זֶלְוָה בִּירִידֶיהָ מִשְׁתַּבַּחַת,

סְלוֹנִים בְּעוּגוֹת שֻׁמְשֻׁמִין.

תִּשְׁתַּבְּחִי עוֹד, עִירִי הַנִדַּחַת,

בְּשִׁירַי כְּשֶׁיְּפֻרְסַם שְׁמִי.

וּבַעֲבוּר שֶׁסָּבַלְתִּי וְשַׁרְתִּי,

שֶׁחָרַזְתִּי כְּאֵב־לֵב

יָקִימוּ לִשְׁמִי אַנְדַּרְטָה

בְּגַנָהּ שֶׁל עִירִי הַמְלַבְלֵב.

יַעֲבוֹר כֶּלֶב וִישַׁרְבֵּב כַּף־רֶגֶל,

חֲזִיר – וִיטַנְּפֶנָּה בְּמֵזִיד,

פַּן שַׂר־אֶלֶף יִזְדַּקֵּף וּבְרֶגֶשׁ

יְסַנֵּן בֵּין שִׁנָּיו: זִ’יד.

תרצ"א

שְׁזוּפָה אַתְּ, שְׁחוֹרָה,

אַךְ יַעֲלַת־חֵן.

יֹאמְרוּ: כְּעוּרָה –

אֲנִי – אֶתְחַתֵּן!

אִם אֲהַבְתִּינִי

אִם לָאו, אִם הֵן

אִתִּי טַן־דּוּ צְאִי־נָא

לָשֹׁוּחַ, הֲלֹא כֵן?

הֶאָח בָּא הַקַּיִץ,

בַּחוֹל נִתְגַּלְגֵּל,

אַרְצֵנוּ בַּגַּיְא הִיא,

בֵּיתֵנוּ עַל תֵּל.

גַּנֵּנוּ כְּבַד־פֶּרִי

מִזַּן אֶל זָן.

הַוֶּרֶד הוּא פֶּרַח,

אֲנִי – גַּנָּן.

לַוֶּרֶד יֵשׁ חוֹחַ,

מַזְמֵרָה לַגַּנָּן.

אִמֵּךְ לִי חוֹתֶנֶת,

אֲנִי לָהּ חָתָן.

לֵילוֹת לִילָךְ, לֵילוֹת לִילָךְ!

רֵיחָם זָלַף – לֹא לִי, לֹא לָךְ.

רֵיחָם זָלַף, קִסְמָם חָלַף.

לָחַשְׁתִּי לָךְ: הַהֵן, אִם לָאו?

הִרְכַּנְתְּ רֹאשֵׁךְ: הֵן – לָאו, לָאו – הֵן

חִיְכָה לֶחְיֵךְ, גֻמַּת־הַחֵן.

שָׁאַלְתִּי פִּי הַכּוֹכָבִים:

מַה טִּיב חִיּוּךְ דּוּ־פַּרְצוּפִים?

הָעֲרוּמִים! רָמְזוּ: מִיָּד!

רָמוֹז, דָּעוֹך אֶחָד אֶחָד.

חָלַף הַלֵּיל כִּיצִיר־חֲלוֹם –

נֶעְלַמְתְּ וּבְלִי בִּרְכַּת־שָׁלוֹם…

וְעָלַי צִיֵּץ כָּל עוֹף הַגַּן:

מַקְשָׁן טִפֵּשׁ! טִפֵּשׁ מַקְשָׁן!

תר"ץ

עַל פִּתְחָהּ שֶׁל עִירִי כְּמִנְיַן לִבְנִים

מְנַגְּנִים בְּמֵאָה חֲלִילִים לְבָנִים:

טְרִי־לִי־לִי… טְרִי־לִי־לִי…

מִמֵּאָה חֲלִילִים פִּי מֵאָה נִגּוּנִים

וְכֻלָּם בִּשְׁבִילִי.

