הקדמה    🔗

הפתגם הוא המכתם של העם; המכתם – פתגמו של היחיד ושניהם – מסה שבכוח. כשם שהברק מושך יותר את העין מכוכבי־שבת, כך נחרת בזכרון יותר מכתם קצר ממאמר ארוך.

שבחו של פסוק קצר – קיצורו; חסרונו שנותן כהלכה פסוקה מה שיצטרך לפעמים אל הקדמות רבות.

בחלון הראוה של הצורף מסודרים יהלומים גדולים וקטנים, שאינם שוים בשָויָם, והוא הדין בסדר של פתגמים או מכתמים.

יש מכתמים, וממילא, רעיונות מקריים, יחידי־פעם, ויש רעיונות ההולכים ונשנים בנפש בחינת ה“מוטיב היסודי” שבמנגינה, רק רעיונות מרכזיים אלו הם ממהותו של האדם וקובעים את דמותו.

יש שהם ניתנים הברקות הברקות, הבהקות הבהקות, אבל המבין חורזם יחד על מחרוזת אחת.

צורה חדשה נותנת לרעיון ישן ברק או חידוש. צורה ישנה מלבישה מחשבה חדשה חשיבות, הנמשכת מכוח האבות.

ר' משה יצחק וולך שואב פתגמיו ממעיינו הוא, ממקורות ישראל וממקורות חוץ, אבל מכולם בדליו וכֶליוֹ, דלי טהור וכלי כשר.

יוחנן טברסקי

 

ראש דבר    🔗

אם רוצים להכיר את העם, לדעת אותו היטב ולהבינו, אם רוצים למצוא את המעין החי שממנו שותים הסופרים המודרניים, את היסוד שעליו תבּנה ספרות העם, מוכרחים לחקור ולדרוש מה שהעם יצר במשך דורות רבים…

היצירה של העם מגלה לפנינו חיי העם בכל הפרטים, איך חי בכל העתים השונות, איך התיחס אל החיים של העולם והטבע מסביב לו…

גדול הוא האוצר שהעם יצר בתבניות שונות: ספורים, אגדות, שירים, חידות, פתגמים, חדודים, סמנים, כל מיני לחשים, ועוד ועוד…

בכל דור ודור, שהחיים משתנים ועמהם האנשים, מכניס העם השקפות חדשות משלו, מוסיף על יצירות חדשות עוד חריפות בבדיחותיו והלצותיו, בשחקו ובבכיתו, בשמחתו ובאבלו, בשׂשׂונו ויגונו, בשעשועיו ועצבונו, ובכל דרכי החיים שלו בזמנו נותן הרבה חומר לההיסטוריון לגלות חיי העם במשך עברו הגדול…

והנה כל העמים מתיחסים ברצינות ובחבה רבה ליצירת העם, באהבה ובמסירות להפולקלור, מאספים כפנינים יקרות כל אמרה, כל מלה של יצירה שלו, ומוציאים לאור ספרים גדולים ושונים, ושומרים עליהם במוזיאום כעל אוצר בלום…

אך לא כן אצלנו עם ישראל, אנחנו התיחסנו בשאט נפש, בבטול גמור ליצירת העם, חשבנו יצירותיו למין בדחנות, לליצנות, לבטלנות, שאין כדאי לשום לב אליהם. לא כדאי אפילו לשמוע מה שהעם מדבר ומפטפט, כי הבל המה, מאפס יסודם. רק בעבר הקרוב קמו אנשי רוח אחדים לעשות משהו בשדה הפולקלור, ואני אַראה פה על החשובים שבהם: גינזבורג ומרק, איגנץ ברינשטיין, ל. כהן, נח פרילוצקי, ש. אנסקי, כל אלה לקטו ואספו שירי עם, פתגמים ואפוריזמים ועשו הרבה בשדה הפולקלור. אבל כל אלה נחשבו כטפה מן הים למה שנמצא בתוך יצירות העם.

את הפתגמים יש לחלק לשלש מחלקות:

א) אלה שמגלים את חיי העם ומנהגיו משכבות שונות, מעריכים את העובדות והמעשים שבתוכו, בין טובים ובין רעים;

ב) פילוסופיים, בהם מבטא העם על אלהים, מזל, אמת, יושר, צדק, חסד ורחמים, ועוד ועוד…

ג) אופיו וטבעו, על תכונתו ומפעלו, על מעלותיו וחסרונותיו, כגון: צביעות, רמאות, אכזריות, אי יושר וצדק, רכילות, פזרנות, ועוד ועוד…

הרבה פתגמים לקח העם מן הגויים שכניהם ושהם מתאימים לרוח העם היהודי, וע"כ שגורה בפיהם האִמרה: “פתגם גוי הוא, להבדיל, תורה” ויש גם שלקחו מסופרים אידישאים: מאייזיק מאיר דיק, משלום־עליכם, מי.ל. פרץ ועוד…

כל אלה הסופרים אספו הפתגמים ששמעו מפי העם ומתוך ספרים שונים.

לשם הפתגמים שמפי העם צריך הסופר להפגש עם העם הנמצא בעיר ובסביבה שלה, לדבר עם זקנים, עם בעלי מלאכות, עם נשים, לשוחח עמהם בבית ובשוק ובכל מקום שהם נמצאים, אולם עבודה זו צריכה זהירות רבה, קודם כל צריך להזהר מהאיש שמפיו רוצה לשמוע, לבל ירגיש, שבדעת השומע לחטוף מפיו כדי לפרסם ברבים, ועוד מיני זהירות שאין כאן המקום לפורטם…

וראש מעלותיו של האפוריזם הוא הדיבור בצמצום, אבל לדבר מעט ולהגיד הרבה היא אמנות חמורה, לא כל המתרגם מוכשר לכך, כי כוחו של האמן המתרגם הוא הדיוק, הקצור, הצמצום והצלצול, לזה הוכשר רק האמן המובהק, היודע להעמיד את התוכן על מינימום של בטוי כזה, שאין בו אף כלשהו מן הטפל, מן המכביר עליו שלא לצורך. אם אני הוכשרתי לכך, אינני יודע, על זה יעידו ויגידו הקוראים המבינים והמבקרים המומחים.

מ. י. וולך

 

דוגמאות והשואות    🔗

לפתגמים רבים אני מביא דוגמאות והשואות מש"ס בבלי וירושלמי, דרך ארץ רבה, כלה רבתי, מסכת סופרים, מכלתא, אבות דר' נתן, מדרש רבה, תנחומא, משלי, מדרש תהלים, מדרש קהלת זוטא, מדרש מעשה תורה, ילקוט תורה, ילקוט קהלת, זהר, תקוני זהר, תנא דבי אליהו רבה, תחכמוני, אברהם אבן עזרא, מבחר הפנינים, ר' מנחם המאירי, ספר יצירה, ספר חכמה ומוסר, בן המלך והנזיר, אגדת בראשית.

_____

אני מודה מקרב לב, לסופר והמבקר הנכבד יוחנן טברסקי על הקדמתו לספרי זה, ולסופר והמבקר הנכבד דב שטוק, על טרחתו לעיין בכובד ראש בכ"י שלי, ועל האירו את עיני בהערות והארות. ברכתי נתונה לשניהם.

המחבר

 

מוקדש    🔗

למרדכי, לחיים ומיכאל לבית וולך

מאת אחיהם

המחבר

אֲפוֹרִיזְם אֵינוֹ פָּסוּק בְּתוֹרָה,

אֶלָּא תּוֹרָה בְּפָסוּק…

 

הָעוֹלָם    🔗

1. הָעוֹלָם הוּא כְּבִישׁ,

וְרָצִים בּוֹ בְּלִי הֶרֶף,

אֵלֶּה בְּרֶגֶל, אֵלֶּה בְּסוּסִים –

בְּהוּלִים לַטֶּרֶף…

2. שֶׁקֶר הָעוֹלָם:

מִשּׁוּם כָּבוֹד מְדֻמֶּה –

כָּל אָדָם מְרַמֶּה וּמְרֻמֶּה…

3. הָעוֹלָם כְּתֵיאַטְרוֹן:

הָרָעִים וְהַשְּׁפָלִים –

בַּמְּקוֹמוֹת הַנַּעֲלִים…

4. הָעוֹלָם כְּתֵיאַטְרוֹן:

הַמַּחֲזוֹת מְפֹאָרִים

וּדְמֵי־הַכְּנִיסָה יְקָרִים…

5. “הָעוֹלָם אוֹמֵר: מְשֻׁגָּע – הַאֲמַן”.

כָּךְ הַפִּתְגָּם קוֹבֵעַ.

אֲבָל אִם תַּאֲמִין מַה שֶּׁהָעוֹלָם אוֹמֵר –

אֵין לְךָ אֶלָּא לְהִשְׁתַּגֵּעַ…

6. “הָעוֹלָם אֵינוֹ מְשֻׁגָּע”.

לָעַיִן כָּךְ צָפוּי –

וּבֶאֱמֶת אֵינוֹ שָׁפוּי…

7. כְּדֵי אֶת עוֹלָמֵנוּ הֶהָרוּס

שׁוּב לְהָקִים –

לְפָחוֹת אַדְרִיכָלִים וְיוֹתֵר בַּנָּאִים

אָנוּ זְקוּקִים…

8. מָה יָפֶה הָיָה הָעוֹלָם וְנִבְחָר –

אִלּוּ נַעֲשֶׂה הַיוֹם הַנִּדְחֶה לְמָחָר…

9. “יֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה אַחַת”¹

טוּבוֹ כִּפְלַיִם,

אוּלָם, מִי שֶׁקָּנָה עוֹלָמוֹ כָּל חַיָּיו –

טוּבוֹ שִׁבְעָתָיִם…

10. לְפִי רְאוּת עֵינֶיךָ –

כֵּן עוֹלָמֶךָ:

כֵּהֶה אוֹ בָּהִיר,

חָשׁוּךְ גַּם מֵאִיר,

בַּכְיָן –

אוֹ חַיְּכָן…

11. הָעוֹלָם גָּדוֹל לְאֵין סוֹף –

וְלִבְנֵי־אָדָם צַר בּוֹ לָשֶׁבֶת,

בְּלֵב רַבִּים מַשְׂטֵמָה וְנָקָם –

וּשְׁאִיפָה לְהָבִיא עַל זוּלָתָם הַמָּוֶת…

12. בְּעוֹלָם כָּזֶה חַד מִתְּרֵי:

אוֹ מִיָּד לָמוּת –

אוֹ לִחְיוֹת בְּסַבְלָנוּת…

13. הָעוֹלָם –

בֵּית כֶּלֶא נוֹרָא מְאֹד,

לָצֵאת מִמֶּנּוּ חַי –

אֵין תִּקְוָה עוֹד…

 

הַחֲרִיצוּת    🔗

14. חָכָם וְחָרוּץ –

יַעֲשֶׂה דָבָר בְּעִתּוֹ;

לֹא יְמַהֵר לָרוּץ,

וְלֹא יִתְנַהֵל לְאִטּוֹ.

15. חָרוּץ –

נִבְחָר מֵחָרוּץ,

עַצְלוּת –

כִּלְּיוֹן חָרוּץ…

16. אָדָם חָרוּץ צוֹלֵחַ –

גַּם אֶבֶן קוֹדֵחַ…

17. כִּשְׁרוֹן בְּלִי שְׁקִידָה –

כֹּחוֹ קָטֹּן

מִשְּׁקִידָה בְּלִי כִּשְׁרוֹן…

18. אֵין אֻמָּנוּת לְלֹא תַּלְמוּד –

וְאֵין תַּלְמוּד לְלֹא אֻמָּנוּת…

19. הַתְמָדָה וְחֵשֶׁק –

לַלִּמּוּד כְּלֵי־נֶשֶׁק…

20. גַּם עַל שׁוֹעַ –

לִלְמֹד מִקְצוֹעַ…

21. בַּמּוֹתְרוֹת תּוֹעֶלֶת –

עֲבוֹדָה לַעֲנִיֵּי־עָם,

אַךְ אִלְמָלֵא הַמּוֹתְרוֹת –

פָּחֲתוּ עֲנִיִּים בָּעוֹלָם…

22. בִּהְיוֹת רָצוֹן אַדִּיר לְאָדָם –

אֵין נִמְנַעַת אֶפְשָׁרוּת בָּעוֹלָם.

23. הַזָּרִיז בְּכָל עֵת –

לֹא יִתְחָרֵט…

24. כָּל הַנִּבְרָאִים בָּעוֹלָם –

לַעֲשׂוֹת אֲנוּסִים,

חוּץ מֵהָאָדָם…

לאדם נִתנה הבחירה.

25. הַמַּתְחִיל בְּמַעֲשֶׂה –

רָאוּי לְשֶׁבַח;

וְהַגּוֹמֵר –

רָאוּי גַּם לְרֶוַח…

26. כַּף אַחַת שֶׁל עֲבוֹדָה וּפְעֻלָּה –

כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה קַבִּין שִׂיחָה שְׁקוּלָה…

27. אֲנָשִׁים אוֹהֲבִים אֶת הֶחָרוּץ מְאֹד –

בִּתְנַאי כִּי בִּשְׁבִילָם יַעֲבֹד…

28. אִם חָסַרְתָּ כִּשְׁרוֹן –

לֹא יוֹעִילְךָ רָצוֹן…

29. הָאָמָּן –

לֹא יִתְחַשֵּׁב כְּלָל,

בְּדַעַת הַקָּהָל…

30. נָשִׁים חֲרוּצוֹת –

מְבַשְּׁלוֹת וְאוֹפוֹת,

מְגַדְּלוֹת עוֹפוֹת,

מְכַבְּסוֹת וּמְתַפְּרוֹת,

אוֹמְנוֹת יַלְדֵיהֶן –

וְסִפּוּרִים לָהֶם מְסַפְּרוֹת,

לַכֹּל לָהֶן פְּנַאי –

עַד בְּלִי דָי…

31. הֶחָרוּץ – חַיָּל²,

הֶעָצֵל – טַיָּל…

 

הָעַצְלוּת    🔗

32. הָעַצְלוּת הוֹלֶכֶת

לְאַט־לְאַט,

וְהָעֲנִיּוּת תַּדְבִּיקֶנָּה –

בִּזְמַן מֻעָט…

33. אֲשֶׁר בְּעַצְלוּת יֵעָשֶׂה –

כָּבֵד הוּא וְקָשֶׁה…

34. גֶּבֶר מִשְׁתַּטֶּה –

מִתּוֹךְ עַצְלוּת,

וְאִשָּׁה –

מִתּוֹךְ בַּטְלָנוּת…

35. הָעַצְלָן –

שׁוֹנֶה מִשְּׁאָר הַבְּרִיּוֹת:

שְׁתֵּי יָדָיו שְׂמָאלִיּוֹת…

36. אֲשֶׁר בַּעֲבוֹדָה יִבְחַל –

לֹא יֹאכַל…

37. לֹא תַּעֲבֹד אַדְמַת תַּלְאוּבָה –

לֹא תִּתֵּן לְךָ תְּנוּבָה…

38. הָעַצְלָן –

אִם אַף בַּחֲלוֹמוֹ יַעֲבֹד –

כָּבֵד לוֹ מְאֹד…

39. יָד שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת לְהַכְנִיס –

לֹא תּוֹצִיא גַּם מֵהַכִּיס…

40. שֵׁנָה בְּסִפְרִיָּה –

לֹא תַּקְנֶה תּוּשִׁיָּה³…

41. עַצְלָן!

עוּרָה וֶהֱיֵה גֶּבֶר;

יוֹם וָלַיְלָה לִישׁוֹן –

יְהֵא לְךָ זְמָן בַּקֶּבֶר…

 

מַדָּע וְהַשְׂכֵּל    🔗

42. הַמַּדָּע –

אֲשֶׁר יַחְפְּצֶנּוּ

יִמְצָאֶנּוּ…

43. הַמַּדָּע יָרִים מֵעָפָר נְמוּכִים –

לְהוֹשִׁיבָם עַל כִּסֵּא מְלָכִים…

44. כָּל עוֹד חָכְמָה יְבַקֵּשׁ אָדָם –

הוּא חָכָם;

וְהַחוֹשֵׁב כִּי כְּבָר דַּיּוֹ בִּקֵּשׁ –

הוּא טִפֵּשׁ…

45. כָּל אֲשֶׁר לְאָדָם יֵשׁ –

אֵינוֹ שֶׁלּוֹ, זוּלַת רַעְיוֹנוֹתָיו

בָּהֶם יִשְׁתַּמֵּשׁ…

46. גְּדָל־דֵּעָה

מוֹדֶה עַל טוֹבָה

וְסוֹבֵל רָעָה…

47. קְנַה חָכְמָה וַהֲפָךְ בָּהּ –

יוֹם וָלַיִל וְלֹא תֶּחְדָּל:

בִּימֵי עָשְׁרְךָ תְּהִי לַעֲדִי –

וְהוֹן יָקָר בְּיוֹם תִּדָּל…

48. הָרִאשׁוֹנִים –

הִנִּיחוּ אֶבֶן פִּנָּה,

לְכָל חָכְמָה וּבִינָה,

וְהָאַחֲרוֹנִים –

הַבּוֹנִים עַל הַיְסוֹדוֹת הָהֵם –

נִקְרָאִים: “אַנְשֵׁי הַשֵּׁם”…

49. מַשְׂכִּילִים –

בְּסֻלָּם עוֹלִים,

וְכַנְּשָׁרִים –

יִדְאוּ מְשׁוֹרְרִים…

50. גּוּף בְּלִי יְדִיעוֹת –

בַּיִת בְּלִי יְסוֹד…

51. מַדָּע לְעָרִיץ נִמְאָס –

כְּמוֹ לַגַּנָּב הַפַּנָּס…

52. הַמַּחֲשָׁבוֹת הַגְּדוֹלוֹת –

מֵאֲחֵרִים שְׁאוּלוֹת…

53. מָה שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה הַשֵּׂכֶל הַנֶּאֱמָן –

לֹא יַעֲשֶׂה גַּם הַזְּמָן…

54. בֵּין אֶלֶף מְלֻמָּדִים גְּדוֹלִים –

בַּעַל שֵׂכֶל אֶחָד לִמְצֹא יְכוֹלִים…

55. “הַתּוֹרָה מַתֶּשֶׁת כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם”

וְהַחָכְמָה לֹא תְּחַיֶּה בְּעָלֶיהָ לְעוֹלָם…

56. רִיב עוֹלָם –

בֵּין שֵׂכֶל וָלֵב בָּאָדָם.

57. אִישׁ מַדָּעִים בָּדוּל מִן הַצִּבּוּר –

סֵפֶר מַדָּע בָּאָרוֹן סָגוּר…

58. מַה שֶּׁלֹּא תַּעֲשֶׂה הַגְּבוּרָה –

יַעֲשֶׂה הַשֵּׂכֶל כְּשׁוּרָה…

 

סוֹפְרִים, סְפָרִים וְקוֹרְאִים    🔗

59. אִלּוּ כָּתְבוּ הַסּוֹפְרִים

מַה שֶּׁהֵם עַצְמָם מַאֲמִינִים,

וּמַה שֶׁהֵם עַצְמָם מְבִינִים, –

כִּי עַתָּה הַסְּפָרִים מָעֲטוּ:

רִבְבוֹת פִילוֹסוֹפִים נֶאֱלָמוּ,

רִבְבוֹת מְפָרְשִׁים תַּמּוּ…

60. כֹּחָהּ שֶׁל שַׁרְשֶׁרֶת –

תָּלוּי בְּכָל טַבַּעַת וְטַבַּעַת;

כֹּחוֹ שֶׁל סֵפֶר –

בְּכָל מִלָּה בַּת־דַּעַת…

61. הָעֵט –

סַבְלָן גָּדוֹל וְאָדִישׁ:

כּוֹתְבִים בּוֹ הַרְבֵּה שְׁטוּת –

וְהוּא מַחֲרִישׁ…

62. אֲנָשִׁים נַעֲשִׂים:

מִסִּפְרֵי הִסְטוֹרִיָה – נְבוֹנִים,

מִשִּׁירָה – רוּחָנִים,

מֵחָכְמַת חֶשְׁבּוֹן – שְׁנוּנִים,

מִיְּדִיעַת הַטֶּבַע – עַמְקָנִים,

מִסִּפְרֵי־מוּסָר – רְצִינִים…

 

הַמְּבַקֵּר    🔗

63. שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הֵם קָשִׁים:

חַגִּים לְרָשִׁים,

תַּעֲנִית לַעֲשִׁירִים,

וּמִלָּה טוֹבָה לִמְבַקְּרִים…

64. מְבַקֵּר רַע –

יוֹרֵד עַל הַסְּפָרִים

כְּעַיִט עַל הַפְּגָרִים…

65. כְּשֶׁמְּבַקֵּר מְהַלֵּל הַצָּגָה

שֶׁהִיא נָאָה –

לֹא תָּמִיד סִמָּן הוּא

שֶׁהִיא רָעָה…

66. סוֹפֵר בִּקֵּשׁ, כִּי אַחֲרֵי מוֹתוֹ –

הַמְבַקְּרִים לֹא יְנַתְּחוּ אוֹתוֹ…

67. “הַאִם לֹא יֶחְסַר בְּשִׁירַי מַשֶּׁהוּ?” –

שָׁאַל סוֹפֵר פִּי מְבַקֵּר.

עָנָה:

"עִיַּנְתִּי בָּם בְּשֶׁבַע עֵינַיִם –

וְלֹא יֶחְסְרוּ שָׁם מַיִם"…

 

הֶחָכָם וְהַכְּסִיל    🔗

68. פֶּה גָדוֹל לֶאֱוִילִים,

וְהֶחָכָם יְדַבֵּר דּוּמָם;

שָׁלֵם בְּדַעַת חָסֵר מִלִּים,

וַחֲסַר דֵּעָה –

רֹב דְּבָרִים בְּקוֹל רָם…

69. “רַק לֶאֱוִילִים יָבוּז אֱוִיל”,

אֲבָל כָּל חָכָם בְּעֵינָיו כְּסִיל…

70. לְכָל כְּסִיל דֵּעַ –

אִם הָעִנְיָן בּוֹ נוֹגֵעַ…

71. לַכְּסִיל הֶעָוֹן –

מוֹחֵל הַנָּבוֹן…

72. עַל שְׁאֵלוֹת אֱוִילִיוֹת –

לֹא קַל לַעֲנוֹת…

73. אַחֲרִית סִכְלוּת – רֶשַׁע,

אַחֲרִית חָכְמָה – יֶשַׁע…

74. טוֹבָה הַשְׁעָרָה שֶׁל מַשְׂכִּיל –

מִוַּדָּאוּת שֶׁל כְּסִיל…

75. חָכָם יוֹדֵעַ לָבוֹא לָעֵת הַנְּכוֹנָה,

וְחָכָם מִמֶּנּוּ – לָצֵאת בָּעוֹנָה…

76. הַיּוֹדֵעַ אִוַּלְתּוֹ לְהַעֲלִים –

לֹא יִמָּנֶה עִם אֱוִילִים…

77. כְּשֵׁם שֶׁהַחֲכָמִים לִפְעָמִים אֱוִילִים –

כָּךְ חֲכָמִים לִפְעָמִים הַכְּסִילִים…

78. לַכְּסִיל מוֹרֵי־דֶרֶךְ –

לֹא דְבָרִים נָאִים,

כִּי אִם פְּגָעִים רָעִים…

79. הֶחָכָם שׁוֹקֵל דְּבָרָיו –

בְּפֶלֶס זָהָב…

80. לְחִדּוּד יָפֶה –

יִשְׂחֲקוּ מַשְׂכִּילִים,

לְחִדּוּד נוֹאָל –

לֹא יִשְׂחֲקוּ אַף כְּסִילִים,

הַשּׂוֹחֶקֶת אַחַת הִנֶּהָ –

בַּחוּרָה יָפוֹת שִׁנֶּיהָ…

81. יְּלָדִים,

כָּל עוֹד הֵם קְטַנִּים –

הֲרֵיהֶם חֲכָמִים וּנְבוֹנִים,

אוּלָם אַךְ לָמְדוּ מֵהַגְּדוֹלִים –

מִיָּד נַעֲשׂוּ כְּסִילִים…

82. הֶחָכָם בְּכָל מַעֲשָׂיו –

מְהַרְהֵר לִפְנֵיהֶם

וְלֹא לְאַחֲרֵיהֶם…

83. הָאָב מַנְחִיל לִבְנוֹ נְכָסִים,

אַךְ אֵינוֹ מְלַמְּדוֹ לִהְיוֹת נָבוֹן –

אֵיךְ יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּעִזָּבוֹן….

84. צָרִיךְ אָדָם הַרְבֵּה פִּקְחוּת –

שֶׁיֵּדַע לְהַסְתִּיר אֶת הַשְּׁטוּת…

85. כְּסִיל הָאוֹמֵר לִפְעָמִים חָכְמָה –

לֹא יָנוּחַ וְלֹא יַחֲרִישׁ

עַד לְאִוֶּלֶת יַהַפְכֶנָּה חִישׁ…

86. עֵת תְּדַבֵּר הָאִוֶּלֶת –

הַחָכְמָה פּוֹעֶלֶת…

87. לֹא תָּמִיד טוֹבָה הָעֵצָה:

אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ⁴;

פְּעָמִים הוּא פּוֹלֵט נִיב –

וְצָרִיךְ מִיָּד לִסְתֹּם פִּיו…

88. בֵּין כְּסִיל וְחַיָּה –

רַק הַבְדֵּל אֶחָד:

שִׁנּוּי לְבוּשׁ בִּלְבָד…

89. “נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה נֹפֶת תָּבוּס”⁵

וְנֶפֶשׁ כְּסִיל חָכְמָה תָּבוּז…

90. גַּם הֶחָכָם כְּקֹהֶלֶת –

עוֹשֶׂה לִפְעָמִים אִוֶּלֶת…

91. “עֵגֶל הַזָּהָב”

יִקָּרַא עָשִׁיר שׁוֹטֶה

בְּכָל דוֹר וָדוֹר;

וַהֲרֵי כְּבָר יָצָא מִכְּלָל עֵגֶל –

וּבָא לִכְלָל שׁוֹר…

92. כְּסִיל קָטָן בְּיוֹם אֶחָד

לַהֲרֹס יָכוֹל,

אֲשֶׁר רֹב שָׁנִים –

בָּנָה חָכָם גָּדוֹל…

93. אֶת פִּיו יִפְתַּח אֱנוֹשׁ –

מִיָּד נִרְאָה הָרֹאשׁ.

94. הַכְּסִיל –

אֵינוֹ עוֹשֶׂה מַה שֶׁאוֹמֵר:

הֶחָכָם –

אֵינוֹ אוֹמֵר מַה שֶּׁעוֹשֶׂה…

95. פֶּתִי מַאֲמִין לְכָל אִוֶּלֶת –

אַךְ לֹא בִּדְבַר תּוֹעֶלֶת…

96. כְּשֶׁאָדָם צָעִיר –

בִּינָה בּוֹ אַיִן;

בָּגַר –

לֹא שִׁמֵּשׁ עֲדַיִן;

זָקֵן –

מִסְתַּלֶקֶת מֶנּוּ שְׁכִינָה.

וּמָתַי בֶּאֱמֶת הוּא בֶּן־בִּינָה?

97. הֶחָכָם –

דְּבָרוֹ תָּמִיד מַצְנִיעַ,

וּחִיוּכוֹ –

אַלְפֵי מִלִּים יַבִּיעַ…

98. אִם כֻּלּוֹ אֹזֶן הָאָדָם –

אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לְעוֹלָם…

99. רַבִּים מִשְׁתַּטִּים לַחְשֹׁב –

כִּי כּוֹבַע יָפֶה

עַל נֶתֶק יְחַפֶּה…

100. מֵהַשְּׁאֵלוֹת שֶׁל הַקְּטַנִּים –

נַעֲשִׂים הַגְּדוֹלִים נְבוֹנִים…

101. אֵיזֶהוּ חָכָם?

