תּוֹכִי נַחְבֵּאת לָשֶׁבֶת.

חֶבְיוֹנֵךְ אֵיכָה אָבוֹא?

אָזְנִי לְבַת־קוֹלֵךְ קַשֶּׁבֶת,

עֵינִי אַךְ עַד דְּמוּתֵךְ תָּבוֹא.

לוּ מִתּוֹכִי אֵלַי הִגַּעַתְּ,

לוּ לִימִינִי נִצַּבְתְּ, הָלַכְתְּ.

לוּ בַךְ יָדִי יָכְלָה לָגַעַת,

לוּלֵא דִמְיוֹן עָלַי הִלַּכְתְּ.

הַפְּנִימִית. הַלּוּטָה כְשֹׁרֶשׁ.

הַלְּבָבִית. קְצֵה גְבוּל קִרְבָתֵךְ!

אֵיכָה אֶעֱקֹר, אֶעֱקֹר הַשֹּׁרֶשׁ

רִחוּקָךְ הִכָּה בִקְרֵבוּתֵךְ?

אֵיכָה אֶקְרָא לָךְ דְּרוֹר מֵרֹחַק

וְלֹא קָרָאתִי מֵחֶבְיוֹן.

סִנְוְרוּ נַפְשִׁי חֶבְיוֹן וָרֹחַק

כְּדִמְיוֹן לִפְנִים מִן הַדִּמְיוֹן.

מוֹר־אַהֲבָה נַפְשִׁי נוֹטֶפֶת,

נַפְשִׁי זוּ לָאַהֲבָה קוֹרְאָה.

זוּ בָאַהֲבָה בִי מִתְעַטֶּפֶת,

זוּ בִי לָאַהֲבָה כּוֹרְעָה.

הוֹ כְנַף־אַהֲבָה מָתַי אַאֲבִירָה,

מָתַי יְקַדְּשֵׁנִי זִיו־אַהֲבָה?

אֵיכָה לְרוּם־אַהֲבָה אַעֲתִירָה,

וְלֹא הִתְקַדַּשְׁתִּי לְרוּם אַהֲבָה?

הֲלֹא נַפְשִׁי לְאַהֲבָה נוֹעָדָה

לְאַהֲבָה שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי.

אֵיךְ לְלֹא אַהֲבָה כָשְׁלָה מָעָדָה,

לְלֹא אַהֲבָה שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי? –

וְשֶׁבַע לְפָנַיִךְ, אַהֲבָה, אֶפּוֹלָה,

וְשֶׁבַע אָקוּם לִקְרָאתֵךְ, אַהֲבָה.

וְשֶׁבַע – בִּקְדוֹר עָלַי אַהֲבָה אֶבּוֹלָה,

וְשֶׁבַע – אֶפְרַח בְּאוֹר עָלַי אַהֲבָה.

וְאַתְּ זוּ לִי אַהֲבָה תִתֵּנִי,

וְאַתְּ זוּ מֶנִּי אַהֲבָה תִקְחִי.

וַאֲנִי לָךְ לְאַהֲבָה אֶתֵּנָה,

נַפְשִׁי לָךְ לְאַהֲבָה אֶתֵּנָה,

וּלְאַהֲבָה נַפְשִׁי לֹא תִקְחִי.

לֹא אָבוֹא בַאֲשֶׁר לֹא תָבוֹאִי,

לֹא אֵשֵׁב בַּאֲשֶׁר לֹא שִׁבְתֵּךְ,

כִּי לֹא בָאתִי בַּאֲשֶׁר תָּבוֹאִי,

לֹא יָשַׁבְתִּי בַאֲשֶׁר שִׁבְתֵּךְ.

וְשִׁכְנִי אַךְ כְּקַו־בֵּינַיִם,

וִהְיוֹתִי אַךְ כְּהֶרֶף־עַיִן

בֵּין הִמָּצְאָךְ וְהֵעָדְרֵךְ.

מַה זּוֹ גֵאוּת דְּמָמָה כַמַּיִם?

מַה זֶּה עֲבִי שְׁמָמָה כַלַּיִל?

מַה הֶעָנָן מֵעָל דּוֹרֵךְ?

הֲלֹא עֲנַן, עֲנַן אוֹרֵךְ.

וְצִלּוֹ אָרֵךְ, אָרֵךְ.