עַל פִּתְחָהּ שֶׁל עִירִי רוּחוֹת מְסַפְּרוֹת,

רוּחוֹת מְסַפָּרוֹת, מְנַבְּאוֹת עֲתִידוֹת:

רָזִי לִי… רָזִי לִי…

חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל צָרוֹת צְרוּרוֹת.

גַּם הֵן בִּשְׁבִילִי.

עַל פִּתְחָהּ שֶׁל עִירִי בֵּיִת עֵצִים מִתְמוֹטֵט.

עַל הַבְּאֵר מוּל הַבַּיִת קִילוֹן מִתְנוֹדֵד;

דְּלִי בֶּן בְּאֵר… דְּלִי בֶּן דְּלִי…

הִיא בָּאָה עִם כַּדָהּ, עִם שִׁירָהּ הָרוֹטֵט

וּמְחַכָּה לֹא לִי.

לנינגרד

מִדֶּרֶצִ’ין סְלוֹנִימָה עוֹד מִיל וְעוֹד מִיל.

מָה מֵּעִיק עַל הַשֶׁכֶם מַשָּׂא הַתַּרְמִיל!

לֹא הֲרֵי הַתַּרְמִיל כַּהֲרֵי מַה שֶׁקִּרְבּוֹ –

צָרוֹתַי הַצְּרוּרוֹת. לֹא כָּתְבָה הִיא לִי: בּוֹא.

אַךְ יְהִי מָה שֶּׁיְּהִי, אַרְחִיבָה פְּעָמַי לִי.

מִדֶּרֶצִ’ין סְלוֹנִימָה שְׁלֹשָׂה־אַרְבָּעָה מִילִין.

אֶפְשָׁר תֹּאמַר: הֵן. וְאִם תֹּאמַר: לֹא –

אֶחֱזוֹר וְאֶשְׁרוֹק לָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ.

דֻּבְדְּבָנִיָּה, דֻּבְדְּבָנִיָּה, דֻּבְדְּבָנִיָּה שֶׁלִּי!

נִצָּן לָבָן, עָלֶה יָרֹק וּפְרִי חַכְלִילִי.

בְּבֹקֶר קַיִץ רַעֲנָן בַּגָּן אֲנִי וָהִיא.

סְחוֹר־סְחוֹר גִּזְעֵךְ רָקַדְנוּ אָז. הִיא שָׁרָה שִׁיר פִּלְאִי:

– פְּרִי דֻּבְדְּבָן שָׁחוֹר נִקְטֹף – חַכְלִילִי יַשְׁחִיר.

בָּחוּר נָאֶה – בּוֹ נִבְחֲרָה, אֶת הַמְכֹעָר נַשְׁאִיר.

הַקַּיִץ גָּז. לַמֶּרְחַקִּים הָעוֹף הַקַּל נָדַד.

אַחַי, רֵעַי, הֵיכָן אַתֶּם? וְאַתְּ, יַלְדָּה, וָאָתְּ?

הַקַּיִץ גָּז, הַחֹרֶף בָּא. הַכֹּל לָבָן, לָבָן…

אִלֵּם הַלֵּב כַּקֵּן בַּסְּתָו, אַךְ פִּי כְּקֶדֶם רָן!

– הוֹי, טְרַה־לַה־לַה, הוֹי טְרִי־לִי־לִי, הַפְּרִי עוֹד חַכְלִילִי…

דֻּבְדְּבָנִיָּה, דֻּבְדְּבָנִיָּה, דֻּבְדְּבָנִיָּה שֶׁלִּי!

אֵין זוֹ כְּלָל סִיעָה שֶׁל יוֹנֵי־צַחַר –

שְׁנוֹת בְּחוּרַי יָצְאוּ לַעֲרֹךְ גּוֹלָה.

עוּפוּ, עֲלוּמַי, אֶל נוֹף הַשַּׁחַר,

שָׂם חוֹלְמָה דֻּבְדְּבָנִיָּה כַּלָּה.

