוֹבֵר אֱמֶת –

דּוֹבֵר שֶׁקֶר בְּהַסְפִּידוֹ מֵת…

369. בְּכָל הָעוֹלָם אֵין קֶבֶר –

בּוֹ הָאֱמֶת תִּקָּבֵר…

370. הָאֱמֶת –

לֹא רַחֲמָנִית

וְלֹא וַתְּרָנִית…

371. עַל אֱמֶת וַתְּרָן –

שַׁקְרָן…

372. הָאֱמֶת אֵינָהּ זְקוּקָה –

לְגוּשְׁפַּנְקָא דְמַלְכָּא…

373. יְלָדִים וּכְסִילִים –

הָאֱמֶת מְגַלִּים…

374. הַפָּשׁוּט – טוֹב.

וְלָאֱמֶת קָרוֹב…

375. דּוֹבֵר אֱמֶת לְעוֹלָם

יְאַבֵּד אַהֲבַת בְּנֵי־אָדָם…

376. בַּר־לֵבָב בֶּאֱמֶת –

אֶפְשָׁר לִמְצֹא בְּמֵת…

377. אֵין לְכַסּוֹת בְּנָפָה

הַשֶּׁמֶשׁ הַיָּפָה…

אין להסתיר האמת במסוה שקר.

378. הָאֱמֶת דּוֹמָה לְזָהָב:

צָרִיךְ לַחְפּור בְּמַעֲמַקִּים,

עַד שֶׁמּוֹצְאִים…

379. נְבִיאֵי־אֱמֶת –

מוֹצְאִים לְעִתִּים מַאֲמִינִים בָּם,

נְבִיאֵי־שֶׁקֶר –

תָּמִיד מוֹצְאִים רָב־אָדָם…

380. הָאֱמֶת לֹא מֵתָה –

אַף כִּי קָבְרוּ אוֹתָהּ…

381. חֲנֻפָּה – תַּרְבֶּה אוֹהֲבִים,

וֶאֱמֶת – אוֹיְבִים…

382. יוֹתֵר מִשֶּׁהָאֱמֶת מְבִיאָה בְּרָכָה –

הָאֱמֶת הַמְדֻמָּה מְבִיאָה אֲנָחָה…

383. לֹא קָשֶׁה לְהַגִּיד לְאִישׁ

כָּל עָווֹן וָחֵטְא;

אַךְ קָשֶׁה מְאֹד –

לְהַגִּיד אֶת הָאֱמֶת…

384. נְתִיבוֹת לַשֶּׁקֶר –

לֹא מְעַט.

וְלָאֱמֶת –

רַק אַחַת…

385. הָאֱמֶת –

לַפִּיד בּוֹעֵר וְשׂוֹרֵף;

לָכֵן נַעֲמֹד מֵרָחוֹק

לְבַל נִצָּרֵב…

386. לְמַעַן הָאֱמֶת

הָאָדָם טַעְמוֹ יְשַׁנֶּה;

וּלְמַעַן הָאָדָם –

הָאֱמֶת לֹא תְשֻׁנֶּה…

387. אֵין דָּבָר קָשֶׁה בְָּעוֹלָם –

כַּאֲמִירַת הָאֱמֶת לְאָדָם…

388. אִישׁ־אֱמֶת

יָכוֹל הַכֵּר:

הַתְדַבֵּר אֱמֶת,

אוֹ תְּשַׁקֵּר…

389. שׁוֹחֵר אֱמֶת –

אַחֲרֵי הָרַבִּים

לֹא יֵט…

390. לְפָנִים:

פִּיתַּגוֹרֶס הִקְרִיב מֵאָה שְׁוָרִים –

בְּעַד אֱמֶת אַחַת;

הַיּוֹם:

מַקְרִיבִים מֵאָה אֲמִתּוֹת –

בְּעַד שׁוֹר אֶחָד…

391. עֵת גִּלָּה פִּתַּגוֹרֶס תּוֹרָתוֹ הָאֲמִתִּית –

הִקְרִיב מֵאָה פָּרִים;

וּמֵאָז בְּהִגָּלוֹת אֱמֶת חֲדָשָׁה –

יָחִילוּ כָּל הַשְּׁוָרִים…

392. עַל אֱמֶת נִמְרֶצֶת –

אֵין זִקְנָה קוֹפֶצֶת…

393. הָאֱמֶת –

לֹא בַּיְשָׁנִית

וְלֹא פַּחְדָּנִית…

(שו"ת חוט המשולש, תשובה ה').

394. מֵאָה שָׁנָה עוֹבְרוֹת –

עַד אֲשֶׁר הָאֱמֶת מוּבָנָה וְנִתְפֶּשֶׂת.

וְעוֹד מֵאָה שָׁנָה –

עַד שֶׁהִיא בַּחַיִּים נִכְנֶסֶת…

395. אֲנָשִׁים נוֹטְלִים הָאֱמֶת

כְּחוֹלֶה – רְפוּאוֹת:

בְּשָׁעוֹת יְדוּעוֹת,

וּבְשִׁעוּר כַּפִּיּוֹת…

396. הָאֱמֶת יוֹדַעַת רַק אֲמִתּוֹת,

וְלֹא “אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת”…

הַשֶּׁקֶר

397. קַל כַּמֹּץ הַשֶּׁקֶר –

לָכֵן נוֹשְׂאָיו רַבּוּ

לְאֵין חֵקֶר…

398. קֵץ לַשֶּׁקֶר – אֱמֶת.

וְלָאֱמֶת אֵין קֵץ…

399. ״שֶׁקֶר אֵין לוֹ רַגְלַיִם",

לָכֵן הוּא תָּמִיד עִמָּנוּ:

אֵין בּוֹ כֹּחַ לָלֶכֶת מֵאִתָּנוּ…

400. הַשַּׁקְרָן מַרְבֶּה דְבָרִים:

הֲלֹא יִתְמֹךְ שֶׁקֶר אֶחָד –

בְּשִׁבְעָה שְׁקָרִים…

401. הָאֱמֶת שֶׁל הַשַּׁקְרָן –

שֶׁקֶר שֶׁל אֱמֶת…

402. אֲסוֹן הַשַּׁקְרָן –

שֶׁאֵינוֹ זַכְרָן…

403. הַשַּׁקְרָן – עַכָּבִישׁ,

הַשְּׁקָרִים – קוּרִים,

וְהַמַּאֲמִינִים בָּם – זְבוּבִים…

404. נֶזֶק לְזוּלָתוֹ גוֹרֵם שַׁקְרָן,

וּלְעַצְמוֹ – אֲמִתָּן…

405. הַשַּׁקְרָן –

אִם פַּעַם אַחַת אֱמֶת יֹאמַר –

כָּל הַיּוֹם לוֹ צַר וּמַר…

1. הָעֹנֶג שֶָל שֶׁקֶר –

שֶׁקֶר הָעֹנֶג…

407. פְּעָמִים לְהַגִּיד הָאֱמֶת –

הַשַּׁקְרָן יְמָאֵן,

כִּי יֵדַע, לֹא יֵאָמֵן…

408. יֵשׁ וּמַבְטִיחַ אָדָם –

יָדוֹ עַל לִבּוֹ שָׂם.

כְּמַרְאֶה: מְקוֹם הַשֶּׁקֶר שָׁם…

409. הַשַּׁדְכָן עַל שְׁקָרָיו –

לֹא יַעַנְשׁוֹ אֱלֹהָיו…

410. ״שֶׁקֶר אֵין לוֹ רַגְלַיִם",

אֲבָל רַב אוֹנוֹ

לִזְחוֹל עַל גְּחוֹנוֹ…

411. שֶׁקֶר הַמַּאֲרִיךְ יָמִים לָרֹב –

סִמָּן, שֶׁאֱמֶת בּוֹ קוּרְטוֹב…

412. הַשֶּׁקֶר יוּכַל לְהַאֲרִיךְ יָמִים,

אַךְ לֹא לִחְיוֹת לְעוֹלָמִים…

413. הַשַּׁקְרָן וְהַחוֹנֵף דּוֹמִים –

כְּאִלּוּ נוֹלְדוּ תְּאוֹמִים…

414. רַק שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה

הַשַּׁקְרָן מְשַׁקֵּר בְּנֶאֱמָנוּת:

בַּקַּיִץ, בַּחֹרֶף וּבְהִזְדַּמְּנוּת…

הַגַּאֲוָה

415. כָּל עִירִי –

עַל צַוָּארִי.

כך מתפאר עסקן צבורי בגאותו שכל צרכי בני עירו תלויים עליו.

416. הַקֵּבָה רְעֵבָה

וְלִשְׂמֹחַ חוֹבָה…

על דל גאה שמוצא לו לחובה להראות פנים שמחות בזמן שהוא חסר לחם.

417. גַּאֲוָתָן הוּא זֶה

הַמִּתְפָּאֵר בִּפְנֵי רֵעֵהוּ –

שֶׁגַּאֲוָה שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ,

וְעֶנָו אֵין כָּמוֹהוּ…

418. לֹא כָּל רֹאשׁ מוּרָם

חוֹשֵׁב עַל עִנְיָן רָם…

419. כָּל הוֹנוֹ

רַק גְּאוֹנוֹ…

על דל גאה.

420. יֵשׁ אֲנָשִׁים הַדּוֹמִים לְנַעֲלַיִם:

כָּל שֶׁמְּחִירָן בְּזוֹל –

הֵן שׁוֹרְקוֹת בְּקוֹל גָּדוֹל…

421. “גַּאֲוָה מֻנַּחַת עַל גַּל־אַשְׁפָּה”,

וּלְעִתִּים – גַּל־אַשְׁפָּה עַל גַּאֲוָה…

422. בֵּיצָה גְדוֹלָה

תַּמְלִיט בְּשֶׁקֶט הַיַּעֲנָה;

וְהַקּוֹרְאָה –

דּוֹגֶרֶת בְּהַמְלִיטָהּ קְטַנָּה…

משל, הענותן עושה גדולות בשקט מבלי שום התפארות, והגאותן יצלצל ומתגאה בקולי קולות בעשותו דבר מועט, דבר שאין לו ערך חשוב.

423. לֹא תַּבִּיט עַל רַגְלֶיךָ, –

אֵינְךָ בָּטוּחַ בְּרֹאשֶׁךָ…

424. אִם בַּמַּעֲלוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּךָ –

לֹא יָפֶה הִתְגָּאוֹת;

עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה –

בְּאֵלֶּה שֶׁבְּךָ אֵינָן נִמְצָאוֹת…

425. בְּסוֹד חֲבֵרִים אַל תָּבוֹא –

אִם גַּאֲוָתָן אַתָּה,

פֶּן יַשְׁפִּילוּךָ מָטָּה…

426. עשֶׁר – אָב לְגַאֲוָה,

עֹנִי – לַעֲנָוָה…

427. עֲנָוָה מְיֻתֶּרֶת –

גַאֲוָה מְסֻתֶּרֶת…

428. הַמִּתְפָּאֵר בִּגְדֻלָּתוֹ –

יוֹכִיחַ חֶרְפָּתוֹ…

429. הִתְרַחֵק מִגַּאֲוָה,

וְאַל תַּרְבֶּה עֲנָוָה…

430. בַּעֲלִילוֹת נִשְׂגָּבוֹת רַבִּים יִתְהַלָּלוּ,

וּבֶאֱמֶת – הַמִּקְרִים אוֹתָן פָּעָלוּ…

431. אִם תִּלְבַּשׁ גַּאֲוָה,

אוֹ תַּעֵט עֲנָוָה –

בְּעֵינֵי כָּל יוֹדְעֶיךָ

תְּהִי לְפִי עֶרְכֶּךָ.

432. כָּל שֶׁהָאָדָם יוֹתֵר שָׁפָל –

לְהַאֲמִין שֶׁהוּא גָדוֹל

לוֹ יוֹתֵר קַל…

433. אֶרֶז לֹא יִשְׁפַּל

בְּעֵמֶק צָר

וְאֵזוֹב לֹא יְרוֹמַם –

גַּם עַל הָר…

434. לוּלֵא הַגַּאֲוָה שֶׁהָיְתָה בְּלִבֵּנוּ,

לֹא קָצַפְנוּ עַל גְּאוֹן זוּלָתֵנוּ…

435. גַּם הַגַּאֲוָה מִדַּת תִּפְאֶרֶת –

מֵעֲשׂוֹת רָעוֹת הִיא שׁוֹמֶרֶת…

436. הַכְּסִיל גָּאוֹן יִלְבָּשׁ

כִּי עֶרְכּוֹ אֵינוֹ חָשׁ…

437. הָעֶבֶד –

טֶבַע הָעֶבֶד מְגַלֶּה,

לֹא בִּהְיוֹתוֹ עֶבֶד,

אֶלָּא כְּשֶׁהוּא לְאָדוֹן יִתְעַלֶּה…

438. יֵשׁ לְחָיָיו יִצְבּוֹט –

כִּי הָאֹדֶם בָּהֶן יִשְׁלוֹט…

439. נָעִים לֹא לִהְיוֹת דּוֹמֶה לַאֲחֵרִים,

לְהִצְטַיֵּן וְלִהְיוֹת מֵהֶם הַגָּדוֹל;

אַךְ נָעִים יוֹתֵר לֹא לְהִצְטַיֵּן –

וְלִהְיוֹת דּוֹמֶה לַאֲחֵרִים בַּכֹּל…

הַתַּאֲוָה

440. לֹא הַתַּאֲווֹת חֲזָקוֹת, –

הָאֲנָשִׁים

חַלָּשִׁים…

441. הַתַּאֲווֹת מְגֻנּוֹת,

אַךְ גַּם הֲגוּנוֹת –

בִּלְעֲדֵיהֶן הָאָדָם

לֹא יַעֲשֶׂה דָבָר בָּעוֹלָם…

אלולא יצר הרע לא לקח אשה ולא הוליד בנים (קהלת רבה ג').

442. מְפַזֵּר עַל תַּאֲוָה זָהָב –

קְלוֹנוֹ יִקְנֶה בִּמְחִיר רָב…

443. הַמִּתְאַוֶּה תַּאֲוָה זָרָה –

מְבַקֵּשׁ דֶּרֶךְ לְהַתִּירָהּ…

444. עֵינֵי פִּקְּחִים תְּעַוֵּר אַהֲבָה,

וְעֵינֵי חֲכָמִים – תַּאֲוָה…

445. לוּלֵא תַּאֲוַת הַמּוֹתְרוֹת –

כָּל הַנְּפָשׁוֹת הָיוּ מְאֻשָּׁרוֹת…

446. עֵין אָדָם צָרָה וּקְטַנָּה –

וּמְלֹא כָל הָאָרֶץ לֹא יְמַלְאֶנָּה…

447. עֲצַת זָקֵן שֶׁאֵינָהּ נִשְׁמַעַת,

תַּאֲוָה שֶׁאֵינָהּ נִמְנַעַת,

גַּאֲוָה עַד שָׁמַיִם מַגַּעַת –

הֵן רַק מֵעֲנִיּוּת־הַדַּעַת…

448. כָּל בַּעֲלֵי־תַּאֲוָה עֲבָדִים הֵם:

אֶחָד עֶבֶד לְכֶסֶף נִמְכָּר,

הָאַחֵר – לְכָבוֹד וִיקָר,

הַשְּׁלִישִׁי – לְגֵאוּת,

הָרְבִיעִי – לְשִׁכְּרוּת,

הַחֲמִישִׁי – לִקְלָפִים,

הַשִּׁשִּׁי – לְנַאֲפוּפִים,

וְעוֹד כָּאֵלֶּה לַאֲלָפִים…

הַכָּבוֹד

449. כָּבוֹד הוּא דָבָר

שֶׁהֶחָצוּף בְּעַצְמוֹ לוֹקְחֵהוּ,

וְהֶעָנָו אֵינוֹ דוֹחֵהוּ…

450. אַחַר כָּבוֹד אַל תִּרְדֹף;

לֹא תִקָּחֵהוּ גַם בְּאֶגְרוֹף…

451. תֵּלֵךְ בִּשְׁבִיל־הַזָּהָב –

תִּנְחַל כָּבוֹד רָב…

452. בִּזָּיוֹן גָּדוֹל עַד מְאֹד –

רְדִיפָה אַחַר הַכָּבוֹד…

453. גַּנָבִים קְטַנִּים נִתְלִים,

וְכָבוֹד יִנְחֲלוּ הַגְּדוֹלִים…

454. אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הָיָה מֶלֶךְ טִפֵּשׁ;

מֵאָז הַרְבֵּה טִפְּשִׁים יֵשׁ –

וְכָל אֶחָד כְּבוֹד מַלְכוּת מְבַקֵּשׁ…

455. אוֹתוֹת־הַכָּבוֹד שֶׁל הַגִּבּוֹרִים הַמְהֻלָּלִים

מַזְכִּירִים אֶת שֶׁנָּפְלוּ חֲלָלִים…

456. הִזָּהֵר מִמְּקַנֵּא לִכְבוֹדוֹ,

וּמִלֹּא יָדַע בּשֶׁת מֵעוֹדוֹ…

457. יֵשׁ נוֹתֵן עַל כְּבוֹדוֹ קָלוֹן –

בְּרִיבוֹ רִיב כְּבוֹדוֹ בְּאוֹן…

458. כָּבוֹד מֵאַהֲבָה –

תִּפְאֶרֶת וְגָאוֹן;

כָּבוֹד מִיִּרְאָה –

חֶרְפָּה וְקָלוֹן…

459. כָּל מְכַבְּדָיו אִישׁ יֶאֱהַב,

אַךְ לֹא כָּל מְהֻלָּלָיו…

460. הַבּוֹרֵחַ מִכָּבוֹד וּמַחְלְקוֹת –

יִזְכֶּה לְשָׁנִים אֲרֻכּוֹת…

461. עַל פִּי־רֹב מְכַבְּדִים –

אֶת שֶׁמִּפָּנָיו מְפַחְדִים…

462. רַבִּים נָחְלוּ קָלוֹן,

עַל רָדְפָם כָּבוֹד בְּאוֹן.

463. הַמִּתְפָּאֵר וּמִתְהַלֵּל –

כְּבוֹדוֹ מְחַלֵּל…

464. הַמֵּקֵל בִּכְבוֹד רַבִּים –

רַבִּים מְקִלִּים בִּכְבוֹדוֹ…

465. כָּל מַה שְֶּׁאִישׁ בַּאֲחֵרִים

מֵגִיס לִבּוֹ מְאֹד –

תּוֹבֵעַ מֵאֲחֵרִים לְעַצְמוֹ

הַעֲרָצָה וְרֹב כָּבוֹד…

466. רָב־אָדָם יְכַבֵּד דָּבָר

מֻפְלָא מִמֶּנּוּ וָזָר…

467. רְצוֹנְךָ עַל אֲחֵרִים לְהִכָּבֵד –

אֶת עַצְמְךָ כַּבֵּד…

468. אַל יִחַר אַפְּךָ בְּאִישׁ

אִם עַל לֹא דָּבָר יְחָרְפֶךָ,

הֲלֹא גַם עַל לֹא־דָבָר

פְּעָמִים כַּבֵּד יְכַבְּדֶךָ…

469. עַל פִּי־רֹב נִכְבָּד –

אֲשֶׁר מִפָּנָיו נִפְחַד…

1. גְּדָל־דֵעָה

מוֹאֵס בְּגַדְלוּת,

וּמְכַבֵּד פַּשְׁטוּת…

471. מַה שֶּׁלֹא יוֹצִיא לִצְדָקָה

הַמּוּסָר בְּרֹב דְּבָרִים,

יוֹצִיא הַכָּבוֹד

גַּם מִידֵי אַכְזָרִים…

472. לְהַשִּׂיג כָּבוֹד – כָּבֵד,

אַךְ נָקֵל לְאַבֵּד…

הַכַּעַס

473. כַּעַס חָכָם – גֵּץ¹⁹;

כַּעַס כְּסִיל – חֵץ…

474. הַגַּפְרוּר אַדִּיר –

לְהַבְעִיר עִיר.

כעס קטן הבוער בלב האדם יכול הרבה להָרֵעַ…

475. כְּשֶׁאִישׁ כּוֹעֵס –

אַל תְּפַיֵּס…

476. כְּשֶׁאִישׁ כּוֹעֵס –

לְהַרְגִּיעוֹ אַל תְּבַקֵּשׁ;

שֶׁמֶן אַתָּה שׁוֹפֵךְ עַל אֵשׁ…

477. עִם בַּעַל־כַּעַס –

רִיב אַל־תַּעַשׂ…

478. אֹרֶךְ־רוּחַ –

נִצָּחוֹן בָּטוּחַ…

479. אֹרֶך־אַפַּיִם –

מַר לְבַר־נַשׁ,

אַךְ סוֹפוֹ –

מָתוֹק כִּדְבַשׁ…

480. גִּבּוֹר יִבָּחֵן בַּמִּלְחָמָה,

וְחָכָם – בְּעֵת חֵמָה…

הַשִּׂנְאָה

481. מְרִיבָה קְטַנָּה יְכוֹלָה

לִגְרֹם שִׂנְאָה גְדוֹלָה…

482. הַלְוָאָה עוֹזֶרֶת

וְשִׂנְאָה מְעוֹרֶרֶת.

הלוה נעשה שונא למלוה.

483. שִׂנְאַת חִנָּם

לֹא בְּחִנָּם…

484. בֵּיתִי בּוֹעֵר בָּאֵשׁ –

מִתְחַמְִמִּים לְאוֹרוֹ יֵשׁ…

נמצאים שונאים השמחים לאידי.

485. לֹא הֶבְדֵּל הַשָּׂפוֹת

מַפְרִיד בֵּין עַם לְעָם,

אֶלָּא גֹדֶל הַשִּׂנְאָה

וְרֹב רָעָתָם…

486. אֵלִי!

יִרְאֶה בְּאָשְׁרִי שׂוֹנְאִי –

וְאַל בְּרָעָתוֹ אֲנִי…

487. הַשּׂוֹנְאִים אֲשֶׁר לִי יֵשׁ

מְנִיחִים אֶת דַּעְתִּי;

טוֹבִים מֵהֶם אֵינִי מְבַקֵּשׁ…

488. רַבִּים בְּשִׂנְאָה לְרָע

כָּל־כַּךְ עֲסוּקִים –

עַד שֶׁלֶּאֱהֹב הַטּוֹב,

אֵין הֵם מַסְפִּיקִים…

הַסּוֹד

489. דֶּרֶךְ גְּבָרִים –

שָׁמוֹר סוֹד אֲחֵרִים;

דֶּרֶךְ נָשִׁים לֹא כֵן –

רַק סוֹדָן שׁוֹמְרוֹת הֵן…

490. אִלּוּ הַנָּשִׁים הַ“תּוֹרָה” יָדָעוּ –

שָׁם “סוֹדוֹת” לֹא הָיוּ…

491. הַפָּנִים מְגַלּוֹת

כָּל הַסּוֹדוֹת…

492. מִשָּׁכֵן קָרוֹב וּמֵאלֹהִים –

דָּבָר אֵין לְהַעְלִים…

493. בְּיָמֵינוּ הַכֹּל פֻּמְבִּי מְאֹד,

לְרַבּוֹת הַסּוֹד…

494. אֲחוֹרֵי כֹּתֶל מִגַּלּוֹת

סוֹדְךָ הֱיֵה זָהִיר –

תְּגַלֵּהוּ אֶבֶן מִקִּיר…

495. אוֹמֵר לַכֹּל שֶׁיּוֹדֵעַ סוֹד –

חֶצְיוֹ כְּבָר הִגִּיד,

וְיִתְרוֹ עוֹד יַגִּיד…

הַכִּילַי וּמַלְוֶה־בְּרִבִּית

496. רְכוּשׁ הַכִּילַי –

כְּאַסִּיר אֶל בּוֹר:

אַחֲרֵי מוֹתוֹ –

יִקָּרֵא לוֹ דְרוֹר…

497. כִּילַי זָקֵן עָשִׁיר –

רָצָה לְהַצְעִיר.

הִזְרִיקוּ בּוֹ דַם קוֹף –

וְנִשְׁאַר אוֹתוֹ חֲזִיר…

498. הַכִּילַי עַל אוֹצָרוֹ –

כְּדֹמֶן עַל הַשָּׂדֶה:

כָּל שֶׁיּוֹתֵר יַסְרִיחַ –

יוֹתֵר יַשְׁמִין, יַפְרֶה…

499. כִּילַי –

כְּכֶלֶב נֶאֱמָן הִנֵּהוּ:

שׁוֹמֵר הוֹן יוֹרְשָׁיו

כָּל יְמֵי חַיֵּיהוּ…

500. כִּילַי מְנַדֵּב לִפְנֵי מוֹתוֹ –

מֵהוֹן יוֹרְשָׁיו נִדְבָתוֹ…

501. “צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת”²⁰,

וּלְכִילַי הִיא מַר מִמָּוֶת…

502. כִּילַי –

אֵין מָמוֹנוֹ בִּרְשׁוּתוֹ;

הוּא בִּרְשׁוּת מָמוֹנוֹ…

503. אוֹי לַחַי כְּאֶבְיוֹן,

לְמַעַן מוּת בַּעַל־הוֹן.

504. אִמְרוּ לְכִילַי גּוֹסֵס

שֶׁדְּמֵי קְבוּרָה לֹא תִּקַּח הַקְּהִלָּה –

יָקוּם וְיִחְיֶה מֵרֹב גִּילָה…

505. כִּילַי עָשִׁיר כִּי יָמוּת –

לֹא עָלָיו אֲנָשִׁים חָסִים,

אֶלָּא עַל הַסּוּסִים…

על הסוסים שמובילים אותו לקבורה.

506. כִּילַי –

אוֹכֵל פֵּרוּרִים

וּבוֹקֵעַ גַּפְרוּרִים…

507. אֵין עָשִׁיר כְּחַסְכָן,

וְאֵין דַּל כְּקַמְצָן…

508. הַכִּילַי יָכוֹל וְאֵינוֹ רוֹצֶה,

וְהַפַּזְרָן רוֹצֶה עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל…

509. הַפַּזְרָן –

אוֹכֵל אֲרֻחַת־בֹּקֶר בַּעֲשִׁירוּת,

אֲרֻחַת־צָהֳרַיִם – בְּדַחְקוּת,

אֲרֻחַת־עֶרֶב – בַּעֲנִיּוּת,

וְהוֹלֵךְ לִישׁוֹן – בְּבִזְיוֹן…

510. כִּילַי עָשִׁיר שׁוֹמֵר,

אֲשֶׁר עַל עֲמָלוֹ הַמָּר

אֵינוֹ מְקַבֵּל שָׂכָר…

511. שָׁאֲלוּ לְכִילַי:

“לְמָה אַתָּה מִתְאַוֶּה” –

עָנָה:

"לִבְשַׂר־עוֹף תַּאֲבוֹנִי גָדוֹל,

אֲבָל אֲנִי חַס עַל הַתַּרְנְגֹל"…

512. כִּילַי בּוֹלֵעַ לְאַט־לְאַט:

צַר לוֹ לִבְלוֹעַ בְּפַעַם אַחַת…

513. כִּילַי רָעִים כֵּלָיו –

אַל תָּבוֹא אֵלָיו…

514. כִּילַי –

לֶאֱהֹב זוּלָתוֹ אֵינוֹ יָכוֹל.

וּלְעַצְמוֹ – שׂוֹנֵא גָדוֹל…

515. אִלְמָלֵא בּוֹשׁ מֵאֲנָשִׁים רִבִּיתָן –

מַצֶּבֶת אָבִיו מָכַר וּבְרִבִּית נָתַן…

516. דֶּמַע מֵעֵינֵי רִבִּיתָן יוֹרֵד,

רַק בְּשָׁעָה שֶׁמָּרוֹר גּוֹרֵד…

מטבעוֹ של מלוה בריבית שלב־אבן לו, אינו מרחם על שום איש ואינו בוכה לאסון בן אדם זולתו.

517. נִבְהָל לַהוֹן

וְעָשִׁיר כִּילַי –

לֹא יֹאמְרוּ דַי…

518. עָשִׁיר קַמְצָן –

קַבְּצָן…

הַיְדִידוּת

519. יְדִיד לֹא־נֶאֱמָן בַּצָּר –

אֵין לִדְאוֹג אִם יֶחְסָר…

520. אַל תַּאֲמֵן בְּרֵעַ:

בְּאָשְׁרְךָ

יִתֵּן לְךָ דְבַשׁ,

וּבְצָרָתְךָ

אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ…

521. כֶּלֶב וְרֵעַ רָע –

מְלַחֲכֵי הַקְּעָרָה,

אַךְ הָרִאשׁוֹן

מַכִּיר לְנוֹתְנוֹ טוֹבָתוֹ,

וְהָאַחֲרוֹן – דוֹרֵשׁ רָעָתוֹ…

522. בָּרֵר כְּקִטְנִיּוֹת רֵעִים,

וְלָאו – תִּשְׁבַּע תּוֹלָעִים…

523. אוֹהֵב לֹא־נֶאֱמָן וְקֶשֶׁת דּוֹמִים:

שְׁנֵיהֶם יוֹפִיעוּ אַחֲרֵי הַגְּשָׁמִים…

524. מְעַטִּים הַיְדִידִים שֶׁיְּבַקְּרוּךָ, חוּץ

מֵאֵלֶּה שֶׁאַתָּה לָהֶם נָחוּץ…

525. מוֹשִׁיעַ רֵעֵהוּ בְּיוֹם רָע –

בְּנֶשֶׁךְ מַלְוֶה לְיָהּ…

526. עַל כֶּלֶב יֵשׁ לִסְמֹךְ

יוֹתֵר מֵעַל אוֹהֲבִים,

אַף־עַל־פִּי שֶׁגַּם בֵּינֵיהֶם –

יֵשׁ הַרְבֵּה כְּלָבִים…

527. יְדִיד חָדָשׁ קָנִיתָ הַיּוֹם,

מָחָר – צַעַר לְךָ יִגְרוֹם…

528. אוֹיֵב אֶחָד יַרְבֶּה רָעוֹת,

מִשִּׁבְעָה רֵעִים – טוֹבוֹת…

529. רֵעִים יְגָרְשׁוּ עֶצֶב,

וְעֶצֶב יְגָרֵשׁ רֵעִים…

530. בִּשְׁנַיִם אַל תִּתְרוֹעֵעַ לָעַד:

בְּאִישׁ נַפְשׁוֹ שׂוֹנֵא,

וְאוֹהֵב נַפְשׁוֹ לְבַד…

531. הַמְסֻכָּן בָּאוֹיְבִים –

לֵב אוֹיֵב,

וּפְנֵי אוֹהֵב…

532. שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה אֵינָם נָאִים,

אַךְ בְּעֶצֶם אֵינָם רָעִים:

צָבוּעַ שֶׁנִּתְפַּס אוֹכֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים,

הַלּוֹקְחִים גְּמַ"ח וּלְהַחֲזִיר פְּטוּרִים,

וּכְשֶׁאוֹרְחִים בָּאִים וּמִתְחַבְּאִים בַּחוֹרִים…

533. אוֹרְחִים דּוֹמִים לִגְשָׁמִים:

נִמְאָסִים אִם בָּאִים,

וּכְשֶׁאֵינָם בָּאִים – לָהֶם מִתְגַעְגְּעִים…

534. שׂוֹנֵא גָלוּי וְיָדוּעַ,

וְלֹא יְדִיד צָבוּעַ…

535. אִבַּדְתָּ יְדִידִים –

בְּרִיאוּתְךָ אִבַּדְתָּ;

אִבַּדְתָּ בְּרִיאוּתְךָ –

יְדִידִים אִבַּדְתָּ…

536. אֶת יְדִידֶיךָ –

יַרְחִיקוּ מֵעָלֶיךָ הַיִּתְרוֹנוֹת –

יוֹתֵר מֵהַחֶסְרוֹנוֹת…

537. אַשְׁרֵי הָאִישׁ –

אִם יְדִידִים לוֹ יֵשׁ.

וַאֲבוֹי לוֹ –

אִם עֶזְרָתָם יְבַקֵּשׁ…

538. אוֹהֵב שַׁקְרָן –

רַע מִשּׂוֹנֵא יַשְׁרָן…

539. אַל תַּאֲמֵן גַּם בְּאָח –

עַד שֶׁלֹא קְנִיתוֹ לְאוֹהֵב לָךְ…

540. יְדִיד אֶחָד יָשָׁן –

מִשְּׁנַיִם נֶאֱמָן…

541. יִהְיוּ יָמֶיךָ, יְדִידִי,

כִּימֵי בֶּגֶד יְהוּדִי…

כשיהודי עושה בגד חדש, ילבש אותו שנים רבות רק בשבתות וחגים, אחרי־כן בימי החול, וכשהצבע ידהה – יהפכהו לעֵבר האחר, וחוזר חלילה. וכשיקרע ואי־אפשר להשתמש בו – יעשה ממנו בגד לבנו הקטן.

542. לֹא קָשֶׁה לְאָדָם

לְהַקְרִיב עַצְמוֹ עַל יְדִיד וָאָח.

הַקֹּשִׁי הוּא לִמְצוֹא –

אֶת הָרָאוּי לְכָךְ…

543. אִם הָאַהֲבָה תְּכַסֶּה

עַל פִּשְׁעֵי יְדִידֵינוּ –

אֵיךְ נוּכַל לְהַכִּיר

פִּשְׁעֵי עַצְמֵנוּ?..

544. אִם הָיוּ לְאָדָם

שְׁלשָׁה יְדִידִים וְאִבְּדָם –

יְדִיד רְבִיעִי

לוֹ אַל תְּהִי…

545. יְדִידִי – הוּא חוֹבְבִי;

אַךְ לֹא כָּל חוֹבְבַי –

הֵם יְדִידַי…

546. הַמְבַקֵּשׁ בְּלִי חִסָּרוֹן יְדִיד –

יִשָּׁאֵר בָּדָד, יָחִיד…

547. כָּל הַגַּבְנֻנִּים עֲקֻמִּים הִנֶּמוֹ –

חוּץ מִגַּבְנֹן שְׁלֹמֹה…

גבנון, באידיש – הייקער, והמלך שלמה אמר: “הֹקַר רגלך מבית רעך״ – ו”הייקער" זה ישר הוא.

אַהֲבָה

548. הָאַהֲבָה –

בְּלִי אֹמֶר דּוֹבֶרֶת,

בְּלִי שֶׁמֶן בּוֹעֶרֶת,

וּבְלִי מַיִם תִּכְבֶּה וְעוֹבֶרֶת.

549. הַפַּרְוָה אֵינָהּ רְפוּאָה –

לְאַהֲבָה קְפוּאָה…

550. הָאַהֲבָה מִתְגַּבֶּרֶת,

הַבִּינָה נֶעְדֶּרֶת.

551. אַהֲבָה – הַשּׁוּרָה מְקַלְקֶלֶת

וּמְכַסָּה עַל אִוֶּלֶת…

552. אֵינִי מַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁל אַהֲבָה,

אֲבָל מַאֲמִין בְּאַהֲבָה שֶׁל אֱמֶת…

553. אַהֲבָה שֶׁל אֱמֶת

אֵין עֲדֶנָּה –

כִּי הָאֱמֶת אֵינֶנָּה…

554. אַהֲבָה נֶאֱמָנָה –

לֹא תִּירָא סַכָּנָה…

555. אַהֲבָה רַבַּת־אוֹן –

תִּשְׂנָא חֶשְׁבּוֹן…

556. אֵין יִרְאָה מֵאַהֲבָה,

וְאֵין אַהֲבָה מִיִּרְאָה…

557. בַּחוּרָה אוֹהֶבֶת בָּחוּר –

הִתְחַתֵּן בּוֹ חֶפְצָהּ אַדִּיר.

בָּחוּר אוֹהֵב בַּחוּרָה –

יַעַן אָבִיהָ גְבִיר…

558. אַהֲבָה בְּלִי לֶחֶם –

מַשָּׂא עַל הַשֶּׁכֶם…

559. חַלְלֵי־אַהֲבָה יֵשׁ –

יוֹתֵר מֵחַלְלֵי־אֵשׁ…

560. עִם אֲהוּבָה וְאוֹהֶבֶת –

שׁוֹכְחִים כָּל עַצֶּבֶת…

561. שִׂמְחַת הַבַּחוּרָה אֵינָהּ

מַה שֶּׁאוֹהֲבִים אוֹתָהּ –

אֶלָּא, שֶׁאֵין אוֹהֲבִים חֲבֶרְתָּהּ…

562. צוּד לֵב צָעִיר –

בַּכֹּל יְכוֹלָה בַּחוּרָה,

וְלֵב בַּחוּרָה צוּד –

אַךְ בְּטַבַּעַת יְקָרָה…

563. "תֵּן לְאִישׁ אֶצְבַּע –

יְבַּקֵּשׁ כָּל הַיָּד",

תֵּן לְבַחוּרָה טַבַּעַת –

אֶת כֻּלְּךָ רוֹצָה מִיָּד…

564. אֲהוּבִים – לְאוֹר הַלְּבָנָה שְׂמֵחִים;

שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ יְחַמְּמֵם אֵינָם צְרִיכִים…

565. אִלּוּ יָכְלוּ לְעוֹרֵר בִּדְמָעוֹת

אֶת הָאַהֲבָה הָעֲנֻגָּה –

נָשִׁים יֹמָם וָלַיִל

בָּכוּ בְּלִי הֲפוּגָה…

566. הַנָּדִיב מַרְבֶּה נְדָבוֹת,

פִּילוֹסוֹף – מַחֲשָׁבוֹת,

מְאַהֵב – מִתְגַּעְגֵּעַ,

הַטּוֹב – גֹּוֵעַ…

567. לְפָנִים –

הַיְּוָנִים הָעַתִּיקִים סִמְּלוּ הָאַהֲבָה

בִּדְמוּת אִשָּׁה וּבְיָדָהּ לַפִּיד־אֵשׁ.

וְהַיּוֹם –

גַּם־כֵּן בִּידֵי הָאַהֲבָה לַפִּיד יֵשׁ;

אַךְ לֹא אֶת פְּנֵי הָאָהוּב לְהָאִיר –

רַק לִרְאוֹת הָאַרְנָקִים בְּאוֹר בָּהִיר…

568. הָאַהֲבָה – עִוֶּרֶת –

וְהִיא תּוֹלִיךְ אוֹתָנוּ

לִמְקוֹם צָרָה וּמִגְעֶרֶת…

569. אִם הַדַּלוּת הַדֶּלֶת פּוֹתַחַת –

הָאַהֲבָה דֶרֶךְ הַחַלּוֹן בּוֹרַחַת…

570. הַנֶּאֱהָבִים רָבִים בֵּינוֹתָם –

כְּדֵי לְחַדֵּשׁ אַהֲבָתָם…

571. חֵץ מִקֶּשֶׁת פְּצָעֲךָ –

הָרוֹפֵא לְרַפֵּא יְנַסֶּה;

עֵין אִשָּׁה פְּגָעַתְךָ –

רְפוּאָתְךָ רַק הִיא תַּעֲשֶׂה…

572. אַהֲבָה – לְלֵב אִשָּׁה מַפְתֵּחַ,

אַךְ הָאוֹהֵב לִפְעָמִים שׁוֹכֵחַ

הַדֶּלֶת אַחֲרָיו לִנְעֹל –

וַהֲרֵיהוּ פָּתוּחַ לַכֹּל…

573. אַהֲבָה מְבַקֶּשֶׁת פְּרָחִים;

קִנְאַת־אַהֲבָה – חוֹחִים…

574. אשֶׁר וְאַהֲבָה כַּשֵּׁדִים:

הַכֹּל מְדַבְּרִים בָּם

וְעַיִן לֹא רָאָתָם…

575. אַהֲבָה –

אֶת הָאִישׁ הַמַּשְׂכִּיל

עוֹשָׂה כְּסִיל.

וְאֶת אֵשֶׁת־הָאִוֶּלֶת –

מַשְׂכֶּלֶת…

576. הָאַהֲבָה –

שַׁעֲשׁוּעִים לָאֲנָשִׁים

וְחַיִּים לַנָּשִׁים…

577. בָּאַהֲבָה – כִּבְשִׁיר טוֹב –

רַק שְׁלשָׁה דְבָרִים בָּה קָשִׁים:

הַהַתְחָלָה, הַהֶמְשֵׁךְ וְהַסּוֹף…

578. אַהֲבָה –

בַּלַּיְלָה עֵרָה הִנָּהּ,

בַּיּוֹם יְשֵׁנָה…

579. גֶּבֶר יוּכַל לְכַבֵּד

גַּם אִישׁ לֹא כִּלְבָבוֹ,

וְאִשָּׁה תְּכַבֵּד –

אַךְ אֲשֶׁר תֶּאֱהָבוֹ…

580. מִיִּסוּרֵי הָאַהֲבָה הֵיטֵב נִתְרַפֵּא –

מִי שֶׁהִקְדִּים עַצְמוֹ לְרַפֵּא…

581. אַהֲבָה –

מְכוֹנַת־חֶשְׁבּוֹן כּוֹזֶבֶת:

שְׁנַיִם כְּאֶחָד מְחַשֶּׁבֶת…

582. בִּגְלַל שַׂעֲרוֹת בַּחוּרָה אַחַת –

אִבֵּד אֶת רֹאשׁוֹ

לֹא בָּחוּר אֶחָד…

583. מִסְפַּר הַלְּבָבוֹת –

מִסְפַּר הָאֲהוּבוֹת…

584. שִׁעוּל, אַהֲבָה, אֵשׁ –

לְהַחְבִּיאָם בַּמִּסְתָּר

אִי־אֶפְשָׁר…

585. אַהֲבָה – יַיִן²¹,

יְדִידוּת – מַיִם²².