כְּהִלּוֹ – הָרֵךְ.

הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי

כְּדַת גּוּף וָנֶשֶׁף.

הֲרֵי אַתְּ בַּיּוֹם לִי,

הֲרֵי אַתְּ בַּנֶּשֶׁף לִי

עַל דַּעַת גּוּף וָנֶשֶׁף.

הֲרֵי אַתְּ מְחֻדֶּשֶׁת לִי

יוֹמָם וָנֶשֶׁף,

כַּיּוֹם וְכַנֶַּשֶׁף לִי, –

וְיוֹמָם וָנֶשֶׁף

הֲרֵי אַתְּ מְבֻקֶּשֶׁת לִי,

נִקְרֵית וּמָפְרֶדֶת,

נִמְצֵאת וְאוֹבֶדֶת.

הֲלֹא הִנֵּה זֶה הַקּוֹל

אֲשֶׁר לֹא נֶאֱלַם,

אֲשֶׁר אַךְ נִכְלם –

וְשָׁב אֶל רֵאשִׁית־קוֹל.

הֲלֹא הִנֵּה אֵלֶה הַפָּנִים,

אֲשֶׁר לֹא נֶעֶלְמוּ,

אֲשֶׁר אַךְ נִכְלְמוּ –

וְלָבְשׁוּ חִוְרוֹנָם כִּלְפָנִים.

א.

אָשִׂים מַחְסוֹם לְפִי,

וּפִי דְבָרִים מָלֵא.

לִבִּי, לִבִּי בְפִי – –

אֵיךְ לִבִּי מִפִּי אֲמַלֵּט?

מַחְסוֹם אָשִׂים לְלִבִּי,

וְלִבִּי לִבֵּךְ מָלֵא.

פִּי, פִּי לִבִּי – –

אֵיךְ פִּי מִלִּבִּי אֲמַלֵּט?

ב.

וּפֶתַע כְּמוֹ הָיָה אֶת לִבִּי,

פֶּתַע אֶת לִבֵּךְ מֶנִּי לְהַסִּיחַ.

הֲמִבְּלִי יָכֹלְתִּי כְלִבִּי,

כְּלִבִּי עִם לִבֵּךְ לְהָשִׂיחַ?

אַךְ בֵּינְתַיִם אֵינִי פּוֹצֶה,

פֶּה אֵינֶנִּי פוֹצֶה אֵלַיִךְ.

כְּאִלּוּ בֵינִי וּבֵינוֹ חוֹצֵץ,

חוֹצֵץ שֵׁמַע מִלַּיִךְ.

מָה הַסְּגוֹר הַלָּזֶה הַקּוֹפֵא,

מָה הַדְּמָמָה הָרוֹעֶשֶׁת?

אִלֵּם אֵלַיִךְ אֲנִי צוֹפֶה,

וְעִוְּרָה נַפְשִׁי גוֹשֶׁשֶׁת.

אֲסוֹבְבָה בָרְחוֹבוֹת,

אֲסוֹבְבָה שֶׁאַהֲבָה נַפְשִׁי.

שֶׁאַהֲבָה נַפְשִׁי בָרְחוֹבוֹת

תְּסֻבֵּנִי כִּמְבַקֵּשׁ נַפְשִׁי.

אֶתֵּן נַפְשִׁי בָרְחוֹבוֹת,

בָּרְחוֹבוֹת לְשֶׁאַהֲבָה נַפְשִׁי.

וְרָחֲקָה נַפְשִׁי מֵרְחוֹבוֹת

כְּמֵרְחוֹבוֹת שֶׁאַהֲבָה נַפְשִׁי.

וְאָבְדוּ לְנַפְשִׁי רְחוֹבוֹת,

וּבָרְחוֹבוֹת–שֶׁאַהֲבָה נַפְשִׁי.

וְאָבְדָה נַפְשִׁי עִם רְחוֹבוֹת,

וְנַפְשִׁי–עִם שֶׁאַהֲבָה נַפְשִׁי.

הָאַהֲבָה בְדִכְאוֹנָהּ.

הָאַהֲבָה בִדְמִי יַמֶּיהָ.

אֲשֶׁר לָהּ בּשֶׁת גְּאֵיוֹנָה

מִגְּאוֹת בִּדְמִי יָמֶיהָ.