הַזּוֹכֵר, שֶׁ“כָּל אָדָם כּוֹזֵב”

וְהוּא נִזְהָר וּמְדַמֶּה –

לֹא לִהְיוֹת מְרֻמֶּה…

102. אֶפְשָׁר לְהַיְשִׁיר רַגְלֵי אֱנוֹשׁ –

אַךְ לֹא אֶת הָרֹאשׁ…

103. קַל לְשַׁכְנַעַ אֶת הָאָדָם –

שֶׁהוּא גָדוֹל, יָשָׁר וְחָכָם…

104. מִהְיוֹת כְּסִיל

טוֹב הֱיוֹת עִוֵּר:

עִוֵּר נוֹפֵל לְתוֹךְ בּוֹר –

וּכְסִיל לְתוֹךְ תְּהוֹם יִדַּרְדֵּר…

105. יְקָרָה הָאִוֶּלֶת, וּפְעָמִים

נְשַׁלְּמָהּ מַמָּשׁ בְּדָמִים…

106. הַמִּתְחַכֵּם – חָמוּר

מִשּׁוֹטֶה גָמוּר…

107. הֶחָכָם אֵינוֹ רוֹצֶה לָדַעַת –

מַה לּוֹ לֹא נוֹגֵעַ,

וְאִם בְּמִקְרֶה נוֹדַע לוֹ –

עוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּלֹא יוֹדֵעַ…

 

הָעֹשֶׁר    🔗

108. הָאוֹמְרִים כִּי יִמְאֲסוּ בְּעֹשֶׁר –

רַבִּים הֵם לְאֵין מִסְפָּר:

אַךְ לְתִתּוֹ לַאֲחֵרִים –

יֹאבוּ אַךְ מִצְעָר…

109. עֹדֶף נְכָסִים – כְּעֹדֶף הַמִּנְעָל:

מֵחֲמַת מִדָּתוֹ הַיְתֵרָה –

אֵינוֹ רָאוּי כְּלָל…

110. הַגּוֹרָל לֹא נָתַן לַעֲשִׁירִים

מָמוֹנָם בְּתוֹרַת מַתָּנָה נָאָה,–

אֶלָּא בְּתוֹרַת הַלְוָאָה…

111. עָשִׁיר אוֹכֵל בִּשְׁנַיִם:

הוּא וְהַתַּרְנְגֹלֶת;

בַּעַל מְזֻמָּן⁶ –

לֹא יְבָרֵךְ בִּ“מְזֻמָּן”⁷…

112. "יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל^8,

וְיֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין קוֹל⁹…

113. פְּעָמִים אָדָם בַּעַל רְכוּשׁ –

וְאֵין לוֹ גְרוּשׁ…

 

הָאֹשֶׁר    🔗

114. הָאָדָם בַּעַל אֹשֶׁר –

אִם נִצֵּל שְׁעַת הַכֹּשֶׁר…

115. אָשְׁרוֹ שֶׁל אָדָם וְהוֹנוֹ –

אֵינָם תְּלוּיִים אֶלָּא בִּרְצוֹנוֹ…

116. אֵין שָׁעָה בָּעוֹלָם –

בָּהּ יַרְגִּישׁ עַצְמוֹ מְאֻשָּׁר הָאָדָם…

117. אֵין מְאֻשָּׁרִים –

כַּנִבְעָרִים…

118. אִם לְאָדָם מַזָּלוֹ הֵאִיר –

גַּם עֲצֵי־סְרָק יִתְּנוּ פְּרִי לְמַכְבִּיר;

וְאִם מַזָּלוֹ מֵעָלָיו סָר –

גַּם אֵשְׁכְּלוֹת גַּפְנוֹ קוֹץ וְדַרְדַּר…

119. אֵין אֹשֶׁר נִשָּׂא וָרָם –

שֶׁבּוֹ לֹא נִצְטָרֵךְ לְבָשָׂר־וָדָם…

120. בַּר־מַזָּל –

יֵעֲלֶה בְּלִי עָמָל לְשִׂיאוֹ,

וְלֹא־יֻצְלַח –

לַהֶבֶל עֲמָלוֹ וִיגִיעוֹ…

121. אַשְׁרֵי מוֹצֵא רַעְיָה לְחֶבֶר:

בְּיָפְיָהּ – אִשָּׁה,

וּבְשִׂכְלָהּ – גֶּבֶר…

122. אִלּוּ הַמָּתוֹק הָיָה מָתוֹק –

כְּשֵׁם שֶׁהַמַּר הוּא מָר –

וְהָיָה הָאָדָם מְאֻשָּׁר…

123. לֹא הַהוּא מְאֻשָּׁר –

שֶׁכָּל שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לוֹ יֵשׁ,

אֶלָּא –

מַה שֶּׁאֵין לוֹ אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ…

124. רַק הַפִּקֵּחַ –

רוֹאֶה עַצְמוֹ צוֹלֵחַ…

125. לוּ הִשְׂכִּיל הָאָדָם –

וְנָתַן כָּל עָשְׁרוֹ

בְּעַד אָשְׁרוֹ…

126. אֶת הָאֹשֶׁר הָאִישׁ –

כְּשֶׁיֶשְׁנוֹ לֹא יַרְגִּישׁ;

מַרְגִּישׁ בּוֹ אָז –

כַּאֲשֶׁר חָלַף וָגָז…

127. גַּם אִם לְאָדָם –

יִהְיוּ עוֹלָמוֹת שַׁ"י,

לֹא יֹאמַר דָּי…

128. הַתַּחְבּוּלָה לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר:

לֹא לַחֲשֹׁב עַל שׁוּם דָּבָר,

לֹא לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת וּבְעָיוֹת –

עַל שֶׁהָיָה וְעַל שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת…

 

רִישׁ וָחֶסֶר    🔗

129. “כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים”¹⁰,

בְּכָל חֶבֶל יְחֻנָּק.

הַיְעֻנֶּה רַק בָּעוֹלָם הַזֶּה –

וּבָעוֹלָם הַבָּא יְפֻנָּק?…

130. שְׁלֹשָׁה דְבָרִים לֹא טוֹבִים:

דַּלּוּת, זִקְנָה, מַכְאוֹבִים…

131. כְּשֶׁנּוֹלַדְתִּי בָּכִיתִי מַר,

וּמִשּׁוּם מָה –

כָּל יוֹם לִי יֹאמַר…

132. בֶּן בְּלִי־מַזָּל

קוֹנֶה סוּס – צוֹלֵעַ,

בּוֹנֶה בַּיִת – שׁוֹקֵעַ,

זוֹרֵעַ שָׂדֵהוּ – אֵין זֵרְעוֹנִים,

נוֹטֵעַ שׁוֹשַׁנִּים – צוֹמְחִים קִמְשׁוֹנִים…

133. רִיב יִתְעוֹרֵר –

בַּאֲשֶׁר הָעֳנִי יִתְגּוֹרֵר;

וּבִמְקוֹם הָעֹשֶׁר –

הַשָּׁלוֹם שׂוֹרֵר…

134. לַדַּל –

צָרוֹת צְרוּרוֹת

אֵין סְפוּרוֹת…

135. אֵין מַחֲלָתְךָ עֲנִיָּה –

אִם אַתָּה זָקוּק לִרְפוּאָה…

להוצאת המחלה נמצא כסף למדי אפילו לעני שבעניים…

136. חֶרְפָּה לְאִישׁ –

אִם עֲנִיּוּתוֹ לֹא יוּכַל לִסְבֹּל;

אַךְ רַבָּה מִמֶּנָּה חֶרְפָּתוֹ –

אִם בַּעֲבוֹדָה לְגָרְשָׁהּ אֵינוֹ יָכוֹל…

137. יָתוֹם מַרְבֶּה בִּבְכַיָּה,

וּבְשִׂיחָה – נֶפֶשׁ עֲנִיָּה…

138. בַּיּוֹם

הַחוֹבוֹת אוֹתִי מְצִיקִים;

בַּלַּיְלָה –

חֲלוֹמוֹת רָעִים מְעִיקִים…

139. זִוּוּג קַבְּצָנִים –

מַרְבֶּה אֶבְיוֹנִים…

140. דִּמְעוֹת עֵינַיִם –

אֵינָן מַיִם…

141. אַנְשֵׁי תּוּשִׁיָּה –

נוֹשְׂאִים צַעֲרָם בְּדוּמִיָּה.

142. בִּישׁ־גָּד –

אִשְׁתּוֹ יוֹלֶדֶת אַךְ בָּנוֹת,

וּפָרָתוֹ – עֲגָלִים בִּלְבַד…

143. אִם יָדַעְתָּ כִּי בְּסִבְלְךָ

לֹא אַתָּה אָשַׁמְתָּ –

הֲרֵי כְּבָר לְמֶחֱצָה הִתְנַחַמְתָּ…

144. אִם בַּפָּנִים לֹא נִכָּר הַכְּאֵב –

הֲרֵיהוּ בַּלֵּב…

145. יֵשׁ יִסּוּרִים טְמוּנִים –

לְלֹא סִמָּן בַּפָּנִים…

146. בְּעֵינֵי אָדָם נִכָּר

הַסַּעַר שֶׁבַּלֵּב,

וּמֵאַנְחָתוֹ –

עֹמֶק הַכְּאֵב…

147. צַר לִי עַל אִישׁ־חַיִל

לֶחֶם כִּי יֶחְסָר;

וְעַל אִישׁ שֶׁנֶּהְפַּךְ לוֹ

יוֹם־טוֹב לְיוֹם מָר…

148. אֵין זֶה עָנִי

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ קְצָת,

אֶלָּא הַשּׁוֹאֵף לְהַרְבֵּה –

וְאֵין לוֹ אַף מְעַט…

149. “עָנִי חָשׁוּב כְּמֵת” –

וּבְמִצְווֹת חַיָּב כְּחַי בֶּאֱמֶת…

150. עֲנִיוּת

לַעֲשִׁירֵי־לֵב – עֲשִׁירוּת;

עֲשִׁירוּת

לַעֲנִיֵּי־לֵב – עֲנִיוּת…

151. כְּבָר קוֹל תְּקִיעָה ותְרוּעָה –

וְעוֹד רְחוֹקָה הַיְשׁוּעָה…

אנקת דל שקִוה לשנה חדשה שבה יוטב מצבו הרע.

152. הָאַלְמָן –

אָדָם הַנָּדוֹן לְעֹנֶשׁ מָר,

וְעַל עָנְשׁוֹ כְּבָר עָבָר…

153. עָשִׁיר אוֹכֵל וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה,

וְעָנִי עוֹשֶׂה וְאֵינוֹ אוֹכֵל…

154. “הֶעָנִי הוּא יַחְסָן”;

אַךְ הָיָה מַחֲלִיף יִחוּסוֹ –

בִּמְעַט צֶלְצְלִים לְכִיסוֹ…

155. לְהַכְנִיס אֶת הַפֶּסַח –

קָשֶׁה לַדַּל;

אַךְ לְבָעֵר אֶת הֶחָמֵץ –

לוֹ קַל…

 

הָעֵצָה    🔗

156. חֲיֵה בַּטּוֹב עֵת תִּמְצָא יָדֵךָ,

וּבְעֵת רָעָה הִסְתַּפֵּק בְּקֹמֶץ:

אָדָם צָרִיךְ לְהִסְתַּגֵּל לַכֹּל –

גַּם לְיַיִן, גַּם לְחֹמֶץ…

157. כַּלְכֵּל מַעֲשֶׂיךָ בְּחֶשְׁבּוֹן,

וְלַעֲבוֹדָתְךָ הֱיֵה מָסוּר;

אָמְנָם, הַכֹּל בְּיַד ד' –

אַךְ לִסְמֹךְ עַל נֵס אָסוּר…

158. הָעוֹשֶׂה נֶגֶד הַיְכֹלֶת –

כְּשׂוֹחֶה נֶגֶד הַשִּׁבֹּלֶת…

159. מוּטָב לִפֹּל בִּשְׁאוֹל –

מֵאֲשֶׁר נְדָבָה לִשְׁאֹל…

160. טוֹב לְקַבֵּל מֵאֶלֶף עֵצָה אַחַת –

וְלֹא אֶלֶף עֵצוֹת מֵאִישׁ אֶחָד…

161. הִשָּׁמֵר מִזְּאֵבִים בְּעוֹר כְּבָשִׂים,

וְאַל תִּירָא מִכְּבָשִׂים בְּעוֹר זְאֵבִים…

162. כַּבֵּד אָדָם לְפִי מִדּוֹתָיו,

וְלֹא לְפִי שִׂמְלוֹתָיו.

163. הִזָּהֵר מִשּׁוֹאָה –

בְּטֶרֶם בּוֹאָהּ:

קָשֶׁה לְהַעֲבִיר הָרָעָה –

אַחֲרֵי כִּי בָּאָה…

164. שְׁמֹר זְמָן לְכָל דָּבָר:

לֹא קֹדֶם בּוֹאוֹ,

וְלֹא כְּשֶׁכְּבָר עָבָר…

165. בַּקֵּשׁ שַׁעֲשׁוּעִים –

כִּי הַחַיִּים עִנּוּיִים…

166. הוֹי, גֶּבֶר נִכְנָע וּמְשֻׁעְבָּד –

שְׁבֹר עֻלְּךָ וְהַחֲזֵק מַעֲמָד!

167. אִם בְּאַחְדוּת הָאֲנָשִׁים –

חֲזָקִים גַּם אִם הֵם חַלָּשִׁים.

168. דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בָּרוּר

אִם נֶאֱמָן –

לְכַף זְכוּת דָּן…

169. בַּעֲצַת אִשְׁתְּךָ שְׁאַל –

וְהַהֶפֶךְ פְּעַל…

170. לִשְׁכַּב בְּמֻקְדָּם,

וְלָקוּם בְּהַשְׁכָּמָה –

מַרְפֵּא לַגּוּף

וּמֶתֶק לַנְּשָׁמָה…

171. רָזֵי הַלֵּב וְהָאַרְנָק– הָאָדָם

אַל יְגַלֶּה לְעוֹלָם…

172. חַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים יוֹם וָלַיִל –

נוֹתְנִים בְּרִיאוּת, עֹז וָחַיִל…

173. אִם אֵינְךָ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת

מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה –

רְצֵה לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁאַתָּה יָכוֹל…

174. אֲפִלּוּ בְּפָנִים יָפוֹת רֵעֲךָ יְקַבְּלֶךָ –

מִבֵּיתוֹ הוֹקֵר רַגְלֶיךָ…

175. רְצוֹנְךָ שֶׁיִּחְיוּ בִּשְׁבִילֶךָ –

חֲיֵה בִּשְׁבִיל זוּלָתֶךָ…

176. קַל לְקַבֵּל עֵצָה וְתַחְבּוּלָה –

אַךְ קָשֶׁה לְהוֹצִיאָהּ לִפְעֻלָּה…

177. “הֱוֵי זָנָב לַאֲרָיוֹת”¹¹.

בֶּאֱמֶת אָסוּר זָנָב לִהְיוֹת:

חֶרְפָּה הִיא בִּפְנֵי אֲחֵרִים,

וְסוֹפְךָ זָנָב לַחֲמוֹרִים…

178. נָשַׁקְתָּ בַּחוּרָה וְהִיא כּוֹעֶסֶת –

שׁוּב נָשְׁקֶנָּה וּמִיָּד מִתְפַּיֶסֶת…

179. מַאֲכִילָה הָאָדָם –

לֹא יִדַּל לְעוֹלָם…

אין אדם צריך לקמץ במזונותיו.

180. דַּל אַל יַעֲמֹד בִּמְקוֹם חוֹרִים,

וְחַלָּשׁ אַל יָעוֹז בִּפְנֵי גִבּוֹרִים…

181. תִּרְצֶה לָדַעַת עֲמִיתֶךָ –

שְׁאַל עַל מַעֲשֵׂהוּ לַחֲבֵרִים,

וְתֵדַע שֶׁהוּא יַעֲשֶׂה לְךָ –

כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לַאֲחֵרִים…

182. יַקְרוּת קְרוֹבָה –

מִ“מְּצִיאָה” רְחוֹקָה טוֹבָה…

183. אַל תֵּלֵךְ הַיַעֲרָה –

אִם מִזְּאֵבִים תִּירָא…

184. בְּפַטִּישׁ־זָהָב נוֹחַ –

לֵב־אֶבֶן לִפְתֹּחַ…

185. “מַה יְדִיעוֹתֶיךָ” –

אַל תִּשְׁאַל,

אֶלָּא –

“מַה בִּידִיעוֹתֶיךָ תִּפְעַל”…

186. רְצוֹנְךָ לְהַבִּיט בִּפְנֵי אִשָּׁה,

וְהִיא הִצְנִיחָה אֶת רֹאשָׁהּ –

הַנַּח לָהּ:

אִלּוּ הָיְתָה יְפַת־אַפַּיִם –

הֵרִימָה רֹאשָׁהּ עַד לַשָּׁמַיִם…

187. אִשָּׁה אוֹמֶרֶת לְךָ אֶת גִּילָהּ –

סְפֹר קִמְטֵי פָּנֶיהָ,

וְתֵדַע כַּמָּה כִּחֲשָׁה מִשְּׁנוֹתֶיהָ…

188. אַל תַּאֲמִין בְּפָנִים יָפוֹת, בַּרְנַשׁ –

יָפֶה הוּא גַם עוֹרוֹ שֶׁל נָחָשׁ…

189. מִבְּשַׂר בֶּן־פְּקוּדָה אֱנוֹשׁ,

מָרָק שָׁמֵן אַל תִּדְרֹשׁ…

פירוש: מאדם בלתי הגון אל תצפה למעשים טובים.

190. מִי הַנִּשְׁמָע לְטִפֵּשׁ –

סוֹפוֹ אָב לְבָנִים

חֲכָמִים וּנְבוֹנִים…

כך אומר בדרך הלצה ובלשון של עניוות, מי שבא להשיא עצה טובה לחברו.

191. רְצוֹנְךָ לִשְׁכֹּחַ דַּאֲגוֹתֶיךָ הַמָּרוֹת –

נְעַל זוּג נַעֲלַיִם צָרוֹת…

הצרות האקטואליות, ביחוד יסורי הגוף, משכיחות את הקודמות…

192. אַל תִּצְעַק עַל שֶׁעָבַר,

וְאַל תִּירָא מֵהֶעָתִיד:

הֶעָבָר כְּבָר אַיִן –

הֶעָתִיד מְכֻסֶּה עֲדַין…

193. הַשּׁוֹפֵט כִּי יִבְעַר בּוֹ כַּעַס –

מִשְׁפָּט בַּל יַעַשׂ…

194. בְּ“בַּנְקֶט” וּלְוָיָה אָסוּר

לָתֵת רְשׁוּת הַדִּבּוּר לִכְסִיל וּבוּר:

אֵינָם יוֹדְעִים הַמָּקוֹם וְהָעֵת –

וִיכוֹלִים לְפַטְפֵּט דְּבַר אֱמֶת…

195. הַמִּסְתַּפֵּק בִּמְעַט –

עָשִׁיר כְּמֶלֶךְ;

וְשֶׁאֵינוֹ מִסְתַּפֵּק בְּהַרְבֵּה –

עָנִי וָחֵלֶךְ…

196. בֶּן־אָדָם,

בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ לְךָ –

שְׂמַח וְרַנֵּן;

וְעַל מַה שֶּׁאַתָּה חָסֵר –

אַל תִּתְאוֹנֵן…

197. הַמְשַׁחֲרִים לַטֶּרֶף –

מֵהַכּוֹתָם אַל תֶּרֶף…

198. בְּחַר לְךָ חָבֵר,

בּוֹ אַתָּה מַאֲמִין;

אִישׁ בְּלִי חָבֵר –

כִּשְׂמֹאל בְּלִי יָמִין…

199. הִשָּׁמֵר מֵחֲמַת בַּעַל־הוֹן,

מֵרִגְשׁוּתוֹ שֶׁל הָמוֹן,

מֵאָדָם שֶׁמַּעֲשֵׂהוּ זָר,

מֵאַלְמָנָה שֶׁנִּשְּׂאָה פְּעָמִים מִסְפָּר…

200. רְצוֹנְךָ לִהְיוֹת נֶאֱהָב –

הִשְׁתַּדֵּל כִּי תָּאֱהָב…

201. עַל הַגֶּבֶר לִפְנוֹת

אֶל לֵב הָאִשָּׁה תְּחִלָּה –

בְּטֶרֶם יִפְנֶה אֶל שִׂכְלָהּ…

202. עַל בְּרִיאוּתְךָ –

אַל תְּסַפֵּר לַחוֹלֶה;

וּמִשִּׂמְחָתְךָ –

לְעַצְבָן אַל תְּגַלֶּה.

203. לֹא לַעֲשׂוֹת חֲצָאֵי מַעֲשִׂים חוֹבָה:

אֶפְשָׁר וְהַמַּחֲצִית הָאַחֶרֶת הִיא הַטּוֹבָה…

204. נְקֹט כְּלָל זֶה, אֱנוֹשׁ:

בִּלְעֲדֵי הָאֹמֶץ –

אַהֲבָה לֹא תִּרְכֹּשׁ…

205. לְאִשָּׁה סוֹד אַל תְּגַל –

פֶּן תְּבִיאֲךָ לְבִזָּיוֹן,

וְאַל תִּתְאַו זֶה לְנַסּוֹת,

כְּדֵי לָבוֹא לְנִסָּיוֹן…

206. בְּנִשְׁמַת אִשָּׁה יָפָה

אַל תְּחַטֵּט:

דַּיֶךָּ בִּיפִי גוּפָהּ…

207. בַּחוּרָה אֲשֶׁר לֵב לָהּ –

אֱהָבֶנָּה,

וַאֲשֶׁר רַק דַּעַת לָהּ –

הִזָּהֵר מִמֶּנָּה…

208. רְצוֹנְךָ לִחְיוֹת בְּשָׁלוֹם עִם מַצְפּוּנֶךָ –

אַל תִּתֵּן עֵצוֹת אַף לִידִידֶיךָ…

209. טוֹב לָגוּר בֵּין דַּלִּים וְרָשִׁים –

מֵאֲשֶׁר בְּגַן־עֵדֶן בְּלִי אֲנָשִׁים…

210. אֱהַב הָעֲנָוָה וּשְׂנָא הַגַּאֲוָה:

הָעֲנָוָה תְּרוֹמְמֶךָ,

וְהַגַּאֲוָה תַּשְׁפִּילֶךָ…

211. הַדֵּר עַצְמְךָ מִן הֲנָאָה –

שֶׁאֵינָה נוֹחָה, אוֹ לֹא נָאָה…

212. הָרוֹפֵא –

כְּדֵי לְהַשְׁתִּיק הָאִשָּׁה בִּשְׁעַת בְּדִיקָה,

אֵין לוֹ אֶלָּא אֶמְצָעִי זֶה:

לִתְקֹעַ לָהּ מַדְחֹם בַּפֶּה…

213. הִתְרוֹעֵעַ עִם כָּל אָדָם כְּאָח –

וְאַף בְּאֶחָד מֵהֶם אַל תִּבְטָח…

214. הִפָּרֵד מִשּׂוֹנְאֵיךָ,

וְהִזָּהֵר מֵאוֹהֲבֶיךָ…

215. אַל יְהִי הַשָּׂטָן קַל בְּעֵינֶיךָ:

אִם כָּל הָעוֹלָם

לֹא יֶחְדַּל אוֹתוֹ מִשְּׂנוֹא –

הֲרֵי דְבָרִים בְּגוֹ…

216. אַל תַּעֲשֶׂה מַה שֶּׁאַתָּה אוֹהֵב –

אֱהַב מַה שֶּׁאַתָּה תָּאֵב…

217. בְּחַר אֱמֶת וּשְׂנָא מֶרִי –

וְתִצְלַח וְתַעֲשֶׂה פֶּרִי…

218. אִשָּׁה אֵלֶיךָ מְדַבֶּרֶת –

הַקְשֵׁב הֵיטֵב

מַה בְּעֵינֶיהָ אוֹמֶרֶת…

219. מְבַקֵּר מְיָעֵץ לַמְשׁוֹרֵר,

כִּי יֶחְדַּל מִכְּתֹב שִׁירָה

וּמוּטָב שֶׁיִכְתֹּב פְּרוֹזָה –

אֵין הוּא חַיָּב לְקַיֵּם

גַּם הַמַּחֲצִית הָאַחֲרוֹנָה,

דַּיּוֹ שֶׁיְּקַיֵּם –

עַד הַמַּחֲצִית הָרִאשׁוֹנָה…

220. בְּבִינָתְךָ

אַל תִּיגַע לְהַעֲשִׁיר חִישׁ:

לֹא בִּתְבוּנָה יֶעֱשַׁר אִישׁ…

221. אִם אִשָּׁה תִּתֵּן לְךָ תַּפּוּחַ –

רְאֵה שֶׁמָּא נָחָשׁ בּוֹ יָנוּחַ…

222. סְתֹם חוֹר מַיִם נוֹטֵף –

בְּטֶרֶם יְהִי לְנַחַל שׁוֹטֵף…

223. “הֱיֵה אָדָם בְּצֵאתְךָ וִיהוּדִי בְּאָהֳלֶךָ”¹² –

בְּיָמֵינוּ לֹא מָצוּי וְלֹא רָצוּי;

אֲבָל יְהוּדִי בְּצֵאתוֹ

וּבְתוֹךְ אָהֳלוֹ גוֹי –

וַדַּאי אֵינוֹ נוֹי…

224. כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַנֹּעַר:

הוּא עֵר, עַלִּיז, יְפֵה־תֹּאַר;

וּבְהַגִּיעֲךָ לְעֵת זִקְנָה –

אַל תִּרְפֶּינָה יָדֶיךָ,

הִתְאַמֵּץ שֶׁכָּל מַעֲלוֹת הַנֹּעַר

יִהְיוּ נֶעֱצָרִים קִרְבֶּךָ…

225. גַּם לְאוֹהֲבֶיךָ

אַל תְּגַל רִישֶׁךָ:

כִּי מִפְּנֵי הָרִישׁ –

כְּמוֹ מֵחֳלִי מִתְדַּבֵּק

יָנוּס כָּל אִישׁ…

226. אַל תְּחַפְּשׂוּ חֲזִירִים

בְּדִירִים מְטֻנָּפִים;

תִּמְצְאוּ אוֹתָם –

גַּם בִּטְרַקְלִינִים יָפִים…

227. מֵהַרְבּוֹת בְּבִקּוּרִים הִשָּׁמֵר:

גַּם הַגֶּשֶׁם שׂוֹנְאִים בְּהַתְמָדָתוֹ –

וְרוֹצִים כִּי יֵעָצַר…

228. כִּי תֵצֵא מֵאִתָּהּ

בַּחוּרָה מִמְּךָ דּוֹרֶשֶׁת –

לָשֶׁבֶת עוֹד אֶצְלָהּ

בְּלִבָּה מְבַקֶּשֶׁת…

229. הַשּׁוֹכֵחַ אֶת הַהֹוֶה

וְאַךְ בֶּעָתִיד מֹחוֹ מְשַׁעְבֵּד –

אֶת הַהֹוֶה וְהֶעָתִיד יְאַבֵּד…

230. דְּבָרִים שֶׁקָּנִיתָ בַּחֲצִי־חִנָּם –

מְזֻיָּפִים וְקַלֵּי־עֵרֶךְ הִנָּם…

 

הַכֶּסֶּף    🔗

231. הַחָכְמָה בַּאֲשֶׁר הַמָּמוֹן,

וּבַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ – יְשִׁימוֹן…

232. מְעַט זָהָב –

מְנַקֶּה כְּתָמִים רָב…

233. לָשֵאת שַׂק מָלֵא כֶּסֶף קַל –

מִתַּרְמִיל רֵיק שֶל דַּל…

234. “וְהַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל”¹³ –

לְרַבּוֹת הַקּוֹל¹⁴….

235. הַכֶּסֶף –

הָרוֹפֵא אוֹמֵר:

הוּא הָעוֹרֵק הָרָאשִׁי בְּגוּף הָאָדָם;

עוֹרֵךְ הַדִין:

כֹּחַ שִׂכְלִי, הַמַּצְדִיק אֶת הַנֶּאֱשָׁם;

הִפיזִיקָאִי:

הַמּוֹשֵךְ אֵלָיו כָּל יְדֵי הָעוֹלָם…

 

הָאֱמֶת    🔗

236. בֶּאֱמֶת תַּחֲזִיק –

לֹא תִּירָא מִמַּזִּיק…

237. הָאֱמֶת תֵּיטִיב לַשׁוֹמֵעַ –

וּלְאוֹמְרָהּ תָּרֵעַ…

238. נָעִים לְאִישׁ שֶׁקֶר מַרְגִּיעַ ־

מֵאֱמֶת תַּפְגִּיעַ..

239. לֹא מֵת דְּבַר אֱמֶת –

אַךְ חָשׁוּב כַּמֵּת…

240. טוֹב דַּעַת הָאֱמֶת וְלִסְלֹחַ –

מֵאֲשֶׁר לְהַכְחִישָׁהּ וְלִשְׁכֹּחַ…

241. גַּם הָאֱמֶת הַנִּרְאֵית לָעַיִן –

הַרְבֵּה מַאֲמִינִים בָּהּ אָיִן…

242. לְהַגִּיד הָאֱמֶת בְּעִנְיַן זוּלָתוֹ –

יָכוֹל גַּם שַׁקְרָן;

לְכַחֵד הָאֱמֶת בְּעִנְיַן עַצְמוֹ –

יָכוֹל גַם אֲמִיתָּן.

243. הָאֱמֶת בִּידֵי אֲחֵרִים נִתְאַשְׁרָה –

עוֹד שֶׁלָּנוּ אֵינֶנָה;

הָאֱמֶת שֶׁלָּנוּ –

גַּם אִם כָּל הָעוֹלָם יַכְחִישֶנָּה –

לֹא נָזוּז מִמֶּנָּה…

244. “אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח”¹⁵ –

וְאִישׁ לֹא יִקְצְרֶנָּה;

“שֶׁקֶר אֵין לוֹ רַגְלַיִם”

וּמַהְלְכִים לוֹ בָּאָרֶץ עֲדֶנָּה.