מִסְרוּ לָהּ שָׁלֹשׁ בְּשׂוֹרוֹת הַלָּלוּ:

הָרִאשׁוֹנָה – כִּי אֲהַבְתִּיָה מְאֹד,

הַשְּׁנִיָּה – שַׁעֲרֵי יוֹם תְּמוֹל נִנְעָלוּ,

הַשְּׁלִישִׁית – כִּי לֹא אֶרְאֶנָּה עוֹד.

תרצ"ג

לֹא רִיבָה צוֹעֲנִית שְׁזוּפַת לֶחִי

עֲגוּמָה כְּתִרְזַת בֵּית־עָלְמִין –

עַל הַדֶּרֶךְ תִּרְזָה בַּשַּׁלֶּכֶת

כְּצוֹעֲנִית לְבוּשָׁה צִבְעוֹנִין.

עוֹד סוֹכֵך צֵל בַּדֶּיהָ עָלַי, אַךְ

כְּבָר נוֹשְׁרִים וְנוֹשְׁרִים הַטְּרָפִים.

– נַחֲשִׁי לִי, תִּרְזָה בְּעָלַיִךְ

כְּרִיבָה צוֹעֲנִית בִּקְלָפִים.

מִצְטָרֵף הִתָּלֵשׁ וְצָנֹחַ

עָלֶה לְעָלֶה – קְלָף אֶל קְלָף.

כְּגִלְגּוּל יִדְעוֹנִית בִּדְמוּת אֹחַ

סָח בִּילֵל לִי מִמְּרוֹם הֶעָנָף:

– – שׁוֹב אָשׁוּב לְעִירִי לְעֵת עֶרֶב

מְבֻיָּשׁ וְנִכְנָע כְּגֵר.

אֶתְבַשֵּׂר: זוֹ אָהַבְתִּי מִקֶּרֶב

כְּבָר הָיְתָה לְאַחֵר, לְאַחֵר.

לֹא אֶשְׁמַע לְנִחוּם מְתֵי־חֶסֶד,

אֲטַיֵּל יְחִידִי עַד בּוֹשׁ.

עַל לִבְנַת טִיחַ קִיר בֵּית־הַכְּנֶסֶת

אֶרְאֶה אֶת צִלִּי נְטוּל־רֹאשׁ.

תִּזְדַּעְזַע מִחוּץ לָעִיר הַנִּרְדֶּמֶת

בָּאֲגַם בָּבוּאָה אֲדֻמָּה,

עַל קַרְקַע טוֹבְעָנִית יָד נֶעְלֶמֶת

תַּעֲלֶה לִי נֵרוֹת־נְשָׁמָה.

מַה נִּבְהַלְתִּי הַלַּיְלָה! בַּחֲצִי הַלֵּיִל

בְּעָרְפִּי אָחֲזוּ אֶצְבְּעוֹת־קֹר.

מֵאָחוֹר

נֶהְדַּפְתִּי בִּיעָף לַחַלּוֹן הָאָפֵל,

קוֹל צִוָּה בְמַפְגִּיעַ: סְקוֹר!

הִתְבּוֹנַנְתִּי, רָאִיתִי – הוֹי מָרֵיהּ דְּעַלְמִין! –

מְקוֹמוֹת יְדוּעִים לִי מִכְּבָר:

שְׂפַת נָהָר

וְחָרְבוֹת מְצוּדַת גֶּדִימִין

מַעֲלָה־מַעֲלָה, בְּרֹאשׁ הָהָר.

כַּאֲשָׁדִים דְּלוּחֵי־סַעַר מִן הָהָר גָּלְשׁוּ

אֶל הָעֵמֶק צַמְּרוֹת אֳרָנִים.

הַעֵר אֲנִי, אִם…

שִׁפְשַׁפְתִּי עֵינַי, מַבָּטִי נִתְקַל שׁוּב

בְּבַרְזֶל סְרִיג הַגָּן. וּבִפְנִים –

בִּפְנִים רְאִיתִיהָ. בַּצֵּל הַחִוֵּר

הִבְהִיק לֹבֶן אֲרִיג חֲלוּקָהּ.

הִיא הָלְכָה,

וּלְצִדָּהּ: לֹא, לֹא אָח, לֹא קָרוֹב – אַחֵר!