מִפְּרוֹץ עַל גְּדוֹתֶיהָ,

כַּחֲמַת־רֶגַע,

עָצְמַת קֹצֶר־הַיָּד.

אָשׁוּט, אָסֹב בִּשְׂדוֹתֶיהָ,–

חַמַּת־קַיִץ חוֹגְגָה בָדָד

עֹצֶר חֹם־הָרֶגֶשׁ.

שְׂדוֹת הַיַּמִּים! וּבְשׂוֹא הַגַּלִּים

מִשּׁוּם שׂבַע שִׁבֳּלִים.

הָאַהֲבָה אֶל דִּכְאוֹנָהּ תִּמָּלֵט

מִבּשֶׁת מִלֵּאת.

א.

וְהִנֵּה עָבְרָה עָלֶיךָ הַכּוֹס,

וְנַפְשְׁךָ כְּכוֹס

בֵּין רְחוֹבוֹת

יָסֹבּוּ חָרְבוֹתֶיהָ.

וְרָחֲקָה כָלָה מֵחָרְבוֹתֶיהָ,

וְנִשְֹּאָה קַלָּה עַל גַּלֵּי הַיַּיִן –

אֳנִי שׁוֹמֵם רַב־חוֹבְלָיו

יְחִישֵׁהוּ אֶל סַעַר.

וְהַכּוֹס, הַכּוֹס,

בַּחֲבָלֶיךָ, בַּהֲבָלֶיךָ, –

כַּיַּסְעוּר, כַּיַּסְעוּר,

בְּעוֹדְךָ נַעַר, נַעַר.

ב.

וְכִבְעוֹדְךָ נַעַר, נַעַר

תֻּמְּךָ לְךָ אוּרִים,

וְאַהֲבָתְךָ תֻּמִּים.

וְצַלְמְךָ עֶלֶם־יַעַר,

וְדִבְרֵי־יָמֶיךָ בַּדִּים.

וְקֶשֶׁת־בַּדִּים־וָיַעַר…

וְרֶשֶׁת שָׁמַיִם לְבָנִים.

וְאַתָּה תִקְרָא, וְאַתָּה תַעַן,

וְאַתָּה תִשְׁמַע אֵין־אוֹנִים.

וְהִיא תִקְרַב. וְהִיא תִרְחַק.

רַבָּה וְאַחַת.

וּבָהּ תִּחַדְּ, וּבָהּ תֵּחַת,

וּבָהּ תֻּכַּת.

תְּנִיהוּ לָמוּת! תְּנִיהוּ לָמוּת!

אָבְדוּ דְרָכָיו אֵלַיִךְ.

אָבְלוּ דָמָיו מִלַּיִל,

נָבְלוּ יָמָיו לַיִל –

קַלּוּ לָמוּת, לָמוּת.

תְּנִיהוּ לָמוּת! תְּנִיהוּ לָמוּת!

מִמֵּךְ, מִמֵּךְ יְבַקְּשֶׁנָּה.

מָלְאָה אַהֲבָתוֹ וַתְּבַלְּעֶנּוּ,

כָּלְתָה חַיָּתוֹ וְלֹא תְכַלֶּנּוּ –

גָּמַל לָמוּת, לָמוּת.

וְיחִי, יְחִי מְלֵא־מָוֶת,

וְאֵין לַמָּוֶת מָוֶת.

וְאַתְּ לְפָנָיו, לְפָנָיו נִצָּבֶת, –

לְחַיָּיו, לְחַיָּיו מַצָּבֶת.

וְאַף כִּי בָךְ אֲנִי רוֹצֶה,

וְאַף כִּי בָךְ חָשַׁקְתִּי,

וּמִקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה

חֻבֵּךְ חָבַקְתִּי,

אֵינִי אֶלָּא חוֹצֶה

יַמֵּךְ שְׁטָפַנִּי –

לָשׁוּב וְלִהְיוֹת חוֹצֶה

אֹפֶל מֵאָז אֲפָפַנִי.

מֵאָז אוֹרֵךְ רָאִיתִי,

וְנֶאֱסַף. וַיִּגָּל.

וּבִשְׂדֵה נַפְשֵׁךְ רָעִיתִי,

וְעַל נַפְשִׁי מֵגָּל.

וְאַתְּ הַגָּל, הַגָּל

עָלָיו נִטְרָף,

כַּטָּרָף,

אֲגֻלְגָּל.