586. יִסּוּרֵי הָאַהֲבָה מְתוּקִים,

ֹוְאֵינָם צְרִיכִים תְּעָלָה;

אוּלָם, כְּשֶׁהֵם זְקוּקִים

שׁוּב אֵין סְגֻלָּה…

הַנִּשּׂוּאִים

587. הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שָׁבוּי הִנֵּהוּ,

וּמְשַׁלֵּם קוֹנְטְרֶבּוּצִיָּה

כָּל יְמֵי חַיֵּיהוּ…

588. הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה וְלוֹ אֵין כֹּל –

עַל צַוָּארוֹ יִתֵּן עֹל…

589. הַנּוֹשֵׂא יַחְסָנִית

מֵהוֹרִים יְקָרִים,

מְקַבֵּל נְדוּנְיָה –

רַבָּנִים נִפְטָרִים…

590. נִשּׂוּאִים – כִּשְׁטַר־גּוֹרָל,

כָּל אֶחָד מְקַוֶּה וּמְחַכֶּה:

אוּלַי בַּגּוֹרָל הַגָּדוֹל יִזְכֶּה…

591. “שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ”²³ –

לָכֵן בַּחוּרִים יְאַחְרוּ חֲתֻנָּתָם,

לְמַעַן לֹא תּוּפַר שִׂמְחָתָם…

592. אִשָּׁה יָפָה תִּקַּח –

לֹא כֻּלָּהּ שֶׁלָךְ;

תִּקַּח מְכֹעָרָה –

שֶׁלְּךָ כָּל הַצָּרָה…

593. בְּאַהֲבָה –

מְאַבְּדִים הַשֵּׂכֶל אֲנָשִׁים,

בְּנִשּׂוּאִים –

אֶת הָאֲבֵדָה מַרְגִּישִׁים…

594. הָרַע שֶׁבַּנִּשּׁוּאִים –

אֲבֵדַת הַתִּקְוָה

לִמְצוֹא אִשָּׁה טוֹבָה…

595. זָקֵן לוֹקֵחַ צְעִירָה –

הָרֵעוּת בֵּינֵיהֶם חֲשׁוּבָה,

כֶּאֱגוֹז קָשֶׁה לְשֵׁן רְקוּבָה…

596. מִדִּינֵי הַ“בְּרָכוֹת”

יָדַעְתִּי מְעַט,

וּבֵרַכְתִּי עַל הָרַעַם –

“הֲרֵי־אַתְּ”…

597. חָכָם הָיָה רַבֵּנוּ גֵרְשֹׁם,

שֶׁאָסַר לָקַחַת נָשִׁים שְׁתַּיִם;

וְאִלּוּ אָסַר אַף אַחַת –

הָיָה חָכָם שִׁבְעָתַיִם…

598. “וַיִקַּח לוֹ לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים”²⁴.

עַל אֵיזֶה סֶמֶךְ? –

עַל כֵּן קָרְאוֹ שְׁמוֹ לֶמֶךְ²⁵…

599. אִם בַּחוּרָה זְקֵנָה תּוֹדִיעַ:

“לְעוֹלָם לֹא אֶתְחַתֵּן” –

כָּל שִׁדּוּךְ לָהּ תַּצִּיעַ,

אַף עִוֵּר לָהּ תֵּן…

600. אָדָם הוֹלֵךְ אַחֲרֵי לְוָיָתוֹ –

חָתָן הַמּוּבָל לְחֻפָּתוֹ…

601. הַמִּשְׁתַּמֵּד לְשֵׁם נָכְרִיָּה –

יִתְגַּעְגַּע עַל עִבְרִיָּה:

בְּחִלּוּף הַמִּגְבַּעַת,

לֹא תִּשְׁתַּנֶּה הַדַּעַת…

602. נוֹחַ לִשְׁאוֹל בַּחוּרָה,

מָתַי תֵּלֵךְ לְמִיתָה –

מִשְּׁאֹל, בְּאֵיזוֹ שָׁנָה אִמָּהּ

הָשְׁכְּבָה אִתָּהּ בַּמִּטָּה²⁶…

603. נִגּוּנֵי הַחֲתֻנָּה

מַזְכִּירִים לִי הַנִּגּוּנִים,

הַמְנֻגָּנִים לִפְנֵי צָבָא רָב –

בְּיוֹם צֵאתָם לִשְׂדֵה־קְרָב…

604. כִּי בַּחוּרוֹת מְכַשֵּׁפוֹת הֵן –

שְׁנַיִם לְכָךְ סִמָּנִים:

הֵן יוֹרוֹת בְּעֵינֵיהֶן,

וְהָאָבָק נִשְׁאָר בַּפָּנִים…

605. “לְבַעַל הַמֵּאָה גַם הַדֵּעָה” –

וּמַשִּׂיא בִּתּוֹ אֲפִילוּ עִוֶּרֶת כְּלֵאָה…

606. כֶּסֶף מְזֻיָּף מַכִּירִים

בִּשְׁעַת לְקִיחָה;

וְאִשָּׁה – אַחַר לְקִיחָה…

607. שָׁאֲלוּ לְחָכָם:

אֵימָתַי זְמַן הַנִּשּׂוּאִים?

עָנָה:

בַּנֹּעַר – מֻקְדָּם עוֹד,

בַּזִּקְנָה – מְאֻחָר מְאֹד…

608. לִקְרוֹעַ נְיָר מוּטָב –

מִלִּכְתֹּב עַל קְלָף…

מוטב לקרוע ה“תנאים”, אם השידוך לא לרצון, מאשר אחרי הנישואין לכתוב גט על קלף.

609. הַמִּתְחַתֵּן לְשֵׁם “נְדָן”²⁷,

אֵין זֶה חִתּוּן

אֶלָּא מַשָּׂא־וּמַתָּן…

610. הַנִּשּׂוּאִים – קֶבֶר

לְחֵרוּתוֹ שֶׁל גֶּבֶר…

611. “נְחִית דַּרְגָּא וּנְסִיב אִתְּתָא”

הוֹרוּנוּ חֲזַ"ל.

לֹא כָּל־כַּךְ קַל…

612. בְּקַחְתְּךָ אִשָּׁה –

חֲשֹׁב וְהִזָּהֵר;

אִם תִּהְיֶה פָּזִיז,

תִּכָּשֵׁל מַהֵר…

613. אַל תִּקַּח כַּלָּה –

שֶׁשְּׁלשָׁה מֵ"מִים לָהּ²⁸.

614. בִּתִּי!

מֹהַר וּמַתָּן –

נִתֵּן לָךְ דָּי;

וּמַזָּל טוֹב –

בַּקְשִׁי מֵאֲדֹנָי…

615. כָּל כַּלָּה –

יָפָה וְנַעֲלָה.

616. גַּם בַּת־טוֹבָה –

טוֹרֶפֶת כִּזְאֵבָה…

בהגיע זמן נישואיה, מדלדלת את הוריה, ברוב דרישותיה.

617. גַּם עַל כַּלָּה עֲנִיָּה –

הַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה…

618. אֵין קֶמַח –

אֵין פַּת;

אֵין נְדָן –

אֵין חָתָן לַבַּת…

619. יֵשׁ שֶׁמּוֹבִיל הַיַּ"שׁ לַחֲתֻנָּה –

וְיֵשׁ שֶׁהַחֲתֻנָּה מוֹבִילָה לַיַּ"שׁ…

620. אָמַרְתִּי: בַּנִּשּׂוּאִים מְנוּחָה –

וָאָבִיא עָלַי אֲנָחָה…

621. אַתָּה יוֹתֵר מִדַּי מֻצְלָח –

אִשָּׁה קַח!..

הָאִשָּׁה

622. הָאִשָּׁה –

בָּרְחוֹב תֻּכִּיָּה,

בְּבֵיתָהּ הוֹמִיָּה,

וּבְסוֹד מְאַהֲבֶיהָ –

אַיָּלָה הִנֶּהָ…

623. כָּל אִשָּׁה –

חֲלָקֶיהָ שְׁלשָׁה:

גּוּף, נְשָׁמָה וְשַׂלְמָה…

624. אִשָּׁה הוֹמִיָּה –

מַכָּה טְרִיָּה…

625. שְׁנַיִם מוֹשְׁלִים בָּאֲנָשִׁים:

זָהָב וְנָשִׁים…

626. “אִשָּׁה טוֹבָה גַּן־עֵדֶן לְבַעֲלָהּ”;

אֲבָל עַד זוֹ הַשָּׁעָה –

גַּן־עֵדֶן כָּזֶה

אִישׁ לֹא רָאָה…

627. עַל נֶאֱמָנוּת הָאִישׁ יֵשׁ לִסְמֹךְ

עַד נְשִׁימָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה.

עַל נֶאֱמָנוּת הָאִשָּׁה –

עַד הִזְדַּמְּנוּת רִאשׁוֹנָה…

628. גָּדוֹל כֹּחַ הָאִשָּׁה –

כֹּחַ הַדִּבּוּר…

629. מַה שֶׁאִשָּׁה שׁוֹאֶלֶת –

תָּמִיד פּוֹעֶלֶת…

אנשים הולכים אחרי דעתן של נשים. (פרקי ר' אליעזר מ"א).

630. אֵין אִשָּׁה מַגֶּדֶת –

יוֹם־הַהֻלֶּדֶת…

631. אִשָּׁה וָיַיִן –

יַעֲשׂוּ חָכָם לְאָיִן…

632. שׁוּם מַשָּׂא שְׂאֵת

אִשָּׁה אֵינָהּ יְכוֹלָה,

חוּץ – מִמִּגְבַּעַת גְּדוֹלָה…

633. מִגְבַּעַת גְּדוֹלָה נוֹשְׂאָה אִשָּׁה –

וְהַמַּשָּׂא הַכָּבֵד מַרְגִּישׁ אִישָׁהּ…

634. לְעַמּוֹ נָתַן אֵל

תּוֹרָה בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים,

וְלִי נָתַן אִשָּׁה –

בִּרְעָמִים חֲזָקִים…

635. גְּבָרִים מִתְחַפְּשִׂים אַחַת בַּשָּׁנָה –

יֵשׁ לָנוּ יוֹם־טוֹב פּוּרִים;

נָשִׁים מִתְחַפְּשׂוֹת כָּל הַשָּׁנָה –

יֵשׁ לָנוּ צָרוֹת וִיסוּרִים…

636. מְאֻשָּׁרוֹת הַנָּשִׁים:

אֵין לָהֶן נָשִׁים…

637. הָעֵינַיִם הַמְּאִירוֹת שֶׁל נָשִׁים –

הֶחֱשִׁיכוּ הַחַיִּים שֶׁל רָב־אֲנָשִׁים…

638. אִשָּׁה לִדְמָעוֹת נוֹחָה –

כְּעָנִי לַאֲנָחָה…

639. בְּתוּלָה קַשִּׁישָׁה –

צְעִירָה אִשָּׁה…

640. קָרָאתִי, בְּמֶשֶׁךְ יְמָמָה אָדָם –

עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים מִלִּים יַבִּיעַ;

וְאִשְׁתִּי בִּשְׁעַת אֲרֻחַת־בֹּקֶר –

מִסְפָּר כָּזֶה לִי תַּשְׁמִיעַ…

641. נָשִׁים – דֵּעוֹתֵיהֶן קַלּוֹת,

וְהוֹצְאוֹתֵיהֶן חֲמוּרוֹת…

642. הַרְבֵּה יוֹתֵר פָּעֲלוּ הַגְּבָרִים –

אִלּוּ הַנָּשִׁים מָעֲטוּ בִּדְבָרִים…

643. "נָשִׁים – שַׂעֲרוֹתֵיהֶן אֲרֻכּוֹת

וְדַעְתָּן קְצָרָה".

מֵאִמְרָה זוֹ סָבְלוּ מָרָה.

וּכְשֶׁלְּהַגְדִּיל דַּעְתָּן עֵצָה לֹא חָזוּ –

שַׂעֲרוֹתֵיהֶן הָאֲרֻכּוֹת גָּזָזוּ…

644. הַנָּשִׁים עָבְדוּ לְעֵגֶל־הַזָּהָב –

מִשּׁוּם שֶׁחֶלְקוֹ בִּמְחוֹלוֹת רָב…

645. הַגְּבָרִים יָשִׂיחוּ בְּנָשִׁים כִּרְצוֹנָם,

וְהַנָּשִׁים כְּחֶפְצָן עוֹשׂוֹת עִמָּם…

646. יֵשׁ וְגַם עִם חָמוֹת

כַּלָּה לִנְסוֹעַ אוֹהֶבֶת –

אֶל תַּחְנַת־הָרַכֶּבֶת…

647. אִלּוּ צִוָּה משֶׁה רַבֵּנוּ:

"לֹא תַּעֲשׂוּ פֶּסֶל

וְלֹא תִּצְבְּעוּ הַפָּנִים" –

הַנָּשִׁים סָקְלוּ אוֹתוֹ בַּאֲבָנִים…

648. פָּנִים מְכֹעָרִים – מָגֵן:

עַל צְנִיעוּת אִשָּׁה יָגֵן…

649. אִשָּׁה מְכֹעֶרֶת

תָּמִיד אוֹמֶרֶת:

"שֶׁקֶר הַחֵן

וְהֶבֶל הַתִּפְאֶרֶת"…

650. אִלּוּ הַזִּקְנָה הָיְתָה מַעֲלָה –

הִתְפָּאֲרָה כָּל בַּחוּרָה וְאִשָּׁה,

שֶׁהִיא מֵהַסַּבְתָּא קַשִּׁישָׁה…

651. בְּמַתַּן־תּוֹרָה הִרְחִיקוּ

מֵהַגְּבָרִים הַנָּשִׁים:

“תּוֹכֵחָה” אַחַת דַּיָּהּ

שֶׁיִּשְׁמְעוּ הָאֲנָשִׁים…

652. בִּמְקוֹם נָשִׁים שְׁתַּיִם –

שָׁם “יָרִיד” עַד הַשָּׁמַיִם…

נשים דברניות הן (שבת ל"ג).

653. רָב־נָשִׁים חִימִיּוֹת הֵן:

עוֹשׂוֹת מִכַּסְפָּא – חַסְפָּא…

654. אִלּוּ נִתְּנוּ לָאִשָּׁה פִּיּוֹת שְׁנַיִם –

מָעֲטוּ לַגֶּבֶר אַרְבַּע אָזְנַיִם…

655. אִשָּׁה מַרְגִּישָׁה בְּכִיס בַּעֲלָהּ חוֹר,

אַךְ לֹא תִּרְאֶה בִּמְעִילוֹ חֶסְרוֹן כַּפְתּוֹר…

656. לֹא כָּל הַנָּשִׁים הַיָפוֹת מְגָרוֹת,

אַךְ אֵלֶּה שֶׁמְּגָרוֹת – יָפוֹת…

657. בִּדְמָעוֹת וּנְשִׁיקוֹת תּוֹכִיחַ אִשָּׁה,

שֶׁשְּׁתֵּי פְּעָמִים שְׁתַּיִם – שִׁשָּׁה…

658. תַּגְבִּיהַּ אִשָּׁה לַשְׁחָקִים –

תּוֹרִידְךָ לְמַעֲמַקִּים…

659. לְפָנִים –

פֵּאָה נָכְרִית חָבְשָׁה אִשָּׁה,

וְאָהֲבָה רַק אֶת אִישָׁהּ;

וְהַיּוֹם –

נִמְלְכָה הַמַּשְׂכֶּלֶת,

וְהַהֵפֶךְ פּוֹעֶלֶת…

660. גֶּבֶר –

בְּחַיָּיו יִלְמַד עָרְמָה;

וְאִשָּׁה –

מֵרֶחֶם תֵּצֵא עִמָּהּ…

661. אִם אַחַר תְּחִיַּת־הַמֵּתִים

אָסוּר יִהְיֶה לְאַבֵּק וְלִצְבּוֹעַ –

נָשִׁים לָאֵל תְּפַלֵּלְנָה,

כִּי תִּתַּמְנָה לִגְווֹעַ…

662. גַּם נָשִׁים זְקֵנוֹת מְנַסּוֹת –

הַזִּקְנָה בְּאַבְקָה לְכַסּוֹת…

663. אִישׁ שֶׁאֵינוֹ בּוֹשׁ מִפְּנֵי כֹּל –

סִמָּן, שֶׁהוּא נָקִי מִפְּשָׁעִים;

וְאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ בּוֹשָׁה מִפְּנֵי כֹּל –

סִמָּן, שֶׁכְּבָר יָרְדָה פְּלָאִים…

664. אִישׁ כִּי יָמוּת –

אִשְׁתּוֹ כָּל יָמֶיהָ בּוֹכִיָּה;

וְאִשָּׁה כִּי תָּמוּת –

הוּא חוֹשֵׁב עַל שְׁנִיָּה…

665. אִשָּׁה מְסַפֶּרֶת מַעֲשִׂיָּה –

חֶצְיָהּ יֵשׁ לִגְרוֹעַ;

וְאִם עַל גִּילָהּ מְסַפֶּרֶת –

לְהוֹסִיף יָכוֹל הַשּׁוֹמֵעַ…

666. כְּשֶׁאִשָּׁה מִן הָרַחְצָה תַּעַל –

יֶחְלֶה מִיָּד הַבַּעַל…

667. אִשָּׁה דוֹמָה לִדְבוֹרָה:

תֵּת דְּבַשׁ מִתְאַמֶּצֶת –

וְגַם עוֹקֶצֶת…

668. לְמַעַן דַּעַת חֹם הָאַהֲבָה

שֶׁל הָאִשָּׁה יוֹם־יוֹם –

יֵשׁ לָמֹד בְּכִיס הַבַּעַל

וְלֹא בְּמַדְחֹם…

669. צַיָּד לִירוֹת בְּרוֹבֶה יוֹדֵעַ,

אַךְ לֹא תָּמִיד לַמַּטָּרָה קוֹלֵעַ;

וְאִשָּׁה בְּעֵינֶיהָ יוֹרָה –

יָשָׁר לַמַּטָּרָה…

670. לְכָל אִשָּׁה –

מֵחַוָּה יְרֻשָּׁה…

חוה סקרנית היתה, ולכן שמעה בקול הנחש שהבטיח לה, שביום אכלם מעץ־הדעת יהיו כאלוהים יודעי טוב ורע. הנשים מבקשות להיות יודעות הכל. (ילקוט אסתר רמ“ז, תרמ”ט).

671. נְשֵׁי זְמַנֵּנוּ

אֵינָן מַאֲמִינוֹת בְּעֲלֵיהֶן.

מְסֻפָּקוֹת הֵן –

אִם מֵהֶם גַּם יַלְדֵיהֶן…

672. “אִשָּׁה – יַד־יְמִינוֹ שֶׁל הַבַּעַל” –

בּוֹדֶקֶת כִּיסָיו מִתַּחַת וּמִמַּעַל…

673. “הַדִּבּוּר וְהַדֵּעָה לְחֵי עוֹלָמִים”.

אַךְ יֵשׁ חוֹלְקִים וּמְפָרְשִׁים:

הַדֵּעָה – לִגְבָרִים;

וְהַדִּבּוּר – לְנָשִׁים…

674. אִלּוּ תַּחַת עֶשֶׂר מַכּוֹת לְפַרְעֹה

נָתַן לוֹ אֱלֹהִים אִשָּׁה רָעָה –

לֹא הָיָה מְעַכֵּב עַם יִשְׂרָאֵל אַף שָׁעָה…

675. אֵין שׁוֹמֵר לַבַּיִת כְּדַלּוּת,

וְאֵין שׁוֹמֵר לָאִשָּׁה כְּנַוְלוּת…

אם היא מכוערה אינה צריכה שמירה.

676. “תִּשְׁעָה קַבִּין שִׂיחָה לְאִשָּׁה”.

וּמִשׁוּם שֶׁמְּשִׂיחָה יוֹתֵר מִדַּי –

אֵין לָהּ לְמַחֲשָׁבָה פְּנַאי…

677. רַבּוֹת נָשִׁים לָקְחוּ גֵט בְּאַהַב,

אִלּוּ כּוֹבַע חָדָשׁ לָהֶן –

לָלֶכֶת אֶל הָרַב…

678. הַמְּכוֹנָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁדִּבְּרָה –

מִצֶּלַע “אָדָם” נוֹצְרָה…

679. הַסֻּכָּה –

מָקוֹם שֶׁכְּדַאי בּוֹ

לֶאֱכֹל לִפְתָּן קַר,

וּלְהִפָּטֵר מִן הָאִשָּׁה

לִרְגָעִים מִסְפָּר…

680. יֶלֶד רוֹקֵד מִצַּעֲצוּעַ,

כְּסִיל – מֵחֹסֶר־דֵּעָה,

וְאִשָּׁה – מִמַּחְמָאָה…

681. לֹא תָּמִיד עַל שִׂמְלָה חֲדָשָׁה

חוֹשֶׁבֶת הָאִשָּׁה בְּדַעַת;

גַּם עַל דָּבָר יוֹתֵר גָּבֹהַּ –

עַל מִגְבַּעַת…

682. מֻחָמֶד אָמַר:

"נָשִׁים לֹא תָּבוֹאנָה לְגַן־עֵדֶן.

אֱלֹהִים כָּךְ רָצָה":

לְגֵיהִנֹּם נֶהְפַּךְ אִלּוּ שָׁם –

כָּל אֶחָד אִשְׁתּוֹ מָצָא…

683. אִשָּׁה – כִּשְׁטַר־גּוֹרָל:

זוֹכִים יְחִידִים,

וְרַבִּים מַפְסִידִים…

684. מִסְפַּר הַנָּשִׁים הַמְלֻמָּדוֹת –

לְאַלְפֵי אֲלָפִים מַעֲרִיכִים,

עַכְשָׁו קַל לְהָבִין –

לָמָּה הַתַּבְשִׁילִים מֻקְדָּחִים…

685. כָּל הַנָּשִׁים טוֹבוֹת הֵן,

אַךְ לֹא בְּבָתֵּיהֶן…

686. הַרְבֵּה פְּלָאִים חֲכָמֵינוּ

גִּלּוּ בְּאֵלּוּ הָעִתִּים:

טֶלֶפוֹן בְּלִי חוּטִים;

רַכָּבוֹת וְאוֹטוֹבּוּסִים

נוֹסְעִים בְּלִי סוּסִים;

אֲוִירוֹנִים עָפִים כַּנְּשָׁרִים,

וְעוֹד פִּלְאֵי דְבָרִים;

רַק פֶּלֶא אֶחָד לֹא יָדָעוּ –

נְדָן בְּלִי אִשָּׁה לֹא מָצָאוּ…

687. לְפָנִים –

בְּבֵיתָהּ וַשְׁתִּי הַמַּלָכָּה

מִלֶּכֶת עֲרֻמָּה הִסְתַּלְּקָה;

הַיּוֹם –

בְּרֹאשׁ חוּצוֹת הָעֲלָמוֹת –

הוֹלְכוֹת וּמְטַיְּלוֹת עֲרֻמּוֹת…

688. כָּל אִשָּׁה אוֹהֶבֶת הַשְׁנִיָּה –

בָּרְאִי…

689. יֵשׁ וְעַל־יְדֵי עָשְׁרָם –

נָשִׁים יָפוֹת מָצָאוּ;

וְיֵשׁ: עַל־יְדֵי נָשִׁים יָפוֹת –

לִרְכוּשׁ גָּדוֹל בָּאוּ…

690. עַל כָּל דִּבְרֵי־בּוּז

תִּסְלַח אִשָּׁה מִיָּד;

אַךְ תַּגִּיד לָהּ שֶׁאֵינָהּ יָפָה –

תִּשְׂנָאֲךָ לָעַד…

691. גַּם בְּשָׁעָה שֶׁאִשָּׁה פּוֹעֶלֶת –

בְּעַיִן אַחַת בַּגֶּבֶר מִסְתַּכֶּלֶת…

692. הַטֶּבַע חָנַן בְּרוּאָיו;

לַשּׁוֹר קַרְנַיִם,

לָעוֹף כְּנָפַיִם,

לַסּוּס פְּרָסוֹת,

לַלָּבִיא מַלְתְּעוֹת,

לַדָּגִים סְנַפִּירִים,

גְּבוּרָה לַגְּבָרִים,

וְלָאִשָּׁה –

יֹפִי וָחֵן

תַּחַת מָגֵן;

סַבְלָנוּת וְאוֹן –

תַּחַת כִּידוֹן;

וְכָל כְּלֵי־זַיִן –

בְּפָנֶיהָ כְּאָיִן…

אשה כלי זינה עליה (יבמות קטן).

693. סִבַּת גֵּרוּשִׁין –

קִדּוּשִׁין…

694. גְּדוֹל שׂוֹנְאֵי הָאִשָּׁה

בַּגּוּף וּבָרוּחַ –

הוּא הַלּוּחַ…

695. מַה מְּעַנֵּג יוֹתֵר

אִשָּׁה מְפֹאָרָה –

לִרְאוֹת גֶּבֶר יָפֶה,

אוֹ אִשָּׁה מְכֹעָרָה?

696. אִשָּׁה דְמָעוֹת שׁוֹפֶכֶת,

אַוָּזָה יְחֵפָה הוֹלֶכֶת –

הַיְנוּ הָךְ,

אַל תִּצְטָעֵר עַל כָּךְ…

697. אִשָּׁה יָפָה –

מְאֻשָּׁרָה וְנַעֲלָה;

אִשָּׁה מְכֹעָרָה –

אַשְׁרֵי בַּעֲלָהּ…

698. אַל תְּצַפּוּ לִידִידוּת חֵן וָהֶדֶר –

כְּשֶׁהַטּוּאַלֶט שֶׁל אִשָּׁה אֵינוֹ בְּסֵדֶר…

699. זוּג שֶׁכָּל יְמֵיהֶם הִתָקוֹטָטוּ,

לְעֵת־זִקְנָה נָחוּ־שָׁקָטוּ –

לֹא מִשּׁוּם שֶׁהַשָּׁלוֹם בֵּינֵיהֶם יִשְׁכּוֹן,

אֶלָּא לָרִיב אֵין עוֹד אוֹן…

700. כֹּח אִשָּׁה כְּחֶרֶס –

וְעַל גִּבּוֹרִים מְבִיאָה הֶרֶס…

701. מִקַּלּוּת־דַּעַת וּקְשִׁי־עֹרֶף

לָשׁ אֱלֹהִים עִסָּה –

וַיִּבְרָא אֶת הָאִשָּׁה…

אָדָם וְחַוָּה

702. חַוָּה בִּקְשָׁה דַּעַת וְנֶעֱנְשָׁה –

לָכֵן רַק יֹפִי מְבַקֶּשֶָת אִשָּׁה…

703. כְּחַוָּה כֵּן בְּנוֹתֶיהָ:

כֵּיוָן שֶׁדַּעַת קָנְתָה אִשָּׁה –

מִיָּד חוֹשֶׁבֶת עַל שִׂמְלָה חֲדָשָׁה…

704. אָדָם וְחַוָּה –

יֵשׁ לָהֶם זְכוּת לְטוֹבָה:

בֶּאֱמֶת הָיוּ נֶחְמָדִים –

בְּדוֹר שֶׁכֻּלּוֹ חַיּוֹת,

הָיוּ הָאֲנָשִׁים הַיְחִידִים…

705. גְּבָרִים יְשֵׁנִים פָּחוֹת מִנָּשִׁים:

הֵם חוֹשְׁבִים עַל אֲסוֹן “אָדָם” –

שֶׁקָּרָה לוֹ בְּעוֹדוֹ נִרְדָּם…

706. אִשָּׁה מְאֻשָּׁרָה הָיְתָה חַוָּה:

אַף אַחַת בְּשִׂמְלוֹתֶיהָ הַנֶּהְדָּרוֹת –

לֹא יָכְלָה בָּהּ לְהִתְחָרוֹת…

הַמִּסְחָר

707. מַה יַּפְסִיד

יְהוּדִי מְחַשֵּׁב;

מַה יַּרְוִיחַ

“גּוֹי” מְיַשֵּׁב…

כשיהודי ניגש למסחר ועושה חשבון שלא יפסיד, – לא כן הגוי, חשבונו הוא לרווח, הוא מיישב בדעתו היטב אם המסחר יתן פרי.

708. הַחוֹזֵר –

אֵינוֹ סוֹחֵר…

709. לֹא כָּל סוֹחֵר –

ישֶׁר שׁוֹחֵר…

710. אֲפִילוּ כֶּלֶב טוֹב לְמַדַּי –

לִסְחֹר אִתּוֹ לֹא כְּדַאי…

711. מַטְבֵּעַ חֲלָקָה נוֹחָה –

מִמַּטְבֵּעַ בְּטוּחָה…

לחנוני יותר נוח למכור במזומן, אפילו שהמטבע נמחקה צורתה, מאשר לתת בהקפה אפילו לבעל־חוב בטוח.

712. עִם אֵל נָאוֹר –

טוֹב לִסְחֹר…

713. סוֹחֵר!

בְּעֵת רָעָה –

אַל תִּפֹּל רוּחֶךָ;

וּבְעֵת טוֹבָה –

אַל יָרוּם לִבֶּךָ…

714. אֶחָד אוֹחֵז בַּקַּרְנַיִם,

וְהָאַחֵר חוֹלֵב הַשָּׁדַיִם…

על שני שותפים, שאחד השקיע כספו בעסק, ושותפו לוקח יותר רוָחים מבעל־הכספים, ביודעים ובלא־יודעים.

715. הַמְּחִיר גָּדוֹל –

הַסְּחוֹרָה בְּזוֹל…

716. לֹא תַּשְׁגִּיחַ –

לֹא תַּרְוִיחַ…

מי שאינו משגיח על עסקו בעין פקוחה – יפסיד. הרוצה לאבד מעותיו ישכור פועלים ולא ישב עמהם (ב“מ כ”ט).

717. מִמִּסְחַר סְמַרְטוּטִין –

בִּגְדֵי־מֶשִׁי תָּכִין…

718. לֵב סוֹחֵר, וּדְבָרָיו –

כִּרְחוֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב…

719. גַּם רֶוַח הַשְּׁמִיטָה

נְחַלֵּק עַד פְּרוּטָה…

שׁני סוחרים עשו חוזה ביניהם, ובין התנאים הרבים התנו גם תנאי, שאם ישמטו, גם הרוַח מהשמיטה צריך להיות שוה…

720. טֶרֶם לֶכְתְּךָ לַשּׁוּק –

בְּדֹק הַכֹּל בְּדִיּוּק…

721. שָׁמְרֵנִי אֵל נָאוֹר וְעַתִּיק –

מִסּוֹחֵר חָדָשׁ וּמִקַּבְּצָן וָתִיק…

הסוחר החדש בהול לאסוף כסף וינצל אותי, וקבצן ותיק יודע תחבולות איך להוציא ממני לעתים מה שמבקש.

722. חֲסָל כַּלָּה –

שׁוּב בְּתוּלָה…

על מסחר שבטל.

723. אֲנִי סוֹחֵר אַוָּזִים –

וְהָרִבִּתָן לוֹקֵחַ הַזּוּזִים…

724. אַתָּה בָּטוּחַ נֶאֱמָן –

אַךְ תֵּן מְזֻמָּן…

725. זוֹל שֶׁבְּזוֹל –

יֹקֶר גָּדוֹל…

726. סְכוּם כֶּסֶף כְּהָא –

אֵין אֲפִילוּ לְיָהּ…

לי הכסף ולי הזהב נאום ד' (חגי ב').

אומרים בבדיחות על דבר שמחירו רב יותר מדי.

727. תַּחַת מְעַט רְוָחָה –

רֹב אֲנָחָה…

728. חֲזִיר – טְרֵפָה;

הַמַּטְבֵּעַ – יָפָה…

ארור האיש אשר יגַדל חזירים (ב״ק פ״ב).

והיהודי שמלחמת־החיים מכריחתו לסחור בחזירים, מצטדק כי החזיר טרפה ולא המקח־וממכר…

חַיִּים

729. הַחַיִּים –מַחֲלָה,

הַשֵּׁנָה – הֲקָלָה,

הַמָּוֶת – תְּעָלָה…

730. כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ חוֹלְפִים –

בַּהֲכָנוֹת לְחַיִּים יָפִים…

731. בְּבֵית־סֶפֶר הַחַיִּים

אֵין נֹפֶשׁ:

לֹא הַפְסָקוֹת,

לֹא חֹפֶשׁ…

732. הַפָּרוֹת הַדַּקּוֹת אָכְלוּ

אֶת הַשְּׁמֵנוֹת עַד תֹּם.

כַּמּוּבָן – בַּחֲלוֹם…

בחיים הוא להיפך.

733. הַחַיִּים

לִמְאֻשָּׁרִים – טוֹבִים וּקְצָרִים,

לְאֻמְלָלִים – אֲרֻכִּים וּמָרִים…

734. בַּקֵּשׁ שַׁעֲשׁוּעִים שׁוֹנִים,

כִּי הַחַיִּים מְלֵאִים יְגוֹנִים…

735. הָעַבְדוּת מְמָרֶרֶת לְאָדָם חַיָּיו,

וְסוֹפָהּ מִתְחַבֶּבֶת עָלָיו…

736. עַל הַחַיִּים אֵינוֹ מִתְאוֹנֵן

בַּר־דַּעַת:

יוֹדֵעַ, בְּכָל חֶסְרוֹן יִתְרוֹן

וּמוֹתָר בְּכָל מִגְרַעַת…

737. דְּמָעוֹת –

אֶת הַמֵּתִים אֵינָן מְחַיּוֹת

וְלַחַיִּים מַזִּיקוֹת…

738. נִשְׁמֹר מֶזֶג־הָרוּחַ

כְּהוֹרָאַת הַלּוּחַ –

לֶחֶם לִבְנֵי־אָדָם

לֹא יִהְיֶה לְעוֹלָם…

739. מִפְּנֵי צִפֳּרִים יִפְחַד –

לֹא יִזְרַע לָעַד…

המפחד לזרוע פן יבואו צפרים ויאכלו גרעיני הזריעה.

740. הַמְפַחֵד מִפְּנֵי גְשָׁמִים –

לֹא יִקְצֹר לְעוֹלָמִים…

שומר רוח לא יזרע ורואה בעבים לא יקצור (קוהלת).

בחיים צריך אדם לעשות הכל, בלי פחד פן יקרה דבר שיקלקל מעשהו.

741. הַחַיִּים הֵם כַּשּׁוּק:

בּוֹ כָּל אֶחָד

רוֹצֶה הַרְבֵּה לָקַחַת,

וְלָתֵת אַךְ מְעַט…

742. עֶצֶב וּדְאָגָה בָּאִים בְּהָמוֹן –

גַּם בְּלֵב הַמֶּלֶךְ בָּאַרְמוֹן…

743. אִם נַפְשְׁךָ תַּכְנִיעַ –

אִישׁ לֹא יָנוּד לָךְ;

וְאִם עַצְמְךָ תַּגְבִּיהַּ –

הַכֹּל יִתְקַנְאוּ בָּךְ;

וְאִם עַל עֶמְדָּתְךָ תִּשָּׁאֵר, אָח –

יִקְרָאוּךָ – “לֹא יִצְלָח”…

744. אֵין יוֹדֵעַ הָאָדָם

מֵאַיִן בָּא לָעוֹלָם;

כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ – לְאָן?

וְאֵיפֹה הוּא כָּאן?

745. צָרוֹת אָדָם כַּיָּם –

בְּהַרְבּוֹתוֹ לַהֲגוֹת בָּם…

746. עֵץ־הַחַיִּים עָנֹג מְאֹד –

כִּי יִזְקַן לֹא יִפְרַח עוֹד…

747. אֲבִיב־הַחַיִּים הַצּוֹלֵחַ –

רַק פַּעַם אַחַת פּוֹרֵחַ…

748. צֶבַע הַחַיִּים – לָבָן,

וְלָבָן – צֶבַע הַמָּוֶת…

749. חַיֵּי אָדָם –

תְּחִלָּתָם צְוָחָה,

וְסוֹפָם אֲנָחָה…

750. אֻמּוֹת הָעוֹלָם –

לָעוּף בָּאֲוִיר כֹּחָם אַדִּיר,

אַךְ לֹא כָּמוֹנוּ לִתְלוֹת בָּאֲוִיר…

עם ישראל תלוי באויר, חייו וכל אשר לו תלויים על בלימה.

751. הָעִקָּר שֶׁיְּהֵא סַד –

כֶּלֶב יִמָּצֵא מִיָּד…

אִמרה של קצב, שאצלו חשוב רק הסד שעליו יקצץ הבשר, ולכלב שיחטוף את פרורי העַצמות לא ידאג כלל, בוא יבוא!

משל: בחיים צריך אדם לדאוג רק לעיקר ולא לטפל.

752. הֵינֶה אוֹמֵר:

“רְפוּאָה טוֹבָה הִיא הַבְּכִיָּה”.

אִם דְּמָעוֹת מַרְפֵּא לַגְּוִיָּה –

אֲנִי מְאַחֵל לְכָל שׂוֹנְאַי,

שֶׁיִּבְכּוּ בְּלִי דָי…

753. נִגְזְרָה עַל אָדָם צָרָה –

תַּשִּׂיגֵהוּ גַם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה…

754. חוֹבוֹת הַקֵּבָה הִלְכָתָן מְפֹרֶטֶת –

אֵין שְׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת…

755. אַרְבָּעָה רָעִים הֵם:

לֵב בְּלִי עִדּוּד,

פִּתְגָּם בְּלִי חִדּוּד,

רֹאשׁ בְּלִי יְדִיעוֹת,

כִּיס בְּלִי מָעוֹת…

756. הֲזָיָה – חֲלוֹם לְאִישׁ;

חֲלוֹם – הֲזָיָה לְאִישׁ מְיֻשָּׁן.

הָאַחֲרוֹן מִתְעוֹרֵר מִיָּד,

וְהָרִאשׁוֹן – לְאַחַר זְמָן…

757. הָאֹחֵז בַּיָּד –

שֶׁלּוֹ לָעַד…

היכי דתפש לא מפקינן (ב“ב ל”ד).

758. פְּעָמִים נְבַקֵּשׁ בְּקִינָה

מַה שֶׁהִשְׁלַכְנוּ בְּרִנָּה…

759. אֶת עַצְמוֹ מַצְדִּיק הַסַּנֵיגוֹר, –

לֹא אֶת הַנֶּאֱשָׁם.

כִּי אִם יִצְדַּק הַקַּטֵיגוֹר –

יְאַבֵּד שְׁמוֹ לְעוֹלָם…

760. מֵחִפָּזוֹן – רָזוֹן…

כל מילי דהוה בבהילו לא הוה בחכמתא שלימתא (זהר פ', האזינו רצ"ד).

761. בְּכָל חֲתֻנָּה –

לוֹ מָנָה…

על מי שיש לו יד בכל דבר ובכל מקום.

762. בֶּטֶן שְׁמֵנָה תַּשְׁאִיר רְכוּשׁ רָזֶה,

וּבֵין הַיּוֹרְשִׁים שָׁלוֹם תַּעֲשֶׂה…

על מי שחי חיים טובים ולא דאג לבניו שיירשו אותו.

763. לִחְיוֹת בְּלִי תַּכְלִית –

אֵין תַּכְלִית לִחְיוֹת…

764. עוֹד לֹא נִזְדַּמֵּן

תַּלְמִיד־חָכָם שָׁמֵן…

765. לְפָנִים,

שֵׁדִים בַּאֲדָמָה הִתְגַּלְגָּלוּ

וּבַמָּרוֹם דָּרוּ מַלְאָכִים;

הַיּוֹם,

שֵׁדִים לַמָּרוֹם עָלוּ

וּמַלְאָכִים בַּאֲדָמָה נָחִים…

766. לֹא לִצְחוֹק נוֹלַד הָאָדָם

בְּתֵבֵל הוֹמִיָּה;

לָכֵן, עֵת יִשְׂחַק לִבּוֹ –

עֵינוֹ בּוֹכִיָּה…

767. הַחַי בְּלִי חֶשְׁבּוֹן –

יְאַבֵּד הוֹן…

768. הַנִּסָּיוֹן בַּחַיִּים – לֶקַח טוֹב,

אֲבָל מְשַׁלְּמִים בַּעֲדוֹ לָרֹב…

769. אֵין בְּאָדָם כֹּחַ רָב –

צוּד כְּאֶחָד דַּג וְאַרְנָב…

770. תֵּאָבוֹן גָּדוֹל וְאֹכֶל מְעַט –

טוֹב מֵאֹכֶל הַרְבֵּה וְתֵאָבוֹן קָט…

771. שְׁלוּחֵי־מִצְוָה מֻחְזָקִין –

שֶׁאֵינָם נִזָּקִים…

772. נִסָּיוֹן צָרִיךְ לִמּוּד –

וְלִמּוּד צָרִיךְ נִסָּיוֹן…

773. הַשֵּׁנָה מְגָרֶשֶׁת הַדְּאָגָה,

וְהַדְּאָגָה מְגָרֶשֶׁת הַשֵּׁנָה…

774. הַהֶכְרַח הַנּוֹרָא –

פּוֹטֵר מִבְּרֵרָה…

775. אִם דּוֹפְקִים –

פּוֹתְחִים…

שהקיש על שערי רחמים ונפתחו לו (מגילה י"ב).