– הוֹי, כַּתַּר, כַּתַּר־נָא, יַנּוּקָא! –

צְלִיל זְגוּגִית שְׁבוּרָה… גָּז הַכֹּל, לַהֲדָ"ם!

לַיְלָה, רוּחַ, יָדַי שׁוֹקְעוֹת –

וְכֹה צַר עַד לִבְכּוֹת.

וּמְחַיֵּךְ הַמּוֹלָד בִּמְרוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם

בִּשְׂפָתַיִם דַּקּוֹת.

וְשׁוּב בִּי נֵעוֹר הַטֵּרוּף הָעַתִּיק

וַהֲמָמָנִי.

בַּגָּן שׁוּב אָרוּץ לְלֹא שִׂיחַ וָשִׂיג

– מִי אָנִי?

שְׂדֵרוֹת, מִשְׁעוֹלִים… אֲנִי רָץ, נִכְשָׁל, קָם…

– כְּלוּם זוֹ אַתְּ הִיא?

עִמְדִי, עִמְדִי, זֶה אֲנִי, בַּבָּשָׂר וּבַדָּם.

עוֹד לֹא מַתִּי.

הֶאָח! אֲחַזְתִּיךְ, שַׁרְווּלֵךְ כֹּה לָבָן –

חֲבַצֶּלֶת!

אוֹי וָאָח! בְּיָדִי נוֹף אִילָן, נוֹף אִילָן

מְכֻסֶּה אֲבַק שֶׁלֶג.

וּמִבַּעַד לַסְּבַךְ לְמוּלִי שֵׁן יַחְשׂוֹף

רֹאשׁ קֵרֵחַ.

זֶה שׂוֹחֵק לְמִשְׁבַּתִּי הָרַמַּאי הַצָּהֹב,

הַיָּרֵחַ.

הַסַּהַר עוֹמֵד בְּטַבּוּרוֹ שֶׁל עוֹלָם

וְזֹהַר לוֹ אֵין לְשַׁעֵר.

בַּגָּן כָּל הָעִיר, מִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם

(שַׁבַּת קֹדֶשׁ, אֶפְשָׁר לְתָאֵר!)

כָּל עֶלֶם בְּתוּלָה לְצִדּוֹ. רַק אֲנִי –

מִתְיַחֵד בְּפִנּוֹת חֲבוּיוֹת.

לְאוֹר הַלְּבָנָה מוֹרִיק לַהַב סַכִּינִי:

– מָחָר, מָחָר שְׁתֵּי לְוָיוֹת!

הִנֵּה הִיא, הִנֵּה הוּא, צְבָאִי בְּסָגִין;

הֵם עוֹבְרִים בְּשָׁלוֹם עַל יָדִי.

וַאֲנִי עוֹד נִצָּב מְזֻיָּן בַּסַּכִּין –

מַמָּשׁ כְּגַזְלָן יְהוּדִי.

נַגְּנוּ לִי, כְּלֵי־זֶמֶר, נְגִינָה!

בַּתֹּף, בַּתֹּף, הַכּוּ בִּיעָף!

קִפַּחְתִּי אֶת חַיַּי חִנָּם

כְּקֻבְיוּסְטוּס בְּקֻבְיָה.

כְּקֻבְיוּסְטוּס זֶה זָכָה – מוּטָב,

הִפְסִיד – בְּמָמוֹנוֹ לָקָה.

וַאֲנִי אָבְדָה לִי חֲמוּדָה,

הַשֵּׁד אֶת מַטְמוֹנִי לָקָח.

קֻבְיוּסְטוּס זֶה אִם הוֹן הִפְסִיד –

יִזְכֶּה וּמָמוֹנוֹ יָשׁוּב.

וְלִי אָבְדָה חֶמְדַּת נַפְשִׁי,

לָעַד לֹא אֶמְצָאֶנָּה שׁוּב.

כִּנּוֹר וְחָלִיל, הֹלֶם־תֹּף…

זֶמֶר: לַמְצִידְרֹלֶם!

