יוסף אורן

(השירים מופיעים בסדר שבו התפרסמו במוספי הספרות השונים)

נדפס ב“ידיעות אחרונות” ב– 18/11/1977

חִלָּזוֹן:

שְׁנֵי מְשׁוֹשִׁים

וְהַמִּסְתוֹר מֵעִיק

עַל הַגַּב, מַחֲלִיק לְאַט

עַל מַסְלוּל הָרִיר.


וְאֲַנִי –

מְגַשֵׁשׁ בִּזְהִירוּת

בָּעִיר הַרְחוּצָה,

וּבְמִלִים לַחוֹת

מִתְפַּלֵל בְּעֶצֶב

עַל יוֹמִי.


נדפס ב“ידיעות אחרונות” ב– 18/11/1977

רֹאשֵׁךְ סְחַרְחַר,

עִירִי הַסּוֹאֶנֶת.

אֵדֵי שִׁכְרוֹנֵךְ

הוֹלְמִים שְׁעַת חֲצוֹת.

בַּחוּצוֹת שֶׁהִשְׁחִירוּ

הַשְתִיקָה מִשְׂתָּרַעַת.


אֵיךְ אוּכַל לָשֵׂאת

פְּרִיחָתֵךְ הַמְכוֹעֶרֶת?

אֵיךְ אוּכַל לְשֵׂאתֵךְ,

וּבְעֵינַי הַפְּקוּחוֹת

מִאֵימָה וּמִדַּעַת

נִיצָנֵי קְמִילָתֵךְ –

בְּשׂוֹרָתֵךְ הַמְאֻחֶרֶת.


נדפס ב“מעריב” ב־ 22/8/1980.

אֲנִי נוֹדֵד –

לֹא כַּצִפּוֹר,

אֶלָא כָּעֵץ.

עָנָפַי קַדִים לָרוּחַ,

פֵּרוֹתַי נוֹשְׁרִים,

עַלְוָתִי מִתְחַלֶּפֶת


אַךְ שׁוֹרָשַי מַעֲמִיקִים,

שָׂרִים עִם אֱלוֹהִים.

כָּל יָמַי אֲנִי נוֹדֵד –

וְאֶל עַצְמִי אָשׁוּב תָּמִיד.


נדפס ב“ידיעות אחרונות” ב־ 2/1/1981.

בִּגְאוֹת בּוֹ עֶלְבּוֹן שִׁמְמוֹנוֹ,

תְּפַלַח צִוְחַת־פִּתְאוֹם

גַם מִדְבָּר חֲרוּךְ־שֶׁמֶשׁ.

בִּפְגוֹעַ בּוֹ מַכַּת־כְּאֵב,

גַם עֵץ יָזוּב פִּצְעוֹ.

אַךְ אֶלֶף שְׁתִיקוֹת לָאָדָם

וְאַף אַחַת מֵהֶן לֹא יְבַכֶּה.


נְצוֹר שְׁתִיקָתְךָ, אָדָם!

עֵינֶיךָ הַצְחִיחוֹת

יָמֵסוּ עֶלְבּוֹנְךָ הַצּוֹרֵב

וְיַטְבִּיעוּ כְּאֵבְךָ בַּשׁוֹרָשִׁים.


נדפס בעיתון “ידיעות אחרונות” ב־ 20/11/1981.

אָפְסוּ הַמִּלִים –

אַהֲבָה בְּלֵדָתָהּ.

פּוֹקֵעַ מֵיתָר

בְּהִפָּרֵד אוֹהֲבִים.


כְּנוֹס, אֱלֹהִים,

בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים,

יְלָדִים נִפְחָדִים

שֶׁתָּמוּ לִגְווֹעַ.


נדפסו בעיתון “ידיעות אחרונות” ב־ 20/11/1981.

הַסְּתָו כֹּה הִפְלִיג בִּשְׁבָחֶיךָ,

שָׁמַיִם אָדְמוּ בְּכֶסֶף וָאוֹר.

שֵׂיבָתְךָ מְאִירָה פָּנִים,

אֲהָבוֹת מְהַדְהֲדוֹת בְּשִׁירֶיךָ.

הָלְאָה לֵילוֹת הַשְׁחוֹר

בִּפְנֵי הֲמֻלַּת צִפּוֹרֶיךָ.


נדפס בעיתון “ידיעות אחרונות” ב־ 20/11/1981.

בֵּין בַּיִת לְבַיִת

מִתְאַמֵּץ לִגְבֹּהַ,

אָחִי – הָאִילָן.


הַשֶּׁמֶשׁ בְּלוֹרִיתְךָ שׁוֹזֶפֶת

שָׁעָה קְצָרָה בַּיוֹם,

וּבִבְכִי אֲנָשִׁים

אַתָה רוֹחֵץ

כָּל לַיְלָה.


קִיוּמְךָ, אָחִי,

מָשָׁל לִזְמַנֵּנוּ.


נדפס בעיתון" ידיעות אחרונות" ב־ 7/5/1982.