776. אֵין נָקִי מִדְּאָגָה,

וְאֵין נִמְלָט מִתּוּגָה…

777. מַחֲשָׁבָה וּמַעֲשֶׂה –

כְּרָחֵל וְלֵאָה:

הָרִאשׁוֹנָה – יְפֵהפִיָּה,

הָאַחֲרוֹנָה – פּוֹרִיָּה…

778. שְׁנֵי דֶרְוִישִׁים יְשֵׁנִים

עַל מַחְצֶלֶת אַחַת;

וְלִשְׁנֵי מְלָכִים –

חֲצִי־הָעוֹלָם מְעַט…

779. מָה הֵם חַיֵּינוּ? –

עֲתִידָם – תִּקְווֹת נִבְעָרוֹת,

עֲבָרָם – עֲלִילוֹת זָרוֹת…

780. בֶּן־אָדָם, לְמַד מֵהַחַיִּים!

הֵם נוֹתְנִים לֶקַח טוֹב

יוֹתֵר מִסְּפָרִים לָרֹב…

781. הַיָּמִים הַטּוֹבִים

זְמַן רַב נִזְכָּרִים;

וְיוֹתֵר מֵהֶם –

הַיָּמִים הַמָּרִים…

782. לִחְיוֹת – בִּידִידוּת,

לָמוּת – בִּבְדִידוּת…

783. בְּכַף מַנְעוּל הַקָּהָל –

לְהַחֲזִיק קַל…

784. גַּם הַשֵּׁנָה בּוֹגֶדֶת:

בַּצַּר לָנוּ נוֹדֶדֶת…

785. נָקֵל לִמְצוֹא הוֹן –

מִמְּצוֹא שָׂשוֹן…

786. יֵשׁ שֶׁלְּאֵיזֶה שִׂיא הֵגִּיעַ –

כָּל חַיָּיו שָׁאַף בַּר־נַשׁ;

וּבְהַגִּיעוֹ – נוֹכַח פִּתְאֹם

שֶׁזוֹהִי אַשְׁלָיָה מַמָּשׁ…

787. יֵשׁ לְאַט הוֹלֵךְ אִישׁ

וְלִמְקוֹמוֹ יָבוֹא חִישׁ;

וְיֵשׁ בְּחִפָּזוֹן צוֹעֵד –

וִיאַחֵר הַמּוֹעֵד…

788. עִקַּר הַחַיִּים –

לֹא אָרְכָּם,

אֶלָּא אֵיכוּתָם…

789. אַל תִּדָאַג לְחַיִּים אֲרֻכִּים –

דְּאַג לְחַיִּים מַסְפִּיקִים…

790. תִּחְיֶה לְפִי טֶבַע אֵל –

לֹא תִּדַּלְדֵּל;

לְפִי רְצוֹנְךָ הָאַדִּיר –

לְעוֹלָם לֹא תַּעֲשִׁיר…

791. יוֹם אֶתְמוֹל –

אוֹ מְעֻנָּן אוֹ בָּהִיר;

הַיּוֹם –

לֹא יַחְשִׁיךְ וְלֹא יָאִיר…

792. דִּמְעוֹת־עֵינַיִם –

אֵינָן מַיִם…

793. הָרָחוֹק מֵעַיִן –

בַּלֵּב אָיִן…

אם אין רואים בן־משפחה זמן רב, שוכחים אותו לאט־לאט.

794. לְהִזָּהֵר בַּחַיִּים –

חַיָּב כָּל אֶחָד;

אַךְ מִפְּנֵי סַכָּנָה –

אַל יִפְחַד…

795. הַחוֹשֵׁשׁ לִהְיוֹת מְנֻצָּח –

כִּשְׁלוֹנוֹ מֻבְטָח…

796. חֲלוֹם חַיֵּי גֶבֶר –

פִּתְרוֹנוֹ – קֶבֶר…

797. רַבִּים עוֹבְדִים וְאֵינָם חַיִּים,

וְרַבִּים חַיִּים וְאֵינָם עוֹבְדִים…

798. טוֹבִים חַיֵּי־מְצוּקָה

מִמִּיתַת נְשִׁיקָה…

799. הַהֶכְרַח –

מוֹרֶה מֻצְלָח…

800. עָבַר וְעָתִיד – אַיִן,

הֹוֶה – כְּהֶרֶף־עַיִן,

וְהַחַיִּים מָתַי?

801. אִם הַהוֹלֵךְ רִאשׁוֹנָה יִפֹּל –

הַבָּא אַחֲרָיו חָכָם גָּדוֹל…

802. שָׂשׂוֹן וָנֹהַּ

בָּרָא אֱלֹהַּ,

וַיִתְּנֵם לְאָדָם –

לִחְיוֹת בָּעוֹלָם…

803. טוֹב לִי

שֶׁאֵינִי בִּידֵי אוֹיְבַי,

גַּם טוֹב

שֶׁאֵינִי לְמַּשָׂא עַל אוֹהֲבַי;

טוֹב לִי

כִּי לֹא בְּיָדִי גוֹרָלִי,

וְאַךְ בִּידֵי אֵלִי

גַּם טוּבִי גַּם עֲמָלִי…

804. רְצוֹנְךָ בְּחִיּוּת –

אַל תִּפְחַד מֵעֲנִיּוּת,

וְאַל תִּירָא מִמּוּת…

הַתִּקְוָה וְהַיֵּאוּשׁ

805. הַיֵּאוּשׁ אוֹמֵר:

“לֹא יִתָּכֵן”;

וְהַתִּקְוָה – “כֵּן”, ״כֵּן"…

806. תִּקְוָה מַזְהִירָה –

מַשְׁכִּיחָה הַצָּרָה…

807. אֵין חוֹנֶפֶת טוֹבָה

יוֹתֵר מִן הַתִּקְוָה…

808. הַנִּרְטָב מִכְּבָר

לֹא יִפְחַד מִמָּטָר…

אִמרה של בעל־יאוש.

809. בְּאֵין תִּקְוָה בַּמְּצוּקָה

הַחַיִּים כִּגְסִיסָה אֲרֻכָּה…

810. הַתִּקְוָה

אֶת הָאֻמְלָל תְּכַלְכֵּל –

כַּאֲשֶׁר יַחֲלֹם הָרָעֵב

וְהִנֵּה אוֹכֵל…

811. הַתִּקְוָה תְּרוֹמֵם לַשָּׁמַיִם גֶּבֶר,

וְהַיֵּאוּשׁ מוֹרִידוֹ קֵבֶר…

812. לֹא לַמֵּת יִסְפֹּד גֶּבֶר –

לְתִקְוָתוֹ שֶׁיָּרְדָה עִמּוֹ קֶבֶר…

הוא הוכה ומתאבל, משום שקיוה לקבל מהנפטר הרבה טובות ועכשיו כל תקותו אבדה.

813. הַתִּקְוָה תַּכְנִיעַ עֶצֶב גֶּבֶר,

וְהַיֵּאוּשׁ יַגְדִּיל הַשֶּׁבֶר…

814. הַתִּקְוָה – כּוֹס־זָהָב,

מְשַׁכֶּרֶת אָדָם רָב…

815. הַתִּקְוָה –

הַנְּשָׁמָה הַשְּׁנִיָּה

שֶׁל נֶפֶשׁ עֲנִיָּה…

816. הַמִּתְהוֹלֵל מִשִּׂמְחָה בְּיוֹם טוֹבָה,

וּבְיוֹם רָעָה נוֹאָשׁ מִתִּקְוָה –

אֵין עֶרֶךְ לְפָעֳלוֹ,

וּבַחַיִּים לֹא טוֹב גּוֹרָלוֹ…

כי יש שמחה שאחריתה תוגה, ולהיפך.

817. הָאִישׁ מְאֹד אֻמְלָל –

אִם מִקַּוּוֹת חָדַל…

818. חֲלוֹם בְּהָקִיץ תִּקְוָה –

בָּהּ לַדַּל נֶחָמָה טוֹבָה…

819. הַתִּקְוָה תָּקֵל כְּאֵב,

תָּסִיר פַּחַד מִלֵּב…

820. תִּקְוָה בְּלֹא עֲשִׂיָּה –

לֹא תַּעֲשֶׂה תּוּשִׁיָּה…

821. טוֹב לְקַוּוֹת,

אַךְ קָשֶׁה לְחַכּוֹת…

822. יוֹתֵר שֶׁקִּוִּיתִי,

עַצְמִי יוֹתֵר רִמִּיתִי…

823. מִקַּוּוֹת חֲדַל –

וְלֹא תִדְחַל…

824. אַנְשֵׁי תּוּשִׁיָּה –

יִשְׂאוּ צַעֲרָם דּוּמִיָּה…

825. הַמְפַחֵד מִצָּרָה –

צָרָה מִפַּחַד…

826. הַתּוֹחֶלֶת –

מְהַתֶּלֶת…

827. רֶגֶל אַחַת בַּתְּלִיָּה –

תִּתָּלֶה גַם הַשְּׁנִיָּה…

אִמרה של בעל־יאוש.

828. אֵין תִּקְוָה בְּלִי יֵאוּשׁ,

אֵין יֵאוּשׁ בְּלִי תִּקְוָה…

829. יוֹתֵר מִדַּי לִשְׂמוֹחַ,

וּלְהִתְעַצֵּב יוֹתֵר מִדַּי –

אֵין אֵלֶּה כְּלָלִים נָאִים

לְאִישׁ־מַדָּעִים..

830. נוֹרָאָה הָרָעָה –

טֶרֶם בּוֹאָהּ…

831. אָדָם יֶהְגֶּה וְחוֹשֵׁב –

וְיִשְׂחַק בַּשָּׁמַיִם יוֹשֵׁב…

832. מַאֲרִיכָה יָמֵינוּ

תִּקְוָה נִמְהֶרֶת,

וְתוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה –

יָמֵינוּ מְקַצֶּרֶת…

הַלָּשׁוֹן

833. שִׂים לְךָ לְחֹק:

רְאֵה, שְׁמַע, וּשְׁתֹק…

מאן דנטר פומיה ולישניה, זכי לאתלבשא ברוח קדושין (זהר, חוקת קפ"ד).

834. נָתַתָּ חֹפֶשׁ לַלַָּשׁוֹן –

הִכּוֹן לְאָסוֹן…

835. מִפִּיךָ הִזָּהֵר –

יוֹתֵר מִפִּי אַחֵר…

836. עַל לֵב מָשְׁחָת

וְקֵבָה מְקֻלְקֶלֶת –

הַלָּשׁוֹן מְמַלֶּלֶת…

837. שׁוֹט – הַבָּשָׂר יַכְאִיב,

וְהַלָּשׁוֹן – הַנֶפֶשׁ יַדְאִיב…

838. הַשּׁוֹר נִלְכָּד בַּקַּרְנַיִם,

הַצִּפּוֹר – בָּרַגְלַיִם,

וְהָאָדָם – בַּשְּׂפָתַיִם…

839. חוֹתֵם מִכְתָּבוֹ –

נוֹצֵר סוֹדוֹ;

וְחוֹתֵם פִּיו –

כְּבוֹדוֹ…

840. בַּעֲלֵי־חַיִּים –

נִכָּרִים בְּעוֹרָם,

כֶּסֶף וְזָהָב –

בְּצִלְצוּלָם…

וּבִלְשׁוֹנוֹ – הָאָדָם…

841. הַנּוֹאֵם יַעֲמֹד –

מֵעַל הַקָּהָל:

אִם יַעֲמֹד כְּמוֹתוֹ –

מִשְּׁמוֹעַ לוֹ יֶחְדָּל…

842. אֶת הַגּוּף מֵמִית כַּדּוּר;

אֶת הַנְּשָׁמָה – דִבּוּר…

843. נְאוּם בְּלִי הַתְחָלָה – טוֹב

מִנְּאוּם בְּלִי סוֹף…

844. כְּשֶׁאָדָם מְדַבֵּר –

יֹאמַר לַכֹּל,

אִם קָטָן הוּא

אִם גָדוֹל…

בזמנא דברנש אפתח פומיה, פומיה הודע לכל בני נשא מאן הוא (זהר, פ' בלק).

845. כַּרְמְךָ גָדַרְתָּ בַּחֲרוּלִים –

גְּדוֹר גַּם פִּיךָ בְּמַנְעוּלִים…

אמרה לבעל כרם הפושק שפתיו לבלי דעת.

846. דַּבֵּר עִם בְּנֵי־אָדָם –

לְפִי עֶרֶךְ שִׂכְלָם…

דבּרה תורה כלשון בני אדם (ברכות ל"א).

847. רֹב מְטֻמְטְמֵי מֹחוֹת

לְשׁוֹנוֹתֵיהֶם חַדּוֹת..

848. מַה שֶׁלָּאֹזֶן נוֹחַ –

קָשֶׁה לִשְׁכּוֹחַ…

849. הַדִּבּוּר –

עֶרְכּוֹ חַד

כַּחֲתִימַת־יָד…

דיבור כמעשה (שבת קי"ט).

דברי שכיב מרע ככתובין וחתומין דמי. (גיטין י"ג).

850. דִּבּוּר נָעִים

מְחַבֵּשׁ פְּצָעִים…

851. הַנּוֹאֵם,

מַה שֶׁמַחְסִיר לְפִי הַצֹּרֶךְ –

יַשְׁלִים בָּאֹרֶךְ…

852. מִי בַּשֶּׁבַח בּוֹעֵט –

שְׁבָחַיִם חוֹמֵד…

853. פֶּה חָלָק וְשִׂפְתֵי מִרְמָה –

מִלְאוּ פְּנֵי תֵּבֵל מְהוּמָה…

854. עַל דַּבְּרִי –

נִחַמְתִּי לֹא־מְעַט;

וְעַל הַחֲרִישִׁי –

אַף לֹא אַחַת…

855. לֹא כָּל מַחְשְׁבוֹתֶיךָ

בְּמִלִּים תַּבִּיעַ.

לֹא כָּל דְבָרֶיךָ

עַל גִּלָּיוֹן תַּצִּיעַ.

וְלֹא כָּל כְּתִיבָתְךָ –

לְאוֹר תּוֹפִיעַ…

856. רָעִים דִבְרֵי־בֶּלַע

מֵאַבְנֵי־קֶלַע…

857. מִסְפַּר חַלְלֵי־לָשׁוֹן יֶרֶב

עַל מִסְפַּר חַלְלֵי־חֶרֶב…

858. אֱסֹר לְשׁוֹנְךָ בְּכֶבֶל –

בַּל תַּבִּיעַ הֶבֶל…

859. דִּבּוּר בְּמִעוּט

טוֹב לַבְּרִיאוּת…

860. יָד חֲזָקָה

הַפֶּה מַשְׁתִּיקָה…

861. דַּבֵּר יֵדְעוּ לֹא־מְעַט,

וְהַחֲרֵשׁ – אַף לֹא אֶחָד…

862. לִחְיוֹת עִם אֲנָשִׁים

מְאֹד קָשֶׁה וָצַר –

כִּי לִשְׁתֹּק אִי־אֶפְשָׁר…

863. אִי־אֶפְשָׁר

לִסְתֹּם הַפִּיּוֹת

שֶׁל כָּל הַבְּרִיּוֹת…

864. מִדִּבָּה יִנָּקוּ –

אוֹ נְאוֹרִים,

אוֹ בּוֹעֲרִים…

נאורים – מפני קנאת גדלותם, בוערים – מפני שפלותם, שאין כדאי לדבר עליהם.

865. אֵין נָאֶה דַרְשָׁן –

כְּשַׁתְקָן…

866. לְשׁוֹנוֹ עוֹצֵר –

נַפְשׁוֹ נוֹצֵר…

867. הַפֶּה סַנֵּיגוֹר

וְגַם קַטֵּיגוֹר…

868. הַפֶּה תִּסְגֹּר –

זְבוּב לֹא יַחְדֹּר…

869. נִתְּנָה שָׂפָה לִבְנֵי־אָדָם –

לְהַסְתִּיר הֶגְיוֹנֵי לִבָּם…

870. בַּלָּשׁוֹן טָבַע אֱלֹהִים –

מָוֶת וְחַיִּים…

871. הַדִּבּוּר לֹא לְשַׁעֲשׁוּעִים,

כִּי אִם לְתוֹעֶלֶת הַחַיִּים…

872. הַשּׁוֹפֵט –

חֹק נוֹאֵם;

הַחֹק –

שׁוֹפֵט אִלֵּם…

873. בְּבוֹא עֵת לְהַבִּיעַ –

דַּעְתְּךָ הַשְׁמִיעַ…

874. יֵשׁ רַעְיוֹן קַל –

וּלְשׁוֹן־לִמּוּדִים תְּרוֹמְמֶנּוּ;

וְיֵשׁ רַעְיוֹן נִשְׂגָּב –

וּלְשׁוֹן־עִלְּגִים תַּשְׁפִּילֶנּוּ…

875. יֵשׁ דִּבְרֵי־גְנַאי –

שֶׁהֵם לְשֶׁבַח;

וְיֵשׁ דִּבְרֵי־שֶׁבַח –

שֶׁהֵם לִגְנַאי…

למשל: “נח איש צדיק היה בדורותיו” – דברי שבח שיש בהם גנאי: בדורותיו היה צדיק, ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום. ויש לדרוש להיפך: בדורותיו היה צדיק, כל־שכן שאילו היה בדור צדיקים, היה צדיק יותר.

הֶהָמוֹן

876. הֶהָמוֹן אַךְ אַחַת יוֹדֵעַ –

אוֹ צַוֵּה אוֹ הִכָּנֵעַ…

877. הֶהָמוֹן אַךְ אַחַת יוֹדֵעַ:

שֶׁנָּעִים לוֹ – הוּא שׁוֹמֵעַ…

878. הֶהָמוֹן הַפָּרִיזִי,

כָּל הָעוֹלָם שִׁחְרֵר,

וּשְׂכָרוֹ כְּאַיִן –

אַף לֹא כּוֹס יַיִן…

879. בְּיָדְךָ כָּל כֹּחַ וְאוֹן –

אִם קָנִיתָ לֵב הֶהָמוֹן…

880. דְּבַר הֶהָמוֹן כָּךְ:

לַחֲשֹׁב –

כִּרְצוֹנְךָ מֻתָּר לָךְ.

לַעֲשׂוֹת –

כִּרְצוֹנֵנוּ אַתָּה מֻכְרָח…

881. לְפָנִים –

דָּרַשׁ הֶהָמוֹן לֶחֶם וּקְצָת נֹפֶשׁ;

הַיּוֹם –

יִדְרשׁ כָּל צָרְכּוֹ וְחֹפֶשׁ…

882. מַעֲמַד הָאֲצִילִים – פִּירָמִידָה:

כִּסֵּא־הַמַּלְכוּת עָלָיו –

וְהֶהָמוֹן הֲדוֹם רַגְלָיו…

883. הֶהָמוֹן – כַּצֹּאן:

גַּם הָרָעִים

גַּם הַטּוֹבִים –

נִגְזָזִים וְנֶחְלָבִים…

884. בְּלִי הֶהָמוֹן לִחְיוֹת –

צָרִיךְ לִהְיוֹת

אוֹ יָהּ,

אוֹ חַיָּה…

885. הֶהָמוֹן רָץ

אַחֲרֵי מַנְהִיגָיו הַגְּדוֹלִים –

כְּאַחֲרֵי הָרוֹעֶה עֵדֶר־רְחֵלִים…

הַשְּׁתִיָּה

886. מִי בֶּן עוֹלָם־הַזֶּה? –

הַסּוֹמֵךְ לְגִימָה

לְקִימָה…

887. כְּשֶׁלַּשָּׂטָן לְנַצֵּחַ אָדָם

כֹּחוֹ כְּאַיִן –

יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ הַיַּיִן…

888. הַ“טִּפָּה הַמָּרָה”

מַשְׁכִּיחָה הַצָּרָה…

889. הַצָּרוֹת מְבִיאוֹת לְשִׁכְּרוּת,

וְהַשִּׁכְּרוּת – לְצָרוֹת…

890. אָדָם זָקוּק לְמַיִם,

וּמַרְעִיל עַצְמוֹ – בְּיַיִן…

891. שִׁכּוֹר,

כְּשֶׁיֵּינוֹ יְשַׂמַּח לְבָבוֹ –

חוֹשֵב, בְּגַן־עֵדֶן מוֹשָׁבוֹ…

השכור בעוד שהיין בתוכו הוא בשמחה כמו שיושב בגן עדן (תנחומא פ' שמיני).

892. מַטִּיף לְמַיִם

וְשׁוֹתֶה יַיִן…

יטיף לעם מוסר שישתה רק מים ולא משקים חריפים, והוא בעצמו שותה יין.

893. שִׁכּוֹר – דַּיּוֹ בִּנְזִיפָה,

אֵינוֹ צָרִיךְ דְחִיפָה…

שבקיה לרויא דמנפשא נפיל (שבת ל"ב).

894. חַלְלֵי הָרָעָב כְּאַיִן

לְעֻמַּת חַלְלֵי־הַיַּיִן…

895. הַשִּׁכְּרוּת מַלְהִיבָה,

אַחֲרִיתָהּ מַכְאִיבָה…

896. הָרָעָב,

עַל אֲלָפִים הֵבִיא שְׁאִיָּה,

וְעַל רְבָבוֹת – הַשְּׁתִיָּה…

897. אֵינִי שִׁכּוֹר כָּל־כָּךְ –

קְצָת שָׁתוּי וְרָווּי,

וּקְצָת מְפֻכָּח…

אִמרה של שכור.

898. אוֹמְרִים:

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בִּקֵּשׁ,

כִּי לִשְׁלוֹמוֹ יִדְאֲגוּ,

וְכוֹסוֹת גְּדוֹלוֹת לֹא יִמְזְגוּ:

כִּי בִּשְׁתוֹתוֹ מֵאֵלֶּה הַמַּיִם –

יֶחֱלֶה בִּבְנֵי־מֵעַיִם…

899. הָרַבִּי שָׁתָה לְאַט־לְאַט

כָּל הַיַּיִן מִן הַכַּד,

וְלִי, חֲסִידוֹ עָנִי וָדַךְ –

מְצַוֶּה וְאוֹמֵר: רְקֹד וּשְׂמַח!..

כך התאונן חסיד עני על רבו, שהתנהג אתו לא כשורה.

900. בְּשֶׁל חַלּוֹן –

אֵין מְהָרְסִים מָעוֹן…

שכור נתעַור פתאום בעין אחת, הרופא אסר עליו לשתות משקים חריפים, וענהו כך.

901. מִ“לְּחַיִּים” –

“לַיְּהוּדִים”…

אחרי השתיה נעשה האדם שמח.

902. הַ“טִּפָּה הַמָּרָה” –

עוֹשָׂה הָאָדָם לְזָרָא…

היין ראש לכל חטאת (המאירי בפרושו על פ"א דף).

903. שִׁכּוֹר נָפַל לַבִּיב,

וְגִמְגֵּם בְּפִיו:

"לֹא הַמָּקוֹם מְכַבֵּד אָדָם,

אֶלָּא הָאָדָם מְכַבֵּד הַמָּקוֹם"…

904. שְׁלֹשָׁה גְבִיעִים לְאָדָם:

בָּרִאשׁוֹן יִמְצָא אוֹן,

בַּשֵּׁנִי – שִׁכָּרוֹן,

בַּשְּׁלִישִׁי – דֵּרָאוֹן…

הַדָּת

905. פְּעָמִים

גְּדוֹלָה בָּנוּ אַהֲבַת אֱלֹהִים,

עַד כְּדֵי שִׂנְאַת אֲנָשִׁים…

906. אֱלֹהִים בָּרָא הָאָדָם בְּתַבְנִיתוֹ,

וְהָאָדָם בָּרָא אֱלֹהִים בִּדְמוּתוֹ…

907. יְרָא אֶת אֱלֹהִים,

וּמֵאֵלֶּה שֶׁאֵין אוֹתוֹ יְרֵאִים…

908. מִשִּׁבְעָה מְשַׁמְּרֵי הַבְלֵי־שָׁוְא –

אֶחָד מְשֻׁגָּע וְשׁוֹטֶה,

הַשֵּׁנִי פּוֹתֶה;

וְהַשְּׁאָר יְדוּעִים

כַּחֲנֵפִים וּצְבוּעִים…

909. רָשָׁע כִּי יַצְלִיחַ,

יִשְׁכַּח גַּם אֱלֹהָיו;

וּבְיוֹם אֵיד וָשֶׁבֶר –

יַאֲמִין בְּהַבְלֵי־שָׁוְא…

910. פָּגוֹשׁ דֹּב שַׁכּוּל בַּיַּעַר

וְאַל מְשַׁמֵּר הַבְלֵי־שָׁוְא,

הַמְקַנֵּא לְדָתוֹ וֵאלֹהָיו…

911. יָקָר בְּעֵינַי

אֲשֶׁר מִסְחָרוֹ בְּדָת –

מֵאֲשֶׁר דָּת מִסְחָרוֹ…

912. לְפָנִים

הִשְׁתַּחֲווּ הַכֹּהֲנִים לַעֲגָלִים,

הַיּוֹם –

הָעֲגָלִים לַכֹּהֲנִים…

913. שְׁלֹשָׁה אֵינָם מַתְאִימִים כִּמְעָט:

הַחֹק, הַיֹּשֶׁר וְהַדָּת…

914. בְּבוֹא הֹוָה עַל אִישׁ –

בַּהֲבָלִים מַאֲמִין חִישׁ:

בִּנְחָשִׁים וּבִלְחָשִׁים,

בְּאִטִּים וּבְמֵתִים,

בְּכָל מִינֵי כְּשָׁפִים –

גַּם בְּהַגְרָלַת קְלָפִים…

מַנְהִיגִים

915. לְפָנִים

הָיָה הַמַּנְהִיג בַּתֵּבָה;

הַיּוֹם –

הַ“תֵּבָה” בַּמַּנְהִיג…

916. לְפָנִים

הָיָה הַמַּנְהִיג כְּבַד־פֶּה –

וּמֹחַ חָרִיף לְפַלֵּל;

וְהַיּוֹם –

הַמַּנְהִיג מֹחַ מְטֻמְטָם,

וּפֶה חַד לְמַלֵּל…

917. משֶׁה בְּדַבְּרוֹ עִם אֱלֹהִים –

הִתְכַּסָּה בְּמַסְוֶה בֵּין אֲנָשִׁים;

מֵאָז, הַמְדַבְּרִים עִם אֱלֹהִים –

בֵּין אֲנָשִׁים בְּמַסְוֶה מִתְכַּסִּים…

918. לְפָנִים

שָׂם הַמַּנְהִיג מַסְוֶה עַל פָּנָיו,

לְבַל יַפְחִיד בְּאוֹרוֹ אֶת אֶחָיו;

הַיּוֹם –

מַנְהִיגִים רַבִּים שָׂמִים מַסְוֶה עַל פָּנִים

פַּרְצוּפָם הֶחָצוּף בַּל יִרְאוּ הַהֲמוֹנִים…

תּוֹכַחַת־מוּסָר

919. עָשִׁיר מִתְהַלֵּל בַּ“אֲנִי” –

סוֹפוֹ עָנִי…

920. צֵיד חַיּוֹת –

אַכְזְרִיּוּת הַמַגַּעַת עַד שְׁמֵי־רוֹם;

צֵיד דָּגִים –

אַכְזְרִיּוּת הַמַגַּעַת עַד תְּהוֹם…

921. גַּם אָדָם יִבְעַט כַּסּוּס,

אַךְ בְּעִיטָתוֹ בְּנִמּוּס…

922. הַמַּטִּיף מוּסָר לַאֲחֵרִים

וְאֵינוֹ מְקַיֵּם תּוֹרָתוֹ –

דּוֹמֶה כְּעַמּוּד הַמּוֹרֶה דֶרֶךְ,

וְהוּא תָקוּעַ עַל עֶמְדָּתוֹ…

923. לַדַּל הֱיֵה עוֹזֵר –

כִּי הַגַּלְגַּל חוֹזֵר…

924. אַל תַּעֲשֶׂה לְאָדָם רָעָה –

שֶׁאֵין אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה…

925. עִוֵּר אַל יִתְוַכֵּחַ –

בְּמִשְׁפָּט עַל פִּקֵּחַ…

926. מוּטָב שֶׁתִּהְיֶה כָּל יָמֶיךָ שׁוֹטֶה –

וְלֹא יוֹם אֶחָד חוֹטֵא…

927. אִם גַּם נָפוּן בְּתוֹרַת דַּרְוִין –

עָלֵינוּ לְהַסְכִּים מִן הַסְּתָם,

שֶׁחֵלֶק מִן הַחַיָּה בָּאָדָם…

928. אֵיךְ תֹּאמְרוּ, שֶׁנִּסִּים

לֹא יֵעָשׂוּ עֲלֵי אֲדָמָה?

הַאֵין זֶה נֵס גָּדוֹל,

שֶׁרַבִּים חַיִּים בְּלִי נְשָׁמָה?..

929. לֹא יִשְׁתַּעְמֵם הַכָּלוּא לְבַדּוֹ –

אִם צִדְקָתוֹ כְּלוּאָה עִמָּדוֹ…

930. מִקּוֹצִים וְסַלּוֹנִים –

לֹא תִקְטֹף שׁוֹשַׁנִּים…

מהורים רעים לא יצאו בנים טובים. גור טב מכלב ביש לא תרבי (ויק“ר פ' י”ב). מכלבאַ בישא גורא טבא לא נפיק (סדר עולם רבא פ"ה).

931. אַרְבָּעָה שׂוֹנְאִים אוֹר:

גַּנָּב, נוֹאֵף,

רוֹצֵחַ, עֲטַלֵּף…

932. רָב־אָדָם אֹזֶן יַט –

אַךְ לֹא אֶחָד הַיָּד…

יטו אזן לשמוע על מצבו הרע של אדם, ולא יושיטו יד לעזרה.

933. לְנַשֵּׁק עַצְמוֹ לֹא יוּכַל אֱנוֹשׁ –

אַךְ יָכֹל לִירוֹק עַל עַצְמוֹ

מִכַּף רֶגֶל עַד רֹאשׁ…

934. הָרוֹפֵא רוֹאֶה בְּאָדָם – חַלָּשׁוּת,

עוֹרֵךְ דִּין – שִׁפְלוּת,

אִשָׁה – עַזוּת,

תֵּאוֹלוֹג – שְׁטוּת…

935. יֵשׁ עוֹשֶׂה בְּרֶגַע חֵטְא –

וְכָל חַיָּיו יִתְחָרֵט…

936. מַצְפּוּן בַּר –

כַּר־שֵׁנָה יָקָר…

937. אַף מֵהַמִּזְבֵּחַ –

הוּא לוֹקֵחַ…

על איש שחוטף הכל ואינו מבחין בין קודש לחול.

938. הַכֹּל בּוֹכִים:

בַּחוּרָה זְקֵנָה –

הִיא מְנֻדָּה,

אַלְמָנָה –

גַּלְמוּדָה,

גֶּבֶר –

אִשְׁתּוֹ מַרְשַׁעַת,

חָתָן –

חוֹתַנְתּוֹ נֶגַע־צָרַעַת,

מְכֹעָרָה –

לֹא יָפִים פָּנֶיהָ,

גְּבֶרֶת –

קְטַנִּים סַפִּירֶיהָ;

אַךְ אֵין בּוֹכֶה

וְאֵין כּוֹאֵב –

"כָּבֵד מִמֶּנּוּ שְׂאֵת

הָאֶבֶן – הַלֵּב"…

939. לְדָגִים בְּנֵי־אָדָם נִמְשָׁלִים:

אֶת הַקְּטַנִּים בּוֹלְעִים הַגְּדוֹלִים…

ותעש אדם כדג הים (חבקוק א' י"ד).

מה דגים שבים כל הגדול מחברו בולע את חברו, אף בני־אדם, אלמלא מוראה של מלכות, כל הגדול מחברו בולע את חברו (ע"ז ד').

940. מִגְּנֵבָה –

אֵין טוֹבָה…

ובאה אל בית הגנב…וכִלַתו את עציו ואת אבניו (זכריה ה').

941. גְּמוּל הַצֶּדֶק –

שִׂמְחַת לֵב;

וְשִׁלּוּמַת הָרֶשַׁע –

שֶׁבֶר וּכְאֵב…

הַזִּקְנָה

942. לְעֵת־זִקְנָה אָדָם –

אוֹ יִשְׁתַּטֶּה אוֹ יֶחְכָּם…

943. הַזָּקֵן הוֹלֵךְ שְׁחוֹחַ –

מִמַּשָּׂא הַחַיִּים יְבַקֵּשׁ מָנוֹחַ…

944. הַתְחָלַת זִקְנָתֵנוּ אָנוּ מַרְגִּישִׁים –

מֵאָז הַצְּעִירִים מֶנּוּ מִתְרַחֲקִים,

וּמִתְקָרְבִים אֵלֵינוּ הַקַּשִּׁישִׁים…

945. גּוּף זָקֵן –

חִידָה סְתוּמָה:

יֵשׁ בּוֹ כֹּל,

וְאֵין בּוֹ מָה…

946. פְּנֵי זָקֵן בַּיָּמִים בָּא –

הִיא הַמַּפָּה שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא…

947. בְּלִבְנַת הַשְּׂעָרוֹת –

הַשָּׁנִים נִכָּרוֹת…

948. מֵאַהֲבַת הַחַיִּים –

לַזִּקְנָה יְיַחֵל כָּל אֶחָד,

וּמִפַּחַד הַמָּוֶת –

מִמֶּנָּה יִפְחָד…

949. הַזִּקְנָה –

אַכְזָרִית עָרִיצָה:

תַּשְׁבִּית כָּל דִּיצָה…

950. לִבְנַת הַשְּׂעָרוֹת –

צִמְחִיַּת הַקְּבָרוֹת…

951. כְּסִיל לֹא יָבִין –

לְעוֹלָם לֹא יַלְבִּין…

952. אוֹפְּטִימִיסְט בֶּן תִּשְׁעִים וּשְׁתַּיִם –

הִזְמִין חֲלִיפָה חֲדָשָׁה

עִם שְׁנֵי זוּגוֹת מִכְנָסַיִם…

953. טוֹב יוֹם אֶחָד בַּעֲלוּמִים

מִשָּׁנָה בִּזְקוּנִים…

954. זָקֵן צָרִיךְ לְהָבִין צָעִיר –

מִפְּנֵי שֶׁהוּא הָיָה כֵּן;

צָעִיר אֵינוֹ יָכוֹל זָקֵן לְהָבִין –

מִפְּנֵי שֶׁהוּא לֹא נִזְדַּקֵּן…

955. הַזִּקְנָה הִיא קְלָלָה –

וְהַכֹּל מִתְאַוִּים לָהּ…

956. קִמְטֵי פְּנֵי הַזָּקֵן מְעִידִים עָלָיו –

כִּי הַרְבֵּה סָבַל בִּימֵי חַיָּיו…

957. הַזִּקְנָה שִׁבְעָתַיִם תִּכְבַּד –

לְאִישׁ לֹא לָמַד…

958. עֲלוּמֵי הָאָדָם – אֲבִיבוֹ,

וְהַזִּקְנָה – חָרְפּוֹ…

959. מִ“מְּלַמְּדוּת” בֶּאֱמוּנָה –

אֵין מַגִּיעִין לְזִקְנָה…

כי אם יעשה מלאכתו באמונה, לא יחצה ימיו.

הַמָּוֶת

960. הַמָּוֶת הַמַּר –

פּוֹדֶה מִכָּל צַר…

961. הַמָּוֶת אֵינוֹ בָּא פִּתְאֹם –

מִתְקָרֵב אֵלֵינוּ יוֹם־יוֹם…

962. מְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים:

מִמָּוֶת הֵם בְּטוּחִים…

963. הַמָּוֶת הוּא רוֹפֵא שֶׁכֹּחוֹ רָב:

בְּבִקּוּר אֶחָד מְפַטֵּר חוֹלָיו…

964. קֵרֵחַ לֹא יִירָא מִמְּרִיטָה,

וְקָץ בַּחַיִּים – מִמִּיתָה…

965. יֵשׁ אֲנָשִׁים חֲבִיבִים –

שֶׁאֵין הֵם מַעֲצִיבִים,

שׁוּם אָדָם זוּלָתָם,

אַף לֹא בְּמוֹתָם…

966. בִּרְאוֹתִי מַצֶבֶת־זִכָּרוֹן

לְאָדָם גָּדוֹל לְמַדַּי –

אֶשְׂמַח, שֶׁלֹּא הִצִּבוּהָ עָלַי…

967. בֶּן־אָדָם!

כְּשֶׁנּוֹלַדְתָּ בָּכִיתָ אַתָּה,

וַאֲחֵרִים שְׁקֵטִים הָיוּ;

בְּמוֹתְךָ אַתָּה תִּשְׁקֹט –

וַאֲחֵרִים מַר יִבְכָּיוּ…

968. מַחֲלָה מְמֻשָּׁכָה –

מִיתָה בְּטוּחָה…

969. רַבִּים לֹא חָיוּ –

אִלּוּ מֵתִים לֹא הָיוּ…

970. אַחַת יָמוּת גְּבַרְתָּן,

וּמִדֵּי רֶגַע – פַּחְדָּן…

971. אֳנִיָּה סֹעֲרָה –

זִקְנַת גֶּבֶר,

וְחֹף מְנוּחָתָהּ –

הַקֶּבֶר…

972. לָמָּה מִמָּוֶת יֹאחֲזֶךָ פַּחַד –

מֵרֶחֶם יָצָאתָ אִתּוֹ יַחַד…

973. הַטֶּבַע מִדֵּי עֶרֶב

לְיַשֵּׁן הַחַיִּים יָדוֹ יַט:

לְהַרְגִּילָם לַמָּוֶת לְאַט־לְאַט…

974. אֲסוֹן הָאָדָם גָּדוֹל –

הַמְחַכֶּה לַמָּוֶת וְאֵינֶנּוּ;

וְגָדוֹל מִמֶּנּוּ אֲסוֹן אִישׁ –

הַמְפַחֵד כָּל חַיָּיו מִמֶּנּוּ…

975. הַחַיִּים בּוֹרְחִים מִפָּנֵינוּ,

וְהַמָּוֶת רוֹדֵף אַחֲרֵינוּ…

976. לַחְמֹם תִּקְווֹת מַזְהִירוֹת מִמֶּנּוּ –

הַמָּוֶת יוֹדֵעַ;

אֲבָל גַּם אַכְזָבוֹת מָרוֹת –

הוּא מוֹנֵעַ…

977. כִּי תָּמוּת אֵשֶׁת־נְעוּרִים –

הִיא וּבַעֲלָהּ קְבוּרִים…

978. בֶּן־אָדָם!

לֵךְ לְבֵית־עוֹלָם,

שָׁם תִּשְׁמַע מִכָּל קֶבֶר

קוֹל קוֹרֵא לְכָל גֶּבֶר:

שֶׁקֶר הַנֹּעַר,

הֶבֶל הַשֵּׂיבָה;

הַגַּל הַזֶּה עֵד,

וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה…

שׁוֹנוֹת

979. בִּמְקוֹם הַדַּק –

שָׁם נִתָּק…

980. כָּל שֶׁיּוֹתֵר גּוֹי –

מַזָּלוֹ נוֹי…

981. כָּל תַּכְלִית – סוֹף.

אַךְ לֹא כָּל סוֹף – תַּכְלִית…

982. קָטָן –

וּמְצֻיָּן…

איני יודע מה ראה מחברנו הנכבד לעטר ספריו עיטורי-סופרים של הקדמות והסכמות. הרי כך הוא אומר בספרו, בלשונו, בגינונו ובשינונו:

אם הספר לא יכול

בעד עצמו לדבר,

לשוא בהקדמתו

יהללהו המחבר…

וספריו של מר וולך מדברים בעדם, בעדם ובעד מחברם.

ואם

יש סופר

יהוּלל לפי ספרו,

ויש ספר

יהוּלל לפי סופרו —

הרי במר וולך נתקיימו שני הדברים כאחד, סופר לפי ספרו וספר לפי סופרו. שלושת הספרים, שכבר הוציא, קנו להם שם והקנו שם למחברם. מר וולך קרא ושנה משנה זו של משלי-עם ובקי בפרקיה ופרטיה. אף הוא יודע סוד הצמצום. משל-עם יוצא מתחת קולמוסו כנתינתו מפי העם, אילו היה העם ממַשל משליו בלשונו ובנוסחו של מר וולך. שלושת ספריו הם ספרי חזקה, “חזקת הבתים” וחזקת החרוזים.