נַפְשְׁךָ כָּאָרֶץ רָעֲשָׁה

שָׁוְא שׁוּבָהּ אֶל מְנוּחוֹת.

הֲכִי כַיָּם מֵעֲיָם רוּחוֹת

שֹׁךְ וַאֲצוֹר רַחֲשָׁהּ?

הֲלֹא תִּבּוֹל בִּמְנוּחוֹתֶיהָ,

כִּבְכִלְאוֹ כַּבִּיר־הַכֹּחַ

אֲשֶׁר אֵין מָנוֹחַ לוֹ, מָנוֹחַ

מֵעָצְמָתוֹ וּתְשׁוּקוֹתֶיהָ.

וְאִם לָהּ נוֹתְרוּ אַךְ תְּרוּפוֹתֶיהָ,

לַאֲנָחוֹת תּוֹרָהּ, לַאֲנָחוֹת,

אֲשֶׁר קוֹלָן עָרֵב לִמְנוּחוֹת,

אַךְ צוֹרֵם אָזְנָהּ בְּאַהֲבוֹתֶיהָ.

כֹּה רָחֲקָה נַפְשִׁי מִמֶּנִּי, עַד כִּי

גַם רַחֲשֵׁי לִבִּי מִמֶּנִּי נִסְתָּרוּ.

לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי, עַד כִּי

נַפְשִׁי בַּחֲשָׁאי עָלַי נִפְטָרָה.

נִפְטְרָה. כִּי בִלְעָדַיִךְ בִּי

מֵאֲנָה שְׁכוֹן לְמַעֲצֶבֶת.

הֲנָדְדָה אֵלַיִךְ אִם אֶל אִבִּי…

אִם נִצְרְרָה כְצֵל מֵחֲשֶׁבֶת

בֵּין הַשִּׁטִּין שֶׁל שִׁיר לְעֵת־מַצּוֹת?

גַּם הַשִּׁירִים כָּעָב פָּרָחוּ.

גָּלָה עִמָּךְ הַכֹּל. בִּקְצוֹת

הַיּוֹם, כִּבְאֶצְבָּעוֹת, נִקְמָץ הָרַחַב.

הֲכִי כִדְבוֹרָה מִפֶּרַח

עָצְבִּי מִמֵּךְ אָמֹץ?

יָרְטָה לִי עָדֵךְ כָּל דֶּרֶךְ,

זֹרֵיתִי אֵלַיִךְ כַּמּוֹץ.

קָרִית לִי סֵתֶר־עֶרֶב,

הָוִית לִי צִיַּת־יוֹם.

אֲשֶׁר פָּרַח כָּעֶרֶב,

אֲשֶׁר אָרַךְ כַּיוֹם.

נֶהֶפְכָה נַפְשִׁי מִשֹּׁרֶשׁ

מִי בְקִיעֶיהָ יְאַח?

כְּעֹרֶף אֱלֵי עֹרֶף

נֶהֶפְכו אָחוֹת וְאָח.

רָחֲקוּ כְּכוֹכָב מֵעַיִן,

וְעֵינִי תִקְפּוֹץ דַּרְכָּהּ.

וְתָשׁוּב, תִּשְׁאַל: מֵאַיִן?

וְתָשׁוּב תֹּאבַד דַּרְכָּהּ.

וְשׁוּב אֵלַי אֶחֱזוֹר,

וְאוֹתָךְ לֹא מָצָאתִי.

שַׁלָּמָה אֵלַי אֶחֱזוֹר

בְּלִי אוֹתָךְ מָצָאתִי?

אַשְׁלִיךְ נַפְשִׁי אַחַר גֵּו,

וְאָרוּץ – נֹכַח פָּנַי אָרוּצָה.

וְאַתְּ דּוֹלְקָה, דּוֹלְקָה אַחַר גֵּו,

וְנֹכַח פָּנַיִךְ אָרוּצָה.

וְאַתְּ מִלְּגֵו. הַשְּׂפָתַיִם!

שְׂפַת נוֹכָח וְנִסְתָּר.

אֲנִי תָלוּי, תָּלוּי בְּדַל שְׂפָתַיִם

וּמֵחַמַּת שְׂפָתַיִךְ נִסְתָּר.