לְצַד הַכַּלָּה – מַזָּל טוֹב! –

נִצָּב הֶחָתָן. מַמָּשׁ גֹּלֶם!

יֵין צִמּוּקִים, שֵׁכָר, יַ"שׁ,

לֶקִיךְ וְטוֹרְט לְפַרְפֶּרֶת.

– כְּלוּם כֹּחֲכֶם, אַחַי, תַּשׁ?

אוּלַי שְׁתוֹת לֹא לָכֶם לְתִפְאֶרֶת?

עוּרוּ־נָא, עוּרוּ, אַחַי!

עוּרוּ בְּלֵב שָׂמֵחַ!

כְּבָר קִפַּחְתִּי יָמַי וּשְׁנוֹתַי

כְּקֻבְיוּסְטוּס אִי־צוֹלֵחַ.

כָּמְהָה נַפְשִׁי, אָקוּם וְאֵרֵד אֶל הַנַּחַל,

עַל חוֹל שְׂפָתוֹ טִיַּלְתְּ בְּיָמִים חָלָפוּ.

הִרְקִיד אֶת צִלֵּךְ אָז אַגְמוֹן גּוֹחֵן,

וְאֶת צַלְמֵךְ – הַמַּיִם הַזּוֹרְמִים.

כָּמְהָה נַפְשִׁי, אָקוּם וְאֵרֵד אֶל הַנַּחַל;

אֶרְאֶה בַּרְבּוּר צָף צַח – צַוָּארֵךָ אֶזְכּוֹרָה,

אֶקְלוֹט מֵאִבִּים רְטֻבֵּי־טָרָף

אֵת רֵיחַ שַׂלְמָתֵךְ וְאִוְשָׁתָהּ.

וְעוֹד בַּצַּפְצָפָה אֶסְתַּכֵּל, בָּרוֹעֶדֶת –

הִנֵּה גַּלֵּי הֶפְקֵר שָׁרְשָׁהּ יָלֹקּוּ.

וְהִיא לֹא תַּפְשִׁיל שָׁבְלָה יָרֹק –

מִמֵּךְ לָמְדָה צְנִיעוּת, מִמֵּךְ תַּמָּהּ!

וְלוּ גַּם כָּךְ: אֵין חֵן לִנְשׂוֹא בְּאֹנֶס.

עֵינַיִךְ לְאַחֵר. מָה לִּי, בֶּן־עֹנִי?

הַגַּנָּה אֵט וּשְׁחוֹר זִיוָן

יִרְמֹז לִי מִמְּרוֹם הַדֻּבְדְּבָן.

וִיהִי לִי נֶשֶׁם צִיץ לְרֵיחַ שַׂלְמוֹתַיִךְ,

וּצְוִיץ הַסִּיס לְקוֹל נְשִׁיקוֹתַיִךְ,

וּמִיץ שְׂפָּתֵךְ מִצוּף עָדִיף

אִינָקָה מִשֶּׁסַע שָׁזִיף סָטִיף.

קַלַּת הַיֵּשׁ כְּנֶשֶׁם צִיץ

רִפְרַפְתְּ בַּחֲלוֹמִי.

אַשְׁרַי! זָכִיתִי לְהָצִיץ.

וּמִי כָּמוֹנִי, מִי?

אֶפְלוֹט דִּבּוּר, אוֹצִיא דִּבָּה –

שִׁבְחֵךְ לֹא קוֹלָנִי.

בִּלְתִּי נִתְפָּס, בִּלְתִּי מֻבָּע

חִנֵּךְ הָרֵיחָנִי.

חִנֵּךְ… מַה לּוֹ דֻּגְמָה אָבִיא?

כָּאוֹר טִיבוֹ נָדִיב.

חוּטוֹ מָתוּחַ מִן הַטְּוִי

שֶׁבּוֹ נִטְוֶה אָבִיב.

שְׁלוֹם בֹּקֶר לָךְ, אָחוֹת,

שְׁלוֹם שַׁחַר נוֹלָד.