תאמר, ספריו קטנים הם, ערוכים ולא ארוכים, נאוים ולא עבים. כבר אמר המחבר:

כבּד ספר לפי ערכו

ולא לפי ארכו.

ואומר:

הספר —

לא רוב עלים לו יתרון,

ולא עבי-הכרס סימן לכשרון.

אף הוא אומר:

ספר מוכשר —

מעט מלים וספר טוב.

ושאינו מוכשר —

ספר רע ומלים לרוב…

והכל מודים, שספריו של מר וולך הם מעטי-מלים וספרים טובים. מר וולך ידיו רב לו. אחרי שלושת האלפים משלים הוא מביא לנו אלף רביעי. ועוד ידו נטויה לאלף החמישי והששי. שכּן

יש סופרים בכשרונם מתפארים —

ואף החצי אין אתם;

ויש המלאים חכמה ודעת —

ואף החצי לא יודיעו בעטם.

ואין לנו אלא לברך את מר וולך: כשם שזכה לסיים את האלף הרביעי, כך יזכה להתחיל ולסיים את האלף החמישי והששי.

הדרן עלך,

מר וולך!

מ. ליפּסוֹן

אני מודה מקרב לבי לסופר והעורך הנכבד מ. ליפסון, על דבר ההקדמה לספרי זה, ולסופר והמבקר הנכבד דב שטוק על טרחתו לעיין בכובד-ראש בכ"י שלי, ועל האירו את עיני בהערות והארות. ברכתי נתונה לשניהם.

מ. י. וולך

דוגמאות והשואות

לפתגמים רבים אני מביא דוגמאות והשוָאות מש"ס בבלי וירושלמי, דרך ארץ רבה, כלה רבתי, מסכת סופרים, מכלתא, אבות דר' נתן, מדרש רבה, תנחומא, תנחומא הישן, מדרש שמואל, מדרש שוחר טוב, מדרש משלי, מדרש תהלים, מדרש קהלת זוטא, מדרש מעשה תורה, מדרש תורה, ילקוט תורה, ילקוט קהלת, זהר, תקוני הר, תנא דבי אליהו רבה, תחכמוני, אברהם אבן עזרא, מבחר פנינים ר' מנחם המאירי, ספר יצירה, ספר חכמה ומוסר, מנחה חדשה, בן המלך והנזיר, אגדת בראשית.

מוקדש

למגן ולאה ברושי

מאת סבם, המחבר

אֲפוֹרִיזְם אֵינוֹ פָּסוּק בְּתוֹרָה

אֶלָא תּוֹרָה בְּפָסוּק…

הָעוֹלָם

1. בֵּית-תַּחְכְּמוֹנִי הָעוֹלָם

לִבְנֵי-הָאָדָם:

בּוֹ לוֹמְדִים מִדּוֹר-דּוֹרִים,

וְהַזְּמָן וְהַמִּקְרִים הֵם הַמּוֹרִים…

2. כְּמַעְיַן מַיִם מְלוּחִים הָעוֹלָם,

וּכְצָמֵא בַּמִּדְבָּר הָאָדָם:

יִרְבֶּה לִשְׁתּוֹת וְלֹא יֶחְדָּל,

וְצִמְאוֹנוֹ יִגְדָּל…

3. הָעוֹלָם מָלֵא יָגוֹן וְאָסוֹן —

אַשְׁרֵי יִמְצָא מְעַט שָׂשׂוֹן…

4. הָעוֹלָם —

רֻבּוֹ קִמְשׁוֹנִים,

קְצָתוֹ שׁוֹשַׁנִּים…

5. “דּוֹמֶה כַּחֲתֻנָּה הָעוֹלָם” ¹,

אַךְ אֵינוֹ דוֹמֶה:

הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ לְכֻלָּם…

6. “הָעוֹלָם — אֱוִיל”,

עַל כֵּן כָּל הַיָּמִים

אֵין בּוֹ מָקוֹם לַחֲכָמִים…

7. “הָעוֹלָם דּוֹמֶה לְמָלוֹן” —

וְעָלֵינוּ הַחוֹב:

לְהִתְנַהֵג בּוֹ בְּנִמּוּס,

וּלְהַנִּיחַ שֵׁם טוֹב…

8. הָעוֹלָם כִּשְׂדֵה-מַעֲרָכָה:

שָׂרֵי-הַצָּבָא הַמְנַצְּחִים

בְּאוֹתוֹת-הַכָּבוֹד זוֹכִים;

וּמִבֵּין הַחַיָּלִים הַלּוֹחֲמִים

יֵשׁ יוֹצְאִים בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים,

וְיֵשׁ פְּצוּעִים וּבַעֲלֵי-מוּמִים —

הַכֹּל לְפִי גְזֵרַת אֵל מַעָל,

לְפִי הַמַּזָּל וְהַגּוֹרָל…

9. “הָעוֹלָם דּוֹמֶה לְמָלוֹן”,

וְהָאֲנָשִׁים אוֹרְחִים הִנָּם:

עֲלֵיהֶם לְקַבֵּל מַה שֶׁנִּתַּן,

כִּי הַכֹּל מַתְּנַת-חִנָּם…

10. שֶׁקֶר הָעוֹלָם:

בְּשֶׁל כָּבוֹד מְדֻמֶּה,

הָאָדָם גַּם רַמַּאי גַּם מְרֻמֶּה…

11. אֶת הָעוֹלָם אָנוּ מְקַלְקְלִים —

וְאַחַר-כָּךְ אָנוּ קוֹבְלִים

כִּי הָעוֹלָם בְּדֶרֶךְ כְּלָל

מָשְׁחָת וּמְקֻלְקָל…

12. “הָעוֹלָם כַּחֲלוֹם גָּז חִישׁ”,

אַךְ לֹא כָּל חֲלוֹם

שָׁוֶה לְכָל אִישׁ:

יֵשׁ רוֹאֶה חֶלְמָא טָבָא —

וְהוּא מִתְעַנֵּג בְּלִי דָּי,

וְיֵשׁ רוֹאֶה עֵסֶק בִּישׁ —

וְלִבּוֹ דַוָּי…

13. הָעוֹלָם מִכְלַל יֹפִי,

רַק מַעַלְלֵי הָאָדָם

יִתְּנוּ בּוֹ דֹפִי…

14. הָעוֹלָם מָן לִבְנֵי-אָדָם,

אִישׁ-אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ יְלַקֵּטוּ;

וּלְבֵית-הָעוֹלָם כִּי שָׁבִים —

הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט שָׁוִים…

15. תֵּבֵל זוֹ הִיא נָאָה —

כָּל אֶחָד עַל שְׂכָרוֹ בָּא…

16. “הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל”² —

וּבָעוֹלָם הַכֹּל נָחוּץ חוּץ מֵחֵבֶל³…

החיים דורשים את תפקידם.

“אהבת עולם נתן בלבם” — אלולא יצר הרע לא בנה האדם בית ולא נשא אשה ולא הוליד בנים. (ק"ר ג')

לולא המשתגעים נשאר העולם חרב.

(הרמב"ם בהקדמתו למשניות)

17. הָעוֹלָם גָּדוֹל

וְרַב מָקוֹם בּוֹ לַכֹּל יֵשׁ;

אַךְ הוּא קָטָן —

תֵּת מִשְׁאֶלֶת כָּל דּוֹרֵשׁ…

18. הָעוֹלָם כְּגַלְגַּל בְּזוּג דָּלְיַיִם:

הָעֶלְיוֹן יוֹרֵד רֵיקָם,

וְהַתַּחְתּוֹן יִמָּלֵא מָיִם…

הַחֲרִיצוּת

19. הֶחָרוּץ יַעֲבֹד לְפִי אוֹנוֹ,

וְהָעַצְלָן — לְפִי רְצוֹנוֹ…

20. הָעֲבוֹדָה בְּצֵאת הַצְּפִירָה —

לֹא יְסֻלָּא זָהָב מְחִירָהּ…

21. הַשְׁכֵּם לַעֲבֹד בַּבֹּקֶר,

כִּי הַזְּמָן בְּיֹקֶר…

22. הָעֲבוֹדָה —

בַּיּוֹם תִּתֵּן תֵּאָבוֹן,

וּבַלַּיְלָה תַּמְתִּיק לִישׁוֹן…

מתוקה שנת העובד (קהלת ה', י"א).

23. אִם יַעֲבֹד גֶּבֶר —

לֹא יֵדַע שֶׁבֶר…

24. הָרָצוֹן כֹּל-יָכֹל:

אֶת הָאָדָם יַעֲשֶׂה

קָטָן אוֹ גָדוֹל…

25. כָּל שְׁקִידָה —

שְׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ…

26. אֵין מְנוּחָה

בְּלֹא טִרְחָה…

27. לְהִתְפַּלֵּא מִמַּעֲשֶׂה —

בְּרֶגַע אֶחָד;

לְהַפְלִיא לַעֲשׂוֹת —

גַּם שָׁנִים מְעָט…

28. אִם עוֹבֵד הָאָדָם —

גַּם עַל אֶבֶן יֵרָדֵם;

וְעַצְלָן —

גַּם עַל מַרְבַדִּים

יִשְׂבַּע נְדוּדִים…

29. יַחַשׂ תָּלוּי בְּמִשְׁפָּחָה,

וּפַרְנָסָה — בִּמְלָאכָה…

30. עֲבוֹדַת הֶחָרוּץ קַלָּה מְאֹד:

עָלָיו רַק לַעֲבֹד;

עֲבוֹדַת הֶעָצֵל מְאֹד כְּבֵדָה:

קֹדֶם לְגָרֵשׁ הָעַצְלוּת

וְאַחַר-כָּךְ לָעֲבוֹדָה…

31. אֻמָּנוּת בִּידֵי אִישׁ —

תַּצִּילֵהוּ מִמַּחְסוֹר וָרִישׁ…

32. אָמָּן בֶּחָלֶד —

לֹא יִוָּלֶד…

33. יֵשׁ גַּם מְלָאכָה כְּקִפּוֹד —

בְּעָלֶיהָ יִדָּקֵר בָּהּ מְאֹד…

34. לְאָדָם מַעֲשָׂיו,

יְשׁוּעָתוֹ מֵאלֹהָיו…

35. אֻמָּנִיוּת —

מַבְטִיחָה מֵעֲנִיוּת…

תנא רבי ישמעאל: “ובחרת בחיים” זו אמנות. (ירושלמי פ"א, ה')

ילמד אדם אומנות והקב"ה מפרנסו (ק“ר פ”ו)

שב שני הוה כפנא ואבבא דאומנא לא חלף. (סנהדרין כ"ט)

36. אִם עֹנֶג לְךָ לֹא הֵבִיאָה יְצִירָה —

לְעַנֵּג אֲחֵרִים יָדָהּ קְצָרָה…

37. שׁוֹבָב סְיָח —

סוּס מֻצְלָח…

38. מֵרָצוֹן כַּבִּיר —

כֹּחַ אַדִּיר…

39. הַמְּלָאכָה —

מְבִיאָה בְּרָכָה;

הַבַּטָּלָה —

אוֹ רְעָבוֹן,

אוֹ רְקָבוֹן…

40. “ה' מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם מַעֲשֵׂי-בְּרֵאשִׁית”,

וּמֵאַחַר שֶׁהָאָדָם נִבְרָא בְּצַלְמוֹ —

לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ חַיָּב בְּעוֹלָמוֹ…

41. בְּשֶׁל מַחֲלָה

נֶהֱנִים מֵהַבְּרִיאוּת לָרֹב;

בְּשֶׁל רָע — מִן הַטּוֹב;

בְּשֶׁל רָעָב — מֵהַשּׂבָע,

בְּשֶׁל יְגִיעָה — מִמְּנוּחָה טוֹבָה…

42. לֶאֱכֹל אַךְ מֵהַמְזֻמָּן;

בְּאֵין שָׂכָר וּרְוָחִים —

לֹא יַסְפִּיקוּ הָרֵי-זָהָב

וְכָל אוֹצְרוֹת-מְלָכִים…

43. אִישׁ נִמְהָר וְנִלְהָב —

עוֹבֵד פִּי-שְׁלשָׁה

וְשׁוֹבֵר פִּי-שִׁשָּׁה…

הָעַצְלוּת

44. עַצְלָן!

אַתָּה שׁוֹמֵר שַׁבָּת,

לְזֵכֶר בּוֹ אֵל שָׁבַת;

רְאֵה, שֶׁבְּשֵׁשֶׁת יְמֵי-הַמַּעֲשֶׂה —

לְזֵכֶר כָּמוֹהוּ כֵּן תַּעֲשֶׂה…

45. עַצְלָן דּוֹמֶה לְכַפְתּוֹר-חַשְׁמַל;

לֹא תִּלְחַץ בּוֹ לֹא יִפְעַל…

46. מָחָר יַעֲבֹד הֶעָצֵל בְּאוֹן,

הַיּוֹם — שַׁבָּתוֹן…

47. שׁוֹר, חוֹרֵשׁ טוֹב שִׁבְעָתַיִם —

מֵאָדָם חוֹבֵק יָדַיִם…

48. בְּלִי יְגִיעָה —

לֹא תַּעֲשֶׂה תּוּשִׁיָּה…

49. הָעַצְלָן עַל נֵס נִסְמָךְ,

סוֹפוֹ בַּעֲצַלְתַּיִם יִמָּךְ…

50. אִם בֶּעָמָל יָדְךָ לְךָ תּוֹשִׁיעַ —

עֶזְרָה יוֹשִׁיט לְךָ רָקִיעַ…

51. לֹא טוֹב הַמַּעֲשֶׂה —

שֶׁאַחֵר יַעֲשֶׂה…

52. עַצְלוּת —

אֵם הָעֲנִיוּת,

וּבַת הָעֲשִׁירוּת…

53. עֲבוֹדָה וּמְלָאכָה —

סוֹכֶנֶת וּמִשְׁעֶנֶת,

וּבְעָלֶיהָ תְּכַבֵּד;

עַצְלוּת — צָרַעַת נוֹשֶׁנֶת,

וּבְעָלֶיהָ מֵאֶרֶץ תְּאַבֵּד…

54. פְּרִי עַצְלוּת — כִּשָּׁלוֹן;

עֵקֶב גַּאֲוָה — קָלוֹן…

55. הָעַצְלָן —

מִיָּמָיו לֹא הָיָה

עַל הַר אוֹ עַל עֲלִיָּה…

56. אִם הָאִשָּׁה עֲצֵלָה —

נִכָּר בְּתוֹךְ סַלָּהּ…

מַדָּע וְהַשְׂכֵּל

57. הַמַּדָּע —

לַמְאֻשָּׁר מִכְלָל,

מַחֲסֶה לָאֻמְלָל…

58. הַדַּעַת —

הַטּוֹבָה בַּמַּתָּנוֹת;

הָאִוֶּלֶת —

הָרַע בָּאֲסוֹנוֹת…

59. "בְּתוֹךְ נִשְׁמַת הָאָדָם

גָּנוּז אוֹצָר רָב",

אַךְ לֹא כָּל אֶחָד

מַפְתֵּחַ בְּיָדָיו…

60. לֹא הַיַּמִּים מַפְרִידִים בֵּין עַמִּים —

אֶלָּא בּוּרוּתָם כְּדַעַת חֲכָמִים…

61. יֵשׁ שֶׁיְדִיעוֹתֵיהֶם מְרֻבּוֹת —

וְהֵם נְבוּבֵי-דַעַת כָּל הַיָּמִים;

וְיֵשׁ שֶׁלֹּא לָמְדוּ כָּל מַדָּע —

וְהֵם חַיִּים כַּחֲכָמִים…

62. “יוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב”⁴,

אַךְ לֹא יוֹסִיף מַכְאוֹב יוֹסִיף דַּעַת…

63. הָאָדָם שִׁפֵּר אֶת הַמַּדָּעִים,

אַךְ הַמַּדָּעִים לֹא שִׁפְּרוּ אֶת הָאָדָם…

64. גִּרְסָא דְיַנְקוּתָא — מֻצְלַחַת;

לְעוֹלָם אֵינָהּ נִשְׁכַּחַת…

65. מַה בֶּצַע בְּמִשְׁקָפַיִם

לְעִוֵּר-עֵינַיִם…

66. שִׁכְחָה — אָסוֹן לַמַּדָּע,

וּלְאָסוֹן — נֶחְמָדָה…

67. הַתְמָדָה וָחֵשֶׁק —

לַמַּדָּע כְּלֵי-נֶשֶׁק…

68. הַמַּדָּע —

עשֶׁר לֶעָנִי,

לֶעָשִׁיר עֲדִי…

69. אִישׁ לָמוּד —

אֵינוֹ גַלְמוּד…

70. כּוֹבַע יָפֶה —

מְפָאֵר אֶת הָרֹאשׁ;

רֹאשׁ יָפֶה —

מְפָאֵר כָּל גֵּו אֱנוֹשׁ…

71. סְבָרָה —

הַסְכָּמָה רוֹפֶפֶת,

שֶׁאֵינָהּ מְאַלֶּפֶת…

72. כָּל מַעֲשֵׂי הֶהָמוֹן מֵחֲכָמִים הֵם,

וְהוּא תַּכְלִית שִׂנְאָה יִשְׂנָאֵם…

73. אִישׁ-מַדָּעִים אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ

בְּעֵינֵי הֶהָמוֹן לִמְצוֹא חֵן;

אֶת אֲשֶׁר יֵדַע —

הֶהָמוֹן לֹא יָבֵן…

74. הֶהָמוֹן חַיָּה רָעָה,

וְחָכָם בְּדֵעָה מְיֻשֶּׁבֶת —

יַהַפְכֶנָּה לְפָרָה חוֹלֶבֶת…

75. הָרֹאשׁ נִתַּן לְמַעַן הַדַּעַת,

וְלֹא לְמַעַן הַמִּגְבַּעַת…

76. כָּל יֶלֶד —

מִקְצָתוֹ גָאוֹן;

כָּל גָּאוֹן —

מִקְצָתוֹ יֶלֶד…

77. הַהִיסְטוֹרְיוֹן —

נָבִיא מְפֹאָר

לְשֶׁעָבָר…

78. זִמְרָה לִרְפָאִים,

דִּבְרֵי-מַדָּע לִפְתָאִים…

79. הָרַע שֶׁבַּפְּרָאִים —

פֶּרֶא בַּעַל-מַדָּעִים…

80. אֵלֶּה שֶׁרֹאשָׁם מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה

וְשׁוֹכְחִים הָאָרֶץ בָּהּ נִמְצָאִים —

אֶת שִׂכְלָם בַּשָּׁמַיִם מַנִּיחִים,

וְנִכְנָסִים לְבֵית-הַמְשֻׁגָּעִים…

81. מַיִם בִּכְבָרָה

וְרוּחַ בִּכְלוּב —

דִּבְרֵי-מַדָּע

לְאִישׁ נָבוּב…

82. אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה,

וְאָשְׁרֵי חָכְמָה מָצְאָה אָדָם…

הֶחָכָם וְהַכְּסִיל

83. הֶחָכָם יוֹדֵעַ מַה שֶּׁהוּא מְדַבֵּר,

הַכְּסִיל מְדַבֵּר מַה שֶּׁהוּא יוֹדֵעַ…

84. מְעַט דְּבָרִים –

דַּי לַמַּשְׂכִּילִים,

וְרֹב לָאֱוִילִים –

אֵינָם מוֹעִילִים…

85. לְפָנִים אָמְרוּ:

“גַּם אֱוִיל מַחְרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב”,

הַיּוֹם:

גַם חָכָם מַחְרִישׁ אֱוִיל יֵחָשֵב…

86. הֶחָכָם –

לְכָל מָקוֹם שֶׁתַּשְׁלִיכֵהוּ,

יַעֲמֹד בּוֹ עַל רַגְלֵיהוּ…

87. לֶחָכָם יֵשׁ הַרְבֵּה לַחֲשֹׁב

וְאֵין לוֹ פְּנַאי לְדַבֵּר;

לַכְּסִיל יֵשׁ הַרְבֵּה לְדַבֵּר

וְאֵין לוֹ פְּנַאי לַחֲשֹׁב…

88. “תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת ד'”⁵

וַאֲנִי אוֹמֵר:

תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת אָדָם…

89. לְכָל דָּבָר יַאֲמִין כְּסִיל,

מִלְּבַד – שֶׁהוּא אֱוִיל…

90. עַל כֹּל בָּאָרֶץ וּבַשָּׁמַיִם –

מַבִּיט הַכְּסִיל בְּעֵין־עֶגְלָיִם…

91. כְּסִיל שׁוֹאִֵל לִפְעָמִים –

שֶׁאֵין מַעֲנֶה בְּפִי חֲֲכָמִים…

92. אִלּוּ חָכְמָה נִתְּנָה לִמְכִירָה –

לֹא הָיוּ הַטִּפְּשִׁים שׁוֹאֲלִים לִמְחִירָהּ.

93. הַכְּסִיל תָּמִיד יְדַמֶּה –

כִּי אֶת הֶחָכָם יְרַמֶּה…

94. אֵין יָכֹל אָדָם

הֱיוֹת חָכָם…

כך מלמד על עצמו זכות, מי שנכשל בעסקיו משום שלא ראה את הנולד.

95. הֶחָכָם –

מַכִּיר זְמַנּוֹ,

שׁוֹמֵר לְשׁוֹנוֹ,

וְעוֹסֵק בְּעִנְיָנוֹ…

96. חָכָם לֹא יַבִּיעַ אִוֶּלֶת,

בְכָל מִלָּה יָבִיא תּוֹעֶלֶת…

97. מַבְטִיחַ פִּקֵחַ –

וֶאֱוִיל שָׂמֵחַ…

98. רֵאשִׁית חָכְמָה הִיא:

אֱוִיל אַל תְּהִי…

99. גַּם מֵאֵל צִווּי יֵשׁ –

לֹא לִהְיוֹת טִפֵּשׁ…

אל תהיו כסוס כפרד אין הבין (תהלים ל"ב)

100. יֵשׁ טִפְּשׁוּת –

מֵרֹב פִּקְחוּת…

101. כְּסִיל בְּהִמָּצְאוֹ לֹא נֶהְדָּר,

וְלֹא יִפָּקֵד אִם נֶעְדָּר…

102. טוֹב מֵחָכָם לִשְׁמוֹעַ תּוֹכָחוֹת,

וְלֹא מִכְּסִיל תִּשְׁבָּחוֹת…

103. טוֹב מִסְכֵּן נְבוֹן־דָּבָר

מִכְּסִיל הוֹן צָבַר…

104. פְּתָאִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם אָצִים,

וְאַחַר־כָּךְ נוֹעָצִים…

105. נְשִׁיקוֹת פְּתָאִים –

פְּצָעִים…

106. מַה שֶּׁהַכְּסִיל יַעֲשֶׂה בְּאִוַּלְתּוֹ –

לֹא יַעֲשֶׂה רָשָׁע בְּרִשְׁעָתוֹ…

107. לַחֲמוֹר תֶּעֱרַב נְעִירָתוֹ,

כְּמוֹ לַזָּמִיר שִׁירָתוֹ…

הכַונה לעמי הארצות הנהנים מ“חכמתם”.

108. אֵין אָדָם שֶׁתִּסְפֹּק לוֹ מְנָתוֹ,

וְאֵין אֲשֶׁר לֹא תִּסְפֹּק לוֹ בִּינָתוֹ…

109. רַבִּים חַסְּדֵי הַנְּבוֹנִים

מֵחַסְדַי הַנַּדְבָנִים…

110. הַכְּסִיל רוֹאֶה בָּעֵינַיִם,

שׁוֹמֵעַ בָּאָזְנַיִם,

וּמֵבִין כַּחֲמוֹר־חֲמוֹרָתָיִם…

111. סִכְלוּת מְעַט לְכָל אִישׁ –

זֶה יְגַלֶּנָּה,

וְזֶה יַסְתִּירֶנָּה…

112. אִם כְּסִיל נוֹתֵן לִפְעָמִים

עֵצָה טוֹבָה וּמְעֻלָּה –

צָרִיךְ חָכָם לְהוֹצִיאָהּ לִפְעֻלָּה…

113. לַחֲסַר־דֵּעָה –

מְשַׂחֶקֶת הַשָּׁעָה…

114. פְּעָמִים

הַסִּכְלוּת מוֹעִילָה לַמַּשְׂכִּיל,

יוֹתֵר מִשֶׁהַחָכְמָה לַכְּסִיל…

115. הַמְבַקְֵּשׁ בִּינָה מֵחֲזָנִים –

צוֹדֶה דָגִים בֵּין אֲבָנִים…

116. הֶחָכָם חַי לְפִי הֲבָנָתוֹ,

וְהַכְּסִיל – לְפִי הַרְגָּשָׁתוֹ…

117. לִפְנֵי חָכָם הִתְפָּאֵר צָעִיר תָּמִים"⁶:

“חָכָם הִנֵּנִי, כִּי אֲנִי מְעֹרָב עִם חֲכָמִים”.

הֵשִׁיב לוֹ: אַל תְּהִי תָּמִים צָעִיר,

אֲנִי מְעֹרָב עִם עֲשִׁירִים וְאֵינִי עָשִׁיר…

118. יִתְרוֹן הֶחָכָם מִן הַכְּסִיל בֶּאֱמֶת –

כְּיִתְרוֹן הַחַי מִן הַמֵּת…

119. שֵׂכֶל מִבַַּת־כֹּהֵן…

המלה שֵׂכֶל שבפתגם זה, הוא לשון נופל על לשון; המלה “תֵחֵל” היא רמז לכתוב: ובת כהן כי תחל לזנות…

120. אִם פַּעַם מִתְאַוֵּל אָדָם –

אֵין עוֹד לִשְׁפֹּט שֶׁהוּא גוֹלָם;

אַךְ פְּעָמִים יֵשׁ –

שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה אִוֶּלֶת

וּלְכָל יָמָיו נִשְׁאָר טִפֵּשׁ…

121. בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ וּמִטָּה מֻצַּעַת –

אֵין חָכְמָה, בִּינָה וָדַעַת…

122. גַּם בַּעַל־הֲבָנָה –

עוֹשֶׂה שְׁטוּת לֹא־קְטַנָּה…

123. הַשֵׂכֶל זַחְלָן –

תָּמִיד בָּא לְאַחַר זְמָן…

124. הַזָּקָן גָּדַל,

וְהַשֵּׂכֶל חָדַל…

על כסיל

125. הַיּוֹדֵעַ לְהַסְתִּיר טִפְּשׁוּתוֹ –

עוֹלֶה עַל הַמְגַלֶּה חָכְמָתוֹ…

126. אֵין שׁוֹטִים מִתְחַכְּמִים

טֶרֶם שִׁלְּמוּ בְּדָמִים…

דמים – תרתי משמע.

127. הַכְּסִיל שַׁיָּךְ

לְהוֹרָיו בְּיַלְדוּתוֹ,

בִּצְעִירוּתוֹ – לַאֲהוּבָתוֹ,

לְבָנָיו – בְּזִקְנָתוֹ,

לְעוֹלָם לֹא בִּרְשׁוּתוֹ…

128. לֵב טוֹב וְשֵׂכֶל אָיִן –

כָּאֳנִיָּה בְּלִי קְבַרְנִיט:

הִיא תִּצְלֹל כָּעֹפֶרֶת,

בְּאֵין לָהּ עֶזְרָה יוֹשִׁיט…

129. אָדָם נָקִי מִכָּל צַעַר –

הוּא כְּסִיל וָבַעַר…

130. חָכָם יְשַׁנֶּה דַעְתּוֹ,

כְּסִיל עוֹמֵד עַל דַּעְתּוֹ…

131. כָּל חַזָּן – שׁוֹטֶה,

אַךְ לֹא כָּל שׁוֹטֶה – חַזָּן…

132. אִם פָּרָה אִשְׁתֶּךָ –

פַּר הִנֶּךָ…

133. בְּשֵׂכֶל וּבָנוֹת אָדָם –

מִסְתַּפֵּק לְעוֹלָם…

134. בְּאֵין שֵׂכֶל לֶאֱנוֹשׁ –

לְמוֹתָר הָרֹאשׁ…

135. בְּאַחֲרִית דָּבָר –

כָּל אָדָם

יֶחְכָּם…

136. הַמִּתְוַכֵּחַ בְּחָכְמָה עִם בַּעַר –

כְּגוֹזֵר סֶלַע בְּתַעַר…

137. הַכְּסִיל בְּעִקָּר –

בִּצְחוֹקוֹ נִכָּר…

138. אַף הֶחָכָם מִכָּל אָדָם –

כְּקוֹף בִּפְנֵי אֲדוֹן עוֹלָם…

139. הַשֵּׂכֶל הוּא בָּרֹאשׁ,

וְהַפְּתַיוּת –

בְּכָל גַּו אֱנוֹשׁ…

140. אִם שָׂרֵי־הַמִּלְחָמָה סְכָלִים –

לַשָּׁוְא גְבוּרַת חַיָּלִים…

141. מַה בֶּצַע בְּיַחַס־אָבוֹת רָם –

אִם הַמְיֻחָס עַצְמוֹ שְׁפַל־אָדָם…

142. לַכֹּל גְּבוּל בָּעוֹלָם –

מִלְּבַד לְאִוֶּלֶת אָדָם…

143. חָכָם שׁוֹמֵעַ,

כְּסִיל מַשְׁמִיעַ…

144. הַגּוֹלָם –

בַּעַל־מוּם לְעוֹלָם…

145. כָּל שׁוֹטֶה –

לְעַצְמוֹ נוֹטֶה…

146. אֵין סְיָח לָבָן⁷,

וְאֵין טִפֵּש קָטָן⁸…

147. “הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ”⁹,

רוֹאֶה כָּל אָסוֹן וָפֶגַע,

וְלִבּוֹ עָלָיו מַר;

וְ“הַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ”¹⁰ –

וְהוּא מְאֹד מְאֻשָּׁר…

148. בְּעִנְיַן מָמוֹן נֶאֱמַר:

“אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתו בְּיָדוֹ”;

אַךְ בְּעִנְיַן שֵׂכֶל וְחָכְמָה –

לְכָל אֶחָד דַּי וְהוֹתֵר עִמָּדוֹ,

וְלֹא רַק בִּשְׁבִילוֹ –

אֶלָּא גַם בִּשְׁבִיל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ…

149. לא רָאִינוּ אָדָם שְׁחוֹחַ –

מֵרֹב שֵׂכֶל בַּמֹחַ…

150. “שׁוֹטֶה בִּכְתָב”.

אגדת עם: בשעת יצירת העולם הכריזו המלאכים, שמי שרוצה להיות שוטה יתנו לו אשה יפה, ולא נמצא אף מי שיתרצה לתנאי זה, רק פעם אחת בא אחד ואמר, שהוא מרוצה להיות רק שוטה בתנאי שיתנו לו ב“כתב” שחור על גבי לבן, שהוא שוטה גמור, כדי שתאבה אשה יפה ללכת אחריו. וע"כ מי שהוא שוטה גדול אומרים עליו, שהוא “שוטה בכתב”…

סוֹפְרִים, סְפָרִים וְקוֹרְאִים

151. יֵשׁ סוֹפְרִים בְּכִשְׁרוֹנָם מִתְפָּאֲרִים –

וְאַף הַחֵצִי אֵין אִתָּם;

וְיֵשׁ, הַמְּלֵאִים חָכְמָה וָדַעַת –

וְאַף הַחֵצִי לֹא יוֹדִיעוּ בְּעֵטָם…

152. הַחִלּוֹתִי לְהָבִין וּלְהַרְגִּישׁ –

כִּי סְפָרִים יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹתְךָ מְלֻמָּד,

אַךְ לֹא אִישׁ…

153. בְּתוּלוֹת וּבַחוּרִים –

יְהֻלְלוּ בִּימֵי־נְעוּרִים;

וּמְחַבְּרֵי סְפָרִים –

אַחֲרֵי שֶׁנִּפְטָרִים…

154. אֵין אֲכִילָה גַסָּה מַחֲלִימָה,

וְאֵין קְרִיאָה מְרֻבָּה מַחְכִּימָה…

155. לְסִפְרֵי סְכָלִים

רַבִּים הַקּוֹנִים;

וּמְעַטִּים הַקּוֹרְאִים

סִפְרֵי נְבוֹנִים…

156. רָאִיתָ סוֹפֵר הַמֵּפִיץ הַרְבֵּה מַאֲמָרִים –

בְּדֹק בּוֹ אִם אֵינֶנּוּ

חֲמוֹר נוֹשֵׂא סְפָרִים;

וַחֲסַר־לֵב וְנֶפֶשׁ רָעָה,

שֶׁנִּגְעֵי עַצְמוֹ מֵעוֹלָם לֹא רָאָה…

157. כַּבֵּד סֵפֶר לְפִי עֶרְכּוֹ –

וְלֹא לְפִי אָרְכּוֹ…

158. סֵפֶר שֶׁאֵין לוֹ מְבַקֵּר רוֹאֵה־נְגָעִים –

סִמָּן שֶׁדְּבָרָיו אֵינָם נִקְרָאִים…

159. פְּעָמִים הַיְצִירָה

טוֹבָה מִיּוֹצְרָהּ

הַמְבַקֵּר

160. תַּרְנְגוֹל מְחַפֵּשׂ גַּרְעִינִים בָּאַשְׁפָּה,

וּמְבַקֵּר רַע – אַשְׁפָּה בְּגַרְעִינִים…

161. זְבוּב בְּצָרַעַת יְנַקֵּר,

וּמְבַקֵּר רַע מוּמִים יְבַקֵּר…

162. מְבַקֵּר הַמְחַפֵּשׂ מוּמִים –

אוֹ יִמְצָאֵם,

אוֹ יִבְרָאֵם…

163. מְבַקֵּר הַמְחַפֵּשׂ מוּמִים –

מֵטִיל מוּם בְּבִקֹּרֶת…

164. בְּיָמֵינוּ רַבּוּ הַמְבַקְּרִים וְהַדַּיָּנִים,

וּמָעֲטוּ הַקּוֹרְאִים הַנֶאֱמָנִים…

165. מְבַקְּרֵי אֱמֶת כַּדְּבוֹרִים,

וְכַפְּרָחִים הַסְּפָרִים:

מִכָּל פֶּרַח יִרְדּוּ דְבַשׁ –

לְהַקְרִיבוֹ לַמְחַבֵּר הָרָשׁ…

166. מִשֶּׁנּוֹלְדָה הַבִּקֹּרֶת –

חָלָה הַשֶּׁקֶר חָלְיוֹ

אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ…

167. לַפִּיד הַבִּקֹּרֶת –

נוֹעַד לְהָאֵר

וְלֹא לְבַעֵר…

168. נָקֵל לְבַקֵּר וְלָתֵת מִגְרַעַת,

מֵעֲשׂוֹת סְפָרִים בְּהַשְׂכֵּל וָדַעַת…

169. רְצוֹנְךָ לְבַקֵּר אָדָם גָּדוֹל –

עָלֶיךָ לִהְיוֹת כָּמוֹהוּ בַּכֹּל…

הָעֹשֶׁר

170. עֹשֶׁר עוֹשֶׂה עָדִין לְפֶרֶא;

עֹנִי – פֶּרֶא לְעָדִין…

171. יוֹתֵר עַשְׁרָן –

יוֹתֵר קַמְצָן…

172. “פָּרִיץ” אֶבְיוֹן –

עָשִׁיר מִיהוּדִי בַּעַל־הוֹן…

173. אוֹהֲבֵי עָשִׁיר –

אוֹהֲבִים כַּסְפּוֹ;

אוֹהֲבֵי חָכָם –

אוֹהֲבִים אוֹתוֹ…

174. אֵין אֲנִיוּת¹¹

אֶלָּא בִּמְקוֹם עֲשִׁירוּת…

175. יִשְׁמְרֵנִי אֵל מֵעַם־הָאָרֶץ,

שֶׁנַּעֲשָׂה פִּתְאֹם גְּבִיר וּפָרִיץ…

176. בְּעָשִׁיר –

קַמְצָנוּת וְכִילוּת,

אַכְזָרִיוּת וְעַזּוּת…

177. אֵין עֲנִיווּת

בִּמְקוֹם עֲשִׁירוּת…

178. אֲפִלּוּ אָדָם יְבֹרַךְ

בְּעֹשֶׁר כְּקֹרַח –

לֹא יֹאמַר דַּי,

כָּל הַיָמִים שֶׁהוּא חַי…

179. כְּשֶׁאֵל נוֹתֵן –

נוֹתֵן בְּכַף

וּבְסַף…

180. הַהִסְתַּפְּקוּת –

רְכוּשׁ גָּדוֹל לָאָדָם,

שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ בָּעוֹלָם…

181. מְעַטִּים אוֹיְבֵי אֶבְיוֹן,

וּמְעַטִּים מֵהֶם אוֹהֲבֵי בַּעַל־הוֹן…

182. אִלּוּ בּוֹשׁוּ הָעֲשִׁירִים בַּעֲשִׁירוּתָם

כְּמוֹ הָעֲנִיִּים בְּדַלּוּתָם –

לֹא הָיָה עָוֶל בִּמְצִיאוּת,

וְלֹא רָבְתָה כֹּה הָעֲנִיוּת…

183. זָהָב אָדֹם

כְּפָרָה אֲדֻמָּה:

לְטַמֵּא טָהוֹר,

וּלְטַהֵר טֻמְאָה…

184. בִּמְקוֹם הַמֵּאָה –

שָׁם הַדֵּעָה…

דּעָה בינה והשכל, כלומר – העשיר חכם…

185. אַל תַּאֲמִינוּ שֶׁהֶעָשִׁיר מְבַלֶּה בַּטּוֹב יָמָיו,

וְתָמִיד יִזְרַח לוֹ חֶרֶס:

הַנָּחָשׁ הָאָרוּר דַּוְקָא

בְּגַן־עֵדֶן פּוֹלֵט הָאֶרֶס…

186. רָאִיתִי עֲשִׁירִים כַּבִּירִים

לְבוּשִׁים הָדָר כָּל יְמֵיהֶם,

וּבְמוֹתָם – מִכֶּסֶף נְדִיבִים

יַלְבִּישׁוּ תַּכְרִיכֵיהֶם…

187. “עֲשִׁירוּת”, “עֲנִיּוּת” –

שֵׁמוֹת הֵם לְמַחְסוֹר וּלְעֹדֶף.

לָכֵן:

מִי שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּפֵּק –

אִינֶנּוּ בַּעַל־הוֹן,

וּמִי שֶׁמִּסְתַּפֵּק –

אֵינֶנּוּ אֶבְיוֹן…

188. הַנִּבְהָל לְהוֹן –

אֵינוֹ אוֹמֵר דַּי,

וְלֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ –

אֵין לוֹ פְּנָאי…

189. הֶעָשִׁיר –

רַבִּים אוֹהֲבָיו,

אֲבָל יוֹתֵר מֵהֶם –

שׂוֹנְאָיו…

190. מַה שֶּׁהַ“פָּרִיץ” יוֹתֵר עַשְׁרָן –

הוּא יוֹתֵר עַנְוְתָן…

191. אַל תַּאֲמִין בְּעָשְׁרֶךָ

עַד יוֹם מוֹתֶךָ…

192. הַשַּׁמָּאִים –

עֲשִׁירִים נִפְלָאִים…

נוהגים הבריות להגזים כשהם באים לאמוד את עשירותם של זולתם.

193. "אֵין אֲרִי נוֹהֵם מִתּוֹךְ

קֻפָּה שֶׁל תֶּבֶן,

אֶלָּא מִתּוֹךְ קֻפָּה שֶׁל בָּשָׂר"¹²;

לָכֵן, הֶעָנִי אֵינוֹ נוֹהֵם

עַל שׁוּם אָדָם,

וְהֶעָשִׁיר –

עַל כָּל הָעוֹלָם…

הָאֹשֶׁר

194. כְּדֵי לִהְיוֹת מְאֻשָׁר –

אֵין צֹרֶךְ בְּשֵׂכֶל וְדֵעָה;

רַק לֵב רֵיק וּמֹחַַ רֵיק,

כִּיס מָלֵא וְקֵבָה מְלֵאָה…

195. נָקֵל לִמְצֹא הוֹן וָעֹשֶׁר –

מִמְּצֹא שִׂמְחָה וָאֹשֶׁר…

196. הָעַלִּיזוּת –

הוּא הַכֶּסֶף הַמְזֻמָּן שֶׁל הָאֹשֶׁר הַטּוֹב;

הַשְׁאָר – רַק שְׁטַר־חוֹב…

197. חֶבֶל הַתְּלִיָּה –

לְאַחֵר תּוּשִׁיָּה…

ההמון מאמין, שהחבל שבו תלו את הנאשם סגולה להצלחה.