245. יֵשׁ שֶׁהָאֱמֶת וְהַשֶּׁקֶר כְּרוּכִים יַחַד:

הַמֶּזֶג הָאָדֹם שֶׁבַּבַּקְבּוּק – אֱמֶת¹⁶,

הַפֶּתֶק שֶׁעַל הַבַּקְבּוּק – שֶׁקֶר¹⁷….

246. בֵּין שְׁתֵּי הַקְּצָווֹת –

מְקוֹם הָאֱמֶת נִמְצָא,

אֲבָל מֵעוֹלָם,

אֵין הוּא בְּאֶמְצָע…

 

הַשֶּקֶר    🔗

1. יַד שֶׁקֶר קָטָן יְכוֹלָה –

לְהָמִית אֱמֶת גְּדוֹלָה…

248. רַבִּים מְשַׁקְּרִים לְעַצְמָם –

לְהַרְגִּיעַ מַצְפּוּנָם..

249. הַשּׁוֹמֵעַ שִׁבְחוֹ וְיוֹדֵעַ

כִּי הוּא כָּזָב –

יִשְׂמַח בְּלִבּוֹ וְעָנְגּוֹ רָב…

250. הַשֶּׁקֶר הַגָּלוּי מַעֲלָה לוֹ יָפָה:

אֵינוֹ מִתְכַּסֶּה בְּמַסֵּכָה חֲנֵפָה…

 

הַגַּאֲוָה    🔗

251. גַּאֲוָה –

לְאִישׁ רַע שִׁפְלוּת;

עֲנָוָה –

לְאִישֹ טוֹב גַּדְלוּת…

252. שִׁבֹּלֶת מְלֵאָה – כְּפוּפָה,

וּשְׁדוּפָה – זְקוּפָה…

253. רֵאָה רָפָה –

לְמַעְלָה צָפָה…

הריאה – המין הגרוע שבבשר.

מָשָׁל לאדם ריק שעלה לגדולה ונעשה גאותן.

254. גַּדְלוּת חִיצוֹנִית –

שִׁפְלוּת פְּנִימִית…

255. עָשִׁיר גֵּאֶה אוֹמֵר:

לְעוֹלָם אֶעֱמֹד,

כְּסֶלַע בַּל יִמּוֹט…

256. הַגַּאֲוָה – תַּאֲוָה…

257. הַגַּאַוְתָּן אוֹכֵל קַדַּחַת –

וּמְחַטֵּט שִׁנָיו בְּנַחַת…

258. גַּם הֶעָנָו –

יַעֲרִיץ אֶת עַצְמוֹ לָרֹב –

יוֹתֵר מִידִידוֹ הַטּוֹב…

259. גֹדֶשׁ עֲנָוָה –

כְּגֹדֶשׁ גַּאֲוָה…

260. אֵין צֹרֶךְ רַב־אוֹן

לְהוֹכִיחַ לְאָדָם שֶׁהוּא גָאוֹן…

261. נַנָּסִים שֶׁעַל גַּבֵּי כִּתְפֵי הַגְּדוֹלִים –

סְבוּרִים שֶׁהֵם הַגְּאוֹנִים הַנַּעֲלִים…

262. עִם אִשְׁתִּי כִּי אֲמַלֵּל –

מֻתָּר לִי לְהִתְהַלֵּל..

הפתגם ההלצי הזה נוסד על המעשה:

המלך שלמה שהבין שיחות חיות ועופות, ישב פעם אחת על גג היכלו אשר נוכח גג בית־המקדש וישמע שיחה בין שתי צפרים שם על הגג:

– אם אך אחפץ – אמרה הצפור האחת אל חברתה – וארקע ברגלי היטב וגג בית המקדש הזה נשבר תחתי…

המלך שלמה שחק, וישאל את הצפור המתהללת: איך תאמרי דבר אשא לא יאָמן? ותען הצפור, שלפני בת־זוג מותר להתהלל.

263. כְּמִדַת הַכְּסִילוּת…

מִדַּת הַגַּדְלוּת…

 

הַתַּאֲוָה    🔗

264. וְזֶה הַכְּלָל:

בֶּן־חוֹרִין אֵינוֹ אֻמְלָל,

אֶלָּא לְאִישׁ נֶעֱבָד –

אוֹ לְתַאֲוָה מְשֻׁעְבָּד…

265. בֶּן־חוֹרִין בִּרְשׁוּתוֹ עוֹמֵד,

וְעֶבֶד לְיִצְרוֹ עוֹבֵד…

266. הָאָדָם חוֹמֵד דָּבָר –

לְהַשִיגוֹ אִי־אֶפְשָׁר…

267. כַּתְּאֵנִים הַנּוֹפְלוֹת בְּמוֹרַד הָהָר –

הוֹן בַּעֲלֵי תַּאֲוָה וַעֲשִׁירִים:

הַתְּאֵנִים אֵינָן נוֹפְלוֹת בִּידֵי אָדָם –

וְהָיוּ מַאֲכָל לְעוֹרְבִים וְזַרְזִירִים…

268. עֲבָדִים טוֹבִים –

הֵם בְּנֵי־חוֹרִים,

בְּנֵי־חוֹרִים רָעִים –

הֵם עֲבָדִים.

לְכָל תַּאֲווֹת מְשֻׁעְבָּדִים…

269. תַּאֲוָה לֹא בְּעִתָּהּ עוֹכֶרֶת –

וְתִעוּב מְעוֹרֶרֶת…

270. אִם מַחֲבוֹא נִשְׁמָתְךָ תַּחֲשׂף –

וְהִנֵּה תַּאֲווֹת כְּעוּרוֹת לָרֹב…

271. הַתַּאֲווֹת הַגְּדוֹלוֹת בָּאוֹת –

מֵהִסְתַּכְּלוּת בְּצוּרוֹת נָאוֹת…

272. רֵאשִׁית הַתַּאֲוָה –

נִדְנוּד הַהִגָּיוֹן,

תּוֹכָה –

שָׁוְא דִמְיוֹן,

וְאַחֲרִיתָהּ –

בִּזָּיוֹן…

 

הַקִּנְאָה    🔗

273. אָדָם יוֹתֵר מִצַּעֲרוֹ עַל דַּלּוּתוֹ –

צַעֲרוֹ עַל עשֶׁר זוּלָתוֹ…

274. הַקִּנְאָה תַּאֲרִיךְ יָמִים –

יוֹתֵר מֵאֹשֶׁר הָאִישׁ

שֶׁבּוֹ אָנוּ מִתְקַנְאִים…

275. כָּל אֶחָד וְאֶחָד רֹוצֶה –

שֶיְּקַנְאוּ בּוֹ אָדָם רָב,

וּבְיִחוּד שׂוֹנְאָיו…

276. הַקִּנְאָה עֲצָמוֹת שׁוֹבֶרֶת –

וּבַפָּנִים נִכֶּרֶת…

277. הַבְּתוּלָה מִתְקְנְאָה בַּנְּשׂוּאָה,

וְהַמְכֹעָרָה – בַּנָּאָה…

278. רָאִיתָ חֲנוּת מְלֵאָה סְחוֹרוֹת יָפוֹת –

אַל תַּחֲשֹׁב כִּי הִיא עשֶׁר לַבַּעַל:

יְשַׁלֵּם הַחוֹבוֹת וְהַהַקָּפוֹת –

לֹא יִשָׁאֵר לוֹ בִּלְתִּי שְׂרוֹךְ הַנַּעַל…

279. אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁהַמִּילִיוֹנֵרִים

אֵינָם מִתְקַנְאִים כְּלָל –

פְּעָמִים מִתְקַנְאִים אַפִלּוּ בַּדָּל…

280. הַבַּרְזֶל אוֹכְלַתּוּ חֲלוּדָתוֹ

וְהַמִּתְקַנֵּא – תְכוּנָתוֹ…

281. עַם־הָאָרֶץ מִתְקַנֵּא בְּרַבָּנִים –

וְהָעֲקָרָה – בְּרַבַּת־בָּנִים…

282. קָשָׁה כִּשְׁאוֹל קִנְאַת גֶּבֶר –

וְאֵין מַחְסֶה מִפָּנֶיהָ בִּלְתִּי בַּקֶּבֶר…

283. אֲפִלּוּ כְּשֶׁאָדָם עַל מוֹת רֵעֵהוּ יִבְכֶּה –

מִתְקַנֵּא בּוֹ:

הִנֵּה הַהוּא לִמְנוּחַת־עוֹלָם יִזְכֶּה…

284. הַמִּצְטַעֵר עַל מַה שֶׁחָסֵר לוֹ –

יְקַוֶּה כִּי מָחָר יִרְאֶה בַטּוֹבָה,

אַךְ לְמִצְטַעֵר עַל שֶׁיֵּשׁ לַאֲחֵרִים –

אָבְדָה מִמֶּנּוּ כָּל תִּקְוָה:

כִּי אִי־אֶפְשָׁר כְּלָל –

שֶׁעַל כָּל בָּאֵי־עוֹלָם

מָחָר יֵהָפֵךְ הַגַּלְגַּל…

285. גַּם הֶעָנָו קִנְאָה תֹּאכְלֶנּוּ –

עַל חֲבֵרוֹ הֶעָנָו מִמֶּנּוּ…

 

הַשִּׂנְאָה    🔗

286. הַרְבֵּה לָמַדְתִּי מֵרַבּוֹתַי,

יוֹתֵר – מֵחֲבֵרַי,

וְיוֹתֵר מִכֻּלָּם – מִשּׂוֹנְאָי…

287. כָּל שִׂנְאָה חֲרִיפָה,

יֵשׁ לָהּ תְּרוּפָה –

חוּץ לְשִׂנְאָה

יְלִידַת קִנְאָה…

288. לֶאֱהֹב אֶת הַשּׂוֹנֵא –

אָמָּנוּת נִפְלָאָה,

אַךְ אָמָּנוּת כָּזֹאת –

עוֹד לֹא נִבְרָאָה…

289. שִׂנְאָה, סֵבֶל, כְּאֵב –

יָפָה שְׁמִירָתָם בַּלֵּב…

 

הַכָּבוֹד    🔗

290. הַבּוֹרֵחַ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד –

כִי יִרְדֹּף אַחֲרָיו,

מִתְמַרְמֵר אִם תּוֹחַלְתּוֹ לַשָּׁוְא…

291. אַל תִּרְדֹּף אַחֲרֵי הַכָבוֹד –

פֶן יִבְרַח מִמְּךָ וְנִכְלַמְתָּ,

וְאַל תִּבְרַח מִפָּנָיו –

פֶן יִרְדֹּף אַחֲרֶיךָ וְנִסְכָּלְתָּ…

292. לָבַשְתָּ בֶּגֶד שֶׁל זָר –

אוֹ שֶׁהַבֶּגֶד לְגַבְּךָ

אָרֹךְ מִדַי וְרָחָב,

אוֹ שֶאַתָּה לְגַבֵּי הַבֶּגֶד

גַּס מַדַּי וָעָב…

293. יִחוּס, כָּבוֹד וּשְׁאָר דְּבָרִים נַעֲלִים > –

אֵינָם אֶלָּא כְּסוּת נָאָה לִשְׁפָלִים…

294. לִרְדֹף אַחֲרֵי הַכָּבוֹד –

חֶרְפָּה גְדוֹלָה מְאֹד;

עָלֶיךָ לְהִתְאַמֵּץ בְּכָל עֵת

לִהְיוֹת רָאוּי לוֹ בֶּאֱמֶת…

295. הַכָּבוֹד הַגָּדוֹל שֶׁנָחַלְתִּי –

לֹא בִּגְלַל עֲשִׁירוּתִי,

אֶלָּא בִּגְלַל עֲנִיּוּתִי…

כך אמר חכם אחד, כי רוב תלמידי־חכמים מבני העניים > הם.

 

הַסּוֹד    🔗

296. סוֹד בְּאַרְבַּע אָזְנַיִם –

הוּא סוֹד,

וְיִוָּדַע לְאַלְפַּיִם –

אִם נוֹסְפָה אֹזֶן עוֹד…

297. הָאִשָּׁה נוֹעֶלֶת סוֹדָה בְּמַנְעוּל חַלָּשׁ –

כִּי יֵקַל לִפְתֹּחַ לְכָל בַּרְנַשׁ….

298. הָאִשָּׁה – דָּבָר קָשֶׁה עַד מְאֹד

הוּא לָהּ שְׁמִירַת הַסּוֹד…

299. רְצוֹנְךָ בְפִרְסוּם סוֹדֶךָ –

הַפְקִירֵהוּ בִּרְשׁוּת אִשְׁתֶּךָ…

300. אֵין אִשָּׁה יְכוֹלָה לִשְׁמֹר אֶלָּא עַל > סוֹד,

שֶׁאֵין הִיא יוֹדַעַת עוֹד…

301. יֵשׁ סוֹד אֶחָד שֶׁאִשָׁה שׁוֹמֶרֶת,

וַאֲפִלּוּ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה אֵינָהּ > מְסַפֶּרֶת:

אִם אַחֲרֵי בַּעֲלָהּ הִיא מְחַזֶּרֶת…

 

מַעֲלוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת    🔗

302. חֶסְרוֹנוֹת בְּדָבָר –

רַבִּים יִמְצָאוּ,

אֲבָל לְתַקְּנָם –

מְעַט יֵדָעוּ…

303. קַל יוֹתֵר לֶאֱנוֹשׁ

אֶלֶף מַעֲלוֹת לִרְכּשׁ –

מֵאֲשֶׁר לְהֵחָלֵץ לָעַד

מֵחֶסְרוֹן אֶחָד…

304. הָאָדָם עַל מַעֲלוֹתָיו

תּוּכַל לָדוּן אוֹתוֹ –

רַק אַחֲרֵי מוֹתוֹ…

305. יֵשׁ הָרוֹאִים

מֵאָה חֶסְרוֹנוֹת בְּזוּלָתָם,

וְלֹא חֶסְרוֹן אֶחָד בְּעַצָמָם…

306. מֵרָחוֹק תִּרְאֶה יִתְרוֹנוֹת,

וּמִקָּרוֹב – חֶסְרוֹנוֹת…

307. מַה שֶׁיּוֹתֵר מַזְקִינִים הִנֵּנוּ –

יוֹתֵר חֶסְרוֹנוֹת נִמְצָא בְּזוּלָתֵנוּ…

308. לְחַקּוֹת הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁל הַגְּדוֹלִים,

רָב־אָדָם מוּכָנִים –

יוֵתר מִלְּחַקּוֹת מַעֲלוֹת הַקְּטַנִּים…

309. תֹּאמַר לְדַבֵּר סָרָה

בְּמִגְרְעוֹת זוּלָתֶךָ –

הִתְמַהְמַהּ רֶגַע וּסְפֹר עַד עֶשֶׂר,

עֶשֶׂר מִגְרְעוֹתֶיךָ…

310. הָאוֹהֵב אֶת זוּלָתוֹ –

שְׂבַע־רָצוֹן מִמַּעֲלוֹתָיו

וְהַשׂוֹנְאוֹ –

מִתְעַנֵּג מֵחֶסְרוֹנוֹתָיו…

 

הַכִּילַי וּמַלְוֶה בְּרִבִּית    🔗

311. “רֹאשְׁךָ אֲרוֹצֵץ”,.

עַל כִּילַי תְּאַיֵּם –

כּוֹבָעוֹ יָסִיר,

שֶׁמָּא תְּקַיֵּם…

312. מַה בֶּצַע לְכִילַי הוֹן צָבַר

אִם כָּל רְכוּשׁוֹ קָבַר…

313. לֵב הַכִּילַי כְּסֶלַע:

גַּם מַטֵּה משֶׁה

אִם יַךְ בּוֹ פַּעֲמַיִם –

לֹא יוֹצִיא טִפַּת־מַיִם…

314. מַה בֵּצַע לְכִילַי שֶׁיָּגַע וְקָנָה –

אִם כָּל אֵלֶּה מִנַּפְשׁוֹ מָנַע?..

315. סָרִיס שׁוֹמֵר נְשֵׁי אֲדוֹנָיו,

וְכִילַי – הוֹן יוֹרְשָׁיו…

316. כִּילַי גּוֹסֵס –

לֹא מוֹתוֹ לוֹ סֵבֶל,

אֶלָּא הַדְּאָגָה, כִּי אִשְׁתּוֹ בְּכַסְפּוֹ > –

תִּתְפֹּר לָהּ שִׂמְלַת־אֵבֶל…

317. מְעַט קַמְצָנוּת – מְנוּחָה,

הַרְבֵּה – אֲנָחָה…

318. הַכִּילַי דּוֹמֶה לַחֲמוֹר:

בְּחַיָּיו עוֹבֵד עֲבוֹדַת־פֶּרֶךְ –

וּמַאֲכָלוֹ דַרְדָּרִים;

וּבְמוֹתוֹ יֵעָשֶׂה עוֹרוֹ תֹּף –

הַמְשַׂמֵּחַ אֲחֵרִים…

319. הַנָּדִיב –

אֶת כַּסְפּוֹ מְכַלֶּה;

הַכִּילַי –

כַּסְפּוֹ אוֹתוֹ מְכַלֶּה…

320. בְּגֵיהִנֹם הַכִּילַי

יֵאָנַח בְּרֹב דְּוָי,

בִּשְׁאֹל אוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ

וְכַמָה אִתְּךָ הַסַּךְ?..

 

הַיְדִידוּת    🔗

321. גִּבּוֹר יִבָּחֵן בַּמִּלְחָמָה,

וְרוֹבֶה – בַּמַּטָּרָה;

נָשִׁים – בְּבוֹא דַלּוּת,

וְרֵעִים – בְּעֵת צָרָה…

322. בְּיוֹם טוֹבָה –

שִׁפְעַת יְדִידִים,

וּבְיוֹם רָעָה –

אַף לֹא יְחִידִים…

323. אִישׁ עָדִין –

יְדִידִים עֲדִינִים יִרְכֹּשׁ,

וְיוֹדֵעַ אוֹתָם לִכְבֹּשׁ.

324. יְדִידַי הַנְּעִימִים וְהַנֶּאֱהָבִים! –

בַּלֵּב יֵשׁ מָקוֹם לְכָל מִינֵי אַהֲבָה,

כְּמוֹ בַּשָּׁמַיִם דֵי מֶרְחָב לַכּוֹכָבִים…

325. הַלָּהוּט אַחְרֵי רֵעִים רַבִּים –

יִקְנֶה לוֹ אוֹיְבִים

יוֹתֵר מֵאוֹהֲבִים…

326. אוֹהֵב נֶאֱמָן יִבָּחֵן –

אִם לְהוֹשִׁיעַ יַעֲמֹד הָכֵן…

327. רָב־הָעוֹלָם נוֹטֶה אַחֲרֵי הַמָּמוֹן,

לָכֵן מְעַטִּים הָאוֹהֲבִים בְּקֶרֶב הֶהָמוֹן…

328. הַמַּבְטִיחַ לַחֲבֵרוֹ אַהֲבָה רַבָּה –

חוֹשְׁשִׁים שֶׁשּׁוֹקֵל בְּמֹאזְנַיִם;

אוֹ מוֹדֵד בְּאַמָּה וְאַמָּתַיִם,

וְאֵין לָהּ עֵרֶךְ כְּלָל:

אַהֲבָה אֵינָהּ עִנְיַן מִשְׁקָל…

329 מַחְלִיף יְדִיד יָשָׁן בְּחָדָשׁ –

לֵית דֵּין בַּרְנַשׁ…

330 מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָשֵׂאת אוֹיְבִים –

אֵינוֹ רָאוּי גַּם לְאוֹהֲבִים…

331. אֱלֹהִים!

בָּרֵךְ הַבָּא לְבַקֵּר

בִּקּוּר קָצַר…

332. קְרוֹבִים –

לֹא תָּמִיד אוֹהֲבִים,

אוּלָם אוֹהֲבִים –

תָּמִיד הֵם קְרוֹבִים…

333. יֵשׁ שֶׁאָדָם מְאַבֵּד פִּתְאֹם

כָּל יְדִידָיו הַמְּסוּרִים –

כְּשֶׁהֵם מִתְעַשְׁרִים…

334. הַמּוֹאֵס בִּידִידוּת –

יוֹשֵׁב בִּבְדִידוּת…

335. הָיָה לִי יְדִיד נֶאֱמָן –

שֶׁהָיָה מָסוּר אֵלָי,

וַתָּבוֹא בּוֹ הַקִּנְאָה –

וַתְּגָרְשֵהוּ מֵעָלַי…

336. אֶת הַמֵּיטִיב לָנוּ –

אָנוּ זוֹכְרִים בְּאַהֲבָה,

אִם זְקוּקִים אָנוּ –

שֶׁיָּשׁוּב לַעֲשׂוֹת טוֹבָה…

337. הָאֲנָשִׁים הָאוֹמְרִים מַה שֶּׁחוֹשְבִים –

יֵשׁ לָהֶם מְעַט אוֹהֲבִים…

338. אָבְדוּ חִיּוּכֶיךָ –

אָבְדוּ יְדִידֶיךָ…

339. יְדִידְךָ הַנֶּאֱמָן הוּא זֶה:

הַיּוֹדֵעַ כָּל חֶסְרוֹנֹותֶיךָ –

וּבְכָל־זֹאת יֶאֱהָבֶךָ.

340. אֲפִלוּ אֶלֶף יְדִידִים לְאָדָם –

אַף אֶחָד אֵינוֹ מְיֻתָּר בָּם…

341. אוֹרֵחַ לֹא מֻזְמָן –

הוּא הַטּוֹב וְהַנֶּאֱמָן…

342. אַהֲבָה הַתְּלוּיָה בְּשִׂנְאָה¹⁸ –

מִלְבַד שֶׁאֵינָהּ כְּלָל אַהֲבָה,

עוֹד אֶת הָאָהוּב מַעֲלִיבָה…

343. רֵעַ אֲמִתִּי –

תִּמְצָא בָּרְאִי…

344. עֵרֶךְ כֶּסֶף – בְּכֶסֶף הִנֵּהוּ¹⁹

וְעֵרֶךְ אִישׁ – בְּרֵעֵהוּ..

345. יֵשׁ קְרוֹבִים –

כְּעַקְרַבִּים…

 

אַהֲבָה    🔗

346. כַּיָּם הִיא הָאַהֲבָה:

לֹא תְּצַוֶּה עַל הַסַּעַר בְּמַפְגִּיעַ

כִּי יִשְקֹט וְיָנוּחַ מִזַעְפּוֹ,

וְהַגַּלִים הַסּוֹעֲרִים לֹא תַּרְגִּיעַ…

347. הָאַהֲבָה –

בָּאָה בְּשִׂמְחָה,

וְיוֹצְאָה בַּאֲנָחָה;

מְתוּקָה בְּרֵאשִׁיתָהּ –

וּמָרָה בְּאַחֲרִיתָהּ…

348. הָאַהֲבָה – כַּלֶּחֶם

כְּשֶׁהוּא טָרִי:

טוּב־טַעַם בּוֹ יֵשׁ,

וּמְאַבֵּד טַעֲמוֹ –

כְּשֶׁהוּא יָשָׁן וְיָבַשׁ…

349. לְאַחַר שִׁקּוּל־דַּעַת – אַהֲבָה

כְּלוּם אֵינָהּ שָׁוָה…

350. בַּחוּרָה יְכוֹלָה לְוַתֵּר

עַל מִשְׂרָה, כָּבוֹד וְגַאֲוָה,

אַךְ לְעוֹלָם לֹא תְוַתֵּר –

עַל יְדִידוּת וְאַהֲבָה…

351. הָאַהֲבָה הָעַזָּה וְהַנֶּאֱמֶנֶת –

בֵּין שֶׁנּוֹתְנִים לָהּ הַכֹּל,

וּבֵין שֶׁהַכֹּל מִמֶּנָּה מוֹנְעִים –

הִיא לְעוֹלָם קַיֶּמֶת…

352. “אִמְסָר עַלְמָא בִּידֵי טִפְּשָׁאִי”,

וְאִמְסָר טִפְּשָׁאִי בִּידֵי עַלְמָה…

353. מֵאַהֲבַת הָאוֹהֲבִים –

אַךְ כְּאֵבִים…

354. הָאַהֲבָה לְמָמוֹן –

אַהֲבָה נוֹשָׁנָה,

אַךְ עַזָּה וְנֶאֱמָנָה…

355. אַהֲבַת הָאֵם לְעוֹלָם עוֹמֶדֶת –

תָּמִיד עוֹלָה וְלֹא יוֹרֶדֶת..

356. הָאַהֲבָה עוֹשָׂה

מֵחַיָּה אִישׁ אָדִיב,

מִכִּילַי – נָדִיב,

מֵאִישׁ “תַּם”²⁰ –

פִּקֵּחַ וָחָכָם…

357. רַק קֶרֶן־אוֹר שֶׁל בַּחוּרָה נָאוָה –

יְכוֹלָה לְהַצִּית אֶת נֵר הָאַהֲבָה…

358. בָּחוּר –

מִיּוֹם שֶׁהוּא חָתָן שַׂמְחָן,

מַתְחִיל לִהְיוֹת קַמְצָן;

בַּחוּרָה –

מִיּוֹם שֶׁהִיא כַּלָּה שַׂמְחָנִית,

מַתְחִילָה לִהְיוֹת פַּזְרָנִית…

359. הָאַהֲבָה עִוֶּרֶת,

וְהָאוֹהֲבִים מֵרֹב אַהֲבָתָם –

לֹא יִרְאוּ מְשׁוּבָתָם…

360. הָאַהֲבָה כִּכְאֵב־שִׁנַּיִם:

לֹא תּוּכַל לְהַסְתִּירָה מֵעֵינַיִם…

361. בְּעֵינֵי הָאוֹהֵב נֶחְשָׁבוֹת –

מִגְרָעוֹת אֲהוּבָתוֹ מִדּוֹת טוֹבוֹת…

362. אַהֲבָה שֶׁבְּדִינָרִים נִקְנְתָה –

סוֹפָהּ נִמְכֶּרֶת בִּפְרוּטוֹת

וְאֵין קוֹנֶה אוֹתָהּ…

363. מֵאַהֲבָה קְצָרָה –

אֲנָחוֹת אֲרֻכּוֹת…

364. הָאַהֲבָה לֹא נִתְּנָה לְשִׁעוּרִים:

אוֹ שְׁלֵמָה,

אוֹ לֹא מְאוּמָה…

365. לֹא תֵּדַע אֶת הָאַהֲבָה –

אִם לֹא תֵּדַע אֶת הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּהּ…

366. לֹא כָּל יָפָה טוֹבָה וַאֲהוּבָה –

אַךְ כָּל אֲהוּבָה יָפָה וְטוֹבָה…

367. כֹּחַ הָאַהֲבָה מֶה עָצוּם וְגָדוֹל –

אֲפִלוּ נָשִׁים לְהַשְׁתִּיק יָכוֹל…

368. יֹפִי בְּלִי חֵן –

כְּחַכָּה בְּלִי קֶרֶס:

מוֹשֵךְ אֶת הַדָּג,

אַךְ אֵינוֹ צָד…

369. יִסּוּרִים לְלֹא אַהֲבָה –

יִתָּכֵן;

אַהֲבָה לְלֹא יִסּוּרִים –

לֹא כֵן…

370. פַּחְדּוֹ שֶׁל הָאוֹהֵב –

עַד הַלֵּב נוֹגֵעַ:

"אִם אַשִּׂיג חֶפְצִי –

רַק אֱלֹהִים יוֹדֵעַ"…

371. שְׁלשָׁה אֵלֶּה לְהַסְתִּיר –

לֹא יוֹעִיל כָּל עָמָל:

אַהֲבָה, הֵרָיוֹן וּרְכִיבָה עַל גָּמָל…

372. רְצוֹן הָאִישׁ –

כִּי הָאִשָּׁה תֶּאֱהָבֶנוּ בָּרִאשׁוֹנָה;

רְצוֹן הָאִשָּׁה –

כִּי הָאִישׁ יֶאֱהָבֶנָּה הָאַחֲרוֹנָה…

373. בְּכָל אַהֲבָה

יֵשׁ קַב תַּעֲנוּגִים וְקַב עִנּוּיִים:

הָאוֹהֵב שֶׁלֹּא בָּלַע קַב הָעִנּוּיִים –

יִבְלָעֵם אַחַר הַנִּשּׂוּאִים…

374. הָאַהֲבָה בְּעוֹדָה חֲדָשָׁה –

כְּיַיִן חָדָשׁ רוֹתַחַת,

וְכָל שֶׁהִיא מִתְיַשֶּׁנֶת –

נִרְגַּעַת וְנוֹהֶגֶת בְּנַחַת…

375. בִּשְׁעַת נְשִׁיקָה – בִּשְׁתִיקָה,

אֲבָל אַלְפֵי אֲמָרִים

בָּהּ נֶאֱמָרִים…

376. אֵין נַעֲרָה נָאָוָה –

כִּבְדִמְיוֹן אוֹהֲבָהּ…

377. הָאֲהוּבִים יַעַצְמוּ עֵינֵיהֶם

בְּנָשְׁקָם שְׂפָתַיִם;

כִּי הָאַהֲבָה מֵעוֹדָהּ –

מְעַוֶּרֶת עֵינַיִם…

378. קָשֶׁה לָחוּשׁ

מָתַי הָאַהֲבָה נוֹלֶדֶת,

וְיוֹתֵר קָשֶׁה לָדַעַת –

מָתַי הִיא גֹוַעַת…

379. אַהֲבָה אֻמְלָלָה הִנָּהּ –

הַנִּגְמֶרֶת בַּחֲתֻנָּה…

380. הַרְבֵּה חֲתָנִים אֶת כַּלּוֹתֵיהֶם

הָיוּ בּוֹלְעִים מֵרֹב אַהֲבָתָם;

וְעַל שֶׁלֹּא עָשׂוּ זֹאת –

הֵם מִתְחָרְטִים אַחֲרֵי חֲתֻנָּתָם…

381. בְּכָל יוֹם מִזְדַּקֶּנֶת בַּחוּרָה,

וּבְכָל שָׁנָה – מַצְעִירָה…

382. בַּחוּרוֹת אוֹהֲבוֹת תָּמִיד

אֶת מִי שֶׁשׂוֹנְאָן,

וְשׂוֹנְאוֹת –

אֶת מִי שֶאוֹהֲבָן…

383. אִם הַשַּׁדְכָן מַרְבֶּה

בְּשִׁבְחָהּ שֶׁל בַּחוּרָה –

סִמָּן מֻבְהָק הוּא

שֶׁאֵין כְּכִעוּרָהּ…

384. בַּחוּרָה יָפָה –

דַּיָּהּ שֶׁתִּזָּהֵר מֵחֲטָאִים;

מְכֹעָרָה –

חַיֶּבֶת בְּמַעֲשִׂים נָאִים…

385. אֵין בָּחוּר אַחֲרֵי בַּחוּרָה לָהוּט –

אֶלָּא אִם נִכְנְסָה בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת…

386. הַאֲהוּבָה הָרִאשׁוֹנָה – אֱלֹהִים,

הַשְּׁנִיָּה – מַלְאָךְ,

הַשְּׁלִישִׁית – אִשָּׁה…

387. “יָפָה כַּלְּבָנָה, בָּרָה כַּחַמָה”²¹.