רִקְמַת אְַרגָּמָן עַל צְחוֹר הַסָּדִין,

חֶלְקַת עוֹרֵךְ וְעֵינַיִךְ הַמְצֹעָפוֹת.

אֵיךְ כּוֹלְאִים אֶת הַמַּרְאֶה

שֶׁלֹא יֹאבַד?


דֶּרֶךְ סוֹרָגִים פְּרוּמִים בְּמֹחִי

כָּל הָאֲסִיִרים שֻׁלְחוּ לַחוֹפְשִׁי.

צְאִי לְחֵרוּתֵךְ גַם אַתְּ,

יַקִּירָה! וְסוֹהֲרֵךְ יִזָכֵר

בְּדֶמַע בְּיָפְיֵךְ, שֶׁשׁוּם

בֵּית־כְּלָאִים לֹא הִשְׁחִית

אֶת מַרְאֵהוּ הֶעָנֹג.


נדפס בעיתון" ידיעות אחרונות" ב־ 7/5/1982

מֻכֶּה בָּרָק וְגִדֵּם

שְׁחוֹר־עַד בְּלִבָּתְךָ הַמְפֻחֶמֶת

– זֵכֶר אֲהָבוֹת,

יְמֵי לִבְלוּב

וּשְׁנוֹת גַּעְגּוּעִים.


הַכֹּל אֻכַּל –

והַמַּצֵּבָה נִצֶבֶת

אֲחוּזָה בְּשׁוֹרָשִׁים מְצֻמָּקִים

לְבַל תִּמּוֹט !


נדפס ב“ידיעות אחרונות” ב־ 27/1/1984.

לֹא הֲדַר גּוֹפֵךְ

לֹא טֹהַר פָּנַיִךְ –

רַק הַשֶּׁקֶט הַזֶּה

בְּאַלְפֵי לְחִישׁוֹתָיו,

כְּגַלִּים זְעִירִים

הַנּוֹשְׁקִים אֶת הַחוֹף.


לֹא דַּהַר לֶכְתֵּךְ

לֹא תֹּאַר עָרְפֵּךְ –

רַק הַשֶׁקֶּט הַזֶּה

בְרִבּוֹא שְּׁתִיקוֹתָיו

כְּגַלִּים זְעִירִים

הַנּוֹטְשִׁים אֶת הַחוֹף.


נדפס ב“ידיעות אחרונות” ב־ 27/1/1984.

הַלְמוּת הַלֵּב

כְּפַטִישִׁים כְּבֵדִים

לִקְרָאתֵךְ.


פְּעָמָיו

כְּעִנְבָּלִים קְטַנִּים

לְזִכְרֵךְ.


נדפס ב“ידיעות אחרונות” ב־ 26/10/1984.

קְנֵה הָאֶקְדָח אֵלַי מְכֻוָּן:

בִּסְחִיטַת הַהֶדֶק אֲנִי נִדּוֹן לָמוּת

עַל רֶקַע נְעִימַת בּוֹקְרִים שְׁחוּקָה.

– " כַּוְנִי הַמַבָּט יָשָׁר לָאִישׁוֹן!"


יֵשׁ צוֹלְפִים מִכֹּל עֵבֶר לְלֹא אַבְחָנָה,

אַךְ פְּגִיעָתֵךְ הַמְדֻּיֶּקֶת אוֹתִי מְמִיתָה

בַאֲבִיזָר שֶׁהֻשְׁאַל מִמַּעַרְבוֹן יָשָׁן.


נדפס ב“ידיעות אחרונות” ב־ 26/10/1984.

חַיַיּ חוֹלְמִים אֶת עַצְמָם

שָׁנָה אַחַר שָׁנָה.

אָבִיב חוֹבֵק קַיִץ

סְתָו נוֹשֵׁק חֹרֶף

עוֹנָה אַחַר עוֹנָה.

בַּמַחְזוֹרִיּוּת הַזּוֹ אֲנִי

מְחַזֵר אַחֲרֵי עַצְמִי,

וּבַּיּוֹם שֶׁאֶמְצָא מְבֻקָּשִׁי

יִהְיוּ חַיַּי כָּל עֲבָרִי.


נדפס ב“ידיעות אחרונות” ב־ 21/11/1986.

אֶתְמוֹל רָאִיתִי בַּקּוֹלְנוֹעַ

סֶרֶט אֵימָה,

שֶׁנַּעֲשָׂה בִּמְיֻּמָּנוּת רַבָּה,

עִם הַרְבֵּה צְלָלִים

וּצְוָחוֹת חֲנוּקוֹת

בַּמְּקוֹמוֹת הַמַּתְאִימִים.

אַף נִצּוֹל לֹא שָׂרַד

בְּסִיּוּם הָעֲלִילָה.


