אִמָּא לִי קָנְתָה מַחְבֶּרֶת,

גִּלְיוֹנוֹת עֲשֶׂרֶת,

לֹבֶן שֶׁבְּלָבָן.

עַל גַבָּם נָטִיתִי פֹּעַל

עִם שֵׁם עֶצֶם “אֹהֶל”

בְּכָל גּוּף וּזְמָן.

יַד מוֹרִי אֲבָל מוֹתַחַת

קַוֵּי אֹדֶם תַּחַת

כָּל תֵּבָה וָטוּר.

כָּל דַּפַּי כִּמְעַט אָכָלוּ

הַקַּוִּים הַלָּלוּ

כְּאוּדִים דִּי־נוּר.

כֵּן, בְּדִיל הַדַּל הֻצַּגְתִּי.

עַל פִּי נֵס הִצַּלְתִּי

מִן הָאֵשׁ רַק דַּף.

עַל הַנְּיָר הַזֶּה חָתַם

לִי הָרַב מִטַּעַם

תְּעוּדַת נִשְׂרַָף.

נְדִיבֵי עַמִּי, חָנּוּנִי!

גְּמִילוּת חֶסֶד תְּנוּ לִי –

שְׁתַּיִם אֲגוֹרוֹת.

בִּמְחִירָן אֶקְנֶה מַחְבֶּרֶת,

גִּלְיוֹנוֹת עֲשֶׂרֶת

חֲרוּתֵי שׁוּרוֹת.

מֵחָדָשׁ אַטֶּה שָׁם פֹּעַל

עִם שֵׁם עֶצֶם “אֹהֶל”

בְּכָל גּוּף וּזְמָן.

לֹא תִּשְׁלַט בָּם אֵשׁ כְּקֹדֶם,

אַךְ תַּחְתָּם בְּאֹדֶם

“טוֹב מְאֹד” סֻמַּן.

פָּרָתֵנוּ הַמְנֻמֶּרֶת,

מַה לָּךְ נַעַשׂ, הַמּוּזֶרֶת?

כָּל פָּרָה כְּשֵׁרָה מַפְרֶסֶת,

בְּלִיל שׁוֹתָה, חָצִיר לוֹעֶסֶת –

אַתְּ בִּלְבַד לֹא דָא וְלֹא הָא,

אַף מוּ־מוּ אֵינֵךְ גּוֹעָה,

לֹא מוּ־מוּ וְלֹא מֶה־מֶה…

הַדָּבָר לְמַה דּוֹמֶה?

אִמְרִי־נָא, הֵיכָן אָזְנַיִךְ,

עֲטִינֵךְ, זְנָבֵךְ, שִׁנַּיִךְ?

פָּרָתֵנוּ פֶּרֶא־פֶּלֶא,

מִי כָמוֹךְ בְּכָל הַפֶּלֶךְ?

קוֹמָתֵךְ קוֹמַת פַּרְעוֹשׁ

וּכְגַרְגֵּר־פְּרָגִים הָרֹאשׁ.

לֹא רָאָה כָּזֹאת פַּרְעֹה

בֵּין כָּל שֶׁבַע הַפָּרוֹת.

אַךְ נִינוֹ רָאָה פְּנֵי גֶבֶר

שְׁמוֹ סִגְּלוּ לָךְ בְּנֵי עַם עֵבֶר.

פַּנּוּ דֶּרֶךְ לִבְמֶהְתֵּנוּ,

לְפָרַת־משֶׁה־רַבֵּנוּ!

עוּפִי־נָא חִישׁ־חִישׁ מִזֶּה

אֶל רַבֵּנוּ, אֶל משֶׁה.

קְבוּרָתוֹ בָּהָר מִצְאִי,

בִּרְכָתֵנוּ לוֹ מִסְרִי.

הוֹדִיעִיהוּ כִּי “שְׁמוֹת” חֹמֶשׁ

כְּבָר נַתְחִיל בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ,

כִּי בִּרְכַּת יַעֲקֹב אָבִינוּ

עַל בֻּרְיָהּ שְׁגוּרָה בְּפִינוּ.

אִם לִשְׁמֵנוּ יַחֲקֹר

כֹּה תַּגִּידִי לוֹ לֵאמֹר:

אַרְבָּעָה שְׁלָחוּךְ מִכָּאן

תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן.

וְאֵלֶּה הֵם: סַבְּתַי סִבֹּלֶת,

טַרְפֶּלִי טוֹף־טַף טַרְבֹּלֶת,

דֶּצִי דִּימֶל דֹּלם חֹמֶר

וֶאֱוִימֶוֶךְ כְּדָרְוָעֹמֶר.

כִּנּוּיֵינוּ לֹא לִגְנַאי,

אֶלָּא לָנוּ הֵם בִּתְנַאי,

עַד נֵדַע לִקְרוֹא כַּדִּין

לָמֵד, גִּימְל, כַּף וָשִׁין.

בֶּן גִּילִי, קֻנְדֵּס פּוֹחֵחַ,

לֵץ עַלִּיז, קָדְקֹד קוֹדֵחַ,

אָח הֱיֵה־נָא לִי וָרֵעַ

בְּרִית נִכְרוֹתָה, נִשָּׁבֵעַ.

עַל יָמִין כַּף שְׂמֹאל אָנִיפָה

וּבְצִיצִית שָׁלֹש אַצְלִיפָה,

מֵעַתָּה – חַיַּי חַיֶּיךָ,

בַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֵלֵכָה,

בַּאֲשֶׁר תִּלְמַד אֶלְמֹדָה,

עַל חֻמָּשׁ אֶחָד נִשְׁקֹדָה.