198. הָאֹשֶׁר – הֲנָאוֹת

בְּלִי מוּסַר־כְּלָיוֹת…

199. הַמְאֻשָּׁרִים –

אִישׁ מֵרֵעֵהוּ נִפְרָדוּ;

הָאֻמְלָלִים –

יַחַד יִתְרוֹעֲעוּ, יִתְאַחָדוּ…

200. לֹא הַחוֹשֵׁב עַצְמוֹ לְחָכָם – מְאֻשָּׁר,

רַק הַחוֹשֵׁב עַצְמוֹ מְאֻשָּׁר – חָכָם…

201. בִּימֵי שָׁלוֹם –

בְּנֵי־אָדָם עֲלוּבִים,

בִּימֵי מִלְחָמָה –

נִרְגָּזִים וַעֲצוּבִים,

וּמָתַי הֵם מְאֻשָּׁרִים? –

אַחֲרֵי שֶׁהֵם נִפְטָרִים…

רִישׁ וָחֶסֶר

202. עֲשִׁירוּת – מַגְדֶּלֶת,

עֲנִיּוּת – מְנַוֶּלֶת…

203. עֲנִיּוּת מְדַבֶּקֶת:

נִהְיֵיתָ עָנִי וָדַךְ:

כָּל יְדִיד מִפָּנֶיךָ יִבְרַח…

204. “הָעֲנִיּוּת אֵינָהּ בּוּשָׁה”;

אִלּוּ בּוּשָׁה הָיְתָה – הָאֲנָשִׁים

בָּהּ לֹא הָיוּ מִתְבַּיְּשִׁים…

205. אָדָם שֶׁנִּתְרוֹקְנוּ כִּיסָיו –

נִשְׁתַּנָּה זִיו פָּנָיו…

206. דּוֹר לְדוֹר מַנְחִיל –

הַרְבֵּה צַעַר וּמְעַט גִּיל…

207. אֶחָד יְקַו לַשֶּׁמֶשׁ,

וְאַחֵר – לָאֶמֶשׁ¹³…

208. לֹא הָיָה הָאָדָם אֻמְלָל,

אִלּוּ לֹא חָשַׁב כְּלָל –

כִּי מִזֶּה לוֹ אֵל הוֹשִׁיעַ

לֹו עוֹד יוֹתֵר מַגִּיעַ…

209. מֵאֶחָד יָקֵל אֵל סֻבְֳּלוֹ,

וּלְמִשְׁנֵהוּ יִתֵּן כֹּחַ שֵׂאת עֻלּוֹ…

210. רַבִּים הַמִּתְאוֹנְנִים עַל מַר גּוֹרָלָם –

וְהֵם לְעַצְמָם הֵרֵעוּ בְּפָעֳלָם…

211. לָקַחַת בְּהַקָּפָה רַע מְאֹד,

וְיוֹתֵר רַע וָמַר –

אִם אֵין מַאֲמִינִים עוֹד…

212. הָעֲנִיוּת לְאָדָם בָּאָה –

בַּעֲלוֹת עַל הַהַכְנָסָה הַהוֹצָאָה…

213. “טוֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא עֹל בִּנְעוּרָיו”¹⁴,

לְעֵת זִקְנָה יִשָּׂא הָעֹל

בְּדוּמִיָּה וְיִסְבֹּל…

214. אִישׁ דַּל –

אַל יִתְאַו כְּלָל…

215. אֵין עִנּוּיִים וּמַכְאוֹבִים –

כְּמוֹ לִזְכֹּר בְּיָמִים רָעִים

אֶת הַיָמִים הַטּוֹבִים…

216. אֲנָחָה חֲרִישִׁית לִפְעָמִים תַּבִּיעַ –

מַה שֶׁנְּאוּם אָרֹךְ לֹא יַשְׁמִיעַ…

217. הַשֵּׁנָה לֹא טוֹבָה –

אִם הַקֵּבָה רְעֵבָה…

218. קַל לְעָשִׁיר הַסְתֵּר עֲשִׁירוּתוֹ

מֵאֲשֶׁר לַדַּל דַּלּוּתוֹ…

219. מַה שֶּׁמִּתְעַלֵּם מֵעֵינֵי הֶעָשִׁיר בִּמְעוֹנוֹ –

אֵין לֶעָנִי בְּכָל הוֹנוֹ…

220. אַל תֹּאמַר: הִנְנִי אֻמְלָל;

כָּל זְמַן שֶׁלְּשׁוֹנְךָ מְדַבֶּרֶת כָּךְ –

אֵינְךָ אֻמְלָל כְּלָל…

221. הָעֲנִיּוּת

הִיא הַמַּעֲמָסָה הַיְחִידָה,

שֶׁיּוֹתֵר כְּבֵדָה הִנֶּהָ –

אִם רַבִּים נוֹשְׂאֶיהָ…

222. הַשָּׁעוֹת נִסְחָבוֹת

וְהַשָּׁנִים עָפוֹת…

223. מִיגִיעַ כַּפַּיִם –

אַךְ מַיִם…

224. לֹא כָּל עֹל

נִתָּן לִסְבֹּל…

225. אֵין עֹשֶׁר לְנֶצַח־נְצָחִים:

בְּתַרְמִיל שֶׁל קְטִיפָה –

הוּא חוֹזֵר עַל הַפְּתָחִים…

על עשיר שבא למצב שפל כזה.

226. כָּבֵד מֵאֶבְיוֹן –

סוּר מֵעָווֹן…

העניות מעבירה את האדם על דעתו ודעת קונו.

227. רָעָה הַהַתְחָלָה –

סִמָּן לְמַפָּלָה…

228. לֹא תֵּחָשֵּׂךְ שֵׁן כּוֹאֲבָה

מִמַּנְגִּינָה עֲרֵבָה…

שום תענוג לא יקח לב העני.

229. אֵין בִּטָּחוֹן לְאִישׁ

מִמַּחֲלָה וָרִישׁ…

230. עוֹד עָשִׁיר הוּא הַדַּל בִּנְעוּרָיו,

וְטוֹב מוֹתוֹ מֵחַיָּיו לִזְקוּנָיו…

231. לְאֶחָד יִסּוּרִים מִפַּרְנָסָה,

וּלְאַחֵר – פַּרְנָסָה מִיִּסּוּרִים…

232. טוֹב כְּאֵב שִׁנַּיִם

מִנִּקְיוֹן־שִׁנַּיִם…

233. בַּעַל-חוֹב

יִשָּׂא מַכְאוֹב…

234. אֵיזֶהוּ עָנִי? –

הַחוֹשֵׁב עַצְמוֹ עָנִי…

235. הָעַבְדוּת מַשְׁפִּילָה,

וּלְאַט־לְאַט מַרְגִּילָה…

236. הַצָּרָה הַקְּטַנָּה – פַּטְפְּטָנִית,

וְאִלּוּ הַגְּדוֹלָה – שַׁתְקָנִית…

237. עַד שֶׁתִּבְשַׁל הַשַׁחַת –

יֵרֵד הַסּוּס לַשַּׁחַת…

עד שתבוא לעני הישועה – ימות.

238. רַע לְאָדָם לִשְׁכֹּן בְּמָעוֹן צַר,

אֲבָל בְּאֵין מָעוֹן יוֹתֵר מַר…

239. יֵשׁ שֶׁתַּאֲבוֹנוֹ גָדוֹל

וְאֵין לוֹ מַה לֶּאֱכֹל,

וְיֵשׁ שֶׁשֻּׁלְחָנוֹ עָרוּךְ בַּכֹּל –

וְלֶאֱכֹל אֵינוֹ יָכוֹל…

240. רָשׁ יִמְצָא מֵיטִיבִים,

אַךְ לֹא אוֹהֲבִים…

241. הַנַּדְבָן אַף כִּי יִדַּל –

מֵעָזְרוֹ אִישׁ לֹא יֶחְדַּל…

כי הכל זוכרים ימי עשרו ונדיבותו ובאים לעזרתו.

הָעֵצָה

242. לְהַרְבֵּה שְׁאַף,

וְהִסְתַּפֵּק בְּכַף…

243. הַמְעֵט הִגָּיוֹן,

וְהַרְבֵּה נִסָּיוֹן…

244. עִם מְתֵי־שָׁוְא –

אַל תַּעֲשֶׂה

לֹא שָׁלוֹם וְלֹא קְרָב…

245. חֲסֹךְ גֵּרָה –

תַּגִּיעַ לְלִירָה…

246. הַמְעֵט מַאֲוַיֶּיךָ –

יִמְעֲטוּ מַחְסוֹרֶיךָ…

247. אַל תָּחֵל דָּבָר לַעֲשׂוֹתוֹ –

אִם אֵין בְּיָדְךָ לְכַלּוֹתוֹ…

248. מַה שֶּׁעָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת הַיּוֹם –

יְהֵא עָשׂוּי מִשִּׁלְשֹׁם…

249. הֱיֵה מוּכָן לִיָגוֹן וַאֲנָחָה –

וּבְהֶסַּח הַדַּעַת תָּבוֹא הַשִּׂמְחָה…

250. לִידִידֶיךָ הַרְבֵּה אַל תַּבְטַח –

וּבָהֶם הַרְבֵּה אַל תִּבְטַח…

251. נַס־נָא בֶּן־אָדָם

לִגְמֹל טוֹב תַּחַת רָע –

כִּי הוּא הַטּוֹב בְּמַעֲשֵׂי־נָקָם…

252. דִּבְרֵי־עֵצָה חִנָּם –

כִּי אֵין קוֹנָם…

253. בַּאֲשֶׁר בְּעַצְמוֹ מַאֲמִין –

אַל תַּאֲמִין…

254. נוֹתְנִים עֵצָה לַאֲשֶׁר יִשְׁאַל,

אַךְ אֵין מְיָעֲצִים –

אֵיךְ יִפְעַל…

255. יְצִיקְךָ אָסוֹן –

זְכֹר הַמָּוֶת

וּתְהִי חָסוֹן…

256. אַל תַּעֲשֶׂה מִלְחָמָה נֶגֶד הַחֹק –

עֲשֵׂה חֹק נֶגֶד הַמִּלְחָמָה…

257. מְעַט וָטוֹב מוּטָב –

מֵאֲשֶׁר רַע וָרַב…

258. מוּטָב לְנִכְבָּד הֱיוֹת נֶעֱבָד –

מֵאֲשֶׁר אָדוֹן

לְאִישׁ־זָדוֹן…

259. הַשְׁכֵּם לִרְאוֹת

זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ בְּיִפְעָתָהּ:

כִּי מִי יוֹדֵעַ –

אִם תִּזְכֶּה לִרְאוֹת שְׁקִיעָתָהּ…

260. אַל תֵּיטִיב לְאִישׁ מַרְשִׁיעַ –

רָעָה אֵלֶיךָ לֹא תַּגִּיעַ…

261. לְמַד

כְּאִלּוּ לָעַד תִּחְיֶה,

וַחֲיֵה –

כְּאִלּוּ מָחָר מֵת תִּהְיֶה…

262. כָּל שִׁיטָה –

טוֹבָה בַּאֲמִתָּה…

263. רְצוֹנְךָ לָדַעַת

אֵיךְ הַזְמָן יַעֲבר פִּתְאֹם –

תֵּן שְׁטָר לִשְׁלֹשִׁים יוֹם…

264. רְצוֹנְךָ לִהְיוֹת אָהוּב לַבְּרִיוֹת –

אַל תְּקַבֵּל עָלֶיךָ נְשִׂיאוּת…

265. הַנִּסָּיוֹן יוֹעֵץ מַשְׂכִּיל,

אַךְ לְאִטּוֹ צוֹעֵד

וּפְעָמִים יְאַחֵר הַמּוֹעֵד…

266. בְּלֶחֶם וּמַיִם סִפְקְךָ מַלֵּא –

וְעֶזְרָה מֵעָשִׁיר אַל תְּחַלֶּה…

267. קִבַּלְתָּ עָלֶיךָ לִהְיוֹת סוּס –

שָׂא וּמְשֹׁךְ, אוֹ בְּרַח וָנוּס…

268. בֵּין אֲבֵלִים –

שָׂמֵחַ אַל תֶּהִי,

וּבֵין עַלִּיזִים –

אַל תִּשָּׂא נֶהִי…

269. כָּל מַה שֶּׁאָדָם קָנָה –

הוּא זוֹל יוֹתֵר מִמַּתָּנָה…

אדם המקבל מתנה מחברו, בעל חוב הוא לו כל ימיו, ויש המשלם בחזרה יותר ממה שקבל.

270. עֶזְרָה נְכוֹנָה –

כְּשֶׁהִיא בִּזְמַנָּה…

271. בִּמְזֻמָּן אֲפִלּוּ בְּיֹקֶר גָּדוֹל –

טוֹב מֵהַקָּפָה בְּזוֹל…

272. מוּל הַשֶּׁמֶשׁ טוֹב לְהִתְחַמֵּם,

וְטוֹב לָגוּר לְיַד הָאֵם…

273. אֵין יוֹעֵץ רַב־הִגָּיוֹן –

כַּנִּסָּיוֹן…

274. הַכּוֹבַע הוֹלֵם אֶת הָרֹאשׁ –

טֹל וַחֲבֹשׁ…

275. עַל אֲבֵדָה שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת –

אֵין בְּכִיָה עוֹזֶרֶת…

276. מִי שֶׁאֵין בְּקָדְקֳדוֹ מֹחַ –

צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בְּרַגְלָיו כֹּחַ…

277. עִם עִקֵּשׁ תִּתְעַקֵּשׁ –

הֲלֹא זֶה הוּא מְבַקֵּשׁ…

278. קוֹזַק!

הֱיֵה סַבְלָן –

תִּהְיֶה אַטַּמָּן…

279. לָדַעַת הַכֹּל אַל תְּבַקֵּשׁ כְּלָל–

שֶׁמָּא לִלְמֹד אַף מְעַט לֹא תּוּכָל…

280. הָרוֹצֶה לְהִפָּטֵר

מִידִיד־כְּאָח –

יִתֵּן לוֹ גְמַ״ח…

281. אָסוֹן אֶחָד מְאַלֵּף –

יוֹתֵר מֵעֵצוֹת אֶלֶף…

282. אַל תְּנַחֵם אִישׁ

עֵת נַפְשׁוֹ תָּשׁוּחַ:

יִבְכֶּה וְלוֹ יָנוּחַ…

283. אִשָּׁה וּפָרָה מֵעֲיָרָתְךָ אָדָם –

אַל תִּקַּח לְעוֹלָם…

כי שתיהן תברחנה למקומן הראשון.

284. מוּטָב בְּגָדִים יְשָׁנִים תִּלְבָּשׁ –

מֵעֲשׂוֹתְךָ חוֹב חָדָשׁ…

285. לֹא יִהְיֶה מַה שֶּׁתַּחְפֹּץ –

בְּמַה שֶּׁיִּהְיֶה חֲפֹץ…

286. נִצְרַכְתָּ לְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים –

חַזֵּר עַל פִּתְחֵי נְסִיכִים…

287. פֶּתַח הָאַהֲבָה סָגוּר –

הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּזָהָב סָגוּר…

288. אֹדֶם בַּפָּנִים טוֹב –

מֵאֲשֶׁר בַּבֶּטֶן מַכְאוֹב…

יותר טוב לאדם שיוָדע צערו, אע"פ שזה יגרום לו בושה, מאשר יבליג ויעצור הדבר בחֻבו ויציק לו.

289. רְקֹד בְּכָל כֹּחֲךָ, אֱנוֹשׁ!

כִּי רְקִיעַת רַגְלֶיךָ –

תְּגָרֵשׁ דַּאֲגוֹת הָרֹאשׁ…

290. רְצוֹנְךָ שֶׁאִשְׁתְּךָ תֶּחְדַּל מִלְּשָׂנְאֶךָ –

רְאֵה שֶׁאַחֶרֶת תַּתְחִיל לֶאֱהָבֶךָ…

291. לְאִישׁ־רִיבְךָ תֹּאמַר:

הֲלֹא גוֹרָלֵנוּ הַמָּוֶת הַמַּר,

אַל נָרִיב עַל בְּלִימָה –

נֵלֵךְ לַחֲצַר־מָוֶת וְנַשְׁלִימָה…

292. מַה שֶּׁאֵינְךָ רוֹצֶה שֶׁיֵּדַע אוֹיְבֶךָ –

אַל תְּסַפֵּר גַּם לִידִידֶךָ…

293. רְצוֹנְךָ בְּחַיֵּי שַׁלְוָה –

אַל תֹּאמַר מַה שֶּׁאַתָּה יוֹדֵעַ,

וְאַל תַּאֲמִין לְכָל שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ…

294. תִּרְאֶה אֵשׁ שִׂנְאָה בֵּין אַחִים –

אַל תּוֹסִיף עוֹד עֵצִים לַמְּדוּרָה;

יָבוֹא יוֹם וְהֵם בֵּינֵיהֶם יַשְׁלִימוּ –

וְשִׂנְאָתָם לְךָ לְעוֹלָם תְּהִי שְׁמוּרָה…

295. שְׂמַח וּצְחַק בֶּן־אָדָם,

וְיִשְׂמַח בְּךָ כָּל הָעוֹלָם,

אִם תִּבְכֶּה וְתִתְאַבֵּל –

יִתְרַחֲקוּ מִמְּךָ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל…

296. מַה שֶּׁתּוּכַל לַעֲשׂוֹת בְּעַצְמֶךָ –

אַל תַּטְרִיחַ זוּלָתֶךָ…

297. אִם לִשְׂמֹחַ הַיּוֹם לְךָ אֶפְשָׁר –

אַל תִִּדְחֶה לְמָחָר….

298. בִּתְּךָ בָּגְרָה –

שַׁחֲרֵר עַבְדְּךָ וְלוֹ הַשִּׂיאֶנָּה;

בִּנְךָ בָּגַר –

שַׁחֲרֵר אַמָתְךָ וְשַׁלְּחֶנָּה…

299. אִישׁ־מִרְמָה יִשָּׁקֶךָ –

מַהֵר פְּקֹד שִׁנֶּיךָ…

300. רְצוֹנְךָ לְהַכְעִיס בַּחוּרָה וּלְהַקְנִיטָהּ –

הַלֵּל בְּפָנֶיהָ אֶת רְעוּתָהּ…

301. רְצוֹנְךָ לָדַעַת מִגְרְעוֹת אִשָּׁה –

אֶת רְעוּתָהּ הַטּוֹבָה שְׁאַל,

וְהַכּל לְפָנֶיךָ תְּגַל…

302. בְּעֵת הַהֹוֶה אַתָּה חַי –

לְהִתְנַהֵל לְפִי רוּחָהּ זְכֹר!

אַל תַּבִּיט מֵאַחֲרֶיךָ,

עֵינֶיךָ לְפָנִים וְלֹא לְאָחוֹר…

303. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים סְפֹר –

אַחַר־כָּךְ גְזֹר!

ספור את הבד היטב ואחר־כך גזרהו. אזהרה לאדם שלא יאמר דבר, או יעשה מעשה עד אשר יבחן, יחשוב ויברר לעצמו את הענין, ואז מובטח לו שלא יטעה. אז ראה ויספרה, הכינה וגם חקרה. (איוב כ“ח, כ”ז)

חייב אדם לשנות לתלמידו ארבע פעמים. (עירובין נ"ד)

304. נְקֹט זֶה הַכְּלָל:

אַל תְּהִי נִלְהָב מַהֵר

וּמְצֻנָּן חִישׁ קַל;

הַלֵּב יְהִי חַם

וְהַמֹּחַ קַר,

זַךְ כַּשֶּׁלֶג –

צַח וּבַר…

305. גּוֹרָלְךָ הַמַּר

לְךָ מְאֹד יֵצַר –

קַבֵּל בְּאַהֲבָה יִסּוּרִים,

אַל תֵּבְךְּ תַּמְרוּרִים…

306. זוּז קָרוֹב –

מִדִּינָר רָחוֹק טוֹב…

307. יָד רוֹחֶצֶת יָד,

רְצוֹנְךָ לִטֹּל –

תֵּן וּגְמֹל…

308. הוֹקֵר רַגְלֶיךָ –

וְשֵׁב בְּבֵיתֶךָ…

309. אַל תַּאֲמִין שֶׁיֵשׁ אָדָם –

הַמַּעֲלִים שְׁמוֹ עֵת צְדָקָה יַעֲשֶׂה;

בַּחוּרָה יָפָה וְרַבַּת־חֵן –

מֵעוֹלָם פָּנֶיהָ לֹא תְּכַסֶּה…

הַכֶּסֶף

310. כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לוֹ יֵשׁ –

רַק אֵין יוֹדְעִים אֵיךְ בּוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ…

311. לְפַטִּישׁ־זָהָב יֵשׁ כֹּחַ –

שַׁעֲרֵי בַּרְזֶל לִפְתֹּחַ…

312. אֵין מַנְעוּל חָזָק וָעָב –

שֶׁיַעֲמֹד בִּפְנֵי מַפְתֵּחַ־זָהָב…

313. הַזָּהָב אִלֵּם,

וְשָׂם פֶּה לְאִלֵּם…

314. לְכֶלֶב חַי… טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת¹⁵⁾,

וְאִם עוֹד לוֹ זְהוּבִים

טוֹב לוֹ מִכָּל הַכְּלָבִים…

315. גָּדוֹל כֹּחַ מָעוֹת –

מִכֹּחַ דְּמָעוֹת…

316. עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים

הָעוֹלָם עוֹמֵד לְעוֹלָמִים:

עַל הַכֶּסֶף, עַל הַמָּמוֹן,

וְעַל הַדָּמִים…

317. הָעֲשִׁירוּת –

לֹא בְּהַכְנָסָה תְּלוּיָה,

אֶלָּא בְּקִמּוּץ הַהוֹצָאָה…

318. “הוֹן יוֹסִיף רֵעִים רַבִּים”¹⁶⁾

וּמֵרֵעִים רַבִּים הוֹן יָסוּף…

319. לְכַדּוּרֵי־זָהָב הַצְלָחָה יְקָרָה:

תָּמִיד קוֹלְעִים הֵם לַמַּטָּרָה…

320. אֱלֹהִים נָתַן זָהָב לָאָדָם –

וְהוּא עָשָׂהוּ לֵאלֹהִים…

321. הַכֶּסֶף –

סֻלָּם אַרְצָה מֻצָּב –

וְעוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ

בְּנֵי־אָדָם רָב…

322. אִלּוּלֵא כֶּסֶף בָּעוֹלָם –

לֹא רַבּוּ צְבוּעֵי־אָדָם…

323. הַכֶּסֶף –

עִקְבֵי־מַתֶּכֶת גְּבוֹהִים.

לַאֲנָשִׁים שְׁפָלִים –

לְמַעַן יֵרָאוּ כִּגְדוֹלִים…

324. פְּעָמִים בְּיַד אָדָם

נוֹפֵל כֶּסֶף רָב –

כְּבִגְרַף־שֶׁל־רְעִי

דִּינַר־זָהָב…

325. הַכֶּסֶף בַּחֲרִיטִי –

מֵיטִיב אִתִּי…

326. כְּצִפּוֹר תָּעוּף מֵעָנָף לְעָנָף,

כֵּן כֶּסֶף וְזָהָב רָב;

יָעוּפוּ מִיָּד לְיָד –

לֹא יַעַמְדוּ לָעַד…

הָאֱמֶת

327. לְהַגִּיד כָּל הָאֱמֶת –

כָּל אִישׁ אוֹהֵב,

אַךְ לִשְׁמוֹעַ מִקְצָתָהּ –

אֵינֶנּוּ תָּאֵב…

328. כָּל דָּבָר –

פּוֹשֵׁט צוּרָה וְלוֹבֵשׁ צוּרָה,

רַק הָאֱמֶת אֵין לָהּ תְּמוּרָה…

329. צוּרָה אַחַת לָאֱמֶת –

דַּרְכָּהּ לֹא תְּסַלֵּף;

הַרְבֵּה פָּנִים לַשֶּׁקֶר –

לְכַמָּה גְוָנִים יִתְחַלֵּף…

330. הָאֱמֶת רַק בֶּגֶד אֶחָד תִּלְבַּשׁ:

לְמַעַן יַכִּירֵהוּ כָּל בַּרְנַשׁ…

331. לְהַעְלִים הָאֱמֶת אֶפְשָׁר,

לְכַלּוֹתָהּ – כָּל כֹּחַ מִזְעָר…

332. הַמַּרְבֶּה לְדַבֵּר בְּכָל עֵת –

קָשֶׁה לִמְצֹא בְּפִיו דְּבַר־אֱמֶת…

333. עֶרְכּוֹ שֶׁל אָדָם נִמְדָּד –

לֹא לְפִי הָאֱמֶת בִּרְשׁוּתוֹ נִמְצְאָה,

אֶלָּא לְפִי גֹדֶל מַאֲמַצּוֹ –

שֶׁיָּגַעַ וְעָמָל לְמָצְאָהּ…

334. רַבִּים מְדַבְּרִים אֱמֶת –

לֹא מִשִּׂנְאָתָם לַשֶּׁקֶר,

אֶלָּא עַל כְּבוֹדָם הֵם חָסִים –

פֶּן עַל דְּבַר־שֶׁקֶר יִהְיוּ נִתְפָּסִים…

335. מְבַקֵּשׁ אֱמֶת מִשַּׁדְּכָנִים –

צוֹדֶה דָגִים בֵּין אֲבָנִים…

336. הָאֱמֶת דּוֹמָה לַאֲבָנִים טוֹבוֹת –

עַל כֵּן רוֹכְשֶׁיהָ מְעַט מְאֹד…

337. כִּי יֻגַּד שֶׁקֶר –

אֵין מַאֲמִינִים;

אֱמֶת כִּי תֻּגַּד –

שׂוֹנְאִים…

338. מִלָּה אֲמִּתִּית –

אֵינָהּ נְעִימָה;

מִלָּה נְעִימָה –

אֵינָהּ אֲמִתִּית…

הַשֶּׁקֶר

339. הַשֶּׁקֶר לָבוּשׁ בִּגְדֵי־תִּפְאָרָה –

יוֹפִיעַ בֵּין הַחֶבְרָה הַנֶּהְדָּרָה;

הָאֱמֶת עֲרֻמָּה – אֵין בִּרְצוֹנָהּ –

לְהוֹפִיעַ בֵּין הַחֶבְרָה הָעֶלְיוֹנָה…

340. הַשַּׁקְרָן –

אַמִּיץ־לֵב כְּלַפֵּי אֱלֹהִים

וּמוּג־לֵב כְּלַפֵּי אֲנָשִׁים…

341. שַׁקְרָן!

אִם לְרַמּוֹת כָּל אָדָם דִּמִּיתָ –

רַק אֶת עַצְמְךָ רִמִּיתָ…

342. “עַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שֶׁקֶר”¹⁷ –

שֶׁאֵין לוֹ רַגְלַיִם,

וֶאֱמֶת צָפָה לְמַעְלָה –

כַּשֶּׁמֶן עַל פְּנֵי הַמַּיִם…

343. “שֶׁקֶר אֵין לוֹ רַגְלָיִם”,

אֲבָל יֵשׁ לוֹ –ַ

לְשׁוֹן־רְמִיָּה שִׁבְעָתַיִם…

344. שַׁקְרָן בֵּין חַבְרַיָּה

בְּדוּמִיָה יוֹשֵׁב:

מַה שֶּׁקֶר יַגִּיד –

הוֹגֶה וְחוֹשֵׁב…

345. שַׁקְרָן בְּמִקְרֶה

דְּבַר־אֱמֶת אָמַר –

כָּל הַיּוֹם מַר לוֹ מָר…

346. שֶׁקֶר קַל מִסֻּבִּין –

לָכֵן נוֹשְׂאָיו מְרֻבִּים…

347. שַׁקְרָן,

שְׁקָרָיו בִּקְצָת אֱמֶת מְתַבֵּל –

אֵין כָּמוֹהוּ מְחַבֵּל…

348. בְּעַלְמָא־דְשִׁקְרָא הָדַין –

רַק הַצָּרוֹת אֲמִתִּיּוֹת הֵן…

הַגַּאֲוָה

349. בְּכָל גֹּדֶל עֲנָוָה –

קֹרְטוֹב גַּאֲוָה…

350. טוֹב מַמְזֵר עָנָו –

מִכָּשֵׁר מֵעֵז פָּנָיו…

351. עֲיָרָה, שֶׁלָּהּ עָשָׂרָה בָּתִּים

וְשְׁנֵים־עָשָׂר נְשִׂיאִים…

כל אחד מתנשא לשלוט.

352. הַחֲזִיר חוֹשֵׁב וַדַּאי,

שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ אֵינוֹ כְּדַאי,

שֶׁהוּא, כֹּל־מְעַכֵּל –

בְּעֵינָיו בּוֹ יִסְתַּכֵּל…

353. גֶּבֶר יָהִיר –

חֵמָה יָעִיר…

354. הֱיֵה שָׁפָל –

אוֹ־אָז תִּגְדַּל…

כל המשפיל את עצמו הקב"ה מגביהו (עירובין י"ג).

355. הוֹלֵךְ בִּגְדוֹלוֹת –

נוֹפֵל בִּמְצוּלוֹת…

356. הַמֵּיטִיב לַעֲשׂוֹת מֵאַהֲבַת עַצְמוֹ –

לְנוֹתֵן הַלְוָאָה בְּרִבִּית נִמְשָׁל;

עוֹד בִּפְנֵי כֹּל מִתְיַמֵּר –

כִּי אַךְ מֵרַחֲמִים יִפְעַל…

357. הַחוֹשֵׁב שֶׁיִּתְקַיֵם בִּלְעֲדֵי אֲחֵרִים

טָעוּת הִיא בְּיָדָיו;

יוֹתֵר טוֹעֶה הַחוֹשֵׁב שֶׁאֲחֵרִים

לֹא יִתְקיְּמוּ בִּלְעָדָיו…

358. אֵין אָדָם מֵת מֵרַעֲבוֹנוֹ –

אֶלָּא מִגְּאוֹנוֹ…

שהתביש לבקש עזרה בשעת דחקו.

359. שׁוּעָל כִּי יְמַלֵּל –

זְנָבוֹ הַיָּפֶה יְהַלֵּל…

360. מְבַקֵּשׁ עֲנָוָה מִבַּעַל־גַּאַוָה –

צוֹדֶה דָגִים בֶּחָרָבָה…

361. נַנָּסִים הָעוֹמְדִים עַל כִּתְפֵי גְדוֹלִים –

סְבוּרִים, שֶּׁהֵם מֵהֶם נַעֲלִים…

362. אָמְרָה הַקְּדֵרָה:

זָהָב קַרְקָעִיתִי, ־

עָנְתָה כַּף־הַמְבַשְּׁלִין:

אֲנִי שָׁם הָיִיתִי…

הקדרה המלאה תבשיל, אין איש רואה את קרקעיתה ומתפארת שהיא זהב, אולם כף־המבשלין יודעת האמת ומגלה אותה…

הַתַּאֲוָה

363. אַחֲרִית הַמּוֹתָר –

תַּאֲוָה פּוֹרַעַת־מוּסָר;

אַחֲרִית הַתַּאֲוָה –

חֹסֶר כֹּל וּדְאָבָה…

364. בְּקִבְרַת הַתַּאֲוָה

תִּקָּבֵר הָאַהֲבָה,

וּלְעֵת זִקְנָה –

שְׁתֵּיהֶן תִּגְוַעְנָה…

365. “אֵיזֶהוּ גִבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ” –

לָכֵן אֵלֶּה שֶׁאֲרָצוֹת כּוֹבְשִׁים,

מְשַׁעְבְּדִים עַצְמָם לְנָשִׁים…

366. חַיָּב אָדָם לְהַשְׁלִיט בְּאוֹן –

אֶת הַתְּבוּנָה עַל הָרָצוֹן…

367. לֵב הָאָדָם בִּרְשׁוּתוֹ –

כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר:

לַעֲבֹד יוֹצְרוֹ אוֹ יִצְרוֹ –

אֵין בַּעֲדוֹ עוֹצֵר…

368. הַזְּבוּב מִמְּצִיצַת הַדְּבַשׁ לֹא יֶחְדַּל –

עַד כִּי בּוֹ יִדְבַּק רֹאשׁוֹ – וַחֲסָל…

369. שֶׁמֶן – הַחַיִּים,

פְּתִיל – הָאָדָם,

וְתַאֲוָתוֹ – אֵשׁ…

370. הַסְכֵּן בִּנְעוּרֵיךָ

תַּאֲוָתְךָ לְהַכְנִיעַ,

כִּי אִם תַּזְקִין בָּהּ –

לֹא תּוּכַל הוֹשִׁיעַ…

הַקִּנְאָה

371. הַמְקַנֵּא מַגְדִּיל פִּי־עֲשָׂרָה

כָּל אֲשֶׁר יִרְאֶה בְּזוּלָתוֹ;

וּמַקְטִין פִּי־עֶשְׂרִים –

כָּל שֶׁהוּא בִּרְשׁוּתוֹ…

372. רַבִּים לֹא הָיוּ קוֹבְלִים עַל חַיֵּיהֶם הַמָּרִים,

לוּלֵא דִמּוּ כִּי רֵעֵיהֶם מְאֻשָּׁרִים…

373. רַבִּים עֲצוּבִים לֹא מֵאִי־הַצְלָחָתָם –

כִּי אִם מֵהַצְלָחַת זוּלָתָם…

374. בַּעַל הַמְקַנֵּא –

אֵין בּוֹ לְהִתְקַנֵּא…

375. הַמְקַנֵּא –

נַחַת רֵעֵהוּ רוּחוֹ עוֹכֶרֶת,

שִׂמְחַת עֲמִיתוֹ גוּפוֹ שׁוֹבֶרֶת…

376. מוּטָב יִתְקַנְאוּ בְּךָ –

מֵאֲשֶׁר יָנוּדוֹ לְךָ…

377. בְּשֶׁבַע עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת –

יִרְאֶה הַמְקַנֵּא טוּב עֲמִיתוֹ,

וּבְעַיִן אַחַת קְטַנָּה –

רַב טוּב אֲשֶׁר אִתּוֹ…

378. תִּשְׁמַע שְׁכֵנְךָ יָשִׁיר־יְרוֹנֵן –

אַל תַּחְשֹׁב כִּי אֵין לוֹ עַל מָה לְקוֹנֵן:

גַּם הַצִּפּוֹר בַּכְּלוּב כִּי תָּרֹן –

תְּבַקֵּשׁ לִשְׁכֹּחַ מְרִי־יָגוֹן…

הַשִּׂנְאָה

379. גְּוִיַּת שׂוֹנֵא מֵת –

מְרִיחָה כָּל עֵת…

380. שׂוֹנֵא – מֻתָּר לוֹ לִסְלֹחַ,

אַךְ אָסוּר בּוֹ לִבְטֹחַ…

381. שִׂנְאָה רִיב מְעוֹרֶרֶת,

וְאַהֲבָה עַל כֹּל מְכַפֶּרֶת…

382. בְּחִיוּךְ־חֵן עַל שְׂפָתֶיךָ –

תֵּיטִיב לְגָרֵשׁ שׂוֹנְאֶיךָ…

383. בְּהַלְוָאָה קְטַנָּה –

בַּעַל־חוֹב אָדָם קוֹנֶה,

בִּגְדוֹלָה – שׁוֹנֵא…

הַכַּעַס

384. חֵרְפוּךָ עַל לֹא דָבָר,

אַל תִּכְעַס מְאוּם:

פְּעָמִים רַבּוֹת כִּבְּדוּךָ –

עַל לֹא־כְלוּם…

385. עַל שְׁנֵי דְבָרִים אֵין לִכְעֹס:

עַל מַה שֶּׁנִּתָּן שַׁנּוֹת בְּיָדֵינוּ,

וְעַל מַה שֶּׁאֵין בְּיָדֵינוּ לְשַׁנּוֹת…

386. לִכְעֹס – זֹאת אוֹמֶרֶת:

לַעֲנֹשׁ אֶת עַצְמֵנוּ

עַל חֵטְא זוּלָתֵנוּ…

387. שְׂחוֹק אַל תַּעַשׂ –

בִּהְיוֹת פְּלוֹנִי בְּכַעַס…

388. אַל תְּהִי קְצַר־רוּחַ:

“כַּעַס בְּחֵיק כְּסִיל יָנוּחַ”¹⁸ ..

389. רֵאשִׁית כַּעַס – מָדוֹן,

וְאַחֲרִיתוֹ – קָלוֹן…

390. הַכַּעַס הוּא עֹנֶשׁ לְאָדָם –

עַל עֲוֹון אֲחֵרִים וְאִוַּלְתָּם…

391. אַל תְּהֵא בַּעַל־כַּעַס –

וְחֵטְא אַל תַּעַשׂ…

לא תרתח ולא תחטי (ברכות כ"ט)

חֲנֻפָּה

392. הַחוֹנֵף מַקְדִּים הַקְדָּמָה קְצָרָה:

“שְׂפַת חֹנֶף לְרוּחִי זָרָה”…

393. פְּלוֹנִי מְשַׁבְּחֵנוּ שֶׁבַח רָב –

אֵינֶנוּ מוֹצְאִים חִדּוּשׁ בִּדְבָרָיו…

394. חֲנֻפָּה – מַטְבֵּעַ פְּסוּלָה;

רַק עַל אַהֲבַת הַכָּבוֹד הִיא מְעֻלָּה…

395. חָנֵף כְּחָתוּל:

לְקִיקָה רֵאשִׁיתוֹ –

וּשְׂרִיטָה אַחֲרִיתוֹ…

396. לוּלֵא לְנַפְשׁוֹ הֶחֱנִיף אָדָם –

לֹא עָרְכוּ לוֹ כָּל מַנְעֲמֵי עוֹלָם…

397. חֳלִי הַחֲנֻפָּה –

אֵין לוֹ תְּרוּפָה…

398. עוֹד טֶרֶם יְשַׁרֵת הַכֹּהֵן בִּכְהוּנָתוֹ –

כְּבָר מְמַהֲרִים לִמְשׁוֹחַ אוֹתוֹ…

399. הַחֲנֻפָּה –

חֶבֶל מַמָּשׁ

שָׁזוּר חָלָב וּדְבַשׁ…

הַסּוֹד

400. סוֹד קַיָּם

עוֹדֶנּוּ בֵּין שְׁנַיִם,

וְחָדַל לִהְיוֹת סוֹד –

בֵּין שֶׁבַע עֵינַיִם…

401. גַּלֵּה סוֹדְךָ לְאֶחָד מֵאֶלֶף –

וְיֵדְעוּ אֶלֶף סוֹדֶךָ…

402. לֹא תַּסְתִּיר בְּשַׂק מַרְצֵעַ,

וְסוֹד – בְּאָזְנֵי חֲסַר-דַּע…

403. סוֹדְךָ לֹא שָׁמַרְתָּ,

לְאַחֵר סִפַּרְתָּ,

וְהַהוּא סוֹדְךָ יְגַלֶּה –

אֵין הוּא הוֹלֵךְ רָכִיל,

כִּי כָּמוֹךָ לֹא יוּכַל הָכִיל…

404. נָשִׁים –

רַק סוֹד אֶחָד שׁוֹמְרוֹת הֵן:

סוֹד שְׁנוֹתֵיהֶן…

405. “אָזְנַיִם לַכֹּתֶל”,

אַךְ לֹא פֶּה לְדַבֵּר –

מַה שֶׁשָׁמַע לְסַפֵּר…

406. עֵינִי, רְאִי,

אָזְנִי, שִׁמְעִי,

רַגְלִי, מִנְעִי…

ראי הכל, שמעי הכל, ומנעי מלכת רכיל…

הולך רכיל מגלה סוד, ונאמן רוח מכסה דבר (משלי י“א, י”ב).

לַמד לשונך לומר: איני יודע (ברכות ד').

407. אִשָּׁה יְכוֹלָה לְהַסְתִּיר

סוֹד שָׁנִים רַבּוֹת,

אִם אַךְ הַשָּׁנִים נְכוֹנוֹת…

הַכָּבוֹד

408. לֹא מֵעֹשֶׁר תִּנְחַל כָּבוֹד,

בִּלְתִּי אִם הִשְׂכַּלְתָּ מְאֹד…

409. אַל תְּבַקֵּשׁ כָּבוֹד מִדַּל-גַּאֲוָתָן,

וְרֵעוּת מֵעָשִׁיר-עַנְוָתָן…

410. לֹא הַמַּפְלִיא לַעֲשׂוֹת מְכֻבָּד,

אֶלָּא הַמֵּיטִיב לַעֲשׂוֹת נִכְבָּד…

411. כָּל מַה שֶּׁמַּמְעִיט

לְכַבֵּד זוּלָתוֹ אֱנוֹשׁ –

מַרְבֶּה מִזוּלָתוֹ

כָּבוֹד לְעַצְמוֹ לִדְרֹשׁ…

412. אִם הַכֹּל לְשֵׁם כָּבוֹד תִּפְעַל –

אִי-כָּבוֹד תִּנְחַל…

413. הַמְאַבֵּד הוֹנוֹ –

יִמְצָאִהוּ בְּרֹב יָמִים;

הַמְאַבֵּד כְּבוֹדוֹ –

לֹא יַשִּׂיגֵהוּ לְעוֹלָמִים…

414. רוֹדֵף אַחֲרֵי כָּבוֹד –

כְּבוֹדוֹ יָעוּף כַּצֵּל;

אוֹהֵב עֲנָוָה –

חוֹפֵף עָלָיו כְּבוֹד אֵל…

415. הָעוֹשֶׂה עַצְמוֹ סֻבִּין –

יאכְלוּהוּ אַוָּזִים…

מי שאינו מקפיד על כבודו, סופו שיבוזו לו.