אֲבָל רַב הַהֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶן:

הַחַמָּה בֵּין עֲנָנִים –

אוֹרָהּ יִדַּל,

וּבַחוּרָה יָפָה בֵּין מְכֹעָרוֹת –

יָפְיָהּ יִגְדַּל…

388. לְעוֹלָם יוֹסִיף אָדָם אַהֲבָה,

אַף אִם יוֹסִיף לְעַצְמוֹ דְאָבָה…

389. הַמְרֻמֶּה מֵאֲהוּבָתוֹ –

מִשְתַּמֵּט מִמַּכִּירוֹת,

בּוֹרֵחַ מֵאִשָּׁה –

אַף מֵחַיַּט־גְּבִירוֹת…

390. אֶת הָאַהֲבָה לֹא נִצַּחְתָּ –

אִם מִפָּנֶיהָ לֹא בָּרַחְתָּ…

391. בְּעַד הָאִשָּׁה הָאַהֲבָה –

אֱמוּנָה, תִּקְוָה וָכֹחַ,

וּבִלְתָּהּ אֵין לָהּ מָנוֹחַ…

 

הַנִּשּׂוּאִים    🔗

392. לָקַחַת אִשָּׁה –

בְּעָיָה קָשָׁה:

מְכֹעָרָה –

אֵינָהּ חֲשׁוּבָה;

יָפָה –

לַאֲחֵרִים אֲהוּבָה;

עֲשִׁירָה –

הוּא יִשְׁפַּל;

עֲנִיָּה –

גַּם הוּא יִדַּל;

חֲכָמָה –

הִיא תִּמְשֹׁל בּוֹ;

פְּתַיָה –

לֹא תִּשָּׁמַע לוֹ…

393. הַנִּשּׂוּאִים אַחֲרֵי הָאַהֲבָה –

כְּעָשָׁן אַחֲרֵי לֵהָבָה…

394. שַׁרְשֶׁרָת הַנִּשּׂוּאִים

כֹּה כְּבֵדָה וְקָשָׁה,

עַד כִּי לָשֵׂאת אוֹתָהּ –

מֻכְרָחִים הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה…

395. הַנִשׂוּאִים –

הָאָבִיב שֶׁל הָאִישׁ בְּחַיָּיו,

וְחֹרֶף אָרֹךְ בָּא אַחֲרָיו…

396. בַּנִּשּׂוּאִים

גַּן-הָעֵדֶן יְבֻקָּשׁ –

וְיִמָּצֵא נָחָשׁ…

397. גַּם בַּחֲתֻנַּת-הַכֶּסֶף –

לָדַעַת אִי-אֶפְשָׁר,

אִם הַזִוּוּג הָיָה טוֹב וְיָשָׁר…

398. אֵין מָטָר בְּלִי רוּחוֹת –

וְאֵין חֲתֻנָּה בְּלִי אֲנָחוֹת…

399. לְנִשּׂוּאִים קוֹרְאִים: “קִדּוּשִׁין” –

כִּי שְׁנֵיהֶם כְּבָר “קְדוֹשִׁים”…

400. אֵלֶּה שֶׁעֵרֶךְ הָאַהֲבָה

יוֹדְעִים וּמַכִּירִים –

דֶּרֶךְ נִשּׂוּאֵיהֶם זְרוּעָה

מִכְשׁוֹלִים כַּבִּירִים…

401. אַל תִּקַּח אִשָּׁה לְשֵׁם יֹפִי

אוֹ לְשֵׁם הוֹן:

הַיֹּפִי יַחְלֹף וְיִשָּׁאַר דֹּפִי,

וְהַהוֹן יֵרֵד לְטִמְיוֹן…

402. אַהֲבָה כְּנָפַיִם לָהּ –

לָעוּף בִּמְרוֹמֵי-אֵין-קֵץ,

בָּאִים הַנִּשּׂוּאִים –

וּמַפְלִיאִים בָּהֶן לְקַצֵּץ…

403. הָאַהֲבָה מְקַשֶּׁרֶת שְׁנֵי אֲנָשִׁים,

הַחֲתֻנָּה עוֹשָׂה מִשְּׁנֵיהֶם אֶחָד,

הָאַהֲבָה גוֹמְעָה כּוֹס שְׂשׂוֹנָהּ בְּאַחַת,

וְהַחֲתֻנָּה גוֹמְעָה מִמֶּנָּה לְאַט-לְאַט,

וְגַם הָאִשָּׁה גַם הַגֶּבֶר

מְרִיקִים אוֹתָהּ עַל-יַד-הַקֶּבֶר…

404. אַל תִּתְחַתֵּן בְּבַחוּרָה

הָאֲהוּבָה לָךְ:

לֹא תָּבִין אַחֲרֵי-כֵן –

מַדּוּעַ בָּגְדָה בָּךְ…

405. לַחֲתֻנָּה לֹא תַּתְאִים כָּל עֵת –

אַךְ תַּתְאִים לַגֵּט…

406. הַנְּדָן – הוּא הָרַע שֶׁבַּדָּמִים²²:

בְּכָל הַחַיִּים בַּעֲדוֹ מְשַׁלְּמִים…

407. הַנִּשּׂוּאִים קֶבֶר לָאַהֲבָה –

וְהָאִשָּׁה הַמַצֵּבָה…

408. אִם הַנִּשּׂוּאִים הֵם מוֹת הָאַהֲבָה,

הֲרֵי הַגֵּט –

תְּחִיַּת הַמֵּת…

409. כַּלָּה שֶׁנְּדוּנְיָתָהּ יָפָה –

צָרִיךְ בְּדִיקָה כָּל גּוּפָהּ…

410. מִבַּחוּרָה זְקֵנָה וּמִיַּיִן חָדָשׁ –

לֹא יִסְחַרְחֵר רֹאשְׁךָ, בַּרְנַשׁ…

411. רַוָּק הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה בְּזִקְנָתוֹ –

מְכַבֶּה הָאֵשׁ לְאַחַר שְׂרֵפַת בֵּיתוֹ…

412. אַלְמָנוֹת בַּכְיָנִיוֹת –

לְהִתְחַתֵּן מְמַהֲרוֹת:

אַקְלִים רָטֹב –

לשְׁתִילָה חֲדָשָׁה טוֹב…

413. הוֹרִים יֵשׁ לַבַּת עַד לְנִשּׂוּאֶיהָ,

בַּעַל – לְכָל יְמֵי חַיֶּיהָ…

414. בֶּן-עֶשְׂרִים לִחֻפָּה

וּלְמַעְלָה מִזֶּה – לִחֶרְפָּה…

415. הַמִּתְחַתֵּן –

יִתְחָרֵט אוּלַי

וְשֶׁאֵינוֹ מִתְחַתֵּן –

יִתְחָרֵט בְּוַדַּאי…

416. יֵשׁ דַּי נָשִׁים לְכָל הַגְּבָרִים,

וְאֵין דַּי גְבָרִים לְכָל הַנָּשִׁים…

417. עַל צַעֲרִי שֶׁאֵינִי גֶבֶר –

בְּאַחַת אֲנִי מִתְנַחֶמֶת בְּנַחַת:

לְכָל הַפָּחוֹת כָּל יָמַי –

לֹא אֶצְטָרֵךְ אִשָּׁה לָקַחַת…

הלצה של אשה.

418. "הִנְנִי אַךְ בֶּן-אָדָם –

וּרְצוֹנִי בַּחוּרָה שֶׁל בָּשָׂר-וָדָם…

כך ענה בחור לשדכן, שהִרבה בשבחה של בחורה, שהיא ממש כסף וזהב…

419. לֹא בַּחוּרָה אַחַת

תְּאַבֵּד יְדִיד בַּעַל נֶפֶשׁ יָפָה –

אִם בְּעַרְמוּמִית הוֹלִיכַתּוּ לְחֻפָּה…

420. הָאִשָּׁה נִקְנֵית בְּשָׁלֹשׁ דְּרָכִים:

בְּחֻצְפָּה, בְּמַחֲמָאוֹת –

וּבְמָעוֹת…

421. חָשׁוּב מְאֹד

שֶׁהַנֶּאֱהָבִים יֵדְעוּ חֶסְרוֹנוֹתֵיהֶם לִפְנֵי חֲתֻנָּתָם,

וְיוֹתֵר חָשׁוּב –

שֶׁאַחֲרֵי הַחֲתֻנָּה יִתְאַמְּצוּ לִשְׁכֹּחַ אוֹתָם…

422. בְּיוֹם שֶׁמַּתְחִיל הַשֵּׁם “בַּעַל” –

הַכּוֹרֵת עַל הָאַהֲבָה יַעַל…

423. לְהִתְחַתֵּן עִם אַלְמָן טוֹב לָהּ לְאִשָּׁה:

אֵין בּוֹ כֹּחַ לְמִלְחֶמֶת נִשּׂוּאִים חֲדָשָׁה…

424. אַהֲבָה –

הַחַשְׁמַל אֶת הַחַיִּים מֵאִיר;

נִשּׂוּאִים –

הַכַּפְתּוֹר שֶׁבּוֹ יֵשׁ לְכַבּוֹת וּלְהָאִיר…

425. בַּחוּרוֹת! אַל נָא תִּתְגָּאֶינָּה:

כְּבָר מֵתוּ ה’יַעֲקֹבִ’ים הַנֶּאֱמָנִים –

לַעֲבֹד בְּעַד בַּחוּרָה שֶׁבַע שָׁנִים;

בַּחוּרֵי זְמַנֵּנוּ אוֹהֲבִים בַּחוּרוֹת –

שֶׁיֵּשׁ לָהֶן הַרְבֵּה לִירוֹת…

426. חָכָם הוּא –

הַחוֹשֵׁב עַל חִתּוּן וְאֵינוֹ מִתְחַתֵּן,

פִּי-שִׁבְעָה חָכָם –

שֶׁאֲפִלּוּ אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן…

427. בַּחוּרוֹת זְקֵנוֹת, קָשֶׁה לָהֶן לְהִתְחַתֵּן:

לִדְבָרִים עַתִּיקִים וִיקָרִים –

מְבִינִים נְדִירִים…

 

הָאִשָּׁה    🔗

428. הָאִשָּׁה שׁוֹשַׁנָּה הִנֶּהָ –

הִזָּהֵר מִדְּקִירוֹת חוֹחֶיהָ…

429. אִשָּׁה בַּמַּרְאָה קְשׁוּרָה –

לַבַּיִת חֻרְבָּן נוֹרָא…

430. אַהֲבַת הַגֶּבֶר –

בִּדְבָרִים מְתוּקִים;

אַהֲבַת הָאִשָּׁה –

בְּחִיוּכִים וְחִבּוּקִים…

431. הָאִשָּׁה:

בַּבַּיִת – צֶלְצְלֵי תְּרוּעָה,

בַּמִּטְבָּח – חַיָּה רָעָה,

בְּהַטָּפַת מוּסַר – צְנוּעָה…

432. אֵשֶׁת-מְדָנִים –

חֲמַת פְּתָנִים…

433. נָשִׁים לְעֵזֶר נִבְרָאוּ,

אַךְ יֵשׁ בְּמִקְצָתָן מֶרִי,

גַּם עֲצֵלוֹת בָּהֶן נִמְצָאוּ –

וּבְחָכְמָתָן אֵין פֶּרִי…

434. “רֻבָּם שֶׁל טִפְּשִׁים נָשִׁים יָפוֹת לָהֶם”.

מָשָׁל זֶה בָּדוּ מִלִּבָּם הַחֲכָמִים:

כְּדֵי שֶׁאַחֲרֵי הַנָּשִׁים הַיָפוֹת –

לֹא יְחַזְּרוּ עוֹד הַגְּלָמִים…

435. לְאִשָּׁה כְּלֵי-זַיִן –

דִּמְעוֹת-עַיִן…

436. חָכְמַת אִשָּׁה כְּשֵׁרָה –

בַּאֲפִיָה וּבִשּׁוּל הַקְּדֵרָה…

437. אִשָּׁה יָפָה בְּלִי גַאֲוָה בַּלֵּב –

כְּאוֹצָּר נֶחְמָד בְּלִי שׁוֹמֵר תֵּחָשֵׁב…

438. אִשָּׁה הַמִּשְׁתַּמֶּשֶׁת בְּתַמְרוּקִים,

וּבִכְחָל וְשָׂרָק מִתְיַפָּה –

מְעִידָה שֶׁרֵיחַ גּוּפָהּ

אֵינוֹ נָעִים לְאַפָּהּ,

וּמַרְאֵה פָּנֶיהָ –

אֵינוֹ יָפֶה בְּעֵינֶיהָ…

439. אִשָּׁה הַמִּתְפָּאֶרֶת בִּפְנֵי זָרִים

בִּמְסִירוּתָהּ לְבַעֲלָהּ עַד לְשִׁגָּעוֹן –

חוֹשְׁשִׁים לָהּ, שֶׁמָּא כַּוָּנָתָהּ

שֶׁהַשּׁוֹמְעִים יְבִיאוּהָ לִידֵי נִסָּיוֹן…

440. לֹא כָּל הַנָּשִׁים הַנֶּאֱמָנוֹת לְבַעֲלֵיהֶן –

גַּם לְעַצְמָן נֶאֱמָנוֹת הֵן…

441. טַעַם אֶחָד לְרֹב סֻכָּרִיוֹת:

כֻּלָּן מְתוּקוֹת;

הַהֶבְדֵּל הוּא רַק בַּמַּעֲטָפוֹת,

וְדַוְקָא הַגְּרוּעוֹת הֵן בַּיָּפוֹת,

כְּדֵי לְגָרוֹת עֵינֵי הָאֲנָשִׁים –

וְכֵן הֵן הַנָּשִׁים…

442. “אוֹי לְאִישׁ שֶׁאִשְׁתּוֹ מוֹשֶׁלֶת בּוֹ”.

בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאַחֶרֶת;

וְיֵשׁ גוֹרְסִים: בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ –

קַל וָחֹמֶר בִּמְכֹעֶרֶת…

443. אִשָּׁה שֶׁמֵּהִסְתַּכֵּל בָּרְאִי נֶעְצֶרֶת –

סִמָּן שֶׁהִיא כְּבָר עִוֶּרֶת…

444. מַרְבֶּה פָּרוֹת –

מַרְבֶּה חֶמְאָה;

מַרְבֶּה נָשִׁים –

מַרְבֶּה חֵמָה…

445. בִּתְקוּפָה שֶׁל פִּרְכּוּס וְשָׂרָק וּכְחָל,

בֵּין הַבַּת לְאִמָּא, וּבֵין אִמָּא לְסָבְתָא –

לְהַבְחִין לֹא קַל…

446. עַל הַנַּעֲלֲיִם הַצָּרוֹת –

אִשָּׁה לֹא תִּתְאוֹנֵן,

עַל רַגְלֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת –

בְּלֵב מַר תְּקוֹנֵן…

447. אִשָּׁה יְכוֹלָה לְסַפֵּר שָׁעוֹת –

שֶׁהִיא עֲסוּקָה וְאֵין לָהּ שָׁהוֹת…

448. אֲשֶׁר נָשִׁים רַבּוֹת לוֹ יְדוּעוֹת –

אִשְׁתּוֹ חֲבִיבָה עָלָיו:

יוֹדֵעַ, שֶׁמִּמֶּנָּה יֵשׁ גְּרוּעוֹת…

449. הָאִשָּׁה מְדַבֶּרֶת תָּמִיד,

אִם לֹא בִּשְׂפָתֶיהָ –

הֲרֵי בְּעֵינֶיהָ…

450. הָאִשָּׁה לְבַעֲלָהּ שֻׁתָּפָה נָאָה:

הוּא עוֹבֵד בְּעַד הַכְנָסָה –

וְהִיא בְּעַד הוֹצָאָה…

451. הַרְבֵּה אִמָּהוֹת מְבַלּוֹת הַזְמָן,

לְסַפֵּר בְּשֶׁבַח יַלְדֵיהֶן בְלִי דָי –

עַד כִּי לְחַנְּכָם אֵין לָהֶן פְּנָאי…

452. הַכֶּסֶף הֶעָשׂוּי מִמַּתֶּכֶת קָשָׁה –

מִתְרַכֵּךְ וְנָמֵס כַּמַּיִם

מִשֶּׁנָפַל בִּידֵי הָאִשָּׁה…

453. אֲפִלּוּ בְּגַן-עֵדֶן

לֹא תְּהִי מְרֻצָּה הָאִשָּׁה –

אִם לְהִתְפַּרְכֵּס לֹא תּוּכַל,

בְּכָל רְגָעִים חֲמִשָּׁה…

454. “ד' נָתַן וד' לָקַח”,

חוּץ מֵאִשָּׁה רָעָה –

שֶׁאֵין מֶנָּה מָנוֹחַ:

הוּא נוֹתֵן וְאֵינוֹ לוֹקֵחַ…

455. אִשָּׁה,

זָר אוֹמֵר לָהּ: יְדַעְתִּיךְ –

הִיא מְחַיֶּכֶת וְעוֹבֶרֶת;

בַּעְלָהּ אוֹמֵר לָהּ: יְדַעְתִּיךְ –

הִיא מַסְמִיקָה וּמַחְוֶרֶת…

456. שָׁמְרֵנִי אֵל מִיָפוֹת וּמְפֹאָרוֹת –

וּבְעַצְמִי אֶשָׁמֵר מִמְּכֹעָרוֹת…

457. הָאִשָּׁה שֶׁעֵינֵינוּ מְעַוֶּרֶת –

הָאוֹר אֵלֵינוּ מַחֲזֶרֶת…

458. רָאִיתָ אִשָּׁה שַׂעֲרוֹתֶיהָ אֲרֻכּוֹת,

אַל תָּדוֹן: קָצֵר שִׂכְלָהּ –

רֹב שַׂעֲרוֹתֶיהָ אֵינָן שֶׁלָּהּ…

459. מַה שֶּׁהָאִשָּׁה יוֹתֵר יָפָה וְנַעֲלָה –

יוֹתֵר יְדִידִים יֵשׁ לְבַעֲלָהּ…

460. הַבְּתוּלוֹת הָיוּ מְקַיְּמוֹת כָּל הַמִּצְווֹת –

לוּ בִּמְקוֹם לְקַבֵּל בָּעוֹלָם הַבָּא לִוְיָתָן,

הָיוּ מְקַבְּלוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה חָתָן…

461. כְּשֶׁמִּתְנַשְּׁקוֹת נָשִׁים שְׁתַּיִם –

הַשֶּׁקֶר מוֹחֶה כַּפַּיִם…

462. הַבַּעַל מֶלֶךְ רַק עֶרֶב אֶחָד –

וְכָל הַשָּׁנָה לְאִשְׁתּוֹ נֶעֱבָד…

463. “לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ”²³

וּבְכֵן, הַכָּתוּב לְהִתְחַתֵּן מְיָעֵץ,

אַבָל זֶה נֶאֱמַר בַּיָּמִים –

כְּשֶׁשִּׂמְלַת אִשָּׁה גָדְלָה עַל עֵץ…

464. הַזְמַנִים מִשְׁתַּנִּים:

לְפָנִים – הַמְכַשֵּׁפוֹת שָׂרָפוּ,

הַיוֹם – בָּהֶן מִתְחַתְּנִים…

465. אִשָּׁה יְכוֹלָה לִשְׂחֹק בִּרְמִיָּה –

וְיוֹתֵר בִּרְמִיָּה הִיא בּוֹכִיָּה…

466. אִשָּׁה בּוֹכָה עַל בַּעְלָהּ

עַד בְּלִי דַי –

כַּוָּנָּתָהּ אַךְ לְעוֹרֵר

לֵב גֶּבֶר חַי…

467. לֹא נָכוֹן שֶׁהָאִשָּׁה כֻּלָּהּ רַמָּאִית,

רְמִיּוֹת הֵן רַק דִּמְעוֹתֶיהָ –

אֲבָל אֲמִתִּיּוֹת קִלְלוֹתֶיהָ…

468. כְּשֶׁאִשָּׁה שׁוֹמַעַת רְכִילוּת בִּשְׁתֵּי אָזְנֶיהָ –

מִצְטָעֶרֶת שֶׁאַרְבַּע רַגְלַיִם אֵין לָהּ:

כְּדֵי לְפַרְסֵם מַהֵר הָרְכִילוּת בֵּין שְׁכֵנֶיהָ…

469. פְּעָמִים עִם אַלְמָן מִתְחַתֶּנֶת בַּחוּרָה –

בְּתִקְוָתָהּ לִהְיוֹת אַלְמָנָה צְעִירָה…

470. אִשָּׁה דוֹמָה לְאֶתְרוֹג:

הָדוּר וּמְבֻשָּׂם, חָמוּץ וָמָר…

471. הַבַּעַל כְּאֶתְרוֹג:

שָׁבוּעַ הוּא קֹדֶשׁ,

אִשְׁתּוֹ בּוֹ מִתְבָּרֶכֶת,

וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי –

רֹאשׁוֹ נוֹשֶׁכֶת…

472. הַנָּשִׁים כְּפַיְטָנִים מוֹדֶרְנִיִּים:

מְעַנְיְנוֹת כְּשֶׁאֵין אוֹתָן מְבִינִים…

473. הָאִשָּׁה כְּפַעֲמוֹן:

כְּלִי רֵיק,

שֶׁכָּל אוֹנוֹ –

בִּלְשׁוֹנוֹ…

474. נָשִׁים מְחַיְכוֹת וּכְלָבִים נוֹשְׁכִים –

לִקָשְׁרָם בְּחֶבֶל צְרִיכִים…

475. אִשָּׁה מַבְטִיחָה לְהִשָּׁמַע לַבַּעַל –

מַשְׁמַע, מֶמְשַׁלְתָּהּ עָלָיו תַּעַל…

476. עַל גִּבּוֹרֵי מִלְחָמָה

מְסַפֶּרֶת הַהִסְטוֹרִיָּה נִפְלָאוֹת –

וְלָמָּה אֵין זֵכֶר בָּהּ

גַּם עַל נָשִׁים נְשׂוּאוֹת?..

477. הָאִידִיאַל שֶׁל אִשָּׁה:

בַּעַל שֶׁעֲצָבָיו פֶּלֶד,

לִבּוֹ לֵב-יֶלֶד,

עָשְׁרוֹ אֲלָפִים אֶלֶף –

וְהוּא נֶאֱמָן כְּכֶלֶב…

478. פָּנִים יָפוֹת,

יְדִיעַת שָׂפוֹת –

אֵין רְאָיָה

לְטִיב רַעְיָה…

479. הָאִשָּׁה –

כְּלִי נָאֶה וְנָעִים:

תַּכְשִׁיט מִבַּחוּץ,

וְרַעַל מִבִּפְנִים…

480. אִשָּׁה עַל הַכֹּל מְדַבֶּרֶת –

אַךְ עַל גִּילָהּ בִּשְׁתִיקָה עוֹבֶרֶת…

481. הַגֶּבֶר מְדַבֵּר עַל הָאִשָּׁה

מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה,

וְהָאִשָּׁה עוֹשָׂה בַּגֶּבֶר –

מַה שֶּׁהִיא רוֹצָה…

482. הַשָּׂטָן,

לַמָּקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָלֶכֶת,

מִפְּנֵי שֶׁהוּא עָסוּק וְטוֹרֵחַ –

שׁוֹלֵחַ אִשָּׁה זְקֵנָה;

וְלַמָּקוֹם שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לָלֶכֶת –

אִשָּׁה צְעִירָה שׁוֹלֵחַ…

483. אִשָּׁה אַרְבָּעָה לָהּ תַּפְקִידִים:

הֵרָיוֹן, לֵדָה, יְנִיקָה, וְחִנּוּךְ הַיְלָדִים.

484. הָאִשָּׁה הַיָּפָה –

מִדְּבַשׁ מְתוּקָה,

מִבָּצָל חֲרִיפָה…

485. אִשָּׁה לֹא תָּחוּשׁ רַגְלָהּ קָרָה –

אִם בְּפַרְוָה עָטוּף צַוָּארָהּ…

486. רֻגְזָהּ שֶׁל אִשָּׁה –

אֵשׁ לֶהָבָה,

וּבִנְשִׁיקָה אַחַת –

הִיא כָּבָה…

487. אִשָּׁה בְּלֹא מֹחַ –

פְּרִי בְּלֹא רֵיחַ נִיחוֹחַ…

488. מַבָּטָהּ שֶׁל אִשָּׁה –

חֵץ לְמַטָּרָה קוֹלֵעַ,

וְאַשְׁרֵי אָדָם –

לְהִזָּהֵר מִמֶּנּוּ יוֹדֵעַ…

489. לְשׁוֹנָהּ שֶׁל אִשָּׁה אֵינָהּ גְּדוֹלָה –

וְגֶבֶר גָּדוֹל לְהָמִית יְכוֹלָה…

490. הָאִשָּׁה –

כֹּחָהּ וְאוֹנָהּ

בְּרִפְיוֹנָהּ…

491. מֵעוֹלָם לֹא רָאָה אִישׁ –

אִשָּׁה הוֹלֶכֶת עִם חֲבֶרְתָּהּ וְתַחֲרִישׁ…

492. אִשָּׁה טוֹבָה תִּמְצָא

אַחֲרֵי רֹב עָמָל,

וְאִשָּׁה רָעָה –

גַּם אִם לֹא תְּבַקֵּשׁ כְּלָל…

493. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה

יִפְעַת-אַפַּיִם –

צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶינָה לוֹ –

יוֹתֵר מִשְׁתֵּי עֵינָיִם…

494. לֹא תָּמִיד מְאֻשָּׁרָה הָאִשָּׁה –

עִם מִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשָׁהּ,

אַךְ עִם מִי שֶׁאֵינָהּ אוֹהֶבֶת –

תָּמִיד הִיא אֻמְלָלָה וְנֶעֱצֶבֶת…

495. אִשָּׁה רָעָה –

כָּל יוֹם חֵמָה שׁוֹפֶכֶת,

וְהַבַּיִת לְגֵיהִנֹּם הוֹפֶכֶת…

496. אִשָּׁה רָעָה לְךָ, גֶּבֶר –

מֻבְטָּח אַתָּה שֶׁתִּנָּצֵל מֵחִבּוּט הַקֶּבֶר…

497. אִם מִכְנְסַיִם תִּלְבַּשׁ הָאִשָּׁה –

אֶת הָעֲרִיסָה יָנִיעַ אִישָׁהּ…

498. גִּיל הַגֶּבֶר –

כְּפִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ,

גִּיל הָאִשָּׁה –

כְּפִי שֶׁדִּמְיוֹנָהּ קוֹבֵעַ…

499. הַשּׁוֹאֵל אִשָּׁה לְגִילָהּ –

שׁוֹטֶה הוּא, בִּמְחִילָה…

1. אֵין לְךָ אִשָּׁה –

שֶׁבַּעֲלָהּ לֹא יִתְחָרֵט

עַל שֶׁאוֹתָהּ נָשָׂא…

501. לֵב הָאִשָּׁה כַּיָּם:

מַה טָּמוּן בְּמִסְתְּרֵי הַתְּהוֹם..