אַעֲרִיב עָלַי עֲרָבַיִךְ.

אֵצֵא יֵינִי לִשְׁתּוֹת,

שִׁירִים אֵלַיִךְ לִכְתֹּב.

סֵדֶר עֲבוֹדַת עֲרָבַיִךְ.

שֶׁמָּלְאוּ מוּחָשׁוּת הֶעְדֵּרֵךְ,

כְּבֵית־יִרְאָה אֵלוֹ.

תַּנִּים אֲנִי לְהֶעְדֵּרֵךְ,

כִּנּוֹר – לְנֵס פָּנַיִךְ הַמִּתְגַּלּוֹת.

כְּאִשּׁוּר מַעֲשֵׂה חִסּוּר וְחִלּוק

וּכְהַכְרָזַת שְׁלֵמוּת גַּם יַחַד.

אֲנִי הוֹלֵךְ אֵלַיִךְ מִתּוֹךְ סִלּוק

כָּל הֲדוּר וְהִדּוּר גַּם יַחַד.

חֻבְּרוּ גֵוֵינוּ בָעֲרָבִים,

לִבּוֹתֵינוּ בָעֲרָבִים אֵיכָה יֻפְרָדוּ?

אֵלּוּ לְאֵלּוּ עֲרֵבִים –

וְאֵיךְ עֲרָבִים נִפְרָדוּ!

אִישׁ לְאָהֳלוֹ רֵעִים,

וְרַק אֶחָד עוֹד יֵתַע

מֵרֵעַ אֶל מֵרֵעִים –

וְאָחוֹר יַרְתִּיעַ פֶּתַע.

וְזוֹ אַגָּדָה מָרָה,

וְזִכְרָהּ בִּמְרִי הַיַּיִן.

וְזוֹ תוֹרָה וְזֶה שְׂכָרָם

שֶׁל שִׁכּוֹרִים וְלֹא מִיַּיִן.

.

מָה הֵם אוֹתוֹ מִמֵּךְ הִרְחִיקוּ,

מַה בָּם אוֹתָךְ אָהַב!

אַף בְּטֶרֶם בַּת־אוֹרֵךְ הִבְהִיקָה –

וַתְּכַס אוֹתוֹ כָעָב.

לוּ פֶתַע הָיִית נִכְנֶסֶת,

פֶּתַע לוּ הָיִית נִכְנֶסֶת

אֶל זֶה בֵּית־הַמַּרְזֵחַ, –

הָיִיתִי מִיָּד פּוֹרֵחַ,

מִיָּד הָיִיתִי פּוֹרֵחַ

עִמָּךְ – מִכָּאן – מִמֶּנִּי,

אֲחוֹתִי, מִמֶּנִּי – מִמַּרְזֵחַ.

וְאוּלַי הָיִית נוֹטָה אַתְּ,

עִמִּי הָיִית נוֹטָה אַתְּ

לָפוּשׁ בְּזֶה מַרְזֵחַ, –

וְגֵוֵךְ אֵלַי צוֹנֵחַ,

אֵלַי גֵּוֵךְ צוֹנֵחַ,

אֵלַי – לְכָאן – הוֹ, רֵעַ! –

אֵלַי – אֱלֵי מַרְזֵחַ.

אַךְ כֵּיוָן שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב לִי

בָּדָד, בָּדָד יוֹשֵׁב לִי,

בְּקֶרֶב זֶה מַרְזֵחַ, –

הֲרֵי אֲנִי שׁוֹקֵעַ,

עִמָּךְ אֲנִי שׁוֹקֵעַ,

בָּדָד – עִמָּךְ – שׁוֹקֵעַ

קִרְבִּי – תְּהוֹם מַרְזֵחַ.

הֲכִי יְגוֹנִים נָגוֹזוּ

וּפָנִים פָּנָה עָבָן?

יָמִין וּשְׂמֹאל אֶעֱלוֹזָה –

כְּשֶׁמֶשׁ, שֶׁמֶשׁ בְּעָבָן.

וְנַפְשִׁי רָחַב נָוָהּ,

וְאַתְּ תּוֹכוֹ עַמּוּד־זִיוָהּ.

שֶׁמֶשׁ, שֶׁמֶשׁ בְּעָבָהּ –

כְּלֹא אֶמֶשׁ, אֶמֶשׁ בְּעֻבְיָהּ.