אִם פְּסוּקְךָ תִּשְׁכַּח, חָלִילָה,

סְמוֹךְ עָלַי, הַצֵּל אַצִּילָה –

עֵקֶב זֶה לִשְׂחוֹת לַמְּדֵנִי,

כִּי אֶטְבַּע בַּיְאוֹר – מְשֵׁנִי.

וְאִם, חָלִילָה, אֶטָבֵעַ,

חֶסֶד זֶה עֲשֵׂה לִי, רֵעַ,

עַל פָּנַי מַטְלִית הַעֲבִירָה.

שֶׁמֶץ רֹטֶב אַל תַּשְׁאִירָה –

הַבְּרִיּוֹת לְבַל תִּבְדֶּינָה

כִּי בְּעֵינַי רָאוּ טִיף דֶּמַע.

טוֹב כִּי יִסְטְרוּנִי לֶחִי

וְאַל יַגִּידוּ “בַּעַל־בֶּכִי”.

אַדָּר עִם אַדֶּרֶת,

אַדֶּרֶת עִם אַדָּר…

הִיא אֵינָה נִזְהֶרֶת,

הוּא אֵינוֹ נִזְהָר.

אָמְרוּ לָסֹל דֶּרֶךְ

אֶל עֵבֶר הַנָּהָר,

נִתְבַּקֵעַ הַקֶּרַח

כִּזְכוּכִית נִשְׁבָּר.

נָפְלוּ לַמַּחְתֶּרֶת –

אָבַד אַדָּר, אָבַד!

רַק הָאַדֶּרֶת

הֶעֱלוּ בִּלְבָד.

טְפָחוּהָ, טִלְטְלוּהָ

לֹא שָׁב רוּחָהּ, לֹא שָׁב!

סְחָטוּהָ, יִבְּשׁוּהָ –

לַשָּׁוְא! לַשָּׁוְא! לַשָּׁוְא!

צַדֶּקֶת שֶׁבְּאַדֶּרֶת –

בְּלִי פְּגָם, בְּלִי רְבָב, בְּלִי טְלָאי.

נַסְפִּיד אֶת הַנִּפְטֶרֶת:

וַי! וַי! וָי!

נָכִין אֲרוֹן־אֹרֶן

בּוֹ עַד הַסְּתָו תָּלִין.

נִזְרוֹק מְלֹא הַחֹפֶן

עָלֶיהָ נַפְטָלִין.

הִירְשֶׁלִי יַקִּיר שֶׁלִּי,

חֲבֵרִי הַטּוֹב!

הֲפִלַּלְתָּ, הִירְשֶׁלִי,

כִּי לְךָ אֶכְתּוֹב?

עַל מִצְחִי עוֹד כֶּתֶם יוֹד

וּסְרִיטָה – סִימָן.

יָד קָשָׁה לְךָ מְאֹד –

צִפָּרְנֵי שָׂטָן.

אַךְ אֵינִי בְּרֹגֶז כְּלָל –

וְאַתָּה כֵּיצַד?

לֹא כְּדַאי לִכְעוֹס בִּגְלַל

בּוּל מַלְכוּת סְפָרַד.

אֶת הַבּוּל אֲנִי הִנֵּה

שָׂם בַּמַּעֲטָפָה.

תְּקַבְּלוֹ – מִיָּד עֲנֵה.

שׁוּב נַשְׁלִים, הָבָה.

כִּי תָּשׁוּבָה, הִירְשֶׁלִי,

מִן הַקַּיְטָנָה –

לַעֲלִיַּת הַקִּיר שֶׁלִּי

תֵּכֶף סוּרָה־נָא.

סוּרָה, סוּרָה, הִרְשֶׁלִי!

בּוֹאָה, אוּלָם דַּע –

לְמַפְרֵעַ, הִירְשֶׁלִי,

צִפָּרְנֶיךָ גְּדַע!

אַק־בּוּלַאק

לְשׁוֹן קְדוּמִים, לְשׁוֹן הֵימָן וְהַלֵּוִי,

בְּדֶרֶךְ נֵס הִגַּעַתְּ אֵלַי, אַתְּ הַמְעֻנֶּגֶת.

נִיבֵךְ נָעִים הֵנִיב לִבִּי וַעֲלֵי פִי

דָלְקוּ מִלַּיִךְ כִּנְשִׁיקוֹת בַּת־נֶגֶב.

מִגְּדוֹת יַרְדֵּן וּפְרָת הִסַּעַתְּ לִגְיוֹנוֹתַיִךְ,

שַׂמְתִּנִי לִמְפַקֵּד וְלָךְ, מַלְכָּה, לִסְגָן.

נִצְּבוּ הָכֵן בַּטּוּר אוֹתִיּוֹתַיִךְ

כְּגִבּוֹרֵי אַשּׁוּר מְרֻבָּעֵי זָקָן.

נָתַתְּ לִי צַָו: אֶת הַגְּיָסוֹת הַסַּע! וַהֲרֵי

דּוֹהֵר חֵיל הָרוֹכְבִים בְּדַקְטִילוֹס דַּק־רֶגֶל,

הַפִיסְטוֹנִים בְּיַמְבְּ, הָרֶכֶב בְּחוֹרֵי.

וּבְרֹאשָׁם דַּגְלָן חָרוּץ – הָרֶגֶשׁ.

מַלְכָּה! הֶעֱבַרְתִּי צִבְאוֹתַיִךְ כְּמַצְבִּיא

מֵעֵבֶר דּוֹן, נֵיבָה וְנֵימַן נְהַר מוֹלֶדֶת.

כֵּן תַּעֲבִירִי שְׁמִי מֵעֵבֶר נְהַר הַלֵּתֵי

כִּשְׁמוֹת הַקַּדְמוֹנִים הֵימָן וְהַלֵּוִי.