מִמְּךָ נֶעְלָם…

502. אִשָּׁה –

בְּאֵיזוֹ שִׂמְלָה אֵין רְצוֹנָהּ,

אֵינָהּ יוֹדַעַת עַד אוֹתָהּ קוֹנָה…

503. יֵשׁ נָשִׁים –

שֶׁאֵין בָּהֶן הַכִּשְׁרוֹן

לִמְצֹא חֵן טוֹב,

וְיֵשׁ שֶׁאֵין בָּהֶן הַכִּשְׁרוֹן –

לֶאֱהֹב…

504. אִשָּׁה יָפָה וּסְכָלָה –

כְּסֵפֶר רַע

בִּכְרִיכָה נָאָה…

505. הַהֶבְדֵּל בֵּין אִשָּׁה לְקוּקִיָּה:

קוּקִיָּה מְפַטְפֶּטֶת מִלָּה שֶׁשּׁוֹמַעַת,

וְאִשָּׁה מוֹסִיפָה עַל שֶׁיוֹדַעַת…

506. לְפִי שֶׁכָּל אִשָּׁה מַסְתֶּרֶת

אֶת אֲמִתּוּת הַגִּיל –

רָאוּי שֶׁתָּחֹג יוֹם-הֻלֶּדֶת

בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אַפְּרִיל…

507. הָאִשָּׁה חִידָה סְתוּמָה:

הָאִוֶּלֶת –

אֵינָהּ יוֹדַעַת מַה שֶּׁמְּדַבֶּרֶת;

הַמַּשְׂכֶּלֶת –

מַה שֶׁיּוֹדַעַת אֵינָה אוֹמֶרֶת…

508. תֵּן עֲשָׂרָה פִּיפִיוֹת לְאִשָּׁה וְתַשְׂכִּיל –

לְיָעַד אֶחָד לִנְשִׁיקָה

וְתִשְׁעָה לֵילֵךְ רָכִיל…

509. חָלְמָה אִשָּׁה כִּי נִשְּׂאָה לְמִלְיוֹנֶר –

לַבַּעַל לֹא נָעִים;

אַךְ אִם תַּחְשֹׁב כֵּן בְּהָקִיץ –

חַיָּיו מָרִים וְרָעִים…

510. מֵהַזָּהָב שֶׁהַטֶּבַע נָתַן בְּלֵב הָאִשָּׁה –

הִיא יוֹצֶקֶת לְעִתִּים תְּכוּפוֹת

מַטְבְּעוֹת מְזֻיָּפוֹת…

511. כְּדֵי אִשָּׁה לְפַתּוֹת –

אֵין צֹרֶךְ נָחָשׁ הֱיוֹת…

512. שְׁכֵנָה בַּצַּד –

דּוֹמָה לְתַרְוָד…

כלומר, מַכנסת חטמה לתוך קדרה של שכנתה ונוטה לרכילות ולשון הרע.

513. יִקְרֶה וְאִשָּׁה שׁוֹמַעַת

לְקוֹל בַּעֲלָהּ וְאֵינָהּ עוֹנָה –

בְּדַבְּרוֹ מִתּוֹךְ שֵׁנָה…

514. דִּמְעוֹת הָאִשָּׁה אֲמִתִּיּוֹת הֵן –

רַק כְּשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת

וּמָרוֹר גּוֹרֶדֶת…

515. אִשָּׁה שֶׁהִגִּיעָה לִשְׁלֹשִׁים –

בְּמֶשֶׁךְ חָמֵשׁ שָׁנִים וְעוֹד מְעַט,

תְּהִי בְּדִיּוּק שְׁלֹשִׁים וְאַחַת…

516. אִשָּׁה שׁוֹמַעַת מִפִּי צָעִיר מַחֲמָאָה

עַל יְפַת רוּחָהּ וְנִשְׁמָתָהּ –

מִסְתַּכֶּלֶת מִיָּד בָּרְאִי לָדַעַת,

לָמָּה לֹא מָצְאָה חֵן עַתָּה…

517. “נַחֲשׁוּ אֶת גִּילִי”,

כְּשֶׁאִשָּׁה שׁוֹאֶלֶת אוֹתָנוּ –

לְהַגִּיד שֶׁקֶר מֻכְרָחִים אָנוּ…

518. הַנָּשִׁים בְּנוֹת-חַוָּה כֻּלָּן –

וְנָחָשׁ אֶחָד בְּקִרְבָּן…

519. אִשָּׁה יָפָה –

לָעַיִן נְעִימָה,

מָרָה לַנְּשָׁמָה,

וְנֶגַע חָזָק –

לָאַרְנָק…

520. תַּכְשִׁיטִים וּכְלֵי-יְקָר

רַבִּים, לְאֵין מִסְפָּר –

אִשָּׁה עָלֶיהָ תִּשָּׂא,

וְלֹא תַּרְגִּיש בַּמַּשָּׂא…

521. כְּשֶׁהָאִשָּׁה צְעִירָה –

הַיְלָדִים בִּגְלָלָהּ אֲהוּבִים וְנֶחְמָדִים,

וּבְזִקְנָתָהּ –

הִיא אֲהוּבָה בִּגְלַל הַיְלָדִים…

522. הָאִשָּׁה –

תִּשְׁעָה קַבִּין מְשִׂיחָה בִּלְשׁוֹנָהּ,

וְתִשְׁעִים – בְּעֵינָהּ…

523. נַעַר הָיִיתִי וְגַם זָקַנְתִּי,

וְעַד הַיּוֹם לֹא בַּנְתִּי,

אִשָּׁה שֶׁגֶּבֶר כְּבָר יָדָעָה –

כֵּיצַּד אַחֲרָיו לְאַחֵר נִשָּׂאָה…

524. רָב נָשִׁים הֵן מְכֹעָרוֹת –

מִתּוֹךְ חֶפְצָן לִהְיוֹת מְפֹאָרוֹת…

525. לְפָנִים –

אִשָּׁה שֶׁיָּצְאָה לְטַיֵּל הָיְתָה מִתְלַבֶּשֶׁת,

הַיּוֹם –

הָאִשָּׁה עוֹשָׂה לְהֵפֶךְ וְאֵינָהּ מִתְבַּיֶשֶׁת…

526. טוֹב בֵּין נְחָשִׁים

וְלֹא בֵּין נָשִׁים:

אֶרֶס הַנְּחָשִׁים – בַּשֵּׁן,

וְאֶרֶס הַנָּשִׁים – בְּכָל אֶבְרֵיהֶן…

527. בַּת טוֹבָה וַחֲשׁוּבָה –

גַּם כַּלָּה אֲהוּבָה…

528. הַנָּשִׁים מַרְאוֹת גְּבוּרָתָן –

כְּשֶׁהֵן מִזְדַּיְּנוֹת בְּחֻלְשָׁתָן…

529. זוּג וְאַהֲבָה אֲמִתִּית בּוֹ יֵשׁ –

הִיא עִוֶּרֶת וְהוּא חֵרֵשׁ…

530. הָאִשָּׁה מַרְבָּה לְדַבֵּר תָּמִיד –

מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהּ מַה לְּהַגִּיד…

531. חֶרֶב הָאִשָּׁה – לְשׁוֹנָהּ,

אַךְ שֶׁמָּא תֶּחְלַד חוֹשֶׁשֶׁת –

בַּתְּנוּעָה בָּהּ מִשְׁתַּמֶּשֶׁת…

532. הָאִשָּׁה –

שַׂעֲרוֹתֶיהָ, שִׁנֶּיהָ, אֹדֶם פָּנֶיהָ

מְזֻיָּפִים הֵם עַל-פִּי הַצֶבַע,

פְּרָט מִלִּבָּהּ וּלְשׁוֹנָהּ –

שֶׁמְּזֻיָּפִים הֵם עַל-פִּי הַטֶּבַע…

533. שְׁתִיקָה –

מִין זָהָב לְתִפְאֶרֶת,

וְהָאִשָּׁה עָלָיו לְבַעֲלָהּ מְוַתֶּרֶת…

534. שְׁתֵּי נָשִׁים – סוֹד,

שָׁלֹשׁ – צְּרִיחוֹת,

אַרְבַּע – יָרִיד…

535. לֹא כָּל הַנָּשִׁים,

שֶׁשְּׂמָלוֹת אֲרֻכּוֹת לוֹבְשׁוֹת –

סִמָּן שֶׁרַגְלֵיהֶן מְאוּסוֹת,

וְלֹא כָּל הַגְּבָרִים,

שֶׁמְּמַלְאִים רְצוֹן נְשֵׁיהֶם…

סִמָּן שֶׁטּוֹבִים וּנְעִימִים הֵם…

536. אִשָּׁה אֵלֶיךָ מְדַבֶּרֶת –

הַקְשֵׁב הֵיטֵב

מַה בְּעֵינָהּ אוֹמֶרֶת…

537. זְמָן, רוּחַ, אשֶׁר, אִשָּׁה –

מִתְחַלְּפִים בְּכָל רְגָעִים חֲמִשָּׁה…

538. הָאִשָּׁה –

רַב מְאֹד מְדַבֶּרֶת,

וְאַף חֲצִי מַחְשַׁבְתָּהּ –

אֵינָהּ אוֹמֶרֶת…

539. גַּם אִשָּׁה רָעָה נוֹתֶנֶת לָנוּ

שְׁנֵי יָמִים מְאֻשָּׁרִים בֶּאֱמֶת:

יוֹם-הַחֲתֻנָּה וְיוֹם הַגֵּט…

540. לְכָל יִסּוּרִים אָדָם יִסְתַּגֵּל,

חוּץ לִשְׁנַיִם:

לְאִשָּׁה רָעָה, וּכְאֵב שִׁנַּיִם…

** 541**. כָּל בַּעַל יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה מְכֹעָרָה –

בִּהְיוֹת לוֹ שְׁכֵנָה יָפָה וּבָרָה…

542. כָּל אִשָּׁה יָפָה אוֹהֶבֶת מַחֲמָאוֹת,

אַךְ לֹא כָּל הָאוֹהֶבֶת מַחֲמָאוֹת – יָפָה…

543. הָאִשָּׁה חֶסְרוֹנָהּ אֵינָהּ יוֹדַעַת –

עַד שֶׁתָּרִיב עִם יְדִידָתָהּ,

וּמִפִּיהָ הִיא שׁוֹמַעַת…

544. בֵּין הַזְּקֵנָה וְהַצְּעִירָה –

נִשְׁאַר זְקָנִי בְּלִי שַׂעֲרָה…

סיפור יש במדרש: מעשה באדם שהיו לו שתי נשים, אחת זקנה ואחת צעירה. הזקנה תלשה שערותיו השחורות, והצעירה תלשה הלבנות. במשל זה יכולים להשתמש להרבה דברים בעניני החיים.

545. הַבַּעַל – בַּעַל,

אֲפִלּוּ אֵין לְרַגְלוֹ נַעַל…

משל ערבי.

546. אַל תַּאֲמִין לְאִשָּׁה:

גִּילָהּ כִּי אוֹמֶרֶת,

וְעַל “מְצִיאוֹת” מְסַפֶּרֶת,

וְכִי בְּחָמֵשׁ דַּקּוֹת מִתְלַבֶּשֶׁת,

וּבְפִרְכּוּס אֵינָהּ מִשְׁתַּמֶּשֶׁת,

וְשֶׁהִיא אֵינָהּ נוֹקֶמֶת וְנוֹטֶרֶת –

וְעַל סוֹד שׁוֹמֶרֶת…

547. אִשָּׁה עַל שִׁעֲמוּם תִּתְאוֹנֵן –

סִמָּן, שֶׁאֵין מִי בָּהּ יִתְעַנְיֵן…

548. שָׁאֲלוּ לְאֶחָד:

לָמָּה נָתַתָּ בִּתְּךָ לְשׂוֹנַאֲךָ לְאִשָּׁה?

עָנָה:

כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נִקָמָה בְּאוֹתוֹ רָשָׁע…

549. “אִשָּׁה כְּלֵי-זֵינָהּ עָלֶיהָ”:

שִׂפְתֵי-רָצוֹן, נְשִׁיקוֹת, דִּמְעוֹתֶיהָ,

וְעוֹד כְּלֵי-זַיִן חַדִּים הֲמוֹנִים –

וְאַשְׁרֶיךָ שֶׁתְּנַצְּחֶךָ בִּשְׁלֹשֶָת הָרִאשׁוֹנִים…

550. אִשָּׁה בִּסְפָרִים אַךְ מְטַפֶּלֶת –

אֵינָהּ יְכוֹלָה לְטַפֵּל בַּיְלָדִים,

וּלְבֵיתָהּ אֵין שׁוּם תּוֹעֶלֶת…

551. כְּשֶׁמַּפְסִיקִים הַיְחָסִים עִם מְלוּכָה –

בָּאָה מִלְחָמָה,

וְאִם הַיְחָסִים עִם אִשָּׁה מַפְסִיקִים –

שָׁלוֹם וּדְמָמָה…

552. רוּת מַלְאָךְ הָיָתָה:

בְּשָׁלוֹם עִם חֲמוֹתָהּ חָיָתָה…

553. לֹא כָּל הַנָּשִׁים מְסֻכָּנוֹת:

מִנָּשִׁים לְמַטָּה מִשְּׁמֹנֶה,

וּלְמַעְלָה מִשְּׁמוֹנִים שָׁנָה –

אֵין פַּחַד וְסַכָּנָה…

554. בִּלְעָדֶיהָ צַר –

וְעִמָּהּ מַר…

אגדת עם: אחרי שכלה אלהים לברוא את העולם, כל החי ואת האדם, עלה בדעתו לברוא את האשה. אבל כבר אזלו כל חמרי היצירה ולא היה לו ממה לברוא אותה, אולם, היפלא מאלהים דבר? חשב ומצא עצה נכונה: לאסוף כל השיירים הקטנים מחמרי היצירות ולעשות מהם היצורה הזה, וכן עשה. לקח עיגול מהלבנה, עדינות משושנה, תנועה מנחש, מבט של עפרה, עליזות מקוי השמש, דמעות מעננים, פחד משפן, גאוה מבת-היענה, רכוּת ממים, קשיוּת מיהלום, פראוּת מנמר, חום מאש, קור משלג – ויברא את האשה ויביאה לאדם למתנה.

ויהי אחרי שמונה ימים, בא אדם אל אלהים ואמר: “אל אלהים אדירים! האשה אשר נתת לי ממררת את חיי, כל היום היא מפטפטת, צועקת, רועשת, מקללת אותי קללות נמרצות, מכל דבר קטן שלא כרצונה, היא בוכה ומתחַלָה, לפעמים מתעלפת וקרובה למיתה, היא גוזלת ממני כל עתותי, איני יכול לעשות דבר, ואין לי מנוחה כלשהי”…

ויהי כשמוע אלוהים את תלונּתו, ריחם עליו, ויקח ממנו את האשה.

עברו חמשה ימים, ושוב בא אדם אל אלהים ואמר: “אל טוב ומיטיב, מיום שלקחת ממני את היצוּר שאתה קורא לו “אשה”, אני מרגיש עצמי גלמוד, עצוב. אני נזכר בה, שהיתה לעתים גם שקטה, והיתה מרננת, מחייכת, הביטה עלי במבט נוֹגה ועליז, דיברה אלי דברים רכים ונעימים, היתה לעֵזר מעט, ועתה אני מצטער מאד, בדד אני ונעזב, לא טוב לי, אלהים, לא טוב היות לבדי”…

שוב שמע אלהים תחינתו וירחמהו והחזיר לו את האשה.

ויהי כעבור אך שלושה ימים, בא שוב אדם אל אלהים ואמר: “אדון עולם, סלח לי, מחל לי, בושתי וגם נכלמתי מאד לבוא אליך ולתנות לפניך את צרותי כי רבו, את יגוני ומר נפשי, אבל, ההכרח יאלצני להגיד לך, אל רחום וחנון, שהאשה אשר נתת לי מרעילה את חיי, היא גורמת לי יסורים גדולים ונוראים, קצתי בחיי מפני ארורה זו, מה אעשה. אנא רחמני, קחנה ממני, את חסדך לא אשכח לנצח. לחיות עם בריאה משונה כזו אי-אפשר, אין זה בכוח האדם לדור עם נחש בכפיפה אחת. אוי ואבוי לי!”

אבל – שאלהו אלהים – הלא אמרת לפני שלשה ימים, שבלעדיה צר לך מאד, וחייך אינם חיים, ומה אתה מבקש שוב?"

"אמת – קרא אדם באנחה – אמת, איני יכול לחיות בלעדיה, וגם עמה איני יכול לחיות – ובדברו התפרץ בבכי, וישב הביתה אָבל וחפוי ראש…

ומני אז הוא נושא בעולה בדומיה… ישב וידום כי נטל עליו…

 

בְּשִׁבְחָהּ שֶׁל אִשָּׁה    🔗

555. עַל כָּל נְשֵׁי עוֹלָם

עוֹלָה הָאִשָּׁה הָעִבְרִיָּה:

הִיא תַּמָּה כַּיּוֹנָה –

וַאֲִיֻמָּה כַּלְּבִיאָה…

556. חַיּים בְּלִי אִשָּׁה –

מְנוֹרָה בְּלִי אוֹרָה…

557. אִשָּׁה יָפָה –

פְּנִינָה יְקָרָה;

אִשָּׁה טוֹבָה –

חַיִּים וְאוֹרָה…

558. הָאִשֶָּה תּוּכַל לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים גְדוֹלִים –

אֲשֶׁר עֲשׂוֹתָם אֵין הַגְבָרִים יְכוֹלִים…

559. אִשֶָּה אִם דְּבַר־מָה רוֹצָה –

בַּעֲקִיפִין תַּגִיעַ לְחֶפְצָהּ…

560. כָּל מִלָּה אֲשֶׁר תִּכְתֹּב אִשֶָּׁה –

תַּכְנִיס בָּהּ מְעַט מִנַפְשָׁהּ…

561. הָאִשָּׁה לְדָבָר טוֹב וּפְעֻלָּה –

פִּתְאֹם לְהִשְׁתַּנוֹת עֲלוּלָה…

562. לֵב הָאִשָּׁה נִפְלָא עַד תֹּם:

בָּרוּר כַּשֶׁמֶשׁ וְנֶחְבָּא כַּתְּהוֹם…

563. לֵב עִבְרִיָּה

מָלֵא אַהֲבָה לְאִישָׁהּ וְלִילָדֶיהָ –

עַד אֶפֶס מָקוֹם לְאַהֲבָה אַחֶרֶת,

וּכְמוֹ שְׁכִינַת־אֵל עָלֶיהָ מַזְהֶרֶת…

564. “תִּשְׁעָה קַבִּין שִׁיחָה נָטְלָה הָאִשָּׁה”

וּבְכָל־זאת

שִׁמְשׁוֹן נִכְשַׁל וְגִלָּה סוֹד –

וּדְלִילָה מֵעוֹדָהּ לֹא נִכְשְׁלָה עוֹד…

565. עֶשְׂרִים גְבָרִים לֹא יִשְׂאוּ הַמַּשָׂא –

הַמֻּטָּל עַל שְׁכֶם הָאִשָּׁה…

566. בַּת־חוֹרִין הָאִשָּׁה –

וְגַם כְּבוּשָׁה,

מְנֻצָּחָה –

וְאֵין לְנַצְּחָהּ…

567. שְׁנֵי מִינַי יֹפִי בְּאִשָּׁה:

יֵשׁ שֶׁהִיא עַצְמָהּ יְפַת תֹּאַר –

מִפְּנֵי שֶָנָּאִים וְיָפִים אֲבָרֶיהָ,

וְיֵשׁ וְהִיא עַצְמָה אֵינָהּ יָפָה –

אֶלָּא חוּט שֶׁל חֵן מָתוּחַ עָלֶיהָ…

568. אֵין אִשֶָּה יְכוֹלָה -

לָשֶׁבֶת בְּטֵלָה…

אין דרך אשה לישב בטלה (ירושלמי, כתובות, פרק ה').

569. אַנְחוֹת אִשָּׁה יָפָה וְדִמְעוֹתֶיהָ –

מְתוּקוֹת מֵחִיוּכֶיהָ…

570. הָאִשָּׁה – אֱלֹהִים אַדִּירִים.

אֲשֶׁר לְפָנָיו יִשְׁתַּחֲווּ הַגְּבָרִים…

571. אֶת הַגֶּבֶר בָּרָא אֱלֹהִים

בְּפַטִישׁ עַל סְדָן

וְאֶת הָאִשָּׁה –

בְּמִכְחוֹל־אָמָּן…

572. יָפְיָהּ שֶׁל אִשָּׁה –

עֲדִינוּת נַפְשָׁהּ…

573. אֶת הָמוּסָר הַגְּבָרִים יָצְרוּ –

וְעָלָיו אַךְ הַנָּשִׁים שָׁמָרוּ…

574. כָּל צָרָה –

אִשָּׁה מְסִירָה…

575. הָאִשָּׁה חוֹנְנָה בְּבִינָה עַד מְאֹד,

בְּהַנְהָגַת הָעוֹלָם הִיא הַיְסוֹד…

נתן הקב"ה בינה יתרה באשה יותר מבאיש (נדה, מ"ה).

576. אִשָּׁה חֲכָמָה בֶּאֱמֶת –

אַךְ לְעִתִּים רְחוֹקוֹת

עִם בַּעֲלָהּ תִּתְקוֹטֵט…

577. אֵין פְּגָעִים בָּעוֹלָם –

שֶׁאִשֶָּׁה טוֹבָה לֹא תּוּכַל לַהֲקִלָּם…

578. אֵין יְצוּר בָּעוֹלָם

הַגּוֹרֵם עֹנֶג וְשִׂמְחָה –

כְּמוֹ הָאִשָּׁה לָאָדָם..

579. יֵשׁ בְּנֵי אָדָם –

בְּנוּחַ עֲלֵיהֶם רוּחַ אַהֲבַת הָאִשָּׁה,

כּוֹתְבִים שִׁירִים יָפִים וְנַעֲלִים,

וּבְמַצָב אַחֵר לֹא הָיוּ לָזֶה מְסֻגָּלִים…

 

הַגֶּבֶר    🔗

מה שנשים אומרות

580. שָׁאֲלוּ לַמַּלְכָּה וִיקְטוֹרְיָה:

“מִיהוּ דְּזֶ’נְטֶלְמַן”?

עָנְתָה:

כָּל גֶּבֶר הוּא בָּחִיר –

בְּטֶרֶם אוֹתוֹ נַכִּיר"…

581. אִשָּׁה.

אוֹהֶבֶת קֹדֶם גֶּבֶר אַהֲבָה נֶאֱמֶנֶת –

וְאַחֲרֵי־כֵן בּוֹ הִיא מִתְחַתֶּנֶת;

גֶּבֶר,

קֹדֶם עִם אִשָּׁה מִתְחַתֵּן –

וְיִשְׂנָאֶנָּה אַחֲרֵי־כֵן…

582. הַגֶּבֶר אֵינוֹ מַבְחִין

בֵּין רָעָה וּבֵין טוֹבָה וִיקָרָה –

אֶלָּא בֵּין יָפָה לִמְכֹעָרָה…

583. הָאַהֲבָה הָרִאשׁוֹנָה לַגֶּבֶר –

כַּמָּנָה הָרִאשׁוֹנָה בִּסְעוּדָה:

תֵּאָבוֹן בּוֹ מְעוֹרֶרֶת

לַאֲהָבִים עֲתֶרֶת…

584. רָב־נָשִׁים נִכְנְסוֹת אֶל הַחֻפָּה

עִם כְּבָשִׂים טוֹבִים

וּמִן הַחֻפָּה –

עִם זְאֵבִים…

585. עַל הַחֲטָאִים בְּיוֹם כִּפּוּר

בּוֹכִים הָאֲנָשִׁים,

וְכָל הַשָּׁנָה עַל חַטְאֵיהֶם –

בּוֹכוֹת הַנָּשִׁים..

586. אַהֲבַת הַגֶּבֶר כְּטַל־בֹּקֶר:

מַחִיּוּךְ־חֵן שֶׁל אִשָּׁה אַחֶרֶת –

מִתְיַבֶּשֶׁת מַהֵר וְנֶעְדֶּרָת…

587. כְּשֶׁעִסְקֵי הַבַּעַל בָּאֲוִיר תְּלוּיִים –

מִתְעַנָּה הָאִשָּׁה הַרְבֵּה עִנּוּיִים…

588. הַבַּעַל מִתְנַהֵג עִם אִשְׁתּוֹ –

כְּמוֹ עִם אֱלֹהָיו:

בְּעֵת צָרָה יִפְנֶה אֵלֶיהָ,

וּבְעֵת טוֹבָה יִשְׁכְּחֶהָ..

589. בְּתוֹר חָתָן –

מְשַׁלַּם לָנוּ בְּעַד הָאַהֲבָה,

בְּרִבִּית קְצוּצָה בֶּאֱמֶת;

בְּתוֹר בַּעַל –

גַּם אֶת הַקֶּרֶן מְשַׁמֵּט…

590. גֶּבֶר וְלִבּוֹ אַבִּיר –

חַיֵּי אִשְׁתּוֹ יַקְדִּיר…

591. גֶּבֶר הֲכִי־חַלָּשׁ – בְּכֹחוֹ וּגְבוּרָתוֹ

לִשְׁבֹּר בְּקַלּוּת אֶת הַבְטָחָתוֹ…

מה שהבטיח לאשתו קודם החתונה.

592. מִפִּי הַבַּעַל עַד הַלַּב –

רְחוֹקָה הַדֶּרֶךְ

לְאֵין־עֵרֶךְ…

593. גֶּבֶר הַמְּהַלֵּל מַאַכְלֵי בֵּיתוֹ –

סִימָן שֶׁיָּפָה הִיא טַבַּחְתּוֹ..

594. אֶגוֹאִיזְם הוּא מַחֲלָה,

וּבַגְּבָרִים הִיא יְדוּעָה –

שֶׁאֵין לָהּ רְפוּאָה…

595 נְשִׁיקָה רִאשׁוֹנָה לְאִשָּׁה –

כָּל יְמֵי חַיֶּיהָ זְכוּרָה;

אוּלָם בְּזִכְרוֹנוֹ שֶׁל הַגֶּבֶר –

עַד הַנְּשִׁיקָה הַשְּׁנִיָּה הִיא שְׁמוּרָה…

596. הָרִיב בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ –

הוּא מִשּׁוּם זִכְרוֹנָהּ:

הִיא זוֹכֶרֶת הֵיטֵב

הַבְטְחוֹתָיו קֹדֶם הַחֲתֻנָּה…

597. הַגֶּבֶר – נִשְׁמוֹתָיו רַבּוֹת:

כְּכָל שֶׁאִשְׁתּוֹ דּוֹרֶשֶׁת לְהוֹצָאָה –

יַעֲנֶה:

אֶת נִשְׁמָתִי מִמֶּנִּי אַתְּ מוֹצִיאָה…

598. גֶּבֶר טוֹב וָנוֹחַ –

שׁוֹכֵחַ מָה שֶׁצָּרִיךְ לִזְכֹּר,

וְיִזְכֹּר אֶת שֶׁרָאוּי לִשְׁכֹּחַ…

599. בְּלֵב בַּרְזֶל חַיֶּבֶת אִשָּׁה –

אִם לֵב־אֶבֶן לְאִישָׁהּ…

600. הִזָּהֲרִי מִבַּעֲלֵךְ שֶׁהוּא הַיּוֹם עַבְדַּךְ –

מָחָר יִמְשֹׁל בָּךְ וִיהִי אֲדוֹנַךְ…

601. אִלּוּ הַגְּבָרִים בְּנֵי־אָדָם –

הָיוּ פָּחוֹת חַיּוֹת בָּעוֹלָם…

602. אַהֲבָה – מַטְבֵּעַ־זָהָב.