וּכְאֵינֵךְ יוֹשְׁבָה שִׁבְיָה –

הַלְפִלְאֵךְ נַפְשֵׁךְ תָּקִיצִי?

זֶמֶר, זֶמֶר דּוּמִיָּה.

לַחֲלוֹם נַפְשִׁי הֵקִיצָה.

וְאִם שְׁאוֹל נַפְשְׁךָ לָנוּס,

הֲלֹא לָנוּס מִפָּנֶיךָ.

וְאֵיךְ מִפָּנֶיךָ תָּנוּס,

וְאֵין לְךָ מָנוּס מִפָּנֶיהָ.

שֶׁפָּנֶיהָ תְּמִידְךָ כַּיּוֹם וְכַלֵּיל,

שֶׁהֵמָּה כְלִיל מְלוֹא עֵינֶךָ.

שֶׁמּוּלָם, עִמָּם יוֹמָם וָלֵיל –

צֶמֶד יֶשְׁךָ וְאֵינֶהָ.

וְאֵינָהּ חוֹבֵק יֶשְׁךָ,

כַּחֲבוֹק גּוּפָהּ אֶת דָּמֶיהָ.

וְהוּא הוּא אִשְּׁךָ,

הוֹ זֶה רִישׁ דָּמֶיךָ.

וּבְאִשְׁךָ, וּבְרִישְׁךָ תַּעַל,

וּבְדָמֶיךָ תִּשְׁקַע נְשִׁיָּה,

וְלֹא לָנוּס נַפְשְׁךָ תַּעַר,

כִּי לָנוּד נְשׁוּי־יָהּ.

וְרַב לִי בִי, רַב מִשֵּׂאתִי:

הֱיוֹת לִי עַצְמִי וּבְשָֹרִי,

וּדְבוֹק בִּי כְאָחִי וְרֵעִי,

וּשְׁכוֹן עִמִּי כִרְעוּתִי,

וְלַוּוֹת אוֹתִי כְצִלִּי, –

לְלֹא זוּלָתִי, בִּלְתִּי.

וְאִם מְעַט – אַף מַחְשַבְתִּי.

הוֹ בְדִידוּתִי בִקַּשְׁתִּי, בְּדִידוּתִי!

מִזּוֹ כַת מְרֵעִי – חֵרוּתִי.

לְמַעַן אֶהְיֶה רוּחַ בּוֹדֵד אֶל סִפֵּךְ,

וְאֶחְלֹף כְּרוּחַ בּוֹדֵד אַמּוֹת סִפֵּךְ,

וְאֶדֹּם עִמָּךְ וְאֹחַז בְּכַפֵּךְ,

וְהָלַכְתְּ אַחֲרַי – שְׁלַל כַּפֵּךְ.

הִנֵּה תֵעָנִי אֵלַיִךְ:

שׁוּב אֵינֶנִּי עֲזוּבֵךְ.

אָשׁוּב אָבוֹא אֵלַיִךְ,

וְלֹא עָזוּב אֶעֶזְבֵךְ.

כָּךְ יַעַזְבוּ שְׁנַיִם,

שְׁנַיִם זֶה אֶת זֶה,

וְזֶה מִזֶּה

לֹא יֵעָזֵבוּ.

הַנֶּעֱזָבִים וְהַדְּבֵקִים

בַּחֲלוֹמָם וּבַהֲקִיצָם

לֹא נֶעֱזָבוּ.

מִמֶּרְחַק יָמִים אֵלַי הִגַּעַתְּ,

נַפְשִׁי יְשֵׁנָה, וַאֲנִי עֵר.

עֵינִי בַךְ נוֹגְעָה וְאֵין נוֹגַעַת,

טֶרֶם מֵחֲלוֹם אִנָּעֵר.

אֶקְרַב, וְרָחַקְתִּי מִגֶּשֶׁת.

אֶרְחַק כְּחוּט־הַשַּׂעֲרָה.

פֶּתַע, וְאֵלַי אַתְּ מֻגֶּשֶׁת –

גּוּפֵךְ עַל חֹד הַסְּעָרָה.