שְׁלוֹם תּוֹר בַּשֹּבֶךְ, שְׁלוֹם דְּרוֹר בַּסְּבָךְ,

שְׁלוֹם גַּל הַנַּחַל נוֹבֵעַ לְאָט,

שְׁלוֹם צִיץ הַיַּעַר, שְׁלוֹם גֹּמֶא שָׁח.

שְׁלוֹם בֹּקֶר לָךְ, אָחוֹת, שְׁלוֹם שַׁחַר נוֹלָד.

צְאִי, אָחוֹת, נִדְבִי

סְגֻלּוֹתַיִךְ לַכֹּל:

לַתּוֹר חֵן הֶגֶה, פְּזִיזוּת לַדְּרוֹר,

לְגַל הַנַּחַל צְחוֹקֵךְ עָגֹל,

גְּמִישׁוֹת לַגֹּמֶא, לַצִּיץ רֹךְ מוֹר –

צְאִי, אָחוֹת, נִדְבִי סְגֻלּוֹתַיִךְ לַכֹּל.

וּמִשּׁוּם שֶׁזֶּמֶּר זֶה

צֵרַפְתִּי לִשְׁמֵךְ –

דּוֹרוֹן הוֹאִילִי לִתֵּן גַּם לִי.

מִזְגִי לִי גָּבִיעַ מִיֵּין כַּרְמֵךְ,

רַק זֶה הַחֶסֶד נָא לִי גִּמְלִי.

מִשּׁוּם שֶׁזֶּמֶּר זֶה צֵרָפְתִּי לִשְׁמֵךְ.

בָּרוּחַ נָע תִּלְתָּן טְעוּן טָל;

בְּכָל טִיף טַל חַמָּה צוֹלֶלֶת.

רֹאשֵׁךְ עוֹד אַחַז, הַמְתֻלְתָּל.

דִּמְעָה אַחַר דִּמְעָה נוֹזֶלֶת.

– לְאָן, מְאוֹר חֶלְדִּי, לְאָן?

קוֹלֵךְ עוֹד פַּעַם הַשְׁמִיעִינִי!

אַגַּב נִפְנוּף סוּדָר לָבָן

בִּשְׁלוֹם פְּרִידָה, אָחוֹת, בָּרְכִינִי.

וְלָךְ אִחוּל לִבִּי: לוּ שְׂשׂוֹן

פְּגִישַׁת שֵׁנִי כֹּה עַז בָּךְ יִרֶב

כַּצַּעַר בִּי דּוֹדֵךְ רִאשׁוֹן

גָּרַמְתְּ בִּפְרִידָתֵךְ – אַל יִרֶף!

גִּנַּת פְּרָחִים לִי יֵשׁ קְטַנָּה,

דַּחְלִיל שָׁם צֵל מֵטִיל עַל תֶּלֶם;

גָּדֵר תִּקַּנְתִּי לַגִּנָּה

לְבַל הַגְּדִי יַצִּיג בָּהּ טֶלֶף.

רַבּוֹת בְּנוֹת־חֵן דָּפְקוּ בִּכְדִי; בִּפְנֵי כֻּלָּן דַּלְתִי נָעַלְתִּי.

הוֹי, בּוֹאִי, אַתְּ חֶדְוַת חֶלְדִּי,

קִטְפִי וְרָדִים לִשְׁמֵךְ שָׁתַלְתִּי.

הַיּוֹם! הַיּוֹם! כָּל עוֹד לֹא סָר

חַכְלִיל מִוֶּרֶד וּמִלֶּחִי.

הַיּוֹם! הַיּוֹם! וְאִם מָחָר –

חַיַּיִךְ! שׁוּב לֹא אַכִּירֵכִי.

פּוֹרֵחַ עוֹרֵב לְרוּחַ הָעֶרֶב,

עָג חוּג שְׁחוֹר לְרֹאשִׁי וּבְקִרְקוּר מְקַרְקֵר:

גֵּר! גֵּר! גֵּר!

– עוֹף שָׁחוֹר, יִשָּׁקְךָ חַרְטוֹם עַיִט בָּעֹרֶף!