416. עִרֶךְ הָאָדָם תָּלוּי –

לֹא בַּמֶּה שֵׁיֵּשׁ לוֹ,

אֶלָּא בַּמֶּה שֵׁיֵּשׁ בּוֹ…

417. רְצוֹנְךָ עַל-יְדֵי אֲחֵרִים לְהִכָּבֵד –

עַצְמְךָ כַּבֵּד…

418. יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמְּכַבְּדִים אוֹתָם –

מִפְּנֵי הַלְּוָיָה הַנֶּהְדָּרָה שֶׁתֵּעָרֵךְ בְּמוֹתָם…

419. תֵּלֵךְ בַּעֲנָוָה –

תִּמְצָא כָּבוֹד וְאַהֲבָה…

420. כָּבוֹד וְעֹשֶׁר בְּלִי יְדיעוֹת –

נְכָסִים בְּלִי אַחֲרָיוּת…

421. שֵׁם כְּבוֹד הָאָדָם דּוֹמֶה לְצִלּוֹ:

יֵשׁ והוּא הוֹלֵךְ לְפָנָיו,

יֵשׁ וְהוּא הוֹלֵךְ מֵאַחֲרָיו;

פַּעַם גָּדוֹל הִנֶּנּוּ,

וּפַעַם קָטָן מִמֶּנּוּ…

422. הַדְֶרֶךְ הַיּוֹתֵר קְצָרָה,

הַמּוֹלִיכָה לִידֵי כָּבוֹד –

לִהְיוֹת יָשָׁר וְטוֹב מְאֹד…

הַכִּילַי וּמַלְוֶה-בְּרִבִּית

423. בְּלֵב רִבִּיתָן

כִּי תִּגַּע בַּיָּד –

תִּקָּפֵא כְּקֶרַח

תֵּכֶף וּמִיָד…

424. בִּמְקוֹם קַמְצָנוּת –

אֵין רַחֲמָנוּת…

425. גְּדוֹלָה בָּעוֹלָם הַשְּׁטוּת:

לִחְיוֹת דַּל וְעָשִׁיר לָמוּת…

426. בִּרְאוֹת אֵל כִּי מִכִּילַי –

לְהוֹצִיא כַּסְפּוֹ קָשֶׁה מִדַּי,

הֲרֵיהוּ אֵלָיו אֶת הַמָּוֶת שׁוֹלֵחַ –

וְאוֹתוֹ מִכַּסְפּוֹ לוֹקֵחַ…

427. כִּילַי שֶׁנַּעֲשֶׂה פַּזְרָן –

אוֹכֵל חֲמִיצָה בְּדֻבְשָׁן…

428. יֵשׁ וְכִילַי עָשִׁיר

יִתֵּן בְּיָד רְחָבָה –

חִיוּךְ וּמִלָּה טוֹבָה…

429. חֲבָל, חֲבָל –

הַפֶּגֶר בַּבַּיִת מֻטָּל…

כך אומר מלווה-ברבית בשעה שמעותיו בבית ואין לו למי להלוותן.

430. הַמְבַקֵּשׁ מִכִּילַי נְדָָבָה –

צוֹדָה דָגִים בֶּחָרָבָה…

431. אָדוֹן לְכַסְפּוֹ – נַדְבָן

עֶבֶד לְכַסְפּוֹ – קַמְצָן…

432. יֵשׁ מְפַזֵּר –

וּמָמוֹנוֹ יִמַּס כַּשֶׁלֶג בָּאָבִיב,

וְיֵשׁ –

שֶׁמְָמוֹנוֹ עָלָיו מִגּוּפוֹ חָבִיב…

433. “לִית דְּעָתִיר מַחֲזִירָא”

וְהוּא חָסֵר סִמַּן טָהֳרָה –

בַּאֲשֶׁר אֵינוֹ מַעֲלֶה גֵרָה;

כֵּן כִּילַי עָשִׁיר:

מִנַּפְשׁוֹ הַכֹּל מַחֲסִיר –

וְאֵינוֹ מַעֲלֶה גֵרָה…

את הגרה הוא מסתיר ומעלים ואינו מעלה אות לצרכי חייו.

434. כָּל אָדָם יַעֲבֹד

אֵל אֶחָד בַּשָּׁמַיִם,

וְאוֹהֵב כֶּסֶף –

אֵלִים שְׁנַיִם…

435. לְרִבִּיתָן לֵב בָּרִיא-אוּלָם:

הוּא לֹא הִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ מֵעוֹלָם…

מַעֲלוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת

436. פְּעָמִים –

חֶסְרוֹנוֹתֵינוּ הַקְּטַנִּים אָנוּ מְגַלִּים –

כְּדֵי לְהַסְתִּיר אֶת הַגְּדוֹלִים…

437. רַק בְּעֵינֵי זָרִים יְכוֹלִים אָנוּ –

לִרְאוֹת הֵיטֵב חֶסְרוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ…

438. חֶסְרוֹנוֹת הַצָּנוּעַ,

וְלֹא מַעֲלוֹת הַצָּבוּעַ…

439. בְּאִילַן-סְרַק –

אֶבֶן לֹא תְּזֹרַק…

את איש בער וריק אין מבקרים.

440. שֶׁאָדָם מַפְלִיג בְּמַעֲשֵׂי חֲבֵרוֹ הַיָּפִים –

וַדַּאי חֶסְרוֹנוֹתֵיהֶם מְשֻׁתָּפִים…

441. אֵין הַגָּמָל רוֹאֶה דַּבַּשְׁתּוֹ, –

הוּא רוֹאֶה רַק דַּבֶּשֶׁת זוּלָתוֹ…

442. רַבִּים מְלֵאִים חֶסְרוֹנוֹת כְּרִמּוֹן,

וּמִתְנַחֲמִים שֶׁאֵין אָדָם בְּלִי חֶסְרוֹן…

443. אָדָם בְּלִי חֶסְרוֹנוֹת –

הוּא אֶחָד מִשְּׁנַיִם:

אוֹ פֶּרֶד, –

אוֹ כְּרוּב-שָׁמַיִם…

הַיְדִידוּת

444. הַיְדִידוּת –

אֶת הַדּוֹמִים בִּלְבַד מְחַבֶּרֶת;

אֶת שֶׁאֵינָם דְוֹמִים –

רַק הָאַהֲבָה מְקַשֶׁרֶת…

445. אוֹהֲבִים שַׁקְרָנִים –

מִשּׂוֹנְאִים מְסֻכָּנִים…

446. "מַה טוֹב וּמַה נָּעִים

שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד"¹⁹

אַךְ יְשִׁיבָה זוֹ –

הִיא דִמְיוֹן וָכַחַד…

447. אוֹהֵב נֶאֱמָן לְעִתּוֹת בַּצָּר –

נִבְחָר מִכָּל סְגֻלּוֹת וִיקָר…

448. “נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב”²⁰

מַה-גַּם פִּצְעֵי אוֹיֵב.

449. בִּרְבוֹת טוֹבָה –

יִרְבּוּ הַיְדִידִים,

וּבְבוֹא רִישׁ –

אֵין אַף יְחִידִים…

450. בְּעֵת שָׁלוֹם –

הַגִּבּוֹר לֹא יִוָּדַע.

וּבְיוֹם טוֹבָה –

לֹא יִבָּחֵן הָרַע…

451. אִם נִקְלִים קְרָאוּךָ לְכַבְּדֶךָ –

הִכָּבֵד וְשֵׁב בְּבֵיתֶךָ…

452. כְּדֵי לְהִשְׁתַּתֵּף בְּצָרַת רֵעֵנוּ –

לִהְיוֹת בְּנֵי-אָדָם לָנוּ דָי;

לְהִשְׁתַּתֵּף בְּכָל לֵב בְּשִׂמְחָתוֹ –

עָלֵינוּ לִהְיוֹת מַלְאֲכֵי-שַׁדָּי…

453. מַהֵר תִּיבַשְׁנָה דִמְעוֹת עֵינֵינוּ –

שֶָהוֹרַדְנוּ עַל צָרַת רֵעֵנוּ…

454. יְדִידֵי-שֶׁקֶר כְּצִפֳּרִים נוֹדְדוֹת;

בְּעֵת טוֹבָה – תְּבוֹאֶינָה,

בְּעֵת רָעָה – תְּעוּפֶינָה…

455. פַּטִּישׁ-בַּרְזֶל מַכֶּה בְּזָהָב –

הַמֻּכֶּה נֶאֱנָק דֹּם;

וְאִם בְּבַרְזֶל מַכֶּה –

קוֹל הַמֻכֶּה נִשְׁמַע בָּרוֹם;

כִּי הָרִאשׁוֹן מַכֶּה זָר,

וְאֶת הָאַחֲרוֹן אָח אַכְזָר…

456. בְּאֵין יְדִידִים,

וּבְבוֹא אֵימָה וָפַחַד –

נָבִין מַה טוֹב

שֶׁבֶת אַחִים יַחַד…

457. אִם מִכָּל אָדָם

תִּדְרֹשׁ אַהֲבָה וּתְבַקְּשֶׁנָּה –

גַּם בְּאֶחָד לֹא תִּמְצָאֶנָּה…

458. רֵעִים שֶׁנַעֲשׂוּ מְרֵעִים –

מִשּׂוֹנְאִים גְּרוּעִים…

459. אַל תַּרְחִיק מִמְּךָ יְדִיד,

וְרַב מִדַּי אוֹתוֹ אַל תְּקָרֵב:

כִּי פְּעָמִים מֵרֹב יְדִידוּת –

תּוּכַל גַּם לְהִצָּרֵב…

460. מֵרֵעַ נֶאֱמָן וְאִשָּׁה נֶאֱמָנָה –

מַאֲרִיכִים עַד מֵאָה שָׁנָה…

461. עֵינֵי יְדִיד הֲכִי טוֹב תִּכְהֶינָה –

כְּשֶׁאֶצְלְךָ אוֹר זוֹרֵחַ תִּרְאֶינָה…

462. יְדִיד-שֶׁקֶר כַּצֵּל:

אוֹר לְךָ זוֹרֵחַ –

יֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ עַל כָּל צַעַד;

אִם חֹשֶׁךְ יְכַסֶּךָ –

מִיָּד הוּא בּוֹרֵחַ…

463. אֵין נֶחָמָה יְקָרָה –

כְּנֶחָמַת אוֹהֵב בְּעֵת צָרָה…

464. אִם יְדִידְךָ יִהְיֶה לְשַׂר –

יֵהַפֵךְ אֵלֶיךָ לְזָר;

יְדִידוּתְךָ לאֹ יִזְכֹּר,

שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבֹר…

465. בְּמִלְחָמָה יִבָּחֵן גִּבּוֹר,

וְרֵעַ טוֹב –

בְּמָצוֹק וּמַחְסוֹר…

466. אוֹיְבֵי עָשִׁיר אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ:

רָעָתוֹ הֵם דּוֹרְשִׁים,

וּבְלִכָּם יַחְשְׁבוּ –

מָתַי נִהְיֶה הַיּוֹרְשִׁים…

467. נוֹחַ לוֹ לְאָדָם –

לְהִזָּהֵר מִפְּנֵי אוֹיֵב,

מֵאֲשֶׁר מִפְּנֵי אוֹהֵב…

468. כִּי יֵשׁ יְדִידִים וְאוֹהֲבִים –

אֲנִי שׁוֹמֵעַ בְּאָזְנַי;

כִּי יֵשׁ שׂוֹנְאִים וְאוֹיְבִים –

אֲנִי רוֹאֶה בְּעֵינַי…

469. יְדִידוּת יְתֵרָה –

תְָּבִיא לְשִׂנְאָה מְהֵרָה…

470. זָהָב וְכֶסֶף בָּאֵשׁ נִבְחָן,

בָּאֵשׁ וְבַמָּיִם אוֹהֵב נֶאֱמָן…

471. יַיִן וְאוֹהֵב –

מַה טּוֹבוּ כִּי נוֹשָׁנוּ,

לְהַחֲלִיפָם בַּחֲדָשִׁים

לֹא יִסְכּוֹן לָנוּ…

472. יַיִן יָשָׁן –

יְאַמֵּץ כֹּחַ וִישַׂמַּח לֵב;

אוֹהֵב יָשָׁן –

מִבְצָר הוּא לְהִשָּׂגֵב…

473. רְצוֹנְךָ לָדַעַת אִם פְּלוֹנִי יְדִידֵךָ,

סַפֵּר לוֹ שֶׁעָשְׁרְָך רָב –

מִיָּד תַּכִּיר בְּפָנָיו…

474. יְדִידִים וְשֵׁנָה יִבְגֹּדוּ:

בְּעֵת צָרָה יִדֹּדוּ…

אַהֲבָה

475. טוֹבִים יִסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה –

מֵאַהֲבָה שֶׁל יִסּוּרִים…

476. אַהֲבָה חֲדָשָׁה –

כְּיַיִן חָדָשׁ בְּקַנְקַן;

הוּא חָרִיף וָטוֹב

אַחֲרֵי שֶׁהוּא יָשָׁן…

477. הָאַהֲבָה חֲלוֹם מָלֵא דִיצָה,

וְהַנִּשּׂוּאִים – הַיְקִיצָה…

478. הָאַהֲבָה לַלְּבָנָה נִמְשָׁלָה:

אִם אֵינָהּ מִתְמַלְאָה –

הִיא הוֹלֶכֶת וְכָלָה…

479. חַמָּה הָאַהֲבָה –

אַךְ לֹא כְּפַרְוָה…

480. הָאַהֲבָה כְּמוֹ כֶּסֶף:

כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ לִרְכֹּשׁ –

וְרַק אֶחָד מֵאֶלֶף לִכְבֹּשׁ…

481. לְכַבּוֹת בְּמַיִם אֶת הָאַהֲבָה

לֹא תּוּכַל, כִּי עַזָּה הִנֶּהָ,

הַנִּיחָהּ בְּשַׁלְהַבְתָּהּ –

בְּסוֹפָה תְּאֻכַּל מֵאֵלֶיהָ…

482. אַהֲבַת בַּחוּרָה –

אֶבֶן-חֵן הִנֶּהָ,

וּבְאֶבֶן-חֵן תִּקְנֶהָ…

483. הַשֵׂכֶל לָאַהֲבָה

כְּלָעֵץ הָרוּחַ:

קְטַנָּה –

הֶעָלִים תַּשִׁיר וְהָעֵץ יִשָּׁאֵר,

גְּדוֹלָה –

אֶת הַכֹּל תְּבָעֵר…

484. עֲלוּבָה הָאַהֲבָה –

שֶׁיֵש לָהּ קִצְבָה…

485. הַשֵּׁכֶל מְבַקֵּר חִשְׁבוֹנוֹת,

וְהָאַהֲבָה – תַּעֲנוּג וְתַאֲוָה;

לָכֵן דַּעַת אֶת הַשֵּׂכֶל –

לֹא תִּרְצֶה אַהֲבָה…

486. מְעַט טִפּוֹת שֶׁל אַהֲבָה תַּמָּה –

מַרְפֵּא לַגֵּו וְחִיוּת לַנְּשָׁמָה…

487. לְפַנִים –

הִפְסַדְנוּ אֶת הַשֵּׁכֶל מִפְּנֵי הָאַהֲבָה,

הַיּוֹם –

מַפְסִידִים אֶת הָאַהֲבָה מִפְּנֵי הַשֵּׂכֶל…

488. בָּאַהֲבָה כִּבְמִלְחָמָה:

נָעִים מְאֹד לְנַצֵּחַ,

אַךְ פְּעָמִים צָרִיךְ לִבְרֹחַ…

489. בַּחוּרָה חֲשׁוּבָה –

לַכֹּל אֲהוּבָה…

490. גַּם תַּרְנְגֹלֶת שְׁחוֹרָה –

מְטִילָה בֵּיצָה צְחוֹרָה…

תשובת בחורה שמעליבים אותה בשחרחרותה.

491. הָאַהֲבָה –

כְּמִין קַפְּרִיזָה, הָאוֹמֶרֶת:

דַּוְקָא זוֹ וְלֹא אַחֶרֶת…

492. אַהֲבַת הָעוֹגֶבֶת עַזָּה –

אַךְ לאֹֹ לְאֹרֶךְ יָמִים עוֹמֶדֶת;

אַהֲבַת אִשָּׁה יְשָׁרָה –

מַתְמֶדֶת…

493. אֵשׁ הָעֵצִים תִּכְבֶּה –

וְאֵשׁ הָאַהֲבָה תִרְבֶּה…

494. הָאוֹהֵב בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה,

כְּמַדְלִיק אֲבוּקָה בָּאֲפֵלָה נִמְשָׁל:

הָאוֹר מַכֵּהוּ בְּסַנְוֵרִים

וַאֲשֶׁר לְפָנָיו לֹא יִרְאֶה כְּלָל…

495. הָאַהֲבָה –

כּוֹס יַיִן מְשַׁכֶּרֶת גְּבָרִים,

וְהַיְדִידוּת –

עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה מַיִם קָרִים…

496. אַהֲבָה לֹא תַּבְדִּיל בֵּין אָדָם לְאָדָם –

הַכֹּל יִשְׁווּ בָּהּ, שָׁפָל וָרָם…

497. הָאַהֲבָה מַהִי כֻּלָּהּ? –

טֵרוּף בְּדֵעָה צְלוּלָה…

498. הַהַצְלָחָה –

מַפְחִיתָה שְׁנוֹת הַבַּחוּרָה פִּי-שְׁנַיִם,

וְמַרְבָּה יָפְיָהּ כִּפְלַיִם…

499. אִם הַבַּחוּרָה אוֹהֶבֶת –

כָּל צָרָה כְּאַיִן נֶחְשֶׁבֶת…

500. הַבַּחוּרוֹת –

יוֹם הֻלַּדְתָּן זוֹכְרוֹת,

אוּלָם בְּאֵיזוֹ שָׁנָה – שׁוֹכְחוֹת…

501. בַּחוּרָה הַנִּמְכֶּרֶת לְבָחוּר בְּכֶסֶף –

רְאוּיָה לְחֶמְלָה;

בָּחוּר הַנִּמְכָּר לְבַחוּרָה בְּכֶסֶף –

רָאוּי לִסְקִילָה…

502. הַפְּרִידָה לָאַהֲבָה –

כְּמוֹ לָאֵשׁ הָרוּחַ;

לְאִטָּה תִּכְבֶּה,

עֵת כִּי תָּפוּחַ…

503. קְצָרָה דֶּרֶךְ הָאַהֲבָה הָעִוֶּרֶת –

מֵעֵדֶן לְגֵיהִנֹּם הִיא עוֹבֶרֶת…

הַנִּשּׂוּאִים

504. הָרַוָּק הָיָה כֹּה מֻצְלָח,

עַד שֶׁיָצָא מִדַּעְתוֹ –

וְאִשָּׁה לָקַח…

505. בְּעֹל אִשָּׁה כִּי יִתֵּן צַוָּארוֹ אֱנוֹשׁ –

מֵעִיד עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּלִי רֹאשׁ…

506. אִלּוּ הָיָה כָּל יוֹם פּוּרִים –

לְנִשּׂוּאֵי בְּנוֹתֵיהֶן

לֹא הָיוּ דוֹאֲגִים הַהוֹרִים

כי אחשורוש היה לוקחן לבית-הנשים שלו, והיה פוטר את הוריהן מתת נדונה.

507. הַנִּשּׂוּאִים – פְּרִי הָאַהֲבָה;

אַךְ הַפֵּרוֹת לֹא לַכֹּל מֻצְלָחִים:

לְאֶחָד – מָרִים,

לַשֵׁנִי חֲמוּצִים אוֹ מְמֻלָּחִים…

508. רָב בַּחוּרִים מְחַזְרִים אַחֲרֵי בַּחוּרוֹת –

מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהֶן הַרְבֵּה לִירוֹת…

509. מוּטָב שֶׁתִּשָּׂא בַּת-עִירְךָ

וְהִיא עַנִיָּה,

מֵאֲשֶׁר בַּת-עָשִׁיר –

מֵעִיר נָכְרִיָּה…

510. אַל תִּתְחַתֵּן בִּמְיֻחֶסֶת:

בְּיִחוּסָהּ מִתְנוֹסֶסֶת,

עַל בַּעֲלָהּ מִתְגַּדֶּלֶת –

וְכָל שׁבּוֹ הִיא מְבַטֶּלֶת…

511. אַהֲבָה –

הַרְבֶּה שְׁטֻיוֹת קְטַנּוֹת;

נִשּׂוּאִים –

שְׁנַיִם שֶׁהֶחְלִיטוּ לָקַחַת,

כָּל הַשְּׁטֻיּוֹת יַחַד,

וְלַעֲשׂוֹתָן לִשׁטוּת גְּדוֹלָה אַחַת…

512. חָתָן וְכַלָּה לַקְקָנִים –

בְּחֻפָּתָם מְטַר עֲנָנִים…

513. צְעִירָה כִּי תִּנָּשֵׂא לְאִישׁ-שֵׂיבָה –

תָּמִיד בֵּינֵיהֶם רִיב וְאֵיבָה;

לִבָּה רַק לְבִצְעוֹ

וְעֵינֶיהָ לְקִצוֹ…

514. מוּטָב וְתִשָּׂא צְעִירָה אַלְמָנָה –

מֵאֲשֶׁר בְְּתוּלָה זְקֵנָה…

515. מֵחֹם – צָעִיר מִתְחַתֵּן,

וְמִקֹּר – זָקֵן…

516. רְצוֹנְךָ לִהיוֹת מֻצְלָח –

אִשְָׁה מִבֵּית אִמָּהּ קַח…

517. הַכֹּל אוֹמְרִים:

מוּטָב בּוּשָׁה בַּפָּנִים

וְלֹא בַּבֶּטֶן כְּאֵב –

אַךְ בַּחוּרָה זְקֵנָה אוֹמֶרֶת:

מוּטָב בַּבֶּטֶן כְּאֵב

וְלֹא בּוּשָׁה בַּפָּנִים…

518. שֵׂכֶל טוֹב לְבַחוּרָה מְכֹעָרָה –

חוּט שֶׁל חֵן עַל פָּנֶיהָ מוֹתֵחַ;

כְּלָל גָּדוֹל הוּא בַּטֶּבַע –

אֶת הַחֹשֶׁךְ דּוֹחֶה מְעַט אוֹר זוֹרֵחַ…

519. אִם בֵּן אֶחָד לְאָדָם

וְהוּא שׁוֹטֶה וּמְטֻמְטָם –

הַצָּרָה אֵינָהּ גְּדוֹלָה;

צָרָה רַבַּת-מַכְאוֹב,

אִם שֶׁבַע בְּתוּלוֹת מַשְׂכִּילוֹת –

בַּבַּיִת מְטַיְלוֹת…

520. אִלּוּ כֶּסֶף מְזֻיָּף הִכִּירוּ

לְאַחַר הַלְּקִיחָה,

וְאִשָּׁה לִפְנֵי הַלְּקִיחָה –

הָיָה טוֹב וְיָפֶה בְּאֱמֱת;

כִּי לֹא הָיוּ זְקוּקִים לְגֵט…

521. כְּיַלְדָּה כִּזְקֵנָה –

רָצָה לַחֲתֻנָּה…

אמרי אינשי: בת שתין כבת שש לקל טבלא רהיטא (מו“ק י”ט).

522. אֵין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא –

לֹא נִשְׁכָּחָה,

לֹא מֻזְנָחָה…

לכל אחת הוא מזמין את בן-זוגה.

523. הַחֲתֻנָּה –

אִם אֵין חֶשְׁבּוֹן לְפָנֶיהָ,

יֵשׁ חֶשְׁבּוֹנוֹת אַחֲרֶיהָ…

524. אִלּוּ בַּשָּׁמַיִם הָיוּ בַּחוּרִים –

הָיְתָה עוֹלָה לְשָׁם

כָּל בַּחוּרָה בְּסֻלָּם

לְבַקֵּשׁ לָהּ חָתָן…

525. כַּלְּבָנָה כֵּן בַּחוּרָה:

צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ אוֹתָהּ

בְּעוֹדָהּ מְאִירָה…

526. אִלּוּ נִתַּן לֶאֱסֹר אֶת הַשָּׁנִים,

שֶׁלֹא תְּמוּשֶׁינָה מִמְּקוֹמָן –

הַבַּחוּרוֹת הָיוּ הָרִאשׁוֹנוֹת

בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת לְאָסְרָן…

527. אִם זֶה נָכוֹן,

שֶׁאַחֲרֵי נֶזֶק אָדָם

יַשְׂכִּיל וְיֶחְכָּם –

לָמָּה אַלְמָן לֹא יָבֵן

וְהוּא שׁוּב מִתְחַתֵּן?..

528. אַשְׁרֵינוּ, שֶׁאֵל צִוָּה לָנוּ

“מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם”²¹,

שֶׁאִלּוּ גַם מִפְּנֵי בְּתוּלוֹת זְקֵנוֹת –

הָיָה זֶה לָנוּ לְמִכְשׁוֹל וָפֶגַע,

לָשֶׁבֶת לֹא יָכֹלְנוּ אַף רֶקַע…

529. בַּחוּרָה צְעִירָה זָקֵן עָשִׁיר

כִּי לוֹקַחַת –

אֶת “בֵּית-הָעוֹלָם” אַף לְרֶגַע

אֵינָהּ שׁוֹכַחַת…

530. מַה שְׁכָּבֵד מִבְּתוּלָה זְקֵנָה

לָשֵׁאת עָלֶיהָ –

זֶה צְרוֹר שְׁנוֹתֶיהָ…

הָאִשָּׁה

531. אִשָּׁה מְחַקָּה אֶת בַּעֲלָהּ בְּכָל הָעֲנָפִים:

כָּמוֹהוּ מְשַׂחֶקֶת בִּקְלָפִים,

לְעַשֵּׁן לוֹ עוֹזֶרֶת,

שַׂעֲרוֹתֶיהָ מְקַצֶּרֶת:

אַךְ לַעֲשׂוֹת הַרְבֵּה וּלְדַבֵּר מְעַט –

יֵשׁ בֵּין אֶלֶף אַחַת…

532. אִשָּׁה דוֹמָה לַשֶּׁמֶשׁ,

וּשְׁנַיִם הַסִּמָּנִים:

מְאִירָה כָּמוֹהָ –

וְמַשְׁחִירָה הַפָּנִים…

533. רַבִּים מִשְׁתּוֹמְמִים עַל יְהוּדִית:

אִשָּׁה בַּחֶרֶב כָּרְתָה רֹאשׁ גֶּבֶר;

נְשֵׁי זְמַנֵּנוּ בְּלִי חֶרֶב –

אַלְפֵי רָאשֵׁי גְבָרִים מוֹרִידוֹת קֶבֶר…

534. גָּדוֹל כֹּחַ הָאִשָּׁה בָּעֵינַיִם –

מֵאֲשֶׁר לַגֶּבֶר בַּיָּדַיִם…

535. נָשִׁים מְכֹעָרוֹת –

לְבַעֲלֵיהֶן רַבָּה קִנְאָתָן,

לְכָךְ יֵשׁ תָּמִיד לָהֶן זְמָן;

וְאִלּוּ יָפוֹת –

מְקַנְאוֹת לִגְבָרִים אֲחֵרִים בְּלִי־דַי,

עַד שֶׁלְּקַנֵּא לְבַעֲלֵיהֶן אֵין לָהֶן פְּנַאי…

536. לְפָנִים –

הִתְפָּרְקוּ הַנָּשִׁים עֶדְיָן

אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת;

הַיּוֹם –

לְשֵׁם עֶדְיָן –

לִמְכֹּר אֱלֹהֵיהֶן מוּכָנוֹת…

537. “אִשָּׁה רָעָה מַר מִמָּוֶת”²² ,

כִּי הַמָּוֶת מִמֶּנָּה פּוֹדֵהוּ –

וְהִיא אִתָּה תְּבִיאֵהוּ…

538. שְׁחוֹרָה – נָאוָה

וְלַלֵּב קְרוֹבָה…

539. אִשָּׁה לְתַפּוּחַ מְשׁוּלָה:

בַּחוּץ נָאָה,

בִּפְנִים מַתְלִיעָה…

540. לְשׁוֹן הָאִשָּׁה נֶחְמָדָה –

מְלֻטָּשָׁה כְּחֶרֶב חַדָּה…

541. אִם הַבַּעַל יִתְאוֹנֵן

שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ חֹפֶשׁ –

סִמָּן, שֶׁאִשְׁתּוֹ לֹא נָסְעָה –

לִמְקוֹם־נֹפֶשׁ…

542. אֵין בָּעוֹלָם רָעַת־לֵב כְּאִשָּׁה,

אֲשֶׁר בִּגְלַל זִקְנָתָהּ הָעֲנִיָּה

נֶעֶשְׂתָה אָחוֹת־רַחֲמָנִיָּה…

543. קָשֶׁה לִמְצֹא יְפֵה־פִיָּה –

צְנוּעָה וּבַעֲלַת תּוּשִׁיָּה…

544. לָאִשָּׁה יֵשׁ תַּחְבּוּלָה אַחַת –

לַעֲשׂוֹת אוֹתָנוּ מְאֻשָּׁרִים,

וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף תַּחְבּוּלוֹת –

לַעֲשׁוֹת חַיֵּינוּ קְצָרִים…

545. אִשָּׁה קַלַּת־דַּעַת –

מְרַמָּה גֶבֶר בְּקַלּוּת־רֹאשׁ;

וְאִשָּׁה רְצִינִית –

בְּכֹבֶד־רֹאשׁ מְרַמָּה אֱנוֹשׁ…

546. הַגְּבָרִים מִנָּשִׁים חֲזָקִים לְעוֹלָם,

וְהֵם לַנָּשִׁים עֲבָדִים כֻּלָּם…

547. הַנָּשִׁים

מַלְאֲכֵי־חַבָּלָה עַד הַיּוֹם –

מוֹבִילוֹת אוֹתָנוּ דֶרֶךְ הָעֵדֶן לְגֵיהִנֹּם…

548. כָּל אִשָּׁה חֲכָמָה

אַךְ לֹא יָפָה –

בְּחֵפֶץ לֵב חָכְמָתָהּ

בְּיֹפִי הָיְתָה מַחֲלִיפָה…

549. תַּכְשִׁיטִים וְתַמְרוּקֵי נָשִׁים –

הוֹפְכִים אֲמִידִים לְרָשִׁים,

וְגוֹרְמִים עִנּוּיִים קָשִׁים…

550. אִשָּׁה אִלֶּמֶת אֵינָהּ מְקַלֶּלֶת בַּשְׂפָתַיִם,

כִּי אִם בַּיָּדַיִם…

551. לְאָשְׁרָם הַפִּילוֹסוֹפִים

נָשִׁים מְכֹעָרוֹת לָקְחוּ;

אִלּוּ יָפוֹת הָיוּ –

כָּל הַפִּילוֹסוֹפִיָה שָׁכָחוּ…

552. שָׁלֹשׁ נָשִׁים – שָׁלוֹם בֵּינוֹתָן,

אִם שְׁתַּיִם מֵהֶן אֵין בְּבֵיתָן…

553. פָּנְתָה לּךָ אִשָּׁה עֹרֶף,

לְעָרְפָּהּ מַחֲמָאוֹת פַּזֵּר –

תַּשְׁלִים אִתְּךָ מַהֵר…

554. אִשָּׁה,

מוּטָב תְּקַצְּרִי שִׂמְלָתֵךְ,

מֵאֲשֶׁר שְׁנוֹת בַּעֲלֵךְ…

555. אִשָּׁה יָפָה וּצְעִירָה

זוּג צָעִיר מְבַקֶּרֶת –

אֵיךְ לְפָגְשָׁהּ מְהַרְהֵר הוּא,

אֵיךְ מִמֶּנָּה לְהִפָּטֵר הִיא מְהַרְהֶרֶת…

556. מְרֻבִּים הַדְּבָרִים –

שֶׁאִשָּׁה אַחַת מְבִינָה

יוֹתֵר מִמֵּאָה גְבָרִים…

נתן הקב"ה בינה יתרה באשה יותר מבאיש. (נדה מ"ה)

557. אִלּוּ חוֹנְנָה הָאִשָּׁה בְּדַעַת –

לָקְחָה מַצְלֵפָה בַּיָּד,

וּמֵימֶיהָ לִשְׁתּוֹת לִשְׁוָרִים

לֹא נָתְנָה עֲדֵי־עָד…

558. אִשָּׁה –

אִם אֲחֵרוֹת אוֹהֲבוֹת בַּעֲלָהּ,

כֻּלָּהּ בְּפַחַד וּמוֹרָא;

אִם אַף אַחַת לֹא תֶּאֱהָבֵהוּ,

כֻּלָּהּ מָרָה שְׁחוֹרָה…

559. אִשָּׁה רָעָה רַע לְבַעֲלָהּ –

הַכֹּל אוֹמְרִים;

אַךְ רָעָה מִזּוֹ –

הַטּוֹבָה לְכָל הַגְּבָרִים…

560. אִשָּׁה רִאשׁוֹנָה לְבַעֲלָהּ –

מְאֹד נַעֲלָה…

אין אדם מוצא קורת רוח אלא מהאשה הראשונה. (יבמות ס"ג)

561. אִישׁ לוֹמֵד פִּילוֹסוֹפִיָּה –

יַחֲשֹׁב עַל תּוֹעֶלֶת לַאֲחֵרִים,

וְאִשָּׁה: כַּמָּה יֹפִי יוֹסִיף לָהּ תֹּאַר דּוֹקְטוֹר

וְכַמָּה מַחֲמָאוֹת תִּשְׁמַע מִפִּי גְבָרִים…

562. יֹפִי בְּלִי נְעוּרִים,

וּנְעוּרִים בְּלִי יֹפִי –

בַּנָּשִׁים הֵם דֹּפִי…

563. נִכְבָּדָה אֵשֶׁת אֶבְיוֹן –

מִפִּילֶגֶשׁ שֶׁל בַּעַל־הוֹן…

564. אִשָּׁה,

אַל תְּבָרְכִי אֶת הַנֵּרוֹת –

וּבַעֲלֵךְ אַל תָּאֹרִי בִּמְאֵרוֹת…

565. רָאִיתָ בְּאִשָּׁה שְׂעָרוֹת יָפוֹת –

בְּדֹק אִם אֵינָן מְזֻיָּפוֹת,

רָאִיתָ גַבְנוֹן אֶצְלָהּ –

אֵין סָפֵק כִּי הוּא שֶׁלָּהּ…

566. חָמוֹת לְעוֹלָם –

גְּרוּעָה מֵחָם…

567. חָתָן וְכַלָּה – שְׁנַיִם,

שְׂמֵחִים וַאֲהוּבִים;

אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ – אֶחָד,

נוּגִים וַעֲצוּבִים…

568. בַּחוּרָה יָפָה בִּנְעוּרֶיהָ –

גַּם בִּהְיוֹתָהּ סָבְתָא

מְלֵאָה חֵן הִנֶּהָ…

569. הָאִשָּׁה מְיַפָּה צִפָּרְנֶיהָ –

כְּדֵי שֶׁיּוֹתֵר נָאוֹת

תִּהְיֶינָה שְׂרִיטוֹתֶיהָ…

570. כַּדֹּנַג אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ:

בַּחֹם – רַךְ כַּתֶּבֶן,

בַּקֹּר – קָשֶׁה כָּאֶבֶן…

571. פְּעָמִים אַחֲרֵי הָאִשָּׁה

מְחַזֵּר בַּרְנַשׁ –

כַּחֲזִיר מַמָּשׁ…

572. הָאִשָּׁה בִּכְלָל –

שָׂטָן מְשֻׁכְלָל…

573. בִּזְמַנֵּנוּ – אִשָּׁה

יוֹלֶדֶת שְׁלֹשָׁה –

בִּפְנֵי הַבְּרִיּוֹת בּוֹשָׁה…

574. רוּם מַעֲלַת הָאַהֲבָה: –

לְהַלֵּל שַׂעֲרוֹת הָאִשָּׁה הַנָּאוֹת,

אֲפִלּוּ אֵלּוּ שֶׁבַּמָרָק נִמְצָאוֹת…

575. מְשׁוֹרֵר פַּרְסִי רָאָה אִשָּׁה

תְּלוּיָה עַל אִילָן, עָמַד וְקָרָא:

חֲבָל שֶׁאֵין כָּל הָאִילָנִים –

פֵּרוֹת כָּאֵלֶּה טְעוּנִים…

576. בִּהְיוֹת אָדָם אֶחָד בְּתֵבֵל רְחָבָה –

הִתְעַלְּסָה עִם נָחָשׁ גְּבִרְתּוֹ חַוָּה…

577. אָדָם בְּלִי אִשָּׁה –

מֵעֵין פְּלָג גוּף;

זָכָה – אִשְׁתּוֹ מַשְׁלִימָה אֶת הֶחָסֵר,

לֹא זָכָה – גַּם חֶצְיוֹ־הוּא יָסוּף…

ברנש בלי אתתא פלגא גופה איהו, ושכינתא לא שירא עליה (פניני הזהר קס"ט).

578. כְּשֶׁיַעֲלֶה חֲמוֹר בְּסֻלָּם –

כַּלָּה עִם חֲמוֹתָהּ תִּשְׁלָם…

כמו שלא יתכן שחמור יעלה בסולם, כן לא יקיימו יחסי שלום בין כלה וחמות.

579. הַלּוֹקֵחַ אִשָּׁה שֶׁהָיְתָה לְאִישׁ וַתִּשְׂנָאֵהוּ –

כָּל רֶגַע יִרְאֶה מוֹתוֹ וְיֵדָעֵהוּ…

580. הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אוֹמֵר:

סוֹף טוֹב – הַכֹּל טוֹב…

581. הַמְפַחֵד וְיוֹדֵעַ לְהִזָּהֵר –

לֹא יִפֹּל בַּפַּח מַהֵר…

582. קְרִיאַת “שְׁמַע” –

לְגָרֵשׁ הַשֵּׁדִים סְגֻלָּה,

וְחוֹתֶנֶת רָעָה –

לְגָרֵשׁ הֶחָתָן תַּחְבּוּלָה…

583. אִם הַבַּעַל רַע לְאִשְׁתּוֹ

וְהִיא מְסוּרָה אֵלָיו,

לִבְהֵמָה נִמְשָׁלָה:

מְקַבֶּלֶת מַיִם וְנוֹתֶנֶת חָלָב…

584. “אֵשֶׁת־חַיּל עֲטֶרֶת בַּעֲלָהּ”²³

לָכֵן יַחְמֹד אִישׁ אֵשֶׁת רֵעֵהוּ;

חוֹשֵׁב הוּא כִּי לְרֵעֵהוּ הָעֲטֶרֶת –

עֲשׂוּיָה זָהָב לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת…

585. אִשָּׁה רָעָה –

גַּם בְּקַבְּלָהּ סֵפֶר־כְּרִיתוּת,

תִּשְׁפֹּךְ עַל בַּעְלָהּ חֵמָה וְרִשְׁעוּת…

586. אִשָּׁה עֲשִׁירָה –

נוֹשְׂאָה בְּתוֹךְ הַלֵּב קִנְאָה,

וְעַל הַלֵּב – אֲבָנִים טוֹבוֹת;

אִשָּׁה עֲנִיָּה –

נוֹשְׂאָה בְּתוֹךְ הַלֵּב צַעַר,

וְעַל הַלֵּב – יֶלֶד־מַכְאוֹבוֹת…

587. אִשָּׁה הַקּוֹרְאָה “שְׁמַע” וְאוֹמֶרֶת:

"מִימִינִי מִיכָאֵל, מִשְּׂמֹאלִי גַבְרִיאֵל,

מִלְּפָנַי אֲרִיאֵל, מֵאַחוֹרַי רְפָאֵל",

אִשָּׁה הַהוֹלֶכֶת וּמוֹנָה כָּכָה,

שֶׁיֵּשׁ לָהּ בַּעַל וַדַּאי שָׁכָחָה…

588. אִשָּׁה בְּלִי בַּעַל –

כְּבַיִת בְּלִי חַלּוֹן לָאוֹר;

אִישׁ בְּלִי אִשָּׁה –

כְּבַיִת בְּלִי תַּנוּר בַּקֹּר…

הַמִּסְחָר

589. הַסּוֹחֵר חַיָּב לִזְכֹּר,

אִם יוּכַל לִמְכֹּר…

590. נְקֹט בְּיָדְךָ זֶה הַכְּלָל:

בּוֹר רֵיק אֵינוֹ מִתְמַלֵּא מִטַּל…

מסחר שלא השקיעו בו כסף לא יעשה גדולות.