וְהַגֶּבֶר פּוֹרְטָהּ לִפְרוּטוֹת –

וּמְחַלְּקָן לְנָשִׁים רַב…

603. שִׁכּוֹר הַמִּתְפַּכֵּחַ מִיֵּינוֹ –

לֹא יִשְׁתֶּה מֵאוֹתוֹ הַבַּקְבּוּק

הַטִפָּה הַמָּרָה הַנִּשְׁאֶרֶת,

וְגֶבֶר הַמִּתְפַּכֵּחַ מִשִּׁכְּרוּת אַהֲבָתוֹ –

מְבַקֵּשׁ הַטִּפָּה הַמְּתוּקָה־מָרָה

אֵצֶל אִשָּׁה אַחֶרֶת…

604. אַהֲבַת הַגֶבֶר –

כְּתַנּוּר־פַּחִים:

לְהִתְחַמֵם מְמַהַר –

וְאַף מִתְקָרַר…

605. אַהֲבַת הַגֶבֶר תָּמוּת –

מֵרֹב הִצְטַנְּנוּת…

606. הַגְּבָרִים מִשְׁתַּתְּפִים עָם הַנָּשִׁים

גַּם בִּשְׂמָחוֹת גַם בַּאֲנָחוֹת

הַשְׂמָחוֹת יִקְּחוּ לְעַצְמָם –

וְהַנָּשִׁים יַעַזְבוּ לַאֲנָחוֹת…

607. בַּעַל מַצִיב לְאִשְׁתּוֹ

מַצֵּבָה נֶהְדָּרָה

לא מִשׁוּם שֶׁאֲהֵבָהּ –

אֶלָא מִשׁוּם תּוֹדָה שֶׁנִּפְטְרָה…

608. גְּבָרִים לוֹקִים תָּמִיד בְּקַדַּחַת:

חֹם – בַּחֲתֻנָּה וּלְפָנֶיהָ,

קֹר – אַחֲרֶיהָ…

609. אוֹצָר יָקָר לְבַעֲלָהּ הָאִשָּׁה –

כְּשֶׁהִיא מֵתָה וּמַנִּיחָה יְרֻשָּׁה…

610. לְפָנִים –

בָּחוּר נִשְׁבַּע לְבַחוּרָתו.

שֶׁלֹּא יַעַזְבֶנָּה עַד יום מוֹתוֹ;

הַיּוֹם –

הוּא נִשְׁבָּע לָהּ בֶּאֱמֶת,

שֶׁלֹא יַעַזְבֶנָּה עַד יוֹם הַגֵּט…

611. אָדָם מַשִׁיא בִּתּוֹ לְאִישׁ,

זוֹכֶה –

קוֹנֶה בָּהּ גַּם בֵּן;

אֵינוֹ זוֹכֶה –

גַּם אוֹתָהּ מַפְסִיד חִישׁ…

612. גֶּבֶר יִדְרשׁ לְפָנַיִךְ

עַל אַהֲבָתוֹ הָאֲמִתִּית –

אַל תַּאֲמִינוּ לַדְּרָשָׁה הַמְפֹאֶרֶת:

דַּרְכָּהּ שֶׁל אַהֲבָה אֲמִתִּית –

בְּלֹא דִבּוּר מְדַבֶּרֶת…

613. הַרְבֵּה גְבָרִים הֶאֱשִׁירוּ אוֹתָנוּ –

בְּמַה שֶׁלֹא הִתְחַתְּנוּ בָּנוּ…

614. צָרוֹת בְּלִי בַּעַל –

מִקְרֶה לֹא זָר;

בַּעַל בְּלִי צָרוֹת –

אִי־אָפְשָׁר…

615. כִּי יָמוּת אִישׁ מֵרֹב אַהֲבָתוֹ לְאִשְׁתּוֹ –

אַל תְּמַהֵר הָאִשָּׁה

לִקְרֹא לְחֶבְרָה־קַדִּישָׁא…

616. גַּם בַּעַל שֶׁאָזְנָיו קְטַנּוֹת - יָכוֹל

לִהְיוֹת חֲמוֹר גָּדוֹל…

617. גֶבֶר שֶׁכָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה הוּא לֶמֶךְ²⁴ –

גַּם בְּפֶסַח אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מֶלֶךְ…

618. אִשָּׁה בְּפָנֶיהָ נִכָּר –

אִם בַּעֲלָהּ יָקָר…

619. שַׁחֲקִי בְּאֵשׁ וְאַל בְּגֶבֶר:

הָאֵשׁ תִּשְׂרְפֵךְ פַּעַם וָמַתְּ,

וְגֶבֶר –

אַרְבָּעִים אוֹ חֲמִשִׁים שָׁנָה –

יִשְׂרָפֵךְ וְיִצָלַךְ אַט־אַט…

620. נְפֶשׁ הַגְֶבֶר שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה –

לֹא תּוֹעִילֶנָּה אֲפִלוּ אַהֲבָה…

621. הַבַּעַל צוֹחֵק –

עִמּוֹ צַחֲקִי,

צוֹעֵק –

גַּם אַתְּ צַעֲקִי,

אוּלָם אִם מַחֲרִישׁ –

נוּסִי חִישׁ!

שְׁתִיקַת בַּעַל –

מַמָּשׁ רַעַל…

622. צְבִיעַת פָּנֵינוּ וּשְׂעָרֵנוּ –

בְּאַשְׁמַת הַגְּבָרִים עֲשׂוּיָה:

יוֹדְעוֹת אָנוּ שֶׁהַגְּבָרִים שׂוֹנְאִים

אֶת הָאֱמֶת הַגְלוּיָה…

623. גַּם הַגְּבָרִים הָיוּ מִצְטַבְּעִים וּמִתְאַבְּקִים –

אִלּוּ הַנָּשִׁים הָיוּ פְּתַיּוֹת כַּגְּבָרִים,

לַעֲרֹךְ הַגֶבֶר לְפִי פָּנָיו הַמְפֹאָרִים…

624. בִּלְעָם הִתְוַכַּח אַךְ פַּעַם עִם אָתוֹן –

נִכְתַּב הַפֶּלֶא בַּתּוֹרָה לְזִכָּרוֹן;

רַבּוֹת נָשִׁים מַרְאוֹת הַפֶּלֶא בְּכָל יוֹם –

וְאֵין דּוֹבֵר, וְאֵין כּוֹתֵב,

וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב…

625. אֲפִלּוּ גֶבֶר יַשְׁרָן

מְנֻמָּס וּבַר־דַּעַת –

יְחַזֵּר אַחֲרֵי אִשָּׁה,

כָּל זְמָן שֶׁלֹא יִצְטָרֵךְ

לִקְנוֹת לָהּ טַבַּעַת…

626. עַל הָאִשָּׁה לִמְשֹׁל בְּבַעֲלָהּ

וְלָאו – יַשְׁבִּית יְמֵי נְעוּרֶיהָ,

יָמֹץ לְשַׁד חַיֶיהָ,

יִשְׁפֹּךְ דָּמָהּ בְּלִי־הֶרֶף –

וְעַצְמוֹתֶיהָ יִגְרֹס כְּחַיְתוֹ־טֶרֶף…

627. אִלּוּ יָדְעָה חַוָּה

אֶת נֶפֶשׁ אָדָם הַבַּעַל –

תַּחַת תֵּת לו תַּפּוּחַ,

נָתְנָה לו רַעַל…

628. גֶבֶר כִּי “יַכֶּה כַּפָּרוֹת” בָּכֶן²⁵ –

אַל יִפּל רוּחֲכֶן מֵהָרֶשָׁע:

הַחוֹטֵא תָּמִיד לוֹקֵחַ כַּפָּרָה –

אֶת הַחַף מִפֶּשַׁע…

629. בְּיוֹם־כִּפוּר אֶת חַטְאֵיהֶם יוֹדְעִים

הָאֲנָשִׁים –

וְכָל הַשָׁנָה יוֹדְעוֹת אוֹתָם הַנָּשִׁים..

630. לַחֲכָמִים יוֹתֵר מַנָהַשִׁים מֻחֲזָקִים הַגְּבָרִים:

מִפְּנֵי שֶׁהֵם אֵינָם מַרְבִּים בִּדְבָרִים,

וְכָל חָכְמָתָם וּבִינָתָם –

שֶׁאֵין שׁוֹמְעִים אִוַּלְתָּם…

631. לִפְנֵי הַחֲתֻנָּה –

אָנוּ בְּעֵינֵי הַגְּבָרִים מַלְאֲכֵי־שָׁמַיִם,

וְאַחֲרֵי הַחֲתֻנָּה –

יְקַצְּצוּ אֶת הַכְּנָפַיִם…

632. כִּי הָאִשָּׁה נִבְרְאָה מֵעֶצֶם –

עֵד נֶאֱמָן מֵעִיד עָלֶיהָ:

הַגְֶּבֶר כַּכֶּלֶב אַחֲרֵי עֶצֶם –

עַד הַיּוֹם רוֹדֵף אַחֲרֶיהָ…

633. כִּי נֵלֵךְ בַּשֶּׁמֶשׁ –

הַצֵּל הוֹלֵךְ אַחֲרֵינוּ;

וּבַחשֶׁךְ כִּי נֵלַךְ –

גֶּבֶר עַל יָדֵינוּ…

634. לַגֶּבֶר כָּל הָשִּׁיחָה –

אַהֲבָה וּנְבִיחָה:

הָרִאשׁוֹנָה –

בַּחֲתֻנָּה וּלְפָנֶיהָ,

וְהַשְּׁנִיָּה

תֵּכֶף אַחֲרֶיהָ…

635. מֵהָאַהֲבָה עַד הַחֲתֻנָּה –

אֶלֶף מִילִים לַבַּעַל;

מֵהַחֲתֻנָּה לְאַהֲבָה חֲדָשָׁה –

שַׁעַל…

636. לפי התלמוד היתה אסתר אשת מרדכי.

לְפִיכָךְ אֵין זֶה חָמוּר וָזָר –

כִּי נְטָלָהּ וְלַאֲחַשְׁוַרוֹשׁ מָסָר…

637. אֵין בָּעוֹלָם נָשִׁים מְסֻכָּנוֹת, –

הַנָּשִׁים תָּמִיד טוֹבוֹת וְנֶאֱמָנוֹת;

רַק הַגְּבָרִים אֵינָם נֶאֱמָנִים, –

תָּמִיד הֵם רָעִים וְחַשְׁדָנִים…

638. הַבַּעַל הוּא מֶלַח חַיֵּינוּ:

בִּרְצוֹנוֹ מַטְעִימַם –

עַד לְעֹנֶג וָנַחַת,

וּבִרְצוֹנוֹ מַמְלִיחַם –

עַד בְּחִילָה לָקַחַת…

639. אִשָּׁה הַמַּפְלִיאָה אֶת בַּעֲלָהּ,

וּלְרוּם שָׁמַיִם תַּעֲלֵהוּ –

סִמָּן שֶׁלֹּא תַּכִּירֵהוּ…

640. למְצוֹא עוֹרֵב לָבָן –

יוֹתֵר קַל וְנוֹחַ,

מֵאֲשֶׁר בַּעַל טוֹב וּפִקַּחַ…

 

אָדָם וְחַוָּה    🔗

1. לְאָדָם וְחַוָּה

אָבַד עֵדֶן הַגַּן –

כִּי בְּמַתָּנָה נִתַּן…

642. אָדָם –

עַל טָעוּתוֹ תֵּכֶף עָמַד,

וּלְהִפָּטֵר מַחַוָּה רָצָה מִיָּד:

מִתְּחִלָּה חֲשָׁבָהּ כְּעֵדֶן לְטוֹב –

אַךְ גֵיהִנֹּם רָאָה לְבַסּוף…

643. לְחַוָּה נָתַן אֵל עַל אָדָם מֶמְשָׁלָה

וְהִיא מָשְׁלָה בּוֹ כְּנַפְשָׁהּ אוֹהֶבֶת –

עַד שֶׁהֵבִיאָה עָלָיו הַמָּוֶת…

644. אָדָם בְּגַן־עֵדֶן רָאָה טוֹבָה –

עַד שֶׁמָּצָא אֶת חַוָּה…

645. אִלוּ נִבְרְאָה חַוָּה

אֲפִלוּ מִלְּשׁוֹנוֹ שֶׁל אָדָם –

לֹא הִרְבּוּ בְּנוֹתֶיהָ לְדַבַּר יוֹתֵר

מִדַּרְכָּן עַתָּה לְדַבֵּר…

646. אִלּוּ אָדָם קָם לִתְחִיָּה –

וְקָרָא בְּעֹנֶג וְתַאֲוָה,

אֶת הַפִּתְגָמִים הַיָּפִים

שֶׁנִּכְתְּבוּ עַל חַוָּה..

 

הַמִּסְחָר    🔗

1. סוֹחֵר אֵינֶנּוּ זֶה

הַמַּצְלִיחַ וּמַרְוִיחַ –

כִּי אִם הַמַפְסִיד,

וְאָמְצוֹ לא יַזְנִיחַ…

648. כְּשֶׁעוֹסֵק בְּמִסְחָר אָדָם –

נַעֲשֶׂה פִּקֵחַ וְחָכָם…

הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות (ב ב קעה)

649. סְחוֹרָה שְׁחוֹרָה –

לְעוֹלָם תּוֹרָה²⁶…

650. בְּחֶשְׁבּוֹן יִבָּנוּ הַמִּסְחָרִים –

וְיֵהָרְסוּ בְּאֵין סְדָרִים..

651. בְּיוֹם חֲתִימָת שְׁטָר –

רְוָחָה,

בְּיוֹם פִרְעוֹנוֹ –

אֲנָחָה…

652. חֹדֶשׁ שֶׁאֵין בּוֹ רְוָחִים –

אַל יָבוֹא בְּמִסְפַּר יְרָחִים…

653. מְנוּחָה וְשִׂמְחָה בְּבַת־אַחַת –

אֵין אַף לְחֶנְוָנִי אֶחָד:

יֵשׁ קוֹנִים – אֵין מְנוּחָה

אֵין קוֹנִים – אֵין שִׂמְחָה…

654. מֵהַחֶבְרָה־קַדִּישָׁא שְׁנֵי מְקֹרָבִים –

עַל בַּר־מִינָן אֶחָד רָבִים…

לעג לשני סוחרים שרבים על עורבא פרח…

655. חֶנְוָנִי וְאֵין חִיוּךְ בְּפָנָיו,

וְאֵין נֹעַם בְּדִבּוּרָיו –

לא יַעֲמֹד זְמָן רָב…

656. אַל תִּסְחַר בְּאִישׁ מַצְלִיחַ:

אַתָּה תַּפְסִיד וְהוּא יַרְוִיחַ…

657. הַבּוּרְסָה –

הַבָּמָה לְעָם רָב,

הַמִּשְׁתַּחֲוִים לְעֵגֶל־הָזָּהָב…

 

חַיִים    🔗

658. כָּל אָדָם – בְּפָנָיו

כְּתוּבוֹת תּוֹלְדוֹת חַיָּיו,

אַךְ לא כָּל אָדָם –

מְסֻגָּל לִקרֹא בָּם…

659. יֵשׁ שָׁיִפָּתְחוּ אַרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם

וְיָרִיקוּ עַל אִישׁ מִטְרוֹת־זָהָב;

וְיֵשׁ שֶׁיַמְטִירוּ עָלָיו –

חוֹל וְעַבְטִיט רָב…

660. יֵשׁ וְיוֹנִים צְלוּיוֹת

פּוֹרְחוֹת לְפִי אָדָם;

אַךְ אִם מַזָלו לא יִשְׂחַק –

הֲרֵיהוּ מַקְדִים קָנֶה לְוֵשֶׁט

וְנֶחֱנָק…

661. חַיִּים לְלֹא מַזָּל לָאָדָם –

הֵם מוֹת מְקֻדָּם…

662. פְּרָחֶיךָ הַטּוֹבִים וְהַיָּפִים –

גַּם רוּחַ קַל יְפַזְּרֵם;

הַקּוֹצִים וְהַדַּרְדָּרִים שֶׁמִּסְּבִיבְךָ –

אַף סַעַר לֹא יַעֲבִירֵם…

663. בַּחֲנֻכָּה נֵרוֹת־הַקֹּדֶשׁ מַדְלִיק הַשַּׁמָּשׁ,

אַךְ הוּא הוּא עַצְמוֹ חוֹל מַמָּשׁ…

664. בְּחַיֵּינוּ יֹאכְלוּנוּ

הַיָּמִים הָרָעִים,

וּבְמוֹתֵנוּ – הַתּוֹלָעִים…

665. גַּם הַפֶּסִמִיסְט מְאֻשָּׁר –

בְּהוֹכִיחוֹ כִּי הַטּוֹב,

מִחוּץ לְגֶדֶר הָאֶפְשָׁר…

666. חַיֵּי הָאָדָם –

קְצָרָה פְּרִיחָתָם,

אֲרֻכָּה בְּלִיָּתָם…

667. אִם אֵין סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה

וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה –

גַּם מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים

אֵין יוֹרְדִים בּוֹ וְעוֹלִים…

668. יֵשׁ לְחַיִּים נוֹעָדוּ

וְיֵשׁ לַמָּוֶת נוֹלָדוּ…

669. עַל הַיֵּשׁ אֵין שׁוֹמְרִים,

עַל שֶׁאָבַד – הַכֹּל מִצְטַעֲרִים…

670. הַחַיִּים אוֹבְדִים בִּמְהִירוּת,

וְכָל אָדָם בְּעֶצֶם מְלַאכְתּוֹ יָמוּת…

671. עַל הַכֹּל יִסְתֹּם הַגָּל:

עַל הַמְּהַלֵּל

כְּעַל הַמְהֻלָּל…

672. שְׁתֵּי טְרָגֶדְיוֹת בַּחַיִּים:

לֹא לְקַבֵּל מָה שֶׁחֹמֶד הַלֵּב,

לְקַבֵּל מָה שֶׁהַלֵּב תָּאֵב…

673. אֲשֶׁר לִפְרֹחַ לֹא יָכוֹל –

גַּם לֹא יִבּוּל…

674. מָה שֶׁהֲזָיָה שָׁנִים מְבַסֶּסֶת –

הַמְּצִיאוּת בִּן־רֶגַע הוֹרֶסֶת…

675. הַפָּזִיז נִכְשַׁל בְּאוֹנוֹ,

וְהַמָּתוּן יְקַיֵּם רְצוֹנוֹ…

676. פְּעָמִים נִתְפַּשׂ אִישׁ בַּכַּף –

וְהוּא מִפֶּשַׁע חַף…

677. קָשֶׁה לוֹ לְאָדָם

לִהְיוֹת גַּם בָּרִיא,

גַּם עָשִׁיר חָכָם…

678. דְּבָרִים טוֹבִים וִיקָרִים –

בָּאִים לְאָדָם בְּיִסּוּרִים…

679. הַחַיִּים –

גַּם אִם יַאֲרִיכוּ מְאֹד,

יִהְיוּ לָנוּ קְצָרִים עוֹד.

680. לִדְבוֹרָה מְשׁוּלִים חַיֵּי אָדָם:

הִיא נוֹתֶנֶת מְעַט דְּבַשׁ –

וְעוֹקֶצֶת עַד שְׁפָךְ דָּם…

681. עֲבוֹדָה קָשָׁה וּמָרָה

עוֹבְדִים רָב־הָאָדָם,

בְּעַד אוֹתוֹ הַיּוֹם –

שֶׁלֹּא יְרְאוּהוּ לְעוֹלָם…

682. שְׁנֵי מְחוֹגִים לַשָּׁעוֹן:

הָאֶחָד רוּץ־רוּץ,

הָאַחֵר אַט־אַט –

וּשְׁנֵיהֶם מַגִּיעִים לְשָׁעָה אַחַת…

683. רַק אִם תִּלְחַץ הַמֵּיתָר

וְתַקִּישׁ עָלָיו –

תּוֹצִיא צְלִילָיו

הַיָּפִים וְהַטּוֹבִים,

הָעֲמֻקִּים וְהָעֲרֵבִים…

684. הָעֲנָנִים הַמַּקְדִּירִים שְׁמֵי חַיֵּינוּ –

הֵם לָרֹב מַעֲשֵׂי יָדֵינוּ…

685. “סַדְנָא דְּאַרְעָא חַד”

לְכָל אָסוֹן וָפֶגַע –

כָּךְ הָיָה וְיִהְיֶה לָעַד…

686. הָאָדָם –

בְּיַלְדוּתוֹ לוֹ צַר,

בְּבַגְרוּתוֹ לוֹ מַר,

בְּזִקְנָתוֹ לוֹ קַר;

מָתַי הוּא מְאֻשָּׁר?

687. כּוֹס אַחַת בְּיַיִן טָהוֹר –

שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם,

שֶׁיֵּינָן מָהוּל בְּמַיִם;

וְכֵן שָׁנָה אַחַת טוֹבָה וּמְעֻלָּה –

כְּנֶגֶד שְׁנָתַיִם רָעוֹת שְׁקוּלָה…

688. הַחַיִּים –

כְּבֵן יָחִיד מְפֻנָּק:

תִּשְׁתַּעְשֵׁעַ בּוֹ – יְשְׂחַק,

תִּתְנַהֵג אִתּוֹ בְּמֶרִי –

יֵלֵךְ גַּם הוּא בְּקֶרִי…

689. לֹא יִקָּרֵא גִּבּוֹר אֱנוֹשׁ

אִם פַּחַד אֵינוֹ יוֹדֵעַ, –

אֶלָּא הַיּוֹדֵעַ וּפַחְדוֹ יִכְבֹּשׁ…

690. מֵחֻקֵּי הַזְּהִירוּת

לְהִזָּהֵר יוֹתֵר מִדַּי –

לֹא כְּדַאי…

691. בְּפָסְחֵנוּ עַל שְׁתֵּי הַסְּעִיפִּים,

וּנְצַפֶּה לַשֵּׂכֶל כִּי יְיַשֵּׁב –

לוֹקֶה הַלֵּב…

692. הַחַיִּים –

עֲקִיצַת דְּבוֹרָה,

וְהָרְפוּאָה הַטּוֹבָה –

אֲדָמָה רְטֻבָּה…

693. הַחַיִּים – כְּמוֹתָם כַּמְּנוֹרָה:

בִּהְיוֹת הַשֶּׁמֶן – תָּאִיר אוֹרָהּ,

וּבְהֵעָדְרוֹ – שׁוֹרָה

אֲפֵלָה גְּמוּרָה…

694. דָּבָר שֶׁתַּשִּׂיג בְּלִי עָמָל –

לָרֹב לֹא יוֹעִיל כְּלָל…

695. רֶגֶשׁ בְּלִי דַּעַת יוּכַל לְהָרַע –

יוֹתֵר מִדַּעַת בְּלִי רֶגֶשׁ…

696. חַיֵּי עֹנִי – יַשְׁפִּילוּ,

חַיֵּי עֹשֶׁר – יַסְכִּילוּ…

697. יְמֵי טוֹבָה –

נִשְׁכָּחִים בְּעָבְרָם:

יְמֵי רָעָה –

זְכוּרִים לְעוֹלָם…

698. תַּתְקִין עַצְמְךָ בַּפְּרוֹזְדוֹר

יוֹתֵר מִדַּי –

לֹא תִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין כָּל הַיָּמִים

שֶׁאַתָּה חַי…

699. תֵּחַת מִפְּנֵי אָסוֹן –

לֹא תִּרְאֶה שָׂשׂוֹן…

700. הַחַי בְּחֶשְׁבּוֹן –

מֻבְטַח מִמַּכְאוֹבוֹת

יְלִידֵי הַחוֹבוֹת…

701. הַפַּחְזָן הוּא מִסּוּג הָאֱנוֹשׁ

עַל יְקַר־הָעֵרֶךְ יַבִּיט בְּקַלּוּת־דַּעַת,

וְעַל קַל־עֵרֶךְ בְּכֹבֶד־רֹאשׁ…

702. הָאָסוֹן –

תִּסְבֹּל אוֹתוֹ הַתְּכוּנָה,

תִּלָּחֵם בּוֹ הַגְּבוּרָה,

תְּנַצֵּחַ אוֹתוֹ הָאֱמוּנָה…

703. לְהִתְרוֹמֵם כַּנֶשֶׁר הָאָדָם יָכוֹל,

וְגַם כְּתוֹלַעַת בְּאַשְׁפָּה לִזְחֹל…

704. אִישׁ יְהוּדִי הָיָה ²⁷ –

אִישׁ וְגַם יְהוּדִי.

זוֹהִי הַתְּהִלָּה

וַהֲגַם שֶׁבַּמְגִלָּה…

705. גַּם הַכַּלָּה הַמְּאֻשָּׁרָהּ –

בְּיוֹם חֻפָּתָהּ תִּבְכֶּה מָרָה…

706. לְמַעַן דַּעַת אֵיךְ לִחְיוֹת בְּחָכְמָה –

עָלֵינוּ לִרְאוֹת בַּשׁוֹטִים

אֵיךְ הֵם מֵתִים…

707. יִסּוּרִים קְטַנִּים

עוֹשִׂים אוֹתָנוּ פְּרָאִים;

יִסּוּרִים גְּדוֹלִים –

סַבְלָנִים גְּדוֹלִים וְנִפְלָאִים…

708. לֹא יִפֹּל אָדָם

מִהְיוֹתוֹ חַלָּשׁ וָדַק –

אֶלָּא מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ תָּמִיד

כִּי הוּא בָּרִיא וְחָזָק…

709. יֵשׁ שׁוֹלֵחַ פֵּרוּר לֶחֶם

עַל פְּנֵי הַמַּיִם,

וּמְחַכֶּה לִמְצֹא תְּמוּרָתוֹ –

אָרֻחָה מָנוֹתֶיהָ שִׁבְעָתַיִם…

710. תָּמִיד מַשֶּׁהוּ חַי –

אֲשֶׁר לְהִלָּחֵם כְּדַאי…

711. סוֹד הַהַצְלָחָה בַּחַיִּים:

הָאָדָם צָרִיךְ תָּמִיד לִהְיוֹת

עֵר וְזָרִיז לְנַצֵּל הִזְדַּמְּנֻיּוֹת

תֶּכֶף בְּשָׁעָה שֶׁהֵן מוֹפִיעוֹת…

712. לְפָנִים

הָיוּ זְמַנִּים רָעִים,

וְגַם טוֹבִים וְנַעֲלִים;

הַיּוֹם –

אַךְ זְמַנִּים רָעִים,

מְתֹעָבִים וּמְגֹאָלִים…

 

הַתִּקְוָה וְהַיֵּאוּשׁ    🔗

713. הַמְיַחֵל,

אַף כִּי רֵאשִׁיתוֹ נֶהִי –

אַחֲרִיתוֹ טוֹבָה תֶּהִי…

714. בְּעֵת צָרָה –

אַל תִּתְיָאֵשׁ מֵרְוָחָה;

תַּחַת שַׁוְעָה – יְשׁוּעָה,

תַּחַת אֲנָחָה – הֲנָחָה…

715. אֲפִלּוּ חֶרֶב חַדָּה

עַל צַוָּארְךָ נְתוּנָה –

קֵוֶּה לַחֲנִינָה…

716. מֵרֹב תִּקְוָה –

לְאַכְזָבָה…

717. בַּצִּפִּיָּה כָּל הַיָּמִים –

אֶת עַצְמֵנוּ מְרַמִּים…

718. הַהֲזָיָה –

כּוֹס זָהָב רְחוֹקָה מִן הָעַיִן,

וּבְתוֹכָהּ אֵין טִפַּת מַיִם…

719. הַתִּקְוָה כְּבַחוּרָה גַּנְדְּרָנִית:

עַל שְׂפָתֶיהָ חִבָּה,

וּמִרְמָה בְּלִבָּהּ…

720. לַתִּקְוָה שְׁתֵּי בָּנוֹת:

עַצְלוּת וְסַבְלָנוּת…

721. לָשֵׂאת צָרוֹת זוּלָתֵנוּ יְכוֹלִים אָנוּ:

כִּי בֶּאֱמֶת הֵן קַלּוֹת מִשֶּׁלָּנוּ…

722. קֶּבֶר כְּבָר פָּתוּחַ –

וְהָאָדָם בְּתִקְוָתוֹ בָּטוּחַ…

723. הַפֶּסִמִיסְט –

עַל יוֹם אֶתְמוֹל נֶאֱנַח,

הָאוֹפְּטִימִיסְט –

בְּיוֹם הַמָּחָר יִשְׂמַח…

 

הַלָּשׁוֹן    🔗

724. דָּבָר בְּעִתּוֹ מָה טּוֹב²⁸

וּשְׁתִיקָה בְּעִתָּהּ – יָפָה בִּכְלָל;

אֲבָל כְּתִיב:

“וְיַעֲצֹר בְּמִלִּין מִי יוּכַל”²⁹

725. הַלָּשׁוֹן בְּלִי עֲצָמִים,

לְהִתְנַעֲנֵעַ נְכוֹנָה –

לָכֵן כָּל הַיָּמִים

מְפַטְפֶּטֶת כִּרְצוֹנָהּ…

726. הַלָּשׁוֹן

אֵינָהּ קְשׁוּרָה בְּחֶבֶל –

וְלָהֲגָה הֶבֶל…

727. שְׁמֹר לְשׁוֹנְךָ כָּאוֹצָר,

וְלָאו –

לְךָ יְהֵא צָר…

728. הַנּוֹאֵם הַרְבֵּה וָטוֹב –

חָרִיף וּבַעַל־יְדִיעוֹת,

מְעַט וָטוֹב –

הוֹגֶה דֵּעוֹת,

הַרְבֵּה וָרַע –

שׁוֹטֶה בְּרָב־פְּלִיאוֹת…

729. הָאָדָם נִבְרָא בְּאֲבָרִים כְּפוּלִים:

אָזְנַיִם, עֵינַיִם, יָדַיִם, רַגְלַיִם –

אַךְ לְשׁוֹנוֹ אַחַת;

וְנִסְגְּרָה בִּשְׁתֵּי חוֹמוֹת: שִׁנַּיִם וּשְׂפָתַיִם –

לְבַל תִּתְפָּרֵץ אַף מְעַט…

730. חֲכָמָה –

הַמְּדַבֵּר מָה שֶׁשּׁוֹמְעִים אֲחֵרִים;

תְּבוּנָה –

הַשּׁוֹמֵעַ מָה שֶׁאֲחֵרִים מְדַבְּרִים…

731. קָשֶׁה לַחֲשׁוֹת – בְּעֵת לְדַבֵּר,

וְקָשֶׁה לְדַבֵּר – בְּעֵת לַחֲשׁוֹת…

732. עַל הַשְּׁתִיקָה לְעוֹלָם –

אֵין חֲרָטָה לָאָדָם,

וְעַל הַדִּבּוּר –

חֲרָטָה בְּכָל עֵת;

מוּטָב שֶׁתַּחֲרִישׁ –

וְלֹא יִהְיֶה בְּךָ חֵטְא…

733. הַמְּדַבֵּר אֲשֶׁר לֹא לוֹ נוֹגֵעַ –

אֶת אֲשֶׁר לֹא נָעִים לוֹ שׁוֹמֵעַ…

734. מַמְעִיט אֲמָרָיו –

מַמְעִיט שְׁגָגוֹת,

מַרְבֶּה דְּבָרָיו –

מַרְבֶּה דְּאָגוֹת…

735. עַל־פִּי רֹב

נוֹאֲמִים גְּדוֹלִים וּמְצֻיָּנִים –

הוֹגֵי־דֵּעוֹת קְטַנִּים…

736. שְׂפָתַיִם קְטַנּוֹת–

עוֹשׂוֹת הָאִשָּׁה לִיפֵיפִיָּה,

לָשׁוֹן קְטַנָּה –

לַחֲכָמָה וּבַעֲלַת תּוּשִׁיָּה…

737. דְּבַר חָכָם –

יָשִׁיב חֵמָה,

דְּבַר כְּסִיל –

מֵבִיא לִנְקָמָה…

738. שׁוֹט נוֹגֵשׂ –

יַעֲשֶׂה פְּצָעִים,

שׁוֹט לָשׁוֹן –

פְּגָעִים רָעִים…

739. נִיבִים נָאוִים –

נְאוּמִים נְעִימִים,

בְּלִי תֹּכֶן רָם –

כְּלוּם אֵין שָׁם…

740. וְזֶה מִשְׁפַּט הָעֲדִינוּת בָּעוֹלָם:

לֵב טוֹב וּפֵה נִבְלַם…

741. טוֹבָה עַצְלוּת הַדִּבּוּר –

מֵעַצְלוּת הַשְּׁתִיקָה…

742. אִם יֵשׁ לְךָ מָמוֹנוֹת –

נֶאֱלָמוֹת כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת…

743. לְפָנִים –

דִּבְּרוּ מְעַט וְעָשׂוּ הַרְבֵּה,

הַיּוֹם –

מְדַבְּרִים הַרְבֵּה וְעוֹשִׂים מְעַט…

744. דִּיאָלֶקְטִיקָה –

הִיא חֲכָמָה לְפַטְפֵּט

עַל־פִּי חֻקִּים וּכְלָלִים,

וּלְאַמֵּת אֲפִלּוּ הֲבָלִים…

745. אַל תַּחֲטֹף בְּיָדֶיךָ –

יִתְּנוּ לְךָ חֶלְקֶךָ…

נוהגים לומר לחוטף המלים מתוך פיו של חברו: רמז למי שלהוט אחרי המאכל וחוטף מן הקערה תיכף כשמגישים אותה אל השלחן.