וַעֲדֶן קוֹלֵךְ כִּלְאָזְנִי אִוְשָׁה,

וַעֲדֶן כֻּלִּי כִסּוּפִים קָפָאוּ,

אַךְ כְּבָר אַתְּ בִּי רוֹגְשָׁה, רוֹגְשָׁה –

נַעֲלָמָה כִלְּעֻמַּת שֶׁהוֹפַעַתְּ,

מוֹפִיעָה כִלְּעֻמַּת שֶׁנֶּעֱלַמְתְּ –

נַפְשִׁי, הַיְקִיצָתֵךְ חָלַמְתְּ?

וְתָקִיץ חֲלוּמָה, הֲלוּמַת רַחֲשֵׁךְ.

תְּקַבְּלֵךְ מִקָּרוֹב, תְּקַבְּלֵךְ מֵרָחוֹק.

תִּקְרַב בְּמוֹ יָד: תְּמֻשֵּׁךְ.

תִּקְרַב בְּמוֹ פֶה: תִּלְחָשֵׁךְ.

וְתַחַלְמֵךְ לִבְלִי חֹק, לִבְלִי חֹק.

אַךְ פֶּתַע וּכְיוֹם יְפַלְחֶנָּהּ חַד,

כַּבָּרָק – צִבְיוֹן מַמָּשׁוּתֵךְ.

וְתָעוּר כַּיּוֹם, וּכְיוֹמֵךְ תִּחַדְּ –

וּבְיָדָהּ – קַשְׁתֵּךְ.

מְרֻבֶּה יַחֲזִיקֶנּוּ צִמִצוּם עַיִן.

כָּל צְבָעִים נִכְבְּשׁוּ לְחִוָּרוֹן.

הִרְהוּר הַתָּלוּי בְּדַל שְׂפָתַיִם.

עֲלוּמַת־הַשֵּׁמוֹת – הַלָּשׁוֹן.

לֹא הַסִּגּוּף – תַּאֲוָה.

לֹא אַהֲבַת הַכִּילַי.

לֹא בְגָרוֹן תָּרֹן אַהֲבָה.

אַהֲבָתִי, קִנְצִי לְקוֹלַי.

רַחֲשָׁהּ לָךְ, לַחֲשָׁהּ לָךְ –

חֶבְיוֹנָהּ, הַבָּרָה, הַוַּדָּאִית.

שִׁבְעִים לָשׁוֹן נַחֲשָׁהּ לָךְ –

מַעֲנֵךְ רֶטֶט הַסְּנָאִית.

שֶׁאֱלָתֵךְ פֶּזֶז – פָּז.

הֵפֵזּוּ חַיַּי קַרְנַיִךְ.

עָזִּי לִי, עָזִּי לִי – רָז

צַחוּת שְׂפַת קַרְנַיִךְ.

אֲוִיר יָגוֹן רוֹחֵשׁ.

עֲרָפֶל יְשׁוֹבֶבְךָ בְּכַחַשׁ.

מֵעֹמֶק לֵילֶיךָ תְּשַׁחֵר

יֵכַהּ זֵכֶר כּוֹכְבֵי־שַׁחַר.

מֵעֹמֶק לֵילֶיךָ תְּשַׁחֵר

בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה יִקְרָאוּ,

כַּאֲנִינִים חֲרֵדֵי־מֵחֵטְא,

יָמֶיךָ בָּאַהֲבָה כָּרָעוּ.

כַּאֲנִינִים חֲרֵדֵי־מֵחֵטְא

כָּבְשׁוּ גְאוֹנָם מִסְּחוֹף שְׂדוֹתַיִךְ.

אַתְּ הָאֲדָמָה! הוֹ אַתְּ הַחֵיק!

הָהּ לֵב עוֹבֵר עַל גְּדוֹתַיִּךְ!

אַתְּ הָאֲדָמָה! הוֹ אַתְּ הַחֵיק!

הֲלֹא נִצְרַר בְּמַעֲנִיּוֹתַיִךְ.

,יְרוּשָׁלֵם…' אִם יִשְׁכָּחֵךְ

עוֹבְדֵךְ יָרַד מַעְיְנִוֹתַיִךְ.

עִיר וָאַתְּ. אִם אֶת הָאַחַת.

הָאַחַת מִסְּפוֹר. שְׁלַל פָּנַיִךְ.

וְיָצְאָה נַפְשׁוֹ, וְצֵאתָהּ בְּאַחַת.

וּמֵעָלֶיהָ מְרַחֲפוֹת פָּנַיִךְ.