591. כָּל הַגְּבִינָה, רַב אוֹ מְעַט –

אַל יִתֵּן אָדָם בִּלְבִיבָה אַחַת…

לא יהא אדם נותן כל מעותיו בשדה אחד.(ב“ר, ע”ו)

592. לְנִסָּיוֹן בָּאִים –

עַל־יְדֵי עֲסָקִים רָעִים…

593. סוֹחֵר מִשְׂתַּכֵּר לִצְרוֹר נָקוּב –

אִם מִסְחָרוֹ בְּמִלְוֶה זָקוּף…

594. הַסּוֹחֵר –

כְּמוֹרֶה בְּחִצִּים הַשַּׁעְרָה קוֹלֵעַ,

וּשְׁנֵיהֶם אִם לֹא יַחֲטִיאוּ – מִי יוֹדֵעַ…

595. כָּךְ דֶּרֶךְ סוֹחֲרֵי מַרְכֹּלֶת:

מַרְאִים תְּחִלָּה אֶת הַפְּסֹלֶת…

596. אֵין אַחְוָה עִנְיָן

בְּמִסְחָר וְקִנְיָן…

597. אֵין לְסוֹחֵר כֶּסֶף מְזֻמָּן,

וְאֵין עֹנִי בְּבֵית אֻמָּן…

598. רֵאשִׁית דֵּעַ –

עַל הַשֻּׁלְחָן הַמַּטְבֵּעַ…

כך אומר המוכר במזומנים ואינו מקיף.

599. חוֹבוֹת חֲדָשִׁים –

עַד שֶׁיִּתְיַשְּׁנוּ מַשְׁהִים,

וִישָׁנִים – אֵין פּוֹרְעִים…

הלצה של סוחרים.

600. הַמְבַקֵּשׁ מִסּוֹחֵר אֱמוּנָה –

כִּמְבַקֵּשׁ מֵרִבִּיתָן חֲנִינָה….

601. בְּדָבָר מְשֻׁבָּח

אוֹ גָרוּעַ –

אֵין צֹרֶךְ לִהְיוֹת

מֻמְחֶה יָדוּעַ…

בדברים כאלה כולנו חכמים כולנו נבונים…

602. הַסּוֹחֵר –

בִּשְׁעַת הַקָּפָה מִתְעַשֵּׁר,

וּמִתְרוֹשֵׁשׁ –

בְּהַגִּיעַ הַזְּמָן לְהִתְפַּשֵּׁר…

603. חוֹב –

אֵינוֹ קָרוֹב…

כתיב: ומבשרך לא תתעלם (ישעיהו נ"ח) אבל מחוב מותר להתעלם.

604. כָּל עִנְיָן בְּמִפְעָלוֹ

זָקוּק לִמְשֻׁגָּע שֶׁלּוֹ…

שיתמסר אליו מתוך התלהבות עד כדי שגעון.

605. "אֵין סוֹחֵר מֵת

עַד שֶׁיִּשְׁמֹט שָׁלֹשׁ פְּעָמִים",

וְאִם מֵת –

סִמָּן שֶׁנִּפְטַר בְּלֹא עֵת…

606. סוֹחֵר,

אִם תַּעֲשִׁיר – אַל תָּרִיעַ,

וְאִם הִפְסַדְתָּ – אַל תּוֹדִיעַ…

607. אַךְ הַמִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל –

מִתְפָּאֵר כִּי הוֹנוֹ רַב כַּחוֹל…

608. בְּמִסְחָר אֵין שׁוּם כְּלָל:

יֵשׁ מִסְחָר בּוֹ רַב־עָמָל –

וּשְׂכָרוֹ מְעַט מִזְעָר,

וְיֵשׁ מִסְחָר בּוֹ עָמָל מְעַט –

וְרַב מְאֹד הַשָּׂכָר…

609. הָרוֹצֶה לְאַבֵּד מְעוֹתָיו –

יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִסְחָר

בְּשֵׂכֶל אִשְׁתּוֹ וּבְנוֹתָיו…

610. כַּסּוֹחֵר כַּגַּנָּב:

שְׁנֵיהֶם בַּסֵּתֶר גּוֹנְבִים רָב;

אַךְ הָרִאשׁוֹן לְחָרוּץ יְהֻלָּל,

וְהָאַחֲרוֹן נִתְפָּס וּשְׁמוֹ יְחֻלָּל…

611. בְּמִסְחָר –

כָּל אוֹהֵב – אוֹיֵב,

כָּל קוֹנֶה – שׂוֹנֵא,

כָּל מוֹכֵר – עוֹכֵר…

612. לִקּוּי חַמָּה, לִקּוּי לְבָנָה, וְתַגָּרִים –

בְּאִסּוּר הַשָּׂגַת גְּבוּל אֵינָם נִזְהָרִים:

אֵין בְּיָדָם מְעַכֵּב וּמוֹנֵעַ,

וְאִישׁ עַל גַּבֵּי חֲבֵרוֹ פּוֹסֵעַ…

613. “הַחוֹזֵר – אֵינוֹ סוֹחֵר”;

וְסוֹחֵר שֶׁאִשְׁתּוֹ מְכֹעָרָה וּמִתְחָרֵט,

וְרוֹצֶה לָתֵת לָהּ גֵּט –

אוֹמֵר: בִּרְצוֹנִי אֲנִי בּוֹחֵר,

שֶׁאֶהְיֶה מֻחְזָק לְאִי־סוֹחֵר…

614. שָׁעוֹן כִּי יַעֲמֹד –

מְצַלְצֵל אֵינֶנּוּ עוֹד;

סוֹחֵר כִּי יַעֲמֹד –

מִסְּבִיבוֹ יְצַלְצֵל מְאֹד…

615. שֻׁתָּפוּת בְּמִדּוֹת יְשָׁרוֹת –

אַךְ בְּ“אַנְעִים זְמִירוֹת”…

פסוק ל' ופסוק ל“ו – כך נוהגים לומר את שיר הכבוד; הש”צ קורא בית והקהל עונה בבית שאחריו, וכך לסירוגין עד הסוף.

616. סַחֲרָנוּת –

אֵינָהּ אַחְוָנוּת…

הַחַיִּים

617. פַּטִּישׁ כָּבֵד –

גַּם מְשַׁבֵּר,

גַּם מְחַבֵּר…

משל: מקרי החיים ופגעיהם, את האחד משברים ומשפילים עד עפר, ולאחר נותנים עוז ואומץ להלחם בהם ולעלות למדרגה עליונה…

618. מַתְּנוֹת הַחַיִּים –

מַתְּנוֹת־שָׁוְא;

שׂוֹנֵא מַתָּנוֹת אֵלּוּ –

יִחְיֶה זְמַן רָב…

619. מְעַט קֹרַת־רוּחַ

בַּחַיִּים יֵשׁ לָנוּ –

בָּאִים בְּנֵי־בְּלִיַּעַל

וְגוֹזְלִים מֵאִתָּנוּ…

620. רְצוֹנְךָ לָדַעַת אֵיךְ אֲנִי חַי –

הִסְתַּכֵּל בְּאִשְׁתִּי וְתֵדַע לְמַדַּי…

621. לֹא לִבְכּוֹת,

לֹא לִצְחֹק, –

לְהָבִין כַּחֹק…

622. הַרְבֵּה דִבְרֵי־שִׁגְעוֹנוֹת בַּחַיִּים

נַעֲשִׂים כְּדִבְרֵי־בִּינָה,

וְהַרְבֵּה דִבְרֵי בִּינָה וְהִגָּיוֹן

נַעֲשִׂים דִּבְרֵי־שִׁגָּעוֹן…

623. חַיִּים בְּלִי חֲלִיפוֹת,

לְמִן לֵדָה עַד כֶּלַח –

כְּמַאֲכָל בְּלִי תַּבְלִין,

כְּתָפֵל בְּלִי מֶלַח…

624. הַסֵּדֶר –

יְסוֹד כָּל הֶדֶר…

625. סֵדֶר בְּהוֹצָאָה –

הַכְנָסָה נָאָה…

626. בִּדְבָרוֹ וּבְמַעֲשֵׂהוּ יִצְלַח אָדָם –

אִם הֵם בָּאִים בְּמוֹעֲדָם…

627. בְּאֵין חוֹל לִגְבוּל –

יִרְעַשׁ יָם;

בְּאֵין מָקוֹם לִזְבוּל –

יִגְעַשׁ עָם…

628. אוֹרֵחַ בְּיָדַיִם רֵיקוֹת בָּא –

אֵין אוֹמְרִים “בָּרוּךְ הַבָּא”…

629. חֻקִּים נִכְתָּבִים בְּעֵטִים –

וְנִשְׁמָרִים בְּשׁוֹטִים…

630. נִגְזְרוּ עַל אָדָם רָעוֹת –

לְבֵיתוֹ הֵן בָּאוֹת…

631. גַּם מֵרֹב שָׁנִים מַזְקִינִים –

בִּפְרָט אִם אֱלֹהִים

מְזַכֶּה בְּעִנּוּיִים…

כך אומר אדם לחברו שלא ראהו זמן רב ולא הכירו.

632. אֲשֶׁר מִמְּךָ חָזָק –

תָּמִיד מִמְּךָ יִצְדָּק…

633. לִבְלִי הֱיוֹת בַּחַיִּים אִישׁ־סֶלֶף –

מַשְׁמָע: לִהְיוֹת אֶחָד מֵאֶלֶף…

634. רַבִּים הַיּוֹשְׁבִים בִּמְעוֹנוֹת מְרֻוָּחִים –

בְּצַר וּמָצוֹק בַּסֵּתֶר נֶאֱנָחִים…

635. הַחַיִּים –

שַׁלְהֶבֶת זְעִירָה,

בֵּין שְׁנֵי לֵילוֹת־הַנֵּצַח

בְּאוֹרָהּ הַדַּל מְאִירָה…

636. הַחַיִּים –

מַתַּת־אֱלֹהִים לָאָדָם,

וְרַק חַיַּת־טֶרֶף –

תּוּכַל לִגְזֹל אוֹתָם…

637. הַצָּרָה לִמְרוֹם קִצָּהּ הִגִּיעָה –

קְרוֹבָה הַיְשׁוּעָה…

638. רַבִּים עוֹשִׂים דָּבָר

נֶגֶד חֵפֶץ לְבָבָם –

אַךְ אֲנוּסִים הֵם

עַל־פִּי מַצָּבָם…

639. תָּמִיד לְיֹפִי וְנִשְׂגָּב לִשְאֹף,

בְּלִי הַשֵּׂג הַמְבֻקָּשׁ בַּסּוֹף –

זֶהוּ עִקַּר הָרַע בָּעוֹלָם,

וְהוּא שֹׁרֶשׁ אָסוֹן לִבְנֵי־אָדָם…

640. מוּזָר הָאָדָם:

לְטוֹבָתוֹ

לֹא יִסְבֹּל כָּל כְּפִיָּה;

לְרָעָתוֹ –

יִשָּׂא כָּל אַלָּמוּת בְּדוּמִיָּה…

641. הַחַיִּים הֵם שַׁמְטָנִים,

וְיֵשׁ לְקַבֵּל מַה שֶּׁנוֹתְנִים;

אִם לֹא נִרְצֶה מְאוּם –

לֹא נְקַבֵּל כְּלוּם…

642. תְּהִי נָא פָּרָה טוֹבָה –

לֹא יֶחְסַר כַּד לַחֲלִיבָה…

643. לְמַעַן הַכֵּר אִישׁ –

לִסְחֹר עִמּוֹ הַחוֹבָה;

לְמַעַן אָהֳבוֹ –

לַעֲשׂוֹת לוֹ טוֹבָה;

לְמַעַן כַּבְּדֵהוּ –

רָצוּי וְנֹחַ

מִפָּנָיו לִבְרֹחַ…

644. טוֹבָה מִלַּת “קַח־נָא”

מִמִּלַּת “תֵּנָה”…

645. אֵין נָקִי מִדְּאָגָה,

וְאֵין נִמְלָט מֵחָגָא…

646. הַהַכְנָעָה בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ –

גְּבוּרָה לְאֵין עֵרֶךְ…

באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעך (משלי ו' ג')

647. הַיִּסּוּרִים יִגְדְּלוּ בְּלֵב הָאָדָם –

בְּהַרְבּוֹתוֹ לַהְגּוֹת וְלָשִׂיחַ בָּם…

648. לְהִתְוַכֵּחַ עַל הַחַיִּים רְגִילִים –

רַק בְּנֵי בְּלִי־מַזָּל אֻמְלָלִים;

הַמְאֻשָּׁרִים – חַיֵּיהֶם אוֹצָר בָּלוּם,

וּלְהִתְוַכֵּחַ אֵינָם צְרִיכִים כְּלוּם…

649. טוֹבִים קוֹצֵי חַיֵּי הַבַּיִת –

מִפִּרְחֵי “בֵּית־הַחַיִּים”…

650. הַחַיִּים –

לְכֻתֹּנֶת שֶׁל תִּינוֹק דּוֹמִים:

קְצָרִים וּמְזֹהָמִים…

651. יִסּוּרִים נוֹרָאִים וְעַזִּים –

בָּאִים מִתְּשׁוּקָה לְחַיִּים נִפְרָזִים…

652. מַרְבֶּה בָּנִים – מַרְבֶּה חֶבְלֵי־צַעַר;

כְּנֶגְדָּם –

מוּעָט שְׂכָרָם, וּקְטַנָּה בִּרְכָתָם…

653. בְּלִי צַעַר –

אֵין אָדָם בָּעוֹלָם;

וְאִם יֶשְׁנוֹ –

אֵינוֹ בְּחִינַת אָדָם…

654. קָשֶׁה לְאָדָם לְהִכָּנַעַ –

לִפְנֵי אֲשֶׁר פָּחוֹת מִמֶּנּוּ יוֹדֵעַ…

655. מִשְׁאָלוֹת שֶׁגְּבוּל אֵינָן יוֹדְעוֹת –

רַק לְתִּינוֹקוֹת הֵן נָאוֹת…

656. כְּשֶׁאָדָם מָלֵא כֹּחַ עֲלוּמִים –

יַחֲשֹׁב כִּי יִחְיֶה לְעוֹלָמִים,

בְּלִי גְבוּל, בְּלִי סוֹף,

וְרַק אֶת פְּלוֹנִי הַמָּוֶת יִטְרֹף…

657. הַסְּדָן חָזָק –

לַפַּטִּישׁ יִשְׂחָק…

אדם תקיף לא יפחד ממי שיתקפהו…

658. הַכֹּל חֲפֵצִים חַיִּים אֲרֻכִּים,

וְאֵין אַף אֶחָד שֶׁיַּחְפֹּץ לְהַזְקִין…

659. "שֶׁקֶר הַחַיִּים

וָאֱמֶת הַמָּוֶת" –

לָכֵן לַחַיִּים יְדִידִים

וְלַמָּוֶת אוֹיְבִים…

660. בַּעַל שֵׂכֶל וְכִשְׁרוֹן רַב –

סוֹבֵל יוֹתֵר מִכְּסִיל:

עֵץ שֶׁמְּרֻבִּים עֲנָפָיו –

הָרוּחַ מַפִּיל…

661. הַצָּרוֹת נוֹתְנוֹת לַחַיִּים

בְּהִירוּת עֲצוּמָה:

תְּמוּנָה בְּלִי צֵל –

פְּסוּלָה וּפְגוּמָה…

662. הֲכִי־אֻמְלָל בְּעוֹלָם הַהֶבֶל –

רוֹצֶה לְהִתָּלוֹת וְאֵין חֶבֶל…

663. חַלָּשׁ צַעֲקָן –

גִּבּוֹר מֵחָזָק שַׁתְקָן…

בחיים צריך אדם להיות עֵר, ולא לעבור בשתיקה על עוול ועל כל פגיעה בו ובפרנסתו.

664. הַבְּרִיּוֹת נִפְלָאִים:

נוֹתְנִים דַּעְתָּם עַל מַה שֶּׁבַּחֲלוֹם –

יוֹתֵר מֵעַל שֶׁבְּהָקִיץ רוֹאִים…

665. בְּצָרוֹת וְעִנּוּיִים –

קַיָּמִים וְחַיִּים…

666. לְפִי הָרְוָחִים –

כָּךְ נָחִים…

667. יֵשׁ שְׂחוֹק מְלָאכוּתִי –

מַר מִבְּכִי אֲמִתִּי…

668. עַד הָרוֹצֵחַ יְבוֹאֶנּוּ שֶׁבֶר –

אַלְפֵי אֲלָפִים יוֹרִיד קֶבֶר…

669. הַמַּלְוֶה לְאִישׁ שׁוֹכֵחַ־גְּמוּל –

כְּבָשָׂר שֶׁנָּפַל בְּפִי חָתוּל…

670. הַתְּהִלָּה –

חוֹב מְטִילָה…

המהוּלל בעל חוב למהלל…

671. רַב מְאֹד בְּלִבִּי –

אַךְ מַיִם מָלֵא פִּי…

כשיש לאדם לספר ולהתאונן על מישהו, אך מאיזו סיבה אי אפשר לו – אומר כך.

672. כִּרְבוֹת בְּדָבָר חֵן וָיֹפִי –

נָקֵל לִמְצֹא בּוֹ דֹפִי…

673. לֹא יִתֵּן אֵל נַחַת –

אֵין עֵצָה לָקַחַת…

674. יֵשׁ דְּבָרִים לֹא יֵאָמֵנוּ

בְּטֶרֶם יִרְאוּ אוֹתָם,

וְיֵשׁ דְּבָרִים לֹא יֵרָאוּ,

בְּטֶרֶם יַאֲמִינוּ בָּם…

675. כְּבַטֶּבַע כֵּן בְּחַיֵּי הָאָדָם:

יְמֵי חֹשֶׁךְ וּרְעָמִים,

יְמֵי עֲנָנִים וּגְשָׁמִים,

יְמֵי־שֶׁמֶשׁ בְּהִירִים –

בְּאוֹר־יְקָרוֹת מַזְהִירִים…

676. “טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָּהּ”²⁴ –

כָּךְ הוּא בְּסֵפֶר מִשְׁלֵי;

אַבָל בְּסֵפֶר הַחַיִּים

רוֹצֶה אָדָם פַּת טוֹבָה,

וְתַרְנְגֹלֶת פְּטוּמָה –

מֵהֶן בַּבֶּטֶן שַׁלְוָה…

677. יֵשׁ דָּבָר קָטָן,

הַנִּצָּב לְשָׂטָן,

וּמַנִּיחַ מִכְשׁוֹלִים

לְעִנְיָנִים גְּדוֹלִים…

678. הַטּוֹחֵן יָגֵל –

כְּשֶׁהַגַּלְגַּל יִתְגַּלְגֵּל…

679. לְפָנִים –

“רָאִיתִי עֲבָדִים רוֹכְבֵי עַל סוּסִים”²⁵;

הַיּוֹם –

בַּאֲוִירוֹנִים הֵם טָסִים…

680. "אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ ד״;

הַבְּהֵמָה תִּוָּשַׁע עַל־נְקַלָּה,

כִּי כַּמָּה הִיא צְרִיכָה –

קֹמֶץ חֲשַׁשׁ וְקַשׁ,

אַךְ מְרֻבִּים צָרְכֵי בַּרְנַשׁ…

681. לְאָדָם יֵשׁ לֵב בָּשָׂר –

אַךְ בַּחַיִּים לֹא יַסְפִּיק לוֹ

לֵב רַךְ כַּתֶּבֶן,

וְזָקוּק הוּא לְלֵב־אֶבֶן…

682. בְּבֵית־הַסֵּפֶר מְלַמְּדִים:

כָּשֵׁר וְיָשָׁר לִהְיוֹת,

טוֹב וְנוֹחַ לַבְּרִיוֹת,

בּוֹרֵחַ מֵרִיב,

וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב;

אַךְ אִם כָּל הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת,

בַּחַיִּים הֵן מִפְגָּע לָאָדָם

בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם –

בֵּית־הַסֵּפֶר לָמָּה?…

683. “יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ”,

אַךְ בְּנֵי־אָדָם עֲלוּבִים –

תָּמִיד עֲצוּבִים…

684. לֹא טוֹב לָאָדָם, אֲשֶׁר מִשְׁאֲלוֹת

לִבּוֹ כֻּלָּן מִתְמַלְּאוֹת…

685. שֶׁהַצָּרָה לְאִישׁ עַד נַפְשׁוֹ תַּגִּיעַ –

קָרוֹב אֵל לוֹ, יִשְׁעוֹ יוֹפִיעַ…

686. אֵין גִּבּוֹר יַשְׂגִּיב פָּעֳלוֹ,

וְלֹא יִכָּנַע מִשֵּׁבֶט גּוֹרָלוֹ…

687. בְּטֶרֶם אוֹר בֹּקֶר –

הָאֹפֶל כִּפְלַיִם;

וְלִפְנֵי עֵת טוֹבָה –

הַצָּרָה פַּעֲמַיִם…

688. הַמַּרְבֶּה לִחְיוֹת בְּמוֹתְרוֹת –

קְצָרִים חַיָּיו;

וְהַמַּמְעִיט צָרְכּוֹ –

אֲרֻכִּים יָמָיו…

689. הַמּוֹצִיא יוֹתֵר מֵהַכְנָסָה –

רָעָה לְעַצְמוֹ עָשָׂה…

690. הַקְּרָב הוּא אֲבִי־הַכֹּל:

הַלָּלוּ נַעֲשִׂים עַל יָדוֹ אֵלִים,

וְהַלָּלוּ – בְּנֵי־אָדָם;

הַלָּלוּ אֲדוֹנִים גְּדוֹלִים,

וְהַלָּלוּ עַבְדֵי־עוֹלָם…

691. הַכֹּל יוֹדְעִים וּמְבִינִים

שֶׁהַחַיִּים הֵם קְצָרִים –

וְאֵין אָנוּ שָׂמִים לֵב

וּבְעַצְמֵנוּ עוֹד מְקַצְּרִים…

הַתִּקְוָה וְהַיֵּאוּשׁ

692. סָפֵק טוֹב סָפֵק רַע –

לְטוֹבָה הַכְרִיעַ;

קַוּוֹת לְטוֹב וְנָעִים –

עַד שֶׁהַזְּמָן יוֹדִיעַ…

693. שְׁמַע בֶּן־אָדָם וְדַע:

קַוֵּה לְטוֹב,

וֶהֱיֵה נָכוֹן לְרַע…

694. אַכְזָבוֹת אַחֲרוֹנוֹת –

מְשַׁכְּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת…

695. גֶּשֶׁם־נְדָבוֹת –

אַחֲרֵי קוֹלוֹת וּבְרָקִים;

וְאַחֲרֵי מְצוּקָה –

רֶוַח אֵל יָקִים…

696. נְעִימָה הַתִּקְוָה וְטוֹבָה –

אַף כִּי הַיְשׁוּעָה אֵינָהּ קְרוֹבָה…

697. הַמְחַכֶּה –

יִזְכֶּה…

698. יֵשׁ שֶׁבֶר –

עֲדֵי קֶבֶר…

מַנְהִיגִים

699. הַמַּנְהִיגִים מִתְקוֹטְטִים –

יְסוֹדֵי הָעָם מִתְמוֹטְטִים…

700. “לֹא אִישׁ־דְּבָרִים”²⁶

אִלּוּ הָיָה דַבְּרָן מְצֻיָּן –

מֵרֵאשֻׁיתוֹ לֹא זָז הָעִנְיָן…

כי היה מרצה על הנושא של חופש העמים, של שְׁווי זכויות, עד ששכח עיקר הענין; אולם כשאינו נואם בחסד עליון, ניגש תיכף אל העיקר ואמר: “שַׁלַח את עַמִי”.

701. “וַתִּקַּח צִפּוֹרָה צֹר וַתִּכְרֹת”²⁷ ;

הֲיִתָּכֵן? הֲרֵי זֶה מַלְעִיג!

אַךְ אֵין מַקְשִׁין עַל אֵשֶׁת־מַנְהִיג…

702. בִּימֵי יַעֲקֹב

הָיָה הַנָּשִׂיא חֲמוֹר –

כָּךְ הוּא בְּכָל דּוֹר…

703. "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֶת הַתֹּף²⁸ ;

כְּשֶׁהָאַחִים מַנְהִיגִים – גַּם לַאֲחוֹתָם טוֹב,

עוֹלָה לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה,

לִמְנַגֶּנֶת וְגַם לִנְבִיאָה…

704. רְצוֹנְךָ מַדְרֵגַת הָאֱנוֹשׁוּת לָמֹד –

רְאֵה מִי בְּרֹאשָׁהּ יַעֲמֹד…

705. הַמֻּנְהָגִים בִּידֵי מַנְהִיג בּוּר,

עַם־הָאָרֶץ וּשְׁפַל־אָדָם –

דּוֹמִים כִּשְׁוָרִים הַמֻּנְהָגִים

בִּידֵי “שֶׁקֶץ” קָטָן הַמַּצְלִיף בָּם…

706. הָעֹל –

לְפִי צַוַּאר הַשּׁוֹר,

וְהַמַּנְהִיגִים –

לְפִי הַדּוֹר…

707. צַלְחוֹת הַקָּהָל עֲמֻקּוֹת –

לָכֵן אֶצְבְּעוֹת הַמַּנְהִיגִים אֲרֻכּוֹת…

הַלָּשׁוֹן

708. הַלָּשׁוֹן –

רַעְיוֹנוֹתָיו יִמְסֹר בָּהּ בַּרְנַשׁ;

אַךְ לִמְסֹר הָרֶגֶש הָאֲמִתִּי –

אֵינָהּ אֶלָּא מְתֻרְגְּמָן חַלָּשׁ…

709. הַדִּבּוּר –

מוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה;

וְחִלּוּפוֹ –

מוֹתַר הַבְּהֵמָה מִן הָאָדָם…

710. עֵינַיִם פְּקוּחוֹת וּפֶה בָּלוּם –

לֹא הֵרֵעוּ לְאִישׁ וְלֹא כְּלוּם…

711. הַמֵּבִיא דִבָּה – נְבָלָה,

וְגָרוּעַ מִמֶּנּוּ הַמְקַבְּלָהּ…

כל המדבר לשון הרע כאילו כפר בעיקר (ערכין ט"ו). כל המספר לשון הרע וכל המקבל לשון הרע, ראוי להשליכו לכלבים (פסחים קי"ח).

712. בֵּין לְדַבֵּר הַרְבֵּה

וְהַרְבֵּה לְהַגִּיד –

הַהַבְדֵּל גָּדוֹל תָּמִיד…

713. הַלָּשׁוֹן –

כֹּחָהּ לְהַזִּיק לְכָל פְּעֻלָּה,

וּצְרִיכָה שְׁמִירָה מְעֻלָּה…

714. מֵהִידְרָה בַּעֲלַת שִׁבְעָה רָאשִׁים

אַל תִּירָא;

מֵאָדָם בַּעַל דּוּ־לְשׁוֹנוֹת –

יְרָא!…

715. הַלָּשׁוֹן –

אֵין בָּהּ גְּרָמִים,

וּמְשַׁבֶּרֶת עֲצָמִים…

716. הַשִּׁרְיוֹן חָסוּת לַצָּב,

וְלָאִישׁ – שְׁמִירַת שְׂפָתָיו…

717. אֲשֶׁר לֹא יִשְׁקֹל דְּבָרָיו בְּפֶלֶס –

יִנְחַל לַעַג וָקֶלֶס…

תּוֹכַחַת מוּסָר

718. מָנַעְתָּ מִיִּשְׂרָאֵל –

תִּתֵּן לְיִשְׁמָעֵאל…

אם עושים צדקה מוטב, ואם לאו באים אומות העולם ונוטלים בזרוע (ב"ב ס'). פתח שאינו פתוח למצוה פתוח לרופא (ילקוט שהש“ר תתקצ”ב).

719. נָקֵל לְהוֹנוֹת תָּם –

כְּהָמִית נִרְדָּם…

720. אִם פּוֹקֵר, אִם יְהוּדִי כַּחֹק –

בְּשַׁבָּת תְִבְדֹּק…

721. אֶת הַטּוֹב –

אֵין צֹרֶךְ לְהַלְקוֹת,

לָרַע –

לֹא תּוֹעַלְנָה מַכּוֹת…

722. קָשָׁה גְנֵבַת רַעְיוֹנוֹת –

מִגְּנֵבַת מָמוֹנוֹת…

723. לֹא יֵדְעוּ שַׁלְוֵי עוֹלָם

נֶפֶשׁ דַּךְ נִכְלָם…

724. לִפְעָמִים

הַיֹּשֶׁר שֶׁל הַחֹק –

אֵינוֹ חֹק שֶׁל יֹשֶׁר…

725. גַּם שׁוֹדְדִים שׁוֹמְרִים עַל הַכְּלָל

שֶׁל צֶדֶק – בְּחַלְּקָם שָׁלָל…

726. מַעֲשִׂים טוֹבִים

מַשְׁתִּיקִים אוֹיְבִים…

727. הָאוֹמֵר:

“יֵשׁ גְּרוּעִים מִמֶּנִּי בְּנֶפֶשׁ” –

כְּרוֹחֵץ פָּנָיו בְּרֵפֶשׁ…

728. שְׁלֹשָׁה סוּגֵי אֲנָשִׁים:

רָעִים, גְּרוּעִים, קָשִׁים…

729. שָׁמְרֵנִי אֵל

מֵעֵינַיִם עֲצוּמוֹת,

וּמֵאָזְנַיִם אֲטוּמוֹת…

730. “הָאָדָם אֵינוֹ מַלְאָךְ”,

אַךְ לְעִתִּים – מַלְאָךְ־הַמָּוֶת…

731. אֵיזֶהוּ בַּעַל־עֹשֶׁר? –

הָעוֹשֶׂה רְכוּשׁוֹ בְּיֹשֶׁר…

732. דֹּפִי בְּרֵעֲךָ תָּשִׂים –

בְּתוֹסֶפֶת יִמְסְרוּ לוֹ אֲנָשִׁים;

שִׁבְחוֹ הַנִּפְרָז תַּבִּיעַ –

אַף חֲצִי מֵהֲלְלְךָ אֵלָיו לֹא יַגִּיעַ…

733. לְפָנִים

לָקְחָה הָעִיר אֶת הָרַב,

הַיּוֹם –

לוֹקֵחַ הָרַב אֶת הָעִיר…

734. יִתְרוֹן לְרַע מִמָּקוֹר טוֹב –

מִן הַטּוֹב מִמָּקוֹר רַע…

735. בְּאַחַת יִדְמֶה כָּל אִישׁ

לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ וּגְדֻלָּתוֹ:

אֵין הוּא יוֹדֵעַ –

הֵיכָן תְּהִי קְבוּרָתוֹ…

736. אֶתְמוֹל מַלְאָךְ,

הַיּוֹם גַּלָּח…

על צבוע.

737. אִמְרֵי רָצוֹן מֵיטִיבִים

יוֹתֵר מִמַּתַּת נְדִיבִים…

738. שָׁם הֲרֵגָה

וּפֹה חִנְגָּא…

739. אֶת הַכָּתוּב וְהֶחָתוּם,

לֹא תְּעַקֵּר בְּקַרְדֹּם…

740. אֶת הַכָּתוּב בְּעֵט,

לֹא תְּעַקֵּר בְּאֵת…

741. לֹא יָבִינוּ שַׁאֲנַנִּים

נֶפֶשׁ אֶבְיוֹנִים…

742. עִוֵּר הָאָדָם מוּמָיו לִרְאוֹת –

לְמוּם זוּלָתוֹ עֵינָיו פְּקוּחוֹת…

743. אָדָם –

בְּיוֹם טוֹבָה יְכַחֵשׁ בֵּאלֹהִים,

וּבְיוֹם רָעָה יַאֲמִין בַּהֲבָלִים…

אדם כשהוא עני ירא מן הקב"ה, וכשהוא עשיר בוטח בעשרו ואין עליו יראת שמים (תנחומא נשא כ"א).

744. הָעַקְשָׁן מְאַבֵּד בְּעִקְשׁוּתוֹ –

יוֹתֵר מִסָּכָל בְּסִכְלוּתוֹ…

745. הַכֶּבֶשׂ אֶת הַזְּאֵב –

לְעוֹלָם אֵינוֹ טוֹרֵף…

746. הַפַּטִּישׁ שֶׁבְּחָזְקָה יְרוֹצֵץ –

סוֹף עַצְמוֹ לְהִתְפּוֹצֵץ…

747. אִם חֲסִידוּת –

אַנִי מַאֲמִין בְּלִי אוֹת,

אִם יֹשֶׁר –

אַנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת…

748. תָּמִיד לָנוּ זְמַן יֵשׁ,

אַךְ לֹא נֵדַע בּוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ…

749. אָדָם טוֹב – רוֹאֶה לְעוֹלָם

אַךְ טוֹב בִּבְנֵי־אָדָם…

750. מִנְּבִיחַת הַכֶּלֶב

לֹא יִפְחַד הַזְּאֵב,

רַק נְבִיחָתוֹ –

אֵינוֹ אוֹהֵב…

751. אִלְמָלֵא יָדַע הַטּוֹב שֶׁהוּא טוֹב –

הָיָה מֵיטִיב לָרֹב;

וְאִלּוּ יָדַע הָרַע כִּי רַע הִנֵּהוּ –

חָדַל מֵעֲשׂוֹת זָר מַעֲשֵׂהוּ…

752. תַּלְמִיד־חָכָם עָנִי –

בְּחַיָּיו אֵין מְכַבְּדִים אוֹתוֹ,

וְאֵין מַסְפִּידִים בְּמוֹתוֹ…

753. טוֹב יָשָׁר בַּעַל־מִגְרָעוֹת –

מִצָבוּעַ בַּעַל־מַעֲלוֹת…

754. קוֹרְאִים יְהוּדִי לְ“מִנְיָן” –

אַךְ לֹא ל“מְזֻמָּן”…

“מזומן” תרתי משמע: כסף, ומזומן בברכת־המזון.

755. גַּם הַיָּשָׁר בָּאָדָם

לֹא יִנָּקֶה מִדִּבַּת עָם…

756. אִם לֹא יִשְׁמַע אִישׁ –

סוֹפוֹ יַרְגִּישׁ…

אם לא ישמע דברי מוסר – יֵעָנֵשׁ.

757. הַמַּבְטִיחִים וְאֵינָם מְקַיְּמִים –

רְעָמִים בְּלִי גְּשָׁמִים…

758. הַרְבֵּה גְדוֹלִים נִכָּרִים לְטוֹבָה –

רַק עַל־פִּי נוּסַח הַמַּצֵבָה…

759. הַפָּנִים מִשְׁתַּנִּים בְּרָב יָמִים,

וְלֵב טוֹב לְעוֹלָמִים…

760. הַגּוּף נֶאֱסָר בְּבַרְזֶל עָב,

הַנְּשָׁמָה – בְּזָהָב…

761. אֶחָד הָיָה כֶּבֶשׂ כָּל יָמָיו,

אַךְ הַמַּהְפֵּכָה

לְנָמֵר אוֹתוֹ הָפְכָה…

762. דּוֹמֶה לְנָקִיק לֵב אָדָם:

אֵין יוֹדְעִים מַה צָּפוּן שָׁם…

763. מִי שֶׁיָדוֹ בַּכֹּל –

יַד כֹּל בּוֹ…

764. שָׂנוּא לַכֹּל עֶבֶד לַזָּהָב,

וּמוֹשֵׁל בּוֹ – כָּל אִישׁ יֶאֱהָב…

765. נִמְצָא אֵל –

בְּלֵב שׁוֹאֵל..

766. הַמְשַׁבֵּחַ חֲבֵרוֹ –

אִישׁ חֶסֶד,

וְהַמְגַנֵּהוּ –

אִישׁ חֶסֶד…

חסד פירושו גם תועבה (ויקרא כ', י"ז).

767. “יְהוּדִי טוֹב” –

לָקַחַת תָּאֵב,

תֵּת אֵינוֹ אוֹהֵב…

768. כֶּלֶב מַרְבֶּה לִנְבֹּחַ –

מֵאֲדוֹנוֹ לוֹ הַכֹּחַ…

אם איזה פקיד ומשרת עושה לך רעה, זהו בתוקף בעליו. העבד מחומר אדוניו קורץ (ספר שעשועים).

769. עָשִׁיר נוֹתֵן פְּרוּטָה לְעָנִי –

לְקַיֵּם מִצְוָה בָּהּ:

“שַׁדְיָא אוּמְצָא לְכַלְבָּא”²⁹ ;

וְהַמְקַבֵּל פְּרוּטָה מֵעָשִׁיר –

“מִצְוָה לִתְלֹשׁ שֵׂעָר מֵחֲזִיר”…

כל מה שיהודי עושה הוא רק לשם מצוה.

770. “אֱלֹהִים יְבַקְֵּשׁ אֶת נִרְדָּף”³⁰⁾,

וְנִרְדָּף יְבַקֵּשׁ אֶת אֱלֹהִים…

בצר לאדם פונה אל אלהים…

771. הָעוֹשֶׂה לְשֵׁם תְּהִלָּה –

שְׂכָרוֹ תָּהֳלָה…

כל העושה שלא לשמה נוח לו שלא נברא (ברכות ח').

772. מִתְפַּלֵּל בִּדְחִילוּ –

וְלֹא יִתֵּן מִיל אֲפִילוּ…

773. יֵשׁ מְמָרֵר בַּבֶּכִי –

עַל “מִי יֶחִי”…

774. הַמְזַלְזֵל בְּמַטְבֵּעַ פְּעוּטָה –

אֵינוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה…

775. יֵשׁ אֹזֶן וְלֹא תִּשְׁמַע

לָשׁוֹן הָרָע לָעַד –

אֹזֶן הַכַּד…

776. יֵשׁ הַלּוֹמְדִים מֵהַ“סֵּדֶר” מִדּוֹת:

בְּעַצְמָם שׁוֹתִים יַיִן,

וְלֵאֲחֵרִים נוֹתְנִים מַכּוֹת…

777. בַּר־לֵבָב בֶּאֱמֶת –

הוּא רַק מֵת…

778. הַשֶּׁלֶג נָמַס –

נִגְלָה דֹמֶן נִמְאָס…

האיש העושה תועבות במסתרים, סופם שיתגלו…

779. מִי יִתֵּן –

כָּל רָשָׁע עַצְלָן,

וְכָל שׁוֹטֶה שַׁתְקָן…

780. עַל הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת –

אַל תָּדוּן אָדָם לְחוֹבָה;

דּוּן אוֹתוֹ אִם אֵין בּוֹ טוֹבָה…

781. לַעֲשׁוֹת – אִסָּר,

לִגְמוֹל – מֻתָּר…

לעשות רעה לאיש אסור, אבל לגמול לו כרשעתו מותר…

782. רֶסֶן לַסּוּס וּמֶתֶג לַחֲמוֹר,

וּבוּשָׁה רָעַת הָאָדָם תַּעֲצֹר…

783. הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת

זְמַן רַב לֹא אָרָכוּ –

אִלּוּלֵא הַגַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד

בָּהֶן כֹּרָכוּ…

784. מוֹשִׁיעֲךָ אַתָּה אוֹהֵב –

הוֹשַׁע גַּם אַתָּה וְתֵאָהֵב…

785. חוֹבוֹת בְּלִי זְכֻיּוֹת –

עַבְדוּת עֲנִיָּה;

זְכֻיּוֹת בְּלִי חוֹבוֹת –

פָּשׁוּט – אַנַרְכִיָּה…

786. גַּבַּאי לְגַבָּאוּת

אֵינוֹ מַפְסִיד מָעוֹת…

787. יוֹם אֶתְמוֹל אֵינֶנוּ

וְהַמָּחֳרָת – מִי יֵדָעֶנּוּ…

788. מוּסָר לֹא הִשְׁפִּיעַ –

הַמַּקֵּל יוֹשִׁיעַ…

789. לְהַעֲלִיב –

בְּמִלָּה אַחַת,

לְפַיֵּס –

אַף מֵאָה מְעַט…

790. לְהַעֲלִיב

אַתָּה יָכוֹל כָּל אָדָם,

לְפַיֵּס –

לֹא אֶת כֻּלָּם…

791. “אֵין אָדָם מֵשִׂים עַצְמוֹ רָשָׁע”,

וְאֵין רָשָׁע

לֹא יָשִׂים עַצְמוֹ אָדָם…

792. בַּעֲשׂוֹתְךָ טוֹב

בְּעָמָל לָרֹב –

הֶעָמָל יַחְלֹף,

וְקַיָּם הַטּוֹב;

בַּעֲשׂוֹתְךָ רָעָה

בְּרֹב הֲנָאָה –

הַהֲנָאָה עוֹבֶרֶת,

וְהָרָעָה נִשְׁאֶרֶת…

793. בַּצַּר לְאָדָם

אַל תְּנַחְמֵהוּ, –

עָזְרֵהוּ!…

794. קַחַת

לֹא יוּכַל מֵת,

וּמְקַבֵּל –

לֹא יוּכַל תֵּת…

795. רָאִיתָ שׁוֹדֵד מִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה –

דַּע, גְּדוֹלָה הַסַּכָּנָה…

ודאי מתכונן הוא לשדוד באיזה מקום, ומתפלל שאלהים יהיה בעזרו. גנבא אפום מחתרתא רחמניה קרי (ברכות מ"ג).