746. אִלּוּ רָצָה כִּבְיָכוֹל

שֶׁנְּדַבֵּר הַרְבֵּה וְנִשְׁמַע מְעַט –

הָיָה נוֹתֵן לָנוּ

שְׁנֵי פִּיּוֹת וְאֹזֶן אַחַת…

747. דַּבְּרָן – אֻמָּנוּת

שַׁתְקָן – הֶרְגֵּלוּת…

748. לְפָנִים

אַחֲרֵי גְּמָר דְּרָשָׁה –

“קַדִּישׁ” הַקָּהָל אָמַר;

הַיּוֹם

אַחֲרֵי גְּמַר הַרְצָאָה –

“הַתִּקְוָה” הַקָּהָל שָׁר…

749. הוּא פּוֹתֵחַ וְאוֹמֵר,

הוּא סוֹגֵר וְגוֹמֵר…

750. כְּשֵׁם בְּמֵימָיו הַדָּג הוּא הָאָדָם:

קָשֶׁה לְתָפְשׂוֹ אִם פִּיו נֶחְסָם…

751. אֵין דְּבַר־עֵרֶךְ

בְּאָרוֹן לֹא־סָגוּר,

וְאֵין דְּבַר חָכְמָה

בְּפֶה פָּעוּר…

 

הַשְּׁתִיָּה    🔗

752. אִידִאַל הַשִּׁכְּרוּת

יָכוֹל לְהַחֲרִיב אֶחָד אָדָם,

וְשִׁכְּרוּת הָאִידִאָל –

יְכוֹלָה לְהַחֲרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם…

753. בָּרָעָב מֵתִים מֵאוֹת,

בַּשְּׁתִיָּה – רְבָבוֹת…

754. יֵשׁ שִׁכְּרוּת –

נוֹתֶנֶת בְּיָד אִישׁ כְּלֵי־זַיִן,

לִהְיוֹת כְּקַּיִן…

755. חִינִין מַר מִמָּרָה,

הַמָּוֶת מַר מֵחִינִין;

וּמַר מִשְּׁנֵיהֶם וּגְדוֹלָה הַצָּרָה –

בֶּאֱהֹב הַבַּעַל הַטִּפָּה הַמָּרָה…

756. מִשְּׁתִיַּת סוּס וּמִזְּלִילַת אָדָם –

לֹא תִּדַּל לְעוֹלָם;

מִשְּׁתִיַּת אָדָם וּמִזְּלִילַת סוּס –

תֵּצֵא נָקִי, יְרָא מֵהֶם וְנוּס…

757. יַיִן טוֹב יְחַזֵּק רָפֶה –

רֻבּוֹ קָשֶׁה, מִעוּטוֹ יָפֶה…

758. צְעִיר שֶׁהִתְמַסֵּר לְטִּפָּהּ הַמָּרָה –

אוֹ שֶׁפָּנָיו הֵשִׁיבָה הַבַּחוּרָה,

אוֹ שֶׁהִתְחַתֵּן בְּזוֹ הַצָּרָה…

759. בְּיַיִן מָעֲלָהּ טוֹבָה יֵשׁ –

לְכָל דָּבָר בּוֹ אָדָם מִשְׁתַּמֵּשׁ:

יַיִן לִבְרָכָה אַחֲרֵי “הֲרֵי אַתְּ”,

בְּחַגִּים וּמוֹעֲדִים הַשְּׁתִיָּה כַּדָּת,

הוּא חוֹב לְקִדּוּשׁ וְהַבְדָּלָה,

טוֹב אַחֲרֵי סְעוּדָה שְׁמֵנָה –

וְגַם אַחֲרֵי אֲרֻחָה דַּלָּה…

760. הַשִּׁכּוֹר רוֹצֶה לְרַפֵּא אֶת הַצָּרָה –

בְּטִּפָּה הַמָּרָה…

761. בְּבִרְכַּת “לְחַיִּים”

שֶׁבָּהּ אֲחֵרִים כִּבֵּד –

הִרְבָּה כֹּה לִשְׁתּוֹת,

עַד שֶׁחַיָּיו אִבֵּד…

762. לִשְׁתּוֹת כְּדָג אָדָם רַשַּׁאי,

אֲבָל אַךְ בִּתְנַאי –

שֶׁיִּשְׁתֶּה גַּם בַּחַג

מָה שֶׁשּׁוֹתֶה הַדָּג…

 

הַדָּת    🔗

763. הַדָּת –

הַמְּחַנֶּכֶת הַטּוֹבָה בַּחַיִּים,

וְהַמְּנַחֶמֶת בַּיָּמִים הָרָעִים…

764. בַּדָּת –

כָּל מָה שֶׁקָּדוֹשׁ – אֱמֶת;

בְּפִילוֹסוֹפְיָה –

כָּל מָה שֶׁאֱמֶת – קָדוֹשׁ…

 

אֱלֹהִים    🔗

765. הַשּׁוֹטֶה מְבַקֵּשׁ אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם,

וְהֶחָכָם מוֹצְאוֹ בְּכָל אָפְסָיִם…

766. נְבַקֵּשׁ אֱלֹהִים בְּשִׂכְלֵנוּ,

וְנִמְצֵאנוּ – בְּלִבֵּנוּ…

767. אֶת הַמַּחֲשָׁבָה עַל אֵל נָאוֹר –

מִקִּרְבֵּנוּ לֹא תַּעֲקֹר…

768. כְּמוֹ שֶׁהַמְּנוֹרָה לֹא תּוּכַל

לִבְעֹר בְּלִי שֶׁמֶן וָאֵשׁ –

כֵּן לֹא יוּכַל הָאָדָם לִחְיוֹת

אִם אֵינוֹ מַאֲמִין בְּאֵל כְּיֵשׁ…

769. “גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה”.

אִם בֶּאֱמֶת רְצוֹנֵנוּ בְּמַלְכוּת אֵל חַי –

עָלֵינוּ לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי…

770. אַל תְּבַקֵּשׁ מֵאלֹהִים

מָה שֶׁתִּרְצֶה מֵאָדָם לְהַעֲלִים;

וְאַל תְּבַקֵּשׁ מֵאָדָם –

מָה שֶׁתִּרְצֶה לְהַעֲלִים מֵאֱלֹהִים…

771. בֵּין נִשְׁמָתְךָ לְבֵין אֱלֹהִים –

שׁוּם מְתַוֵּךְ אַל תַּעֲמִיד;

כִּי קָרוֹב מִמֶּנָּה אֵין לַאֲדֹנָי,

שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אָהוּב תָּמִיד…

772. לְהַכִּיר אֶת אֱלֹהִים

לֹא נִלְמַד מִסְפָרִים בָּלִים;

בְּרָק אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר יְגַלֶּה לָנוּ

יוֹתֵר מֵרַעֲיוֹנוֹת אַפְּלָטוֹן הַנַּעֲלִים..

773. יוֹם, לַיל, קַיִץ חֹרֶף,

מִלְחָמָה, שָׁלוֹם, רָעָב, שֶׁפַע –

כָּל אֵלֶּה נִקְרָאִים:

אֱלֹהִים חַיִּים…

774. כְּאַהֲבָה כֵּן אֱמוּנָה בְּיָהּ –

אִי אֶפְשָׁר עַל־יְדֵי כְּפִיָּה…

775. “כְּאִישׁ כֶּאלֹהָיו”,

עַכְשָׁו לֹא לַשָּׁוְא –

שֶׁלִּפְעָמִים בְּכָל פָּנָה

הֵם לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה…

776. פְּעָמִים אֶת אֱלֹהִים

אָנוּ מְשַׁתְּפִים,

בִּדְבָרִים קַלֵּי־עֵרֶךְ

וְלֹא־יָפִים…

777. מִי שֶׁאַהֲבַת אֱלֹהִים

בְּלִבּוֹ בֶּאֱמֶת יֵשׁ –

שֶׁגַּם אֱלֹהִים יֶאֱהָבֵהוּ

אֵינוֹ דּוֹרֵשׁ…

778. בְּעֵינֵי אֱלֹהִים הַכֹּל נַעֲשֶׂה יָשָׁר,

אַךְ דַּעַת בְּנֵי־אָדָם סְבוּרָה –

זֶה נַעֲשֶׂה כְּשּׁוּרָה וְזֶה לֹא כְּשּׁוּרָה…

779. כָּל אָדָם יוּכַל לִהְיוֹת כֵּאלֹהִים –

אַךְ טוֹב לַעֲשׂוֹת;

אוּלָם לְחַלֵּק לַכּל חֲבָלִים –

זֶה יָכוֹל רַק אֱלֹהִים…

780. בַּקֵּשׁ אֱלֹהִים בְּדֶרֶךְ אֱמוּנָה –

אַךְ לֹא בְּדֶרֶךְ הַתְּבוּנָה…

 

הַמְּדִינָה וְהַמֶּמְשָׁלָה    🔗

781. הַיְסוֹד הָרִאשׁוֹן לְכָל מְדִינָה –

חֻקִּים טוֹבִים וְנֶאֱמָנִים,

נֶשֶׁק טוֹב וְחַיָּלִים אֵיתָנִים…

782. הַטוֹב שֶׁבַּמִשְׁטָרִים –

הָעוֹשֶׂה נְתִינָיו מְאֻשָׁרִים…

783. הַטוֹבָה שֶׁבַּמֶמְשָׁלוֹת –

מְלַמֶּדֶת אֶת בְּנֵי־הָעָם

למְשֹׁל בְּעַצְמָם…

784. הַמְדִינָה כִַנְתִינֶיהָ:

אָפְיָהּ לְפִי טֶבַע אֲנָשֶׁיהָ…

785. אֲשֶׁר בְּיָדוֹ שִׁלְטוֹן רָב –

לְהִשְׁתַּמֵשׁ בּוֹ בִּזְהִירוּת חַיָּב..

786. בְּדָבָר שֶׁאֵין מֻשָׁג לְאָדָם –

לַעֲסֹק בּוֹ אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ;

אוּלָם דָּבָר אֶחָד יֵשׁ, שֶׁכָּל אֶחָד חוֹשֵׁב,

שֶׁדַּי לוֹ חָכְמָה וְאוֹן –

לְהַחֲזִיק בְּיָדוֹ שִׁלְטוֹן…

787. הָאִחוּד –

הַמְדִינוֹת הַקְטַנּוֹת בְּיוֹתֵר מְבָסֵּס;

הַפֵּרוּד –

הַמְדִינוֹת הָאַדִּירוֹת בְּיוֹתֵר הוֹרֵס…

788. לְהָקִים מְדִינָה –

אֵין דִי אֶלֶף שְׁנוֹת עָמָל;

וּלְעוֹלַל בֶּעָפָר קַרְנָהּ –

בְּשָׁעָה אַחַת קָל…

 

מַנְהִיגִים    🔗

789. הַמַּנְהִיג הוּא הָרֹאשׁ

וְהָעָם – הַגֵּו;

וְאִם בַּצַּר לָעָם אֵינוֹ מַרְגִישׁ –

סִימָּן שֶׁהָרֹאשׁ חַי

וּמֵת הַלֶּב…

790. מִי שֶׁהַמוֹשְׁכוֹת בְּיָדִיהוּ –

אֵינוֹ שׁוֹאֵל בַּעֲצַת סוּסֶהוּ…

המנהיג אינו מתחשב עם דעת הקהל

 

תּוֹכַחַת מוּסָר    🔗

791. אִלוּ קִמֵּץ הֶעָשִׁיר קְצָת,

מִקֵּבָתוֹ וּצְרָכָיו הַנָּאִים,

וְדָאַג לְקֵבַת הֶעָנִי מְעַט –

לֹא רָבּוּ בִּבְנֵי־אָדָם תַּחֲלוּאִים…

792. טוֹב מַשְׂבִּיעַ רָעֵב

מִמְעַנֶּה נַפְשׁוֹ בַּצּוֹם;

וְהֶחָשׁ לְעֶזְרַת דַּל –

מִמִּתְפַּלֵּל כָּל הַיוֹם…

793. עֲבֵרָה –

דְּבָשׁ מָתוֹק בְּרֵאשִׁיתָהּ

וְסוֹפָהּ מְרִירוּת וּכְאֵבִים אֲסוּפִים;

מַעֲשֶׂה הַצְּדָקָה –

אָמְנָם מַר בְּרֹאשוֹ,

וְסוֹפוֹ דְבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים…

794. טֶרֶם תִּפְתַּח שְׂפָתֶיךְ בִּתְפִלָּה –

פְּתַח יָדְךָ לַעֲנִים תְּחִלָּה…

795. עָבֵי כֶּרֶס וְאַרְנָקִים –

מִצְדָקָה רְחוֹקִים…

796. אֲשֶׁר מִמֶּנוּ לַחְמְךָ נִמְצָא –

אַל תִּתְּנֵהוּ לְשִׁמְצָה…

797. הַשׁוֹפֵךְ עַל רֵעֵהוּ בּוּז וּנְאָצָה –

סִמָּן, שֶׁמֵּהוֹרִים שְׁפָלִים יָצָא…

798. גַּם יִתְרוֹנוֹת אִישׁ וּמַעֲלוֹתָיו,

אִם רַק לְעַצְמוֹ יָבִיאוּ יֶשַׁע –

הֵם אוֹצְרוֹת רֶשָׁע…

799. יֵשׁ מוֹדֶה עַל שְׁגִיוֹנוֹת –

שֶׁלֹּא יַחְשְׁדוּהוּ עַל זְדוֹנוֹת…

800. מַה שֶׁהַטֶּבַע הִתְקִין –

עָשׂוּי כַּדִּין…

801. אָדָם שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ –

הוא נוֹכֵל וְצָבוּעַ;

אֲבָל יֵשׁ שֶׁתּוֹכוֹ כְּבָרוֹ –

וְשִׁבְעָתַיִם הוּא גָרוּעַ…

802. עַל דָּל גֵאֶה,

עָשִׁיר כַּחֲשָׁן וְזָקֵן נוֹאֵף –

אֱלֹהִים זוֹעֵף…

803. יֵשׁ מַיִם הַהוֹלְכִים לְאַט

בְּלִי נִשְׁמַע קוֹלָם –

וְהֵם מַעְתִּיקִים הַרְרֵי־עַד,

וְעוֹקְרִים גִּבָעוֹת עוֹלָם…

804. הָרוֹקֵק כְּלָפֵּי מַעְלָה –

עַל פָּנָיו יִפּל הָרֹק;

וְהַלוֹעֵג לְאֲחֵרִים –

יִהְיֶה לִשְׂחוֹק…

805. לעוֹלָם לֹא יַכִּיר הֶחָתוּל הָאַכְזָר –

שֶׁהַזְכוּת לִחְיוֹת נְתוּנָה גַם לָעַכְבָּר…

806. אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים"³⁰;

אֲבָל זוֹ הַצָּרָה:

אֵין אָדָם שׁוֹמֵעַ אַזְהָרָה

וְהוּא בָּהֶם בּוֹטֵחַ –

וְסוֹפוֹ מַר צוֹרֵחַ…

807. מִמּוֹלֶדֶת יוּכַל לִבְרֹחַ אָדָם,

מִמִּצְפוּנו – לֹא לְעוֹלָם…

808. הַמַּצְפּוּן – בֵּית־מִשְׁפָּט

בּוֹ הָאָדָם עַל עַצְמוֹ הָעֵד הַנֶּאֱמָן:

הַקַטֵּיגוֹר, הַשׁוֹפֵט, הַתַּלְיָן…

809. הַרְבֵּה רָעוֹת פָּחֲתוּ –

אִלְמָלֵא הָרֹב

תַּחַת מַסְוֵה הָטוֹב…

810. לְהִלָּחֵם עִם עַצְמְךָ –

כֹּחֲךָ רָפֶה;

אֲבָל אִם לְנַצֵחַ אֶת עַצְמְךָ –

נִצְחוֹנְךָ יָפֶה…

811. הַנִּצְחוֹן הָנוֹחַ –

לסְלוֹחַ…

812. יֵשׁ שְׁאֵלוֹת לֹא־יָפוֹת,

שֶׁתְּשׁוּבָתָן לֹא בַּפֶּה –

כִּי אִם בַּכְּתֵפוֹת…

813. אֵיזוֹ טוֹבָה תַּצֵא לָאָדָם

אִם יִכְבְּשׁ לְעַצְמוֹ כָּל הָעוֹלָם;

הֵן הַנְשָׁמָה שֶׁבְּקִרְבּוֹ יְאַבֵּד,

וְאַף אָדָם אוֹתוֹ לא יְכַבֵּד…

814. בְּזָהָב וָכֶתֶם –

לא תְכַבֶּס כֶּתֶם…

815 הַמַּצְפּוּן –

אֶל־עוֹלָם

בְּקֶרֶב הָאָדָם…

816. לא חַיִּים לַעֲשׂוֹת עִקָּר הַחוֹבָה –

כִּי אִם לַעֲשׂוֹת בָּם טוֹבָה…

817. צַר עַל חֲכָמִים

שֶׁנָּפְלוּ בִּידֵי פְּתָאִים,

וְעַל נִכְבָּד שֶׁנִקְלֶה,

וְעָשִׁיר שֶׁיָּרַד פְּלָאִים…

818. רָב בְּנֵי אָדָם עֲבַרְיָנִים הֵם:

הַלָּלוּ עוֹבְרִים עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת,

וְהַלָּלוּ קָלוֹת וּזְעִירוֹת…

819. אֻמְלָל מִי אֲשֶׁר עָוֶל יַעֲשֶׂה –

מֵאֲשֶׁר לוֹ הָעָוֶל נַעֲשֶׂה…

820. יָפָה פְּרוּטָה אַחַת שֶׁאָדָם מְנַדֵּב

לְשֵׁם מִצְוָה בְּחַיָּיו –

מֵאֲשֶׁר יָנִיחַ אַחֲרֵי מוֹתוֹ לַעֲנִיים

מֵאָה שִׁקְלִי־זָהָב…

821. רַבִּים מְזִידים,

וְשׁוֹגְגִים יְחִידִים.

822. דֶּרֶךְ הַגַנָּה טוֹבָה וְנָאָה –

לֹא לְשַׁלֵּם רָעָה תַּחַת רָעָה…

823. “צַדִּיק, יָשָׁר, חָסִיד, רַחֲמָן” –

שוֹנִים הָשֵּׁמוֹת וְאֶחָד הָעִנְיָן…

824. מוּטָב לְכַבּוֹת רִשְׁעָה בּוֹעֶרֶת –

מֵאֲשֶׁר לְכַבּוֹת דְּלֵקָה אַחֶרֶת.

825. מִקְרֵה אִישׁ רַע לְטוֹבָה נוֹטֶה –

בְּמִקְרֶה דְבַר חָכְמָה אָמַר הַשׁוֹטֶה…

826. מִכָּל הַמִדּוֹת הַהוֹגֶנֶת –

מִדַּת־הָרַחֲמִים הַנְּאֶמֶנֶת..

827. לִהְיוֹת יָשָׁר – פָּשׁוּט וָקַל:

לְכָךְ אֵין צֹרֶךְ בְּמַדְעִים כְּלָל…

828. כְּשֶׁאַתָּה מַצְלִיחַ –

אַל תַּחְשֹׁב עַצְמְךָ חָכָם:

שׁוֹטִים גְדוֹלִים מִמְךָ

מַצְלִיחִים בָּעוֹלָם…

829. הִשְׁלַכְתָּ שִקּוּצִים עַל זוּלָתְךָ –

חֵלֶק דָּבַק גַם בְּךָ…

830. אֵין אָדָם טוב כַּאֲשֶׁר יַחְשֹב –

וְאֵינו רַע כְּדַעַת אַחֵר עָלָיו…

831. לְפָנִים:

"כָּל הַמְלַמֵּד בִּתּוֹ תּוֹרָה –

כְּאִלּוּ מְלַמְדָהּ תִּפְלוּת";

היוֹם:

כָּל הַמְלַמֵד בִּתּוֹ תִּפְלוּת –

כְּאִלּוּ מְלַמְדָהּ תּוֹרָה…

832. אִם אֵין רוֹצִים לְהַאֲמִין –

מֻכְרָחִים לְהָבִין –

וְאִם אֵין רוֹצִים לְהָבִין –

מֻכְרָחִים לְהַאֲמִין…

833. הָרוֹצֶה בְּתַקְּנַת נַפְשׁוֹ –

זָקוּק אוֹ לְאוֹהֲבִים,

או לשוֹנְאִים:

הָאוֹהֲבִים יַעַקְרוּ מוּמָיו

בְּתוֹכָחוֹת יָפוֹת,

וְהַשּוֹנְאִים – בַּחֲרָפוֹת…

834. נֶשֶר בְּלִי אֶבְרָה –

יִרְאַת־שָׁמַיִם בְּלִי תּוֹרָה…

835. אַל תֶּחְטָא מֵעֵת לְעֵת –

וְאַל תַּכֶּה עַצְמְךָ בְּ“עַל חֵטְא”…

836. בִּרְבָב עַל הַבְּגָדִים

מְדַקְדְּקִים רָב־אָדָם;

בִּרְבָב עַל כְּבוֹדָם

מְעַטִים מֵהֶם;

בִּרְבָב עַל נַפְשָׁם –

אֶחָד מֵאֶלֶף בָּם…

837. הָאָבוֹת, כָּל זְמָן שָׁמַזְקִינִים, –

טִפְּשׁוּת מִתְוַסֶפֶת בָּהֶם

בְּעֵינֵי בְּנֵיהֶם;

הַבָּנִים,

כָּל זְמָן שְׁמַזְקִינִים –

חָכְמָה מִתְוַסֶפֶת בָּהֶם

בְּעֵינֵיהֶם…

838. אִם עֲשָׂרָה בָּנִים לְךָ –

עֶשְׂרִים יָדַיִם מוּכָנוֹת

לָקַחַת מִמְּךָ לֹא־מְעַט;

לָתֵת לְךָ – אֵינִי יוֹדַעַ

אִם יֵשׁ מֵהֶן אַחַת…

839. בְּפִיךָ דָבֵּר –

וְיָדְךָ תִּשָׁבֵר…

840. כְּפוּיֵי־טוֹבָה הַיוֹם מְעַטִּים:

בְּאֵין עוֹשֵׂי טוֹבָה אֲמִתִּים…

841. צֶדֶק אֲנִי דוֹרֵשׁ,

וְלָאו –

אֲנִי מִמְךָ פּוֹרֵשׁ…

כך אמר איש ישר לחברו שאינו מדקדק במדת הצדק והיושר…

842. כְּשֶׁהוּא צָרִיךְ –

גַּם נַקְנִיק חֲזִיר

בְּמְזוּזָה כָּרִיךְ…

843. מֵהַבְטָחָה –

אֵין רְוָחָה…

844. אִלּוּ הַחַיוֹת לִכְתֹּב יָכְלוּ –

הֵצִיפוּ כָּל הָעוֹלָם

בְּמַעֲשֵׂי־אַכְזָרִיוּת שֶׁל הָאָדָם…

845. מִי שֶׁנֶּזֶק לו קָרָה

הוּא גַם בַּעַל־עֲבֵרָה…

כי לפעמים חושד בכשרים…

846. לְפָנִים –

בַּחוּרָה מִתְאַדֶּמֶת כְּשֶׁמִּתְבַּיָּשֶׁת,

הַיוֹם –

בַּחוּרָה מִתְבַּיֶשֶׁת כְּשֶׁמִּתְאַדְֶּמֶת…

847 צְנִיעוּת אִישׁ וּמֵיטַב מִפְעֲלוֹתָיו –

לְהִתְנַהֵג בִּימֵי חַיָּיו כָּרָאוּי:

לא יַעֲשֶׂה דָבָר בַּסֵּתֶר –

אֲשֶׁר יֵבוֹש בּוֹ בְּגָלוּי…

848. הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב מִסְתַּגֵּל לַכֹּל:

לְבַעַל מִדּוֹת טובות –

כְּאֶל צַדִּיק תָּמִים,

וְאֶל רָשָׁע –

כְּאֶל צַדִּיק בִּרְבוֹת הַיָּמִים…

849. גָדוֹל כֹּחַ הַיֹּשֶׁר וְהַצֶּדֶק –

עַד שֶׁהֵם אֲהוּבֵינוּ,

אִם הֵם אֵצֶל שׂוֹנְאֵינוּ…

850. “עַל־פַּת לֶחֶם יִפְשַׁע גֶבֶר”³¹,

עַל־פִּי הַדְּחַק הוּא אָנוּס;

אֲבָל יֵשׁ שֶׁיִּפְשַׁע גֶבֶר –

גַּם עַל בַּרְבּוּר אָבוּס…

851. שֶׁבֶט לְטִפֵּשׁ,

וּמַקֵל לְעִקֵּשׁ…

852. הֱיֵה שוֹטֶה בְּעֵינֵי מֻפְקָרים,

וְאַל רָשָׁע בְּעֵינֵי יְשָׁרִים…

853. בְּיִרְאַת חֵטְא –

מַחֲזִיקִים שְׁנַיִם

בְּיִרְאַת הַבְּרִיוֹת –

מָאתַיִם…

854. לְשׁוֹנוֹ שֶׁל אָדָם –

קְצָרָה בְּיַחַס אֵלָיו,

וַאֲרֻכָּה בְּיַחַס לַחֲבֵרָיו…

855. אֶל כָּל מָקוֹם שֶׁתָּכִין צְעָדֶיךָ –

הַמַּצְפּוּן יֵלֶךְ אַחֲרֶיךָ,

וְיָמֹץ לְשַׁד חַיִֶּיךָ..