מַלְבִּין עוֹד בֵּיתִי מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר,

עַל שִׁפּוּעַ גַּגּוֹ אֵין לְךָ דְּרִיסַת רֶגֶל.

צוֹרֵחַ עוֹרֵב: יִמָּכֵר!

עַפְרָא לְפוּמָךְ, הַבַּדַּאי, דֹּם לְרֶגַע!

יֵשׁ לִי גַּן וּבַגָּן כָּל אִילָן לִי חָבֵר.

לֹא קֵן לִכְמוֹתְךָ בּוֹ, לֹא חֵלֶק…

צוֹוֵחַ הָעוֹרֵב: יֵעָקֵר!

– עוֹף טָמֵא, יֵשׁ יַלְדָּה, לֶחְיָהּ וֶרֶד וָשֶׁלֶג,

שְׁחוֹרִים תַּלְתַּלֶּיהָ מִלַּיְלָה סוֹעֵר,

רַק לִי בְּרַק עֵינָהּ, רַק לִי דִּמְעוֹתֶיהָ…

גּוֹנֵחַ הָעוֹרֵב: לְאַחֵר!

כֹּה חָג הָעוֹרֵב לְרוּחַ הָעֶרֶב,

עָג חוּג שָׁחוֹר לְרֹאשִׁי וּבְקִרְקוּר מְקַרְקֵר

וְאֶת פּוּמוֹ אֵינוֹ סוֹגֵר, אֵינוֹ סוֹגֵר.

חָוַר לֵיל, דָּעַך יוֹם. מֵעֵת־לְעֵת.

שָׁוְא חִכִּיתִי לָךְ, לֹא בִּקַּרְתִּינִי,

וּבִקְצֵה לְשׁוֹנִי נִתְלֶה הֵד

קוֹל־לִבִּי: הַאֻמְנָם עֲזַבְתִּנִי?

אַאֲמִין, עוֹד תּוֹפִיעִי כַּנֵּס

בְּרִגְעֵי אִתְעָרוּתָא דִלְעֵלָּא,

בַּשָּׁעָה הָעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ,

בַּשָּׁעָה שֶׁלֹּא יוֹם וְלֹא לַיְלָה.

בֹּקֶר בַּחֶדֶר.

חֵרוּק חַרְגּוֹל

רָם עִם הַחֶרֶג

עַד הַכַּרְכֹּב.

פְּלִיז הַמְּטֻטֶּלֶת

הָפַךְ זָהָב.

עֵינִי לַדֶּלֶת

וְלֹא לַשָׁוְא.

נֶאֶמְנו סִימָנַיִךְ:

בַּגַּן עַל שְׁבִילִים

נוֹפְלִים צְעָדַיִךְ

כְּפֵרוֹת בְּשֵׁלִים.

פְּגַשְׁתִּיךְ בִּרְטוֹט בַּסְּבַךְ טַל טֹהַר

וּבְחִיל אָמַרְתִּי לָךְ: שָׁלוֹם!

חָמַקְתְּ. בְּלָעֵךְ שְׁאוֹנוֹ שֶׁל יוֹם

וָאֵט לָתוּר יֵשֵׁךְ רַב־זֹהַר

בִּדְמִי בִּלְבֶּלֶת הַחֲלוֹם.

וְלַיְלָה־לַיְלָה שָׁם תָּעִיתִי,

מִתְּהוֹם אֶל תְּהוֹם דּוּמָם דָּאִיתִי;

סְבִיבִי סוּמָא גָּשַׁשׁ הַבְּלִי

וּבַלְהוֹתָיו זִנְּקוּ מוּלִי.

אוֹרוֹת מַתְעִים תְּקוּפֵי־צְמַרְמֹרֶת

הִטּוּ מִצַּד אֶל צַד שְׁבִילִי,

בֵּינָם סְבוּכַת קְוֻצּוֹת־דִּי־נוּר

רָקְדָה לִילִית בִּמְחוֹל סְחַרְחֹרֶת.