הַצְלָּלִים שֶׁיָּשַבְתִי בִּמְחִיצָתָם

הִתְנַשְּׁמוּ עֲמֻקּוֹת

וְנִדְמוּ מִתְעַנְּגִים

מִן הַתְּמוּנוֹת הַמְרַצְּדוֹת,

כְּיוֹדְעִים,

שֶׁבְּצֵאתָם מֵחֶשְׁכַת הָאוּלָם

לָהֶם יְצַפֶּה עוֹלָם

נָקִי מִכָּל אַשְׁלָיָה.


נדפס ב“ידיעות אחרונות” ב־ 21/11/1986.

אֲנִי קוֹרֵא שׁוּב אֶת סִפּוּרְךָ,

סוֹקְרָטֶס.


כַּיּוֹם אֲנָשִׁים אֵינָם מֵתִים

לְמַעַן עֶקְרוֹנוֹת –

אֶת הָרַעַל יִגְמְאוּ

בְּמָנוֹת קְטַנוֹת

וּלְאוֹרֶךְ שָׁנִים

בְּשֶׁל עִנְיָנִים כֹּה נְחוּתִים,

שֶׁוַדַּאי יַכּוּךָ בְּתַדְהֵמָה.


דוֹמֶה שֶׁכְּסִילוּת קוֹבְעִים

הַיוֹם עַל־פִּי הַפְּעוּלָה,

וְלֹא עַל־פִּי הַהַשְׁקָפָה.


נדפס ב“ידיעות אחרונות” ב־ 16/9/1988.

עַל פְּלוּמַת הַחוֹל

הָרוּחַ מְכַיֶּרֶת

צוּרוֹת חֲדָשׁוֹת –

וְיֶלֶד מוֹחֵק אוֹתָן

בְּרַגְלָיו הַיְחֵפוֹת

בִּצְעָדִים שֶׁל מָחוֹל.


נדפס ב“ידיעות אחרונות” ב־ 16/9/1988.

הַיָּם מַטְבִּיעַ סַרְטָנִים בְּחוֹרָם

וּמְהַפֵּךְ צְדָפִים עַל גַּבָּם –

וַאֲַניִ מְחַפֵשׂ

בַּחוֹף הַנָּטוּש

אֶת טְבִיעַת

הָעִקְּבוֹת

שֶׁלָךְ.


נדפס ב“מעריב” ב־ 5/5/1989.

עֲטוִּרים שׁוּרַת בְּרוֹשִׁים

וְעִם אֲמִירִים

עֲרֻּמִּים וּרְחוּצִים

מִקַיִץִ חַם

צָחִיחַ וּמְאֻבָּק,

עֲצֵי אֱגוֹז רָמִים

טוֹבְלִים כַּעֲדַת נְזִירִים

בִּשְׁלוּלִית גֶשֶׁם רְחָבָה,

כְּבָר רוֹקְמִים בְּלִבָּתָם

יַרְקוּת פֵּרוֹת

זְרוּחֵי שֶׁמֶשׁ

וּשְׁכוּחֵי חֹרֶף –

מַתְנַת אַהֲבָה

מֵעוֹנָה

לְעוֹנָה.


נדפס ב“נתיב” ספטמבר 1992.

בְּבוֹאֵךְ – אָסֵב אָת פָּנַי

לְהַעֲלִים מִמֵּךְ לַחְלוּחִית

הַמְאַדָּה אֶת עֵינַי.


בְּלֶכְתֵּךְ – אָסֵב אֶת רֹאשִׁי

לְהַרְאוֹתֵךְ אֶת הַלַּחְלוּחִית

הַמְאַדָּה אוֹתָךְ מֵחַיַּי.


נדפס ב“נתיב” ספטמבר 1992.

אֶת יָדֵךְ אָת מַנִּיחָה עַל כְּתֵפִי

וַאֲנִי לְאַט הוֹלֵךְ וְנִרְגָּע,

אַך לִפְעָמִים אוֹתוֹ מַגָּע

מַדְהִיר סוּס פִּרְאִי עַל חוֹף

יָם סוֹעֵר, מָלוּחַ וְרָטֹב.


וּבְהַרְגִּישִׁי אֶת רֹאשֵׁךְ עַל כְּתֵפִי –

אָנֹכִי עוֹצֵם אֶת עֵינַי,

וְהַסוּס נִזְקָף

עַל רגְלָיו

וְהַיָּם הַסּוֹעֵר

גּוֹעֵשׁ עוֹד יוֹתֵר.


נדפס ב“מאזנים”, חוברת אוקטובר 2015.

אַחֲרֵי שֶׁהָלַכְתְּ תָּהִיתִי:

הַאִם הָיִית?

הַאִם עוֹדֵךְ?

הַאִם תִּהְיִי?


אִם הָיִית –

הַאִם תַּחְזְרִי?

אִם עוֹדֵךְ –

מָתַי אָשׁוּב לִרְאוֹתֵךְ?

ואִם תַּחְזְרִי –

הַאִם שׁוּב תַּעַזְבִי?


אוֹ אוּלַי,

– אִם זֶה בִּכְלָל אֶפְשָׁרִי –

אַחֶרֶת תַּגִּיעַ

לְהִתְכַּרְבֵּל בְּחֵיקִי!


תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!