856. פְּעָמִים הַמִּצְפּוּן נָקִי –

מִפְּנֵי הַחֶסְרוֹן:

בְּעָלָיו לְקוּי־זִכָּרוֹן…

857. כָּל הַדּוֹרוֹת לְלֹא־גְבוּל –

הֶם דּוֹר אֱנוֹשׁ וְדוֹר מַבּוּל…

858. הַמִּתְעָרֵב בְּמַה שֶׁלֹא מֵעִנְיָנוֹ –

יִשְׁמַע מַה שֶׁלֹּא לִרְצוֹנוֹ…

859. יֵשׁ מָתוֹק בְּמִלִּים –

וּמַר בְּמִפְעָלִים…

860. חֶרְפָּה לַאֲרִי וְאַלִים גְּבַר –

לֶאֱרֹב לְנֶפֶשׁ עַכְבָּר…

861. אִם אֶת שׂוֹנַאֲךָ תְּנַצֵחַ –

קַל לְךָ לִהְיוֹת סוֹלֵחַ…

862. מָדוֹן –

נִיצוֹץ בְּרֵאשִׁיתוֹ,

וְשַׁלְהֶבֶת בְּאַחֲרִיתוֹ…

863. עשֶׁר הַנֶפֶשׁ טוֹב –

מֶעשֶׁר מָמוֹן לָרֹב…

864. בְּיָמֵינוּ:

אִישׁ הַהוֹלֵךְ עֵרֹם –

יָגוֹן וַאֲנָחָה;

אִשֶָּה הַהוֹלֶכֶת עֶרֻמָּה –

עֹנֶג וְשִׂמְחָה…

865. חוֹמַס וְשׁוֹסֶה –

וּצְדָקָה עוֹשֶׂה…

866. הַנּוֹשָׁע בְּעֵזֶר רַע עַיִן –

עֶזְרוֹ כְּאָיִן…

867. דּוֹמָנִי –

אַחֲרֵי שֶׁלָּמַדְנוּ לִדְאוֹת כַּנֶשֶׁר בַּשָּׁמַיִם,

וְלִשְׂחוֹת כַּדָּג מִתַּחַת לַמַּיִם –

עָלֵינוּ לִלְמֹד לָלֶכֶת בִּדְמָמָה

כִּבְנֵי־אָדָם עֲלֵי אֲדָמָה…

868. אִם כְּבוֹד זוּלָתְךָ תַּשְׁפִּיל –

כְּבוֹד עַצְמְךָ לֹא תַּגְדִּיל…

869. אֵיזֶהוּ נוֹכֵל? –

הַזּוֹכֶר, כִּי “אָדָם כַּבְּהֵמוֹת נִדְמֶה” –

וְהוּא תָּמִיד מְרַמֶּה…

870. לֹא כָּל סְעוּדָה עֲרֵבָה –

טוֹבָה לַקֵּבָה…

871. הַצֶּדֶק –

מִדְרָס לַעֲצוּמִים,

מַסְוֶה לַעֲרוּמִים,

מִבְטָח לַעֲנָוִים,

וְגַאֲוָה לִרְהָבִים…

872. יָפֶה לְדַבֵּר שְׁבָחִים עַל מֵתִים

וְיָפֶה יוֹתֵר –

לִשְׁמֹעַ שְׁבָחִים עַל הַחַיִּים…

873. הָעוֹבֵד מֵיִרְאָה אֶת אֱלֹהֵי עוֹלָם –

אֵינוֹ עוֹבֵד מֵאַהֲבָה אֶת בְּנֵי-אָדָם…

874. לְפָנִים עָנָה הָעָם:

נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע";

הַיּוֹם:

“נִשְׁמָע וְלֹא נַעֲשֶה”…

875. “אַל תַּלְבִּין פְּנֵי חָבֵרְךְ בָּרַבִּים”;

בְּעִנְיָן זֶה הֱיֶה זָהִיר,

אוֹתָם גַּם אַל תַּשְׁחִיר…

876. אָדָם זָקוּק לִשְׁנֵי דְבָרִים טוֹבִים:

בִּשְׁבִילו – קֵבָה טוֹבָה

בִּשְׁבִיל זוּלָתוֹ – לֵב שֶׁל אַהֲבָה.

877. “יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים”³²;

אַךְ בְּיָמֵינוּ עַד שֶׁתִּמְצָא

קוֹנֶה לִסְחוֹרָה זוֹ הַיְקָרָה –

בְּעֹנִי וּבְרָעָב תָּמוּת מְהֵרָה…

878. קָשֶׁה לְהִתְרַגֵּל לְמַעֲשִׂים נָאִים

וְקָשֶׁה יוֹתֵר לְהִגָּמֵל מְמַעֲשִׂים רָעִים…

879. הֱיֵה יָשָׁר וְאַל עִקֵּשׁ –

אֱמֶת וְצֶדֶק תָּמִיד בַּקֵשׁ…

880. כְּשֶׁאַתָּה מַרְאֶה בְּאֶצְבַּע,

עַל אִישׁ לְהַאֲשִים –

כִּי שָׁלשׁ אֶצְבְּעוֹתֶיךָ

מַרְאוֹת עַל עַצְמֶךָ –

אֶל לִבְּךָ שִׂים…

881. רַבִּים מִתְאוֹנְנִים

עַל חֻלְשַׁת זִכְרוֹנָם

וְאֵינָם מִתְאוֹנְנִים –

עַל שִׂכְלָם וּבִינָתָם כִּי אֵינָם…

882. לְפָנִים

עָשָׂה אִישׁ שְׁגִיאָה –

הִתְבַּיֵּשׁ;

הַיוֹם הוּא מִתְבַּיֵשׁ –

אִם עָשָׂה בִּשְׁגִיאָה..

 

הַזִּּקְנָה    🔗

883. מַרְבִּים דְּבָרִים זְקֵנִים –

כִּי לַעֲשׂות אֵין לָהֶם אוֹנִים…

884. נְעוּרִים

מְבִיאִים לְאָדָם שְׁלֹשָׁה:

זֵכֶר, זְהִירוּת, דֵעָה;

זִקְנָה

מְבִיאָה תְּמוּרָתָם:

שִׁכְחָה. פְתַיּוּת, פְּשִׁיעָה…

885. יַיִן טוֹב –

כָּל זְמָן שֶׁמִּתְיַשֵׁן מִשְׁתַּבֵּחַ,

יַיִן גָּרוּעַ –

כְּשֶׁמִּתְיַשֵּׁן מְעַפֵּשׁ וּמַבְאִישׁ;

וְכֵן בְּנֵי־אִישׁ,

מִכָּל הַסּוּגִים וְהַמִּינִים –

בִּזְמָן שֶׁהֵם מַזְקִינִים…

886. הַזִקְנָה –

אִשָׁה אֲדִיבָה מְאֹד:

דוֹפֶקֶת לְאַט פְּעָמִים אֲחָדוֹת,

אַךְ בְּאֵין עוֹנִים לָהּ הִיא כּוֹעֶסֶת –

וְהַבַּיְתָה בְּחָזְקָה נִכְנֶסֶת..

887. כָּל שֶׁבִּינָתוֹ קוֹדֶמֶת לְזִקְנָתוֹ –

עֲטֶרֶת זִקְנָתוֹ הוֹלְמָתוֹ;

וְכָל שֶׁזִקְנָתוֹ קוֹדֶמֶת לְבִינָתוֹ –

תּוֹעֵבָה גָם שֵׁיבָתוֹ…

888. אֲדִיקוּת הַזְקֵנִים בַּחַיִּים –

מִפְּנֵי הַמָּוֶת הֵם יְרֵאִים,

וַאֲדִיקוּת הַזְקֵנִים בִּמְמוֹנָם –

מִירְאָתָם מֵרִישׁ וְעֹנִי שָׁמִמָּוֶת רָעִים…

889. חָלָק רֹאשׁוֹ שֶׁל בָּא בַּיָּמִים,

אַךְ קְמוּטוֹת הַפָּנִים…

890. כְּשֶׁעַל הָרֹאשׁ אוֹרִים –

הַפָּנִים שְׁחוֹרִים…

891. מֵאַהֲבָה לְחַיִּים –

הַזִקְנָה נָאָה,

וּמִפַּחַד הַמָּוֶת –

הִיא נוֹרָאָה…

892. אַרְבָּעִים שָׁנָה –

הַזִקְנָה שֶׁל הַנֹּעַר,

חֲמִשִׁים שָׁנָה –

הַנֹּעַר שֶׁל הַזִקְנָה…

893. זִקְנַת הַגֶבֶר נִכֶּרֶת –

כַּאֲשֶׁר מְקוֹמָהּ בַּמְכוֹנִית

מְפַנָּה לוֹ גְבֶרֶת…

894. הוֹלְכִים וּגְדֵלִים הַקְּטָנִּים –

וְאָנוּ הוֹלְכִים וּמִזְדַּקְּנִים..

895. הַזִקְנָה לֹא תָּשׁוּב לְבַחֲרוּתָךָ,

אוּלָם אִם תִּזְכֶּה עוֹד בְּחַיֶּיךָ –

וְשַׁבְתָּ וְהָיִיתָ לְיֶלֶד רַךְ;

אַשְׁרֵי מִי שֶׁזָּכָה לְכָךְ…

896. טוֹבָה שֵׂיבָה טוֹבָה –

מֵעֲלוּמִים נְעִימִים…

 

רוֹפְאִים    🔗

897. רוֹפֵא־אֱלִיל –

תַּחַת הֶיוֹת מְבַקֵּר

הוּא מְקַבֵּר…

898. רוֹפֵא וְקוֹבַר־מֵתִים –

שֻׁתָּפִים אֲמִתִּים…

899. רוֹפְאִים דּוֹמִים

לסוֹלְלֵי־כְּבִישִׁים:

הַמְּלָאכָה הַגְּרוּעָה –

בֶּעָפָר מְכַסִּים..

900. אֱלֹהִים –

עָשָׂה מֵעָפָר אָדָם,

רוֹפֵא –

עוֹשֶׂה מֵאָדָם עָפָר…

901. אֵין הַבִּקוּרִים מְדַלְדְּלִים –

כְּבִקוּרוֹ שֶׁל רוֹפֵא–חוֹלִים…

902. יֵשׁ חוֹלִים הַמַּאֲמִינִים

שֶׁהֵם סוֹבְלִים מֵחָלְיָם –

וּבֶאֱמֶת סוֹבְלִים מֵרוֹפְאָם…

903. לָרוֹפֵא דוּ־פַּרְצוּפִים;

בְּבַקְּרוֹ –

פָּנָיו כִּפְנֵי מַלְאָךְ,

בִּדְרִישַת שְׂכָרוֹ –

פָּנָיו כִּפְנֵי גַלָּח…

904. אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בְּמִדָּה נְכוֹחָה –

עֹנֶג וְשִׂמְחָה, שַׁלְוָה וּמְנוּחָה.

בְּכָל אֵלֶּה רַבָּה הַתּוֹעֶלֶת –

בִּפְנֵי הָרוֹפְאִים לִסְגֹּר הַדֶלֶת…

905. אַךְ אָדָם טִפֵּשׁ –

עוֹשֶׂה רוֹפְאוֹ לְיוֹרֵשׁ…

906. לָמוּת הָרֵי יְכוֹלִים –

בְּלִי רוֹפֵא־חוֹלִים…

העוקץ הוא, כמובן, כלפי הרופא, שכאילו אינו בא אלא לקרב מיתתו של החולה.

907. חוֹלֶה עַל־פִּי טָעוּת –

שָׁתָה רַעַל בִּמְקוֹם הָרְפוּאָה וּמֵת;

חָבַל! יֵשׁ לְרַחֵם עָלָיו מְאֹד:

אִלּוּ שָׁתָה הָרְפוּאָה –

הָיָה מֵת בְּכָבוֹד…

908. רוֹפֵא!

רַפֵּא בְּדַעַת וּבִין –

אַךְ לֹא בְּמֶדִיצִין…

909. הַשֵׁנָה הַנּוֹחָה –

רוֹפְאָה מֻמְחָה…

910. מַחֲלָה אֵינָהּ קַיָּמֶת לְעוֹלָמִים –

רַק הַחוֹלִים חַיִּים וְקַיָּמִים…

911. כְּבָר שָׁלַחְתָּ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים

אֶל עוֹלָם הָאֶמֶת?" –

שָׁאַל פְרִידְרִיךְ הַגָּדוֹל

אֶת רוֹפְאוֹ צִימֶרְמַן;

“כֵּן” – עָנָהוּ –

"אֲבָל לֹא הַרְבֵּה מְאֹד

כְּמוֹ לְךָ תָּאֳרֵי־כָּבוֹד"…

 

הַמָּוֶת    🔗

912. קֵץ כָּל גֶּבֶר

בּוֹר־קֶבֶר…

913. הַמָּוֶת עוֹמֵד בְּסוֹף הַחַיִּים –

כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לְאָדָם פְּנַאי,

וְיִתֵּן אֶל לִבּוֹ בְּעוֹדוֹ חַי…

914. לָמָּה תִירָא מָוֶת?

הֵן אִם בְּמוֹת הָאִישׁ

מְאוּמָה לֹא יַרְגִּישׁ…

915. אַחֲרֵי עֲמַל־הַחַיִּים

וּשְׁנוֹת יָגוֹן וָרֶצַח –

אֵין כָּל פֶּלֶא

שֶׁאָדָם יָשֵׁן שְׁנַת־נֶצַח…

916. הַכְּדַאי לְדַּבֵּר עַל הַמָּוֶת?

אִם הַנֶּצַח מֵאֲחוֹרֶיךָ,

וְשׁוּב נֶצַח לְפָנֶיךָ –

מַהוּ הַהֶבְדֵּל אִם תִּחְיֶה

שָׁנִים שָׁלֹשׁ עֲשָׂרוֹת –

אוֹ שְׁלֹשָׂה דּוֹרוֹת…

917. הַמֵּתִים –

כַּאֲכִילָתָם

כָּךְ יִּפְעָתָם…

918. הַמָּוֶת –

אֱמֶת גְּדוֹלָה וְנוֹרָאָה –

אֲבָל לֹא חָכְמָה נִפְלָאָה..

 

שׁוֹנוֹת    🔗

919. שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִכְתֹּב –

אוֹמֵר: הָעֵט לֹא טוֹב…

920. בִּמְקוֹם אוֹר יָהֵל

שָׁם הַצֵּל…

921. בֵּיצָה אַחַת סְרוּחָה –

מַשְׁחִיתָה כָּל הָאֲרֻחָה…

922. פּוּרִים לֹא יוֹם־טוֹב –

וְקַדַּחַת לֹא מַכְאוֹב…

923. יֵשׁ עוֹבֵר עֲבֵרָה –

מֵאֶפֶס בְּרֵרָה…

924. לִפְנֵי אָכוֹל –

אֵין מָחוֹל…

925. “כָּל הַמֵּצַר לְיִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה רֹאש”,

וְכֹֹל הַנַּעֲשֶׂה רֹאשׁ מֵצַר לְיִשְׂרָאֵל…

926. לְכֶלֶב רַע יִפֹּל לִפְעָמִים –

נֵתַח שָׁמֵן וּמִבְחַר עֲצָמִים…

927. צוֹרֵם לַכֶּלֶב בִּזְנָבוֹ –

אִם הַכֶּלֶב יַרְאֶה לוֹ שִׁנָּיו

אַל יִתְרַעֵם עָלָיו…

928. אֵינִי רוֹצֶה שֶׁשַּׂר־הַפֶּלֶךְ –

הַחַי כָּל־כָּךְ בְּהַרְחָבָה,

כִּי עוֹד שִׁשָּׁה סוּסִים –

יִרְתֹּם לוֹ לַמֶּרְכָּבָה…

רמז לאדם שמוחה נגד דברים שאינם תלויים בו…

929. אִישׁ־מַכְאוֹבוֹת –

מַאֲמִין בְּאֵיבוֹת…

930. אֵין הַנֶּתֶק גָּדֵל עַד לַשֶָּׁמַיִם –

וְהַשֶּׁבֶר עַד כַּפּוֹת הָרְגָלִים…

לכל גִדול ישׁ גבול…

931. עַקְשָׁן פָּרוּעַ –

מִמְּשֻׁמָּד גָּרוּעַ…

932. דְמֵי שַׁדְכָנוּת –

הֵם הַיָּפִים

וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁבַּכְּסָפִים..

בלשׁון אירוניה.

933. בְּלִי חֵטְא –

אֵין גֵּט…

934. לְמַעֲלָה –

מְאֹד נַעֲלָה…

935. קָשֶׁה עִמָּהֶן –

וְרַע בִּלְעֲדֵיהֶן…

כך מסיימות הגבירות בשעה שמתאוננות על משרתותיהן.

936. דְּמָעוֹת מַזֶּלֶת –

וְדָגִים מְבַשֶּׁלֶת…

כך אומרים על מי שאין מאמינים בכֵנות דמעותיו…

937. חָלָב טָהוֹר כְּשַׁמֶּנֶת –

רַק בְּהֵמָה נוֹתֶנֶת³³

כך אומרים החלבנים כשׁטוענים עליהם שהם מוהלים את החלב במים.

938. כְּשֶׁהַחֲזִיר חוֹטֵף עוּגָה –

הָעוּגָה אֵינָהּ עוּגָה…

כיון שהעוגה נפלה בפי החזיר סימן שיש בה פגם…

939. קַמְצוּץ טַבָּק מִיהוּדִי

כִּי יִקַּח אָדָם –

בַּעַל־חוֹב הוּא לְעוֹלָם…

940. טוֹב הַגָּרוּעַ שֶׁבַּיָּפֶה –

מִן הַיָּפֶה שֶׁבַּגָּרוּעַ…

941. אוֹתוֹ הָרוּחַ

שֶׁאֵשׁ קְטַנָּה יְכַבֶּה –

אֵשׁ גְּדוֹלָה יָפוּחַ…

942. מְלָאכָה קַלָּה וּנְקִיָּה,

יָפָה וּמְהֻגֶּנֶת –

לִטְבֹּל לְבִיבוֹת חַמּוֹת

בְּזִבְדָּה מְצֻנֶּנֶת…

943. אֲשֶׁר בְּמַטְבֵּעַ נְחֹשֶׁת יִמְאַס –

גַּם שֶׁל זָהָב כַּדּוֹנַג תִּמַּס…

944. שַׁבָּת־מַלְכָּה נֶחְמָדָה

אַךְ לֹא בַּת־יְחִידָה…

945. לַמְסַדֵּר

קַל לְדַבֵּר,

אֲבָל לְבַעַל־הַתְּקִיעָה –

קָשֶׁה לְהָרִיעַ..

כך עונים לאישׁ שמיָעץ דבר שקשה להוציאו לפועל.

946. מַעֲשֶׂה יָשָׁן־נוֹשָׁן –

כְּבָר יֵשׁ לוֹ זָקָן..

כך אומר מי שמספרים לו מעשה שכבר ידועַ לוֹ.

947. אָחוֹרָה וְלֹא לְפָנִים –

הוֹלְכִים סַרְטָנִים…

כך אומרים למי שמתחרט ואינו עומד בדיבורו.

948 הוֹצָאָה בְּלִי סֵדֶר –

כֶּרֶם בְּלִי גֶּדֶר…

949. הַמַּאֲמִין בַּכֹּל –

עִוֵּר אֵין־עֵינַיִם,

הַמְכַחֵשׁ בַּכֹּל –

חֲמוֹר־חֲמוֹרָתָיִם…

950. הָעוֹשֶׂה עַצְמוֹ שֶׂה –

הַזְּאֵב יֹאכְלֶנּוּ בְּכָל פֶּה…

951. הָרְגִילוֹת כֹּחַ לָהּ וָאוֹן –

לְהַטִּיל עַל הַכֹּל שִׁלְטוֹן…

952. שְׁלֹשָׁה אֵין לָהֶם סְלִיחָה:

סוֹפֵר חֲסַר־כִּשְׁרוֹן,

סוֹחֵר עָנִי וְאֶבְיוֹן,

מְכֹעָרָה בַּעֲלַת־הוֹן..

953. “יוֹד” –

בְּרִיָה קְטַנָּה הִנֶּהָ –

וּמְנַקֶּרֶת עֵין כָּל רוֹאֶיהָ…

954. לֹא הַגּוֹנֵב הוּא נִמְאָס –

אֶלָּא אֲשֶׁר בִּגְנֵבָה נִתְפָּס…

955. שְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם מְקַצְּרִים שְׁלֹשָׁה:

רוֹפֵא, עוֹרֵךְ־דִּין, אִשָׁה…

956. מַזָּלִי הוּא –

אֵלַי כֶּסֶף רַב זוֹרֵם,

וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה לְאַחֵר –

נֶזֶק רַב גּוֹרֵם…

957. אַמָּה עַל אַמָּה, וּבִלְבָד –

שֶׁאֶהְיֶה בָּדָד…

958. אֵין אָדָם –

חַי לְעוֹלָם.

959. בַּאֲשֶׁר אֵשׁ –

עָשָׁן יֵשׁ…

960. בּוֹ חֹמֶץ אַיִן –

וְלֹא יַיִן…

961. הַבֶּטֶן – מָעוֹן

בְּלִי חַלּוֹן..

הכוונה שאדם צריך להקפיד יותר על מה שעל הבטן, כלומר – הבגדים, שהכל רואים אותם, אך לא על האכילה, כי מה שבתוך הבטן אין רואה.

962. הַכֹּל כּוֹאֵב לְחוֹתַנְתִּי הַיְגֵעָה –

חוּץ מִבֵּית־הַבְּלִיעָה…

963. הָעוֹמֵס יוֹתֵר מִשֶּׁיָּכוֹל –

נָפֹל יִפֹּל…

964. בַּהֲזָיָה כֶּסֶף לֹא מְעַט –

אַךְ לֹא תְּשַׁלֵּם בּוֹ חוֹב,

אַף פְּרוּטָה אַחַת…

965. אִם כְּבָר הָלְכוּ הַחֲתוּלִים –

לָעַכְבָּרִים שִׂמְחָה וְהִלּוּלִים…

966. לִיהוּדִי יֵשׁ כֶּסֶף –

כְּדֵי לְהַפְסִיד,

וְלַחֲלוֹת –

יֵשׁ זְמַן תָּמִיד…

967. זֶה כְּבָר יָדוּעַ –

הַזּוֹל הוּא גָּרוּעַ…

968. יֵשׁ זוֹל יָקָר

וְיֵשׁ יָקָר זוֹל;

וְהַמֵּבִין –

לְהַבְחִין יָכוֹל…

969. בְּגָדִים שְׁאוּלִים –

אֵינָם מְעֻלִּים…

970. טוֹב כֶּלֶב מֻתָּר –

מֵאַרְיֵה נֶאֱסָר…

971. לַפָּנִים הַמְכֹעָרִים –

לֹא יוֹעִילוּ תַּמְרוּקִים יְקָרִים…

972. אֲסוֹנוֹת רַבִּים בַּקִּנְיָנִים –

וְלֹא אָסוֹן אֶחָד בַּבָּנִים…

973. אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ –

אֲשֶׁר אֵין בּוֹ חֵטְא,

חוּץ מִמִּי שֶׁלֹּא נוֹלַד,

וּמִי שֶׁכְּבָר מֵת…

974. לָעוּף בָּאֲוִיר וּלְהִנָּקֵר בְּפִי נֶשֶׁר –

יוֹתֵר טוֹב וְנָעִים

מְאֲשֶׁר לִזְחֹל עַל הָאָרֶץ –

וְלִהְיוֹת מַאֲכַל לַתּוֹלָעִים…

975. דּוֹמֶה לְסַנְדְּלָר גֶּבֶר:

הַיּוֹם כָּאן וּמָחָר בַּקֶּבֶר…

976. שָׁמְרֵנִי אֵל לָעַד –

מִכֻּתֹּנֶת אַחַת,

וּבֵן אֶחָד…

דְּבָרִים שֶׂלֹּא יִקְרוּ לְעוֹלָם:

977. כִּי תִּקְּנֶה אִשָּׁה

מִגְבַּעַת רִאשׁוֹנָה –

שֶׁמָּדְדָה לְרֹאשָׁהּ…

978. כִּי יוֹדֶה עַקְשָׁן רָע –

שֶׁחָשַׁב וְטָעָה…

979. כִּי שׁוֹטֵר גַּס וְאַלִּים –

בְּעַד פֵּרוֹת יְשַׁלֵּם…

980. כִּי אִשָּׁה עַל־פְּנֵי רְאִי עוֹבֶרֶת –

וְאֵינָהּ נֶעֱצֶרֶת…

981. חָתָן יִתְפָּאֵר בְּגַאֲוָה –

כִּי חוֹתַנְתּוֹ טוֹבָה…

982. וּמַגִּיד דְּרָשָׁתּוֹ יָחֵל –

בְּטֶרֶם אַחַת יִשְׁתָּעֵל…

983. הַסַּפְקָן כְּשֶׁהוּא מְבָרֵךְ:

“שֶׁלֹּא עָשַּׂנִי אִשָּׁה” –

רוֹצֶה לָדַעַת אִם הוּא כֵן,

וַהֲרֵיהוּ עַצְמוֹ בּוֹדֵק וּבוֹחֵן…

984. “אֵין הוֹלְכִין בְּמָמוֹן אַחֲרֵי הָרֹב” –

אַךְ הָרֹב הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הַמָּמוֹן…

985. מִשָׁלֹשׁ טַבָּחוֹת –

רָזוֹן בַּקַּלָּחוֹת…

986. אִם תֹּאמַר לְאָדָם,

שֶׁבָּרָקִיעַ מִסְפַּר כּוֹכָבִים כָּך וְכָךְ –

מִיָּד יַאֲמִין לְךָ;

אוּלָם כְּשֶׁתִּתְלֶה שֶׁלֶט: הַצֶּבַע טָרִי",

יִתְעוֹרֵר בּוֹ רוּחַ מֶרִי,

וּלְמַעַן דַּעַת אִם הוּא כֵן –

יִרְצֶה לִהְיוֹת בּוֹדֵק וּבוֹחֵן…

987. גַּם בְּאֵר מַיִם

זְמַן רַב תִּדְלֶה –

תִּדָלֶה…

988. מַרְבֶּה נָשִׁים – מַרְבֶּה כְשָׁפִים",

מַרְבֶּה כְּסָפִים – מַרְבֶּה נָשִׁים…

989. כָּאַוָזִים – כָּךְ הַשְוִיסְקִים…

990. הַנָּס מִפְּנֵי הַפַּחַד –

יִפֹּל אֶל הַפַּחַז…

991. הֶעָף לְמַעְלָה – עָלוּל לִפֹּל,

וְהַזּוֹחֵל – לְהֵרָמֵס יָכוֹל…

992 לַשּׁוֹר –

גַּם גְּעִיִַת הַפָּרָה

זֶמֶר וְשִׁירָה…

993. אֵצֶל מְחֻתָּנִים –

כֹּל הַמֻּזְמָנִים

הֵם יַחְסָנִים…

994. יֵשׁ סַנְדְּלָר הוֹלֵךְ בְּלִי נַעֲלַיִם –

וְחַיָּט בְּלִי מִכְנָסַיִם…

995. מִי שֶׁבְּגָדָיו כְּבַר רְטֻבִּים –

לֹא יִירָא מִפְּנֵי רְבִיבִים…

996. “לֹא לָנוּ” אַתָּה מְמַלֵּל –

“לֹא לָנוּ” הוּא בְּ“הַלֵּל”…

כך עונים למי שטוען “לא לנו” – כלומר: אין לי.

997. לָלֶכֶת לְפָנֵינוּ –

אָנוּ מְכַבְּדִים שְׁלֹשָׂה:

שׁוֹטֶה, יֶלֶד, אִשָּׁה…

998. הַרְבֵּה אֲנָשִׁים טְרוּדִים יוֹתֵר מִדַּי –

עַד שֶׁלַּעֲשׂוֹת דָּבָר אֵין לָהֶם פְּנַאי…

999. אִם יִבְרָא אֱלֹהִים אָדָם

כְּפִי שֶׁהַפִּילוֹסוֹף דּוֹרֵשׁ –

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לְהִבָּרְאוֹ

בְּבֵית־הַמְּשֻׁגָּעִים יֵחָבֵשׁ…

1000. יוֹתֵר מִדַּי אַל תִּבְדַּק:

זֶה לְךָ יַזִּיק –

כְּעַיִן־רָעָה לְקוֹזַק…

כך אומרים למי שנותנים לו דבר והוא חושש לקחת.