קָרְצָה לִי עַיִן בַּת־הַקֶּרִי,

הָגְתָה בְּנֹעַם: דַּי לָתוּר –

אֲנִי הִיא זוֹ, אִתִּי תָּדוּר,

וָלֹא… וּבְנֶשֶׁם רוּחַ־קֶרַח

גָּלְמֵי בְּלִימָה נְטוּלֵי דְמוּת

צָרְחוּ צָרֹחַ: צְנַח וָמוּת!

כִּמְעַט בְּלָעַתְנִי הַבִּלְבֶּלֶת,

אוּלָם בִּשְׁחוֹר הַבֶּן־בְּלִי־תְּחוּם

נִצְנֵץ מוּלִי פַּס נֹגַהּ תְּכֵלֶת,

תּוֹכוֹ כַּסַּהַר הַפָּגוּם

דְּיוֹקַן דְּמוּתֵךְ רִטֵּט עָמוּם.

מֵחֵיק הַלַּיְלָה מְשִׁיתִיהוּ

אֶל חוֹף הַיּוֹם וְלֹא נָמוֹג,

בְּכוּר הַגַּעְגּוּעִים צְרַפְתִּיהוּ

וָאַצְפִּינוֹ בַּלֵּב עָמֹק.

זִכְרוֹנוֹתַי לוֹ שׁוּב הֶחֱזִירוּ

אֶת חֵן רִאשׁוֹן הָרֵאָיוֹן

וּבְזֵר קְלָעָהוּ הַדִּמְיוֹן

טַלְלֵי צְפִירָה דּוּמָם הִזְהִירוּ.

כֹּה קַמְתְּ נֶגְדִּי כֻּלָּךְ חִידָה

וּלְהִוָּדַע אֵין שׁוּם יְכֹלֶת –

עַד אָן גּוֹמֶרֶת אַגָּדָה

וְהַמְּצִיאוּת מֵאָן מַתְּחֶלֶת.

* * *

וְיוֹם יָבוֹא אֶרְאֶךְ שׁוּב פַּעַם

אֶשְׁמַע קוֹלֵךְ וְלֹא אֶרְעַד.

כִּלְכָל אָדָם שָׁלוֹם לָךְ אַעַן

וְלֹא אֵדַע כִּי זוֹ הִיא אַתְּ.

הַלַּיְלָה שׁוּב נִגְלֵית בַּחֲלוֹמִי,

מֵאוֹם בִּיפִי מַרְאַיִךְ לֹא שֻׁנָּה.

כָּזֹאת לִפְנֵי שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֶה שָׁנָה

הוֹפַעַת וּלְתֻמֵּךְ גָּזַלְתְּ שְׁלוֹמִי.

אֲבוֹי! הוּא שָׁב. וּמִי בִּקְשׁוֹ? מִי? מִי?

צוֹנֵן מִשֶּׁהָיָה בָּרִאשׁוֹנָה

יָצַק אֶת קִפְאוֹנוֹ לְתוֹךְ דָּמִי.

הָאֲהוּבָה! הַחֲבִיבָה! הָעֲדִינָה!

אַל־נָא תָּחִישִׁי צֵאת מֵחֲלוֹמִי

עַד אִם שֵׁנִית לֹא תִּגְזְלִי שְׁלוֹמִי.

16.8.40

הִנֵּה הִנָּךָ! מְחוֹל גִּיל וָנֹעַר,

אֶרְאֵךְ מִתּוֹךְ דִּמְמַת יָגוֹן.

בֶּן שְׁבַע־עֶשְׂרֵה הָיִיתִי. נַעַר.

אָהַבְתִּי עַד לְשִׁגָּעוֹן.

הִיא אָמְרָה: “לֹא.” נֶחֱלֵיתִי. קַמְתִּי.

וְהִנֵּה אַתְּ. אֵחַרְתְּ לָבוֹא.

אֲבוֹי, בָּגַרְתִּי, אֲבוֹי, חָכַמְתִּי –

לֹא אֶשְׁתַּגַּע לֶאֱהֹב. אֲבוֹי!