796. גֵּרָה כְּשֵׁרָה יָפָה –

מִלִּירָה טְרֵפָה…

797. קָרְבָּן שֶׁמַּקְרִיבִים אוֹתוֹ

לֹא בְּכָל לֵבָב –

מַה שֶּׁהוּא יָקָר יוֹתֵר

יוֹתֵר הוּא מְתֹעָב…

798. יֵשׁ צָרֵי־עַיִן

וְצָרָה עֵינָם –

גַּם בְּמַעֲשֶׂה טוֹב לְמַעֲנָם…

799. אָנוּ נוֹטִים אַחֲרֵי רַבִּים –

לֹא בִּגְלַל חָכְמָתָם,

אֶלָּא בִּגְלַל גְּבוּרָתָם…

800. צֶדֶק בְּלִי כֹּחַ –

אֵין יֶשַׁע;

כֹּחַ בְּלִי צֶדֶק –

פֶּשַׁע…

801. מַה שֶּׁעָשָׂה יֵשׁוּ –

אוֹמֵר הַכָּמָר,

וְאֵינֶנּוּ עוֹשֶׂה –

מַה שֶּׁיֵשׁוּ אָמָר…

802. מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת יֵשׁ

הַבָּאוֹת לְאַחַר זְמָן –

כְּמוֹ מְכַבֵּי־אֵשׁ…

803. הָעוֹלָם עוֹמֵד –

לֹא עַל הַצַּדִּיקִים הַיְדוּעִים וּמְפֹאָרִים

אֶלָּא עַל “לָמֶד וָו” נִסְתָּרִים…

804. בְּהַבְטָחָה לַעֲשׂוֹת טוֹבָה –

לֹא תַּשְׂבִּיעַ הַקֵּבָה…

חייב אתה לחוש לעזרתו.

805. אֵל אֱמֶת –

אֵינוֹ מְשַׁמֵּט…

משלם לכל איש כפעלו.

806. שַׁדַּי –

יֵשׁ לוֹ פְּנַאי…

807. אָמַר הַפִּיחַ לַקְּדֵרָה:

סוּרִי הָלְאָה,

כִּי אַתְּ שְׁחוֹרָה…

המשל מובן.

808. אֵין עִנּוּי בָּעוֹלָם

כַּחֲרָטָה לְאַחַר זְמָן…

809. הָרַע שֶׁבַּעֲשִׁירִים –

הַקּוֹפֵץ יָדוֹ,

וְהָרַע שֶׁבִּידִידִים –

הַמִתְעַלֵּם מִידִידוֹ;

הָרָעָה שֶׁבַּנָּשִׁים –

בּוֹגֶדֶת בַּבַּעַל,

וְהָרַע שֶׁבַּבָּנִים –

בֶּן־בְּלִיַּעַל…

810. בְּצֵאתְךָ, אָדָם, מֵרֶחֶם –

בְּחִתּוּלִים נִכְרַכְתָּ,

לְמַעַן תֵּדַע –

כִּי לֹא לַחָפְשִׁי שֻׁלַּחְתָּ…

811. טוֹב לְהַגִּיד מָשָׁל,

אַךְ מוּטָב לֹא לְהַגִּיד כְּלָל…

כי על פי רוב יש במשל להעליב את שומעיו…

812. שְׁלֹשָׁה דְבָרִים לְאָדָם,

שֶׁיּוֹתֵר מִשֶּׁהוּא יוֹדֵעַ – מִסְפָּרָם:

חוֹבוֹת, חֲטָאִים, שׂוֹנְאִים…

813. אַשְׁמַת הַחוֹטֵא –

לֹא בַּעֲשׂוֹתוֹ,

אֶלָּא בִּרְצוֹתוֹ…

814. חֲרָטָה

אֵינָהּ עַל חֵטְא נַעֲשֶׂה –

אֶלָּא שֶׁשּׁוּב לֹא יֵעָשֶׂה…

815. כִּי יָרִיבוּ שְׁנַיִם –

אֲשֶׁר בָּהֶם חָכָם

בּוֹ הָאָשָׁם…

816. כִּי יָרִיבוּ שְׁנַיִם –

אֵינָם חֲכָמִים,

וּשְׁנֵיהֶם אֲשֵׁמִים…

817. נְעִימָה הַנְּקָמָה בְּרֵאשִׁיתָהּ,

וּמָרָה כַּלַּעֲנָה בְּאַחֲרִיתָהּ…

818. בַּחֲרָטָה אֵין תּוֹעֶלֶת –

הִיא רַק מוֹסִיפָה

אִוֶּלֶת עַל אִוֶּלֶת…

819. הוֹרִים מְלַמְּדִים יַלְדֵיהֶם

לְדַבֵּר כַּחֹק,

וְהַיְלָדִים מְלַמְּדִים הוֹרֵיהֶם –

לִשְׁתֹּק…

820. יוֹם אֶתְמוֹל עָבַר;

הַהֹוֶה הוֹלֵךְ וָצַר,

וּמֵהַמָּחֳרָת –

אֵין יוֹדֵעַ דָּבָר…

821. כָּל הָעַמִּים

לוֹעֲגִים אֵלֶּה לְאֵלֶּה,

וְאִם אָנוּ בּוֹדְקִים –

נִמְצָא כֻּלָּם צוֹדְקִים…

822. לִשְׁנַיִם אֵין לַחַשׁ:

לִנְשׁוּךְ־נָחָשׁ,

וּלְעָשִׁיר מִכַּחַשׁ…

823. אִישׁ מְסֻכָּן,

כְּשֶׁהוּא מְסֻכָּן –

אֵינוֹ מְסֻכָּן…

824. אָנוּ מוֹדִים עַל הַטּוֹב –

כַּסּוֹחֵר הַמְשַׁלֵּם חוֹב:

לֹא בִּגְלַל יִשְׁרָתוֹ,

אֶלָּא לֹא לְאַבֵּד אֱמוּנָתוֹ…

825. לֶחֶם וּמֶלַח יְשָׁנִים –

נִשְׁכָּחִים בְּרֹב שָׁנִים…

לחם ומלח הם סמל של פרנסה. מי שמפרנסים אותו או עושים לו טובות – אחרי רוב שנים אינו זוכר כלום.

826. אֵין עַל מְשֻׁגָּע פֶּשַׁע,

וְלֹא עַל שִׁכּוֹר רֶשַׁע…

אם שוטה או שכור חטאו, אין להאשימם – כי שניהם עשו בלי דעת.

827. לְהַעֲלִיב אַתָּה יָכוֹל

בְּכָל עֵת וְעוֹנָה,

לְפַיֵס –

אַתָּה זָקוּק לָעֵת הַנְּכוֹנָה…

828. נִדְבַת הֶעָשִׁיר הוֹלֶכֶת לְאִטָּה –

הִיא בָּאָה אַחֲרֵי שֶׁעָבְרָה עִתָּהּ…

829. יֵשׁ עֶלְבּוֹנוֹת

שֶׁקָּשֶׁה לִסְלֹחַ –

אַךְ צָרִיךְ לִשְׁכֹּחַ…

830. לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים גְּדוֹלִים –

רָב־אָדָם מִתְאַוִּים

פִּי שִׁבְעָה מִמַּעֲשִׂים טוֹבִים…

831. “עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּוְעִידַת זְנוּת” –

זוֹהִי הַמְצָאַת אֲדוּקִים נִפְלָאִים:

הֵן זֶה וּמַעֵין זֶה לֹא נָכוֹנוּ,

וּבְעֵינֵי ד' יִהְיוּ כְּבַדָּאִים –

וְעַל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא יֵאָמֵנוּ…

832. מֵהַעֲלָבָה – דְּאָבָה,

מִשֶּׁבַח – רֶוַח…

833. בְּנֵי־אָדָם כִּנְמֵרִים –

בְּבוֹאָם לְהָרַע לַאֲחֵרִים,

אַךְ לְקַבֵּל אֶת הָרַע הַזֶּה מִזּוּלָתָם –

כְּשֶׁל שְׁפַנִּים גְּבוּרָתָם…

834. בְּהֵמוֹת – אוֹסְרִים בִּיתָרִים,

וַאֲנָשִׁים – בְּחֻקִּים יְשָׁרִים…

835. “וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹהִים”³¹ ;

מֵאֱלֹהִים חָסַר מְאוּם,

אֲבָל מֵהַשָּׂטָן – לֹא־כְלוּם…

836. כֹּחַ זְבוּב כֹּחֵנוּ,

וְכֹחַ נָמֵר יִצְרֵנוּ…

837. “אֲנִי אָמַרְתִּי בְּחָפְזִי”³² ;

כִּמְדֻמֶּה, דָּבָר זֶה אָמוּר

בְּיִשּׁוּב־דַּעַת גָּמוּר…

838. טוֹב רָשָׁע גָּלוּי וְיָדוּעַ –

מֵחוֹנֵף צָבוּעַ…

839. חֲרָטָה עַל מַעֲשִׂים מְגֻנִּים –

מְבִיאָה לִידֵי מַעֲשִׂים הֲגוּנִים…

840. צֵא וּרְאֵה בֶּן־אָדָם:

גֵּרִים אָנוּ פֹּה בָּעוֹלָם,

וְעוֹשִׂים גָּזֵל וָרֶצַח:

וּמֶה עָשִׂינוּ אִלּוּ אֶזְרְחֵי נֶצַח

הָיִינוּ פֹּה לְעוֹלָם שֶׁבֶת?

עַל כֵּן בְּצֶדֶק נֶאֱמַר:

“טוֹב מְאֹד” – זֶה הַמָּוֶת…

841. לְפָנִים,

"כְּשֶׁאָדָם נַעַר –

אוֹמֵר דִּבְרֵי שִׁיר;

הִגְדִּיל – אוֹמֵר מְשָׁלִים;

הִזְקִין – אוֹמֵר הֲבָלִים".

הַיּוֹם –

מַתְחִיל בַּהֲבָלִים –

וְשׁוּב אֵין שִׁיר וְאֵין מְשָׁלִים…

842. הַדְּמָעוֹת נִקְרָאוֹת

פְּנִינִים יָפוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת –

כִּי גַם הֵן לִפְעָמִים מְזֻיָּפוֹת

לְאוֹנָאַת הַבְּרִיּוֹת…

843. יֵשׁ יָד מְאוּסָה,

בִּכְסָיָה יָפָה מְכֻסָּה…

844. לִמְשֹׁל בְּרוּחֲךָ לֹא תֵּדָע –

אֵיךְ תַּחְפֹּץ לִמְשֹׁל בְּעֵדָה?…

845. חֲסָדִים קְטַנִּים בְּשַׁעְתָּם –

הַגְּדוֹלִים שֶׁבַּחֲסָדִים הִנָּם…

846. רַבִּים מִתְאוֹנְנִים

כִּי קְצוּבִים מִסְפַּר יְמֵיהֶם,

וְעִם זֹאת מִתְנַהֲגִים –

כְּאִלּוּ אֵין קֵץ לְחַיֵּיהֵם…

847. “תְּשׁוּבָה, תְּפִלָּה, צְדָקָה”,

בַּמַּחֲזוֹר כְּבַחַיִּים:

עַל־פִּי־רֹב –

צְדָקָה בַּסּוֹף…

848. בָּהוּל לִרְצֹחַ,

וְצַדִּיק כְּנֹחַ…

על צבוע.

849. הַמָּצוּי בֵּין נְבָלִים –

גַּם הוּא רַע־מַעֲלָלִים…

850. “מַלְאַךְ־הַמָּוֶת מָלֵא עֵינַיִם”,

כִּי הָעֵינַיִם – מַלְאַךְ־הַמָּוֶת…

העינים הן אבות כל חטא: העינים רואות והלב חומד…

851. יֵשׁ שֶׁהַרְבֵּה חֲפָצִים

הָיִינוּ מַשְׁלִיכִים כִּמְיֻתָּרִים,

אַךְ אָנוּ חוֹשְׁשִׁים –

פֶּן יֶאֶסְפוּם אֲחֵרִים…

852. בִּפְנֵי אֲחֵרִים לְהִתְחַפֵּשׂ,

רוֹצִים אָנוּ עַל־פִּי רֹב –

עַד שֶׁאָנוּ מִתְחַפְּשִׂים

בִּפְנֵי עַצְמֵנוּ לְבַסּוֹף…

853. מִנְּטִילַת יָדַיִם –

אֵין אָדָם שָׂבַעַ,

וּמֵעֲזֹר לוֹ לְהֵאָנֵחַ –

לֹא יִוָּשַׁעַ…

854. כָּל אֶחָד רְצוֹנוֹ –

כִּי יִהְיֶה מַצְפּוּן לִשְׁכֵנוֹ…

855. הָאָדָם

לֹא מַלְאָךְ וְלֹא חַיָּה רָעָה,

אַךְ בִּרְצוֹתוֹ לִהְיוֹת מַלְאָךְ –

נַעֲשֶׂה חַיָּה נוֹרָאָה…

856. אֲשֶׁר טוּב מִנַּפְשׁוֹ מוֹנֵעַ –

הוּא נָבָל וּפוֹשֵׁעַ…

857. בֶּצַע וְחָרוֹן –

רֵאשִׁית עָוֹון…

858. “כָּל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ”³³⁾

וְלַנֶּפֶשׁ מַה הוּא תָּאֵב? –

תִּרְעֶה עַד שֶׁתִּסְתָּאֵב…

859. אֵין עֵרֶךְ לַגְּוִיָּה –

בְּלִי נֶפֶשׁ חַיָּה…

הַטֶּבַע

1. הַטֶּבַע – כְּפַיְטָן:

יוֹצֵר דָּבָר גָּדוֹל מִקָּטָן…

861. אֵין כַּטֶּבַע אָמָן –

יָפֶה וּמְצֻיָּן…

862. הַטֶּבַע –

כְּחֶנְוָנִי בִּימֵי־טוֹבָה:

סְחוֹרוֹת מְשֻׁבָּחוֹת

אֵינוֹ מַצִּיג לְרַאֲוָה…

863. הַטֶּבַע –

דְּאָגוֹת לוֹ חֲשׁוּבוֹת

מִדְּאָגָה לִבְנֵי־אָדָם,

אִם עָלֵינוּ לִשְׁחֹק –

אוֹ לִבְכּוֹת בָּעוֹלָם…

864. הַהִסְתַּכְּלוּת בַּהֲדַר הַטֶּבַע

מְבִיאָה לָנוּ עֹנֶג אֱלֹהִים –

אַךְ הִיא מַרְגִּיעָה אֶת הַנֶּפֶשׁ,

וּמַרְחִיקָה אוֹתָנוּ מִן הַחַיִּים…

865. כָּל עוֹד יוּכַל אָדָם

לְהִתְבּוֹנֵן בַּשֶּׁמֶשׁ, כּוֹכָבִים וָיָם –

לֹא יִהְיֶה גַּלְמוּד בָּעוֹלָם…

866. הַטֶּבַע

הוּא הַסֵּפֶר הַיְחִידִי, שֶׁכָּל דַּף

מָלֵא תֹּכֶן יָפֶה וְנִשְׂגָּב…

867. יֵשׁ שֶׁהֶמְיַת הָרוּחַ

וּבְרַק הַכֹּכָבִים הָרָמִים –

מְעוֹרְרִים עֲבוֹדַת הַמַּחֲשָׁבָה

יוֹתֵר מִסִּפְרֵי חֲכָמִים…

גְּבוּרָה וְחֻלְשָׁה

868. לַאֲשֶׁר יָד חֲזָקָה –

לוֹ הַצְדָּקָה…

869. לְאָדָם נִתַּן כֹּחַ גָּדוֹל

עַל רְכוּשׁ שֶׁלּוֹ לְהָגֵן –

אַךְ לֹא שֶׁל זוּלָתוֹ לִגְזֹל…

870. גִּבּוֹר וְנַעֲרָץ מְאֹד –

אִם בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ

יוּכַל לַעֲמֹד…

871. אִלּוּ יָדַע הַשּׁוֹר כֹּחַ קַרְנָיו –

הֵבִיא עַל הָאָרֶץ חֻרְבַּן רָב…

872. לְאִישׁ חָכָם אוֹן –

לְהַבְלִיג עַל יָגוֹן…

873. פְּעָמִים עַל יִצְרוֹ

יִתְגַּבֵּר בַּרְנַשׁ –

מִפְּנֵי שֶׁיִּצְרוֹ חַלָּשׁ…

874. בְּרִיאוּתְךָ תַּזְנִיחַ –

לֹא תּוּכַל הַשְׁבִּיחַ…

875. “לֵב טוֹב לָנוּ” –

אוֹמְרִים לִפְעָמִים אֲנָשִׁים;

וּבֶאֱמֶת לֹא לִבָּם טוֹב,

אֶלָּא עַצְבֵיהֶם חַלָּשִׁים…

876. מַחֲשֶׁבֶת תָּמִיד עַל הַמַּחֲלָה –

כְּמַחֲלָה מְסֻכָּנָה נֶחֱשֶׁבֶת.

וִיכוֹלָה לִגְרֹם הַמָּוֶת…

877. הֶחָשׁ צִיר –

לֹא יָשִׁיר…

878. אַחֲרֵי חֳלִי אָרֹךְ –

מַר הַמָּוֶת כָּרוּךְ…

879. כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ עוֹלָה –

רְפוּאָה לַחוֹלֶה…

880. נָקֵל לִמְצֹא הוֹן –

מִמְּצֹא עֹז וָאוֹן…

881. הֶחָלוּשׁ מַעֲמִיד פְּנֵי רָשָׁע,

הָרָשָׁע מַעֲמִיד פְּנֵי צַדִּיק…

882. חֻלְשָׁה –

מוּם שֶׁל סַכָּנָה,

וְאֵין לָהּ תַּקָּנָה…

883. לַחֲלוֹת בְּאַחַת,

לְהַבְרִיא – לְאַט…

למאן דאתי אסותא לאו בשעתא חדא אלא זעיר עד דיתקף. (זהר וישלח, ק"ע).

רוֹפְאִים

884. עִם הָרוֹפֵא הָרִאשׁוֹן

הִתְנָה הַמָּוֶת כָּךְ:

"תֵּן לִי הַנֶּפֶשׁ –

וְהָרְכוּשׁ קַח לָךְ"…

885. כַּרְבוֹת רוֹפְאִים

יִרְפּוּ רְפָאִים…

886. רוֹפֵא רַמַּאי

יַעַשׂ מִזְּבוּב שֶׁנְהָב³⁴,

לְמַעַן יְבַקֵּר הַרְבֵּה –

וַיִּקַּח כֶּסֶף רָב…

887. הַחַי עַל־פִּי הָרוֹפֵא וּמִצְוָתוֹ –

לֹא יוֹצִיא שְׁנָתוֹ…

888. עוֹרֵךְ־דִּין וְרוֹפֵא –

הֵם אֲנָשִׁים,

שֶׁעַל שְׁגִיאוֹתֵיהֶם –

אֲחֵרִים נֶעֱנָשִׁים…

889. יֵשׁ אֲנָשִׁים וְהֵם גִּבּוֹרִים ־

שֶׁאֲפִלּוּ הָרוֹפֵא הַגָּדוֹל

לְהוֹרִידָם קֶבֶר אֵינוֹ יָכוֹל…

890. הָרוֹפֵא –

חוֹלֶה יָצָא מִלְּפָנָיו חָזָק,

וְחַלָּשׁ הָאַרְנָק…

891. עֵת צָרָה הִיא לְשׁוֹחֲטִים וְרוֹפְאִים –

הֵם יוֹרְדִים וְלֹא עוֹלִים;

הַשּׁוֹחֲטִים רַבּוּ מִן הַתַּרְנְגוֹלִים,

וְהָרוֹפְאִים מִן – הַחוֹלִים…

892. הָרוֹצֶה לְאַבֵּד מְעוֹתָיו –

יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּדוֹקְטוֹר־עוֹרֵךְ־דִּין,

וְהָרוֹצֶה לְאַבֵּד בְּרִיאוּתוֹ –

יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּדוֹקְטוֹר־מֶדִיצִין…

893. הַמַּחֲלוֹת מִתְרַבּוֹת –

כִּרְבוֹת הָרוֹפְאִים;

וְכִרְבוֹת הַחֻקִּים –

מִתְרַבִּים הַפּוֹשְׁעִים…

894. הַחַי עַל־פִּי הָרוֹפְאִים –

מֻעֲמָד לִרְפָאִים…

895. הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּסִפְרִיּוֹת הָרְפוּאָה

הִיא בְּבֵית־הָעוֹלָם:

כָּל מֵת הוּא יְצִירָה

שֶׁל רוֹפֵא מְפֻרְסָם…

הַזִּקְנָה

896. זִקְנָה לֹא תְּחַשֵּׁב בְּרֹב יָמִים,

וְשֵׂיבָה אֵינָהּ לְפִי מִסְפַּר שָׁנִים;

אַךְ תְּבוּנָה וְדַעַת – זִקְנַת אָדָם,

וְתִפְאֶרֶת שֵׂיבָה – אִם הוּא חָכָם…

897. הַנֶּכֶס הַיְּחִידִי אֲשֶׁר לָנוּ יִשָּׁאֵר,

כַּעֲבֹר שְׁנוֹתֵינוּ מַהֵר

בְּאֵין שִׂמְחָה, עֹנֶג וָנַחַת

הִיא הַקָּרַחַת…

898. לֹא בְּרֹב שָׁנִים

חָכְמָה נִקְנָה,

אֶלָּא – זִקְנָה…

899. הַכֹּל חֲפֵצִים חַיִּים אֲרֻכִּים –

וְאַף לֹא אֶחָד לְהַזְקִין…

900. זָקֵן לְהַצְעִיר נוֹטֶה –

הוּא אַךְ שׁוֹטֶה…

901. כּוֹס אַחַת וּבָהּ יַיִן טָהוֹר

שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם,

שֶׁיֵּינָן מָהוּל בְּמַיִם;

כֵּן שָׁנָה אַחַת טוֹבָה וּמְעֻלָּה

כְּנֶגֶד שְׁנָתַיִם רָעוֹת שְׁקוּלָה…

מה נואלו בני איש שחושבים אריכת ימים
לפי הכמות ולא לפי האיכות.

902. כִּגְרוֹגֶרֶת דְּרַבִּי צָדוֹק

לְעֵת זִקְנָה הַחַיִּים;

גַּם בִּגְרוֹגֶרֶת סְחוּטָה זוֹ

עִנְיָן אָנוּ מוֹצְאִים,

וּלְהִפָּרֵד מִמֶּנָּה אֵינֶנּוּ רוֹצִים…

הָאֱמוּנָה וְהַדָּת

903. שׁוּם אִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר

בְּשׁוּרַת הַהִגָּיוֹן עַל אֱמוּנָתוֹ,

כְּשֵׁם שֶׁאִי יָכוֹל לְדַבֵּר

בְּשׁוּרַת הַהִגָּיוֹן עַל אַהֲבָתוֹ…

904. לְטִיב אֱמוּנָתְךָ בָּאֵל

אֵין אֲנִי שׁוֹאֵל,

אֲבָל אִם מַאֲמִין הִנֶּךָּ –

טוֹב לְךָ וְאַשְׁרֶיךָ…

905. עֲבוֹדַת אֱלֹהִים –

אֵין פֵּרוּשָׁהּ לָלֶכֶת

לְבֵית אֱלֹהִים לְעָבְדֵהוּ,

כִּי אִם לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ…

מה הוא עושה אך הטוב והישר, אף אתה כן,
מה הוא רחום אף אתה רחום, מה הוא חנון אף אתה חנון.

906. אֱלֹהִים וָדָת

זֶה מִזּוֹ רְחוֹקִים –

כִּרְחוֹק שְׁמֵי רוֹם

מֵעִמְקֵי תְּהוֹם…

907. לַדָּתוֹת הַמַּרְבּוֹת כָּל־כָּךְ –

מְסֻכָּן תָּמִיד סֵפֶר הַתַּנַ"ךְ…

908. מִפְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ

יָנוּסוּ הַצְּלָלִים,

וּמִפְּנֵי הַחָכְמָה –

אֱמוּנַת הֲבָלִים…

909. עֶצֶם הָאֱמוּנָה –

לְהַכִּיר חוֹבוֹתֵינוּ

עַל־פִּי צַו אֱלֹהֵינוּ…

910. יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁבְּחֵרוּף־נֶפֶשׁ

בְּעַד אֱמוּנָתָם לוֹחֲמִים לְעִתִּים –

אוּלָם עַל־פִּי מִצְווֹתֶיהָ

לִחְיוֹת הֵם מַמְעִיטִים…

911. הָאֱמוּנָה הִיא אַחַת,

הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין דָּת לְדָת…

912. בְּלֵב הֶהָמוֹן כָּל דַּעַת־כֶּסֶל נוֹשָׁנָה

כְּצוּר בְּלֵב יָם יְצוּקָה:

לְכָל נוֹשָׁן יֹאמַר קָדוֹשׁ־קָדוֹשׁ,

וּבוֹ נַפְשׁוֹ דְּבוּקָה…

913. הָאֱמוּנָה –

מַפִּילָה עַל אָדָם

תַּרְדֵּמָה עַזָּה וּמְתוּקָה,

וְהַסָּפֵק –

מְקִיצוֹ מִתַּרְדֵּמָתוֹ בְּחָזְקָה…

הַמָּוֶת

914. הַמָּוֶת בָּא רַק פַּעַם אַחַת לְאִישׁ –

אַךְ בְּכָל רֶגַע אוֹתוֹ יַרְגִּישׁ…

915. מֵת –

מִלָּה זְעִירָה;

“שָׁבַק חַיִּים לְכָל חַי” –

אִמְרָה כַּבִּירָה…

916. בִּמְנוּחָה מְשִׂיחִים הִנְּנוּ –

עַל דְּבַר מוֹת זוּלָתֵנוּ…

917. לָמוּת אֲנִי מְרַטֵּט –

אַךְ לֹא לִהְיוֹת מֵת…

918. לָמוּת אֲנִי מַסְכִּים,

אִם אַךְ חִידַת הַמָּוֶת –

יְגַל לִי אֱלֹהִים…

919. לֹא פַּחְדֵי הַמָּוֶת

לַחוֹלֶה יָעִיקוּ:

הַנִּשְׁאָרִים בַּחַיִּים –

לוֹ יָצִיקוּ…

920. עַל מָוֶת וּגְשָׁמִים –

אֵין לְבַקֵּשׁ אֱלֹהִים…

מֵאֲלֵיהֶם הֵם בָּאִים.

921. הַמָּוֶת –

מַפְרִיד אוֹהֲבִים,

מְאַחֵד אוֹיְבִים…

922. כָּל כַּלָּה –

יְפַת־עֵינַיִם,

כָּל נִפְטָר –

יְרֵא־שָׁמַיִם…

923. הַשָּׁנָה אֶת הָאָדָם

מֵעִצְּבוֹן הַחַיִּים תַּרְגִּיעֶנּוּ,

וְהַמָּוֶת –

כָּלָה יְגָרְשֶׁנּוּ…

924. הַמָּוֶת מְשַׁחְרֵר מִיִּסּוּרִים,

וְהַזִּקְנָה גּוֹרֶמֶת מַכְאוֹבִים –

עִם זֹאת הַכֹּל יְרֵאִים מִפְּנֵי הַמָּוֶת,

וְלַזִּקְנָה מִתְאַוִּים…

925. אֵין זֶה דָּבָר חָשׁוּב לִחְיוֹת, –

חַיּוֹת גַּם בְּהֵמוֹת;

בְּכָבוֹד לָמוּת –

כָּל הַחֲשִׁיבוּת…

926. אֵין כַּמָּוֶת מוֹרֶה טוֹב

בִּשְׁבִיל הַנִּשְׁאָרִים בַּחַיִּים;

אַךְ פְּעֻלַּת לִקְחוֹ לַשָּׁוְא –

כִּי אֵינָהּ קַיֶּמֶת זְמַן רַב…

927. “פֹּה נִטְמַן” –

זוֹ כְּתֹבֶת יָפָה,

לְכָל הַקְּבָרִים מִשֻּׁתָּפָה…

928. כְּשֶׁמְּלַוִּים אֶת הַמֵּת, מְהַרְהֲרִים:

"בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דִּיהָבֵךְ לְעַפְרָא

וְלֹא יְתָנָא"…

929. מִיתָה בְּזוּיָה – חֲמוּדָה

מֵעַבְדוּת כְּבוּדָה…

930. הַמָּוֶת

רַק פַּעַם יֻרְגַּשׁ,

וְכָל רֶגַע מִמֶּנּוּ –

יִפְחַד בַּרְנָשׁ…

931. תָּמִיד הַמָּוֶת יִדְפֹּק

בְּקוֹל אֶחָד וְלֹא יֶחְדָּל –

עַל הֵיכְלֵי עֲשִׁירִים,

וְעַל אֹהֶל דָּל…

932. הַחַיִּים עָלֵינוּ שְׂנוּאִים –

וּמִמָּוֶת אָנוּ יְרֵאִים…

933. אַל תִּבְכֶּה לַמֵת,

וְלַמִּתְאַבֵּד אַל תִּתְאַבֵּל:

הַמֻּכְשָׁר לְחַיִּים לֹא יָמוּת,

וְאִישׁ עוֹלָמוֹ אוֹהֲבוֹ –

לֹא יְקַלְקֵל…

934. הַמָּוֶת בֶּעָתִיד נִרְאֶנּוּ;

וּבֶאֱמֶת חֶלְקוֹ הַגָּדוֹל

בֶּעָבָר כְּבָר נָגֹל…

935. לָמָּה מִמָּוֶת פַּחַד יֹאחֲזֶךָ –

הֲלֹא אֵינֶנּוּ בְּחַיֶּיךָ,

וּבְבוֹאוֹ כְּבָר אֵינֶךָ…

936. רַע הַמָּוֶת וָמָר,

וּמֵחַיֵּי־הֶבֶל נִבְחָר…

937. אַל תִּבְכּוּ לַמֵּת –

כִּי הָלַךְ לִמְנוּחַת עוֹלָמִים:

בְּכוּ בָּכֹה לַחַי –

הַמְּפַחֵד מִמֶּנּוּ כָּל הַיָּמִים…

938. מַרְאֶה מִיתַת נְשִׁיקָה –

אֶת הַחַיִּם מְחַבֵּב עָלֵינוּ:

וּמַרְאֶה חֶבְלֵי־מָוֶת –

מַשְׂנִיא אֶת חַיֵּינוּ…

939. צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת נַדְבָן,

וְהַמָּוֶת יַצִּיל מִצְּדָקָה קַמְצָן…

940. מָה שֶׁמְּהַרְהֵר הַגּוֹסֵס –

זוֹהִי חִידָה סְתוּמָה,

וְהֶחָפֵץ לְדַעַת פִּתְרוֹנָהּ –

עָלָיו לָרֶדֶת דּוּמָה…

941. בְּחַיֵּינוּ כָּל הַיָּמִים

בַּמָּוֶת אָנוּ נִלְחָמִים;

אַף כִּי יָדוּעַ הַקֵּץ הַמָּר,

שֶׁעַל כָּל יִתְגַּבָּר…

942. הָיָה חַי, הָיָה חַי –

בָּא הַמָּוֶת וְאָמַר: דַּי!…

כך אומרים על זקן מופלג שמת…

943. לָמוּת –

עָלוּל גַּם צָעִיר וְרַךְ,

אַךְ זָקָן מֻכְרָח…

944. נִזּוֹק הַבַּר־מִנָּן –

מֵאֲכִילַת אֲפִיקוֹמָן…

כך אומרים בדרך הלצה על זקן מופלג שמת…

945. הָאֲדָמָה אֵם כָּל חַי –

מַעֲמִידָה דּוֹרוֹת בְּכָל הָעוֹלָם,

אֶת מִחְיָתָם נוֹתֶנֶת דַּי,

וְאֶל חֵיקָהּ אוֹסֶפֶת אוֹתָם…

946. הַטּוֹב שֶׁבְּבָתֵּי־הַסֵּפֶר –

הוּא בֵּית־סֵפֶר הַחַיִּים;

כָּל אֶחָד לוֹמֵד בּוֹ

מָה שֶׁנַּפְשׁוֹ אוֹהֶבֶת,

וּתְעוּדַת־הַסִּיּוּם –

מַגִּישׁ לָנוּ הַמָּוֶת…

שׁוֹנוֹת

947. אֹכֶל מִמְּבַשְּׁלִים שְׁנַיִם –

תָּפֵל בְּלִי מֶלַח,

אוֹ מָלוּחַ כִּפְלַיִם…

קדרה דבי שותפא לא חמימא ולא קרירא (עירובין נ').

948. סְעוּדָה עֲרֵבָה –

נֶעֱצֶרֶת בַּקֵּבָה…

על דבר טוב שנזכר תמיד.

949. מִכָּתְלֵי בֵּיתוֹ נִכָּר –

שֶׁהוּא אִישׁ יָקָר…

ביתו של אדם מעיד על דרכי חייו ונמוסיו…

950. פִּתְגָּמִים מֻבְחָרִים –

חַדִּים וּקְצָרִים…

951. אֵם וָאָב –

אֵין קוֹנִים בְּזָהָב…

952. מֵהַכּוֹכָבִים הַנּוֹפְלִים

לְהִתְפַּלֵּא אָנוּ מְמַהֲרִים,

אַךְ לֹא מֵאֵלֶּה

שֶׁבַּשָּׁמַיִם מַזְהִירִים…

953. לֹא עַל-יְדֵי הַשּׁוֹט

יָרוּץ הַסּוּס מְהֵרָה –

כִּי אִם עַל-יְדֵי

רָב מִסְפּוֹא וּשְׂעוֹרָה…

954. מְזוֹנוֹת הָאָדָם

בָּרָא אֱלֹהִים,

וְהַשָּׂטָן –

אֶת הַמַּטְעַמִּים…

955. אֵין אָדָם פּוֹשֵׁעַ

אִם לוֹ לֹא נוֹגֵעַ…

956. צָעִיר בֵּין כְּפִירִים,

וְלֹא בְּכוֹר בֵּין חֲזִירִים…

957. שִׂמְחָה בִּשְׁתַּיִם –

הַשִּׂמְחָה כִּפְלַיִם;

בִּשְׁתַּיִם אֲנָחָה –

חֲצִי רְוָחָה…

958. הַפְּרִידָה מִבָּנִים –

מְקַצֶּרֶת יָמִים…

959. הָרָאוּי לְמִיתַת תְּלִיָּה –

יִשְׂמַח שֶׁנִּדּוֹן בִּירִיָּה…

960. לַחֲתוּלָה –

אֵם מְשׁוּלָה…

מֹחַ חתולה לה, היא שוכחת מהר אם הילדים מרגיזים אותה.

961. לֹא יַזִּיקוֹ קֹר,

וְחֶלְמוֹן לֹא יַעֲזֹר…

כך לועגים לחזן שאין לו קול נגינה…

962. כָּךְ נֶאֱמַר,

וְכָךְ נִגְמַר…

963. קְלָף –

אוֹ חֲלַף…

כך נוהגים לזָרז את מישהו המרבה להִמָלֵךְ בדעתו בשעת משחק הקלפים ומעכב על ידי זה את המשחק – תן קלף או זוז מכאן.

964. לֹא זוֹהִי הָאֵם שֶׁיָּלְדָה,

אֶלָּא זוֹ שֶׁחִנְּכָה וְלִמְּדָה…

965. הֲמָנִים לֹא סְפוּרִים –

וְיוֹם אֶחָד פּוּרִים…

966. אָפְלוּ תַּרְנְגֹלֶת יָפָה

בַּבַּיִת מִסְתּוֹבֶבֶת –

עַל כָּל בְּנֵי-הַבַּיִת מִתְחַבֶּבֶת…

967. מִלַּעַג וְעֶלְבּוֹן –

אֵין אָסוֹן…

968. שֶׁל רַב זְעֵירָא –

קְדֵרָתוֹ כְּשֵׁרָה…

969. הַפָּנִים –

מַלְשִׁינִים…

970. אֵל כִּי יֹאבֶה –

גַּם מַטְאֲטֵא רוֹבֶה…

971. מוּטָב מְאוּם –

מִלֹּא-כְלוּם…

972. מְבַשֶּׁלֶת –

חֶלְקָהּ לָקַחַת

אֵינָהּ שׁוֹכַחַת…

973. יֵשׁ סְבָרָה –

שֶׁגַּם הָעִזִּים מִקֶּלֶם³⁵

יוֹדְעִים דַּף גְּמָרָא…

974. עַל הַגַּנָּב –

הַמִּצְנֶפֶת נִשְׂרֶפֶת…

975. עַל הַגַּנָּב –

הַכּוֹבַע יִלְהָב…

976. כָּאן אֲנִי גֵּר –

וּמֻתָּר לִי לְהִתְפָּאֵר…

שרי לאינש לאודועי נפשיה באתרא דלא ידעי ליה (נדרים פ"ב).

977. לְהִתְוַכֵּחַ עִם בּוּר –

אָסוּר…

978. כֶּלֶב מְתֻלְתָּל –

לוֹ רַךְ וְחָמִים;

בּוּר גְּבִיר –

חַי בִּנְעִימִים…

אחרים אינם נהנים מהם…

979. כְּפִי צַפְרָא טָבָא –

כָּךְ הַתְּשׁוּבָה…

980. הַלִּיטָאִי מַאֲמִין בְּלֵב תָּמִים –

אַחֲרֵי מְנוֹתוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים…

הליטאי מוחזק לבלתי-מאמין.

981. בְּמוּסָר לַבַּת פּוֹנִים –

וְלַכַּלָּה מִתְכַּוְּנִים…

כשאדם אינו מעיז בפני חברו, ומרמז אמירה לפלוני.

982. פִּתְגָּם בְּשִׂיחָה –

לַפִּיד בַּחֲשֵׁכָה…

מאיר ומסביר את כל הענין של השיחה.

983. לְכָל אֶחָד –

עֲרֵמַת אַשְׁפָּתוֹ

לְיַד דַּלְתּוֹ…

לכל אחד יש פגם במשפחתו.

984. סֵדֶר הוֹצָאָה

וְחֶשְׁבּוֹן הַכְנָסָה –

מִדָּה נִפְלָאָה

וַחֲצִי פַּרְנָסָה…

985. הֵד הָרִים –

כְּקוֹרֵא אֲמָרִים…

986. גַּנָּבִים קְטַנִּים –

נִתְפָּסִים וְנִשְׁפָּטִים;

גְּדוֹלִים –

מַנִּיחִים חָפְשִׁים –

וְהֵם נִמְלָטִים…

987. טוֹב מְעַט בָּטוּחַ –

מֵהַרְבֵּה מְרַחֵף בָּרוּחַ…

988. מְנִיעַת תְּשׁוּבָה –

כְּמַעֲנֶה חֲשׁוּבָה…

989. נֶפֶשׁ אָדָם עוֹרֶגֶת –

לָמָּה שֶׁאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת…

990. סְתָם מַקְשָׁן –

בּוּר וְעַקְשָׁן…

991. בֶּן הַבֵּן – נֶהְדָּר,

בֶּן הַבַּת – זָר…

992. הַמַּסְפִּיד בְּשָׂכָר לְעָשִׁיר –

לְמַרְאֵה עַיִן בּוֹכֶה,

וְקִרְבּוֹ יָשִׁיר…

993. בְּיוֹם-יְרִיד טוֹב –

גַּנָּבִים לָרֹב…

994. מַאֲכָלִים מְתוּקִים –

מְעַט מְחַזְּקִים,

וְהַרְבֵּה מַזִּיקִים…

995. יְהוּדִי כִּי יֻפַּל

וְשָׁבַר יַד שְׂמֹאל –

לִבּוֹ יַרְנִין,

כִּי לֹא שָׁבַר יַד יָמִין…

היהודי מלומד בפורעניות, ונוטה לברך על הרעה משום שניצל מרעה אחרת גדולה הימנה.

996. בֶּן בִּנְךָ – בְּנֶךָ,

וְלֹא בֶּן בִּתֶּךָ…

כי בן בנך נקרא על שם משפחתך, אבל בן בתך נקרא על שם משפחת אביו.

בני בנים הריהם כבנים (יבמות ס"ב).

בני בנות אינם כבנים (ירושלמי יבמות פ"ו).

997. אָבִיךָ מְצֻיָּן, אֶחָד מֵאֶלֶף –

אֲבָל בְּנוֹ, בֶּן כֶּלֶב…

אדם בליעל שבנו מהלל אותו בפני אחרים, אומרים לו כך בלעג.

998. הַיְּצִיאָה מִדִּירָה לַדִּירָה –

אִבּוּד דָּמִים;

הַיְּצִיאָה מֵעִיר לָעִיר –

קִצּוּר יָמִים…

999. הָרַב יוֹכִיחַ וּמְצַוֶּה.

הַמַּאֲמִין – יְחַכֶּה וּמְקַוֶּה,

הַשַּׁקְרָן – שְׁקָרִים יַגִּיד,

הָעַצְלָן – יָשֵׁן תָּמִיד…

1000. אַרְבָּעָה אֵלֶּה לְמוֹתָר בָּעוֹלָם:

רָשָׁע –

עַל אֲסוֹן זוּלָתוֹ אֵינוֹ מִצְטָעֵר;

שַׁקְרָן –

הַמִּתְהַלֵּל וּמִתְפָּאֵר;

טִפֵּשׁ –

שֶׁאֵין בְּקָדְקֳדוֹ מֹחַ;

כֶּלֶב –

שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִנְבֹּחַ…