לְדוֹר נוֹלָד

 

הַקְדָּמַת הַמְחַבֵּר    🔗

לְאַחַר שֶׁנִתְפַּרְסְמוּ מִזְּמַן לִזְמַן תֵּאוּרִים שׁוֹנִים שֶל חַיַּי וְהַרְפַּתְקְאוֹתַי בְּרֵאשִׁיתִי, וַאֲנִי עַצְמִי הוֹצֵאתִי לִפְנֵי שְׁלשִׁים שָׁנָה סִפּוּרֵי כַּמָּה מַעֲרָכוֹת שֶׁהִשְׁתַּתַּפְתִּי בָּהֶן, וּלְאַחַר זְמַן יִחַדְתִּי אֶת הַדִּבּוּר עַל פַּרְשִׁיוֹת אֲחָדוֹת, רָאִיתִי לְנָכוֹן לֶאֱסֹף אֶת כֻּלָּם יַחַד בְּחִבּוּר שָׁלֵם אֶחָד, וּלְהַעֲלוֹת אֶת סִפּוּר הַמַּעַשֶׂה, כַּהֲוָיָתוֹ, עַל הַכְּתָב מֵחָדָש. לְפִיכָךְ, שַׁבְתִּי וּפִשְפַּשְׁתִּי בְּזִכְרוֹנִי, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁבָּדַקְתִּי בִּזְהִירוּת יְתֵרָה אֶת הָעֻבְדּוֹת לְאוֹר הָרְשֻׁמּוֹת שֶׁבְּיָדִי. נִסִּיתִי, בְּכָל פָּרָשָׁה שֶׁבְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ הַשָּׁנִים, שֶׁבָּהֶן כָּרוּךְ סִפּוּר־מַעֲשֶׁה זֶה, לְתָאֵר אֶת נְקֻדַּת־הַהַשְׁקָפָה הָרְאוּיָה לְגִילִי, בֵּין בְּתוֹרַת יֶלֶד, תַּלְמִיד בֵּית־הַסֵּפֶר, קַדֶּט, וּבֵין בְּתוֹרַת קְצִין־מִשְׁנֶה, כַּתַּב־מִלְחָמָה, אוֹ פּוֹלִיטִיקַאי עוּל־יָמִים. אִם דֵּעוֹת אֵלֶּה סוֹתְרוֹת אֶת הַדֵּעוֹת הַמְקֻבָּלוֹת, בְּדֶרֶךְ כְּלָל, בְּיָמֵינוּ, הֲרֵי אֵין לִרְאוֹתָן אֶלָּא כִּמְשַׁקְּפוֹת תְּקוּפָה מְסֻיֶּמֶת בְּרֵאשִׁית חַיַּי, וְחוּץ מִמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם הָעִנְיָן מְחַיְּבָן, אֵינָן גִּלּוּיֵי־דַּעַת חֲדִישִׁים, מִשּׁוּם בְּחִינָה שֶׁהִיא.

כְּשֶׁאֲנִי מְעַיֵּן בַּעֲבוֹדָה זוֹ בִּשְׁלֵמוּתָהּ, אֲנִי מוֹצֵא שֶׁצִּיַּרְתִּי תְּמוּנַת דּוֹר שֶׁחָלַף. אֹפִי הַחֶבְרָה, יְסוֹדוֹת הַפּוֹלִיטִיקָה, שִׁיטוֹת הַמִּלְחָמָה, הַשְׁקָפוֹת הַנֹּעַר, סֻלַּם הָעֲרָכִים – כֻּלָּם נִשְׁתַּנּוּ, וְהֵם נִשְׁתַּנּוּ בְּמִדָּה שֶׁלֹא הָיִיתִי רוֹאָהּ אֶפְשָׁרִית בְּמֶשֶׁךְ זְמַן כֹּה קָצָר, בְּלִי כָּל הֲפִיכָה עַזָּה מִבַּיִת. אֵינֶנִּי יָכוֹל לְהִתְבָּרֵךְ בְּהַרְגָּשָׁה, שֶׁהַלָּלוּ נִשְׁתַּנּוּ לְטוֹבָה מִכָּל הַבְּחִינוֹת. הָיִיתִי יֶלֶד בֶּן הַתְּקוּפָה הַוִּיקְטוֹרְיָנִית, כְּשְׁנִּדְמָה, שֶׁמִּבְנֵה־אַרְצֵנוּ הֻשְׁתַּת עַל יְסוֹדוֹת מֻצָּקִים, כְּשֶׁמַּצָּבָהּ הַמִּסְחָרִי וּמַעֲמָדָהּ בַּיַּמִּים שָׁפְרוּ עַד לְאֵין כְּמוֹהֶם, וּכְשֶׁהַכָּרַת גְּדֻלָּתָהּ שֶׁל קֵיסָרוּתֵנוּ וְחוֹבָתֵנוּ לְקַיְּמָהּ הָיְתָה גּוֹבֶרֶת וְהוֹלֶכֶת מִיּוֹם לְיוֹם. בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ הַכֹּחוֹת הַשַׁלִּיטִים בִּבְרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה בְּטוּחִים מְאֹד בְּעַצְמָם וּבַהֲלָכוֹת שֶׁהֵם פּוֹסְקִים. נִדְמָה לָהֶם, שֶׁיּוּכְלוּ לְלַמֵּד לָעוֹלָם מֵאָמָנוּת הַשִּׁלְטוֹן וּמִמַּדַּע הַכַּלְכָּלָה. בְּטוּחִים הָיוּ, שֶׁאֵין כְּכֹחָם בַּיָּם, וּלְפִיכָךְ אֵין כְּבִטְחוֹנָם בַּמּוֹלֶדֶת. הֵם יָשְבוּ אֵפוֹא בְּשַׁלְוָה, מִשֶּׁהָיוּ מְשֻׁכְנָעִים בְּכֹחָם וּבְבִטְחוֹנָם. שׁוֹנֶה מִזֶּה בְּהַרְבֵּה הַמַּרְאֶה הַמִּתְגַּלֶּה בִּימֵי חֲרָדָה וּסְפֵקוֹת אֵלֶּה. עַל קוֹרְאַי הַטּוֹבִים לְהָבִיא אֶת כָּל הַשִּׁנּוּיִים הַלָּלוּ בְּחֶשְׁבּוֹן.

נִדְמֶה לִי, כִּי דּוֹר נוֹלָד אֶפְשָׁר יִמְצָא עִנְיָן בִּקְרִיאַת סִפּוּר עַל חֲוָיוֹת נְעוּרִים וְקוֹרוֹתַי הָאִישִׁיוֹת שֶׁתֵּאַרְתִּין בְּכֵנוּת וּבְכָל הַפַּשְׁטוּת הָאֶפְשִׁרית.

בֵּית־הַאֲחֻזָּה צַ’רְטְוֶל

אַבְגוּסְט 1930 וִינְסְטוֹן סְפֶּנְסֶר צֶ’רְצִ’יל

 

פֶרֶק רִאשׁוֹן: יַלְדוּת    🔗

אֵימָתַי מַתְחִילִים זִכְרוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים שֶׁל אָדָם? אֵימָתַי אוֹרוֹת וּצְלָלִים מִתְנוֹעֲעִים שֶׁל דִּמְדּוּמֵי־הַכָּרָה טוֹבְעִים חוֹתָמָם בְּנֶפֶשׁ הַיֶּלֶד? רֵאשִׁית זִכְרוֹנוֹתַי הִיא אִירְלַנְד. יָכוֹל אֲנִי לְהַעֲלוֹת בְּזִכְרוֹנִי בִּבְהִירוּת מַחֲזוֹת וּמְאֹרעוֹת בְּאִירְלַנְד, וְלִפְעָמִים, כְּמוֹ מִתּוֹךְ הָעֲרָפֶל, אַף דְּמֻיּוֹתֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם, אַף כִּי נוֹלַדְתִּי בַּ־30 בְּנוֹבֶמְבֶּר 1874, וְעָזַבְתִּי אֶת אִירְלַנְד בְּרֵאשִׁית 1879. אָבִי הָלַךְ לְאִירְלַנְד לְשַׁמֵּשׁ מַזְכִּיר לְאָבִיו דֻכַּס מַרְלְבּוֹרוֹ שֶׁנִּתְמַנָּה מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ עַל־יְדֵי מַר דְּ’יִשְׂרְאֵלִי בִּשְׁנַת 1876. הָיִינוּ גָּרִים בְּבַיִת, מְכֻנֶּה “הַשּׁוֹמֵרָה”, כִּמְלֹא טְוַח אֶבֶן מֵאַרְמוֹן הַמִּשְׁנֶה, כָּאן בִּלִּיתִי קָרוֹב לְשָׁלשׁ שְׁנוֹת יַלְדוּתִי. נִשְׁתַּמְּרוּ בְּזִכְרוֹנִי רְשָׁמִים חַיִּים וּבְהִירִים שֶׁל כַּמָּה מְאוֹרָעוֹת. זוֹכֵר אֲנִי אֶת סָבָא, הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ, בְּגַלּוֹתוֹ אֶת מַצֶּבֶת הַלּוֹרְד גּוֹ בְּ־1878. הָמוֹן עָצוּם וּמַשְחִיר, חַיָּלִים עוֹטֵי־שָׁנִים רְכוּבִים עַל סוּסֵיהֶם, מָסָךְ חוּם וּמַבְרִיק שֶׁסֻּלַק בַּחֲבָלִים הַצִּדָּה, הַדֻּכָּס הַזָּקֵן, הוּא סָבָא הָאַדִּיר וְהַנּוֹרָא, נוֹאֵם בְּקוֹל רָם אֶל הֶהָמוֹן. אַף זוֹכֵר אֲנִי אַחַת מֵאִמְרוֹתָיו: “וּבְמַעֲרֶכֶת־יְרִיּוֹת קַטְלָנִית הֶחֱרִיב אֶת חָזִית הָאוֹיֵב”. הֲבִינוֹתִי יָפֶה, שֶׁהוּא מְדַבֵּר עַל מִלְחָמָה וְעַל קְרָבוֹת, וְ“שֶׁמַּעֲרֶכֶת־יְרִיּוֹת” מַשְׁמָעוּתָהּ מַה שֶּׁנָּהֲגוּ הַחַיָּלִים שְׁחוֹרֵי־הַמַּדִּים (הַקַּלָּעִים) לַעֲשׂוֹת כֹּה תְּכוּפוֹת בְּפֶנִיקְס פַּרְק, מָקוֹם שֶׁהוֹלִיכוּנִי לְטַיֵּל מִדֵּי בֹּקֶר. זֶהוּ, דּוֹמַנִי, זִכְרוֹנִי הַבָּרוּר הָרִאשׁוֹן.

מְאֹרָעוֹת אֲחֵרִים הֻבְלְטוּ בְּיֶתֶר בְּהִירוּת. מִתְכּוֹנְנִים הָיִינוּ לָלֶכֶת לְהַצָּגַת פַּנְטוֹמִימָה¹ הָיִינוּ נִרְגָּשִׁים מְאֹד. שְׁעַת אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם הַמְקֻוָּה הִגִּיעָה. יָצָאנוּ מִבֵּית הַמִּשְׁנֶה וְנָסַעְנוּ אֶל הַטִּירָה, מְקוֹם שָׁם עָמְדוּ, כַּנִּרְאֶה, לְהִלָּווֹת אֵלֵינוּ עוֹד כַּמָּה יְלָדִים. בִּפְנִים הַטִּירָה הָיָה שֶׁטַח רָחָב מְרֻבָּע, רָצוּף אֲבָנִים צָרוֹת וּמָאֳרָכוֹת. יָרַד גֶּשֶׁם. גְּשָׁמִים הָיוּ יוֹרְדִים כִּמְעַט תָּמִיד – מַמָּשׁ כְּמוֹ בְּיָמֵינוּ אֵלֶּה. אֲנָשִׁים יָצְאוּ מִפִּתְחֵי הַטִּירָה נִרְגָּשִׁים מְאֹד. אָז הֻגַּד לִי, שֶׁלֹּא נוּכַל לָלֶכֶת לַפַּנְטוֹמִימָה, כִּי הַתֵּאַטְרוֹן שֻׁלַּח בָּאֵשׁ. לֹא נוֹתְרוּ מִמְּנַהֵל הַתֵּאַטְרוֹן אֶלָּא הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁהָיוּ בְּכִיסוֹ. כְּדֵי לְנַחֲמֵנוּ עַל בִּטּוּל הַהַצָּגָה, הֻבְטַח לָנוּ, שֶׁנֵּלֵךְ לְמָחֳרַת הַיּוֹם לִרְאוֹת בְּחָרְבוֹת הַבִּנְיָן. אַדִּיר הָיָה חֶפְצִי לִרְאוֹת אֶת הַמַּפְתְּחוֹת, אוּלָם נִרְאֶה, שֶׁבַּקָּשָׁתִי זוֹ לֹא מָצְאָה חֵן בְּיוֹתֵר.

בְּאַחַת הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה עָרַכְנוּ בִּקּוּר בְּאֶמוֹ־פַּרְק, אֲחֻזָּתוֹ שֶׁל לוֹרְד פּוֹרְטַרְלִינְגְטוֹן, מֵעֵין דּוֹד, כְּפִי שֶׁבֵּאֲרוּ לִי. מָקוֹם זֶה יָכוֹל אֲנִי לְתָאֵר לְכָל פְּרָטָיו, אַף כִּי לֹא בִּקַּרְתִּי בּוֹ עוֹד מֵאָז הָיִיתִי בֶּן אַרְבַּע אוֹ אַרְבַּע וָחֵצִי. הַנְּקֻדָּה הַמֶּרְכָּזִית שֶׁנִּשְׁתַּמְּרָה בְּזִכְרוֹנִי הוּא מִגְדַּל אֲבָנִים לָבָן וְנִשָּׂא, שֶׁהִגַּעְנוּ אֵלָיו לְאַחַר נְסִיעָה מְמֻשֶּׁכֶת, סִפְּרוּ לִי, כִּי אוֹתוֹ מִגְדָּל פּוֹצַץ בִּידֵי אוֹלִיבֶר קְרוֹמְוֶל. הָיָה בָּרוּר וּמְחֻוָר לִי שֶׁקְּרוֹמְוֶל פּוֹצֵץ כָּל מִינֵי דְבָרִים, וּלְפִיכָךְ אָדָם גָּדוֹל הָיָה.

אוֹמַנְתִּי, הַגְּבֶרֶת אֶוֶרְסְט הָיְתָה נִרְגֶּשֶׁת מִפְּנֵי הַפִינִיָּנִים² שָׁמַעְתִּי שֶׁזּוֹהִי כַּת רְשָׁעִים שְׁאֵין קֵץ לִמְזִמּוֹתֵיהֶם, לוּ הִשִּׂיגָה יָדָם. יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁהָיִיתִי רָכוּב עַל חֲמוֹרִי, דִּמִּינוּ לִרְאוֹת תַּהֲלוּכָה אֲרֻכָּה וּמַשְׁחִירָה שֶׁל פִינִיָּנִים בָּאָה לְעֻמָּתֵנוּ. מוּבְטָחְנִי עַתָּה, שֶׁאֵלֶּה הָיוּ גְּדוּדֵי קַלָּעִים עוֹבְרִים בַּסָּךְ. אַךְ כֻּלָּנוּ נִבְהַלְנוּ, בְּיִחוּד הַחֲמוֹר, שֶׁהִבִּיעַ אֶת חֶרְדָּתוֹ בִּבְעִיטוֹת. אֲנִי הוּטַחְתִּי אַרְצָה וְנִגְרַם לִי זַעֲזוּעַ־מֹחַ. זוֹ הָיְתָה תְּחִלָּתִי בְּפוֹלִיטִיקָה אִירִית.

הָיְתָה בְּפֶנִיקְס־פַּרְק חֹרְשָׁה גְדוֹלָה וַעֲגֻלָּה, וּבַיִת בְּתוֹכָהּ. בְּבַיִת זֶה הִתְגּוֹרֵר אָדָם חָשׁוּב, שֶׁקָּרְאוּ לוֹ מַזְכִּיר רָאשִׁי אוֹ סְגַן הַמַּזְכִּיר, אֵינֶנִּי זוֹכֵר בְּדִיוּק, אוּלָם אִם כָּךְ וְאִם כָּךְ מִבַּיִת זֶה בָּא בֶּן־אָדָם בְּשֵׁם מַר בֶּרְק, וְנָתַן לִי תֹּף בְּמַתָּנָה. אֵינֶנִּי יָכוֹל לְהִזָּכֵר פַּרְצוּף פָּנָיו, אֲבָל זוֹכֵר אֲנִי אֶת הַתֹּף. כַּעֲבֹר שְׁנָתַיִם, וַאֲנַחְנוּ שַׁבְנוּ כְּבָר לְאַנְגְּלִיָּה, הֻגַּד לִי, שֶׁהָאִישׁ נִרְצַח בִּידֵי הַפִינִיָּנִים בְּאוֹתוֹ פֶנִיקְס־פַּרְק עַצְמוֹ, שֶׁבּוֹ הָיִינוּ מְטַיְּלִים יוֹם יוֹם. כָּל אֶחָד בְּבֵיתֵנוּ הָיָה קוֹדֵר מְאֹד, וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, כַּמָּה שִׂחֵק לִי מַזָּלִי, כִּי לֹא נָפַלְתִּי בִּידֵי הַפִינִיָּנִים בְּשָׁעָה שֶׁהוּטַחְתִּי אַרְצָה מֵעַל הַחֲמוֹר.

עוֹדֶנִי בַּ“שּׁוֹמֵרָה”, אִיְּמָה עָלַי סַכָּנַת הַחִנּוּךְ. נוֹדַע דְּבַר בּוֹאָהּ שֶׁל דְּמוּת מְבַשֶּׂרֶת־רָעָה, מְתֹאֶרֶת כִּ“מְחַנֶּכֶת”. בּוֹאָהּ נִקְבַּע לְיוֹם מְסֻיָּם. כְּדֵי לְהָכִין אוֹתִי לִקְרַאת הַיּוֹם הַהוּא, הֵבִיאָה לִי ג' אֶוֶרְסְט סֵפֶר בְּשֵׁם “קְרִיאָה בְּלֹא דְּמָעוֹת”. לְדִידִי, וַדַּאי שֶׁלֹּא הָיְתָה הַצְדָּקָה לַשֵּׁם הַזֶּה. הֻגַּד לִי, כִּי עַד שֶׁתַּגִּיעַ הַמְחַנֶּכֶת עָלַי לִלְמֹד לִקְרֹא בְּלֹא דְּמָעוֹת. אֲנַחְנוּ עָמַלְנוּ יוֹם יוֹם. בָּעֵט שֶׁבְּיָדָהּ הָיְתָה אוֹמַנְתִּי מַרְאָה לִי אֶת הָאוֹתִיוֹת הַשּׁוֹנוֹת. רָאִיתִי אֶת הַדָּבָר מְיַגֵּעַ מְאֹד. הֲכָנוֹתֵינוּ לֹא הָיוּ מֻשְׁלָמוֹת בְּשׁוּם פָּנִים. כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת הַגּוֹרָל, עִם בּוֹא הַמְחַנֶּכֶת, עָשִׂיתִי כְּמַעֲשֵׂה רַבִּים מִן הָעַמִּים הַמְדֻכָּאִים בִּתְנָאִים דּוֹמִים לְאֵלֶּה: בָּרַחְתִּי הַיַּעְרָה. הִתְחַבֵּאתִי בֵּין הַשִּׁיחִים הָעֲבֻתִים, כְּעֵין יַעַר, הַמַּקִּיפִים אֶת הַ“שּׁוֹמֵרָה”. עָבְרוּ שָׁעוֹת עַד שֶׁנִּתְגַּלָּה מְקוֹם מַחֲבוֹאִי, וַאֲנִי הֻסְגַּרְתִּי בִּידֵי הַ“מְחַנֶּכֶת”. הוֹסַפְנוּ לַעֲמֹל יוֹם יוֹם, בְּאוֹתִיּוֹת וּבְמִלִּים וְרַע מִזֶּה, גַּם – בְּמִסְפָּרִים. הָאוֹתִיוֹת הַלָּלוּ, סוֹף סוֹף אֵינְךָ צָרִיךְ לָדַעַת אֶלָּא אֶת צוּרָתָן, וּכְשֶׁהֵן נִצָּבוֹת יַחַד בְּשׁוּרָה, אַתָּה מַכִּיר בְּסִדּוּרָן וּמַבְחִין בְּאֵיזֶה צְלִיל אוֹ מִלָּה, וְעָלֶיךָ לְבַטְּאָן לְאַחַר לַחַץ מַסְפִּיק. לֹא כֵן הַמִּסְפָּרִים, שֶׁמְּרֻבִּים בָּהֶם הַצֵּרוּפִים וְהַתִּסְבָּכוֹת וְהֵם מַשְׁפִּיעִים זֶה עַל זֶה רֹב תּוֹצָאוֹת, שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לַחֲזוֹתָן מֵרֹאשׁ בְּדִיּוּק גָּמוּר. הֻטַּל עָלֶיךָ לְפָרֵשׁ אֶת מַשְמָעוּתָם כָּל פַּעַם שֶׁהֵם מִתְקַשְּׁרִים יַחַד. וְהַמְחַנֶּכֶת יִחֲדָה חֲשִׁיבוּת רַבָּה לִתְשׁוּבוֹת מְדֻקְדָּקוֹת. אִם אֵין הַתְּשׁוּבָה נְכוֹנָה, הַרֵי הִיא מְשֻׁבֶּשֶׁת. אֵין כָּל תּוֹעֶלֶת בִּתְשׁוּבָה “נְכוֹנָה כִּמְעָט”. בְּמִקְרִים מְסֻיָּמִים לוֹוִים הַמִּסְפָּרִים זֶה מִזֶּה, עָלֶיךָ לִלְווֹת אֶחָד מֵהֶם אוֹ לְשָׁמְרוֹ בְּזִכְרוֹנְךָ וְאַחַר כָּךְ לִפְרֹעַ אֶת אֲשֶׁר לָוִיתָ. סִבּוּכִים אֵלֶּה הֵטִילוּ צֵל גּוֹבֵר וְהוֹלֵךְ עַל חַיַּי הַיּוֹם־יוֹמִיִּים. הֵם טְרָדוּנִי מִכָּל הַדְּבָרִים הַמְעַנְיְנִים, שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לַעֲשׂוֹת בַּחֲדַר־הַיְלָדִים אוֹ בַּגָּן. הֵם גָּזְלוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִשְּׁעוֹת הַפְּנַאי שֶׁלִּי. כִּמְעַט שֶׁלֹּא נִשְׁאַר לִי זְמַן לַעֲשׂוֹת דָבָר מִכָּל מַה שֶּׁרָצִיתִי. הֵם הָיוּ לְמַעֲמָסָה וּדְאָגָה תְּמִידִית. בְּיִחוּד נֶאֶמְנוּ הַדְּבָרִים, כְּשֶׁנִּתְקַעְנוּ בְּבִצָּה עֲגוּמָה, שֶׁשְּׁמָהּ “סִכּוּמִים”. דּוֹמֶה הָיָה שֶׁאֵין שִׁעוּר לְאֵלֶּה. אַךְ גָּמַרְתִּי סִכּוּם אֶחָד וּכְבָר עָמַד עָלַי הַשֵּׁנִי. אַךְ עָלָה בְּיָדִי לְהִשְׁתַּלֵּט עַל סוּג מְסֻיָּם אֶחָד שֶׁל פְּגָעִים אֵלֶּה, וּכְבָר הֻתַּז עָלַי סוּג אַחֵר רַב־צוּרוֹת יוֹתֵר.

אִמִּי לֹא לָקְחָה חֵלֶק בִּנְגִישׂוֹת אֵלֶּה, אוּלָם בְּדֶרֶךְ רֶמֶז הִשְׁמִיעַתְנִי, שֶׁהִיא מְאַשֶּׁרֶת אוֹתָן, וְהָיְתָה מְצַדֶּדֶת כִּמְעַט תָּמִיד בִּזְכוּתָהּ שֶׁל הַמְחַנֶּכֶת. זוֹכֵר אֲנִי אֶת דְּמוּת אִמִּי בְּאִירְלַנְד, בְּבִגְדֵי רְכִיבָה דְּבוּקִים וּמְרֻבָּבִים בְּבוּץ לְתִפְאָרָה. הִיא וְאָבִי הִרְבּוּ בְּמַסְעֵי־צַיִד רְכוּבִים עַל סוּסֵיהֶם הַגְּדוֹלִים, וְהָיוּ לִפְעָמִים בֶּהָלוֹת גְּדוֹלוֹת כְּשֶׁבּוֹשֵׁשׁ אֶחָד מֵהֶם לָבוֹא בִּזְמַנּוֹ.

אִמִּי הָיְתָה דּוֹמָה עָלַי תָּמִיד כִּנְסִיכָה אַגָּדָתִית: יְצוּר קוֹרֵן, רַב־עֹז וָעשֶׁר. לוֹרְד דְּ’אַבֶּרְנוֹן תֵּאַר אוֹתָהּ, כְּפִי שֶׁהוֹפִיעָה לְפָנָיו בְּאִירְלַנד בַּיָּמִים הָהֵם, בְּמִלִּים שֶׁאֲנִי מַכִּיר לוֹ טוֹבָה רַבָּה עֲלֵיהֶן.

“… זוֹכֵר אֲנִי בִּבְהִירוּת־יֶתֶר יוֹם בּוֹ רְאִיתִיהָ לָרִאשׁוֹנָה. הָיָה הַדָּבָר בְּאַרְמוֹן הַמִּשְׁנֶה בְּדוּבְּלִין. הִיא עָמְדָה מִן הַצַד, מִשְּׂמֹאל לַכְּנִיסָה. הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ הֵסֵב בְּכִסְאוֹ עַל בָּמָה בְּקָצֵהוּ הַשֵּנִי שֶׁל הָאוּלָם, מֻקָּף פַּמַּלְיָה מְהֻדֶּרֶת. אוּלָם כָּל הָעֵינַיִם הָיוּ נְטוּיוֹת לֹא אֵלָיו וְלֹא אֶל גְּבִרְתּוֹ, אֶלָּא אֶל הַדְּמוּת הַשְּׁחַרְחֹרֶת, הַגְּמִישָׁה, הָעוֹמֶדֶת לְבַדָּהּ, קְרוּצָה מֵחֹמֶר שׁוֹנֶה מִזֶּה שֶׁל כָּל הָעוֹמְדִים מִסָּבִיב. קוֹרֶנֶת, שְׁקוּפָה, לוֹהֶטֶת, כּוֹכַב־יַהֲלֻמִּים בִּשְׂעָרָהּ, הַתַּכְשִׁיט הֶחָבִיב עָלֶיהָ בְּיוֹתֵר – אַךְ זָהֳרוֹ הוּעַם עַל־יְדֵי בְּרַק תִּפְאֶרֶת עֵינֶיהָ. מַבָּטָהּ אוֹמֵר נְמֵרָה יוֹתֵר מֵאִשָּׁה, אַךְ תּוֹכוֹ רָצוּף תְּבוּנָה רַבַּת־תַּרְבּוּת, זָרָה לַגּ’וּנְגְל. עֹז נַפְשָׁהּ לֹא נוֹפֵל מִזֶּה שֶׁל בַּעְלָהּ – אֵם רְאוּיָה לְצֶאֱצָאֵי הַדֻּכָּס גְּדָל־הָעֲלִילָה. וְעַל כָּל סְגֻלּוֹת הַתִּפְאֶרֶת – עֲלִיצוּת זוֹ וְנֹעַם זֶה, שֶׁחִבְּבוּהָ עַל כָּל רוֹאֶיהָ. שְׁאִיפָתָהּ לְהַנְעִים, שְׂשׂוֹנָהּ לִחְיוֹת, תְּשׁוּקָתָהּ הַכֵּנָה לְשַׁתֵּף אֶת הַכֹּל בִּשְׂשׂוֹן אֱמוּנָתָהּ בַּחַיִּים, הֶעֱמִידוּהָ בְּמֶרְכָּזוֹ שֶׁל חוּג נֶאֱמָן וּמָסוּר”.

אוֹתוֹ הָרשֶׁם הַמְפֹאָר עָשְׁתָה אִמִּי גָּם עָלַי בְּבֹקֶר חַיַּי. הִיא הִזְהִירָה בִּשְׁבִילִי כְּנָגַהּ, כּוֹכַב־הָעֶרֶב, אַהֲבַת נֶפֶשׁ אֲהַבְתִּיהָ – אֲבָל מֵרָחוֹק. אוֹמַנְתִּי הָיְתָה אֵשֶת־סוֹדִי. ג' אֶוֶרְסְט הִיא שֶׁטִּפְּלָה בִּי וּמִלְּאָה אֶת כָּל חֶפְצִי. לְפָנֶיהָ שָׁפַכְתִּי כָל צָרַת־לִבִּי, גַּם עַתָּה, גַּם בִּימֵי בֵּית־הַסֵּפֶר. עַד שֶׁבָּאָה אֵלֵינוּ, הָיְתָה מְגַדֶּלֶת בְּמֶשֶךְ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה יַלְדָּה בְּשֵׁם אֶלָּה, בִּתּוֹ שֶל כֹּמֶר בְּקַמְבֶּרְלֶנְד. “אֶלָּה הַקְּטַנָּה”, אַף כִּי לֹא רְאִיתִיהָ מֵעוֹלָם, שִׁמְּשָׁה לִי דְּמוּת בְּשַׁחֲרִית חַיַּי. יָדַעְתִּי עָלֶיהָ הַכֹּל: מַאַכְלֵי־תַּאֲוָתָהּ, כֵּיצַד הָיְתָה מִתְפַּלֶּלֶת; דַרְכֵי מְשׁוּבָתָהּ וְאֵימָתַי הִתְנַהֲגָה כַּשּׁוּרָה. רָאִיתִ בְּעֵינֵי רוּחִי אֶת בֵּית־מוֹלַדְתָּהּ שֶׁבַּצָּפוֹן. כֵּן נִטְּעָה בְּלִבִּי אַהֲבָה רַבָּה לְקֶנְט. הֲרֵי זֶה “הַגַּן הַפּוֹרֵחַ שֶל אַנְגְּלִיָּה”, אָמְרָה ג' אֶוֶרְסְט. הִיא נוֹלְדָה בְּצֶ’טְהַם וְעַל מְחוֹז קֶנְט גַּאֳוָתָהּ. אֵין מָחוֹז כִּמְחוֹז קֶנְט, כְּשֵׁם שֶׁאֵין מְדִינָה כִּמְדִינַת אַנְגְּלִיָּה. אִירְלַנְד, לְמָשָׁל, לֹא תִּשְׁוְה לָהּ בְּשׁוּם אֹפֶן. אֲשֶׁר לְצָרְפַת, הָיְתָה ג' אֶוֶרְסְט, שֶׁהוֹלִיכָה אוֹתִי פַּעַם בַּעֲגָלָה לְאֹרֶךְ שְׂדֵרוֹת שֶנִּקְרְאוּ בְּפִיהָ “שֶׁמְס אֶלִיזִי”, מַחֲשִׁיבָה אוֹתָה כִּקְלִיפַּת הַשּׁוּם. קֶנְט הוּא הַמָּחוֹז, בִּירָתוֹ – מֵדְסְטוֹן, וּמֵדְסְטוֹן כֻּלָּהּ טוֹבַעַת בְּגַנֵּי־דֻּבְדְּבָנִים וּשְזִיפִים, תּוּת־שָׂדֶה וְאַדְמוּמִיוֹת, נֶהְדָּר! אַדִּיר הָיָה חֶפְצִי לֵישֵׁב כָּל יָמַי בְּקֶנְט.

בִּקַּרְתִּי בַּ“שּׁוֹמֵרָה” שׁוּב, אַגַּב מַעֲרֶכֶת הַרְצָאוֹת עַל מִלְחֶמֶת הַבּוּרִים, בְּחֹרֶף 1900, בְּדוּבְּלִין. זָכַרְתִּי יָפֶה: זֶה הָיָה בִּנְיָן לָבָן, אָרֹך וְנָמוּךְ עִם גְּזוֹזְטְרָאוֹת וּתְרִיסִים יְרֻקִּים, מִסְּבִיבוֹ מִדְשָׁאִים, כְּכִכַּר טְרָפַלְגָּר לְגֹדֶל, וְכֻלּוֹ מֻקָּף יְעָרוֹת. סָבוּר הָיִיתִי, שֶׁמַּהֲלַךְ מִיל לְפָחוֹת, מַבְדִּיל בֵּינוֹ לְבֵין אַרְמוֹן הַמִּשְׁנֶה, וּמָה הֻפְתַּעְתִּי בִּרְאוֹתִי עָּתָּה שֶׁכָּל הַמִּדְשָׁא הִיא דֶּרֶךְ שִׁשִּׁים יַרְד, שֶׁהַיְּעָרוֹת אֵינָם אֶלָּא שִׂיחִים, וְתוְך דַּקָּה אַחַת מַגִּיעִים לְשָׁם מֵאַרְמוֹן הַמִּשְנֶה, בּוֹ הִתְאַכְסַנְתִּי.

וְעוֹד זוֹכֵר אֲנִי אֶת וֶנְטְנוֹר³ אָהַבְתִּי אֶת וֶנְטְנוֹר. לַג' אֶוֶרְסְט הָיְתָה אָחוֹת בְּוֶנְטְנוֹר. בַּעְלָהּ שֶׁל זוֹ שִׁמֵּשׁ קָרוֹב לִשְׁלשִׁים שָׁנָה מַשְׁגִּיחַ בְּבֵית־הַסֹּהַר. בַּיָּמִים הָהֵם וְכֵן לְאַחֲרֵיהֶם הָיָה יוֹצֵא אִתִּי לְטִיּוּלִים אֲרֻכִּים עַל תְּלוּלִיּוֹת־הַחוֹל וּבַמּוֹרָדוֹת. הוּא הִרְבָּה עָלַי סִפּוּרֵי־מַעֲשִׂיּוֹת עַל מְרִידוֹת בְּבָתֵּי־סֹהַר, בָּהֶן הֻתְקַף וְנִפְצַע כַּמָּה פְּעָמִים בִּידֵי הָאַסִּירִים.

בִּימֵי בִּקּוּרִי הָרִאשׁוֹן בְּוֶנְטְנוֹר, הָיִינוּ עוֹרְכִים מִלְחָמָה בִּבְנֵי זוּלוּ. בָּעִתּוֹנִים נִדְפְּסוּ תְּמוּנוֹת שֶׁל בְּנֵי־זוּלוּ הַלָּלוּ. שְׁחוֹרִים וְעֵרֻמִּים הָיוּ, וְלָהֶם רְמָחִים בְּשֵׁם “אַסַּגַּאי”, שֶׁהָיוּ מְטִילִים אוֹתָם בְּרֹב כִּשְׁרוֹן בְּאוֹיְבֵיהֶם. הֵם הָרְגוּ הַרְבֵּה חַיָּלִים מִשֶּׁלָּנוּ, אוּלָם מִן הָעִתּוֹנִים הַמְצֻיָּרִים נִמְצֵאתִי לָמֵד, שֶׁחַיָּלֵינוּ הָרְגוּ בָּהֶם הַרְבֵּה יוֹתֵר. כָּעַסְתִּי מְאֹד עַל בְּנֵי־זוּלוּ וְשָׂמַחְתִּי לִשְׁמֹעַ שֶׁהֵם נֶהֱרָגִים בִּידֵי אֲנָשֵׁינוּ; וְכֵן שָׂמַח יְדִידִי הַמַּשְׁגִּיחַ הַזָּקֵן. דּוֹמֶה, שֶׁלֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וְנֶהֶרְגוּ כֻּלָּם עַד אֶחָד, כִּי אוֹתָהּ מִלְחָמָה נִסְתַּיְּמָה וְשׁוּב לֹא רָאִיתִי תְּמוּנוֹת שֶׁל בְּנֵי־זוּלוּ בָּעִתּוֹנִים, וְשׁוּב לֹא גָּרְמוּ דְּאָגָה לְאִישׁ.

יוֹם אֶחָד כְּשֶׁטִּיַּלְנוּ עַל הַשְׁנוּנִיּוֹת⁴ לְיַד וֶנְטְנוֹר רָאִינוּ סְפִינָה גְּדוֹלָה וְנֶהְדָּרָה וְכָל מִפְרָשֶיהָ מְתוּחִים, עוֹבֶרֶת בְּמֶרְחַק מִיל אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם מִן הַחוֹף. “זוֹהִי אֳנִיָּה נוֹשֵׂאת־צָבָא”, אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים, “הִיא מַחֲזִירָה אֶת הַחַיָּלִים מִמַּעַרְכוֹת הַמִּלְחָמָה”. אַךְ אֶפְשָׁר שֶׁהָאֳנִיָּה בָּאָה מֵהֹדּוּ – אֵינֶנִּי סוֹמֵךְ עַל זִכְרוֹנִי בְּכָךְ⁵. וּלְפֶתַע פִּתְאֹם נִתְקַשְּׁרוּ עֲנָנִים שְׁחוֹרִים וָרוּחַ, וּנְטָפִים רִאשׁוֹנִים שֶׁל סוּפַת־גֶּשֶׁם יָרְדוּ וּבְקשִׁי הִגַּעְנוּ הַבַּיְתָה בְּטֶרֶם הִרְטִיבָנוּ הַגֶּשֶׁם. בְּטִיּוּלִי הַבָּא עַל הַשְּׁנוּנִיּוֹת, לֹא נְרֲאָתה עוֹד מִשָּׁם אֳנִיַּת־הַתִּפְאֶרֶת, בִּמְלֹא שִׁטְפָּהּ, וְרַק שְׁלשָׁה תְּרָנִים שְׁחוֹרִים נִזְדַּקְּרוּ חֲשׂוּפִים מִתּוֹךְ הַמַּיִם. זוֹ הָיְתָה הָ“אֶירִידִיס”. הִיא נֶהֶפְכָה עַל פִּיהָ בְּאוֹתוֹ יוֹם הַסּוּפָה וְיָרְדָה תְּהוֹמָה עִם שְׁלשׁ מֵאוֹת חַיָּלֶיהָ. אֲמוֹדָאִים צָלְלוּ בְּמַעֲמַקִּים, לְהַעֲלוֹת אֶת גּוּפוֹת הַמֵּתִים. שָׁמַעְתִּי – וְהַדָּבָר הִשְׁאִיר צַלֶּקֶת בְּלִבִּי – שֶׁכַּמָּה אֲמוֹדָאִים הִתְעַלְּפוּ מֵאֵימָה בִּרְאוֹתָם דָּגִים אוֹכְלִים אֶת גּוּפוֹת הַחַיָּלִים הַמִּסְכֵּנִים, שֶׁטָּבְעוּ עִם שׁוּבָם הַבַּיְתָה לְאַחַר כָּל עֲמָלָם הָרַב בְּמִלְחָמָה רַבַּת־סַכָּנוֹת נֶגֶד פִּרְאֵי־אָדָם. דּוֹמֶה שֶׁרָאִיתִי, יוֹם שֶׁמֶשׁ אֶחָד, כַּמָּה מִגּוּפוֹת הַמֵּתִים הַלָּלוּ נִגְרָרוֹת אַט בְּסִירוֹת. רַבִּים יָצְאוּ אֶל הַשְּׁנוּנִיּוֹת לִרְאוֹת בַּמַּחֲזֶה. וְכֻלָּם עָמְדוּ גְּלוּיֵי־רֹאשׁ וְעוֹטֵי אֵבֶל.

בְּפֶרֶק זְמַן זֶה עַצְמוֹ אֵרַע גַם “הָאָסוֹן שֶׁל גֶּשֶׁר טֵי”. גֶּשֶׁר שָׁלֵם הִתְמוֹטֵט וְנָפַל הַמַּיְמָה, כְּשֶׁעָבְרָה עָלָיו רַכֶּבֶת בִּשְׁעַת סְעָרָה גְּדוֹלָה, וְכָל נוֹסְעֶיהָ טָבְעוּ. סָבוּר הָיִיתִי, שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָצֵאת בְּעוֹד מוֹעֵד בְּעַד חַלּוֹנוֹת הַקְּרוֹנוֹת. לֹא קַל לִפְתֹּחַ אֶחָד מֵאוֹתָם הַחַלּוֹנוֹת, כְּשֶׁאַתָּה צָרִיךְ לִמְשֹׁךְ רְצוּעַת־עוֹר אֲרֻכָּה עַד שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדְךָ לְהוֹרִידוֹ. אֵין תֵּמַהּ שֶׁכֻּלָּם טָבְעוּ. כָּל עוֹלָמִי כֻּלּוֹ הָיָה מָלֵא חֵמָה עַל הַמֶּמְשָׁלָה, שֶׁנָּתְנָה לְגֶשֶׁר כָּזֶה לְהִתְמוֹטֵט. נִדְמָה לִי, שֶׁהַמֶּמְשָׁלָה נָהֲגָה בְּרַשְׁלָנוּת רַבָּה וְלֹא הִתְפַּלֵּאתִי כְּלָל לִשְׁמֹעַ מִפִּי כֹּל, שֶׁבַּבְּחִירוֹת הַבָּאוֹת יַצְבִּיעוּ נֶגְדָּהּ עַל עַצְלוּתָהּ וְרַשְׁלָנוּתָהּ, שֶׁגָּרְמוּ לְאָסוֹן כֹּה מַחֲרִיד.

בְּ־1880 סֻלַּקְנוּ כֻּלָּנוּ מִן הַשִּׁלְטוֹן עַל־יְדֵי מַר גְּלַדְסְטוֹן. מַר גְּלַדְסְטוֹן הָיָה אָדָם מְסֻכָּן מְאֹד, שֶׁהִסְעִיר אֶת הָעָם, וֶהֱבִיאוֹ לִידֵי שֶׁצֶף קֶצֶף עַד שֶׁבָּאוּ וְהִצְבִּיעוּ נֶגֶד הַשַּׁמְרָנִים וְסִלְּקוּ אֶת סָבָא שֶׁלִּי מִמִּשְׂרָתוֹ כְּמִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ בְּאִירְלַנְד. מִשְרָה זוֹ הָיְתָה חֲבִיבָה עָלָיו פָּחוֹת מִכְּהֻנָּתוֹ הַקּוֹדֶמֶת כְּלוֹרְד נְשִׂיא־הַמּוֹעֵצָה בְּמֶמְשַׁלְתּוֹ הַקּוֹדֶמֶת שֶׁל לוֹרְד בִּיקוֹנְסְפִילְד. כְּשֶׁשִּׁמֵּשׁ מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ, הָיָה עָלָיו לְהוֹצִיא אֶת כָּל כַּסְפּוֹ עַל מִשְׁתָּאוֹת לָאִירִים בְּדוּבְּלִין; וְגַם סָבְתָא שֶׁלִּי הֻכְרְחָה לִפְתֹּחַ בְּמַגְבִּית גְּדוֹלָה בְּשֵׁם “קֶרֶן לִנְגוּעֵי הָרָעָב”. אוּלָם הִטְעִימוּ לִי, שֶׁהָאִירִים הֵם עַם כְּפוּי־טוֹבָה מֵאֵין כָּמוֹהוּ: מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְתָּ מִפִּיהֶם מִלַּת “חֵן חֵן” עַל הַמִּשְׁתָּאוֹת, וַאֲפִלוּ עַל הַ“קֶּרֶן לִנְגוּעֵי הָרָעָב”. הַדֻּכָּס הָיָה מַעְדִּיף בִּמְאֹד מְאֹד לְהִשָּׁאֵר בְּאַנְגְּלִיָּה, בְּמָקוֹם שֶׁיָּכוֹל לָשֶׁבֶת בְּשַׁלְוָה בְּבֵיתוֹ שֶׁבִּבְלֶנְהַים וּלְהִשְׁתַּתֵּף בִּקְבִיעוּת בִּישִׁיבוֹת הַקַּבִּינֶט. אוּלָם הוּא עָשָׂה תָּמִיד כְּכָל אֲשֶׁר הוֹרָהוּ לוֹרְד בִּיקוֹנְסְפִילְד. לוֹרְד בִּיקוֹנְסְפִילְד הָיָה אוֹיֵב בְּנֶפֶשׁ לְמַר גְּלַדְסְטוֹן, וְכָל אֶחָד קָרָא לוֹ בְּשֵׁם “דִּיזִי”. אוּלָם הַפַּעַם הֻכָּה “דִּיזִי” מַכָּה נִצַּחַת בִּידֵי מַר גְּלַדְסְטוֹן, וְכָךְ הוּטַלְנוּ כֻּלָּנוּ לְצַד הָאוֹפּוֹזִיצְיָה, וְהַמְּדִינָה הֵחֵלָּה נֶהֱרֶסֶת בִּמְהִירוּת יְתֵרָה. כָּל אֶחָד אָמַר, שֶׁהַמְּדִינָה “יוֹרֶדֶת לְכָל הָרוּחוֹת” וְעַל כָּל אֵלֶּה, חָלָה לוֹרְד בִּיקוֹנְסְפִילד מַחֲלָה אֲנוּשָׁה. מַחֲלָתוֹ הָיְתָה מְמֻשָּׁכָה, וְהָאִישׁ זָקֵן מְאֹד וְלֹא עָצַר כֹּחַ. בַּחֲרָדָה רַבָּה עָקַבְתִּי אַחֲרֵי מַחֲלָתוֹ מִיּוֹם לְיוֹם, כִּי הַכֹּל הָיוּ אוֹמְרִים מַה גְּדוֹלָה תִּהְיֶה אֲבֵדַת אַרְצוֹ, בְּאֵין זוּלָתוֹ אִישׁ אֲשֶׁר יִמְנַע אֶת מַר גְּלַדְסְטוֹן מִלִּכְפּוֹת אֶת רְצוֹנוֹ הַזְּדוֹנִי עַל כֻּלָּנוּ. הָיִיתִי בָּטוּחַ כָּל הַזְּמַן, שֶׁלּוֹרְד בִּיקוֹנְסְפִילד מוֹת יָמוּת, וּלְבַסּוֹף הִגִּיעַ הַיּוֹם, בּוֹ הִתְהַלְּכוּ כָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר רָאִיתִי וּפְנֵיהֶם עֲצוּבוֹת מְאֹד, כִּי מְדִינַאי גָּדוֹל וּמְפֹאָר, שֶׁאָהַב אֶת אַרְצֵנוּ וְהֵעֵז פָּנָיו כְּלַפֵּי רוּסְיָה, מֵת, לְדִבְרֵיהֶם, מִשִּׁבְרוֹן־לֵבָב עַל כְּפִיַת־הַטוֹבָה שֶׁנָּהַגוּ בּוֹ הָרַדִיקָלִים.

כְּבָר תֵּאַרְתִּי לְמַעְלָה אֶת הַסִּיּוּט שֶׁיָּרַד עַל עוֹלָמִי בִּדְמוּתָהּ שֶׁל הַ“מְחַנֶּכֶת”. אוּלָם מֵעַתָּה נִשְׁקְפָה לִי סַכָּנָה חֲמוּרָה יוֹתֵר: הָיָה עָלַי לָלֶכֶת לְבֵית־הַסֵּפֶר. שֶׁבַע שָׁנִים מָלְאוּ לִי, וַאֲנִי הָיִיתִי מַה שֶּׁהַגְּדוֹלִים כְּדַרְכָּם רְגִילִים לִקְרֹא “יֶלֶד טַרְדָּן”. שְׁמִועָה שָׁמַעְתִּי שֶׁיִּהְיֶה עָלַי לְהֵעָדֵר מִבֵּיתִי הַרְבֵּה שָׁבוּעוֹת רְצוּפִים, כְּדֵי לִלְמֹד תּוֹרָה מִפִּי מוֹרִים. זְמַן־הַלִּמּוּדִים כְּבָר הִתְחִיל, וּבְכָל זֹאת הָיָה עָלַי לִשְׁהוֹת בְּבֵית־הַסֵּפֶר שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת בְּטֶרֶם אוּכַל לָשׁוּב הַבַּיְתָה לְחַג הַמּוֹלָד. אַף־עַל־פִּי שֶׁהַרְבֵּה מִמַּה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי עַל בֵּית־הַסֵּפֶר עָשָׂה עָלַי רשֶׁם בִּלְתִּי־נָעִים בְּהֶחְלֵט – רשֶׁם, שֶׁנִּסְיוֹנִי, לְמַעֲשֶׂה, הִצְדִּיקוֹ בִּשְׁלֵמוּתוֹ – עָמַדְתִּי נִרְגָּשׁ וְנִסְעָר בִּפְנֵי שִׁנּוּי כַּבִּיר זֶה, הַמִּתְחוֹלֵל בְּחַיַּי. סָבוּר הָיִיתִי, כִּי חֵרֶף הַשִּׁעוּרִים יִהְיֶה מְשַׁעֲשֵׁעַ לָשֶׁבֶת עִם כָּל כָּך הַרְבֵּה נְעָרִים אֲחֵרִים, לִקְשֹׁר אִתָּם קִשְׁרֵי יְדִידוּת וּלְהַגְדִּיל עֲלִילָה יַחַד. כֵּן הֻגַּד לִי כִּי “יְמֵי בֵּית־הַסֵּפֶר, אֵין כְּמוֹהֶם לְאשֶׁר בְּחַיֵּי־הָאָדָם”. כַּמָּהָ מִן הַגְּדוֹלִים הוֹסִיפוּ וְאָמְרוּ, כִּי בִּימֵי נְעוּרֵיהֶם הֵם הָיוּ בָּתֵּי־הַסֵּפֶר מְאֹד בִּלְתִּי מְשֻׁכְלָלִים: הָיוּ מַעֲשֵׂי אַלָּמוּת, לַנְּעָרִים לֹא נִתַּן אֹכֶל דֵּי שָׁבְעָם, וְהָיָה עֲלֵיהֶם “לְנַפֵּץ אֶת הַקֶּרַח בְּתוֹךְ הַכַּדִּים” (דָּבָר שֶׁלֹּא זָכִיתִי לִרְאוֹתוֹ מֵעוֹלָם). אוּלָם עַתָּה נִשְׁתַּנָּה הַכֹּל. הַחַיִּים בְּבֵית־הַסֵּפֶר נֶהֶפְכוּ לְחִנְגָּה אַחַת אֲרֻכָּה. כָּל הַנְּעָרִים נֶהֱנִים מֵהֶם. אֲחָדִים מִבְּנֵי דוֹדִי, שֶׁהָיוּ גְּדוֹלִים קְצָת מִמֶּנִּי, הִצְטָעֲרוּ מַמָּשׁ – כָּךְ הֻגַּד לִי – לָבוֹא הַבַּיְתָה לִימֵי הַפַּגְרָא. בַּחֲקִירַת שְׁתִי וָעֵרֶב נִמְנְעוּ בְּנֵי דוֹדִי לְאַשֵּׁר אֶת הַדָּבָר. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ חֲסַר־יֵשַׁע הָיִיתִי. נַחֲשׁוֹלִים עַזִּים סְחָפוּנִי וַיִּשָּׂאוּנִי אִתָּם. לֹא שָׁאֲלוּ לְדַעְתִּי בְּעִנְיַן צֵאתִי מִבֵּית־מוֹלַדְתִּי יוֹתֵר מִשֶּׁשָּׁאֲלוּ בְּעִנְיַן בּוֹאִי לָעוֹלָם.

עִנְיָן רַב מָצָאתִי בִּקְנִיַּת כָּל הַדָּרוּשׁ לְיֶלֶד, בְּהִכָּנְסוֹ לְבֵית־הַסֵּפֶר. לֹא פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה עָשָׂר זוּגוֹת פֻּזְמְקָאוֹת הָיוּ בָּרְשִׁימָה. ג' אֶוֶרְסְט טָעֲנָה, שֶׁזֶּהוּ בִּזְבּוּז מֵאֵין כָּמוֹהוּ. הִיא אָמְרָה, שֶׁאִם אֶנְהַג בָּהֶם זְהִירוּת, יַסְפִּיקוּ גַּם עֲשָׂרָה זוּגוֹת. בְּכָל זֹאת טוֹב לְהִצְטַיֵּד בְּכַמָּה זוּגוֹת נוֹסָפִים, כְּדֵי לְהִמָּנַע מֵהַסַּכָּנָה הַגְּדוֹלָה הַנִּשְׁקֶפֶת לְמִי “שֶׁיּוֹשֵׁב בְּפֻזְמְקָאוֹת רְטֻבִּים”.⁶

הַשָּׁעָה הֲרַת־הַגּוֹרָל הִגִּיעָה. אִמִּי הוֹבִילַתְנִי בְּכִרְכָּרָה אֶל תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת. הִיא נָתְנָה לִי שְׁלשָׁה מַטְבְּעוֹת שֶׁל חֲצִי־כֶּתֶר⁷, שֶׁנָּפְלוּ מִיָּדִי אֶל תַּחְתִּית הַכִּרְכָּרָה, וְהָיָה עָלֵינוּ לְפַשְׁפֵּשׁ בַּקַּשׁ עַד שֶׁנִּמְצְאָה הָאֲבֵדָה. הִגַּעְנוּ אֶל הָרַכֶּבֶת בְּרֶגַע שֶׁכְּבָר עָמְדָה לָצֵאת מִן הַתַּחֲנָה. אִלּוּ אֵחַרְנוּ, וַדַּאִי שֶׁהָיָה הָעוֹלָם חוֹזֵר לְתֹהוּ וָבֹהוּ, אַךְ אָנוּ הִגַּעְנוּ בּעוֹד מוֹעֵד, וְנִמְצָא הָעוֹלָם שָׁרִיר וְקַיָּם.

בֵּית־הַסֵּפֶר, בּוֹ בָּחֲרוּ הוֹרַי לְשֵׁם חִנּוּכִי, הָיָה אַחַד הַמְפֻרְסָמִים וְהַיְקָרִים בְּיוֹתֵר שֶׁבַּמְּדִינָה. הוּא תֻּכַּן לְפִי דֻּגְמַת אִיטוֹן, מְכֻוָּן בְּעִקָּר לְשַׁמֵּשׁ מְכִינָה לְאוֹתָה אַסְכּוֹלָה. בֵּית־הַסֵּפֶר הִצְטַיֵּן, כְּבַיָּכוֹל, בְּסִדּוּרִים חֲדִישִׁים שֶׁבַחֲדִישִׁים. רַק עֲשָׂרָה יְלָדִים בְּכִתָּה; מָאוֹר חַשְׁמַלִּי (פֶּלֶא בַּיָּמִים הָהֵם); בְּרֵכָה לִשְׂחִיָּה; מִגְרָשִׁים מְרֻוָּחִים לִקְרִיקֶט וּלְכַדּוּרֶגֶל; שְׁנַיִם־שְׁלשָׁה טִיּוּלִים מִטַּעַם בֵּית־הַסֵּפֶר אוֹ “אֶכְּסְפֶּדִיצְיוֹת”, כְּבַיָּכוֹל, בְּכָל חֲצִי־שָׁנָה; הַמּוֹרִים כֻּלָּם מֻסְמָכִים לְמַדָּעִים, לְבוּשִׁים מְעִילֵי־שְׂרָד וַחֲבוּשִׁים “כַּפּוֹת־סַיָּדִים” ⁸ בֵּית־תְּפִלָּה קָטָן מִשֶּׁלּוֹ; אִסּוּר סַלֵּי־צֵדָה, הַכֹּל נִתָּן מִטַּעַם הַהַנְהָלָה. הָיָה יוֹם קוֹדֵר בְּנוֹבֶמְבֶּר, כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְמוֹסָד זֶה. שָׁתִינוּ תֵּה עִם הַמְנַהֵל, וְאִמִּי שׂוֹחֲחָה אִתּוֹ בְּקַלּוּת וּנְעִימוּת. אֲנִי מָלֵאתִי פָּחָד שֶׁמָּא אֶהֱפֹךְ אֶת סֵפֶל־הַתֵּה, וְהָיְתָה תְּחִלָּתִי בְּכָל רָע. לִבִּי דָּאַב גַּם לָרַעְיוֹן, שֶׁאֶשָּׁאֵר לְבַדִּי בֵּין כָּל הָאֲנָשִׁים הַזָּרִים הַלָּלוּ בְּמָקוֹם רְחַב־יָדַיִם וְנוֹרָא זֶה. סוֹף סוֹף אַךְ שֶׁבַע שָׁנִים מָלְאוּ לִי, וַאֲנִי הָיִיתִי כֹּה מְאֻשָּׁר בֵּין כָּל צַעֲצוּעַי בַּחֲדַר־הַיְלָדִים. הָיוּ לִי צַעֲצוּעִים נִפְלָאִים כָּל כָּךְ: קַטָּר מַעֲלֶה קִיטוֹר מַמָּשׁ, פַּנַּס־קֶסֶם וְאֹסֶף חַיָּלִים, שֶׁמִּסְפָּרָם כְּבָר נִתְקָרֵב לְאֶלֶף. וּמֵעַתָּה – רַק שִׁעוּרִים. שִׁבְעָה אוֹ שְׁמוֹנָה מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ. חוּץ מִימֵי חֹפֶשׁ מְקֻטָּעִים, בְּתוֹסֶפֶת כַּדּוּרֶגֶל אוֹ קְרִיקֶט.

מִשֶּׁנֶּאֱלַם שְׁאוֹן הַגַּלְגַּלִּים שֶׁל מֶרְכֶּבֶת אִמִּי הַמִּתְרַחֶקֶת וְהוֹלֶכֶת, הִצִּיעַ לִי הַמְנַהֵל לִמְסֹר לְיָדָיו אֶת כָּל הַמָּעוֹת שֶׁבִּרְשׁוּתִי. מָסַרְתִּי לוֹ אֶת שְׁלשֶׁת מַטְבְּעוֹתַי, שֶׁנִּרְשְמוּ בְּסֵפֶר כַּחֹק, וְהוּא אָמַר לִי, שֶׁמִּדֵּי פַּעַם בְּפַעַם תְּהֵא “חֲנוּת” פְּתוּחָה בְּבֵית־הַסֵּפֶר, וְיִהְיֶה בִּיכָלְתִּי לִקְנוֹת בָּהּ כָּל חֶפְצִי עַד לִגְבוּל שִׁבְעַת הַשִּׁילִינְגִים וְהַחֵצִי. אָז הִסְתַּלַּקְנוּ מִטְּרַקְלִינוֹ שֶׁל הַמְנַהֵל וּמִן הָאֲגַף שֶׁל הַבַּיִת וְנִכְנַסְנוּ לַחֲדָרִים הָאֲפֵלִים יוֹתֵר, שֶׁהֻקְצוּ לְהוֹרָאָה וּלְשִׁכּוּן הַתַּלְמִידִים. הוּבֵאתִי לַחֲדַר הַכִּתָּה וְנִצְטַוֵּיתִי לָשֶׁבֶת אֶל אַחַת הַמִּכְתָּבוֹת. כָּל שְאָר הַנְעָרִים נִמְצְאוּ אוֹתָהּ שָׁעָה בַּחוּץ, וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי עִם מוֹרֵה הַכִּתָּה. הוּא הוֹצִיא סֵפֶר דַּק, עָטוּף בִּנְיָר יְרַקְרַק־חוּם, גָּדוּשׁ מִלִּים בְּכָל מִינֵי אוֹתִיּוֹת שֶׁל דְּפוּס. “אַתָּה לֹא לָמַדְתָּ לַטִּינִית מִיָּמֶיךָ, לֹא כֵן?” שָׁאַל הַמּוֹרֶה.

“לֹא, אֲדוֹנִי”.

“זֶהוּ סֵפֶר דִּקְדּוּק שֶׁל הַלָּשׁוֹן הַלַּטִּינִית”. הוּא פָּתַח אֶת הַסֵּפֶר, שֶׁנִּכְּרוּ בּוֹ יָפֶה סִמָּנֵי אֲגֻדָּלוֹ. “עָלֶיךָ לִלְמוֹד אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה”, אָמַר בְּהַצְבִּיעוֹ לְמִסְפַּר מִלִּים, נְתוּנוֹת בְּמִסְגֶּרֶת. “אֲנִי אֶחֱזֹר בְּעוֹד חֲצִי שָׁעָה וְאֶרְאֶה מַה לָּמַדְתָּ”.

שַׁוּוּנִי אֵפוֹא בְּנַפְשְׁכֶם, יוֹשֵׁב בְּלֵב דָּוֶה בְּאַפְלוּלִית הָעֶרֶב וְשׁוֹנֶה הִלְכוֹת נְטִיָּה רִאשׁוֹנָה.

מַה זֶּה, עֲלֵי אֲדָמוֹת? מַה מַּשְׁמָעוּת הַדָּבָר? בְּעֵינַי נִרְאָה כָּל זֶה חֲסַר־טַעַם. מִכָּל מָקוֹם, זֹאת הָאַחַת יָכֹלְתִּי תָּמִיד: לִלְמֹד בְּעַל פֶּה. וְתֵכֶף לָכֵן הִתְחַלְתִּי, בְּהַבְלִיגִי כְּכָל הָאֶפְשָׁר עַל עָגְמַת נַפְשִׁי, לְשַׁנֵּן אֶת הַלֶּקַח, שֶׁנִּתַּן לִי, שֶׁנִרְאָה לִי כְּעֵין אַקְרוֹסְטִיקוֹס.

לֹא אָרְכָה הַשָּׁעָה עַד שֶׁחָזַר הַמּוֹרֶה.

“הֲלָמַדְתָּ אֶת שִׁעוּרְךָ?” שָׁאַל בִּכְנִיסָתוֹ.

“סָבוּרְנִי, שֶׁאוּכַל לְאָמְרוֹ,אֲדוֹנִי,” עָנִיתִי; וְאָמְנָם מִלְמַלְתִּיו בְּחִפָּזוֹן.

נִדְמָה לִי שֶׁדַּעְתּוֹ נָחָה כָּל כָּךְ, שֶׁנּוֹעַזְתִּי לְהַטְרִידוֹ בִּשְׁאֵלָה:

“מַה טַּעַם הַדְּבָרִים, אֲדוֹנִי?”

“טַעְמָם כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר. מֶנְסָה הוּא שֵׁם עֶצֶם בִּנְטִיָּה רִאשׁוֹנָה.”

“יֵשׁ חָמֵשׁ נְטִיּוֹת. עַכְשָׁו לָמַדְתָּ אֶת שֵׁם הַיָּחִיד שֶׁל הַנְּטִיָּה הָרִאשׁוֹנָה”.

“אוּלָם”, חָזַרְתִּי וְאָמַרְתִּי, “מַה פֵּרוּשׁוֹ?”

“מֶנְסָה פֵּרוּשׁוֹ שֻׁלְחָן”, עָנָה הַמּוֹרֶה.

“אִם כֵּן מַדּוּעַ מֶנְסָה הוּא גַּם “הוֹי שֻׁלְחָן”?” הוֹסַפְתִּי לַחֲקֹר, “וּמַה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל,הוֹי שֻׁלְחָן'?”

“מֶנְסָה, הוֹי שֻׁלְחָן, הוּא יַחַס־קְרִיאָה”, עָנָה הוּא.

“אֲבָל מַדּוּעַ,הוֹי שֻׁלְחָן'?” הִקְשֵׁיתִי לִשְׁאֹל מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת כֵּנָה.

“,הוֹי שֻׁלְחָן' יְשַׁמֵּשׁ לְךָ בִּפְנוֹתְךָ אֶל שֻׁלְחָן, אוֹ בְּקָרְאֲךָ לְשֻׁלְחָן”. וּבִרְאוֹתוֹ שֶׁאֵין אֲנִי יוֹרֵד לְסוֹף דַּעְתּוֹ: “זֶה יְשַׁמֵּשׁ לְךָ בְּדַבֶּרְךָ אֶל שֻׁלְחָן”.

“אֲבָל לְעוֹלָם לֹא אֲדַבֵּר אֵלָיו”, פָּרַץ מִפִּי בְּתִמְהוֹן אֱמֶת.

“אִם אַתָּה מֵעֵז פָּנִים, סוֹפְךָ לְהֵעָנֵשׁ, וְהַאֲמִינָה לִי: הָעֹנֶשׁ יִהְיֶה חָמוּר מְאֹד”, הֵשִׁיב לְבַסּוֹף.

זוֹ הָיְתָה הֶכֵּרוּת רִאשׁוֹנָה שֶׁלִּי עִם סִפְרֵי הַמּוֹפֵת, מֵהֶם שָׁאֲבוּ, כְּפִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי, רַבִּים מִבְּנֵי־עֲלִיָּה שֶׁלָּנוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה נִחוּמִים וְיִתְרוֹנוֹת.

הֶעָרוֹתָיו שֶׁל מוֹרֵה הַכִּתָּה עַל הָעֳנָשִׁין לֹא הָיוּ בִּלְתִּי־מֻצְדָּקוֹת כְּלָל וְעִקָּר בְּבֵית־הַסֵּפֶר סט. גֵ’מְס. מַלְקִיּוֹת בְּמַקֵּל לִבְנֶה, כְּמִנְהַג אִיטוֹן, תָּפְסוּ מָקוֹם חָשׁוּב בְּסֵדֶר הַלִּמּוּדִים. אוּלָם בָּטוּחַ אֲנִי, שֶׁשּׁוּם יֶלֶד מִתַּלְמִידֵי אִיטוֹן, וְעַל אַחַת כַּמָּה מִתַּלְמִידָי הֶרָאוֹ, בְּיָמַי, לֹא סָפַג מַלְקִיּוֹת אַכְזְרִיּוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁנָּהַג מְנַהֵל זֶה לְהַרְבִּיץ לַיְלָדִים הַקְּטַנִים שֶׁנִתְּנוּ בִּרְשׁוּתוֹ. הֵן עָלוּ בְּאַכְזְרִיּוּתָן עַל כָּל מַה שֶּׁמִּינִיסְטֶרְיוֹן הַפְּנִים הָיָה מַתִּיר אֲפִלּוּ בְּבָתֵּי־חִנּוּךְ לִנְעָרִים פּוֹשְׁעִים.

בִּסְפָרִים שֶׁקָּרָאתִי לְאַחַר שָׁנִים מָצָאתִי דְּבָרִים, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אוּלַי כְּדֵי לְהַסְבִּיר בָּהֶם אֶת מִזְגּוֹ שֶׁל הָאִישׁ. פַּעֲמַיִם אוֹ שָׁלשׁ פְּעָמִים בְּחֹדֶשׁ הָיוּ כָּל הַתַּלְמִידִים עוֹבְרִים בַּסָּךְ אֶל הַסִּפְרִיָּה, וְאֶחָד אוֹ שְׁנַיִם מִן הָעֲבַרְיָנִים הָיוּ נִסְחָבִים אֶל הַחֶדֶר הַסָּמוּךְ בִּידֵי שְׁנֵי הַנְּעָרִים הַמְמֻנִּים, וְשָׁם הָיוּ סוֹפְגִים מַלְקִיּוֹת עַד שְׁפָךְ־דָּם, בְּעוֹד כָּל הַשְּׁאָר יוֹשְׁבִים בִּרְעָדָה וּמַאֲזִינִים לְקוֹל צַעֲקוֹתֵיהֶם. לְצוּרָה זוֹ שֶׁל תִּקּוּן הַמִּדּוֹת נוֹסְפוּ תְּפִלּוֹת תְּכוּפוֹת בְּנֻסַּח כְּנֵסִיָּה עִלִּית,⁹ בְּבֵית הַתְּפִלָּה הַקָּטָן שֶׁל הַמּוֹסָד. ג' אֶוֶרְסְט הִתְנַגְּדָה מְאֹד לָאַפִּיפְיוֹר. אֱמֶת שֶׁאֵין מְגַלִּים אוֹתָהּ, לִדְבָרֶיהָ, הִיא, שֶׁהָאַפִּיפְיוֹר תּוֹמֵךְ בַּפִינִיָּנִים הַלָּלוּ. הִיא עַצְמָהּ הָיְתָה מֵחֲסִידֵי כְּנֵסִיָּה תַּחְתִּית ¹⁰ וְהִתְנַגְּדוּתָהּ לַטְּקָסִים וְלַקִּשּׁוּטִים, וּבִכְלָל, דַּעְתָּהּ הַשְּׁלִילִית מְאֹד עַל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, נָטְעוּ בְּלִבִּי מִשְׁפָּט קָדוּם לְרָעָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אִישׁ, עַל כָּל הַטְּקָסִים הַדָּתִיִּים הַנּוֹבְעִים מִמְּקוֹרוֹ, כְּבַיָּכוֹל. לְפִיכָךְ, לֹא מָצָאתִי נִחוּמִים יְתֵרִים בַּצַּד הָרוּחָנִי שֶׁל חִנּוּכִי, בְּפֶרֶק־זְמַן זֶה. מִצַּד שֵׁנִי, חָזִיתִי מִבְּשָׂרִי אֶת כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ שֶׁל הַצַּד הַחִלּוֹנִי.

כַּמָּה שָׂנֵאתִי אֶת בֵּית־הַסֵּפֶר הַזֶּה, וְכַמָּה חֲרָדָה מָלְאוּ יָמַי, לְמַעְלָה מִשְּׁנָתַיִם, שֶׁעָשִׂיתִי שָׁם, הִתְקַדַּמְתִּי אַךְ מְעַט מְאֹד בְּלִמּוּדַי, וּבְמִשְׁחָקִים לֹא הִצְטַיַּנְתִּי כָּל עִקָּר. הָיִיתִי סוֹפֵר אֶת הַיָּמִים וְאֶת הַשָּׁעוֹת, שֶׁנּוֹתְרוּ עַד גְּמַר כָּל זְמַן־לִמּוּדִים, כְּשֶׁאוּכַל לָשׁוּב הַבַּיְתָה מִבֵּית־עֲבָדִים זֶה, וְלַעֲרֹך אֶת חַיָּלַי לַקְּרָב עַל הָרִצְפָּה בַּחֲדַר הַיְלָדִים. לֹא יָדַעְתִּי בַּיָּמִים הָהֵם דָּבָר גָּדוֹל מִתַּעֲנוּג הַקְּרִיאָה. בִּהְיוֹתִי בֶּן תֵּשַׁע וָחֵצִי, נָתַן לִי אָבִי בְּמַתָּנָה אֶת “אִי הַמַּטְמוֹן”, וְזוֹכֵר אֲנִי, בְּאֵיזֶה עֹנֶג בָּלַעְתִּי אוֹתוֹ. מוֹרַי רָאוּנִי גַּם מְפַגֵּר גַּם מְפֻתָּח קֹדֶם זְמַנּוֹ, קוֹרֵא סְפָרִים לְמַעְלָה מִגִּילִי, וְנִמְצָא עִם זֶה בֵּין אַחֲרוֹנֵי הַכִּתָּה. הֵם רָאוּ עַצְמָם נֶעֱלָבִים. הָיוּ בְּיָדָם אֶמְצְעֵי כְּפִיָּה לָרֹב, אוּלָם עַקְשָנוּתִי עָלְתָה עַל אֵלֶּה. בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא מָצָאתִי עִנְיָן, הִגָּיוֹן אוֹ חָזוֹן, לֹא רָצִיתִי אוֹ לֹא יָכֹלְתִּי לִלְמֹד. בְּכָל שְתֵּים־עֶשְרֵה הַשָּׁנִים שֶׁעָשִׂיתִי בְּבֵית־הַסֵּפֶר, לֹא עָלָה בִּידֵי אִישׁ לְעוֹרְרֵנִי לִכְתֹּב חָרוּז לַטִּינִי, אוֹ לִלְמֹד יוֹתֵר מִן הָאַלְפָא־בֵּיתָא הַיְּוָנִית. אֵין בְּדַעְתִּי, כְּלָל וּכְלָל לְהִתְנַצֵּל עַל הַהַזְנָחָה הַטִפְּשִׁית שֶל הִזְדַּמְּנוּת, שֶׁנִתְּנָה לִי לִלְמֹד וּלְהַשְׂכִּיל, וְשֶׁעָלְתָה לְהוֹרַי בְּיֹקֶר רַב – דָּבָר שֶהִדְגִּישׁוּ מוֹרַי בְּתוֹכְחוֹת מוּסָר לְאֵין קֵץ. אֶפְשָׁר שְׁאִלּוּ הִקְנוּ לִי אֶת דַּעַת הַקַּדְמוֹנִים מִתּוֹךְ לִמּוּד דִּבְרֵי־יְמֵיהֶם וְדַרְכֵי חַיֵּיהֶם, תַּחַת דִּקְדּוּקֵי לְשׁוֹנָם, הָיִיתִי מִצְטַיֵּן יוֹתֵר.

בְּרִיאוּתִי הִתְרוֹפְפָה בְּבֵית־הַסֵּפֶר סט’־גֵ’מְס. וּלְבַסּוֹף, לְאַחַר מַחֲלָה רְצִינִית, הוֹצִיאוּ אוֹתִי הוֹרַי מִן הַמּוֹסָד. רוֹפֵא־ מִשְׁפַּחְתֵּנוּ, ד"ר רוֹבְּסוֹן רוֹז הַמְפֻרְסָם, עָסַק אָז בְּמִקְצוֹעוֹ בִּבְרַיְטוֹן, וְכֵוָן שֶׁנִּרְאֵיתִי חָלוּשׁ בְּיוֹתֵר בַּיָּמִים הָהֵם, נִמְצָא לְנָכוֹן לְהַעֲמִידֵנִי תַּחַת הַשְׁגָּחָתוֹ הַמַּתְמֶדֶת. לְפִיכָךְ הָעֳבַרְתִּי לְבֵית־סֵפֶר בִּבְרַיְטוֹן, שֶׁבְּרֹאשׁוֹ עָמְדוּ שְׁתֵּי גְּבִירוֹת. בֵּית־אֻלְפָּנָא זֶה הָיָה קָטָן מִן הַמּוֹסָד שֶׁעָזַבְתִּי, עָלָה יוֹתֵר בְּזוֹל וְלֹא הִתְאַמֵּר כָּמוֹהוּ. אֲנִי מָצָאתִי בּוֹ חוּט שֶׁל חֶסֶד וְאַהֲדָה, שֶׁחֶסְרוֹנוֹ הָיָה כֹּה בּוֹלֵט בְּנִסְיוֹנִי הָרִאשׁוֹן. בְּבֵית־סֵפֶר זֶה עָשִׂיתִי שָׁלשׁ שָׁנִים; וְאַף כִּי הָיִיתִי נוֹטֶה לָמוּת מִדַּלֶּקֶת רֵאָה כְּפוּלָה, שַׁבְתִּי מְעַט מְעַט לְאֵיתָנִי, בַּאֲוִירוֹ הַצַּח וְהַסְּבִיבָה הַנְּעִימָה. בְּבֵית־סֵפֶר זֶה הֻרְשֵׁיתִי לִלְמֹד דְּבָרִים, שֶׁמָּצָאתִי בָּהֶם עִנְיָן: צָרְפַתִּית, דִּבְרֵי־הַיָּמִים, הֲמוֹן פִּיּוּטִים בְּעַל־פֶּה, וְעַל כָּל אֵלֶּה – רְכִיבָה וּשְׁחִיָּה. הָרשֶׁם הַנָּעִים שֶׁל הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה נֶחֱרַת בִּלְבָבִי, כְּהִפּוּכָם הַגָּמוּר שֶׁל זִכְרוֹנוֹת שְׁנוֹת־לִמּוּדַי הַקּוֹדְמוֹת.

הַחִבָּה הַיְתֵרָה לְעֶקְרוֹנוֹת כְּנֵסִיָּה תַּחְתִּית, שֶׁנָּטְעָה בְּלִבִּי ג' אֶוֶרְסְט, הֱבִיאַתְנִי יוֹם אֶחָד בִּמְבוּכָה. אֲנַחְנוּ הִתְפַּלַּלְנוּ תְּכוּפוֹת בַּכְּנֵסִיָּה הַמַּלְכוּתִית בִּבְרַיְטוֹן, כָּאן הִקְצוּ לְתַלְמִידֵי בֵּית־הַסֵּפֶר מְקוֹמוֹת־מוֹשָׁב, עֲרוּכִים צָפוֹנָה וְדָרוֹמָה. תּוֹצָאָתוֹ שֶׁל סִדּוּר זֶה הָיְתָה, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁנִּקְרְאוּ עִקָּרֵי הָאֱמוּנָה שֶׁל הַשְּׁלִיחִים, הֵסֵב כָּל אֶחָד אֶת פָּנָיו מִזְרָחָה. בָּטוּחַ הָיִיתִי שֶׁגְּבֶרֶת אֶוֶרְסְט הָיְתָה רוֹאָה בָּזֶה מִנְהָגוֹ שֶׁל הָאַפִּיפְיוֹר וְרָאִיתִי חוֹבָה לְעַצְמִי לְהִתְנַגֵּד לוֹ בְּגָלוּי. לְפִיכָךְ עָמַדְתִּי בְּעַקְשָׁנוּת תַּחְתַּי. הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁגָּרַמְתִי מֵעֵין “הַפְלָאָה”¹¹, וְהָיִיתִי מֵכִין עַצְמִי לְעִנּוּיֵי־קְדוֹשִׁים. אוּלָם כְּשֶׁחָזַרְנוּ הַבַּיְתָה, לֹא שָׁמַעְתִּי אַף הֶגֶה עַל הִתְנַהֲגוּתִי. זוֹ הְיָתה אַכְזָבָה, כִּמְעַט, וַאֲנִי חִכִּיתִי בְּכִלְיוֹן־עֵינַיִם לְהִזְדַּמְּנוּת שְׁנִיָּה, לְהוֹסִיף וּלְהַפְגִּין אֶת אֱמוּנָתִי. אוּלָם כְּשֶׁבָּאנוּ בַפַּעַם הַשְּׁנִיָּה לְבֵית־הַתְּפִלָּה, הֶרְאוּ לַתַּלְמִידִים מְקוֹמוֹת מוֹשָׁב חֲדָשִׁים שֶׁנֶּעֶרְכוּ בְּכִוּוּן מִזְרָחִי, וְשׁוּב לֹא הָיְתָה בְּיְדָנֵוּ כָּל מִצְוַת־עֲשֵׂה, בְּשָׁעָה שֶׁנִּקְרְאוּ עִקָּרֵי הָאֱמוּנָה. הָיִיתִי נָתוּן בִּמְבוּכָה, וְלֹא יָדַעְתִּי לִבְחֹר אֶת דֶּרֶךְ הַחוֹבָה הַנְּכוֹנָה. הֲרֵי יִהְיֶה בְּכָךְ מִשּׁוּם הַפְרָזָה, אִם אֶפְנֶה עֹרֶף לַמִּזְרָח, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא הָיְתָה לִי הַרְגָּשָׁה, שֶׁאֵין הַצְדָּקָה לְמַעֲשֶׂה כָּזֶה. רוֹצֶה לֹא רוֹצֶה, נַעֲשֵׂיתִי קוֹנְפוֹרְמִיסְט¹² פַּסִּיבִי. רְאוּיוֹת הָיוּ שְׁתֵּי הַגְּבִירוֹת הַזְּקֵנוֹת לְתוֹדָה עַל יַחֲסָן הַפִּקֵּחַ וְהֶעָדִין לִסְפֵקוֹתַי. יַחֲסָן הַטּוֹב נָשָׂא פְּרִי. מֵאָז, לֹא שַׁבְתִּי עוֹד לְהָצִיק בְּעִנְיָנִים כָּאֵלֶּה, לֹא לִי וְלֹא לַאֲחֵרִים; בְּאֵין חוֹלֵק עַל דַּעְתִּי וּבְאֵין מִתְאַכְזֵר עָלַי, הָלַכְתִּי בְּרָצוֹן בְּדֶרֶךְ הַסַּבְלָנוּת הַנְּכוֹנָה וְהָאֱמוּנָה בָּעֶקְרוֹנוֹת הַמְקֻבָּלִים.

 

פֶּרֶק שֵׁנִי: הֶרָאוֹ    🔗

אַךְ מָלְאוּ לִי שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, נִכְנַסְתִּי לַתְּחוּמִים הַזְּעוּמִים שֶׁל בְּחִינוֹת, שֶׁמִּנָּה לִי גּוֹרָלִי לְמֶשֶׁךְ שֶׁבַע הַשָּׁנִים הַבָּאוֹת. בְּחִינוֹת אֵלֶּה הֶעֱמִידוּנִי בְּנִסָּיוֹן קָשֶׁה. הַנּוֹשְׂאִים הַיְקָרִים מִכֹּל בְּעֵינֵי הַבּוֹחֲנִים הָיוּ כִּמְעַט תָּמִיד מֵאֵלֶּה הַחֲבִיבִים עָלַי פָּחוֹת מִכֹּל. רוֹצֶה הָיִיתִי שֶׁיִּבְחַנוּ אוֹתִי בְּדִבְרֵי הַיָּמִים, שִׁירָה וּכְתִיבַת חִבּוּרִים. וְהַבּוֹחֲנִים מִצַּד שֵׁנִי, הֶרְאוּ נְטִיָּה יְתֵרָה לְלַטִּינִית וּמַתֵּמַטִיקָה וּרְצוֹנָם נַעֲשָׂה. יֶתֶר עַל כֵּן, הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁהִצִּיגוּ בִּשְנֵי הַמִּקְצוֹעוֹת הָאֲמוּרִים הָיוּ כִּמְעַט תָּמִיד כָּאֵלֶּה, שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לִתֵּן לָהֶן תְּשׁוּבָה מַסְפֶּקֶת. רוֹצֶה הָיִיתִי, שֶׁיְבַקְּשׁוּנִי לוֹמַר, מָה אֲנִי יוֹדֵעַ, וְהֵם הִשְׁתַּדְּלוּ תָּמִיד לִשְׁאֹל מַה שֶּׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ. בְּעוֹד שֶׁאֲנִי הָיִיתִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְהַרְאוֹת אֶת יְדִיעוֹתַי, הָיוּ הַלָּלוּ מְבַקְּשִׁים לְהַפְגִּין אֶת בַּעֲרוּתִי. לְהִתְנַהֲגוּת מֵעֵין זוֹ הָיְתָה רַק תּוֹצָאָה אַחַת: אֲנִי לֹא הִצְלַחְתִּי בַּבְּחִינוֹת.

דָבָר זֶה נִתְאַמֵּת, בְּיִחוּד, בִּבְחִינוֹת הַכְּנִיסָה לְהֶרָאוּ. אוּלָם הַמְנַהֵל, מַר וֶלְדּוֹן, נָהַג בַּפְּרוֹזָה הַלַּטִּינִית שֶׁלִּי לְפָנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין: הוּא הֶרְאָה הַבְחַנַה דַּקָּה בְּדוּנוֹ עַל כִּשְׁרוֹנוֹתַי, בְּדֶרֶךְ כְּלָל. דָּבָר זֶה הָיָה מַפְלִיא בְּיוֹתֵר, לְאַחַר שֶׁנִּמְצֵאתִי בִּלְתִּי מֻכְשָׁר לְהָשִׁיב אַף עַל אַחַת מִן הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁבַּגִּלָּיוֹן הַלַּטִּינִי. כָּתַבְתִּי אֶת שְׁמִי בְּרֹאשׁ הַדַּף. רָשַׁמְתִּי אֶת מִסְפַּר הַשְּׁאֵלָה א'. לְאַחַר מַחֲשָׁבוֹת הַרְבֵּה קָבַעְתִּי סוֹגְרַיִם מִסָּבִיב לְאוֹת זוֹ: (א'). אוּלָם מִכָּאן וְאֵילָךְ לֹא יָכֹלְתִּי לְהַעֲלוֹת בְּדַעְתִּי כָּל דָּבָר הַקָּשׁוּר בְּאוֹתָהּ שְׁאֵלָה, אֲשֶׁר יַתְאִים לָהּ, אוֹ יִתֵּן אֶת פִּתְרוֹנָהּ הַנָּכוֹן. בְּמִקְרֶה, צָצוּ עַל הַדַּף אֵי־שָׁם מִן הָאַיִן רְבָב אֶחָד וְכַמָּה כְּתָמִים. שְׁתֵּי שָׁעוֹת תְּמִימוֹת הָיִיתִי מִסְתַּכֵּל בְּמַחֲזֶה עָגוּם זֶה, עַד שֶׁבָּאוּ סַדְּרָנִים רַחֲמָנִים וְאָסְפוּ אֶת הַגִּלָּיוֹן שֶׁלִּי עִם שְׁאָר הַגִּלְיוֹנוֹת וּנְשָׂאוּהוּ אֶל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הַמְנַהֵל. עַל פִּי רְמָזִים דַּלִּים אֵלֶּה לִידִיעוֹתַי הִסִּיק מַר וֶלְדּוֹן, כִּי רָאוּי אֲנִי לְהִתְקַבֵּל לְהֶרָאוּ. אָכֵן רָאוּי הָיָה הָאִישׁ לְכָל שֶׁבַח: הוּא הוֹכִיחַ בְּכָךְ, שֶׁרוֹאֶה הוּא לְלִבָּם שֶׁל דְּבָרִים: אָדָם שֶׁאֵינוֹ זָקוּק לְהוֹכָחוֹת עַל הַנְּיָר. כָּל יָמַי הָיִיתִי מַחֲשִׁיב אֶת הָאִישׁ מְאֹד.

בְּהֶתְאֵם לְהַחֲלָטָתוֹ, הֻכְנַסְתִּי בְּהַגִּיעַ שְׁעָתִי, לַדַּרְגָּה הַשְּׁלִישִׁית, הִיא הַנְּחוּתָה בְּיוֹתֵר, שֶׁל הַכִּתָּה הָרְבִיעִית, הִיא הַתַּחְתּוֹנָה. שְׁמוֹת הַתַּלְמִידִים הַחֲדָשִׁים נִדְפְּסוּ בִּרְשִׁימוֹת בֵּית־הַסֵּפֶר, בְּסֵדֶר הָאָלֶף־בֵּית. וּמִכֵּוָן שֶׁשְּׁמִי הַנָּכוֹן, סְפֶּנְסֶר־צֶ’רְצִ’יל, פּוֹתֵחַ בְּסַמֶ"ךְ, לֹא מָצָאתִי יִתְרוֹן בְּאוֹתִיוֹת הָאָלֶף־בֵּית יוֹתֵר מִשֶּׁמָּצָאתִי בְּצֵרוּפֵיהֶן. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר חָצְצוּ רַק שְׁנֵי תַּלְמִידִים בֵּינִי לְבֵין תַּחְתִּיתוֹ שֶׁל בֵּית־הַסֵּפֶר כֻּלּוֹ, וְאַף שְׁנַיִם אֵלֶּה נֶעֶלְמוּ, לְצַעְרִי כִּמְעַט תֵּכֶף, אִם מִפְּנֵי מַחֲלָה, אוֹ מִסִּבָּה אַחֶרֶת.

מִנְהַג הֶרָאוֹ בְּמִפְקַד הַתַּלְמִידִים שׁוֹנֶה מִמִּנְהַג אִיטוֹן. בְּאִיטוֹן עוֹמְדִים הַנְּעָרִים בַּחֲבוּרָה וּמְנוֹפְפִים אֶת מִגְבְּעוֹתֵיהֶם, בְּשָׁעָה שֶׁקּוֹרְאִים בִּשְׁמוֹתֵיהֶם. בְּהֶרָאוֹ הֵם עוֹבְרִים לִפְנֵי אַחַד הַמּוֹרִים בַּחֲצַר בֵּית־הַסֵּפֶר וְעוֹנִים אֶחָד אֶחָד. מַצָּבִי נִתְגַּלָּה אֵפוֹא בְּכָל עֶלְבּוֹנוֹ כִּמְעָט. הַדָּבָר הָיָה בִּשְׁנַת 1887. לוֹרְד רַנְדּוֹלְף צֶ’רְצִ’יל, אַךְ הִתְפַּטֵּר מִמִּשְׂרָתוֹ כְּמַנְהִיג בֵּית־הַנִּבְחָרִים וְשַׂר־הָאוֹצָר, וּשְׁמוֹ עוֹד הָלַךְ לְפָנָיו בְּרֹאשׁ הֶחָזִית הַפּוֹלִיטִית. לְפִיכָךְ הָיוּ אוֹרְחִים רַבִּים, אֳנָשִׁים וְנָשִׁים, מְחַכִּים עַל מַדְרְגוֹת בֵּית־הַסֵּפֶר, לִרְאוֹתֵנִי עוֹבֵר בַּסָּךְ; וְלִפְעָמִים תְּכוּפוֹת שָׁמַעְתִּי אֶת הַהֶעָרָה הַמַּעֲלִיבָה: “רְאֵה, הוּא הָאַחֲרוֹן שֶׁבַּתַּלְמִידִים.”

כָּךְ הִמְשַׁכְתִּי בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה קָרוֹב לְשָׁנָה. אוּלָם שְׁהִיָּתִי הָאַרֻכָּה בַּכִּתָּה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁבְּבֵית־הַסֵּפֶר נָתְנָה לִי יִתְרוֹן כַּבִּיר עַל הַנְּעָרִים הַמַּשְׂכִּילִים מִמֶּנִּי. עֲלֵיהֶם כֻּלָּם הֻטַּל לִלְמֹד לַטִּינִית וִיוָנִית וְעוֹד כִּתְרֵי־תּוֹרָה דּוֹמִים לְאֵלֶּה. אוּלָם אֲנִי לָמַדְתִּי אַנְגְּלִית. נֶחֱשַׁבְנוּ לְנִבְעָרִים, שֶׁאֵינָם מֻכְשָרִים לִלְמֹד אֶלָּא אַנְגְּלִית. עַל מַר סוֹמֶרְוֶל, אָדָם נֶחֱמָד, שֶׁאֲנִי מַכִּיר לוֹ טוֹבָה רַבָּה – הֻטַּל הַתַּפְקִיד לְלַמֵּד לַנְּעָרִים הַנִּבְעָרִים בְּיוֹתֵר חָכְמָה בְּזוּיָה בְּיוֹתֵר – וְהִיא לִכְתֹּב אַנְגְּלִית. כַּמָּה יָדַע הָאִישׁ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה זוֹ! כָּמוֹהוּ לֹא הוֹרָה אִישׁ מֵעוֹלָם. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלָּמַדְנוּ אֶת תּוֹרַת הַסִּגְנוֹן הָאַנְגְּלִי כְּהִלְכָתוֹ, אֶלָּא שֶׁעָסַקְנוּ בְּהַתְמָדָה בְּנִתּוּחַ הַמִּשְׁפָט הָאַנְגְּלִי לְכָל פְּרָטָיו וְדִקְדּוּקָיו. מַר סוֹמֶרְוֶל הִמְצִיא שִׁיטָה מִשֶּׁלוֹ. הוּא הָיָה בּוֹחֵר מִשְׁפָּט אָרֹךְ לְמַדַּי וּמַפְרִיד אוֹתוֹ לַחֲלָקָיו בִּדְיוֹ שְׁחוֹרָה, אֲדֻמָּה, וִירֻקָּה. נוֹשֵׂא, פֹּעַל, נָשׂוּא, מִלּוֹת הַיַּחַס, מִלּוֹת הַתְּנַאי, מִלּוֹת הַחִבּוּר וּמִלּוֹת הַהֶבְדֵּל וּלְכָל אֶחָד מֵאֵלֶּה צֶבַע שֶׁלּוֹ וְסוֹגְרַיִם שֶׁלּוֹ! הָיָה זֶה מֵעֵין אִמּוּן צְבָאִי. עָסַקְנוּ בּוֹ כִּמְעַט יוֹם יוֹם. הוֹאִיל וְעָשִׂיתִי בְּדַרְגָּה ג' שֶׁבְּכִתָּה ד' פִּי שְׁלשָׁה כְּכָל שְׁאָר הַתַּלְמִידִים, הֲרֵי גַּם נִמְצֵאתִי לָמֵד אַנְגְּלִית פִּי שְׁלשָׁה. לָמַדְתִּי אוֹתָהּ עַל בֻּרְיָהּ. כָּךְ סָפַגְתִּי לְתוֹךְ עַצְמוֹתַי גּוּפֵי הֲלָכוֹת שֶׁל מִבְנֵה הַמִּשְפָּט הַבְּרִיטִי הָרָגִיל – שֶׁהוּא אֲצִילִי בֶּאֱמֶת. בִּמְרוּצַת הַשָּׁנִים, כְּשֶׁשָּׁבוּ חֲבֵרַי לְחִנּוּךְ – אֵלֶּה שֶׁזָּכוּ לִפְרָסִים וְאוֹתוֹת הִצְטַיְּנוּת בִּכְתִיבַת שִׁירִים לַטִּינִיִּים כֹּה נֶחֱמָדִים וּפִתְגָּמִים יְוָנִיִּים כֹּה שְׁנוּנִים – לְהִזְדַּקֵּק לַלָּשׁוֹן הָאַנְגְּלִית הַפְּשׁוּטָה, לִמְצֹא בָּהּ אֶת פַּרְנָסָתָם אוֹ לִסְלֹל בָּהּ דֶּרֶךְ לְעַצְמָם, הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֵין אֲנִי נוֹפֵל מֵהֶם בִּמְאוּמָה. וַדַּאי שֶׁיֵּשׁ לִי נְטִיָּה יְתֵרָה לִילָדִים לוֹמְדֵי אַנְגְּלִית. הָיִיתִי מַכְרִיחַ אֶת כֻּלָּם לִלְמֹד אַנְגְּלִית: וְרַק אַחַר־כָּךְ הָיִיתִי מַרְשֶׁה לַנְּבוֹנִים שֶׁבָּהֶם לִלְמֹד לַטִּינִית לְמַעַן הַכָּבוֹד וִיוָנִית – לְשֵׁם תַּעֲנוּג. הַדָּבָר הַיְחִידִי, שֶעָלָיו הָיוּ סוֹפְגִים מַלְקִיוֹת מִיָּדִי, הוּא חֹסֶר יְדִיעָה בְּאַנְגְּלִית. עַל כָּךְ הָיִיתִי מַכֶּה אוֹתָם קָשֶׁה.

רֵאשִׁית לִמּוּדַי בְּהֶרָאוֹ הָיְתָה בַּקַּיִץ. בְּרֵכַת הַשְּׂחִיָּה שֶׁל בֵּית־הַסֵּפֶר הָיְתָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, שֶׁרָאִיתִי מִיָּמַי. דּוֹמָה הָיְתָה יוֹתֵר לִשְׁלוּחָה שֶׁל נָהָר מֵאֲשֶׁר לִבְרֵכַת־רַחֲצָה, וּשְׁנֵי כְּבָשִׁים נְטוּיִים עָלֶיהָ. לְשָׁם הָיִינוּ מִסְתַּלְּקִים לְמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת, מִתְחַמְּמִים, בֵּין טְבִילָה לִטְבִילָה, בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וְאוֹכְלִים לַחְמָנִיוֹת גְּדוֹלוֹת עַל קוֹרַת הָאַסְפַלְט הַלּוֹהֶטֶת. טִבְעִי הָיָה הַדָּבָר לְנַעַר חוֹמֵד־לָצוֹן לָגֶשֶׁת לְאֶחָד מִידִידָיו הָעֲרֻמִּים, אוֹ אֲפִלוּ לְאֶחָד מִירִיבָיו, מֵאֲחוֹרָיו וּלְדָחֳפוֹ לְתוֹךְ הַבְּרֵכָה. וְכָךְ הָיִיתִי נוֹהֵג תָּמִיד בִּנְעָרִים בְּנֵי־גִילִי, אוֹ אֲפִילּוּ לְמַטָּה מִזֶּה. יוֹם אֶחָד, בְּטֶרֶם עָשִׂיתִי אַף חֹדֶשׁ יָמִים בְּבֵית־הַסֵּפֶר, רָאִיתִי נַעַר שָׁקוּעַ בּהַרְהוֹרִים, עוֹמֵד עָטוּף בְּמַגֶּבֶת עַל שְׂפַת־הַבְּרֵכָה מַמָּשׁ. הוּא לֹא הָיָה גָּדוֹל מִמֶּנִּי בְּקוֹמָה, וּלְפִיכָךְ סָבַרְתִּי שֶאוּכַל לוֹ בְּנָקֵל. בָּאתִי מֵאֲחוֹרָיו בַּלָּאט וְדָחַפְתִּי אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַבְּרֵכָה כְּשֶׁאֲנִי מַחֲזִיק בַּמַּגֶּבֶת מִתּוֹךְ רֶגֶשׁ אֱנוֹשִׁי, שֶׁלֹּא תֵּרָטֵב בַּמַּיִם. הֻפְתַּעְתִּי לִרְאוֹת פַּרְצוּף מָלֵא חֵמָה עוֹלֶה עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וִיצוּר חָסֹן, כַּנִּרְאֶה בִּמְאֹד מְאֹד, חוֹתֵר בִּמְחִי זְרוֹעוֹת אַמִּיצוֹת אֶל הַחוֹף. אֲנִי בָּרַחְתִּי, אַךְ לֹא הָיָה מִפְלָט. בִּמְהִירוּת הַסּוּפָה הִשִּׂיג אוֹתִי רוֹדְפִי, תְּפָסַנִי בְּחָזְקָה בְּעָרְפִּי וֶהֱטִילַנִי לְמַעֲמַקֵּי הַבְּרֵכָה. לֹא אָרְכָה הַשָּׁעָה, וַאֲנִי זָחַלְתִּי וְיָצָאתִי מֵהָעֵבֶר הַשֵּׁנִי וּמָצָאתִי עַצְמִי מֻקָּף הָמוֹן נִסְעָר שֶׁל צְעִירֵי הַתַּלְמִידִים, “אוֹי וַאֲבוֹי לְךָ”, עָנוּ וְאָמְרוּ. “הֲיוֹדֵעַ אַתָּה מַה שֶּׁעָשִׂיתָ? זֶהוּ אֶמֶרִי: הוּא בְּכִתָּה ו'. הוּא רֹאשׁ בֵּיתוֹ. הוּא אַלּוּף הַמִּתְגּוֹשְׁשִׁים; יֵשׁ לוֹ דֶּגֶל שֶׁל כַּדּוּרֶגֶל”. הֵם הוֹסִיפוּ לְהַפְלִיג בְּשֶׁבַח גְּדֻלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ וּלְהַאֲרִיךְ דְּבָרִים עַל הָעֹנֶשׁ הַנּוֹרָא הַצָּפוּי לִי מִיָּדוֹ. אוּלָם לֹא רַק הָעֹנֶשׁ בִּלְבַד הֵטִיל עָלַי אֵימָה אֶלָּא אוֹתָה הַרְגָּשָׁה, שֶׁחָטָאתִי בְּחִלּוּל־הַקֹּדֶשׁ. כֵּיצַד יָכֹלְתִּי לַעֲמֹד עַל רוּם מַעֲלָתוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מִתְעַטֵּף בְּמַגֶּבֶת, וְקוֹמָתוֹ כֹּה קְטַנָּה? הֶחֱלַטְתִּי לְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד. בְּחִיל וּרְעָדָה נִגַּשְׁתִּי אֶל אוֹתוֹ תַּקִּיף. “צַר לִי מְאֹד”, אָמַרְתִּי, “כְּסָבוּר הָיִיתִי, שֶׁהִנְּךָ אֶחָד מִתַּלְמִידֵי כִּתָּה ד'. אַתָּה כֹּה קָטָן”. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁדִּבְרֵי הִתְנַצְּלוּת אֵלֶּה לֹא הוֹעִילוּ לְפַיֵּס אוֹתוֹ כָּל עִקָּר, אָז מִהַרְתִּי לְהוֹסִיף בְּטוּב שֵׂכֶל וָטַעַם: “אַבָּא שֶׁלִּי אָדָם גָּדוֹל הוּא, וְאַף הוּא קְטַן־קוֹמָה”. לִדְבָרִים אֵלֶּה מִלֵּא פִּיו צְחוֹק, וּלְאַחַר אֵילוּ הֶעָרוֹת כְּלָלִיוֹת עַל חֻצְפָּתִי וְעֵצָה טוֹבָה, לִנְהֹג בּוֹ זְהִירוּת־יֶתֶר בֶּעָתִיד, נָתַן סִמָּנָיו, שֶׁהָעִנְיָן תַּם וְנִשְלָם.

מַזָּלִי שִׂחֵק לְהִזְדַּמֵּן אִתּוֹ הַרְבֵּה יוֹתֵר, בִּנְסִבּוֹת, שֶׁבָּהֶן אֵין לְהֶבְדֵּל שָׁלשׁ שָׁנִים בַּגִּיל חֲשִׁיבוּת זוֹ הַנּוֹדַעַת לוֹ בְּכָתְלֵי בֵּית־הַסֵּפֶר. הָיִינוּ אַחַר כָּךְ חֲבֵרִים לַקַּבִּינֶט. הָיוּ שֶׁתָּמְהוּ, כֵּיצַד עָלְתָה בְּיָדִי, בְּעוֹדֶנִי עוֹמֵד בְּמָקוֹם אֶחָד בַּכִּתָּה הַנְּחוּתָה בְּיוֹתֵר, לִזְכּוֹת בַּפְּרָס, שֶׁהִתְחָרוּ עָלָיו כָּל תַּלְמִידֵי בֵּית־הַסֵּפֶר בִּקְרִיאַת אֶלֶף וּמָאתַיִם שׁוּרָה מִ“זְּמִירוֹת רוֹמִי הָעַתִּיקָה” שֶׁל מֶקּוֹלִי, בְּלִי שְׁגִיאָה קַלָּה אַחַת. כֵּן הִצְלַחְתִּי לַעֲבֹר בְּשָׁלוֹם אֶת הַבְּחִינוֹת הַמֻקְדָּמוֹת לַצָּבָא, בְּעוֹד שֶׁנִּשְׁאַרְתִּי כִּמְעַט הָאַחֲרוֹן בְּבֵית־הַסֵּפֶר. נִרְאֶה, שֶׁבְּחִינָה זוֹ עוֹרְרָה אוֹתִי לְמַאֲמַצִּים יְתֵרִים וּמְיֻחָדִים, כִּי רַבִּים מִתַּלְמִידֵי בֵּית־הַסֵּפֶר, שֶׁעָלוּ עָלַי בַּכֹּל, נִכְשְׁלוּ בָּהּ. גַּם מַזָּלִי שִׂחֵק לִי בְּמִקְצָת. יָדַעְנוּ, כִּי בֵּין שְׁאָר שְׁאֵלוֹת, נִדָּרֵשׁ לְשַׂרְטֵט מַפָּה שֶׁל אַחַת הַמְּדִינוֹת עַל פִּי הַזִּכָּרוֹן. בַּלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן אוֹר לְיוֹם הַדִּין, שַׂמְתִּי, בְּתוֹרַת הֲכָנָה אַחֲרוֹנָה, אֶת שְׁמוֹת כָּל הַמַּפּוֹת שֶׁבָּאַטְלַס לְתוֹךְ מִגְבַּעַת, וְהוֹצֵאתִי מִתּוֹכָה אֶת נְיוּ־זִילַנְד. הֶעֱלֵיתִי בְּזִכְרוֹנִי הַטּוֹב אֶת כָּל פְּרָטֵי כְּתִיבָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ “דּוֹמִינְיוֹן”. וְכֵן הָיָה. הַשְּׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה בַּגִּלָּיוֹן הָיְתָה: שַׂרְטֵט מַפָּה שֶׁל “נְיוּ־זִילַנְד”. לְדָבָר מֵעֵין זֶה קוֹרְאִים בְּמוֹנְטֶה קַרְלוֹ en plein וְהָיִיתִי זַכַּאי לְקַבֵּל פִּי שְׁלשִׁים וַחֲמִשָּׁה מִסְּכוּם עֵרְבוֹנִי. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, וַדַּאי שֶׁבָּאתִי עַל שְׂכָרִי בַּצִּיּוּנִים הַמְצֻיָּנִים, שֶׁזָּכִיתִי בָּהֶם בְּאוֹתָהּ בְּחִינָה.

מֵעַתָּה נִפְתְּחָה לְפָנַי הַדֶּרֶךְ לְקַרְיֶרָה צְבָאִית. כִּוּוּן זֶה לֹא בָּא לִי אֶלָּא מֵחֲמַת טוּרֵי־הַחַיָּלִים שֶׁאָסַפְתִּי מִיַּלְדוּתִי. הָאֹסֶף נִתְקָרֵב בְּסוֹפוֹ לַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מֵאוֹת. כֻּלָּם הָיוּ בַּעֲלֵי קוֹמָה אַחַת, כֻּלָּם בְּרִיטִים וַעֲרוּכִים כְּדִיוִיזְיָה שֶׁל חֵיל־רַגְלִים עִם בְּרִיגָדָה שֶׁל פָּרָשִׁים. אָחִי גֶ’ק פִּקֵּד עַל חֵיל הָאוֹיֵב. אוּלָם בְּתֹקֶף חוֹזֶה לְהַגְבָּלַת הַזִּיּוּן, הֻתַּר לוֹ לְקַיֵּם בְּיָדוֹ רַק גַּיִס שֶׁל שְחוֹרֵי־עוֹר, לְלֹא כָּל אַרְטִילֶרְיָה. חָשׁוּב מְאֹד! לִי עַצְמִי לֹא הָיוּ אֶלָּא שְׁמוֹנָה עָשָׂר תּוֹתְחֵי־שָׂדֶה – מִלְּבַד מִקְלְעֵי־מִבְצָר. אוּלָם כָּל שְׁאָר הַשֵּׁרוּתִים הָיוּ גְּמוּרִים וּשְׁלֵמִים, חוּץ מֵאֶחָד. הֲרֵי זֶה הַדָּבָר שֶׁחֶסְרוֹנוֹ מֻרְגָּש תָּמִיד בְּכָל צָבָא שֶׁבָּעוֹלָם – אֶמְצְעֵי הוֹבָלָה. יְדִידוֹ הַוָּתִיק שֶׁל אָבִי, סֶר הֶנְרִי דְּרוּמוֹנְד ווּלְף, שֶׁמַּעֲרֶכֶת חַיָּלַי מָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו, הִשְׁגִּיחַ בְּחֶסְרוֹן זֶה וְסִפֵּק קֶרֶן, שֶׁמִּמֶּנָּה נִתְמַלֵּא בְּמִדַּת מָה.

הִגִּיעַ הַיּוֹם וְאָבִי, בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, זִכַּנִי בְבִקּוּר רִשְׁמִי לְשֵׁם מִסְקָר. כָּל הַחַיָּלִים הָיוּ עֲרוּכִים לְהַתְקָפָה, כַּדָּת וְכַדִּין. בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים רֶגַע הִסְתַּכֵּל בַּמַּחֲזֶה – שֶׁעָשָׂה רשֶׁם רַב, בְּאֱמֶת – בְּעַיִן נוֹקֶבֶת וּבַת־צְחוֹק מַקְסִימָה. לְבַסּוֹף שְׁאֵלַנִי, אִם יֵשׁ בִּרְצוֹנִי לָלֶכֶת לַצָּבָא. הֶאֱמַנְתִּי, שֶׁיִּהְיֶה נֶחֱמָד מְאֹד לְפַקֵּד עַל צָבָא בְּמַעֲרָכָה, עַל כֵּן אָמַרְתִּי תֵּכֶף: “כֵּן,” וְדִבּוּרִי נִתְפַּשׂ מִפִּי. בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים סָבַרְתִּי וְקִבַּלְתִּי, שֶׁאָבִי בְּנִסְיוֹנוֹ הָרַב וְחוּשׁ־הָרֵיחַ שֶׁלּוֹ, הִבְחִין בִּי מִסְּגֻלּוֹת הַגָּאוֹן הַצְּבָאִי. אוּלָם לְאַחַר זְמַן הֻגַּד לִי, שֶׁהוּא הִגִּיעַ לִידֵי מַסְקָנָה, שֶׁאֵין אֲנִי חָכָם דַּיִּי לִלְמֹד מִשְׁפָּטִים. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, הִפְנוּ חַיָּלֵי הַצַּעֲצוּעִים אֶת זֶרֶם־חַיַּי בִּנְתִיבָה חֲדָשָׁה. מִכָּאן וְאֵילָךְ הָיָה כָּל חִנּוּכִי מְכֻוָּן אֶל הַכְּנִיסָה לְסֶנְדְּהוֹרְסְט, וְאַחֲרֵי־כֵן, לַפְּרָטִים הַטֶּכְנִיִּים שֶׁל מִקְצוֹעַ־תּוֹפְשֵׂי־נֶשֶׁק. כָּל הַשְּׁאָר הָיִיתִי צָרִיךְ לָבֹר לִי בְּעַצְמִי.

עָשִׂיתִי בְּהֶרָאוּ קָרוֹב לְאַרְבַּע שָׁנִים וָחֵצִי, מֵהֶן שָׁלשׁ בַּמַּחְלָקָה הַצְּבָאִית. לְמַחְלָקָה זוֹ נִתְקַבַּלְתִּי, לְאַחַר שֶׁעָמַדְתִּי בַּבְּחִינָה הַמֻּקְדֶּמֶת. הַמַּחְלָקָה הֵכִילָה מִתַּלְמִידֵי הַכִּתּוֹת הַבֵּינוֹנִיּוֹת וְהַגְּבֹהוֹת שֶׁל בֵּית־הַסֵּפֶר, בְּנֵי גִילִים שׁוֹנִים מְאֹד זֶה מִזֶּה, שֶׁכֻּלָּם הֵכִינוּ עַצְמָם לִבְחִינוֹת הַכְּנִיסָה, מִי לְסֶנְדְּהוֹרְסְט וּמִי לְווּלִיטְשׁ. הוֹצִיאוּ אוֹתָנוּ מִן הַמַּחֲזוֹר הָרָגִיל שֶׁל בֵּית־הַסֵּפֶר, הָעוֹלֶה מִכִּתָּה לְכִתָּה לְפִיכָךְ לֹא זָכִיתִי כִּמְעַט לְכָל עֲלִיָּה וְנִשְׁאַרְתִּי בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה בִּרְשׁימוֹת בֵּית־הַסֵּפֶר, אַף עַל פִּי שֶׁעָבַדְתִּי לְיַד נְעָרִים, שֶׁלָּמְדוּ כִּמְעַט כֻּלָּם בַּכִּתָּה הַחֲמִישִׁית. בְּאֹפֶן רִשְׁמִי, לֹא יָצָאתִי מֵעוֹלָם מִבֵּית־הַסֵּפֶר הַתַּחְתּוֹן, וּמֵעוֹלָם לֹא זָכִיתִי שֶׁיִּהְיֶה לִי שׁוּלְיָא מִן הַטִּירוֹנִים. כְּשֶׁנַּעֲשֵׂיתִּי בִּמְרוּצַת הַזְּמַן בֶּן־שָׁלשׁ לְתוֹרָה שׁוּב לֹא הָיִיתִי אֲנִי עַצְמִי צָרִיךְ לְשַׁמֵּשׁ שׁוּלְיָא, וּבִהְיוֹתִי גָּדוֹל בְּשָׁנִים מִשְּׁאָר תַּלְמִידֵי הַכִּתָּה נִתְמַנֵּיתִי לְמִשְׂרַת רֹאשׁ־הַטִּירוֹנִים בְּבֵיתִי. זוֹ הָיְתָה מִשְׂרָתִי הָאַחֲרָאִית הָרִאשׁוֹנָה, וְחוֹבוֹת הַמִּשְׂרָה, חוֹבוֹת שֶׁל־כָּבוֹד בְּמַשְמָע, הָיוּ לִשְׁמֹר עַל הַפִּנְקָס לְרִשּׁוּם כָּל הַטִּירוֹנִים, לַעֲרֹךְ אֶת סֵדֶר־תַּפְקִידֵיהֶם וְתַאֲרִיכֵיהֶם וּלְהַמְצִיא הַעְתָּקוֹת הָרְשִׁימוֹת הָאֵלֶּה לְחַדְרֵי הַמַּדְרִיכִים, אַלּוּפֵי הַכַּדּוּרֶגֶל וְהַקְּרִיקֶט וּשְׁאָר בְּנֵי־הָעֲלִיָּה שֶׁלָּנוּ. מִלֵּאתִי תַּפְקִיד זֶה לְמַעְלָה מִשָּׁנָה, וּבְדֶרֶךְ כְּלָל קִבַּלְתִּי עָלַי אֶת הַדִּין.

בֵּינְתַיִם גִּלִּיתִי שִׁיטָה נִפְלָאָה לַהֲכָנַת תַּרְגּוּמַי מִלַּטִּינִית. כָּל יָמַי הָיָה הַשִּׁמּוּשׁ בְּמִלּוֹן קָשֶׁה עָלַי בְּיוֹתֵר: הָיָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְשִׁמּוּשׁ בְּמַדְרִיךְ הַטֵּלֶפוֹן. קַל הַדָּבָר לְפָתְחוֹ בָּאוֹת הַנְּכוֹנָה פַּחוֹת אוֹ יוֹתֵר, אוּלָם מִכָּאן עָלֶיךָ לְדַפְדֵּף אֵילָךְ וְאֵילָךְ בֵּין הַטּוּרִים, לַעֲלוֹת מַעְלָה וְלָרֶדֶת מַטָּה, וּתְכוּפוֹת אַתָּה מוֹצֵא אֶת עַצְמְךָ כְּדֵי שְׁלשָׁה־אַרְבָּעָה דַּפִּים מִן הַמִּלָּה, שֶׁאַתָּה מְחַפֵּשׂ, וָהָלְאָה. קִצּוּרוֹ שֶׁל דָּבָר, טִרְחָה יְתֵרָה הָיְתָה זֹאת בִּשְׁבִילִי, בְּעוֹד שֶׁתַּלְמִידִים אֲחֵרִים לֹא הִתְקַשּׁוּ בְּכָךְ כְּלָל. אוּלָם כָּעֵת כָּרַתִּי בְּרִית עִם אֶחָד מִתַּלְמִידֵי הַכִּתָּה הַשִּׁשִׁית, נַעַר חָרוּץ מְאֹד, שֶׁיָּדַע לִקְרֹא לַטִּינִית בְּאוֹתָהּ קַלּוּת שֶׁבָּהּ קָרָא אַנְגְּלִית; קֵיסָר, אוֹבִידְיוּס, וִירְגִיל, הוֹרַצְיוּס וַאֲפִילוּ מִכְתָּמָיו שֶׁל מַרְטִ’יאַלוּס, כֻּלָּם כְּאֶחָד קָרָא בְּלִי קשִׁי.

שִׁעוּרִי הַיּוֹם־יוֹמִי הָיָה כְּעֶשֶׂר אוֹ חֲמַשׁ־עֶשְׂרֵה שׁוּרוֹת. בְּדֶרֶךְ כְּלָל הָיִיתִי צָרִיךְ מִשָּׁעָה עַד שָׁעָה וָחֵצִי כְּדֵי לְפַעֲנֵחַ אֶת אֵלֶּה, וְסוֹפִי, עַל פִּי רֹב, לְגַלּוֹת בָּהֶם פָּנִים שֶׁלֹּא כְּמַשְׁמָעוּתָם. אוּלָם חֲבֵרִי יָדַע לְפָרְשָׁן לְפָנַי, מִלָּה בְּמִלָּה, בַּחֲמִשָּׁה רְגָעִים, וּמִשֶּׁנִּתְגַּלָּה סוֹדָן נֶחֶרְתוּ בְּזִכְרוֹנִי. חֲבֵרִי מִכִּתָּה ו' מִצִּדּוֹ, הָיוּ לוֹ כִּמְעַט אוֹתָן הַצָּרוֹת בִּכְתִיבַת חִבּוּרִים אַנְגְּלִיִּים בִּשְׁבִיל הַמְנַהֵל, אֲשֶׁר הָיוּ לוֹ כְּחִידוֹת־הַתַּשְׁבֵּץ הַלַּטִּינִיּוֹת הַלָּלוּ. וְכָךְ בָּאנוּ לִידֵי הֶסְכֵּם שֶׁהוּא יְתַרְגֵּם אִתִּי אֶת שִׁעוּרַי הַלַּטִּינִיִּים וַאֲנִי אֶכְתֹּב אֶת חִבּוּרָיו. הַסִּדּוּר הַזֶּה עָלָה יָפֶה לְהַפְלִיא. דּוֹמֶה הָיָה שֶׁהַמּוֹרֶה לְלַטִּינִית שָׂבַע רָצוֹן בַּעֲבוֹדָתִי, וּשְׁעָתִי הָיְתָה פְּנוּיָה יוֹתֵר בַּבְּקָרִים. מִצַּד שֵׁנִי הָיָה עָלַי לַעֲסֹק אַחַת לְשָׁבוּעַ, בְּעֵרֶךְ, בְּחִבּוּרִים בִּשְׁבִיל חֲבֵרִי בְּכִתָּה ו'. הָיִיתִי פּוֹסֵעַ אֵילָךְ וְאֵילָךְ בַּחֶדֶר וּמַכְתִּיב – מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁאֲנִי מַכְתִּיב כַּיּוֹם הַזֶּה – וְהוּא יוֹשֵׁב בַּפִּנָּה וְכוֹתֵב אֶת הַדְּבָרִים מִפִּי. בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה חֳדָשִׁים לֹא אֵרְעָה כָּל תַּקָּלָה; אוּלָם יוֹם אֶחָד נִתְפַּשְׂנוּ. אַחַד הַחִבּוּרִים הָאֵלֶּה נִכְתַּב, לְדַעַת הַמּוֹרִים, בְּיֶתֶר כִּשְרוֹן. הַחִבּוּר “עָלָה” עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הַמְנַהֵל שֶקָּרָא לַחֲבֵרִי, הִפְלִיג בְּשֶׁבַח עֲבוֹדָתוֹ וּפָתַח אִתּוֹ בְּשִׂיחָה עַל נוֹשֵׂא חִבּוּרוֹ מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת יְתֵרָה. “מָצָאתִי עִנְיָן בִּנְקֻדָּה זוֹ, שֶׁאַתָּה מְצַיֵּן כָּאן. יָכֹלְתָּ, אֲפִלּוּ, לְדַעְתִּי, לְהַרְחִיב אֶת הַדִּבּוּר עָלֶיהָ. הַגִּידָה לִי, בְּדִיּוּק, מַה נִּתְכַּוַּנְתָּ לוֹמַר”. לַמְרוֹת הַתְּשׁוּבוֹת הַצּוֹנְנוֹת מְאֹד שֶׁל תַּלְמִידוֹ, הִמְשִׁיךְ מַר וֶלְדּוֹן זְמַן־מָה בְּנֹסַח זֶה, לְמַרְבֵּה הַמְּבוּכָה וְהַחֲרָדָה בְּלֵב חֲבֵרִי לְפֶשַׁע. וְאוָּלם הַמְנַהֵל, מִשֶּׁפָּתַח בְּשִׁבְחוֹ, לֹא רָצָה לְסַיֵּם בִּגְנוּתוֹ, וּפְטָרוֹ מִלְּפָנָיו לְבַסּוֹף בַּהֶעָרָה: “דּוֹמֶה שֶׁאַתָּה חָרוּץ בִּכְתָב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּעַל פֶּה”. חֲבֵרִי בָּא לְפָנַי כְּאָדָם, שֶׁאֵרַע לוֹ נֵס גָּדוֹל, וּמִכָּאן וְאֵילָךְ הָיִיתִי נוֹהֵג זְהִירוּת יְתֵרָה בַּחִבּוּרִים, שֶׁלֹא יִסְטוּ מִן הַשָּׁגוּר וְהַמְקֻּבָּל.

מַר וֶלְדּוֹן נָתַן דַּעְתּוֹ עָלַי בִּידִידוּת, וּבְהַכִּירוֹ אֶת חֻלְשָׁתִי בַּסִּפְרוּת־הַקְּלַסִית, הֶחֱלִיט לָבֹא לְעֶזְרָתִי, בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. הוּא הָיָה עָמוּס עֲבוֹדָה לָרֹב, וּבְכָל זֹאת הוֹסִיף שָׁלשׁ פְּעָמִים בְּשָׁבוּעַ, רֶבַע שָׁעָה לִפְנֵי תְּפִלַּת הָעֶרֶב, לְשֵׁם הוֹרָאָה אִישִׁית. הָיָה זֶה קָרְבָּן גָּדוֹל מִצַּד הַמְנַהֵל, שֶׁכַּמּוּבָן, לֹא הוֹרָה מֵעוֹלָם אֶלָּא לַמַּדְרִיכִים וְלָעִלּוּיִים שֶׁבְּתַלְמִידָיו. רַב הָיָה הַכָּבוֹד, אַךְ כָּבֵד מִזֶּה הָעֹל. אִם שָׁנָה הַקּוֹרֵא מִיָּמָיו בִּפְרוֹזָה לַטִּינִית, הַרֵי יָדַע, שֶׁכְּבָר בְּפָרָשׁוֹת רִאשׁוֹנוֹת נִתְקַל בָּ“אַבְּלָטִיף הַמֻּחְלָט”, עִם חִלּוּפוֹ הַבָּזוּי בְּמִקְצָת, כְּפִי הַנִּרְאֶה הוּא הquum בְּבִנְיַן־הַתְּנַאי לְעָבָר־מִכְּבָר. מִשְּׁנֵי אֵלֶּה בָּחַרְתִּי תָּמִיד בְּquum. אָמְנָם כְּתִיבָתוֹ לָקְתָה בַּאֲרִיכוּת־מָה וְחָסְרָה אֵפוֹא אֶת הַקִּצוּר וְהַצִּמְצּוּם הַנַּעֲרָצִים כָּל כָּך שֶׁל הַלָּשׁוֹן הַלַּטִּינִית. מִצַּד שֵׁנִי הָיָה עָשׂוּי לְסַלֵּק כַּמָּה מוֹקְשִׁים. תְּכוּפוֹת חָסַר הַבִּטָּחוֹן, אִם הָאַבְּלָטִיף הַמֻּחְלָט מִסְתַּיֵּם בְּאוֹת e, אוֹ i, אוֹ o, או is, אוֹ ibus, שֶׁלַּבְּחִירָה הַמְדֻקְדֶּקֶת בֵּינֵיהֶן נוֹדְעָה חֲשִׁיבוּת רַבָּה. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁכָּל טָעוּת בְּאַחַת מֵאוֹתִיוֹת אֵלֶּה גָּרְמָה לְמַר וֶלְדּוֹן כְּאֵב פִיסִי. זוֹכֵר אֲנִי, שֶלְּאַחַר זְמַן הִשְׁגַּחְתִּי בְּאוֹתָה אֲרֶשֶׁת עַצְמָה בְּפָנָיו שֶׁל מַר אַסְקְוִית, כְּשֶׁהָיִיתִי מְפָאֵר לִפְעָמִים וִכּוּחַ בַּקַּבִּינֶט, בְּפָסְקִי אֶחָד מִפְּסוּקַי הַלַּטִּינִיִים הַמְּעַטִּים, אַךְ הַנֶּאֱמָנִים, הָיָה זֶה יוֹתֵר מֵרֹגֶז. אֵלֶּה הָיוּ יִסּוּרִים. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבִּידֵי מְנַהֲלֵי בָּתֵּי־סֵפֶר נְתוּנוֹת סַמְכֻיּוֹת, בָּהֶן לֹא זָכוּ עֲדַיִן רָאשֵׁי־מֶמְשָׁלוֹת מֵעוֹלָם. רִבְעֵי־הַשָּׁעָה הָאֵלֶּה עִם מַר וֶלְדּוֹן הוֹסִיפוּ אֵפוֹא לֹא מְעַט לְחֶרְדוֹת חַיַּי. הָיְתָה לִי הָרְוָחָה, כְּשֶׁהֶחֱלִיט, לְאַחַר מַאֲמַצִּים נִמְרָצִים אֲבָל עֲקָרִים כִּמְעַט בְּמֶשֶךְ חֲצִי שָׁנָה לַחְדֹּל מֵהֶם.

כָּאן אָעִיר הֶעָרוֹת אֲחָדוֹת כְּלָלִיּוֹת בְּעִנְיַן הַלַּטִּינִית, שֶׁמִּן הַסְּתָם, הֵן חָלוֹת גַּם עַל הַיְּוָנִית. בְּשָׂפָה נְבוֹנָה כָּאַנְגְּלִית מִתְקַשְּׁרוֹת מִלִּים חֲשׁוּבוֹת וְנִתְלוֹת זוֹ בְּזוֹ עַל יְדֵי מִלּוֹת־עֵזֶר זְעִירוֹת. הָרוֹמִים בְּאוֹתָם יָמִים קְדוּמִים וְקָשִׁים רָאוּ בְּשִׁיטָה זוֹ סִמַּן חֻלְשָׁה וּפְחִיתוּת הַכָּבוֹד. לֹא נָחָה דַּעְתָּם, אֶלָּא אִם כֵּן נִסְמְכָה כָּל מִלָּה עַל שְׁכֵנוֹתֶיהָ לְפִי כְּלָלִים מְסֻבָּכִים, מֻתְאָמִים לַתְּנָאִים הַשּׁוֹנִים, בָּהֶם אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ. אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁשִּׁיטָה זוֹ עוֹשָׂה רשֶׁם רַב יוֹתֵר מִזּוֹ שֶׁלָּנוּ, הֵן בַּצְּלִילִים וְהֵן בְּמַרְאֵה־עֵינַיִם, חֶלְקֵי הַמִּשְׁפָּט מְתֹאָמִים וּמְלֻכָּדִים בְּדוֹמֶה לִמְכוֹנָה מְצֻחְצַחַת. כָּל מִשְׁפָּט מָלֵא מַשְמָעוּת כְּרִמּוֹן. וַדַּאי הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְּיוֹתֵר, אֲפִלּוּ לְמִי שֶׁלְּמָדוֹ מִיַּלְדוּתוֹ; אַךְ אֵין סָפֵק, שֶׁפָתַח בִּפְנֵי הָרוֹמִים, וְגַם הַיְּוָנִים, דֶּרֶךְ נְקִיָּה וְקַלָּה לְשֵׁם עוֹלָם. לָהֶם נִתַּן לַחֲרשׁ לָרִאשׁוֹנָה בִּשְׂדוֹת הַמַּחֲשָׁבָה וְהַסִּפְרוּת. מִשֶּׁהִגִּיעוּ לִידֵי מַסְקָנוֹת שִׁטְחִיּוֹת לְמַדַּי בְּעִנְיְנֵי חַיִּים וְאַהֲבָה, מִלְחָמָה, גּוֹרַל אֱנוֹשׁ אוֹ דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, טָבְעוּ אוֹתָן בִּדְפוּס סִסְמָאוֹת אוֹ מִכְתָּמִים, שֶׁשְּׂפָתָם הָיְתָה כֹּה מְסֻגֶּלֶת לָהֶם, וְכָךְ קִיְּמוּ בְּיָדָם זְכוּת מַמְצִיאִים לְעוֹלָם וָעֶד; מִכָּאן מוֹנִיטִין שֶׁיָּצְאוּ לָהֶם. אִישׁ לֹא גִּלָּה לִי זֹאת בְּבֵית־הַסֵּפֶר מֵעוֹלָם. לְכָל אֵלֶּה הִגַּעְתִּי בְּיָמַי הַבָּאִים. אוּלָם אֲפִלּוּ בְּעוֹדִי תַּלְמִיד, כְּבָר הָיוּ לִי סְפֵקוֹת בַּדָּבָר, אִם רְאוּיָה הַסִּפְרוּת הַקְּלַסִּית הַזֹּאת לְיַסֵּד עָלֶיהָ אֶת כָּל בִּנְיַן הַחִנּוּךְ שֶׁלָּנוּ. אָז הֻגַּד לִי, שֶׁמַּר גְּלַדְסְטוֹן הָיָה קוֹרֵא בִּכְתָבֵי הוֹמֶרוּס לְשֵׁם תַּעֲנוּג, וְשָׂמַחְתִּי לְאֵידוֹ. אַף הֻגַּד לִי, כִּי כָל זֶה יְהַנֶּה גַּם אוֹתִי בְּיָמַי הַבָּאִים. כְּשֶׁהִכִּירוּ בְּפָנַי סִמָּנֵי אִי־אֵמוּן, הוֹסִיפוּ שֶׁהַקְּלַסִּיקָאִים יָקֵלּוּ עָלַי לִכְתֹּב אוֹ לְדַבֵּר אַנְגְּלִית. לְבַסּוֹף הִטְעִימוּ, מָה רַב מִסְפַּר מִלֵּינוּ הַחֲדִישׁוֹת, שֶׁמְּקוֹרָן לַטִּינִי אוֹ יְוָנִי. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁהַשִּׁמּוּש בְּמִלִּים אֵלֶּה קַל הַרְבֵּה יוֹתֵר לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת מְקוֹרָן בְּדִיּוּק. שָׂמֵחַ הָיִיתִי לְהוֹדוֹת בְּעֶרְכָּן הַמַּעֲשִׂי. אוּלָם עַתָּה נִסְתַּחֲפָה אַף הַכָּרָה זוֹ. הַנָּכְרִים וְהַסְּקוֹטִים עָשׂוּ יָד אַחַת, לִכְפּוֹת עָלֵינוּ מִבְטָא כַּזֶה לַלָּשׁוֹן הַלַּטִּינִית, הַמַּפְרִידָה לַחֲלוּטִין מִן הָאַנְגְּלִית. הֵם אוֹמְרִים לָנוּ לְבַטֵּא audience owdience ו“civil” – “keyweel”; הֵם סֵרְסוּ אֶחָד מִפְּסוּקַי הַנָּאִים וְהַמּוֹעִילִים בְּיוֹתֵר וַהֲפָכוּהוּ לְדַחֲלִיל מְגֻחָךְ, “vainy, weedy, weeky”. מִן הָרָאוּי, שֶמְּחוֹלְלֵי רָעָה זוֹ יְקַבְּלוּ אֶת עָנְשָׁם.

דֻּגְמָא אַחֶרֶת לְדִקְדּוּקֵי־עֲנִיּוּת הֲפַכְפָּכִים נִרְאֶה, בְּהַגִּיעֵנוּ לַפְּרָקִים הַהֹדִיִּים שֶבְּסֵפֶר זֶה. בְּעוֹדִי נַעַר, הָיָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד כּוֹתֵב וּמְבַטֵּא “פּוֹנְג’אָוּבּ”, “פֻּנְדִּיט”, “אֻמְבַּלַה” וְכֻלֵּי, עַד שֶׁבָּאוּ קְצָת מְלֻמָּדִים מְכֻבָּדִים וְאָמְרוּ: לֹא, עָלֶיךָ לְדַקְדֵּק בַּכְּתִיב. וְכָךְ מְדַבֵּר הָאַנְגְּלִי עַּתָּה עַל הַ“פַּנְגַ’בּ”, עַל הַ“פַּנְדִּיט פְּלוֹנִי”, אוֹ עַל “הַמְּהוּמוֹת בְּאַמְבַּלַה אוֹ בְּאַמְרִיטְסַר”. כְּשֶׁבְּנֵי הֹדּוּ שׁוֹמְעִים דִּבּוּרָיו אֵלֶּה, תְּמֵהִים הֵם לְמִבְטָאוֹ הַמּוּזָר: וְזֶה כָּל שְׂכָרוֹ עַל לַמְדָּנוּתוֹ הַיְתֵרָה. אֲנִי שַׁמְרָן רַב בְּכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. אֶת הַמִּלָּה Czar אֲנִי כּוֹתֵב תָּמִיד כְּצוּרָתָה: Czar. אֲשֶׁר לַנֹּסַח הַמְתֻקָּן שֶׁל כְּתָבֵי־הַקֹּדֶשׁ וְהַשִּׁנּוּיִים בְּסֵפֶר הַתְּפִלוֹת, וּבְיִחוּד בְּבִרְכוֹת הַנִּשּׂוּאִין, הֲרֵי אֵין אֶלָּא לְהִצְטָעֵר עֲלֵיהֶן.

 

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי: בְּחִינוֹת    🔗

שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הָיָה עָלַי לְהִבָּחֵן עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְסֶנְדְּהוֹרְסְט. הָיוּ חָמֵשׁ בְּחִינוֹת, וּמֵהֶן שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת שֶׁל חוֹבָה: מַׄתֵּמָטִיקָה, לַטִּינִית וְאַנְגְּלִית, וְנוֹסָף לְאֵלֶּה בָּחַרְתִּי בְּצָרְפַתִּית וְחִימִיָה. רַק שְׁנֵי “מְלָכִים” הָיוּ בְּיָדִי – אַנְגְּלִית וְחִימִיָה, וְהָיוּ נְחוּצִים שְׁלֹשָׁה, לְכָל הַפָּחוֹת. הָיָה עָלַי לִמְצֹא עוֹד קְלָף מוֹעִיל אֶחָד. לַטִּינִית לֹא יָכֹלְתִּי לְלְמֹד. בְּלִבִּי נִשְׁתָּרְשָׁה דֵעָה קְדוּמָה אֲשֶׁר טָמְמָה אֶת מֹחִי בְּפָנֶיהָ. אַלְפַּיִם צִיּוּנִים הָיוּ נִתָּנִים בְּלַטִּינִית, וַאֲנִי יָכֹלְתִּי לְהַגִּיעַ אוּלַי עַד אַרְבַּע מֵאוֹת. בְּצָרְפַתִּית מָצָאתִי עִנְיָן, אֲבָל זוֹ מְלֵאָה מִכְשׁוֹלִים מַפְתִּיעִים וְקָשֶׁה לִמּוּדָהּ בְּאַנְגְּלִיָּה. לֹא נִשְׁאֲרָה לִי אֵפוֹא אֶלָּא הַמַּתֵּמַטִיקָה. לְאַחַר שֶׁנִּסְתַּיְּמָה הַבְּחִינָה הָרִאשׁוֹנָה, וַאֲנִי הַעִיפֹותִי עַיִן עַל שְׂדֵה־הַקֶּטֶל, נִתְבָּרֵר לִי, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִי נִצָּחוֹן בְּמִלְחָמָה זוֹ, בְּלִי שֶׁאָטִיל צָבָא נוֹסָף לְתוֹךְ הַמַּעֲרָכָה. הַמַּתֵּמַטִיקָה הָיְתָה תִּקְוָתִי הַיְחִידָה. וְאֵלֶיהָ פָּנִיתִי – פָּנִיתִי – כִּלְאַחַר יֵאוּשׁ. כָּל יְמֵי חַיַּי עָלָה בְּגוֹרָלִי לְהִזָּקֵק לְעִנְיָנִים בִּלְתִּי נְעִימִים וּלְהַשְׁלִימָם בְּמוֹעֵד קָצָר, אוּלָם הֶשֵּׂגִי הַמְפֹאָר בְּיוֹתֵר, מִבְּחִינָה מוּסָרִית וְטֶכְנִית, הוּא שֶׁלָּמַדְתִּי מַתֵּמָטִיקָה בְּשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים. בַּמִּבְחָן הָרִאשׁוֹן מִן הַשְּׁלֹשָׁה לֹא זָכִיתִי אֶלָּא בַּ־500 צִיּוּנִים, מִן הָ־2500, שֶׁהָיוּ נִתָּנִים בְּמַתֵּמַטִיקָה. בַּמִּבְחָן הַשֵּׁנִי קִבַּלְתִּי קָרוֹב לְאַלְפַּיִם. הֶשֵּׂג זֶה בָּא לֹא רַק מִתּוֹךְ הֶחֲלָטַתָּ אָדָם שֶׁ“גַּבּוֹ אֶל הַכֹּתֶל”, הָרְאוּיָה לְכָל שֶׁבַח, כְּשֶׁהִיא לְעַצְמָהּ, אֶלָּא גַּם בְּכֹחַ הַהִתְעַנְיְנוּת הָרַבָּה שֶׁהֶרְאָה בְּלִמּוּדַי מוֹרִי הַמְכֻבָּד בְּהֶרָאוּ, מַר ג'. ה. פ. מֵיוֹ. הוּא הוֹכִיחַ לִי, שֶׁהַמַּתֵּמַטִיקָה אֵינֶנָּה בִּצַּת־בֹּהוּ לְלֹא תִקְוָה אֶלָּא שֶׁבַּסֵּתֶר בִּכְתָב־הַחַרְטֻמִּים צְפוּנִים רַעְיוֹנוֹת וְקֶצֶב, וְשֶׁלֹּא נִבְצַר מִמֶּנִי לִתְפֹּס מַשֶּׁהוּ מִכָּל אֵלֶּה.

מוּבָן שֶׁדָּבָר זֶה, שֶׁאֲנִי קוֹרֵא לוֹ מַתֵּמַטִיקָה, אֵינוֹ אֶלָּא מָה שֶׁהַמְּמֻנִּים עַל הַשֵּׁרוּת הָאֶזְרָחִי דּוֹרְשִׁים מֵאִתְּךָ לָדַעַת, כְּדֵי לַעֲמֹד בַּבְּחִינָה שֶׁל מַתְחִילִים גְּמוּרִים. אֲנִי מַנִּיחַ כִּי לְאֵלֶּה, הַמְחוֹנָנִים בְּכִשְׁרוֹן מְיֻחָד זֶה, “הַנַּצְחָנִים הָעִלּוִיִים”, יֵרָאוּ הַמַּיִם, שֶׁהִפְלַגְתִּי בָּהֶם כִּשְׁלוּלִית־בַּרְוָזִים לְעֻמַּת הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי. בְּכָל זֹאת כְּשֶׁקָּפַצְתִּי לְתוֹכָהּ, לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים עַד שֶׁהִגִּיעוּ הַמַּיִם עַד צַוָּארִי. כְּשֶׁאֲנִי שָׁב לְהַרְהֵר בְּאוֹתָם הֶחֳדָשִׁים עֲמוּסֵי הַדְּאָגָה, עוֹלִים עֲדַיִן עִקָּרֵי דְּבָרִים בְּזִכְרוֹנִי מִתְּהוֹם הַנְּשִׁיָּה. מוּבָן שֶׁהִתְקַדַּמְתִּי הַרְחֵק מֵעֵבֶר לִשְׁבָרִים פְּשׁוּטִים וּלְשִׁיטַת הָעֲשָׂרוֹת. אֲנַחְנוּ הִגַּעְנוּ לָעוֹלָם שֶׁל “עַלִּיסָה בְּאֶרֶץ הַנִּפְלָאוֹת”, שֶׁבִּשְׁעָרָיו נִצְּבָה “מַשְׁוָאָה רִבּוּעִית”, כְּבַּיָּכוֹל. זוֹ הִצְבִּיעָה מִתּוֹךְ הָעֲוָיָה מְשֻׁנָּה לַדֶּרֶךְ אֶל תּוֹרַת־הָאוֹתוֹת, וְזוֹ שׁוּב מָסְרָה אֶת הָאֹורֵחַ הַלֹּא־קָרוּא בִּרְשׁוּתוֹ הָאַכְזָרִית שֶׁל “מִשְׁפַּט בִּינֹום”, הוּא מִשְׁפַּט נְיוּטוֹן. אַחֲרֵיהֶם – כָּךְ אָמְרָה הַשְּׁמוּעָה – אַתָּה מַגִּיעַ לְחַדְרֵי־חֲדָרִים אַפְלוּלִיִּים, בָּהֶם מְהַבְהֲבִים רַק אוּרֵי־גָּפְרִית נִזְעָמִים, וּבְתוֹכָם יִשְׁכֹּן דְּרַקּוֹן בְּשֵׁם “חִשּׁוּב דִּיפֶרֶנְצִיַּלִי”. וְאוּלָם חַיָּה רָעָה זוֹ נִמְצְאָה מֵעֵבֶר לַתְּחוּמִין, שֶׁקָּבְעוּ הַמְּמֻנִּים עַל הַשֵּׁרוֹת הָאֶזְרָחִי, בְּסַדְּרָם דַּרְגָּה זוֹ בְּהַרְפַּתְקְאוֹתָיו שֶׁל עוֹלֵה־רֶגֶל מַעְפִּיל. פָּנִינוּ הַצִּדָּה, וְאִם אָמְנָם לֹא עָלִינוּ לְרָמוֹת שֶׁל הַרְרֵי־תַּעֲנוּגוֹת, נִכְנַסְנוּ לְתוֹךְ פְּרוֹזְדוֹר מֻפְלָא שֶׁל סִתְרֵי תּוֹרָה כְּאַנַּגְרַמּוֹת וְאַקְרוֹסְטִיקִים הַקְּרוּיִים, סִינוּסִים, קוֹסִינוּסִים וְקַוֵּי־מַגָּע. וַדַּאי נוֹדְעָה לָהֶם חֲשִׁיבוּת יְתֵרָה, בְּיִחוּד, כְּשֶׁהֻכְפְּילוּ זֶה בָּזֶה אוֹ בִּמִסְפַּר עַצְמָם! וְעוֹד לָהֶם מַעֲלָה אַחַת יְתֵרָה – שֶׁיָּכֹלְתָּ לִלְמֹד הַרְבֵּה מִתּוֹלְדוֹתֵיהֶן בְּעַל פֶּה. בִּבְחִינָתִי הַשְּׁלִישִׁית וְהָאַחֲרוֹנָה עָמַדְתִּי בִּפְנֵי קֻשְׁיָה רַבָּה עַל קוֹסִינוּסִים וְקַוֵּי־מַגָּע אֵלֶּה, בְּמַצָּב מְסֻבָּךְ מְאֹד שֶׁל הַשֹּׁרֶשׁ הַמְרֻבָּע. שְׁאֵלָה שֶׁבְּפִתְרוֹנָהּ הָיָה תָּלוּי, בְּלִי סָפֵק, כָּל עֲתִידִי. אַךְ זֹאת הָיְתָה בְּעָיָה! לְאָשְׁרִי, נִזְדַּמֵּן לִי פַּרְצוּפָהּ הַמְּכֹעָר יָמִים מִסְפָּר לִפְנֵי הַבְּחִינָה, וַאֲנִי הִכַּרְתִּיהָ תֵּכֶף וּמִיָּד.

מִנִּי אַז לֹא שַׁבְתִּי עוֹד לִרְאוֹת יְצוּרִים אֵלֶּה עוֹלָמִית. עִם בְּחִינָתִי הַשְּׁלִישִׁית וְהַמֻּצְלַחַת נָגוֹזוּ כְּתַעְתּוּעֵי חֲלוֹם־בַּלָהוֹת. מֻבְטָחְנִי שֶׁהֵם מוֹעִילִים הַרְבֵּה מְאֹד לְחַכְמֵי הַהַנְדָּסָה, הַתְּכוּנָה וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלֶּה. חָשׁוּב הַדָּבָר מְאֹד לִבְנוֹת גְּשָׁרִים וּתְעָלוֹת וְלַעֲמֹד עַל כֹּחַ הַלַּחַץ וְכָל אֶפְשָרֻיּוֹתָיו שֶׁל הַחֹמֶר, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, לִמְנוֹת מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים וַאֲפִילו לָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וְלִמְדֹּד אֶת הַמֶּרְחַקִּים, הַמַּפְרִידִים בֵּינֵיהֶם, וְלַחֲזוֹת מֵרֹאשׁ לִקּוּיֵי חַמָּה וּלְבָנָה, בּוֹאָם שֶׁל כּוֹכְבֵי־שָׁבִיט, וְכַדּוֹמֶה. מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים, שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי כִּשְׁרוֹן וּנְטִיָּה לְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה: כְּאַלּוּפֵי שַׁחְמָט אֵלֶּה, הָעוֹרְכִים בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת שִׁשָּׁה־עָשָׂר קְרָבוֹת בְּבַת־אַחַת, וּמֵתִים בִּמְהֵרָה מֵחֳלִי־נֵפֶל. כָּךְ יָאֶה, כָּךְ נָאֶה לָהֶם! אֲנִי מְקַוֶּה, שֶׁהַמַּתֵּמַטִּיקָאִים, בְּכָל אֹפֶן, יָבוֹאוּ עַל שְׂכָּרָם. אֲנִי מַבְטִיחַ, שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אֶהְיֶה מִתְחָרֶה בְּמִקְצוֹעָם וְלֹא אַכְרִית לַחְמָם מִפִּיהֶם.

הָיְתָה לִי פַּעַם הַרְגָּשָׁה, שֶׁהַמַּתֵּמַטִיקָה נִתְגַלְּתָה אֵלַי בְּכָל הֲדָרָהּ – מַעֲמַקִּים אַחֲרֵי מַעֲמַקִּים, תְּהוֹמוֹת עַל תְּהוֹמוֹת. כְּכָל שֶׁאָדָם יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת מַסַּע כּוֹכֶבֶת¹³ אוֹ אֲפִילו אֶת תַּהֲלוּכַת רֹאשׁ־הָעִיר¹⁴ רָאִיתִי כַּמֻיּוֹת עוֹבְרוֹת דֶּרֶך הָאֵין־סוֹף וְהוֹפֶכֶת אֶת סִמָּנָהּ מִפְּלוּס לְמִינוּס. רָאִיתִי בַּעֲלִיל כֵּיצַד אֵרַע הַדָּבָר, וְחָזִיתִי אֶת הַהֶכְרַח שֶׁבִּתְמוּרָה זוֹ: וְכֵיצַד הַצַּעַד הָאֶחָד גּוֹרֵר אֶת כָּל הַשְּׁאָר. מַמָּשׁ כְמוֹ בְּפוֹלִיטִיקָה. אַךְ הַדָּבָר הָיָה לְאַחַר סְעֻדַּת עַרְבִּית, וְחִישׁ חָלַף וְאֵינֶנּוּ.

הַצַּד הַמַּעֲשִׂי שֶׁבַּדָּבָר, שֶׁאִלְמָלֵא שְׁאֵלַנִי אוֹתוֹ זָקֵן שְׁבַע־רֹגֶז, הַמְמֻנֶּה עַל הַשֵּׁרוּת הָאֶזְרָחִי, שְׁאֵלָה מְיֻחֶדֶת זוֹ בִּדְבַר קוֹסִינוּסִים אוֹ קַוֵּי־מַגָּע אֵלֶּה בְּשָׁרְשָׁם הַמְרֻבָּע אוֹ אֲפִילו הַמְעֻקָּב, שֶׁלְּמַדְתִּיהָ בְּמִקְרֶה שָׁבוּעַ אֶחָד קֹדֶם לָכֵן, לֹא הָיָה אַף אֶחָד מ הַפְּרָקִים הַבָּאִים שֶׁל סֵפֶר זֶה נִכְתָּב עוֹלָמִית. אֶפְשָׁר, שֶׁהָיִיתִי עוֹלֶה לִכְּהֻנָּה וְדוֹרֵשׁ דְּרָשׁוֹת אוֹדְתוֹדוֹכְּסִיּוֹת מִתּוֹךְ סְתִּירָה נוֹעָזָה לְרוּחַ הַדּוֹר. אֶפְשָׁר, שֶׁהָיִיתִי הוֹלֵךְ אֶל הַ“סִּיטִי” וְצוֹבֵר הוֹן רַב. אֶפְשָׁר, שֶׁהָיִיתִי יוֹצֵא אֶל הַמּוֹשָׁבוֹת, אוֹ “הַדּומִינְיוֹנִים”, כְּפִי שֶׁקּוֹרְאִים לָהֶן בְיָמֵינוּ, בְּתִקְוָה לִגְרֹם לָהֶן קֹרַת־רוּחַ, אוֹ לַפָּחוֹת, לְהַנִּיחַ אֶת דַּעְתָּן; וְכָךְ הָיִיתִי זוֹכֶה אוּלַי לְהַעֲלוֹת תִּמְרוֹת־עָשָׁן בְּדוֹמֶה לְלִינְדְסִי גּורְדוֹן אוֹ סֶסִיל רוֹדְס. אֶפְשָׁר, אֲפִלּו, שֶׁהָיִיתִי נִמְשָׁךְ לְמוֹשַׁב בֵּית־דִּין, וּמַעֲלֶה לַגַּרְדֹּם בְדִבְרֵי סַנֵּגוֹרְיָה שֶׁלִּי בְּרִיּוֹת נָאוֹת, הַנֶּהֱנוֹת עַתָּה מֵחַיֵּי חֵטְא שֶׁהֻצְנַע מֵעֵין כֹּל. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, כָּל דֶּרֶךְ חַיַּי שֶׁלִּי הָיְתָה מִשְׁתַּנֵּית מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, וּמַנִּיחַ אֲנִי, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ הָיוּ מִשְׁתַּנִּים חַיֵּי רַבִּים אֲחֵרִים זוּלָתִי, וְהֵם מִצִּדָּם… וְכֻלֵּי, וְכֻלֵּי –

אוּלָם מִכָּאן נַחֲזֹר לְעִנְיָנֵנוּ, עִנְיַן הַמַּתֵּמַטִיקָה, שֶׁנִּפְטַרְתִּי מֵעָנְשָׁהּ לְעוֹלָם בִּשְׁנַת 1894. דַּיֵּינִי, שֶׁאוֹתוֹ מְמֻּנֶּה עַל הַשֵּׁרוּת הָאֶזְרָחִי, בְּהַצִּיגוֹ לְפָנַי שְׁאֵלָה מְיֻחֶדֶת זוֹ, אִם מִתּוֹךְ שִׁגְרָה ואם מִתּוֹךְ שְׁרִירוּת־הַלֵּב, הִטָּה הַצִּדָּה – עַד כַּמָּה שֶׁהַדָּבָר נוֹגֵעַ לִי – אֶת כָּל הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַמְּאֹרָעוֹת הָעֲתִידָה. מֵאָז הוֹסַפְתִּי לִרְאוֹת מְמֻנִּים עַל הַשֵּׁרוּת הָאֶזְרָחִי. רָאִיתִי אוֹתָם בִּדְמוּתָם וּבְצַלְמָם. מִנִּיתִי אֲפִלּו אֶת נְשִׂיאָם. אֲנִי מַעֲרִיץ אוֹתָם, אֲנִי מְכַבֵּד אוֹתָם. כֻּלָּנוּ נוֹהֲגִים כָּךְ. אוּלָם אִישׁ לֹא יוּכַל לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתּוֹ – פָּחוֹת מִכֹּל, הֵם עַצְמָם – שֶׁיִּנָּתֵן לָהֶם לְמַלֵּא תַּפְקִיד כֹּה עִקָּרִי וּמַכְרִיעַ בְּחַיֵּי אָדָם. וּמִכָּאן אֲנִי מַגִּיעַ לִידַי מַסְקָנָתִי בְּעִנְיַן “בְּחִירָה חָפְשִׁית” וְ“יִעוּד קָדוּם”; וְהִיא – זֹאת יִזְכֹּר נָא הַקּוֹרֵא – שֶׁאֵין בֵּין זוֹ לְבֵין זֶה וְלֹא כְלוּם.

כָּל יָמַי חִבַּבְתִּי פַּרְפָּרִים. בְּאוּגַנְדָּה רָאִיתִי פַּרְפָּרִים נֶהְדָּרִים, שֶׁצֶּבַע כַּנְפֵיהֶם נִשְׁתַּנָּה מִן הַצָּהֹב־הַחוּם הַכֵּהֶה בְּיוֹתֵר לִתְכֵלֶת רַבַּת־זֹהַר, לְפִי הַכִּוּוּן, שֶׁמִּמֶּנוּ רָאִיתָ אוֹתָם. הַכֹּל יוֹדְעִים, שֶׁבְּרַזִיל נִתְבָּרְכָה בְּפַרְפָּרִים מִסּוּג זֶה, שֶׁהֵם גְּדוֹלִים וְרַבֵּי־זֹהַר אֲפִלּוּ מֵאֵלֶּה. אֵין כַּנִּגּוּד הַזֶּה וְכַסְתִירָה הַזֹּאת. לֹא תּוּכַל לְהַעֲלוֹת בְּדַעְתְּךָ רָשְׁמֵי צֶבַע וְגָוֶן יוֹתֵר מְנֻגָּדִים מֵאֵלֶּה; אוּלָם הַפַּרְפָּר הַזֶּה הוּא אוֹתוֹ הַפַּרְפָּר הָאֶחָד. הַפַּרְפָּר הוּא הוּא עֻבְדָּה – מַזְהִיר, מְפַרְפֵּר, נָח לְרֶגַע, כְּשֶׁכְּנָפָיו פְּרוּשׂוֹת בִּמְלוֹאָן לִקְרַאת שֶׁמֶשׁ, אָז יֵעָלֵם בֵּין צִלְלֵי יַעַר. אִם תַּאֲמִין בִּ“בְחִירָה חָפְשִׁית” וְאִם בְּ“יִעוּד קָדוּם” הַכֹּל תָּלוּי בְּמַבָּטְךָ הֶחָטוּף בְּצֶבַע כְּנָפָיו – לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, שְׁנֵי צְבָעִים שׁוֹנִים הֵם, לַפָּחוֹת – בֵּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת. אוּלָם, הֵן לֹא נָטַשְׁתִּי אֶת הַמַּתֵּמַטִיקָה כְּדֵי לְהָטִיל עַצְמִי לְתוֹךְ הַמֵּטָפִיסִיקָה. נַחֲזֹר אֵפוֹא לְמַסְלוּלוֹ שֶׁל סִפּוּר־הַמַּעֲשֶׂה.

כְּשֶׁנִּכְשַׁלְתִּי בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָה בִּבְחִינוֹת הַכְּנִיסָה לְסֶנְדְהוֹרְסְט, אָמַרְתִּי שָׁלוֹם לְהֶרָאוּ וְנִמְסַרְתִּי, כִּלְאַחַר יֵאוּשׁ, לְ“מַלְעִיט” לִבְחִינוֹת. הַקַּפִּיטַן גֵּ’מְס וְשֻׁתָּפָיו הֶחָרוּצִים עַד מְאֹד קִיְּמוּ מָכוֹן כָּזֶה בִּרְחוֹב קְרוֹמְוֶל. אָמְרוּ, שֶׁעֲדַיִן לֹא יָצָא אִישׁ מִן הַמָּכוֹן וְלֹא עָבַר מִשָּׁם אֶל בֵּית־הָאֻלְפָּנָא הַצְּבָאִי, אֶלָּא אִם כֵּן נִמְנָה עִם מְטֻמְטָמִים גְּמוּרִים. בַּעֲלֵי־הַמָּכוֹן עָרְכוּ חֲקִירָה מַדָּעִית, כְּבַיָּכוֹל, בְּדַרְכֵי־הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁל הַמְמֻנִּים עַל הַשֵּׁרוּת הָאֶזְרָחִי. הֵם יָדְעוּ, בְּוַדָּאוּת אַפִּיפְיֹורִית כִּמְעַט, אֶת סוּג הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁאוֹתוֹ מִין בָּאָדָם מְסֻגָּל לְהַצִּיג, בְּדֶרֶךְ כְּלָל, בְּכָל אֶחָד מִן הַלִּמּוּדִים הַנִּבְחָרִים. הֵם הִתְמַחוּ בִּשְׁאֵלוֹת אֵלֶּה וּבְפִתְרוֹנוֹתֵיהֶן. הֵם כִּוְּנוּ מִסְפָּר רַב שֶׁל רוֹבֵי־צַיִד מְשֻׁבָּחִים לְתוֹךְ עֳבִי הַחֹרֶשׁ, וְהִתְפָּאֲרוּ בִּמְמֻצָּע גָּבֹהַּ וּמַתְמִיד שֶׁל צִפֳּרִים אֲשֶׁר הִפִּילוּ. הַקַּפִּיטַן גֵּ’מְס – הוּא וַדַּאי לֹא הֶעֱלָה זֹאת בְּדַעְתּוֹ – הָיָה מִמְּבַשְּׂרֵי הָאַמְצָאָה הַנָּאָה שֶׁל מַחֲסוֹמֵי אֵשׁ־תּוֹתָחִים בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם, הוּא קָלַע מֵעֲמָדוֹת, שֶׁבָּחַר בִּזְהִירוּת יְתֵרָה, אֶל הָאֲזוֹרִים שֶׁבָּהֶם נִמְצְאוּ, לְפִי מֵיטַב יְדִיעָתוֹ, גְּיָסוֹת גְּדוֹלִים שֶׁל חֵיִל הָאוֹיֵב. לֹא הָיָה עָלָיו אֶלָּא לִקְלֹעַ כָּךְ וְכָךְ פְּצָצוֹת בְּשֶׁטַח מְסֻיָּם לְשָׁעָה, כְּדֵי לַחֲרֹךְ אֶת צֵידוֹ. לֹא הָיָה לוֹ צֹרֶךְ לִרְאוֹת אֶת חַיָּלֵי הָאוֹיֵב. אִמּוּן צְבָאִי – זֶה הָיָה כָּל־מַה שֶּׁנִּדְרַשׁ לָתֵת לְקַלָּעָיו. וְכַךְ זָכָה מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, בְּמֶשֶׁךְ שְׁתֵּי עֲשָׂרוֹת בַּשָּׁנִים כִּמְעַט, בַּסֶּרֶט הַכָּחֹל בֵּין הַמַּלְעִיטִים לִבְחִינוֹת. דּוֹמֶה הָיָה לְאֶחָד מֵאוֹתָם בְּנֵי אָדָם, שֶׁבְּיָדָם הַשִּׁיטָה הַבְּטוּחָה לִזְכּוֹת בְּכָל קֶרֶן־הַמִּשְׂחָק בְּמוֹנְטֶה־קַרְלוֹ, בְּהֶבְדֵּל חָשׁוּב זֶה, שֶׁבְּרֹב מִקְרִים זָכְתָה שִׁיטָתוֹ שֶׁלּוֹ. הוּא קִבֵּל עָלָיו לְטַפֵּל אַף בְּמִקְרִים קָשִׁים בְּיוֹתֵר. לֹא נִתְּנָה שׁוּם עֲרֵבוּת מֻחְלֶטֶת לְאִישׁ, אֲבָל הַסִּכּוּיִים הָיוּ הֲגוּנִים לְמַדָּי.

אוּלָם בָּהּ בְּשָּׁעָה שֶׁעָמַדְתִּי לֵהַנוֹת מִשּׁיטָה מֻבְהָקָה זוֹ שֶׁל גִּדּוּל־עוֹפוֹת אִינְטֶנְסִיבִי, אֶרְעָה לִי תְּאוּנָה רְצִינִית בְּיוֹתֵר.

דּוֹדָתִי, לֵידִי וִימְבּוּרְן, מָסְרָה לִרְשׁוּתֵנוּ אֶת אֲחֻזָּתָהּ הַמְּרֻוַּחַת בְּבוֹרְנְמוֹת לְמֶשֶׁךְ יְמוֹת הַחֹרֶף. אַרְבָּעִים אוֹ חֲמִשִּׁים אַקְר¹⁵ שֶׁל יַעַר־אֳרָנִים יָרְדוּ בְּגַלֵּי־חוֹל אֶל הַשְּׁנוּנִיּוֹת הַשּׁוֹמְרוֹת עַל שְׂפָתָהּ הַחֲלָקָה שֶׁל הַתְּעָלָה הָאַנְגְּלִית. הָיָה זֶה שֶׁטַח קָטָן וְשׁוֹמֵם, וּבְאֶמְצָעִיתוֹ גָּלַשׁ הַיָּמָּה נֶקַע עָמֹק, שֶׁנִּקְרָא ‘נַחַל’ עַל הַ’נַּחַל' הוּטַל גֶּשֶׁר כְּפָרִי, כַּחֲמִשִּׁים יַרְד אָרְכּוֹ. בֶּן שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה הָיִיתִי וּבָאתִי לְבַלּוֹת כָּאן אֶת יְמֵי פַּגְרָתִי. אָחִי הַצָּעִיר, בֶּן הַשְּׁתֵּים־עֶשְׂרֵה, וּבֶן־דּוֹדִי, בֶּן הָאַרְבַּע־עֶשְׂרֵה בִּקְּשׁוּ לִדְלֹק אַחֲרַי. לְאַחַר שֶׁהַצַּיִד נִמְשַׁךְ כְּעֶשְׂרִים רֶגַע, וּנְשִׁימָתִי הִתְחִלָה מִתְקַצֶּרֶת כִּמְעַט, הֶחֱלַטְתִּי לַעֲבֹר אֶת הַגֶּשֶׁר. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי עַד מַחֲצִיתוֹ, רָאִיתִי לִמְגִנַּת לִבִּי, שֶׁרוֹדְפַי נִתְחַלְּקוּ לִשְׁנֵי רָאשִׁים. הָאֶחָד עָמַד בִּקְצֵה הַגֶּשֶׁר מִזֶּה, וְהַשֵּׁנִי – מִזֶּה; דּוֹמֶה הָיָה שֶׁלֹּא אֶמָּלֵט עוֹד מִיָּדָם, אוּלָם תּוֹךְ כְּדֵי כַךְ נִצְנֵץ בְּמֹחִי רַעְיוֹן גָּדוֹל: הַנֶּקַע, שֶׁעַל פָּנָיו נִטָּה הַגֶּשֶׁר הָיָה מָלֵא עֲצֵי־אֹרֶן רַכִּים. צַמְרוֹתֵיהֶם הַדַּקּוֹת הִגִּיעוּ עַד לִפְנֵי הַמִּשְׁעוֹל. “הַאִם יִבָּצֵר מִמֶּנִּי – שָׁאַלְתִּי אֶת עַצְמִי – לִקְפֹּץ עַל אֶחָד מֵהֶם וְלִגְלֹשׁ לְמַטָּה בַּקַּו הַיָּשָׁר שֶׁל גִּזְעוֹ, כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹבֵר כָּל שׁוּרָה מִשּׁוּרוֹת עֲנָפָיו בִּירִידָתִי, עַד שֶׁיֻּתַּשׁ כֹּחַ הַנְּפִילָה?” נָתַתִּי עֵינִי בְּאִילָן אֶחָד. אָמַדְתִּי אוֹתוֹ. הִרְהַרְתִּי בַּדָּבָר. בֵּינְתַיִם טִפַּסְתִּי מֵעֵבֶר לַמַּעֲקֶה. רוֹדְפַי הַצְעִירִים עָמְדוּ מֻכֵּי תִּמָּהוֹן בִּשְׁנֵי קְצוֹת הַגֶּשֶׁר. לִקְפֹּץ אוֹ לַחְדֹּל, זוֹ הָיְתָה הַשְּׁאֵלָה! לְאַחַר שְׁנִיָּה אַחַת קָפַצְתִּי לְמַטָּה כְּשֶׁזְּרוֹעוֹתַי שְׁלוּחוֹת אֶל צַמֶּרֶת הָאֹרֶן. הַחֶשְׁבּוֹן הָיָה נָכוֹן, אַךְ נְקֻדַּת הַמּוֹצָא לֹא הָיְתָה נְכוֹנָה כָּל עִקָּר. עָבְרוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים עַד שֶׁשָּׁבָה הַכָרָתִי, וְיוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים עַד שֶׁיָּרַדְתִּי מֵעֶרֶשׂ־דְּוָי. נָפַלְתִּי מִגֹּבַהּ שֶׁל 29 רֶגֶל, עַל קַרְקַע קָשֶׁה, אוּלָם אֵין סָפֵק שֶׁהָעֲנָפִים הַלָּלוּ הִצִּילוּנִי. אִמִּי, שֶׁהַיְלָדִים הַנִּפְחָדִים הִבְהִילוּהָ לַמָּקוֹם בְּצַעֲקָתָם: “הוּא קָפַץ מֵעַל הַגֶּשֶׁר, וְשׁוּב אֵינוֹ מְדַבֵּר אֵלֵינוּ”, מִהֲרָה לְהָבִיא עֶזְרָה נִמְרָצָה וְיַיִן שָׂרוּף שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ. הָיָה זֶה מֻשְׂכָּל רִאשׁוֹן בְּבֵית אָבִי, שֶׁבְּמִקְרֵה תְּאוּנָה רְצִינִית אוֹ מַחֲלָה קָשָׁה יֵשׁ לִדְרֹשׁ בָּרוֹפְאִים הַמְשֻׁבָּחִים בְּיוֹתֵר, בְּלֹא לְהַשְׁגִּיחַ עַל הוֹצָאוֹת. מֻמְחִים מְפֻרְסָמִים עָמְדוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָיִי. לְאַחַר זְמַן, כְּשֶׁשָּׁבָה בִּינָתִי אֵלַי, נִדְהַמְתִּי וְגַם הִתְגָּאֵיתִי לְשֵׁמַע הַשָּׂכָר הַמֻּפְרָז שֶׁקִּבְּלוּ בְּבִקוּרֵיהֶם. אָבִי הִגִּיעַ בִּנְסִיעַת בָּזָק מִדּוּבְּלִין, בָּהּ בִּלָּה אֶת חַג הַמּוֹלָד בְּאַחַד הַמִּשְׁתָּאוֹת הַמְפֻרְסָמִים בִּשְׁעָתָם שֶׁל לוֹרְד פִיטְצְגִבּוֹן הַזָּקֵן. הוּא הֵבִיא אִתּוֹ אֶת הַגָּדוֹל שֶׁבֵּין מְנַּתְּחֵי לוֹנְדוֹן. בֵּין שְׁאָר פְּצָעַי הָיְתָה פְּקִיעָה בְּאַחַת מִכִּלְיוֹתָי. רַק מְלֶאכֶת־מַחֲשֶׁבֶת שֶׁל מְנַתֵּחַ אָמָן וּתְשׁוּקָתִי הָעַזָּה לְחַיִּים, הֵם שֶׁעָמְדוּ לִי לִפְרֹשׂ פָּרָשָׁה זוֹ לִפְנֵי הַקּוֹרֵא. אוּלָם בְּמֶשֶׁךְ שְׁנָה תְּמִימָה נִשְׁקַפְתִּי אֶל הַחַיִּים מִקֶּרֶן־זָוִית. בְּאוֹתָם הַיָּמִים נִתְחַבְּרָה אוֹתָהּ הֲלָצָה בְּעִנְיָן זֶה בְּ“מוֹעֲדוֹן קַרְלְטוֹן”:

– שָׁמַעְתִּי, שֶׁאֵרְעָה תְּאוּנָה רְצִינִית לִבְנוֹ שֶׁל רַנְדּוֹלְף.

– כֵּן? בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְשַׂחֵק בְּ“הוֹלְכִים בְּעִקְבוֹת הַמַּנְהִיג”.

– כָּךְ, לְרַנְדוֹלְף וַדַּאי שֶׁלֹּא תֶּאֱרַע תַּקָּלָה מֵעֵין זוֹ.

* *

הַמֶּמְשָׁלָה הָאוּנְיוֹנִיסְטִית¹⁶ נָחֲלָה תְּבוּסָה, אָמְנָם רַק בְּרֹב שֶׁל 40, בַּבְּחִירוֹת, בְּקֵיץ 1892, וּמַר גְּלַדְסְטוֹן עָלָה לַשִּׁלְטוֹן בְּעֶזְרָתָם שֶׁל הַלְאֻמּוֹנִים הָאִירִיִּים. הַפַּרְלַמֶּנְט הֶחָדָשׁ, לְאַחַר שֶׁנִּתְכַּנֵּס לְשֵׁם חִלּוּפֵי הָאַדְמִינִיסְטְרַצְיָה, יָצָא – לְפִי הַמִּנְהָג הַנָּבוֹן וְהַטּוֹב שֶׁל הַיָּמִים הָהֵם – לְפַגְרָה שֶׁל שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים. רַבָּה הָיְתָה הַצִּפִּיָּה וְהַחֲרָדָה לִקְרַאת מוֹשַׁב בֵּית־הַנִּבְחָרִים ב־1893, בּוֹ עָתִיד הָיָה לְהִתְחַדֵּשׁ בְּהֶכְרַח הַמַּאֲבָק הַקָּשֶׁה בְּעִנְיַן הַ“הוֹם־רוּל”¹⁷. מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁבְּבֵיתֵנוּ לֹא הִרְבּוּ לְהִצְטָעֵר עַל תְּבוּסָתָן שֶׁל מֶמְשָׁלָה וּמִפְלָגָה, שֶׁלְּדִבְרֵי אָבִי, “הָיוּ מַחֲרִימוֹת וּמוֹצִיאוֹת לַעַז עָלַי, בְּמֶשֶׁךְ חָמֵשׁ שָׁנִים”. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, הָיוּ כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתֵּנוּ וְכָל יְדִידֵינוּ, צוֹפִים לַמַּצָּב הֶחָדָשׁ בְּתִקְוָה וֶאֱמוּנָה. סָבְרוּ וְקִבְּלוּ, שֶׁבְּמַעַרְכוֹת הָאוֹפּוֹזִיצְיָה, יָשׁוּב וְיִתְפֹּס בִּמְהֵרָה אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁל כָּבוֹד בַּפַּרְלַמֶּנְט וּבַּמִּפְלָגָה שֶׁלּוֹ, שֶׁנִּתְעַרְעֵר בְּהִתְפַּטְרוּתוֹ לִפְנֵי שֵׁשׁ שָׁנִים.

אִישׁ לֹא נֶאֱחַז בְּתִקְווֹת אֵלֶּה בְּיֶתֶר הִתְלַהֲבוּת מִמֶּנִּי. אַף עַל פִּי שֶׁבֶּעָבָר לֹא הֻגַּד הַרְבֵּה בְּנוֹכְחוּתִי, מִן הַנִּמְנָע הָיָה לִגְדֹּל בְּבֵית אָבִי, וְעוֹד פָּחוֹת מִזֶּה בִּמְחִיצַת אִמּוֹ וְאַחְיוֹתָיו, בְּלִי לְהָבִין, שֶׁקָּרָה אָסוֹן פּוֹלִיטִי גָּדוֹל. בִּפְנֵי זָרִים, יְלָדִים וּמְשָׁרְתֵי־הַבַּיִת הָיוּ נוֹהֲגִים שְׁתִיקָה אֲצִילִית רַבָּה. זוֹכֵר אֲנִי רַק פַּעַם אַחַת, כְּשֶׁאָבִי הִפְלִיט בְּפָּנַי תְּלוּנָה חֲטוּפָה עַל גּוֹרָלוֹ. רַק פַּעַם אַחַת גִּלָּה אֶת הַלּוּט, הַלּוּט עַל צְפֻנּוֹת לִבּוֹ. הַדָּבָר הָיָה בְּבֵיתֵנוּ בִּנְיוּמַרְקֶט, בַּסְּתָו שֶׁל 1892. הוּא נָזַף בִּי עַל שֶׁהִפְחַדְתִּי אוֹתוֹ בִּירִיָּה מֵרוֹבֶה בַּשָּׁפָן שֶׁנִּרְאָה עַל הָאֲפָר, הַנִּשְׁקָף אֶל חַלּוֹנוֹתָיו. הוּא הָיָה נִרְגָּז וְנִסְעָר. אוּלָם תֵּכֶף לָכֵן, בִּרְאוֹתוֹ, עַד כַּמָּה הִכְאִיב לִי הַדָּבָר, שִׁנָּה אֶת טַעְמוֹ, לְנַחֲמֵנִי. אַז הָיְתָה לִי אַחַת מִשָּׁלֹשׁ אוֹ אַרְבַּע הַשִּׂיחוֹת הָאֲרֻכּוֹת וּגְלוּיוֹת־הַלֵּב עִם אָבִי, הַיְחִידוֹת שֶׁזָּכִיתִי לָהֶן בְּיָמַי. הוּא הִסְבִּיר, כֵּיצַד אֲנָשִׁים זְקֵנִים שׁוֹכְחִים לִפְעָמִים לִנְהֹג כָּבוֹד בְּרִגְשׁוֹת הַצְּעִירִים, שֶׁכֵּן הֵם שְׁקוּעִים בְּעִנְיְנֵיהֶם שֶׁלָּהֶם וַעֲלוּלִים לְדַבֵּר קָשׁוֹת בִּשְׁעַת הִתְרַגְּזוּת פִּתְאֹמִית. אָמַר, שֶׁהוּא שָׂמֵחַ לִבְקִיאוּתִי בְּהִלְכוֹת יְרִיָּה, וְאַף סִדֵּר בִּשְׁבִילִי אֶפְשָׁרוּת שֶׁל צֵיד קִיכְלִים – עַד כַּמָּה שֶׁהָיָה עוֹף זֶה בַּנִּמְצָא בִּתְחוּמֵי אֲחֻזָּתֵנוּ הַקְּטַנָּה – ב־1 בְּסֶפְּטֶמְבֶּר (אָנוּ עָמַדְנוּ אָז בְּסוֹפוֹ שֶׁל אַבְגּוּסְט). הוּא הִמְשִׁיךְ אֶת הַשִּׂיחָה בְּדַבְּרוֹ אֵלַי בְּסִגְנוֹנוֹ הַנִּפְלָא וְהַמְצוֹדֵד עַל בֵּית־הַסֵּפֶר, הַכְּנִיסָה לַצָּבָא וְהַחַיִּים הַמְּבֻגָּרִים הַמַּתְחִילִים אַחַר כָּךְ. כְּמֻקְסָם הִקְשַׁבְתִּי לִסְטִיָּה פִּתְאֹמִית וּשְׁלֵמָה זוֹ מִגֶּדֶר שְׁתִיקָתוֹ הָרְגִילָה וְהִתְפַּלֵּאתִי לַהֲבָנָתוֹ הָעֲמֻקָּה בְּכָל עִנְיָנַי. וּבְהִתְקָרֵב הַשִּׂיחָה אֶל קִצָּהּ, אָמַר: “אָנָּא זְכֹר, שֶׁלֹּא תָּמִיד אֲנִי רוֹאֶה בְּרָכָה בְּמַעֲשַׂי, מְגַלִּים פָּנִים שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה בְּכָל אַחַת מִפְּעֻלוֹתַי, וּמְסַלְּפִים כָּל דִּבּוּר הַיּוֹצֵא מִפִּי… תְּדוּנֵנִי אֵפוֹא לְכַף זְכוּת”.

מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁהָיִיתִי חֲסִידוֹ הַנִּלְהָב, כָּמוֹנִי כַּג' אֶוֶרְסְט, שֶׁנִתְמַנְּתָה מְנַהֶלֶת הַמֶּשֶׁק בְּבֵית סָבְתָא, 50 כִּכַּר גְּרוֹבְנוֹר, שָׁם נִשְׁתַּקַּעְנוּ כֻּלָּנוּ, לְשֵׁם חִסָּכוֹן. כְּשֶׁעָבְרָה לְפֶנְסִיָּה, לְאַחַר עֶשְׂרִים שְׁנוֹת שֵׁרוּת מָסוֹר וְנֶאֱמָן, הִפְקִידָה אֶת חֶסְכוֹנוֹתֶיהָ בִּידֵי אָבִי, שֶׁיָּצָא בְּכִרְכַּרְתוֹ הַפְּרָטִית לִסְעֻדַּת־צָהֳרַיִם מְיֻחֶדֶת עִם לוֹרְד רוֹטְשִׁילְד בִּנְיוּ־קֹורְט, כְּדֵי לְהַשְׁקִיעַ אֶת הוֹנָהּ שֶׁל ג' אֶוֶרְסְט בָּאֹפֶן הַבָּטוּחַ וְהַמַּכְנִיס בְּיוֹתֵר. יָדַעְתִּי יָפֶה, שֶׁהַכְּנוּפִיָּה הַוָּתִיקָה בַּמִּפְלָגָה הַשַּׁמְרָנִית הִגִּיעָה לְשִׁלְטוֹנָהּ הַמְמֻשָּׁךְ רַק בִּזְכוּת מִלְחַמְתּוֹ הָאִישִׁית שֶׁל אָבִי וְרוּחַ הַחַיִּים שֶׁנָּפַח בַּדֵמוֹקְרַטְיָה שֶׁל הַטּוֹרִים¹⁸ וְשֶׁבְּכִשְׁלוֹנוֹ הָרִאשׁוֹן – כִּשָּׁלוֹן קָשֶׁה בְּאֱמֶת – הֶרְאֲתָה אֶת עָצְמָהּ כְּפוּיַת־טוֹבָה וּקְשַׁת־לֵב לְאֵין כָּמוֹהָ. מוּבָן, שֶׁכֻּלָּנוּ צִפִּינוּ לַיּוֹם בּוֹ יִזְכֶּה שׁוּב לְשִׁלְטוֹן. בְּיַלְדוּתֵנוּ רָאִינוּ עוֹבְרִים וְשָׁבִים מְגַלִּים רֹאשָׁם מִדֵּי הוֹפִיעוֹ בָּרְחוֹב, וּפוֹעֲלִים מַלְבִּינִים שִׁנַּיִם לְמַרְאֵה שְׂפָמוֹ הַגָּדוֹל. בְּמֶשֶׁךְ שְׁנַיִם קָרָאתי כָּל דַּבּוּר שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו וּמַה שֶׁאָמְרוּ הָעִתּוֹנִים עָלָיו. אַף כִּי הָיָה רַק חָבֵר פְּרָטִי, מְבוֹדֵד, הָיוּ הָעִתּוֹנִים מוֹסְרִים מִלָּהּ בְּמָלֶה כָּל מָה שֶׁהָיָה אוֹמֵר אֲפִלּוּ בְּשׁוּק־צָדְקָה פָּעוּט בְּיוֹתֵר, וְכָל מִמָּרָה שָׁלֵו הָיְתָה נִבְחֶנֶת וְנִבְדֶּקֶת לְכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ, וְכָל גִבּוֹר שֶׁלוֹ נִשְׁקַל. וְהִנֵּה דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁשְּׁעָתוֹ הִגִּיעָה שׁוּב.

עַל עֶרֶשׂ דְּוָי הוּבֵאתִי לְלוֹנְדוֹן, וּמֵעָלֶיהָ עָקַבְתִּי בְּרֹב עִנְיָן אַחֲרֵי הַמְּאֹרָעוֹת הַפּוֹלִיטִיִּים שֶׁל שְׁנַת 1893. קִבַּלְתִּי הַכְשָׁרָה מְלֵאָה לְכָךְ מֵרֹאשׁ, אִמִּי מָסְרָה לִי דִּינִים־וְחֶשְׁבּוֹנוֹת מְלֵאִים עַל מָה שֶׁשָּׁמְעָה, וּמַר אֶדּוּאַרְד מַרְגּ’וֹרִיבֶּנְקְס, הוּא לוֹרְד טְוִידְמוֹת בְּסוֹפוֹ, הַ“מַּצְלִיף” הָרָאשִׁי שֶׁל מַר גְּלַדְסְטוֹן, נָשָׂא לְאִשָּׁה אֶת אֲחוֹת אָבִי פֶנִי. כַּךְ הִגִּיעַ אֵלֵינוּ לְמֵרָחוֹק הֵד מִצְהֲלוֹתֵיהֶם שֶׁל הַלִּבֶּרַלִים לַחֲזָרָתָם אֶל הַשִּׁלְטוֹן, לְאַחַר פְּרִישָׁה מְמֻשָּׁכָה מֵאֹנֶס. הִגִּיעַ אֵלֵינוּ לַפָּחוֹת, שֶׁמֶץ מִתִּקְווֹתֵיהֶם וַחַשְׁשׁוֹתֵיהֶם. בַּיָּמִים הָהֵם יִחַדְתִּי חֲשִׁיבוּת רַבָּה לַפּוֹלִיטִיקָה, שֶׁכֻּוְּנָה בִידֵי מְדִינָאִים אַנְשֵׁי מַעֲלָה וְשִׁעוּר קוֹמָה. הַמַּעֲמָדוֹת הָעֶלְיוֹנִים לְדַרְגוֹתֵיהֶם הַשּׁוֹנוֹת נָטְלוּ חֵלֶק בָּהּ כַּמַּסֹרֶת וְכַחוֹבָה. הַפּוֹעֲלִים – בֵּין שֶׁהָיְתָה וּבֵין שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהֶם זְכוּת בְּחִירָה – נִמְשְׁכוּ אַחֲרֵיהֶם כִּסְפּוֹרְט. הֵם מָצְאוּ עִנְיָן בַּהֲלִיכוֹת הַמְּדִינָה וְדָנוּ בְּטִיב מַנְהִגֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁמִּתְעַנְיְנִים וְדָנִים עַתָּה בְּמִשְׂחֲקֵי קְרִיקֶט וְכַדּוּרֶגֶל. עִתּוֹנִים צַיְּתָנִים הִשְׁתַּדְּלוּ לַעֲשׂוֹת מַטְעַמִּים, אֲשֶׁר יֶעֶרְבוּ לְחֵךְ מַשְׂכִּילִים וַהֲמוֹן הָעָם כְּאֶחָד.

בְּעוֹדִי נֶהֱנֶה בַּתְּחִלָּה מִזְּכֻיּוֹת יְתֵרוֹת שֶׁל חוֹלֶה מַבְרִיא, הָיִיתִי שָׁקוּעַ רֹאשִׁי וְרֻבִּי בַּמַּחֲזֶה הַגָּדוֹל שֶׁל הַמַּעֲרָכָה הַפַּרְלַמֶּנְטָרִית הָאַחֲרוֹנָה אֲשֶׁר לִגְלַדְסְטוֹן. זוֹ הֶאֱפִלָה הַרְבֵּה מְאֹד אֲפִלּוּ עַל זֵכֶר הַבְּחִינָה הָאֲיֻמָּה – הַנִּסָּיוֹן הָאַחֲרוֹן שֶׁעָמַדְתִּי לְהִתְנַסּוֹת בּוֹ בְּאַבְגּוּסְט. בִּרְבוֹת הַיָּמִים, לֹא יָכֹלְתִּי לִפְטֹר עַצְמִי מֵהַרְגָּשָׁה שֶׁל יְרִידַת־מָה בְּטִיבָם שֶׁל נְאֻמֵּי אָבִי. הָיוּ כַּמָּה הֶשֵּׁגִים מַזְהִירִים, אוּלָם בְּדֶרֶךְ כְּלָל, נִדְמֶה לִי, שֶׁבְּקֹשִׁי הוּא מַחֲזִיק מַעֲמָד. קִוִּיתִי, כַּמּוּבָן, שֶׁאֶגְדַּל בְּעוֹד מוֹעֵד, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לָבוֹא לְעֶזְרָתוֹ. יוֹדֵעַ אֲנִי, שֶׁהָיָה מְקַבֵּל הַצָּעָה כָּזוֹ בִּבְדִיחוּת־דַּעַת אֲמִתִּית וְכֵנָה; אוּלָם אֲנִי הִרְהַרְתִּי בְּאוֹסְטִין צֶ’מְבֶּרְלֵין שֶׁהֻרְשָׁה לִלְחֹם בְּצַד אָבִיו וְּבְהֶרְבֶּרְט גְּלַדְסְטוֹן, שֶׁסִּיַּע בִידֵי אוֹתוֹ זָקֵן דָּגוּל לִכְרֹת אֶת עֲצֵי הָאַלּוֹנִים שֶׁבַּאֲחֻזָּתוֹ, וְלִוָּה אוֹתוֹ בְּכָל הֲלִכוֹתָיו, וְחָלַמְתִּי עַל יָמִים יָבוֹאוּ בָּהֶם תְּטַאֲטֵא הַדֵּמוֹקְרַטְיָה הַטּוֹרִית אֶת “הַכְּנוּפִיָּה הַוָּתִיקָה” בְּיָדָהּ הָאַחַת, וְתַפִּיל אֶת הָרַדִּיקָלִים בַּשְּׁנִיָּה.

בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה זוֹ נִפְגַּשְׁתִּי בְּבֵית אָבִי עִם רַבִּים מֵרָאשֵׁי הַלּוֹחֲמִים בַּמַּעֲרָכָה הַפַּרְלַמֶּנְטָרִית, וּתְכוּפוֹת נוֹכַחְתִּי בִּסְעֻדּוֹת צָהֳרַיִם אוֹ עֶרֶב, בָּהֶן הֵסַבּוּ אֶל שֻׁלְחָן אֶחָד לֹא רַק חֲבֵרִים, אֶלָּא גַּם יְרִיבִים וּמִתְנַגְּדִים, שֶׁשּׂוֹחֲחוּ בִּידִידוּת עַל עִנְיְנֵי הַשָּׁעָה. בַּיַּמִים הָהֵם הִכַּרְתִּי לָרִאשׁוֹנָה אֶת מַר בַּלְפוּר, מַר צֶ’מְבֶּרְלֵין, מַר אֶדּוּאַרְד קֶרְסוֹן, וְכֵן לוֹרְד רוֹזְבֶּרִי, מַר אַסְקְוִית, מַר גּ’וֹן מוֹרְלִי וּשְׁאָר דְּמֻיּוֹת מִינִיסְטֶרְיוֹנִיּוֹת מַקְסִימוֹת. גָּדוֹל וְנִשָּׂא מְאֹד הָיָה בְּעֵינַי עוֹלָם זֶה, בּוֹ חָיוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה; עוֹלָם בּוֹ שָׂרְרוּ עֶקְרוֹנוֹת נַעֲלִים, וְכָל דָּבָר שֶׁל מַה־בְּכַךְ, בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַצִּבּוּר, נִצְטָרֵף לַחֶשְׁבּוֹן: זִירָה עֲרוּכָה לְדוּ־קְרָב, וְאִם אָמְנָם אַכְזָרִית הִיא הַמַּעֲרָכָה, וּכְלֵי־זֵינָם טְעוּנִים אֲבַק־שְׂרֵפָה, לֹא חָסְרוּ טִקְסֵי הָאֲדִיבוֹת הָאִישִׁית וְהַכִּבּוֹּד הַהֲדָדִי. מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁאֲנִי לֹא רָאִיתִי אֶלָּא אֶת הַצַּד הַחֶבְרָתִי בִּמְסִיבּוֹת אֵלֶּה, שֶׁאָבִי הִזְמִין אֲלֵיהֶן אֶת יְדִידָיו הַקְּרוֹבִים, אוֹ אִישִׁים, שֶׁנּוֹדְעָה לָהֶם חֲשִׁיבוּת פּוֹלִיטִית יְתֵרָה. שָׁמַעְתִּי, שֶׁמִּחוּץ לְכָתְלֵי בֵּיתוֹ הָיָה נוֹרָא וְאָיֹם וְהֶעֱלָה עָלָיו חֲמָתָן שֶׁל הַבְּרִיּוֹת בְּאָמְרוֹ דְּבָרִים גְּלוּיִים וַאֲפִלּוּ אַכְזָרִיִּים בְּיוֹתֵר. אֵלֶּה שֶׁלֹּא יְדָעוּהוּ מִקָּרוֹב נָהֲגוּ זְהִירוּת יְתֵרָה בְּגִשְׁתָּם אֵלָיו, אוֹ שֶׁהָיוּ מְזֻיָּנִים מִכַּף־רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ.

תֵּכֵף לְהַחֲלָמָתִי הִתְחַלְתִּי מְבַקֵּר בְּבֵית־הַנִּבְחָרִים וּמַאֲזִין לַוִּכּוּחִים הַחֲשׁוּבִים. עָלָה בְּיָדִי אֲפִלּוּ לְהִדָּחֵק לְתוֹךְ הַיָּצִיעַ הַמְיֻחָד לְזָרִים אַנְשֵׁי שֵׁם, בְּשָׁעָה שֶׁמַּר גְּלַדְסְטוֹן סִכֵּם אֶת הַקְּרִיאָה הַשְּׁנִיָה שֶׁל הַצָּעַת חֹק הַ“הוֹם רוּל”¹⁹. עוֹדֶנִּי זוֹכֵר יָפֶה אֶת גֵּיא הַחִזָּיוֹן וְכַמָּה מִפְּרָטֵי הַמַּחֲזֶה. הַזָּקֵן הַדָּגוּל הָיָה דּוֹמֶה לְנֶשֶׁר לָבָן וְנוֹרָא הוֹד. אִמְרוֹתָיו הִשְׁתַּפְּכוּ בְּתִפְאֶרֶת מַלְכוּת, וְכָל שׁוֹמְעָיו תָּלוּ עֵינֵיהֶם בִּשְׂפָתָיו וּתְנוּעוֹתָיו, מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לְהַתְרִיעַ אוֹ לְקַלֵּס. הוּא עָמַד בְּסִיּוּמוֹ שֶׁל פָּסוּק נֶהְדָּר בְּשֶׁבַח הַמִּפְלָגָה הַלִּבֶּרַלִית, שֶׁגָּמְרָה כְּבַיָּכוֹל כָּל מִצְוָה שֶׁהִתְחִילָה בָּהּ וְהֵבִיאָה אוֹתָהּ עַד הַנִּצָּחוֹן הַשָּׁלֵם. בְּדַבְּרוֹ עַל הַ“הום־רוּל”, נִכְשַׁל בִּפְלִיטַת פֶּה, כְּשֶׁקָּרָא: “וְאֵין עוֹד עִנְיָן שֶׁעָלָיו כֹּה סָבְלָה הַמִּפְלָגָה הַלִּבֶּרַלִית, אוֹ כֹּה יָרְדָה פְּלָאִים”. מָה רַבָּה הַצָּהֳלָה וּתְרוּעוֹת הַצְּחוֹק בְּסַפְסְלֵי הַטּוֹרִים! אוּלָם מַר גְּלָדְסְטוֹן דִּכֵּא אֶת הַמְּהוּמָה בִּתְנוּעַת יַד־יְמִינוֹ, וְאֶצְבְּעוֹתֶיהָ פְּרוּשׂוֹת כְּטֻפְרָאוֹת: “אוּלָם אֲנָחְנוּ קַמְנוּ שׁוּב, גַּם עָלִינוּ…”.

זָכִיתִי לִשְׁמֹעַ גַּם אֶת תִּשְׁבָּחְתּוֹ הַמְפֻרְסָמָה לְמַר צֶ’מְבֶּרְלֵין עַל הַנְּאֻם הָרִאשׁוֹן שֶׁל בְּנוֹ אוֹסְטִין בַּפַּרְלַמֶּנְט. “לֹא אַרְבֶּה מְלִיצוֹת בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ נְאֻם. אֶשְׁתַּדֵּל לְסַכֵּם בְּמִלִּים סְפוּרוֹת מַה שֶׁיֵּשׁ בִּרְצוֹנִי לְהַגִּיד עָלָיו. זֶה הָיָה נְאֻם הֶעָשׂוּי לְהַרְנִין וּלְאַמֵּץ לֶב אָב”. בְּהִתְכּוֹפְפִי עַל דְּיוֹטַת הַיָּצִיעַ, לָטַשְׁתִּי עֵינַי דֶּרֶךְ הַמַּעֲקֶה. יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת אֶת הָרֹשֶׁם הָעַז, שֶׁעָשׂוּ הַדְּבָרִים עַל מַר צֶ’מְבֶּרְלֵין. הוּא דָּמָה לְאָדָם, שֶׁפָּגַע בּוֹ כַּדּוּר. פָּנָיו הַחִוְּרִים, הַחוֹלָנִיִּים כִּמְעַט, הִסְמִיקוּ מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת, שֶׁלֹּא הָיָה בִּיכָלְתּוֹ – אוֹ בִּרְצוֹנוֹ – לְהַבְלִיג עָלֶיהָ. הוּא הִתְרוֹמֵם לְמֶחֱצָה, הֶחֱוָה קִידָה נִמְהָרָה וְיָשַׁב שׁוּב, כְּשֶׁהוּא מִתְכַּוֵּץ כֻּלּוֹ וְרֹאשׁוֹ מוּרָד. דּוֹמֶה, שֶׁאֵין הַרְבֵּה תֹּכֶן בְמִלִּים אֵלֶּה, וְלוּ תִּהְיֶינָה מִלִּים נִבְחָרוֹת בְּיוֹתֵר, כְּשֶׁאַתָּה בָּא לְהַעֲלוֹתָן בִּכְתָב. אוּלָם אֹפֶן אֲמִירָתָן אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא שֶׁסָּחַף וְהִשְׁכִּיחַ לְרֶגַע רִגְשׁוֹת אֵיבָה, שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהֶן תַּקָּנָה בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים.

בְּהִזְדַּמְנוּת אַחֶרֶת, כְּשֶׁיָּשַׁבְתִּי בִּיצִיעַ הָאוֹרְחִים, שָׁמַעְתִּי וִכּוּחַ נִלְהָב וְאַכְזָרִי מְאֹד בֵּין אָבִי לְסֶר וִילְיַם הַרְקוֹרְט. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁסֶּר וִילְיַם מָלֵא חֵמָה, וּתְשׁוּבָתוֹ הָיְתָה בִּלְתִּי־הֹוגֶנֶת בְּיוֹתֵר, וּמַה הֻפְתַּעְתִּי, כְּשֶׁעָלָה לְאַחַר רְגָעִים אֲחָדִים לַמָּקוֹם שָׁם יָשַׁבְתִּי וְהִצִּיג אֶת עַצְמוֹ לְפָנַי בְּבַת־צְחוֹק קוֹרֶנֶת וְשָׁאַל לְדַעְתִּי עַל כָּל הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה.

* *

כְּשֶׁאֲנִי מַעֲלֶה בְּדַעְתִּי אֶת תְּשִׁישׁוּת גּוּפִי לְאַחַר הַתְּאוּנָה, עִם יְמֵי הַהִתְרַגְּשׁוּת הַפּוֹלִיטִית, שֶׁנִּזְכְּרוּ לְעֵיל, תָּמֵהַּ אֲנִי אִם נִתְּנָה לַקַּפִּיטַן גֵּ’מְס הִזְדַּמְּנוּת הוֹגֶנֶת לְהָכִין אוֹתִי לַבְּחִינוֹת. וּבְכָל זֹּאת הֻכְתַּר נִסְיוֹנִי הַשְּׁלִישִׁי בְּהַצְלָחַת־מָה. נִמְצֵאתִי רָאוּי לְהִתְקַבֵּל כְּקַדֵּט לְמַחְלְקַת הַפָּרָשִׁים בְּסֶנְדְּהוֹרְסְט. הַהִתְחָרוּת עַל הַכְּנִיסָה לְמַחְלְקַת חֵיל הָרַגְלִים הָיְתָה קָשָׁה יוֹתֵר, הוֹאִיל וְהַחַיִּים בְּחֵיל־הַפָּרָשִׁים עוֹלִים בְּיֹקֶר רַב כָּל־כָּךְ. לַנְּחוּתִים שֶׁבִּרְשִׁימַת הַנִּבְחָנִים הֻצְּעָה אֵפוֹא כְּנִיסָה הַקַּלָּה יוֹתֵר לְחֵיל־הַפָּרָשִׁים. רַבָּה הָיְתָה שִׂמְחָתִי עַל שֶׁעָמַדְתִּי בַּבְּחִינָה, אַךְ עוֹד יוֹתֵר שָׂמַחְתִּי לִלְמֹד אֶת חָכַמַת־הַצָּבָא בִּרְכִיבָה. אוֹתָהּ שָׁעָה כְּבָר קָבַעְתִּי לִי דֵּעָה בְּנוֹגֵעַ לַיִּתְרוֹנוֹת הַיַּחֲסִיִּים שֶׁבִּרְכִיבָה וַהֲלִיכָה בָּרֶגֶל. סוּס יִהְיֶה לִי – מִי יִדְמֶה וּמִי יִשִׁוֶה לִי! וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּדֵּי הָרוֹכְבִים הֲדוּרִים יוֹתֵר מִמַּדֵּי הָרַגְלִים. לְפִיכָךְ כָּתַבְתִּי לְאָבִי בְּרַחֲבוּת־לֵבָב עַל תּוֹצְאוֹת הַבְּחִינָה, וּמַה הֻפְתַּעְתִּי לִשְׁמֹעַ, שֶׁהוּא חוֹלֵק עַל דַּעְתִּי לַחֲלוּטִין. הוּא רָאָה בְּכָךְ פְּחִיתוּת־כָּבוֹד, שֶׁלֹא עָלָה בְּיָדִי לְהִכָּנֵס לְחֵיל־הָרַגְלִים. הוּא הִצִּיעַ,שֶׁאֶכָּנֵס לְחֵיל־הַקַּלָּעִים הַ־60, גְּדוּד מְפֻרְסָם, מֻרְכָּב מֵאַרְבָּעָה בַּטַּלְיוֹנִים²⁰, שֶׁאַף כִּי לָבַשׁ מַדִּים שְׁחוֹרִים, הִתְבָּרֵךְ בְּפַסִּים אֲדֻמִּים עַל הַשַּׁרְווּלִים וְהַצַּוָּארוֹן. “אִם תִּכָּנֵס לְחֵיל הַקַּלָּעִים ה־60”, כָּתַב אָבִי, “תּוּכַל לְשָׁרֵת שְׁתַּיִם־שָׁלֹשׁ שָׁנִים בְּאַחַד הַמִּבְצָרִים בְּיַם הַתִּיכוֹן, וְכָךְ תַּגִּיעַ לִידֵי בַּגְרוּת שְׁלֵמָה, בְּטֶרֶם תַּתְחִיל אֶת שֵׁרוּתְךָ בְּהֹדּוּ”. נִתְבָּרֵר שֶׁהוּא כְּבָר כַּתָּב לְדֻכַּס קֵמְבְּרִידְג', הַמְּפַקֵּד הָרָאשִׁי שֶׁל חֵיל הַקַּלָּעִים ה־60, בִּדְבַר כְּנִיסָתִי לִגְדוּדוֹ, וְהַדֻּכָּס הוֹאִיל לָתֵת אֶת תְּשׁוּבָתוֹ הַחִיּוּבִית לְכָךְ. עַתָּה נֶהֶפְכוּ כָּל הַתָּכְנִיּוֹת הָאֵלֶּה עַל פִּיהֶן, וּבַדֶּרֶךְ הַבִּלְתִּי נוֹחָה וִיקָרָה בְּיוֹתֵר. לַדֻּכָּס לֹא תִּנָּתֵן הִזְדַּמְּנוּת לְקַבֵּל אֶת פָּנַי עוֹלָמִית, וּבַמִּבְצָרִים שֶׁל יַם הַתִּיכוֹן אֵין כָּל צֹרֶךְ בְּפָרָשִׁים. “בְּחֵיל־הָרַגְלִים”, הֵעִיר אָבִי, “יֵשׁ לְפַרְנֵס בֶּן־אָדָם, וְאִלּוּ בְּחֵיל־הַפָּרָשִׁים – בֶּן אָדָם וְסוּסוּ גַּם יַחַד”. דְּבָרִים אֵלֶּה לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהָיוּ נְכוֹנִים, אֶלָּא הָיָה בָּהֶם אֲפִלּוּ מִשּׁוּם מִעוּט־הַדְּמוּת. לֹא הֶעֱלָה אָבִי בְּדַעְתּוֹ, שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ לֹא רַק בְּסוּס אֶחָד, אֶלָא בִּשְּׁנֵי סוּסֵי־מִלְחָמָה רִשְׁמִיִּים, וְעַל אֵלֶּה סוּס־צַיִד אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם – מִלְּבַד כַּמָּה וְכַמָּה פּוֹנִי, שֶׁהִיא הֶכְרַח גָּמוּר לְמִשְׂחֲקֵי הַפּוֹלוֹ! בְּכָל זֹאת הִתְרַגֵּז עַד מְאֹד, וְלֹא אָרְכוּ הַיָּמִים עַד שֶׁקִּבַּלְתִּי מִמֶּנוּ מִכְתָּב אָרֹךְ וְקַפְּדָנִי מְאֹד, בּוֹ הִבִּיעַ דֵּעָה עֲגוּמָה בְּיוֹתֵר עַל כָּל פָּרָשַׁת לִמּוּדַי, בְּהַרְאוֹתוֹ יַחַס שֶׁל זִלְזוּל גָּמוּר לְהַצְלָחָתִי בַּבְּחִינָה, שֶׁלְּדַעְתּוֹ, לֹא עָמַדְתִּי בָּהּ אֶלָּא בְּקֹשִׁי וְּבְהַזְהִירוֹ אוֹתִי מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה הַנִּשְׁקֶפֶת לִי, לְהֵעָשׂוֹת “לֹא־יִצְלַח חֶבְרוּתִי” בְּסוֹפִי. הוֹדָעָה זוֹ הִפְתִּיעָה אוֹתִי וְגָרְמָה לִי יִסּוּרִים קָשִׁים, וַאֲנִי מִהַרְתִּי לְהַבְטִיחַ לוֹ תּוֹצָאוֹת טוֹבוֹת יוֹתֵר לֶעָתִיד לָבוֹא. בְּכָל זֹאת עָלַץ לִבִּי לִקְרַאת כְּנִיסָתִי לְסֶנְדְּהוֹרְסְט, וְלַסִּכּוּיִים שֶׁבְּעוֹד 18 חֹדֶשׁ, לְכָל הַיּוֹתֵר, אֶזְכֶּה לִהְיוֹת קָצִין שֶׁל מַמָּשׁ בְּחֵיל־הַפָּרָשִׁים, וַאֲנִי הִתְמַסַּרְתִּי לְהַזְמָנַת הַצִּיּוּד וְהַמַּכְשִׁירִים הָרַבִּים הַדְּרוּשִׁים לְקַדֶּט־גֶּ’נְטֶלְמֶן.

אוֹתוֹ קַיִץ שְׁלָחוּנִי הוֹרַי, אוֹתִי וְאֶת אָחִי, בִּלְוָיַת מוֹרֶה פְּרָטִי, לְטִיּוּל בָּרֶגֶל כְּבַיָּכוֹל בִּשְׁוֵיץ. אוּלָם לַמּוֹתָר יִהְיֶה לְהַגִּיד, שֶׁנָּסַעְנוּ בָּרַכֶּבֶת עַד שֶׁאָזַל כָּל כַּסְפֵּנוּ. הַמּוֹרֶה וַאֲנִי טִפַּסְנוּ בֶּהָרִים. עָלִינוּ בְּרֹאשׁ וֶטֶרְהוֹרְן וּמֹונְטֶא רוֹזָא. מַרְאֵה הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה בְּפִסְגוֹת בֶּרְן־עִלִּית הוּא אֶחָד מִפִּלְאֵי הָאוֹר וְהַצֶּבַע, שֶׁלֹּא רָאִיתִי עוֹד כָּמוֹהוּ לְיֹפִי. אַדִּיר הָיָה חֶפְצִי לַעֲלוֹת בְּמַטֶרְהוֹרְן, אוּלָם לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁדָּבָר זֶה הָיָה כָּרֹּךְ בְּהוֹצָאוֹת רַבּוֹת, אֶלָּא שֶׁמּוֹרֵנוּ רָאָה בּוֹ מִשּׁוּם סַכָּנָה יְתֵרָה. אָכֵן, כָּל אוֹתָהּ הַזְּהִירוֹת כִּמְעַט שֶׁנִתְעַרְעֲרָה בִּגְלַל מִקְרֶה שֶּׁאֵרַע לִי בָּאֲגַם שֶׁל לוֹזַן. אֲנִי רוֹשֵׁם מִקְרֶה זֶה, כְּדֵי שֶׁיְשַׁמֵּשׁ אַזְהָרָה לַאֲחֵרִים. יָצָאתִי עִם חָבֵר אֶחָד, צָעִיר מִמֶּנִּי בְּמִקְצָת, לָשׁוּט בְּסִירָה עַל פְּנֵי הָאֲגָם. לְאַחַר שֶׁהִתְרַחַקְנוּ כְּדֵי מִיל מִן הַשָּׂפָה, הֶחֱלַטְנוּ לִשְׂחוֹת מְעָט. פָּשַׁטְנוּ אֶת בְּגָדֵינוּ, קָפַצְנוּ הַמַּיְמָה וְהִתְחַלְנוּ שׂוֹחִים לַהֲנָאָתֵנוּ. כְּשֶׁאָמַרְנוּ דַּי, נִמְצְאָה הַסִּירָה כְּדֵי מֵאָה יַרְד מֵאִתָּנוּ. רוּחַ הֵחֵלָּה מְזַעֲזַעַת אֶת פְּנֵי הַמַּיִם. גְּנוֹנָה קְטַנָּה וַאֲדֻמָּה הָיְתָה סוֹכֶכֶת עַל הַסַּפְסָל שֶׁבְּיַרְכְּתֵי הַסִּירָה, גְּנוֹנָה זוֹ הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת מִפְרָשׂ, מִשֶּׁנָּשְׁבָה בָּהּ הָרוּחַ. בְּעוֹד אָנוּ שׂוֹחִים לְעֻמַּת הַסִּירָה, נִשְּׂאָה בָּרוּחַ מִשָּׁם וָהָלְאָה. לְאַחַר שֶׁעָשִׂינוּ כַּמָּה נִסְיוֹנוֹת לְהַשִּׂיגָהּ, חָצִינוּ אֶת הַמֶּרְחָק לִשְׁנַיִם כִּמְעַט. אוּלָם בֵּינָתַיִם גָּבְרָה הָרוּחַ וְהָעֲיֵפוּת הֵחֵלָּה נוֹתֶנֶת אוֹתוֹתֶיהָ בִּשְׁנֵינוּ, וּבְיִחוּד בַּחֲבֵרִי. עַד כָּאן לֹא חָשַׁבְתִּי עַל סַכָּנָה כָּל־שֶּׁהִיא. הַשֶּׁמֶשׁ הוֹסִיפָה לְשַׂחֵק בַּמַּיִם הַכְּחֻלִּים, הַמִּתְנוֹצְצִים. הַפַּנּוֹרַמָה הַנִּפְלָאָה שֶׁל הָרִים וְגֵיאָיוֹת, בָּתֵּי־מָלוֹן וַחֲוִילוֹת הוֹסִיפָה לְחַיֵּךְ אֵלֵינוּ בִּשְׁלַל צְבָעֶיהָ. אוּלָם מֵעַתָּה רָאִיתִי אֶת הַמָּוֶת מִקָּרוֹב, אֲשֶׁר כֵּן לֹא רְאִיתִיו מִיָּמַי. הוּא הָיָה שׂוֹחֶה בַּמַּיִם לְצִדֵּנוּ לוֹחֵשׁ מִזְּמַן לִזְּמַן בָּרוּחַ הַגּוֹבֶרֶת וְהוֹלֶכֶת, שֶׁהוֹסִיפָה לִסְחֹף אֶת הַסִּירָה מֵאִתָּנוּ וָהָלְאָה, בְּאוֹתָהּ הַמְּהִירוּת, שֶׁבָּהּ שָׂחִינוּ לְעֻמָּתָהּ. רָחֲקָה כָּל עֶזְרָה מֵאִתָּנוּ. בְּלֹא עָזְרָה אִי־אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ אֶל הַשָּׂפָה עוֹלָמִית. אֲנִי הָיִיתִי שַׂחְיָן זָרִיז וּמָהִיר, וּבְהֶרָאוּ יִצַּגְתִּי אֶת מַחְלַקְתִּי, שֶׁהִנְחִילָה תְּבוּסָה לְכָל הַמִּתְחָרִים בָּהּ. עַתָּה שָׂחִיתִי לְמַעַן חַיַּי. פַּעֲמַיִם הִגַּעְתִּי כְּדֵי יַרְד אֶחָד מִן הַסִּירָה, וְכָל פַּעַם נָשְׁפָה בָּהּ הָרוּחַ וְהוֹצִיאָה אוֹתָהּ מִתַּחַת יָדִי; מִתּוֹךְ מַאֲמָץ אַדִּיר תְּפַסֹתִּיהָ בָּרֶגַע הַנָּכוֹן, בְּטֶרֶם נָשְׁפָה הָרוּחַ בַּגְנוֹנָה בְּיֶתֶר עֹז, בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית. בְּקֹשִׁי הֵטַלְתִּי אֶת עַצְמִי לְתוֹכָהּ וְחָתַרְתִּי חֲזָרָה אֶל בֶּן־לְוָיָתִי שֶׁאַף כִּי נִתְעַיֵּף, לֹא הִרְגִּישׁ כַּנִּרְאֶה, בְּעֵין־הַמָּוֶת הַעֲגוּמָה, הַצְהֻבָּה, שֶּׁקָּמָה לְפֶתַע לְשַׂחֵק מִסְּבִיבֵנוּ. אֲנִי לֹא סִפַּרְתִּי לַמּוֹרֶה עַל נִסָּיוֹן רְצִינִי זֶה, שֶׁנִּתְנַסֵּיתִי בּוֹ, אַךְ לֹא שָׁכַחְתִּי אוֹתוֹ מֵעוֹלָם; וְאוּלַי יִמָצְאוּ בֵּין קוֹרְאַי, אֲשֶׁר יִזְכְּרוּהוּ אַף הֵם.

אֶת הַזְּמַן שֶׁעָשִׂיתִי בַּקּוֹלֶג' הַצְּבָאִי הַמַּלְכוּתִי אֲנִי רוֹאֶה כִּתְקוּפַת בֵּינַיִם בְּחַיַּי, בָּהּ נִסְתַּיְּמוּ קָרוֹב לִשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שְׁנוֹת לִמּוּדִים: 36 “זְמַנִּים”, כָּל אֶחָד בֶּן שָׁבוּעוֹת רַבִּים (עִם יְמוֹת פַּגְרָא קְצָרִים מִדַּי, זְעֵיר פֹּה, זְעֵיר שָׁם), בְּרֻבָּם לֹא שָׂבַעְתִּי נַחַת, בָּהֶם לֹא נִדְרַשְׁתִּי כִּמְעַט מֵעוֹלָם לְלְמֹד דָּבָר הַדּוֹמֶה לְמוֹעִיל אוֹ מְעַנְיֵן, לֹא הֻרְשֵׁיתִי לִשְׁעוֹת בְּמִשְׂחָקִים, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כְּדֵי לְשַׁעֲשַׁע. כְּשֶׁאֲנִי מַשְׁקִיף אֲחוֹרַנִּית אֶל הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה, אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָן כְּפָחוֹת נְעִימוֹת, הַתְּקוּפָה הָעֲקָרָה וְהָאֻמְלָלָה, שֶׁיָּדַעְתִּי בְּיָמַי. מְאֻשָּׁר הָיִיתִי בְּיַלְדוּתִי בֵּין הַצַּעֲצוּעִים שֶׁבַּחֲדַר־הַיְּלָדִים. יָדַעְתִּי אֹשֶׁר יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִשָּׁנָּה לְשָׁנָה, מִשֶּׁגָּדַלְתִּי וְהָיִיתִי לְאִישׁ. אוּלָם תְּקוּפַת־בֵּינַיִם זוֹ בְּכָתְלֵי בֵּית־הַסֵּפֶר הָיְתָה לְכֶתֶם אָפֹר וְקוֹדֵר עַל מַפַּת מַסָּעַי. הָיָה זֶה מֶשֶׁךְ אֵין־סוֹף שֶׁל דְּאָגוֹת, שֶׁלֹא נִרְאוּ קַטְנוּנִיּוּת, שֶׁל עָמָל וָטֹרַח שֶׁאֵין אִתָּם שִׂמְחַת פִּרְיוֹן. תְּקוּפָה שֶׁל מְצוּקָה, חֹמֶר־הַדִּין וְחַדְגּוֹנִיּוֹת לְלֹא תַּכְלִית.

הֲלָךְ־מַחֲשָׁבָה זֶה לֹא מִן הַדִּין הוּא שֶׁיְבִיאֵנִי לִידֵי הַגְזָמָה בְּתֵאוּרָן שֶׁל שְׁנוֹת־לִמּוּדַי. אֵין סָפֵק שֶׁהָיָה בָּהֶן גַּם מִן הַצְּחוֹק וּמִן הָעֲלִיצוּת שֶׁל נְעוּרִים מִתְרוֹנְנִים. הֶרָאוּ הָיָה בֵּית־סֵפֶר מְשֻּׁבָּח מְאֹד, וְהַשֵּׁרוּת הָאִישִׁי שֶׁל מוֹרָיו עָמַד עַל הַגֹּבַהּ. רֹב הַתַּלְמִידִים הָיוּ מְאֻשָּׁרִים מְאֹד, וְרַבִּים הֵם אֲשֶׁר זָכוּ בְּכִתּוֹתָיו וּבְמִגְרְשֵׁי־מִשְׂחָקָיו לְאוֹתוֹת הַהִצְטַיְּנוּת הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר, שֶׁיָּדְעוּ בְּחַיֵּיהֶם. אֵין אֲנִי בָּא לְצַיֵּן אֶלָּא עֻבְדָּה זוֹ, שֶׁהָיִיתִי – בְּלִי סָפֵק, בִּגְלַל פְּגִימוֹתַי שֶׁלִּי – בִּבְחִינַת יוֹצֵא מִן הַכְּלָל. הָיִיתִי בּוֹחֵר מִכָּל אֵלֶּה לִהְיוֹת שׁוּלְיָא שֶׁל רַצָּף, אוֹ שַׁמָּשׁ וְשָׁלִיחַ, אוֹ לַעֲזֹר לְאָבִי בְּקִשּׁוּט חַלּוֹנוֹת־רַאֲוָה שֶׁל חֲנֻיּוֹת־מַכֹּלֶת, אֵלֶּה הֵם דְּבָרִים שֶׁל מַמָּשׁ; אֵלֶּה הֵם דְּבָרִים טִבְעִיִּים; מֵהֶם הָיִיתִי לוֹמֵד יוֹתֵר, וְגַם הָיִיתִי מֵיטִיב לַעֲשׂוֹתָם הַרְבֵּה יוֹתֵר. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהָיִיתִי מַכִּיר אֶת אָבִי מִקָּרוֹב, דָּבָר שֶׁהָיָה מַרְנִין אֶת לְבָבִי.

וַדַּאי שֶׁהַחִנּוּךְ הַמְמֻשָּׁךְ, הַנִּרְאֶה הֶכְרָחִי לְקִדּוּם הַחֶבְרָה, אֵינוֹ מִטֶּבַעַ הָאֱנוֹשִׁיּוּת, וְלֹא כְּדַרְכָּה, הַיֶּלֶד מוּכָן לָצֵאת בְּעִקְבוֹת אָבִיו לְשַׁחֵר לְטֶרֶף. מוּכָן הוּא לַעֲשׂוֹת כָּל דָּבָר מוֹעִיל בְּמֵיטַב כֹּחוֹתָיו, מוּכָן הוּא לַעֲבֹד וּלְהִשְׂתַּכֵּר, וְלוּ יְהִי הַשָּׂכָר פָּעוֹט בְּיוֹתֵר, כְּדֵי לַעֲזֹר לְכַלְכָּלַת הַמִּשְׁפָּחָה. אֵין הוּא מְבַקֵּשׁ אֶלָּא שְׁעַת־פְּנַאי שֶׁכֻּלָּהּ שֶׁלּוֹ, לַעֲשׂוֹת בָּהּ אוֹ לְהִתְבַּטֵּל בָּהּ, כִּרְצוֹנוֹ. אֵין הוּא מְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִן הַזְּכוּת הָאַחַת – לַעֲבֹד אוֹ לִרְעֹב. וְאָז אֶפְשָׁר, שֶׁלְּעֵת עֶרֶב תֻּצַּת אֵשׁ הָאַהֲבָה לְהַשְׂכָּלָה בְּלֵב אֵלֶּה הָרְאוּיִים לְכָךְ – לָמָּה נְנַסֶּה לְהִלְעִיט בָּהּ אֶת אֵלֶּה שֶׁאֵינָם רְאוּיִים? – וּפִלְאֵי הַדַּעַת וְהַמַּחֲשָׁבָה יִתְגַּלּוּ לִבְחִירֵיהֶן.

בְּדֶרֶךְ כְּלָל, רִפּוּ שְׁנוֹת לִמּוּדַי אֶת יָדַי לֹא מְעָט. חוּץ מִסִּיּוּף, בּוֹ זָכִיתִי לְתֹאַר אַלּוּף שֶׁל בֵּית־הַסֵּפֶר, לֹא זָכִיתִי לְהִצְטַיֵּן בְּשׁוּם דָּבָר. דּוֹמֶה הָיָה שֶׁכָּל בְּנֵי גִּילִי, וַאֲפִלּו יְלָדִים צְעִירִים מִמֶּנִי, יָדְעוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר לְהִסְתַּגֵּל לִתְנָאֵי עוֹלָמֵנוּ הַקָּטָן. הֵם הִצְלִיחוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר הֵן בַּמִּשְׂחָקִים וְהֵן בַּלִּמּוּדִים. לֹא נְעִימָה הַהַרְגָּשָׁה, שֶׁאַתָּה עוֹמֵד מִחוּץ לַכִּתָּה, וּמַתְחִיל לְפַגֵּר בְּעוֹדְךָ בִּתְּחִלַּת הַמֵּרוֹץ. הֻפְתַּעְתִּי בִּשְׁעַת פְּרִידָתִי מִמַּר וֶלְדּוֹן, לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ מִתְנַבֵּא, מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן שֶׁלֹּא רָאִיתִי לוֹ כָּל יְסוֹד, שֶׁעָלֹה יַעֲלֶה בְּיָדִי לָסֹל אֶת דַּרְכִּי בַּחַיִּים. כָּל יָמַי הָיִיתִי מַכִּיר לוֹ טוֹבָה עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

כָּל הַכָּבוֹד לְבָתֵּי־הַסֵּפֶר הַתִּיכֹוִנים שֶׁלָּנוּ, אוּלָם אֲנִי לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה לָשׁוּב אֶל בֵּין כָּתְלֵיהֶם. רֵעִי וַעֲמִיתִי בְּהֶרָאוּ הָיָה גֶּ’ק מִילְבֶּנְק, שֶׁהָיָה גָּדוֹל מִמֶּנִי בִּשְׁנָתַיִם כִּמְעַט. גֶּ’ק הָיָה בְּנוֹ שֶׁל בָּרוֹנֶט זָקֵן, שֶׁמִּשְׁפַּחְתּוֹ יָשְׁבָה בְּצִ’יצֶ’סְטֶר בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת. הוּא לֹא הִצְטַיֵּן בְּמִשְׂחָקִים, וְלֹא בְּלִמּוּדִים. מִבְּחִינוֹת אֵלֶּה לֹא עָלָה בְּהַרְבֵּה עַל הַמְּמֻצָּע שֶׁבִּבְנֵי גִּילוֹ. אוּלָם לַנַּעַר הָיָה סִגְנוֹן מִשֶּׁלּוֹ, אֲצִילוּת־נִמּוּסִים יוֹצֵאת מִן הַכְּלָל, הַשְׁקָפַת עוֹלָם מְבֻּגֶּרֶת, וּכְדֻגְמַת שִׂיחָתוֹ לֹא שָׁמַעְתִּי מִפִּי כָּל נַעַר אַחֵר בְּהֶרָאוּ. הוּא הָיָה תָּמִיד הַגֶּ’נְטֶלְמֶן בְּהֵ“א הַיְדִיעָה, שָׁקֵט וְשַׁלִּיט בְּרוּחוֹ, מָתוּן וּמְיֻּשָּׁב, הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ מִתַּחַת יַד הַחַיָּט. מִדֵּי בּוֹא אָבִי לְבַקְּרֵנִי, הָיָה לוֹקֵחַ אֶת שְׁנֵינוּ לִסְעֹד אִתּוֹ פַּת־צָהֳרָיִם בִּ”מְלוֹן רֹאשׁ־הַמֶּלֶךְ", הָיִיתִי נִרְגָּשׁ לְשֵׁמַע שִׂיחָתָם, שִׂיחַת שָׁוִים, כְּבַיָּכוֹל, מִתּוֹךְ אֱמוּנַת בִּטָחוֹן שֶׁל שְׁנֵי אִישֵׁי הַחֶבְרָה. כַּמָּה קִנֵּאתִי בַּנַּעַר הַזֶּה! מָה אַדִּיר הָיָה חֶפְצִי לְקַיֵּם יְחָסִים מֵעֵין אֵלֶּה עִם אָבִי גַּם אֲנִי! אוּלָם אֲהָהּ, בַּר־בֵּי־רַב נֶחֱשָׁל שֶׁכָּמוֹנִי, כָּל פַּעַם שֶׁנִּסִּיתִי לְהִתְעָרֵב בַּשִּׂיחָה, לֹא פָּלַט פִּי אֶלָּא דִּבְרֵי שְׁטוּת, שֶׁהֱבִיאוּנִי בִּמְבוּכָה.

מִילְבֶּנְק וַאֲנִי נֶחֱלַצְנוּ פַּעַם אַחַת לְשֵׁם עֲלִילָה מְשֻׁתֶּפֶת. גִּלִּינוּ מִנְהָג עַתִּיק, שֶׁלְּפִיו אֵין הָאִמוּן בְּכַדּוּרֶגֶל חוֹבָה בְּשָׁבוּעַ שֶׁל בְּחִינוֹת. תַּקָּנָה זוֹ יָצְאָה מִכְּלָל שִׁמּוּשׁ זֶה שָׁנִים מִסְפָּר. לְפִיכָךְ סֵרַבְנוּ לְשַׂחֵק, מִתּוֹךְ אַסְמַכְתָּה עַל אוֹתָהּ תַּקָּנָה וַאֲמַתְלָה, שֶׁעָלֵינוּ לְהִתְרַכֵּז בְּלִמּוּדֵינוּ. עַל הֶעָזָה זוֹ הִרְבִּיצוּ בָּנוּ הַמַּדְרִיכִים בְּמַקְלוֹתֵיהֶם, אוּלָם אִישׁ לֹא יָכֹל לְהַכְחִישׁ, “שֶׁהַדִּין הוּא עִמָּנוּ”. הָעִנְיָן נִדּוֹן בִּרְצִינוּת רַבָּה בַּחוּגִים הַגְּבֹהִים בְּיוֹתֵר. שְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה יָמִים לֹא יָדַעְנוּ, מָה יְהֵא בְּסוֹפֵנוּ. לְרָעַת עִנְיָנְנוּ הָיָה הַחֲשָׁד, שֶׁאֵין הַלִּמּוּדִים מַתִּישִׁים אֶת כֹּחֵנוּ כְּלָל, וְאַדְּרַבָּא, שֶׁאָנוּ מִתְבַּטְּלִים מִלִּמּוּדֵינוּ. אוּלָם בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הֻחְלַט לְזַכּוֹתֵנוּ, וַאֲנִי מְקַוֶּה, שֶׁהַתַּקְדִּים הַנּוֹעָז אֲשֶׁר קָבַעְנוּ לֹא נִתְבַּטֵּל אַף בַּדּוֹרוֹת שֶׁבָּאוּ אַחֲרֵינוּ.

מִילְבֶּנְק נוֹעַד לְשָׁרֵת בַּצָּבָא, וְאַדִּיר הָיָה חֶפְצוּ לְהִכָּנֵס לְחֵיל־הַהוּסַרִים הָעֲשִׂירִי. אָבִיו הִרְשָׁה לוֹ לַעֲשׂוֹת זֹאת, מִתּוֹךְ שֵׁרוּת בַּמִּילִיצְיָה תְּחִלָה. דֶּרֶך זוֹ אָמְנָם הָיְתָה אֲרֻכָּה קְצָת יוֹתֵר, אֲבָל פָּטְרָה מִן הַבְּחִינוֹת. לְפִיכָךְ עָזַב אֶת הֶרָאוּ שָׁנָה אַחַת לְפָנַי, וּבִמְהֵרָה הִתְנוֹסֵס בְּמַעֲלַת סְגַן־קָצִין שֶׁל הַמִּילִיצְיָה. אֲנָחְנוּ הֶחֱלַפְנוּ מִכְתָּבִים בִּקְבִיעוּת וְהָיִינוּ מִתְרָאִים תְּכוּפוֹת בִּימוֹת הַחֹפֶשׁ. עוֹד נָשׁוּב וְנִפְגֹּשׁ אוֹתוֹ בְּדַפֵּי הַסֵּפֶר הַזֶּה. הוּא נוֹעַד לַכָּבוֹד הַצְּבָאִי הַנַּעֲלֶה בְּיוֹתֵר, הוּא זָכָה לְקַבֵּל אֶת “צְלַב וִיקְטוֹרְיָה” בַּמִּלְחָמָה בִּדְרוֹם אַפְרִיקָה, כְּשֶהִצִּיל מִמָּוֶת אֶחָד מִפָּרָשָׂיו, תַּחַת אֵשׁ קַטְלָנִית שֶׁל הָאוֹיֵב, לְאַחַר שֶׁהוּא עַצְמוֹ נִפְצַע קָשֶׁה. הוּא נָפַל בֵּין חַלְלֵי חֲצִי־הָאִי גַּלִּפּוֹלִי, בְּצֵאתוֹ לְהַתְקָפָה נוֹאָשָׁה בַּמַּעֲרָכָה הָאֲיֻמָּה בְּמִפְרַץ סוֹבְלָא.

*

אָהַבְתִּי אֶת הַפִּזְמוֹנִים שֶׁל הֶרָאוּ. יֵשׁ בְּהֶרָאוּ סֵפֶר שֶׁל מִזְמוֹרֵי־תַּלְמִידִים, שֶׁאֵין דֻּגְמָתָם, מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם הָיִינוּ מִתְכַּנְסִים בְּאוּלַם־הַהַרְצָאוֹת, אוֹ אֲפִלּוּ בְּבִיתָנֵי־הַמַּחְלָקוֹת וְשָׁרִים אֶת שִׁירֵי־הַתִּפְאֶרֶת הַמְּפֻרְסָמִים הַלָּלוּ בְּמַקְהֵלָה. סָבוּר אֲנִי, שֶׁמִּזְמוֹרִים אֵלֶּה הֵם הָאוֹצָר הַיָּקָר בְּיוֹתֵר בְּכָל אוֹצְרוֹת הֶרָאוּ. בְּאִיטוֹן וַדַּאי שֶׁלֹּא תִּמְצְאוּ דֻּגְמָתָם. אַתָּה מוֹצֵא שָׂם זֶמֶר אֶחָד, וְהוּא זֶמֶר שֶׁל שַׁיִט, שָׁאַף כִּי יָפֶה הוּא לְתַרְגִּילִים, הֲרֵיהוּ עָלוּב מְאֹד מִבְּחִינַת הַסְּפּוֹרְט וְעוֹד יוֹתֵר מִבְּחִינָה פִּיּוּטִית.

זָכִינוּ גַּם לִשְׁמֹעַ הַרְצָאוֹת שֶׁל אַנְשֵׁי־שֵׁם עַל נוֹשְׂאִים מַדָּעִיִּים אוֹ הִסְטוֹרִיִּים, הֵן עָשׂוּ עָלַי רֹשֶׁם רַב בִּשְׁעָתָן. לִשְׁמֹעַ סִפּוּר־מַעֲשֶׂה מְרַתֵּק מִפִּי בַּר־סַמְכָא גָּדוֹל, וּבְיוֹתֵר אִם פַּנַס־קֶסֶם בְּיָדו, הֲרֵי זוֹ, לְדַעְתִּי, שִׁיטַת־הַחִנּוּךְ הַמְשֻׁבָּחָה בְּיוֹתֵר. לְאַחַר שֶׁשָּׁמַעְתִּי הַרְצָאָה כָּזוֹ, בַּעֲשׂוֹתִי אָזְנִי כַּאֲפַרְכֶּסֶת, יָכֹלְתִּי בְּנָקֵל לַחֲזֹר עָלֶיהָ לִפְנֵי אֲחֵרִים. חָמֵשׁ מֵאוֹתָן הַהַרְצָאוֹת אֲנִי זוֹכֵר עַד הַיּוֹם הַזֶּה. הָאַחַת, מֵאֵת מַר בּוֹאֶן, הַגָּדוֹל בְּמוֹרֵי הֶרָאוּ וּמְחַבֵּר כַּמָּה מִזְּמִירוֹתֵינוּ הַנָּאוֹת בְּיוֹתֵר, נָתְנָה לָנוּ תֵּאוּר מְצוֹדֵד שֶׁל מִלְחֶמֶת ווֹטֶרְלוּ. פַּעַם אֲחֶרֶת הִרְצָה עַל מִלְחֶמֶת סֶדַּן, וְשׁוּב נֶהֱנֵיתִי מְאֹד. לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים גִּלִּיתִי, שֶׁהוּא לָקַח אֶת הַדְּבָרִים, כִּמְעַט מִלָּה בְּמִלָּה, מִסִּפְרוֹ שֶׁל הוּפֶּר “סֶדַן” – אַחַד הַסְּפָרִים הַחֲבִיבִים בְּיוֹתֵר עַל הַקּוֹלוֹנֶל שֶׁלִי. אַךְ תַּגְלִית זוֹ לֹא קִלְקְלָה אֶת הַשּׁוּרָה.

הָיְתָה הַרְצָאָה עַל הַעְפָּלָה בְּהָרֵי הָאַלְפִּים מֵאֵת מַר וִימְפֶּר הַמְּפֻרְסָם, עִם תְּמוּנוֹת נִפְלָאוֹת שֶׁל מוֹרֵי־דֶּרֶךְ וְתַיָּרִים, שֶׁנִּתְלוּ בְּרִיסֵי־עֵינֵיהֶם כְּבַיָּכוֹל בְּצוּקֵי הַסְּלָעִים, אוֹ עָמְדוּ וְגַבָּם אֱלֵי תְּהוֹמוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ צִלּוּמֵיהֶם הִפִּילוּ אֵימָה עַל כָּל רוֹאֵיהֶם.

הַרְצָאָה אַחֶרֶת הִסְבִּירָה, כֵּיצַד פַּרְפָּרִים מִתְגּוֹנְנִים בִּשְׁלַל צִבְעֵיהֶם. פַּרְפָּר שֶׁהוּא פָּסוּל לַאֲכִילָה – צְבָעָיו הַמַּבְרִיקִים בָּאִים לְהַזְהִיר אֶת הַצִּפּוֹר שֶׁלֹּא תְּבִיאֵהוּ אֶל פִּיהָ. פַּרְפָּר עֲסִיסִי, הֶעָרֶב לַחֵךְ, מִתְגּוֹנֵן בְּהִדַּמּוֹתוֹ לְצֶבַע הֶעָנָף אוֹ הֶעָלֶה, שֶׁהוּא יוֹשֵׁב עָלָיו. אוּלָם עַד שֶׁהֵם פּוֹשְׁטִים צוּרָה וְלוֹבְשִׁים צוּרָה, עוֹבְרוֹת שְׁנוֹת־מִלְיוֹנִים, וּבֵינְתַיִם הַנֶּחֱשָׁלִים שֶׁבָּהֶם נִטְרָפִים וְכָלִים מִן הָעוֹלָם. זֶה סוֹד צִבְעֵיהֶם, תָּוֵיהֶם וְתָגֵיהֶם שֶׁל הַנִּשְׁאָרִים בַּחַיִּים.

לְבַסּוֹף שָׁמַעְנוּ אֶת הַרְצָאָתוֹ שֶׁל מַר פַּרְקִין עַל “פֶדֶרַצְיָה קֵיסָרִית”. הוּא סִפֵּר לָנוּ עַל הָאוֹת, שֶׁנָּתַן נֶלְסוֹן בִּטְרָפַלְגָּר: “אַנְגְּלִיָּה תּוֹבַעַת מִכָּל אִישׁ וָאִישׁ לְמַלֵּא אֶת חוֹבָתוֹ”, שֶׁנֶּעֶשְׂתָה סִסְמָא לְכָל אָרְכּוֹ שֶׁל קַו־הַמַּעֲרָכָה; אִם נִהְיֶה מְאֻחָדִים אֲנָחְנוּ וּמֹושְׁבוֹתֵינוּ, יָבוֹא יוֹם, וְהָאוֹת הַזֶּה יִנָּתֵן לֹא רַק לְאֹרֶךְ שׁוּרָה שֶׁל סְפִינוֹת, אֶלָּא גַּם שׁוּרָה שֶׁל אֻמּוֹת בְּאוֹתְתָן זוֹ לָזוֹ. זָכִינוּ לִחְיוֹת וְלִרְאוֹת בְּקִיּוּמוֹ שֶׁל חָזוֹן זֶה, כְּפִי שֶׁנִּזְדַּמֵּן לִי לְהַזְכִּיר לְמַר פַּרְקִין הַיָּשִׁישׁ, כְּשֶׁבָּא בְּאַחֲרִית יָמָיו לְמִשְׁתֶּה גָּדוֹל, שֶׁנֶּעֱרַךְ לִכְבוֹד נִצְחוֹנֵנוּ בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם.

תָּמֵהַּ אֲנִי, מַדּוּעַ אֵין עוֹרְכִים הַרְצָאוֹת אֵלֶּה לִפְעָמִים תְּכוּפוֹת יוֹתֵר. מִן הָרָאוּי הָיָה לְהַשְׁמִיעָן, לַפָּחוֹת, אַחַת לִשְׁבוּעַיִם, וּלְהַטִּיל עַל הַתַּלְמִידִים, שֶׁיִּכְתְּבוּ תְּחִלָּה מָה שֶׁהֵם זוֹכְרִים מִן הַהַרְצָאָה, וְאַחַר כָּךְ – מַה שֶׁנִּמְצְאוּ לְמֵדִים מִמֶּנָּה. כִּי אָז יָכְלוּ הַמּוֹרִים לִבְדֹּק עַל נְקַלָּה, מִי מֵהַתַּלְמִידִים לוֹמֵד דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר וְיוֹצְקוֹ לִדְפוּס חָדָשׁ מִשֶּׁלּוֹ, וּמִי הַמְטֻמְטָמִים שֶׁבָּהֶם; וּלְפִי כֵן הָיוּ מִתְחַלְּקִים בִּמְהֵרָה לְסוּגֵיהֶם וְכָל אֶחָד תּוֹפֵס אֶת הַמָּקוֹם הָרָאוּי לוֹ בְּבֵית־הַסֵּפֶר.

כִּי אָז לֹא עָשְׂתָה הֶרָאוּ אֶת עַצְמָהּ לִצְחוֹק בְּהַחֲזִיקָה אוֹתִי בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה, וַאֲנִי הָיִיתִי נֶהֱנֶה יוֹתֵר מֵחַיַּי בְּבֵית־הַסֵּפֶר.

 

פֶּרֶק רְבִיעִי: סֶנְדְּהוֹרְסְט    🔗

בְּסְֶֶּנְדְהוֹרְסְט נִתְּנָה לִי הִזְּדַּמְּנוּת חֲדָשָׁה לְהַרְאוֹת כֹּחַ־מַעֲשַׂי. שׁוּב הִפְרִיעָה לִי הַזְנָחַת הַלֶטִּינִית, הַצָּרְפַתִּית אוֹ הַמַּתֵּמַטִיָקה לְשֶׁעָבִר. הָיָה עָלֵינוּ לִלְמֹד דְּבָרִים חֲדָשְׁים מֵעַתָּה, וְכֻלָּנוּ הִתְחַלְנוּ בָּהֶם כְּאֶחָד. תַּכְסִיסִים, הֲקָמַת בִּצּוּרִים. טוֹפּוֹגְרַפְיָה (עַרִיכַת מַפּוֹת), חֹק הַצָּבָא וְאַדְמִינִיסְטְרַצְיָה צְבָאִית – זוֹ הָיְתָה תָּכְנִית־הַלִּמּוּדִים כֻּלָּהּ. נוֹסְפוּ עֲלֵיהֶם תַּרְגִּילֵי־צָּבָא, הִתְעַמְּלוּת וּרְכִיבָה. הַמִּשְׂחָקִים לֹא הָיוּ חוֹבָה, אֶלָּא רְשׁוּת. הַמִּשְׁמַעַת הָיְתָה קַפְדָּנִית, וּשְׁעוֹת הַלִּמּוּדִים וְהַהֲלִיכָה בַּסָּךְ אֲרֻכּוֹת. לְעֵת עֶרֶב נִמְצֵאתָ עָיֵף מְאֹד. מָצָאתִי עִנְיָן רַב בַּעֲבוֹדָתִי, בְּיִחוּד בְּתַכְסִיסִים וַהֲקָמַת בִּצּוּרִים. אָבִי נָתַן הוֹרָאוֹת לְמוֹכֵר־הַסְפָרִים שֶׁלּוֹ, מַר בֵּין, לִשְׁלֹּחַ לִי כָּל סֵפֶר, שֶׁאֶרְאֶה בּוֹ צֹרֶךְ בְּלִמּוּדַי. וְכָךְ הִזְמַנְתִּי “פְּעֻלּוֹת מִלְחָמָה” שֶׁל הֶמְלִי, “מִכְתָּבִים עַל חֵיל־הָרַגְלִים, חֵיל הַפָּרָשִׁים וְהָאַרְטִילֶרְיָה” שֶׁל הַנָּסִיְך קְרַפְט, “תַּכְסִיסֵי־אֵשׁ בְּחיל הָרַגְלִים” שֶׁל מֵין, וְכַמָּה סְפָרִים לְתוֹלְדוֹת מִלְחֶמֶת הָאֶזְרָחִים בַּאֲמֵרִיקָה, וּמִלְחֲמוֹת צָרְפַת בְּגֶרְמַנְיָה וְרוּסְיָה בְּטוּרְקִיָה – דֻּגְמָאוֹת אַחֲרוֹנוֹת וּמְשֻׁבָּחוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁל מִלְחֲמוֹת־עַמִּים בַּיָּמִים הָהֵם. בִּמְהֵרָה הָיְתָה לִי סְִפְרִיָּה צְבָאִית קְטַּנָה, שֶׁמָּצָאתִי בָּהּ מֵעֵין רֶקַע לְפָרָשַׁת־הַלִּמּוּדִים הָרְגִילָה. תַּרְגִּילֵי הַצָּבָא לֹא נִתְחַבְּבוּ עָלַי בְּיוֹתֵר, וּבְמֶשֶֶֹׁך כַּמָּה חֳדָשִׁים אָמְנָם נִמְנֵיתִי עִם “הַפְּלֻגָּה כִּבְדַת־הַתְּנוּעָה”, עִם כָּל אֵלֶּה שֶׁהִצְרִיכוּ טִפּוּל מְיֻחָד.

אָכֵן לָהוּט הָיִיתִי מְאֹד אַחֲרֵי הָעַבוֹדָה הַמַעֲשִׂית בְֹבִצּוּרֵי־שָׂדֶה. כָּרִינוּ חֲפִירוֹת, בָּנִינוּ קִירוֹת־מָגֵן, הִסְתַּרְנוּ סוֹלְלוֹת בְּשַׂקֵּי־חוֹל, שִׂיחֵי־אַבְרָשׁ, חֲבִילוֹת־עֵצִים אוֹ “גְּלִילֵי־עָפָר מְפֻרְזָלִים שֶׁל ג’וֹנְס”, יִצַּרְנוּ fougasses; + chevaux de frises (מִין מוֹקֵשׁ פְּרִימִיטִיבִי). נִתַּקְנוּ פַּסִים שֶׁל מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל בִּמְרֻבָּעִים שֶׁל מוֹךְ־מִקְלָעוֹת²¹ וְלָמַדְנוּ לְפוֹצֵץ גִּשְׁרֵי אֲבָנִים וְלַעֲשׂוֹת אֶת תַּחֲלִיפֵיהֶם בְּמַעְבָּרוֹת שֶׁל סִירוֹת אוֹ עֵצִים. שִׂרְטַטְנוּ מַפּוֹת שֶׁל כָּל גִּבְעוֹת קֶמְבֶּרְלִי עַל קַּוֵי גְּבוּלוֹתֵיהֶן, עָרַכְנוּ סִיּוּרֵי בִּלּוּשׁ בַּדְּרָכִים, קָבַענּוּ קַוֵי מִשְׁמָרוֹת וְתָכְנִיּוֹת חָלוּץ וּמְאַסֵּף וְלִפְעָמִים חִבַּרְנוּ אֱפִלוּ תַּרְשִׁימִים תַּכְסִיִסִיִּים פְּשׁוּטִים מְאֹד. מֵעוֹלָם לֹא לִמְּדוּ אוֹתָנוּ דָּבָר עַל פְּצָצוֹת וְרִמּוֹנֵי־יָד, כִּי יָדוּעַ הָיָה, כַּמּוּבָן, שֶׁכְּלֵי־זֶיִן אֵלֶּה עָבְרוּ וּבָטְלוּ מִן הָעוֹלָם זֶה כְּבָר. הֵם יָצְאוּ מִכְּלָל שִׂמּוּשׁ בַּמֵּאָה הַשְּׁמוֹנֶה־עֶשׂרֵה, וּבְוַדַּאי שְׁאֵין לְהָפִיק מֵהֶם כָּל תּוֹעֶלֶת בְּמִלְחֲמוֹת יָמֵינוּ.

וַדַּאי שֶׁכָּל אֵלֶּה לֹא היוּ אֶלָּא דְּברִים אֱלֶמֶנְטָרִיִּים בְּיוֹתֵר, וּמִמֹֹּחֵנוּ נִמְנַע לִשְׁעוֹת בִּשְׁעוֹת הָעַבוֹדָה בְּעִנְיָנִים שֶׁמִּחוּץ לִתְחוּמֵי חֲזוֹנוֹ שֶׂל סְגַן קָצִין, אוּלָם לִפְעָמִים הֻזְמַנְתִּי לִסְעֹד בְּקוֹלֶג' הַמִּפְקָדָה, מַהֲלַךְ פָּחוֹת מִקִּילוֹמֶטֶר וָחֵצִי מִּמְּקוֹמֵנוּ, בְּמקוֹם שֶׁהַקְּצִינִים הַמְעֻלִים בְּיוֹתֵר שֶׁל הַצָּבָא אֻמְּנוּ לְשֵׁם שֵׁרוּת בַּמִּפְקָדָה הָעֶלְיוֹנָה. כּאן כָּלְלוּ הַלִּמּוּדִים עִנְיָנֵי דִּיוִיזְיוֹת, קוֹרְפּוּסִים, וַאַפִלוּ חֲיָלוֹת שְׁלֵמִים; בְּסִיסִים, אַסְפָּקָה, קַוֵּי־תַּחְבּוּרָה וְאַסְטְרַטֶּגְיָה שֶׁל מְסִלוֹת־בַּרְזֶל. זֶה הָיָה מְצוֹדֵד לֵב. כַּמָּה הִצְטָעַרְתִּי, שֶׁכָּל אֵלֶּה לֹא יָצְאוּ מְעוֹלָם מִגֶּדֶר הַהֲלָכָה, כִּי עָבְרָה תְּקוּפַת הַמֵּלְחָמוֹת בֵּין אֻמּוֹת בְּנוֹת־תַּרְבּוּת וְלֹא תָּשׁוּב עוֹד לָנֶצַח. אִלּוּ נוֹלַדְנוּ לִפְנֵי מֵאָה שָׁנָה, מַה יָּמִים טוֹבִים הָיוּ מְזֻמָּנִים לָנוּ! שַׁוּוּ בְּנַפְשְׁכֶם בָּחוּר בֶּן 19 בְּ־1793, שֶּנּוּעֲדוּ לוֹ יוֹתֵר מֵעֶשְׁרִים שְׁנוֹת מִלְחָמָה בְּנַפּוֹלֵיאוֹן! אוּלָם עַל כָּל אֵלֶּה הֵקִיץ הַקֵץ. הַצָּבָא הַבְּרִיטִי שׁוּב לֹא פָּתַח בְּאֵשׁ עַל חַיָּלִים לִבְנֵי־עוֹר לְמִן מַעֲרֶכֶת קְרִים, וּמִעַתָּה, שֶׁהָעוֹלָם נַעֲשָׂה כֹּה רָגִיש וְרוֹדֵף־שָׁלוֹם – וְגַם דֵּמוֹקְרַטִי כָּל כָּךְ – לֹא עוֹד יָשׁוּבוּ יְמֵי הַתִּפְאֶרֶת. אוּלָם לְאָשְׁרֵנוּ עוֹד נוֹתְרוּ דֵּי פְּרָאִים וְעַמִּים בַּרְבָּרִיִּים: בְּנֵי זוּלוּ וְאַפְגָנִים. וְכֵן הַדֶּרְוִישִׁים שֶׁבְּסוּדַן. אֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּצְאוּ בֵּין אֵלֶּה אֲשֶׁר “יְשַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ” יוֹם אֶחָד, כְּטוֹב לִבָּם עֲלֵיהֶם. אֶפְשָׁר אֲפִילוּ, שֶׁתִּהְיֶה הִתְקוֹמְמוּת, אוֹ יִפְרֹץ מֶרֶד בְּהֹדּוּ. בַּיָמִים הָהֵם פָּשַׁט מִנְהָג מִסְתּוֹרִי בֵּין הַיְלִידִים לִמְשֹׁחַ אֶת עֲצֵי הַמַּנְגּוֹ בְּשֶׁשַׁר, וְכֻלָנוּ נֶאֱחַזְנוּ בְּלֵב מָלֵא תִּקְוָה בַּמַּאֲמָר שֵׁנִּתְפַּרְסֵם בְּ“סְפֶּקְטֵיטוֹר”, שֶׁבּוֹ הִצְהִיר, שֶּׁבְּעוֹד חֳדָשִׁים מִסְפָּר אוּלַי נִצְטָרֵךְ לִכְבּשׁ אֶת הֹדּוּ מֵחָדָשׁ. מַרְבִּים הָיִינוּ לְהַרְהֵר בְּכָל אֵלֶּה. מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁבְּמִקְרֶה זֶה הָיוּ מְחִישִׁים אֶת מִנּוּיֵנוּ לְמִשְׂרוֹת קְצִינִים, וְהָיִינוּ עוֹלִים לְעַרְבוֹת הֹדּוּ וְזוֹכִים בְּמֵדַלְיוֹת וְאוֹתוֹת־הִצְטַיְּנוּת, וּמַגִּיעִים אוּלַי לְתַפְקִידֵי־פִּקּוּד גְּבֹהִים, כִּקְלַיְב הַצָּעִיר, בְּשְׁעָתוֹ! בְּהַרְהוּרִים אֵלֶּה הָיְתָה רַק מִקְצָת נֶחָמָה, שֶׁכֵּן מִלְחָמָה בַּהֹדִּים הַמִּסְכֵּנִים תַּחַת הִשְׁתַּתְּפוּת בְּמִלְחָמָה אֵרוֹפָּאִית מַמָּשִׁית, אֵינָה אֶלָא כִּרְכִיבָה עַל סוּסֵי־נְיָר לְעֻמַּת הַ“גְּרַנְד נֶשׁוֹנַל”²². אוּלָם בְּאֵין בְּרֵרָה חַיֶב אָדָם לְהִסְתַּפֵּק בִּמְנָת דּוֹרוֹ שֶׁלּוֹ.

בֵּית־הַסֵּפֶר לִרְכִיבָה גָּרַם לִי קֹרַת־רוּחַ מְרֻבָּה. לָמַדְתִּי לַעַלוֹת עַל סוּסִי – וְלָרֶדֶת מִמֶּנוּ – כִּשְׁאָר הַתַּלְמִידִים. בִּימֵי חֻפְשָׁתִי הִבְטִיחַ אָבִי בִּשְׁבִילִי אֶפְשָׁרוּת שֶׁל שִׁעוּרִים נוֹסָפִים בְּבֵית־הַסֵּפֶר לִרְכִיבָה לְיַד הַקְּסַרְקְטִין שֶׁל נַיְטְסְבְּרִידְג', עִם פָּרָשֵׁי הַגְּוַרְדִּיָּה הַמַּלְכוּתִית. לְאַחַר זְמַן, כְּשֶׁנִּצְטָרַפְתִּי לִגְדוּדִי, עָלָה בְּיָדִי לְקַבֵּל שִׁעוּרִים נוֹסָפִים בְּמֶשֶׁךְ חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים תְּמִימִים, וּבְדֶרֶךְ כְּלָל סָבוּר אֲנִי, שֶׁלָּמַדְתִּי לָשֶׁבֶת עַל גַּבֵּי הַסּוּס וְלַעֲצֹר בָּרֶסֶן כַּהֲלָכָה. הֲרֵי זֶה אַחַד הַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר שֶׁבָּעוֹלָם.

בְּסֵנְדְהוֹרְסְט לֹא יָדַעְתִּי תַּעַנוּג גָּדוֹל מִסּוּסִים. אֲנִי וְהַחוּג, שֶׁבּוֹ נִמְצֵאתִי, הוֹצֵאנוּ אֶת כָּל כַּסְפֵּנוּ בִּשְׂכִירַת סוּסִים מִן הָאֻרְווֹת הַמְצֻיָּנוֹת הַסְּמוּכוֹת לַמָּקוֹם. נִשְׁתַּקַּעְנוּ בְּחוֹבוֹת עַל סֶמֶךְ הַמַּשְׂכֹּרֶת, שֶׁהָיִינוּ עֲתִידִים לְקַבֵּל בְּתוֹרַת קְצִינִים. הִרְבֵּינוּ לְהִתְחָרוֹת זֶה בָּזֶה וְאַף עָרַכְנוּ מֵרוּץ־פָּרָשִׁים בְּתוֹךְ פַּרְק שֶׁל נָגִיד מְקוֹמִי, שֶׁנָּטָה לָנוּ חֶסֶד. מִצְהֲלוֹתֵינוּ נִשְׁמְעוּ תְּכוּפוֹת בְּרֹאשׁ כָּל דְּרָכִים.

וְכָאן אֲנִי אוֹמֵר לַהוֹרִים, וּבְיִחוּד לָאֲמִידִים שֶׁבָּהֶם: “אַל תִּתְּנוֹ כֶּסֶף לְבִנְכֶם, עַד כַּמָּה שֶׁהַדָּבָר בְּכֹחַכֶם, תְּנוּ לוֹ סוּסִים”. שׁוּם אִישׁ לֹא בָּא לִידֵי צַּעַר, חוּץ מִצַּעַר שֶׁל כַּבוֹד, עַל יְדֵי רְכִיבַת סוּסִים. כָּל שָׁעָה שֶׁל יְשִׁיבָה בָּאֻכָּף, לֹא לְבַטָּלָה יָצְאָה. צְעִירִים הַרְבֵּה נֶהֶרְסוּ מְמַּעֲמָדָם מִתּוֹךְ שֶׁקָּנוּ לָהֶם סוּסִים, אוֹ הִמְרוּ²³ בְּסוּסִים, אַךְ מְעוֹלם לֹא נִפְגְּעוּ מִתּוֹךְ רְכִיבָה עֲלֵיהֶם, אֶלָא אִם כֵּן שִׁבְּרוּ אֶת מַפְרַקְתָּם, וּמִיתָה כָּזוֹ, הַבָּאָה בִּדְהָרָה, אֵין נָאָה מִמֶּנָּה.

כֵּוָן שֶׁעָלִיתִי לְמַעֲלַת קַדֶּט־גֶּ’נְטֶלְמֶן, עָלָה עֶרְכִּי גַּם בְּעֵינֵי אָבִי. נִתְּנָה לִי רְשׁוּת, בְּבוֹאִי הַבַּיְתָה לִימוֹת הַחֹפֶשׁ, לְהִתְהַלֵּךְ אִתּוֹ עַד כַּמָּה שֶׁהַדָּבָר לֹא הִפְרִיעַ לוֹ. הוּא מָצָא תָּמִיד קֹרַת־רוּחַ יְתֵרָה בְּהַצָּגוֹת מֻקְיוֹנִים, מְאַחֲזֵי־עֵינַיִם וְחַיּוֹת שֶׁבַּקִּרְקָס. וְאִתּוֹ הָלַכְתִּי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לַתֵּאַטְרוןֹ “אֶמְפַּיְר”. הוּא לְקָחַנִי אִתּוֹ גַּם לִמְסִבּוֹת פּוֹלִיטִיּוֹת חֲשׁוּבוֹת שֶׁל לוֹרְד רוֹטְשִׁילְד בִּטְרִינְג. שָׁם הָיוּ מִתְכַּנְּסִים לִפְעָמִים תְּכוּפוֹת רֹב הַמַּנְהִיגִים וְכַמָּה מִפִּרְחֵי הַמִּפְלָגָה הַשַּׁמְרָנִית, שֶׁחָזוּ לָהֶם עֲתִידוֹת. הוּא לְקָחַנִי אִתּוֹ גַּם לְבִקּוּרִים בְּבָתֵּי יְדִידִים, שֶׁגִּדְּלוּ סוּסֵי־מֵרוּץ; כָּאן נִמְצֵאנוּ בְּחֶבְרָה שׁוֹנָה מִן הָרִאשׁוֹנָה, בָּה שׂוֹחֲחוּ עַל נוֹשׂאִים חֲדָשִׁים, מְשַׁעַשְׁעִים לֹא פָּחוֹת. הֶאֱמָנְתִּי, כִּי בְּיָדִי מַפְתֵּחַ לַכֹּל אוֹ כִּמְעַט לְכָל הָרָאוּי לְהַשִּׂיגוֹ. אוּלָם מִשֶּׁהִתְחַלְתִּי לְהַרְאוֹת לוֹ רֶמֶז־רְמִיזָה שֶׁל חֲבֵרוּת וְקִרְבָה יְתֵרָה, הָיָה נֶעֱלָב מִיָּד. כְּשֶׁאָמַרְתִּי לוֹ יוֹם אֶחָד שֶׁאֲנִי מוּכָן לַעֲזֹר לְמַזְכִּירוֹ הַפְּרָטִי בִּכּתִיבַת כַּמָּה מִמִּכְתָבָיו הִקְפִּיאִנִי כָּאֶבֶן. עַתָּה אֲנִי יוֹדֵעַ. שֶׁזּוֹ הָיְתָה רַק תְּקוּפַת־מַעֲבָר. אִלּוּ חַי עוֹד אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים, וַדָּאי שֶׁלֹא הָיָה נִמְנָע עוֹד מֵלְּקַבֵּל אֶת עֶזְרָתִי, אַךְ אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים אֵלִּה לֹא נִתְּנוּ לוֹ! בָּהּ בְּשָׁעָה שָׁגָּמְלוּ יַחֲסֵי הַיְדִידוּת בֵּינֵינוּ וְהָיִינוּ קְרוֹבִים לִכְרוֹת בְּרִית, בְּשָׁעָה שֶׁנִּדְמָה לִי, כִּי הִתְקַשְּׁרוּת הֲדָדִית, אוֹ לְפָּחוֹת הֶסְכֵּם צְבָאִי, שׁוֹב אֵינָם בְּגֶדֶר הַנִּמְנָע, נִתַּק פְּתִיל חַיָּיו לָנֶצַח.

בַּאֲבִיב 1894 נִתְבָּרֵר לְכֻלָּנוּ, שֶׁאָבִי חָלָה בְּמַחֲלָה אֲנוּשָׁה. הוּא הִתְמִיד עַדַיִן בַּעֲבוֹדָתוֹ הַפּוֹלִיטִית. כִּמְעַט כָּל שָׁבוּעַ וְשָׁבוּעַ נָשָׂא נְאֻם בְּאַחַד הַמֶּרְכָּזִים הַחֲשׁוּבִים. מֵעֵינֵי אִישׁ לא נֶעֶלְמָה הָעֻבְדָּה, שֶׁמַּאֲמַצִּים אֵלֶּה נִכְְשָׁלִים וְהוֹלְכִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר. מִדַּת הַיְדִיעוֹת, שֶׁמָּסְרוּ הָעִתּוֹנִים עַל נְאֻמָּיו, פָּחֲתָה וְיָרְדָה, מִשְּׁלֹשָׁה טוּרִים לִשְּׁנַים, מִשְּׁנַים – לְטוּר וָחֵצִי. בְּהִזְּדַּמְּנוּת אַחַת צִיֵּן הַ“טַּיְמְס”, שֶׁהָאוּלָם לֹא הָיָה מָלֵא. לְבַסּוֹף שָׁמַעְתִּי אֶת אִמָּא וְהַדֻּכָּסִית הַזְּקֵנָה – שֶׁהָיוּ חוֹלְקוֹת כֹּה תְּכוּפוֹת זוֹ עַל דַּעְתָּה שֶׁל זוֹ – שְׁתֵּיהֶן מֵשְׁתַּדְּלוֹת לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ, שֶׁיָּנוּחַ, זְמַן־מַה, בְּעוֹד הוּא עוֹמֵד עַל דַּעְתּוֹ, שֶׁהוּא בָּרִיא וְשָׂלֵם, וְרוֹאֶה בְּרָכָה בַּעֲמָלוֹ. יָדַעְתִּי, שֶׁשְּׁתַּיִם אֵלֶּה, הַקְרוֹבוֹת וּמְסוּרוֹת לוֹ כָּל כָּךְ, מֵעוֹלָם לֹא הָיוּ דּוֹחֲקוֹת עָלָיו בְּמִדָּה כָּזוֹ, אִלְמָלֵא רָאוּ צֹרֶךְ חָמוּר בַּדָּבָר.

יָָכוֹֹל אֲֲִנִי כָּעֵת לִרְאוֹת אֶת אָבִי בְּאוֹר שׁוֹנֶה בְּמִקְצָת מִן הָאוֹר, בּוֹ רְאִיתִיהוּ בַּיָּמִים, שֶׁכָּתַבְתִּי אֶת תּוֹלְדוֹתָיו. זֶה כְּבָר עָבַרְתִּי אֶת הַגִּיל, בּוֹ נִגְזַר עָלָיו לָמוּת. כַּיּוֹם הַזֶּה אֲנִי רוֹאֶה בַּעֲלִיל אֶת הָאֹפִי הַפַטַּלִי שֶׁל מַעֲשֵׂה־הִתְפַּטְרוּתוֹ. הוּא הָיָה “הַקַּבַּרְנִיט הַנּוֹעָז בְּיוֹם סַעַר וְסוּפָה”. זו הֵֵיְתָה שְׁעָתוֹ. אוּלָם הַתְּנָאִים נִשְׁתַּנּוּ עִם נִצְחוֹן הָ“אוּנְיוֹנִיסְטִים” בְּ־1886. הָאֻמָּה בִּקְְּשָׁה לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה וְדָרְשָׁה מַרְגּוֹעַ פּוֹלִיטִי. לוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי נָתַן לָאֻמָּה אֶת מְבֻקָּשָׁה וּמִלֵּא אֶת צָרְכָּה. הוּא עָלָה בִּפְסִיעֹות כְּבֵדוֹת לַשִּׁלְטוֹן וְתָפַס אֶת כִּסְאוֹ לְאֹרֶךְ יָמִים, טִבְעִי הָיָה הַדָּבָר, שֶׁשָּׂמַח לְרַכֵּז אֶת כָּל הַכֹּחַ בְּיָדָיו הוּא, וְלֹא אָבָה לְחַלְּקוֹ עִם בֶּן־תַּחֲרוּת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מְנוּחָה, הַמִתְחַזֵּק בְּמַנְהִיגוּת בֵּית־הַנִּבְחָרִים וְְהָאַחֲרַאי לְכַסְפֵּי הַצִּבּוֹר. לְעוֹלָם אֵין אָדָם יָכול לְהָשִׁיב אֶת הַמִּשְׂרָה שֶׁאָבְדָה לוֹ, יָכוֹל הוּא לְהַגִּיעַ לְמִשְׂרָה חֲדשָה בְּגִיל הַחֲמִישִּׁים אוֹ הַשִּׁישִּׁים, אַךְ לֹא לְזוֹ שֶׁאָבְדָה לוֹ בְּגִיל הַשְּׁלֹשִׁים אוֹ הָאַרְבָּעִים. כְּדֵי לְשַׁמֵּשׁ מַנְהִיג לְמִפְלָגָה אוֹ לְאֻמָּה מִתּוֹךְ הַכָּרַת־עֵרֶךְ וְסַמְכוּת, הֶכְרַח הוּא, שֶׁסְּגֻלּוֹתָיו וּדְבָרוֹ שֶׁל הַמַּנְהִיג יַתְאִימוּ לֹא רַק לַצְרָכִים, אֶלָּא גַּם לַהֲלָךְ־הָרוּחַ שֶׁל שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת

יֶתֶר עַל כֵּן, לְמִן הָרֶגַע, בּוֹ נִתְמַנָּה לוֹרְד רַנְדּוֹלְף צֶ’רְצִ’יל לְשַׂר הָאוֹצָר, הָאַחֲרַאי בְּמִדָּה רַבָּה לְעִנְיְנֵי הָאֻמָּה, חָדַל, בֱּעִנֱיָנִים חִיּוֹנִיִּים, לִהְיוֹת ''טוֹרִי“²⁴. הוּא סִגֵּל לְעַצְמוֹ, מִתּוֹךְ הֵתְלַהֲבוּת גּוֹבֶרֶת וְהוֹלֶכֶת, אֶת הַהַשְׁקָפָה הַגְּלַדְסְטוֹנִית, חוּץ מֵ”ַהוֹם־רוּל" הָאִירִי; וּבִשְׁאֵלוֹת הַחֶבְרָה וְהָעֲבוֹדָה הִרְחִיק לֶכֶת מִכָּל הַ“וִּיגִים”²⁵ אוֹ הַלִּיבֶּרַלִים בְּנֵי הַמַּעֲמָד הַבֵּינוֹנִי שֶׁל תְּקוּפָתוֹ. אֲפִלּוּ דֵּעוֹתָיו בְּעִנְיַן אִירְלַנְד הָיוּ עַצְמָאִיּוֹת בְּיוֹתֵר, וַּוַדַּאי שֶׁאִלּוּ עָרְבוּ לְחִכָּהּ שֶׁל הַמִּפְלָגָה הַשַּׁמְרָנִית כְּלָל וְעִקָּר. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, סָבוּר אֲנִי, שֶׁאִלּוּ נִשְׁאַר בַּחַיִּים, הָיָה מִתְנַגֵּד לְכָל עִנְיָן הַמִּלְחָמָה בִּדְרוֹם־אַפְרִיקָה בְּמִדָּה כָּזוֹ, שֶׁהָיָה מְעוֹרֵר שִׂנְאָה בְּאוֹתָם חוּגֵי הַפּוֹעֲלִים עַצְמָם, שֶׁעַל יְדִידוּתָם וְיַחֲסָם הַטּוֹב הָיְתָה גַאֲוָתוֹ. אֶפְשָׁר שֶׁתִּקְוָתוֹ הַיְחִידָה לְהַחֲזִיר עֲטַרְתּוֹ לְיָשְׁנָהּ הָיְתָה לְהֵאחֵז בַּתַּעֲמוּלָה לְתַעֲרִיפֵי־מָגֵן, בָּה קְדָמוֹ מַר צֶ’מְבֶּרְלֵין. אוּלָם לְפִי כָּל הַיְדִיעוֹת שֶׁבְּיָדִי, דּוֹמֶה שֶׁהוּא היָה נוֹטֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר לְהִתְנַגְּדוּת נִמְרָצָה לְכָל אוֹתָה שִׁיטָה. הוּא לֹא הָיה מִסּוּג הָאֲנָשִׁים, הַמְקַבְּלִים הַחֲלָטוֹתֵיהֶם בִּישִׁיבוֹת מֻקְדָּמוֹת שֶׁל וַעַד הַמִּפְלָגָה. בְּהִתְנַגְּשֻׁיּוֹֹת מִפְלַגְתִּיּוֹת הָיָה נִלְחָם לְשֵׁם הַנִּצָּחוֹן וְנֶאֱחַז בְּכל דּבָר שֶׁבָּא בְּדַרְכּוֹ. אוּלָם מִשֶּׁהֻטַּל עָלָיו לָשֵׂאת בָּאַחֲרָיוּת, הָיְתָה תְּרוּמָתוֹ לְעִנְיְנֵי הַכְּלָל נֶאֲמָנָה וּמְקוֹרִית. הוּא לֹא הָיָה מְסֻגָּל לִתֵּן יָדוֹ לְמִשְׂחָק מְחֻשָּׁב וְקַר. מַה שֶׁבְּלִבּוֹ בְּפִיו. כָּך טוֹב יוֹתֵר.

שִׁבְחוֹ שֶׁל גְְּלַדְסְטוֹן הַנּוֹאֵם מְיֻסָּד פָּחוֹת עַל נְאֻמָּיו הַמֻּדְפָּסִים מֵאֲשֶׁר עַל רֹשֶׁם, שֶׁעָשׂוּ עַל שׁוֹמְעֵיהֶם בִּשְׁעָתָם. אַף מְקוֹמוֹ שֵׁל לוֹרְד רַנְדּוֹלְף צֶ’רְצִ’יל בַּהִסְטוֹרְיָה הַפּוֹלִיטִית שֶׁלָנוּ נִקְבָּע לֹא לְפִי נְאֻמָּיו אוֹ פְּעֻלוֹתָיו, אֶלָּא לְפִי רֹשֶׁם שֶׁעָשְׂתָה אִישֶׁיּוֹתוֹ עַל בְּנֵי דוֹרוֹ. רּשֶׁם זֶה הָיָה נִמְרָץ בְּיוֹתֵר, וְאִלְמָלֵא נִשְׁתַּנּוּ הַתְּנָאִים וַדַּאי שֶׁהָיָה נוֹתֵן אוֹתוֹתָיו בִּמְאֹרָעוֹת מַכְרִיעִים. הָיָה בְּאִישִׁיּוּתוֹ מִן הַכֹּחַ, הַקֶּסֶם וְהַתַּהְפּוֹּכות, הַנּוֹבְעִים כֹּה תְּכוּפוֹת מִמְּקוֹרוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן.

כַּיּוֹם הַזֶּה, מִשֶּׁאֲנִי מְעַיֵּן שׁוּב בְּכָל הָאִגְּרוֹת, שֶׁטָּרַח אָבִי לִכְתֹב בְּעֶצֶם יָדוֹ, כְּמִנְהַג הַיָּמִים הָהֵם, יֵשׁ לִי הַהַרְגָּשָׁה, שֶׁלֹא הֶעֱרַכְתִּי בְּשְׁעָתוֹ אֶת כָּל גֹּדֶל אַהֲבָתוֹ וְדַאֲגָתוֹ לִי, וַאֲנִי מִצְטָעֵר שִׁבְעָתַיִם עַל שֶׁלֹא חָיִינוּ יַחַד דֵּי הַכִּיר זֶה אֶת זֶה כָּל צָרְכֵּנוּ. רָגִיל הָיִיתִי לְבַקֵּר אֵצֶל לוֹרְד רוֹזְבֶּרִי, לְעֵת זִקְנָתוֹ, לֹא רַק מִפְּנֵי הַכָּבוֹד, שֶׁהָיִיתִי רוֹחֵשׁ לְאָדָם מְצֻיָן זֶה, אֶלָא שֶׁאָהַבְתִּי לִשְׁמֹעַ אֶת שִׂיחוֹתָיו עַל אָבִי. הָיְתָה לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁל קִרְבָה יְתֵרָה אֶל אָבִי, מִדֵּי דַּבְּרִי אֶל יְדִידוֹ הַקָּרוֹב וְהַמְפֹאָר. בְּבִקוּרִי הָאַחֲרוֹן אֵצֶל לוֹרְד רוֹזְבֶּרִי אָמַרְתִּי לוֹ, מָה אַדִּיר הָיָה חֶפְצִי לְהָשִׁיב אֲחוֹרַנִּית אֶת הַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ. לְשׂוחֵחַ עִם אָבִי עַל עִנְיָנִים שׁוֹנִים כְּשׂוֹחֵחַ אִישׁ עִם רֵעֵהוּ, תְּשׁוּבָתוֹ הַמֻפְלָאָה שֶׁל הַמְּדִינַאי הַיָּשִׁישׁ הָיְתָה: “אָח! הוּא הָיָה מֵבִין לְנַפְשֶׁךָ”.

עוֹסֵק הָיִיתִי בְּשִׂרְטוּט מַפָּה שֶׁל צ’וֹבְּהַם־קוֹמוֹן בְּיוּנִי 1894, כְּשֶׁהֵבִיא לִי רָץ רוֹכֵב־אוֹפַנַּיִם פְּקֻדָּה מֵאֵת סְגַן מְנַהֵל הַקּוֹלֶג‘, לָצֵאת תֵּכֶף וּמִיָּד לְלוֹנְדוֹן. אָבִי עָמַד לָצֵאת לְמָחֳרַת הַיּוֹם לְמַסָּע מִסָּבִיב לָעוֹלָם. הִשְׁתַּדְּלוּת רְגִילָה אֵצֶל שִׁלְטוֹנוֹת הַקּוֹלֶג’ בִּדְבַר חֻפְשָׁתִי זוֹ לֹא הוֹעִילָה, מֵחֲמַת שִׁגְרָה. אָבִי טִלְגְרֵף אֶל מִינִיסְטֶר הַמִּלְחָמָה, סֶר הֶנְרִי קֶמְפְּבֶּל בֶּנֶרְמַן: “יוֹמִי הָאַחֲרוֹן בְּאַנְגְּלִיָּה…” לֹא אָרְכָה הַשֶׁעֶה עֵד שֶׁסֻּדַר הָעִנְיָן, וַאֲנִי יָצָאתִי לֱלוֹנְדוֹן.

לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר נָסַעְנוּ לְבֵית־הַנְּתִיבוֹת – אִמִּי, אָחִי הַצָּעִיר וַאֲנִי. פְּנֵי אָבִי הָיוּ רָעִים מְאֹד, אִם כִּי כֻּסּוּ זָקָן גָּדוֹל, שֶׁהִתְחִיל מְגַדֵּל בְּמַסָּעוֹ לְאַפְרִיקָה הַדְּרוֹמִית לִפְנֵי אַרְבַּע שׁנִים, וְסֵבֶל נַפְשִׁי טָבַע חוֹתָמוֹ בָּהֶם. הוּא טָפַח עַל בִּרְכַּי, בִּתְנוּעַת־יָד אַחַת, שֶׁעִם כָּל פַּשְׁטוּתָה אָמְרָה הַכֹּל.

אָז הֵחֵל מַסָּעוֹ הָאָרֹךְ מִסָּבִיב לָעוֹלָם. אֲנִי לֹא שַׁבְתִּי עוֹד לִרְאוֹתוֹ, בִּלְתִּי אִם כְּצֵל עוֹבֵר וְנָמוֹג בִּמְהִירוּת.

* * * * *

בְּסֶנְדְּהוֹרְסְט שָׁנִיתִי כַּמָּה הֲלָכוֹת, מֵהֶן נִמְצֵאתִי לָמֵד אֵיךְ לְהִתְנַהֵג וְאֵיךְ קְצִינִים בַּעֲלֵי דְּרָגוֹת שׁוֹנוֹת צְרִיכִים לִנְהוֹג זֶה בָּזֶה בְּחַיֵּי הַגְּדוּד וּבְעִנְיְנֵי מִשְׁמַעַת. מְפַקֵּד הַפְּלֻגָּה שֶׁלִי, מַיּוֹר בּוֹל, מֵאַנְשֵׁי הַגְּדוּד הַוֶּלְשִׁי, הָיָה אָדָם חַם־הַמֶּזֶג, שֶׁלֹֹּא הָיְתָה לְפָנָיו אֶלָּא מִדַּת הַדִּין. מְדַיֵּק בְּצוּרָה, חוֹשֵׂךְ פִּיו, צוֹנֵן בַּאֱדִיבוּתוֹ, נַקְדָּן וְנַקְרָן, שׁוֹמֵר־מִצְוָה וְתַקִּיף בִּשְׂרָרָה, הֵטִיל הָאִישׁ אֵימָתוֹ עַל כֻּלָנוּ. לֹא שִׂחֵק לוֹ מַזָּלוֹ מֵעוֹלָם, לְהִכָּנֵס לְשֵׁרוּת פָּעִיל, וּבְכָל זֹאת בְּטוּחִים הָיִינוּ בּוֹ, שֶׁיֵּהָרֵג וְלֹא יִכָּנַע בִּפְנֵי אוֹיֵב.

אַחַת מִתַּקְנוֹת הַקּוֹלֶג' הָיְתָה, שֶׁאִם אַתָּה יוֹצֵא מֵחוּץ לִתְחוּמָיו, עָלֶיךָ לִרְשֹׁם, קֹדֶם כֹּל אֶת שִׁמְךָ בְּפִנְקַס־הַיּוֹצְאִים שֶׁל הַפְּלֻגָּה, וּמֻתָּר לְךָ לְהַנִּיחַ, שֶׁבַּקָּשָׁתְךָ נִתְאַשְּׁרָה. יוֹם אֶחָד נָהַגְתִּי בְּצֶמֶד פּוֹנִי (שְׂכוּרִים) בַּדֶּרֶךְ לְאוֹלְדֶרְשׁוֹט, לְהִתְרָאוֹת עִם אֶחָד מִיִדידַי שֶׁהָיָה מִתְאַמֵּן שָׁם בַּבַּטַּלְיוֹן שֶׁל הַמִּילִיצְיָה. בְּעוֹד אֲנִי עוֹבֵר בִּשְְׂדֵרוֹת מַרְלְבּוֹרוֹ, מַה נִּדְהַמְתִּי לִרְאוֹת אֶת הַמַּיּוֹר בּוֹל, בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, בָּא לִקְרָאתִי בְּכִרְכָּרָה דּוֹהֶרֶת בְּכִוּוּן סֶנְדְּהוֹרְסְט! בְּעוֹד אֲנִי מְגַלֶּה רֹאשִׁי לִכְבוֹדוֹ, זָכַרְתִּי פִּתְאֹם לִמְגִנַּת לְבָבִי, שֶׁמִּתּוֹךְ עַצְלוּת אוֹ רַשְׁלָנוּת לֹא רָשַׁמְתִּי אֶת שְׁמִי בְּפִנְקַס הַיּוֹצְאִים. בְּכָל זֹאת אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “עוֹד תִּקְוָתִי לֹא אָבְדָה. אֶפְשָר שֶׁהוּא לֹא יָצִיץ בַּפִּנְקָס קֹדֶם לַסְעֻדָּה, וַאֲנִי אֶרְשֹׂם אֶת שְׁמִי תֵּכֶף לַחֲזִירָתִי”. קִצַּרְתִּי אֶת בִּקּוּרִי בְּחֵיל־הַמִּילִיצְיָה וְנֶחְפַּזְתִּי לָשׁוּב אֶל הַקּוֹלֶג' בְּכָל הַמְּהִירוּת, שֶׁהַפּוֹנִי הָיוּ מְסֻגָּלִים לָהּ. הּיְתָה הַשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לַמָּקוֹם. רַצְתִּי לְאֹרֶךְ הַפְּרוֹזְדוֹר אֶל שֻּלְחַן־הַכְּתִיבָה, שֶׁעָלָיו הָיָה מֻנָּח פִּנְקַס־הַיוֹצְאִים, וְאוּלָם הַדָּבָר הַרִאשׁוֹן, שֵׁבּוֹ נִתְקְלוּ עֵינַי הָיּוֹ רָאשֵׁי־הַתֵּבוֹת שֶׁל שֵׁם הַמַּיּוֹר, אוֹ. בּ." בְּשׁוּלֵי הַדַּפִּים,

שֶנִּקְבְּעוּ לִרְשֻׁמּוֹת הַיּוֹם. אֵחַרְתִּי. הוּא רָאָה אוֹתִי בְּאוֹלְדֶרְשׁוֹט, וְרָאָה, שֶׁשְּׁמִי לֹא נִרְשַׁם בַּפִּנְקָס. אָז הֵצַצְתִּי שׁוּב בַּדַּפִּים, וּמָצָאתִי לְתִמְהוֹנִי אֶת שְׁמִי רָשׁוּם בִּכְתָב־יָדוֹ שֶׁל הַמַּיּוֹר וּמְאֻשָּׁר בְּרָאשֵׁי תֵבוֹת שֶׁלוֹ, כַּחֹק.

מֵעַתָּה נִפְקְחוּ עֵינַי עַל הַחַיִּים בַּצָבָא הַבְּרִיטִי לַאֲמִתָּם וְנִתְגַּלָּה לִי, כֵּיצַד נִתְקַיְמָה מִשְׁמַעַת חֲמוּרָה בְּיוֹתֵר בְּקֶרֶב הַקְצִינִים, בְּלִי שֶׁיִּסְטוּ אַף בְּמַשֶּׁהוּ מֵאָרְחָם הַחֶבְרָתִי רַב־הָאֲדִיבוּת. מוּבָן, שֶׁלְּאַחַר נְזִיפָה מֵעֵין זוֹ, שׁוּב לאֹ נִתְפַּסְתִּי לְרַשְׁלָנוּת.

מִקְרֶה דּוֹמֶה מְאֹד לַמַעֲשֶׂה הַמְסֻפָּר אֵרַע יוֹם אֶחָד בְּחוֹרֶף 1915, כְּשֶׁשֵּׁרַתִּי בְּמִשְׁמַר הַגְּרֵנַדִּירִים לִפְנֵי לַוֶּנְטִי. מְפַקְּדֵנוּ הַמְכֻנֶּה “מַא” גֶּ’פְרִיס, שֶׁקָּנָה לוֹ שֵׁם בַּיָמִים הָהֵם, קַפְדָּן שֶׁבַּקָּפְדָּנִים וְקָצִין מְעֻלֶּה, שֶׁלאֹ נִפְגַּע אַף בְּמַשֶּׁהוּ בְּשִׁשָּׁה־עָשָׂר חָדְשֵׁי מֵלְחָמוֹת, גִנָּה אֶת הַשִּׁמּוּשׁ בְּכֹהֶל (חוּץ מִמְּנַת הַרוֹם הַַקְּבוּעָה) בִּשְְׁעַת מִשְׁמָר, אֲפִלּוּּ בְּקָרַת־הַחֹרֶף הָאֲיֻמָּה בְּיוֹתֵר, בְּקַו הֶחָזִית. הָיָה זֶה רְצוֹנוֹ, אַף כִּי לֹא פְּקֻדָּתוֹ הַמְפֹרֶשֶׁת, שֶׁלֹּא יֻקֻּחוּ מַשְׁקָאוֹת לְתוֹךְ חֲפִירוֹת־הַמָּגֵן. בְּתוֹךְ חֲפִירָה חֲשֵׁכָה וְדוֹלֶפֶת הָיִינוּ מֵיטִיבִים לִבֵּנוּ בְּבַקְבּוּק שֶׁל יֵין אוֹפּוֹרְטוֹ, כְּשֶׁנִּשְׁמְעָה הַקְּרִיאָה: “הַמְפַקֵּד הוֹלֵךְ!” וְקוֹלוֹנֶל גֶּ’פֶרִיס הֵחֵל יוֹרֵד בַּמַּדְרֵגוֹת לְמַטָּה. קָצִין צָעִיר, שֶׁהָיוּ בּוֹ כַּנִּרְאֶה מִסִּמָּנֵי הַגָּאוֹן הַצְּבָאִי, תָּחַב אִינְסְטִינְקטִיבִית אֶת הַנֵּר הַמְטַפְטֵף, שֶׁהֵאִיר אֶת חֶשְׁכַּת הַחֲפִירָה, לְתוֹךְ פִּי הַבַּקְבּוּק. בִּמְנוֹרוֹת כָּאֵלֶּה הִשְׁתַּמַּשְׁנוּ לָרֹב. הַכֹּל עָבַר בְּשָׁלוֹם. אוּלָם לְאַחַר שִׂשָּׁה חֳדָשִׁים נִזְדַּמֵּן אוֹתוֹ קָצִין צָעִיר, בִּיְמֵי חֻפְשָׁתוֹ, לְמוֹעַדוֹן שֶׁל מִשְׁמַר הַגְּרֵנַדִּירִים. וְשָׁם נִפְגַּש עִם קוֹלוֹנֶל גֶּ’פְרִיס. “תִּלְגֹּם אִתִּי כּוֹס שֶׁל יֵין־אוֹפּוֹרְטוֹ?” הִצִּיעַ הַקּוֹלוֹנֶל. הַקָּצִין נַעֲנָה לוֹ. בַּקְבּוּק הַיַּיִן הוּבָא, וְהַכּוֹסוֹת הוּרְקוּ עַד תֻּמָּן: “הֲטָעַמְתָּ בּוֹ מֵחֵלֶב הַנֵּר?” אָמַר הַקּוֹלוֹנֶל, וּשְׁנֵיהֶם צָחֲקוּ.

* * * * *

קָרוֹב לִגְמַר לִמּוּדַי בְּסֶנְדְּהוֹרְסְט – אִם יַרְשֶׁה לִי הַקּוֹרֵא לִנְטוֹת הַצִּדָּה – נִתְעוֹרְרָה חֲמָתִי עַל “הַמַּעֲרָכָה לְמַעַן הַצְּנִיעוּת” שֶׁפָּתְחָה בָּהּ ג' אוֹרְמִיסְטון צַ’נְט. גְבֶרֶת זוֹ הָיְתָה חֲבֵרַת הַמּוֹעֵצָה הַעִירֹונִית שֶׁל לוֹנְדוֹן וּבְקֵיץ 1894 הֵחֵלָּה בִּתְנוּעָה פְּעִילָה לְטִהוּר אוּלַמֵּי הַנְּגִינוֹת²⁶ שֶׁלָּנוּ. תְּשׂוּמַת־לִבָּה נִתְעוֹרְרָה בִּמְיֻחָד לַפְּרוֹמֵנָדָה שֶׁל תֵּאַטְרוֹן “אֶמְפַּיְר”. מָקוֹם מְרֻוָּח זֶה מֵאֲחוֹרֵי אוּלַם־הָרוֹאִים הָיָה מֵתְמַלֵּא בָּהַפְסָקוֹת שֶׁבֵּין הַצָּגוֹת הָעֶרֶב, וּבְיִחוּד בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹת, אֲנָשִׁים צְעִירִים וְנָשִׁים צְעִירוֹת, וְהַלָּלוּ – לֹא זו בִּלְבַד שֶׁשּׂוֹחֲחוּ יַחַד בְּעֵת הַהַצָּגָה וְהַפְסָקוֹתֶיהָ, אֶלָּא גַּם הֵשִׁיבוּ אֶת נַפּשָׁם מִזְּמַן לִזְמַן בְּמַשְׁקָאוֹת חֲרִיפִים. ג' אוֹרְמֵיסְטוֹן צַ’נְט וִידִידֶיהָ הֶאֱשִׁימוּ אֶת הָעֵדָה הָעַלִּיזָה הַזֹּאת לֹא רַק בְּחֹסֶר פִּכָּחוֹן, אֶלָּא גַּם בְּשְׁחִיתוּת מוּסָר; הִיא הִשְׁתַּדְּלָה לְקַבֵּל צַו לִסְגִירַת הַפְּרוֹמֵנָדָה וּבְיִחוּד, הַמִּסְבָּאוֹת הַסְּמוּכוֹת לָהּ. דּוֹמֶה, שֶׁרֻבּוֹ שֶׁל הַצִּבּוּר הָאַנְגְּלִי רָאָה עִנְיָנִים אֵלֶּה בְּאוֹר אַחֵר. לְצִבּוּר זֶה טָעַן הַ“דֵּילִי טֵלֶגְרַף”, רֹאשׁ לָעִתּוֹנִים הָעֲמָמֵיִּים בַּיָּמִים הָהֵם. בְּעִקְבוֹת שׁוּרָה שֶׁל מַאֲמָרִים נִמְרָצִים בַּשֵּׁם הַכְּלָלִי “הַצְּנִיעוּת הַמְשַׁחֶרֶת לַטֶּרֶף” פָּתַח הַ“דֵּילִי טֵלֶגְרַף” אֶת דַּפָּיו לַחֲלִיפַת־מִכְתָּבִים רְחָבָה וּמְזֹרֶזֶת, שֶׁהַמִּשְׁתַּתְּפִים בָּהּ הָיוּ רְגִילִים לַחְתֹּם בְּשֵׁמוֹת בְּדוּיִים כְּ“אֵם הַחֲמִשָּׁה”, “גֶּ’נְטֶלְמֶן וְנוֹצְרִי”, “חֲיֵה וְתֵן גַּם לְזוּלָתְךָ לִחְיוֹת”, “גּ’וֹן בּוּל” וְכַדּוֹמֶה.

הַמַּחֲלֹקֶת עוֹרְרָה הֵדִים רַבִּים בַּקָּהָל, אוּלָם בְּשׁוּם מָקוֹם לּא דָּנוּ בָּהּ בְּיֶתֶר הִתְלַהֲבוּת מֵאֲשֶׁר בֵּין יְדִידַי בְּסֶנְדֱּהוֹרְסְט. רְגִילִים הָיִינוּ לְבַקֵּר בְּאוֹתָה פְּרוֹמֵנָדָה עַצְמָהּ בִּזְמַן הַחֻפְשׁוֹת הַקְּצָרוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לָנוּ פַּעֲמַיִם לְחֹדֶש, מִיוֹם שַׁבָּת אַחַר הַצָּהֳרַיִם עַד חֲצוֹת לֵיל הַמָּחָרָת. הַאֲשָמוֹתֶיהָ וּרְמָזֶיהָ הַגַּסִּים שֶׁל ג' צַ’נְט הָיָה בָּהֶם מִשּׁוּם הוֹצָאַת לַעַז גַּם עָלֵינוּ. מֵעוֹלָם לֹא מָצָאנוּ כָּל דֹּפִי בְּהִתְנַהֲגוּתם שֶׁל הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים בַּפְּרוֹמֵנָדָה. אִם הָיָה דָּבָר רָאוּי לִמְתֹּחַ עָלָיו בִּקֹּרֶת, בְּכָל אוֹתוֹ הָעִנְיָן, הֲרֵי הָיְתָה זֹאת הַקַּפְדָּנוּת, וַאֲפִלּוּ הַגַּסּוּת, בָּהּ מִהֲרוּ הַסַּדְרָנִים הַמְגֻשָּׁמִים לְבוּשֵׁי־הַמַּדִּים, לְסַלֵּק וַאֲפִלּוּ לְהַשְׁלֵיךְ הַחוּצָה בְּכֹּחַ הַזְּרוֹעַ אֶת כָּל מִי שֶׁעָבַר, בְּלִי מֵשִׂים, עַל מִצְוַת פְּרִישׁוֹת. לֹא רָאִינוּ כָּל צֹרֶךְ בַּתְּנוּעָה שֶׁעוֹרְרָה ג' אוֹרְמִיסְטוֹן צַ’נְט. וּלְדַעְתֵּנוּ, עמְדָה בְּנִגּוּד לַמָּסֹרוֹת הַנָּאוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁל הַחֵרוּת הַבְּרִיטִית.

בְּעִנְיָן זֶה אַדִּיר הָיָה חֶפְצִי לִפְעּל מַַשֶהוּ. רָאִיתִי יוֹם אֶחָד בַּ“דֵּילִי טֵלֶגְרַף”, כִּי גֶֶּ’נְטֶלְמֶן, שֶׁאֵין אֲנִי זוֹכֵר אֶת שְׁמוֹ, מַצִּיעַ לְיַסֵּד חֶבֶר אֶזְרָחִים, שֶׁיִּלָּחֵם בְּחֹסֶר־הַסַּבְלָנוּת שֶׁל ג' צַ’נְט וְאֲנְשֵׁי־בְּרִיתָה. לְחֶבֶר זֶה הֻצַּע שֵׁם “הָאֲגֻדָּה לַהֲגָנַת שַׁעֲשׁוּעֵי הָעָם”. הָאֲגֻדָָּה עָמְדָה לְיַסֵּד וְעָדִים וְאֶכְּסֵקוּטִיבָה, לִשְׂכֹּר מִשְׂרָדִים וּלְגַיֵּס חֲבֵרִים, לֶאֱסֹף תְְּרוּמוֹת, לְכַנֵּס אֲסֵפוֹת פֻּמְבִּיּוֹת וּלְהוֹצִיא סִפְרוּת לַהֲפָצַת דֵּעוֹתֶיהָ בָּרַבִּים. אֲנִי הִצַּעְתִּי תֵּכֶף אֶת שֵׁרוּתִי לָאֲגֻדָּה. כָּתַבְתִּי לִמְיַסְּדָהּ הֶחָסוּד, לְפִי הַכְּתֹבֶת שֶׁפִּרְסֵם בָּעִתּוֹן, בְּהַבִּיעִי אֶת הַסְכָּמָתִי הַמְּלֵאָה לְמַטְּרָתוֹ וּנְכוֹנוּתִי לְסַיֵּעַ בְּיָדוֹ לְעוֹרֵר מְהוּמָה בְּכָל הָאֶמְצָעִים הַחֻקִּיִים שֶׁבְּיָדִי. לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים עַד שֶׁקִּבַּלְתִּי תְּשׁוּבָה עַל גַּבֵּי גִּלָּיוֹן שֶׁכְּתֹבֶת כְּבוּדָה מִתְנוֹסֶסֶת בְּרֹאשׁוֹ, לְהוֹדִיעֵנִי, שֶׁתְּמִיכָתִי תִּתְקַבֵּל בְּרָצוֹן וּלְבַקֵּשׁ אֶת נוֹכְחוּתִי בַּיְשִׁיבָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַוַּעַד הַפּוֹעֵל, שֶׁתִּתְקַיֵֵּם בְּיוֹם רְבִיעִי הַבָּא, בְּשָׁעָה 6, בְּבֵית־מָלוֹן אֶחָד שֶׁבְּלוֹנְדוֹן.

יוֹם רְבִיעִי הָיָה יוֹם פַּגְרָא לְמֶחֱצָה, וְקַדֶּטִים אֲשֶׁר הִתְנַהֲגוּ יָפֶה קִבְּלוּ עַל נְקַלָּה רְשׁוּת לִנְסֹעַ לְלוֹנְדוֹן. כָּל שְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים שֶׁנּוֹתְרוּ לִי עַד לָאֲסֵפָה, עָסַקְתִּי בַּעֲרִיכַת נְאֻם, שֶׁאוּלַי יִהְיֶה עָלַי לַשֵׂאת בִּפְנֵי הַהַנְהָלָה רַבַּת אֶזְרָחִים זְעוּמֵי־פָּנִים, מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לְנוֹפֵף אֶת דֶּגֶל הַחֵרוּת הַבְּרִיטִית. אֲשֶׂר עָלָיו “מֵת הֶמְפְּדֶן בִּשְׂדֵה הַקֶּטֶל, וְעָלָה סִידְנִי לַגַּרְדֹּם”. כֵּוָן שֶׁלֹּא נָאַמְתִּי עֲדַיִן בְּקָהָל רַב מִיָּמַי, הֲרֵי הָיָה זֶה עִנְיָן רְצִינִי לְמַדַּי. כָּתַבְתִּי וְהֶעְתַּקְתִּי אֶת נְאֻמִּי שָׁלֹשׁ אוֹ אַרְבַּע פְּעָמִים, וְשִׁנַּנְתִּי אוֹתוֹ בְּעַל פֶּה מֵאָלֶ“ף וְעַד תָּ”ו. הָיְתָה זֹאת סֻגְיָה רְצִינִית עַל זְכֻיּוֹת הָאֶזְרָח הַבְּרִיטִי, הַטְּבוּעוֹת בְּעֶצֶם חֻקָּתוֹ; עַל הַסַּכָּנָה הַכְּרוּכָה בְּכָל הִתְעָרְבוּת שֶׁל הַמְּדִינָה בְּמִנְהָגָם הַחֶבְרָתִי שֶׁל אֲנָשִׁים שׁוֹמְרֵי־חֹק; וְעַל תּוֹצָאוֹת חֲמוּרוֹת לָרֹב – תּוֹלְדוֹתֶיהָ הַהֶכְרָחִיּוֹת שֶׁל נְגִישָׂה, שְׁאֵין עִמָּהּ דַּעַת־קָהָל בְּרִיאָה. הַנְּאֻם לֹא הִפְרִיז בְּעֵרֶךְ הַעִנְיָן וְלֹא הִתְעַלֵּם מִן הָעֻבְדּוֹת. הוּא הָיָה מְכֻוָּן לְהַשְׁפִּיעַ עַל הַשּׁוֹמְעִים בִּמְתִינוּתוֹ וּבְדִיחוּתוֹ הַטּוֹבָה וּלְשַׁכְנֵעָ אוֹתָם בְּהִגָּיוֹן, מְמֻזָּג בַּשֶּׂכֶל הַיָּשָׁר. הָיְתָה אֲפִלּוּ, בְּסִיּוּמוֹ שֶׁל הַנְּאֻם, קְרִיאָה לְסַבְלנוּת לְגַבֵּי מִתְנַגְּדֵינוּ הַמֻּתְעִים. כְּלוּם לֹא תָּמִיד מָצָאנוּ, שֶׁמְּרֻבָּה הַשְּׁגָגָה מִן הַזָּדוֹן בְּמַעֲשֵׂי הַבְּרִיּוֹת? הַנְּאֻם תַּם וְנִשְׁלַם, וַאֲנִי צִפִּיתִי בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם מְעֹרָב בְּמִדָּה רַבָּה שֶׁל עַצְבָּנוּת, לַיּוֹם הַגָּדוֹל הַמְמַשְׁמֵש וּבָא.

נִגְמְרוּּּּ אַךְ שִׁעוּרֵנוֹ הַקְּבוּעִים לִשְׁעוֹת הַבֹּקֶר, בָּלַעְּתִּי בְּחִפָּזוֹן אֶת פַּת־הָצָּהֳרַיִם, הֶחֱלַפְתִּי אֶת מַדֵּי־הַצָּבָא בְּתִלְבּשֶׁת פְּשׁוּטָה (לִמְּדוּנִי לָבוּז לֵכִּנּוּי “Mufti”²⁷ וּבִטּוּיִים נִתְעָבִים כְּמוֹ “civvies”²⁸ לֹא הָיוּ יְדוּעֵים בַּיָּמִים הַהֵם) וּמִהַרְתִּי לּבֵית הַנְּתִיבוֹת, בְּמָקוֹם שָׁם מָצָאתִי רַכֶּבֶת אִטִּית מְאֹד הוֹלֶכֶת לְלוֹנְדוֹן. עָלַי לְצַיֵּן, שֶזּוּ הָיְתָה בִּשְׁבִילִי תְּקוּפָה שֶׁל דַּחֲקוּת כַּסְפִּית, וּלְאַחַר שֶׁשִּׁלַּמְתִּי אֶת מְחִיר כַּרְטִיס־הַנְּסִיעָה, הָלוֹךְ וָשׁוֹב, לֹא נוֹתְרוּ בְּאַרְנָקִי אֶלָּא שִׁילִינְגִים מְעַטִּים, וְהָיִיתִי צָרִיךְ לְחַכּוֹת עוֹד לְמַעְלָה מִשְּׁבוּעַיִם, עַד שֶׁתִּתְקַבֵּל קִצְבָתִי הַחָדְשִׁית הַבָּאָה בְּסַך 10 לִי"שְ. בִּלִּיתִי אֶת שְׁעוֹת הַנְּסִיעָה בְּשִׁנּוּן נוֹסָף שֶׁל אוֹתָם הַפְּסוּקִים בִּנְאֻמִּי, שֶׁעֲלֵיהֶם סָמַכְתִּי בְּעִקָּר. מִתַּחֲנַת ןוֹטֶרְלוֹ יָצָאתִי בְּכִרְכָּרָה לְכִכַּר לֶסְטֶר בְּקִרְבַת בֵּית־הַמָּלוֹן, שֶׁבּוֹ נוֹעֲדָה יְשִׁיבַת הָאֶכְּסֵקוּטִיבָה. אֲנִי הֻפְתַּעְתִּי וְנִתַּבַּלְבַּלְתִּי לֹא מְעַט לַמַּרְאֶה הַקּוֹדֵר, הַנִּרְפָּשׁ אֲפִלּוּ, שֶׁל הַסִּמְטָאוֹת הַלָּלוּ, וְעוֹד יוֹתֵר לְמַרְאֵה בֵּית־הַמָּלוֹן, שֶׁלְּפָנָיו נֶעֶצְרָה הַכִּרְכָּרָה. בְּכָל זֹאת אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, שֶׁהֵם צָדְקוּ בְּהִתְרַחֲקָם מִרָבְעֵי־הָעִיר הַהֲדוּרִים. אִם רוֹצִים בְּהַצְלָחָתָהּ שֶׁל תְּנוּעָה זוֹ, יֵשׁ לְבַסְּסָה עַל רְצוֹן הָעָם, לְהַתְאִימָה לָאִינְסְטִינְקְטִים הַפְּשׁוּטִים, הַמְשֻׁתָּפִים לְכָל הַמַּעֲמָדוֹת. אֵין לְהַטִיל עָלֶיהָ צֵל שֶׁל הִזְדַּהוּת עִם בְּנֵי הָעֲשִׁירִים אוֹ הַחֶבְרָה הָעֶלְיוֹנָה. לַשּׁוֹעֵר אָמַרְתִּי: “בָּאתִי לַאֲסֵפַת הָאֲגֻדָּה לְהֲגָנַת שַׁעֲשׁוּעֵי הָעָם, שֶׁנִּקְבְּעָה לְהַיּוֹם בְּבֵית־הַמָּלוֹן הַזֶּה”.

הַשׁוֹעֵר הִבִּיט אֵלַי בִּמְבוּכָה, וּלִבַסּוֹף אָמַר: “דּוֹמַנִי, שֶׁבַֹחֲדַר־הָעִשּׁוּן נִמְצָא אֵיזֶה גֶֶּ’נְטֶלְמֶן בְּעִנְיָן זֶה”. הוּא הֱבִיאַנִי לְחֶדֶר קָטָן וְאָפֵל, הוּא חֲדַר־הָעִשּׁוּן, וְשָׁם נִפְגַּשְׁתִּי פָּנִים אֶל פָּנִים עִם מְיַסְּדָה שֶׁל הָאֲגֻדָּה הַחֲדָשָׁה. בַּחֶדֶר לֹא הָיָה אִישׁ מִלְבַדּוֹ. אֲנִי נְבוּכוֹתִי. אוּלָם הִסְתַּרְתִּי אֶת מְבוּכָתִי, וּלְאוֹר קֶרֶן עוֹמֶמֶת שֶׁל תִּקְוָה אַחֲרוֹנָה, שָׁאַלְתִּי: “אֵימָתַי נַעֲלֶה לָאֲסֵפָה?” דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁגַּם הוּא נָתוּן בִּמְבוּכָה. “כָּתַבְתִּי לְכַמָּה אֲנָשִׁים, אוּלָם אַף אֶחָד מֵהֶם לּא בָּא, וְרַק אָנוּ שְׁנֵינוּ כָּאן. יְכוֹלִים אֲנוּ לַעֲרֹך אֶת הַחֻקָּה בְּעַצְמֵנוּ, לִכְשֶׁתִּרְצֶה”. אָמַרְתִּי: “אֲבָל אַתָּה כָּתַבְתָּ אֵלַי עַל גִּלָּיוֹן, שֶׁשֵּׁם הָאֲגֻדָּה בְּרֹאשׁוֹ”. “אָמְנָם כֵּן”. אָמַר הַמְיַסֵּד, “זֶה עָלָה רַק בַּחֲמִשָּׁה שִׁילִינְגִים. טוֹב לְהִשְׁתַּמֵּש בְּכֹתֶרֶת מֻדְפֶּסֶת בְּרֹאשׁ גִּלְיוֹנוֹת־הַנְּיָר־שֶׁלְךָ, כְּשֶׁאַתָּה מַתְחִיל בְּמִפְעָל מֵעֵין זֶה, זֶה מְעוֹרֵר אֶת הָאֲנָשִׁים לְהִצְטָרֵף לַמִפְעָל. הִנֵּה אַתָּה הִצְטָרַפְתָּ!” הוּא הִפְסִיק אֶת שֶׁטֶף דְּבָרָיו, מִשֶּׁהִשְׁגִּיחַ בִּשְׁתִיקָתִי הַצּוֹנֶנֶת, אַחַר הוֹסִיף: “קָשֶה מְאֹד לְעוֹרֵר אֲנָשִׁים לְכָל מַעֲשֶׂה שֶׁהוּא בְּאַנְגְּלִיָּה עַתָּה, הֵם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין בַּכֹּל. אֵינֶנִּי מֵבִין, מָה אֵרַע לָעָם הַזֶּה; דּוֹמֶה שֶׁנִּסְתַּלְקָה הַשְּׁכִינָה מִמֶּנּוּ”.

לֹא רָאִיתִי כָּל תּוֹעֶלֶת בְּהַמְשָׁכַת הַשִּׂיחָה, וְעוֹד פָּחוֹת מִזֶּה בִּשְׁפִיכַת חֲמָתִי עַל מְיַסֵּד הָאֲגֻדָּה. לְפִיכָךְ בֵּרַכְתִּיו שָׁלוֹם וְנִפְרַדְתִּי מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם מִתּוֹךְ הַבְלָגָה, אַךְ לְלֹא עִרְעוּר, וְיָצָאתִי הַחוּצָה, כְּשֶׁדְּרָשָׁה נִפְלָאָה בְּחֻבִּי, וּבְכִיסִי אֵין יוֹתֵר מֵחֲצִי־כֶּתֶר²⁹. הַמִּדְרָכוֹת הָיוּ מְלֵאוֹת עוֹבְרִים וְשָׁבִים אָצִים־רָצִים, שְׁקוּעִים בְְּעִנְיְנֵיהֶם הָאִישִׁיִּים הַפְּעוֹטִים, שְׁוֵי־נֶפֶשׁ לַבְּעָיוֹת הַגְּדוֹלוֹת יוֹתֵר שֶׁל מִמְשָׁל אֱנוֹשִׁי, שֶׁהֻסְּחוּ מִדַּעְתָּם לְגַמְרֵי. הִסְתַּכַּלְתִּי בְּרַחֲמִים, מְעֹרָבִים בְּמִדַּת־מה שֶׁל בּוּז בְּעוֹבְרִים־וְשָׁבִים אֵלֶּה, שְׁאֵין לִבָּם אֶלָּא לִדְבָרִים שֶׁל מַה בְּכָךְ. נִרְאֶה, שֶׁלֹא כָּל כָּךְ קַל יִהְיֶה הַדָּבָר לְנַהֵל אֶת דַּעַת־הַקָּהָל בַּכִּוּוּן הַנָּכוֹן, כְּפִי שֶשִּׁעַרְתִּי בַּתְּחִלָה. אִם יְצִירִים חַלָּשִׁים אֵלֶּה שֶׁל הַדֶּמוֹקְרַטְיָה מְזַלְזְלִים כָּל כָּךְ בִּזְכֻיּוֹתֵיהֶם כִּבְנֵי־חוֹרִין. כֵּיצַד יוּכְלוּ לְהַגֵן עַל הַמְּדִינוֹת וְהַמַּמְלָכוֹת הָעֲצוּמוֹת שֶׁרָכַשְנוּ בִּשְׁנוֹת־מֵאוֹת שֶׁל שִׁלְטוֹן אֲצִילִים וְאוֹלִיגַרְכִים³⁰. לְשָׁעָה קַלָּה נוֹאַשְׁתִּי מִכָּל עִנְיַן הַקֵּיסָרוּת. אָז עָלְתָה סְעֻּדַּת־הָעֶרֶב בְּזִכְרוֹנִי, וּמַחֲצִּית־הַכֶּתֶר הָעֲלוּבָה הֵצִיצָה אֵלַי בְּפָנִים נִזְעָמוֹת. לֹא, מִמֶּנָּה לֹא אִבָּנֶה! הֵן אִי־אֶפְשָׁר לִנְסֹעַ לְלוֹנְדּוֹן בְּיוֹם־פַּגְרָא בָּהִיר בַּשְּׁחָקִים, בְּלֵב מָלֵא צִפִּיָּה, וּנְאֻם עָשׂוּי לְשַׁוּוֹת צוּרָה אַחֶרֶת לְגוֹרַל הָאֻמָּה, שֶׁלֹא נִנְאַם וְלֹא נִתְעַכֵּל – בְּקֵבָתְךָ, אַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה – לָשׁוּב לְסֶנְדְּהוֹרְסְט אַחֲרֵי לַחֲמָנִיָּה וְסֵפֶל טֵה! זֶה הָיָה לְמַעְלָה מִכֹּחַ־אֱנוֹשׁ. עַל כֵּן עָשִׁיתִי דָּבָר, שֶׁכָּמוֹהוּ לֹא עָשִׂיתִי לִפְנֵי כֵן וְאַחֲרֵי־כֵן. אוֹתָהּ שָׁעָה הִגַּעְתִּי לִסְטְרֶנְד. לְעֵינַי נִצְנְצוּ שְׁלֹשֶׁת כַּדּוּרֵי־הַזָּהָב מֵעַל לְבֵית־מִסְחָרוֹ הַמְפֻרְסָם שֶׁל מַר אַטֶּנְבּוֹרוֹ. הָיָה אִתִּי שְׁעוֹן־זָהָב יָפֶה מְאֹד, מַתְּנַת אֲבִי לְיוֹם־הֻלַּדְתִּי הָאַחְרוֹן. סוֹף סוֹף אֲפִלּוּ יַהֲלֻמֵּי־הֵכֶּתֶר שֶׁל מַמְלָכוֹת גְדוֹלוֹת נִתָּנִים בְּעֱבוֹט, בִּשְׁעַת צָרָה וּמְצוּקָה. “כַּמָה אַתָּה מְבַקֵּש”? שָׁאַל הַתַּגָּר, לְאַחַר שֶׁבָּדַק אֶת הַשָּעוֹן בְּכָבוֹד רַב. “אֶסְתַּפֵּק בַּּחֲמִשִּׁיָּה”, עָנִיתִי לוֹ. אֵילוּ פְּרָטִים נִרְשְׁמוּ בַּפִּנְקָס. קִבַּלְתִּי אֶחָד מֵאוֹתָם הַכַּרְטִיסִים, שֶׁעַד אוֹתוֹ יוֹם רַק אֶת שִׁמְעָם שָׁמַעְתִּי בְּפִזְמוֹנֵי־לֵצָנִים עַל הַבִּימָה, וּשְׁטָר בֶּן חָמֵשׁ לִירוֹת, וְכָךְ יָצָאתִי שׁוּב לְמֶרְכָּזָה שֶׁל לוֹנְדוֹן, וְגַם שַׁבְתִּי לִמְקוֹמִי בְּשָׁלוֹם.

לְמָחֳרַת הַיּוֹם בִּקְּשׁוּ כָּל יְדִידַי בְּסֶנְדְּהוֹרְסְט לָדַעַת, מַה הִתְרַחֵשׁ בְּאוֹתָהּ אֱסֵפָה. קֹדֶם לִנְסִיעָתִי גִּלִּיתִי לִפְנֵיהֶם כַּמָּה מִן הָרְאָיוֹת בִּנְאֻמִי. עַתָּה הָיוּ תְּאֵבִים לָדַעַת, בְּאֵיזוֹ מִדָּה הִצְלִיחוּ הַלָּלוּ. מֶה הָיָה טִיבָה שֶׁל אוֹתָה אֲסֵפָה? הֵם רָחֲשׁוּ לִי כָּבוֹד רַב עַל הַהֶעָזָה, בָּה נֶחֶלַצְתִּי לִמְסֹר אֶת הַשְׁקָפוֹתֵיהֶם בִּפְנֵי וַעַד פּוֹעֵל שֶׁל אֲנָשִׁים מְבֻגָרִים – מְדִינָאִים, חַבְרֵי מוֹעֵצוֹת עִירוֹנִיוֹת וְדוֹמֵיהֶם. הֵם בִּקְְּשׁוּ לִשְׁמֹעַ וְלָדַעַת הַכֹּל. אֲנִי נִמְנַעְתִּי מִלְהָבִיא אוֹתָם בְּסוֹדִי. בְּלִי לְהִכָּנֵס לַפְּרָטִים, דִּבַּרְתִּי עַל הַקְּשָׁיִים הַכְּרוּכִים בְּתַעֲמוּלָה צִבּוּרִית בְּתוֹךְ אֻמָּה יוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח וּשְׂמֵחָה, בְּדֶרֶךְ כְּלָל, בְּחֶלְקָה. הִטְעַמְתִּי אֶת חֲשִׁיבוּת הַהֲלִיכָה הַקְּצוּבָה וְהַמְּדוּדָה, וְהַצֹּרֶךְ לְהַצְדִּיק אֶת הַצַּעַד הָאֶחָד, בְּטֶרֶם תַּעַשֶׂה אֶת מִשְׁנֵהוּ. הַצַּעַד הַרִאשׁוֹן הוּא הַרְכָּבַת וַעַד פּוֹעֵל – וְזֶה נַעֲשָׂה. הַצַּעַד הַשֵּׁנִי הוּא עֲרִיכַת חֻקָּתָה שֶׁל הָאַגֻדָּה וַחֲלֻקַּת הַתַּפְקִידִים וְהַסַּמְכֻוּיּוֹת בֵּין חַבְרֵי הַוַּעַד – זֶה הוֹלֵךְ וְנַעֲשֶׂה. הַצַּעַד הַשְּׁלִישֵׁי יִהְיֶה קוֹל קוֹרֵא לַצִּבּוּר, וּבַתְּגוּבָה שֶׁיְעוֹרֵר כְּרוּז זֶה תָּלוּי כָּל הַשְּׁאָר. חֲבֵרַי קִבְּלוּ אֶת סִפּוּר־הַמַּעֲשֶׁה מִתּוֹךְ סַפְקָנוּת גְּלוּיָה, אַךְ מַה עוּד יָכֹלְתִּי לַעַשׂוֹת? אִלּוּ הָיָה לִי עִתּוֹן מִשֶּׁלִי, הָיִיתִי מְפַרְסֵם דִין־וְחֶשְׁבּוֹן סְטֵנוֹגְרָפִי שֶׁל נְאֻמִּי בּעַמּוּד הָרִאשׁוֹן, מְצָרֵף אֵלָיו אֶת הַתְּשׁוּאוֹת הַסּוֹאֲנוֹת שֶׁל חַבְרֵי הַוַּעַד, מַכְרִיז עָלָיו בְּכֹתָרוֹת מְאִירוֹת־עֵינַיִם וּמוֹסִיף לוֹ מִשְׁקָל בְּשׁוּרָה שֶׁל מַאֲמָרִים רָאשִׁיִּים מְפֻכָּחִים. כִּי אָז הָיְתָה הָאֲגֻדָּה לַהֲגָנַַת שַׁעֲשׁוּעֵי־הָעָם זוֹכָה לְהִתְקַדְּמוּת שֶׁל מַמָּשׁ. עֲלוּלָה הָיְתָה, בַּיָּמִים הָהֵם, בְּרֵאשִׁית שְׁנוֹת־הַתִּשְׁעִים, לְגַיֵּס דַּעַת־קָהָל כֹּה עֵרָה בְּכָל רַחֲבֵי הָעוֹלָם הַדּוֹבֵר אַנְגְּלִית, וּלְהַשְׁמִיעַ אַזְהָרָה כֹּה נִמְרָצָה, עַד שֶׁאֲמֵרִיקָה הַתַּקִּיפָה, בִּכְבוֹדָה וּבְעַצְמָהּ, אוּלַי הָיְתָה נִצֶּלֶת מֵאִסּוּר הַמַּשְׁקאוֹת הַחֲרִיפִים! שׁוּב אָנוּ מַבְחִינִים כָּאן עִקְבוֹת צְעָדָיו שֶׁל הַגּוֹרָל, בִּסְטוֹתָם מִנְּאוֹת־דֶּשֶׁא מַרְהִיבֵי־עַיִן לְדֶרֶךְ טְרוּשָה וַחֲרֵבָה.

עָלָה בְּגוֹרָלִי לְהַגְדִּיל עֲלִילָה עוֹד אַחַת בְּמַסַּע־צְלָב זֶה. הַתּעֲמוּלָה שֶׁל ג' צַ’נְט לֹא לְגַמְרֵי נִכְשְׁלָה. אַדְּרַבָּא, סַכָּנָתָה גָּדְלָה בְּמִדָּה כָּזוֹ, שֶׁהַסִּיעָה שֶׁלָּנוּ רָאֲתָה צֹרֶךְ בִּפְשָׁרָה בְּרִיטִית אָפְיָנִית. הֻסְכֻּם לְהָקִים מְחִצוֹת־בַּד קַלּוֹת בֵּין הַפְּרוֹמֵנָדָה לַמִּסְבָּאוֹת הַמּוּעָדוֹת לַעֲבֵרָה. בְּאֹפֶן כָּזֶה, שׁוּב לֹא נִכְלְלוּ, מִבְּחִינָה טֶכְנִית, בְּ“תוֹךְ” הַפְּרוֹמֵנָדָה; לְפִי הַחֹק הָיוּ מְרֻחָקוֹת וּמֻבְדָּלוֹת מִמֶּנָּה, וּכְאִלּוּ הֻצְנְעוּ בְּאֶרֶץ שְׁכֵנָה, כְּבַיָּכוֹל; עִם זֶה הוֹרוּ הַמְחוֹקְקִים הֶתֵּר לְמוֹצְאוֹת וּמְבוֹאוֹת רְחָבִים דֵּי הַצֹרֶךְ וְכֵן הֻתַּר לְקַצֵּץ בִּמְּחִצּוֹת־הַבַּד לְשֵׁם אִוְרוּר כְּכָל הַצֹרֶךְ. כָּךְ הֻפְרְדוּ מִקְדְּשֵׁי וֵנוּס וּבַכְּחוּס, בְּעוֹדָם סְמוּכִים זֶה לַזֶה, וְשׁוּב לֹא הָיָה בְּכֹחָם לַעֲרֹךְ הַתְקָפָה מְרֻכֶּזֶת עַל חֻלשׁוֹת בְּנֵי אָדָם אֶלָּא לְסֵרוּגִין, בָּזֶה אַחַר זֶה. סוֹאֲנוֹת הָיוּ הַתְּשׁוּאוֹת בֵּין נֶאֶמְנֵי הַמַחֲנֶה שֶׁל “צְנוּעִים לַטֶרֶף!”. בַּעֲלֵי בִּימוֹת־הַשַּׁעֲשׁוּעִים, מִצִּדָּם, שֶׁהֵרִימוּ בַּתְּחִלָּה קוֹל צְעָקָה וּמְחָאָה נִמְרֶצֶת, נִשְׁתַּתְּקוּ בְּסוֹפָם, וְדוֹמֶה הָיָה, שֶׁהִשְׁלִימוּ עִם גּוֹרָלָם. לֹא כֵן תְּנוּעַת סֶנְדְּהוֹרְסְט. אֶת פִּינוּ לֹא שָׁאֲלוּ עַל שָׁלוֹם מַחְפִּיר זֶה. אֲנִי עַצְמִי מָלֵאתִי זַעַם עַל צְבִיעוּת זוֹ. בַּיָּמִים הָהֵם לֹא הָיָה לִי כָּל מֻשָּׂג מִגֹּדֶל תַּפְקִידָה הַבִּלְתִּי־מְפֻקְפָּק שֶׁל אֲחִיזַת־עֵינַיִם בַּחַיִּים הַחֶבְרָתִיִּים שֶׁל אֻמוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְנוֹת־חוֹרִין בְּאַרְצוֹת הַדֵּמוֹקְרַטְיָה. תָּבַעְתִּי הַגְדָּרָה בְּרוּרה וּמְפֹרֶשֶׁת לְחוֹבוֹת הַמְּדִינָה וְלִזְכֻיּוֹת הַפְּרָט, מִתוֹךְ הַתְאָמָתָן לְנוֹחִיּוֹת הַצִּבּוּר וּלְנִמּוּסָיו.

בְּמוֹצָאֵי הַשַׁבָּת הָרֵאשׁוֹנָה, לְאַחַר שֶׁנִקְבְּעוּ מְחִצּוֹת־הַבַּד הַלּלוּ בַּפְּרוֹמֵנָדָה שֶׁל תֵּאַטְרוֹן “אֶמְפַּיְר” נִזְדַּמְּנוּ בְּמִקְרֶה רַבִּים מִתַּלְמִידֵינוּ לְאוֹתוֹ תֵּאַטְרוֹן. בָּאוּ גַּם הַרְבֵּה סְטוּדֶנְטִים שֶׁל הָאוּנִיבֶרְסִיטאוֹת, אוּלָם מַקַּק סְפָרִים זֶה לֹא הִצְטַיֵּן בְּמִשְׁמַעַת וְלֹא בְּהַכָּרַת אַחֱרָיוּת. הַ“בִּנְיָנִים” הַחֲדָשִׁים נִבְדְּקוּ מִקָּרוֹב, וְעָבְרוּ בִּמְהֵרָה תַּחַת שׁוֹט הַבִּקֹּרֶת. גֶּ’נְטֶלְמֶן צָעִיר אֶחָד נָעַץ אֶת מַקְלוֹ בְּתוֹךְ הַבַּד. אֲחֵרִים רָאוּ וְכֵן עָשׂוּ גַּם הֵם. מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁאֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לְהֵחָשֵׁל, בְּשָׁעָה שֶׁחֲבֵרַי הִפְגִּינוּ אֶת רִגְשׁוֹתֵיהֶם בְּצוּרָה כָּזוֹ. פִּתְאֹם אֵרַע דָּבָר מְשֻׁנֶּה מְאֹד, הֶהָמוֹן כֻּלוֹ, שֶּמָּנָה כְּמָאתַיִם אוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ, נִרְגַּשׁ וְנִתְמַלֵּא חֵמָה. הָאֲנָשִׁים הִסְתָּעֲרוּ אֶל הַמִּתְרָסִים הַדַּקִּים הַלָּלוּ וְקָרְעוּ אוֹתָם לִגְזָרִים. הַשִּׁלְטוֹנוֹת הָיוּ חַסְרֵי־אוֹנִים. תּוֹךְ נֵפֶץ מִסְגְּרוֹת־הָעֵץ וּקְרִיעַת הַבַּד, נֶהֶרְסוּ הַמִּתְרָסִים, וְהַמִּסְבָּאוֹת הִתְאַחֲדוּ שׂוּב עִם הַפְּרוֹמֵנָדָה, זוֹ נֶהֶנְתָה מִשֵּׁרוּתָן הַנֶּאֱמָן כֹּה רַבּוֹת בַּשָּׁנִים.

בִּנְסִבּוֹת מְפֻקְפָּקוֹת אֵלֶֶּה פָּתַחְתִּי עַתָּה בִּנְאֻמִּי הָרִאשׁוֹן. בַּעַלוֹתִי עַל הַמַּשּׂוּאוֹת מִתּוֹךְ הַחֻרְבָּן, כְּבַיָּכוֹל, נָשָׂאתִי דְּבָרַי אֶל הֶהָמוֹן הַסּוֹאֵן. לּא נִשְׁתַּמְּרָה כָּל הַעְתָּקָה מְדֻיֶּקֶת שֶׁל הַדְּבָרִים שֶׁאָמַרְתִּי אָז. אוּלָם הֵם מָצְאוּ אָזְנַיִם קַשּׁוּבוֹת, וְעוֹד שַׁבְתִּי לִשְׁמֹעַ עֲלֵיהֶם כַּמָה פְּעָמִים מֵאָז. אֲנִי בִּטַּלְתִּי בִּטּוּל גָּמוּר אֶת הַצַּד הַחֻקִּי שֶׁבַּשְׁאֵלָה, וְקָרָאתִי בְּמֵישָׁרִין לְהִתְעוֹרְרוּת הָרֶגֶשׁ וַאֲפִלוּ לִסַעֲרַת־הַיֵצֶר, בְּסַיְּמִי אֶת דְּבָרַי לֵאמֹר: “רְאִיתֶם אוֹתָנוּ מְסַלְּקִים אֶת הַמִּתְרָסִים הָאֵלֶה הָעֶרֶב; הִשְׁתַּדְּלוּ לְסַלֵּק אֶת אֵלֶּה הָאַחֲרָאִים לַהֲקָמָתָם בַּבְּחִירוֹת הַבּאוֹת”. מִלִּים אֵלֶּה נִתְקַבְּלוּ בִּמְחִיאוֹת־כַּפַּיִם סוֹעֲרוֹת, וְכֻלָּנוּ פָּרַצְנוּ אֶל הַכִּכָּר, כְּשֶׁאֲנוּ מְנוֹפְפִים גִּזְרֵי־עֵץ אוֹ קִרְעֵי־בַּד, כְּמַזְכְּרוֹת נִצָּחוֹן וּסְמָלִים. הַדָּבָר הִזְכִּיר לִי אֶת מִיתָתוֹ שֶׁל יוּלְיוּס קֵיסָר, בְּשָׁעָה שֶׁהַקּוֹשְׁרִים פָּרְצוּ לְתוֹךְ הַרְחוֹב וּבְיָדָם מִתְנוֹפְפִים פִּגְיוֹנֵי הַדָּמִים, בָּהֶם הֵמִיתוּ אוֹתוֹ עָרִיץ. עָלְתָה בְּזִכְרוֹנִי גַּם פָּרָשַׁת כִּבּוּשׁ הַבַּסְטִילְיָה, שֶׁפְּרָטֶיהָ הָיוּ יְדוּעִים לִי אַף הֵם.

לֹא קֵל לְהַתְחִיל בְּמַהְפֵּכָה, אֲבָל קָשֶׁה שִׁבְעָתַיִם לְהַמְשִׁיכָה. הָיָה עָלֵינוּ לְהַשִּׂיג אַת הָרַכֶּבֶת הַאַחֲרוֹנָה בַּחֲזָרָה לְסֶנְדְּהוֹרְסְט, אוֹ לְהִמָּצֵא חַיָּבִים בְּהַזְנָחַת חוֹבָה. רַכֶּבֶת זוֹ, הַיּוֹצֵאת עֲדַיִן עַד הַיּוֹם מִוּוֹטֶרְלוֹ שָׁעָה קַלָּה לְאַחַר חֲצוֹת, נוֹשֵׂאת אֶת הַמַּס הַיּוֹם־יוֹמִי שֶׁל גּוּפוֹת־מֵתִים לְבֵית־הָעַלְמִין הַלּוֹנְדוֹנִי. מַהֲלָכָה נִפְסָק בִּפְרִמְלֵי, לְיַד אוֹלְדֶרְשׁוֹט, שֶׁהִיא מַגִּיעָה לְשָׁם בְּשָׁעָה 3 בַּבֹּקֶר. מִפְּרִמְלֵי הָיָה עָלֵינוּ לִנְסֹעַ בַּעֲּגָלָה כְּשְׁמוֹנָה אוֹ עֲשָׂרָה מִילִין אֶל הַקּוֹלֶג' הַצְּבָאִי הַמַלְכוּתִי. כְּשֶׁהִגַּעְנוּ אוֹתוֹ לַיְלָה לַכְּפָר לֹא מָצָאנוּ כָּל כְּלִי רֶכֶב. – לְפִיכָךְ דָּפַקְנוּ עַל דֶּלֶת הַפֻּנְדָּקִי הַמְּקוֹמִי. אֶפְשָׁר, שֶׁהִרְעַשְׁנוּ אוֹתָה שָׁעָה עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ. לְאַחַר צִפִּיָּה מְמֻשָּׁכָה, בָּהּ פָּקְעָה סַבְלָנוּתֵנוּ עוֹד יוֹתֵר, נִפְתַּח פִּתְאֹם הַחֵלֶק הָעִלִּי שֶׁל הַדֶּלֶת. מִמֶֶּנוּ הֵגִיחַ פִּי רוֹבֶה, מְכֻוָּן אֵלֵינוּ, וּמֵאֲחוֹרָיו פַּרְצוּף חִוֵּר וּמְזָרֶה אֵימָה. רַק לִפְעָמִים רְחוֹקוֹת מַגִּיעִים דְּבָרִים לִידֵי קִיצוֹנִיּוּת בְּאַנְגְּלִיָּה. אָנוּ סֵרַבְנוּ לָזוּז מִּמְקוֹמֵנוּ, הִסְבַּרְנוּ אֶת מֵשְׁאַלְתֵּנוּ וְהִצַּעְנוּ סְכוּם כֶּסֶף. הַפֻּנְדָּקִי, שֶׁנִּרְגַּע תְּחִלָּה וְנִתְפַּיֵס בְּסוֹפוֹ, הוֹצִיא אֵלֵינוּ סוּס זָקֵן וְכִרְכָּרָה עַתִּיקַת־יוֹמִין עוֹד יוֹתֵר, בָּה עָלִינוּ, שִׁבְעָה אוֹ שְׁמוֹנָה אֲנָשִׁים וּבָאנוּ בְּשָׁלוֹם לְקֶמְבֶּרְלֵי, וּבְלִי לְהַטְרִיחַ אֶת הַשּׁוֹעֵר, הִגַּעְנוּ בִּשְׁבִילִים בִּלְתִּי־רִשְׁמִיִּים כָּל אֶחָד לְחַדְרוֹ, והִסְפַּקנוּ לְהִצְטָרֵף אֶל הַמִּסְקָר בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר.

אוֹתוֹ מְאֹרָע עוֹרֵר הִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה בִּשְׁעָתוֹ וְזָכָה אֲפִלּוּ לְשַׁמֵּשׁ נוֹשֵׂא לְמַאֲמָרִים רָאשִׁיִּים בְּרֹב הָעִתּוֹנִים. בְּמֶשֶׁךְ זְמַן־מָה הָיִיתִי חוֹשֵׁשׁ, שֶׁמָּא יוּשַׂם לֵב יֶתֶר עַל הַמִּדָּה לַחֵלֶק שֶׁלָּקַחְתִּי בְּפָרָשָׁה זוֹ. וַדַּאי שֶׁהַסַּכָּנָה הָיְתָה רְצִינִית, הוֹאִיל וְשֵׁם אָבִי עֲדַיִן הָיָה מְחַשְׁמֵל. אַף כִּי טִבְעִי הָיָה הַדָּבָר, שֶׁאֶתְגָּאֶה בְּהִתְנַגְּדוּתִי לַעֲרִיצוּת. דָּבָר שֶׁהוּא מֵחוֹבַת כָּל אֶזְרָח הָרוֹצֶה לִחְיוֹת בִּמְדִינַת בְּנֵי־חוֹרִין, הִנֵּה לֹא נֶעֳלַם מִמֶּנִי, שֶׁאֶפְשָׁר לַחֲלֹק עַל דֵּעָה זוֹ, וְאֶפְשָׁר אֲפִלּוּ שֶׁדַּעַת הַצַּד שֶׁכְּנֶגֶד תְּהִי הַמַּכְרַעַת. זִקֱנֵי־הַדּוֹר וְאֵלֶּה הָאוֹחֲזִים בְּרֶסֶן הַשִּׁלְטוֹן. לֹא תָּמִיד אַתָּה יָכוֹל לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם, שֶׁיַּבִּיטוּ מִנְּקֻדַּת־הַשְׁקָפָה נְאוֹרָה וּנְבוֹנָה עַל־מָה שֶׁהֵם קוֹרְאִים בְּשֵׁם חַטְּאוֹת־נְעוּרִים. יֵשׁ אִתָּם לִפְעָמִים תַּכְסִיס מְתֹעָב, לִבְרֹר יְחִידִים מִתּוֹךְ הַמַּחֲנֶה “לִאוֹת וּלְמוֹפֵת”. אַף כִּי הָיִיתִי מוּכָן וּמְזֻמָּן תָּמִיד לְקַדֵּש אֶת הַשֵּׁם, בּוֹחֵר הָיִיתִי לִדְחוֹת אֶת הָעִנְיָן. וְאוּלָם עַד שֶׁהִתְחִילוּ מְקַשְּׁרִים אֶת שְׁמִי עִם אוֹתוֹ מְאֹרָע, נִשְׁתַּקַּע הַדָּבָר לְאָשְׁרִי, וְהֻסַּח מִדַּעַת הַקָּהָל לַחֲלוּטִין וְלֹא נִמְצָא בַּקּוֹלֶג' וּבְמִינִיסְטֶרְיוֹן־הַמִּלְחָמָה מִי שֶׁיָּשוּב וְיַעֲלֵהוּ עַל הַפֶּרֶק, לְהַכְעִיס. הָיָה זֶה אַחַד הַמִּקְרִים, בָּהֶם מְשַׂחֵק מַזָּלוֹ לָאָדָם, וְיֵש לְזָכְרָם תָּמִיד, כִּי שִׁיקּולִים הֵם כְּנֶגֶד אוֹתָה מָנָה עַצְמָה שֶׁל מַזָּל רַע, הַמִּתְרַחֵשׁ וּבָא עָלָיו בְּהֶכְרַח הַחַיִּים. לֹא נוֹתַר לִי אֶלָּא לְצַיֵּן כָּאן, שֶׁהַבְּחִירוֹת לַמּוֹעֵצָה הָעִירוֹנִית הָפְכוּ אֶת הַקְּעָרָה עַל פִּיהָ, יַד הַסִּיעָה הַפְּרוֹגְרֵסִיבִית, כְּפִי שֶׁקָּרְאוּ לְעַצְמָם הַלָּלוּ, הָיְתָה עַל הָעֶלְיוֹנָה. הַמִּתְרָסִים נִבְנוּ מֵחָדָשׁ בִּלְבֵנִים וְטִיחַ, וְכָל מַאֲמַצֵּינוּ נָשָׂא הַרוּחַ. בְּכָל־זֹאת אִישׁ לֹא יַכְחִיש, שֶׁעָשִׂינוּ בְּמֵיטַב יְכָלְתֵּנוּ.

* * * * *

חָק־לִמּוּדַי בְּסֶנְדְּהוֹרְסְט הִגִיעַ בְּמְהֵרָה אֶל קִצּוֹ. בְּמָקוֹם שֶׁנִכְנַסְתִּי כִּנְחוּת־דַּרְגָּא, כִּמְעַט בְּתוֹרַת חָסָד, יָצָאתִי בְּכָבוֹד – הַשְּׁמִינִי בַּחֲבוֹרָתִי, שֶׁמָּנְתָה מֵאָה וַחֲמִשִּׁים תַּלְמִיד. אֲנִי מַזְכִּיר דָּבָר זֶה, הוֹאִיל וְהוּא מוֹכִיחַ, שֶׁיָּכֹלְתִּי לִלְמֹד בַּמְּהִירוּת הָרְאוּיָה כָּל דָּבָר, שֶׁנּוֹדְעָה לוֹ חֲשִׁיבוּת בְּעֵינַי. עָמַדְתִּי בְּמִבְחָן קָשֶׁה, אֲבָל יָדַעְתִּי אֹשֶׁר. הָיוּ רַק שְׁלֹשָׁה זְמַנֵּי־לִמּוּדֶים, וּבְסוֹף כָּל אֶחָד מֵהֶם עָבַרְתָּ כִּמְעַט אַבְטוֹמָטִית מִכִּתָּה אָלֶ“ף לְבֵי”ת, וּמִבֵית – לְגִמֶ“ל. הַ”זְּמַַנִּים" הָיוּ כֹּה קְצָרִים, עַד שֶׁבִּשָׁנָה אַחַת מָצָאתָ אֶת עַצְמְךָ בַּכִּתָּה הָעֶלְיוֹנָה. הָיְתָה לְךּ הַרְגָּשָׁה שֶׁל גִּדּוּל מִשָּׁבוּעַ לְשָׁבוּעַ כִּמְעַט.

בֵדֶצְמְּבֶּר 1894 שַֹבְתִּי הַבַּיְתָה, מֻכְשָׁר וְרָאוּי מִכָּל הַבְּחִינוֹת לְהִמָּנוֹת עֶם קְצִינֶיהָ שֶׁל הַמַּלְכָּה. בְּנִגּוֹד לִשְׁנוֹת לִמּוּדַי בְּבֵית־הַסֵּפֶר, רָכַשְׁתִּי לִי כָּאן הַרְבֵּה יְדִידִים, שֶׁשְּׁלֹשָה אוֹ אַרְבָּעָה מֵהֶם עוֹדָם בַּחַיִּים. כָּל הַיֶּתֶר הִסְתַּלְְּקוּ. הַמִּלְחָמָה בִּדְרוֹם־אַפְרִיקָה לָקְחָה חֵלֶק גָּדוֹל מִידִידַי וְגַם מֵאֲנְשֵׁי פְּלֻגָּתִי. וּמִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם קָטְלָה כִּמְעַט אֶת כָּל הַשְּׁאָר. הַמְּעַטִּים שֶׁנְּשְּׁאֲרוּ בַּחַיִּים, טָעֲמוּ טַעְמָם שֶׁל כַּדוּרֵי־אוֹיֵב בַּיָרֵךְ, בֶּחָזֶה אוֹ בַּפָּנִים. כָּבוֹד וִיקָר לְכֻלָּם יָחַד!

מִסֶּנְדְּהוֹרְסְט יָצָאתִי אֶל הָעוֹלָם הרָחָב. שְׁעָרָיו נִפְתְּחוּ לְפָנַי כִּמְערַת־אַלַּדִּין. לְמִן תְּחִלַּת 1895 וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, בּוֹ אֲנִי כּוֹתֵב אֶת הָטּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא היְתָה לִי מֵעוֹלָם אַף שָׁעָה שֶׁל פְּנַאי. יָכוֹל אֲנִי לִמְנוֹת בְּאֶצְבְּעוֹת יָדַי, כְּבַיָּכוֹל, יָמִים בָּהֶם יָשַׁבְתִּי בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה. תְּמוּנָה אֲרֻכָּה בָּרְאִינוֹעַ, בָּה אַתָּה מְמַלֵּא תַּפְקִיד שֶׁל שַׂחֲקָן. בְּדֶרֶך כְּלָל, עוֹלָם שֶׁל תַּעֲנוּגוֹת! אוּלָם שְׁנוֹת 1895 – 1900, שֶׁעֲלֵיהֶן, בְּעִקָּר, מְיֻּסָּד סִפּוּר־הַמַּעֲשֶׁה הַזֶּה, עוֹלוֹת מִבְּחִינַת חֲלִיפוֹתֵיהֶן וּתְמוּרוֹתֵיהֶן הַמְזֹרָזוֹת וְהַנִּמְרָצוֹת עַל כָּל־מַה שֶּׁיָּדַעְתִּי – חוּץ מִהֶחֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל מִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם כַּמוּבָָן.

כְּשֶׁאֲנִי מַשְׁקִיף אֲחוֹרַנִית אֶל הַיָּמִים הָהֵם, אֵין בּפִי אֶלָּא שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לָאֵלִים עַל מַתְּנַת הַחַיִּים שֶׁהֶעֳנִיקוּ לִי. כָּל הַיָּמִים הָיוּ טוֹבִים וְיוֹם טוֹב מִיּוֹם. מַעֲלוֹת וּמוֹרָדוֹת, מַסָּעוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת, אוּלָם תָּמִיד – הַרְגָּשַׁת הַתְּנוּעָה, תָּמִיד – אַשְׁלָיַת הַתִּקְוָה. הִתְכַּנְּסוּ עַתָּה צְעִירִים מִכָּל קַצְוֵי אֶרֶץ. יוֹתֵר מִתָּמִיד יֵשׁ צֹרֶךְ בָּכֶם כַּיּוֹם הַזֶּה, לְמַלֵּא אֶת הֶחָלָל שֶׁל דּוֹר הַמִּלְחָמָה. אַל לָכֶם לְהַפְסִיד אַף שָׁעָה אַחַת. עֲלֵיכֶם לִתְפֹּס אֶת מְקוֹמוֹתֵיכֶם בְּקַו־הַחָזִית שֶׁל הַחַיִּים. עֶשְׂרִים עַד עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ! אֵלֶּה הֵן הַשָּׁנִים! אַל תִּסְתַּפְּקוּ בַּדְּבָרִים כְּמוֹ שֶׁהֵם. לָכֶם הָאָרֶץ וּמְלוֹאָה. עֲלוּ וּרְשׁוּ, קַבְּלוּ עֲלֵיכֶם אֶת הָאַחֲרָיוּת. הָנִיפוּ שׁוּב אֶת דִּגְלֵי־הַתִּפְאָרָה, שְׂאוּ אוֹתָם נֶגֶד הָאוֹיְבִים הַחֲדָשִׁים, הַמִּתְקַהֲלִים בִּתְמִידוּת עִם הֶחָזִית שֶׁל חֵילוֹת־הָאָדָם; כִּי בַּעֲלוֹתְכֶם עֲלֵיהֶם, תְּמַגְּרוּם. אַל תְּקַבְּלוּ “לֹא” לִתְשׁוּבָה. לְעוֹלָם אַל תֵּרָתְעוּ מִפְּנֵי כִּשָּׁלוֹן. אַל תִּתְּנוּ לְהַצְלָחָה אִישִׁית, לְהַסְכָּמָה צִבּוּרִית, לְאַחֵז אֶת עֵינֵיכֶם. עֲלוּלִים אַתֶּם לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי טָעֻיּוֹת, אוּלָם כָּל זְמַן שֶׁאַתֶּם כֵּנִים וּנְדִיבֵי־לֵב, וְגַם עַזֵּי־נֶפֶשׁ, אֵין אַתֶּם יְכוֹלִים לִגְרֹם תַּקָּלָה לְעוֹלָם, אוֹ אֲפִלּוּ לְזַעַזְעוֹ כָּלְשֶׁהוּ. זֶה דַּרְכּוֹ מִבְּרֵאשִׁית, שֶׁיְהֵא הַנֹּעַר מְחַזֵּר אַחֲרָיו וְזוֹכֶה בּוֹ בְּסוֹפוֹ. וְאֵין כָּל קִיּוּמוֹ וְגִדּוּלוֹ אֵלָּא מִתּוֹךְ כִּבּוּשִׁים נִשְׁנִים וְהוֹלְכִים.

 

פֶּרֶק חֲמִישִׁי: חֵיל הַהוּסַרִים הָרְבִיעִי    🔗

עָלַי לְְהַצִּיג עַתָּה לִפּנֵי הַקוֹרֵא אָדָם בַּעַל אֹפִי מֻפְלָא וְשִׁעוּר־קוֹמֶה בִּלְתִּי שָׁכִיחַ, הַמַּתְחִיל מִכָּאן וְאֵילָךְ לְמַלֵּא תַּפְקִיד חָשׁוּב בְּפָרָשַׁת חַיַּי. הַקּוֹלוֹנֶל בְּרֶבַּזּוֹן פִּקֵּד עַל חֵיל הַהוּסֵרִים הָרְבִיעִי. גְּדוּד זֶה הִגִּיעַ לְאוֹלְדֶרְשׁוֹט מֵאִירְלַנְד לִפְנֵי שָׁנָה וְהָיָה שׁוֹכֵן עַתָּה בַּקְּסַרְקְטִין שֶׁל חֵיל הַפָּרָשִׁים הַמִּזְרָחִי. קוֹלוֹנֶל בְּרָבַּזּוֹן הָיָה יְדִיד מִשְׁפַּחְתֵּנוּ שָׁנִים רַבּוֹת, וַאֲנִי נִפְגַּשְׁתִּי אִתּוֹ כַּמָּה פְּעָמִים בִּימֵי לִמּוּדַי בְּבֵית הַסֵּפֶר. כָּבוֹד גָּדוֹל נִתְכַּבַּדְתִּי כְּשֶׁקִּבַּלְתִּי, בְּתוֹרַת קַדֶּט בְּסֶנְדְּהוֹרְסְט, הַזְמָנָה לִסְעֹד אִתּוֹ בִּמְסִבַּת קְצִינֵי הַגְּדוּד. זֶה הָיָה תַּעֲנוּג גָּדוֹל. בַּיָּמִים הָהֵם הָיְתָה הַסְּעֻדָּה בִּמְסִבַּת קְצִינִים שֶׁל גְּדוּד־פָּרָשִׁים בִּבְחִינַת מַחֲזֶה מַרְהִיב עֵין צְעִירִים. עֶשְׂרִים אוֹ שְׁלֹשִׁים קְצִינִים, כֻּלָּם עוֹטִים מַדֵּי־תִּפְאָרָה בִּתְכֵלֶת וּבְזָהָב, מְסֻבִּים אֶל שֻׁלְחָן, שֶׁמִּעָלָיו הִזְהִירוּ פִּנְכוֹת וּמַזְכְּרוֹת־נִצָּחוֹן, שֶׁאָסַף הַגְּדוּד בְּמֶשֶׁךְ מָאתַיִם שְׁנוֹת מִלְחָמָה וּסְפּוֹרְט. דּוֹמָה הָיְתָה מְסִבָּה זו לְמִשְֵּׁתֵה־מַלְכוּת. בַּאֲוִירָה רְווּיַת שֶׁפַע וָזֹהַר, רַבַּת טֶקֶס וּמִשְׁמַעַת מְצֹעֶפֶת, הֵיטִיבוּ הַמְסֻבִּים אֶת לִבָּם שָׁעָה אֲרֻכָּה בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, לִצְלִילֵי תִּזְמֹרֶת־הַמֵּיתָרִים שֶׁל הַגְּדוּד. אֲנִי נִתְקַבַּלְתִּי בְּסֵבֶר־פָּנִים וַעֲלִיצוּת, וְכֵוָן שֶׁהִתְנַהֲגוּתִי לֹא יָצְאָה, כַּנִּרְאֶה, מִגֶּדֶר־הַצְּנִיעוּת וְהַטַּעַם הַטּוֹב, הֻזְמַנְתִּי שׁוּב בְּכַמָּה הִזְדַּמְּנֻיּוֹת אֲחֵרוֹת.

לְאַחַר חֳדָשִׁים מִסְפָּר סִפְּרָה לִי אִמִּי שְׁהַקּוֹלוֹנֶל בְּרֶבַּזּוֹן הָיָה רוֹצֶה מְאֹד, שֶׁאֶכָּנֵס לֵגְדוּדוֹ, אֶלָּא שֶׁאָבִי אָמַר: “לֹא!” נִרֱאֶה, שְׁהוּא הֶאֱמִין עֲדַיִן, כִּי בְּכֹחַ הַשְׁפָּעָתוֹ יַעֲלֶה בְּיָדוֹ לְקַבֵּל בִּשְׁבֵילֵי מִשְׂרַת קָצִין בְּחֵיל הָרַגְלִים, עַל אַף הַכֹּל. דֻּכַּס קֵמְבְּרִידְג' הִבִּיע תַּרְעֹמֶת עַל סְטִיָּתִי מֵחֵיל־הַקַּלָעִים ה־60, וְהִצְהִיר שֶׁיֵּשׁ דְּרָכִים, בָּהֶם אֶפֱשָׁר לְהִתְגַּבֵּר עַל הַמִכְשׁוֹלִים בְּבוֹא מוֹעֵד. “בֵּינְתַיִם”, כָּתַב אָבִי, “לֹא הָיָה זֶה מֵעִנְיָנוֹ שֶׁל בְּרֶבַּזּוֹן, הַיָּדוּעַ לִי כְּאַחַד הַחַיָּלִים הַמְצֻיָּנִים בְּיוֹתֵר בַּצָּבָא שֶׁלָָּנוּ, לְבַלְבֶּל אֶת מֹחוֹ שֶׁל הַנַּעַר בִּדְבַר כְּנִיסָתוֹ לְחֵיל הַהוּסַרִים הָרְבִיעִי”.

אוּלָם בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, כְּבָר נִתְבַּלְבֵּל הַמֹּחַ בְּהֶחְלֵט. בַּחֲזְירָתוֹ הָעֲגוּמָה וְהָאַחֲרוֹנָה הַבַּיְתָה שׁוּב לֹא יָכֹל אָבִי לָקַחַת חֵלֶק נִכַּר בְּסִדּוּר עִנְיָנַי. אִמִּי הִסְבִּירַה לוֹ, כֵּיַצד הִסְתַּדְּרוּ הָעִנְיָנִים מֵאֲלֵיהֶם, וְדוֹמֶה הָיָה, שֶׁהוּא מַסְכִּים, וְאַף גַּם שָׁמֵחַ לְמֵנּוּיִי בְּחֵיל־הַפָּרָשִׁים. אָמְנָם אַחַת הַהֶעָרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו, הָיְתָה: הַרָכַשְׁתָּ אֶת הַסּוּסִים הַדְּרוּשִׁים לְךָ?"

* * * * *

אָבִי מֵת בְּ־24 בְּיָנוּאַר, בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר. נִקְרֵאתִי מֵבַּיִת סָמוּךְ בְּמָקוֹם שָׁם יָשַׁנְתִּי. רַצְתִּי בַּחֲשֵׁכָה דֶּרֶךְ כִּכַּר־גְּרוּבְנוֹר הַמֻּשְׁלֶגֶת. הוּא מֵת לְלֹא יִסּוּרֵים. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, הָיָה הָמוּם זֶה זְמַן רַב. עַל כָּל חֲלוֹמוֹתַי – לִהְיוֹת חָבֵר לְאָבִי, לְהִכָּנֵס לַפַּרְלַמֶּנְט, וְלַעֲמֹד לִימִינוֹ, לִתְמֹך בּוֹ – הֵקִיץ הַקֵּץ. שׁוּב לֹא נוֹתַר לִי אֶלָּא לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְקַדֵּש אֶת זִכְרוֹ.

מֵעַתָּה הָיִיתִי אָדוֹן לְגוֹרָלִי, בְּדֶרֶךְ כְּלָל. אִמִּי הָיְתָה מוּכָנָה וּמְזֻוּמָנָה תָּמִיד לַעֲמֹד לִי בַּעֲצָתָה וְעֶזְרָתָה: אַךְ כֵּוָן שֶׁהָיִיתִי אָז כְּבֶן 21, לֹא בִּקְּשָׁה מֵעוֹלָם לִכְפּוֹת עָלַי שִׁלְטוֹן הוֹרִים. אַדְּרַבָּא, בִּמְהֵרָה נֶעֶשְׂתָה לִי בַּעֱלַת־בְּרִית נִלְהָבָה, וְכָל כֹּחַ־הַשְׁפָּעָתָהּ וּמִרְצָהּ הַכַּבִּיר נִתְּנוּ לְטִפּוּחַ תָּכְנִיּוֹתַי וְלִשְׁמִירַת עִנְיָנַי. בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְחַיֶּיהָ עוֹד הָיְתָה צְעִירָה, יְפֵהפִיָּה וּמְצוֹדֶדֶת. עָבַדְנוּ יַחַד מִתוֹךְ שִׁוְיוֹן־זְכֻיּוֹת, דּוֹמִים יוֹתֵר לְאָח וְאָחוֹת, מֵאֲשֶׁר לְאֵם וּבֵן. עַל כָּל פָּנִים, כָּךְ הָיָה נִדְמֶה לִי, וְכָך נִמְשַׁךְ הַדָּבָר עַד הַסּוֹף.

* * * * *

בְּמַרְס 1895 נִתְפַּרְסֵם בַּעִתּוֹן הָרִשְׂמִי דְּבַר מִנּוּיִי לְחֵיל הַהוּסַרִים הָרְבִיעִי. אֲנִי הִקְדַּמְתִּי לְהִצְטָרֵף לַגְּדוּד. מִתּוֹךְ צִפִּיָּה לְפִרְסוּם זֶה, שִׁשָּׁה שְׁבוּעוֹת לִפְנֵי כֵן, וְנִמְסַרְתִּי מִיָּד, יַחַד עִם כַּמָּה קְצִינִים נְמוּכֵי־דַּרְגָּא אֲחֵרִים, לָאִמּוּן הַקָּשֶׁה וְהַמְיַגֵּעַ שֶׁל קָצִין טִירוֹן. מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ בִּלִּינוּ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת בְּבֵית־הַסֵּפֶר לִרְכִיבָה, בְּתוֹךְ הָאֻרְווֹת אוֹ בְּכִכַּר הַקְסַרְקְטִין. שְׁנֵי הַקּוּרְסִים הַמְמֻשָּׁכִים שֶׁעָבַרְתִּי מִכְּבָר נָתְנוּ לִי אֶת הַהַכְשָׁרָה הַדְּרוּשָׁה בִּשְׁבִיל שִׁעוּרֵי־הָרְכִיבָה הַחֲדָשִׁים, אוּלָם עָלַי לִמְסֹר מוֹדָעָה, שֶׁחֵיל־הַהוּסַרִים הָרְבִיעִי עָלָה בְּאִמּוּנָיו הַקָּשִׁים עַל כָּל מַה שֶּׁיָּדַעְתִּי מִנִּסְיוֹנוֹתַי הַקּוֹדְמִים בִּרְכִיבָה צְבָאִית.

בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ נוֹהַגִים, בְּתור עִקָּרון, לְמְסֹר אֶת הַקָּצִין הֶחָדָשׁ, מִקָּרוֹב בָּא, לְאִמּוּן־טִירוֹנִים בְּמֶשֶךְ שֵׁשֶת הֶחֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים. הוּא רָכַב וְעָשָׂה תַּרְגִּילִים בָּרֶגֶל יַחַד עִם פָּרָשָׁיו, וְקִבֵּל אוֹתוֹ אִמּוּן וְאוּתָה הוֹרָאָה, מַמָּשׁ, שֶׁקִּבְּלוּ הֵם. כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא בְּרֹאשׁ שׁוּרַת הַרוֹכְבִים בְּבֵית־הַסֵפֶר לִרְכִיבָה, אוֹ לִימִין הַפְּלֻגָּה הָעֲרוּכָה בַּכִּכָּר, הֻטַּל עָלָיו לְהִשְׂתַּדֵּל וּלְשַׁמֵּשׁ דֻּגְמָא לֵאֲנָשָׁיו. זֶה הָיָה תַּפְקִיד, שֶׁלֹּא תָּמִיד אֶפְשָׁר הָיָה לְמַלְּאוֹ בְּהַצְלָחָה נִרְאֵית לָעַיִן. לַעֲלוֹת עַל גַּבּוֹ הֶחָשׂוּף שֶׁל הַסּוּס וְלָרֶדֶת מִמֶּנוּ אַגַּב דְּהָרָה אוֹ רִיצָה קַלָּה; לִקְפֹּץ וְלַעֲבֹר מֵעַל לְמוֹט גָּבֹהַּ בְּלֹא מִשְׁוֶרֶת וַאֲפִלּוּ בְּלֹא אֻכָּף, כְּשֶׁיָּדֶיךָ חֲבוּקוֹת לִפְעֲמִים מֵאֲחוֹרֵי צַוָּארְךָ; לְגַמֵּא אֶרֶץ בְּאֵין בֵּין בִּרְכֶּיךָ לְבֵין גַּבּוֹ שֶׁל הַסּוּס אֶלָּא עוֹרוֹ בִּלְבַד – לֹא יָכֹלְתָּ לְהִתְנַסּוֹת בְּכָל אֵלֶה בְּלֹא פְּגָעַים. הַרְבֵּה פְּעָמִים קַמְתִּי מֵעָפָר, שָׁבוּר וְרָצוּץ, חָבַשְׁתִּי שׁוּב אֶת כֻּמְתָּתִי, הָעַשׂוּיָה בִּדְמוּת כִּיסן עִם חוּט־שְׂרָד שֶׁל זָהָב, וְנִקְשֶׁרֶת לַסַנְטֵר בְּשֶׁנֶץ שֶׁל עוֹר, מֵתּוֹךְ כָּל אוֹתָהּ הַכָּרַת־הָעֵרֶךְ, שֶׁנוֹתְרָה לִי בְּמַצָּב עָגוּם זֶה, בְּעוֹד עָשְׂרִים טִירוֹנִים מַלְבִּינִים שִׁנֵּיהֶם, שְׂמֵחִים לְאֵיד קְצִינָם, הַמִּתְנַסֶּה בְּכָל אוֹתָם הַפְּגָעִים, שֶׁנָּכוֹנוּ לָהֶם לִפְעָמִים כֹּה תְּכוּפוֹת. לְרֹעַ מַזָּלִי, נָקַע שְׁרִיר בִּזְרוֹעִי, בְּרַאשִׁית הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְנֶחְלְשָׁה אֲחִיזָתִי בָּרֶסֶן. עָבְרָה עָלַי תְּקוּפַת יְסּוּרִים קָשִׁים. טִפּוּל גַּלְוָנִי טֶרֶם נוֹדַע בַּיָּמִים הָהֵם; לֹא הָיְתָה בְּרֵרָה, אֶלָּא לְהוֹסִיף וְלִמְתֹּּחַ אֶת הַשְּׁרִיר הַשָּׁסוּעַ, וְאִם בִּקַּשְׁתָּ לְהִפָּטֵר לְיוֹם אֶחָד, הָיִיתָ צָפוּי לָעֹנֶשׁ הַנּוֹרָא בְּיוֹתֵר, שֶׁיַחְשְׁבוּךָ טִפּשׁ וְגֹלֶם.

הַמּוֹרֶה לִרְכִיבָה שֶׁבַּגְּדוּד, הַמְכֻנֶּה “גּ’וֹקוֹ”. הִתְמַחָה בְּשִׁלְטוֹן עָרִיץ נוֹרָא. רָצָה הַגּוֹרָל, שֶׁבְּשָׁבוּעוֹת אֵלֶּה דַּוקָא תְּהֵא נַפְשׁוֹ מָרָה עָלָיו בְּיוֹתֵר. אֶחָד מִסְּגָנֵי־הַקְּצִינִים הַוָּתִיקִים פִּרְסֵם בְּ“אוֹלְדֶרְשׁוֹט טַיְמְס” מוֹדָעָה בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: הַמַּיּוֹר – –, פְּרוֹפֵסוֹר לִרְכִיבָה, בַּקְּסַרְקְטִין שֶׁל חֵיל־הַפָּרָשִׁים הַמִּזְרָחִי, הוֹרָאַת צַיִד בְּ־12 שִׁעוּרִים וּמֵרוּץ־פָּרָשִׁים בִּ־18". דָּבָר זֶה הֵבִיא עָלָיו נַחְשׁוֹל שֶׁל לַעַג וְאֶפְשָׁר שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ שִׁעֵר, כִּי כָּל בַּת־צְחוֹק הַמְרַחֶפֶת עַל שִׂפְתֵי אֶחָד מִתַּלְמִידָיו בְּמַחְלְקַת־הָרְִכִיבָה מְעִידָה עַל שִׂמְחָה מְסֻתֶּרֶת לְאֵידוֹ.

אוּלָם, בְּמִדָּה מְסֻיֶּמֶת, תּוֹמֵך אֲנִי בְּכָל לִבִּי בַּשִּׁיטָה, שֶׁלְּפִיהָ נִתְבָּע הַנֹּעַר לְהִתְנַסּוֹת בְּנִסְיוֹנוֹת קָשִׁים מֵרָצוֹן. חוּץ מִנִּסְיוֹנוֹת אֵלֶּה, הָיְתָה הַפָּרָשָׁה, שֶׁנִּפְתְּחָה לְפָנַי עַתָּה, רַבַּת תִּפְאֶרֶת וּשְׂמָחוֹת. כְּבָר בְּטֶרֶם נִפְטְרוּ הַקְצִינִים הַצְעִירִים מִבֵּית־הַסֵּפֶר לִרְכִיבָה, נִתְּנָה לָהֶם תְּכוּפוֹת הָרְשׁוּת לָצֵאת מִחוּץ לַתְּחוּמִים עִם גְּדוּדֵיהֶם. וְאַף גּם לִרְכַּב לִפְעָמִים בְּרֹאשׁ קְצִינִים שֶׁלֹא מִן הַמִּנְיָן לְשֵׁם אִמּוֹנִים מַמָּשׁ.³¹ יֵש קֶסֶם מְיֻחָד בִּתְרוּעוֹת אֶסְכַּרוֹן שֶׁל פָּרָשִׁים, הָעוֹרֵךְ תִּמְרוֹנָיו בִּדְהָרָה; וְאַתָּה מַגִּיעַ לִידֵי הִתְרַגְּשׁוּת מְלֵאַת שָׂשׂוֹן, כְּשֶׁאוֹתָן הַהַקָּפוֹת עַצְמָן מְבֻצָּעוֹת בִּשְׁעָטָה. צַהֲלַת הַסּוּסִים, צִלְצוּל הַדָּרְבֹּנוֹת, הַתְּנוּעָה הַנִּרְגֶּשֶׁת, הַנּוֹצוֹת הַמִּתְנַפְנְפוֹת, הַרְגָשַׁת הַשִּׁתּוּף בִּמְכוֹנָה חַיָּה, הַכָּרַת־הָעֵרֶךְ הַנְּעִימָה, הַכְּרוּכָה בְּמַדֵּי הַשְּרָד – כָּל אֵלֶּה מְשַׁוִּים לְאֵמּוּן גְּדוּד־פָּרָשִׁים הוֹד מְיֻחָד.

עָלַי לְהַסְבִּיר, לְמַעַן הַקּוֹרֵא שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ, כִּי חֵיל הַפָּרָשִׁים עוֹרֵךְ תִּמְרוֹנָיו בְּטוּרִים וְנִלְחָם בְּשׁוּרוֹת, וְכִי אִמּוּנָם שֶׁל הַפָּרָשִׁים מְהַוֶּה שִׁנּוּיִים מְהִירִים וּגְמִישִׁים מִן הַצּוּרָה הָאַחַת לַצּוּרָה הַשְּׁנִיָּה. וְכָךְ אֶפְשָׁר לְאֶסַּכַּדְרוֹן תָּמִּיד, מִתּוֹךְ הַקָּפָה אוֹ תְּנוּעַת דֶּרֶג, לִתְפֹּס עֶמְדָּה בֶּחָזִית, כִּמְעַט בְּכָל רֶגַּע, בְּכָל כּוּוּן שֶׁהוּא. אוֹתָם הָעֶקְרוֹנוֹת עַצֱמָם חָלִים גַּם עַל תְּנוּעוֹתֵיהֶם שֶׁל גֵּיסוֹת פָּרָשִׁים גְּדוֹלִים יוֹתֵר; וְאֶפְשָׁר רֵגִ’ימֶנְטִים, בְּרִיגָדוֹת, וַאֲפִלּוּ דִּיוִיזְיוֹת שֶׁל חֵיל הַפָּרָשִׁים, בְּאֹפֶן שֶׁיִתְפְּסוּ עֶמְדָּה בֶּחָזִית בִּזְמַן קָצָר לְהַפְלִיא, כְּאַקְדָּמָה לַמְּאֹרָע הַכַּבִּיר בְּיוֹתֵר בְּחַיֵּי הַפָּרָשִׁים – הַהִסְתָּעֲרוּת.

אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, שֶׁהַמִּלְחָמָה הִשְׁלִיכָה כָּל אֵלֶּה אַחֲרֵי גֵּוָהּ, בִּרְדִיפָתָהּ הַשּׁוֹקֶקֶת הַשְּׁפָלָה הָאוֹפּוֹרְטוּנִיסְטִית אַחֲרֵי בֶּצַע. וְנָתְנָה עֵינֶיהָ בְּחִימָאִים מַרְכִּיבֵי מִשְׁקָפַיִם וּבְנֶהָגִים מוֹשְׁכֵי מָנוֹף בַּאֲוִירוֹנִים וּמְכוֹנוֹת יְרִיָּה. אוּלָם בְּאוֹלְדֶרְשׁוֹט בִּשְׁנַת 1895 טֶרֶם הִתְחוֹלְלוּ הַזְּוָעוֹת הָאֵלֶּה עַל הָאֳנוֹשִׁיּוּת. הַדְּרַגּוּנִים, נוֹשְׂאֵי־הַשֶׁלַח, וְעַל כֻּלָּם – כְּפִי שֶׁהֶאֱמַנּוּ – הַהוּסַרִים, הָיוּ רְאוּיִים עֲדַיִן לִמְקוֹמָם, הַמְכֻבָּד מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים, בִּשְׂדֵה הַקֶּטֶל. הַמִּלְחָמָה שֶׁהָיְתָה בִּתְחִלָּתָה אַכְזְרִיָּה וּמְפֹאֶרֶת, נֶהֶפְכָה עַתָּה לְאַכְזְרִיָּה וּמְזֻהֶמֶת. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר נִתְקַלְקְלָה, וְשׁוּב אֵין לָה תַּקָּנָה. וְכָל זֶה בַּעֲוֹן הַדֵּמוֹקְרַטְיָה וְהַמַּדָּע. לְמִן הָרֶגַע שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לְטַרְדָּנִים־סַכְסְכָנִים אֵלֶּה לְבַלְבֵּל אֶת הַמֹּחַ בְּעִנְיְנֵי קְרָבוֹת שֶׁל מַמָּשׁ, נֶחְתָּם גְּזָר־דִּינָה שֶׁל הַמִּלְחָמָה. תַּחַת מִסְפָּר קָטָן שֶׁל בַּעֲלֵי־מִקְצוֹעַ מְאֻמָּנִים כַּהֲלָכָה, הַלּוֹחֲמִים לְאַרְצָם וּמוֹלַדְתָּם בִּכְלֵי־זַיִן עַתִּיקִים, מִתּוֹךְ עִרְבּוּבְיָה מֻפְלָאָה שֶׁל תִּמְרוֹנֵי קַדְמוֹנִים, לִמְחִיאוֹת־הַכַּף שֶׁל אֻמָּתָם, הַבָּאוֹת לְעוֹדְדָם בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע, אָנוּ רוֹאִים עַתָּה אוֹכְלוֹסִיוֹת שְׁלֵמוֹת, בְּתוֹכָן נָשִׁים וִילָדִים, עֲרוּכוֹת זוֹ מוּל זוֹ, מִתּוֹךְ הַחֲלָטָה אַכְזָרִית לַהַרֹג לְהַשְׁמִיד וּלְאַבֵּד זוֹ אֶת זוֹ, וְרַק חֲבוּרָה שֶׁל לַבְלָרִים, שֶׁעֵינֵיהֶם טְרוּטוֹת, תִּשָּׁאֵר לִפְלֵטָה, לַעֲשׂוֹת אֶת חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל מַטְבֵּחַ־הַדָּמִים. מִזְּמַן שֶׁהֻתְּרָה הַדֵּמוֹקְרַטְיָה לְהִכָּנֵס לִשְׂדֵה־הַקֶּטֶל, אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן, פָּרְצָה אֵלָיו, חָדְלָה הַמִּלְחָמָה לִהְיוֹת מִשְׂחַק גֶּ’נְטֶלְמֶנִים. תֵּלֵךְ לַעָזאזֵל! מִכָּאן – חֶבֶר הַלְּאֻמִים.

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה בִּשְׁנוֹת הַתִּשְׁעִים אֶת הַגֶּנֶרַל לַק, הַמְפַקֵּחַ הַכְּלָלִי, בְּעָרְכוֹ תִּמְרוֹנִים לְדִיוִיזְִיָה שֶׁל חֵיל־הַפָּרָשִׁים – מִשְּׁלֹשִׁים עַד אַרְבָּעִים אֶסְכַּדְרוֹן – כִּיחִידָה מְלֻכֶּדֶת אַחַת. כְּשֶׁהִסְתַּדֵּר מַחֲנֶה עָצוּם וּמְפֹאָר זֶה בְּמַצַּב הָכֵן וְנִצְטַוָּה מִיָּד לְהֲפֹךְ פָּנָיו בְּזָוִית שֶׁל 15 מַעֲלוֹת כִּמְעַט, הֻטַּל עַל הַבְּרִיגָדָה הַחִיצוֹנִית לִדְהֹר מַהֲלָךְ שְׁנֵי מִילִין תּוֹךְ עַנְנֵי אָבָק, דָּחוּס בְּמִדָּה כָּזוֹ, שֶׁלֹּא יָכֹלְתָּ לִרְאוֹת דָּבָר מֵחוּץ לִתְּחוּם שֶׁבַע אַמּוֹת, וְעֶשְׂרִים מִקְרֵי־נְפִילָה וַחֲצִי תְּרֵיסַר תְּאוּנוֹת הָיוּ מִן הַדְּבָרִים הַשְּׁכִיחִים בְּתַרְגִּילִי הַבֹּקֶר. וּמִשֶּׁנִּתְכּוֹנֵן הַקַּו לְבַסּוֹף, וְנִתַּן הַצַּו לַגְּדוּד אוֹ לַבְּרִיגָדָה לְפְתֹּחַ בְּהַתְקָפָה, הִתְפָּרְצָה מִמֵּילָא תְּרוּעַת־שָׂשׂוֹן אַדִּירָה מִפִּי כָּל.

אַחַר כָּךְ, מִשֶּׁחָזַרְנוּ לַקְּסַרְקְטִין, הָיְתָה הִתְלַהֲבוּתִי מוּפֶגֶת בְּזָכְרִי, כִּי לַגֶּרְמָנִים עֶשְׂרִים דִּיוִיזְיוֹת שֶׁל חֵיל־פָּרָשִׁים, וְכָל אַחַת מֵהֶן כְּבוּדָה וַהֲדוּרָה כְּבַת יְחִידָה זוֹ שֶׁלָנוּ, שֶׁאֲנִי נִמְנֶה עִמָּה. עוֹד, שֶׁהָיִיתִי מְשַׁוֶּה בְּנַפְשִׁי חֲצִי תְּרֵיסַר מְקַלְקְלֵי־שׁוּרָה, נִתְקָלִים בְּמִקְלָע־מַכְסִים, וְתָמֵהַּ אִם יַעַמְדוּ בַּמִּבְחָן.

וְעוֹד הָיוּ לָנוּ מִסְקָרִים מְפֹאָרִים, כְּשֶׁהַמַּלְכָּה וִיקְטוֹרְיָה הֵסֵבָּה בְּמֶרְכַּבְתָּהּ, וְכָל חֵיל־הַמַּצָּב שֶׁל אוֹלְדֶרְשׁוֹט, קָרוֹב לְ־25.000 אִיש, תְּכֵלֶת וְזָהָב, שָׁנִי וּפְלָדָה, עָבַר לְפָנֶיהָ בַּסָּךְ: פָּרָשִׁים, חֵיל־הָרַגְלִים, תּוֹתְחָנִים, עַל חֵיל הַמְהַנְדְּסִים וְעַל הַחַפָּרִים, נַחְשׁוֹל רָחָב וְנוֹצֵץ. דּוֹמֶה הָיָה שֶׁאֵין הַדָּבָר כַֹשּׂוּרָה, כְּלָל וּכְלָל. אִם אֶפְשָׁר לְכָל אוֹתָן הַמַּעֲצָמוֹת הָאֵרוֹפָּאִיּוּת – צָרְפַת, גֶרְמַנְיָה, אוֹסְטְרִיָּה וְרוּסְיָה – לַעֲרֹךְ מִסְקָרִים כָּאֵלֶּה בְּאַרְצוֹתֵיהֶן בְּעֶשְׂרִים מְקוֹמוֹת שׁוֹנִים בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם עַצְמוֹ. תָּמֵהַּ הָיִיתִי, מַדּוּעַ אֵין הַמְּדִינָאִים שֶׁלָּנוּ מְסַדְּרִים הֶסְכֵּם בֵּינְלְאֻמִּי, שֶׁלְפִיו תְיֻצַּג כָּל מְדִינָה בְּמִקְרֶה מִלְחָמָה – כְּמוֹ בַּמִּשְׂחָקִים אוֹלִמְפִּיִּים – עַל יְדֵי קְבוּצוֹת שָׁווֹת, וְאִלּוּ הַמְּדִינָה שֶׁלָּנוּ – עַל יְדֵי קוֹרְפּוּס־צָבָא שָׁלֵם וּמֻשְׁלָם, שֶׁיִּכְלֹל כָּל בָּחוּר וָטוֹב שֶׁבָּאֻמָּה, וְכָךְ תִּפָּתֵר שְׁאֵלַת הָרִבּוֹנוֹת בָּעוֹלָם. אוּלָם הַמִּינִיסְטְרִים שֶׁל יְמֵי וִיקְטוֹרְיָה הַמַּלְכָּה לֹא הִצְטַיְנוּ בְּיָזְמָה יְתֵרָה; הֵם הֵחֱמִיצוּ הִזְדַּמְּנוּת שֶׁבָּאָה לְיָדָם. הֵם נָתְנוּ בְּפַשְׁטוּת, לְעִנְיַן הַמִּלְחָמָה לְהִשָּׁמֵט מִידֵי הַמֻּמְחִים וְהַאֲנָשִׁים שֶׁנִּתְאַמְנוּ בִּמְיֻחָד, וְהוֹרִידוּ אוֹתוֹ לַדַּרְגָּה הַנְּחוּתָה שֶׁל “אֲנָשִׁים, כֶּסֶף וּמְכוֹנוֹת”.

אֵלֶּה מֵאִתָּנוּ, שֶׁעֵינֵיהֶם כְּבָר הִתְחִילוּ נִפְקָחוֹת עַל הַמִּדְרוֹן הַמּוּסָרִי, שֶׁהַמִּלְחָמָה עֲתִידָה לְהֵתְגַּלְגֵּל בּוֹ, הִגִּיעוּ בְּהֶכְרַח לִידֵי מַסְקָנָה, שֶׁהַצָּבָא הַבְּרִיטִי לְעוֹלָם לֹא יִתְעָרֵב עוֹד בְּסִכְסוּךְ אֵרוֹפָּאִי. הַאֶפְשָׁרִי דָּבָר כָּזֶה, בְּעוֹד אֵין לָנוּ אֶלָּא קוֹרְפּוּס־צָבָא אֶחָד וְדִיוִיזְיָה אַחַת שֶׁל חֵיל הַפָּרָשִׁים בְּיַחַד עִם הַמִּילִיצְיָה – יַעַזְרֵם אֱלֹהִים – וְהַמִּתְנַדְּבִים. – הֵידָד!? וַדַּאי שֶׁשּׁוּם גִּ’ינְגוֹ³² בַּלֵּיטְנַנְטִים וְשׁוּם קָצִין מֵחֲמוּמֵי־הַמֶּזֶג בְּיוֹתֵר שֶׁבְּמִפְקֶדֶת אוֹלְדֶרְשׁוֹט בְּ1895, לֹא הָיָה מַאֲמִין, כִּי צְבָאֵנוּ הַקָּטָן עָלוּל לְהִשָּׁלַח שׁוּב לְאֵרוֹפָּה. וּבְכָל זֹאת הִגִּיעָה שָׁעָה, וְהַקַּפִּיטַן שֶׁל חֵיל־הַפָּּרָשִׁים – הֵיג שְׁמוֹ – שֶׁנִּתְאַמֵּן יַחַד אִתָּנוּ בָּאָבִיב הַהוּא, רָאָה עַצְמוֹ מְקֻפָּח, כְּשֶׁעָרַךְ קְרָב חָשׁוּב בְּיוֹתֵר, וְלֹא הָיָה בְּיָדוֹ לְהָטִיל לַמַּעֲרָכָה יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים דִיוִיזְיּוֹת בְּרִיטִיּוֹת, יַחַד עִם קוֹרְפּוּס־הַצָּבָא הָאֲמֵרִיקָאִי הָרִאשׁוֹן – בּסַךְ הַכֹּל, רַק שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף בִּלְבַד – וְלֹא יָכֹל לְתָמְכָן אֶלָּא בְּפָחוֹת מֵ־400 בְּרִיגָדוֹת שֶׁל חֵיל־הַתּוֹתָחִים.

תָּמֵהַּ אֲנִי תְּכוּפוֹת, אִם יֵשׁ עוֹד דּוֹר כְּדוֹרֵנוּ, שֶׁרָאָה מַהְפֵּכוֹת מַפְלִיאוֹת שֶׁל עֲרָכִים וְעֻבְדּוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁרָאִינוּ אֲנַחְנוּ. כִּמְעַט כָּל הַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים, הַשְּׁרִירִים הַקַּיָמִים, שֶׁהוֹרוּנִי לְהַאֲמִין בְּחִיּוּנִיּוּתָם הַמַּתְמֶדֶת, חָלְפוּ וְעָבְרוּ מִן הָעוֹלָם. כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהָיִיתִי בָּטוּחַ, אוֹ שֶׁנָּטְעוּ בְּלִבִּי אֶת הַבִּטָּחוֹן, שֶׁאֵינָם בְּגֶדֶר הָאֶפְשָׁר; נִתְרַחֲשׁוּ כַּיּוֹם הַזֶּה.

* * * * *

הַקּוֹלוֹנֶל בְּרֶבַּזּוֹן, בַּעַל־קַרְקָעוֹת אִירִי שֶׁנִּתְרוֹשֵׁשׁ, עָשָׂה אֶת כָּל יָמָיו בַּצָּבָא הַבְּרִיטִי. מֵאָז כְּנִיסָתוֹ לְמִשְׁמַר הַגְּרֵנַדִּירִים בְּרֵאשִׁית שְׁנוֹת הַשִּׁשִּׁים, זָרַח כּוֹכָבוֹ בְּחוּגֵי הַחֶבְרָה הַגְּבֹהָה בְּלוֹנְדוֹן. יְדִידוּת נֶאֱמָנָה, שֶׁנִּתְקַשְּׁרָה בֵּינֹו לְבֵין נְסִיךְ וֵילְס³³, נִתְקַיְּמָה בְּיָדוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו. בָּאַרְמוֹן, בְּמוֹעֲדוֹנִים, בִּמְרוֹצֵי סוּסִים בְּמַסְעֵי־צַיִד, קִבְּלוּ אוֹתוֹ בְּרָצוֹן כְּאָדָם־הַמַּעֲלָה. אַף כִּי נִשְׁאַר רַוָּק כָּל יָמָיו, לֹא נִמְנָה עִם שׂוֹנְאֵי־נָשִׁים בְּשׁוּם פָּנִים. בִּנְעוּרָיו וַדַּאי הָיָה יְפֵה־תֹּאַר לְאֵין כַּמוֹהוּ. שִׁעוּר־קוֹמָתוֹ הָיָה, בְּדִיּוּק, זֶה הָרָאוּי לְגֶבֶר. גָּבְהוֹ אָמְנָם לֹא הִגִּיעַ לְשֵׁשׁ רֶגֶל, אֲבָל מַרְאֵהוּ כָּךְ הָיָה. שְׁנוֹת גַּבְרוּתוֹ שִׁוּוּ לִדְמוּתוֹ מִשְׁנֵה־הָדָר, לְשִׂרְטוּטֵי־פָּנָיו הַחֲטוּבִים, הַתְּאוֹמִים, עֵינָיו הָאֲפֹרוֹת, הַבְּהִירוֹת וְסַנְטְרוֹ הָעַז נִתְּנָה הַבְלָטַת־יֶתֶר בַּשָּׂפָם, שֶׁהָיָה עָשׂוּי לְעוֹרֵר אֶת קִנְאַת הַקֵּיסָר בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. לְכָל אֵלֶּה הוֹסִיף מִמִּנְהָגָם וְנִמּוּסָם שֶׁל טַרְזָנֵי דּוֹר חוֹלֵף, עִם חֹסֶר־יְכֹלֶת, מַמָּשִׁי אוֹ מְלָאכוּתִי, לְבַטֵּא אֶת אוֹת הָרֵי"שׁ. אִישׁ־שִׂיחָה זָרִיז וּמְנֻסֶּה, לֹא יָדַע מְבוּכָה מִיָּמָיו, וְאִישִׁיּוּתוֹ הַמְצֻיָּנָה הִתְבַּלְטָה בְּכָל חֶבְרָה, בֵּין מְנֻמֶּסֶת וּבֵין נְטוּלַת נִמּוּסִים, שֶׁבָּא בְּתוֹכָהּ.

הַקַּרְיֶרָה הַצְּבָאִית שֶׁלּוֹ הָיְתָה אֲרֻכָּה וְרַבַּת־תְּמוּרוֹת. הוּא נֶאֱלַץ לַעֲזֹב אֶת מִשְׁמַר הַגְּרֵנַדִּירִים לְאַחַר שֵׁשׁ שְׁנוֹת שֵׁרוּת, מֵחֲמַת מְצוּקָה כַּסְפִּית, וְעָבְרָה עָלָיו תְּקוּפָה קָשָׁה וְרַבַּת־נִסְיוֹנוֹת. הוּא שֵׁרַת בְּתוֹרַת מִתְנַדֵּב גֶּ’נְטֶלְמֶן – זְכוּת רַבָּה וִיתֵרָה – בְּמַעֲרֶכֶת אַשַּׁנְטִי בְּ־1874. כָּאן הִצְטַיֵן בְּמִדָּה כָּזוֹ, שִֶּׁנְתעוֹרְרָה תְּנוּעָה חֲזָקָה בְּחוּגִים גְּבֹהִים לַהֲשִׁיבוֹ לְמִשְׂרַת הַקָּצִין, שֶׁנִּטְּלָה מִמֶּנּוּ. וְאָמְנָם גְּמָלוּהוּ חֶסֶד זֶה. שֶׁאֵין לוֹ תַּקְדִּים. אַדִּיר הָיָה חֶפְצוֹ שֶׁל נְסִיךְ וֵילְס, שֶׁהַקּוֹלוֹנֶל יְצֹֹרַף אֶל גְּדוּדוֹ שֶׁלוֹ, הוּא חֵיל הַהוּסַרִים הָעֲשִׂירִי – גְּדוּד רִאשׁוֹן בַּמַּעַלָה בַּיָּמִים הָהֵם, אוּלָם מִכֵּוָן שֶׁלֹא נִמְצָא אוֹתָה שָׁעָה מָקוֹם פָּנוּי בַּגְּדוּד, סֻפַּח בֵּינְתַיִם לִגְדוּד שֶׁל חֵיל־הָרַגְלִים. עַל הַשְּׁאֵלָה: “הֵיכָן אַתָּה נִמְצָא עַתָּה, בְּרֶבּ?” עָנָה: “אִם אֵין זִכְבוֹנִי מַטְעֵנִי, הֲבֵי יֵשׁ לַמָּקוֹם חָזִית יְבוֹקָה אַתָּה מַגִּיעַ לְשָׁם מִוּוֹטֶרְלוֹ”.

יוֹם אֶחָד, בִּתְקוּפָה יוֹתֵר מְאֻחֶרֶת, שָׁאַל לִמְנַהֵל תַּחֲנַת־הָרַכֶּבֶת בְּאוֹלְדֶרְשׁוֹט: "הֵיכָן הָבַכֶּבֶת לְלוֹנְדוֹן? – “הָלְכָה, קוֹלוֹנֶל” – “הָלְכָה! הָבֵא בַכֶּבֶת אַחֶרֶת”.

מִשֶּׁהָעֳבַר לְבַסוֹף אֶל חֵיל־הַהוּסַרִים הָעֲשִׂירִי, הֶרְאָה אֶת כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ בְּמִלְחֲמוֹת אַפְגָּנִיסְטַן בְּ־1878 וְ־1879 וּבַמַּעֲרָכָה הָאַכְזָרִית עַל סוּאַקִּים בְּ־1884. כֵּוָן שֶׁזָּכָה בַּשֵּׁרוּת הַפָּעִיל לִשְׁנֵי צִיּוּנֵי־הִתְקַדְּמוּת בָּזֶה אַחַר זֶה, הָיְתָה דַּרְגָּתוֹ בַּצָּבָא גְּבֹהָה, לְמַעֲשֶׂה, מִזּוֹ שֶׁל הַקּוֹלוֹנֶל מְפַקֵּד הַגְּדוּד. עֻבְדָּה זוֹ גָרְמָה – פַּעַם אַחַת, לַפָּחוֹת – לְבִלְבּוּל, שְׁאֵין אַתָּה מוֹצֵא דֻּגְמָתוֹ אֶלָּא בַּצָבָא הַבְּרִיטִי שֶׁל הַיָּמִים הָהֵם. הַקוֹלוֹנֶל שֶׁל חֵיל הַהוּסַרִים הָעֲשִׂירִי מָצָא יוֹם אֶחָד פְּגִימָה בָּאֶסְכַּדְרוֹן שֶׁל בְּרֶבַּזּוֹן, וּבְרָגְזוֹ הִרְחִיק לֶכֶת עַד כְּדֵי כָךְ, שֶׁפָּקַד עַל הָאֶסְכַּדְרוֹן לַחֲזֹר לַקְּסַרְקְטִין. בְּרֶנַּבַּזּוֹן רָאָה בְּכָךְ עֶלְבּוֹן צוֹרֵב. אוּלָם אַחַר שָׁבוּעוֹת מִסְפַּר נִשְׁלַח חֵיל־הַהוּסַרִים הַעֲשִׂירִי לְתִמְרוֹנֵי־בְּרִיגָדָה מְשֻׁתָּפִים עִם גְּדוּד אַחֵר שֶׁל חֵיל הַפָּרָשִׁים. מִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה הַמְקֻבָּל בְּתוֹךְ הַגְּדוּד לֹא חָל עַל מִקְרֶה זֶה, וְדַרְגָּתוֹ שֶׁל בְּרֶבַּזּוֹן בַּצָּבָא הֶעֳמִידָה אוֹתוֹ בְּאֹפֶן אַבְטוֹמָטִי בְּרֹאשׁ הַבְּרִיגָדָה. בְּעָמְדוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים עִם הַקָּצִין הַמְפַקֵּד עָלָיו, שֶׁנִּמְצָא לְשָׁעָה תַּחַת פִּקּוּדוֹ הוּא, חָזַר בְּרֶנַּבַּזּוֹן עַל אוֹתָן הַהֶעָרוֹת הַמַּעֲלִיבוֹת, שֶׁהִשְׁמִיעַ הַמְפַקֵּד לִפְנֵי זְמַן קָצָר כְּלַפָּיו וְסִיֵּם בַּפְּקֻדָּה הַקַּפְדָּנִית: “קַח אֶת גְּדוּדְךָ הַבַּיְתָה, אֲדוֹנִי!” בְּחוּגֵי הַצָּבָא הַגְּבֹהִים עוֹרֵר מִקְרֶה זֶה רַעַשׁ גָּדוֹל. אִישׁ לֹא יָכֹל לְהַכְחִיש, שֶׁבְּרֶבַּזּוֹן לֹא יָצָא מִגֶּדֶר הַחֹק. בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ הָאֲנָשִׁים רְגִילִים לַעֲמֹד עַל זְכֻיּוֹתֵיהֶם בְּקַפְדָּנוּת. שֶׁלֹא הָיְתָה מוֹצֵאת הַצְדָּקָה בְּיָמֶינוּ. אוּלָם בְּעִנְיָן זֶה הָיוּ הַדֵּעוֹת מְחֻלָּקוֹת.

כֵּוָן שֶׁלֹא הָיָה סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁמִּשְׁפַט הַבְּכוֹרָה בְּחֶיל־הַהוּסַרִים הָעֲשִׂירִי לֹא יִתֵּן לוֹ לְעוֹלָם לְפַקֵּד עַל אוֹתוֹ גְּדוּד, הִצִּיעַ לוֹ מִינִיסְטֶרְיוֹן הַמִּלְחָמָה בְּ־1893 אֶת הַפִּקּוּד עַל חֵיל־הַהוּסַרִים הָרְבִיעִי. עֻבְדָּה זוֹ הֵטִילָה מִמֵילָא צֵל עַַל הַקְצִינִים הָרָאשִׁיִּים שֶׁל אוֹתוֹ גְּדוּד. אֵין גְּדוּד בָּעוֹלָם, שֶׁיְקַבֵּל בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת אֶת הַזָּר הַבָּא “לְהַכְנִיס בּוֹ שִׁפּוּרִים”, וּוַדַּאי גָּדְלָה הַמְתִיחוּת בְּבוֹא קֹולֹונֶל אָיֹם זֶה לָרִאשׁוֹנָה, מְקֻשָּׁט בַּהֲמוֹן מֵדַלְיוֹת וְאוֹתוֹת הִצְטַיְּנוּת, וּשְׁמוֹ המְפֹאָר בַּצָּבָא וּבַחֶבְרָה הוֹלֵךְ לְפָנָיו, לִשְׁפֹּךְ אֶת מֶמְשַׁלְתּוֹ עַל הַגְּדוּד, הַמִּתְיַמֵּר בְּמָסֹרֶת אֲרֻכָּה אֲפִלוּ מִזּוֹ שֶׁל חֵיל־הַהוּסַרִים הָעֲשִׂירִי. בְּרֶבַּזּוֹן לֹא הִרְבָּה מַאֲמַצִּים לְהָפִיק רָצוֹן. אַדְּרַבָּא, הוּא נָהַג אֶת שְׂרָרָתוֹ בְּרָמָה, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, שֶׁהֶעֱמִיד אֶת הַמִּשְׁמַעַת עַל הַגֹּבַהּ הָרָאוּי, אֶלָּא זָכָה אֲפִלּוּ לְהַעֲרָצָה – מִצַּּד הַקַפִּיטָנִים וְהַסְגָנִים, לַפָּחוֹת. עִם זֹאת יָדַע לִזְרֹק מָרָה בְּכַמָּה מִן הַקְּצִינִים הָרָאשִׁיִּים. "אֵיזֶהוּ הָבוֹקֵחַ, שֶׁקָּנִיתָ מִמֶּנוּ יֵין־שַׁמְפָּנְיָה זֶה? שָׁאַל עֶרֶב אֶחָד לְקָצִין רַתְחָן, שׁיָּשַׁב רֹאשׁ בִּמְסִבַּת הַקְצִינִים.

יַחֲסוֹ אֵלַי, חוּץ מֵעִנְיְנֵי שֵׁרוּת, שֶׁבָּהֶם שָׁמַר עַל מִשְׁמַעַת חֲמוּרָה בְּיוֹתֵר, הָיָה מְצוֹדֵד תָּמִיד. אוּלָם חוּץ מִשֶּׁטֶף דִּבּוּרוֹ הָרָגִיל עַל מִלְחָמָה וּסְפּוֹרְט, עִם שְׁאֵלוֹת דָּת וּכְפִירָה, וְעוֹד נוֹשֵׂא אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם, שֶׁעֲלֵיהֶם נָסַבּוּ רֹב הַשִּׂיחוֹת בִּמְסִבּוֹת הַקְּצִינִים, נִתְגַּלָּה אֵלַי הַקּוֹלוֹנֶל בִּמְהֵרָה כְּאָדָם בָּקִיא יָפֶה בְּסִפְרוּת. פַּעַם אַחַת, לְמָשָׁל כְּשֶׁהִזְכַּרְתִּי אֶת הַפָּסוּק: “עִם גֵּז הַכְּבָשִׂים תָּשֹׁךְ רוּחַ־אֵל” וּבְרֶבַּזּוֹן שָׁאַל: “זֶה מִנַּיִן לְךָ”? זָחָה עָלַי דַּעְתִּי מְעַט וְעָנִיתִי, שֶׁאַף כִּי יֵשׁ מְיַחֲסִים פָּסוּק זֶה לִכְתָבֵי הַקּּדֶשׁ, הֲרֵי הוּא לָקוּחַ מִ“מַּסָּע סֶנְטִימֶנְטָלִי” שֶׁל סְטֶרְן. “הֲקָרָאתָ אוֹתוֹ מִיָּמֶיךָ?” שָׁאַל הַקּוֹלוֹנֶל בִּתְמִימוּת רַבָּה. לְאָשְׁרִי הָיִיתִי לֹא רַק דּוֹבֵר־אֱמֶת מִטִּבְעִי, אֶלָּא גַּם זָהִיר בִּדְבָרַי. הוֹדֵיתִי, שֶׁלֹא קָרָאתִי אֶת הַסֵּפֶר. נִתְבָּרֵר שֶׁזֶּהוּ אַחַד הַסְּפָרִים הַחֲבִיבִים עַל הַקּוֹלוֹנֶל.

אוּלָם הַקּוֹלוֹנֶל אַף הוּא לֹא נִקָּה מֵפְּגִיעוֹת בְּעַצְמוֹ. זְמַן קָצָר לִפְנֵי שֶׁנִּכְנַסְתִּי לִגְדוּדוֹ, הִגִּיעַ לִידֵי הִתְנַגְּשׁוּת רְצִינִית עִם אָדָם חָשׁוּב לֹא פָּחוֹת מִסֶּר אֶוֶלִין ווּד, שֶׁפִּקֵּד אָז בְּאוֹלְדֶרְשׁוֹט. בְּרֶבַּזּוֹן לֹא רַק הִכְנִיס כַּמָּה שִׁנּוּיִים פְּעוּטִים בְּנִגּוּד לַחֹק, אַף כִּי רֻבָּם נְבוֹנִים עַד מְאֹד, בְּמַדֵּי־עֲבוֹדָה שֶׁל הַגְּדוּד – כְּמוֹ לְמָשָׁל, פַּסֵּי צָהֹב־כְּרוֹם בִּמְקוֹם צִיצִיּוֹת־זָהָב, בִּשְׁעַת אִמּוּן – אֶלָּא גִּדֵּל בְּמֶשֶךְ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה זָקָן “קֵיסָרִי” קָטָן תַּחַת שְׂפָתוֹ הַתַּחְתּוֹנָה. דָּבָר זֶה עָמַד, כַּמּוּבָן בְּנִגּוּד לְתַקָּנוֹת הַמַּלְכָּה, חֵלֶק ז': “יֵשׁ לְגַלֵּחַ מִן הַסַּנְטֵר וָמַעְלָה (חוּץ מֵחַפָּרִים, הַמְגַדְּלִים זָקָן"). אוּלָם בְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשִׁים שְׁנוֹת מִלְחָמָה וְשָׁלוֹם לֹא נִמְצָא בֵּין הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַגְּבֹהִים מִי שֶׁיְעַרְעֵר עַל הַזָקָן הַ”קֵּיסָרִי" שֶׁל בְּרֶבַּזּוֹן. זְכוֹת־יֶתֶר זוֹ נִתְקַיִּמָה בְּיָדוֹ בְּהֶתֵּר וְנֶעֶשְׂתָה מוֹסָד שֶׁל קֶבַע, שֶׁעָלָיו הָיְתָה גַּאֲוָתוֹ, בְּלִי סָפֵק. הַקּוֹלוֹנֶל אַךְ הֵבִיא אֶת גְּדוּדוֹ אֶל הַמִּפְקָדָה בְּאוֹלְדֶרְשׁוט, וְסֶר אֶוֶלִין ווּד בִּקֵּשׁ לְהוֹכִיחַ, שֶׁאֵינוֹ נוֹשֵׂא פָּנִים לְאִישׁ. תֵּכֶף וּמִיָּד סֻלְּקוּ פַּסֵּי צְהֹב־הַכְּרוֹם מִן הַמִּכְנָסַיִם, סֻלְּקוּ חֻלְצוֹת הַצֶּמֶר הַדַּק, בָּהֶן הָיָה הַגְּדוּד עוֹרֵךְ אֶת אִמּוּנָיו; חָזְרוּ לְיָשְׁנָם צִיצִיּוּת הַזָּהָב עִם מָתְנִיּוּת־הַסַּיָּסִים הַהֲדוּקוֹת שֶׁל הַמִּשְׁטָר הַיָּשָׁן. אָנוּס לְצֵַית לְגַבֹהַ מִמֶּנּוּ, הִגִּישׁ הַקּוֹלוֹנֶל אֶת קֻבְלְנוֹתָיו בְּאֹפֶן בִּלְתִּי־רִשְׁמִי לִפְנֵי מִינִיסְטֶרְיוֹן הַמִּלְחָמָה. אֵין סָפֵק, שֶׁהוּא צָדַק מִבְּחִינַת הַהִגָּיוֹן, וְאָמְנָם לֹא עָבְרָה שָׁנָה אַחַת, עַד שְׁהֻטְְּלוּ חִדּוּשָׁיו הַנְּבוֹנִים וְרַבֵּי־הַחִסָּכוֹן בְּתוֹרַת חוֹבָה עַל הַצָּבָא כֻּלּוֹ. אוּלָם בְּמִינִיסְטֶרְיוֹן הַמִּלְחָמָה וּבְלוֹנְדוֹן כֻּלָהּ לֹא הֵעֵז אִישׁ לְעַרְעֵר עַל סֶר אֶוֶלִין ווּד, הַמְזֻיָּן בְּפַתְשֶגֶן־הַכְּתָב שֶׁל תַּקָּנוֹת הַמַּלְכָּה. כְּשֶׁנּוֹדַע לְסֶר אֶוֶלִין ווּד, שֶׁבְּרֶבַּזּוֹן מָתַח בִּקֹּרֶת עַל מַעֲשָׂיו, הֶחְלִיט לְהַכּוֹתוֹ מַכָּה נִצַּחַת. הוּא שָׁלַח לַקּוֹלוֹנֶל פְּקֻדָּה בִּכְתָב, לְהוֹפִיעַ בַּמִּסְקָר הַבָּא, כְּשֶׁהוּא “מְגֻלָּח בְּהֶתְאֵם לַתַּקָּנוֹת”. זֶה הָיָה, כַּמוּבָן, עֶלְבּוֹן אַכְזָרִי. לֹא הָיְתָה לִבְרֶבַּזּוֹן בְּרֵרָה אֶלָּא לְצַיֵת. וּכְבָר בַּלַּיְלָה הָהוּא הֵבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ וּלְמָחֳרַת הַבֹּקֶר הוֹפִיעַ בְּעֶלְבּוֹנוֹ לִפְנֵי אֲנָשָיו, שֶׁהֻכּוּ בְּתִמָּהוֹן לְמַרְאֵהוּ וְנִדְהֲמוּ לְשֵׁמַע דְּבַר הַגְּדֵרָה. הָעֶלְבּוֹן הַזֶּה בָּעַר כָּאֵשׁ בְּלֵב הַקּוֹלוֹנֶל, שֶׁלֹא הֶעֱלָה עוֹד אֶת זִכְרוֹ עַל דַּל שְׂפָתָיו. אוּלָם חוּץ מִמְּקְרִים בּוֹדְדִים, כְּשֶׁהָיָה אָנוּס לְכָךְ בְּתֹקֶף הַחוֹבָה הַצְּבָאִית, לֹא דִּבֵּר עוֹד אֶל סֶר אֶוֶלִין ווּד עוֹלָמִית.

זֶה מִשְׁפָּט הָאֵישׁ, שֶׁתַּחַת פִּקּוּדוֹ הָיָה לִִי הַַכָּבוֹד לְשָׁרֵת בַּצָבָא, הָאִישׁ שֶׁהוֹדִיעַ לִי אֶת יְדִידוּתוֹ הַנֶּאֱמָנָה וְהַמַּתְמֶדֶת בְּמֶשֶךְ כָּל עֶשְׂרִים שְׁנוֹת חַיָּיו הָאַחֲרוֹנוֹת. הַקּוֹלוֹנֶל הָיָה טוֹרִי³⁴ קִיצוֹנִי, מִבַּעֲלֵי הָעֶקְרוֹנוֹת הַבְּרִיאִים וְהַקַּפְּדָּנִיִּים בְּיוֹתֵר שֶׁבְּאַסְכּוֹלָה זוֹ. וְאֵלֶּה שְׁלֹשֶׁת יְסוֹדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁלוֹ: תַּעֲרִיפֵי־מָגֵן, גִיּוּס־חוֹבָה וְחִדּוּשָׁם שֶׁל חֻקֵּי הַמַּחֲלוֹת הַמִּדַּבְְּקוֹת. הוּא לֹא דָּן מֶמְשָׁלוֹת וּמְדִינָאִים אֶלָּא מִבְּחִינַת הַיַּחַס שֶׁהוֹדִיעוּ אוֹ הָיוּ עַלוּלִים לְהוֹדִיעַ, לְתָכְנִיתוֹ. אוּלָם, שׁוּם דָּבָר שֶׁבְּפוֹלִיטִיקָה, לֹא הַמַּחְלֹקֶת בְּעִנְיַן הַסַּחַר הַחֶפְשִׁי, וַאֲפִלוּ תַּקְצִיבוֹ שֶׁל לוֹיְד ג’ֹוֹרְג' וְאַף הַמְרִיבָה בְּאוֹלְסְטֶר, לּא פָּגַם בִּיחָסֵינוּ.

* * * * *

כֻּלָּנוּ שַׂשְׂנוּ אֶל גִּיל בְּקָרְאֵנוּ, בְּקֵיץ 1895, שֶׁמֶמְשֶׁלֶת הַ“הוֹם־רוּל” הָרַדִּיקָלִית נָחֲלָה תְּבוּסָה בְּבֵית־הַנִּבְחָרִים וְשֶׁלּוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי נִתְבַּקֵּשׁ שּוּב לְהַרְכִּיב קַבִּינֶט. הַכִּל חִבְּבוּ אֶת הַלּוֹרְד רוֹזְבֶּרִי, שֶׁהֶאֱמִינוּ בְּאַהֲבָתוֹ וּמְסִירוּתוֹ לַמּוֹלֶדֶת. אוּלָם חֲבֵרָיו – אוֹי וַאֲבוֹי! חֲבֵרִים רָעִים אֵלֶה הֵם שֶׁהוֹרִידוּהוּ מַטָּה־מַטָּה, וְחֻלְשָׁתוֹ הֵגִּיעָה, לְפִי הַשְׁמוּעָה, עַד כְּדֵי כָךְ, שֶׁעָלָה בְּיָדָם לְהַעֲבִיִרוֹ עַל דַּעְתּוֹ, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמִּשְׂרָתוֹ נִתְקַיְּמָה בְּיָדוֹ בִּתְמִיכָתָם שֶׁל הַלְּאֻמּוֹנִים הָאִירִיִּים, וַהֲרֵי גָּלוּי וְיָדוּעַ לַכֹּל, שֶׁלֹא תָּנוּחַ דַּעְתָּם שֶׁל הַלָּלוּ עַד שֶׁיַחֲרִיבוּ אֶת הַקֵּיסָרוּת הַבְרִיטִית. נִסִּיתִי לוֹמַר דָּבָר בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל גּ’וֹן מוֹרְלֵי, וְתֵכֶף לָכֵן הֻגַּד לִי, שֶׁהוּא הָרָשָׁע שֶׁבַּחֲבוּרָה, שֶׁכֵּן הוּא מְעֹרָב עִם הַפִינִיָּנִים וּשְׁאָר בּוֹגְדִים מִכָּל הַמִּינִים. קֹרַת־רוּחַ יְתֵרָה גָּרְמָה לַקָּהָל הָרָחָב הָעֻבְדָּה, שֶׁמֶּמְשָׁלָה מֻגְּרָה עַל חֵטְא שֶׁחָטְאָה בְּהַזְנָחַת הָאַסְפָּקָה שֶׁל אֲבַק־שְׂרֵפָה. כִּי תָּבוֹא מִלְחָמָה בְּשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ, אֵיךְ נִלָּחֵם בְּלֹא אֲבַק־שְׁרֵיפָה? הָיָה מִי שֶׁאָמַר, כִּי לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, אֵין מַחֲסוֹר בַּאֲבַק־שְׂרֵפָה, אוּלָם כָּל מַקֵּל הָיָה כָּשֵׁר לְהַכּוֹת בּוֹ כְּלָבִים כָּאֵלֶּה! וַדַּאי שֶׁאוֹלְדֶרְשׁוֹט לֹֹא הוֹדִיעָה חִבָּה יְתֵרָה לַלִבֶּרָלִים אוֹתָה שָׁעָה. הַבְּחִירוֹת הַכְּלָלִיוֹת הוֹכִיחוּ, שֶׁגַּם שְׁאָר הָאוֹכְלוֹסִין בְּדֵעָה אַחַת עִמָּנוּ, כִּי לוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי קִבֵּל רֹב שֶׁל 150 צִירִים, וְהַשַּׁמְרָנִים מָשְלוּ בַּמְּדִינָה עֶשֶׂר שָׁנִים, בָּהֵן עָרְכוּ כַּמָּה מִלְחָמוֹת, הַמְהַוּוֹת חֵלֶק חַשׁוּב שֶׁל פָּרָשָׁה זוֹ. הָרֶסֶן שׁוּב לֹא הוּצָא מִיָּדָם עַד שֶׁאֲחָזָם בֻּלְמוּס תַּעֲרִיפֵי־הַמָּגֵן, אָז עָלוּ הַלִבֶּרָלִים לַשִּׁלְטוֹן וְעָרְכוּ אֶת הַגְּדוֹלָה בְּכָל הַמִּלְחָמוֹת. אוּלָם כָּל אֵלֶּה הֵם נַחֲלַת־הֶעָבָר כַּיּוֹם הַזֶּה.

הֻזְמַנְתִּי לִמְסִבָּה, שֶׁנֶּעֶרְכָה בְּבֵית דֵּווֹנְשִׁיר לְאַחַר הַמִּשְׁתָּאוֹת הַמִּינִיסְטֶרְיוֹנִיִּים. שָׁם מָצָאתִי אֶת כָּל הַמִּינִיסְטֵרִים הַחֲדָשִׁים, הֵם הֲדוּרִים מְאֹד בְּמַדֵּי־שְׂרָדָם, בִּתְכֵלֶת וזָהָב. מַדִּים אֵלֶה לֹא הָיוּ מְפֹאָרִים כְּמַדֵּינוּ, אוּלָם הָיָה מַשֶּׁהוּ בְּגִזְרָתָם, שֶׁמָשַׁךְ אֶת עֵינַי. הִרְבֵּיתִי שִׂיחָה עִם מַר גּ’וֹרְג' קֶרְזוֹן, סְגַן הַמִּינִיסְטֶר לְעִנְיְנֵי חוּץ בַּקַּבִּינֶט הֶחָדָשׂ. כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד וִִיקָר, קִבֵּל אֶת בִּרְכוֹתַי בִּמְאוֹר פָּנִים וְקֹרַת רוּחַ. הוּא בֵּאֵר, שֶׁאִם אָמְנָם קְטַנָּה מִשְׂרָתוֹ, הֲרֵי הֻטַּל עָלָיו לְיַצֵּג אֶת מִינִיסְטֶרְיוֹן הַחוּץ בְּבֵית הִַנִּבְחָרִים וּלְמַלֵּא אֶת כָּל הַכָּרוּךְ בִּנְצִיגוּת זוֹ, לְפִיכָךְ הוּא מְקַוֶּה לָקַחַת חֵלֶק בְּעִצּוּב הַפּוֹלִיטִיקָה הַחִיצוֹנִית, וְלֹא רַק לְהָגֵן עָלֶיהָ וּלְהַסְבִּירָהּ. הָיוּ שָׁם גַּם כַּמָּה מֵאוֹתָם הַצְּעִירִים הַמִּסְכֵּנִים, שֶׁלֹּא זָכוּ לְהִכָּנֵס לַקַּבִּינֶט; הַלָּלוּ הָיוּ אֲנוּסִים לְחַיֵּךְ בְּיֶתֶר עֲלִיצוּת מִכָּל הַשְׁאָר, וּלְהַעְתִּיר בְּרָכוֹת עַל מְקַבְּלֵי הַמִּשְׂרוֹת, שֶׁבִּקְּשׁוּ אוֹתָם הַמִּסְכֵּנִים לְעַצְמָם. הוֹאִיל וְאִישׁ לֹא הֶעֱלָה בְּדַעְתּוֹ מֵעוֹלָם לְמַנּוֹת אוֹתִי לְאַחַת הַמִּשְׂרוֹת הָאֵלֶּה, יָכֹלְתִּי לְהוֹרוֹת לְעַצְמִי הֶתֵּר שֶׁל הַרְגָּשַׁת קִנְאָה גְּמוּרָה.

* * * * *

בִּתְקוּפָה זוֹ הָלְכָה ג' אֶוֶרְסְט לְעוֹלָמָהּ. אַךְ הִגִּיעָה אֵלַי שְׁמוּעַת מַחֱלָתָהּ הָאֲנוּשָׁה יָצָאתִי לְלוֹנְדוֹן לִרְאוֹתָה. הִיא גָּרָה עִם מִשְׁפַּחַת אֲחוֹתָהּ בִּצְפוֹנָהּ שֶׁל לוֹנְדוֹן, הִיא יָדְעָה, שֶׁחַיֶּיהָ בְּסַכָּנָה, אַבָל דַּאֲגָתָה הָיֱתָה נְתוּנָה רַק לִי. יָרַד גֶּשֶׁם סוֹחֵף, וּמְעִילִי נִרְטַב. הִיא מִשְּשָׁה אֵת הַמְּעִיל, וְהָיְתָה יְרֵאָה וַחֲרֵדָה, שֶׁמָּא תֹּאחֲזֵנִי צִנָּה. הָיָה עָלַי לִפְשֹׁט אֶת הַמְעִיל וּלְיַבְּשׁוֹ כָּרָאוּי, וְרַק אָז נָחָה דַּעְתָּה. שׁוּב לֹא בִּקְּשָׁה אֶלָּא לִרְאוֹת פְּנֵי אָחִי גֶ’ק. אוּלָם דָּבָר זֶה לֹא הָיָה בְּגֶדֶר הָאֶפְשָׁרוּת, לְצַעְרִי. יָצָאתִי הָעִירָה וְהֵבֵאתִי רוֹפֵא מֻמְחֶה שֶׁהִתְיָעֵץ עִם רוֹפֵא־הַבַּיִת עַל מַצָּבָה שֶׁל הַחוֹלָה, הַנְּגוּעָה בְּצַפֶּקֶת³⁵, הָיָה עָלַי לַחֱזֹר בְּרַכֶּבֶת־הַלַּיְלָה לְאוֹלְדֶרְשׁוֹט, כְּדֵי לְהִשְׁתַּתֵּף בַּמִּסְקָר שֶׁנֶּעֱרַךְ בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר. עִם גְּמָר הַמִּסְקָר חָזַרְתֵּי אֶל מִטַּת הַחוֹלָה. הִיא עֲדַיִן הִכִּירָה אוֹתִי, אַךְ לְאַט לְאַט נִטְּלוּ חוּשֶׁיהָ. מִיתָתָה הָיְתָה קַלָּה מְאֹד. חַיֶּיהָ הָיוּ מְלֵאֵי תּוֹם וְאַהֲבָה וּמְסִירוּת לְזוּלָתָהּ, וּבְפַשְׁטוּת אֱמוּנָתָה הַטְּהוֹרָה לֹא הָיוּ לָהּ כָּל חֲשָׁשׁוֹת לַאֲשֶׁר יִקְרֶנָּה בָּעוֹלָם הַבָּא. הִיא הָיְתָה הַקְּרוֹבָָה וְהַיְּקָרָה בְּיוֹתֵר בִּידִידַי בְּכָל עֶשְׂרִים שְׁנוֹת חַיַּי עַל אֲדָמוֹת. טִלְגְּרַפְתִּי עַתָּה אֶל הַכֹּמֶר, שֶׁבְּבֵיתוֹ שֵׁרְתָה לִפְנֵי קָרוֹב לְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים. הוּא יָשַׁב בְּקַמְבְּרְלֶנְד. שְׁרוּתָה הַנֶּאֱמָן טֶרֶם נִשְׁכַּח מִלְפָנָיו. נִפְגַּשְׁנוּ עַל קִבְרָהּ הַפָּתוּחַ. הוּא נִתְמַנָּה בֵּינְתַים אַרְכִידִיאָקוֹן. הוּא לֹא הֵבִיא אֶת אֶלָּה הַקְּטָנָּה אִתּוֹ.

כְּשֶׁאֲנִי מַעֲלֶה בְּדַעְתִּי אֶת גּוֹרלָן שֶׁל זְקֵנוֹת עֲלוּבוֹת, שֶׁכֹּה רַבּוֹת מֵהֶן נְטוּלוֹת אֶמְצָעִים לְמִחְיָתָן, וְאֵין דּוֹאֶג לָהֶן בְּאַחְרִית יְמֵיהֶן, שָׂמֵחַ אֲנִי לַדַעַת, שֶׁשִּׁתַּפְתִּי עַצְמִי בִּיסוֹד אוֹֹתוֹ בִּנְיָן שֶׁל פֶּנְסִיּוֹת וּבִטּוֹחַ, הַמְכֻוָּן, בִּמְיֻחָד לַעֲזוֹר לָהֶן בְּעֵת צָרָתָן; מוֹסָד שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ בְּכָל אֶרֶץ אַחֶרֶת.

 

פֶּרֶק שִׁשִּׁי: קוּבָּה    🔗

בֶּעָשׂוֹר הָאַחֲרוֹן לִשְׁנוֹת מַלְכוּתָה שֶל וִיקְטוֹרְיָה זָכְתָה הַקֵּיסָרוּת לֵהָנוֹת מִפֵּרוֹתֶיהָ שֶׁל תְּקוּפַת־שָׁלוֹם מַתְמֶדֶת כִּמְעַט וּמְמֻשָּׁכָה בְּמִדָּה כָּזוֹ, שֶׁמֵּדַלְיוֹת, עַל כָּל מַשְׁמָעוּתָן בְּמַסּוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת, נַעֲשׂוּ יִקְרוֹת־מְצִיאוּת בְּיוֹתֵר בַּצָּבָא הַבְּרִיטִי. שְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל וְתִיקֵי מִלְחֶמֶת־קְרִים וּמֶרֶד הַהֹדִּים נֶעֶלְמוּ מֵרְשִׁימוֹת פְּעִילֵי הַשֵּׁרוּת. לוֹחֲמֵי הַמַּעֲרָכוֹת שֶׁל אַפְגָּנִיסְטַן וּמִצְרַיִם בִּשְׁנוֹת הַשּׁמוֹנִים הִגִּיעוּ בֵּינְתַיִם לְדַרְגּוֹת־בְּכוֹרָה. מֵאָז לֹא נִשְׁמְעָה עוֹד אַף יְרִיַּת־אֵיבָה אַחַת כִּמְעַט, וּכְשֶׁסֻּפַּחְתִּי לְחֵיל־הַהוּסַרִים הָרְבִיעִי בְּיָנוּאַר 1895, לֹא נִמְצָא כִּמְעַט בְּכָל הַכֹּחוֹת הַלּוֹחֲמִים שֶׁל הוֹד מַלְכוּתָה, קַפִּיטַן אֶחָד – כָּל שֶׁכֵּן אֶחָד מִסְּגָנֵי־הַקְּצִינִים – שֶׁזָּכָה לְהִשְׁתַּתֵּף אַף בְּמַעֲרָכָה פְּעוֹטָה בְּיוֹתֵר. בְּנוֹהֵג שֶׁבָּעוֹלָם, יֹקֶר מְצִיאוּתוֹ שֶׁל מִצְרָךְ נָחוּץ גּוֹרֵם לַעֲלִיַּת עֶרְכּוֹ; וּמֵעוֹלָם עוֹד לֹא הָיְתָה תְּקוּפָה כָּזוֹ, בָּהּ כֹּה הוֹקִירוּ שִׁלְטוֹנוֹת הַצָּבָא שֵׁרוּת־מִלְחָמָה שֶׁל מַמָּשׁ, וְכֹה שָׁאֲפוּ אֵלָיו הַקְּצִינִים לְכָל דַּרְגוֹתֵיהֶם. זוֹ הָיְתָה הַדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה בְּיוֹתֵר לְהִתְקַדְּמוּת וְלַעֲלִיָּה בְּדַרְגָּה, בְּכָל אֶחָד מִן הַכֹּחוֹת הַלּוֹחֲמִים. זֶה הָיָה הַשַּׁעַר לִתְהִלָּה וּלְתִפְאֶרֶת. אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לוֹ: יְרוֹמְמוּהוּ זִקְנֵי־עָם, וְחֶסֶד נָשִׁים יְפֵהפִיוֹת לֹא יֶחֱסַר. כַּמָּה קִנְּאוּ פִּרְחֵי־הַקְּצִינִים שֶׁבְּתוֹכֵנוּ בַּמַּיּוֹר הַוָּתִיק עַל הַרְפַתְקְאוֹתָיו בְּאַבּוּ־קְלִי! כַּמָּה הֶעֱרַצְנוּ אֶת הַקּוֹלוֹנֶל, בִּשְׁלַל אוֹתוֹת הַהִצְטַיְּנוּת שֶלּוֹ! בְּאֵיזוֹ הִתְעַנְיְנוּת לֹא תֵּדַע שָׂבְעָה הִקְשַׁבְנוּ לְדִבְרֵיהֶם, כְּשֶׁהוֹאִילוּ מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם, לְסַפֵּר לָנוּ עַל מַעֲשִׂים שֶׁהָיוּ, מַעַלְלֵי־גְּבוּרָה, שֶׁכְּבָר הִתְחִילוּ נְמוֹגִים בְּעַרְפִלֵּי הַזְּמָן. מָה אַדִּיר הָיָה חֶפְצֵנוּ לִזְכּוֹת בְּאוֹצַר זִכְרוֹנוֹת כָּאֵלֶּה מִשֶּׁלָּנוּ, אוֹצָר שֶׁנּוּכַל לְפָתְחוֹ, מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם, בִּפְנֵי קָהָל אוֹהֵד! כַּמָּה הָיִינוּ מִשְׁתּוֹקְקִים לָדַעַת, אִם תַּגִּיעַ שְׁעָתֵנוּ פַּעַם – אִם יָבוֹאוּ יָמִים וְתִהְיֶינָה גַּם לָנוּ מִלְחָמוֹת מִשֶּׁלָּנוּ, שֶׁנּוּכַל לַחֲזֹר עֲלֵיהֶן שׁוּב וָשׁוּב, לְאַחַר פַּת־הָעַרְבִּית בָּאֲוִירָה הַנְּעִימָה שֶׁל מְסִבַּת־הַקְּצִינִים? וַדַּאי יֵשׁ עֵרֶך־מָה לִגְבוּרוֹת בִּשְׂדֵה צַיִד, בְּפוֹלוֹ³⁶, אוֹ בְּבֵין הַדְּגָלִים. אוּלָם הַלּוֹחֵם הַצָּעִיר, שֶׁנִקְלַע לְ“שֵרוּת פָּעִיל” “תַּחַת אֵשׁ־אוֹיֵב”, הוּא, רַק הוּא זָכָה מִיָּד לְהַכָּרָה וְהוֹקָרָה כְּלָלִית, הָחֵל בַּגֵּנֵרָלִים, שֶׁשֵּׁרֵת תַּחַת פִּקּוּדָם, וְהַפָּרָשִׁים שֶׁנָּהַג לַמַּעֲרָכָה, וְגָמֹר בַּבַּחוּרוֹת, שֶׁהָיָה מְחַזֵּר אַחֲרֵיהֶן.

הַמַּחְסוֹר בְּאַסְפָּקָה רְאוּיָה שֶׁל מִצְרָךְ זֶה, הַמְכֻנֶּה “שֵׁרוּת פָּעִיל”, הֵצִיק בִּמְיֻחָד לִבְנֵי גִּילִי בַּחוּגִים שֶׁבָּהֶם הֻטַּל עָלַי לִחְיוֹת אֶת חַיַּי מֵעַתָּה. וְאוּלָם לְתַקָּלָה זוֹ עֲתִידָה הָיְתָה לְהִמָּצֵא תַּקָּנָה שְׁלֵמָה בְּקָרוֹב, וְכָל מִשְׁאֲלוֹת־לִבֵּנוּ עֲתִידוֹת הָיוּ לְהִנָּתֵן לָנוּ בִּמְלוֹאָן. הַסַּכָּנָה, שֶׁרִחֲפָה לְעֵינֵי צְעִירֵי־הַקְּצִינִים וְשֶׁנִּרְאֲתָה כֹּה מַמָּשִׁית בַּיָּמִים הָהֵם, שֶׁהַמֶּמְשָׁלוֹת הַלִבֶּרָלִיוֹת וְהַדֵּמוֹקְרָטִיוֹת יַעֲבִירוּ אֶת הַמִּלְחָמָה מִן הָעוֹלָם, עֲתִידָה הָיְתָה לְהִתְבַּדּוֹת. תּוֹר הַשָּׁלוֹם וְהַשַּׁלְוָה הִגִּיעַ אֶל קִצּוֹ, וּמִלְחָמוֹת לֹא תֶּחֱסַרְנָה עוֹד. יִהְיֶה בָּהֶן כְּדֵי לְסַפֵּק רְצוֹן הַכֹּל. אָמְנָם כֵּן, דַּי וְהוֹתֵר! אָכֵן מְעַטִּים מְאֹד מִבְּנֵי אוֹתוֹ הַדּוֹר רַב הַשְּׁאִיפוֹת וְהַמֶּרֶץ, קַדֶּטִים חֲנִיכֵי סֶנְדְּהוֹרְסְט וּקְצִינִים עוּלֵי־יָמִים, שֶׁנִּכְנְסוּ בְּקַלּוּת־לֵבָב כָּזוֹ לַשֵׁרוּת הַמַּלְכוּתִי בְּשָׁנִים אֵלֶּה וְהַבָּאוֹת אַחֲרֵיהֶן, זָכוּ לְהַגִּיעַ עַד קִצָּהּ שֶׁל הַדֶּרֶךְ רַבַּת־הַתְּלָאוֹת, בָּהּ הֶעֶלְתָה אוֹתָם יַד הַגּוֹרָל. רַבּוּ הַקּוֹפְצִים עַל מְנוֹת הַמִּלְחָמָה הַקְּצוּצוֹת, שֶׁעָמְדוּ לְהִתְחַלֵּק בְּקָרוֹב בִּגְבוּלוֹת הֹדּוּ וּבְסוּדַן. אוּלָם הַמִּלְחָמָה בִּדְרוֹם אַפְרִיקָה עָמְדָה לְהִתְפַּשֵּׁט בְּמִדָּה כָּזוֹ, שֶׁתְּסַפֵּק אֶת צָרְכֵי הַצָּבָא הַקָּטָן שֶׁלָּנוּ בִּמְלוֹאָם. וְאַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה עוֹד הָיָה עָתִיד לָבוֹא הַמַּבּוּל!

שְׁנַת הַשֵּׁרוּת בַּצָּבָא נִתְחַלְקָה לְעוֹנַת־קַיִץ בַּת שִׁבְעָה חָדְשֵׁי אִמּוּן וְעוֹנַת־חֹרֶף בַּת חֲמִשָּׁה חָדְשֵׁי פַּגְרָא, וּלְכָל קָצִין נִתְּנוּ עֲשָׂרָה שָׁבוּעוֹת רְצוּפִים שֶׁל מְנוּחָה שְׁלֵמָה. כָּל כַּסְפִּי הָיִיתִי מוֹצִיא עַל פּוֹנִי פּוֹלוֹ, וְכֵוָן שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמִי הוֹצָאוֹת הַכְּרוּכוֹת בְּצַיִד, תָּרוּ עֵינַי בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם אַחֲרֵי מָקוֹם לְהַרְפַּתְקָאוֹת וַעֲלִילוֹת נוֹעָזוֹת. הַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי, בּוֹ נָמַקָּה הָאֱנוֹשִׁיּוּת כֹּה רַבּוֹת בַּשָּׁנִים, הוּפַר רַק בְּרֹבַע אֶחָד שֶׁל כַּדּוּר־הָאָרֶץ. מִלְחֶמֶת־הַגֵּרִילָה המְמֻשֶּׁכֶת בֵּין הַסְּפַרְדִּים לְבֵין הַמּוֹרְדִים בְּקוּבָּה נִכְנְסָה, לְפִי הַשְּׁמוּעָה, לִתְקוּפָתָהּ הָרְצִינִית בְּיוֹתֵר. הַמְפַקֵּד הַכְּלָלִי שֶׁל צִבְאוֹת סְפָרַד, הַמַּרְשַׁל הַמְפֻרְסָם מַרְטִינֶץ קַמְפּוֹס, שֶׁנּוֹדַע בְּנִצְחוֹנוֹתָיו עַל הַמּוּרִים. וּבַ־ ³⁷pronunciamentos אֶל הַסְּפַרַדִים כְּאֶחָד, נִשְׁלַח אֶל הָאִי הָעוֹמֵד בְּמִרְיוֹ, וְחֵיל־תִּגְבֹּרֶת סְפַרְדִּי בֶּן 80.000 אִישׁ הִפְלִיג בָּאֳנִיּוֹת מְהִירוֹת אֶל מֵעֵבֶר לָאוְקיָנוֹס, מִתּוֹךְ מַאֲמָץ עֶלְיוֹן לְדַכֵּא אֶת הַמֶּרֶד. הֲרֵי זֶה אֵפוֹא מָקוֹם, שֶׁבּוֹ נְטוּשִׁים קְרָבוֹת שֶׁל מַמָּשׁ. מִשַּׁחַר נְעוּרַי הָיִיתִי מְהַרְהֵר בְּעִנְיְנֵי צָבָא וּמִלְחָמָה, וּתְכוּפוֹת חָלַמְתִּי עַל מָה שֶמִּתְרַחֵשׁ בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם, הַטּוֹעֵם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה טַעְמָהּ שֶׁל אֵשׁ. לִבִּי הַצָּעִיר דִּמָּה לִרְאוֹת מִן הַגְּדֻלָּה וְהַהוֹד בְּמַסָּה זוֹ, בָּה מִתְנַסֶּה הַחַיָל, הַשּוֹמֵעַ שְׁרִיקַת כַּדּוּרִים מִכָּל עֲבָרִים, וּמְשַׂחֵק מִשְׂחַק חַיִּים וָמָוֶת חֲלִיפוֹת מִשָּׁעָה לְשָׁעָה. יֶתֶר עַל כֵּן, כֵּוָן שֶׁקִּבַּלְתִּי עָלַי הִתְחַיְּבֻיּוֹת מִקְצוֹעִיּוֹת בְּנִדּוֹן זֶה, כְּסָבוּר הָיִיתִי, שֶׁכְּדַאי וְרָאוּי הַדָּבָר, לַעֲרֹךְ מֵעֵין חֲזָרַת־יָחִיד מִתּוֹךְ מַסַּע־נִסָּיוֹן מְבוֹדָד, כְּדֵי לְהִוָּכַח, שֶׁאָמְנָם מְסֻגָּל אֲנִי לַעֲמֹד בַּמִּבְחָן. וְכָךְ אֵרַע הַדָּבָר, שֶׁנָּתַתִּי אֶת עֵינִי בְּקוּבָּה.

גִּלִּיתִי אֶת הַתָּכְנִית לְקָצִין צָעִיר מֵחֲבֵרַי – רֵגִ’ינַלְד בַּרְנֶס, שֶׁזָּרַח כּוֹכָבוֹ בִּרְבוֹת הַיָּמִים, וּבְמֶשֶׁךְ זְמַן אָרֹךְ פִּקֵּד עַל דִּיוִיזְיוֹת בְּצָרְפַת, וּמָצָאתִי אֹזֶן קַשֶּׁבֶת לִדְבָרַי. הַקּוֹלוֹנֶל וּמְסִבַּת־הַקְּצִינִים בִּכְלָלָהּ רָאוּ בְּעַיִן יָפָה אֶת הַשְּׁאִיפָה לִקְנוֹת נִסָּיוֹן מַעֲשִׂי בְּזִירַת־מִלְחָמָה מַמָּשִׁית. תָּכְנִית זוֹ לֹא הָיְתָה נוֹפֶלֶת כִּמְעַט מֵעוֹנַת־צַיִד רְצִינִית, שֶׁבִּלְעָדֶיהָ אֵין חַיֵּי קָצִין קְרוּיִים חַיִּים שֶׁל כָּבוֹד. מְזֻיָּן בְּהַסְכָּמוֹת אֵלֶּה, כָּתַבְתִּי אֶל יְדִידוֹ הַוָּתִיק שֶׁל אָבִי, סֶר הֶנְרִי ווּלְף, שֶׁשִּׁמֵּשׁ אָז בְּמִשְׂרַת צִיר שֶׁל בְּרִיטַנְיָה בְּמַדְרִיד, וּבִקַּשְתִּי מֵאִתּוֹ לְקַבֵּל בִּשְבִילֵנוּ מֵאֵת מֶמְשֶׁלֶת סְפָרַד אֶת הָרִשְׁיוֹנוֹת הַדְּרוּשִׁים לִנְסִיעָתֵנוּ. הַיָּשִׁישׁ הֶחָבִיב, זְקַן הַקוֹרְפּוּס הַדִּפְּלוֹמַטִי בְּמַדְרִיד, שֶׁנּוֹדְעָה לוֹ הַשְׁפָּעָה יְתֵרָה בְּחוּגֵי הָאַרְמוֹן, לֹא חָסַךְ עָמָל מִנַּפְשׁוֹ. צְרוֹר הַמְלָצוֹת מְצֻיָּנוֹת, רִשְׁמִיּוֹת וְאִישִׁיּוֹת, נִתְקַבֵּל לְיָדִי בִּמְהֵרָה, בְּצֵרוּף הַבְטָחָתוֹ שֶׁל סֶר הֶנְרִי, כִּי לִכְשֶׁנַּגִּיעַ לְהַבָנָה יְקַבֵּל אוֹתָנוּ הַמְפַקֵּד הַכְּלָלִי בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וּנוּכַל לִתְהוֹת עַל כָּל הַנַּעֲשֶׂה מִקָּרוֹב. וְכָךְ הִפְלַגְנוּ בְּרֵאשִׁית נוֹבֶמְבֶּר 1895 לִנְיוּ־יוֹרְק, וּמִשָּׁם הִמְשַׁכְנוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ לְהַבָנָה.

אֶפְשָׁר שֶׁאֵין אַנְשֵׁי הַדּוֹר הַזֶּה, נְגוּעֵי הַמִּלְחָמָה הַמְשַׁעֲמֶמֶת, שֶׁהִקְשִׁיחָה אֶת לִבָּם וְכִלְּתָה אֶת כֹּחָם, מְסֻגָּלִים לְהָבִין, כַּמָּה פָּחַד וְרָחַב לִבּוֹ שֶׁל קָצִין בְּרִיטִי צָעִיר, חֲנִיךְ יְמוֹת הַשָּׁלוֹם הַמְמֻשָּׁכִים, בְּהִתְקָרְבוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לְזִירַת־מִלְחָמָה מַמָּשִׁית. כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת חוֹפֵי קוּבָּה מִתְנַשְּׂאִים בְּדִמְדּוּמֵי־שַׁחַר רִאשׁוֹנִים מֵאֳפָקִים כְּחֻלִּים־כֵּהִים, פּוֹשְׁטִים צוּרָה וְלוֹבְשִׁים צוּרָה, הָיְתָה לִי הַרְגָּשָׁה, כְּאִלּוּ הִפְלַגְתִּי עִם הַקַּפִּיטַן סִילְוֶר וְזֶה עַתָּה נִתְגַּלָּה אֵלַי אִי־הַמַּטְמוֹן. הִנֵּה מָקוֹם, שֶׁדְּבָרִים שֶׁל מַמָּשׁ מִתְרַחֲשִׁים בּוֹ. הִנֵּה גֵּיא חִזָּיוֹן לַעֲלִילוֹת־חַיִּים. כָּאן עָלוּל לְהִתְרַחֵשׁ הַכֹּל. כָּאן וַדַּאי שֶׁיֶאֱרַע דְּבַר־מָה. כָּאן הָיִיתִי מְסֻגָּל לְהַשְׁלִיךְ אֶת נַפְשִׁי מִנֶּגֶד. הַרְהוֹרִים אֵלֶּה נִתְפַּזְּרוּ מִשֶּׁהֻגְּשָׁה פַּת־הַשַּׁחֲרִית, וְנָגוֹזוּ בְּחֶפְזוֹן הָעֲלִיָּה לַחוֹף.

קוּבָּה הִיא אִי נֶחֱמָד. בְּצֶדֶק קָרְאוּ לָהּ הַסְּפַרְדִּים בְּשֵׁם “פְּנִינַת הָאַנְטִילִים”. מֶזֶג־הָאֲוִיר, פּוֹשֵׁר וְעַז כְּאַחַת, גִּשְׁמֵי־הַבְּרָכָה, שֶׁפַע הַצְּמִיחָה, הַפּוֹרִיּוּת הַנִּפְלָאָה שֶׁל הַקַּרְקַע, יְפִי הַנּוֹף – כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ יַחַד לְהוֹצִיא מִפִּי תְּלוּנָה חֲמוּרָה עַל אֲבוֹת־אֲבוֹתַי, שֶׁבְּבֹקֶר תְּפוּס־תְּנוּמָה אֶחָד נָתְנוּ לְנֶכֶס כֹּה מְפֹאָר לְהִשָּׁמֵט מִבֵּין אֶצְבְעוֹת יְדֵיהֶם. אוּלָם הַדֵּמוֹקְרַטְיָה הַחֲדִישָׁה שֶלָּנוּ זָכְתָה בִּירֻשָּׁה נָאָה לְמַדַּי לְקַיְּמָה אוֹ לְבַזְבְּזָהּ, כִּרְצוֹנָם.

מַרְאֵה הָעִיר וְהַנָּמֵל שֶׁל הַבָנָה, לִפְנֵי שְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנִים, הָיָה מַרְהִיב עַיִן מִכָּל הַבְּחִינוֹת, אַף כִּי אֵין סָפֵק, שֶׁמֵּאָז עוֹד הוֹסִיפוּ לְהִתְפַּתֵּחַ וּלְהִתְקַדֵּם לְאֵין עֲרוֹךְ. שָׂכַרְנוּ חֲדָרִים בְּבֵית־מָלוֹן מְשֻׁבָּח לְמַדַּי, אָכַלְנוּ הֲמוֹן תַּפּוּחֵי־זָהָב, עִשַּׁנּוּ כַּמָּה סִיגָרוֹת וּמָסַרְנוּ אֶת כְּתָבֵי־הַרְשָׁאָתֵנוּ לִידֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת. הַכֹּל הָלַךְ לְמֵישָׁרִים. הַלָּלוּ עִיְּנוּ בַּמִּכְתָּבִים שֶׁבְּיָדֵינוּ, וְתֵכֶף לָכֵן קִבְּלוּ אוֹתָנוּ כְּמִשְׁלַחַת בִּלְתִּי־רִשְׁמִית, וּבְכָל זֹאת חֲשׁוּבָה בְּיוֹתֵר, שֶׁשִּׁגְּרָה מַעֲצָמָה כַּבִּירָה אֶל בַּעֲלַת־בְּרִית לְשֶׁעָבַר, בְּעֵת צָרָתָהּ. כְּכָל אֲשֶׁר הוֹסַפְנוּ לְמַעֵט אֶת דְּמוּת בִּקּוּרֵנוּ, כֵּן עָלְתָה הַחֲשִׁיבוּת הַפְּנִימִית, שֶׁיִּחֲסוּ לוֹ הַלָּלוּ. הַמְפַקֵּד הַכְּלָלִי יָצָא לְסַיֵּר אֶת חֵילוֹת־הַמַּצָּב וְהַמִּשְׁמָרוֹת הַשּׁוֹנִים, אוּלָם הֻבְטַח לָנוּ, שֶׁהַכֹּל יְסֻדַּר כִּרְצוֹנֵנוּ. אָנוּ נִמְצָא אֶת הַמַּרְשַׁל בְּסַנְטָה־קְלָרָה; הַנְּסִיעָה הִיא בְּגֶדֶר הָאֶפְשָׁרִי. הָרַכָּבוֹת מְשֻׁרְיָנוֹת הֵן; מִשְׁמְרוֹת־צָבָא מְלַוִּים אֶת הָרַכָּבוֹת בִּקְרוֹנוֹת מְיֻחָדִים, הַמְחֻבָּרִים אֲלֵיהֶן מִשְּׁנֵי קְצוֹתֵיהֶן; כָּתְלֵי הַקְּרוֹנוֹת צֻפּוּ רִקּוּעֵי־מַתֶּכֶת מֻצָּקִים; בְּמִקְרֵה יְרִיּוֹת מִן הַמַּאֲרָב, שֶׁהֵן מַעֲשֵׂי יוֹם יוֹם, אֵין לְךָ אֶלָּא לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל רִצְפַּת הַקָּרוֹן, כְּדֵי לְהַגִּיעַ בְּשָׁלוֹם לִמְחוֹז־חֶפְצֶךָ. לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר יָצָאנוּ לַדֶּרֶךְ.

הַמַּרְשַׁל מַרְטִינֶץ קַמְפּוֹס קִבֵּל אֶת פָּנֵינוּ בְּחִבָּה יְתֵרָה וּמָסַר אוֹתָנוּ לִרְשׁוּתוֹ שֶׁל אֶחָד מִקְּצִינֵי הַמִּפְקָדָה, לֵיטְנַנְט צָעִיר, בְּנוֹ שֶׁל דֻּכַּס טֵטוּאַן, חוּאַן אוֹ’דּוֹנֶל שְׁמוֹ, שֶׁדִּבֵּר אַנְגְּלִית יָפָה וּרְהוּטָה לְהַפְלִיא. שְׁמוֹ הִפְתִּיעַנִי, אוּלָם הֻגַּד לִי, שֶׁהַשֵּׁם הַזֶּה מְקֻבָּל בִּסְפָרַד לְמִן יְמֵי הַבְּרִיגָדָה הָאִירִית. אוֹ’דוֹנֶל הִסְבִּיר לָנוּ, שֶׁאִם רְצוֹנֵנוּ לִרְאוֹת בַּקְּרָבוֹת, עָלֵינוּ לְהִצְטָרֵף לְאַחַד הַטּוּרִים הַנַּיָּדִים. נִתְבָּרֵר, שֶׁטּוּר כָּזֶה יָצָא בְּבֹקֶר אוֹתוֹ הַיּוֹם, תַּחַת פִּקּוּדוֹ שֶׁל הַגֵּנֵרַל וַלְדֶּץ, מִסַּנְטָה־קְלָרָה לְסַנְקְטִי־סְפִּירִיטוּס, עֲיָרָה בְּמֶרְחַק 40 מִילִין מִשָּׁם, שֶׁצָּרוּ עָלֶיהָ הַמּוֹרְדִים. חֲבָל, שֶׁאֵחַרְנוּ אֵלֶיהָ. הַעִירוֹנוּ, כִּי מִכֵּוָן שֶׁהַטּוּר לֹא הִרְחִיק לֶכֶת עֲדַיִן, נוּכַל לְהַשִׂיגוֹ עַל נְקַלָּה. הַסְּפַרְדִּי הַצָּעִיר שֶׁלָּנוּ הֵשִׁיב בִּמְנוֹד־רֹאשׁ: “לֹא תַּעֲלוּ אֲפִילּוּ חֲמִשָּׁה מִילִין”. “הֵיכָן נִמְצָא אֵפוֹא הָאוֹיֵב?” שָׁאַלְנוּ. “הוּא נִמְצָא בְּכָל מָקוֹם, וּבְשׁוּם מָקוֹם”, הֵשִׁיב, “לַחֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים מֻתָּר לָלֶכֶת לְכָל מָקוֹם – שְׁנַיִם אַל יֵצְאוּ לְשׁוּם מָקוֹם”. בְּכָל־זֹאת, עוֹד אֶפְשָׁר לִהְפָּגֵשׁ עִם הַגֵּנֵרַל וַלְדֶּץ. עָלֵינוּ לִנְסוֹעַ בָּרַכֶּבֶת לִסְיֶנְפוּאֵיגוֹס, וּמִשָּׁם – בְּדֶרֶך הֶיָּם – לְטוּנָס. קַו מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל מִטּוּנָס לְסַנְקְטִי־סְפִּירִיטוּס, אָמַר אוֹ’דוֹנֶל, נָתוּן לִשְׁמִירָה מְעֻלָּה, וְהָרַכָּבוֹת הַצְּבָאִיוֹת עוֹבְרוֹת וְשָׁבוֹת בּוֹ לְלֹא פֶּגַע. בִּנְסִיעָה שֶׁל 150 מִילִין נַגִּיעַ אֵפוֹא לְסַנְקְטִי־סְפִּירִיטוּס בִּשְׁלשָׁה יָמִים, וְאִלּוּ הַגֵּנֵרַל וַלְדֶּץ לֹא יַגִּיעַ לְשָׁם עִם צִבְאוֹתָיו לִפְנֵי הַיּוֹם הָרְבִיעִי, עִם חֲשֵׁכָה. שָׁם נוּכַל לְהִצְטָרֵף אֶל הַטּוּר וְלַעֲקֹב אַחֲרֵי פְּעֻלּוֹתָיו הַבָּאוֹת. יִתְּנוּ לָנוּ סוּסִים וְנוֹשְׂאֵי כֵּלִים, וְהַגֵּנֵרַל יְקַבֵּל אֶת פָּנֵינוּ כְּאוֹרְחֵי מִפְקַדְתּוֹ.

אַף כִּי נְסִיעָתֵנוּ לֹא הָיְתָה נְטוּלַת סַכָּנָה, הִגַּעְנוּ בְּשָׁלוֹם לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ. סַנְקְטִי־סְפִּירִיטוּס, שֶׁלֹּא כְּהוֹרָאַת שְׁמָהּ, הָיְתָה עֲיָרָה נְחוּתָה וּמְזֻהֶמֶת שֶׁפָּשְׁטוּ בָּהּ מַחֲלַת הָאֲבַעְבּוּעוֹת וְהַקַּדַּחַת הַצְּהֻבָּה. בִּלִּינוּ אֶת הַלַּיְלָה בְּמִסְבָּאָה מְטֻנֶּפֶת וְרוֹעֶשֶת, וּלְמָחֳרָתוֹ בָּעֶרֶב הִגִּיעַ לָעֲיָרָה הַגֵּנֵרַל וַלְדֶּץ עִם אֲנָשָׁיו. הָיָה זֶה טוּר חָזָק לְמַדַּי: אַרְבָּעָה בַּטַּלְיוֹנִים שֶׁל חֵיל־הָרַגְלִים – כִּשְׁלשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ, שְׁנֵי אֶסְכַּדְרוֹנִים שֶׁל חֵיל־הַפָּרָשִׁים וּגְדוּד פְּרָדוֹת אֶחָד. הַחַיָּלִים עָשׂוּ עָלֵינוּ רשֶׁם נָאֶה, אַף כִּי עָבְרוּ דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה וּמְיַגַּעַת. הֵם לָבְשׁוּ מַדֵּי־כּוֹתָן, וְאֶפְשָׁר שֶׁצִּבְעָם הָיָה לָבָן בִּתְחִלָּתוֹ, אוּלָם כְּשֶׁנִּתְלַכְלְכוּ וְכֻסּוּ אֲבַק־דְּרָכִים, נִשְׁתַּנָּה עַד שֶׁהִתְחִיל דּוֹמֶה מְאֹד לְצֶבַע הַחַקִי. הֵם טָעֲנוּ תַּרְמִילִים כְּבֵדִים וַחֲגוֹרוֹת כְּפוּלוֹת לְכִתְפֵיהֶם, וְחָבְשׁוּ מִגְבְּעוֹת פַּנָמָה רַחֲבוֹת־שׁוּלַיִם. הֵם נִתְקַבְּלוּ בִּתְשׁוּאוֹת עַל יְדֵי חַבְרֵיהֶם שֶׁבָּעִיר, וְנִדְמָה לָנוּ, שֶׁגַּם תּוֹשָׁבֶיהָ שָׂמְחוּ לְבוֹאָם.

לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה הִתְיַצַּבְנוּ לִפְנֵי הַגֵּנֵרַל. הוּא קָרָא כְּבָר אֶת הַטֵּלֶגְרָמוֹת שֶׁהִמְלִיצוּ עָלֵינוּ וְקִדֵּם אֶת פָּנֵינוּ בִּבְרָכָה חַמָּה. סוּאַרֶץ וַלְדֶּץ הָיָה מְפַקֵּד־דִּיוִיזְיָה. הוּא יָצָא לְמַסַּע שְׁבוּעַיִם בַּמְּחוֹזוֹת הַמִּתְמָרְדִים בְּמַטָּרָה כְּפוּלָה – לְבַקֵּר בָּעֲיָרוֹת וּבַמְּצוּדוֹת הַמּוּגַנּוֹת עַל־יְדֵי חֵילוֹת־מַצָב סְפַרְדִּיִּים, וְכֵן לְהִלָּחֵם בַּמּוֹרְדִים, בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת שֶׁתָּבוֹא לְיָדוֹ, בְּדֶרֶךְ מָסָּעוֹ. הוּא בֵּאֵר, עַל יְדֵי מְתֻרְגְּמָן, מָה רַב הַכָּבוֹד שֶׁהוּא רוֹאֶה לְעַצְמוֹ בְּסִפּוּחַ שְׁנֵי נְצִיגִים מְצֻיָּנִים שֶל מַעֲצָמָה גְּדוֹלָה וִידוּעָה בִּידִידוּתָהּ, אֶל חֵילוֹ, וּמָה רַבָּה הַחֲשִׁיבוּת, שֶׁהוּא מְיַחֵס לַתְּמִיכָה הַמּוּסָרִית שֶׁבְּמֶחֱוָה זוֹ שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה. הֲשִׁיבוֹנוּ לוֹ, אַף אָנוּ עַל יְדֵי הַמְּתֻרְגְּמָן, שֶׁהֶעֱרַכְנוּ אֶת נְדִיבוּת־לִבּוֹ, וּמֻבְטָח לָנוּ, שֶׁנְּבַלֶּה עִתּוֹתֵינוּ בַּנְּעִימִים. הַמְּתֻרְגְּמָן עָרַךְ אֶת דִּבְרֵי תְּשׁוּבָתֵנוּ בְּהוֹסִיפוֹ עֲלֵיהֶם נֹפֶךְ מִשֶּׁלּוֹ, לְקוֹרַת־רוּחוֹ הַגְּמוּרָה שֶׁל הַגֵּנֵרַל. הוּא הִכְרִיז, שֶׁהוּא יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ עִם שַׁחַר. הָעֲיָרָה מְלֵאָה תַּחֲלוּאִים וְאֵין בִּרְצוֹנוֹ לִשְׁהוֹת בָּהּ אֲפִילּוּ שָׁעָה אַחַת יוֹתֵר מִן הַצֹּרֶךְ. סוּסֵינוּ יִהְיוּ מוּכָנִים לִפְנֵי שֶׁיָּאִיר הַיּוֹם. בֵּינְתַיִם הִזְמִין אוֹתָנוּ לִסְעֻדַּת עֶרֶב.

לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר נָכוֹנָה שָׁעָה הֲרַת־עוֹלָם בְּחַיָּיו שֶׁל קָצִין צָעִיר! הָיָה עוֹד חשֶׁךְ, אַךְ פְּנֵי הַשָּׁמַיִם הֶחֱוִירוּ. אָנוּ שְׁרוּיִים בְּ“הֵיכַל־מִסְתּוֹרִין אַפְלוּלִי אֲשֶׁר לַשַּׁחַר”, כְּבִטּוּיוֹ שֶׁל סוֹפֵר אֶחָד גָּדוֹל, אַף כִּי לֹא יָדוּעַ בְּיוֹתֵר³⁸ אָנוּ רְכוּבִים עַל סוּסֵינוּ, לוֹבְשֵׁי מַדִּים; אֶקְדֹּחֵינוּ טְעוּנִים. בְּתוֹךְ הַדִּמְדּוּמִים עוֹבְרוֹת שׁוּרוֹת אֲרֻכּוֹת שֶל אֲנָשִים מְזֻיָּנִים, עֲמוּסֵי־מַשָּׂא, צוֹעֲדִים בִּכְבֵדוּת לִקְרַאת הָאוֹיֵב. אֶפְשָׁר, שֶׁהוּא אוֹרֵב לָנוּ בְּמֶרְחַק מִיל אֶחָד. נִבְצַר מִמֶּנּוּ לָדַעַת זֹאת. אֵין אָנוּ יוֹדְעִים דָּבָר בִּסְגֻלּוֹתֵיהֶם שֶׁל יְדִידֵינוּ, וְלֹא בְּטִיבָם שֶׁל צָרֵינוּ. אֵין לָנוּ כָּל עִנְיָן בִּמְרִיבוֹתֵיהֶם. חוּץ מִצֹּרֶךְ הַהֲגָנָה הָעַצְמִית, אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לָקַחַת חֵלֶק בְּמִלְחֲמוֹתֵיהֶם. אוּלָם אָנוּ מַרְגִּישִׁים, שֶׁשָּׁעָה גּדוֹלָה הִיא בְּחַיֵּינוּ – בְּלִי סָפֵק, אַחַת הַשָּעוֹת הַטּוֹבוֹת בְּיוֹתר, שֶׁיָדַעְנוּ מֵעוֹלָם. סְבוּרִים אָנוּ שֶמַּשֶּׁהוּ עָתִיד לְהִתְרַחֵשׁ. אָנוּ מְקַוִּים וּמַאֲמִינִים שֶׁדְּבַר־מָה יֶאֱרַע בְּקָרוֹב; וְעִם זֶה אֵין בִּרְצוֹנֵנוּ לְהֵחָבֵל אוֹ לָמוּת. מַה הוּא אֵפוֹא הַדָּבָר, שֶׁאָנוּ שׁוֹאֲפִים אֵלָיו? אֵין זֶה אֶלָּא יֵצֶר הַנְּעוּרִים – תַּאֲוַת הַהַעְפָּלָה, וְהִיא הַעְפָּלָה לְשֵׁם הַעְפָּלָה. יָכוֹל אַתָּה, לִרְצוֹנְךָ, לִרְאוֹת בְּכָךְ מִתַּעְתּוּעֵי־כְּסִילִים. לִנְסֹעַ מַהֲלַךְ אַלְפֵי מִילִין בְּכֶסֶף, שֶאַתָּה מְצֻוֶּה לִנְהֹג בּוֹ חִסָּכוֹן, וְלָקוּם בְּשָׁעָה אַרְבַּע בַּבֹּקֶר, מִתּוֹךְ תִּקְוָה לָקַחַת חֵלֶק בְּתִגְרָה לְצַד אֲנָשִׁים זָרִים לַחֲלוּטִין – וַדַּאי שֶׁיִּקְשֶׁה לְבָאֵר מַעֲשֶׂה כָּזֶה בַּשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר. וּבְכָל־זֹאת יָדַעְנוּ, שֶׁרַבִּים מִפִּרְחֵי הַקְּצִינִים בַּצָּבָא הַבְּרִיטִי הָיוּ מְוַתְּרִים בְּרָצוֹן עַל מַשְׂכֹּרֶת־חֹדֶשׁ כְּדֵי לָשֶׁבֶת בְּאֻכָּפֵינוּ אִלּוּ נִתְּנָה לָהֶם הִזְדַּמְּנוּת זוֹ שֶׁבָּאָה לְיָדֵנוֵ.

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, לֹא אֵרַע דָּבָר. לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַגּוֹבֵר וְהוֹלֵךְ, הָיָה הַטּוּר הַסְּפַרְדִּי הָאָרֹךְ מִתְפַּתֵּל כְּנָחָשׁ בֵּין יְעָרוֹת אֵין סוֹף, בְּמַעֲלוֹת וּמוֹרָדוֹת שֶׁל נוֹף כַּבִּיר וְרַב־תִּפְאֶרֶת, טוֹבֵל בְּאֶגְלֵי־טַל וְזַהֲרוּרֵי־חַמָּה. הָלַכְנוּ כִּשְׁמוֹנָה מִילִין, וּמִכֵּוָן שֶׁנִתְקָרְבָה הַשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית וְהִגַּעְנוּ בֵּינְתַיִם לְאַדְמַת מִישׁוֹר, נִתַּן צַו לַעֲצֹר, לְשֵׁם פַּת־שַׁחֲרִית וְ“”siesta ³⁹ לְפַת הַשַּׁחֲרִית נוֹדְעָה חֲשִׁיבוּת יְתֵרָה. חֵיל־הָרַגְלִים הִדְלִיק מְדוּרוֹת לְבַשֵּׁל אֶת אָכְלוֹ; סֻלְּקוּ הָאֻכָּפִים מֵעַל הַסּוּסִים, שֶׁהוּצְאוּ אֶל הַמִּרְעֶה; וְנִזיד חַם עִם קָפֶה הֻגְּשׁוּ אֶל שֻׁלְחָן עָרוּךְ בִּשְׁבִיל הַמִּפְקָדָה. הָיָה זֶה פִּיקְנִיק כַּהֲלָכָה. שָׁלִישׁוֹ שֶׁל הַגֵּנֵרַל הוֹצִיא לְבַסּוֹף צִנְצֶנֶת־פַּח גְּדוֹלָה, בָּהּ הִתְקִין מַשְׁקֶה, שֶׁכִּנָּהוּ בְּשֵׁם “רַנְקוֹטֶל”⁴⁰ עָבְרוּ שָׁנִים רַבּוֹת עַד שֶׁעָמַדְתִּי עַל פֵּרוּשׁוֹ הַנָּכוֹן שֶׁל בִּטּוּי זֶה, שֶׁנִשְׁתַּמֵּר יָפֶה בְּזִכְרוֹנִי. אֵין סָפֵק, שֶׁהוּא הִתְכַּוֵּן לְמִסְכַּת רוּם. בֵּין שֶׁכָּךְ פֵּרוּשׁוֹ, וּבֵין שֶׁאֵינוֹ כָּךְ, הָיָה הַמַּשְׁקֶה בָּסִים מְאֹד. עַד שֶׁסִּיַּמְנוּ לְגִימָתֵנוּ, נִתְלוּ עַרְסָלִים בֵּין הָאִילָנוֹת שֶׁבְּחֹרֶשׁ סָמוּךְ, בָּהֶם נִתְבַּקַּשְׁנוּ לְהִתְפַּרְקֵד לְשָׁעָה שֶׁל מַרְגּוֹעַ. הַחַיָּלִים וּקְצִינֵי הַגְּדוּדִים הִשְׁתַּטְּחוּ עַל הַקַּרְקַע, לְאַחַר שֶׁאָחֲזוּ כִּמְדֻמַּנִי, בָּאֶמְצָעִים הַצְּבָאִיִּים הַדְּרוּשִׁים, וְנִרְדְּמוּ בְּצִלֵּי הָאִילָנוֹת לְמֶשֶׁךְ אַרְבַּע שָׁעוֹת בְּעֵרֶךְ.

בְּשָׁעָה שְׁתַּיִם אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם הִגִּיעָה הַ“siesta” אֶל קִצָּה. קָמָה הֲמוּלָה בְּמַחֲנֵה־הַשָּׂדֶה הַדּוֹמֵם. בְּשָׁעָה שָׁלשׁ יָצָאנוּ שׁוּב לַדֶּרֶךְ, וְהָלַכְנוּ אַרְבַּע שָׁעוֹת, בִּמְהִירוּת לֹא פָּחוֹת מִשְּׁנֵי מִילִין וּשְׁלשֶׁת רִבְעֵי הַמִּיל לְשָׁעָה. בַּעֲרֹב הַיּוֹם הִגַּעְנוּ לַמָּקוֹם הַמְיֻעָד לְמַחֲנֵה־הַלַּיְלָה, הַטּוּר עָבַר 18 אוֹ 19 מִילִין, וְדוֹמֶה הָיָה, שֶׁחֵיל הָרַגְלִים לֹא נִתְעַיֵּף כָּל עִקָּר. יַלְדֵי אֲדָמָה אֵלֶּה, אִכָּרִים סְפַרְדִּיִּים חֲסֻנִּים, טִלְטְלוּ אֶת מִטְעָנָם הַכָּבֵד בְּמִשְׁעוֹלִים צָרִים וּפְתַלְתֻּלִּים בְּהַתְמָדָה מַפְלִיאָה. שְׁעַת הַמַּרְגוֹעַ הַמְמֻשָּׁכָה לְעֵת הַצָּהֳרַיִם הָיְתָה לָהֶם כִּמְנוּחַת־לַיְלָה שְׁנִיֳּה.

אֵין לִי כָּל סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהָרוֹמִיִּים הַקַּדְמוֹנִים, שֶׁלֹא כִּבְנֵי דּוֹרֵנוּ, תִּכְּנוּ אֶת סֵדֶר־הַיּוֹם בִּתְבוּנָה יְתֵרָה. הֵם קָמוּ עִם הָנֵּץ הַשַּׁחַר בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה. וְאִלּוּ אֲנַחְנוּ אֵין אָנוּ רוֹאִים בִּזְרִיחַת הַחַמָּה אֶלָּא בִּימוֹת מִלְחָמָה. פְּעָמִים אָנוּ רוֹאִים בִּשְׁקִיעַת הַחַמָּה. וַהֲרֵי שְׁקִיעַת־הַחַמָּה אוֹמֶרֶת עַצְבוּת, וּבְכַנְפֵי הַשַּׁחַר תִּנָּשֵׂא הַתִּקְוָה. שְׁעַת הַתְּנוּמָה וְהַמַּרְגּוֹעַ בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם מְרַעֲנֶנֶת גוּפוֹ שֶׁל אָדָם הֵרְבֵּה יוֹתֵר מִתַּרְדֵּמַת־לַיְלָה מְמֻשָּׁכָה. לֹא לְכָךְ נוֹצַרְנוּ, שֶׁנַּעֲבוֹד, אוֹ אֲפִלּוּ נְשַׂחֵק, מִשָּׁעָה שְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה. אָנוּ מַטִּילִים עַל עַצְמֵנוּ עֹל כָּבֵד מִנְשׂוֹא, שֶׁלֹּא כְּהֹגֶן וְלֹא מֵחָכְמָה. לְצֹרֶךְ כָּל מַעֲשֶׂה אוֹ כָּל תַּעֲנוּג, שִׂכְלִי אוֹ גּוּפְנִי, הָיָה עָלֵינוּ לְחַלֵּק אֶת יָמֵינוּ וְאֶת הֲלִיכוֹתֵינוּ לִשְׁנַיִם. כְּשֶׁעָבַדְתִּי בָּאַדְמִירָלִיּוּת בִּימֵי הַמִּלְחָמָה, נִמְצֵאתִי לָמֵד, שֶׁיֵּש בִּיכָלְתִּי לְהוֹסִיף כִּשְׁעָתַיִם לְמַאֲמַץ־הָעֲבוֹדָה שֶׁלִּי, כְּשֶׁשָּׁכַבְתִּי שָׁעָה אַחַת בְּמִטָּתִי, לְאַחַר פַּת־הַצָּהֳרַיִם. הַלַּטִּינִים נְבוֹנִים יוֹתֵר וּקְרוֹבִים יוֹתֵר אֶל הַטֶּבַע בְּאֹרַח־חַיֵּיהֶם מִן הָאַנְגְּלוֹ־זַכְּסִים אוֹ הַטֶּבְטוֹנִים. אוּלָם יִתְרוֹנָם שֶׁל אֵלֶּה הוּא בְּאַקְלִימֵי מְדִינוֹתֵיהֶם.

מִתּוֹךְ אוֹתָהּ הַשִּגְרָה הִמְשַׁכְנוּ דַּרְכֵּנוּ עוֹד כַּמָּה יָמִים, מוֹסִיפִים לָזוּן עֵינֵינוּ בִּיפִי הַנּוֹף לְלֹא כָּל אוֹת אוֹ סִמָּן שֶׁל מִלְחָמָה. בֵּינְתַיִם קָשַׁרְנוּ קִשְׁרֵי יְדִידוּת אַמִּיצָה אִם⁴¹ מְאָרְחֵינוּ הַסְּפַרְדִּים; וּבַשִּׂיחוֹת שֶׁהִתְנַהֲלוּ בְּצָרְפַתִּית נִלְעֶגֶת, שֶׁהָיְתָה מְשֻׁתֶּפֶת לָנוּ וְלָהֶם, עָלָה בְּיָדֵנוּ לְבָרֵר לְעַצְמֵנוּ אֶת הַשְׁקָפוֹתֵיהֶם בְּמִדַּת־מָה. רֹאשׁ הַמִּפְקָדָה, לֵיטְנַנְט קוֹלוֹנֶל בֶּנְצוֹ, לְמָשָל, עָמַד בְּשִׂיחָה אַחַת עַל הַמִּלְחָמָה, “שֶׁאָנוּ עוֹרְכִים כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת שְׁלֵמוּתָהּ שֶׁל מְדִינָתֵנוּ”. דְּבָרָיו הִפְתִּיעוּנִי. לֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי מֵעוֹלָם – כַּנִּרְאֶה, מֵחֲמַת חִנּוּכִי הַמֻּגְבָּל – שֶׁאֻמּוֹת אֲחֵרוֹת יֵשׁ לָהֶן אוֹתָן הַרְגָּשׁוֹת מַמָּשׁ בְּנוֹגֵעַ לְמוֹשְׁבוֹתֵיהֶן, שֶׁטִּפְּחוּ בָּנוּ כָּל יָמֵינוּ בְּאַנְגְּלִיָּה בְּנוֹגֵעַ לַמּוֹשָׁבוֹת שֶׁלָּנוּ. נִרְאֶה, שֶׁהֵם הִרְגִּישׁוּ בְּעִנְיַן קוּבָּה כְּכָל־מַה שֶּׁהִרְגַּשְׁנוּ אָנוּ בְּעִנְיַן אִירְלַנד. הַדָּבָר עָשָׂה עָלַי רשֶׁם גָּדוֹל, רָאִיתִי בְּכָךְ מִשּׁוּם חֻצְפָּה, שֶהַנָּכְרִים הָאֵלֶּה מִתְיַמְּרִים בְּאוֹתָן הַהַשְקָפוֹת, וּמְדַבְּרִים בְּאוֹתָה הַלָּשׁוֹן מַמָּשׁ עַל מְדִינָתָם וּמוֹשְבוֹתֶיהָ, כְּאִלּוּ בְּרִיטִים הָיוּ, בֵּין כָּך וּבֵין כָּך הִשְׁלַמְתִּי עִם הָעֻבְדָּה, וְקָבַעְתִּי לָהּ מָקוֹם בְּאוֹצָרִי הַשִּׂכְלִי. עַד עַתָּה הָיִיתִי מִתְיַחֵס (בְּסֵתֶר לִבִּי) בְּאַהֲדָה אֶל הַמּוֹרְדִים אוֹ, לַפָּחוֹת, אֶל הַמֶּרֶד; אוּלָם מֵעַתָּה נִפְקְחוּ עֵינַי לִרְאוֹת, כַּמָּה אֻמְלָלִים הֵם הַסְּפַרְדִּים לְעֶצֶם הָרַעְיוֹן, שֶׁ“פְּנִינַת־הָאַנְטִילִים” הַיְפֵהפִיָּה תִּשָּׁמֵט מִידֵיהֶם, וַאֲנִי הִתְחַלְתִּי מִשְׁתַּתֵּף בְּצַעֲרָם.

אֲנְחנוּ לֹא רָאִינוּ כָּל סִכּוּיִים לְנִצְחוֹנָם. שַׁוּוּ בְּנַפְשְׁכֶם, כַּמָּה עוֹלָה לְשָׁעָה הַחֲזָקַת טוּר־צָבָא בֶּן 4000 אִישׁ, הַנָּע־וְנָד בְּיַעֲרוֹת־עַד אֵלֶּה! עַד תְּרֵיסַר טוּרִים כָּאֵלֶּה, וְעוֹד רַבִּים קְטַנִּים מֵהֶם, נִמְצְאוּ בִּתְנוּעָה מַתְמֶדֶת. וְעוֹד כְּמָאתַיִם אֶלֶף אִישׁ חָנוּ בַּמְּצוּדוֹת וּבְחֵילוֹת־הַמַּצָּב וּמֵהֶם שָׁמְרוּ עַל קַוֵּי מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל. יָדַעְנוּ, שְׁסְּפָרַד לֹא הָיתָה אֶרֶץ עֲשִׁירָה בַּיָּמִים הָהַם. יָדַעְנוּ מַה כַּבִּיר הַמַּאֲמָץ וּמָה רַבִּים הַקָּרְבָּנוֹת, בָּהֶם הֶחֱזִיקָה וְקִיְּמָה יוֹתֵר מֵרֶבַע מִלְיוֹן אִישׁ בְּמֶרְחַק 5000 מִילִין מֵעֵבֶר לים.

וְהָאוֹיֵב מָה? עִקְבוֹתָיו לֹא נוֹדְעוּ לְאִישׁ, וַאֲנַחְנוּ לֹא שָׁמַעְנוּ אֲפִלוּ יְרִיָּה אַחַת; וּבְכָל זֹאת לֹא הָיָה סָפֵק בִּמְצִיאוּתוֹ. כָּל אוֹתָם הַגְּיָסוֹת הַכַּבִּירִים וְאֶמְצְעֵי הַזְּהִירוּת הָרַבִּים שֶׁנָּקְטוּ לֹא בָּאוּ אֶלָּא לְאַחַר שׁוּרָה שֶׁל כִּשְׁלוֹנוֹת קָשִׁים. בַּיְּעָרוֹת וּבֶהָרִים הָאֵלֶּה הִסְתַּתְּרוּ כְּנוּפְיוֹת אֲנָשִׁים עוֹטֵי־בְּלוֹיִים, אַךְ לָהֶם דֵּי רוֹבִים וְתַחֲמשֶׁת, וְהֵם מְזֻיָּנִים בְּסַכִּינִים חַדּוֹת וְקַטְלָנִיּוֹת, שֶׁקּוֹרְאִים לָהֶן“machete”⁴²; הַלָּלוּ אֵין מִלְחַמְתָּם כְּרוּכָה בְּהוֹצָאוֹת, אֶלָּא בְּעֹנִי, סַכָּנָה וְדַחֲקוּת, וְאֵין הֵם חוֹשְׁשִׁים לְמַחְסוֹר בְּמִינִים אֵלֶּה. הַפַּעַם נִתְקְלוּ הַסְּפַרְדִּים בִּירִיבִים, שֶׁעָלוּ אֲפִילוּ עֲלֵיהֶם בְּמִלְחֲמוֹת־גֵּרִילָה. הֵם נָעוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, בְּדוֹמֶה לְשַׁיָּרוֹתָיו שֶׁל נַפּוֹלֵיאוֹן בַּחֲצִי־הָאִי הַפִּירֵנֵאִי, מִיל אַחַר מִיל, יוֹם אַחַר יוֹם, דֶּרֶךְ עוֹלָם סְפוּג שִׂנְאָה מְסֻתֶּרֶת, נְתוּנִים מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם לְהַתְקָפוֹת אַכְזְרִיוֹת מִן הַמַּאֲרָב.

בַּלַּיְלָה, אוֹר לַ־30 בְּנוֹבֶמְבֶּר, לַנּוּ בַּכְּפָר הַמְבֻצָּר אָרוֹיוֹ־בְּלַנְקוֹ. אָנוּ שָׁלַחְנוּ שְׁנֵי בַּטַּלְיוֹנִים וְאֶסְכַּדְרוֹן אֶחָד עִם הַחֵלֶק הָעִקָּרִי שֶׁל שַׁיָּרָה נוֹשֵׂאת צֵדָה לְכַמָּה חֵילוֹת־מַצָּב שֶׁבַּסְּבִיבָה. עַל שְׁאֵרִית גְּדוּדֵנוּ, כְּאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ, בְּעֵרֶךְ, הֻטַּל לְחַפֵּשׂ אֶת הָאוֹיֵב וְאֶת הַמַּעֲרָכָה. בַּ־30 בְּנוֹבֶמְבֶּר מָלְאוּ לִי 21 שָׁנָה, וּבַיּוֹם הַהוּא שָׁמַעְתִּי לָרִאשׁוֹנָה קוֹל יְרִיּוֹת נִתָּכוֹת בְּחֵמָה, שָׁמַעְתִּי כַּדּוּרִים שׁוֹרְקִים בָּאֲוִיר וּפוֹגְעִים בְּבָשָׂר וָדָם.

עֲרָפֶל כִּסָּה אֶת פְּנֵי הָאָרֶץ, כְּשֶׁיָּצָאנוּ לַדֶּרֶךְ בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר, וּלְפֶתַע פִּתְאֹם פִּלְּחוּ יְרִיּוֹת אֶת חֲלַל הָאֲוִיר מִצַּד הַמְאַסֵּף שֶׁל הַטּוּר. בַּיָּמִים הָהֵם, כְּשֶׁעָמְדוּ הַלּוֹחֲמִים צְפוּפִים בַּמַּעֲרָכָה, וְהִשְׁתַּמְּשׁוּ – מִקְצָתָם, לַפָּחוֹת – בְּרוֹבִים רַחֲבֵי־נֶקֶב, נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת־נֵפֶץ וְנִשְּׁאוּ תִּמְרוֹת־עָשָן, וְנִרְאוּ אַף רִשְׁפֵי־אֵשׁ. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁכִּשְׁמִינִית הַמִּיל מַפְרִידָה בֵּינֵינוּ לְבֵין הָאֵשׁ הָרוֹעֶמֶת וְהַמַּדְהִימָה. אוּלָם הוֹאִיל וְנִדְמָה לִי שֶׁהַכַּדּוּרִים אֵינָם קְרוֹבִים אֵלַי, הִבְלַגְתִּי בִּמְהֵרָה עַל חֶרְדָּתִי. הָיְתָה לִי הַרְגָּשַׁת אוֹתוֹ אוֹפְּטִימִיסְטָן, “שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לְשׁוּם תַּקָּלָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תֶּאֱרַע לוֹ לְעַצְמוֹ”. הָעֲרָפֶל הִסְתִּיר בְּעֵינֵינוּ הַכֹּל, לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה הִתְחִיל מִתְפַּזֵּר, וְטוּר־הַצָּבָא שֶׁלָּנוּ נִתְגַּלָּה אֵלַי, כְּשֶׁהוּא צוֹעֵד בְּקָרַחְתּוֹ שֶׁל יַעַר, כְּמֵאָה יַרְד רָחְבָּהּ. לְזוֹ קָרְאוּ דֶּרֶךְ צְבָאִית, וּבָהּ הָיִינוּ מְהַלְּכִים מֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁעוֹת. עֲצֵי הַיַּעַר הִתְחִילוּ מִצְטוֹפְפִים וְסוֹגְרִים עָלֶיהָ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְהַקְּצִינִים שָׁלְפוּ אֶת הַסַּכִּינִים וְקִצְּצוּ בָּעַנָפִים, בִּתְּרוּ אֶת דְּלוּעֵי־הַמַּיִם הַגְּדוֹלִים, שֶׁנִּתְלוּ עֲלֵיהֶם וְהֵרִיקוּ אֶת הַנּוֹזֵל הַקַּר, הַבָּהִיר כִּבְדֹלַח, עַל רָאשֵׁי חֲבֵרִים שֶׁלֹּא יָדְעוּ לְהִזָּהֵר.

אוֹתוֹ יוֹם כְּשֶעָמַדְנוּ לְשֵׁם פַּת־שַׁחֲרִית, יָשַׁב כָּל אֶחָד עַל סוּסוֹ וְסָעַד מִמַּה שֶּׁמָּצָא בְּתַרְמִילוֹ. בְּחֶלְקִי נָפְלָה מַחֲצִית־תַּרְנְגֹלֶת כְּחוּשָׁה. בְּעוֹד אֲנִי מְכַרְסֵם אֶת כֶּרַע הַתַּרְנְגֹלֶת, פָּרְצָה פִּתְאֹם מִשְּׁפַת הַיַּעַר מַעֲרֶכֶת יְרִיּוֹת פְּרוּעָה, שֶׁהוּטְחָה יָשָׁר אֶל מוּל פָּנֵינוּ, כְּבַיָּכוֹל. הַסוּס שֶׁמֵּאֲחוֹרַי – לֹא סוּסִי שֶׁלִּי – נִתַּר מִמְּקוֹמוֹ. קָמָה מְהוּמָה וּמְבוּכָה. פְּלֻגַּת חַיָּלִים חָשָׁה לַמָּקוֹם, שֶׁהַיְרִיּוֹת הוּטְחוּ מִשָּׁם, וְכַמּוּבָן לֹא מָצְאָה דָּבָר חוּץ מִמִּסְפַּר תַּרְמִילִים רֵיקִים. בֵּינְתַיִם שָׁקַעְתִּי בְּהַרְהוֹרִים עַל הַסּוּס הַפָּצוּעַ. הוּא הָיָה עַרְמוֹנִי. הַכַּדּוּר פָּגַע בֵּין צַלְעוֹתָיו. דָּמוֹ הָיָה מְטַפְטֵף אַרְצָה וְעוֹרוֹ הָעַרְמוֹנִי הַבָּהִיר הֻכְתַּם בְּעִגּוּל אָדֹם־כֵּהֶה, כְּאַמָּה רָחְבּוֹ. הוּא הוֹרִיד אֶת רֹאשׁוֹ, אַךְ לֹא נָפַל. אוּלָם לֹא הָיָה סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁקִּצּוֹ קָרוֹב, כִּי אֻכָּפוֹ וְרִסְנוֹ סֻלְּקוּ בִּמְהֵרָה. בְּעוֹד אֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּפָרָשָׁה זוֹ, לֹא יָכֹלְתִּי לְהַסִּיחַ דַּעְתִּי מִן הַמַּחֲשָׁבָה, כִּי הַכַּדּוּר שֶׁפָּגַע בָּעַרְמוֹנִי עָבַר כְּאַמָּה מֵרֹאשִׁי. וּבְכֵן הָיִיתִי, בְּכָל אֹפֶן, בְּ“אֵשׁ הַמִּלְחָמָה” – דָּבָר שֶׁאֵין לְזַלְזֵל בּוֹ. בְּכָל־זֹאת הִתְחַלְתִּי רוֹאֶה אֶת עֲלִילָתֵנוּ בְּאוֹר רְצִינִי יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַד כֹּה.

בְּכָל יוֹם הַמָּחֳרָת הָלַכְנוּ בְּעִקְבוֹתֵיהֶם. מַרְאֵה הַיַּעַר, שֶׁהָיָה לוֹ תְּחִלָּה דִּמְיוֹן מָה לִסְכָכָה אַנְגְּלִית, נִשְׁתַּנָּה עַתָּה, וְהָיִינוּ עוֹבְרִים בְּחֹרְשׁוֹת שֶׁל דְּקָלִים, שׁוֹנִים בְּגָדְלָם וּמְשֻׁנִּים בְּצוּרָתָם. לְאַחַר שָׁלשׁ אוֹ אַרְבַּע שְׁעוֹת תְּעִיָּה בְּמָבוֹךְ זֶה יָצָאנוּ שׁוּב לְשָׂדֶה פָּתוּחַ עַל שְׂפַת נָהָר. חָצִינוּ אוֹתוֹ וְעָמַדְנוּ לַחֲנָיַת לַיְלָה בְּקִרְבַת צְרִיף־עֵץ, שֶׁשְּׁמוֹ סֻמַּן מִשּׁוּם־מָה בְּמַפַּת הַמָּחוֹז. הַיּוֹם הָיָה חַם מְאֹד, וַאֲנִי וַחֲבֵרִי פִּתִּינוּ שְׁנַיִם מִקְּצִינֵי־הַמִּפְקָדָה הַצְּעִירִים לָבוֹא אִתָּנוּ וּלְהִתְרַחֵץ בַּנָּהָר, שֶׁהִקִּיף אֶת מַחֲנֵנוּ מִשְּׁלשָׁה צְדָדִים. הַמַּיִם הַחַמִּים וְהַבְּהִירִים הֵשִׁיבוּ אֶת נַפְשֵׁנוּ, וּמַרְאֵה הַנּוֹף הִרְהִיב אֶת הָעַיִן. בְּעוֹד אָנוּ מִתְלַבְּשִׁים עַל שְׂפַת הַנָּהָר, שָׁמַעְנוּ פִּתְאֹם יְרִיַּת רוֹבֶה, מִמֶּרְחָק לֹא רַב. תֵּכֶף לָכֵן בָּאָה יְרִיָּה שְׁנִיָּה, וּשְׁלִישִׁית אַחֲרֶיהָ, וּלְבַסּוֹף נִתַּךְ בְּרַד־יְרִיּוֹת בְּבַת־אַחַת. הַכַּדּוּרִים זִמְזְמוּ מֵעַל לְרָאשֵׁינוּ. לֹא הָיָה סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהָאוֹיֵב פָּתַח בְּהַתְקָפָה.

הִתְלַבַּשְּׁנוּ בְּחִפָּזוֹן, נְסוֹגִים אֲחוֹרַנִּית לְאֹרֶךְ הַנָּהָר בְּכָל הַצְּנִיעוּת הָאֶפְשָׁרִית, וְחָזַרְנוּ לַמִּפְקָדָה שֶׁל הַגֵּנֵרַל. כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְשָׁם, כְּבָר הָיְתָה תִּגְרָה מַמָּשִׁית נְטוּשָׁה בְּמֶרְחַק חֲצִי הַמִּיל מִן הַמָּקוֹם, וְהַכַּדּוּרִים הָיוּ נוֹפְלִים בְּכָל פִּנּוֹת הַמַּחֲנֶה. הַמּוֹרְדִים הָיוּ מְזֻיָּנִים, בְּעִקָּר, בְּרוֹבֵי “רֵמִינְגְטוֹן”, וְנַהֲמָתָם הָאֲטוּמָה שֶׁל אֵלֶּה הִתְעָרְבָה בַּטִּרְטוּר הַסּוֹאֵן שֶׁל רוֹבֵי־הַמַּחֲסָנִיוֹת אֲשֶׁר לַסְּפַרְדִּים. לְאַחַר חֲצִי שָׁעָה, בְּעֵרֶךְ, אָמרוּ הַמּוֹרְדִים דַּי וְנִסְתַּלְּקוּ, כְּשֶׁהֵם נוֹשְׂאִים אִתָּם אֶת הַפְּצוּעִים וְהַמֵּתִים, שֶׁמִּסְפָּרָם כַּנִּרְאֶה, הָיָה לֹא מְעָט.

סָעַדְנוּ פַּת־עַרְבִּית בַּמִּרְפֶּסֶת, בְּאֵין מַפְרִיעַ, וְעָלִינוּ עַל עַרְסָלֵינוּ בְּתוֹךְ הַצְּרִיף הַזָּעִיר. לֹא אָרְכָה הַשָּעָה עַד שֶׁהֱקִיצוֹתִי לְקוֹל יְרִיּוֹת. אֵלֶּה לֹא הָיוּ יְרִיּוֹת בּוֹדְדוֹת, אֶלָּא מְטַר־כַּדּוּרִים שֶׁהִסְעִיר אֶת דִּמְמַת הַלַּיְלָה. כַּדּוּר אֶחָד חָדַר בְּעַד גַּג־הַתֶּבֶן שֶׁל הַצְּרִיף, וְשֵׁנִי פָּגַע בְּחַיָּל מִנּוֹשְׂאֵי־כֵּלֵינוּ, שֶׁיָּשֵׁן בַּחוּץ. הָיִיתִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לָרֶדֶת מֵעַרְסָלִי וּלְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל הַקַּרְקַע, אוּלָם מִכֵּוָן שֶׁשְּׁאָר הַקְּצִינִים נִשְׁאֲרוּ בְּעַרְסָלֵיהֶם, הֶחֱלַטְתִּי שֶׁלֹּא נָאֶה גַּם לִי לָזוּז מִמְּקוֹמִי. הִתְחַזַּקְתִּי לְמַרְאֵה הַקָּצִין הַסְּפַרְדִּי, שֶׁעַרְסָלוֹ נִתְלָה בֵּינִי לְבֵין אֵשׁ הָאוֹיֵב, אָדָם בַּעַל גּוּף; לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, אֶפְשָׁר הָיָה לְכַנּוֹתוֹ שָׁמֵן. מֵעוֹלָם לֹא הָיוּ לִי דֵּעוֹת קְדוּמוֹת בְּנוֹגֵעַ לְבַעֲלֵי־בָּשָׂר. וּוַדַּאי שֶׁלֹּא צָרָה עֵינִי בִּסְעֻדּוֹתָיו שֶׁל קָצִין זֶה. לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה נָפְלָה עָלַי תַּרְדֵּמָה וָאִישָׁן.

לְאַחַר לֵיל־נְדוּדִים, יָצָא הַטּוּר לַדֶּרֶךְ בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר. עֲרָפֶל כָּבֵד הִסְתִּיר אֶת קַלָּעֵי הַמּוֹרְדִים, וּבוֹ בָּרֶגַע שֶׁעָבַרְנוּ אֶת הַנָּהָר, קִדְּמוּ הַלָּלוּ אֶת פָּנֵינוּ בְּאֵש מְכֻוֶּנֶת יָפֶה. הָאוֹיֵב הַנָּסוֹג נִצֵּל כָּל הִזְדַּמְּנוּת, שֶׁבָּאָה לְיָדוֹ, בִּמְלוֹאָהּ. אַף כִּי נִפְגְּעוּ אַךְ מְעַטִּים מֵאֲנָשֵׁינוּ, רַבָּה הַהִתְרַגְּשׁוּת הַכְּלָלִית לְמַרְאֵה הַכַּדּוּרִים הַמִּתְעוֹפְפִים לְכָל אָרְכּוֹ שֶׁל הַטּוּר.

בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה הֵגִיחַ חֲלוּץ־הַטּוּר מִמִּשְׁעוֹלָיו הַתְּלוּלִים וְיָצָא לַמֶּרְחָב. מְסִלָּה דְּשׁוּאָה, עִם גֶּדֶר־תַּיִל מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וְשׁוּרָה שֶׁל עֵצִים נַנָּסִיִּים מִצִּדָּה הַשֵּׁנִי, נִמְשְׁכָה מִתְּחִלָּתוֹ שֶׁל הַמִּישׁוֹר עַד הַקַּו שֶׁל הָאוֹיֵב. מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַמְּסִלָה הִשְתָּרְעוּ שָׂדוֹת נִרְחָבִים שֶׁל עִשְׂבֵי־בָּר גְבֹהִים כַּחֲצִי קוֹמַת־אִישׁ. לְעֵרֶךְ, בְּאֶמְצַע הַמְּסִלָּה, בְּמֶרְחַק חֲצִי מִיל, מִצַּד יָמִין, נִרְאָה פַּרְדֵּס וּבוֹ כְּמֵאָה עֲצֵי תֹּמֶר. בִּקְצֵה הַמְּסִלָה הִתְנַשֵּׂא מִשְּׁנֵי עֲבָרֶיהָ תֵּל אָרֹךְ וְנָמוּךְ, עִם גָּדֵר שֶׁל פַּסֵּי־בַּרְזֶל בְּרֹאשׁוֹ וִיעָרוֹת עֲבֻתִּים מֵאֲחוֹרָיו. זוֹ הָיְתָה עֶמְדַּת־הָאוֹיֵב, שֶׁהַגֵּנֵרַל הֶחֱלִיט לְהַתְקִיפָהּ תֵּכֶף וּמִיָּד.

תַּכְסִיסָיו הָיוּ פְּשׁוּטִים בְּיוֹתֵר. מִשֶּׁיָּצָא בַּטַּלְיוֹן־הֶחָלוּץ הַסְּפַרְדִּי לַמֶּרְחָב, הוּטְלוּ לַאֲגַפִּים מִיָמִין וּמִשְּׂמֹאל שְׁתֵּי פְּלֻגּוֹת שֶׁהֻרְחֲבוּ וְהָאָרְכוּ. הַפָּרָשִׁים רָכְבוּ מִימִין הַמְּסִלָּה, וְהַתּוֹתָחִים עָבְרוּ בְּמֶרְכָּזָהּ. הַגֵּנֵרַל, קְצִינֵי־מִפְקַדְתּוֹ וּשְׁנֵי אוֹרְחָיו הַבְּרִיטִיִּים הִתְקַדְּמוּ חֲגִיגִית בְּמַעֲלֵה הַמְּסִלָּה, בְּמֶרְחַק 50 יַרְד, בְּעֵרֶךְ, מֵאֲחוֹרֵי הַמְאַסֵּף. הַבַּטַּלְיוֹן הַשֵּׁנִי, מְסֻדָּר פְּלֻגּוֹת פְּלֻגּוֹת, צָעַד אַחֲרֵי הַתּוֹתָחִים.

עַד שֶׁעָבַרְנוּ כִּשְלשׁ מֵאוֹת יַרְד, לֹא הֻפְרַע הַשֶּׁקֶט. וְהִנֵּה נִזְדַּקְּרוּ בְּמַעֲלֵה הַתֵּל תִּמְרוֹת־עָשָן זְעִירוֹת, וְתֵכֶף לְאַחֲרֵיהֶן רָעֲמוּ רוֹבֵיהֶם שֶׁל הַמּוֹרְדִים. פַּעֲמַיִם נִשְׁנָה הַדָּבָר, אָז נֶעֶשְׂתָה אֵשׁ הַאוֹיֵב מְמֻשֶּׁכֶת וּמַתְמֶדֶת יוֹתֵר וּפָשְׁטָה יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, לְאֹרֶךְ כָּל עֶמְדָּתוֹ כֻּלָּהּ. חֵיל־הָרַגְלִים הַסְּפַרְדִּי הִתְחִיל מֵשִׁיב בְּאֵשׁ וּמִתְקַדֵּם בְּלִי הֶרֶף. הָאֵש כָּבְדָה מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים. בַּהֲמוּלָה שֶׁקָּמָה מִסָּבִיב, דִּמִּינוּ לִשְׁמֹעַ כְּעֵין אֲנָחָה בָּרֶגַע הָאֶחָד, קוֹל שְׁרִיקָה – בַּשֵּׁנִי, וְזִמְזוּמָהּ שֶׁל צִרְעָה נִרְגֶּזֶת – בַּשְּׁלִישִׁי. הַגֵּנֵרַל וּקְצִינֵי מִפְקַדְתּוֹ רָכְבוּ קָדִימָה עַד שֶׁהִתְקָרְבוּ כְּדֵי אַרְבַּע אוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת יַרְד אֶל הַגָּדֵר הָעֲשֵׁנָה בְּמַעֲלֵה הַתֵּל. כָּאן עָמַדְנוּ, וּבְעוֹדֵנוּ צְמוּדִים אֶל סוּסֵינוּ, לְלֹא מַחֲסֶה אוֹ מָגֵן כָּל שֶׁהוּא, עָקַבְנוּ אַחֲרֵי הַתְקָפַת חֵיל־הָרַגְלִים. כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא פָּסַק זִמְזוּם הַכַּדּוּרִים, שֶׁמִּלֵּא אֶת חֲלַל הָאֲוִיר. וַעֲצֵי־הַתֹּמֶר עָנוּ בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל לְכָל פְּגִיעַת כַּדּוּר בְּכַפּוֹתֵיהֶם.

הַסְּפַרְדִּים מָצְאוּ כָּאן עִנְיָן כִּלְבָבָם וּכְמִזְגָּם, וְהָיָה עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּדֵּל וּלְהִתְאַזֵּר בִּגְבוּרָה גַּם אָנוּ. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, נִרְאָה לִי הַמַּצָב כִּמְסֻכָּן בְּיוֹתֵר, וְהִתְפַּלֵּאתִי לִרְאוֹת, מַה מְּעַטִּים הַנִּפְגָּעִים בְּתוֹךְ כָּל הַהֲמוּלָה הַסּוֹאֶנֶת הַזֹּאת. בַּחֲבוּרָה שֶׁלָּנוּ, שֶׁמָּנְתָה כְּעֶשְׂרִים אִישׁ, נִפְצְעוּ רַק שְׁלשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה סוּסִים וְרוֹכְבִים, וְאַף אֶחָד לֹא נֶהֱרַג. לְשִׂמְחָתִי, לֹא אָרְכָה הַשָּׁעָה עַד שֶׁהִתְחִיל קוֹל יְרִיּוֹתֵיהֶם שֶׁל הַ“מָּאוּזֵרִים” מִשְׁתַּלֵּט בַּחֲלַל הָאֲוִיר וְאֵשׁ הַמּוֹרְדִים נֶחְלְשָׁה בְּהַדְרָגָה, עַד שֶׁנִּשְׁתַּתְּקָה כָּלִיל. בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה קַלָּה הִבְחִינוּ עֵינַי דְּמֻיּוֹת נֶחְפָּזוֹת לְבַקֵּשׁ מַחֲסֶה בֵּין עֲצֵי הַיַּעַר, אָז הִשְׂתָּרְרָה דּוּמִיָּה שְׁלֵמָה בַּכֹּל. חֵיל הָרַגְלִים הִתְקַדֵּם וְכָבַשׁ אֶת עֶמְדָּתוֹ שֶׁל הָאוֹיֵב. לֹא הָיְתָה כָּל אֶפְשָׁרוּת לִרְדֹּף אַחֲרָיו בָּעֳבִי יַעֲרוֹת־עָד.

כֵּוָן שֶׁלֹּא נוֹתְרָה לְטוּר־הַצָּבָא שֶׁלָּנוּ אֶלָּא מְנַת־מְזוֹנוֹת לְיוֹם אֶחָד, חָזַרְנוּ בְּדֶרֶךְ הַמִּישׁוֹר לְלָא־כִיקוֹטֵיאָה. לְאַחַר שֶׁנִתַּן סִפּוּק לְרֶגֶשׁ הַכָּבוֹד שֶׁל הַסְּפַרְדִּים וְלַסַּקְרָנוּת שֶׁלָּנוּ כְּאֶחָד, חָזַר הַטּוּר לְאֵזוֹר הַחוֹף, וַאֲנַחְנוּ הִפְלַגְנוּ לְאַנְגְּלִיָּה. לֹא רָאִינוּ סִכּוּיִים לַסְּפַרְדִּים לִגְמֹר אֶת מִלְחַמְתָם בְּקוּבָּה בִּמְהִירוּת יְתֵרָה.

 

פֶּרֶק שְׁבִיעִי: הָאוּנְסְלוֹ    🔗

בַּאֲבִיב 1896 יָצָא חֵיל־הַהוּסַרִים הָרְבִיעִי לְהָאוּנְסְלוֹ וּלְהֶמְפְּטוֹן־קוֹרְט, קֹדֶם לְהַפְלָגַת הַגְּדוּד לְהֹדּוּ, שֶׁנּוֹעֲדָה לִימוֹת הַסְּתָו. בְּהָאוּנְסְלוֹ מָסַרְנוּ אֶת סוּסֵינוּ בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל גְּדוּד, שֶׁחָזַר זֶה עַתָּה לַמּוֹלֶדֶת, וְכָךְ הִגִּיעַ אֶל קִצּוֹ כָּל עִנְיַן אִמּוּנֵנוּ בְּתוֹרַת פָּרָשִׁים. הַגְּדוּד עָמַד לִשְהוֹת בַּמִּזְרָח מִשְּׁתֵּים־עֶשְׂרֵה עַד אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וּקְצִינָיו קִבְּלוּ חֻפְשָׁה מְלֵאָה וְכָל מִינֵי הֲקָלוֹת לְסִדּוּר עִנְיְנֵיהֶם. קֹדֶם לִמְסִירַת סוּסֵינוּ נֶעֱרַךְ מִסְקָר אַחֲרוןֹ בְּהָאוּנְסְלוֹ־הִית, בָּהּ נִפְרָד הַקוֹלוֹנֶל בְּרֶבַּזּוֹן, שֶׁנִסְתַּיֵּם מוֹעֵד פִּקּוּדוֹ, מֵאֵת הַגְּדוּד בִּנְאֻם קָצָר וְנִמְרָץ, שֶהִצְטַיֵּן בְּסִגְנוֹנוֹ הַמְלֻטָּשׁ.

מֵעַתָּה בִּלִּיתִי שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בִּנְעִימִים. לַאִמתּוֹ שֶׁל דָּבָר, הָיְתָה זֹאת תְּקוּפַת־הַבַּטָּלָה הַיְחִידָה, שֶׁיָּדַעְתִּי בְּיָמַי. נִתְּנָה לִי הָאֶפְשָׁרוּת לְהִתְגּוֹרֵר בְּבֵית אִמִּי וְלָרֶדֶת פַּעֲמַיִם אוֹ שָׁלשׁ לְשָׁבוּעַ בָּרַכֶּבֶת הַתַּחְתִּית לַקְּסַרְקְטִין שֶׁבְּהָאוּנְסְלוֹ. שִׂחַקְנוּ פּוֹלוֹ בְּהוֹרְלִינְגְהַם וְרַנֶּלַח. מִגְרְשֵׁי רוּהֶמְפְּטוֹן עֲדַיִן לֹא הָיוּ קַיָּמִים, הָיוּ לִי חֲמִשָּׁה פּוֹנִי⁴³ שֶׁבָּהֶם חָזוּ לִי עֲתִידוֹת טוֹבִים לְמַדַּי. הֵטַלְתִּי עַצְמִי לְתוֹךְ נַחְשׁוֹל־הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הָעוֹנָה הַלּוֹנְדוֹנִית.

בַּיָּמִים הָהֵם הָיְתָה הַחֶבְרָה הָאַנְגְּלִית קַיֶּמֶת עֲדַיִן בְּצוּרָתָהּ הָעַתִּיקָה. הָיָה זֶה מוֹסָד תַּקִּיף וְרַב־תִּפְאֶרֶת, בַּעַל נִמּוּסִים מִשֶּׁלּוֹ וְשִׁיטוֹת מִשֶּׁלּוֹ לְקִיּוּמָם, שֶׁנִשְׁכְּחוּ כָּלִיל כַּיּוֹם הַזֶּה. כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה מַכִּיר אֶת כָּל הָאֲחֵרִים בְּמִדָּה רְחָבָה מְאֹד וְיוֹדֵעַ, מִי וָמָה הֵם. הַמִּשְׁפָּחוֹת הַמְיֻחָסוֹת, מֵאוֹת אֲחָדוֹת בְּמִסְפָּרָן, שֶׁמָּשְׁלוּ בְּאַנְגְּלִיָּה בְּמֶשֶׁךְ כָּל כְּך הַרְבֵּה דּוֹרוֹת וְרָאוּ בַּעֲלִיָּתָהּ הַמַּפְלִיאָה לְשִׂיא תִּפְאַרְתָּהּ, הָיוּ מְעֹרָבוֹת זוֹ בְּזוֹ מִתּוֹךְ קִשְׁרֵי־נִשּׂוּאִין לְאֵין מִסְפָּר. בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּאתָ לְשָם, פָּגַשְׁתָּ יְדִידִים וּשְׁאֵרִים. הָאֲרָיוֹת שֶׁבַּחֲבוּרָה זוֹ הָיוּ עַל פִּי הָרֹב מֵרָאשֵׁי הַמְּדִינָאִים בַּפַּרְלַמֶּנְט, וְכֵן מֵרָאשֵׁי הַסְּפּוֹרְטָאִים בְּזִירוֹת־הַמֵּרוֹץ. לוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי נִמְנַע בְּקַפְדָּנוּת מִכִּנּוּס מוֹעֵצוֹת שֶׁל הַקַּבִּינֶט בְּעוֹנַת מְרוֹצֵי־הַסּוּסִים בִּנְיוּמַרְקֶט, וּבֵית־הַנִּבְחָרִים הָיָה נוֹהֵג לְהַפְסִיק אֶת יְשִיבוָתיו לִכְבוֹד הַ“דֶּרְבִּי”. בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ הַמְּסִבּוֹת הַמַּזְהִירוֹת בְּבֵית לֶנְסְדָאוּן, בְּבֵית דֵּווֹנְשִׁיר אוֹ בֵּית סְטֵפוֹרְד, מְכַנְּסוֹת אֶת כָּל הַיְסוֹדוֹת הָעֲשׂוּיִים לְהַוּוֹת חוּג חֶבְרָתִי עַלִּיז וּמְפֹאָר, חוּג קָרוֹב מְאֹד לְעִנְיְנֵי הַפַּרְלַמֶּנְט, לֶשַׁלְשֶׁלֶת הַיֻּחֲסִין בַּצָּבָא וּבַצִּי וְלַפּוֹלִיטִיקָה הַכְּלָלִית שֶׁל הַמְּדִינָה. כַּיּוֹם הַזֶּה נֶהֶפְכוּ בֵּית לֶנְסְדָאוּן וּבֵית דֵּווֹנְשִׁיר לְבָתֵּי־מָלוֹן, מְעוֹנוֹת וּמִסְעָדוֹת, וּבֵית סְטֵפוֹרְד נֶהְפַּךְ לְמוּזֵאוֹן, הַמְכֹעָר וְהַטִפְּשִׁי בְּיוֹתֵר בְּכָל בָּתֵּי הַנְּכֹאת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁבְּאוּלַמָּיו הַדּוֹהִים מְמַלְאוֹת מֶמְשָלוֹת סוֹצִיאַלִּיסְטִיּוֹת אֶת הַתַּפְקִיד הַמְשַׁעֲמֵם שֶׁל הַכְנָסַת־אוֹרְחִים צִבּוּרִית.

אוּלָם בִּשְׁנַת 1896 טֶרֶם יוּעַם זָהֳרָהּ שֶׁל לוֹנְדוֹן הַבִּירָה. אַדְּרַבָּא, כָּל הָעֵינַיִם הָיוּ נְשׂוּאוֹת אָז בְּצִפִּיָּה אֶל יוֹבֵל־הַיַּהֲלֹם⁴⁴ שֶׁעָמַד לְהֵעָרֵךְ בַּשָּׁנָה הַבָּאָה. לֹא הָיְתָה מְסִבַּת־תִּפְאָרָה שֶׁלֹא הֻזְמַנְתִּי אֵלֶיהָ, וְלֹא הָיָה מַחֲזֶה מְרוֹמָם שֶׁלֹא נוֹכַחְתִּי בּוֹ, וְהָיִיתִי מְבַלֶּה יְמֵי שַׁבָּת וְרִאשׁוֹן בְּאוֹתָם הָאַרְמוֹנוֹת וְהַנּוֹפִים הַנִּפְלָאִים, שֶׁנִּתְקַשְּׁרוּ עַל יְדֵי בַּעֲלֵיהֶם לְדִבְרֵי־הַיָּמִים הָאֲרֻכִּים וְרַבֵּי־הַנִּצְחוֹנוֹת שֶׁל הַמַּמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת. שָׂמֵחַ אֲנִי שֶׁזָּכִיתִי לַחֲזוֹת – וְלוּ רַק בְּמֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים מִסְפָּר – בְּיָפְיוֹ שֶׁל עוֹלָם חוֹלֵף זֶה. לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח אֶת נֶשֶׁף־הַמַּסֵּכוֹת שֶׁל דֻּכְּסִית דֵּווֹנְשִׁיר בְּ־1897. בּוֹ קָמוּ לִתְחִיָּה כָּל אוֹתָן הַתְּמוּנוֹת שֶׁתֵּאֵר דְּ’יִשְׂרְאֵלִי בְּהַרְחָבָה כָּזוֹ בְּסִפּוּרָיו. אוֹתוֹ נֶשֶׁף הָיָה עָשׂוּי לְהַזְכִּיר בְּיִחוּד אֶחָד מִתֵּאוּרָיו הַמְפֻרְסָמִים בְּיוֹתֵר; כִּי בַּפַּרְק הַיָּרוֹק, הַסָּמוּךְ לָאַרְמוֹן, נִתְקַהֲלוּ אוֹתוֹ לֵיל־קַיִץ הֲמוֹנֵי אָדָם, לִרְאוֹת בִּקְרוּאֵי הַמִּשְתֶּה, בְּבוֹאָם וּבְצֵאתָם, לְהַאֲזִין לִנְגִינוֹת הַתִּזְמֹרֶת, וְאוּלַי אַף לָתֵת דַּעְתָּם עַל הַתְּהוֹם, שֶׁהָיְתָה מַפְרִידָה בַּיָּמִים הָהֵם בֵּין הָעָם לְשַׁלִּיטָיו.

כְּשֶׁהִשְׁלִים מַר פּוֹל קַמְבּוֹן בְּ־1920 אֶת שְׁלִיחוּתוֹ הַחֲשׁוּבָה וְהַמְמֻשֶּׁכֶת בְּאַרְמוֹן סט.־גֵּ’מְס, הוֹאִיל לְהֵעָנוֹת לְהַזְמָנָתִי, לִסְעֹד פַּת־צָהֳרַיִם בְּבֵיתִי. הַשִּׂיחָה נָסַבָּה עַל הַמְּאֹרָעוֹת הַכַּבִּירִים, שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ עָלֵינוּ וְעַל הַמֶּרְחָק שֶׁעָבַר הָעוֹלָם לְמִן תְּחִילַּת הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים. “בְּעֶשְׂרִים הַשָּׁנָה שֶׁעָשִׂיתִי כָּאן”, אָמַר הַשַּׁגְרִיר הַיָּשִׁישׁ. “הָיִיתִי עֵד לְמַהְפֵּכָה אַנְגְּלִית, רְחָבָה יוֹתֵר וּמַעֲמִיקָה יוֹתֵר מִן הַמַּהְפֵּכָה הַצָּרְפַתִּית עַצְמָהּ. מֵהַמַּעֲמָד הַשַּׁלִיט נִשְׁלְלָה כִּמְעַט לְגַמְרֵי כָּל הַשְׁפָּעָתוֹ הַמְּדִינִית, וְהוּא נֻשַּׁל בְּמִדָּה רַבָּה מְאֹד גַּם מֵאֲחֻזּוֹתָיו וּנְכָסָיו; וְדָבָר זֶה בֻּצַּע בְּאֹפֶן בִּלְתִּי־נִכָּר כִּמְעַט וּבְלִי אֲבֵדָה אַחַת בְּנֶפֶשׁ”. דּוֹמַנִי, שֶׁאָמְנָם כֵּן הָיָה.

*

לִילִיאַן, אַלְמָנַת דּוֹדִי, הַדֻּכָּס הַשְּׁמִינִי לְבֵית מַרְלְבּוֹרוֹ, בִּתּוֹ שֶׁל מְפַקֵּד בַּצִּי הָאֲמֵרִיקָאִי, שֶׁיָּרְשָׁה הוֹן רַב גַּם מִבַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן, בָּאָה בְּאוֹתָהּ הַתְּקוּפָה בִּבְרִית הַנִּשּׂוּאִין – זוֹ בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית – עִם הַלּוֹרְד וִילְיַם בֵּרֶסְפוֹרְד, הוּא הָיָה הַצָּעִיר בִּשְׁלשֶׁת אֲחֵי הַלּוֹרְד ווֹטֶרְפוֹרְד, כֻּלָּם אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי צוּרָה וְשִׁעוּר־קוֹמָה. צַ’רְלִי, הַבְּכוֹר, נִמְנָה בֵּין הָאַדְּמִירָלִים אַנְּשֵׁי־הַשֵּׁם. לַשֵּנִי, מַרְקוּס, יָצְאוּ מוֹנִיטִין בְּחוּגֵי הַחֶבְרָה וּבְתַחֲרֻיּוֹת־הַמֵּרוֹץ, הַשְּׁלִישִׁי, “בִּיל”, אִישׁ־הַצָּבָא, זָכָה לְקַבֵּל אֶת צְלָב־וִיקְטוֹרְיָה עַל גְּבוּרָתוֹ בְּאֶרֶץ־זוּלוּ. כָּל יָמַי, עַד שֶׁהָלְכוּ לְעוֹלָמָם, הָיִיתִי מִזְדַּמֵּן אִתָּם בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּאתִי לְשָׁם.

לוֹרְד וִילְיַם וְהַדֻּכָּסִית לִילִיאַן שְׁנֵיהֶם לֹא הָיוּ צְעִירִים בְּיוֹתֵר, כְּשֶׁבָּאוּ בִּבְרִית־הַנִּשּׂוּאִין, אוּלָם בְּרִיתָם נִתְבָּרְכָה בְּשֶׁפַע אשֶׁר וָעשֶׁר וַאֲפִלּוּ בִּפְרִי־בֶּטֶן. הֵם נִשְׁתַּקְּעוּ בְּדִפְּדִּין יְפַת־הַנּוֹף, לְיַד דּוֹרְקִינְג, וְהִזְמִינוּ אוֹתִי לְבַקֵּר אֶצְלָם תְּכוּפוֹת.

בִּיל בֶּרֶסְפוֹרְד מָשַׁךְ אֶת לִבִּי בְּיוֹתֵר. דוֹמֶה הָיָה, שֶׁהוּא מְחוֹנָן כָּל אוֹתָן הַסְּגֻלּוֹת, הָעֲשׂוּיוֹת לְצוֹדֵד נֶפֶשׁ קָצִין צָעִיר בְּחֵיל הַפָּרָּשִׁים. הוּא הָיָה בִּקי בַּהֲוָיוֹת הָעוֹלָם וְלֹא נֶעְלַם מֵעֵינָיו דָּבָר מִכָּל הַנַּעֲשֶׂה בַּמּוֹעַדוֹנִים וּבַחֶבְרָה. שָׁנִים רַבּוֹת הָיָה מַזְכִּירָם הַצְּבָאִי שֶׁל לוֹרְד דָּפֶרִין וְלוֹרְד לֶנְסְדָאוּן, שֶׁשִּׁמְּשׁוּ שְׁנֵיהֶם, בָּזֶה אַחַר זֶה, בְּמִשְׂרַת מִשְׁנֵה־הַמֶּלֶךְ בְּהֹדּוּ, הוּא הָיָה סְפּוֹרְטַאי מֻבְהָק, שֶׁהוֹדִיעַ כָּל יָמָיו חִבָּה יְתֵרָה לְסוּסִים. פּוֹלוֹ, צֵיד חֲזִירֵי־בָּר, מְרוֹצֵי פּוֹנִי, מְרוֹצֵי סוּסִים, עִם צֵיד אֲרָיוֹת וּנְמֵרִים – אֵלֶּה מִלְּאוּ תַּפְקִיד חָשׁוּב בַּעֲסָקָיו.

בְּעוֹדוֹ קָצִין צָעִיר בַּגְּדוּד הַשְּׁנֵים־עָשָׂר שֶׁל חֵיל נוֹשְׂאֵי־הַשֶּׁלַח, הִמְרָה וְזָכָה בִּסְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל. כְּשֶׁיָּצָא בָּרֶגֶל לְאַחַר סְעֻדַּת־הָעֶרֶב בְּנַיְטְסְבְּרִידְג' אֶל הַקְּסַרְקְטִין שֶׁל חֵיל הַפָּרָשִׁים בְּהָאוּנְסְלוֹ, תָּפַס שָׁם תַּחַשׁ, שֶׁהֶחֱזִיק חֵיל־הַהוּסַרִים הָעֲשִׂירִי בִּכְלוּב, הֱטִילוֹ לְתוֹךְ שַׂק וּנְשָאוֹ עַל כְּתֵפָיו בַּחֲזָרָה לִמְסִבַּת־הַקְּצִינִים הַצּוֹפִיָּה לוֹ בְּנַיְטְסְבְּרִידְג', בִּזְמַן קָצָר בְּיוֹתֵר, בְּשִׂים לֵב לַמֶּרְחָק.

לֹא הָיָה בַּסְּפּוֹרְט וּבְכָל מִשְׂחֲקֵי־הַסְּפּוֹרְט דָּבָר שֶׁלֹּא נִסָּה יָדוֹ בּוֹ. לָאַחֲרוֹנָה יֵשׁ לְצַיֵּן, שֶׁהוּא שֵׁרֵת בַּצָּבָא בְּשָׁלשׁ אוֹ אַרְבַּע מִלְחָמוֹת, וְהִצִּיל אֶחָד מֵחֲבֵרָיו, בְּמַצָּב שֶׁלְּאַחַר יֵאוּשׁ, מִן הָ“אַסַּגָּאִים” וְהַכַּדּוּרִים שֶׁל בְּנֵי־זוּלוּ. הַשְׁקָפוֹתָיו בְּעִנְיָנִים צִבּוּרִיִּים, אַף כִּי לֹא נִקּוּ מִגָּוֶן רִשְׁמִי כָּל־שֶהוּא, הִצְטַיְּנוּ בְּמַעֲשִׂיּוּתָן, וּבְעִנְיְנֵי נִמּוּס וְדֶרֶךְ־אֶרֶץ נִרְאָה כְּפוֹסֵק אַחֲרוֹן בְּעֵינֵי רַבִּים.

וְכָךְ הָיִיתִי מַרְבֶּה לְבַקֵּר בְּדִפְּדִּין הַמְפֹאָרָה וְרַחֲבַת־הַיָּדַיִם, וּמֵעוֹלָם לֹא נִלְאֵיתִי לִשְׁמֹעַ אֶל אִמְרֵי חָכְמָתוֹ אוֹ לְהַשְׁמִיעַ אִמְרוֹתַי בְּאָזְנָיו. אֲנִי זוֹכֵר תָּמִיד אֶת הַצְהָרָתוֹ, שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תִּפְרֹץ עוֹד מִלְחָמָה בֵּין עַמִּים בְּנֵי־תַּרְבּוּת. “תְּכוּפוֹת רָאִיתִי אֻמּוֹת מַגִּיעוֹת אֶל שְׂפַת הַתְּהוֹם”, הָיָה אוֹמֵר, “אַךְ מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם אֵרַע דְּבַר־מָה, שֶׁעָצַר בַּעֲדָן וְהִצִּילָן”. לְדַעְתּוֹ, גָּבַר הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר בָּעוֹלָם בְּמִדָּה כָּזוֹ, שֶׁלֹּא יִתֵּן עוֹד לְתוֹעֲבַת־הַמִּלְחָמָה לִפְרֹץ בֵּין אֻמּוֹת בַּעֲלוֹת־נִמּוּסִים.

דַּעְתּוֹ זוֹ לֹא הָיְתָה מַכְרַעַת בִּשְׁבִילִי, אֲבָל יִחַסְתִּי לָהּ חֲשִׁיבוּת, וְשָׁלשׁ אוֹ אַרְבַּע פְּעָמִים, כְּשֶׁמִּלְּאוּ שְׁמוּעוֹת־מִלְחָמָה אֶת חֲלַל־הָאֲוִיר, סָמַכְתִּי עָלֶיהָ, וְשָׁלשׁ אוֹ אַרְבַּע פְּעַמִים נוֹכַחְתִּי בַּאֲמִתּוּתָהּ. הָיָה בָּהּ מִשּׁוּם הֵד טִבְעִי לְחַיֵּי אָדָם בִּתְקוּפַת מַלְכוּתָהּ שֶׁל וִיקְטוֹרְיָה, אוּלָם לְבַסּוֹף הִגִּיעָה שָׁעָה, כְּשֶׁהָעוֹלָם שָׁקַע בְּמצוּלוֹת עֲמֻקּוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכָּל־מַה שֶּׁנִּזְדַּמֵּן לַלּוֹרד וִילְיַם בֶּרֶסְפוֹרְד וּבְנֵי־דוֹרוֹ לִמְדֹּד בִּימֵי חֶלְדָּם.

בְּדִפְּדִּין, בְּ־1896, פָּגַשְׁתִּי לָרִאשׁוֹנָה אֶת סֶר בִּינְדוֹן בְּלוֹד. הַגֵּנֵרַל הָיָה אַחַד הַמְפַקְּדִים הַמְנֻסִּים וְהַמְהֵימָנִים בְּיוֹתֵר בִּגְבוּלוֹת הֹדּוּ. כָּל יְמֵי חַיָּיו קִיֵּם יַחֲסֵי יְדִידוּת עִם הַלּוֹרְד בֶּרֶסְפוֹרְד. הוּא חָזַר זֶה עַתָּה לְאַנְגְּלִיָּה, לְאַחַר הַתְקָפָתוֹ הַמֻּצְלַחַת עַל מַעֲבַר מָלַקַּנְד בִּימוֹת הַסְּתַו שֶׁל 1895. לֹא הָיָה סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁאִם תַּגִּיעַ שְעַת־חֵרוּם חֲדָשָׁה בִּגְבוּל הֹדּוּ, עָתִיד סֶר בִּינְדוֹן לִתְפֹס מָקוֹם בְּרֹאשׁ הַפְּעֻלּוֹת. בְּיָדוֹ נִמְצָא אֵפוֹא הַמַּפְתֵּחַ לְחֶמְדוֹת הֶעָתִּיד. קָשַׁרְתִּי אִתּוֹ קִשְׁרֵי יְדִידוּת אַמִּיצָה. בְּבֹקֶר יוֹם רִאשׁוֹן אֶחָד, כְּשֶׁהָיִינוּ מְטַיְּלִים בַּשְּׂדֵרוֹת שְׁטוּפוֹת־הַנְּגֹהוֹת שֶׁל דִּפְּדִּין, הוֹצֵאתִי מִפִּי הַגֵּנֵרַל הַבְטָחָה, שֶׁאִם יָשׁוּב לְפַקֵּד עַל חֵיל־מִשׁלוֹחַ לִגְבוּל הֹדּוּ, יַרְשֵׁנִי לְהִלָּווֹת אֵלָיו.

אֻנָּה לְפָנַי גַּם מִקְרֶה בִּלְתִּי נָעִים אֶחָד בְּדִּפְּדִּין. הֻזְמַנְתִּי לִמְסִבַּת סוֹף הַשָּׁבוּעַ, שֶׁנֶּעֶרְכָה לִכְבוֹדוֹ שֶׁל נְסִיךְ וֵילְס – כָּבוֹד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר לְלֵיטְנַנְט צָעִיר כָּמוֹנִי. גַּם קוֹלוֹנֶל בְּרֶבַּזוֹן הָיָה בֵּין הָאוֹרְחִים. הֲבִינוֹתִי, כַּמָּה חָשׁוּב הַדָּבָר לְהַדֵּר בְּנִמּוּסַי: לְדַיֵּק בַּזְּמַן, לְקַמֵּץ בְּמִלִּים, לְקַבֵּל מָרוּת – קִצּוּרוֹ שֶׁל דָּבָר, לְהַפְגִּין כָּל אוֹתָן הַסְּגֻלּוֹת, שֶׁבָּהֶן אֲנִי מִצְטַיֵּן פָּחוֹת מִכֹּל. מִן הָרָאוּי הָיָה לִנְסֹעַ בָּרַכֶּבֶת הַיּוֹצֵאת לְדוֹרְקִינְג בְּשָׁעָה 6, אוּלָם אֲנִי הֶחֱלַטְתִּי לִנְסֹעַ בָּרַכֶּבֶת הַיּוֹצֵאת בְּ־7.15 דַּוְקָא. מַה טּוֹב וּמַה־נָּעִים! אוּלָם עַד שֶׁעָבַרְתִּי כַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ, נִתְבָּרֵר לִי, לְלֹא כָּל סָפֵק כִּמְעַט, שֶׁאֲאַחֵר אֶל מוֹעֵד סְעֻדַּת־הָעֶרֶב. הָרַכֶּבֶת נוֹעֲדָה לְהַגִּיעַ לְדוֹרְקִינְג בְּ־8.18, וְהַנְּסִיעָה מִן הַתַּחֲנָה הִצְרִיכָה עוֹד עֲשָׂרָה רְגָעִים. הִתְחַלְתִּי אֵפוֹא, לְמֹרַת־רוּחוֹ שֶׁל שְׁכֵנִי בַּקָּרוֹן, לְהַחֲלִיף אֶת בְּגָדַי בָּרַכֶּבֶת, בֵּין תַּחֲנָה לְתַחֲנָה. הָרַכֶּבֶת הִתְנַהֲלָה בַעֲצַלְתַּיִם, וְנִדְמָה שֶׁהִיא מַפְסִידָה כַּמָּה רְגָעִים בְּכָל חֲנָיָה. מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁהִיא לֹא פָּסְחָה עַל שׁוּם תַּחֳנָה בְּדַרְכָּה. הַשָּעָה הָיְתָה 8.40 לִפְנֵי שֶהִגַּעְתִּי לְדוֹרְקִינְג. בְּצֵאתִי מִן הַקָּרוֹן אֶל הַרְחָבָה, מָצָאתִי שָׁם אֶחָד מִמְּשָרְתֵי הָאֲחֻזָּה, וּפָנָיו הֵעִידוּ עַל הִתְרַגְשׁוּתוֹ. קָפַצְתִּי לְתוֹךְ הַמֶּרְכָּבָה, וְהִכַּרְתִּי לְפִי הַמְּהִירוּת, בָּהּ הֵאִיץ הָרַכָּב בְּסוּסָיו, שֶׁמַּשְׁבֵּר רְצִינִי נִשְקָף לִי בִּמְחוֹז־חֶפְצִי. בְּכָל זֹאת אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “אֲנִי אַשְׁחִיל אֶת עַצְמִי לְתוֹךְ הַבַּיִת וְאֶתְפֹּס אֶת מְקוֹמִי לְיַד הַשֻׁלְחָן בְּלִי שֶׁיַּשְׁגִּיחוּ בִּי, אַחַר כָּךְ אֶתְנַצֵּל לִפְנֵיהֶם”.

מִשֶּׁהִגַּעְתִּי לְדִּפְּדִּין, מָצָאתִי אֶת כָּל הַחֲבוּרָה כֻּלָּהּ מְכֻנֶּסֶת בַּטְּרַקְלִין. נִתְבָּרֵר, שֶׁבְּהֵעָדְרִי הָיָה מִסְפַּר הַמְסֻבִּים עוֹלֶה לִשְּלשָה־עָשָׂר. הַדֵּעָה הַקְּדוּמָה, שֶׁשָּׂרְרָה בְּבֵית־הַמַּלְכוּת בַּיָּמִים הָהֵם וּמָנְעָה אוֹתָם מִלְּהָסֵב אֶל הַשֻּׁלְחָן בְּמִנְיַן שְׁלשָׁה־עָשָׂר, יְדוּעָה לַכֹּל. הַנָּסִיךְ סֵרֵב, בְּפַשְׁטוּת, לְהִכָּנֵס לַסְּעֻדָּה, וְלֹא הִסְכִּים גַּם לַהַצָּעָה, שֶיַּעַרְכוּ שְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת בִּמְקוֹם הָאֶחָד. הוּא דִּיֵּק, כְּמִנְהָגוֹ, לְהוֹפִיעַ בִּשׁמוֹנֶה וָחֵצִי. הַשָּׁעָה הָיְתָה עַתָּה 8.48. וְכָךְ הָיוּ אַנְשֵׁי־סְגֻלָּה אֵלֶּה עוֹמְדִים בַּחֶדֶר הַגָּדוֹל נִרְגָּשִׁים וְנִסְעָרִים, וּלְעֻמָּתָם עָמַדְתִּי אָנֹכִי – נַעַר צָעִיר שֶׁהֻזְמַן לִמְסִבָּתָם בְּתוֹרַת חֶסֶד מְיֻחָד. וַדַּאי שֶׁהָיָה בִּיכָלְתִּי לְהַסְבִּיר אֶת הָעִנְיָן עַל הַצַּד הַיּוֹתֵר טוֹב. אֲנִי לֹא יָצָאתִי בַּמְּהִירוּת הָרְאוּיָה לַדֶּרֶךְ! מְשֻׁנֶּה הַדָּבָר, שֶׁגַּם בְּשָׁנִים מְאֻחָרוֹת יוֹתֵר רָאִיתִי הַרְבֵּה פְּעָמִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתֵרוּץ זֶה עַצְמוֹ. אוּלָם הַפַּעַם וִתַּרְתִּי עָלָיו. גִּמְגַּמְתִּי קְצָת מִלִּים שֶׁל הִתְנַצְּלוּת וְהִתְקַדַּמְתִּי לְהַחֲווֹת קִדָּה לִפְנֵי הַנָּסִיךְ.

“הַאֵין מְלַמְּדִים אוֹתְךָ בִּגְדוּדְךָ לְדַיֵּק בַּזְּמַן, וִינְסְטוֹן?” אָמַר הַנָּסִיךְ בְּפָנִים זוֹעֲפוֹת, וְנָתַן מַבָּט זָעוּם בַּקוֹלוֹנֶל בְּרֶבַּזּוֹן, שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ רוֹתֵחַ.

זֶה הָיָה רֶגַע אָיֹם וְנוֹרָא! שְׁנַיִם־שְׁנַיִם נִכְנַסְנוּ לַחֲדַר־הָאֹכֶל, וְכָל הָאַרְבָּעָה־עָשָׂר הֵסַבּוּ אֶל שֻׁלְחָן אֶחָד. כַּעֲבֹר רֶבַע שָׁעָה, בְּעֵרֶךְ, נָחָה דַּעְתּוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ, שֶׁהָיָה אָדָם טוֹב־לֵב מִטִּבְעוֹ, וְהוּא פָּנָה אֵלַי בִּדְבַר־לֵצָנוּת, שֶׁהוֹצִיאַנִי מִמְּבוּכָתִי.

וְאָמְנָם רוֹאֶה אֲנִי אֶת חֹסֶר הַדַּיְקָנוּת כְּהֶרְגֵּל נִפְסָד, וְכָל יָמַי הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְהִגָּמֵל מִמֶּנּוּ. “מֵעוֹלָם לֹא יָכֹלְתִּי לְהָבִין”, אָמַר לִי מַר וֶלְדוֹן, לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים, “אֶת נְקֻדַּת הַשְׁקָפָתָם שֶׁל אֲנָשִׁים הַנּוֹהֲגִים לְאַחֵר עֶשֶׁר דַּקּוֹת בְּכָל פְּגִּישָׁה וּפְגִישָׁה, שֶׁהוֹעִידוּ לְמֶשֶׁךְ הַיּוֹם”. אֲנִי מַסְכִּים לְדַעְתּוֹ זוֹ בְּהֶחְלֵט, הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה הַיְחִידָה הִיא לְוַתֵּר לְגַמְרֵי עַל פְּגִישָׁה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם וּלְהַשְׁלִים בְּאֹפֶן כָּזֶה אֶת הֶחָסֵר. אוּלָם מְעַטִּים הֵם הַמּוֹצְאִים עֹז בְּלִבָּם לַעֲשׂוֹת כֵּן. מוּטָב לְסַלֵּק אֶת אָחָד הַנִּכְבָּדִים כְּשֶהוּא מוֹחֶה נִמְרָצוֹת בַּפֶּתַח, וְלֹא תְּהֵא כָּל אַחַת מִתֵּשַׁע מִשְׁלָחוֹת חֲשׁוּבוֹת בֶּאֱמֶת מִתְמַרְמֶרֶת עֶשֶׂר דַּקּוֹת בַּחֲדַר־הַמְתָּנָה חֲסַר־אֲוִיר.

* * * * *

בְּדֵצֶמְבֶּר 1895 אֵרַע בִּדְרוֹם אַפְרִיקָה מְאֹרָע, שֶׁמִּדֵּי הַבִּיטִי אֲחוֹרַנִית אֶל דֶּרֶךְ חַיַּי, אֲנִי רוֹאֶה בּוֹ מְקוֹר רָעוֹת הַרְבֵּה, שֶׁמְּצָאוּנִי בְּדַרְכִּי.

לוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי חָזַר לַשִּׁלְטוֹן בַּקַּיִץ שֶׁל אוֹתָה שָׁנָה, עִם רֹב שַׁמְרָנִי שֶׁל 150. הוּא צִפָּה לַשִּלְטוֹן, שֶׁרַק חֹק שֶׁבַע הַשָּׁנִים הָיָה עָלוּל לְקַצְּצוֹ. הוּא רָאָה אֶת עִקַּר תַּפְקִידוֹ בְּכַפָּרַת קְלוֹנוֹ שֶׁל גְּלַדְסְטוֹן בְּסוּדַן, שָׁם נִרְצַח הַגֵּנֵרַל גּוֹרְדוֹן, וּכְנִיעָתוֹ בִּדְרוֹם אַפְרִיקָה, לְאַחַר הַתְּבוּסָה בְּהַר מַיּוּבָּה. הוּא נִגַּשׁ לִשְנֵי עִנְיָנִים אֵלֶּה בִּפְסִיעוֹת אִטִּיּוֹת וּבְטוּחוֹת, מִתּוֹךְ זְהִירוּת רַבָּה וִיתֵרָה. הוּא שָׁקַד לְטַפֵּחַ אֶת הַשָּׁלוֹם בְּאֵירוֹפָּה וְטָרַח לִמְנֹעַ כָּל הַפְרָעָה אֶפְשָׁרִית מִבַּיִת. כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר, כִּי הַהִתְרַחֲבוּת הָרוּסִית בַּמִּזְרָח הָרָחוֹק מְאַיֶּמֶת עַל עִנְיְנֵי בְּרִיטַנְיָה וְחִיּוּתָהּ שֶׁל יַפָּן, לֹא חָשַׁשׁ לְצַוּוֹת בִּדְבַר הַנְּסִיגָה. הוּא הִתִּיר לָרוּסִים לְגָרֵשׁ אֶת הַצִּי הַבְּרִיטִי בְּסִין מִפּוֹרְט־אַרְתּוּר. הוּא נָשָׂא דּוּמָם אֶת לַעַג הָאוֹפּוֹזִיצְיָה הַלִּיבֵּרָלִית שֶׁהֶאֱשִׁימָה אוֹתוֹ בְּמֹרֶךְ־לֵב. כְּשֶׁהִגִּיעָה אִגֶּרֶת אוֹלְנֵי בְּעִנְיָן וֵנֵצוּאֵלָה מֵאַרְצוֹת הַבְּרִית – לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, הָיָה זֶה אוּלְטִימָטוּם – שָׁלַח אֶת הַמַּעַנֶה הָרַךְ שֶׁהֵשִׁיב חֵמָה. עִקַּר שְׁאִיפוֹתָיו נִתְרַכְּזוּ בַּקֵּיסָרוּת הַבְּרִיטִית. הוּא כִּוֵּן אֶת מִקְלָעָיו לְסוּדַן וְלִטְרַנְסְוַל.

בְּכִוּוּן זֶה הָאַחֲרוֹן פָּעַל רַבּוֹת גַּם מַר צֶ’מְבֶּרְלֵין. “גּ’ו” הָאַדִּיר, שֶׁקִּיֵּם אֶת שִׁלְטוֹן הַלּוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי מֵ־1886 עַד 1892, עָמַד בְּרֹאשׁ הַהַתְקָפוֹת, שֶׁמִּגְּרוּ בְּ־1895 אֶת מֶמְשַׁלְתָּם קִצְרַת־הַיָּמִים שֶׁל הַלִּיבֵּרָלִים. הוּא הֶחֱלִיט סוֹף סוֹף לְהִצְטָרֵף לַקַּבִּינֶט הֶחָדָשׁ שֶׁל לוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי, וּמִשְׂרַד הַמּוֹשָׁבוֹת, שֶׁנֶּחֱשַׁב בְּאֶמְצַע הַתְּקוּפָה הַוִּיקְטוֹרְיָנִית לְאַחַד הַתַּפְקִידִים הַנְּחוּתִים בַּמַּעֲלָה, נֶהְפַּךְ בְּיָדָיו לְמַכְשִׁיר עִקָּרִי בִּיצִירַת הַפּוֹלִיטִיקָה הַלְּאֻמִית. לוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי, שֶׁהָיָה צוֹעֵד בִּכְבֵדוּת לִקְרַאת סִדּוּר כְּלָלִי שֶׁל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת עִם הַכַּלִּיף בְּחַרְטוּם וְעִם הַנָּשִׂיא קְרִיוּגֶר בִפְרֵטוֹרְיָה, מָצָא בְּעִנְיַן דְּרוֹם־אַפְרִיקָה עִדּוּד רַב וּמַכְרִיעַ בְּאִישִׁיּוּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אִימְפֶּרִיַלִּיסְטָן־רַדִּיקָל מִבִּירְמִינְגְהָם.

מִחוּץ לִנְטִיּוֹת אִישִׁיּוֹת אֵלֶּה, שֶׁבְּאֹפִי וּבְמֶזֶג, הָיְתָה כָּל הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַמְּאֹרָעוֹת בִּדְרוֹם־אַפְרִיקָה עֲשׂוּיָה לְשֵׂאתָם בְּהַתְמָדָה לִקְרַאת מַשְׁבֵּר. הִתְפַּתְּחוּתָהּ שֶׁל חֲפִירַת הַזָּהָב מִן הָעֹמֶק בְּמִכְרוֹת הָרַנְד⁴⁵ הָפְכָה אֶת יוֹהַנְסְבּוּרְג בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים מֻעָטוֹת לְגוֹרֵם נִכָּר לֹא רַק בְּעִנְיָנֶיהָ הַכַּסְפִּיִּים וְהַכַּלְכָּלִיִּים שֶׁל בְּרִיטַנְיָה, אֶלָּא גַּם בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. הָרֶפֻּבְּלִיקָה שֶׁל הָאִכָּרִים הַבּוּרִיִּים, שֶׁהִסְתַּפְּקוּ עַד עַתָּה בְּחַיִּים בְּחֵיק הַטֶּבַע עַל פְּנֵי הַשְּׁטָחִים הַבּוֹדְדִים, לְשָׁם הִגְּרוּ אֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶם רָאֲתָה עַתָּה אֶת אוֹצָרָהּ מִתְמַלֵּא הַכְנָסוֹת עֲצוּמוֹת מִמִּכְרוֹת־הַזָּהָב וּמָצְאָה אֶת עַצְמָהּ אַחֲרָאִית לְעִיר חֲדִישָׁה בְּעֶצֶם שִׂגְשׂוּגָהּ, עִם אוֹכְלוֹסְיָה גְּדוֹלָה מְאֹד שֶׁל בְּנֵי כָּל אֻמָּה וְלָשׁוֹן, שֶׁמִּסְפָּרָם גּוֹבֵר וְהוֹלֵךְ מִיּוֹם לְיוֹם. מַנְגָּנוֹן מֶמְשַׁלְתִּי חָזָק, מֻכְשָׁר וּבַעַל אַמְבִּיצְיוֹת גָּדַל בִּפְרֵטוֹרְיָה, וְנַעֲשָׂה אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת לִשְׁאִיפוֹתֵיהֶם שֶׁל הַהוֹלַנְדִּים בְּכָל רַחֲבֵי אַפְרִיקָה הַדְּרוֹמִית. מַנְגָּנוֹן זֶה כִּלְכֵּל אֶת עַצְמוֹ בְּמִסִּים מִמַּלְקוֹחַ־הַזָּהָב, שֶׁהָיָה נִדְלֶה בְּמִדָּה גּוֹבֶרֶת וְהוֹלֶכֶת אֶל פְּנֵי הַצּוּק הַגָּדוֹל שֶל בֶּנְקֶט. הוּא פָּנָה לְהוֹלַנְד וּלְגֶרְמַנְיָה בְּבַקָּשַׁת תְּמִיכָה וּקְשָׁרִים עִם אֵרוֹפָּה. וְעַל כָּל אֵלֶּה שָׁמַר כֹּחַ אַדִּיר לְאֵין שִׁעוּר שֶׁל חֲמִשִּׁים אוֹ שִׁשִּׁים אֶלֶף אִכָּרִים בּוּרִיִּים עַזֵּי־נֶפֶשׁ, צָרֵי־עַיִן, אֲדוּקִים בֶּאֱמוּנָתָם, בַּעֲלֵי דֵּעוֹת מְשֻׁחָדוֹת – חֵיל קַלָּעִים רוֹכְבִים עָשׂוּי לִבְלִי חָת, גַּיִס מֻכְשָׁר שֻלֶ פָּרָשִׁים לוֹחֲמִים, שֶׁלֹא קָם כָּמוֹהוּ לְמִן יְמֵי הַמּוֹנְגוֹלִים.

תּוֹשָׁבֶיהָ הַחֲדָשִׁים שֶׁל יוֹהַנֶסְבּוּרְג – “הַנָּכְרִים”, כְּפִי שֶקָּרְאוּ לָהֶם בְּנֵי הַמָּקוֹם – בְּרִיטִים בְּרֻבָּם הַמַּכְרִיעַ, לֹא נָחָה דַּעְתָּם מִן הַהַנְהָלָה הַגְּרוּעָה וּלְעִתִּים גַּם נִפְסֶדֶת, שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה הַבּוּרִית. וּבְיִחוּד הִתְרָעֲמוּ עַל הַמִּסִּים הַכְּבֵדִים, הַמִּתְרַבִּים וְהוֹלְכִים מיּוֹם לְיוֹם. הֵם חִדְּשׁוּ אֶת הַסִּסְמָה הַנּוֹשָׁנָה: “אֵין מִסִּים בְּלֹא נְצִיגוּת”. הֵם תָּבְעוּ לְעַצְמָם זְכוּת־בְּחִירָה, אוּלָם מִכֵּוָן שֶׁרִבּוּי מִסְפָּרָם הָיָה עָלוּל לַהֲפֹךְ אֶת הַמִּשְׁטָר הַבּוּרִי עַל פִּיהוּ וְלִמְסֹר אֶת רִבּוֹנוּתוֹ שֶׁל הַטְּרַנְסְוַל מֵחָדָש בְּאוֹתָן הַיָּדַיִם, שֶׁמֵּהֶן הוּצְאָה בְּכֹחַ הַזְּרוֹעַ בְּ־1881, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְמַלֵּא אֶת דְּרִישָׁתָם הַצּוֹדֶקֶת, בְּשׁוּם אֹפֶן.

מַר צֶ’מְבֶּרְלֵין עִם לוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי בְּעִקְבוֹתָיו נִלְחַם לִזְכֻיּוֹתֵיהֶם שֶׁל הַ“נָּכְרִים”. לַהֲלָכָה דֵּמוֹקְרָטִית, עַל גַּבֵּי הַנְּיָר, הָיָה הָעִנְיָן מַכְרִיעַ. אַךְ לְעוֹלָם לֹא תְּשַׁכְנֵעַ אִישׁ בְּדֶרֶךְ הַהִגָּיוֹן, שֶׁיִפְשֹׁט מֵרָצוֹן אֶת עוֹרוֹ מֵעַל בְּשָׂרוֹ. הַתּוֹשָׁבִים הַוָּתִיקִים שֶׁל הַטְּרַנְסְוַל לֹא הָיוּ מוּכָנִים לְוַתֵּר עַל הָאַבְטוֹנוֹמְיָה שֶׁלָּהֶם, כֻּלָּהּ אוֹ מִקְצָתָהּ, לְטוֹבַת הַחֲדָשִׁים מִקָּרוֹב בָּאוּ, וִיהִי מִסְפָּרָם רַב וְהַשְׁפָּעָתָם עֲצוּמָה כְּכָל שֶׁתִּהְיֶה. מָנוּי וְגָמוּר הָיָה עִם הַוָּתִיקִים לְהַטִּיל עַל הַנָּכְרִים מִסִּים נוֹסָפִים, וְלֹא לָתֵת לָהֶם לְהָרִים רֹאשׁ. הַנָּשִׂיא קְרִיוּגֶר וַחֲבֵרָיו לֹא רָאוּ כָּל סִבָּה שֶׁבִּגְלָלָהּ תִּמָּנַע אֵרוֹפָּה מֵהִתְעָרֵב לְטוֹבָתָם, אִם יַגִּיעַ הַסִּכְסוּךְ לִידֵי מִלְחָמָה מַמָּשׁ, וְכָךְ לֹא רָאוּ מְנִיעָה לְהִשְׁתַּלְּטוּתָם הַגְּמוּרָה עַל אַפְרִיקָה הַדְּרוֹמִית כֻּלָּה, גַּם הֵם לֹא חָסְרוּ טְעָנוֹת וַּמֲענוֹת. הַאִם לֹא נָסְעוּ בְּעֶגְלוֹת בָּקָר הַמִּדְבָּרָה, בְּבָרְחָם מִפְּנֵי שִׁלְטוֹן הַבְּרִיטִים עִם הִתְעָרְבוּתוֹ הַמַּתְמֶדֶת בָּעִנְיָנִים שֶׁבֵּינֵיהֶם לְבֵין הַיְלִידִים, נְתִינֵיהֶם וּמְשָׁרְתֵיהֶם? לוּ הָיְתָה אַנְגְּלִיָּה מְדַבֶּרֶת בִּלְשׁוֹן “מְסִבַּת־הַתֵּה הַבּוֹסְטוֹנִית”⁴⁶, כִּי אָז הִרְגִּישׁוּ הַבּוּרִים כְּהַרְגָּשָׁתָם שֶׁל בַּעֲלֵי הַמַּטָּעִים בִּדְרוֹם אֲמֵרִיקָה, לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה לְהִתְבַּדְּלוּת מִן הַצָּפוֹן. הֵם הִכְרִיזוּ, שֶׁהַזְּרוֹעַ הָאֲרֻכָּה שֶׁל הָאִימְפֶּרְיַלִּיזְם הַבְּרִיטִי, הַשְּׁלוּחָה לַזָּהָב, מְרַדֶּפֶת אוֹתָם אֲפִלּוּ בִּמְקוֹמוֹת־מִפְלָטָם הָאַחֲרוֹנִים; וּלְעוּמָּתָם טָעַן מַר צֶ’מְבֶּרְלֵין, שֶׁהֵם מְסָרְבִים לָתֵת זְכֻיּוֹת אֶזְרָחִיּוֹת לְכֹחוֹת הַיְצִירָה הַחֳדִישִׁים, הַמַּכְנִיסִים לַמְּדִינָה תִּשְׁעִים לְמֵאָה מִכָּל עָשְׁרָהּ, מִפְּנֵי הַחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא יוּכְלוּ עוֹד לְהַלְקוֹת אֶת הַקָּפִירִים שָׁלֶהם. תַּרְתֵּי דְּסָתְרֵי!

מַר סֵסִיל רוֹדְס הָיָה יוֹצְרָהּ וּנְשִׂיאָהּ שֶׁל הַחֶבְרָה בַּעֲלַת הַ“צַּ’רְטֶר”⁴⁷ וְכֵן שִׁמֵּשׁ, בִּתְמִיכָתָם הָרְחָבָה שֶׁל הַהוֹלַנְדִּים, רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁל מוֹשֶׁבֶת הַכֵּף. ד“ר גֵ’מְסוֹן הָיָה מְנַהֵל הַחֶבְרָה וְהוּא כָּפוּף לְרוֹדְס. גֵ’מְסוֹן – אָדָם תַּקִּיף וּמְהִיר הַחֲלָטָה – הֵקִים בְּמֵיפְקִינְג גַּיִס בֶּן 600 אוֹ 700 אִישׁ: בְּמִקְרֵה הִתְקוֹמְמוּת שֶׁל הַ”נָּכְרִים" לְמַעַן זְכֻיּוֹתֵיהֶם הָאֶזְרָחִיּוֹת וְהַפּוֹלִיטִיּוֹת, דָּבָר שֶׁאִיְּמוּ בּוֹ לִפְעָמִים קְרוֹבוֹת, הָיָה בִּיכָלְתּוֹ, בִּשְׁעַת הַדְּחַק – בְּהַסְכָּמָתוֹ שֶׁל מַר רוֹדְס וּבְאִשּׁוּרָהּ שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה הַבְּרִיטִית – לַעֲבֹר בִּמְהִירוּת אֶת 150 הַמִּילִין הַמַּפְרִידִים בֵּין מֵיפְקִינְג לְיוֹהַנֶסְבּוּרְג וְלִמְנֹעַ שְׁפָךְ־דָּם שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ. עִם זֶה, הִתְכּוֹנֵן בְּיוֹהַנֶסְבּוּרְג קֶשֶׁר שֶׁל מַמָּשׁ, כְּדֵי לִתְבֹּעַ בְּכֹחַ הַזְּרוֹעַ זְכֻיּוֹת אֶזְרָחוּת מְלֵאָה לַנָּכְרִים. לֹא הָיָה כָּל מַחְסוֹר בְּכֶסֶף לְאַחַר שֶרָאשֵׁי הַמְדַבְּרִים בֵּין בַּעֲלֵי מִכְרוֹת־הַזָּהָב נִמְנוּ עִם הַקּוֹשְׁרִים. בְּדֶרֶך כְּלָל תָּמְכוּ בָּהֶם – אַף כִּי תְּמִיכָה זוֹ לֹא מָצְאָה בִּטּוּי נִמְרָץ בְּיוֹתֵר – רֹב עוֹבְדֵיהֶם וְהָאוֹכְלוֹסְיָה שֶׁאֵינָהּ הוֹלַנְדִּית בְּיוֹהַנֶסְבּוּרְג, שֶכְּבָר עָלְתָה בְּמִסְפָּרָהּ עַל כָּל שְׁאָר אוֹכְלוֹסֵי הַטְּרַנְסְוַל. בֹּקֶר אֶחָד נוֹסְדָה מֶמְשֶׁלֶת אַרְעַי בְּיוֹהַנֶסְבּוּרְג, וְד“ר גֵּ’מְסוֹן עָלָה בְּרֹאשׁ 700 פָּרָשִׁים, וּשְׁנֵי תּוֹתָחִים אִתָּם, דֶּרֶך הַוֶּלְדְּט⁴⁸ עַל הָעִיר. הַמְּאֹרָע זִעֲזַע אֶת אֵרוֹפָּה וְעוֹרֵר הִתְרַגְּשׁוּת בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ. הַקֵּיסָר שָׁלַח אֶת הַטֵּלֶגְרָמָה הַמְפֻרְסֶמֶת שֶׁלּוֹ אֶל הַנָּשִׂיא קְרִיוּגֶר וּפָקַד עַל חַיָּלֵי־הַצִּי הַגֶּרְמָנִים, שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לַמָּקוֹם לַעֲלוֹת אֶל הַחוֹף בְּמִפְרַץ דֶּלַּגּוֹאָה. בִּקֹּרֶת קָשָׁה נִמְתְּחָה עַל בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה בְּכָל אֻמָּה וְלָשׁוֹן. הַגְּיָסוֹת, שֶׁעָמְדוּ זֶה כְּבָר בְּמַצַּב הָכֵן, הִקִּיפוּ עַל נְקַלָּה אֶת ד”ר גֵ’מְסוֹן וּפָרָשָׁיו, וּלְאַחַר קְרָב עַז אִלְּצוּהוּ לְהִכָּנַע. בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת דִּכְּאוּ כֹּחוֹת גְּדוֹלִים אֲחֵרִים שֶׁל טְרַנְסְוַל אֶת הַמֶּרֶד בְּיוֹהַנֶסְבּוּרְג וְאָסְרוּ אֶת כָּל הַמַּנְהִיגִים וְהַמִּלְיוֹנֵרִים הַמְעֹרָבִים בּוֹ.

כְּשֶהִגִּיעוּ לְאַנְגְּלִיָּה הַיְדִיעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת עַל מַסָּעוֹ שֶׁל ד“ר גֵ’מְסוֹן הִתְנַכְּרָה הַמֶּמְשָׁלָה הַבְּרִיטִית לְמַעֲשֵׂהוּ תֵּכֶף וּמִיָּד. סֵסִיל רוֹדְס בְּקֵיפְּטָאוּן הֵעִיר לַקּוֹנִית: “הוּא הָפַךְ אֶת קַעֳרָתִי עַל פִּיהָ” לוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי הִפְעִיל אֶת כָּל כִּשְׁרוֹנוֹ הַדִּפְּלוֹמָטִי, בְּסַבְלָנוּת לְאֵין כָּמוֹהָ, לְשַׁכֵּךְ אֶת הַסְּעָרָה. רָאשֵׁי הַקּוֹשְרִים בְּיוֹהַנֶסְבּוּרְג, שֶנִּדּוֹנוּ לְמִיתָה, קִּבְּלוּ לְבַסּוֹף רְשׁוּת לִפְדּוֹת אֶת נַפְשָׁם בְּכֹפֶר עָצוּם. פָּרָשָׁיו שֶׁל ד”ר גֵּ’מְסוֹן נִמְסְרוּ עַל־יְדֵי הַבּוּרִים לְדִין בְּרִיטִי, וּמַנְהִיגָם וּקְצִינָיו נִדּוֹנוּ לְמַאֲסַר שְׁנָתָיִם.

חֲקִירָה קַפְדָּנִית נֶעֶרְכָה, בְּהַנְהָלַת הַמִּפְלָגָה הַלִּבֶּרָלִית, כְּדֵי לְהִוָּכַח בְּאֵיזוֹ מִדָּה הָיוּ מַר צֶ’מְבֶּרְלֵין וּמַר רוֹדְס מְעֹרָבִים (אִם הִתְעָרְבוּ, בִּכְלָל) בְּעִנְיָן זֶה. חֲקִירָה זוֹ נִמְשְׁכָה זְמַן רַב, אַךְ לֹא הִגִּיעָה לְשׁוּם מַסְקָנָה מְסֻיֶּמֶת; וְהָעִנְיָן נִשְׁתַּתֵּק לְבַסּוֹף. אוּלָם הִיא הֵטִילָה אַחֲרֶיהָ שׁוּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל צְלָלִים קוֹדְרִים. כְּבוֹדָה שֶׁל בְּרִיטַנְיָה נִפְגַּע קָשֶׁה בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. הַהוֹלַנְדִּים סִלְּקוּ אֶת סֵסִיל רוֹדְס מִן הַשִּׁלְטוֹן בְּמוֹשֶׁבֶת הַכֵּף. בַּטֵּלֶגְרָמָה שֶׁל קֵיסַר גֶּרְמַנְיָה הָיָה מִשּׁוּם גִּלּוּי אֵיבָה לָאֻמָּה הַבְּרִיטִית, שֶׁלֹּא שְׁכָחַתְהוּ עוֹד לְעוֹלם. הַקֵּיסָר מִצִּדוֹ, בִּרְאוֹתוֹ אֶת עַצְמוֹ עוֹמֵד אֵין אוֹנִים בִּפְנֵי הַכֹּחַ הַיַּמִּי שֶׁל בְּרִיטַנְיָה, גָּמַר אֹמֶר לְהַתְחִיל בִּבְנִיַּת צִי גָּרְמָנִי. הֻפְרַע הַשָּׁלוֹם בְּכָל מַהֲלַךְ הַפּוֹלִיטִיקָה שֶׁל דְּרוֹם אַפְרִיקָה.

הַמִּתְיַשְּׁבִים הַבְּרִיטִיִּים נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם בַּצַּר לָהֶם אֶל הַמֶּמְשָׁלָה הַקֵּיסָרִית; וּבְנֵי הַגֶּזַע הַהוֹלַנְדִּי בַּאֲשֶׁר הֵם נוֹפְפוּ בְּהִתְלַהֲבוּת אֶת דִּגְלֵיהֶן שֶׁל שְׁתֵּי הָרֶפֻּבְּלִיקוֹת הַבּוּרִיּוֹת. הַמֶּמְשָׁלָה הַבְּרִיטִית הִשְׁתַּדְּלָה לְהִתְאוֹשֵׁשׁ לְאַחַר הַכִּשָּׁלוֹן הַמַּחְפִּיר, בְּעוֹד שֶׁמֶּמְשֶׁלֶת טְרַנְסְוַל הוֹסִיפָה לְהַכְבִּיד אֶת עֹל מִסֶּיהָ עַל הַ“נָּכְרִים” וְהֵחֵלָה קוֹנָה בְּהַכְנָסוֹתֵיהֶם כְּלֵי־זַיִן וְתַחֲמשֶׁת לָרֹב. עַל סִבּוֹת הַסִּכְסוּךְ נוֹסַף שֶמֶן עַל מְדוּרָתָן, וּמִשְׁפָּטָן הָיָה עָתִיד לְהֵחָרֵץ בְּבֵית־דִּין חָשׁוּב הַרְבֵּה יוֹתֵר.

בְּמֶשֶׁךְ קַיִץ סוֹעֵר זֶה הָיְתָה אִמִּי מַזְמֶנֶת בְּאֹרַח קֶבַע אֶל שֻׁלְחָנָהּ פּוֹלִיטִיקָאִים מִשְּׁתֵּי הַמִּפְלָגוֹת וְרָאשֵׁי הַמְדַבְּרִים בַּסִּפְרוּת וּבָאָמָנוּת, בְּיַחַד עִם הַיָּפוֹת וְהַנֶּחֱמָדוֹת בִּנְשֵׁי־הַמֶּטְרוֹפּוֹלִין. אוּלָם פַּעַם אַחַת הִפְרִיזָה בְּמִקְצָת עַל מִדַּת סַבְלָנוּתָה הַפּוֹלִיטִית. סֶר גּ’וֹן וִילוֹבִּי, אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַגַּיִס שֶׁל גֵּ’מְסוֹן שֶׁשֻּׁחְרַר בַּעֲרֵבוּת עַד לְבֵרוּר מִשְׁפָּטוֹ בְּלוֹנְדוֹן, הָיָה אֶחָד מִידִידֵינוּ הַוָּתִיקִים. הוּא הָאִישׁ, שֻהֶוֹרַנִי לָרִאשׁוֹנָה, כֵּיצַד לְסַדֵּר אֶת הַפָּרָשִׁים בְּחֵיל־צַעֲצוּעַי בְּמִשְמֶרֶת־חָלוּץ רְאוּיָה לִשְׁמָהּ. בְּבוֹאִי מֵהָאוּנְסְלוֹ לִסְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם, כְּבָר מְצָאתִיו בְּבֵיתֵנוּ. אִמִּי טֶרֶם הִגִּיעָה. פִּתְאֹם נִפְתְּחָהה הַדֶּלֶת וְהַשַּׁמָּשׁ הִכְרִיז על בּוֹאוֹ שֶׁל מַר גּ’וֹן מוֹרְלֵי. לִבִּי בִּשֵּׂר לִי רָעוֹת, אוּלָם אֲנִי הִצַּגְתִּי אוֹתָם בְּעַזּוּת־מֵצַח אִישׁ בִּפְנֵי רֵעֵהוּ; וְאָמְנָם לֹא הָיְתָה בְּרֵרָה בְּיָדִי. גּ’וֹן מוֹרְלֵי הִזְדַּקֵּף, וּבְלִי לְהוֹשִיט אֶת יָדוֹ, הֶחֱוָה מֵעֵין קִדָּה חֲטוּפָה. וִילוֹבִּי לָטַשׁ אֶת עֵינָיו לְפָנָיו בְּשִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ גָּמוּר. נָבוֹךְ וְעָלוּב, נִסִּיתִי לִקְשֹׁר מַשֶּׁהוּ דּוֹמֶה לְשִׂיחָה, בִּפְנוֹתִי בִּשְׁאֵלוֹת שֶׁל מַה בְּכָךְ לָזֶה וְלָזֶה חֲלִיפוֹת. סוֹף סוֹף רָוַח לִי, כְּשֶׁנִּרְאֲתָה אִמִּי בַּטְּרַקְלִין. הַמַּצָּב הָיָה רְצִינִי, אֲבָל אִמִּי הִשְׂכִּילָה לְהִשְׁתַּלֵּט עָלָיו. עַד שֶׁהִגִּיעָה הַסְּעֻדָּה אֶל קִצָּהּ, כִּמְעַט אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְאָדָם מִן הַצַּד לְהַשְׁגִּיחַ בְּכָךְ, שֶׁשְּׁנַיִם מֵאַרְבַּעַת הַמְסֻבִּים אֶל הַשֻּלְחָן אֵינָם פּוֹנִים זֶה אֶל זֶה בְּמֵישָׁרִין. עִם גְּמָר הַסְּעֻדָּה נִדְמָה לִי, שֶהַשְּׁנַיִם הָיוּ עוֹשִׂים זֹאת בְּרָצוֹן, אוּלָם מִכֵּוָן שֶׁתָּפְסוּ אֶת עֶמְדוֹתֵיהֶם, רָאוּ חוֹבָה לְעַצְמָם לִשְׁמֹר עֲלֵיהֶן. חָשַדְתִּי אֶת אִמִּי בְּנִסָּיוֹן לְהָפִיג אֶת הַמְּרִירוּת הַיְתֵרָה, שֶׁנִּצְטַבְּרָה מִסָּבִיב לְעִנְיָן זֶה, הִיא בִּקְּשָׁה לְמַעֵט אֶת דְּמוּתוֹ שֶׁל מַעֲשֶׂה עַד כְּדֵי הָעִנְיָנִים הַפּוֹלִיטִיִּים הָרְגִילִים. אוּלָם כָּאן נִשְׁפַּךְ דָּם, וְאֵין אֵפוֹא עִנְיָן זֶה דּוֹמֶה לַאֲחֵרִים.

לְמוֹתָר לְהַגִּיד, שֶׁבִּשְׁנִתי הָעֶשְׂרִים וְאַחַת הִסְכַּמְתִּי בְּכָל לִבִּי לְמַעֲשֵׂה ד"ר גֵּ’מְסוֹן וַאֲנָשָׁיו. תָּפַסְתִּי יָפֶה אֶת סִבּוֹת הַמַּחֲלֹקֶת, וְנִמּוּקֵי שְׁנֵי הַצְּדָדִים. עָרַגְתִּי לַיּוֹם בּוֹ נוּכַל לִנְקֹם אֶת “נִקְמַת מַיּוּבָּה”. נִדְהַמְתִּי לְמֹרֶךְ הַלֵּב, שֶׁצִּיֵּן אֶת פְּעֻלוֹת מֶמְשַׁלְתֵּנוּ הַשַּׁמְרָנִית בְּאוֹתוֹ מַשְׁבֵּר. בּשְׁתִּי לִרְאוֹתָהּ מִתְרַפֶּסֶת בִּפְנֵי אוֹפּוֹזִיצְיָה לִבֵּרָלִית מֻתְעֵית וְאֵינָהּ נִמְנַעַת אֲפִלּוּ מִלְּהַעֲנִישׁ פָּרָשִׁים אַמִּיצִים אֵלֶּה, שֶׁרַבִּים מֵהֶם הִכַּרְתִּי מִקָּרוֹב. אוּלָם עָתִיד הָיִיתִי לְהוֹסִיף עַל יְדִיעוֹתַי בְּעִנְיְנֵי דְּרוֹם־אַפְרִיקָה בִּתְקוּפָה יוֹתֵר מְאֻחֶרֶת.

 

פֶּרֶק שְׁמִינִי: הֹדּוּ    🔗

הִגִּיעָה שְׁעָתֵנוּ לָרֶדֶת בָּאֳנִיָּה הַמַּפְלִיגָה מִזְרָחָה. יָצָאנוּ מִסָּאוּתְהֶמְפְּטוֹן בָּאֳנִיָּה נוֹשֵׂאת צָבָא, כְּאֶלֶף וּמָאתַיִם אִישׁ, וּלְאַחַר מַסָּע שֶׁל שְׁלשָׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, הִשְׁלַכְנוּ עֹגֶן בִּנְמֵלָהּ שֶׁל בּוֹמְבֵּי, מְקוֹם שָׁם הוּרַם לְפָנֵינוּ הַמָּסָךְ מֵעַל כּוֹכַב־לֶכֶת חָדָשׁ, כְּבַיָכוֹל.

שַׁוּוּ בְּנַפְשְׁכֶם אֶת שִׂמְחָתָם שֶׁל הַקְּצִינִים וְהַחַיָּלִים, לְאַחַר שֶׁהָיוּ כְּלוּאִים בָּאֳנִיָּה כְּעוֹפוֹת בִּכְלוּב, קָרוֹב לְחֹדֶשׁ יָמִים, בִּרְאוֹתָם אֶת תְּמָרֶיהָ וְאַרְמוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל בּוֹמְבֵּי כְּעֵין שַׂהֲרוֹן רְחַב־יָדַיִם מִסָּבִיב לָהֶם! מֵעַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה לָטַשְׁנוּ אֶת עֵינֵינוּ אֲלֵיהֶם, מֵעֵבֶר לַמַּיִם הַמִּתְנוֹצְצִים וּמַתִיזִים אֶת קִצְפָּם אֶל סוֹלְלַת הַחוֹף. כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ בִּקֵּשׁ לַעֲלוֹת לַחוֹף בְּלִי שְׁהִיּוֹת וְלַעֲמֹד עַל טִיבָהּ שֶׁל הֹדּוּ תֵּכֶף וּמִיָּד. אוּלָם הַדִּחוּיִים וְהָעִכּוּבִים הָרִשִׁמִיִּים, הַמַּכְבִּידִים עַל הַנּוֹסֵעַ הָרָגִיל בְּעָזְבוֹ אֶת הָאֳנִיָּה, קָשִׁים פִּי שִבְעָה לַנּוֹסְעִים עַל חֶשְׁבּוֹנָהּ שֶׁל מַלְכוּת.

בְּעֵרֶךְ בְּשָׁלשׁ נִתְּנוּ לַמְרוֹת זֶה הוֹרָאוֹת, שֶׁהָאֲנָשִׁים יַעֲלוּ לַחוֹף בְּשָׁעָה שְמוֹנֶה, כְּשֶׁיָּפוּג הַחֹם; בֵּינְתַיִם נִתְּנָה רְשׁוּת לְחֵלֶק מִן הַקְּצִינִים לַעֲלוֹת לְחוּד, הֲמוֹן סִירוֹת זְעִרוֹת שָׁרְצוּ מִסָּבִיב לָאֳנִיָּה כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת בְּמִשְׂחַק הַגַּלִּים. כַּמָּה מֵאֵלֶּה עָמְדוּ בִּמְהֵרָה לְשֵׁרוּתֵנוּ. לְאַחַר רֶבַע שָׁעָה הִגַּעְנוּ לִמְסִלּוֹת־הַחוֹף שֶׁל מַעֲגֵנַת שָׂשׂוֹן. שָׁם הָיְתָה לִי הָרְוָחָה, כִּי תְּנוּעָתָהּ הַמְּהִירָה שֶׁל הַסִּירָה, בָּה יָרַדְתִּי עִם שְׁנַיִם מֵחֲבֵרַי, הִדְאִיגָה אוֹתָנוּ לֹא מְעַט. הַסִּירָה גָּלְשָׁה לְאֹרֶךְ חוֹמַת־אֲבָנִים גְּדוֹלָה, עִם מַדְרֵגוֹת טְחוּבוֹת וְטַבְּעוֹת־בַּרְזֶל, שֶׁיַּחֲזִיק בָּהֶן הָעוֹלֶה בַּמַּדְרֵגוֹת. הַגַּלִּים טִלְטִלוּ אֶת הַסִּירָה מַעְלָה וּמַטָּה, בְּגֹבַהּ שֶׁל אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ רֶגֶל. שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וְנֶאֱחַזְתִּי בְּאַחַת הַטַּבָּעוֹת; אוּלָם בְּטֶרֶם דַּרְכָה כַּף רַגְלִי עַל הַמַּדְרֵגוֹת, טֻלְטְלָה הַסִּירָה מֵהֶן וָהָלְאָה, וַאֲנִי חַשְׁתִּי כְּאֵב עַז וּמְשֻׁנֶּה בִּכְתֵפִי הַיְמָנִית. בְּכָל־זֹאת הִתְאוֹשַׁשְׁתִּי, פָּלַטְתִּי אֵילוּ הֶעָרוֹת בַּעֲלוֹת אֹפִי כְּלָלִי, שֶׁהִתְחִילוּ רֻבָּן בָּאוֹתִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הָאָלֶף־בֵּית, גִּפַּפְתִּי לִכְתֵפִי, וּבִמְהֵרָה הֻסַּח כָּל הָעִנְיָן מִדַּעְתִּי.

לִצְעִירֵי קוֹרְאַי אִיעַץ לְהִזָּהֵר מִכְּתֵפַיִם נְקוּעוֹת. בְּעִנְיָן זֶה, כְּמוֹ בְּרֹב עִנְיָנִים אֲחֵרִים הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן הוּא הַמַּכְרִיעַ. דְּרוּשָׁה הִתְאַמְּצוּת יוֹצֵאת מִגֶּדֶר הָרָגִיל, כְּדֵי לִקְרֹעַ אֶת הַקְּרוּם הַמְחַבֵּר אֶת פִּרְקֵי הַכָּתֵף זֶה לָזֶה. אוּלָם מִכֵּוָן שֶׁנַּעֲשָׂה מַעֲשֶׂה, שׁוּב אֵין לוֹ תַּקָּנָה כִּמְעָט. אַף כִּי כְּתֵפִי לֹא נָקְעָה מַמָּשׁ, הַרֵי נִגְרְמָה לָהּ חֲבָלָה, שֶׁהָיְתָה עֲתִידָה לְהָצִיק לִי כָּל יְמֵי חַיַּי. הִיא עָשַׂתְנִי בַּעַל מוּם לְגַבֵּי מִשְׂחָק בְּפוֹלוֹ, מָנְעָה מִמֶּנִּי כָּל אֶפְשָׁרוּת לְשַׂחֵק בְּטֵנִיס וְנֶעֶשְׂתָה בִּשְׁבִילִי מַעֲמָסָה כְּבֵדָה בְּרִגְעֵי סַכָּנָה, סַעֲרַת־רוּחַ אוֹ הִתְאַמְּצוּת יְתֵרָה. מֵאָז נוֹהֶגֶת כְּתֵפִי לְהִתְפָּרֵק מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם, בְּכָל מִינֵי אֲמַתְלוֹת לֹא צְפוּיוֹת: כְּשֶׁאֲנִי יָשֵׁן, וּזְרוֹעִי נְתוּנָה תַּחַת הַכַּר, כְּשֶׁאֲנִי מוֹצִיא סֵפֶר מֵאֲרוֹן הַסְּפָרִים, כְּשֶׁרַגְלִי מוֹעֶדֶת בְּמַדְרְגוֹת הַבַּיִת, בִּשְעַת שְׂחִיָּה, וְכֻלֵּי. יוֹם אֶחָד שֻׁמְּטָה כְּתֵפִי כִּמְעַט מֵחֲמַת תְּנוּעָה נִלְהֶבֶת בְּיוֹתֵר בִּשְעַת נְאֻם בְּבֵית הַנִּבְחָרִים, וְאָז הִרְהַרְתִּי, מַה גְּדוֹלָה הָיְתָה פְּלִיאַת מַאֲזִינַי, אִלּוּ רָאוּנִי מִשְׁתַּטֵּחַ פִּתְאֹם, לְלֹא כָּל סִבָּה נִכֶּרֶת לָעַיִן, עַל הָרִצְפָּה, מִתּוֹךְ מַאֲמָץ אִינְסְטִינְקְטִיבִי לְשַׁכֵּךְ אֶת הַכְּאֵב בְּעֶצֶם הַזְּרוֹעַ הַנְּקוּעָה.

תְּאוּנָה זוֹ הָיְתָה דֻּגְמָה רְצִינִית שֶׁל מַזָּל רַע, אוּלָם אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ לְעוֹלָם, אִם רֹעַ הַמַּזָּל אֵינוֹ עָתִיד לְהֵהָפֵךְ בְּסוֹפוֹ לְטוֹבָה. אֶפְשָׁר, שֶׁאִלּוּ הָיִיתִי מֻכְשָׁר לִתְפֹּס חֶרֶב בְּמַעֲרֶכֶת אוֹמְדוּרְמָן, תַּחַת נֶשֶׁק חָדִישׁ כְּאֶקְדֹּחַ הַ“מָּאוּזֶר”, שֶׁנֶּאֱלַצְתִּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בֹּו מֵחֲמַת הַמּוּם שֶׁבִּכְתֵפִי, לֹא הָיִיתִי זוֹכֶה לִכְתֹּב אֶת קוֹרוֹתַי בְּסֵפֶר כַּיּוֹם הַזֶּה. אֵין אָדָם צָרִיךְ לִשְׁכֹּחַ לְעוֹלָם, בִּשְׁעַת צָרָה וּמְצוּקָה, שֶׁאֶפְשָׁר מְאֹד, כִּי הוּא נִצַּל בְּכָךְ מֵרָעָה גְּדוֹלָה הַרְבֵּה יוֹתֵר; אוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֵיזֶה מִשְׁגֶּה חָמוּר – שֶׁאֶפְשָׁר מְאֹד, כִּי תִּצְמַח לוֹ מִזֶּה תּוֹעֶלֶת רַבָּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר יָפִיק מִן הִהִחֲלָטָה הַנְּבוֹנָה בְּיוֹתֵר. חַיֵּי אָדָם הֵם שְׁלֵמוּת אַחַת. וּמַזָלוֹ – שְׁלֵמוּת אַחַת וְאֵין אַתָּה יָכוֹל לְהַפְרִיד אוֹתָם לְחֶלְקֵיהֶם.

נְסַיֵּם נָא אֶת מַסָּעֵנוּ לַמָּקוֹם, שֶׁכֻּנָּה בְּפִי הַקּוֹלוֹנֶל בְּרֶבַּזּוֹן, בִּנְאֻם פְּרִידָתוֹ “הֹדּוּ, אוֹתָהּ סַפַּחַת יְדוּעָה לְשֵׁם שֶׁל הַכֶּתֶר הַבְּריטִי” אֲנַחְנוּ נִשְׁלַחְנוּ לְמַחֲנֵה מַרְגּוֹעַ בְּפוּנָה, לְשָׁם הִגַּעְנוּ בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בָּעֶרֶב, וּבִלִּינוּ אֶת לֵילֵנוּ הַשֵּׁנִי בְּהֹדּוּ בְּתוֹךְ אֹהָלִים גְּדוֹלִים, שֶׁנִּטּוּ עַל פְּנֵי מִישׁוֹר רְחַב־יָדַיִם. הַבֹּקֶר אוֹר, וּבַמַּחֲנֶה הוֹפִיעוּ נְעָרִים בַּעֲלֵי פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת, חֲבוּשֵׁי צְנִיפִים, מְהַדְּרִים בְּנִמּוּסִים מָעֳמָדִים לְמִשְׂרוֹת בְּנֵי מֶשֶׁק, שַׁמָּשִים, סַיָּסִים. בַּיָּמִים הָהֵם לֹא הָיָה מֶשֶׁק בֵּיתוֹ שָׁל קָצִין צָעִיר בְּחֵיל־הַפָּרָשִׁים שָׁלֵם בְּלֹא אֵלֶּה. כֻּלָּם הֵבִיאוּ הַמְלָצוֹת נֶאֱמָנוֹת מֵאֵת הַגְּדוּד שֶׁחָזַר לַמּוֹלֶדֶת; וּלְאַחַר טֶקֶס קָצָר וַאֲמִירַת “סַלַּאַם” הִנִּיחוּ יָדָם עַל כָּל אֲשֶׁר לְךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְקִבְּלוּ עַל עַצְמָם אֶת הָאַחֲרָיוּת הַגְּמוּרָה לְהַנְהָלַת כָּל עִנְיְנֵי בֵּיתְךָ. אִם חָשְׁקָה נַפְשְׁךָ בְּחַיֵּי דְּרוֹר, לְלֹא טֹרַח וּלְלֹא דַּאֲגוֹת בַּיִת, הַרֵי מָצָאתָ מִכְלוֹל הַשְּלֵמוּת בְּהֹדּוּ לִפְנֵי שְׁלשִׁים שָׁנָה. לֹא הָיָה לְךָ אֶלָּא לִמְסֹר אֶת כָּל בְּגָדֶיךָ עִם מַדֵּי הַשְּׂרָד לַשַּׁמָּשׁ, אֶת הַ“פּוֹנִי” שֶׁלְךָ – לַסַּיָּס, וְאֶת כַּסְפְּךָ – לִמְנַהֵל הַמֶּשֶׁק, וּלְהַסִּיחַ אֶת דַּעְתְךָ מִכֹּל וָכֹל. הַקַּבִּינֶט שֶׁלְּךָ הֻשְלַם. כָּל אֶחָד מִן הַמִּינִיסְטֶרִים הַלָּלוּ נִכְנַס לְמַחְלַקְתּוֹ מִתּוֹךְ יְדִיעַת הָעִנְיָנִים, נִסָּיוֹן וְנֶאֱמָנוּת. הֵם הִתְמַסְּרוּ לְתַפְקִידָם בְּלֵב וָנֶפֶשׁ. בְּשָׂכָר מֻעָט, מִשְׁפַּט־צֶדֶק וּמִסְפַּר מִלִּים נְעִימוֹת הָיוּ מוּכָנים לַעֲשׂוֹת בִּשְבִילְךָ הַכֹּל. לֹא הָיָה לָהֶם בְּעוֹלָמָם דָּבָר חוּץ מִן הַכֵּלִים שֶׁבַּאֲרוֹנְךָ וּשְׁאָר פַּכִּים קְטַנִּים שֶבִּרְשׁוּתְךָ. לֹא הָיָה עָמָל קָשֶׁה מִדַּי בִּשְׁבִילָם, לֹא הָיוּ שְׁעוֹת־עֲבוֹדָה אַרֻכּוֹת מִדַּי, לֹא הָיוּ סַכָּנוֹת גְּדוֹלוֹת מִדַּי, הָעֲלוּלוֹת לְעַרְעֵר אֶת שַׁלְוַת נַפְשָׁם אוֹ לְהַחֲלִישׁ אֶת מַאֲמַצֵּיהֶם. חַיֵּי נְסִיכִים לֹא שָׁפְרוּ מִמְּנָת חַיֵּינוּ.

בֵּין מַצִּיעֵי־שֵׁרוּת שֶׁהִתְיַצְּבוּ בְּאָהֳלֵנוּ הָיוּ שְׁנַיִם־שְׁלשָׁה סַיָּסִים, מוֹבִילִים פּוֹנִי־פּוֹלוֹ וּבְיָדָם פִּתְקָאוֹת מֵאֵת אֲדוֹנֵיהֶם; אַחַר כָּךְ הוֹפִיעַ מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת־מָה אָדָם נֶהְדָּר בִּמְעִיל אָדֹם עִם רִקְמַת זָהָב, וּבְיָדוֹ מַעֲטָפָה עִם חוֹתֶמֶת עֲצוּמָה מֵאֵת הַמּוֹשֵׁל, לוֹרְד סֶנְדְּהוֹרְסְט, שֶׁהִזְמִין אוֹתִי וְאֶת חֲבֵרִי, הוּגוֹ בֵּרִינְג, לִסְעֻדַּת עֶרֶב בְּבֵית־הַמֶּמְשָׁלָה, לְשָׁם יָצָאנוּ, לְאַחַר יוֹם אָרֹךְ, בּוֹ עָסַקְנוּ בְּעִקָּר בְּמַתַּן נְזִיפוֹת לַפָּרָשִׁים, שֶׁשָּׁכְחוּ לַחֲבשׁ אֶת קַסְדוֹתֵיהֶם וְסִכְּנוּ בְּכָךְ אֶת חַיֵּיהֶם, וְהֵטַבְנוּ לִבֵּנוּ בְּמִשְׁתֶּה רַב תִּפְאֶרֶת, זֹהַר וְיֵין־שַׁמְפַּנְיָה קַר כְּקֶרַח.

לְאַחַר הֲרָקַת הַכּוֹסוֹת לְחַיֵּי הַמַּלְכָּה־הַקֵּיסָרִית וְסִיּוּם סְעֻדַּת הָעֶרֶב, הוֹאִיל הוֹד מַעֲלָתוֹ לִשְׁאֹל לְדַעְתִּי עַל כַּמָּה עִנְיָנִים, וּבְשִׂים לֵב לַמִּדָּה הַנָּאָה שֶׁל הַכְנָסַת אוֹרְחִים שֶׁנָּהַג בִּי, סָבוּר הָיִיתִי, שֶׁלֹּא אֵצֵא יְדֵי חוֹבָתִי עַד שֶאָשִׁיב עַל כָּל שְׁאֵלוֹתָיו. כַּיּוֹם הַזֶּה נִשְׁכְּחוּ מִלִּבִּי הַנְּקֻדּוֹת הַמְיֻחָדוֹת בְּעִנְיְנֵי בְּרִיטַנְיָה וְהֹדּוּ, שֶׁבָּהֶן שָׁאַל לַעֲצָתִי; אֵין אֲנִי זוֹכֵר אֶלָּא זֹאת, שֶׁתְּשׁוּבוֹתַי נִתְּנוּ בִּנְדִיבוּת יְתֵרָה. הָיוּ רְגָעִים, בָּהֶם נִדְמָה לִי, שֶׁהוּא מוּכָן אֲפִלּוּ לְהַרְצוֹת לְפָנַי אֶת הַשְׁקָפוֹתָיו שֶׁלּוֹ; אוּלָם אֲנִי חָשַׁשְׁתִּי לְהַטְרִיחוֹ יֶתֶר עַל הַמִּדָּה, וּבִמְהֵרָה נִשְׁתַּתֵּק. הוּא הוֹאִיל לִשְׁלֹחַ אֶת שָׁלִישׁוֹ אִתָּנוּ, כְּדֵי לְהַבְטִיחַ, שֶׁנִּמְצָא אֶת דַּרְכֵּנוּ אֶל הַמַּחֲנֶה בְּלִי פֶּגַע. בְּדֶרֶךְ כְּלָל, נִמְצֵאתִי לָמֵד, לְאַחַר אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת שֶׁל מֶחְקָר אִינְטֶנְסִיבִי, שֶׁאֵין אֶרֶץ טוֹבָה מֵהֹדּוּ. פְּעָמִים שֶׁאָדָם מַקִּיף דְּבָרִים אֵלֶּה בְּיֶתֶר שְׁלֵמוּת בִּרְאִיָּה רִאשׁוֹנָה – אָמַרְתִּי בְּלִבִּי. וְכֹה אָמַר קִינְגְלֵיק: “בְּדִיקָה מְדֻקְדֶּקֶת בְּמִדָּה שֶׁמַּעֳמִידָה אֶת הַדְּבָרִים בְּאוֹר לֹא נָכוֹן, עֲשׂוּיָה לְהַדְרִיךְ אֶת כֹּחַ הַשִּׁפּוּט פָּחוֹת מִן הַמַּבָּט הַמַּקִּיף הָרוֹאֶה אוֹתָם בַּמַּתְכֹּנֶת הַנְּכוֹנָה”. וְאָמְנָם הִרְגַּשְׁנוּ בְּחוּשׁ, בְּעוֹד תַּרְדֵּמָה נוֹפֶלֶת עָלֵינוּ, מַה גָּדוֹל הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁאַנְגְּלִיָּה עוֹשָׂה בְּהֹדּוּ, וּמַה־נַּעֲלָה שְׁלִיחוּתָהּ – לִשְׁלֹט בְּאֻמּוֹת פְּרִימִיטִיבִיּוֹת וּנְעִימוֹת אֵלֶּה, לְטוֹבָתָן וּלְטוֹבָתֵנוּ גַּם יַחַד. אוּלָם דּוֹמֶה, שֶׁכִּמְעַט תֵּכֶף לָכֵן הֵרִיעוּ חֲצוֹצְרוֹת תְּרוּעַת־הַשְכָּמָה וְהָיָה עָלֵינוּ לְהֵחָפֵז כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת הָרַכֶּבֶת הַיּוֹצֵאת בְּ־5.10, לְמַסַּע שְׁלשִׁים וְשֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּדֶּרֶךְ לְבַנְגָּלוֹר.

הָרָמָה הַמְשֻׁלֶּשֶׁת הַגְּדוֹלָה שֶׁל הֹדּוּ הַדְּרוֹמִית כּוֹלֶלֶת אֶת נַחֲלוֹתֵיהֶם שֶׁל הַנִּיזָם וְהַמַּהָרָגָ’ה שֶׁל מִיזוֹר, הַשָּׁלוֹם וְהַשַּלְוָה בַּאֲזוֹרִים אֵלֶּה, הָעוֹלִים בְּיַחַד עַד כְּדֵי שִׁטְחָהּ שֶל צָרְפַת, בְּעֵרֶךְ, נִשְׁמָרִים – עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא – עַל יְדֵי שְׁנֵי חֵילוֹת־מַצָּב בְּרִיטִיִּים, כְּאַלְפַּיִם אוֹ שְׁלשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ בְּכָל אֶחָד, הַחוֹנִים בְּבַנְגָּלוֹר וּבְסֵקוּנְדֶרְעַבָּד. לְכָל אֶחָד מֵאֵלֶּה – תִּגְבֹּרֶת שֶׁל צָבָא הֹדִּי, כִּפְלַיִם כְּמִסְפַּר הַבְּרִיטִים, כְּדֵי שֶׁיִּמָּצְאוּ בַּמָּקוֹם בִּתְמִידוּת כֹּחוֹת מְזֻיָּנִים בִּכְלֵי זַיִן שׁוֹנִים לְשֵׁם כָּל מִינֵי אִמּוּנִים וּמִסְקָרִים. הַקַּוִּים הַבְּרִיטִיִּים, אוֹ הַמַּחֲנוֹת⁴⁹, נִקְבָּעִים, כִּמְעַט לְלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, בְּמֶרְחַק חֲמִשָּה אוֹ שִׁשָּׁה מִילִין מִן הֶעָרִים מְרֻבּוֹת הָאוֹכְלוֹסִין, שֶׁעֲלֵיהֶן הֵם שׁוֹמְרִים, וּבְשֶׁטַח הַבֵּינַיִם חוֹנִים הַגְּדוּדִים הַהֹדִּיִּים. הַחַיָּלִים הַבְּרִיטִיִּים שׁוֹכְנִים בִּצְרִיפִים גְּדוֹלִים וּקְרִירִים, נִשְׁעָנִים עֶל עַמּוּדִים. כָּאן נַעֲשָׂה הַכֹּל בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה לְנוֹחִיּוּתוֹ וְרַוְחָתוֹ שֶׁל הַצָּבָא. כְּבִישִים מְצֻיָּנִים, שְׂדֵרוֹת כְּפוּלוֹת, אֵין־סוֹפִיּוֹת, שֶׁל אִילָנוֹת מְצִלִּים, שֶׁפַע שֶׁל מַיִם טְהוֹרִים; מִשְׂרָדִים מְפֹאָרִים, בָּתֵּי־חוֹלִים וּשְׁאָר מוֹסָדוֹת; שְׁטָחִים רַחֲבֵי יָדַיִם לְמִסְקָרִים וְלִרְכִיבָה – כָּאֵלֶּה הֵם מֶרְכְּזֵי הַחַיִּים הַקִּבּוּצִיִּים לְעֵדוֹת גְּדוֹלוֹת לְמַדַּי שֶׁל לִבְנֵי־הָעוֹר.

אַקְלִימָהּ שֶׁל בַּנְגָּלוֹר, בְּגֹבַהּ שֶׁלְּמַעְלָה מִשְּׁלשֶׁת אֲלָפִים רֶגֶל, הוּא נִפְלָא. אַף כִּי הַשֶּׁמֶשׁ בּוֹעֶרֶת כָּאֵשׁ יוֹמָם, הֲרֵי הַלֵּילוֹת, חוּץ מֵחָדְשֵׁי הַקַּיִץ הַחַמִּים בְּיוֹתֵר, הֵם צוֹנְנִים וּמְשׁוֹבְבֵי־נֶפֶשׁ. וְרָדִים אֵרוֹפָּאִים, בַּעֲצִיצִים גְּדוֹלִים לְאֵין מִסְפָּר, מַגִּיעִים כָּאן לְמִכְלוֹל שְׁלֵמוּת שֶׁל צֶבַע וָרֵיחַ. פְּרָחִים, שִיחִים מְלַבְלְבִים וְטַפְסָנִים עוֹלִים בַּעֲתֶרֶת תִּפְאָרָה. חַרְטֻמּוֹנִים וּנְחָשִׁים פָּרִים וְרָבִים בַּבִּצּוֹת; פַּרְפָּרִים מַזְהִירִים מְרַקְּדִים לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, וּנְעָרוֹת מְחוֹלְלוֹת לְאוֹר הַיָּרֵחַ.

לַקְּצִינִים אֵין מָקוֹם בַּקְּסַרְקְטִין. תַּחַת זֶה הֵם מְקַבְּלִים הַקְצָבָה לִשְכַר־דִּירָה, הַמְהַוָּה מִדֵּי חֹדֶשׁ, יַחַד עִם הַמַּשְׂכֹּרֶת וְהַעֲנָקוֹת שׁוֹנוֹת, צְרוֹר מָלֵא רֻפִּיּוֹת שֶׁל כֶּסֶף. הַמִּסְעָדָה שֶׁל קְצִינֵי חֵיל הַפָּרָשִׁים מֻקֶּפֶת מֵאַרְבַּעַת עֲבָרֶיהָ שְׁכֻנָּה שֶׁל בְּקָתוֹת מְרֻוָּחוֹת בְּנוֹת קוֹמָה אַחַת, עוֹמְדוֹת בְּתוֹךְ גַנִּים מוֹרִיקִים. סְגַן הַקָּצִין מְקַבֵּל אֶת צְרוֹר כַּסְפּוֹ בְּסוֹף כָּל חֹדֶשׁ שֶל שֵׁרוּת, מְמַהֵר לְשֵׂאתוֹ אֶל בִּקְתָּתוֹ, מוֹסְרוֹ בִּידֵי מְנַהֵל הַמֶּשֶׁק, וּמִכָּאן וְאֵילָךְ הוּא פָּטוּר, לַהֲלָכָה, מִכָּל דְּאָגָה חָמְרִית נוֹסֶפֶת. אוּלָם קְצִינֵי חֵיל־הַפָּרָשִׁים בַּיָּמִים הָהֵם מָצְאוּ לְנָכוֹן לְהוֹסִיף עַל הַמַּשְׂכֹּרֶת הַנְּדִיבָה, שֶׁקִּבְּלוּ מֵאֵת הַמַּלְכָּה־הַקֵּיסָרִית, גַּם קִצְבָּה נָאָה מִבֵּית הוֹרֵיהֶם, פִּי שְׁלשָׁה וְאַרְבָּעָה. בְּסַךְ הַכֹּל, קִבַּלְנוּ בִּשְכַר שֵׁרוּתֵנוּ כְּאַרְבָּעָה־עָשָׂר שִׁילִינְג לְיוֹם, מִלְּבַד שָׁלשׁ לִירוֹת לְחֹדֶשׁ לְהַחֲזָקַת שְׁנֵי סוּסִים. שָׂכָר זֶה, וְעוֹד 500 לִירוֹת לְשָׁנָה, שֶקִּבַּלְתִּי בְּאַרְבָּעָה שִׁעוּרִים מִן הַבַּיִת, הָיוּ הָאֶמְצָעִים הַיְחִידִים לְכַלְכָּלָתִי. כָּל הַשְּׁאָר הָיָה עָלֶיךָ לִלְווֹת בְּרִבִּית נַשְׁכָנִית מֵאֵת הַבַּנְקָאִים הַיְלִידִים, הַמּוּכָנִים לְשָׁרֵת אוֹתְךָ בְּכָל עֵת. כָּל הַקְּצִינִים הֻזְהֲרוּ מִפְּנֵי הָאֲדוֹנִים הָאֵלֶּה. אֲנִי מָצָאתִי אוֹתָם נֶחֱמָדִים בְּיוֹתֵר; שְׁמֵניִם מְאֹד, אֲדִיבִים מְאֹד, יְשָׁרִים לְמַדַּי וּמְלַסְטְמִים אֶת הַבְּרִיּוֹת בְּלִי רַחֲמִים. לֹא הָיָה לְךָ אֶלָּא לַחְתֹּם אֶת שִׁמְךָ עַל פִּסַּת־נְיָר קְטַנְטֹנֶת, וּכְמוֹ בְּמַטֵּה־קֶסֶם הוּבָא לְפָנֶיךָ פּוֹנִי לְמִשְׂחַק הַפּוֹלוֹ. הַבַּנְקַאי הַמְחַיֵּךְ קָם עַל רַגְלָיו, כִּסָּה אֶת פַּרְצוּפוֹ בְּיָדָיו. שָׁב וְנָעַל אֶת אַנְפִּילוֹתָיו וְהִסְתַּלֵּק בְּנַחַת עַד לְאוֹתוֹ הַתַּאֲרִיךְ בְּעוֹד שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים. הָרִבִּית לֹא עָלְתָה עַל שְׁנַיִם לְמֵאָה לְחֹדֶשׁ אֶחָד, וּפַרְנָסָתָם שֶׁל הַלָּלוּ הָיְתָה מֻבְטַחַת לָהֶם בְּרֶוַח, הוֹאִיל וְלֹא הָיוּ לָהֶם חוֹבוֹת אֲבוּדִים כִּמְעָט.

אָנוּ שְׁלָשְׁתֵּנוּ – רֵגִ’ינַלְד בַּרְנֶס, הוּגוֹ בֵּרִינְג וַאֲנִי – שִׁתַּפְנוּ אֶת כַּסְפֵּנוּ וְשָׂכַרְנוּ בִּקְתָּה מְפֹאֶרֶת, כֻּלָּהּ צְבוּעָה וָרֹד עִם לָבָן, עִם גַּג רְעָפִים כָּבֵד וּמִרְפָּסוֹת רַחֲבוֹת־יָדַיִם נִשְׁעָנוֹת עַל עַמּוּדִים מְסֻיָּדִים, טוֹבְעִים בְּצִיצֵי אַרְגָּמָן שֶׁל הַבּוּגֵנְוִילֵיָה. הַבִּקְתָּה עָמְדָה בְּתוֹךְ גַּן שֶׁהִשְׂתָּרַע עַל שְׁנֵי אַקְרִים, בְּעֵרֶךְ. מֵאֵת הַדַּיָּר שֶׁקָּדַם לָנוּ רָכַשְנוּ כְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים שִׂיחֵי שׁוֹשַׁנִּים מִן הַמִּינִים הַמְשֻׁבָּחִים בְּיוֹתֵר: “מַרְשַׁל נִיל”, “לַא פְרַנְס”, “גְּלוּאַר דֶּי דִּיז’וֹן” וְכֻלֵּי. בָּנִינוּ אֻרְוָה גְּדוֹלָה, קִירוֹת שֶׁל חֹמֶר וְגַגַ שֶׁל רְעָפִים, וּבָהּ מָקוֹם לִשְׁלשִׁים סוּסִים וּפוֹנִי. מְנַהֲלֵי הַמֶּשֶׁק שֶׁלָּנוּ הִרְכִּיבוּ שִׁלְטוֹן־שְׁלשָׁה, שֶׁלֹא נוֹדְעוּ בּוֹ מֵעוֹלָם כָּל חִכּוּחִים וְסִכְסוּכִים. כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ שִׁלֵּם אֶת חֶלְקוֹ בַּהוֹצָאוֹת הַכְּלָלִיּוֹת, וְכָךְ נִפְטַרְנוּ מִכָּל דְּאָגָה לְהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וְיָכֹלְנוּ לְהַקְדִּישׁ אֶת עַצְמֵנוּ לְתַכְלִית רְצִינִית יוֹתֵר שֶׁל חַיֵּי אָדָם.

תַּכְלִית זוֹ נִתְבַּטְּאָה בְּדִבּוּר אֶחָד: פּוֹלוֹ. מִלְבַד חוֹבוֹת הַשֵּׁרוּת, זֶה הָיָה מֶרְכַּז עִנְיָנֵנוּ. אוּלָם עַד שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהִשְׁתַּתֵּף בּוֹ, עָלֶיךָ לִרְכּשׁ פּוֹנִי. עוֹדֵנוּ בַּדֶּרֶךְ לְהֹדּוּ, יִסַּדְנוּ מוֹעֲדוֹן־פּוֹלוֹ שֶׁל הַגְּדוּד, שֵׁנָּתַן תְּמוּרַת תְּרוּמוֹת לֹא גְּדוֹלוֹת, אֲבָל קְבוּעוֹת שֶׁל כָּל הַקְּצִינִים (בֵּין שֶׁשִּׂחֲקוּ וּבֵין שֶׁלֹּא שִׂחֲקוּ בְּפוֹלוֹ) אֶפְשָׁרֻיּוֹת שֶׁל אַשְׁרַאי מְסֻיָּם לַחֲבֵרִים, לְשֵׁם רְכִישַׁת בַּעֲלֵי־בְּרִית חֲשׁוּבִים אֵלֶּה. גְּדוּד חָדָשׁ, זֶה עַתָּה בָּא מִן הַמּוֹלֶדֶת, לֹא נֶחֱשַׁב בְּעוֹלָם־הַפּוֹלוֹ שֶׁל הֹדּוּ, וְלֹא הָיוּ לוֹ סִכּוּיֵי הַצְלָחָה בַּמִּשְׂחָק בְּמֶשֶׁךְ שְׁנָתַיִם, לַפָּחוֹת. לֹא בִּמְהֵרָה נִרְכֶּשֶׁת סִיעַת־פּוֹנִי רְאוּיָה לִשְׁמָהּ. אוּלָם נְשִׂיא מוֹעֲדוֹן־הַפּוֹלוֹ שֶׁלָּנוּ וְרַבֵּי הַקְּצִינִים קִבְּלוּ, לְאַחַר דִּיוּנִים מְמֻשָּׁכִים, הַחֲלָטָה נוֹעָזָה וּמְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ. “אֻרְווֹת בִּיקוּלָה” בְּבוֹמְבֵּי מְשַׁמְּשׁוֹת שׁוּק עִקָּרִי לְאִימְפּוֹרְט שֶׁל סוּסִים וּפוֹנִי עַרְבִיִּים לְהֹדּוּ. לְ“חֵיל הָרוֹכְבִים הַקַּל שֶׁל פּוּנָה”, גְּדוּד יְלִידִים, שֶׁרֹב קְצִינָיו בְּרִיטִיִּים, וַחֲנָיָתוֹ מַתְמֶדֶת בַּמָּקוֹם, הָיָה יִתְרוֹן נִכָּר בִּקְנִיַּת פּוֹנִי עַרְבִיִּים. בְּעָבְרֵנוּ דֶּרֶךְ פּוּנָה נִסִּינוּ אֶת הַפּוֹנִי שֶׁלָּהֶם, וּפָתַחְנוּ בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן חָשׁוּב מְאֹד אִתָּם. לְבַסּוֹף הֻחְלַט, שֶׁמּוֹעֲדוֹן הַפּוֹלוֹ שֶׁל גְּדוּדֵנוּ יִקְנֶה אֶת כָּל 25 הַפּוֹנִי, הַנִּמְצָאִים בִּרְשׁוּת חֵיל־הָרוֹכְבִים הַקַּל שֶׁל פּוּנָה, וְאֵלֶּה יְשַׁמְּשׁוּ גַּרְעִין לַקְּבוּצָה שֶׁל גְּדוּדֵנוּ, בַּהֲכָנוֹתֶיהָ לִקְרַאת נִצָּחוֹן בְּתַחֲרֻיּוֹת הַגְּדוּדִים. אֵין מִלִּים בְּפִי לְתָאֵר אֶת הַמַּאֲמַצִּים בָּהֶם הִתְמַסַּרְנוּ לְמִפְעָל עָצוּם וְנוֹעָז זֶה. עֲדַיִן לֹא הָיָה בְּדִבְרֵי יְמֵי הַפּוֹלוֹ בְּהֹדּוּ מִקְרֶה, שֶׁגְּדוּד שֶל חֵיל־הַפָּרָשִׁים מִדְּרוֹם הֹדּוּ יִזְכֶּה בַּגָּבִיעַ הַנּוֹדֵד שֶׁל הַגְּדוּדִים. יָדַעְנוּ שֶׁנָּכוֹנוּ לָנוּ עוֹד שְׁתַּיִם שָׁלשׁ שְנוֹת קָרְבָּנוֹת, תַּחְבּוּלוֹת וּמַאֲמַצִּים. אוּלָם אֲנַחְנוּ קִוִּינוּ, שֶׁאִם נִתְמַסֵּר לְעִנְיָן זֶה, בְּלִי נְטוֹת מִמֶּנּוּ יָמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה, נַעֲשֶׂה וְגַם נַצְלִיחַ. וְאָמְנָם הִתְמַסַּרְנוּ לוֹ בְּלֵב וָנָפֶשׁ.

כָּאן עָלַי לְצַיֵּן, שֶׁהֻטְּלוּ עָלֵינוּ, כַּמּוּבָן, גַּם חוֹבוֹת צְבָאִיוֹת לָרֹב. מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, עִם הָנֵץ הַשַּׁחַר, עוֹרְרָה אוֹתְךָ דְּמוּת עֲמוּמָה מִשְּׁנָתְךָ, וְיַד לֶחָה וּמִדַּבֶּקֶת הֵרִימָה אֶת סַנְטֵרְךָ וְהֶעֱבִירָה תַּעַר מַבְרִיק עַל גְּרוֹנְךָ הַמָּשׁוּחַ בְּסַבּוֹן וַחֲסַר־הַמָּגֵן. בְּשָׁעָה שֵׁשׁ יָצָא הַגְּדוּד לְמִסְקָר. רָכַבְנוּ אֶל מִישׁוֹר רְחַב־יָדַיִם, וְהָיִינוּ עוֹסְקִים שָׁעָה וָחֵצִי בְּתַרְגִּילִים וְתִמְרוֹנִים. מִשָּׁם חָזַרְנוּ לִרְחֹץ בַּבְּקָתוֹת וּלְפַת־שַׁחֲרִית בִּמְסִבַּת הַקְּצִינִים. מִשָּׁעָה 9 עַד 10.30 בְּעֵרֶךְ – סִיּוּר בָּאֻרְווֹת וּבְמִשְׂרַד־הַגְּדוּד. מִכָּאן חָזַרְנוּ לַבְּקָתוֹת, בְּטֶרֶם הִגִּיעַ לַהַט הַשֶּׁמֶשׁ אֶל שִׂיאוֹ. הַמֶּרְחַק בֵּין הַנְּקֻדּוֹת הַשּׁוֹנוֹת שֶׁל הַמַּחֲנֶה הָיָה כֹּה גָּדוֹל, שֶׁהַהֲלִיכָה בָּרֶגֶל הָיְתָה מִן הַנִּמְנָע, וְהָיִינוּ מִתְרוֹצְצִים בְּכִרְכָּרוֹת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. אוּלָם שֶׁמֶשׁ הַצָּהֳרַיִם הוֹדִיעָה אֶת סַמְכוּתָהּ בַּעֲרִיצוּת־יֶתֶר, וְלִפְנֵי שָׁעָה 11 כְּבָר לֹא נִמְצָא אַף אֶחָד מִלִּבְנֵי־הָעוֹר בַּחוּץ. מְזֻלְעֲפֵי־חַמָּה הָיִינוּ אָצִים בְּ־1.30 אֶל פַּת הַצָּהֳרַיִם בְּמִסְעֶדֶת־הַקְּצִינִים, וְחוֹזְרִים מִשָּׁם לַבְּקָתוֹת לִישׁוֹן עַד חָמֵשׁ. עַתָּה קָם הַמַּחֲנֶה לִתְחִיָּה. שְׁעַת הַפּוֹלוֹ הִגִּיעָה. לְשָׁעָה זוֹ יִחַלְנוּ כָּל שְׁעוֹת הַיּוֹם. נוֹהֵג הָיִיתִי בַּיָּמִים הָהֵם לְשַׂחֵק בְּכָל מַחֲזוֹר שֶׁיָּכֹלְתִּי לְהִכָּנֵס לְתוֹכוֹ. שִׁיטַת הַמִּשְׂחָק הָיְתָה נֶעֱרֶכֶת לְכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ, בִּשְׁבִיל חֵיל־הַמַּצָּב, בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר; וְשַׁמָּשׁ קָט וְזָרִיז הָיָה אוֹסֵף אֶת שְׁמוֹת כָּל הַקְּצִינִים, עִם מִסְפַּר הַמַּחֲזוֹרִים, שֶׁרְצוֹנָם לְשַׂחֵק בָּהֶם. לִפְעָמִים רְחוֹקוֹת הִשְׁתַּתַּפְתִּי בְּפָחוֹת מִשְּׁמוֹנָה מַחֲזוֹרִים וְעַל פִּי הָרֹב הִגִּיעַ מִסְפָּרָם לַעֲשָׂרָה אוֹ שְׁנֵים־עָשָׂר.

מִשֶּׁנִתְאָרְכוּ הַצְּלָלִים עַל מִגְרַשׁ הַפּוֹלוֹ, הָיִינוּ טוֹפְפִים וְחוֹזְרִים, מַזִּיעִים וִיגֵעִים, אֶל אַמְבַּטְיָה חַמָּה, מַרְגּוֹעַ וּפַת־עַרְבִּית בְּ־8.30, לִצְלִילֵי נְגִינָתָהּ שֶׁל תִּזְמֹרֶת הַגְּדוּד וְקִשְׁקוּשׁ גְּלִידֵי־קֶרַח בִּגְבִיעֵי הַיַּיִן. אַחַר כָּךְ, מִי שֶׁלֹּא הוּרַע גּוֹרָלוֹ וְלֹא נִתְפַּס עַל־יְדֵי קָצִין גָּבֹהַּ לְמִשְׂחַק־קְלָפִים מְשַׁעֲמֵם בְּשֵׁם “וִיסְט”, שֶׁיָּצְאוּ לוֹ אָז מוֹנִיטִין בַּקָּהָל, יָשַׁב מְעַשֵּׁן אֶת הַמִּקְטֶרֶת, לְאוֹר הַיָּרֵחַ, עַד עֶשֶר וָחֵצִי אוֹ אַחַת־עֶשְׂרֵה, כְּשֶׁנִּתַּן הָאוֹת הָאַחֲרוֹן לְ“לֵיל מְנוּחָה”. זֶה מִשְׁפַּט “הַיּוֹם הַהֹדִּי הָאָרֹךְ־הָאָרֹךְ”, כְּפִי שֶׁיְדַעְתִּיו שָׁלשׁ שָׁנִים רְצוּפוֹת; יוֹם שֶׁלֹּא הָיָה רַע כְּלָל וּכְלָל.

 

פֶּרֶק תְּשִׁיעִי: הַשְׂכָּלָה בְּבַנְגָּלוֹר    🔗

הַשְּׁאִיפָה לְהַשְׂכָּלָה לֹא הִתְעוֹרְרָה בִּי אֶלָּא בִּשְׁנַת 1896, קָרוֹב לְסוֹף שְׁנָתִי הָעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם. הִתְחַלְתִּי מַרְגִּישׁ, שֶׁאֲנִי חָסֵר יְדִיעוֹת רִאשׁוֹנוֹת בְּהַרְבֵּה אָפְקֵי מַחֲשָׁבָה רְחָבִים. אָסַפְתִּי מִלִּים הַרְבֵּה בְּאוֹצָרִי וְהוֹדַעְתִּי חִבָּה יְתֵרָה לְמִלִּים וּלְהַרְגָּשַׁת הַמִּלִּים הַהוֹלְמוֹת הַנּוֹפְלוֹת לִמְקוֹמָן כְּפֵנִי⁵⁰ בְּחָרִיץ. תָּפַסְתִּי עַצְמִי מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִלִּים לֹא מְעַטּוֹת, שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לְהַגְדִּיר אֶת מַשְׁמָעוּתָן הַמְדֻיֶּקֶת. הֶעֱרַצְתִּי מִלִּים אֵלֶּה, אֲבָל חָשַׁשְׁתִּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֵֶן, פֶּן אֶהְיֶה לִצְחוֹק.

יוֹם אֶחָד לִפְנֵי שֶׁיָּצָאתִּי מֵאַנְגְּלִיָּה, אָמַר אֶחָד מִידִידַי: “תּוֹרָתוֹ שֶׁל יֵשׁוּ הִיא גֻּלַּת־הַכֹּתֶרֶת שֶׁל הָאֵתִיקָה”. אִמְרָה זוֹ מָצְאָה חֵן בְּעֵינַי. אֲבָל מַה הִיא אֵתִיקָה? זוֹ לֹא נִזְכְּרָה בְּפָנַי מְעוֹלָם בְּהֶרָאוּ וּבְסֶנְּדְּהוֹרְסְט. מִתּוֹךְ סְמִיכַת פַּרְשִׁיּוֹת שׁוֹנוֹת הֶעֱלֵיתִי בְּדַעְתִּי, שֶׁמַּשְׁמָעוּתָהּ הִיא בְּוַדַּאי “רוּחַ בֵּית־הַסֵּפֶר הַגָּבֹהַ”, “מִשְׂחַָק הוֹגֵן” Esprit de corps “הִתְנַהֲגוּת שֶׁל כָּבוֹד”, “אַהֲבַת הַמּוֹלֶדֶת” וְכַדּוֹמֶה. וְהִנֵּה הֻגַּד, שֶׁהָאֵתִיקָה עוֹסֶקֶת לֹא רַק בְּמִצְווֹת, שֶׁאָדָם חַיָּב בָּהֶן, אֶלָּא גַּם בְּטַעֲמֵיהֶן שֶׁל מִצְווֹת אֵלּוּ וּסְפָרִים שְׁלֵמִים נִכְתְּבוּ עַל נוֹשֵׂא זֶה. מוּכָן וּמְזֻמָּן הָיִיתִי לְשַׁלֵּם שְׁתֵּי לִירוֹת, לְפָּחוֹת, לְכָל חָכָם, שֶׁיַּרְצֶה לְפָנַי בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אוֹ שָׁעָה וַָחֵצִי, עַל מַהוּתָהּ שֶׁל הָאֵתִיקָה. מַהוּ הֶקֵּפוֹ שֶׁל הָעִנְיָן: מַהֵם רָאשֵׁי פְּרָקָיו: מַהֵֶן הַבְּעָיוֹת הָעִקָּרִיּוֹת הַנְּדוֹנוֹת בּוֹ וְאֵילוּ מֵהֶן שְׁנוּיוֹת בְּמַחֲלֹקֶת: מִי הֵם בַּעֲלֵי הַסַּמְכוּת לְתוֹרָה זוֹ וְאֵילוּ הֵם סִפְרֵי הַמּוֹפֵת שֶׁלָּה? אוּלָם כָּאן, בְּבַנְגַָּלוֹר, לֹא מָצָאתִי אַף אָדָם אֶחָד שֶׁיַּסְבִּיר לִי מֵאַהֲבָה אוֹ בְּשָׂכָר מַהוּתָהּ שֶׁל אֵתִיקָה. הָיְתָה לִי תְּפִיסָה כָּל שֶׁהִיא בְּתַכְסִיסֵי־מִלְחָמָה: הָיְתָה לִי הַשְׁקָפָה כָּל שֶׁהִיא עַל הַפּוֹלִיטִיקָה, אוּלָם בֵּאוּר קָצָר וּמְמַצֶּה שֶׁל הָאֵתִיקָה הָיָה חִדּוּשׁ, שֶׁלֹא מִן הַמְּצוּיִים בַּמָּקוֹם.

הָיְתָה זֹאת דֻּגְמָה טִפּוּסִית, רַק אַחַת לִתְרֵיסַר קִנְיָנִים שִׂכְלִיִּים, שֶׁהַרְגָּשַׁת מַחְסוֹרָם הֵחֵלָּה מְעִיקָה עָלַי עַתָּה בְּהַתְמָדָה. יָדַעְתִּי, כַּמּוּבָן שֶׁאֶת הַבַּחוּרִים הַלּוֹמְדִים בָּאוּנִיבֶרְסִיטָאוֹת מַלְעִיטִים בֶּפֶטֶט מִלִּים זֶה, בְּעוֹדָם בְּנֵי תְּשַׁע־עֶשְׂרֵה וְעֶשְׂרִים, וְשֶׁהֵם יְכוֹלִים לְבַלְבֵּל אוֹתְךָ בִּשְׁאֵלוֹת מְפֻלְפָּלוֹת וּתְשׁוּבוֹת מַכְשִׁילוֹת. אֲנַחְנוּ לֹא הִפְרַזְנוּ מֵעוֹלָם בְּעֶרְכָּם וְלֹא הִשְׁגַּחְנוּ בְּהִתְרַבְרְבוּתָם בְּזַָכְרֵנוּ, שֶׁאֵין לָהֶם אֶלָּא הַסְּפָרִים אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם, בְּעוֹד שֶׁאֲנַחְנוּ מְפַקְּדִים עַל צִבְאוֹת הַקֵּיסָרוּת וְשׁוֹמְרִים עַל שְׁלֵמוּתָה. בְּכָל־זֹאת הָיוּ יָמִים שֶׁקִּנֵּאתִי בַּיְדִיעוֹת הַָרְחָבוֹת, הַשְּׁגוּרוֹת בְּפִּי כַּמָּה מֵהֶם, וְאַדִּיר הָיָה חֶפְצִי עַתָּה לִמְצֹא מוֹרֶה בַּר־סַמְכָא, שֵֶׁאוּכַל לְהַאֲזִין לִדְבָרָיו וּלְהַעֲמִידוֹ לַחֲקִירַת שְׁתִי־וָעֵרֶב כְּשָׁעָה אַחַת מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ.

וְנִמְצָא מִי שֶֹהִפְלִיט אֶת הָאִמְרָה: “הַשִּׁיטָה שֶׁל סוֹקְרָטֶס”, זוֹ מַה הִיא? מַשְׁמָעוּתָהּ, כַּנִּרְאֶה, שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לְבַעַל־דְּבָרְךָ לְנַצֵּחַ עַל הַוִּכּוחַ בִּתְחִלָּתוֹ, עַד שֶׁאַתָּה מַכְנִיסוֹ בֵּין הַמְּצָרִים בִּשְׁאֵלוֹתֶיךָ הַמזֹרָזוֹת. מִי, עַל כָּל פָּנִים, הָיָה סוֹקְרַָטֶס זֶה? יְוָנִי רַב־וַכְּחָן וְלוֹ אִשָּׁה קַנְטְרָנִית, וְנֶאֱלַץ בְּסוֹפוֹ לְאַבֵּד אֶת עַצְמוֹ לָדַעַת, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה טַרְדָּן וְטַרְחָן! בְּכָל־זֹאת, אֵין סָפֵק, שֶׁזֶּה הָיָה אָדָם בַּעַל שִׁעוּר־קוֹמָה. הַחֲכָמִים הֶחֱשִׁיבוּ אוֹתוֹ בִּמְאֹד. בִּקַּשְׁתִּי לָדַעַת אֶת “מַעֲשֵׂה סוֹקְרָטֶס”, בַּמֶּה זָכָה לְקֵַיֵם אֶת זִכְרוֹ כָּל הַדּוֹרוֹת? מָה הֵבִיא אֶת מֶמְשַׁלְתּוֹ לִידֵי כָך, שֶׁתְּדוּנֵהוּ לְמִיתָה בַּעֲוֹן דִּבְרֵי פִּיו בִּלְבַד? וַדַּאי הָיוּ סִבּוֹת חֲמוּרוֹת לַדָּבָר: חַיֵּיהֶם שֶׁל שַׁלִּיטֵי אַתּוּנָה כְּנֶגֶד חַיָּיו שֶׁל פְּרוֹפֵסֹור פּוֹשֵׂק שְׂפָתַיִם זֶה! נִגּוּדִים כָּאֵלֶּה אֵין מְקוֹרָם בִּדְבָרִים שֶׁל מַה בְָּךְ. נִרְאֶה, שֶׁסּוֹקְרָטֶס הֵבִיא לַָעוֹלָם בְּשֶּכְּבָר הַיָּמִים מַשֶּׁהוּ מְפוֹצֵץ מְאֹד. דִּינָמִיט שִׂכְלִי! פְּצָצָה מוּסָרִית! אוּלָם בְּתַקָּנוֹת הַמַּלְכַָּה לֹא מָצָאתָ דָּבָר מִכָּל אֵלֶּה.

וְהִנֵּה הִסְטוֹרְיָה, לִמּוּד דִּבְרֵי־הַיָּמִים הָיָה חָבִיב עָלַי תָּמִיד בְּבֵית־הַסֵּפֵֶר. אוּלָם שָׁם נִתְּנוּ לָנוּ הַדְּבָרִים בְּצוּרָה יְבֵשָׁה, מְצֻמֶּקֶת וּמְשַׁעֲמֶמֶת בְּיוֹתֵר, כְּיוֹם לַ“תַּלְמִידִים”. פַּעַם אַחַת, בִּימֵי הַפַּגְרָא, הֻטַּל עָלַי לְשַׁנֵּן מֵאָה דַּפִּים שֶׁל “יו­ֹם לַתַּלְמִידִים”. בְּלִי שֶׁצִּפִּיתִי לְכָךְ, הֶעֱלַָה אָבִי בְּדַעְתּוֹ לִבְחֹן אוֹתִי בָּהֶם, לִפְנֵי שֶׁחָזַרְתִּי לְבֵית־הַסֶּפֶר. הַתְּקוּפָה הָיְתָה תְקוּפַת צַ’רְלְס הָרִאשׁוֹן. הוּא שְׁאֵלַנִי עַל “הַתּוֹכַחַת הַגְּדוֹלָה”⁵¹: מַה יָּדוּעַ לִי עָלֶיהָ? אָמַרְתִּי, שֶׁבְּסוֹפָה הִכְרִיעַ הַפַּרְלַמֶּנְט אֶת הַמֶּלֶךְ וְהִתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ, תּוֹכַחַת גְדוֹלָה מִזּוֹ לֹא יָכֹלְתִּי לְשַׁוּוֹת בְּנַפְשִׁי. תְּשׁוּבָתִי לֹא הִנִיחָה אֶת דַּעְתּוֹ. “בְּעָיָה פַּרְלַמֶּנְטָרִית חֲמוּרָה”, אָמַר אָבִי, “שֶׁמִּמֶּנַָּה תוֹצָאוֹת לְכָל מִבְנֵה הַהִסְטוֹרְיָה שֶׁל חֻקָּתֵנוּ, עוֹמֶדֶת בְמֶרְכַּז הַפָּרָשָׁה, הַנְּתוּנָה כָּאן לְפָנֶיךָ, וְאַתָּה אֵינְךָ תּוֹפֵס אֲפִלּוּ מִקְצָתָם שֶׁל הָעִנְיָנִים הַכְּרוּכִים בָּהּ”. חַשְׁשׁוֹתָיו הָיוּ לְחִידָה בְּעֵינַי: אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא רָאִיתִי מַה חֲשִׁיבוּת יֵשׁ לְיַחֵס לַדָּבָר. עַתָּה בִּקַּשְׁתִּי לָדַעַת יוֹתֵר בְּעִנְיָן זֶה.

עַל כֵּן הֶחֱלַטְתִּי לִקְרֹא בְּסִפְרֵי הִסְטוֹרְיָה, פִּילוֹסוֹפְיָה, כַּלְכָּלָה וְכַיוֹצֵא בְּאֵלֶה: כָּתַבְתִּי אֶל אִמִּי וּבִקַּשְׁתִּי מֵאִתָּה לִשְֹלֹחַ לִי אוֹתָם הַסְּפָרִים עַל הַנּוֹשְׂאִים הָאֲמוּרִים, שֶׁשְּׁמוֹתֵיהֶם הָיוּ יְדוּעִים לִי בְּמִקְרֵֶה. הִיא נֶעֶנְתָה לִי בְּחֵפֶץ לֵב, וּמִדֵּי חֹדֶש בְּחָדְשׁוֹ הֵבִיא לִי הַדֹאַר חֲבִילָה הֲגוֹנָה שֶׁל סְפָרִים שֶׁנִּמְנוּ, לְדַעְתִּי, עִם סִפְרוּת־הַמּוֹפֵת.

בְּהִסְטוֹרִיָה הֶחֱלַטְתִּי לִפְתֹּחַ בְּגִיבּוֹן. הָיָה מִי שֶׁסִפֵּר לִי, כִּי אָבִי קָרָא אֶת גִּיּבּון בְּעֹנֶג: שֶׁיָּדַע דַּפִּים שְׁלֵמִים מִסְּפָרָיו בְּעַל פֶּה, וְשֶׁהָיְתָה לָהֶם הַשְׁפָּעָה רַבַָּה עַל סִגְנוֹנוֹ, הֵן בְּנְאֻמָּיו וְהֵן בִּכְתָבָיו. עַל כֵּן לֹא הִרְבֵּיתִי חֲשׁב עוֹד וְשִׁקַּעְתִּי עַצְמִי בְּשְׁמוֹנַת כַּרְכֵי “הַיְרִידָה וְהַשְּׁקִיעָה שֶׁל הַקֵּיסָרוּת הַָרוֹמִית” לְגִיבּוֹן, בְּהוֹצָאָתוֹ שֶׁל הַדֵּקַן מִילְמָן. מִיַָּד הָלַכְתִּי שְׁבִי אַחֲרֵי סִפּוּר־הַמַּעֲשֶׁה וְהַסִּגְנוֹן כְּאֶחָד. בְּמֶשֶךְ כָּל הַשָּׁעוֹת הָאֲרֻכּוֹת וְהַלּוֹהֲטוֹת שֶׁל צָהֳרֵי הַיּוֹם הַהֹדִּי. מִזְּמַן שֶׁיָּצָאנוּ מִן הָאֻרְווֹת וְעַד שֶׁנִּטּוּ צִלְלֵי־הָעֶרֶב, הַמְבַשְּׂרִים אֶת בּוֹאָהּ שֶׁל שְׁעַת הַפּוֹלוֹ הָיִיתִי בּוֹלֵעַ אֶת גִּיבּוֹן. בְִּרִּנַּת נִצָּחוֹן עָבַרְתִּי אֶת כְָּרָכָיו, מִתְּחִלָּתָם וְעַד סוֹפָם. רָשַׁמְתִּי אֶת כָּל הֶעָרוֹתַי בְּשׁוּלֵי הַדַּפִּים, וּבִמְהֵרַָה מָצָאתִי אֶת עַצְמִי בִּבְרִית־מָגֵן אַמִּיצָה עִם הַמְחַבֵּר נֶגֶד עוֹרְכוֹ הָאָדוּק־הַמִּתְרַבְרֵב, הַמִּשְׁתַּדֵּל לְמַעֵט אֶת דְּמוּתוֹ. סָלַחְתִּי לוֹ אֲפִלּוּ עַל הֶעָרוֹתָיו הַבִּלְתִּי־מְנֻמָּסוֹת בְּשׁוּלֵי הַגִּלְיוֹנוֹת. כְּנֶגֶד זֶה, הִתְרַגַּזְתִּי עַל דִּבְרֵי הַהִתְנַצְּלוֹת וְהַהִסְּתַּיְּגוּת שֶׁל הַדֵּקַן. עַד כְּדֵי כָךְ נֶהֱנֵיתִי מִן “הַיְרִידָה וְהַשְּׁקִיעָה”, שֶׁהִתְחַלְתִּי קוֹרֵא תֵּכֶף לַָכֵן אֶת הָאַבְטוֹבִּיּוֹגְרַפְיָה שֶׁל גִּיבּוֹן, שֶׁשִּׂחֵק לִי מַזָּלי וְהָיְתָה מְכֹרֶכֶת יַחַד עִם סִפְרוֹ הַגָּדוֹל. כְּשֶׁקָּרַָאתִי אֶת הֶעָרָתוֹ בְּנוֹגֵעַ לְאוֹמַנְתּוֹ הַזְּקֵנָה: “אִם יִהְיוּ אֲשֶׁר יִשְׂמְחוּ כִּי חַי וְקַיָּם הִנְנִי, וַאֲנִי מְקַוֶּה, כִּי יִמָּצְאוּ כָּאֵלֶּה, עֲלֵיהֶם לְהַכִּיר טוֹבָה לְאוֹתָהּ הָאִשָּׁה הַיְקָרָה וְהַמְצֻיָּנָה”. הֶעֱלֵיתִי עַל זִכְרוֹנִי אֶת ג' אֶוֶרְסְט: וְזֹאת תִּהְיֶה הַכְּתֹבֶת עַל מַצַּבְתָּה.

מֵאֵת גִּיבּוֹן הָלַכְתִּי אֵצֶל מֵקוֹלֵי. לָמַדְתִּי בְּעַל פֶּה אֶת “מִזְמוֹרֵי רוֹמִי הָעַתִּיקָה”, שֶׁהָיוּ חֲבִיבִים עָלַי בְּיוֹתֵר, וְיָדַעְתִּי, כַּמּוּבָן, שֶׁהוּא חִבֵּר “הִסְטוֹרְיָה”, אוּלָם לֹא קָרָאתִי בָּהּ אַף דַּף אֶחָד מִיָּמַי. הִפְלַגְתִּי עַתָּה בְּאוֹתוֹ יַם־הַדִּמְיוֹן הַמְפֹאָר, כְּשֶׁאֲנִי מוֹתֵחַ כָּל מִפְרָשַׂי בְּרוּחוֹ הָעַזַָּה. זָכַרְתִּי אָז, כִּי בִּידֵי גִּיסָהּ שֶׁל ג' אֶוֶרְסְט, שׁוֹמֵר בֵּית־הַסֹּהַר בְּוֶנְטְנוֹר, נִמְצָא אֶכְּסֶמְפְּלָר שֵֶׁל הַ“הִסְטוֹרְיָה” לְמֵקוֹלֵי: הוּא קָנָה אֶת הַסֵּפֶר חוֹבְרוֹת חוֹבְרוֹת וּכְרָכָן יַחַד, וְהָיָה מְדַבֵּר עָלָיו תָּמִיד מִתּוֹךְ יִרְאַת־הַכָּבוֹד.

כָּל־מַה שֶּׁכָּתַב מֵקוֹלֵי קִבַּלְתִּי בְּתוֹרַת אֱמֶת וְעַל כֵּן הִתְעַצַּבְתִּי לְמִקְרָא הדְּבָרִים הַקָּשִׁים, שֶׁהֵטִיחַ כְּלַפֵּי הַדֻּכָּס הַגָּדוֹל לְבֵית מַרְלְבּוֹרוֹ. אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא נִמְצָא מִי שֶׁיְגַלֶּה לִי, כִּי הִסְטוֹרְיוֹן זֶה, עִם סִגְנוֹנוּ הַמְצוֹדֵד וּבִטְחוֹנוֹ הָעַצְמִי הַהוֹרֵס־כֹּל, הָיָה מֶלֶךְ הַנּוֹכְלִים הַסִּפְרוּתִיִּים, שֶׁהֶעְדִּיף תָּמִיד אֶת סִפּוּר־הַמַּעֲשֶׂה עַל הָאֱמֶת וְהָיָה מְנַוֵּל אוֹ מְנַשֵּׂא אֶת אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם וּמְעַקֵּם כְּתוּבִים לְכָאן וּלְכָאן – הַכֹּל לְפִי הַצֹרֶךְ הַדְּרָמַָטִי. אֵין אֲנִי יָכוֹל לִסְלֹחַ לוֹ עַל שֶׁכָּפָה עַצְמוֹ עַל אֵמוּנִי וְעַל תֻּמִָּתֹו שֶׁל יְדִידִי הַזָּקֵן, שׁוֹמֵר בֵּית־הַסֹּהַר. בְּכָל זֹאת, עָלַי לְהוֹדוֹת, שֶׁאֲנִי חַיָּב לוֹ הַרְבֵּה מְאֹד.

לֹא פָּחוֹת מִשֶּׁנֶּהֱנֵיתִי מִן הַ“הִסְטוֹרְיָה” שֶׁלּוֹ, הִתְעַנַּגְתִּי עַל מַסּוֹתָיו: “צֶ’טְהֵם”: “פְרִידְירִיךְ הַגָּדוֹל”: “זִכְרוֹנוֹת הֶמְפְּדֶן שֶׁל הַלּוֹרְד נָגֶ’נְט”: “קְלַיְב”: “ווֹרֶן הֵסְטִינְגְס”: “בָּרֶר” (כֶּלֶב שֶׁבִּכְלָבִים!): “דוּשִׂיחֵי סָאוּתִי עַל הַחֶבְרָה”: וְעַל כֻּלָּן – אוֹתָהּ מְלֶאכֶת־מַחֲשֶׁבֶת שֶׁל אַכְזְרִיּוּת סִפְרוּתִית, “שִׁירָיו שֶׁל מַר רוֹבֶּרְט מוֹנְטְגוֹמֶרִי”.

מִנּוֹבֶמְבֶּר עַד מַאי קָרָאתִי בְּמֶשֶׁךְ אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ שָׁעוֹת, מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, סְפָרִים בְּהִסְטוֹרְיָה וּפִילוֹסוֹפְיָה. הָ“רֶפֻּבְּלִיקָה” שֶׁל אַפְּלָטוֹן – דּוֹמֶה הָיָה שֶׁאֵין, לְמַעֲשֶׂה, בֵּינוֹ וּבֵין סוֹקְרָטֶס וְלֹא כְלוּם: “הַפּוֹלִיטִיקָה” שֶׁל אֲרִיסְטוֹ, בַּעֲרִיכַת מַר וֶלְדּוֹן, בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ: דִּבְרֵי שׁוֹפֶּנְהָאוּאֶר עַל הַפֵּסִימִיּוּת: מַלְתּוּס עַל עִקַּר הָאוֹכְלוֹסִין: דַּרְוִין עַל הִתְהַוּוּת מִין הָאָדָם: וּבֵין סֵפֶר־מוֹפֵת אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ – חִבּוּרִים מִמַּדְרֵגָה נְחוּתָה יוֹתֵר. הָיְתָה זֹאת פָּרָשַׁת־הַשְׂכָּלָה מֻפְלָאָה. רֵאשִׁית, מִפְּנֵי שֶׁפָּתַחְתִי בָּהּ בְּנֵֶפֶשׁ רֵיקָה וּרְעֵבָה וּבִלְסָתוֹת חֲזָקוֹת, וְנָשַׁכְתִּי מִכָּל הַבָּא בְּפִי: שֵׁנִית, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הַָיָה עִמִּי מִי שֶׁיֹּאמַר: “פְּלוֹנִי פָּסוּל לְעֵדוּת”: “קְרָא מַה שֶּׁהֵשִׁיב עַל כָּךְ אַלְמוֹנִי: מִתּוֹךְ דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם יִתְחַוֵּר לְךָ הָעִנְיָן הַשָּׁנוּי בְּמַחֲלוֹקֶת”: “יֵשׁ סֵפֶר טוֹב מִזֶּה הַרְבֵּה עַל אוֹתוֹ הַנּוֹשֵׂא”, וְכַדּוֹמֶה. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בִּימֵי חַיַּי הִתְחַלְתִּי מְקַנֵּא עַתָּה בְּאוֹתָם הַפִּרְחָחִים בָּאוּנִיבֶרְסִיטָאוֹת, שֶׁגְּדוֹלֵי הַמַּדָּע עוֹמְדִים עֲלֵיהֶם לְהַדְרִיכָם וּלְהַסְבִּיר לָהֶם מַהוּתָם שֶׁל דְּבָרִים: פְּרוֹפֵסוֹרִים שֶׁהִקְדִּישׁוּ אֶת חַיֵּיהֶם לַחֲקִירַת עִקָּרֵי מַדָּעִים וּלְרִכּוּז מִשְׁנָתָם: אֲנָשִׁים שֶׁאַדִּיר חֶפְצָם לַחֲלֹק מֵאוֹצְרוֹתֵיהֶם לְזוּלָתָם, בְּטֶרֶם תִּשְׁקַע עֲלֵיהֶם הַשֶּׁמֶשׁ. אוּלָם עַתָּה מָה אָנוּד לַתַּלְמִידִים בִּרְאוֹתִי רַבִּים מֵהֶם חַיִּים חַיֵּי רֵיקִים וּפוֹחֲזִים, וּמַחֲמִיצִים הִזְדַּמְּנוּת יְקָרָה שֶׁבָּאָה לְיָדָם, וְעֲתִידָה לַחֲלֹף בִּמְהֵרָה, סוֹף סוֹף חַיָּב אָדָם לַעֲשׂוֹת יָמָיו קֶבַע לְמַחֲשָׁבָה אוֹ לִפְעֻלָּה. אֵין שַׁעֲשׁוּעִים בְּאֵין עֲבוֹדָה.

בִּהְיוֹת עָלַי רוּחַ סוֹקְרַָטֶס, וַאֲנִי מְתַכֵּן תָּכְנִית לָ“רֶפֻּבְִּלִיקָה” שֶׁלִּי, הֲרֵינִי מְחוֹלֵל שִׁנּוּיִים נִמְרָצִים בְּחִנּוּךְ בְּנֵיהֶם שֶׁל אֶזְרַָחִים אֲמִידִים, בִּמְלֹאת לָהֶם שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה אוֹ שְׁבַע־עֶשְׂרֵה, עֲלֵיהֶם לְהַתְחִיל לִלְמֹד מְלָאכָה וְלַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָה גּוּפְנִית, עִם הַרְבֵּה שִׁיר וְזֶמֶר, רִקּוּד וְהִתְעַמְּלוּת בִּשְׁעוֹת הַפְּנַאי. בְּאֹפֶן כָּזֶה יִהְיוּ מוֹצִיאִים אֶת עֹדֶף מִרְצָם עַל מַה־שֶּׁהוּא מוֹעִיל. רַק לְאֵלֶּה הַצְּמֵאִים בֶּאֱמֶת לְהַשְׂכָּלָה, הַשּׁוֹאֲפִים לָדַעַת עִקָּרֵי דְּבָרִים, הָיִיתִי מַתִּיר אֶת הַכְּנִיסָה לָאוּנִיבֶרְסִיטָה. זוֹ צְרִיכָה לִהְיוֹת זְכוּת מְיֻחֶדֶת, הַנִּתֶּנֶת רַק לְאֵלֶּה, שֶׁהוֹכִיחוּ אֶת כּשֶׁר פְּעֻלָּתָם בְּבֵית־הַחֲרשֶׁת אוֹ בַּשָּׂדֶה, אוֹ שֶׁכִּשְׁרוֹנָם וַחֲרִיצוּתָם יוֹצְאִים מִגֶּדֶר הָרָגִיל. אוּלָם אֶפְשָׁר שֶׁבְּכָךְ הָיִיתִי מֵבִיא אַנְדְּרָלָמוּסְיָה לָעוֹלָם וְסוֹפִי – לִגְמֹעַ אֶת כּוֹס־הַתַּרְעֵלָה.

קְרִיאָתִי בְּכָל מִינֵי סְפָרִים בִּשְׁתֵּי הַשָּׁנִים הַבָּאוֹת הֵבִיאָה אוֹתִי לִידֵי תְּהִיָּה עִל עִנְיְנֵי דָּת וֶאֱמוּנָה. עַד אוֹתוֹ הַזְּמַן מִלֵּאתִי כָּל־מַה שֶּׁהֻטַּל עָלַי. אֲפִלּוּ בִּימוֹת הַפַּגְרָא הָיָה עָלַי לָלֶכֶת אַחַת לְשָׁבוּעַ לַכְּנֵסִיָּה, וּבְהֶרָאוּ הָיוּ נוֹהֲגִים לְהִתְפַּלֵּל שָׁלשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם רִאשׁוֹן, מִלְּבַד תְּפִלּוֹת שַׁחֲרִית וְעַרְבִּית בְּכָל יְמוֹת הַחֹל. מַה טּוֹב וּמַה־נָּעִים! חָסַכְתִּי בְּאוֹתָן הַשָּׁנִים עֹדֶף נָאֶה כָּל כָּךְ בְּחֶשְׁבּוֹן עוֹבֵר־וָשָב שֶׁל מִצְווֹת־עֲשֵׂה, עַד שֶׁיַָּכֹלְתִּי לִמְשֹׁךְ עָלָיו בְּבִטָּחוֹן גָּמוּר עַד סוֹף יָמַי. חֲתֻנּוֹת, טְבִילוֹת וּלְוָיוֹת הֵבִיאוּ לִי הַכְנָסָה שְׁנִָתִית מַתְמֶדֶת, וּמֵעוֹלָם לֹא חָקַרְתִּי יֶתֶר עַל הַמִּדָה לְמַצָּבוֹ שֶׁל חֶשְׁבּוֹנִי הַשּׁוֹטֵף. אֶפְשָׁר אֲפִלּוּ, שֶׁכְּבָר הוֹצֵאתִי יוֹתֵר מִמַּה שֶׁיֵשׁ לִי. אוּלָם בַּיָּמִים הָהֵם, יְמֵי הַנְּעוּרִים הַטּוֹבִים, הִרְבֵּיתִי תְּפִלָּה אַף מִחוּץ לְיוֹם רִאשׁוֹן. גַּם בַּצָּבָא נֶעֶרְכוּ בְּאֹרַח קֶבַע תַּהֲלוּכוֹת תְּפִלָּה, וְהָיִיתִי מוֹלִיךְ לִפְעָמִים אֶת הַקַּתּוֹלִים לַכְּנֵסִיָה, וְלִפְעָמִים – אֶת הַפְּרוֹטֶסְטַנְטִים. הַסַּבְלָנוּת הַדָּתִית בַּצָּבָא הַבְּרִיטִי הִגִּיעָה עַד לְידֵי הַסָּגַת גְּבוּלָהּ שֶׁל הָאֲדִישׁוּת, אִישׁ לֹא הֻפְלָה לְרַָעָה מֵעוֹלָם בִּגְלַל דָּתוֹ. תַּקָּנוֹת הַמַּלְכָּה אִפְשְׁרוּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְשָׁמְרָהּ וּלְקַיְּמָהּ. בְּהֹדּוּ הוּשְׂמוּ הָאֵלִים שֶׁל מֵאָה כִּתּוֹת דָּתִיּוֹת, מִתּוֹךְ שִׁגְרָה שֶׁל כָּבוֹד, בַּפַּנְתֵּאוֹן הַקֵּיסָרִי.

בִּמְסִבּוֹת הַגְּדוּד הָיִינוּ מְדַיְּנִים לִפְעָמִים בִּשְׁאֵלוֹת כְּגוֹן אֵלּוּ: “הַאִם נָשׁוּב וְנִחְיֶה בָּעוֹלָם הַבָּא, כִּכְלוֹת חַיֵּינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה?” “הֶחָיִינוּ מֵעוֹלָם לִפְנֵי כֵן?” “הַאִם נִזְכֹּר עוֹד וְנִפְגּשׁ זֶה אֶת זֶה אַחֲרֵי מוֹתֵנוּ, אוֹ נִפְתַּח, בְּפַשְׁטוּת, פֶּרֶק חָדָשׁ, בְּדוֹמֶה לַבּוּדְהִיסְטִים?”, “הַאִם יֵשׁ אֵיזוּ הַשָּגָחָה עֶלְיוֹנָה בָּעוֹלָם, אוֹ שֶׁהַגַּלְגַּל מִתְנוֹעֵעַ סְתָם?” הַכֹּל הָיוּ בְּדֵעָה אַחַת, שֶׁאִם אַתָּה עוֹשֶׂה בְּמֵיטַב יְכָלְתְּךָ לִחְיוֹת חַיֵּי כָּבוֹד, וּמְמַלֵּא אֶת חוֹבָתְךָ וְשׁוֹמֵר אֱמוּנִים לִידִידֶיךָ, וְאֵינְךָ מִתְאַכְזֵר לַעֲנִיִּים וְחַלָּשִׁים, שׁוּב אֵין חֲשִׁיבוּת יְתֵרָה לַשְּׁאֵלָה, בַּמָּה אַתָּה מַאֲמִין אוֹ בַּמָּה אַתָּה כּוֹפֵר, הַכֹּל יָבוֹא עַל מְכוֹנוֹ בְּשָׁלוֹם, הֲרֵי זֶה מַה שֶׁבְּנֵי דּוֹרֵנוּ הָיוּ קוֹרְאִים, בְּלִי סָפֵק “דַּת הַשֵּׂכֶל הַבָּרִיא”.

כַּמָּה מִן הַקְּצִינִים הָרָאשִׁיִּים הָיוּ מַטְעִימִים אֶת חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל הַדָּת הַנּוֹצְרִית לַנָּשִׁים (“מְסַיַּעַת לָהֶן לַָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר”) וְכֵן, בְּדֶרֶךְ כְּלָל, לַמַּעֲמָדוֹת הַנְּחוּתִים (“אֵין לָהֶם תַּקָּנָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, אוּלָם קֹרַת־רוּחַ כָּל שֶׁהִיא תִּגְרֹם לָהֶם הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁיִּיטַב לָהֶם בָּעוֹלָם הַבָּא”). דּוֹמֶה, שֶׁלַּנַּצְרוּת נוֹדְעָה גַּם חֲשִׁיבוּת דִּיסְקִפְּלִינָרִית – בְּיִחוּד, אִם יֻצְּגָה עַל־יְדֵי הַכְּנֵסִיָּה הָאַנְגְּלִיקָנִית. הִיא נוֹטַעַת בְּלֵב הַבְּרִיּוֹת אֶת הַשְּׁאִיפָה לַהֲגִינוּת וּלְטָהֳרַת הַצּוּרָה וְעַל יְדֵי כָךְ הִיא מוֹנַעַת הֲמוֹן שַׁעֲרוּרִיּוֹת. מִבְּחִינָה זוֹ פָּקְעָה חֲשִׁיבוּתָם שֶׁל הַטֶּקֶס וְהַפֻּלְחָן. אֵין כָּאן אֶלָּא רַעְיוֹן אֶחָד, מְתֻרְגָּם לְשָׂפוֹת שׁוֹנוֹת, עַל מְנַָת לְסַגְּלוֹ לִגְזָעִים שׁוֹנִים, גֶּזַע לְפִי מִזְגּוֹ, אוּלָם, אֲדִיקוּת יְתֵרָה בְּכָל דַָּת שֶׁהִיא, רָעָה חוֹלָה הִיא. בֵּין יְלִידִים, בְּיִחוּד, רַבָּה הַסַּכָּנָה הַכְּרוּכָה בַּקַּנָּאוּת הַדָּתִית, הַמְעוֹרֶרֶת אוֹתָם לְמַעֲשֵׂי רֶצַח, הִתְקוֹמְמוּת וָמֶרֶד. כָּאֵלֶּה, בְּעֵרֶךְ הָיוּ הַהַשְׁקָפוֹת שֶׁרָוְחוּ בִּמְסִבָּתִי בַּיָּמִים הָהֵם.

הִתְחַלְתִּי קוֹרֵא עַתָּה בְּכַמָּה סְפָרִים שֶׁהָיוּ פּוֹסְלִים אֶת כָּל הַחִנּוּךְ הַדָּתִי, שֶׁקִּבַּלְתִּי בְּהֶרָאוּ. רִאשׁוֹן לִסְפָרִים אֵלֶּה הָיָה “עֱנוּתוֹ שֶׁל אָדָם” מֵאֵת וִינְווֹד רִיד. זֶה הָיָה סֵפֶר הַסְּפָרִים בִּשְׁבִיל הַקּוֹלוֹנֶל בְּרֶבַּזּוֹן. הוּא קָרָא וְשָׁנָה בּוֹ פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר וְרָאָהוּ כְּעֵין בִּיבְּלִיאָה, כְּבַיָּכוֹל. הַסֵּפֶר, הַמִּצְטַיֵּן בְּסִגְנוֹנוֹ הַנָּאֶה, שֶׁנִּתְּנָה בּוֹ תַּמְצִית מְאַלֶּפֶת שֶׁל דִּבְרֵי יְמֵי הָאֱנוֹשִׁיוּת, מִתּוֹךְ בִּקֹּרֶת קַטְלָנִית עַל עוֹלַם־הַמִּסְתּוֹרִין שֶׁל כָּל הַדָּתוֹת כֻּלָּן, מַגִּיעַ לִידֵי הַמַּסְקָנָה הַמַּעֲצִיבָה, שֶׁסּוֹפֵנוּ לִגְוֹעַ, בְּתַכְלִית הַפַּשְׁטוּת, כַּנֵּרוֹת הַלָּלוּ. אֲנִי נִדְהַמְתִּי מְאֹד וַאֲפִלּוּ נֶעֱלַבְתִּי לְמִקְרַָא הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. אוּלָם בִּמְהֵרָה נִמְצֵאתִי לָמֵד שֶׁזּוֹהִי, בְּלִי סָפֵק, גַּם דַּעְתּוֹ שֶׁל גִּיבּוֹן: וּלְבַסּוֹף בָּא מַר לֵקִי, בִּסְפָרָיו “עֲלִיָּתוֹ וְהַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל הָרַצְיוֹנַלִּיזְם” וְ“תּוֹלְדוֹת הַמּוּסָר הָאֵרוֹפָּאִי”, שֶׁקָּרָאתִי אֶת שְׁנֵיהֶם בְּאוֹתוֹ חֹרֶף, וְנָטַע בְּלִבִּי אֶת הַהַשְׁקָפָה הַחִלּוֹנִית עַל הֲוָיוֹת הָעוֹלָם.

בְּמֶשֶׁךְ זְמַן־מָה הָיִיתִי מִתְמַרְמֵר עַל רֹב דְּבָרִים בִּלְתִּי־נְכוֹנִים – כְּפִי שֶׁנִּרְאָה לִי אָז – שֶׁהִגִּידוּ לִי מוֹרַי וְרַבּוֹתַי בִּימֵי נְעוּרַי. מוּבָן, שֶׁאִלּוּ לָמַדְתִּי בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה הָיוּ תְּהִיּוֹתַי וְקֻשְׁיוֹתַי מוֹצְאוֹת אֶת תִּקוּנָן בְּעֶזְרַת הַפְּרוֹפֵסוֹרִים וְהַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים הַמְּכֻנָּסִים שָׁם בְּצֶוֶת. עַל כָּל פָּנִים, הָיוּ מַרְאִים לִי סְפָרִים מְשַׁכְנְעִים לֹא פָּחוֹת מֵאֵלֶּה, שֶׁנִתָּן בָּהֶם הַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַמַּטְבֵּעַ. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ עָבְרָה עָלַי תְּקוּפָה שֶׁל כְּפִירָה עַזָּה וְתוֹקְפָנִית, שֶׁאִלּוּ הֶאֱרִיכָה יָמִים, וַדַּאי שֶׁהָיְתָה מְבִיאָה אוֹתִי לִידֵי מַעֲשִׂים טַרְדָּנִיִּים. שִׁוּוּי מִשְׁקָלִי חָזַר אֵלַי בְּמֶשֶךְ הַשָּׁנִים הַמְּעַטּוֹת הַבָּאוֹת מִתּוֹךְ מַגָּע תָּדִיר עִם הַסַּכָּנָה. מָצָאתִי, כִּי חָשַׁבְתִּי מַה שֶּׁחָשַׁבְתִּי וְנִמַּקְתִּי מַה שֶּׁנִּמַּקְתִּי, לֹא הִסַּסְתִּי לְהִתְפַּלֵּל לְרַחֲמֵי שָׁמַיִם בְּשָׁעָה שֶׁעָמַדְתִּי לְהֵעָשׂוֹת מַטָּרָה לְכַדּוּרֵי הָאוֹיֵב, וְלֹא לָשֵׂאת רַחֲשֵׁי־תּוֹדָה נֶאֱמָנִים, כְּשֶׁהִגַּעְתִּי בְּשָׁלוֹם הַבַּיְתָה אֶל מִשְׁתֵּה הַתֵּה. לֹא נִמְנַעְתִּי אֲפִלּוּ לְבַקֵּש דְּבָרִים פְּחוּתִים מֵאֲשֶׁר לֹא לְהֵהָרֵג כָּל כָּךְ מַהֵר, וּבַקָּשׁוֹתַי נִתְמַלְּאוּ כִּמְעַט תָּמִיד בַּיָּמִים הָהֵם, כִּבְכָל יֶתֶר שְׁנוֹת חַיַּי. מִנְהָג זֶה הָיָה טִבְעִי בְּהֶחְלֵט בְּעֵינַי, וְהָיוּ לוֹ תֹּקֶף וּמַמָּשׁוּת לֹא פָּחוֹת מֵאְשֶׁר לַתַּהֲלִיךְ הַהֶגְיוֹנִי. הַסּוֹתְרוֹ בְּמִדָּה כֹּה נִמְרֶצֶת, יֶתֶר עַל כֵּן, בְּעוֹד שֶׁבַּמַּעֲשֶׂה מָצָאתִי לִי נִחוּמִים, הֵבִיאָה אוֹתִי הַהִתְחַכְּמוּת אֶל קִיר אָטוּם. לְפִיכָךְ הָיִיתִי שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל הַלֵּב וְלֹא טָרַחְתִּי לִמְצֹא הַצְדָּקָה הֶגְיוֹנִית דַּוְקָא.

טוֹב לְאָדָם חֲסַר הַשְׂכָּלָה לִקְרֹא בְּסֵפֶר צִיטָטוֹת. סִפְרוֹ שֶׁל בַּרְטְלֶט, “צִיטָטוֹת שְׁכִיחוֹת”, הוֹּא אַחַד הַחִבּוּרִים הַמְצֻיָּנִים, וַאֲנִי קָרָאתִי וְשָׁנִיתִי בּוֹ בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה, הַצִּיטָטוֹת מִשֶּׁהֵן נֶחֱרָתוֹת בְּזִכְרוֹנְךָ, עֲשׂוּיוֹת לְהַעֲשִׁיר אֶת מַחֲשַׁבְתְּךָ, וְכֵן הֵן מְגָרוֹת אֶת יִצְרְךָ לִקְרֹא בְּסִפְרֵי מְחַבְּרֵיהֶן וְלִמְצֹא בָּהֶם עוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה.

בְּסֵפֶר זֶה, וְאוּלַי בְּאֵיזֶה חִבּוּר אַחֵר דּוֹמֶה לוֹ, מָצָאתִי פִּתְגָּם צָרְפַתִּי, שֶׁנִּרְאָה לִי מְאַלֵּף בְּיוֹתֵר: ⁵²Le Coeur a ses raisons, que le raison ne connait pas: וְאָמְנָם הָיִיתִי רוֹאֶה כְּאִוֶּלֶת רַבָּה כָּל זִלְזוּל בְּרֶגֶשׁ שֶׁבַּלֵּב מִטַּעֲמֵי הַשֵּׂכֶל הַקַּר. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, לֹא רָאִיתִי מְנִיעָה לֵהָנוֹת מִשְּׁנֵיהֶם יַחַד, לֹא הָיִיתִי חוֹששׁ כָּל עִקָּר לַסְּתִירָה הַקַּיֶּמֶת בֵּין הַמַּחֲשָׁבָה מִכָּאן וְהָאֱמוּנָה מִכָּאן. דוֹמֶה הֵָיָה, שֶׁטּוֹב לָתֵת לַשֵּׁכֶל, כִּי יַחֲקֹר עַד קְצֵה גְּבוּל הָאֶפְשָׁרוּת לְדַרְכֵי הַמַּחֲשָׁבָה וְהַהִגָּיוֹן, וְטוֹב גַּם כֵּן לְהִתְפַּלֵּל לְיֵשַׁע וּפְדוּת, וּלְהוֹדוֹת לִשְׁמוֹ, כְּבַיָּכוֹל, בְּבוֹא הַיְשׁוּעָה. הָיְתָה לִי הַרְגָּשָׁה, כִּי אִי אֶפְשָׁר, שֶׁבּוֹרֵא הָעוֹלָם, אֲשֶׁר מֹחוֹתֵינוּ כְּנִשְׁמוֹתֵינוּ מִיָּדוֹ הֵם לָנוֹ, יֵעָלֵב, אִם לֹא תָּמִיד יָרוֹּצוּ בְּשָׁלוֹם יַחַד בָּרִתְמָה הַמְשֻׁתֶּפֶת. וַדַּאי חָזָה תַּקָּלָה זוֹ מֵרֹאשׁ, וּמוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁהוּא יָבִין לְנַפְשֵׁנוּ.

לְפִיכָךְ הִפְתִּיעוּנִי תָּמִיד הַמַּאֲמַצִּים הַנִּמְרָצִים. שֶׁעָשׂוּ הַבִּישׁוֹפִים וְהַכְּמָרִים שֶׁלָּנוּ לְהַסְבָּרַת כְּתָבֵי־הַקֹּדֶשׁ וְהַתְאָמָתָם לַמֶּחְקָרִים הַחֲדִישִׁים בְּיוֹתֵר שֶׁל הַמַּדָּע וְהַהִסְטוֹרְיָה. הַסְבָּרָה זוֹ לְשֵׁם מָה? אִם קִבַּלְתָּ אִגֵֶּרֶת, הַמַּרְנִינָה אֶת לִבְּךָ וּמְשִׁיבָה אֶת נַפְשְׁךָ, הַמַּבְטִיחָה לְךָ כִּי שׁוֹב תָּשׁוּב לִרְאוֹת אֶת אֲהוּבֶיךָ בְּעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב, הֵן לֹא תַּשְׁגִּיחַ בְּצוּרָתָהּ אוֹ בְּצִבְעָהּ שֶׁל הַמַּעֲטָפָה, שֶׁנִּתְלַכְלְכָה בְּדֶרֶךְ מַסָּעָהּ הָאָרֹךְ: אִם הֻדְבַּק אֵלֶיהָ הַבּוּל הַדָּרוּשׁ, אִם נָכוֹן הַתַּאֲרִיךְ שֶׁבְּחוֹתֶמֶת הַדֹּאַר אוֹ לֹא? דְּבָרִים אֵלֶה עֲלוּלִים לְהַפְלִיאֲךָ, אוּלַָם וַדַּאי שֶׁאֵין לְהַפְרִיז עַל מִדַּת חֲשִׁיבוּתָם. עִקַּר הַחֲשִׁיבוּת הוּא בָּאִגֶּרֶת, עַל הַבְּרָכָה שֶׁהִיא נוֹשֵׂאת אֵלֶיךָ בִּכְנָפֶיהָ. הִגָּיוֹן מַעֲמִיק עָלוּל לַהֲבִיאֲךָ לִידֵי מַסְקָנָה מְדֻקְדֶּקֶת שֶׁאֵין נִסִּים מִתְרַחֲשִׁים, בְּשׁוּם פָּנִים: שֶׁאֶפְשָׁרוּת שֶׁל טָעוּת בְּעֵדוּתוֹ שֶׁל בָּשָׂר־וָדָם מִתְקַבֶּלֶת עַל הַדַּעַת הַרְבֵּה יוֹתֵר מִן הַהַנָּחָה, שֶׁיּוּפְרוּ חֻקֵּי הַטֶּבַע: וְעִם זֶה, יָכוֹל אַתָּה לָשִׂישׂ אֶל גִּיל מִדֵּי קָרְאֲךָ, אֵיךְ הָפַךְ יֵשׁוּ אֶת הַמַּיִם לְיַיִן בְּקָנָה שֶׁבַּגָּלִיל, אוֹ הִתְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי יַם כִּנֶּרֶת, אוֹ קָם מִקִּבְרוֹ וַיֶּחִי. אֵין מֹחוֹ שֶׁל אָדָם מְסֻגָּל לִתְפֹּס אֶת הָאֵין סוֹף, אוּלָם תַּגְלִיּוֹתֶיהָ שֶׁל הַמַּתֵּמָטִיקָה מְאַפְשְׁרוֹת אֶת בְּחִינָתוֹ בְּקַלּוּת יֶתֶר. הַהַנָּחָה, שֶׁאֵין דְּבַר אֱמֶת, אֶלָּא מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לָנוּ לִתְפֹּס בְּשִׂכְלֵנוּ, אֱוִילִית הִיא, וְהַהַנָּחָה, כְּאִלּוּ נִגּוּדִים, שֶׁאֵין שִׂכְלֵנוּ יָכוֹל לְיַשְּׁבָם, סוֹפָם לְבַטֵּל זֶה אֶת זֶה, אֱוִילִית הִיא עוֹד יוֹתֵר. וַדַּאי לֹא תִּמְצָא דָּבָר, שֶׁיְהִי לְתוֹעֵבָה הֵן לְשִׂכְלֵנוּ וְהֵן לְרִגְשׁוֹתֵינוּ יוֹתֵר מִמַּרְאֵה אַלְפֵי מִילְיוֹנֵי עוֹלָמוֹת – שֶׁכֵּן זֶהוּ חֶשְׁבּוֹנָם הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַחֲכָמִים הַלָּלוּ – וְהֵם מִתְרוֹצְצִים וְהוֹלְכִים בְּצֶוֶת לְעוֹלָם וָעֶד, לְלֹא כָּל מַטָּרָה רַצְיוֹנָלִית, אוֹ תַּכְלִית טוֹבָה לִתְנוּעָתָם. לְפִיכָך סִגַּלְתִּי לְעַצְמִי, לְמִן יְמֵי הַבַּחֲרוּת, שִׁיטַת אֱמוּנָה בְּכָל דָּבָר שֶׁרָצִיתִי לְהַאֲמִין בּוֹ, בְּעוֹדִי מוֹרֶה הֶתֵּר לְשִׂכְלִי, לַעֲלוֹת בְּכָל שְׁבִיל וּמַסְלוּל, שֶׁהָיָה מֻכְשָׁר לִדְרֹךְ בּוֹ, לְלֹא מַעֲצוֹר.

אֲחָדִים מִבְּנֵי־דּוֹדִי, שֶׁזָּכוּ לְקַבֵּל אֶת הַשְׂכָּלָתָם בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה, הָיוּ נוֹהֲגִים לְקַנְטֵר אוֹתִי בְּאוֹתוֹת וּמוֹפְתִים, שֶׁאֵין מְצִיאוּת לְשׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלָּא זוֹ שֶׁבַּמַּחֲשָׁבָה. כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ אֵינָהּ אֶלָּא חֲלוֹם, וְכָל תּוֹפְעוֹתֶיהָ אֵינָן אֶלָּא דִּמְיוֹן. אָדָם בּוֹרֵא אֶת עוֹלָמוֹ בְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ. כְּכָל שֶׁכֹּחַ־דִּמְיוֹנוֹ חָזָק יוֹתֵר, עוֹלָמוֹ מְגֻוָּן יוֹתֵר. אַךְ הֵקִיץ אָדָם מֵחֲלוֹמוֹ – הֵקִיץ הַקֵּץ עַל עוֹלָמוֹ. לוּלְיָנוּת שִׂכְלִית זוֹ טוֹב לְשַׂחֵק בָּהּ בִּשְׁעוֹת־הַפְּנַאי, אֵין בָּהּ מִשּׁוּם נֵזֶק וְאֵין בָּהּ כָּל תּוֹעֶלֶת. אֲנִי מַזְהִיר אֶת צְעִירֵי קוֹרְאַי, שֶׁלֹא לִרְאוֹת בָּהּ אֶלָּא מִשְׂחָק בִּלְבַד. הַמֵּטָפִיסִיקָאִים יִקְּחוּ רְשׁוּת הַדִּבּוּר לָאַחֲרוֹנָה וְיִתְגָּרוּ בָּכֶם, לָבוֹא וּלְהוֹכִיחַ אֶת אַפְסוּת הַנָּחוֹתֵיהֶם.

הָיִיתִי מִסְתַּמֵּךְ תָּמִיד עַל הַטַּעֲנָה הַבָּאָה, שֶׁהִמְצֵאתִי לְעַצְמִי לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, אָנוּ מַבִּיטִים לַמָּרוֹם וְרוֹאִים אֶת הַשֶּׁמֶשׁ. זָהֱרָהּ מַכֶּה אֶת עֵינֵינוּ בְּסַנְוֵרִים, וְחוּשֵׁינוּ רוֹשְׁמִים עֻבְדָּה זוֹ. הֲרֵי לְךָ אֵפוֹא שֶׁמֶשׁ גְדוֹלָה זוֹ, שֶׁאֵינָהּ עוֹמֶדֶת, כַּנִּרְאֶה, עַל יְסוֹד חַָזָק מִזֶּה שֶׁל חוּשֵׁינוּ הַפִיסִיִּים. אוּלָם לְאָשְׁרֵנוּ יֵשׁ שִׁיטָה, לְלֹא כָּל שַׁיָּכוּת אֶל חוּשֵׁינוּ הַפִיסִיִּים, לִבְדֹּק עַל פִּיהָ אֶת מַמָּשׁוּתָהּ שֶׁל הַשֶׁמֶשׁ. זוֹהִי הַמַּתֵּמָטִיקָה בְּכֹחַ תַּהֲלִיכִים מַתֵּמָטִיִּים מְמשָּׁכִים, הַמֻּבְדָּלִים מֵחוּשֵׁינוּ לַחֲלוּטִין, אֶפְשָׁר לַתּוֹכְנִים לְחַשֵּׁב וְלִקְבֹּעַ מוֹעֲדוֹ שֶׁל לִקּוּי־חַמָּה. בְּכֹחַ הַשֵּׂכֶל בִּלְבַד, הֵם מְנַבְּאִים, שֶׁכֶּתֶם שָׁחוֹר יְכַסֶּה אֶת פְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ בְּיוֹם מְסֻיָּם, אַתָּה יוֹצֵא וְנוֹשֵׂא עֵינֶיךָ, וְחוּשׁ רְאִיָּתְךָ אוֹמֵר לְךָ מִיָּד, שֶׁחִשּׁוּבֵיהֶם נִתְאַמְּתוּ, הֲרֵי לְךָ אֵפוֹא עֵדוּתָם שֶׁל הַחוּשִׁים, הַמִּסְתַּיַּעַת בְּעֵדוּת נִבְדֶּלֶת לַחֲלוּטִין שֶׁל תַּהֲלִיךְ עַצְמַאי עָצוּם לְהִגָּיוֹן מַתֵּמָטִי. נָקַטְנוּ מַה שֶּׁקּוֹרְאִים בַּעֲרִיכַת מַפּוֹת צְבָאִיּוֹת “מַגָּע מִצְטַלֵּב”. נִתְּנָה לָנוּ הוֹכָחָה עַצְמָאִית לְמַמָּשׁוּתָהּ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ. כְּשֶׁיְדִידַי הַמֵּטָפִיסִיקָאִים אוֹמְרִים לִי, כִּי הָעֻבְדּוֹת, שֶׁעֲלֵיהֶן מְבַסְּסִים הַתּוֹכְנִים אֶת חֶשְׁבּוֹנוֹתֵיהֶם, וַדַּאי נִקְבְּעוּ מִלְּכַתְּחִלָּה מִתּוֹךְ עֵדוּתָם שֶׁל הַחוּשִׁים, הֲרֵינִי מֵשִׁיב: “לָאו”. יִתָּכֵן שֶׁאֶפְשָׁר לְקָבְעָן – לַהֲלָכָה, עַל כָּל פָּנִים – עַל יְדֵי מְכוֹנוֹת־חִשּׁוּב אַבְטוֹמָטִיוֹת, מוּנָעוֹת בְּכֹחַ הָאוֹר הַיּוֹרֵד עֲלֵיהֶן, בְּלִי לְהִסְתַּיֵּעַ בְּחוּשֵׁי אֱנוֹשׁ כָּל עִקָּר. כְּשֶׁמּוֹסִיפִים לִטְעֹן, שֶׁהֶכְרַח הוּא לְהַגִּיד לָנוּ חִשּׁוּבִים אֵלֶּה עַל פֶּה, וְעָלֵינוּ לְהַטּוֹת אֹזֶן אֲלֵיהֶם, אֲנִי מֵשִׁיב, שֶׁהַתַּהֲלִיךְ הַמַּתֵּמָטִי נִתְבָּרֵךְ בִּסְגֻלַּת הַמַּמָּשׁוּת, כְּשֶׁהוּא לְעַצְמוֹ, וְכֵוָן שֶׁנִּתְגַּלָּה, הוּא מְהַוֶּה גּוֹרֶם חָדָשׁ וְעַצְמַאי, מִשֶּׁאֲנִי מַגִּיעַ לְפָרָשָּׁה זוֹ, אֲנִי נוֹהֵג לָשׁוּב וּלְאַשֵּׁר בְּתֹקֶף אֶת בִּטְחוֹנִי, שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מַמָּשִׁית הִיא, וְכֵן שֶׁלּוֹהֶטֶת הִיא – לוֹהֶטֶת, בְּעֶצֶם, כַּגֵּיהִנֹּם: וְאִם הַמֵּטָפִיסִיקָאִים מְטִילִים סָפֵק בְּכָךְ – אַדְּרַבָּא, יֵרְדוּ וְיִרְאוּ.

הַבְקָעָתֵנוּ הָרִאשׁוֹנָה אֶל עוֹלַם־הַפּוֹלוֹ הַהֹדִּי הָיְתָה דְּרָמָטִית. כְּשִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת לְאַחַר שֶׁהִגַּעְנוּ לְהֹדּוּ, נֶעֶרְכָה הִתְחָרוּת עַל־גְּבִיעַ־גּוֹלְקוֹנְדָה בְּהַיְדֶּרְעַבָּד, בִּירָתוֹ שֶׁל הַנִּיזָם וְחֵיל־הַמַּצָּב הַבְּרִיטִי הַשָּׁכֵן. מֶַהֲלַךְ חֲמִשָּׁה מִילִין מִמֶּנָּה בְּמַחֲנֵה סֵקוּנְדַּרְעַבָּד, קִיִּמוּ שֵׁשׁ אוֹ שֶׁבַע קְבוּצוֹת שֶׁל פּוֹלוֹ בֵּינֵיהֶם לְבֵין עַצְמָם.

אַחַת מֵאֵלֶּה הָיְתָה קְבוּצַת חֵיל־הַהוּסַרִים הַתִּשְׁעָה־עָשָׂר, שֶׁנִּשְׁלַחְנוּ בִּמְקוֹמָם לְבַנְגָּלוֹר. אַנְשֵׁי חֵיל־הַהוּסַרִים הָרְבִיעִי הָיוּ שְׁרוּיִים בְּרֹגֶז עַל אַנְשֵׁי הַתִּשְׁעָה־עָשָׂר מִפְּנֵי הֶעָרָה מַעֲלִיבָה שֶׁהִפְלִיט, לְפִי הַמְסֻפָּר, אַחַד הַחַיָּלִים עַל מַצַּב הַקְּסַרְקְטִין שֶׁל הָרְבִיעִי, כְּשֶׁבָּא ה־19 בִּמְקוּמוֹ, לִפְנֵי כִּשְׁלשִׁים שָׁנָה! אַף כִּי בִּשְׁנֵי הַגְּדוּדִים לֹא נִשְׁאַר עוֹד אַף אֶחָד מִן הַמְעֹרָבִים בְּאוֹתוֹ סִכְסוּךְ, נִמְצְאוּ הַסֶּרְגַּ’נְטִים וְהַחַיָּלִים לְמֵדִים כָּל פְּרָטֵי הָעִנְיָן מִפִּי קוֹדְמֵיהֶם, וַחֲמָתָם בּוֹעֶרֶת, כְּאִלּוּ אַךְ לִפְנֵי חֹדֶשׁ יָמִים הָיָה הַדָּבָר. אוּלָם מַחֲלֹקֶת זוֹ לֹא פָּשְׁטָה בֵּין שָׂרֵי הַגְּדוּדִים, וּמְסִבַּת הַקְּצִינִים נָהֲגָה בָּנוּ מִדָּה יָפָה מְאֹד שֶׁל הַכְנָסַת־אוֹרְחִים. אֲנִי אֻכְסַנְִּתי בְּבֵיתוֹ שֶׁל קַפִּיטַן צָעִיר בְּשֵׁם צֶ’טְווּד, שֶׁנִּתְמַנָּה עַתָּה מְפַקֵּד רָאשִׁי בְּהֹדּוּ. מִלְּבַד קְבוּצוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁל חֵיל־הַמַּצָּב, הָיוּ עוֹד שְׁתֵּי קְבוּצוֹת יְרִיבוֹת חֲזָקוֹת מְאֹד שֶׁל הַהֹדִּים: “וִיקַר אַל־עוּמְרָא”, וְהִיא קְבוּצָתוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה, וּנְצִיגֶיהָ שֶׁל הַבְּרִיגָדָה הַגּוֹלְקוֹנְדִית הַמְּפֻרְסֶמֶת, חֵיל־הַמִּשְׁמָר שֶׁל הַנִּיזָם עַצְמוֹ. קְבוּצַת גּוֹלְקוֹנְדָה נֶחְשְׁבָה לַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר בְּכָל קְבוּצַת הַפּוֹלוֹ שֶׁבְּהֹדּוּ הֵדְּרוֹמִית, רַבּוֹת וְקָשׁוֹת הָיוּ הַתַּחֲרֻיּוֹת בֵּינֵיהֶם לְבֵין פַטִיאָלָה וְיוֹדְפּוֹר, הַקְּבוּצוֹת הָרָאשִׁיּוֹת שֶׁל הַיְלִידִים בְּהֹדּוּ הַצְּפוֹנִית. הָיָה בִּרְשׁוּתָם הוֹן רַב, שֶׁהֻשְׁקַע בְּפוֹנִי, וְהִתְמַחוּתָם בִּרְכִיבָה, עִם תְּפִיסָתָם הַמְצֻיָּנָה בְּפוֹלוֹ, עוֹרְרוּ אֶת קִנְאָתָם שֶׁל צְעִירֵי הַקְּצִינִים הַהֹדִּים וְהַבְּרִיטִיִּים בַּיָּמִים הָהֵם.

בִּלְוָיַת עֲדַת־הַפּוֹנִי, שֶׁרָכַשְׁנוּ בִּשְׁלֵמוּתָהּ מֵאֵת חֵיל־הַרוֹכְבִים הַקַּל שֶׁל פּוּנָה, יָצָאנוּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, אַךְ בְּהַחֲלָטָה נְחוּשָׁה, לַמַּסָּע הָאָרֹךְ דֶּרֶךְ דֶּקַּן. מְאָרְחֶינוּ בְּחֵיל־הַהוּסַרִים הַתִּשְׁעָה־עָשָׂר, קִבְּלוּ אוֹתָנוּ בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת, וְהוֹדִיעוּ לָנוּ, מִתּוֹךְ הַבָּעַת כָּל הַתַּנְחוּמִים הָרְאוּיִים, שֶׁעָלָה בְּגוֹרָלֵנוּ לְשַׂחֵק נֶגֶד קְבוּצַת גּוֹלְקוֹנְדָה בַּסִּבּוּב הָרִאשׁוֹן. כֵּנִים הָיוּ הָאֲנָשִׁים, כְּשׁדִּבְּרוּ עַל רֹעַ מַזָּלֵנוּ, בְּעָמְדֵנוּ בַּתַּחֲרֻוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּנוּ בְּהֹדּוּ פָּנִים אֶל פָּנִים עִם הַקְּבוּצָה, הָעֲתִידָה בְּלִי סָפֵק לִנְחֹל אֶת הַנִּצָּחוֹן בַּתַּחֲרֻיּוֹת הַכְּלָלִיּוֹת.

לְבֹקֶר יוֹם הַמָּחֱרָת הָיִינוּ בֵּין הָרוֹאִים בַּמִּסְקָר, שֶׁנֶּעֳרַךְ לְחֵיל־הַמַּצָּב כֻּלּוֹ. הַצָּבָא הַבְּרִיטִי, הַצָּבָא הַהֹדִּי הַסָּדִיר וְחֵיל הַנִּיזָם, טוּרִים טוּרִים, שֶׁנִּתְחַבְּרוּ וְנִּתְפַרְּדוּ חֲלִיפֹות, בְּהוֹד וְהָדָר, עָבְרוּ בַּסָּךְ לְפָנֵינוּ, אוֹ אוּלַי לִפְנֵי הַנִּכְבָּדִים הָרִשְׁמִיִּים. לְבַסּוֹף בָּאוּ שׁוּרוֹת פִּילִים, רְתוּמִים צְמָדִים לְתוֹתָח עֲנָקִי. זֶה מִנְהַג הַצָּבָא בְּהֹדּוּ בַּיָּמִים הָהֵם, לִהְיוֹת הַפִּילִים מַצְדִיעִים בְּהַגְבָּהַת הָאַף, בְּעָבְרָם בַּשּׁוּרָה, וְדָבָר זֶה עָשׂוּ בְּדַיְּקָנוּת מַפְלִיאָה. לְאַחַר יָמִים נִתְבַּטֵּל מִנְהָג זֶה, הוֹאִיל וְרֵיקִים וּפוֹחֲזִים קִדְּמוּ אֶת פְּנֵיהֶם בִּצְחוֹק, וְהָיָה בְּכָךְ מִשּׁוּם עֶלְבּוֹן וּפְגִיעָה בִּכְבוֹדָם שֶׁל הַפִּילִים וְנֶהָגֵיהֶם. עָבַר עוֹד זְמַן־מָה וְנִתְבַּטֵּל כָּל עִנְיַן הַפִּילִים בַּצָּבָא, וְעַתָּה מוֹשְׁכִים טְרַקְטוֹרִים חוֹרְקִים בְּתוֹתָחִים גְּדוֹלִים הַרְבֵּה יוֹתֵר וְקַטְלָנִיִּים הַרְבֵּה יוֹתֵר, כָּךְ מִתְקַדֶּמֶת הַצִּיוִילִיזַצְיָה. אוּלָם עִל הַפִּילִים וְעַל הַצְדָּעוֹתֵיהֶם, שֶׁחָלְפוּ לִבְלִי שׁוּב, אֲנִי מִתְאַבֵּל.

אַחֲרֵי הַצָּהֱרַיִם נֶעֶרְכָה תַּחֲרוּת הַפּוֹלוֹ. מַחֲזֵַה הַתַּחֲרֻיּוֹת בְּהַיְדֶּרְעַבָּד, בִּכְלָל, הוּא מַרְהִיב־עַיִן. כָּל הַמִּגְרַשׁ נִתְמַלֵּא מִפֶּה אֶל פֶּה הֲמוֹנֵי רוֹאִים, בְּנֵי כָּל הַמַעֲמָדוֹת שֶׁבְּהֹדּוּ, שֶׁעָקְבוּ אַחֲרֵי הַמִּשְׂחַָק בְּרֹב עִנְיָן וּבִינַת מְבִינִים. הָאֹהָלִים וְהַבִּימוֹת הַסְּכוּכוֹת הֻקְצוּ לָעֵדָה הַבְּרִיטִית וּלְנִכְבְּדֵי הַהֹדִּים הַדֶּקָּנִיִּים. הַכֹּל צִפּוּ לִתְבוּסָתֵנוּ הַמְּהִירָה, וּכְשֶׁמִּתְנַגְּדֵינוּ הַגְּמִישִׁים, קַלֵּי־הַתְּנוֹעָה וְאָמָנֵי־הַקְּלִיעָה זָכוּ בָּרְגָעִים הַמְּעַטִּים הָרִאשׁוֹנִים בְּשָׁלשׁ נְקֻדּוּת נֶגֶד אֶפֶס, כִּמְעַט שֶׁהָיִינוּ סְבוּרִים כָּךְ גַּם אֲנַחְנוּ. אוּלָם בִּמְהֵרָה נֶהְפַּךְ הַגַּלְגַּל. לֹא אֶכָּנֵס לַפְּרָטִים שֶׁעִם כָּל חֲשִׁיבוּתָם הֻסְּחוּ מִדַּעְתִּי בִּמְרוּצַת הַזְּמַן, עֵקֶב מְאֹרָעוֹת גְּדוֹלִים יוֹתֵר, אוּלָם עֻבְדָּה הִיא, כִּי לִתְשׁוּאוֹת סוֹאֲנוֹת שֶׁל הַהֲמוֹנִים הַמְכֻנָּסִים בַּמָּקוֹם, הִכְרַעְנוּ אֶת הַגּוֹלְקוֹנְדָאִים בְּתֵשַׁע נְקֻדּוֹת נֶגֶד שָׁלשׁ, בִּשְׁאָר יְמֵי הַתַּחֲרֻיּוֹת הִכְרַעְנוּ בְּאַחַת אֶת כָּל שְׁאָר יְרִיבֵינוּ וְקָבַעְנוּ שִׁיא, שֶׁלֹּא פָּקַע עוֹד מִנִּי אָז, לְנִצָּחוֹן בְּתַחֲרוּת מִמַּדְרֵגָּה רִאשׁוֹנָה תּוֹךְ חֲמִשִּׁים יוֹם לְבוֹאֵנוּ לְהֹדּוּ.

הַקוֹרֵא יוֹכַל לְשׁוּוֹת בְּנַפְשוֹ אֶת תַּקִּיפוּת הַהַחֲלָטָה, בָּהּ הִתְמַסַּרְנוּ לַתַּפְקִיד הָעִלָּאִי שֶׁלְּפָנֵינוּ. אוּלָם כַּמָּה שָׁנִים הִפְרִידוּ בֵּינֵינוּ וּבֵין בִּצּוּעוֹ.

עִם הִתְקָרֵב עוֹנַת־הַחֹם שֶׁל שְׁנַת 1897, נוֹדַע כִּי לְחֵלֶק מִן הַקְּצִינִים תִּנָּתֵן מַה שֶּׁנִּקְרָא זְכוּת פַּגְרָא מְקֻבֶּצֶת לִשְׁלשָׁה חֱדָשִׁים לְשֵׁם נְסִיעָה לְאַנְגְּלִיָּה. כֵּוָן שֶׁאַךְ זֶה מִקָּרוֹב הִגַּעְנוּ לְהֹדּוּ. לֹא נִמְצָא כִּמְעַט אִישׁ שֶׁרָצָה לִנְסֹעַ. אוּלָם אֲנִי הָיִיתִי סָבוּר, שֶׁהִזְדַּמְּנוּת נָאָה כָּזוֹ, הַבָּאָה לְיָדְךָ, אֵין לְהַחֲמִיץ וּלְפִיכָךְ הִתְנַדַּבְתִּי לְמַלֵּא אֶת הֶחָלָל.

הִפְלַגְתִּי מִבּוֹמְבֵּי בְּסוֹף חֹדֶשׁ מַאי, בְּחֹם מַחֲנִיק וּמֶזֶג־אֲוִיר סוֹעֵר, וּמַחֲלַת־יָם אֲיֻמָּה. כְּשֶׁקַּמְתִּי עַל רַגְלַי, כְּבָר עָבַרְנוּ כִּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי הָאוֹקְיָנוֹס הַהֹדִּי בֵּין הַנּוֹסְעִים הִכַּרְתִּי בִּמְהֵרָה קוֹלוֹנֶל גְּבַהּ־קוֹמָה וְצָנוּם בְּשֵׁם אָיֶן הַָמִילְטוֹן שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה אָז עַל אִמּוּנֵי הַיְרִיָּה בְּהֹדּוּ. הוּא עוֹרֵר אֶת לִבִּי לְדָבָר שֶׁלֹּא הִשַּגְחְתִּי בּוֹ עַד עַתָּה, וְהוּא שֶׁמְּתִיחוּת שׂוֹרֶרֶת בֵּין יָוָן לְטוּרְקִיָּה. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, עָמְדוּ שְׁתֵּי הַמַעֲצָמוֹת בִּפְנֵי מִלְחָמָה קְרוֹבָה. הָמִילְטוֹן, שֶׁהָיָה רוֹמַנְטִי צִדֵּד בִּזְכוּת הַיְּוָנִים וְקִוָּה לְשָׁרֵת אוֹתָם בְּכָל תַּפְקִיד שֶׁיֻּטַּל עָלָיו. אֲנִי שֶׁנִּתְחַנַּכְתִּי כְּ“טוֹרִי” צִדַּדְתִּי בִּזְכוּת הַטּוּרְקִים, וְהֶעֱלֵיתִּי בְּדַעְתִּי שֶׁאֶפְשָׁר לְהִלָּווֹת אֶל צִבְאוֹתֵיהֶם בְּתוֹרַת כַּתַּב עִתּוֹנִים. אַף גַּם הִצְהַרְתִּי, שֶׁנִּצְחוֹנָם עַל הַיְּוָנִים מֻבְטָח לָהֶם, הוֹאִיל וְהֵם רַבִּים מֵהֶם פִּי חֲמִשָּׁה, וְגַם זִיּוּנָם מְשֻׁבָּח הַרְבֵּה יוֹתֵר. בִּרְאוֹתִי, שֶׁצִּעַרְתִּיו בֶּאֳמֶת, הִבְטַחְתִּי לוֹ, שֶׁלֹּא אֶשְׁתַּתֵּף בַּפְּעֻלּוֹת, וְרַק אֲשַֹעֲשֵׁעַ עֶינַי וְאַגִּיד הַגָּדָתִי.

מִשֶּׁהִגַּעְתִּי לְפוֹרְט־סַעִיד נִתְבָּרֵר, שֶׁהַיְּוָנִים כְּבָר נָחֲלוּ תְּבּוּסָה. הֵם בָּרְחוּ מִן הַתַּחֲרוּת הַבִּלְתִּי־הוֹגֳנֳת מִתּוֹךְ מִדָּה שָׁוָה שֶׁל זְהִירוּת וּזְרִיזוּת, וְהַמַּעֲצָמוֹת הָאַדִּירוֹת עָשׂוּ כָּל אֲשֶּר בִּיכָלְתָּן הַדִּפְּלוֹמָטִית, לְהָגֵן עֲלֵיהֶם וּלְהַצִּילָם מִכִּלָּיוֹן, תַּחַת לָצֵאת אֶל שְׂדוֹת הַקְּרָב בִּתְרַקְיָה, בִּלִּיתִי אֵפוֹא שְׁבוּעַיִם בְּאִיטַלְיָה, טִפַּסְתִּי עַל הַוֵּזוּבְיוּס, “עָשִׂיתִי” אֶת פּוֹמְפֵּי, וְעַל כָּל אֵלֶּה רָאִיתִי אֶת רוֹמִי. שַׁבְתִּי וְקָרָאתִי אֶת הַפְּסוּקִים בְּסִפְרוֹ שֶׁל גִּיבּוֹן הַמְתָאֲרִים אֶת הָרְגָשׁוֹת בָּהֶם הִתְקָרֵב לְעֵת זִקְנָה, בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, אֶל הָעִיר הַנִּצְחִית, וְאַף כִּי לֹא הָיְתָה בְּיָדִי כָּל סַמְכוּת מַדָּעִית, הָיִיתִי מְהַלֵּךְ, לֹא בְּלִי יִרְאַת־הָרוֹמְמוּת, בְּעִקְבוֹתָיו.

הָיְתָה זֹאת אַקְדָּמָה נָאָה לְתַעֲנוּגוֹתֶיהָ שֶׁל הָעוֹנָה הַלּוֹנְדוֹנִית.

 

פֶּרֶק עֲשִׂירִי: גֵּיס־הַשָּׂדֶה בְּמָלַקַּנְד    🔗

נִמְצֵאתִי בִּנְאוֹת־הַדֶּשֶׁא שֶׁל גּוּדְווּד, בְּמֶזֶג־אֲוִיר מְצֻיָּן וַאֲנִי זָכִיתִי בְּהִמּוּרִי עַל הַמִּשְׂחָקִים, כְּשֶׁהֵחֵלָּה מְרִידַת הַשְּׁבָטִים הַפַּתָּאִים בִּגְבוּל הֹדּוּ. קָרָאתִי בָּעִתּוֹנִים שֶׁנּוֹצַר גֵּיס־שָׂדֶה בֶּן־שָׁלשׁ בְּרִיגָדוֹת, וְשֶׁבְּרֹאשׁוֹ הָעֱמַד סֶר בִּינְדוֹן בְּלוֹד. טִלְגְּרַפְתִּי אֵלָיו תֵּכֶף, לְהַזְכִּיר לוֹ אֶת הַבְטָחָתוֹ. וְיָצָאתִי בָּרַכֶּבֶת לִבְרִינְדִיזִי, כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת אֱנִיַּת־הַדֹּאַר, הַמַּפְלִיגָה לְהֹדּוּ.

הִכְנַסְתִּי לְתוֹךְ הָעִנְיָן גַּם אֶת לוֹרְד וִילְיַם בֵּרֵֶסְפוֹרְד, וְהוּא תָּמַךְ בַּבַּקָּשָׁה שֶׁהִגַּשְׁתִּי לַגֵּנֵרַל. הוּא עָרַךְ מְסִבָּה לִכְבוֹדִי בְּמוֹעֲדוֹן מַרְלְבּוֹרוֹ, לִפְנֵי צֵאת הַרַּכֶּבֶת מִתַּחֲנַת וִיקְטוֹרְיָה. בֵּית־בֵּרֶסְפוֹרְד הַלָּלוּ שִׁוּוּ לְעַצְמָם חֲשִׁיבוּת יְתֵרָה. בִּמְחִצָּתָם הָיְתָה לְךָ הַרְגָּשָׁה, שֶׁהָעוֹלָם וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ הוּא מַסְקָנָה יָאָה. זוֹכֵר אֲנִי אֶת אֹפֶן הַכְרָזָתוֹ עַל מַטְּרַת נְסִיעָתִי בְּחוּג יְדִידָיו בַּמּוֹעֲדוֹן, שֶׁהָיוּ גְּדוֹלִים מִמֶּנִּי בְּשַָׁנִים הַרְבֵּה. “הֲרֵי הוּא יוֹצֵא הָעֶרֶב מִזְרָחָה – אֶל מַעַרְכוֹת הַמִּלְחָמָה”. “מִזְרָחָה” – בִּטּוּי זֶה עָשָׂה עָלַי רשֶׁם. רֹב בְּנֵי־אָדָם הָיוּ אוֹמְרִים: “הוּא יוֹצֵא לְהֹדּוּ”. אוּלָם בְּנֵי הַדּוֹר הַהוּא, מִדֵּי דַּבְּרָם בַּמִּזְרָח, רָאוּ בּוֹ אֶת הַשַּׁעַר לְהַעְפָּלוֹתֶיהָ וְכִבּוּשֶׁיהָ שֶׁל אַנְגְּלִיָּה. “אֶל הֶחָזִית?” שָׁאֲלוּ הַלָּלוּ. אֲהָהּ! יָכֹלְתִּי לְהַָשִׁיב רַק בְּהַבָּעַת תִּקְוָה, שֶׁאָמְנָם כֵּן יֶהִי. בְּכָל־זֹאת, הוֹדִיעוּ לִי כֻּלָּם יַחַס שֶׁל יְדִידוּת, וַאֲפִלּוּ הִתְלַהֲבוּת. הָיְתָה לִי הַרְגָּשַׁה חֲשִׁיבוּת יְתֵרָה, אוּלָם אֲנִי שָׁמַרְתִּי, כַּמּוּבָן, בְּמִדַָּה רַבָּה עַל סוֹד תָּכְנִיּוֹתָיו הַצְּבָאִיּוֹת שֶׁל סֶר בִּינְדוֹן בְּלוֹד.

כִּמְעַט שֶׁאֵחַרְתִּי לְמוֹעֵד צֵאת הַָרַכֶּבֶת, אֲבָל עָלִיתִי בָּהּ עַלִּיז וּמִתְרוֹנֵן.

דַּי לְאָדָם בִּנְסִיעָה אַחַת לְהֹדּוּ: כָּל הַשְּׁאָר תִּהְיֶינָה לוֹ לְזָרָא. הַקַּיִץ עָמַד בְּעֶצֶם חֻמּוֹ וּבְמַעֲבַר יַם־סוּף גָּבַר הַמַּחֲנָק עַד לִבְלִי נְשׂוֹא. הַמְּנִיפוֹת הַמּוּנָעוֹת בַּיָּד⁵³ – כִּי בַּיָּמִיים הָהֵם טֶרֶם הָיוּ מְאַוְרְרִים חַשְׁמַלִּיִּים – הִתְנַפְנְפוּ נִמְרָצוֹת בַּחֲדַר־הָאֹכֶל הַמָּלֵא מִפֶּה אֶל פֶּה וְהִרְעִידוּ אֶת אֲוִירוֹ הַחַם, הַסָּפוּג רֵיחוֹת שֶׁל תַּבְשִׁילִים. אוֹלָם עִנּוּיִם פִיסִיִּים אֵלֶּה הָיוּ כְּאַיִן וּכְאֶפֶס לְעֻמַּת חֶרְדַּת נַפְשִׁי. אֲנִי וִתַּרְתִּי עַל שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת שְׁלֵמִים שֶׁל חֻפְשָׁתִי. בִּבְרִינְדִיזִי לֹא נִתְקַבְּלָה כָּל תְּשׁוּבָה מֵאֵת סֵר בִּינְדוֹן בְּלוֹד. הָיִיתִי בָּטוּחַ, שֶׁאֲקַבְּלָה בְּעַדֶן. שָׁם חִכִּיתִי בְּקֹצֶר רוּחַ עַד שֶׁחִלֵּק הַסּוֹכֵן אֶת הַטֵּלֶגְרָמוֹת הַאַחֲרוֹנוֹת לַנּוֹסְעִים וַעֲזָבַנִי אוֹבֵד־עֵצוֹת. אוּלָם בְּבוֹמְבֵּי קִדְּמַתְנִי בְּשׂוֹרָה טוֹבָה. הַגֵּנֶרַל טִלְגְּרֵף לֵאמֹר: “קָשֶׁה מְאֹד. אֵין מִשְׂרוֹת פְּנוּיוֹת: בּוֹא כְּעִתּוֹנַאי: אֶשְׁתַּדֵּל לְהַכְנִיסְךָ. בּ. בּ.”

קֹדֶם לַכֹּל הָיָה עָלַי לְקַבֵּל חֻפְשָׁה מֵאֵת גְּדוּדִי בְּבַנְגָּלוֹר. פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר הָיָה מַסַּע יוֹמַיִם בִּמְסִלַּת־הַבַּרְזֶל בְּכִוּוּן הָפוּךְ מִמְּחוֹז תִּקְוָתִי. הַגְּדוּד הֻפְתַּע לִרְאוֹתֵנִי חוֹזֵר קֹדֶם זְמַנִּי. אוֹלָם סְגַן־קָצִין נוֹסָף לְמִלּוּי תַּפְקִידִים נִתְקַבֵּל תָּמִיד בִּבְרָכָה.

בֵּינְתַיִם נִתְמַנֵּיתִי כַּתַּב־מִלְחָמָה שֶׁל הָעִתּוֹן “פַּיּוֹנִיר”⁵⁴ וְאִמִּי הִגִּיעָה בְּאַנְגְּלִיָּה לִידֵי הֶסְכֵּם עִם מַעֲרֶכֶת הַ“דֵּילִי טֵלֶגְרַף”⁵⁵ שֶׁהָיָה מוּכַָן גַּם הוּא לְפַרְסֵם הַעְתָּקוֹת שֶׁל מִכְתָּבַי מִן הֶחָזִית, בְּחָמֵשׁ לִירוֹת הַטּוּר. זֶה לֹא הָיָה מְחִיר מֻפְרָז. כֵּוָן שֶׁהָיָה עָלַי עַצְמִי לָשֵׂאת בְּעֹל הוֹצְאוֹתַי.

מִסְמָכִים עִתּוֹנָאִים אֵלֶּה הֵבֵאתִי אִתִּי, כְּשֶׁהִגַּשְׁתִּי אֶת הַטֵּלֶגְרָמָה שֶׁל סֶר בִּינְדוֹן בְּלוֹד. בְּחֶרְדַּת־לֵב, לִפְנֵי הַקָּצִין הַמְפַקֵּד. אוּלָם מַזָּלִי שִׂחֵק לִי, וְהַקּוֹלוֹנֶל נַעֲנָה לְבַקָּשָׁתִי בְּרָצוֹן. אַף כִּי הַטֵּלֶגְרָמָה לֹא הָיְתָה רִשְׁמִית, הֻגַּד לִי שֶׁיָּכוֹל אֲנִי לָלֶכֶת וּלְנַסּוֹת כֹּחִי בַּמַּעֲרָכָה. אוֹתוֹ עֶרֶב יָצָאתִי עִם שַׁמָשִׁי וְתַרְמִיל־צָבָא אֶל בֵּית־הַנְּתִיבוֹת שֶׁל בַּנְגָּלוֹר וְקָנִיתִי כַּרְטִיס נְסִיעָה לְנַוְשֵׁרַה. הַפָּקִיד הַהֹדִּי, לְאַחַר שֶׁקִּבֵּל מִיָּדִי שַׂקִּיק מָלֵא רֻפִּיּוֹת, תָּחַב לְיָדִי כַּרְטִיס רָגִיל בְּחוֹר הָאֶשְׁנָב. מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת בִּלְבַד שָׁאַלְתִּי לַמֶּרְחָק. הַהֹדִּי הָאָדִיב עִיֵּן בְּלוּחַ־הַשָּׁעוֹת שֶׁל מְסִלּוֹת הַבַּרְזֶל וְהֵשִׁיב בְּשִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ גָּמוּר: 2028 מִילִין. אָכֵן מְדִינָה גְּדוֹלָה הִיא הֹדּוּ! פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דַָּבָר – מַסַּע חֲמִשָּׁה יָמִים בְּחֹם כָּבֵד בְּיוֹתֵר. נָסַעְתִּי לְבַדִּי. אוּלָם לָקַחְתִּי אִתִּי סְפָרִים הִרְבֵּה, שֶׁהִנְעִימוּ לִי אֶת שְׁעוֹת הַנְּסִיעָה. קְרוֹנוֹת הָרַכֶּבֶת הַהֹדִּיִּים הַגְּדוֹלִים הֻתְאֲמוּ יָפֶה לָאַקְלִים הַמְּקוֹמִי. כָּתְלֵיהֶם רְפוּדִים עוֹר וּתְרִיסֵיהֶם מֻגָּפִים מִפְּנֵי כָּל חֲשַׁשׁ חֲדִירָה שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֶטֶת, וְגַלְגַּל שֶׁל קַשׁ רָטֹב שֶׁאַתָּה מְסוֹבְבוֹ בְּיָדְךָ מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם מְקָרֵר אֶת הָאֲוִיר מִבִּפְנִים. בִּלִּיתִי חֲמִשָּׁה יָמִים בְּתָא מְרֻפָּד, אַפְלוּלִי וּמִתְנוֹעֵעַ זֶה, כְּשֶׁאֲנִי קוֹרֵא, עַל פִּי הָרֹב, לְאוֹרָה שֶׁל עֲשָׁשִׁית.

הִפְסַקְתִּי אֶת נְסִיעָתִי, לְמֶשֶׁךְ לַיְלָה וְיוֹם אֶחָד, בְּרָוַלְפִּינְדִי, מְקוֹם שָׁם שֵׁרֵת יְדִידִי, קָצִין צָעִיר בְּמִשְׁמַר־הַדְּרַגּוּנִים הָרְבִיעִי. אַף כִּי רָוַלְפִּינְדִי נִמְצְאָה בְּמֶרְחַק מֵאוֹת מִילִין מִן הֶחָזִית, נִכְּרָה בָּהּ הִתְרַגְשׁוּת־מָה, וְחֵיל־הַמַּצָּב כֻּלּוֹ קִוָּה, שֶׁיִּשְׁלָחוּהוּ צָפוֹנָה. כָּל הַחֻפְשׁוֹת נִתְבַּטְּלוּ, וּמִשְׁמַר הַדְּרַגּוּנִים חִכָּה יוֹם יוֹם לַפְּקֻדָּה־לְצַחְצֵחַ אֶת חַרְבוֹתָיו.

לְאַחַר סְעֻדַּת־הָעֶרֶב נִכְנַסְנוּ לִמְסִבַּת הַסֶּרְגַּ’נְטִים וּמָצָאנוּ אוֹתָם אוֹמְרִים שִׁירָה בְּצִבּוּר. אֵין לְךָ דָּבָר הַמַּזְכִּיר אֶת הֶעָבָר כְּרֵיחוֹ שֶׁל מָקוֹם. וְאִם אֵין לְךָ סִמַּן רֵיחַ, דַּי בִּנְעִימַת־קוֹל. זוֹכֵר אֲנִי נְעִימוֹת מְיֻחָדוֹת לְכָל מִלְחָמָה שֶׁלָּקַּחְתִּי חֵלֶק בָּהּ וְכֵן לְכָל תְּקוּפַת מַשְּׁבֵּר אוֹ רֹגֶז בְּחַיֵּי. יוֹם אֶחָד, לִכְשֶׁאֶתְעַשֵּׁר, יֵשׁ בְּדַעְתִּי לֶאֱסֹף אוֹתָן בְּתַקְלִיטִים, אָז אֶהְיֶה מֵסֵב בְּכֻרְסָתִי וּמְעַשֵּׁן אֶת סִיגַרְתִּי, בְּעוֹד פַּרְצוּפִים וּתְמוּנוֹת, הֲלָךְ־נֶפֶשׁ וְרַחֲשֵׁי לֵב, זֶה כְּבָר נָגוֹזוּ, שָׁבִים וְעוֹבְרִים לְפָנַי, בְּאוֹר חִוֵּר אֲבָל נָכוֹן שֶׁל יָמִים מִקֶּדֶם. אֲנִי זוֹכֵר יָפֶה אֶת הַפִּזְמוֹנִים, שֶׁשָּׁרוּ הַחַיָּלִים בִּמְסִבָּה זוֹ. לְאַחַד הַפִּזְמוֹנִים הָאֵלֶּה קֹרָא שֵׁם “חִדּוּשֵׁי הַמַּצְלֶמֶת” וְנוֹשְׂאוֹ – אֵיזוֹ אַמְצָאָה מַדְהִימָה, הַמְאַפְשֶׁרֶת צִלּוּמֵי דְּמֻיּוֹת מִבְּעַד לְמָסָךְ, וּמִבְּעַד לְכָל מְחִצָּה אֲטוּמָה אַחֶרֶת. זוֹ הַפַּעַם הַָרִאשׁוֹנָה שָׁמַעְתִּי עָלֶיהָ. דּוֹמֶה הָיָה שֶׁבְּקָרוֹב לֹא יִהְיֶה עוֹד לַיָּחִיד כָּל מָקוֹם לְהִתְיַחֵד בּוֹ. לְדִבְרֵי הַשִּׁיר –

אֵין צָרָה גְּדוֹלָה וּמַדְהֶמֶת

מֵ“חִדּוּשֵׁי הַמַּצְלֶמֶת”.

וַדַּאי שֶׁרָאִינוּ אֶת כָּל הָעִנְיָן כַּהֲלָצָה בִּלְבַד, אוּלָם לְאַחַר זְמַן קָרָאתִי בְּאֵיזֶה עִתּוֹן, שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה אֲפִלּוּ בְּקָרוֹב לְצַלֵּם כָּל רְמַ"ח אֲבָרִים שֶׁבְּגוּפְךָ. וְעוֹד הוּשַׁר פִּזְמוֹן שֶׁעָנְתָה לוֹ הַמַּקְהֵלָה:

וְ"אַנְגְּלִיָּה שׁוֹאֶלֶת:

בְּבוֹא הַסַּכָּנָה

הֲיַעֲשׂוּ בְּנֵי הֹדּוּ,

כַּדָּת וְכַחוֹבָה?"

וְכַמּוּבָן נִתְּנָה תְּשׁוּבָה מְעוֹדֶדֶת לִשְׁאֵלָה זוֹ. אוּלָם הַמְשֻׁבָּח בְּכָל הַשִּׁירִים וְהַפִּזְמוֹנִים הָיָה:

"אֵם לְבָנָה וּגְדוֹלָה, מֵעֵבֶר לְיַמִּים,

תִּשְׁלֹט בְּמַמְלַכְתֵּנוּ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

תִּשְׁלֹט יָמִים רַבִּים, חָפְשִׁית וּמְפֹאֶרֶת

בַּמּוֹלֶדֶת הַלְּבָנָה, הַמַּעֲטֶרֶת".

הָיְתָה לִי שָׁעָה שֶׁל הִתְרוֹמְמוֹת־הָרוּחַ לְשֵׁמַע בִּטּוּיִים אֵלֶּה לִרְגָשׁוֹת נֶאֱצָלִים, בְּיִחוּד, לְאַחַר קַבָּלַת־הַפָּנִים הַנָּאָה, שֶׁנֶּעֶרְכָה לִי בִּמְסִבַּת קְצִינֵי הַגְּדוּד. בְּכָל זֹאת נִזְהַרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי, הוֹאִיל וּבְפֶרֶק־זְמַן זֶה נִמְתְּחוּ בְּמִקְצָת הַיְחָסִים בֵּין אוֹתוֹ גְּדוּד מְצֻיָּן לְבֵין הַגְּדוּד שֶׁלִּי. מַעֲשֶׂה בְּקָצִין שֶׁל מִשְׁמַר־הַדְּרַגּוּנִים הָרְבִיעִי, שֶׁטִּלְגְּרֵף לְאַחַד הַקַּפִּיטָנִים שֶׁלָּנוּ, מִתּוֹךְ הַשִּׁגְרָה הָרְגִילָה בַּשֵּׁרוּת, לֵאמֹר: נָא לְהוֹדִיעַ תְּנָאֶיךָ הַמִּינִימַָלִיִּים לְחִלּוּפֵי מִשְׂרָה בְּמִשְׁמַר־הַדְּרַגּוּנִים הָרְבִיעִי“. עַל זֶה הֵשִׁיב הַקַּפִּיטַן שֶׁלָּנוּ בִּבְדִיחוּת־הַדַּעַת: 10.000 לִירוֹת, תֹּאַר לוֹרְד וְצִקָּלוֹן חִנָּם אֵין כֶּסֶף”. חֵיל הַדְּרַגּוּנִים רָאָה בְּכָךְ כַּוָּנַת עֶלְבּוֹן וְהוֹצָאַת לַעַז עַל מַצָּבוֹ שֶׁל הַגְּדוּד, מַחֲלֹקֶת זוֹ הוֹסִיפָה נֹפֶךְ לַתַּחֲרֻיּוֹת, שֶׁעָרַכְנוּ לְאַחַר זְמַן עִם גְּדוּד מְשֻׁבָּח זֶה בְּמִשְׂחֲקֵי אַלִּיפוּת הַפּוֹלוֹ בְּ־1898 וּבְ־1899.

לֹא אֶתֵּן לַקּוֹרֵא לִשְׁכֹּחַ, שֶׁאֲנִי נֶחְפָּז לְהַגִּיעַ לֶחָזִית, וּמְהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר, בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לְצֵאתִי מִבַּנְגָּלוֹר, עָמַדְתִּי עַל הָרְחָבָה שֶׁל תַּחֲנַת נַוְשֵׁרָה, רֹאשׁ מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל שֶׁל גֵּיס־הַשָּׂדֶה בְּמָלַקַּנְד. הָיָה עָלַי לַעֲבֹר מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים מִילִין בַּעֲרָבָה, בַּאֲוִיר־שְׂרֵפָה מַמָּשׁ, עַד שֶׁהִתְחִילָה הַטּוֹנְגָה – מִין עֲגָלָה קְטַנָּה בָּהּ נִרְתָּמִים חֲלִיפוֹת צִמְדֵי פּוֹנִי דּוֹהֲרִים – לְטַפֵּס בַּמִּשְׁעוֹל הֶַמִּתְפַּתֵּל בְּמַעֲלֵה הָרִים תְּלוּלִים אֶל מַעֲבַר־מָלַקַּנְד. מַעֲבָר זֶה נִכְבַּשׁ עַל־יְדֵי סֶר בִּינְדוֹן בְּלוֹד שָׁלֹשׁ שָׁנִים לִפְנֵי כֵן. וְהַמִּפְקָדָה הַמְמֻנָּה עַל הַמַּעֲרָכָה הַחֲדָשָׁה, בְּרֹאשׁ בְּרִיגָדָה שֶׁל כָּל סוּגֵי הַנֵֶּשֶׁק, חָנוּ עַל פִּסְגַּת הָהָר. מְכֻסֶּה אָבָק צָהֹב מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ, הִתְיַצַּבְתִּי בְּמִשְׂרַד הַמִּפְקָדָה. הַגֵּנֵרַל נֶעְדַּר מִן הַמָּקוֹם. הוּא יָצָא בְּרֹאשׁ טוּר־צָבָא נַיָּד לְמַסַּע־עֳנָשִׁין נֶגֶד הַבּוּנֶרְוָלִים, שֵׁבֶט חָזָק בְּיוֹתֵר, הַשּׁוֹכֵן בְּעֵמֶק מִשֶׁלּוֹ, בּוֹ הִתְגּוֹנֵן בְּהַצְלָחָה בְּמֶשֶׁךְ שְׁנוֹת־מֵאוֹת מִפְּנֵי כָּל הַקָּמִים עָלָיו. בְּ־1863 שָׁלְחָה הַמֶּמְשָׁלָה הַקֵּיסָרִית לְבוּנֵר אֶכְּסְפֵּדִיצְיָה צְבָאִית, שֶׁנּוֹדְעָה בְּדִבְרֵי הַיָּמִים בְּשֵׁם “מַעֲרֶכֶת אוּמְבֵּילָה”. הַבּוּנֶרְוָלִים הוֹדִיעוּ הִתְנַגְּדוּת נִמְרֶצֶת, וְעַצְמוֹתֵיהֶם שֶׁל כַּמָּה מֵאוֹת חַיָּלִים בְּרִיטִיִּים וְסֶפּוֹאִים נִרְקְבוּ מִסָּבִיב לְסֶלַע־פִּיקֶט⁵⁶ הַמְפֻרְסָם, שֶׁהֻרְעַשׁ וְנִכְבַּשׁ שׁוּב וָשׁוּב. אִישׁ לֹא יָדַע, כַּמָּה זְמַן יַעֲסִיקוּ כְּנוּפְיוֹת אַכְזְרִיּוֹת וּמְפֻרְסָמוֹת אֵלֶּה אֶת סֶר בִּינְדוֹן בְּלוֹד. בֵּינְתַיִם סֻפַּחְתִּי לִמְסִבַּת קְצִינֵי הַמִּפְקָדָה וְהֻרְשֵׁיתִי לָשִׁים אֶת חֲפָצַי בְּאַחַד הָאֹהָלִים. הֶחֱלַטְתִּי מִתּוֹךְ גְּמִישׁוּת רִבָּה, לְהִתְנַהֵג תָּמִיד בְּנִמּוּס וְדֶרֶךְ־אֶרֶץ, מֵחֲשַׁשׁ שֵׁם רַע בְּעוֹלָם חָדָשׁ זֶה, שֶׁטִּפַּסְתִּי וְעָלִיתִי בּוֹ.

עָבְרוּ רַק חֲמִשָּׁה יָמִים עַד שֶׁעָלָה בִּידֵי הַגֵּנֵרַל לְשַׁדֵּל וּלְהַכְנִיעַ אֶת הַבּוּנֶרְוָלִים, אוּלָם בְּעֵינַי אָרְכוּ הַיָּמִים הָאֵלֶּה לְאֶין שִׁעוּר. הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְנַצֵּל אוֹתָם עַל הַצַּד הַיּוֹתֵר טוֹב. לָמַדְתִּי מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ בְּהֶחְלֵט: לִשְׁתּוֹת וִיסְקִי, מַשְׁקֶה שֶׁעַד אָז לֹא יָכֹלְתִּי לַהֲבִיאוֹ אֶל פִּי. טַעְמוֹ לֹא נָעַם לִי בְּיוֹתֵר, לֹא יָכֹלְתִּי לְהָבִין, מַדּוּעַ כֹּה רַבִּים מֵחֲבֵרַי הַקְּצִינִים מַזְמִינִים וִיסְקִי וְסוֹדָה כֹּה תְּכוּפוֹת. עָרַב לְחִכִּי הַיַּיִן, בֵּין אָדֹם וּבֵין לָבָן, וְיֵין־שַׁמְפַּנְיָה בִּמְיֻחָד: וּבְמִקְרִים מְיֻחָדִים בְּיוֹתֵר יָכֹלְתִּי לְהָרִיק אֲפִלּוּ כּוֹס קְטַנָּה שֶׁל יַיִן שָׂרָף. אוּלָם מֵעוֹלָם לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְרַגֵּל לְוִיסְקִי זֶה, שֶׁטַּעַם־עָשָׁן טַעְמוֹ. נִמְצֵאתִי עַתָּה בִּמְקוֹם חֹם אָיֹם – אַף כִּי יָכֹלְתִּי לַעֲמֹד בּוֹ בְּלִי קֹשִׁי – מֶשֶׁךְ חֲמִשָּׁה יָמִים שְׁלֵמִים, וְדָבָר אֵין בּוֹ לִשְׁתּוֹת, חוּץ מִתֵּה, מַיִם פּוֹשְׁרִים, אוֹ פּוֹשְׁרִים עִם עָסִיס, אוֹ מַיִם פּוֹשְׁרִים עִם וִיסְקִי. מִשֶּׁהֻטַּל עָלַי לִבְחֹר בֵּין אֵלֶּה, תָּפַשְׂתִּי אֶת הָרַע בְּמִעוּטוֹ. רָמָה מוּסָרִית גְּבֹהָה סִיְּעָה בְּיָדִי בְּעִנְיָנִים אֵלֶּה. בִּרְצוֹתִי לְסַגֵּל עַצְמִי לִתְנָאֵי הַשֵּׁרוּת הַפָּעִיל בַּצָּבָא, הִתְגַּבַּרְתִי עַל הַחֻלְשׁוֹת הָרְגִילֹות שֶׁל בָּשָׂר וָדָם. מִקֵּץ חֲמֵשֶׁת הַיָּמִים הַלָּלוּ הִבְלַגְתִּי לַחֲלוּטִין עַל הַגֹּעַל, שֶׁעוֹרֵר בִּי טַעַם הַוִּיסְקִי. אַף לֹא הָיָה הֶשֵּׂג זֶה בֵֶּן־חֲלוֹף. אַדְּרַבָּא, הִתְחַפַּרְתִי יָפֶה יָפֶה בַּקַּרְקַע שֶׁכָּבַשְׁתִּי בְּאוֹתָם הַיָּמִים, וְקִיַּמְתִּיהָ בְּיָדִי כָּל יְמֵי חַיַּי. מִכֵּוָן שֶׁאַתָּה מִסְתַּגֵּל לְוִיסְקִי, הֲרֵי עֶצֶם הַסְּלִידָה מִטַּעְמוֹ נֶהְפַּךְ לְכֹחַ מוֹשֵׁךְ, מְיֻחָד לוֹ, וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, אַף כִּי קִיַּמְתִּי תָּמִיד מִדַּת פִּכָּחוֹן לַאֲמִתּו, לֹא נִרְתַּעְתִּי מֵעוֹלָם, בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ, מִפְּנֵי מַשְׁקֶה זֶה הָאֶחָד וְהַיָּחִיד הֶעָשׂוּי לְהָשִׁיב נַפְשׁוֹ שֶׁל הַקָּצִין לְבֶן־הָעוֹר בַּמִּזְרָח.

וַדַּאי הָיָה כָּל עִנְיָן זֶה שֶׁל שְׁתִיַּת וִיסְקִי נֹהַג חָדָשׁ בְּאַנְגְּלִיָּה הֲדוּרַת הַנִּמּוּסִים. אָבִי, לְמָשָׁל, לֹּא הָיָה מַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ מֵעוֹלָם לִשְׁתּוֹת וִיסְקִי, אֶלָּא בִּשְׁעַת צַיִד בְּשִׁטְחֵי־בּוּר אוֹ בְּאֵיזֶה מָקוֹם צוֹנֵן וְשׁוֹמֵם מְאֹד. הוּא חַי אֶת חַיָּיו בְּדוֹר שֶׁל “יַיִן שָׂרָף וְסוֹדָה”. מַשְׁקֶה שֶׁשְּׁתִיָּתוֹ הֻצְדְּקָה מִקַּ"ן טְעָמִים חֲשׁוּבִים. אוּלָם מִשֶּׁאֲנִי בּוֹדֵק אֶת הָעִנְיָן, בְּלֹא אֵיפָה וְאֵיפָה, לְאוֹר הַנִּסָּיוֹן וְהַהִגָּיוֹן, בָּרוֹר לִי, שֶׁלְּשִׁמּוּשׁ רָגִיל, יוֹם־יוֹמִי, הֲרַי הַוִּיסְקִי הַמָּהוּל בְּמַיִם הוּא הַמּוֹעִיל בְּיוֹתֵר מִשְּׁנֵי מִינֵי־תְּאוֹמִים אֵלֶּה.

וְהִנֵּה מִכֵּוָן שֶׁנִּתְפַּסְתִּי לְנוֹשֵׂא זֶה, בְּעוֹד אֲנִי תָּלוּי וְעוֹמֵד בְּמַעֲבַר מָלַקַּנְד, יֻתַּר לִי לוֹמַר, שֶׁאֲנִי וּפִרְחֵי־קְצִינִים אֲחֵרִים קִבַּלְנוּ חִנּוּךְ שׁוֹנֶה לְגַמְרֵי מִזֶּה שֶׁל בַּחוּרֵי הָאוּנִיבֶרְסִיטָאוֹת בַּיָּמִים הָהֵם. הַסְּטוֹדֶנְטִים שֶׁל אוֹכְּסְפוֹרְד וְקֵמְבְּרִידְג' הָיוּ שְׁטוּפִים בִּשְׁתִיָּה כְּדָגִים, וְהָיוּ לָהֶם אֲפִלּוּ מוֹעֲדוֹנִים וּסְעֻוּדֹות־עֶרֶב חֲגִיגִיּוֹת, בָּהֶם הָיָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד חַיָּב לְהִתְבַּסֵּם עַד לְמַעְלָה מִכֹּחוֹ. בְּסֶנְדְּהוֹרְסְט, מִצַֹד שֵׁנִי, וְכֵן בַּצָּבָא, נֶחְשְׁבָה הַשִּׁכְרוּת לַעֲבֵרָה מַחְפִּירָה, וְנֶעֶנְשׁוּ עָלֶיהָ לֹא רַק בִּנְזִיפָה קֳבָל עַָם, שְׁלֻּוְּתָה תְּכוּפוֹת סִמָּנִים פִּיסִיִּים, אֶלָּא אַף בְּפִטּוּרִין, אִם הִגִּיעַ הָעִנְיָן לַחוּגִים הָרִשְׁמִיִּים הַגְּבֹהִים. אֲנִי גֻּדַּלְתִּי וְחֻנַּכְתִּי לְהִתְיַחֵס בִּשְׁאָט־נֶפֶשׁ לְכָל מִי שֶׁשּׁוֹתֶה לְשָׁכְרָה – חוּץ מִמִּקְרִים נְדִירִים בְּיוֹתֵר וְיוֹבְלוֹת מִסְפָּר – וּבְרָצוֹן הָיִיתִי מַעֲמִיד אוֹתָם תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים מְבֻסָּמִים שֶׁל הָאוּנִיבֶרְסִיטָאוֹת בְּשׁוּרָה וּמַלְקֶה אוֹתָם כַּהֲלָכָה עַל הִשְׁתַּמְּשָׁם לְרָעָה וּלְבִזָּיוֹן בְּדָבָר, שֶׁלְּעוֹלָם אֶרְאֵהוּ כְּמַתְּנַת־חֶסֶד מֵאֵת הָאֵלִים. בַּיָּמִים הָהֵם הוֹדַעְתִּי הִתְנַגְּדוּת יְתֵרָה לְשִׁכּוֹרִים, לִנְזִירִים מִיַּיִן וְלִשְׁאָר בְּרִיּוֹת שֶׁלָּקוּ בְּחֻלְשַׁת הַהַפְרָזָה: וְאִיּלּו עַתָּה יָכוֹל אֲנִי לַָמֹד בְּיֶתֶר נְדִיבוּת חֻלְשׁוֹת אֵלּוּ בְּטֶבַע הַבְּרִיּוֹת, שֶׁמֵּהֶן נוֹבְעוֹת סְטִיּוֹתֵיהֶם מִן הָרָגִיל. פִּרְחֵי־הַקְּצִינִים בַּיָּמִים הָהֵם הִתְיַחֲסוּ אֶל שֵׁבֶט קַנָּאִים: סְבוּרִים הָיוּ, שֶׁאִם אָדָם מִתְבַּסֵּם, אוֹ שֶׁאוֹסֵר אֶת הַשּׁתִיָּה עַל זוּלָתוֹ, מִצְוָה לְדָרְסוּ. כַּמּוּבָן, לָמַדְנוּ הַרְבֵּה מֵאָז, לְאַחַר שֶמִּלְחֶמֶת־הָעוֹלָם הוֹסִיפָה לָנוּ תַּרְבּוּת וַאֲצִילוּת.

כֵּן הָיָה עָלַי בְּאוֹתָם חֲמֵשֶׁת הַיָּמִים לְהִצְטַיֵּד בְּכַָל הַדָּרוּשׁ לַתְּנוּעָה הַמְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה שֶׁל גֵּיסֵנוּ. הָיָה עָלַי לִקְנוֹת שְׁנֵי סוּסִים טוֹבִים, לִשְׂכֹּר סַיָּס צְבָאִי וּלְהַשְׁלִים אֶת מֶלְתַּחַת־הַשָּׁדֶה שֶׁלִּי מִכַּמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת. בַּשָּׁבוּעַ שֶׁקָּדַם לָזֶה נֶהֶרְגוּ קְצִינִים אֲחָדִים, וּמַזָּל בִּישׁ שֶׁלָּהֵֶם נֶהְפַּךְ לְדָבָר בְּעִתּוֹ בִּשְׁבִילִי: כָּל צִיּוּדָם וּכְלֵיהֶם עֲלֵיהֵם נִמְכְּרוּ, לְפִי מִנְהַג־הַמִּלְחָמָה הָאַנְגְּלִי־הֹדִּי, בִּמְכִירָה פֻּמְבִּית תֵּכֶף לְאַחַר לְוָיַת הַמֵּת – אִם נֶעֶרְכָה לְוָיָתוֹ, בִּכְלָל. בְּאֹפֶן כָּזֶה רָכשְׁתִּי לִי עַל נְקַלָּה מַעֲרֶכֶת־כֵּלִים שְׁלֵמָה.

לְכַתְּחִלָּה עָשָׂה עָלֶיךָ הַדָּבָר רֹשֶׁם מְדַכֵּא, לִרְאוֹת אֶת כְּלֵי חֲבֵרְךָ מִתְּמוֹל שִׁלְשׂם – מְעִילוֹ, כֻּתָּנְתּוֹ, מְגַפָּיו, מֵימִיָּתוֹ, אֶקְדֹּחוֹ, שְׂמִיכָתוֹ, קְדֵרַת־הַבִּשּׁוּל שֶׁלּוֹ – מִתְחַלְּקִים בְּפַשְׁטוּת כָּזוֹ בֵּין אֲנָשִׁים זָרִים לוֹ. אוּלָם בְּדִיעֲבַד, הָיָה מִנְהַָג זֶה הֶגְיוֹנִי לְמַדַּי וּמַתְאִים עִם הָעֶקְרוֹנוֹת הַגְּבֹהִים בְּיוֹתֵר שֶׁל הַכַּלְכָּלָה. וַדַּאי שֶׁכָּאן מָצָאתָ אֶת הַשּׁוּק הַטּוֹב בְּיוֹתֵר. כָּל הוֹצְאוֹת הַהוֹבָלָה כְּבָר נִפְרְעוּ מֵרֹאשׁ. רְכוּשׁוֹ שֶׁל הַמֵּת נִמְכַּר כָּאן בִּתְנָאִים שֶׁל מָנְפּוֹלִין מַמָּשׁ. הַכָּרוֹז שֶׁבַּמַּחֲנֶה קִבֵּל מְחִירִים טוֹבִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכָּל־מַה שֶּׁיָּכְלָה אַלְמָנָתוֹ שֶׁל לֵיטְנַנְט פְּלוֹנִי אוֹ אִמּוֹ שֶׁל קַפִּיטַן אַלְמוֹנִי לְקַבֵּל בְּעִזְבוֹנוֹ. וְהוּא הַדִּין בְּעִזְבוֹנָם שֶׁל חַיָּלִים פְּשׁוּטִים. בְּכָל – זֹאת, עָלַי לְהוֹדוֹת, שֶׁלִּבִּי נִצְבַּת⁵⁷ בְּשָׁעָה שֶׁכָּרַכְתִּי לִכְתֵפִי, לְאַחַר שָׁבוּעוֹת מִסְפָּר, חֶבֶל־הִדּוּק קָצָר שֶׁל חָבֵר אַמִּיץ־לֵב, שֶׁנֶהֱרַג לְעֵינַי אַךְ תְּמוֹל.

הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לְהַקְנוֹת לַקּוֹרֵא תְּפִיסָה מַקִּיפָה יוֹתֵר שֶׁל אוֹתָהּ מַעֲרָכָה⁵⁸. שָׁלשׁ שָׁנִים הֶחֱזִיקוּ הַבְּרִיטִים בַּפִּסְגָּה שֶׁל מַעֲבַר מָלַקַּנְד, וְכָךְ שַָׁמְרוּ עַל הַדֶּרֶךְ הָעוֹלָה מֵעֵמֶק סְוָט, וּמֵהַרְבֵּה עֲמָקִים אֲחֵרִים שֶׁמֵּעֵבֶר לִנְהַר סְוָט, לְצִ’יטְרָל. בַּיָּמִים הָהֵם יִחֲדוּ לְצִ’יטְרָל חֲשִׁיבוּת צְבָאִית רַבָּה. בְּנֵי הַשֵּׁבֶט הַיּוֹשֵׁב בְּעֵמֶק סְוָט, שֶׁרָגְזוּ עַל נוֹכְחוּת צִבְאוֹתֵינוּ בָּאֵזוֹר, שֶׁרָאוּהוּ בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת כְּאַרְצָם וּמוֹלַדְתָּם, הִגִּיעוּ פִּתְאֹם לִידֵי הִתְפָּרְצוּת פִּרְאִית, שֶׁהַמֶּמְשָׁלָה רָאֲתָה בָּהּ יַד הַקַּנָּאוּת הַדָּתִית, אַף כִּי זוֹ נִתְּנָה לְהִתְבָּאֵר עַל נְקַלָּה בְּגוֹרְמִים פְּשׁוּטִים בְּיוֹתֵר. הֵם הִשְׂתָּעֲרוּ עַל חֵילוֹת־הַמַּצָּב, שֶׁהֶחֱזִיקוּ בְּמַעֲבַר מָלַקַּנְד וּבַמְּצוּדָה הַקְּטַנָּה שֶׁל צַ’קְדָּרָה הַנִּשְׁקֶפֶת מֵרֹאשׁ סֶלַע זָקוּף, מֵעֵין גִּבְּרַלְטָר בִּזְעֵיר אַנְפִּין, וְשׁוֹמֶרֶת עַל גֶשֶׁר־הַחֲבָלִים הָאָרֹךְ הַנָּטוּי עַל נְהַר סְוָט. אַנְשֵׁי הַשֵּׁבֶט הַמֻּתְעִים רָצְחו אֲנָשִׁים לָרֹב, בָּהֶם נָשִׁים וִילָדִים שֶׁל תּוֹשָׁבִים שׁוֹחֲרֵי־שָׁלוֹם, שֶׁהִתְיַחֲסוּ אֵלֵינוּ בִּידִידוּת. הָיְתָה פַּעַם שָׁעָה קָשָׁה לִמְגִנָּיו שֶׁל מַעֲבַר מָלַקַּנְד כְּשֶׁנֶּעֶרְכָה עָלָיו הַתְקָפַת־אַפְתָּעָה, אוּלָם הַהִשְׂתָּעַרוּת נֶהֶדְפָה, וּלְאוֹר הַבֹּקֶר רָדְפוּ פָּרָשֵׁי הֶחָלוּץ וְהַגְּדוּד הַבֶּנְגָּלִי הָאַחַד־עָשָׂר שֶׁל נוֹשְׂאֵי־הַשֶּׁלַח אַחֲרֵי יְלִידִים סוֹרְרִים וּמוֹרִים אֵלֶּה מִקְּצֵה עֵמֶק סְוָט וְעַד קָצֵהוּ וּתְפָשׂוּם בְּכִידוֹנִים וְהִרְבּוּ אֶת חַלְלֵיהֶם. מְצוּדַת צַ’קְדָּרָה, גִּבְּרַלְטָר נַנָּסִית זוֹ, שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה בְּמָצוֹר, נִצְּלָה בְּנֵס. גֶּשֶר הַחֲבָלִים וְהַתַּיִל, הַנָּטוּי עַל הַנָּהָר, לֹא נִפְגַּע, וְעַתָּה עָמַד לַעֲבֹר בּוֹ מַסַּע־הָעֳנָשִׁין, כִּשְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים בְּהֵמָה וְלַעֲלוֹת בֶּהָרִים דֶּרֶךְ עֵמֶק דִּיר וְעֵמֶק בָּגַ’וְר, לַחֲצוֹת אֶת אֵזוֹר מָמוּנְד וּלְחַדֵּשׁ לְבַסּוֹף אֶת הַקֶּשֶׁר עִם הַצִּיוִילִיזַצְיָה בְּעַרְבוֹת הֹדּוּ, לְאַחַר הַכְנָעַת הַמּוֹהְמַנְדִּים, שֵׁבֶט עוֹד אֶחָד, שֶׁסֵּרֵב לְקַבֵּל מָרוּת וְהֵצִיק לַבְּרִיטִים בִּסְבִיבוֹת פֵּשָׁוָר.

לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים עַד שֶׁחָזַר סֶר בִּינְדוֹן בְּלוֹד מִן הַמַּעֲרָכָה בָּהּ הִכְנִיעַ אֶת הַבּוּנֶרְוָלִים. קָצִין זֶה הָיָה בַּעַל נִסָּיוֹן רַב בְּעִנְיְנֵי הֹדּוּ, וְכָפָה אֶת מָרוּתו עַל הַבּוּנֶרְוָלִים בְּלִי שְׁפָךְ דָּם כִּמְעָט. הוּא חִבֵּב אֶת בְּנֵי הַשֵּׁבֶט הַפִּרְאִי הַזֶּה וְיָדַע לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּם! הַפַּתָּאִים הֵם בְּרִיּוֹת מְשֻנּוֹת. הֵם מַזֲיִקיִם בְּכָל מִינֵי מִנְהָגִים נוֹרָאִים וּנְקָמוֹת אֲיֻמּוֹת. עִם זֶה הֵם יוֹדְעִים יָפֶה לַעֲמֹד עַל הַמִּקָּח, וְאִם מֻבְטָח לָהֶם, שֶׁאַתָּה תַּקִּיף כָּל צָרְכְּךָ לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּם בִּתְנָאִים שָׁוִים, תּוּכַל לִפְעָמִים תְּכוּפוֹת לְהַגִּיעַ לִידֵי הֶסְכֵּם אִתָּם, בְּ“בֵין סַפְסְלֵי הַבַּיִת”⁵⁹, אוֹ, נָכוֹן יוֹתֵר – “מֵאֲחוֹרֵי כִּסְאוֹ שֶׁל הַיּוֹשֵׁב־רֹאשׁ”. וְכָך עָלָה הַדָּבָר בִּידֵי סֶר בִּינְדוֹן בְּלוֹד לְסַדֵּר אֶת עִנְיַן הַבּוּנֵֶרְוָלִים בְּדַרְכֵי שָׁלוּם. נִטַּש רַק קְרָב קָצָר אֶחָד, בּוֹ זָכוּ שָׁלִישׁוֹ, הַלּוֹרְד פִּינְקַסְל, וְעוֹד קָצִין אֶחָד בִּצְלָבֵי וִיקְטוֹרְיָה, מִשֶּׁהִצִּילוּ, בִּתְנָאֵי סַכָּנָה חֲמוּרָה, חָבֵר פָּצוּעַ, שֶׁהָיָה כְּפֶשַׂע בֵּינוֹ וּבֵין הַמָּוֶת. וְכָךְ חָזַר מִן הַמַּעֲרָכָה יְדִידִי הַוַָּתִיק מִימֵי דִּפְּדִּין, גֵּנֵרַל וּמְפַקֵּד רָאשִׁי, קְצִינֵי מִפְקַדְתּוֹ וְשׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ מִסָּבִיב לוֹ, וְגִבּוֹרָיו הַצְּעִירִים מְאַסְּפִים אַחֲרָיו.

דְּמוּת מַפְלִיאָה הָיְתָה דְּמוּתוֹ שֶׁל סֶר בִּינְדוֹן בְּלוֹד בְּהַרְרֵי־מָגוֹר אֵלֶּה, בֵּין הַקַּלָּעִים הַיְלִידִים הַפְּרָאִים. כָּאן עָשָׂה רשֶׁם אַדִּיר הַרְבֵּה יוֹתֵר, בְּרָכְבוֹ עַל סוּסוֹ, לְבוּשׁ־מַדִּים, עִם נוֹשֵׂא דִּגְלוֹ וּפָרָשָׁיו, מֵאֲשֶׁר בְּאַנְגְּלִיָּה הַבְּטוּחָה וְהַנּוֹחָה, שָׁם רְאִיתִיו לָרִאשׁוֹנָה. הוּא עָשָׂה הַרְבֵּה עִם הַצָּבָא הַבְּרִיטִי וְהַהֹדִּי בִּימֵי מִלְחָמָה וְשָׁלוֹם, וְלֹא הָיוּ לוֹ כָּל אַשְׁלָיוֹת בְּנוֹגֵעַ לְאֵלֶּה. הוּא הֵתְגָּאָה מְאֹד לְהִמָּנוֹת עִם צֶאֱצָאָיו שֶׁל קוֹלוֹנֶל בְּלוֹד הַמְפֻרְסָם, שֶׁבִּימֵי מַלְכוּתוֹ שֶׁל צַ’רְלְס הַשֵּׁנִי נִסָּה לִגְנֹב בְּכֹחַ הַנֶּשֶׁק אֶת יַהֲלֻמֵּי־הַכֶּתֶר מִמִּגְדָּלָהּ שֶׁל לוֹנְדוֹן. מְאֹרָע זֶה כָּתוּב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים. הַקּוֹנוֹנֶל נֶאֱסַר בְּצֵאתוֹ מִשַּׁעֲרֵי הַמִּגְדָּל, וּבְיָדוֹ חֵלֶק חָשׁוּב שֶׁל אוֹתוֹ אוֹצָר. הוּבָא לְדִין בַּעֲוֹן בְּגִידָה בַּמַּלְכוּת וְעוֹד כַּמָּה עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת, אֲבָל זֻכָּה וְנִתְמַנָּה תֵּכֶף מְפַקֵּד עַל שׁוֹמְרִי רֹאשׁוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. הִשְׁתַּלְשְׁלוּת־מְאֹרָעוֹת מְשֻנָּה זוֹ הוֹלִידָה שְׁמוּעוֹת בְּזוּיוֹת, שֶׁנִּסְיוֹנוֹ לִגְנֹב אֶת יַהֲלֻמֵּי־הַכֶּתֶר מִן הַמִּגְדָּל נַעֲשָׂה בְּהַסְכָּמָתוֹ הַחֲשָׁאִית שֶׁל הוֹד מַלְכוּתוֹ, וַדַּאי הַדָּבָר, שֶׁהַמֶּלֶךְ הָיָה דָּחוּק מְאֹד בְּכֶסֶף בַּיָּמִים הַקָּשִׁים הָהֵם. כֵּן אֵין סָפֵק, שֶׁהַקּוֹדְמִים מִסּוּגוֹ שֶׁל מַר אַטֶּנְבּוֹרוֹ כְּבָר הָיוּ קַיָּמִים אָז בִּמְדִינוֹת שׁוֹנוֹת בְּאֵרוֹפָּה.

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הָיָה סֶר בִּינְדוֹן בְּלוֹד רוֹאֶה אֶת הַנִּסָּיוֹן, שֶׁעָשָׂה אֲבִי אֲבוֹת־אֲבוֹתָיו, לִגְנֹב אֶת יַהֲלֻמֵּי־הַכֶּתֶר, כַּפָּרָשָׁה הַמְפֹאֶרֶת בְּיוֹתֵר בְּתוֹלְדוֹת הַמִּשְׁפָּחָה, וּלְפִיכָךְ הוֹדִיעַ אַהֲדָה נִלְבָּבָה לְשִׁבְטֵי הַפַּתָּאִים עַל גְּבוּלוֹת הֹדּוּ, שֶׁכֻּלָּם כְּאֶחָד הָיוּ מְבִינִים וּמַעֲרִיכִים פָּרָשָׁה זוֹ מִכָּל בְּחִינוֹתֶיהָ, וּמוֹחֲאִים כַּף בְּהִתְלַהֲבוּת לְכָל אֵלֶּה שֶׁהִשְׁתַּתְּפוּ בָּהּ. אִלּוּ הָיָה בִּיכָלְתּוֹ שֶׁל הַגֵּנֵרַל לְכַנֵּס אֶת כֻּלָּם יַחַד וּלְשַׁדֵּר בְּאָזְנֵיהֶם אוֹתוֹ סִיפּוּר־הַמַּעֲשֶׂה בַּאֲרִיכוּת, וַדַּאי שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לְהַטְרִיחַ שָׁלשׁ בְּרִיגָדוֹת עִם שַׁיָּרוֹת־הוֹבָלָה אֵין־סוֹפִיּוֹת שֶׁל גְּמַלִּים וּפְרָדִים, לַעֲלוֹת בְּדַרְכֵי הֶהָרִים וּבָרָמוֹת הַשּׁוֹמְמוֹת כִּמְעַט מֵאָדָם, בָּהֶן הָיָה עָלַי לְבַלּוֹת אֶת שָׁבוּעוֹתַי הַמְּעַטִּים הַבָּאִים.

הַגֵּנֵרַל, שֶׁנִּמְנָה כְּבָר אָז בֵּין הַוָּתִיקִים, עוֹדֶנּוּ חַי וְקַיָּם כַּיוֹם הַזֶּה. בְּאוֹתָהּ הַמַּעֲרָכָה עָבְרָה עָלָיו הַרְפַּתְקָה אִישִׁית אַחַת. קַנַּאי, שֶׁנִּתְקָרֵב אֵלָיו בְּעִקְבוֹת מִשְׁלַחַת אַחַת (גִּ’ירְגָא, בִּלְשׁוֹנָם), הִשְׂתָּעֵר עָלָיו, וְסַכִּין בְּיָדוֹ, מִמֶּרְחַק שְׁמוֹנָה יַרְדִּים, בְּעֵרֶךְ. סֶר בִּינְדוֹן בְּלוֹד, שֶׁהָיָה רָכוּב עַל סוּסוֹ, שָׁלַף אֶת אֶקְדֹּחוֹ, יָרָה בַּמִּתְנַקֵּש מִמֶּרְחָק שְׁנֵי יַרְדִּים וֶהֱמִיתוֹ. וְאָנוּ דִּמִּינוּ, עַל פִּי הָרֹב, שֶׁכְּלִי כָּזֶה בִּידֵי גֵּנֵרַל שֶׁל דִּיוִיזְיָה אֵינוֹ אֶלָּא לְנוֹי. קַל לְשַׁעֵר, מָה רַבָּה הַשִּׂמְחָה, שֶׁהִקִּיפָה מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן בְּגֵיס־הַשָּׂדֶה, לִמְאֹרָע מֵעֵין זֶה.

אֵין כַּוָּנָתִי לְסַפֵּר כָּאן עַל פְּרָטֵי הַמַּעֲרָכָה. כְּבָר כָּתַבְתִּי, כְּפִי שֶׁיִּתְבָּרֵר לַקּוֹרֵא לְהַלָּן, סֵפֶר מְמַצֶּה עַל פָּרָשָׁה זוֹ. לְצַעְרִי, אָזַל הַסֵּפֶר מִן הַשּׁוּק. אֲסַכֵּם אֵפוֹא אֶת מַהֲלַךְ הַמְּאֹרָעוֹת בְּמִשְׁפָּטִים אֲחָדִים.

שָׁלשׁ בְּרִיגָדוֹת גֵּיס־הַשָּׂדֶה שֶׁל מָלַקַּנְד הָיוּ עוֹבְרוֹת בָּזוֹ אַחַר זוֹ בְּכָל הָעֲמָקִים שֶׁהִזְכַּרְתִּי לְעֵיל, כְּשֶׁהֵן מַעֲלוֹת אָבָק בְּעֵינֵי הַשְּׁבָטִים וְגוֹרְמוֹתֹ לָהֶם צָרוֹת הַרְבֵּה בִּשְׁחִיטַת בְּהֶמְתָּם לַהֲזָנַת הַחַיָּלִים וּקְצִירַת יְבוּלָם לְמִסְפּוֹא. הַקְּצִינִים הַפּוֹלִיטִיִּים, שֶׁלִּוּוּ אֶת הַגַּיִס, עִם צִיצִיּוֹת לְבָנוֹת לְצַוְּארוֹנֵיהֶם, הָיוּ נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן עִם רָאשֵׁי הַשְּׁבָטִים, הַכֹּהֲנִים וּשְׂאָר הַנִּכְבָּדִים, קְצִינִים פּוֹלִיִטִּיִּים אֵלֶּה לֹא הֶיוּ חֲבִיבִים בְּיוֹתֵר עַל קְצִינֵי הַצָּבָא. הַלָּלוּ רָאוּ בָּהֶם בְּרִיּוֹת, שֶׁאַחַת דַּרְכָּן לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק. אָמְרוּ, שֶׁהֵם מְטִילִים טְלַאי עַל גַּבֵּי טְלַאי, פּוֹגְעִים רַבּוֹת בִּכְבוֹדָהּ שֶׁל הַקֵּיסָרוּת, וּמַעְלִימִים זֹאת מֵעֵין כֹּל, הָאֱשִׁימוּ אוֹתָם בְִּפְסִיחָה עַל שְׁתֵּי הַשְּׁעִפִּים" וְנִתְכַּוְּנוּ לוֹמַר בָּזֶה, שֶׁהֵם עוֹשִׂים כָּל אֲשֶׁר לְאֶל יָדָם לַעֲשׂוֹת, לִפְנֵי שֶׁפּוֹתְחִים בְּאֵשׁ.

נִמְצָא אִתָּנוּ קָצִין פּוֹלִיטִי בַּעַל כִּשְׁרוֹנוֹת מַזְהִירִים, מַיּוֹר דִּין שְׁמוֹ, שֶׁרַבִּים שְׂנֵאוּנוּ מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מַפְסִיק תָּמִיד אֶת פְּעֻלוֹת צִבְאוֹתִינוּ. דַּוְקָא בְּשָׁעָה שֶׁהָיִינוּ מְצַפִּים לְהִתְנַגְּשׁוּת מְזֹוֶרֶזת, וְכָל הַתּוֹתָחִים טְעוּנִים אֲבַק־שְׂרֵפָה, הָיָה מוֹפִיעַ מַיּוֹר דִּין זֶה (בַּמֶּה זָכָה לְדַרְגַּת מַיּוֹר? – הָיִינוּ תְּמֵהִים וְשׁוֹאֲלִים – שֶׁכֵּן אֵין בֵּינוֹ וּבֵין פּוֹלִיטִיקַאי רָגִיל וְלֹא כְלוּם) וְשָׂם קֵץ לְכָל הֲכָנוֹתֵינוּ. דּוֹמֶה שֶׁכָּל רָאשֵׁי הַשְּׁבָטִים הַפְּרָאִים הַלָּלוּ הָיוּ יְדִידָיו מִּכְּבָר, וּשְׁאֵרֵי בָּשָׂר כִּמְעָט. שׁוּם דָּבָר לֹא הִפְרִיעַ אֶת יְדִידוּתָם, בְּבֵין הַמַּעֲרָכוֹת הָיוּ מְדַבְּרִים כְּדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, חָבֵר אֶל חֲבֵרוֹ, מַמָּשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֶל הַגֵּנֵרַל שֶׁלָּנוּ, כְּדַבֵּר שׁוֹדֵד אֶל שׁוֹדֵד.

לֹא יָדַעְנוּ אָז דָּבָר עַל מִשְׁטֶרֶת שִׁיקָגוֹ בַּמַּעֲרָכָהֹ נֶגֶד כְּנוּפְיוֹת הַפּוֹשְׁעִים בְּאוֹתוֹ כְּרָךְ. אוֹלָם נִרְאֶה, שֶׁשָּׁם הָיָה אוֹתוֹ הֲלָךְ הָרוּחוֹת. אֵין סָפֵק, שֶׁהֲבָנָה הֲדָדִית מְלֵאָה שָׂרְרָה בֵּין שְׁנֵי הַצְּדָדִים וְכָאֵלֶּה כֵּן אֵלֶּה רָחֲשׁוּ בּוּז גָּמוּר לִדְּבָרִים כְּדֵמוֹקְרַטְיָה, סַחַר־מֶכֶר, רְדִיפָה אַחַר הַכֶּסֶף, ישֶׁר וְהֶדְיוֹטוֹת מִכָּל הַמִּינִים. אֲנַחְנוּ מִצִּדֵּנוּ בִּקַּשְׁנוּ לִפְתֹּחַ פֶּה לַתּוֹתָחִים. הֲרֵי לֹא עָבַרְנוּ כָּל אוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ וְהִתְעַנֵּינוּ בְּשָׁרָב וּבְחֹסֶר נוֹחִיּוּת – שֶׁהָיוּ בֶּאֱמֶת קָשִׁים מְאד – יָכֹלְתָּ לְמַשֵּשׁ אֶת הַחֹם בְּיָדַיִם, הוּא גִּפֵּף לִכְתֵפֶיךָ כְּתַרְמִיל, נִתְלָה עַל רֹאשְָֹׁך כַּחֲלוֹם בַּלָּהוֹת – כְּדֵי לְהֵעָשׂוֹת לְבַסּוֹף שֻׁתָּפִים לַהִסְתּוֹדְדוֹת הַבִּלְתִּי־פּוֹסֶקֶת שֶׁל הַקְּצִינִים הַפּוֹלִיטִיִּים עִם רָאשֵׁי הַשְּׁבָטִים הַָרַצְחָנִיִּים, הַנִּזְעָמִים הַלָּלוּ. מִצַּד שֵׁנִי פָּעֲלוּ הֵשְׁפָּעוֹת קִיצוֹנִיּוֹת וְהִתְלַהֲבוּת הַנֹּעַר שֶׁל הָאוֹיֵב. הֵם שָׁאֲפוּ לִירֹות בָּנוּ, וְאָנוּ שָׁאַפְנוּ לִירוֹת בָּהֶם. אוּלָם כָּמוֹנִי כְּמוֹהֶם, הוּבֵאנוּ בִּמְבוּכָה עַל יְדִי אֲנָשִׁים. שֶׁהֵם קָרְאוּ לָהֶם זְקֵנִים – כַּיּוֹם הַזֶּה הָיוּ קוֹרְאִים לָהֶם “כַּת וָתִיקִים” – וַאֲנַחְנוּ הִכַּרְנוּ אוֹתָם לְפִי הַצִּיצִיּוֹת הַלְּבָנוֹת שֶׁבְּדַשֵּׁי בִּגְדֵיהֶם – הֲלֹא הֵם הַקְּצִינִים הַפּוֹלִיטִיִּים. בֵּין כָּךָ וּבֵין כָּךְ, הֶרְאָה הַנִּסָּיוֹן עַד עַתָּה, עַל פִּי הָרֹב, כִּי יָדָם שֶׁל הַדּוֹרְסָנִים הָיְתָה עַל הַעֶלְיוֹנָה. הַשְּׁבָטִים הִמְרוּ אֶת פִּי הַ“וָּתִיקִים” שֶׁלָּהֶם, וְלֹא נִרְגְּעוּ בְּהַשְׁפָּעַת הַקְּצִינִים הַפּוֹלִיטִיִּים שֶׁלָּנוּ. אָז נֶהֶרְגוּ אֲנָשִׁים לָרֹב, וְהַמֶּמְשָׁלָה הַקֵּיסָרִית חָתְכָה קִצְבָּה לְאַלְמְנוֹת הַנּוֹפְלִים מִצִּדֵּנוּ, בְּעוֹד שֶׁאֲחֵרִים נִפְצְעוּ קָשֶׁה וְנַעֲשׂוּ בַּעֲלֵי־מוּמִים לִשְׁאֵרִית יְמֵי חַיֵּיהֶם, וְכָל הָעִנְיָן הָיָה מְגָרֶה וּמַלְהִיב מְאֹד, וּבִשְׁבִיל אֵלֶּה שֶלֹּא נֶהֶרְגוּ וְלֹא נִפְצְעוּ – אַף מְעַנְיֵן מְאֹד.

אֲנִי מְקַוֶּה, שֶׁפְּסוּקִים אֵלֶּה, הָאֶפִּיקוֹרְסִיִּיִם בְּמִקְצָת, יִתְּנוּ לַקּוֹרֵא מֻשַּׂג־מָה מִמִּדַּת הַסַּבְלָנוּת וְהַתְּבוּנָה שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת הֹדּוּ. הִיא נוֹהֶנֶת⁶⁰ בְּמִדַּת הַסַּבְלָנוּת, כִּי גָּלוּי וְיָדוּעַ לָהּ, שֶׁאִם יִכְלוּ כָּל הַקִּצִּין, תּוּכַל לִירוֹת כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחָהּ. הַבְּעָיָה, שֶׁהִיא מִתְחַבֶּטֶת בָּהּ, הִיא לְהִמָּנַע מִמַּסְקָנוֹת קַטְלָנִיּוֹת. זוֹהִי מֶמְשָׁלָה מְיֻשֶּׁבֶת, כְּפוּפָה לְכָל מִינֵי חֻקִּים, עִם סְבָךְ יְחָסִים פְּנִימִיִּים, וְשִׁיחַ־וָשִׂיג לָרֹב: כְּפוּפָה לֹא רַק לְבֵית־הַנִּבְחָרִים, אֶלָּא גַּם לְכָל מִינֵי מַעֲצוֹרִים אַנְגְּלוֹ־הֹדִּיִּים טְהוֹרִים, לְמִן הָעֶקְרוֹנוֹת הַנַּעֲלִים בְּיוֹתֵר שֶׁל לִבֵּרָלִיּוֹת רַחֲבַת־לֵב וְעַד הָעִּכּוּבים הַפְּעוֹטִים שֶׁל הַשִּׁגְרָה הַמִּשְׂרָדִית.

כָּך יֵשׁ לִבְנוֹת אֶת הַחֶבְרָה בִּימוֹת שָׁלוֹם: כֹּחַ מַכְרִיעַ בִּידֵי הַשַּׁלִּיטִים, וּמְנִיעוֹת אֵין מִסְפָּר לְשִׁמּוּשׁ בְּכֹחַ זֶה אַף בְּמִקְצָתוֹ. אָכֵן מִזְּמַן לִזְמַן יֵשׁ וּמִתְחוֹלֵל מַשֶּׁהוּ, יֵשׁ וְנַעֲשׂוֹת שְׁגִיאוֹת וּ“מִקְרִים מַעֲצִיבִים” מִתְרַחֲשִׁים. לְאַחַד הַמִּקְרִים הָאֵלֶּה יֻקְדַּשׁ הַפֶּרֶק הַבָּא שֶׁל סֵפֶר זֶה.

 

פֶּרֶק אַחַד־עָשָׂר: עֵמֶק מָמוּנְד    🔗

עֲרִיכַת קְרָבוֹת בִּגְבוּלוֹת הֹדוּ – נִסָּיוֹן כְּשֶׁהוּא לְעַצְמוֹ. אֵין דּוֹמֶה לַנּוֹף הַזֶּה וְאֵין דּוֹמֶה לַבְּרִיוֹת הַלָּלוּ בְּשׁוּם מָקוֹם אַחֵר שֶׁבָּעוֹלָם כֻּלּוֹ. כָּל עֵמֶק – הָרִים תְּלוּלִים סָבִיב לוֹ, מִתְנַשְּׂאִים בְּגֹבַהּ 5000 אוֹ 6000 רֶגֶל. טוּרֵי הַצָּבָא זוֹחֲלִים דֶּרֶך מָבוֹךְ שֶׁל פְּרוֹזְדוֹרִים עֲנָקִיִּים, שֶׁבְּתַחְתֵּיהֶם מִתְגַּעֲשִׁים נְחָלִים רְוֵי שֶׁלֶג־הָרִים, מַתִּיזִים קִצְפָּם אֶל מוּל שְׁמֵי־נְחשֶׁת. בְּגֵיאָיוֹת אֵלֶּה הַמּוּצָפוֹת זֹהַר פִּרְאִי שׁוֹכֵן גֶּזַע, שֶׁסְּגֻלּוֹתָיו הֻתְאֲמוּ, לִכְאוֹרָה, לִסְבִיבָתוֹ. חוּץ מֵעוֹנַת הַקָּצִיר, כְּשֶׁרֶגֶשׁ הַקִּיּוּם הָעַצְמִי מְצַוֶּה שְׁבִיתַת נֶשֶׁק זְמַנִּית, עוֹסְקִים שִׁבְטֵי הַפַּתָּאִים תָּמִיד בְּמִלְחָמָה, אִם פְּרָטִית וְאִם צִבּוּרִית. כָּל אָדָם הוּא לוֹחֵם, פּוֹלִיטִיקַאי וְתֵאוֹלוֹג כְּאֶחָד. כָּל בַּיִת גָּדוֹל הוּא בִּבְחִינַת מִבְצָר פֵאוֹדָלִי לַאֲמִתּוֹ, שֶׁאִם אָמְנָם נִבְנָה מֵחֹמֵר שְׂרוּף־שֶׁמֶשׁ, הוּא מְצֻיָּד בְּטִירוֹת, בְּבֻרְגָּסִים, בְּכַוִּים, מִגְדְּלוֹת־אֲגַפִּים, גְּשָׁרִים מְטֻלְטָלִים, דָּבָר לֹא נֶעְדָּר. כָּל כְּפָר יֶשׁ לוֹ בִּצּוּרֵי־הֲגָנָה מִשֶּׁלּוֹ. בְּכָל מַטֶּה – רִיב מִשְׁפָּחוֹת מִשֶּׁלוֹ, לְכָל מִשְׁפָּחָה – גְאֻלַּת־דָּם מִשֶּׁלָּהּ. לְכָל הַשְּׁבָטִים וְצֵרוּפֵי־הַשְׁבָטִים הַמְּרֻבִּים, חֶשְׁבּוֹנוֹת עַתִּיקִים לְמֵרוּק, אֵין דָּבָר נִשְׁכָּח לְעוֹלָם, וּמְעַטִים מְאֹד הַחוֹבוֹת שֶׁאֵינָם נִפְרָעִים. לְצָרְכֵי הַחַיִּים הַחֶבְרָתִיִּים קַיָּם – נוֹסָף לַהֶסְכֵּם שֶׁל עוֹנַת־הַקָּצִיר – חֹק­־כָּבוֹד מְסֻבָּךְ בְּיוֹתֵר, הַנִּשְׁמָר עַל פִּי הָרֹב בֶּאֱמוּנָה רַבָּה. מִי שֶׁיּוֹדֵעַ חֹק זֶה וּמְהַדֵּר בִּשְׁמִירָתוֹ יָכוֹל לַעֲבוֹר בִּלְתִּי־מְזֻיָּן מִקְּצֵה הַגְּבוּל וְעַד קָצֵהוּ. אוּלָם מִשְׁגֶּה טֶכְנִי קַל בְּיוֹתֵר עָלוּל לְהַצְמִיתוֹ. עַל כֵּן חַיָּיו שֶׁל הַפַּתָּאִי מְלֵאִים עִנְיָן, וַעֲמָקָיו הַנְּזוֹנִים בְּאוֹר שֶׁמֶשׁ אֵין קֵצֶה וּמַיִם בְּשֶַׁפַע, הֵם פּוֹרִיִּים דַּיָּם, עַד לְהַבְטִיחַ, בְּמִעוּט עָמָל וָטֹרַח, אֶת כַּלְכָּלָתָהּ הַזְּעוּמָה שֶׁל אוּכְלוּסִיָה דְּלִילָה.

לְתוֹךְ עוֹלָם מְאֻשָּׁר זֶה הֵבִיאָה הַמֵּאָה הַתְּשַׁע־עֶשְׂרֵה שְׁנֵי חִדּוּשִׁים: הָרוֹבֶה הַנִּטְעָן בְּיַרְכְּתָיו וְהַמֶּמְשָׁלָה הַבְּרִיטִית. הָאֶחָד – כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה, וְאִם יָקָר בְּיוֹתֵר; הַשֵּׁנִי – צָרָה צְרוּרָה לְאֵין תַּקָּנָה. בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא הֶעֱרִיכוּ יוֹתֵר אֶת נוֹחִיּוּת הָרוֹבֶה הַנִּטְעָן בְּיַרְכְּתָיו (וְעוֹד עָלָה עָלָיו רוֹבֵה־הַמַּחֲסָנִית) מֵאֲשֶׁר בְּרָמוֹתֶיהָ שֶׁל הֹדּוּ. נֶשֶׁק, הֶעָשׂוּי לִקְטֹל בְדַיְּקָנוּת מִמֶּרְחַק 1500 יַרְד, פָּתַח אֳפָקִים נִרְחָבִים שֶׁל תַּעֲנוּגוֹת חֲדָשִׁים לְכָל מִשְׁפָּחָה אוֹ מַטֶּה, שֶׁיָּכְלוּ לְרָכְשׁוֹ.

יָכֹלְתָּ אֲפִלּוּ לְהִשָּׁאֵר בְּתוֹךְ כָּתְלֵי בֵּיתְךָ וְלִירוֹת בִּשְׁכֵנְךָ, בְּמֶרְחַק פַּרְסָה אַחַת מִמֶּךָ, יָכֹלְתָּ לֶאֱרֹב מֵאֲחוֹרֵי סֶלַע גָּבֹהַּ וּלְהַפִּיל פָּרָשׁ דּוֹהֵר בָּעֵמֶק לְמַטָּה. אַף כְּפָרִים שְׁלֵמִים יָכְלוּ לְהַחֲלִיף יְרִיּוֹת, בְּלִי שֶׁיִּטְרְחוּ הַתּוֹשָׁבִים לְהִתְרַחֵק מִבָּתֵּיהֶם. סְכוּמִים אַגָּדִיִּים הֻצְּעוּ בִּמְחִיר מוּצָרִים מְפֹאָרִים אֵלֶּה שֶׁל הַמַּדָּע. גַּנָּבֵי־רוֹבִים פָּשְׁטוּ בְּכָל רַחֲבֵי הֹדּוּ, לְהַגְבִּיר אֶת מַאֲמַצֵּיהֶם שֶׁל הַמַּבְרִיחִים הַיְשָׁרִים. זֶרֶם מַתְמִיד שֶׁל כְּלֵי־הַזַּיִן הַחֲמוּדִים הוֹדִיעַ אֶת הַשְׁפָּעָתוֹ הַמְבֹרֶכֶת עַל הַגְּבוּלוֹת, וְיִרְאַת־הַכָּבוֹד שֶׁל שִׁבְטֵי הַפַּתָּאִים בִּפְנֵי הַתַּרְבּוּת הַנּוֹצְרִית גָּבְרָה בְּמִדָּה עֲצוּמָה.

מִצַּד שֵׁנִי, לֹא הָיְתָה פְּעֻלָּתָהּ שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה הַבְּרִיטִית מַשְׂבִּיעָה רָצוֹן בְּשׁוּם פָּנִים. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁמַּעֲשֶׂה רַב זֶה שֶׁל אִרְגּוּן, הִתְקַדְּמוּת וְהִתְפַּשְּׁטוּת דָּרוֹמָה אֵינוֹ עוֹלֶה בְּהַרְבֵּה עַל מַסַּע־שָׁלָל עָצוּם. אִם פָּשְׁטוּ הַפַּתָּאִים בָּעֲרָבוֹת לָבֹז בַּז, לֹא הִסְתַּפְּקוּ הַשִּׁלְטוֹנוֹת בְּהֲדִיפָתָם (דָּבָר הוֹגֵן בְּהֶחְלֵט, כְּשֶׁהוּא לְעַצְמוֹ), אֶלָּא הָיוּ פּוֹתְחִים בְּשׁוּרָה שְׁלֵמָה שֶׁל נְגִישׂוֹת, עִם מַסְעֵי־עֳנָשִׁין בַּעֲקֵבָן, לִזְרֹק מָרָה בְּאַנְשֵׁי הַשְּׁבָטִים וְלִגְבּוֹת מֵהֶם קְנָסוֹת עַל כָּל נֵזֶק שֶׁגָּרְמוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם. אִישׁ לֹא הָיָה חוֹשֵׁשׁ לְמַסְעֵי־עֳנָשִׁין אֵלֶּה, אִלּוּ בָּא הַצָּבָא, בְּפַשְׁטוּת, לַעֲרֹך קְרָב, וּמִסְתַּלֵּק עִם סִיּוּמוֹ. בְּמֶשֶׁךְ זְמַן רַב אָמְנָם הָלְכָה מֶמְשֶׁלֶת הֹדּוּ בְּדֶרֶךְ זוֹ, שֶׁנּוֹדְעָה כְּשִׁיטַת “סְטֹר וְהִסְתַּלֵּק”. אוּלָם עִם סִיּוּמָהּ שֶׁל הַמֵּאָה הַתְּשַׁע־עֶשְׂרֵה הִתְחִילוּ אוֹרְחִים לֹא־קְרוּאִים אֵלֶּה לִסְלֹל כְּבִישִׁים בְּהַרְבֵּה עֲמָקִים, וּבְיִחוּד הַכְּבִישׁ הַגָּדוֹל לְצִ’יטְרָל. הֵם בִּקְשׁוּ לְהַבְטִיחַ אֶת שְׁלוֹם הַכְּבִישִׁים הָאֵלֶּה בְאִיוֹמִים, בִּצוּרִים וּתְמִיכוֹת כַּסְפִּיּוֹת. לֹא הָיְתָה הִתְנַגְּדוּת לַסָּעִיף הָאַחֲרוֹן, כְּשֶׁהוּא לְעַצְמוֹ, אוּלָם כָּל אוֹתוֹ הָעִנְיָן שֶׁל סְלִילַת כְּבִישִׁים לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הַפַּתָּאִים. לְכָל אֹרֶךְ הַכְּבִיש נִדְרְשׁוּ הָאֲנָשִׁים לָשֶׁבֶת בְּשַׁלְוָה, לֹא לִירוֹת זֶה בָּזֶה, וּבְעִקָּר לֹא לִירוֹת בַּנּוֹסְעִים לְאֹרֶךְ הַכְּבִישׁ. דְרִישָׁה זוֹ הָיְתָה לְמַעְלָה מִכֹּחַ אֱנוֹשׁ, וּמִתּוֹכָהּ נָבְעָה שׁוּרָה שְׁלֵמָה שֶׁל סִכְסוּכִים.

דֶּרֶךְ מַסָּעֵנוּ לְאֵזוֹר מוֹהְמַנְד עָבְרָה סָמוּךְ לְפִתְחוֹ שֶׁל עֵמֶק מָמוּנְד. עֵמֶק זֶה צוּרַת אֲגַן לוֹ, בְּרֹחַב שֶׁל עֲשָׂרָה מִילִין כִּמְעָט. לֹא הָיָה כָּל סִכְסוּךְ בֵּינֵינוּ לְבֵין הַמָּמוּנְדִים. זֶה הָיָה שֵׁבֶט מְפֻרְסָם לִגְנַאי, שֶׁנָּהֲגוּ בּוֹ זְהִירוּת רַבָּה וִיתֵרָה. אוּלָם מַרְאֵה הַמַּחֲנֶה, עִם הַשִּׂרְטוּטִים הַיְשָׁרִים וְהַנָּאִים שֶׁל סְכָכוֹתָיו, לְסִתְרָה מִפְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ, הָאֹהָלִים הַמְיֻחָדִים לְחוֹלִים, וַהֲמוֹנֵי הַסּוּסִים, הַגְּמַלִּים, הַפְּרָדוֹת וְהַחֲמוֹרִים, הֶעֱבִיר אֶת הַמָּמוּנְדִים עַל דַּעְתָּם. מְדוּרוֹתֵינוּ הַמְנַצְנְצוֹת בְּחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה, בִּדְמוּת רִבּוּעַ רְחַב־יָדַיִם, שִׁמְשׁוּ מַטָּרָה מְגָרָה בְּיוֹתֵר וְהֵבִיאוּ אוֹתָם לִידֵי נִסָּיוֹן קָשֶׁה מִדַּי. יְרִיּוֹת בּוֹדְדוֹת מִן הַמַּאֲרָב הָיוּ הֶכְרַח וְהִתְחִילוּ עִם חֲשֵׁכָה בְּכִוּוּן הַמַּחֲנֶה שֶׁל הַבְּרִיגָדָה הָרֹאשָׁה. לֹא נִגְרַם נֵזֶק רַב. אֲנָשִׁים אֲחָדִים נִפְצְעוּ. סֶר בִּינְדוֹן בְּלוֹד הִמְשִׁיךְ אֶת סְעֻדָּתוֹ בְּקֹר־רוּחַ, אַף כִּי רֶגַע אֶחָד הָיָה עָלֵינוּ לְכַבּוֹת אֶת הַנֵּרוֹת.

בַּבֹּקֶר הִמְשַׁכְנוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ לְנַוָּגָאי, בְּלֹא לְהַשְׁגִיחַ בְּחֻצְפָּתָם שֶׁל הַמָּמוּנְדִים, אוּלָם בֵּין אַנְשֵׁי הַשֵּׁבֶט גָּבְרָה הַהִתְרַגְּשׁוּת עַתָּה, וּכְשֶׁהִגִּיעָה לַמָּקוֹם הַבְּרִיגָדָה הָשְּׁנִיָּה שֶׁלָּנוּ, לְאַחַר יוֹמַיִם, קִדְּמוּ אֶת פָּנֶיהָ מֵאוֹת אֲנָשִׁים, מְזֻיָּנִים בְּכָל מִינֵי נֶשֶׁק, לְמִן מוּשְׂקִיטוֹת עַתִיקוֹת־יוֹמִין וְעַד לְרוֹבִים חֲדִישִׁים בְּיוֹתֵר, שֶׁבִּלּוּ שָׁלֹש שְׁעוֹת־הִתְלַהֲבוּת בִּירִיּוֹת מַתְמִידוֹת לְתוֹך הֶהָמוֹן הַצָּפוּף שֶׁל אָדָם וּבְהֵמָה. רֹב הַחַיָּלִים כְּבָר חָפְרוּ בּוֹרוֹת שְׁטוּחִים לְמִקְלָט וְכָל הַמַּחֲנֶה הֻקַּף חֲפִירַת־מָגֵן. בְּכָל זֹאת עָלָה לָהֶם הַסְּפּוֹרְט שֶׁל אוֹתוֹ לַיְלָה בְּאַרְבָּעִים אֲבֵדוֹת, לְעֵרֶךְ, בִּקְצִינִים וְחַיָּלִים וְגַם בְּהַרְבֵּה סוּסִים וּבֶהֱמוֹת־מַשָׂא.

כְּשֶׁהִגִּיעָה יְדִיעָה זוֹ אֶל סֶר בִּינְדוֹן בְּלוֹד, נָתַן הוֹרָאוֹת לְמַעֲשֵׂה־גּוֹמְלִין. וְהַגֵּנֵרַל גֶּפֶרִיס, מְפַקֵּד הַבְּרִיגָדָה הַשְּׁנִיָּה, נִצְטַוָּה לְהִכָּנֵס לְמָחֳרַת הַיּוֹם לְעֵמֶק מָמוּנְד וּלְהַעֲנִישׁ אֶת פִּרְאֵי־הָאָדָם הַלָּלוּ. הָעֹנֶש עָמַד לְקַבֵּל צוּרָה שֶׁל מַסָּע מִקְּצֵה הָעֵמֶק וְעַד קָצֵהוּ, שֶׁבְּדַרְכּוֹ יֻשְׁמַד כָּל הַיְבוּל וְיִנָּתְצוּ כָּל מִקְווֹת הַמַּיִם. יְפוֹצְצוּ סִירוֹת וּמִגְדָּלִים וְיוּמַת בִּירִיָּה כָּל מִי שֶׁיְנַסֶּה לְהַפְרִיעַ תַּהֲלִיךְ זֶה. “אִם רְצוֹנְךָ לִרְאוֹת בַּמַּעֲרָכָה”, אָמַר אֵלַי סֶר בִּינְדוֹן, “תּוּכַל לִרְכַּב חֲזָרָה וּלְהִצְטָרֵף לְגֶ’פֶרִיס”. בְּהִסְתַּיְעִי בְּהִזְדַּמְּנוּת שֶׁל הַחֲזָרַת חֵיל־מִשְׁמָר מִגְּדוּד תּוֹפְשֵׂי־הַשֶּׁלַח הַבֶּנְגָּלִי אֶל הַבְּרִיגָדָה הַשְּׁנִיָּה עָבַרְנוּ יַחַד מִתּוֹךְ זְהִירוּת יְתֵרָה אֶת עֲשֶׂרֶת הַמִּילִין הַתְּלוּלִים שֶׁהִפְרִידוּ בֵּין שְׁנֵי הַמַּחֲנוֹת. עִם דִּמְדּוּמֵי הָעֶרֶב הִגַּעְתִּי לְמִפְקַדְתּוֹ שֶׁל גֶ’פֶרִיס.

כָּל אוֹתוֹ לַיְלָה עוֹפְפוּ כַּדּוּרֵי־הָרוֹבִים עַל פְּנֵי הַמַּחֲנֶה; אוּלָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד הִסְתַּתֵּר עַתָּה בִּמְחִלָּתוֹ וְגַם לַסּוּסִים וְלַפְּרָדוֹת בְּרֻבָּם הַגָּדוֹל נִמְצָא מַחֲסֶה. עִם הָנֵץ הַשַּׁחַר בַּשִּׁשָּׁה־עָשָׂר בְּסֶפְּטֶמְבֶּר זָזָה כָּל הַבְּרִיגָדָה שֶׁלָנוּ, עִם אֶסְכַּדְרוֹן שֶׁל תּוֹפְשֵׂי־שֶׁלַח בֶּנְגָּלִיִּים בְּרֹאשָׁהּ, וְנִכְנְסָה, עֲרוּכָה לְמִלְחָמָה, אֶל עֵמֶק מָמוּנְד, בִּמְקוֹם שֶׁפָּשְׁטָה בִּמְהֵרָה עַל פְּנֵי כָּל הַשֶׁטַח רְחַב־הַיָּדַיִם. סֻדְּרוּ שָׁלֹש פְּלֻגּוֹת־עֳנָשִׁין, וְתַפְקִיד מְיֻחָד הֻטַּל עַל כָּל אַחַת וְאַחַת מֵהֶן. הֵן הִתְרַחֲקוּ מֵאִתָּנוּ בִּדְמוּת מְנִיפָה מִתְנוֹעַעַת, וְכֵוָן שֶׁמִּסְפָּרֵנוּ הַכְּלָלִי לֹא עָלָה עַל אֶלֶף וּמָאתַיִם אִישׁ מִלְחָמָה, נִצְטַמְצַמְנוּ כֻּלָּנוּ בִּמְהֵרָה בִּקְבוּצוֹת קְטַנּוֹת בְּיוֹתֵר. אֲנִי נִצְטָרַפְתִּי אֶל הַטּוּר הַמֶּרְכָּזִי, שֶׁעָלָיו הֻטַּל לַחֲצוֹת אֶת הָעֵמֶק עַד קָצֵהוּ. רָכַבְתִּי עִם חֵיל־הַפָּרָשִׁים.

הִגַּעְנוּ עַד קְצֵה הָעֵמֶק, בְּלִי שֶׁתִּיָּרֶה אַף יְרִיָּה אַחַת. הַכְּפָרִים נֶעֶזְבוּ וְהָעֲרָבָה הָיְתָה שׁוֹמְמָה מֵאָדָם. מִשֶּׁנִּתְקָרַבְנוּ אֶל שִׁפּוּעַ הָהָר, גִּלּוּ מִשְׁקְפוֹת הַשָּׂדֶה שֶׁלָּנוּ כִּתּוֹת כִּתּוֹת שֶׁל דְּמֻיּוֹת זְעִירוֹת עַל גִּבְעָה אַחַת כְּעֵין הַקּוֹנוּס. מִתְּלוּלִיּוֹת קְטַנְטַנּוֹת אֵלּוּ הֵטִילָה אֵלֵינוּ הַשֶּׁמֶשׁ פַּעַם בְּפַעַם זַהֲרוּרֵי בְּרַק־הַפְּלָדָה, מִדֵּי הָנִיף הַיְלִידִים אֶת חַרְבוֹתֵיהֶם. מַרְאֶה זֶה גָּרַם לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ קֹרַת־רוּחַ יְתֵרָה, וְחֲלוּצֵינוּ דָּהֲרוּ קָדִימָה לְעֻמַּת שְׂדֵרַת־אִילָנוֹת קְטַנָּה, כִּמְטַחֲוֵי יְרִיַּת רוֹבֶה מִן הַגִּבְעָה. כָּאן יָרַדְנוּ מֵעַל סוּסֵינוּ – כַּחֲמִישָּׁה־עָשָׂר קַרְבִּינִים, בְּסַךְ הַכֹּל – וּפָתַחְנוּ בְּאֵשׁ לְמֶרְחַק שְׁבַע מֵאוֹת יַרְד. תֵּכֶף וּמִיָּד נֻקְּדָה הַגִּבְעָה כֻּלָּהּ בּוּעוֹת־עָשָׁן לְבָנוֹת, וְהֵחֵלָּה שְׁרִיקַת כַּדּוּרִים בְּתוֹך שְׂדֵרָתֵנוּ הַקְּטַנָּה. תִּגְרָה מְשַׁעֲשַׁעַת זוֹ נִמְשְׁכָה תּוֹךְ קוֹלוֹת־נֵפֶץ קַלִּים קָרוֹב לְשָׁעָה. וּבֵינְתַיִם הָיָה חֵיל־הָרַגְלִים הַצּוֹעֵד בִכְבֵדוּת מִתְקָרֵב אֵלֵינוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר דֶּרֶךְ הַמִּישׁוֹר. כְּשֶׁהִגִּיעוּ עָדֵינוּ, הֻחְלַט שֶׁפְּלֻגַּת הֶחָלוּץ שֶׁל גְּדוּד הַסִּיכִים הַ־35 תִּתְקֹף אֶת הַגִּבְעָה, וּשְׁתֵּי פְּלֻגּוֹת אֲחֵרוֹת תַּעֲלֶינָה בָּרֶכֶס הַמָּאֳרָךְ מִשְּׂמֹאלָהּ, בְּכִוּוּן לַכְּפָר, שֶׁגַּגּוֹתָיו הֵצִיצוּ אֵלֵינוּ מִבְּעַד לְגוּשֵׁי הַסְּלָעִים וּשְׂדוֹת הַתִּירָס בְּמִדְרוֹנֵי הָהָר; חֵיל הַפָּרָשִׁים יִשְׁמֹר בֵּינְתַיִם עַל הָעֲרָבָה וִיקַיֵּם אֶת הַקֶּשֶׁר עִם חֵיל־הַמִּלּוּאִים שֶׁלָּנוּ בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל הַבְּרִיגַדִּיר, שֶׁהָיָה מֻרְכָּב עַתָּה בְּעִקָּרוֹ מִן הַבַּאפְ"ס⁶¹. אֲנִי הֶחֱלַטְתִּי לְהִלָּווֹת אֶל הַפְּלֻגָּה הַשְּׁנִיָּה, הָעוֹלָה בִּשְׁבִילֵי הָרֶכֶס לְצַד הַכְּפָר. מָסַרְתִּי אֶת הַפּוֹנִי שֶׁלִּי בִּידֵי חַיָּל מִן הַיְלִידִים וְהִתְחַלְתִּי מְטַפֵּס עִם חֵיל־הָרַגְלִים בִּכְתֵפוֹ שֶׁל הָר. הַחֹם הָיָה אָיֹם. הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁנִּתְקָרְבָה אֶל קַו־הַצָּהֳרַיִם, הִכְּתָה עַל רָאשֵׁי־הַהוֹלְכִים. בִּפְסִיעוֹת כְּבֵדוֹת וְכוֹשְׁלוֹת הָיִינוּ מְטַפְּסִים קָרוֹב לְשָׁעָה – בֵּין סַלְעֵי־מָגוֹר, שְׂדוֹת־תִּירָס נִדָּחִים, מַסְלוּלֵי־טְרָשִׁים וְשִׁפּוּעִים צְחִיחִים – אַךְ עוֹלִים כָּל הַזְּמָן. יְרִיּוֹת מִסְפָּר נִקְלְעוּ מִמְּרוֹמֵי הָהָר, אוּלָם מִחוּץ לְאֵלֶּה דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁשַּׁלְוָה גְּמוּרָה שׂוֹרֶרֶת מִסָּבִיב.

בְּעוֹד אָנוּ מַעְפִּילִים אֶל עָל, נֶחֱשַׂף יוֹתֵר וְיוֹתֵר הָאֲגַן הַסְּגַלְגַּל שֶׁל עֵמֶק מָמוּנְד מֵאֲחוֹרֵינוּ, וּמִשֶּעָמַדְתִּי לִמְחוֹת זֵעָה מֵעַל פָּנַי, יָשַׁבְתִּי בְּרֹאשׁ סֶלַע וְהָיִיתִי מִתְבּוֹנֵן אֵלָיו. הַשָּׁעָה הָיְתָה; אַחַת־עֶשְׂרֵה – כִּמְעָט. הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁהִפְלִיאַנִי הָיָה זֶה שֶׁלֹא נִרְאָה כָּל צָבָא בַּסְּבִיבָה; בְּמֶרְחַק חֲצִי הַמִּיל מֵרַגְלֵי הָרֶכֶס הִבְחַנְתִּי תּוֹפְשֵׂי־שֶׁלַח אֲחָדִים, שֶׁיָּרְדוּ מֵעַל סוּסֵיהֶם. הַרְחֵק הַרְחֵק בְּקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי שֶׁל הָעֵמֶק הִתְאַבְּכָה תִּמְרַת־עָשָׁן דַּקָּה מֵעַל אַרְמוֹן בּוֹעֵר. הֵיכָן צִבְאוֹתֵינוּ? הֲרֵי יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ, אַךְ לִפְנֵי שָׁעוֹת אֲחָדוֹת, בְּמִסְפַּר אֶלֶף וּמָאתַיִם אִישׁ, וְהִנֵּה דּוֹמֶה הַדָּבָר, כְּאִלּוּ בְּלָעָם הָעֵמֶק חַיִּים, הוֹצֵאתִי אֶת מִשְׁקַפְתִּי וְהִתְחַלְתִּי בּוֹדֵק אֶת הַשְּׁפֵלָה. כְּפָרֵי חֹמֶר וְאַרְמוֹנוֹת פֹּה וָשָׁם, תְּעָלוֹת וּמִקְווֹת־מַיִם, רְצוּעוֹת־יֶרֶק דַּקּוֹת, שְׂדֵרוֹת־אִילָנוֹת מְבוֹדָדוֹת – כָּל אֵלֶּה בְּתוֹך אֲוִירָה רְווּיַת זֹהַר, עַל רֶקַע שֶׁל סְלָעִים שְׁנוּנִים – אוּלָם לִבְרִיגָדָה בְּרִיטִית־הֹדִּית אֵין זֵכֶר.

עָלָה עַל דַּעְתִּי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, כִּי מְתֵי־מְעַט אָנוּ; חֲמִישָּׁה קְצִינִים בְּרִיטִיִּים – וַאֲנִי בִּכְלָלָם, וְכִשְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה סִיכִים. זֶה כָּל כֹּחֵנוּ בִּקְצֵה עֵמֶק מָמוּנְד הַנּוֹרָא, בְּבוֹאֵנוּ לְהַעֲנִישׁ אֶחָד מִכְּפָרָיו הַמְּרֻחָקִים בְּיוֹתֵר. לֹא עָבַר זְמַן רַב מֵאָז עָזַבְתִּי אֶת סֶנְדְּהוֹרְסְט, וַאֲנִי זָכַרְתִּי עֲדַיִן אֶת הָאַזְהָרוֹת מִפְּנֵי “פִּזוּר הַכֹּחוֹת”, וּמוּבָן שֶׁנִּרְאָה לִי, כִּי הַסְּתִירָה בֵּין אֶמְצְעֵי הַזְּהִירוּת, שֶׁנָּקַט גֵּיסֵנוּ הֶחָזָק בְּצֵאתוֹ מִן הַמַּחֲנֶה בַּבֹּקֶר, לְבֵין הַמַּצָּב הַנּוֹכְחִי שֶׁל קֹמֶץ אֲנָשֵׁינוּ, הִיא מַפְלִיאָה. אוּלָם כְּכָל הַנְּעָרִים הַפּוֹתִים, רָדַפְתִּי אַחַר הַפֻּרְעָנוּת וְעַתָּה הִשְׁתַּעֲשַׁעְתִּי בְּתִקְוָה, שֶׁיֶּאֱרַע מַשֶּׁהוּ מַסְעִיר. וְאָמְנָם כֵּן הָיָה!

הִגַּעְנוּ סוֹף סוֹף אֶל בָּתֵּי־הַחֹמֶר הַמְּעַטִּים שֶׁבַּכְּפָר. כְּכָל שְׁאָר הַכְּפָרִים הָיָה אַף זֶה עָזוּב. הוּא עָמַד בְּרֹאשׁ הָרֶכֶס, וּמַפְרֶקֶת רְחָבָה קִשְּׁרָה אוֹתוֹ לֶהָרִים הַסְּמוּכִים. הִשְׁתַּטַּחְתִּי עִם עוֹד קָצִין אֶחָד וּשְׁמוֹנָה סִיכִים בֵּין הַכְּפָר וְהָהָר הַשּׁוֹמֵר עָלָיו, בְּעוֹד שְׁאָר אַנְשֵׁי הַפְּלֻגָּה עוֹרְכִים חִפּוּשִׂים מְדֻקְדָּקִים בְּבָתֵּי־הַחֹמֶר, אוֹ תָּרִים לָהֶם מְקוֹם־מְנוּחָה מֵאֲחוֹרֵיהֶם. רֶבַע שָׁעָה עָבַר, וְלֹא אֵרַע כְּלוּם. אָז הוֹפִיעַ הַקַּפִּיטַן שֶׁל הַפְּלֻגָּה.

“אֲנַחְנוּ נְסוֹגִים אָחוֹר” אָמַר לִסְגָנוֹ. “אַתָּה תִּשָּׁאֵר כָּאן וּתְסוֹכֵךְ עַל נְסִיגָתֵנוּ עַד שֶׁנִּתְפֹּס עֶמְדָּה חֲדָשָׁה עַל אוֹתוֹ הַתֵּל שֶׁמִּחוּץ לַכְּפָר”. הוּא הוֹסִיף: “נִרְאֶה לִי שֶׁאֵין לְחַכּוֹת לְבוֹאוֹ שֶׁל חֵיל־הַבַּאפְ”ס, וְהַקּוֹלוֹנֶל סָבוּר, שֶׁאָנוּ תְּלוּיִים עַל בְּלִימָה".

זֹאת הָיְתָה הֶעָרָה נְבוֹנָה, לְדַעְתִּי. חִכִּינוּ עוֹד עֶשֶׂר דַּקּוֹת. בֵּינְתַיִם נָסוֹגָה הַפְּלֻגָּה, בְּרֻבָּהּ – כָּךְ אֲנִי מַנִּיחַ, הוֹאִיל וְלֹא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹתָהּ – מִן הַכְּפָר אֶל הַתֵּל הַסָּמוֹךְ. לְפֶתַע פִּתְאֹם קָם הָהָר לִתְחִיָּה. הִבְרִיקוּ חֲרָבוֹת מֵאֲחוֹרֵי הַסְּלָעִים, פֹּה וָפֹּה הִתְנַפְנְפוּ דְּגָלִים מַבְהִיקִים כִּתְרֵיסַר בַּעְבּוּעֵי־עָשָׁן לַבְנוּנִיִּים פָּרְצוּ מִתּוֹךְ שִׁמְמַת הַטְּרָשִׁים. קוֹלוֹת־נֵפֶץ עַזִּים נִשְׁמְעוּ מִקָּרוֹב. בְּרָאשֵׁי הַסְּלָעִים, בְּגֹבַהּ שֶׁל אֶלֶף, אַלְפַּיִם, שְׁלֹשֶת אֲלָפִים רֶגֶל, הוֹפִיעוּ דְּמֻיּוֹת לְבָנוֹת וּכְחֻלּוֹת, מְדַלְּגוֹת וְיוֹרְדוֹת מִזִּיז לְזִיז בְּצֵלַע הָהָר, כַּקּוֹפִים הָאֵלֶּה בְּצַמֶּרֶת שֶׁל עֵץ, הַקּוֹפְצִים מֵעָנָף לְעָנָף אַרְצָה. יְלָלָה עַזָּה פִּלְחָה אֶת חֲלַל הָאֲוִיר. יִ! יִ! יִ! הַךְ! הַךְ! הַךְ! הָהָר נִתְמַלֵּא תִּמְרוֹת עָשָׁן, וְהַדְּמֻיּוֹת הַזְּעִירוֹת הַיּוֹרְדוֹת מִמֶּנּוּ נִתְקָרְבוּ אֵלֵינוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר. שְׁמוֹנַת הַסִּיכִים שֶׁלָּנוּ פָּתְחוּ בְּאֵשׁ גּוֹבֶרֶת וְהוֹלֶכֶת. הַדְּמֻיּוֹת הַצּוֹרְרוֹת הוֹסִיפוּ לִזְרֹם בְּמִדְרוֹן הָהָר וַעֲשָׂרוֹת־עֲשָׂרוֹת הֵחֵלּוּ מִתְכַּנְּסִים בֵּין הַסְּלָעִים בְּמֶרְחַק מֵאָה יַרְדִּים, לְעֵרֶךְ, מֵאִתָּנוּ. לְמַרְאֵה מַטָּרָה מְגָרָה זוֹ שׁוּב לֹא יָכֹלְתִּי לִכְבֹּש אֶת יִצְרִי. שָׁאַלְתִּי אֶת הַמַּרְטִינִי מֵאֵת הַסִּיךְ שֶׁבְּקִרְבָתוֹ הָיִיתִי שׁוֹכֵב. הוּא הִסְתַּפֵּק בְּכָךְ, שֶׁהִגִישׁ לִי אֶת הַכַּדּוּרִים. הִתְחַלְתִּי יוֹרֶה מִתּוֹךְ זְהִירוּת יְתֵרָה בָּאֲנָשִׁים הַמִּתְכַּנְּסִים בֵּין הַסְּלָעִים. הֲמוֹן כַּדּוּרִים עוֹפְפוּ בִּשְׁרִיקָה מִסָּבִיב לָנוּ, אוּלָם מִכֵּוָן שֶׁהָיִינוּ שְׁטוּחִים עַל הַקַּרְקַע, לֹא פָּגְעוּ בְּאִישׁ. חִלּוּפֵי הַיְרִיּוֹת נִמְשְׁכוּ כְּחָמֵשׁ דַּקּוֹת מִתּוֹךְ שָׁאוֹן גּוֹבֵר וְהוֹלֵךְ. וַדַּאי, נִמְצְאָה לָנוּ סוֹף סוֹף הַרְפַּתְקָה כִּלְבָבֵנוּ. אָז שָׁמַעְנוּ קוֹל אַנְגְּלִי דּוֹבֵר אֵלֵינוּ מֵאֲחוֹרֵינוּ. הָיָה זֶה שָׁלִישׁוֹ שֶׁל מְפַקֵּד הַבַּטַּלְיוֹן.

“עַתָּה שׁוּבוּ. יָקָר כָּל רֶגַע. נוּכַל לְסוֹכֵךְ עֲלֵיכֶם מִן הַתֵּל”. הַסִּיךְ שֶׁמִּמֶּנּוֹ שָׁאַלְתִּי אֶת הָרוֹבֶה, הִנִּיחַ שְׁמוֹנָה אוֹ עֲשָׂרָה כַּדּוּרִים עַל הַקַּרְקַע בְּקִרְבָתִי. כְּלָל זֶה נָקַטְנוּ בְּיָדֵנוּ, לִמְנֹעַ כָּל תַּחֲמֹשֶת מִנְּפֹל בִּידֵי אַנְשֵׁי־הַשְׁבָטִים. הַסִּיךְ הָיָה נִרְגָּשׁ מְאֹד. עַל כֵּן הִשְׁהֵיתִי עַצְמִי עַל הַקַּרְקַע וְתָחַבְתִּי אֶת הַכַּדּוּרִים אֶחָד אֶחָד לְתוֹךְ יָדוֹ, כְּדֵי שֶׁיְשִׂימֵם בְּתַרְמִילוֹ. עִכּוּב זֶה הָיָה דָּבָר בְּעִתּוֹ. שְׁאָר אַנְשֵׁי הַפְּלֻגָּה קָמוּ וּפָנוּ לָסֶגֶת. מַעֲרֶכֶת־יְרִיּוֹת פְּרוּעָה פָּרְצָה מִבֵּין הַסְּלָעִים: יְלָלוֹת, קְרִיאוֹת, זַעֲקַת יָחִיד. סָבוּר הָיִיתִי רֶגַע, שֶׁחֲמִשָּׁה אוֹ שִׁשָּׁה מֵאֲנָשֵׁינוּ שָׁבוּ לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל הַקַּרְקַע. וְכֵן הָיָה. שְׁנַיִם שֶׁנֶּהֱרְגוּ וּשְׁלֹשָה שֶׁנִּפְצְעוּ. כַּדּוּר־מָוֶת פָּגַע בְּחָזֵהוּ שֶׁל הָאֶחָד, וְהוּא הָיָה שׁוֹתֵת דָּם. הַשֵּׁנִי שָׁכַב אַפְּרַקְדָּן, מְפַרְפֵּר וּמִתְעַוֵּת. הַקָּצִין הַבְּרִיטִי הָיָה מִתְפַּתֵּל מֵאֲחוֹרַי, פָּנָיו שְׁלוּלִית־דָּם, עֵין יְמִינוֹ יָצְאָה מֵחוֹרָהּ. אָכֵן הָיְתָה זֹאת הַרְפַּתְקָה.

עִנְיָן שֶׁל כָּבוֹד הוּא לַצָּבָא בִּגְבוּלוֹת הֹדּוּ, לֹא לִנְטֹש אֶת פְּצוּעָיו אַחֲרָיו. מִיתָה אִטִּית, מִתּוֹךְ עִנּוּיִים אַכְזָרִיִּים וּמְתֹעָבִים, הִיא מְנָת גּוֹרָלָם שֶׁל כָּל אֵלֶּה הַנּוֹפְלִים בִּידֵי אַנְשֵׁי שֵׁבֶט הַפַּתָּאִים. לְפִיכָךְ שָׁב הַשָּׁלִישׁ עַל עֲקֵבוֹ, וְאִתּוֹ קָצִין בְּרִיטִי צָעִיר, סְגַן־קָצִין סִיכִי וּשְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָה חַיָּלִים. הֲרִימוֹנוּ אֶת הַפְּצוּעִים וְהִתְחַלְנוּ סוֹחֲבִים אוֹתָם בַּמִּדְרוֹן לְמַטָּה. עָבַרְנוּ עַל פְּנֵי הַבָּתִּים הַמְּעַטִּים, עֲשָׂרָה אוֹ שְׁנֵים־עָשָׂר אִיש נוֹשְׂאִים אֶת הָאַרְבָּעָה, וְיָצָאנוּ לְחֶלְקָה קֵרְחָה מִחוּץ לַכְּפָר. כָּאן מָצָאנוּ אֶת הַקַּפִּיטַן מְפַקֵּד הַפְּלֻגָּה, וַחֲצִי תְּרֵיסַר אֲנָשִׁים אִתּוֹ. בְּמֶרְחַק מֵאָה וַחֲמִשִּׁים יַרְד, לְעֵרֶךְ, בַּמּוֹרָד, רָאִינוּ אֶת הַתֵּל, שֶׁאֵלָיו עָמְדָה לְהִתְכַּנֵּס הַתִּגְבֹּרֶת הַמֻּבְטַחַת. אֵין זֵכֶר לָהֶם! אוּלַי נִתְכַּוְּנוּ לַתֵּל הַשֵּׁנִי, לְמַטָּה מִזֶּה. הוֹסַפְנוּ לִסְחֹב אֶת הַפְּצוּעִים, לַמְרוֹת מְחָאוֹתֵיהֶם. לֹא הָיָה לָנוּ חֵיל מְאַסֵּף כָּל־שֶׁהוּא כִּי נָשָׂאנוּ כֻּלָּנוּ אֶת הַפְּצוּעִים, עַל כֵּן הָיִיתִי בָּטוּחַ כִּי רָעָתֵנוּ כְּרוּכָה עַל עֲקֵבֵנוּ. בְּטֶרֶם עָבַרְנוּ כְּמַחֲצִית הַחֶלְקָה הַחֲשֹוּפָה, הוֹפִיעוּ עֶשְׂרִים אוֹ שְׁלֹשִים דְּמֻיּוֹת מְטֹרָפוֹת בֵּין בָּתֵּי הַכְּפָר, כְּשֶׁהֵם יוֹרִים בְּשֶׁצֶף קֶצֶף אוֹ מְנוֹפְפִים אֶת חַרְבוֹתֵיהֶם.

מֵעַתָּה לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲקֹב אַחַר הַנַּעֲשֶׂה אֶלָּא לִמְקֻטָּעִין. אֶחָד מִשְׁנֵי הַסִּיכִים שֶׁנָּשְׂאוּ אִתִּי יַחַד אֵֶת חֲבֵרִי הַפָּצוּעַ, נִפְגַּע בְּכַדּוּר אוֹיֵב בְּסוֹכֵךְ בִּרְכּוֹ. הוּא צָעַק מֵעָצְמַת הַכְּאֵב; מִצְנַפְתּוֹ נָפְלָה מֵרֹאשׁוֹ, וְשַׂעֲרוֹתָיו הַשְּׁחוֹרוֹת, הָאֲרֻכּוֹת נִתְבַּדְרוּ עַל כְּתֵפָיו. דַּחֲלִילוֹן טְרָגִי. עוֹד שְׁנֵי חַיָּלִים בָּאוּ מִלְּמַטָּה וְהֶחֱזִיקוּ בַּחֲבֵרִי הַפָּצוּעַ. הַקָּצִין הַצָּעִיר וַאֲנִי תָּפַסְנוּ אֶת הַדַּחֲלִילוֹן בְּצַוְּארוֹנוֹ וְכָךְ סָחַבְנוּ אוֹתוֹ אַחֲרֵינוּ. לְמַזָּלֵנוּ נִמְשְׁכָה דַּרְכֵּנוּ בַּמּוֹרָד. נִרְאֶה שֶׁהִכְאַבְנוּ לוֹ בְּמִדָּה כָּזוֹ, מִדֵּי עָבְרֵנוּ בֵּין חֻדֵּי הַסְּלָעִים, שֶׁהוּא בִּקֵּשׁ לָלֶכֶת בְּעַצְמוֹ. הָיָה צוֹלֵעַ וּמְדַלֵּג, כּוֹשֵׁל וְזוֹחֵל, אַךְ הוֹסִיף לְהִתְקַדֵּם יָפֶה. וְכָךְ הִצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ.

הַעִיפוֹתִי עַיִן לִשְׂמֹאלִי. כַּדּוּר פָּגַע בַּשָּׁלִישׁ. אַרְבָּעָה מֵחַיָּלָיו נְשָׂאוּהוּ בְּרֹב עָמָל, כִּי כָּבֵד הָיָה הָאִישׁ. מִבֵּין הַבָּתִּים בִּקְצֵה הַכְּפָר הִשְׂתָּעֲרוּ עֲלֵיהֶם שִׁשָּׁה פַּתָּאִים עִם חֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת. נוֹשְׂאֵי הַשָּׁלִישׁ הַמִּסְכֵּן הִפִּילוּהוּ מִידֵיהֶם וְנִמְלְטוּ עַל נַפְשָׁם. רֹאשׁ הַכְּנוּפְיָה חָשׁ אֶל הַדְּמוּת הַמּוּטֶלֶת אֵין אוֹנִים עַל הַקַּרְקַע וּבִתֵּק אוֹתָהּ שָׁלֹש אוֹ אַרְבַּע פְּעָמִים בְחַרְבּוֹ. אוֹתָהּ שָׁעָה נִשְׁכַּח מִלִּבִּי כָּל דָּבָר אַחֵר, חוּץ מִן הַשְּׁאִיפָה לַהֲרֹג אָדָם זֶה. חֶרֶב־הַפָּרָשִׁים הָאֲרֻכָּה וְהַחַדָּה הָיְתָה חֲגוּרָה לְמָתְנִי; וַהֲרֵי זָכִיתִי בִּנְעוּרַי לְמֵדַלְיַת־הַסִּיּוּף שֶׁל בָּתֵּי־הַסֵּפֶר. הֶחֱלַטְתִּי לְהִכָּנֵס לְדוּקְרָב. הַפֶּרֶא רָאָה אוֹתִי בְּבוֹאִי. רַק עֶשְׂרִים יַרְד, בְּעֵרֶךְ, הִפְרִידוּ בֵּינֵינוּ. הוּא הֵרִים אֶבֶן גְּדוֹלָה וֶהֱטִילָהּ אֵלַי בִּשְׂמֹאלוֹ, בְּעוֹד הוּא מְנוֹפֵף אֶת חַרְבּוֹ לְעֻמָּתִי בִּימִינוֹ. מֵאֲחוֹרָיו חִכּוּ שְׁאָר מֵרֵעָיו. חָזַרְתִּי בִּי מִן הָרַעְיוֹן לְהִלָּחֵם בְּנֶשֶׁק קַר. שָֹלַפְתִּי אֶת אֶקְדֹּחִי, דּוֹמֶה שֶׁכִּוַּנְתִּי יָפֶה לַמַּטָּרָה וְיָרִיתִי. אֵין תּוֹצָאוֹת. יָרִיתִי שֵׁנִית. אֵין תּוֹצָאוֹת. יָרִיתִי בַּשְּׁלִישִׁית. אִם פָּגַעְתִּי בּוֹ אוֹ לֹא, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ. בְּכָל אֹפֶן, רְאִיתִיו רָץ כְּשָׁלֹש־אַרְבַּע פְּסִיעוֹת וְנוֹפֵל בִּכְבֵדוּת מֵאֲחוֹרֵי סָלַע.

הַיְרִיּוֹת נִמְשְׁכוּ מִכָּל הַצְּדָדִים. הִבַּטְתִּי עַל סְבִיבוֹתַי, הָיִיתִי לְבַדִּי עִם הָאוֹיֵב. לֹא רָאִיתִי אַף אֶחָד מִידִידַי. נָשָׂאתִי אֶת רַגְלַי בְּכָל הַמְּהִירוּת הָאֶפְשָׁרִית. הַכַּדּוּרִים עוֹפְפוּ מִכָּל עֲבָרִים, הִגַּעְתִּי עַד הַתֵּל הָרִאשׁוֹן. הֵידָד, הִנֵּה הַסִּיכִים, הֵם מַחֲזִיקִים בַּתֵּל הַתַּחְתּוֹן! הֵם עָשׂוּ תְּנוּעוֹת נִמְרָצוֹת בִּידֵיהֶם. מִקֵּץ רְגָעִים מִסְפָּר הָיִיתִי בֵּינֵיהֶם.

עֲדַיִן הָיָה עָלֵינוּ לַעֲבֹר כִּשְׁלֹשֶת רִבְעֵי הַמִּיל בְּמִדְרוֹן הָרֶכֶס עַד שֶׁנַּגִּיעַ לַמִּישׁוֹר. וְאִלּוּ מִימִינֵנוּ וּמִשְׂמֹאלֵנוּ גָּלְשׁוּ לְמַטָּה מִדְרוֹנֵי רְכָסִים אֲחֵרִים, בָּהֶם אָצוּ רוֹדְפֵינוּ, מִתּוֹךְ נִסָּיוֹן לְנַתֵּק אוֹתָנוּ, בְּעוֹד הֵם יוֹרִים בִּשְׁנֵי אֲגַפֵּינוּ. אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ, כַּמָּה זְמַן נִמְשְׁכָה יְרִידָתֵנוּ. קִצְבָּהּ הָיָה אִטִּי וּמַתְמִיד. נָשָׂאנוּ אִתָּנוּ שְׁנֵי קְצִינִים וּכְשִׁשָּׁה סִיכִים פְּצוּעִים. לְכָךְ הָיָה צֹרֶךְ בְּעֶשְׂרִים אִיש. הִשְׁאַרְנוּ מֵאֲחוֹרֵינוּ קָצִין אֶחָד וּתְרֵיסַר חַיָּלִים לְרִטּוּש עַד רָגַע.

אֲנִי הִזְדַּיַּנְתִּי בֵּינְתַיִם בְּ“מַרְטִינִי” וּבְתַחֲמֹשֶת שֶׁל חַיָּל הָרוּג וְהָיִיתִי יוֹרֶה בְּכָל הַזְּהִירוּת הָאֶפְשָׁרִית בַּיְּלִידִים שֶׁבָּרֶכֶס מִצַּד שְׂמֹאל; הוֹצֵאתִי כִּשְׁלֹשִים אוֹ אַרְבָּעִים כַּדּוּרִים מִמֶּרְחָק שֶׁל שְׁמוֹנִים עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים יַרְד. הַקּשִׁי הַכָּרוּךְ בְּמִקְרִים כָּאֵלֶּה הוּא קֹצֶר נְשִׁימָתְךָ, הַבָּא מִתּוֹךְ הִתְאַמְּצוּת יְתֵרָה, אִם לֹא מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת. בְּכָל אֹפֶן בָּטוּחַ אֲנִי, שֶׁלֹּא יָרִיתִי אַף פַּעַם אַחַת בְּלֹא לִקְלֹעַ לַמַּטָּרָה.

הִגַּעְנוּ לְתַחְתִּית הָרֶכֶס לְלֹא מִשְׁטָר וָסֵדֶר, אֲבָל הֵבֵאנוּ אֶת פְּצוּעֵינוּ בְּשָׁלוֹם. מָצָאנוּ כָּאן אֶת פְּלֻגַּת־הַמִּלּוּאִים עִם הַלֵּיטְנַנְט־קוֹלוֹנֶל מְפַקֵּד הַבַּטַּלְיוֹן וְכַמָּה שַׁמָּשִׁים. הִנַּחְנוּ אֶת הַפְּצוּעִים, וְכָל אַנְשֵׁי הַפְּלֻגָּה הַנִּשְׁאָרִים בַּחַיִּים נֶעֶרְכוּ שְׁנַיִם שְׁנַיִם, כָּתֵף אֶל כָּתֵף, בְּעוֹד שֶׁאַנְשֵׁי הַשֵּׁבֶט שֶׁמָּנוּ עַתָּה מִמָּאתַיִם עַד שְׁלֹש מֵאוֹת אִישׁ, נִתְקַהֲלוּ בְּצוּרַת שַׂהֲרוֹן רָחָב וּמִתְפַּשֵּׁט סְבִיב אֲגַפֵּינוּ. רָאִיתִי אֶת הַקְּצִינִים לִבְנֵי־הָעוֹר עוֹשִׂים כָּל אֲשֶׁר בִּיכָלְתָּם, כְּדֵי לְהַחֲזִיק אֶת הַסִּיכִים בְּשׁוּרָה. אַף כִּי סִדּוּר זֶה נָתַן לָאוֹיֵב מַטָּרָה מְצֻיֶּנֶת, הֲרֵי הָיָה טוֹב מִן הַפִּזּוּר, בְּכָל אֹפֶן. אַנְשֵׁי הַשֵּׁבֶט כֻּלָּם הִתְגּוֹדְדוּ כִּתּוֹת כִּתּוֹת, וְדוֹמֶה הָיָה, שֶׁדַּעְתָּם נִטְרֶפֶת עֲלֵיהֶם מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת.

הַקּוֹלוֹנֶל אָמַר אֵלַי: “הַבַּאפְ”ס⁶² הֵם בְּמֶרְחַק חֲצִי מִיל מִכָּאן, לְכָל הַיּוֹתֵר. לֵךְ וֶאֱמֹר לָהֶם שֶׁיְמַהֲרוּ, וָלֹא – נִמָּחֶה כֻּלָּנוּ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה".

עַד שֶׁפָּנִיתִי לָלֶכֶת בִּשְׁלִיחוּת זוֹ, נִצְנְצָה מַחֲשָׁבָה טוֹבָה בְּמֹחִי. רָאִיתִי בְּדִמְיוֹנִי אֶת הַפְּלֻגָּה מֻכְרַעַת וְנִמְחֵית מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וַאֲנִי עַצְמִי, קָצִין הַמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי גֵּנֵרַל הַדִּיוִיזְיָה, מוֹפִיעַ בַּמַּחֲנֶה כָּאָדָם הַיְחִידִי שֶׁנִשְׁאַר בַּחַיִּים, בָּהוּל וּקְצַר־נְשִׁימָה, וּבְשׂוֹרַת הָאָסוֹן בְּפִי. “עָלַי לְקַבֵּל פְּקֻדָּה זוֹ בִּכְתָב, אֲדוֹנִי”, אָמַרְתִּי.

הַקּוֹלוֹנֶל הִבִּיט בִּי בְּתִמָּהוֹן, פִּשְׁפֵּשׁ בְּכִיס מְעִילוֹ, הוֹצִיא אֶת פִּנְקָסוֹ וְהִתְחִיל כּוֹתֵב. אוּלָם בֵּינְתַיִם הִשְׁמִיעַ הַקַּפִּיטַן אֶת פְּקֻדּוֹתָיו בְּתוֹךְ הַמְּהוּמָה וְהַמְּבוּכָה. הוּא הִכְריחַ אֶת הַפְּלֻגָּה לַחְדֹּל מִירִיּוֹתֶיהָ הָאַרְעִיּוֹת וְהַפְּרוּעוֹת. שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלוֹ בְּפָקְדוֹ: “לִירוֹת בְּיַחַד. הָכֵן. יְרוּ!” קוֹל נֵפֶץ מַחֲרִישׁ אָזְנַיִם! נָפְלוּ תְּרֵיסַר מֵאַנְשֵׁי הַשֵּׁבֶט לְפָּחוֹת. מַעֲרֶכֶת־יְרִיּוֹת שְׁנִיָּה, וְהֵם נִזְדַּעַזְעוּ. שְׁלִישִׁית – וְהֵם נָסוֹגוּ בְּמַעֲלֵה הָהָר. הַמְּחַצְצֵר פָּתַח בִּתְרוּעַת “הִשְׂתָּעֵר”. כָּל אֶחָד צָעַק. הַמַּשְׁבֵּר חָלַף, תּוֹדָה לָאֵל. עַתָּה הוֹפִיעוּ גַּם שׁוּרוֹת הֶחָלוּץ שֶׁל הַ“בַּאפְ”ס".

הוּנַח לְלִבֵּנוּ וְאָכַלְנוּ סְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם. אוּלָם, כְּפִי שֶׁנִּתְבָּרֵר לָנוּ, עוֹד הָיְתָה הַדֶּרֶך רַבָּה לְפָנֵינוּ עַד בּוֹא הַלַּיְלָה.

* * * * *

הַ“בַּאפְ”ס" הִגִּיעוּ לַמָּקוֹם, וְעַתָּה קִבְּלָה הַמִּפְקָדָה הַחֲלָטָה עַקְשָׁנִית, לִכְבֹּש מֵחָדָשׁ אֶת הָרֶכֶס שֶׁגֹּרַשְׁנוּ מִמֶּנּוּ, כְּדֵי לְהָשִׁיב אֶת כְּבוֹדֵנוּ עִם גּוּפָתוֹ שֶׁל הַשָּׁלִישׁ. פְּעֻלָּה זוֹ נִמְשְׁכָה עַד שָׁעָה חָמֵשׁ לִפְנוֹת עָרֶב.

בֵּינְתַיִם נִתְנַסְּתָה הַפְּלֻגָּה הָשְּׁנִיָּה שֶׁל חֵיל־הַסִּיכִים הַ־35, שֶׁעָלְתָה בָּהָר מִימִינֵנוּ, בְּנִסְיוֹנוֹת קָשִׁים אֲפִלּוּ מִשֶּׁלָּנוּ. הֵם שָׁבוּ סוֹף סוֹף אֶל הַמִּישׁוֹר, כְּשֶׁהֵם נוֹשְׂאִים אִתָּם כִּתְרֵיסַר פְּצוּעִים, לְאַחַר שֶׁהִשְׁאִירוּ כַּמָה קְצִינִים וְכַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר חַיָּלִים לְמַאֲכַל הַזְּאֵבִים. כְּבָר נָטוּ צִלְלֵי עֶרֶב עַל פְּנֵי הָעֵמֶק, וְכָל הַפְּלֻגּוֹת, שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ בַּבֹּקֶר, בְּנִגּוּד לְכָל כְּלָלֵי הַתְּבוּנָה וְהַזְּהִירוּת, חָזְרוּ אַחַת אַחַת אֶל הַמַּחֲנֶה. לְאַט לְאַט יָרַד עַל הַמַּחֲנֶה לֵיל אֹפֶל וָסַעַר, חֲזִיז וָרַעַם, וְאוֹיֵב פִּרְאִי, שָׂשׂ אֱלֵי גִיל, אוֹרֵב בְּמַחֲשַׁכִּים. אֲנִי חָזָרְתִּי עִם הַ“בַּאפְ”ס" וְעִם הַגְּדוּד הַסִּיכִי ה־35, שֶׁיָּצָא מִן הַמַּעֲרָכָה מֻכֶּה וּפָצוּעַ. כְּבָר הֶחֱשִׁיךְ הַיּוֹם, כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לַחֲפִירוֹת, שֶׁהִקִּיפוּ עַתָּה אֶת הַמַּחֲנֶה. כָּל שְאָר הַפְּלֻגּוֹת כְּבָר חָזְרוּ לְאַחַר תִּגְרוֹת בִּלְתִּי מַשְׂבִּיעוֹת רָצוֹן, אַף כִּי לֹא רְצִינִיּוֹת בְּיוֹתֵר. אוּלָם הֵיכָן הַגֵּנֵרַל? וְהֵיכָן הַמִּפְקָדָה שֶׁלּוֹ? וְהֵיכָן סוֹלְלַת־הַפְּרָדִים?

הָעָמְדוּ מִשְׁמָרוֹת חֲזָקִים מִסָּבִיב לַמַּחֲנֶה, וְאָנוּ אָכַלְנוּ פִּתֵּנוּ תּוֹךְ הַדֶּלֶף הָרָגִיל שֶׁל יְרִיּוֹת מִן הַמַּאֲרָב. עָבְרוּ שְׁתֵּי שָׁעוֹת. הֵיכָן הוּא הַגֵּנֵרַל? יָדַעְנוּ עַתָּה, שֶׁלֹּא הָיוּ אִתּוֹ חוּץ מִן הַסּוֹלְלָה, אֶלָּא מַחֲצִיתָהּ שֶׁל פְּלֻגַּת חַפָּרִים וְיוֹקְשִׁים וְכַעֲשָׂרָה קְצִינִים לִבְנֵי־עוֹר, בְּסַךְ הַכֹּל.

פִּתְאֹם הִגִּיעַ אֵלֵינוּ מִן הָעֵמֶק קוֹל שַׁאֲגַת תּוֹתָח – מִמֶּרְחַק שְׁלֹשָה מִילִין, בְּעֵרֶךְ, לְפִי חֶשְׁבּוֹנֵנוּ. נִשְׁמְעוּ עוֹד כְּעֶשְׂרִים יְרִיּוֹת, בְּהַפְסָקוֹת קְצָרוֹת. אָז נִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה. מַה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר? לְאֵיזוֹ מַטָּרָה קוֹלֵעַ הַגֵּנֵרַל אֶת פְּגָזָיו בְּחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה? נִרְאֶה שֶׁהוּא נִלְחַם בָּאוֹיֵב מִקָּרוֹב מְאֹד. אֶפְשָׁר שֶׁנִתְעָרְבוּ זֶה בָּזֶה. אוֹ אוּלַי מְאוֹתְתִים הַתּוֹתָחִים בְּבַקָּשַת עֶזְרָה? הַמֻּטָל עָלֵינוּ לָצֵאת לְעֶזְרָתוֹ? מִתְנַדְּבִים לֹא חָסַרְנוּ. הַקְּצִינִים הָרָאשִׁיִּים הִתְיָעֲצוּ יַחַד. כַּנָּהוּג, אֵין בּוֹדְקִים בַּדַּרְגָּה בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה, וְכָךְ מָצָאתִי אֶת עַצְמִי מִשְׁתַּתֵּף בַּמּוֹעֵצָה. הֻחְלַט, שֶׁאֵין לִשְׁלֹחַ צָבָא מִן הַמַּחֲנֶה בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה. מִשְׁלוֹחַ פְּלֻגַּת־הַצָּלָה, שֶׁתֵּתַע בָּרֶגֶל בְּדֶרֶךְ הָעֵמֶק הַמְּלֵאָה חַתְחַתִּים, בְּאִישׁוֹן לַיְלָה, רַק יָמִיט עָלֵינוּ אָסוֹן נוֹסָף, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁיַּחֲלִישׁ אֶת הַמַּחֲנֶה בְּמִקְרֶה שֶׁל הַתְקָפַת אוֹיֵב, שֶׁלֹא הָיְתָה מִן הַנִּמְנָעוֹת. הַגֵּנֵרַל, עַל הַסּוֹלְלָה אֲשֶׁר אִתּוֹ, יֻכְרַח לְהִתְגּוֹנֵן בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם, עַד אוֹר הַבֹּקֶר.

וְשׁוּב שָאֲגוּ הַתּוֹתָחִים בָּעֵמֶק. מַשְׁמָע שֶׁטֶרֶם שֻׁתְּקוּ. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה רָאִיתִי אֶת הַחֲרָדָה, הַמְּצוּקָה, הַתִּסְבֹּכֶת וְהַמְּבוּכָה שֶׁבַּמִּלְחָמָה. נִרְאֶה, שֶׁלֹא כֻּלָּהּ הִיא בִּבְחִינַת מַסַּע תַּעֲנוּגוֹת. הִנְנוּ נְתוּנִים בְּסַכָּנָה וּמִי יוֹדֵעַ מַה יִּהְיֶה עוֹד. הֻחְלַט, כִּי הָאֶסְכַּדְרוֹן שֶׁל תּוֹפְשֵׂי־הַשֶּׁלַח הַבֶּנְגָּלִיִּים, וְטוּר שֶׁל חֵיל־הָרַגְלִים אִתּוֹ, יֵצֵא עִם דִּמְדּוּמֵי־שַׁחַר רִאשׁוֹנִים לְעֶזְרַת הַגֵּנֵרַל. כְּבַר עָבְרָה שְׁעַת חֲצוֹת, וְתַרְדֵּמָה עֲמֻקָּה נָפְלָה עָלַי. יָשַׁנְתִּי, נָעוּל וּמְדֻרְבָּן, כַּמָה שָׁעוֹת.

הָאֲגַן הַפָּתוּחַ שֶׁל הָעֵמֶק שׁוּב לֹא הֵטִיל עָלֵינוּ אֶת מוֹרָאוֹ מִשֶּׁהֵאִיר הַיּוֹם. מָצָאנוּ אֶת הַגֵּנֵרַל וְאֶת אֲנָשָיו מְכֻנָּסִים בְּבָתֵי־הַחֹמֶר שֶׁל אַחַד הַכְּפָרִים. שָׁעוֹת קָשׁוֹת עָבְרוּ עָלָיו. הוּא נִפְצַע בְּרֹאשׁוֹ, אַךְ הַפֶּצַע לֹא הָיָה רְצִינִי. מִשֶּׁהֶחֱשִׁיךְ הַיּוֹם, שִׁכֵּן אֶת אֲנָשָיו בַּאֲחָדִים מִבָּתֵּי־הַכְּפָר, וְתִכֵּן מֵעֵין בִּצּוּרֵי־עֲרַאי. הַמָּמוּנְדִים הִגִּיעוּ לַכְּפָר בְּשָׁעָה אַחַת אִתּוֹ, וְכָל הַלַּיְלָה נִטְּשָׁה מַעֲרָכָה אַכְזָרִית מִבַּיִת לְבַיִת וּבַסִמְטָאוֹת הַמְּטֻנָּפוֹת שֶׁל מָבוֹךְ זֶה. הַתּוֹקְפִים יָדְעוּ כָּל אַמָּה וְאַמָּה שֶׁל הַקַּרְקַע, שֶׁכֵּן הָיוּ נִלְחָמִים בְּתוֹךְ מִטְבְּחֵיהֶם וּטְרַקְלִינֵיהֶם הֵם. הַמִּתְגּוֹנְנִים נִתְלוּ בְּכָל הַבָּא בְּיָדָם, בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה הַגְּמוּרָה, לְלֹא כָּל יְדִיעָה בַקַּרְקַע אוֹ בַּבִּנְיָנִים. הַפְּרָאִים פָּרְצוּ אֶת הַכְּתָלִים אוֹ טִפְּסוּ עַל הַגַּגּוֹת, כְּשֶׁהֵם יוֹרִים וְדוֹקְרִים אֶת קָרְבְּנוֹתֵיהֶם בְּסַכִּינֵיהֶם הָאֲרֻכּוֹת. הָיְתָה זוֹ מִלְחָמָה בִּגְדֵרָה שֶׁל שְׁפַנִּים. אֲנָשִׁים נֶאֶבְקוּ זֶה עִם זֶה, יָרוּ זֶה בָּזֶה בְּטָעוּת; תּוֹתָחִים פָּתְחוּ בְּאֵשׁ עַל אוֹיֵב, שֶׁנִּמְצָא רַק בְּמֶרְחַק אַרְבַּע חָמֵשׁ פְּסִיעוֹת מֵהֶם, בִּמְקוֹם שֶׁהָיוּ מַסְפִּיקוֹת יְרִיּוֹת אֶקְדֹּחִים. אַרְבָּעָה מֵעֲשֶׂרֶת הַקְּצִינִים הַבְּרִיטִיִּים נִפְצְעוּ. כִּשְׁלִישׁ מִסְפָּרָם שֶׁל הַחַפָּרִים וְהַקַּלָעִים נִמְנוּ עִם הָאֲבֵדוֹת, וְכִמְעַט כָּל הַפְּרָדִים נֶהֶרְגוּ אוֹ הִתְבּוֹסְסוּ בְּדָמָם. פְּנֵיהֶם הָרָעִים שֶׁל הַקְּצִינִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַּחַיִּים, שִׁמְּשׁוּ עֵדוּת נוֹסֶפֶת לְמוֹרְאוֹת הַלַּיְלָה. אוּלָם כָּל זֶה חָלַף־עָבַר. מוֹתַתְנוּ אֶת הַפְּרָדִים הַפְּצוּעִים בִּירִיּוֹת וְיָשַׁבְנוּ לֶאֱכֹל פַּת־שַׁחֲרִית.

מַפַּת עֵמֶק מָמוּנְד הַמְּתָאֶרֶת אֶת הַפְּעוּלָה שֶׁל 16 בְּסֶפְּטֶמְבֶּר.

מִשֶּׁחָזַרְנוּ כֻּלָּנוּ אֶל הַמַּחֲנֶה, נִתְקַשֵּׁר הַגֵּנֵרַל שֶׁלָּנוּ בְּאֶמְצָעוּת מַצְלֵם שֶׁמֶשׁ⁶³ דֶּרֶךְ פִּסְגָּתוֹ שֶׁל אַחַד הֶהָרִים הָרְחוֹקִים, עִם סֶר בִּינְדוֹן בְּלוֹד בְּנָוָגָאי. סֶר בִּינְדוֹן וְהַבְּרִיגָדָה הָרֹאשָׁה שֶׁלָּנוּ אַף הֵם הֻתְקְפוּ קָשֶׁה בַּלַּיְלָה הַקּוֹדֵם. אָבְדוּ לָהֶם מֵאוֹת בְּהֵמוֹת וְעֶשְׂרִים אוֹ שְׁלֹשִים חַיָּלִים, אוּלָם מַצָּבָם לֹא נִתְעַרְעֵר כִּמְלוֹא נִימָה. סֶר בִּינְדוֹן פָּקַד עָלֵינוּ לְהִשָּׁאֵר בְּעֵמֶק מָמוּנְד וּלְהָשֵׁם אוֹתוֹ בָּאֵשׁ וּבַחֶרֶב, לִנְקֹם אֶת נִקְמַת דָּמֵנוּ הַשָּׁפוּךְ.

פְּקֻדָּה זוֹ מִלֵּאנוּ, לְאַחַר שֶׁאָחַזְנוּ בּכָל אֶמְצְעֵי־הַזְּהִירוּת הַדְּרוּשִׁים. הָלַכְנוּ בְּאֹפֶן שִׁיטָתִי מִכְּפָר אֶל כְּפָר וְהָרַסְנוּ אֶת הַבָּתִּים, סָתַמְנוּ אֶת הַבְּאֵרוֹת, פּוֹצַצְנוּ אֶת הַמִּגְדָּלִים, כָּרַתְנוּ אֶת הָעֵצִים הַגְּדוֹלִים וְהַמְצִלִּים, שָׂרַפְנוּ אֶת הַגְּרָנוֹת וְנִתַּצְנוּ אֶת מִקְווֹת־הַמַּיִם בְּחֵמָה שְׁפוּכָה. כָּל זְמַן שֶׁעָסַקְנוּ בִּכְפָרֵי הַמִּישׁוֹר, נַעֲשָׂה הַדָּבָר בְּקַלּוּת יְתֵרָה, אַנְשֵׁי הַשֵּׁבֶט יָשְׁבוּ נִזְעָמִים בְּרֹאשׁ הָרִים, וְעֵינֵיהֶם רוֹאוֹת בְּחֻרְבַּן בָּתֵּיהֶם וְאֶמְצְעֵי מִחְיָתָם. אוּלָם מִשֶּׁהֻטַּל עָלֵינוּ לִתְקֹף אֶת הַכְּפָרִים בְּמִדְרוֹנֵי הֶהָרִים, גִּלּוּ תּוֹשָׁבֵיהֶם הִתְנַגְּדוּת אַכְזָרִית, וְחֻרְבָּנוֹ שֶׁל כָּל כְּפָר עָלָה לָנוּ בִּשְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָה קְצִינִים בְּרִיטִיִּים וַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר אוֹ עֶשְׂרִים חַיָּלִים יְלִידִים. אִם הָיָה הַדָּבָר כְּדַאי, לֹא אוּכַל לֵאמֹר. עַל כָּל פָּנִים, לֹא עָבְרוּ שְׁבוּעַיִם וְהָעֵמֶק נֶהְפַּךְ לִמִדְבַּר שְׁמָמָה, וּלְרֶגֶשׁ־הַכָּבוֹד שֶׁלָּנוּ נִתַּן סִפּוּק מָלֵא.

 

פֶּרֶק שְׁנֵים־עָשָׂר: מַעֲרֶכֶת טִירָא    🔗

עִם סִדּוּרֶיהָ הַחֲדָשִׁים שֶׁל הַמִּפְקָדָה, עֵקֶב אֲבֵדוֹתֵינוּ בַּ־16 בְּסֶפְּטֶמְבֶּר סֻפַּחְתִי בְּאֹרַח אַרְעַי לַגְּדוּד הַ־31 שֶׁל חֵיל־הָרַגְלִים הַפּוּנְגַּ’בִּי, שֶׁנּוֹתְרוּ לוֹ רַק שְׁלֹשָה קְצִינִים לִבְנֵי־עוֹר, מִלְבַד הַקּוֹלוֹנֶל.

בַּסִּכּוּם הַכְּלָלִי שֶׁל שֵׁרוֹתִי כִּקְצִין־גְּדוּד, בִּימֵי שָׁלוֹם וּמִלְחָמָה, נִמְנֵיתִי עִם חֵיל־הַהוּסַרִים הָרְבִיעִי, גְּדוּד־הָרַגְלִים הַפּוּנְגַּ’בִּי הַ־31, גְּדוּד תּוֹפְשֵׂי־הַשֶּׁלַח הָ־21, חֵיל הָרוֹכְבִים הַקַּל בִּדְרוֹם אַפְרִיקָה, הָפָּרָשִׁים הַמִּתְנַדְּבִים בְּאוֹכְּסְפוֹרְדְשִׁיר, מִשְׁמַר־הַגְּרֵנַדִּירִים הַשֵּׁנִי, הַקַּלָּעִים הַסְּקוֹטִיִּים הַמַּלְכוּתִיִּים, וּלְבַסּוֹף – חֵיל הַתּוֹתָחִים בְּאוֹכְּסְפוֹרְדְשִׁיר. שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים הָיוּ תְּנָאֵי הַשֵּׁרוּת בַּיְחִידוֹת הַלָּלוּ בְּאַסְיָה, אַפְרִיקָה וְאֵרוֹפָּה; אוּלָם עִנְיָן זֶה שֶׁל חֵיל הָרַגְלִים הַפּוּנְגַ’בִּי הָיָה מְשֻׁנֶּה בְּיוֹתֵר.

אַף כִּי הָיִיתִי קָצִין שֶׁל חֵיל הַפָּרָשִׁים, נִתְאַמַּנְתִּי, כַּמּוּבָן, בְּכָל תַּרְגִּילֵי חֵיל־הָרַגְלִים בְּסֶנְדְּהוֹרְסְט, וְרָאִיתִי עַצְמִי מֻסְמָךְ, מִבְּחִינָה מִקְצוֹעִית, לְנַהֵל אֶת כָּל הַפְּעוּלוֹת הַקְּטַנּוֹת, אוֹ אֲפִילוּ הַגְּדוֹלוֹת, אוּלָם קָשְׁיֵי הַלָּשׁוֹן הָיוּ רְצִינִיִּים יוֹתֵר. לֹא יָדַעְתִּי לְדַבֵּר מִלָּה בִּלְשׁוֹנָם שֶׁל הַחַיָּלִים הַיְלִידִים, שֶׁנִּמְסְרוּ לְהַדְרָכָתִי בְּאֵין בְּרֵרָה, מִפְּנֵי הַמַּחְסוֹר בִּקְצִינִים. הָיָה עָלַי אֵפוֹא לְהַדְרִיךְ אוֹתָם עַל־יְדֵי שִׁיטָה מְיֻחֶדֶת שֶׁל אוֹתוֹת, תְּנוּעוֹת וּמִשְׂחַק־אִלְּמִים. לְאֵלֶּה הוֹסַפְתִּי שָׁלֹש מִלִּים: “מָרוֹ” (הֲרֹג), “צָ’לוֹ” (עֲלֵה), וְ“טָלִי־הוֹ!” הַמְדַבֶּרֶת בַּעֲדָהּ. בִּתְנָאִים כָּאֵלֶּה וַדַּאי שֶׁהָיָה חָסֵר אוֹתוֹ הַמַּגָּע הַקָּרוֹב בֵּין מְפַקֵּד־הַפְּלֻגָּה לַאֲנָשָׁיו, שֶׁסִּפְרֵי־הָאִמּוּן תּוֹבְעִים מֵאִתְּךָ. אוּלָם בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, עָבַרְנוּ בְּשָׁלוֹם דֶּרֶךְ שָׁלֹש אוֹ אַרְבַּע תִּגְרוֹת, שֶׁאֵין אֲנִי רוֹאֶה יְכֹלֶת לְכַבְּדָן בְּשֵׁם מַעֲרָכוֹת, וּבְכָל־זֹאת הָיוּ מְאַלְּפוֹת וּמְעוֹרְרוֹת בִּשְׁבִיל קֹמֶץ הָאֲנָשִׁים שֶׁהִשְׁתַּתְּפוּ בָּהֶן. אֶפְשָׁר, שֶׁעָשִׂיתִי כָּל אֵלֶּה בְּכֹחַ הַשְׁפָּעָתִי הַמּוּסָרִית.

אַף כִּי לֹא יָכֹלְתִּי לָרֶדֶת לְסוֹף דַּעְתָּם שֶׁל הַפּוּנְגַ’בִּים הַלָּלוּ, לָמַדְתִּי לְהַעֲרִיכָם. אֵין סָפֵק, שֶׁנּוֹכְחוּתוֹ שֶׁל קָצִין לְבֶן־עוֹר הָיְתָה עֲשׂוּיָה לְעוֹדְדָם בִּשְׁעַת מִלְחָמָה, וְהָיוּ נוֹשְׂאִים אֵלָיו עֵינֵיהֶם מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם, לִרְאוֹת בְּחָזוּת פָּנָיו אֶת מַהֲלַךְ הָעִנְיָנִים. הוּא מַלְבִּין שִׁנַּיְם, אַף הֵם מַלְבִּינִים שִׁנַּיִם. לְפִיכך הָיִיתִי מַלְבִּין שִׁנַּיִם בִּשְׁקִידָה וְהַתְמָדָה. בֵּינְתַיִם הָיִיתִי שׁוֹלֵחַ יְדִיעוֹת עַל מַהֲלַךְ הַקְּרָבוֹת, הֵן בְּטֵלֶגְרָמוֹת וְהֵן בְּמִכְתָּבִים, לַ“פַּיּוֹנִיר” וְגַם לַ“דֵּילִי טֵלֶגְרָף”.

הָיִיתִי מִשְׁתַּעֲשֵעַ עַתָּה בְּתִקְווֹת טוֹבוֹת, שֶׁאֲסֻפַּח בְּאֹרַח קֶבַע לְגֵיס־הַשָּׂדֶה שֶׁל מָלַקַּנְד וְאֶהְיֶה מְשׁוֹטֵט זְמַן־מָה בָּעֲמָקִים הָאֵלֶּה. אוּלָם אָפְיָן שֶׁל הַפְּעֻלּוֹת נִשְׁתַּנָּה. מַעֲשֵׂה הַ־16 בְּסֶפְּטֶמְבֶּר עָבַר בֵּין הַשְּׁבָטִים שֶׁבְּכָל רַחֲבֵי הַמְּדִינָה, וְאֶפְשָׁר כַּמּוּבָן שֶׁהַמָּמוּנְדִים הִתְפָּאֲרוּ בַּהַצְלָחָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה לָהֶם, כְּבַיָּכוֹל. הֵם הִפְרִיזוּ בְּמִסְפַּר מֵתֵינוּ, וְאֵין סָפֵק שֶׁהִכְרִיזוּ, כִּי “פְּעֻלוֹתֵיהֶם נִמְשָׁכוֹת בְּהֶתְאֵם לַתָּכְנִית”. כָּך אָמַרְנוּ גַּם אָנוּ, אֲבָל הֵם לֹא קָרְאוּ אֶת עִתּוֹנֵינוּ. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, עָבַר נַחֲשׁוֹל שֶׁל הִתְלַהֲבוּת אֶת כָּל אֵזוֹר־הַגְּבוּל וּבְסוֹף סֶפְּטֶמְבֶּר נוֹדַע, שֶׁשִּׁבְטֵי אַפְרִידִי, הַחֲזָקִים הַרְבֵּה יוֹתֵר נִצְטָרְפוּ לַמֶּרֶד.

הָאַפְרִידִים יוֹשְׁבִים בְּטִירָא, אֵזוֹר שֶׁל הַרְרֵי־עֲנָק, הַמִּשְׂתָּרֵעַ צָפוֹנָה לְפֵשָׁוָר וּמִזְרָחָה לְמַעֲבַר כַיְבָּר. הָרֵי טִירָא גְּבֹהִים וּתְלוּלִים יוֹתֵר מֵאֵלֶּה שֶׁל מָלַקַּנְד, וְהָעֲמָקִים שֶׁל טִירָא אֵינָם שְׁטוּחִים אֶלָּא צוּרַת V לָהֶם. עֻבְדָּה זוֹ מוֹסִיפָה הַרְבֵּה לְיִתְרוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל אַנְשֵׁי הַשְּׁבָטִים וְלִקְשָׁיָיו שֶׁל צָבָא סָדִיר. בְּאֶמְצַע הָאֵזוֹר מִשְׁתַּטֵּחַ מִישׁוֹר בְּדוֹמֶה לְעֵמֶק מָמוּנְד, אֲבָל גָּדוֹל מִמֶּנוֹ הַרְבֵּה, וְאֵין לְהַגִּיעַ אֵלָיו אֶלָּא דֶּרֶך נְקָעִים בְּצוּרַת V בֵּין הֶהָרִים. מִישׁוֹר זֶה נִקְרָא בְּשֵׁם טִירָא־מַיְדָּן, וְאַתָּה יָכוֹל לְשַׁוּוֹתוֹ בְּנַפְשְׁךָ כּמֶרְכָּזוֹ שֶׁל הַמָּבוֹךְ בְּהֶמְפְּטוֹן־קוֹרְט, וְהָרִים, תַּחַת גְּדֵרוֹת סָבִיב לוֹ.

מֶמְשֶׁלֶת הֹדּוּ, בְּחָכְמָתָה, הֶחֱלִיטָה עַתָּה לְשַׁגֵר חֵיל־מִשְׁלוֹחַ לְטִיָרא־מַיְדָּן. כָּאן תִּמְצָא אֶת כָּל אַסְמֵי־הַבָּר, הָעֲדָרִים וְהַיִּשּׁוּבִים הָעִקָּרִיִּים שֶׁל שִׁבְטֵי אַפְרִידִי. כָּל אֵלֶּה יֵשׁ לְהַשְׁמִיד, וְאֶת אַנְשֵׁי הַשְּׁבָטִים, עַל נְשֵׁיהֶם וְטַפָּם, יֵשׁ לְגָרֵשׁ אֶל הֶהָרִים הַגְבֹהִים בְּעֶצֶם הַחֹרֶף, וְאֵין סָפֵק שֶׁדָּבָר זֶה לֹא יֶעֱרַב לָהֶם בְּיוֹתֵר. כְּדֵי לְהָטִיל עֳנָשִׁין אֵלֶּה, הָיָה צֹרֶךְ בִּשְׁתֵּי דִּיוִיזְיוֹת שְׁלֵמוֹת, שָׁלֹש בְּרִיגָדוֹת לְדִיוִיזְיָה, הֱוֵה אוֹמֵר, 35000 אִישׁ, מִלְּבַד כֹּחוֹת גְּדוֹלִים לְתַחְבּוּרָה וְלִבְסִיסִים. צָבָא זֶה גֻּיַּס וְרֻכַּז בִּסְבִיבוֹת פֵּשָׁוָר וְקוֹהָט, מוּכָן לִפְלִישָׁה לְטִירָא.

חַיָּלִים לִבְנֵי־עוֹר עֲדַיִן לֹא נִכְנְסוּ לְמַיְדָּן מֵעוֹלָם. רָאוּ בְּתָכְנִית זוֹ אֶת הַיָּזְמָה הָרְצִינִית בְּיוֹתֵר בִּגְבוּלוֹת הֹדּוּ, מֵאָז הָמִּלְחָמָה בָּאַפְגָּנִים, וְהַפִּקוּד עַל צְבָא הַמִּשְׁלוֹחַ נִמְסַר לְקָצִין מְעֻלֶּה וּבַעַל נִסָּיוֹן רַב, סֶר וִילְיַם לוֹקְהַרְט. הֻחְלַט שֶׁסֶּר בִּינְדוֹן בְּלוֹד, מִצַּד שֵׁנִי, יִשָּׁאֵר עַל מִשְׁמַרְתּוֹ, לַעֲצֹר בְּשִׁבְטֵי מָלַקַּנְד.

כָּךְ הִגִּיעָה פְּעִילוּתֵנוּ אֶל קִצָּהּ. אוֹתָהּ שָׁעָה בָּאוּ גַּם קְצִינֵי מִלּוּאִים לִבְנֵי־עוֹר שֶׁל הַגְּדוּד הַפּוּנְגַ’בִּי לְמַלֵּא אֶת מְקוֹם הַנֶּעְדָּרִים בִּגְדוּדָם. עַל כֵּן נָשָׂאתִי עֵינַי אֶל הַגַּיִס הַנִּשְׁלָח לְטִירָא וְעָשִׂיתִי מַאֲמַצִּים נִמְרָצִים לְהִסְתַּפֵּחַ אֵלָיו. אוּלָם לֹא הִכַּרְתִּי אַף אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַמַּעֲלָה בַּגַּיִס הַהוּא. אָמְנָם הַקּוֹלוֹנֶל אָיֶן הָמִילְטוֹן פִּקֵּד עַל אַחַת הַבְּרִיגָדוֹת וּוַדַּאי שֶׁהָיָה בָּא לְעֶזְרָתִי. לְרֹעַ מַזָּלִי, הֻפַּל מֵעַל הַפּוֹנִי שֶׁלּוֹ, בַּעֲלוֹתוֹ בְּמַעֲבַר קוֹהָט, רַגְלוֹ נִשְׁבְּרָה, הַבְּרִיגָדָה נִלְקְחָה מִמֶּנּוּ, הַמַּעֲרָכָה נִמְשְׁכָה בִּלְעָדָיו וְלִבּוֹ נִשְׁבַּר כִּמְעָט. בְּעוֹד מַעֲמָדִי כֹּה רוֹפֵף, כְּשֶׁאֲנִי מְנֻתָּק מִן הַגַּיִס הָאֶחָד וְטֶרֶם סֻפַּחְתִּי אֶל הַשֵּׁנִי, הִתְחִיל הַקּוֹלוֹנֶל שֶׁלִּי, אֵי־שָׁם בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל הֹדּוּ, תּוֹבֵעַ אֶת שׁוּבִי לַמַּחֲנֶה. לֹא הוֹאִיל כָּל רְצוֹנוֹ הַטּוֹב שֶׁל סֶר בִּינְדוֹן בְּלוֹד: נִשְׁאַרְתִּי קֵרֵחַ מִכָּאן וּמִכָּאן וְחָזַרְתִּי לְבַנְגָּלוֹר.

חֲבֵרַי הַקְּצִינִים קִבְּלוּנִי בְּשׁוּבִי בַּאֲדִיבוּת רַבָּה, אוּלָם הַדֵּעָה הַכְּלָלִית הָרוֹוַחַת בֵּינֵיהֶם הָיְתָה, שֶׁנֶּעְדַּרְתִּי מִן הַגְּדוּד דֵי צָרְכִי וְשֶׁהִגִּיעָה שְׁעָתִי לָשׁוּב לְתַפְקִידֵי שֵׁרוּת שֶׁל שִׁגְרָה. הַגְּדוּד הָיָה עָסוּק בְּאִמּוּן שֶׁל יְמוֹת הַסְּתָו וְעָמַד לָצֵאת לְתִמְרוֹנִים, וְכָךְ מָצָאתִי עַצְמִי, תּוֹךְ פָּחוֹת מִשְּׁבוּעַיִם לְאַחַר שֶׁשָּמַעְתִּי אֶת שְׁרִיקַת כַּדּוֹרֵי הַמָּוֶת בְּעֵמֶק מָמוּנְד, קוֹלֵעַ תַּרְמִילִים רֵיקִים לְמַטָרוֹת מְדֻמּוֹת, בְּמֶרְחַק אַלְפַּיִם מִילִין מִשָּׁם. מוּזָר וּמְשֻׁנֶּה הָיָה הַדָּבָר לִשְׁמֹעַ קוֹלוֹת נֵפֶץ הָרוֹבִים מִכָּל עֲבָרִים, בְּאֵין אִישׁ תָּר לוֹ מִפְלָט אוֹ מַרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ. חוּץ מִזֶּה, לֹא נִשְׁתַּנָּה כִּמְעַט דָּבָר בְּחַיַּי, אוֹתוֹ הַחֹם, אוֹתוֹ הַצָּמָא, אוֹתָהּ הַהֲלִיכָה יוֹמָם וְהַחֲנָיָה תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם לַיְלָה. נֶהְדָּר הוּא הַנּוֹף שֶׁל מִיזוֹר, עִם אִילָנוֹתָיו הַנָּאִים וּמִקְווֹת מֵימָיו הָרַבִּים! הָיִינוּ עוֹרְכִים אֶת תִּמְרוֹנֵינוּ לְרַגְלֵי הַר גָּדוֹל בְּשֵׁם נוֹנְדִידְרוּג, מְקוֹם מִכְרוֹת הַזָּהָב וּשְׂדֵרוֹת שֶׁל עֵצִים, אֵלֶּה שֶׁעֲלֵיהֶם סַסְגּוֹנִיִּים וּמַבְרִיקִים.

וַדַּאי לּא הָיָה לִי כָּל יְסוֹד לְקֻבְלָנוֹת, אוּלָם כְּכָל אֲשֶׁר חָלְפוּ הַשָּׁבוּעוֹת וְהַיְרָחִים, כֵּן גָּדְלוּ כִּסּוּפַי לְמִקְרָא הַיְדִיעוֹת עַל מַעֲרֶכֶת טִירָא בָּעִתּוֹנִים. שְׁתֵּי הַדִּיוִיזְיוֹת הוּטְלוּ בֶּהָרִים, וְהִגִּיעוּ סוֹף סוֹף, לְאַחַר קְרָבוֹת הַרְבֵּה, וַאֲבֵדוֹת גְּדוֹלוֹת, לַמִּישׁוֹר הַמֶּרְכָּזִי, הוּא אֲגַן טִירָא. אַחֲרֵי כֵן הָיָה עֲלֵיהֶן לָצֵאת מִשָּׁם לִפְנֵי בּוֹא עוֹנַת־הַחֹרֶף הַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר, וְכֵן עָשׂוּ בִּמְהֵרָה, אַף כִּי לֹא בְּהֶקְדֵּם הָרָאוּי. הָאַפְרִידִים מָרֵי־הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהִגִּיעָה שְׁעָתָם עַתָּה, הִתְרוֹצְצוּ בְּמִדְרוֹנֵי הֶהָרִים, כְּשֶׁהֵם יוֹרִים בְּדַיְּקָנוּת קַטְלָנִית אֶל הַטּוֹרִים הָאֲרֻכִּים שֶׁל הַצָּבָא הַמִּתְנַהֵל בִּכְבֵדוּת בָּעֵמֶק וּמַכְרִיחִים אוֹתוֹ לַחֲצוֹת אֶת מֵימֵי הַנָּהָר הַקּוֹפְאִים מֵעֶשֶׂר עַד שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה פְּעָמִים בְּכָל אֶחָד מִמַּסָּעָיו. מֵאוֹת חַיָּלִים וְאַלְפֵי בְּהֵמוֹת נֶהֶרְגוּ, וּנְסִיגָתָהּ שֶׁל הַדִּיוִיזְיָה הַשְּׁנִיָּה דֶּרֶך עֵמֶק־בָּרָה הָיְתָה פְּרוּעָה בְּיוֹתֵר. אָכֵן לְעִתִּים – כָּךְ שָׁמַעְנוּ מִמְּקוֹרוֹת פְּרָטִיִּים – הָיָה הַדָּבָר דּוֹמֶה יוֹתֵר לִמְנוּסַת־בֶּהָלָה מֵאֲשֶׁר לִנְסִיגַת נִצָּחוֹן שֶׁל מִשְׁלַחַת־עֳנָשִׁין. לֹא הָיָה כָּל סָפֵק לְמִי הָעֹנֶשׁ, וּמִי יִדָּרֵשׁ לִפְרֹעַ אֶת הַחֶשְׁבּוֹן. שְׁלֹשִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף חַיָּלִים רוֹדְפִים אַחֲרֵי הָאַפְרִידִים וְנִרְדָּפִים עַל יְדֵיהֶם בְּנִקְעֵי־הָרִים אֵלֶּה, וְעוֹד עֶשְׂרִים אֶלֶף שׁוֹמְרִים עַל דַּרְכֵי תַּחְבּוּרָתָם, מִצְטָרְפִים לִסְכוּם מַדְהִים, כְּשֶׁהֵם נֶחֱשָׁבִים בְּרֻפִּיּוֹת. סָרִים וּזְעֵפִים הִתְהַלְּכוּ חַכְמֵי קַלְקוּטָה, וְסוֹאֲנוֹת הָיוּ מְחָאוֹת הָאוֹפּוֹזִיצְיָה הַלִּבֵּרָלִית בַּמּוֹלֶדֶת.

לֹא הִרְבֵּיתִי לְהַזִיל דְּמָעוֹת עַל כִּשְׁלוֹנָהּ שֶׁל מַעֲרֶכֶת טִירָא. סוֹף סוֹף, הֵרֵעוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה לַעֲשׂוֹת, בְּמָנְעָם אוֹתִי מֵהִצְטָרֵף לַגַּיִס. סָבוּר הָיִיתִי, שֶׁלְּעֵת הָאָבִיב יִצְטָרְכוּ לָצֵאת שׁוּב לַמַּעֲרָכָה, וְהִכְפַּלְתִּי אֶת מַאֲמַצַּי לְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם. אִמִּי שִׁתְּפָה אִתִּי פְּעֻלָּה נִמְרֶצֶת מִקָּצֶהָ. לְטוֹבָתִי לֹא הִנִּיחָה חוּט אֶחָד שֶׁלֹּא מָתְחָה, אֶבֶן אַחַת שֶׁלֹּא הָפְכָה, קְצִיצָה אַחַת שֶׁלֹּא הִתְקִינָה לִסְעֻדָּה, לְפִי הוֹרְאוֹתַי, שָׂמָה מָצוֹר מְמֻשָּׁךְ עַל לוֹרְד ווֹלְסְלִי וְלוֹרְד רוֹבֶּרְטְס כְּאֶחָד. מִבְצָרִים אֵלֶּה הוֹדִיעוּ הִתְנַגְדוּת עַקְשָׁנִית. לוֹרְד רוֹבֶּרְטְס כָּתַב: “בְּעֹנֶג רַב הָיִיתִי עוֹזֵר לִבְנֵךְ, אוּלָם לְלֹא תּוֹעֶלֶת יִהְיֶה הַדָּבָר לְהִתְקַשֵּׁר עִם הַגֵּנֵרַל לוֹקְהַרְט. סֶר גּ’וֹרְג' וַיְט יָדוּעַ בְּתַקִּיפוּתוֹ הָרַבָּה, וְכֵוָן שֶׁסֵּרַב לְהַרְשׁוֹת לְוִינְסְטוֹן לְהִצְטָרֵף לְמִפְקֶדֶת הַגֵּנַרַל בְּלוֹד, לְאַחַר שֵׁרוּתוֹ הַקּוֹדֵם עִם אוֹתוֹ קָצִין בְּגֵיס־הַשָּׂדֶה שֶׁל מָלַקַּנְד, בָּטוּחַ אֲנִי שֶׁהוּא לֹא יַסְכִּים לְהִצְטָרְפוּתוֹ אֶל גֵּיס־הַשָּׂדֶה שֶׁל טִירָא”.

“הָיִיתִי מְטַלְגְּרֵף לְסֶר גּ’וֹרְג' וַיְט, אוּלָם אֵין לִי סָפֵק, שֶׁבַּתְּנָאִים הַקַּיָּמִים הוּא עָלוּל לְהִתְרָעֵם עַל כָּךְ”.

בֵּינְתַיִם הָיִיתִי אָסוּר בַּעֲבוֹתִים לְחֵיל־הַמַּצָּב בְּבַנְגָּלוֹר. אוּלָם בְּחַג־הַמּוֹלָד יָכֹלְתִּי לְקַבֵּל חֻפְשַׁת עֲשָׂרָה יָמִים בְּלֹא קֹשִי. זְמַן לֹא רַב הוּא, אַף כִּי הֵם נוֹתְנִים דֵּי שָׁהוּת לִנְסֹעַ לַגְּבוּל וְלַחֲזוֹר תֵּכֶף. אוּלָם יָדַעְתִּי, שֶׁלְּלֹא הוֹעִיל אֶתְיַצֵּב בְּמִפְקֶדֶת הַבָּסִיס שֶׁל גֵּיס־הַשָּׂדֶה, אֶלָּא אִם כֵּן אַכְשִׁיר אֶת הַקַּרְקַע תְּחִלָּה. הַחֲתַלְתּוּלָה הַצְּבָאִית הֲרֵיהִי חַיָּה נֶחֳמָדָה, כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ לְהִזָּהֵר מִצִּפָּרְנֶיהָ, אוּלָם מִשֶּׁהִיא מִתְרַגֶּשֶת אוֹ נִרְגֶּזֶת, עֲלוּלָה הִיא לִגְרֹם לְךָ אִי־נְעִימוּת לְאֵין קֵץ. יֶתֶר עַל כֵּן, מִכֵּוָן שֶׁהִיא מַגַּעַת לְכָךְ, קָשֶׁה לְשַׁנּוֹת אֶת טַעְמָהּ. עַל כֵּן הֶחֱלַטְתִּי לִנְסֹעַ לֹא אֶל הַגְּבוּל אֶלָּא לְקַלְקוּטָה, וּלְהִשְׁתַּדֵּל לָשֵׂאת וְלָתֵת מִמְּקוֹם מוֹשָׁבָהּ שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת הֹדּוּ בִּדְבַר תַּפְקִיד בֶּחָזִית.

הַנְּסִיעָה בִּמְסִלַּת הַבַּרְזֶל מִבַּנְגָלוֹר לְקַלְקוּטָה נִמְשְׁכָה אָז שְׁלֹשָה יָמִים וָחֵצִי, בְּלִי הֶפְסֵק, וְכֵן הַנְּסִיעָה בַּחֲזָרָה. לֹא נוֹתְרוּ לִי אֵפוֹא אֶלָּא כְּשִׁשִּׁים שָׁעוֹת לְבִצּוּעַ הָעִנְיָן הֶחָשׁוּב לִי מִכֹּל. לוֹרְד אֶלְגִּ’ין, הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיִיתִי עָתִיד לְאַחַר זְמַן לְשָׁרֵת כִּסְגָנוֹ בְּמִינִיסְטֶרְיוֹן הַמּוֹשָׁבוֹת, נָהַג מִדָּה רְחָבָה שֶׁל הַכְנָסַת־אוֹרְחִים בִּקְצִינִים צְעִירִים, שֶׁהֵבִיאוּ אִתָּם הַמְלָצוֹת רְאוּיוֹת. נִתְקַבַּלְתִּי בִּכְבוֹד מְלָכִים, וְנִתַּן לִי סוּס מְשֻׁבָּח כָּל כָּךְ לִרְכִיבָה, שֶׁזָּכִיתִי בְּתַחֲרוּת הַ“נְּקֻדָּה לַנְּקֻדָּה” הַדּוּ־שְׁבוּעִית, שֶׁחֵיל־הַמַּצָּב בְּקַלְקוּטָה הָיָה מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהּ בַּיָּמִים הָהֵם. כָּל זֶה הָיָה טוֹב וְיָפֶה, אוּלָם עִנְיָנִי הָעִקָּרִי לֹא הִתְקַדֵּם.

מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁהִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בּכָל הָאֶמְצָעִים שֶׁהָיוּ בִּרְשׁוּתִי, קֹדֶם בּוֹאִי לַמָּקוֹם, וְהִתְיָעַצְתִּי עִם בַּעֲלֵי הַסַּמְכוּת הַגְּבֹהָה בְּיוֹתֵר, שֶׁהָיְתָה לִי דְּרִיסַת־רֶגֶל אֶצְלָם. כֻּלָּם הָיוּ בְּדֵעָה אַחַת, שֶׁאֵין לִי אֶלָּא לְהַחֲזִיק בִּזְקָנוֹ שֶׁל הָאַדְיוּטַנְט־גֵּנֵרַל⁶⁴, אָדָם קָשֶׁה עַד מְאֹד, שֶׁשָּׂמַחְתִּי לִשְׁכֹּחַ אֶת שְׁמוֹ. הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת חֶפְצִי לִכְשֶׁיִּרְצֶה, וְאֵין אִישׁ זוּלָתוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ בְּנִגּוּד לִרְצוֹנוֹ. לְפִיכָךְ הִתְיַצַּבְתִּי בַּחֲדַר־הַהַמְתָּנָה שֶׁבְּמִשְׂרָדוֹ וּבִקַּשְׁתִּי רְאָיוֹן אִתּוֹ. הוּא סֵרֵב, בְּפֵרוּשׁ, לְקַבְּלֵנִי, וְרַק אָז הִתְחַלְתִּי לְהָבִין, שֶׁאֵין לִי תִּקְוָה.

הִבְחַנְתִּי מַשֶּׁהוּ מִן הָאִירוֹנְיָה וּבְדִיחוּת־הַדַּעַת בַּיְחָסִים שֶׁל שִׁלְטוֹנוֹת־הַצָּבָא הַגְּבֹהִים, שֶׁנִּזְדַּמַּנְתִּי אִתָּם לִסְעֻדּוֹת צָהֳרַיִם וְעֶרֶב בִּשְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה. כֻּלָּם יָדְעוּ לְשֵׁם מַה בָּאתִי לְקַלְקוּטָה, וּמַה תִּהְיֶינָה תּוֹצְאוֹת הִשְׁתַּדְּלוּתִי. כֻּלָּם, לְמִן הַמְּפַקֵּד הָרָאשִׁי סֶר ג’וֹרְג' וַיְט וְעַד הַקָּטָן שֶׁבִּקְצִינָיו, הִתְיַחֲסוּ אֵלַי בַּאֲדִיבוּת יְתֵרָה, וְאוּלָם הָיָה לִידִידוּתָם טַעַם־לְוָי, שֶׁכְּאִלּוּ בָּא לְהוֹדִיעֲךָ, כִּי מוּטָב שֶׁלֹּא תַּזְכִּיר נוֹשְׂאִים מְסֻיָּמִים כָּל עִקָּר. וְכָךְ, עִם גְּמָר שִׁשִּׁים שְׁעוֹתַי בַּמֶּטְרוֹפּוֹלִין, הָיָה עָלַי לַעֲלוֹת שׁוּב בָּרַכֶּבֶת וְלַחֲזוֹר בְּפַחֵי־נֶפֶשׁ לְבַנְגָּלוֹר.

בְּמֶשֶׁךְ אוֹתוֹ הַחֹרֶף כָּתַבְתִּי אֶת סִפְרִי הָרִאשׁוֹן. מֵאַנְגְּלִיָּה הוֹדִיעוּ לִי, כִּי הַמִּכְתָּבִים שֶׁפִּרְסַמְתִּי בַּ“דֵּילִי טֵלֶגְרַף” עָשׂוּ רֹשֶם טוֹב עַל קוֹרְאֵיהֶם. אַף כִּי נִכְתְּבוּ בְּעִלּוּם שֶׁם מְחַבְּרָם, “מֵאֵת קָצִין צָעִיר”, עוֹרְרוּ תְּשׂוּמַת־לֵב. גַּם הַ“פַּיּוֹנִיר” חָלַק לִי מַחֲמָאוֹת. הֶחֱלַטְתִּי לִבְנוֹת לִי בֵּית סִפְרוּת קָטָן שֶׁמִּכְתָּבִים אֵלֶּה יְשַׁמְּשׁוּ לוֹ יְסוֹד. יְדִידַי סִפְּרוּ לִי, שֶׁגַּם הַלּוֹרְד פִינְקַסְטְל כּוֹתֵב סֵפֶר עַל אוֹתָהּ מַעֲרָכָה. הָיְתָה אֵפוֹא הִתְחָרוּת: מִי יִגְמֹר אֶת חִבּוּרוֹ תְּחִלָּה. עִנְיַן הַכְּתִיבָה הִתְחִיל גּוֹרֵם לִי בִּמְהֵרָה קֹרַת־רוּחַ לַאֲמִתָּהּ, וְשָׁלֹש אוֹ אַרְבַּע שְׁעוֹת־הַצָּהֳרַיִם, שֶׁהֻקְדְּשׁוּ תְּכוּפוֹת לִתְנוּמָה אוֹ מִשְׂחָק בִּקְלָפִים, מְצָאוּנִי עַתָּה עִם שֻׁלְחַן־הַכְּתִיבָה יוֹם יוֹם. כְּתָב־הַיָּד נִשְׁלַם זְמַן קָצָר אַחֲרֵי חַג־הַמּוֹלָד וְנִשְׁלַח הַבַּיְתָה אֶל אִמִּי לִמְכִירָה. הִיא הִגִּיעָה לִידֵי הֶסְכֵּם עִם “לוֹנְגְמַנְס” בִּדְבַר הוֹצָאָתוֹ לָאוֹר.

כֵּוָן שׁהַכְּתִיבָה נֶעֶשְׂתָה לִי הֶרְגֵּל, הִתְעַלֵּיתִי לַסִּפְרוּת הַיָּפָה. נִסִּיתִי כֹּחִי בִּכְתִיבַת רוֹמָן. נִמְצֵאתִי לָמֵד, שֶׁמְּלָאכָה זוֹ קַלָּה הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵרִשּׁוּם מְדֻיָּק שֶׁל עֻבְדּוֹת. מִשֶּׁהִתְחַלְתָּ – סִפּוּר־הַמַּעֲשֶׂה שׁוֹפֵעַ וְהוֹלֵךְ מֵאֵלָיו. בָּחַרְתִּי לְנוֹשֵׂא סִפּוּרִי מַהְפֵּכָה בְּאֵיזוֹ רֶפֻּבְּלִיקָה דִּמְיוֹנִית בַּבַּלְקָנִים אוֹ בַּאֲמֵרִיקָה הַדְּרוֹמִית, וְעָקַבְתִּי אַחֲרֵי הַחֲלִיפוֹת וְהַתְּמוּרוֹת בְּחַיֵּי מַנְהִיג לִבֵּרָלִי, שֶׁמִּגֵּר מֶמְשֶׁלֶת עֲרִיצִים, וְנִסְתַּחֲפָה שָׂדֵהוּ בְּנַחֲשׁוֹל שֶׁל מַהְפֵּכָה סוֹצִיַּלִּיסְטִית. סִפּוּר־הַמַּעֲשֶׂה בְּהִתְפַּתְּחוּתוֹ בִּדַּח אֶת דַּעַת חֲבֵרַי הַקְּצִינִים, שֶׁבָּאוּ לְפָנַי בְּהַצָּעוֹת שׁוֹנוֹת לְהַגְבָּרַת יְסוֹד הָאַהֲבָה שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לְקַבְּלָן. אוּלָם הַסֵּפֶר הָיָה מָלֵא עֲלִילוֹת מִלְחָמָה וּפוֹלִיטִיקָה, בִּלְוָיַת רְמָזִים פִּילוֹסוֹפִיִּים עַד כַּמָּה שֶׁהָיִיתִי מֻכְשָׁר לְהִתְפַּלְסֵף, וְסִיּוּמוֹ – הַרְעָשַׁת מִבְצַר עֹז, מֵעֵין הַדַּרְדַּנֵּלִים, עַל יְדֵי צִי אַדִּיר שֶׁבָּא לְדַכֵּא אֶת הַבִּירָה הַמּוֹרֶדֶת. הָרוֹמָן נִשְׁלַם תּוֹךְ חָדְשַׁיִם, בְּעֵרֶךְ. הוּא נִדְפַּס בְּ“מַקְמִילָנְ’ס מֵגֵזִין” בְּשֵׁם “סֵוְרוֹלָה”, נִתְפַּרְסֵם מַחָדָשׁ בְּמַהְדּוּרוֹת שׁוֹנוֹת וְהִכְנִיס לִי בְּסַךְ הַכֹּל, בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁנִים, כִּשְׁבַע מֵאוֹת לִירָה. הִפְצַרְתִּי בִּידִידַי תָּמִיד לְהִמָּנַע מִקְּרִיאָתוֹ.

בֵּינְתַיִם יָצָא סוֹף סוֹף סִפְרִי עַל הַמַּעֲרָכָה בִּגְבוּל הֹדּוּ.

כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַפְסִיד חָדְשַׁיִם עַל יְדֵי מִשְׁלוֹחַ הַהַגָּהוֹת לְהֹדּוּ וַחֲזָרָה, מָסַרְתִּי אֶת תִּקּוּנָן בִּידֵי דּוֹדִי, אִישׁ מֻכְשָׁר מְאֹד, אַף הוּא סוֹפֵר. הוּא הִשְׁאִיר מִשׁוּם מָה עַשְׂרוֹת טָעֻיּוֹת־דְּפוּס מַדְהִימוֹת וְלֹא נִסָּה אֲפִלּוּ לְסַדֵּר אֶת טַעֲמֵי־הַהֶפְסֵק כְּהִלְכָתָם. בְּכָל־זֹאת זָכָה “גֵּיס־הַשָּׂדֶה שֶׁל מָלַקַּנְד” לְהַצְלָחָה יְתֵרָה תֵּכֶף וּמִיָּד. הַמְּבַקְּרִים, אַף כִּי לִגְלְגוּ עַל טָעֻיּוֹת הַדְּפוּס, וְכֻלֵּי, הִתְחָרוּ זֶה בָּזֶה בְּתִשְׁבָּחוֹת. כְּשֶׁהִגִּיעָה אֵלַי הַחֲבִילָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל מַאַמְרֵי הַבִּקֹּרֶת יַחַד עִם הַכֶּרֶךְ הַמֻּדְפָּס, נִתְמַלֵּאתִי גַּאֲוָה וְשָׂשׂוֹן עַל הַמַּחֲמָאוֹת וְנִרְעַשְׁתִּי לְמַרְאֵה הַבִּלְבּוּלִים. עַל הַקּוֹרֵא לִזְכֹּר, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הִפְלִיג אִישׁ בְּשִׁבְחִי לִפְנֵי כֵן. עֲבוֹדָתִי בְּבֵית־הַסֵּפֶר לֹא זָכְתָה מֵעוֹלָם אֶלָּא לְצִיּוּנִים כְּגוֹן “לֹא חָשׁוּב”, “מְרֻשָּׁל”, “מְלֻכְלָךְ”, “רַע”, “רַע מְאֹד” וְכַדּוֹמֶה. וְהִנֵּה עִתּוֹנִים סִפְרוּתִיִּים חֲשׁוּבִים שֶׁבָּעוֹלָם הַגָּדוֹל וּמְבַקְּרִים אַנְשֵׁי דַּעַת וְאַחֲרָיוּת מַעֲנִיקִים לִי טוּרִים שְׁלֵמִים שֶׁל תְּהִלוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת!

לַאֲמִתוֹ שֶׁל דָּבָר, רָאוּי לִי שֶׁיַּאְדִּימוּ פָּנָי גַּם כַּיּוֹם הַזֶה מִתָּאֵר אֶת הַמְּלִיצוֹת הַנִּלְהָבוֹת בְּשֶׁבַח “סֵגְנוֹנִי”. הָ“אַתֵּנֵאוּם” אָמַר: “דָּפִּים שֶׁל נֶפִּיר⁶⁵ עִם טַעֲמֵי־הֶפְסֵק שֶׁל מַגִּיהַּ מְטֹרָף”. אֲחֵרִים הִבְחִינוּ בְּכָךְ פָּחוֹת, אַךְ הִפְלִיגוּ בְּשִׁבְחִי עוֹד יוֹתֵר. הַ“פַּיֹוֹנִיר” הֵעִיר מַשֶּׁהוּ עַל “תְּבוּנָה וּתְפִיסָה הַרְבֵּה לְמַעְלָה מִגִּילוֹ”. דְּבָרִים כְּדָרְבֹנוֹת! רֻתַּקְתִּי. הִתְהַלַּכְתִּי בְּעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ קְסָמִים. יָדַעְתִּי שֶׁאִם אֲנִי עוֹמֵד בַּמִּבְחָן הַפַּעַם, יֵשׁ עוֹד בְּכֹחִי לָתֵת כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה, וְרָאִיתִי סִכּוּיִים חֲדָשִׁים לְבִטּוּי עַצְמִי וּלְפַרְנָסָה בְּרֶוַח. מָצָאתִי, שֶׁאֲפִלוּ סֵפֶר קָטָן זֶה הִכְנִיס לִי בְּמֶשֶׁךְ חֲדָשִׁים מֻעָטִים מַה שֶׁקָּצִין צָעִיר מִשְׂתַּכֵּר בַּצָּבָא בְּמֶשֶׁךְ שְׁנָתַיִם. גָּמַרְתִּי אֹמֶר, שֶׁתֵּכֶף לִגְמָר הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁעָמְדוּ לִפְרֹץ שׁוּב בַּחֲלָקִים שׁוֹנִים שֶׁל כַּדּוּר־הָאָרֶץ, וּלְאַחַר שֶׁיִּזְכֶּה גְּדוּדֵנוּ בִּגְבִיעַ הַפּוֹלוֹ, אֶפְטֹר עַצְמִי מִכָּל מָרוּת וּמִשְׁמַעַת וְאֶתְמַסֵּר לַעֲבוֹדָה עַצְמָאִית בְּאַנְגְּלִיָּה, בְּאֵין פּוֹקֵד וּמְצַוֶּה עָלַי וּבְאֵין פַּעֲמוֹן וַחֲצוֹצְרָה לְהַעִירֵנִי מִשְּׁנָתִי.

אֶחָד מִן הַמִּכְתָּבִים שֶׁקִּבַּלְתִּי גָּרַם לִי קֹרַת־רוּחַ יְתֵרָה, וַאֲנִי מַעְתִּיק אוֹתוֹ כָּאן, הוֹאִיל וְהוּא מֵעִיד עַל נְדִיבוּת־הַלֵּב הַמְּיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ, שֶׁבָּהּ הִתְיַחֵס נְסִיךְ וֵילִס⁶⁶ אֶל הַנֹעַר כָּל יָמָיו:

בֵּית מָרְלְבּוֹרוֹ, 22 בְּאַפְּרִיל 1898.

וִינְסְטוֹן יַקִּירִי, אֵינִי יָכוֹל לְהִתְאַפֵּק מִלִּכְתֹּב לְךָ שׁוּרוֹת מִסְפָּר, לְבָרֵך אוֹתְךָ לְהַצְלָחַת סִפְרְךָ. קָרָאתִי אוֹתוֹ בְּעִנְיָן רַב, וְסָבוּר אֲנִי, שֶׁהַתֵּאוּרִים וְהַלָּשׁוֹן מְצֻיָּנִים, בְּדֶרֶךְ כְּלָל. הַכֹּל קוֹרְאִים בּוֹ וְהַכֹּל מַפְלִיגִים בְּשִׁבְחוֹ. מִשֶּטָּעַמְתָּ עַתָּה טַעַם שֵׁרוֹת פָּעִיל, וַדַּאי תִּרְצֶה לְהַמְשִׁיךְ בּוֹ, וּבָטוּחַ אֲנִי בְּךָ, שֶׁתִּהְיֶה גַּם לְךָ הִזְדַּמְּנוּת לִזְכּוֹת בִּצְלָב וִיקְטוֹרְיָה, כַּאֲשֶׁר הָיְתָה לְפִינְקַסְטְל; וַאֲנִי מְקַוֶּה שֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂהוּ שֶׁל הנ"ל הַמִּתְכּוֹנֵן, לְצַעְרִי, לְהִתְפַּטֵּר מִן הַצָּבָא, כְּדֵי לְהִכָּנֵס לַפַּרְלַמֶּנְט. אַתָּה עוֹד צָעִיר לְמַדַּי, וּוַדַּאי שֶׁרָאוּי לְךָ לִדְבֹּק בַּצָּבָא בְּטֶרֶם תּוֹסִיף אֶל שִׁמְךָ אֶת הַתֹּאַר “חֲבֵר הַפַּרְלַמֶּנְט”. בְּתִקְוָה שֶׁתַּעֲלֶה וּתְשַׂגְשֵׂג הִנְנִי, הַמָּסוּר לְךָ מְאֹד. א.

שׁוּב לֹא קִבַּלְתִּי חֻפְשָׁה, עַד שֶׁקְּבוּצַת הַפּוֹלוֹ שֶׁל הַגְּדוּד יָצְאָה בְּאֶמְצַע מַרְס צָפוֹנָה, לְשַׂחֵק בַּתַּחֲרוּת הַשְּׁנָתִית שֶׁל חֵיל הַפָּרָשִׁים. יַחַד אִתָּם הִגַּעְתִּי לְמֵרוּט, הַמַּחֲנֶה הַגָּדוֹל, שֶׁבּוֹ נֶעֶרְכוּ תַּחֲרֻיּוֹת אֵלֶּה עַל פִּי רֹב. סָבוּר אֲנִי, שֶׁתָּפַסְנוּ, בְּלִי סָפֵק, אֶת הַמָּקוֹם הַשֵּׁנִי בֵּין הַקְּבוּצוֹת הַמְשֻׁבָּחוֹת מִכָּל אֵלֶּה שֶׁהִשְׁתַּתְּפוּ בַּהִתְחָרוּת. הֻכֵּינוּ עַל יְדֵי הַקְּבוּצָה הַמְּפֻרְסֶמֶת שֶׁל גְּדוּד הָרַגְלִים הַקַּל שֶׁל דֶּרְהַם, הוּא הַגְּדוּד הַיְחִידִי שֶׁל חֵיל־הָרַגְלִים, שֶׁזָּכָה בִּגְבִיעַ הַפָּרָשִׁים. הַלָּלוּ לֹא נֻצְּחוּ מֵעוֹלָם. כָּל הָרֵגִ’ימֶנְטִים הַמֻּבְחָרִים הֻכְרְעוּ עַל יְדֵיהֶם. לֹא טוֹב מִזֶּה הָיָה אַף גּוֹרַל הַקְּבוּצוֹת הַמְּעֻלּוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁל הַיְלִידִים. כָּל הוֹן גּוֹלְקוֹנְדָה וְרַגְ’פּוּטָנָה, כָּל גַּאֲוַת נְסִיכֵיהֶן וְהתְמַחוּת שַׂחֲקָנֵיהֶן הַמְּצֻיָּנִים, טֻאטְאוּ בְּיָדָם הַתַּקִּיפָה שֶׁל רַגְלִים בִּלְתִּי־מְנֻצָּחִים אֵלֶּה. אֵין הֶשֵּׂג אֲשֶׁר יִשְׁוֶה לְהֶשֵׂגֵיהֶם בְּתוֹלְדוֹת הַפּוֹלוֹ הַהֹדִּי. הֶשֵּׂגֵיהֶם בָּאוּ לָהֶם בְּכֹחַ שִׂכְלוֹ וּרְצוֹנוֹ שֶׁל אָדָם אֶחָד, הַקַּפִּיטַן דֶּה־לִיל, שֶׁהִצְטַיֵּן לְאַחַר זְמַן בְּגַלִּיפּוֹלִי, וּבְתוֹרַת מְפַקֵּד־קוֹרְפּוּס, בֶּחָזִית הַמַּעֲרָבִית, אִמֵּן, אִרְגֵּן, וּבְמֶשֶׁךְ אַרְבַּע שָׁנִים נִהֵל אֶת קְבוּצָתוֹ אֶל נִצָּחוֹן וַדַּאי וּבִלְתִּי־פּוֹסֵק, בְּכָל חֶלְקֵי הֹדּוּ. הוּא הִכְרִיעַ גַּם אוֹתָנוּ בִּגְבוּרָתוֹ בְּשָׁנָה זוֹ, הָאַחֲרוֹנָה לַקַּרְיֵרָה שֶׁלּוֹ בַּפּוֹלוֹ הַהֹדִּי.

מֵרוּט נִמְצְאָה בְּמֶרְחַק 1400 מִילִין צָפוֹנָה לְבַנְגָּלוֹר, וְעוֹד 600 מִילִין הִפְרִידוּ בֵּינָהּ לְבֵין הַגְּבוּל. חֻפְשָׁתֵנוּ עָמְדָה לְהִגָּמֵר שְׁלֹשָה יָמִים לְאַחַר הַמִּשְׂחָק הַסּוֹפִי בַּתַּחֲרוּת, וְהַנְּסִיעָה בָּרַכֶּבֶת בַּחֲזָרָה לְבַנְגָּלוֹר הָיְתָה נִמְשֶׁכֶת שְׁלֹשָה יָמִים בְּדִיּוּק. מִצַּד שֵׁנִי נִדְרַשׁ יוֹם וָחֵצִי כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְפֵשָׁוָר וְלֶחָזִית. אֲנִי בָּאתִי בֵּינְתַיִם לִכְלָל יֵאוּשׁ וְהִרְגַּשְׁתִּי, שֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה, לַמְרוֹת הַסַּכָּנָה שֶׁבּוֹ.

הַקּוֹלוֹנֶל אָיֶן הָמִילְטוֹן הֶחֱלִים סוֹף סוֹף מִן הַתְּאוּנָה שֶׁאֵרְעָה לוֹ, וְשָׁב לְפַקֵּד עַל הַבְּרִיגָדָה שֶׁלּוֹ בְּשׁוּבָהּ מִטִּירָא. לַקּוֹלוֹנֶל יָצְאוּ מוֹנִיטִין בַּצָּבָא; הוּא עָמַד בְּקִשְׁרֵי יְדִידוּת קְרוֹבָה עִם סֶר ג’וֹרְג' וַיְט, חֲבֵרוֹ הַוָּתִיק לְשֵׁרוּת, וְקִיֵּם יְחָסִים עִם סֶר וִילְיַם לוֹקְהַרְט.

זֶה מִכְּבָר עָמַדְתִּי בַּחֲלִיפַת־מִכְתָּבִים תְּכוּפָה עִם הָמִילְטוֹן, וְהוּא עָשָׂה הַרְבֵּה מַאְמַצִּים לְמַעֲנִי. הַיְדִיעוֹת שֶׁהִמְצִיא לִי לֹא הָיוּ מְעוֹדְדוֹת בְּיוֹתֵר. הָיוּ הַרְבֵּה מִשְׂרוֹת פְּנוּיוֹת בְּחֵיל־הַמִּשְׁלוֹחַ, אוּלָם כָּל הַמִּנּוּיִים נַעֲשׂוּ בְּקַלְקוּטָה, וְעַל יְדֵי מַחְלַקְתּוֹ שֶׁל הָאַדְיוּטַנְט־גֵּנֵרַל. יָצְאוּ מִכְּלָל זֶה רַק הַמִּנּוּיִים לְחֶבֶר־הָעוֹבְדִים הָאִישִׁי שֶׁל סֶר וִילְיַם לוֹקְהַרְט.

אֲנִי לֹא הִכַּרְתִּי אֶת סֶר וִילְיַם לוֹקְהַרְט, וְעַד כַּמָּה שֶׁיָכֹלְתִּי לְהַעֲלוֹת בְּזִכְרוֹנִי, לֹא נִזְדַּמֵּן אַף לְאָבִי וּלְאִמִּי לְהַכִּיר אֶת הָאִישׁ. כֵּיצַד יַעֲלֶה בְּיָדִי לְהַגִּיעַ אֵלָיו, כֵּיצַד אוּכַל לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ שֶׁיְמַנֵּנִי לְאַחַת מִשְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹש הַמִּשְׂרוֹת הַקְּטַנּוֹת הַכְּסוּפוֹת בְּמִשְׂרָדוֹ? יֶתֶר עַל כֵּן, הֶרְכֵּבוֹ שֶׁל חֶבֶר־הָעוֹבְדִים כְּבָר הֻשְׁלַם. בְּכָל זֹאת הָיָה הַקּוֹלוֹנֶל הָמִילְטוֹן סָבוּר, שֶׁכְּדַאי לְנַסּוֹת דָּבָר.

“אֶעֱשֶׂה מַה שֶׁאוּכַל”, כָּתַב אֵלַי. “לַמְפַקֵּד הָרָאשִׁי שָׁלִישׁ בְּשֵׁם הַלְדֵּין, שֶׁשֵּרַת אִתִּי יַחַד בַּגְּדוּד הַהֲרָרִי עַל שֵׁם גּוֹרְדוֹן. הַשְׁפָּעָתוֹ רַבָּה – לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָבָר רַבָּה מִדַּי – לְדַעַת כָּל חוּגֵי הַצָּבָא. אִם תִּמְצָא חֵן בְּעֵינָיו, יוּכַל הוּא לְסַדֵּר הַכֹּל. אֲנִי הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְהַכְשִׁיר אֶת הַקַּרְקַע. יַחֲסוֹ לָעִנְיָן אֵינוֹ חִיוּבִי, אַךְ גַּם לֹא שְׁלִילִי. אִם תָּבוֹא לְכָאן, אֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדְךָ, בְּכֹחַ מִרְצְךָ וְשִׁדּוּלֶיךָ, לְהוֹצִיא אֶת הַדָּבָר אֶל הַפֹּעַל”.

זוֹ תַּמְצִיתָהּ שֶׁל אִגֶּרֶת שְׁהִגִּיעָה לְיָדִי לְמָחֳרַת תְּבוּסָתֵנוּ בַּסִּבּוּב לַסִּיּוּם הַחֲצָאִי שֶׁל הַתַּחֲרוּת. עִיַּנְתִּי בְּלוּחַ הָרַכָּבוֹת הַיּוֹצְאוֹת צָפוֹנָה וְדָרוֹמָה. וַדַּאי שֶׁמּוֹעֵד חֻפְשָׁתִי לֹא נָתַן לִי שָׁהוּת לִנְסִיעַת יוֹם וָחֵצִי לְפֵשָׁוָר, בִּמְקוֹם שֶׁהָיִיתִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כַּמָּה שָׁעוֹת וְלִנְסִיעָתִי חֲזָרָה – מֶשֶׁךְ אַרְבָּעָה יָמִים וָחֵצִי. קִצּוּרוֹ שֶׁל דָּבָר: אִם אֲנִי יוֹצֵא בּרַכֶּבֶת צָפוֹנָה, וְלֹא יַעֲלֶה בְּיָדִי לְקַבֵּל מִשְׂרָה בֶּחָזִית, הֲרֵינִי מְאַחֵר לָשׁוּב כְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת אַחֲרֵי תֹּם חֻפְשָׁתִי. יָדַעְתִּי שֶׁזּוֹהִי עֲבֵרָה צְבָאִית שֶׁאֵעָנֵשׁ עָלֶיהָ, וּבְדִין. בִּתְנָאִים רְגִילִים יָכֹלְתִּי בְּנָקֵל לִפְנוֹת בְּבַקָּשָׁה טֵלֶגְרָפִית וּלְקַבֵּל אַרְכָּה קְצָרָה כָּזֹאת; אוּלָם בָּטוּחַ הָיִיתִי, כִּי בְּרֶגַע שֶׁשִּׁלְטוֹנוֹת הַגְּדוּד יִתְפְּסוּ אֶת מְזִמָּתִי לָלֶכֶת לֶחָזִית, יְטַלְגְּרְפוּ שֶׁעָלַי לַחֲזֹר תֵּכֶף וּמִיָּד. לְפִיכָךְ הֶחֱלַטְתִּי לְהִסְתַּכֵּן וְיָצָאתִי בְּלִי דִּחוּי לְפֵשָׁוָר.

בְּלֵב דּוֹפֵק הִתְיַצַּבְתִּי בְּצִנַּת שַׁחֲרִית בַּמִּפְקָדָה שֶׁל סֶר וִילְיַם לוֹקְהַרְט וְהוֹדַעְתִּי אֶת שְׁמִי אֶל שָׁלִישׁוֹ. וְהִנֵּה יָצָא הַלְדֵּין הַנּוֹדָע. הוּא לֹא הָיָה אָדִיב בְּיוֹתֵר, אֲבָל מְעֻנְיָן, כַּנִּרְאֶה, וּפוֹסֵחַ עַל שְׁתֵּי הַשְּׂעִפִּים. אֵינֶנִּי זוֹכֵר עוֹד מַה שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ וְכֵיצַד הִסְבַּרְתִּי אֶת עִנְיָנִי, אוּלָם אֵין סָפֵק, שֶׁקָּלַעְתִּי לַמַּטָּרָה כַּמָּה פְּעָמִים. כִּי לְאַחַר שֶׁהָיָה עוֹלֶה וְיוֹרֵד כְּחֲצִי שָׁעָה בְּמִשְׁעוֹל־הֶחָצָץ, אָמַר הַקַּפִּיטַן הַלְדֵּין: “יָפֶה”, אֵלֵךְ וְאֶשְׁאַל אֶת פִּי הַמְּפַקֵּד הָרָאשִׁי". הוּא הִסְתַּלֵּק וַאֲנִי הוֹסַפְתִּי לִפְסֹעַ אֵילָךְ וְאֵילָךְ בְּמִשְׁעוֹל־הֶחָצָץ לְבַדִּי. לֹא אָרְכָה הַשָׁעָה עַד שֶׁחָזַר וְאָמַר: “סֶר וִילְיַם הֶחֱלִיט לְמַנּוֹת אוֹתְךָ כִּקְצִין־עֵזֶר נוֹסָף בְּמִפְקַדְתּוֹ הָאִישִׁית. אַתָּה נִכְנָס לְתַפְקִידְךּ תֵּכֶף וּמִיָּד. אָנוּ מִתְקַשְׁרִים עִם מֶמְשֶׁלֶת הֹדּוּ וְעִם גְּדוּדְךָ”.

כָּךְ נִשְׁתַּנָּה מַצָּבִי בִּן־רֶגַע, מֵרֹעַ יַחַס וּמַעֲמָד עֲרַאי לְיִתְרוֹן שֶׁל שְׂרָרָה, וְצִיצִיּוֹת אֲדֻמּוֹת בְּדַשֵּׁי מְעִילִי. הָאַדְיוּטַנְט־גֵּנֵרַל פִּרְסֵם אֶת דְּבַר מִנּוּיִי בָּעִתּוֹן הָרִשְׁמִי. סוּסִים וְשַׁמָּשִׁים נִשְׁלְחוּ אֵלַי מֵאֵת גְּדוּדִי שֶׁבְּבַנְגָּלוֹר הָרְחוֹקָה, וַאֲנִי נַעֲשֵׂיתִי מְשַׁמְּשׁוֹ הָאִישִׁי שֶׁל הַמְּפַקֵּד הָרָאשִׁי. עַל הָעִנְיָן הָרַב וְקֹרַת־הָרוּחַ שֶׁמָּצָאתִי בְּשִׂיחוֹ הַיּוֹם־יוֹמִי שֶׁל אָדָם מְצֻיָּן וּמַקְסִים זֶה, אֲשֶׁר יָדַע וְהִכִּיר כָּל זֶרֶת בְּאֵזוֹר הַגְּבוּל וְנִלְחַם בְּכָל מִלְחֲמוֹתָיו בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה, נוֹסְפָה הִזְדַּמְנוּת לְבַקֵּר בְּכָל מַחֲנוֹת הַצָּבָא הַנָּתוּן לְפִקּוּדוֹ, מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן שֶׁיְקַבְּלוּנִי בְּכָל מָקוֹם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת.

בִּשְׁנֵי הַשָׁבוּעוֹת הָרִאשׁוֹנִים לְשֵׁרוּתִי הִתְנַהַגְתִּי בַּנִּמּוּס הָרָאוּי לְגִילִי הַצָּעִיר וּלְמַעֲמָדִי הַנָּמוּךְ, וְכֵן נָהֲגוּ בִּי. הָיִיתִי שׁוֹתֵק בִּשְׁעַת הַסְּעֻדּוֹת וְרַק לִפְעָמִים רְחוֹקוֹת הִצַּגְתִּי שְׁאֵלָה זְהִירָה. אוּלָם מִקְרֶה שֶׁאֵרַע מִקֵּץ זְמַן קָצָר, שִׁפֵּר בְּמִדָּה רַבָּה אֶת מַעֲמָדִי בְּמִפְקַדְתּוֹ שֶׁל סֶר וִילְיַם לוֹקְהַרְט. לְהַזְמָנַת הַקַּפִּיטַן הֵלְדֵּין הָיִיתִי מְלַוֶּה אוֹתוֹ בְּטִיּוּלוֹ הַיּוֹם־יוֹמִי, וּבִמְהֵרָה נִתְקַשְּׁרוּ בֵּינֵינוּ קִשְׁרֵי יְדִידוּת אַמִּיצָה. הוּא סִפֵּר לִי הַרְבֵּה עַל הַגֵּנֵרַל וְחֶבֶר־עוֹבְדָיו, עַל הַצָּבָא וּפְעֻלּוֹתָיו, כְּפִי שֶׁהֵן נִרְאוֹת מִבִּפְנִים, וְנִמְצֵאתִי לָמֵד דְּבָרִים הַרְבֵּה, שֶׁנֶּעֶלְמוּ עַד עַתָּה מֵעֵינַי וְלֹא נוֹדְעוּ בַּצִּבּוּר. יוֹם אֶחָד סָח לִי, כִּי עִתּוֹנַאי, שֶׁנִשְׁלַח חֲזָרָה לְאַנְגְּלִיָּה, מָתַח בְּמַאֲמָר שֶׁהִדְפִּיס בַּ“פוֹרְטְנַיְטְלִי רֶוְיוּ” בִּקֹּרֶת קָשָׁה, וּלְדִבְרֵי הַקַּפִּיטַן, אַף בִּלְתִּי הוֹגֶנֶת, עַל הַנְהָלָתָהּ שֶׁל מַעֲרֶכֶת טִירָא. הַגֵּנֵרַל וּקְצִינֵי הַמִּפְקָדָה רָאוּ בְּהַתְקָפָה אַכְזָרִית זוֹ פְּגִיעָה קָשָׁה בִּכְבוֹדָם. רֹאשׁ הַמִּפְקָדָה הַגֵּנֵרַל נִיקוֹלְסוֹן – שֶׁעָלָה בִּמְרוּצַת הַזְּמַן לַעֲמֹד בְּרֹאשׁ הַצָּבָא הַבְּרִיטִי, וּכְבָר נוֹדַע בַּיָּמִים הָהֵם בְּכִנּוּיוֹ “נִיק הַזָּקֵן” – עָרַךְ תְּשׁוּבָה בְּיַד אָמָן, אוֹ עַל כָּל פָּנִים מְמֻלַּחַת, לְאוֹתוֹ כַּתָּב, וְזוֹ אַף נִשְׁלְחָה בַּדֹּאַר הָאַחֲרוֹן לְאַנְגְּלִיָּה.

כָּאן נִתְנָה לִי סוֹף סוֹף הִזְדַּמְּנוּת לְשַׁלֵּם לְמֵיטִיבַי מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה בְּעֵצָה טוֹבָה וּזְרִיזָה. אָמַרְתִּי אֵפוֹא, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר שֶׁקָּצִין גָּבֹהַּ בְּמִפְקֶדֶת הַצָּבָא, הָעוֹמֵד בַּמַעֲרָכָה, יַכְנִיס רֹאשׁוֹ בְּפֻלְמוּס עִתּוֹנָאִי, עִם כַּתַּב־מִלְחָמָה מְפֻטָּר, עַל הַנְהָלַת הַפְּעֻלּוֹת; שֶׁבָּטוּחַ אֲנִי, כִּי הַמֶּמְשָׁלָה תֻּפְתַּע וּמִינִיסְטֶרְיוֹן הַמִּלְחָמָה יִתְמַלֵּא חֵמָה; שֶׁהֲגָנַת כְּבוֹדָהּ שֶׁל מִפְקֶדֶת הַצָּבָא הוּא עִנְיָן לַמְמֻנִּים עָלֶיהָ אוֹ לְפוֹלִיטִיקָאִים; וְאַף אִלּוּ תִּהְיֶינָה הַטְּעָנוֹת צוֹדְקוֹת בְּיוֹתֵר, הֲרֵי עֶצֶם הַרְצָאָתָן יֵרָאֶה בְּעֵינֵי כֹּל כְּסִמָּן שֶׁל חֻלְשָׁה.

הַקַּפִּיטַן הֵלְדֵּין נָבוֹךְ מְאֹד לְשֵׁמַע דְּבָרַי. אָנוּ חָזַרְנוּ תֵּכֶף הַבַּיְתָה. כָּל אוֹתוֹ הָעֶרֶב הִתְנַהֲלוּ שִׂיחוֹת בֵּין הַמְּפַקֵּד הָרָאשִׁי לְבֵין קְצִינֵי מִפְקַדְתּוֹ. לְמָחֳרָתוֹ נִשְׁאַלְתִּי, כֵּיצַד אֶפְשָׁר לְהָשִׁיב מַאֲמָר, שֶׁכְּבָר נִשְׁלַח בַּדֹּאַר. הֲיֵשׁ לְבַקֵּשׁ מֵאֵת מִינִיסְטֶרְיוֹן הַמִּלְחָמָה, שֶׁיִּפְנֶה לְעוֹרֵךְ ה“פוֹרְטְנַיְטְלִי רֶוְיוּ” וְיֶאֱסֹר עָלָיו לְפַרְסֵם אֶת הַמַּאֲמָר, בְּהִתְקַבְּלוֹ לַמַּעֲרֶכֶת? הֲסָבוּר אֲנִי, שֶׁיְצַיֵּת לִדְרִישָׁה כָּזוֹ? אָמַרְתִּי, כִּי יֵשׁ לְהַנִּיחַ, שֶׁהָעוֹרֵךְ הוּא גֶּ’נְטֶלְמֶן, וְאִם יְקַבֵּל טֵלֶגְרָמָה מֵאֵת הַמְּחַבֵּר, בְּבַקָּשָׁה לְהִמָּנַע מֵהַדְפָּסַת הַמַּאֲמָר, וַדַּאי שֶׁיְמַלְאֶנָּה, אַף אִם יִגְרֹם לוֹ הַדָּבָר קְצָת אַכְזָבָה. הַטֵּלֶגְרָמָה נִשְׁלְחָה, וְנִתְקַבְּלָה תְּשׁוּבָה מַרְגִּיעָה.

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִפְתְּחוּ בְּפָנַי יוֹתֵר וְיוֹתֵר הַחוּגִים שֶׁל נֶאֶמְנֵי הַמִּפְקָדָה, שֶׁהִתְחִילוּ מִתְיַחֲסִים אֵלַי כְּאֶל אֶחָד מִבְּנֵי גִּילָם. סָבוּר הָיִיתִי, בֶּאֱמֶת, שֶׁעַתָּה תַּגִיעַ שְׁעָתִי, וְהִתְחַלְתִּי לְקַוּוֹת שֶׁעִם פְּתִיחָתָהּ שֶׁל מַעֲרֶכֶת הָאָבִיב אוּכַל לִשְׁלֹחַ שִׁנַּי בְּמַעֲשִׂים רְצִינִיִּים יוֹתֵר. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁהַמְּפַקֵּד הָרָאשִׁי מְחַבֵּב אוֹתִי וַאֲנִי נִשָּׂא וְעוֹלֶה בִּכְלָל. לְדַאֲבוֹן לִבִּי, אֵחַר מַזָּלִי הַטּוֹב לָבוֹא. הַפְּעֻלּוֹת הַצְּבָאִיוֹת, שֶׁלְּהִתְחַדְּשׁוּתָן בִּקְנֵה מִדָּה גָּדוֹל הַרְבֵּה יוֹתֵר – חִכּוּ יוֹם יוֹם, שָׁקְעוּ לְאַט לְאַט, אַחַר נִפְסְקוּ עֵקֶב מַשָּׂא־וּמַתָּן מְמֻשָּׁךְ עִם אַנְשֵׁי הַשְּׁבָטִים, וְנִסְתַּיְּמוּ לְבַסּוֹף בְּשָׁלוֹם שֶׁל קֶבַע, שֶׁבְּתוֹרַת פּוֹלִיטִיקַאי מַתְחִיל הָיִיתִי מֻכְרָח לְהוֹדוֹת בְּתוֹעַלְתּוֹ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה כָּאן שׁוּם מַגָּע לָעִנְיָן שֶׁהֱבִיאַנִי לְפֵשָׁוָר. כָּךְ יַעֲמֹל הַבּוֹנֶה בַּהֲקָמַת סִכְרוֹ וְכָךְ, בְּעֶרֶב עוֹנַת הַדַּיִג, יָבוֹא הַשִּׁטָּפוֹן, הַסּוֹחֵף אֶת בִּנְיָנוֹ, עִם מַזָּלוֹ וּדְגָתוֹ גַּם יַחַד, וְעָלָיו לְהַתְחִיל הַכֹּל מֵחָדָש.

 

פֶּרֶק שְׁלֹשָה־עָשָׂר: קֹשִי מִצַּד קִיטְשֶׁנֶר    🔗

עַד שֶׁנִּסְתַּיְמָה הַמַּעֲרָכָה בִּגְבוּל הֹדּוּ, הֵחֵלּוּ הַשְּׁמוּעוֹת עַל מַעֲרָכָה חֲדָשָׁה בְּסוּדַן נַעֲשׂוֹת וַדָּאוּת. הַחְלָטָתָהּ שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת לוֹרְד סוֹלְסְבְּרִי לְהִתְקַדֵּם לְכַרְטוּם, לְמַגֵּר אֶת שִׁלְטוֹן הַדֶּרְוִישִׁים וּלְשַׁחֲרֵר אוֹתָם הַשְּׁטָחִים הָעֲצוּמִים מֵעֲרִיצוּתוֹ שֶׁל מִשְׁטָר קַטְלָנִי זֶה, שׁוּב לֹא הָיְתָה בְּגֶדֶר סוֹד. כְּבָר בְּטֶרֶם נִגְמַר פָּרוּק גֵּיס־הַשָּׂדֶה שֶׁל טִירָא, הֵחֵלָּה הַפָּרָשָׁה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַפְּעֻלוֹת הַחֲדָשׁוֹת, וְסֶר הֶרְבֶּרְט קִיטְשֶׁנֶר, בְּרֹאשׁ כֹּחַ בְּרִיטִי מִצְרִי בֶּן 20.000 אִישׁ, בְּעֵרֶךְ, הִגִּיעַ לַנְקֻדָּה, בָּהּ נְהַר אַטְבָּרָה מִשְׁתַּפֵּךְ אֶל הַנִּילוּס, וְהִשְׁמִיד בִּקְרָב אַכְזָרִי אֶת חֵיל מַחְמוּד, יַד יְמִינוֹ שֶׁל הַכַּלִיף, שֶׁיָּצָא נֶגְדּוֹ. נוֹתְרָה עַתָּה רַק הַמַּעֲרָכָה הַסּוֹפִית בַּדְּרָמָה הַמְמֻשָּׁכָה שֶׁל הַסּוּדַן – הִתְקַדְּמוּת מַהֲלַךְ 200 מִילִין דָּרוֹמָה, אֶל בִּירַת הַדֶּרְוִישִׁים, וְהַקְרָב הַמַּכְרִיעַ עִם מְלוֹא עָצְמָתָהּ ֶׁל הַקֵיסָרוּת הַדֶּרְוִישִׁית.

אַדִּיר הָיָה חֶפְצִי לְהִשְׁתַּתֵּף בְּמַעֲרָכָה זוֹ.

אוּלָם עַתָּה הִתְחַלְתִּי נִתְקָל בְּהִתְנַגְדוּת מִסוּג חָדָשׁ וּמַחֲרִיד. בְּרֵאשִׁית כְּנִיסָתִי לַצָּבָא, כְּשֶׁהָיִיתִי מְבַקֵּשׁ לְצָרְפָנִי לְשֵׁרוּת פָּעִיל, קִדְּמוּנִי כִּמְעַט הַכֹּל בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּמְעוֹדְדוֹת.

… נִדְמֶה, כִּי טוֹב עוֹלָם כֻּלוֹ 

(עִתִּים כֵּן יֵרָאֶה לָרִאשׁוֹנָה 

וְטוֹב לַנַּעַר שִׂים לָזֹאת לִבּוֹ).

רְאִיָּה רִאשׁוֹנָה זוֹ נִתְבַּדְּתָה, בְּלִי סָפֵק, הִרְגַּשְׁתִּי, מָה רַבִּים הָאֲנָשִׁים, שֶׁלָּקוּ בְּחֹסֶר יְדִיעָה וּבְחֹסֶר רָצוֹן טוֹב, וְאֵינָם רוֹאִים אֶת פְּעֻלּוֹתַי בְּעַיִן טוֹבָה. אַדְּרַבָּה, הֵם הִתְחִילוּ תּוֹפְסִים עֶמְדָּה שֶׁל הִתְנַגְּדוּת, וַאֲפִלּוּ שֶׁל אֵיבָה, בְּיַחֲסָם אֵלַי.

הִתְחִילוּ מְרַנְנִים אַחֲרֵי בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן, בְּעֵרֶךְ: " מִי הוּא בָּחוּר זֶה לַעֲזָאזֵל? כֵּיצַד עָלָה בְּיָדוֹ לְהַגִּיעַ לְכָל אוֹתָן הַמַּעֲרָכוֹת הַשּׁוֹנוֹת? מַדּוּעַ יֻתַּן לוֹ לִכְתֹּב בָּעִתּוֹנִים וּלְשַׁמֵּשׁ קָצִין בַּצָּבָא בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת? מַדּוּעַ יֻתֵּן לְקָצִין נְחוּת־דַּרְגָא לְסַפֵּר בְּשִׁבְחָם אוֹ בִּגְנוּתָם שֶׁל הַקְּצִינִים הַמְמֻנִּים עָלָיו? מַדּוּעַ יַפְלוּהוּ גֵנֵרָלִים לְטוֹבָה מְזוּלָתוֹ? בַּמֶּה זָכָה לְקַבֵּל כָּל כָּךְ הַרְבֵּה יְמֵי חֻפְשָׁה מִגְּדוּדוֹ? צְאוּ וּרְאוּ כָּל אוֹתָם הָאֲנָשִׁים הָעֲמֵלִים בְּזֵעַת אַפֵּיהֶם, שֶׁלֹא נִתְבַּטְלוּ מֵעוֹלָם אַף לְשָׁעָה אַחַת מִמִּלּוּי תַּפְקִידָם הַיּוֹם יוֹמִי, דַיֵּנוּ בְּכָל אֵלֶּה – דַּי וְהוֹתֵר. הוּא צָעִיר מְאֹד, וּלְאַחַר זְמָן אוּלַי יֵיטִיב אֶת דְּרָכָיו; אוּלָם תְּקוּפָה אֲרְכָּה שֶׁל מִשְׁמַעַת וְשִׁגְרָה הִיא הַדָּבָר הַדָּרוּשׁ לְלֵיטְנַנְט־הַמִּשְׁנֶה צֶ’רְצִ’יל עַתָּה. אֲחֵרִים פָּתְחוּ בַּחֲרָפוֹת וְגִדּוּפִים מַמָּשׁ, וְהַבִּטּוּיִים , “רוֹדֵף מֵדַלְיוֹת” וּ“מְפַרְסֵם עַצְמוֹ” נִשְׁמְעוּ מִזְּמַן לִזְמַן בְּאֵילוּ חוּגִים גְּבוֹהִים וּבְאֵילוּ חוּגִים נְמוּכִים שֶׁל הַצָבָא, בְּצוּרָה שֶׁהָיְתָה עֲשׂוּיָה, בְּלִי סָפֵק, לְהַפְתִּיעַ וּלְהַרְגִיז קוֹרְאֵי רְשִׁימוֹת אֵלֶּה. מַעֲצִיב הַהֶכְרַח לְצַיֵּן בְּחִינוֹת לֹא נְעִימוֹת אֵלּוּ בְּטֶבַע הָאָדָם, שֶׁנִּתְגַּלּוּ תָּמִיד, מִתּוֹךְ הִשְׁתַּלְשְׁלוּת־מְסִבּוֹת מְשֻׁנָּה בְּיוֹתֵר וּבִלְתִּי־מוּבֶנֶת בֶּאֱמֶת, עֵקֶב צְעָדַי הַתְּמִימִים, וְלִפְעָמִים אַף חָסְמוּ אֶת הַדֶּרֶךְ, שֶׁבְּקַשְׁתִּי לַעֲלוֹת בָּהּ.

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, גִּלִּיתִי, עוֹד בְּרֵאשִׁית הַהִשְׁתַּדְלוּת בְּעִנְיַן הִשְׁתַּתְּפוּתִי בְּמַעֲרֶכֶת סוּדַן כִּי הַ“סִּרְדָּר” שֶׁל הַצָּבָא הַמִּצְרִי סֶר הֶרְבֶּרְט קִיטְשֶׁנֶר, תָּפַשׂ בְּעִנְיָן זֶה עֶמְדַּת הִתְנַגְּדוּת וְאֵיבָה גְלוּיָה. בַּקָּשָׁתִי לְהִצְטָרֵף לְאוֹתוֹ צָבָא, אַף כִּי נִתְמְכָה עַל יְדֵי מִינִיסְטֶרְיוֹן הַמִּלְחָמָה, הוּשְׁבָה רֵיקָם, בְּעוֹד שֶׁכַּמָּה קְצִינִים אֲחֵרִים, שֶׁלֹא עָלוּ עָלַי בְּטִיב הַשֵּׁרוּת וּבַדַּרְגָּה, נִתְקַבְּלוּ בְּלִי קשִׁי. מִמְּקוֹרוֹת שׁוֹנִים הֶעֱלֵיתִי, שֶׁהַסֵּרוּב בָּא מִגָּבֹהּ. לֹא הָיְתָה לִי כָּל תִּקְוָה לְהִתְגַּבֵּר עַל מִכְשׁוֹלִים אֵלֶּה בְּעוֹד אֲנִי יוֹשֵׁב בְּבַנְגָּלוֹר. כֵּוָן שֶׁלְאַחַר פֵּרוּק גֵּיס־הַשָּׂדֶה שֶׁל טִירָא הָיִיתִי זַכַּאי לְקַבֵּל חֻפְשָׁה, הֶחֱלַטְתִּי לִנְסֹעַ בְּלִי דִחוּי לְמֶרְכַּז הַקֵּיסָרוּת וּלְהַגִּישׁ עֲצוּמוֹתַי בְּלוֹנְדוֹן.

מִשֶּׁהִגַּעְתִּי לְלוֹנְדוֹן, גִּיַּסְתִּי אֶת כָּל הָאֶמְצָעִים שֶׁהָיוּ בִּרְשׁוּתִי. אִמִּי הֵטִילָה אֶת כָּל כֹּחַ־הַשְׁפָּעָתָהּ בַּכַּף כְּדֵי לְקַדֵּם אֶת מִשְׁאֲלוֹתַי. בְּמֶשֶׁךְ הַחָדְשַׁיִם, בָּהֶם נִמְשַׁךְ אוֹתוֹ מַשָׂא־וּמַתָּן מְיַגֵּעַ, הֻתְקְנוּ סְעֻדּוֹת־צָהֳרַיִם וּסְעֻדּוֹת־עֶרֶב לָרֹב, שֶׁהֻזְמְנוּ אֲלֵיהֶן תַּקִּיפִי הַיָּמִים הָהֵם. אַךְ הַכֹּל לֹא הוֹעִיל! הַכֹּחַ שֶׁהִתְנַגֵּד לִנְסִיעָתִי מִצְרַיְמָה הָיָה כַּבִּיר מִדַּי וְרָחוֹק מִדַּי, וְיָדָהּ לֹא הִשִׂיגַתְהוּ. הִיא הִרְחִיקָה לֶכֶת עַד כְּדֵי כָךְ, שֶׁכָּתְבָה בְּאֹפֶן אִישִׁי אֶל סֶר הֶרְבֶּרְט קִיטְשֶׁנֶר, שֶׁהִכִּירַתְהוּ יָפֶה, וּבִקְשָׁה מֵאִתּוֹ לְקַבְּלֵנִי. הוּא הֵשִׁיב בַּאֲדִיבוּת שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּה, כִּי מִסְפַּר הַקְּצִינִים הַדְּרוּשִׁים לַמַּעֲרָכָה כְּבָר נִתְמַלֵא, כִּי הוּא כּוֹרֵעַ תַּחַת נֶטֶל הַבַּקָּשׁוֹת הַמְרֻבּוֹת מֵאֵת אֲנָשִׁים, שֶׁכְּפִי הַנִּרְאֶה לוֹ, זְכוּתָם וְהַכְשָׁרָתָם גְדוֹלוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר, אוּלָם אִם יִזְדַּמֵּן לוֹ מַשֶׁהוּ לֶעָתִיד לָבוֹא, יִשְׂמַח מְאֹד, וְכוּ' וְכוּ'.

בֵּינְתַיִם כְּבָר הָיִינוּ עוֹמְדִים בְּסוֹף יוּנִי. הַהִתְקַדְּמוּת הַכְּלָלִית שֶׁל הַצָּבָא עָמְדָה לְהַתְחִיל בְּרֵאשִׁית אַבְגוּסְט. שׁוּב לֹא הָיָה זֶה עִנְיָן שֶׁל שָׁבוּעוֹת, אֶלָּא שֶׁל יָמִים סְפוּרִים.

וְהִנֵּה לָעֵת הַזֹּאת אֵרַע מְאֹרָע, שֶׁלֹא פִּלַּלְתִּי בְּשׁוּם פָּנִים. לִידֵי לוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי, רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה, שֶׁלִּיחָסָיו הַפּוֹלִיטִיִּים עִם אָבִי לֹא חָסְרָה בְּחִינָתָם הַטְּרָגִית, נִזְדַּמֵּן סִפְרִי “גֵּיס־הַשָּׂדֶה שֶׁל מָלַקַּנְד”, וְנִרְאֶה שֶׁלֹא רַק שֶׁמָּצָא בּוֹ עִנְיָן אֶלָּא שֶׁגַּם נִתְרַתֵּק אֵלָיו בְּכֹחַ. פִּתְאֹם נִתְעוֹרֵר בּוֹ הָרָצוֹן לְהַכִּיר אֶת הַמְחַבֵּר. בֹּקֶר אֶחָד, בִּתְחִלַּת יוּלִי, קִבַּלְתִּי מִכְתָּב מֵאֵת מַזְכִּירוֹ הַפְּרָטִי סֶר שׁוֹמְבֶּרְג מֶ’דּוֹנֶל, לְהוֹדִיעֵנִי, שֶׁרֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה קָרָא אֶת סִפְרִי בְּעֹנֶג רַב וְהָיָה תָּאֵב מְאֹד לָדוּן אִתִּי עַל אֵילוּ מִפְּרָקָיו. הֲנוֹחַ לִי לְבַקְרוֹ יוֹם אֶחָד בְּמִשְׂרַד הַמִּינִיסְטֶרְיוֹן לְעִנְיְנֵי חוּץ? שָׁעָה אַרְבַּע בְּיוֹם שְׁלִישִׁי הַבָּא, תְּהֵא נוֹחָה בִּשְׁבִילוֹ, אִם תַּתְאִים לְסֵדֶר־יוֹמִי שֶׁלִי, תְּשׁוּבָתִי הָיְתָה, כְּפִי שֶׁיָּבִין הַקּוֹרֵא מֵאֵלָיו" הֲנוֹחַ לְבַר־אַוָּז לִשְׂחוֹת בַּמַּיִם"? אוֹ בְּדוֹמָה לְזוֹ.

אָדָם גָּדוֹל זֶה, שַׁלִיטוֹ שֶׁל הָעוֹלָם הַבְּרִיטִי, מַנְהִיגָהּ הַמְכֻבָּד שֶׁל הַמִּפְלָגָה הַשַּׁמְרָנִית, הַמְשַׁמֵּשׁ זוֹ הַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה וּמִינִיסְטֶר הַחוּץ, קִבְּלַנִי לִרְאָיוֹן בַּשָּׁעָה הַקְּבוּעָה, וַאֲנִי נִכְנַסְתִּי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי לְאוֹתוֹ הַחֶדֶר רְחַב־הַיָּדַיִם, הַנִּשְׁקָף אֶל כִּכַּר הַמִּסְקָרִים שֶׁל מִשְׁמַר־הַפָּרָשִׁים, בּוֹ עָתִיד הָיִיתִי לִרְאוֹת מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם, בְּמֶשֶׁךְ הַרְבֵּה שָׁנִים, בְּהֵחָתֵךְ גּוֹרָלָם שֶׁל הַרְבֵּה עִנְיָנִים חֲמוּרִים, לְשָׁלוֹם וּלְמִלְחָמָה.

הָיָה מַשֶׁהוּ נֶאְדָּרִי בִּדְמוּתוֹ שֶׁל חֲכַם־מְדִינָה וָתִיק זֶה. לוֹרְךְ סוֹלְסְבֶּרִי, לַמְרוֹת הִתְנַגְּדוּתוֹ לְרַעְיוֹנוֹת חֲדִישִׁים וְאוּלַי, מִבְּחִינַת־מָה, דַּוְקָא מִתּוֹךְ הִתְנַגְּדוּתוֹ זוֹ, מִלֵּא תַּפְקִיד גָדוֹל יוֹתֵר מִכָּל דְּמוּת אַחֶרֶת בְּדִבְרֵי הַיָּמִים, בְּגִבּוּשׁ עָצְמָתָהּ הַגּוֹבֶרֶת וְהוֹלֶכֶת שֶׁל הַקֵּיסָרוּת הַבְּרִיטִית לִקְרַאת שְׁעַת־חֵרוּם, שֶׁאַךְ מְעַטִּים חָזוּ אוֹתָהּ מֵרֹאשׁ וְאִישׁ לֹא יָכֹל לַעֲמֹד עַל כָּל שְׁעוּר גָדְלָהּ. זוֹכֵר אֲנִי יָפֶה אֲדִיבוּת זוֹ שֶׁל הַדּוֹר הַיָּשָׁן בָּהּ קִבֵּל אֶת פָּנַי בַּפֶּתַח, וְאֶת תְּנוּעַת יָדוֹ הַמַּקְסִימָה, כְּשֶׁהוֹלִיכַנִי אֶל הַסַּפָּה הַקְּטַנָּה בְּאֶמְצַע הָאוּלָם הַגָּדוֹל.

“מָצָאתִי עִנְיָן רַב מְאֹד בְּסִפְרְךָ, קָרָאתִי אוֹתוֹ בַּהֲנָאָה יְתֵרָה וְאִם מֻתָּר לִי לְהַגִּיד זֹאת. גַּם בְּהַעֲרָצָה לֹא רַק לְתֹכֶן הַסֵּפֶר, אֶלָּא גַּם לְסִגְנוֹנוֹ. הַוִּכּוּחִים בִּשְׁנֵי בָּתֵּי־הַמְחוֹקְקִים עַל הַפּוֹלִיטִיקָה שֶׁלָּנוּ בִּגְבוּל הֹדּוּ הִצְטַיְנוּ בִּמְרִירוּתָם, וְרַבָּה בָּהֶם הַמְּבוּכָה, שֶׁיְסוֹדָהּ בְּאִי הֲבָנָה. אֲנִי עַצְמִי קִבַּלְתִּי מִמִּכְתָּבִיךָ מֻשָּׂג נָכוֹן יוֹתֵר מִטִיב הַמַּעֲרָכוֹת שֶׁנִּטְשׁוּ בְּעִמְקֵי הַגְּבוּל, מִמַּה שֶׁמָּצָאתִי בְּכָל שְׁאָר הַתְּעֻדּוֹת, שֶׁהֻטַּל עָלַי לִקְרֹא בָּהֶן” .

סָבוּר הָיִיתִי, שֶׁחַסְדּוֹ יִצְטַמְצֵם בְּעֶשְׂרִים דַּקָּה, לְכָל הַיּוֹתֵר, וְלֹא הָיָה בְּדַעְתִּי לְהַאֲרִיכָן כָּל עִקָּר עַל כֵּן קַמְתִּי בְּבוֹא הַמּוֹעֵד, כְּאוֹמֵר לְהִסְתַּלֵּק. אוּלָם הוּא עִכְּבַנִי לְמַעְלָה מֵחֲצִי שָׁעָה. וּכְשֶׁלִּוַּנִי עַל פְּנֵי הָאֹרֶךְ הָרַב שֶׁל הַשָּׁטִיחַ עַד הַדֶּלֶת, נִפְרַד מֵאִתִּי בַּדְּבָרִים הַבָּאִים: “אֲקַוֶּה, שֶׁתַּרְשֵׁנִי לֵאמֹר לְךָ, כַּמָּה אַתָּה מַזְכִּיר לִי אֶת אָבִיךָ, שֶׁיַּחַד אִתּוֹ יָדַעְתִּי יָמִים כֹּה חֲשׁוּבִים בְּחַיַּי הַפּוֹלִיטִיִים. אִם אוּכַל לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִילְךָ מַשֶׁהוּ, בְּכָל זְמַן שֶׁהוּא, אָנָא אַל תִּמָּנַע מֵהוֹדִיעֵנִי זֹאת” .

מִשֶׁחָזַרְתִּי הַבַּיְתָה, הִרְבֵּיתִי לְהַרְהֵר בְּחֶרְדַּת־לֵב בְּדִבְרֵי פְּרִידָה אֵלֶּה. לֹא הָיָה בִּרְצוֹנִי לְהַטְרִיחַ אֶת הַלּוֹרְד הַזָּקֵן בְּקֶשֶׁר לְעִנְיָנִי. מִצַּד שֵׁנִי, נִדְמָה לִי, שֶׁרֶמֶז קַל שֶׁלּוֹ בִּלְבַד הָיָה מַסְפִּיק לְהַבְטִיחַ לִי אֶת הַדָּבָר, שֶׁאֵלָיו שָׁאַפְתִּי יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְכָל דָּבָר בָּעוֹלָם. דִּבּוּר מִפִּי ראשׁ־הַמֶּמְשָׁלָה, תּוֹמְכוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל סֶר הֶרְבֶּרְט קִיטְשֶׁנֶר, וַדַּאי הָיָה מְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ לַחְדֹּל מֵהִתְנַגְּדוּתוֹ הַמִֻּפְרֶזֶת לְמִשְׁאַלְתִּי הַצְּנוּעָה. לְאַחַר שָׁנִים, כְּשֶׁעָסַקְתִּי אֲנִי עַצְמִי בַּהֲמוֹן עִנְיָנִים כָּאֵלֶּה, כְּשֶׁאֲנָשִׁים צְעִירִים הָיוּ מְבַקְשִׁים רְשׁוּת לְהִשְׁתַּתֵּף בִּקְרָבוֹת מַמָּשׁ, וְשִׁגְרָה מִשְׂרָדִית קַמְצָנִית הָיְתָה מְעַכֶּבֶת בַּעֲדָם, נָהַגְתִּי לְבַטֵל לָאוִין אֵלֶּה, בְּאָמְרִי: “סוֹף סוֹף הֲרֵי אֵין אֵלֶה מְבַקְשִׁים אֶלָּא לְקַדֵּם פְּנֵי כַּדּוּר, יְהִי כֵן”.

לְפִיכָךְ פָּנִיתִי, לְאַחַר כַּמָּה יְמֵי עִיּוּן, אֶל סֶר שׁוֹמְבֶּרְג מֶ’דּוֹנֶל, שֶׁרְאִיתִיו וְנִפְגַּשְׁתִּי עִמּוֹ בְּחוּגִים חֶבְרָתִיִּים שׁוֹנִים לְמִן יְמֵי יַלְדוּתִי. הָיָה אָז הַשָּׁבוּעַ הַשְּׁלִישִׁי בְּיוּלִי. דּוֹמֶה הָיָה שֶׁאֵין כָּל דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לְהַגִּיעַ אֶל הַגַּיִס הַחוֹנֶה עַל הָאַטְבָּרָה, בְּטֶרֶם תַּתְחִיל הַהִתְקַדְּמוּת לְצַד כַרְטוּם.

יוֹם אֶחָד לִפְנוֹת עֶרֶב, יָצָאתִי לְחַפְּשׂוֹ וּמְצָאתִיו מִתְלַבֵּשׁ לִסְעֻדַּת־הָעֶרֶב. הֲיַסְכִּים רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה לִשְׁלֹחַ טֵלֶגְרָמָה לְסֶר הֶרְבֶּרְט קִיטְשֶׁנֶר? מִינִיסְטֶרְיוֹן הַמִּלְחָמָה נָתַן לִי אֶת הַמְלָצָתוֹ, גְדוּדִי נוֹתֵן לִי חֻפְשָׁה, הַגְדוּד הַ־ 21 שֶׁל תּוֹפְשֵׁי־הַשֶּׁלַח מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַבְּלֵנִי. אֵין מְנִיעָה אַחֶרֶת כָּל שֶׁהִיא. הַאָמְנָם כֹּה מֻגְזֶמֶת בַּקָּשָׁתִי? הֲיוֹאִיל לְנַסוֹת לְבָרֵר, מַה דַּעְתּוֹ שֶׁל לוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי בְּנִדּוֹן זֶה?

“בָּטוּחַ אֲנִי שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּל אֲשֶׁר לְאֶל יָדוֹ”, אָמַר, " אַתָּה מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָיו מְאֹד, אוּלָם הוּא לֹא יֵלֵךְ אֶלָּא עַד גְּבוּל מְסֻיָּם. אֶפְשָׁר, שֶׁהוּא יַסְכִּים לְנַסֵחַ אֶת הַשְׁאֵלָה בְּצוּרָה כָּזוֹ, שֶׁתִּרְמֹז עַל הַתְּשׁוּבָה הָרְצוּיָה לוֹ. אֵין לְךָ לְחַכּוֹת לְכָל לַחַץ מִצִּדּוֹ, אִם תִּהְיֶה הַתְּשׁוּבָה שְׁלִילִית".

אָמַרְתִּי, שֶׁאֶסְתַּפֵּק בְּכָךְ.

אֶעֶשֶׂה זֹאת מִיָּד,"אָמַר אִישׁ סוֹדוֹ וְיַד יְמִינוֹ שֶׁל לוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי שִׁלְטוֹנוֹ הַמְמֻשָּׁךְ. אָדָם אַמִּיץ־לֵב זֶה, שֶׁהִתְעַקֵּשׁ לָלֶכֶת בְּאַחֲרִית יָמָיו לַחֲפִירוֹת בְּמִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם, נֶהֱרַג לְאַחַר זְמַן קָצָר בְּכַדּוּר בָּרָד.

הוּא נָטַשׁ אֶת מְסִבַּת סְעֻדָּתוֹ וְהָלַךְ לְחַפֵּשׂ אֶת אֲדוֹנוֹ. עַד שֶׁהֶחֱשִׁיךְ הַיּוֹם נִשְׁלְחָה אֶל הַ“סִרְדָּר” טְלֶגְרָמָה, בָּהּ נֶאֱמַר, כִּי בְּעוֹד שֶׁלּוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי אֵינוֹ מַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ, כַּמּוּבָן לְהִתְעָרֵב בְּעִנְיְנֵי הַ“סִּרְדָּר” בִּבְחִירַת הַקְצִינִים הַכְּפוּפִים לוֹ, הָיָה שָׂמֵחַ מְאֹד, מִסִּבּוֹת וְנִמּוּקִים אִישִׁיִּים, אִלּוּ אֶפְשָׁר הָיָה לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתִי, לְהִשְׁתַּתֵּף בַּפְּעֻלּוֹת הַצְּבָאִיוֹת הַמְמַשְׁמְשׁוֹת וּבָאוֹת, בְּלִי לִפְגֹעַ בְּכָךְ בְּעִנְיְנֵי הַכְּלָל כֻּלּוֹ. הַתְּשׁוּבָה הַטֶּלֶגְרָפִית הָיְתָה מְהִירָה וּמְזֹרֶזֶת: סֶר הֶרְבֶּרְט קִיטְשֶׁנֶר כְּבָר מִנָּה אֶת כָּל הַקְּצִינִים הַדְּרוּשִׁים לוֹ, וְאִם תִּתְפַּנֶינָה אֵילוּ מִשְׂרוֹת, הֲרֵי יֵשׁ מָעֳמָדִים אֲחֵרִים, שֶׁהוּא רוֹאֶה חוֹבָה לְעַצְמוֹ לְהַעְדִיפָם עַל אוֹתוֹ קָצִין צָעִיר.

בְּשׂוֹרָה רָעָה זוֹ הִגִיעָה אֵלַי בְּעִתָּהּ. אִלּוּ פָּקְעָה הַתְמָדָתִי הָעַקְשָׁנִית אוֹתָהּ שָׁעָה, וַדַּאי שֶׁלֹא הָיִיתִי מְשַׁתֵּף עַצְמִי לְעוֹלָם בָּעֲלִילוֹת הַנּוֹעָזוֹת שֶׁל מַעֲרֶכֶת אוֹמְדוּרְמָן. אוּלָם בֵּינְתַיִם נוֹדַע לִי דָּבָר, שֶׁפָּתַח אֶפְשָׁרוּת לְעוֹד מַאֲמָץ אֶחָד, אַחֲרוֹן.

סֶר פְרֶנְסִיס זַ’ן, אֶחָד מִגְדוֹלֵי שׁוֹפְטֵינוּ הָיָה יְדִיד וָתִיק שֶׁל בֵּית־אָבִי, וּלְאִשְׁתּוֹ (עַתָּה לֵידִי סֵינְט־הִילִיֶּר), מַהְלְכִים רַבִּים בְּחוּגֵי הַצְבָא; בֵּין הַשְּׁאָר, הָיְתָה נִפְגֶשֶׁת לִפְעָמִים קְרוֹבוֹת עִם סֶר אֵוֵלִין ווּד, הָאַדְיוּטַנְט־גֵּנֵרַל. הָעֲבוֹדָה, שֶׁעָשְׂתָה לְאַחַר זְמַן בְּמוֹעֲצַת הָעִירְיָה שֶׁל לוֹנְדוֹן, תּוּכַל לְשַׁמֵּשׁ הוֹכָחָה לְכֹשֶׁר מַעֲשֶׂיהָ וּלְהַשְׁפָּעָתָהּ עַל הָאֲנָשִׁים וְהָעִנְיָנִים שֶׁעָסְקָה בָּהֶם. הִיא סִפְּרָה לִי, שֶׁשָׁמְעָה אֶת סֶר אֵוֵלִין מַבִּיעַ דַּעְתּוֹ בִּמְסִבָּה אַחַת, כִּי סֶר הֶרְבֶּרְט קִיטְשֶׁנֶר גָדַשׁ אֶת הַסְאָה בְּבַרְרָנוּתוֹ הַיְתֵרָה לְגַבֵּי קְצִינִים, שֶׁמִּינִיסְטֶרְיוֹן־הַמִּלְחָמָה מַמְלִיץ עֲלֵיהֶם, וְשֶׁהוּא מִצִּדּוֹ לֹא יַסְכִּים בְּשׁוּם פָּנִים לְזִלְזוּל גָּמוּר זֶה בִּדְרִישׁוֹת הַמִּינִיסְטֶרְיוֹן, מִצַּד מְפַקֵד שֶׁל גֵיס־שָׂדֶה, שֶׁסּוֹף סוֹף אֵינוֹ אֶלָּא חֵלֶק בִּלְתִּי־נִכָּר שֶׁל הַצָּבָא הַבְּרִיטִי. אֵין סָפֵק, כִּי עַד כַּמָּה שֶׁהַדָּבָר נוֹגֵעַ לַצָּבָא הַמִּצְרִי, אֵין עוֹרְרִין עַל הַ“סִרְדָּר”, אוּלָם הֶרְכֵּבוֹ הַפְּנִימִי שֶׁל הַחַיִל הַבְּרִיטִי (דִיוִיזְיָה שֶׁל חֵיל הָרַגְלִים, בְּרִיגָדָה שֶׁל חֵיל הַתּוֹתְחָנִים וּגְדוּד פָּרָשִׁים בְּרִיטִי, הוּא הַגְּדוּד הַ־ 21 שֶׁל תּוֹפְטֵי־ הַשֶּׁלַח) הַנִּלְוֶה עַל חֵיל־הַמִּשְׁלוֹחַ, הוּא עִנְיָנוֹ שֶׁל מִינִיסְטֶרְיוֹן הַמִּלְחָמָה בִּלְבַד. אַף סִפְּרָה לִי, שֶׁסֶר אֲוִלִין ווּד הֶרְאָה סִמָּנֵי הִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה, בְּדַבְּרוֹ עַל עִנְיָן זֶה. אָז אָמַרְתִּי: “הֶאָמַרְתָּ לוֹ, שֶׁרֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה טִלְגְרֵף בְּאֹפֶן אִישִׁי בְּנוֹגֵעַ לְעִנְיָנִי? " הִיא עָנְתָה בִּשְׁלִילָה. " עֲשִׂי זֹאת אֵפוֹא”, אָמַרְתִּי" וְנִרְאֶה, אִם אָמְנָם יַעֲמֹד עַל זְכוּתוֹ" .

מִקֵּץ יוֹמַיִם, קִבַּלְתִּי אֶת הַהוֹדָעָה הַלָּקוֹנִית הַבָּאָה מֵאֵת מִינִיסְטֶרְיוֹן הַמִּלְחָמָה:

“סֻפַּחְתָּ, בְּתוֹר לֵיטְנַנְט נוֹסָף, לַגְּדוּד הָ־ 21 שֶׁל תּוֹפְשֵׁי־הַשֶּׁלַח, בְּמַעֲרֶכֶת סוּדָן, עָלֶיךָ לְהִתְיַצֵּב תֵּכֶף בְּמִפְקֶדֶת הַגְּדוּד, בַּקְסַרְקְטִין שֶׁל עַבָּסִיָּה, קָהִיר. מוּבָן שֶׁעָלֶיךָ הוֹצְאוֹת הַנְּסִיעָה, וּבְמִקְרֶה שֶׁתֵּהָרֵג אוֹ תִּפָּצַע בַּקְרָבוֹת הַמְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים, אוֹ בְּכָל נְסִבָּה אַחֶרֶת, לֹא תִּהְיֶה לְמַעֲמָסָה עַל קֻפַּת הַצָּבָא הַבְּרִיטִי, בְּשׁוּם פָּנִים”. אוֹלִיבֵר בּוֹרְתְוִיק, בְּנוֹ שֶׁל בַּעַל הַ“מּוֹרְנִינְג פּוֹסְט”, שֶׁנּוֹדְעָה לוֹ הַשְׁפָּעָה יְתֵרָה עַל הַנְהָלַת עִנְיְנֵי הָעִתּוֹן, הָיָה בֶּן־גִילִי וִידִידִי הַנֶּאֱמָן. מִתּוֹךְ הַרְגָּשַׁת תָּקְפּוֹ שֶׁל הַכְּלָל הַנַּפּוֹלֵיאוֹנִי, " שֶׁמִּלְחָמָה צְרִיכָה לְסַיֵּעַ לְמִלְחָמָה" , הִגַּעְתִּי אוֹתוֹ עֶרֶב לִידֵי הֶסְכֵּם עִם אוֹלִיבֶר, שֶׁאֶכְתֹב, בְּכָל הַזְדַּמְנוּת שֶׁתָּבוֹא לְיָדִי, שׁוּרָה שֶׁל מִכְתָּבִים לַ“מּוֹרְנִינְג פּוֹסְט” בַּ־ 15 לִי“שְׂ הַטוּר. נְשִׂיא הַחֶבְרָה לְמֶחְקָר פְּסִיכִי לֹא חָשַׁשׁ לְהוֹצִיא מִמֶּנִּי, לְאַחַר פַּת־עַרְבִּית, הַבְטָחָה שֶׁ”אֶתְקַשֶׁר "אִתּוֹ, אִם יִקְרֵנִי אָסוֹן. לְמָחֳרָתוֹ, בְּ־ 11 בַּבֹּקֶר, יָצָאתִי בָּרַכֶּבֶת לְמַרְסִיל. נִפְנוּפִי יַד אִמִּי לְוּוּנִי בְּאַהֲבָה. מִקֵץ שִׁשָּׁה יָמִים הִגַּעְתִּי לְקַהִיר.

בַּקְסַרְקְטִין שֶׁל עַבָּסִיָּה הֲמוּלָה וְהִתְרַגְּשׁוּת. שְׁנֵי אֶסְכַּדְרוֹנִים שֶׁל גְדוּד תּוֹפְשֵׁי הַשֶׁלַח הָ־21 כְּבָר יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ, לְאֹרֶךְ שְׂפַת הַנִּילוּס. עוֹד שְׁנַיִם עָמְדוּ לָצֵאת לְמָחֲרַת הַבֹּקֶר. בְּסַךְ־הַכֹּל סֻפְּחוּ אֶל הַגְּדוּד הָ־21 שִׁבְעָה קְצִינִים מִגְּדוּדִים אֲחֵרִים שֶׁל חֵיל הַפָּרָשִׁים, כְּדֵי לְהַעֲלוֹתוֹ לִמְלוֹא הַכֹּחַ הַצְּבָאִי. קְצִינִים אֵלֶּה נִתְחַלְקוּ בֵּין הָאֶסְכַּדְרוֹנִים הַשׁוֹנִים, לְפַקֵד עַל פְּלֻגּוֹת־פָּרָשֵׁיהֶם. פְּלֻגָּה כָּזֹאת נִשְׁמְרָה בִּשְׁבִילִי עִם אַחַד הָאֶסְכַּדְרוֹנִים הָרָאשִׁיִּים. אוּלָם מִפְּנֵי הַדִּחוּיִים וְאִי הַוַּדָּאוּת בְּבוֹאִי, נִתְּנָה הַפְּלֻגָּה לְאַחֵר, לִיטְנַנְט־הַמִּשְׁנֶה רוֹבֶּרְט גְרֶנְפֶל הִצְלִיחַ לְקַבֵּל אֶת מְקוֹמִי הַפָּנוּי. הוּא יָצָא לַדֶּרֶךְ מִתּוֹךְ הִתְרוֹמְמוּת הָרוּחַ. בְּקָהִיר סָבְרוּ הַכֹּל, שֶׁנְאַחֵר לָבוֹא אֶל הַמַּעֲרָכָה. שְׁנֵי הָאֶסְכַּדְרוֹנִים הָרִאשׁוֹנִים אוּלַי יַגִּיעוּ לְשָׁם בְּעוֹד מוֹעֵד, אוּלָם אֵין לָדַעַת זֹאת אֶל נָכוֹן, “שַׁוּוּ בְּנַפְשְׁכֶם, כַּמָּה שִׂחֵק לִי מַזְלִי”, כָּתַב גְרֶנְפֶל לִבְנֵי־מִשְׁפַּחְתּוֹ, “הִנֵּה קִבַּלְתִּי אֶת פְּלֻגַת הַפָּרָשִׁים, שֶׁהָיְתָה יְעוּדָה בִּשְׁבִיל וִינְסְטוֹן, וְאָנוּ הָרִאשׁוֹנִים לִיצִיאָה” .

יַד הַמִּקְרֶה פּוֹעֶלֶת בְּחַיֵינוּ בְּלִי הֶרֶף, אוּלָם לֹא תָּמִיד אֶפְשָׁר לָנוּ לִרְאוֹת מַעֲלָלֶיהָ בִּבְהִירוּת גְמוּרָה. כְּפִי שֶׁנִּתְבָּרֵר, הֻשְׁמְדָה אוֹתָהּ פְּלֻגָה, בְּרֻבָּהּ הַמַּכְרִיעַ, בְּהַתְקָפָה שֶׁעָרַךְ הַגְּדוּד בְּמַעֲרֶכֶת 2 בְּסֶפְּטֶמְבֶּר, וּמַנְהִיגָהּ הַצָּעִיר וְאַמִּיץ הַלֵּב נֶהֱרַג. הוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן לְבֵית גְרֶנְפֶל הָאֲצִילִי*, * שֶׁהִקְרִיב אֶת חַיָּיו בְּמִלְחֲמוֹת הַקֵיסָרוּת. שְׁנַיִם מֵאֶחָיו הַצְעִירִים מִמֶּנּוּ נֶהֶרְגוּ בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם, הָאֶחָד – לְאַחַר שֶׁזָּכָה בִּצְלָב וִיקְטוֹרְיָה; אַף רוּחוֹ כְּרוּחָם הָיָה עָשׂוּי לִבְלִי חָת.

תְּנוּעַת הַגְּדוּד, מַהֲלַךְ 1400 מִילִין לְלֵב אַפְרִיקָה, בֻּצְעָה בְּכָל אוֹתָהּ הַמְהִירוּת וְהַדַּיְקָנוּת הַנָּאָה, שֶׁבָּהּ הִצְטַיְנוּ כָּל סִדּוּרָיו שֶׁל קִיטְשֶׁנֶר בַּיָּמִים הָהֵם. הוּבַלְנוּ בָּרַכֶּבֶת לְאַסִיאוּט, וּמִשָּׁם בָּאֳנִיוֹת קְטַנּוֹת לְאַסוּאַן. הוֹלַכְנוּ אֶת סוּסֵינוּ מִסָּבִיב לָאֶשֶׁד בְּפִילֶא; בְּשַׁלָּל יָרַדְנוּ שׁוּב בָּאֳנִיּוֹת אֲחֵרוֹת; נָסַעְנוּ אַרְבָּעָה יָמִים עַד וַדִי־חַלְפָה, וּמִשָּׁם הִמְשַׁכְנוּ דַּרְכֵּנוּ, דֶּרֶךְ 400 מִילִין בַּמִּדְבָּר בִּמְסִלַּת־הַבַּרְזֶל הַצְבָאִית הַנִּפְלָאָה, שֶׁבְּהַשְׁלָמָתָהּ נֶחְתָּם גּוֹרָלוֹ שֶׁל שִׁלְטוֹן הַדֶּרְוִישִׁים. מִקֵץ שְׁבוּעַיִם, בְּדִיּוּק, לְאַחַר שֶׁיָּצָאנוּ מִקַּהִיר, הִגַּעְנוּ אֶל הַמַּחֲנֶה וּבְסִיס מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל שֶׁל הַצָּבָא, בִּמְקוֹם שֶׁמֵימֵי הָאַטְבָּרָה מִשְׁתַּפְּכִים לְתוֹךְ הַנִילוּס הָאַדִּיר.

הַנְסִיעָה הָיְתָה נֶהְדָּרָה. הַסִּדּוּרִים הַמְצֻיָּנִים, שֶׁנַעֲשׂוּ לְרַוְחָתֵנוּ וּלְנוֹחוּתֵנוּ, הַחֲבוּרָה הָעַלִיזָה, מַרְאוֹת־הַנּוֹף הַנָּאִים בְּחִדּוּשָׁם, שֶׁחָלְפוּ לְעֵינֵינוּ, הַהִתְרַגְּשׁוּת וְהַחֶדְוָה קַלַּת־הַדַּעַת, בָּהּ צִפָּה כָּל אֶחָד וְאֶחָד לַמַּעֲרָכָה, הַמְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה בְּוַדָּאוּת גְמוּרָה, וְלַתַּפְקִיד שֶׁיְמַלֵּא בָּהּ גְדוּד־הַפָּרָשִׁים הַבְּרִיטִי הַיְחִידִי עִם הַצְבָא – כֻּלָּם חָבְרוּ יַחַד לְהַנְעִים אֶת הַרְפַּתְקָתֵנוּ.

אוּלָם אֵימָה גְדוֹלָה אַחַת הוֹסִיפָה לְרָדְפֵנִי בְּלִי חָשָׂךְ. בְּקַהִיר לֹא שָׁמַעְתִּי דָּבָר עַל הָעֶמְדָּה שֶׁנָּקַט סֶר הֶרְבֶּרְט קִיטְשֶׁנֶר בְּנוֹגֵעַ לָעֻבְדָה, שֶׁמִּינִיסְטֶרְיוֹן הַמִּלְחָמָה שְׁלָחַנִי לְסוּדַן בְּנִגּוּד לִרְצוֹנוֹ. רָאִיתִי בְּדִמְיוֹנִי טֵלֶגְרָמוֹת שֶׁל מְחָאָה מִצִּדּוֹ לְמִינִיסְטֶרְיוֹן־הַמִּלְחָמָה, שֶׁיַּעֲמִידוּ אֶת הַחֲלָטַת הַמִּינִיסְטֶרְיוֹן בְּמִבְחָן. מִתּוֹךְ הַפְרָזָה יְתֵרָה, כְּמִנְהַג אֲנָשִׁים חֲרֵדִים וְנִסְעָרִים, תֵּאַרְתִּי לְעַצְמִי אֶת הִתְרַגְּשׁוּתוֹ שֶׁל הָאַדְיוּטַנְט־גֵּנֵרָל בְּוַיְטְהוֹל מֵחֲמַת תּוֹכַחְתּוֹ הַקָּשָׁה, אוֹ אֲפִלּוּ הִתְנַגְּדוּתוֹ הָעַקְשָׁנִית שֶׁל הַמְפַקֵּד הָרָאשִׁי הָאַדִּיר הַכֹּל־יָכֹל כִּמְעָט. חִכִּיתִי בְּכָל רֶגַע שֶׁיִּקְרָאוּנִי לַחֲזֹר, וּגְדוֹלָה מִזּוֹ: נִמְצֵאת עַתָּה תַּחַת פְּקוּדוֹ שֶׁל הַ“סִּרְדָּר”. מִי יִמְנָעֵהוּ מִלְהַפְלִיט אֶת הַמִּלִים: " הָשִׁיבוּהוּ, הַחֲזִירוּהוּ אֶל הַבָּסִיס; הוּא יָכוֹל לָבוֹא עִם פְּלֻגַּת הַמִּלּוּאִים לְאַחַר הַמַּעֲרָכָה", אוֹ בְּדוֹמֶה לְאֵלֶּה? כָּל פַּעַם שֶׁנִּתְקָרְבָה הָרַכֶּבֶת לְאַחַת הַתַּחֲנוֹת, כָּל פַּעַם שֶׁנִּתְקָרְבוּ כְּלֵי הַשַׁיִט שֶׁלָּנוּ לַחוֹף, הָיִיתִי בּוֹחֵן וּבוֹדֵק אֶת הַקָּהָל בְּעֵינַיִם נְבוֹכוֹת, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁנִּרְאוּ סִגְנוֹנָיו שֶׁל אֶחָד מִקְּצִינֵי־הַמִּפְקָדָה, הֶחֱלַטְתִּי מִיָּד שֶׁאָמְנָם הִשִׂיגַתְנִי הָרָעָה. מְשַׁעַר אֲנִי שֶׁפּוֹשֵׁעַ הַבּוֹרֵחַ מֵאֵימַת הַדִּין מִתְנַסֶה בְּאוֹתוֹ הַנִּסָיוֹן בְּכָל תַּחֲנָה וְתַחֲנָה שֶׁבַּדֶּרֶךְ. תּוֹדָה לָאֵל, אַמְצָאַת הָרַדְיוֹ טֶרֶם נוֹדְעָה בַּיָּמִים הָהֵם, שֶׁלּוּלֵא כֵן לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ מְנוּחַת נֶפֶשׁ, אַף רֶגַע אָמְנָם לֹא הָיָה מִפְלָט מִן הַטֶּלֶגְרַף הָרָגִיל, שֶׁרִשְׁתּוֹ הָרְחָבָה הָיְתָה מְזֹרָה עָלֶיךָ גַּם אָז. אוּלָם הָיוּ, לַפָּחוֹת, הַפְסָקוֹת שֶׁל אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה יָמִים, בָּהֶם הִשְׁתַּכְשְׁכָה דַּרְכֵּנוּ בְּשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה עַל מֵימֵי הַיְאֹר הַגָּדוֹל, מִחוּץ לְכָל קֶשֶׁר עִם עוֹלָם לְלֹא רַחֲמִים.

אוּלָם מִשֶׁהִתְקָרְבָה הַנְסִיעָה אֶל קִצָּהּ לְלֹא פֶּגַע, נִתְחַזְקָה תִּקְוָתִי, וְעַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְוַדִי חַלְפָה, הִתְחַלְתִּי רוֹאֶה אֶת הַבָּאוֹת בְּאוֹר יוֹתֵר בָּהִיר. וַדַּאי שֶׁהַ“סִּרְדָּר”, הָעוֹמֵד עַתָּה בִּפְנֵי מַעֲרַכְתּוֹ הַקָּשָׁה וְהַמַּכְרַעַת בְּיוֹתֵר, וּמֻטֶּלֶת עָלָיו הָאַחֲרָיוּת הָעֲצוּמָה לְרִכּוּז הַצָּבָא וְהִתְקַדְּמוּתוֹ – עִנְיָן מְסֻבָּךְ בְּיוֹתֵר, הַנָּתוּן כַּיָּדוּעַ, לְכָל פְּרָטִי פְּרָטָיו, לְהַשְׁגָּחָתוֹ הָאִישִׁית – טָרוּד, בְּלִי סָפֵק, בְּמִדָּה כָּזוֹ, שֶׁלֹא יוּכַל לְהִפָּנוֹת לִתְקִיעַת שַׁפּוּד בְּגַלְגַלּוֹ שֶׁל סְגַן קָצִין רַע־מַזָל. אֶפְשָׁר, שֶׁלֹא תִּהְיֶה לוֹ שָׁהוּת, וְלֹא סַבְלָנוּת, לְהֵאָבֵק עִם מִינִיסְטֶרְיוֹן הַמִּלְחָמָה בְּטֵלֶגְרָמוֹת עֲרוּכוֹת בִּכְתָב־סְתָרִים. אֶפְשָׁר, שֶׁיִּשְׁכַּח אֶת כָּל הָעִנְיָן, וּמִי יוֹדֵעַ: אֶפְשָׁר, שֶׁלֹא הֻגַּד לוֹ דָּבָר עַל עֶצֶם מְנוּיִי! וּכְשֶׁיָּרַדְנוּ בַּ־ 14 בְּאַבְגוּסְט, לְעֵת עֶרֶב, בְּרַפְסוֹדָה שֶׁהֶעֱבִירָה אוֹתָנוּ מִמַּחֲנֵה אַטְבָּרָה אֶל שְׂפָתוֹ הַשְׁמָאלִית שֶׁל הַנִּילוּס, קֹדֶם לִפְתִיחַת מַסָּעֵנוּ, מַהֲלַךְ 200 מִילִין לְבִירַת הַדֶּרְוִישִׁים, רָאִיתִי עַצְמִי זַכַּאי לְהַאֲמִין, כַּאֲגָג בִּשְׁעָתוֹ, כִּי “אָכֵן סַר מַר־הַמָּוֶת”. מַאֲמַצִי לֹא עָלוּ אֵפוֹא בַּתֹּהוּ. סֶר הֶרְבֶּרְט קִיטְשֶׁנֶר, כְּפִי שֶׁנּוֹדַע לִי לְאַחַר זְמַן, בְּשָׁמְעוֹ דְּבַר מִנּוּיִי עַל יְדֵי מִינִיסְטֶרְיוֹן הַמִּלְחָמָה, רַק מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו וְחָזַר לָעִנְיָנִים הַחֲשׁוּבִים יוֹתֵר, שֶׁעָמְדוּ אָז עַל הַפֶּרֶק.

 

פֶּרֶק אַרְבָּעָה־עָשָׂר: עֶרֶב מַעֲרֶכֶת אוֹמְדוּרְמָן    🔗

הָעוֹלָם לֹא יָשׁוּב עוֹד לִרְאוֹת מַעֲרָכָה כְּמַעֲרֶכֶת אוֹמְדוּרְמָן. הָיְתָה זֹאת הַחֻלְיָה הָאַחֲרוֹנָה בַּשַּׁרְשֶׁרֶת הָאֲרֻכָּה שֶׁל אוֹתָם הַסִּכְסוּכִים הַסַּסְגּוֹנִיִּים, שֶׁתִּפְאַרְתָּם הַמַּלְכוּתִית עָשְׂתָה כֹּה הַרְבֵּה לְהוֹסִיף קֶסֶם לַמִּלְחָמָה. הַכֹּל נִרְאָה לָעַיִן הַחֲשׂוּפָה. הַגְּיָסוֹת הִתְהַלְכוּ וְעָרְכוּ תִּמְרוֹנִים עַל פְּנֵי הָעֲרָבָה הַשּׁוֹמְמָה, דֶּרֶךְ שָׁם הִתְפַּתֵּל הַנִּילוּס הָרָחָב, וּמַרְאֵהוּ מִשְׁתַּנֶה חֲלִיפוֹת מֵעֵין הַפְּלָדָה לְעֵין הַנְּחשֶׁת. פָּרָשִׁים דּוֹהֲרִים הִשְׂתָּעֲרוּ בְּטוּרִים צְפוּפִים, וְחֵיל־רַגְלִים אוֹ תּוֹפְשֵׂי־חֲנִיתוֹת עָמְדוּ בִּפְנֵיהֶם כְּחוֹמָה. מֵהָרֵי־הַטְּרָשִׁים הַמִּתְנַשְּׁאִים פֹּה וָפֹה מֵעַל הַיְאֹר נִתְגַּלָּה הַמַּחֲזֶה לְכָל פְּרָטָיו וְדִקְדּוּקָיו, מִתְעָרְבִים וּמִסְתַּבְּכִים זֶה בָּזֶה, וּמַרְאוֹת־שְׁרַבְרָא מַתִּיזִים עֲלֵיהֶם אֶת מֵימֵיהֶם הַדִּמְיוֹנִיִּים. הָעוֹלָם הַמַּמָּשִׁי, הַתַּכְלִיתִי, נִתְגַלָּה בְּצוּרוֹת חֲטוּבוֹת מָעֲשֵׂה־מַחֲשֶׁבֶת, שֶׁהָיוּ נִבְלָעוֹת וְהוֹלְכוֹת בְּזָהֳרֵי תַּעְתּוּעִים וּמִקְסְמֵי־שָׁוְא. רְצוּעוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל מַיִם מַבְהִיקִים בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ אֶלָּא חוֹלוֹת־הַמִּדְבָּר, לִחֲכוּ, כְּבַיָּכוֹל, אֶת רַגְלֵי הַחַיָּלִים בְּלֶכְתָּם. סוֹלְלוֹת שֶׁל חֵיל־הַתּוֹתְחָנִים, טוּרִים אֲרֻכִּים שֶׁל חֵיל־הַפָּרָשִׁים עָלוּ מִתּוֹךְ עוֹלָם מֻקְרָם שֶׁל בְּדֹלַח מְחֻסְפָּס אֶל הַחוֹלוֹת הַקָּשִׁים, הַצְּהֻבִּים, וְתָפְסוּ עֲמָדוֹת בֵּין סְלָעִים פְּרוּצִים, אֲדֻמִּים־שְׁחוֹרִים וּצְלָלִים סְגֻלִּים. עַל כָּל אֵלֶּה נִפְרְשָׂה כִּפַּת־הַשָּׁמַיִם הָעֲצוּמָה, בִּשְׁלַל צְבָעֶיהָ, מֵאָפֹר־חוּם עַד קְלָא־אִילָן, מִקְּלָא־אִילָן עַד עֹמֶק־הַתְכֵלֶת, וְהַשֶּׁמֶש הַלּוֹהֶטֶת הִכְּתָה עַל צַוְּארֵי הַצּוֹעֲדִים וְכִתְפֵיהֶם.

גְּדוּד תּוֹפְשֵׂי־הַשֶּׁלַח הָ־21, שֶׁהִגִּיעַ לִשְׂפַת הַנִּילוּס הַשְּׂמָאלִית בִּמְקוֹם שֶׁנְּהַר אַטְבָּרָה מִשְׁתַּפֵּךְ אֶל הַיְאוֹר, בַּ־15 בְּאַבְגוּסְט, נָסַע קָדִימָה, מַהֲלַךְ תִּשְׁעָה יָמִים, אֶל מַחֲנֵה־הֶחָלוּץ צָפוֹנָה לְאֶשֶׁד שַׁבְלוּקָה. פְּרָט רָאוּי לְצִיוּן מְיֻחָד. בַּמָּקוֹם הַזֶּה, מִכָּל 4000 הַמִּילִין, שֶׁהֻקְצוּ לְזִרְמַת הַנִּילוּס לְיַם הַתִּיכוֹן, בָּחַר הַטֶּבַע לְהָקִים חוֹמַת־סְלָעִים נִשָּׂאָה. תַּחַת עֲקִיפִין שֶׁל עֲשָׂרָה מִילִין מִסָּבִיב לַקָּצֶה הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הַחוֹמָה, בָּחַר הַיְאֹר לַעֲרֹךְ הַתְקָפַת־מֵישָׁרִין, וּפָרַץ אוֹ מָצָא לוֹ מוֹצָא בְּתוֹךְ תּוֹכוֹ שֶׁל הַסֶּלַע. הָעֶמְדָּה לְיַד שַׁבְלוּקָה הָיְתָה עֲשׂוּיָה לְהָטִיל אֵימָה. לֹא הָיְתָה כָּל אֶפְשָׁרוּת לְהַגִּיעַ לָאֶשֶׁד בִּכְלֵי־שַׁיִט נוֹשְׂאֵי כֹּחוֹת מַסְפִּיקִים, אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ מַקִּיפִים תְּחִלָּה אֶת כָּל רֶכֶס הֶהָרִים מִצַּד הַמִּדְבָּר. פּעֻלָּה כָּזוֹ הָיְתָה נוֹתֶנֶת הִזְדַּמְּנוּת תַּכְסִיסִית נָאָה לְצָבָא דֶּרְוִישִׁי אוֹרֵב בְּהָרֵי שַׁבְלוּקָה, לְהַכּוֹת בָּאֲגַף שֶׁל כָּל גַּיִס הָעוֹשֶׂה תְּנוּעַת עִקּוּף הֶכְרָחִית זוֹ. אֵין סָפֵק אֵפוֹא, שֶׁהָיְתָה הָרְוָחָה לְסֶר הֶרְבֶּרְט קִיטְשֶׁנֶר, כְּשֶׁקִּבֵּל מִפִּי פָּרָשָׁיו, צוֹפָיו וּמְרַגְּלָיו אֶת הַהַבְטָחָה, שֶׁעֶמְדָּה חֲזָקָה זוֹ נִשְׁאֲרָה בִּלְתִּי־מוּגֶנֶת עַל יְדֵי הָאוֹיֵב.

בְּכָל־זֹאת, נָקַטְנוּ בְּכָל אֶמְצְעֵי הַזְּהִירוּת שֶׁל שְׁעַת־מִלְחָמָה, כְּשֶׁעָלִינוּ בְּדֶרֶךְ הָמִּדְבָּר לַעֲקֹף אֶת רֶכֶס הֶהָרִים מִקָּצֵהוּ. כָּל הַכֹֹּחוֹת הָרוֹכְבִים הִתְקַדְּמוּ בִּתְנוּעַת הַקָּפָה רְחָבָה. אֲנַחְנוּ, אַף כִּי נִמְצֵאנוּ בָּאֲגַף הַפְּנִימִי, הָיִינוּ צְרִיכִים לַעֲבֹר מֶרְחַק 25 מִילִין מִמְּקוֹם חֲנָיַת־הַשַּׁחֲרִית שֶּׁלָּנוּ עַל שְׂפַת הַנִּילוּס צָפוֹנָה לְשָּבְלוּקָה, עַד שֶׁהִגַּעְנוּ שׁוּב אֶל שְׂפַת הַיְאֹר לַחֲנַיַת־עַרְבִּית מִצִּדָּהּ הַדְּרוֹמִי, צַד אוֹמְדוּרְמָן, שֶׁל חוֹמַת־הַסֶּלַע. אֵלֶּה שֶׁבְּדוֹמֶה לִפְלֻגַּת הַפָּרָשִׁים שֶׁלִּי, הִשְׁתַּתְּפוּ בְּמִשְּמְרוֹת־הֶחָלוּץ, שֶׁהִסְתַּנְּנוּ דֶּרֶךְ שִׂיחֵי הַקּוֹצִים, צִפּוּ לִמְצֹא אוֹיֵב מִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי כָּל שִׂיחַ, עֵינֵיהֶם פְּקוּחוֹת מְאֹד וְאָזְנֵיהָם נְטוּיוֹת, לִקְרַאת קוֹלוֹת־נֵפֶץ רִאשֹוֹנִים שֶׁל רוֹבִים, הָעֲלוּלִים לִפְתֹּח כָּל רֶגַע בִּירִיָּה. אוּלָם חוּץ מִקְּצָת רוֹכְבִים בּוֹדְדִים לֹא רָאִינוּ וְלֹא שָֹמַעְנוּ כָּל דָּבָר חָשׁוּב, שֶׁיַּפְרִיעַ אוֹ אֲפִלּוּ יְגַוֵּן אֶת מַסָּעֵנוּ, וּכְשֶׁהֶאְדִּימָה הָעֲרָבָה הָעֲצוּמָה עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה, עָקַבְנוּ בְּשֶׁקֶט אַחֲרֵי צְלָלֵינוּ הַמִּתְאָרְכִים וְהוֹלְכִים, שְׂמֵחִים לָשׁוּב וּלְרַוּוֹת צְמָאֵנוּ בְּמֵימָיו הַמְּתֻקִּים שֶׁל הַיְאֹר. אֳנִיּוֹת־מִקְלָעִים שְׁטוּחוֹת וְאַרְבּוֹת, מוֹשְכוֹת הֲמוֹן סִירוֹת־מִפְרָשִׂים טְעוּנוֹת צֵדָה וְתַחֲמשֶׁת, הִגִּיעוּ בֵּינְתַיִם בְּשָׁלוֹם עַד הָאֶשֶׁד, וְעַד ה־27 בְּאַבְגוּסְט רֻכְּזוּ כָּל כֹּחוֹתֵינוּ, שֶׁבָּאוּ בְּדֶרֶךְ הַמִּדְבָּר וְהַיְאֹר, דָּרוֹמָה לְהָרֵי שָׁבְלוּקָה, וְלֹא נוֹתְרוּ לָנוּ אֶלָּא חֲמִשָּׁה יְמֵי־מַסָּע רְגִילִים בָּעֲרָבָה הַפְּתוּחָה, לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ.

בַּ־28 פָּתַח הַצָּבָא בְּמַסַּע־הִתְקַדְּמוּתוֹ הַסּוֹפִי. חֲמוּשִׁים וַעֲרוּכִים לַמִּלְחָמָה, עָשִׂינוּ רַק מִשְּׁמוֹנָה עַד עֲשָׂרָה מִילִין לְיוֹם, כְּדֵי לַחֲסֹךְ מְלוֹא כֹּחֵנוּ לַהִתְנַגְּשׁוּת, הָעֲלוּלָה לִפְרֹץ כָּל רֶגַע. לֹא נָשָׂאנוּ אִתָּנוּ כָּל מִטְעָן. שָׁאַבְנוּ אֶת מֵימֵינוּ מִן הַנִּילוּס, וּמְזוֹנוֹתֵינוּ סֻפְּקוּ עַל יְדֵי הַצִּי, מִדֵּי עֶרֶב. הַחֹם בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל אַפְרִיקָה, וּבִתְקוּפָה זוֹ שֶׁל הַשָּׁנָה, הָיָה כָּבֵד. אַף כִּי הָיִינוּ לְבוּשִׁים בְּגָדִים עָבִים, מִרְפָּדוֹת לִכְתֵפֵינוּ וּקְסָדוֹת רַחֲבוֹת־שׁוּלַיִם לְרָאשֵׁינוּ, הָיְתָה הַשֶּׁמֶש מְבַתֶּקֶת אֶת גּוּפוֹתֵינוּ בְּקַרְנֶיהָ הַלּוֹהֲטוֹת. מֵימִיוֹת־הַבַּד, הַתְּלוּיוֹת בְּאֻכָּפֵינוּ, שֶׁקְּרִירוּתָן הַנְּעִימָה נִשְׁתַּמְּרָה מִתּוֹךְ הִתְאַיְּדוּתָן שֶׁלָּהֶן עַצְמָן, נִתְרוֹקְנוּ זְמַן רַב לִפְנֵי שְׁקִיעַת הַחַמָּה. מַה יָּקְרוּ שְׁעוֹת הָעַרְבַּיִם, כְּשֶׁהִגִּיעַ חֵיל הָרַגְלִים אֶל מַחֲנֵהוּ הָאַרְעַי וְסֻלַּק הַמָּסָךְ אֶל חֵיל הַפָּרָשִׁים וְיָרַדְנוּ בְּשׁוּרָה תּוֹךְ דִּמְדּוּמֵי פָּז וְאַרְגָּמָן, לִשְׁתּוֹת וְלִשְׁתּוֹת, וְלִשְׁתּוֹת שׁוּב מִשֶּׁפַע מֵימָיו שֶׁל הַנִּילוּס הַמָּהִיר.

מוּבָן, שֶׁלָּעֵת הַזֹאת הָיָה מֻחְלָט וְגָמוּר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּחֵיל־הַפָּרָשִׁים הַבְּרִיטִי שֶׁלֹּא יִהְיוּ כָּל קְרָבוֹת. כְּלוּם אֵין כָּאן אֲחִיזַת־עֵינַיִם? הַאֻמְנָם יֵשׁ דֶּרְוִישִׁים בַּמָּקוֹם? שֶָמָּא אֵינָם אֶלָּא אַגָּדָה, שֶׁנּוֹצְרָה עַל יְדֵי הַ“סִּרְדָּר” וְהַפַּמַּלְיָה הָאַנְגְּלוֹ־מִצְרִית שֶׁלּוֹ? יוֹדְעֵי־דָּבָר שֶׁבֵּינֵינוּ סָבְרוּ, שֶׁאַף כִּי, בְּלִי סָפֵק, נִתְאַסְּפוּ הֲמוֹן דֶּרְוִישִׁים בְּאוֹמְדוּרְמָן, הֲרֵי הֶחֱלִיטוּ כֻּלָּם לְהִמָּנַע מִקְּרָבוֹת, וּכְבָר הֵם זוֹרְמִים בְּכַמָּה דְּרָכִים לְקוֹרְדוֹפָן הָרְחוֹקָה מֶרְחַק מֵאוֹת מִילִין. “כָּךְ נִהְיֶה נוֹסְעִים חֳדָשִׁים עַל חֳדָשִׁים וְעַד קַו־הַמַּשְׁוֶה נַגִּיעַ”. לוּ יְהִי כֵן. מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים! חַיֵּי דְּרוֹר, בַּחוּרִים כַּאֲרָזִים, תַּרְגִּילִים מַרְנִינֵי־לֵב, מָזוֹן לָשֹבַע, וְעִם הָנֵץ הַשַּׁחַר, וְכֵן עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה – לַפָּחוֹת – מַיִם בְּשֶׁפַע. כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן הָיִינוּ מְגַלִּים אֶרֶץ חֲדָשָׁה, וְאוּלַי סוֹף סוֹף, נִזְכֶּה יוֹם אֶחָד לִרְאוֹת עוֹד מַשֶּׁהוּ. אוּלָם כְּשֶׁסָּעַדְתִּי בַּ־31 פַּת־עַרְבִּית בִּמְסִבַּת הַקְּצִינִים הַבְּרִיטִיִּים שֶׁל בַּטַּלְיוֹן סוּדָנִי, שָׁמַעְתִּי דֵּעָה אַחֶרֶת. “כֻּלָּם נִמְצָאִים בַּמָּקוֹם”, אָמְרוּ אֲנָשִׁים אֵלֶּה, שֶׁנִּלְחֲמוּ בַּדֶּרְוִישִׁים עֶשֶׂר שָׁנִים. וַדַּאי שֶׁהַלָּלוּ “יְבַיְּמוּ מַעֲרָכָה” לְהָגֵן עַל בִּירַת קֵיסָרוּתָם. לֹא אֲנָשִׁים כְּמוֹהֶם יִבְרְחוּ. אָנוּ נִמְצָא אוֹתָם עֲרוּכִים לַמִּלְחָמָה מִחוּץ לָעִיר; וְאָנוּ נִמְצָאִים עַתָּה בְּמֶרְחַק 18 מִילִין מִן הָעִיר.

מַסָּעֵנוּ בַּ־1 בְּסֶפְּטֶמְבֶּר הֵחֵל, כְּכָל שְׁאָר הַמַּסָּעִים, בְּשֶׁקֶט גָּמוּר, אוּלָם מִשָּׁעָה 9, בְּעֵרֶךְ, הֵחֵלּוּ מִשְׁמְרוֹתֵינוּ לִרְאוֹת דְּבָרִים. שְׁמוּעוֹת הִסְתַּנְּנוּ עַל יְדֵי פְּלֻגּוֹת־הַפָּרַשִׁים אֶל הָאֶסְכַּדְרוֹנִים בְּדְבַר טְלָאִים לְבָנִים וְזַהֲרוֹרֵי אוֹר, הַמְנַצְנְצִים בְּתוֹךְ בְּרַק מַרְאוֹת־הַשְּׁרַבְרָא⁶⁷, הָעוֹטֵף אֶת הָאֹפֶק הַדְּרוֹמִי. הָאֶסְכַּדְרוֹן, שֶׁנִּמְנֵיתִי עָלָיו, הָעֳסַק בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם רַק כְּחֵיל־עֵזֶר לֶחָלוּץ הַמִּתְקַדֵּם, וַאֲנַחְנוּ הִתְקַדַּמְנוּ בִּרְכִיבָה אִטִּית מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת עֲצוּרָה, שֶׁהָיְתָה גּוֹבֶרֶת וְהוֹלֶכֶת. בְּעֶשֶׂר וָחֵצִי בְּעֵרֶךְ, מִשֶּׁעָלִינוּ עַל גִּבְעַת חוֹל רַחֲבַת־יָדַיִם, רָאִינוּ לְפָנֵינוּ, בְּמֶרְחַק פָּחוֹת מִמִּיל אֶחָד, אֶת מִשְׁמְרוֹת־הֶחָלוּץ שֶׁלָּנוּ נֶעֱצָרִים בְּקַו אָרֹך, מִשֶּׁהִשְׁגִיחוּ כַּנִּרְאֶה בְּמַשֶּׁהוּ, מֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל מַסְלוּלָם. מִיָּד נִצְטַוֵּינוּ גַּם אֲנַחְנוּ לַעֲצֹר בְּסוּסֵינוּ, וּבִמְהֵרָה הוֹפִיעַ עַל יָדֵנוּ קָצִין צָעִיר מֵאַנְשֵׁי הַמִּשְׁמָרוֹת וּבְפִיו הַבְּשׂוֹרָה הַגְּדוֹלָה וְהַמַּכְרַעַת. “רָאִינוּ אוֹיֵב”, אָמַר בְּפָנִים מְאִירוֹת. “הֵיכָן?” שָׁאַלְנוּ. “הִנֵּה שָׁם, הַאֵין אַתֶּם רוֹאִים? הַבִּיטוּ אֶל אוֹתוֹ הַכֶּתֶם הַחוּם וְהָאָרֹךְ. אֵלֶּה הֵם. לֹא בָּרְחוּ”. וְהִסְתַּלֵק. כֻּלָּנוּ הִשְׁגַּחְנוּ בְּכֶתֶם כֵּהֶה זֶה בָּאֹפֶק הָרָחוֹק, אוּלָם סָבַרְנוּ שֶׁזּוֹהִי חֹרְשָׁה שֶׁל שִׂיחֵי דַּרְדָּרִים. הַמִּשְׁקָפוֹת הַמְשֻׁבָּחוֹת בְּיוֹתֵר לֹא הוֹעִילוּ לְהַקְנוֹת לָנוּ כָּל רֹשֶׁם אַחֵר בִּמְקוֹם שֶׁעָמַדְנוּ.

וְהִנֵּה הוֹפִיעַ הַסֶּרְגַּ’נְט הָרָאשִׁי שֶׁל הַגְּדוּד, שֶׁבָּא גַּם הוּא מִקַּו הֶחָלוּץ.

“כַּמָּה הֵם?” שָׁאַלְנוּ.

“גַּיִס נָאֶה”, הֵשִׁיב הָאִישׁ. “גַּיִס נָאֶה בְּהֶחְלֵט”. וְגַם הוּא הָלַךְ לְדַרְכּוֹ.

עַתָּה נִתְקַבְּלָה פְּקֻדָּה בְּחֵיל־הָעֵזֶר, לִשְׁלֹחַ אֶחָד מִצְּעִירֵי הַקְּצִינִים, שֶׁסּוּסוֹ אֵינוֹ כּוֹשֵׁל עֲדַיִן, אֶל הַקּוֹלוֹנֶל בְּקַו הֶחָלוּץ.

“מַר צֶ’רְצִ’יל”, אָמַר רֹאשׁ הָאֶסְכַּדְרוֹן שֶלִּי, וַאֲנִי יָצָאתִי בִּדְהָרָה.

הָיָה עָלַי לָרֶדֶת בְּמִדְרוֹן וְלַעֲלוֹת בְּרָמָה שְׁנִיָּה, עַד שֶֹמָּצָאתִי אֶת קוֹלוֹנֶל מַרְטִין בְּקַו הֶחָלוּץ לְיַד אֵילוּ גְּבָעוֹת שֶׁל חוֹל⁶⁸. “בֹּקֶר טוֹב”, אָמַר הַקּוֹלוֹנֶל. “הָאוֹיֵב הֵחֵל זֶה עַתָּה לְהֵתְקַדֵּם. מִצְעָדוֹ מָהִיר לְמַדַּי. רוֹצֶה אֲנִי שֶׁתִּרְאֶה אֶת מַעֲמָדֵנוּ בְּמוֹ עֵינֶיךָ, אַחַר תִּדְהַר בַּחֲזָרָה, בְּכָל הַמְּהִירוּת הָאֶפְשָׁרִית, בְּלִי שֶׁיְבֻלַּע לְסוּסְךָ, וְתִמְסֹר הוֹדָעָה אִישִׁית לַ”סִּרְדָּר". אַתָּה תִּמְצָאֶנוּ עוֹלֶה עִם חֵיל־הָרַגְלִים.

וּבְכֵן, הָיָה עָלַי לְהִפָּגֵשׁ עִם קִיטְשֶׁנֶר, עַל אַף הַכֹּל! הֲיֻפְתַּע לִרְאוֹת פָּנַי? הֲיִתְקַצֵּף? הֲיֹאמַר: “מַה מַּעֲשֶׂיךָ כָּאן, לַעֲזָאזֵל? דּוֹמַנִּי, שֶׁצִּוִּיתִיךָ לֹא לָבוֹא?” הֲיַעֲמִיד פָּנִים שֶׁל אֲדִישׁוּת מִתּוֹךְ בּוּז? אוֹ שֶׁמָא יִסְתַּפֵּק בְּקַבָּלַת הַהוֹדָעָה, בְּלִי לִטְרֹחַ וְלַחֲקֹר לְשֵׁם הַקָּצִין שֶׁהֱבִיאָהּ אֵלָיו? בְּכָל אֹפֶן, אֵין לְךָ הַצְדָּקָה רִשְׁמִית טוֹבָה יוֹתֵר מִן הַבְּשׂוֹרָה עַל חֵיל־אוֹיֵב מִתְקַדֵּם לְעֻמָּתוֹ, כְּדֵי לִפְתֹּח בְּשִׂיחָה עִם אָדָם גָּדוֹל זֶה. הַצִּפִּיָּה לְשִׂיחָה זוֹ עוֹרְרָה בִּי עִנְיָן וְהִתְרַגְּשׁוּת לֹא פָּחוֹת מִן הַמַּעֲרָכָה הַמְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה, וְהָאֶפְשָׁרֻיּוֹת מִצַּד הַמְאַסֵּף נִרְאוּ, עַל כָּל פָּנִים, מְעַנְיְנוֹת לֹא פָּחוֹת, וּמִבְּחִינוֹת יְדוּעוֹת, מַבְטִיחוֹת לֹא פָּחוֹת, מִן הָאוֹיֵב שֶׁבְּקַו הֶחָזִית.

לְאַחַר הִסְתַּכְּלוּת מְמֻשֶּׁכֶת בְּמַחֲנֶה הָאוֹיֵב וּלְאַחַר שֶׁהֻגַּד לִי כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְהַגִּיד בְּקַו־הֶחָלוּץ, דָּפַקְתִּי אֶת סוּסִי וְנִשֵּׂאתִי בִּדְהָרָה וְרִיצָה קַלָּה, חֲלִיפוֹת, דֶּרֶךְ שִׁשָּׁה מִילִין בַּמִּדְבָּר, שֶׁהִפְרִידוּ בֵּין חֵיל־הַפָּרָשִׁים הַמִּתְקַדֵּם לְבֵין עִקַּר הַצָּבָא. הַחֹם הָיָה צוֹרֵב, וְכֵוָן שֶׁהָיִתִי בָּטוּחַ כִּמְעַט, שֶׁנִּלָּחֵם בִּרְכִיבָה כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם, נָהַגְתִּי בְּסוּסִי בְּמִדַּת־הָרַחֲמִים, עַד כַּמָּה שֶׁדְּחִיפוּת שְׁלִיחוּתִי הִתִּירָה זֹאת. לְפִיכָךְ עָבְרוּ כְּאַרְבָּעִים דַּקָּה עַד שֶׁהִתְחַלְתִי מִתְקָרֵב אֶל חֵיל־הָרָגְלִים.

עָמַדְתִּי לְרֶגַע, לָתֵת מָנוֹחַ לְסוּסִי וְלָזוּן עֵינַי בַּמַּרְאֶה הַכְּלָלִי מֵעַל גִּבְעַת־טְרָשִׁים שְׁחוֹרָה: הַמַּחֲזֶה הָיָה נֶאְדָּרִי בֶּאֱמֶת. הַצָּבָא הַבְּרִיטִי־הַמִּצְרִי הָיָה מִתְקַדֵּם, עָרוּךְ לַקְּרָב. חָמֵשׁ בְּרִיגָדוֹת מֻצָּקוֹת, שְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה בַּטַּלְיוֹנִים שֶׁל חֵיל הָרַגְלִים בּכָל בְּרִיגָדָה, עוֹלוֹת בְּטוּרִים פְּתוּחִים, מַעֲשֵׂה־סֻלָּמוֹת, מִשְׂפַת הַנִּילוּס. אַחֲרֵי גּוּשֵׁי אָדָם עֲצוּמִים אֵלֶּה הֶחֱזִיקוּ שׁוּרוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל תּוֹתְחָנִים, וּמֵאֲחוֹרֵיהֶם שַׁיָּרוֹת לְאֵין סוֹף שֶׁל גְּמַלִּים נוֹשְׂאֵי צֵדָה. עַל פְּנֵי הַיְאֹר, בְּקַו מַקְבִּיל לַבְּרִיגָדָה הָרֹאשָׁה, נָעוּ הֲמוֹנֵי סִירוֹת־מִפְרָשׂ כִּבְדוֹת־מִטְעָן, נִגְרָרוֹת אַחֲרֵי שְׁתֵּי עַשְׂרוֹת אַרְבּוֹת, וּבְתוֹךְ כָּל אֵלֶּה הִבְהִיקוּ בְּזַעַם שֶׁבַע אוֹ שְׁמוֹנֶה אֳנִיוֹת־מִקְלָעִים לְבָנוֹת, מוּכָנוֹת וּמְזֻמָּנוֹת לִפְעֻלָּה. בַּאֲגַף הַמִּדְבָּר וּבְכִוּוּן לָאוֹיֵב נִרְאוּ כִּתְרֵיסַר אֶסְכַּדְרוֹנִים שֶׁל חֵיל־הַפָּרָשִׁים הַמִּצְרִי, הָתּוֹמֵךְ בְּקַו־הֶחָלוּץ, וּרְוָחִים רְחָבִים בֵּינֵיהֶם, וְטוּרִים שֶׁל גְּדוּד רוֹכְבֵי־הַגְּמָלִים, בְּצֶבַע אָפֹר וְשׁוֹקוֹלָדָה, מַשְׁלִימִים אֶת הַפָּנוֹרָמָה רַחֲבָת־הַיָּדַיִם.

לְאַחַר שֶׁנָּתַתִּי לְסוּסִי לִשְׁאֹף רוּחַ, מִבְּלִי חֶפְצִי לְהַגִּיעַ נִסְעָרִים, רָכַבְתִּי לְמֶרְכָּזָה שֶׁל שִׁפְעַת חֵיל־הַרַגְלִים. בִּמְהֵרָה הִשְׁגַּחְתִּי בְּשַׁיָּרַת־רוֹכְבִים גְּדוֹלָה לְמַדַּי, וְנֵס אָדֹם־בָּהִיר בְּראֹשָׁהּ. מִשֶּׁנִתְקָרַבְתִּי אֵלֶיהָ יוֹתֵר, רָאִיתִי אֶת הַ“יּוּנְיוֹן גֶּ’ק”⁶⁹ בְּצַד הַדֶּגֶל הַמִּצְרִי. קִיטְשֶׁנֶר רָכַב לְבַדּוֹ כִּמְלוֹא אֹרֶךְ שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה סוּסִים לִפְנֵי קְצִינֵי מִפְקַדְתּוֹ. שְׁנֵי נוֹשְׂאֵי־דִּגְלוֹ צָעֲדוּ מֵאֲחוֹרָיו, וְהַקְּצִינִים הָרָאשִׁיִּים שֶׁל מַטֵּה הַצָּבָא הָאַנְגְּלוֹ־מִצְרִי רָכְבוּ אַחֲרֵיהֶם, מַמָּשׁ כַּמְתֹאָר בַּסְּפָרִים־הַמְצֻיָּרִים.

אֲנִי הִתְקָרַבְתִּי כְּדֵי זָוִית צָרָה, הִסְתּוֹבַבְתִּי בַּחֲצִי־עִגּוּל לְצִדּוֹ, מָשַׁכְתִּי אֶת סוּסִי מִסְפַּר פְּסִיעוֹת מֵאֲחוֹרָיו וְהִצְדַּעְתִּי. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בִּימֵי חַיַּי נִתְגַּלְּתָה לְעֵינַי אוֹתָהּ דְּמוּת מְצֻיָּנָה, שֶׁכְּבָר יָצְאוּ לָהּ מוֹנִיטִין, וַעֲדַיִן הָיְתָה עֲתִידָה לְהִתְפַּרְסֵם בָּעוֹלָם כֻּלוֹ לְדוֹרֵי־דּוֹרוֹת. הוּא הֵסֵב אֶת פָּנָיו הַקּוֹדְרִים לְעֻמָּתִי. שְׂפָמוֹ הַכָּבֵד, הַמַּבָּט הַמְשֻׁנֶּה, הַמִּתְגַּלְגֵּל, הַלְחָיַיִם וְהַלֶּסֶת הַשְּׁזוּפוֹת כְּעֵין הָאַרְגָּמָן, נִתְרַשְּׁמוּ בְּזִכְרוֹנִי.

“אֲדוֹנִי” אָמַרְתִי, “בָּאתִי מִגְּדוּד תּוֹפְשֵׂי־הַשֶּׁלַח הָ־21, לְהוֹדִיעֲךָ דָּבָר”. הוּא הֵנִיד רֹאשׁוֹ קְצָת לְאוֹת, שֶׁאֲנִי יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ. תֵּאַרְתִּי אֶת הַמַּצָּב בִּדְבָרִים, שֶׁעִיַּנְתִּי בָּהֶם אַגַּב רְכִיבָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹתָם תַּמְצִיתִיִּים כְּכָל הָאֶפְשָׁר. “רָאִינוּ אֶת הָאוֹיֵב, וְדוֹמֶה שֶׁמִּסְפָּרוֹ רַב הוּא; גְּיָסוֹתָיו הָעִקָּרִיִּים נִמְצָאִים בְּמֶרְחַק שִׁבְעָה מִילִין, בְּעֵרֶךְ, מֵאִתָּנוּ, וְחוֹצְצִים בּמֵישָׁרִין כִּמְעַט, בֵּין עֶמְדָּתֵנוּ הַנּוֹכְחִית לְבֵין אוֹמְדוּרְמָן הָעִיר. עַד שָׁעָה אַחַת עֶשְׂרֵה לֹא זָזוּ מִמְּקוֹמָם, אוּלָם לְאַחַר חֲמִשָּׁה רְגָעִים רָאִינוּ בִּתְנוּעָתָם, וּכְשֶׁיָּצָאתִי לַדֶּרֶךְ לִפְנֵי אַרְבָּעִים דַּקָּה, עֲדַיִן הָיוּ מִתְקַדְּמִים בִּמְהִירוּת”.

הוּא הִקְשִׁיב בְּדוּמִיָּה גְּמוּרָה לְכָל הֶגֶה, בְּעוֹד אָנוּ רוֹכְבִים זֶה בְּצַד זֶה וְסוּסֵינוּ בּוֹסְסִים אֶת הַחוֹל. לְאַחַר הַפְסָקָה מְמֻשָּׁכָה אָמַר: אַַתָּה אוֹמֵר, שֶׁחֵיל הַדֶּרְוִישִׁים מִתְקַדֵּם. כַּמָּה זְמַן נוֹתַר לִי, לְדַעְתְּךָ?" תְּשׁוּבָתִי בָּאָה בִּמְהִירוּת הַבָּזָק: “יֵשׁ לְךָ, לַפָּחוֹת שָׁעָה – אוּלַי שָׁעָה וָחֵצִי, אֲדוֹנִי, אַף אִם יהְיוּ מִתְקַדְּמִים בְּאוֹתָהּ הַמְּהִירוּת, שֶׁהֵחֵלוּ בָּהּ”. הוּא הֵטִיל אֶת רֹאשׁוֹ אֲחוֹרַנִית בְּאֹפֶן שֶׁהִשְׁאִירַנִי בְּסָפֵק, אִם הוּא מְקַבֵּל אוֹ דּוֹחֶה אֻמְדָּנָה זוֹ, אַחַר הֶחֱוָה קִדָּה קַלָּה לְאוֹת, שֶׁמִּלֵּאתִי אֶת שְׁלִיחוּתִי. הִצְדַּעְתִּי וְעָצַרְתִּי בְּמוֹשְׁכוֹת סוּסִי, עַד שֶׁעָבְרָה שַׁיָּרָתוֹ כֻּלָּהּ עַל פָּנָי.

מִתּוֹךְ חֶרְדַּת־מָה הִתְחַלְתִּי מְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת מְהִירוּת וּמֶרְחָק, כְּדֵי לִבְדֹּק, עַד כַֹמָּה הִתְאִימָה תְּשׁוּבָתִי הִנִּמְהָרָה לִכְלָלֵי הַהִגָּיוֹן. הִגַּעְתִּי לִידֵי מַסְקָנָה בְּטוּחָה כִּמְעַט שֶׁלֹּא טָעִיתִי הַרְבֵּה. מִתּוֹךְ הַנָּחָה, שֶׁאֵין חֵיל־הַדֶּרְוִישִׁים הָאִטִּי מִתְקַדֵּם יוֹתֵר מֵאַרְבָּעָה מִילִין לְשָׁעָה, הֲרֵי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲבֹר שִׁבְעָה מִילִין – לְפִי אֻמְדָּנַת־הַמֶּרְחָק שֶׁלִי – בְּפָחוֹת מִשָׁעָה וָחֵצִי.

הַרְהוֹרִים אֵלֶּה נִפְסְקוּ לְשֵׁמַע קוֹל דּוֹבֵר יְדִידוּת: “בּוֹאָה אִתָּנוּ אֶל פַּת־הַצָּהֳרַיִם”. הָיָה זֶה קָצִין מֵחֶבֶר־הָעוֹבְדִים שֶׁל סֶר רֵגִ’ינַלְד וִנְגֵּיט, מְנַהֵל שֵׁרוּת־הַמּוֹדִיעִין הַצְּבָאִי. הוּא הִצִּיג אוֹתִי לִפְנֵי מְנַהֲלוֹ וְזֶה קִבְּלַנִי בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. לְמוֹתָר לְהַגִּיד, כַּמָּה שָׂמַחְתִּי לַהִזְדַּמְּנוּת הַמְשֻׁלֶּשֶׁת שֶׁל סְעֻדָּה נָאָה, חַבְרוּתָא נָאָה וְשִׂיחָה נָאָה עַל הַמְּאֹרָעוֹת הָעוֹמְדִים לְהִתְחוֹלֵל. בֵּינְתַיִם רָאִיתִי אֶת חֵיל־הָרַגְלִים בְּכָל מָקוֹם, מִסְתַּדֵּר שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת בְּצוּרַת קֶשֶׁת מוּל פְּנֵי הַיְאֹר. שִׂיחֵי־הַדַּרְדָּרִים שֶׁבְּקִרְבַת הַבְּרִיגָדָה הָרֹאשָׁה קֻצְּצוּ בִּשְׁקִידָה רַבָּה וְאֻגְּדוּ לְזַעֲרִיבָּה⁷⁰. בַּמַּסְלוּל שֶׁעָבַרְנוּ בּוֹ הוּקַם לְעֵינֵינוּ כֹּתֶל נָמוּךְ שֶׁל תֵּבוֹת צְנִימִים, וּבְרֹאשׁ כֹּתֶל זֶה נִפְרְשָׂה שַׁעֲוָנִיָּה לְבָנָה, שֶׁעָלֶיהָ הוּשְׂמוּ הַרְבֵּה בַּקְבּוּקִים מְעוֹרְרֵי תֵּאָבוֹן וְצַלָּחוֹת גְּדוֹלוֹת מְלֵאוֹת בָּשָׂר מְשֻׁמָּר וִירָקוֹת כְּבוּשִׁים. מַרְאֵה פֶּלֶא זֶה, שֶׁקָּם וְהָיָה כִּבְמַטֵּה קְסָמִים בְּלֵב הַמִּדְבָּר, שָׁעָה אַחַת קֹדֶם לַקְּרָבוֹת, מִלֵּא אֶת לְבָבִי רַחֲשֵׁי־תּוֹדָה נֶאֱמָנִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיִיתִי מַרְגִּישׁ בְּבִרְכַּת־הַמָּזוֹן הָרְגִילָה, בְּיָמִים כְּתִקְנָם.

כָּל הָרוֹכְבִים יָרְדוּ מֵעַל סוּסֵיהֶם, וְהַשַּׁמָּשִׁים מִהֲרוּ לְהוֹלִיךְ אוֹתָם. מִשֶּׁהֻתְקְנָה הַסְּעֻדָּה, נֶעְלַם קִיטְשְׁנֶר מֵעֵינַי. דּוֹמֶה הָיָה שֶׁבִּקֵּשׁ לְהִתְיַחֵד בְּרִחוּק־מָה מִמִּפְקַדְתּוֹ. לֹא יָדַעְתִּי, וְגַם לֹא הִתְעַנְיַנְתִּי לָדַעַת, אִם הָיָה סוֹעֵד עַל עֲרֵמָה שֶׁל תֵּבוֹת־צְנִימִים, מְיֻחֶדֶת לוֹ לְעַצְמוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא סָעַד כְּלָל. אֲנִי הִתְקַפְתִּי אֶת הַבָּשָׂר הַמְשֻׁמָּר וְהַמַּשְׁקֶה הַקָּרִיר בִּתְשׂוּמַת־לֵב מְרֻכֶּזֶת. כֻּלָּנוּ עָלַצְנוּ וְדַעְתֵּנוּ הָיְתָה בְּדוּחָה עָלֵינוּ בְּיוֹתֵר. הָיָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְפַת־צָהֳרַיִם שֶׁלִּפְנֵי תַּחֲרֻיּוֹת שֶׁל הַדֶּרְבִּי⁷¹. זוֹכֵר אֲנִי, שֶׁמָּצָאתִי עַצְמִי מֵסֵב עַל יַד נְצִיגָהּ שֶׁל הַמִּפְקָדָה הַגֶּרְמָנִית הָעֶלְיוֹנָה, בָּרוֹן פוֹן־טִידֵמַן. "הַיּוֹם – אֶחָד בְּסֶפְּטֶמְבֶּר, אָמַר הַבָּרוֹן, “יוֹם גָּדוֹל לָנוּ, וְעַתָּה יוֹם גָּדוֹל לָכֶם: סֶדַּן וְסוּדַן”. הֶעָרָה זוֹ מָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו עַד מְאֹד, וְהוּא חָזַר עָלֶיהָ כַּמָּה פְּעָמִים בִּפְנֵי הַמְסֻבִּים, שֶׁמֵּהֶם גִּלּוּ בָּהּ כְּעֵין לַעַג מְסֻתָּר. “הַאֻמְנָם תִּפְרֹץ הַמַּעֲרָכָה?” שָּאַלְתִּי אֶת הַגֵּנֵרַל וִנְגֵּיט. “בְּוַדַּאי”, הֵשִׁיב הַגֵּנֵרַל. “מָתַי?” הוֹסַפְתִּי לִשְֹאֹל, “מָחָר?” “לֹא”, הָיְתָה תְּשׁוּבָתוֹ, “כִּי הַיּוֹם, כָּאן, בְּעוֹד שָׁעָה אוֹ שְׁעָתַיִם”. אָכֵן הָיְתָה זֹאת שָׁעָה גְּדוֹלָה בְּחַיֵּינוּ, וַאֲנִי, קָצִין צָעִיר וְעָלוּב, שֶׁרָאָה עַצְמוֹ בִּבְחִינַת מְנֻדֶּה, הָיִיתִי עָמֵל וְטוֹרֵחַ בְּמַזְלְגִי וְסַכִּינִי, בְּתוֹךְ הַהֲמוּלָה הָעַלִּיזָה וְהַמִּדַּבֶּקֶת שֶׁל כָּל אוֹתָם אַדִּירֵי־הַצָּבָא.

כָּל אוֹתָה הַשָּׁעָה יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת אֶת חֵיל־הָרַגְלִים מְמַהֵר לְהִסְתַּדֵּר בְּשוּרוֹתָיו, וְגִדְרוֹת־הַקּוֹצִים גְּדֵלוֹת וְהוֹלְכוֹת מֵרֶגַע לְרֶגַע. עַרְבַת־הַחוֹל הַחֲשׂוּפָה שֶׁלְּפָנֵינוּ נִתְלְלָה לְאִטָּהּ מִן הַיְאֹר בֵּדְמוּת רָמָה, כְּעֵין חֲצִי־הַסַּהַר, וּמֵעֵבֶר מִשָּׁם – מִשְׁמְרוֹת הֶחָלוּץ שֶׁל חֵיל־פָּרָשֵׁינוּ, וּכְפִי שֶׁאֶפְשָׁר לְהַנִּיחַ, אַף חֵיל־הָאוֹיֵב הַמִּתְקַדֵּם בְּהַתְמָדָה. בְּעוֹד שָׁעָה תִּתְמַלֵּא אוֹתָהּ זִירָה הֲמוֹן דֶּרְוִישִׁים מִשְׂתָּעֲרִים וְתִתְכַּסֶּה עֲרֵמוֹת שֶׁל פְּגָרִים מֵתִים, בְּעוֹד טוּרֵי חֵיל־הָרַגְלִים שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַזַּעֲרִיבּוֹת יוֹרְקִים אֵשׁ מֵרוֹבֵיהֶם, וְשַׁאֲגַת תּוֹתְחֵיהֶם נִשְׁמַעַת לְמֵרָחוֹק. וַדַּאי שֶׁאָנוּ נְנַצֵּחַ. וַדַּאי, שֶׁאָנוּ נַשְׁמִידֵם, וּבְכָל זֹאת, עֻבְדָּה הִיא, שֶׁדַּרְוִישִׁים אֵלֶּה עַצְמָם עַל אַף כָּל הַדִּיוּק שֶׁבֵּכְלֵי־הַזַּיִן הַחֲדִישִׁים, הָרְסוּ לֹא אַחַת אֶל טוּרֵי הַבְּרִיטִים, כְּמוֹ בְּאַבּוּ־קְלִי וּבְטָמַאי, וְשׁוּב וְשׁוּב פָּרְצוּ וְהִכְרִיעוּ חָזִיתוֹת, שֶׁהֶחֱזִיק בָּהֶן הַצָּבָא הַמִּצְרִי לְבַדּוֹ. רָאִיתִי בְּדִמְיוֹנִי כַּמָּה וְכַמָּה שִׁנּוּיֵי נֻסְחָאוֹת אֶפְשָׁרִיִּים שֶׁל הַמַּעֲרָכָה עַל פְּנֵי הָעֲרָבָה, שֶׁנִּדְמְתָה כֹּה קְרוֹבָה; וְאַחַר כָּךְ, כְּאִלּוּ בְּכַוָּנָה לְהַכְרִיז עַל פְּתִיחָתָהּ: הַךְ־הָךְ! הַךְ־הָךְ, רָעֲמָה סוֹלְלַת ה“הוֹבִיצֶריִם”⁷² מֵעַל אִי קָרוֹב, בְּפָלְטָהּ אֵשׁ עַל קֶבֶר הַמַּהְדִּי בְּאוֹמְדוּרְמָן. אוּלָם כָּל קְרָבוֹת לֹא נֶעֶרְכוּ בַּ־1 בְּסֶפְּטֶמְבֶּר. כְּבָר בְּטֶרֶם הִסְפַּקְתִּי לְהִצְטָרֵף מֵחָדָשׁ אֶל הָאֶסְכַּדְרוֹן שֶׁלִּי בְּקַו־הֶחָלוּץ, עָמַד חֵיל הַדֶּרְוִישִׁים, וּלְאַחַר מְטַר יְרִיּוֹת בָּאֲוִיר, feu de joie⁷³ נִדְמָה מִתְכּוֹנֵן לִמְנוּחַת לַיְלָה. עָקַבְנוּ אַחֲרֵי תְּנוּעוֹתֵיהֶם לְמִן הַצָּהֳרַיִם וְעַד הָעֶרֶב, וּמִשְׁמְרוֹתֵינוּ הִתְחָרוּ וְהִתְגָּרוּ בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם. רַק לְאַחַר שֶׁהֶחֱשִׁיךְ הַיּוֹם חָזַרְנוּ אֶל הַנִּילוּס, בִּמְקוֹם שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ לְהַצְנִיעַ אֶת אֲנָשֵׁינוּ וְסוּסֵינוּ מֵאֲחוֹרֵי הָזַּעֲרִיבָּה עִם שְׂפָתוֹ הַתְּלוּלָה שֶׁל הַיְאֹר.

בְּמַצַּב הִתְגּוֹנְנוּת עֲלוּבָה זוֹ הֻגַּד לָנוּ, שֶׁנִּתְקַבְּלוּ יְדִיעוֹת נֶאֱמָנוֹת כִּי הָאוֹיֵב עוֹמֵד לִתְקֹף אוֹתָנוּ בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה. עֳנָשִׁים חֲמוּרִים בְּיוֹתֵר הָיוּ צְפוּיִים לְכָל מִי שֶׁיָּהִין לִירוֹת מֵאֶקְדֹּח אוֹ רוֹבֶה, בְּתוֹךְ הֶקֵּפָהּ שֶׁל גֶּדֶר־הַקּוֹצִים, בְּכָל הַתְּנָאִים שֶׁהֵם – וַאֲפִילוּ כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת חַיָּיו. אִילוּ פָּרְצוּ הַדֶּרְוִישִׁים אֶת הַקַּו וְחָדְרוּ לְתוֹךְ הַמַּחֲנֶה, הָיָה עָלֵינוּ לְהִתְגּוֹנֵן בְּמִלְחֶמֶת־רַגְלִי, בַּחֲנִיתוֹת אוֹ בַּחֲרָבוֹת. עוֹדְדָה אוֹתָנוּ הָעֻבְדָּה, שֶׁהַבַּטַּלְיוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַגְּרֵנַדִּירִים וּבַטַּלְיוֹן שֶׁל בְּרִיגָדַת הַקַּלָּעִים שֶׁנֶּחְלְצוּ לְפָנֵינוּ, תָּפְסוּ אֶת קַו הַזַּעֲרִיבָּה בְּמֶרְחַק 500 יַרְד מֵעֶמְדָּתֵנוּ. שַׂמְנוּ מִבְטָחֵנוּ בִּגְיָסוֹת מְצֻיָּנִים אֵלֶה וְהִתְחַלְנוּ מַתְקִינִים עַצְמֵוּ לִסְעֻדַּת־הָעָרֶב.

כָּאן שִׂחֵק לִי מַזָּלִי לְשָׁעָה. הָיִיתִי מְטַיֵּל עִם קָצִין חָבֵר עַל שְׂפַת הַיְאֹר, כְּשֶׁנִּשְׁמְעוּ קוֹלוֹת קוֹרְאִים אֵלֵינוּ מֵאֳנִיַּת־הַמִּקְלָעִים, שֶׁעָגְנָה בְּמֶרְחַק 20 אוֹ 30 רֶגֶל מִן הַחוֹף. פִּקֵּד עַל הָאֳנִיָּה קָצִין יַמִּי צָעִיר בְּשֵׁם בִּיטִי, שֶׁשֵּׁרַת זְמַן רַב בִּפְלֻגּוֹת־הַצִּי שֶׁל הַנִּילוּס, וְהָיָה עָתִיד לְהִתְפַּרְסֵם בִּגְבוּרָתוֹ עַל תְּכֵלֶת הַמַּיִם. קְצִינֵי אֳנִיַּת־הַמִּקְלָעִים, בְּמַדֵּיהֶם הַלְּבָנִים, לְלֹא רְבָב, הִתְאַוּוּ לָדַעַת מַה שֶּׁרָאָה חֵיל־הַפָּרָשִׁים בַּיַּבָּשָׁה, וְאָנוּ לֹא סֵרַבְנוּ, בְּשׁוּם פָּנִים, לִמְסֹר לָהֶם אֶת אֲשֶׁר יָדַעְנוּ. עַד שֶׁשָּׁקְעָה הַחַמָּה הִשְׁתָּעֵינוּ בְּשִׂיחָה עַלִּיזָה. מִתּוֹךְ קֹרַת־רוּחַ יְתֵרָה שָׁמְעוּ עַל הַפְּקֻדָּה הָאוֹסֶרַת אֶת הַשִּׁמּוּשׁ בְּנֶשֶׁק חַם בְּתוֹךְ הַזַּעֲרִיבָּה וְהִשְׁמִיעוּ כַּמָּה הֲלָצוֹת עֲגוּמוֹת עַל חֶשְׁבּוֹנֵנוּ.

בֵּין הַשְׁאָר, הִצִּיעוּ לָנוּ לְהִמָּלֵט לָאֳנִיַּת־הַמִּקְלָעִים, אִם תִּכְלֶה אֵלֵינוּ הָרָעָה. דָּחִינוּ הַצָּעָה זוֹ בְּגַאֲוָה רַבָּה, וְהִבַּעְנוּ אֶת בִּטְחוֹנֵנוּ בַּתָּכְנִית לְשִׁמּוּשׁ בַּחֲרָבוֹת וַחֲנִיתוֹת שֶׁל חֵיל־הַפָּרָשִׁים תּוֹךְ מִלְחֶמֶת־רַגְלִי בַּאֲסַפְסוּף שֶׁל דֶּרְוִישִׁים עַל גִּבְעוֹת הַחוֹל בְּאִישׁוֹן־לַיְלָה. לְאַחַר דִּבְרֵי לֵצָנוּת לָרֹב בָּא גָּד.

“מַה בְּעִנְיַן הַמַּשְׁקָאוֹת בְּמַחְנְכֶם? יֵשׁ אִתָּנוּ בָּאֳנִיָּה מִכָּל טוּב. תּוּכְלוּ לִתְפֹּס?” וְתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר הוּטַל בַּקְבּוּק גָּדוֹל שֶׁל יֵין־שַׁמְפַּנְיָה מֵאֳנִיַּת־הַמִּקְלָעִים אֶל הַחוֹף. הַבַּקְבּוּק נָפַל לְמֵי הַנִּילוּס, אוּלָם בְּמַאֲמַר הַשְׁגָּחָה עֶלְיוֹנָה, כְּבַיָּכוֹל, לֹא הָיָה הַיְאֹר עָמֹק בַּמָּקוֹם הַהוּא. נִכְנַסְתִּי עַד בִּרְכַּי בַּמַּיִם וּמָשִׁיתִי אֶת הַמַּתָּנָה הַנָּאָה שֶׁנָּשָׂאנוּ, עַלִּיזֵי־נִצָּחוֹן, חֲזָרָה לִמְסִבַּת הַקְּצִינִים.

מִלְחָמָה מִסּוּג זֶה מְלֵאָה אַפְתָּעוֹת מַרְנִינוֹת. לֹא הָיָה כָּל דִּמְיוֹן בֵּינָהּ לְבֵין מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם. הַכֹֹּל קִוּוּ לְהִשָּׁאֵר בַּחַיִּים. פֹּה וָפֹה בְּכָל גְּדוּד אוֹ בַּטַּלְיוֹן, הָיוּ עֲתִידִים חֲצִי הַתְּרֵיסַר, שְׁתֵּי עֲשָׂרוֹת – לְכָל הַיּוֹתֵר שְׁלֹשִׁים אוֹ אַרְבָּעִים, לְשַֹלֵּם אֶת הַמְּחִיר; אוּלָם הָרֹב הַמַּכְרִיעַ שֶׁל הָאֲנָשִׁים, שֶׁהִשְׁתַּתְּפוּ בְּמִלְחֲמוֹתֶיהָ הַקְּטַנּוֹת שֶׁל בְּרִיטַנְיָה בַּיָּמִים הַטּוֹבִים הָהֵם, לֹא רָאוּ בְּכָךְ אֶלָּא מִיסוֹד הַסְּפּוֹרְט שֶּבְּמִשְׂחֲקֵי־תִּפְאֶרֶת. רֻבָּם שֶׁל אֵלֶּה נִגְזַר עֲלֵיהֶם עוֹד לִרְאוֹת מִלְחָמָה, בָּהּ נֶהְפַּךְ הַגַּלְגַּל, בִּמְקוֹם שֶׁבְּרִיגָדוֹת שְׁלֵמוֹת אֻכְּלוּ בְּאֵשׁ תּוֹתָחִים וּמְכוֹנוֹת יְרִיָּה, בִּמְקוֹם שֶׁנִּצּוֹלֵי הַזְּוָעָה הָאַחַת יָדְעוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם מִפְלָט מִן הַשְּׁנִיָּה, אוֹ מִן הַשְּׁלִישִׁית.

הַכֹּל תָּלוּי בִּקְנֵה מִדָּתָם שֶׁל מְאֹרָעוֹת. אָנוּ הַצְּעִירִים, שֶׁשָּׁכַבְנוּ לִישֹׁן אוֹתוֹ לַיְלָה בְּמֶרְחַק פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה מִילִין מִשִּׁשִּׁים אֶלֶף דַּרְוִישִׁים קַנָּאִים, מְזֻיָּנִים מִכַּף רֶגַל וְעַד רֹאשׁ, חִכִּינוּ בְּכָל רֶגַע לְהִשְׂתָּעֲרוּתָם הָעַזָּה מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן, שֶׁהַקְּרָב יִפְרֹץ עִם שַׁחַר, לְכָל הַמְאֻחָר – אוּלַי יְסֻלַּח לָנוּ, אִם חָשַׁבְנוּ, שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים בְּקִשְׁרֵי מִלְחָמָה מַמָּשׁ.

 

פֶּרֶק חֲמִישָּׁה־עָשָׂר: חֲוָיוֹת שֶׁל הִשְׂתָּעֲרוּת חֵיל־פָּרָשִׁים    🔗

שָׁעָה אֲרֻכָּה לִפְנֵי זְרִיחַת הַחַמָּה הֱקִיצוֹנוּ, וּבְ־5, לְעֵרֶךְ, הָיָה הַגְּדוּד הָ־21 שֶׁל תּוֹפְשֵׂי הָשֶּׁלַח עָרוּךְ לַקְּרָב, רָכוּב עַל סוּסָיו מִחוּץ לַזַּעֲרִיבָּה. רֹאשׁ הָאֶסְכַּדְרוֹן שֶׁלִּי, הַמַּיּוֹר פִין, הִבְטִיחַ לִי יָמִים אֲחָדִים לִפְנֵי כֵן, לָתֵת לִי “הִזְדַּמְּנוּת”, בְּבוֹא מוֹעֵד. חוֹשֵׁשׁ הָיִיתִי, שֶׁיִּרְאֶה בִּשְׁלִיחוּתִי אֶל קִיטְשֶׁנֶר בְּיוֹם אֶתְמוֹל מִשּׁוּם פֵּרְעוֹן הַבְטָחָתוֹ; אוּלָם עַתָּה נִקְרֵאתִי מִפְּלֻגָּתִי, לְהֵחָלֵץ עִם אַחַד הַמִּשְׁמָרוֹת וּלְרַגֵּל אֶת הָרֶכֶס בֵּין הַפִּסְגָּה הַסְּלוּעָה שֶׁל גֶּ’בְּל סוּרְגָם לְבֵין הַיְאֹר. מִשְׁמָרוֹת אֲחֵרִים מִן הָאֶסְכַּדְרוֹן שֶׁלָּנוּ וּמֵחֵיל הַפָּרָשִׁים הַמִּצְרִי אַף הֵם הֻבְהֲלוּ קָדִימָה בְּתוֹךְ הָאֲפֵלָה. לָקַחְתִּי אִתִּי שִׁשָּׁה פָּרָשִׁים וְקוֹרְפּוֹרַל. דָּהַרְנוּ חִישׁ קַל עַל פְּנֵי הָעֲרָבָה, עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לַמִּדְרוֹנִים הָמֻפְלָאִים שֶׁל הָרֶכֶס. אֵין דָּבָר בָּעוֹלָם אֲשֶׁר יִשְׁוֶה לְדִמְדּוּמֵי הַשַּׁחַר. רֶבַע הַשָּׁעָה הָעוֹבֵר, עַד שֶׁיּוּרַם הַמָּסָךְ מֵעַל מַעֲמָד נֶעְלָם, הוּא אַחַד הַנִּסְיוֹנוֹת הַקָּשִׁים בְּעֵת מִלְחָמָה. הֲשׁוֹלֵט הָאוֹיֵב בְּרֶכֶס זֶה, אוֹ לֹא? הֲרוֹכְבִים אָנוּ בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה לִקְרַאת אַלְפֵי פִּרְאֵי אָדָם אַכְזָרִיִּים? כָּל צַעַד עָלוּל לְמוֹתֵת; בְּכָל זֹאת, אֵין בְּיָדְךָ לֶאֱחֹז בְּאֶמְצְעֵי־זְהִירוּת יְתֵרִים. הַגְּדוּד הֶחֱזִיק אַחֲרֵינוּ, וְהַשַּׁחַר הָיָה בּוֹקֵעַ וְהוֹלֵךְ. הָאֹפֶל נָגוֹז לְמֶחֱצָה, בְּעוֹד אָנוּ מְטַפְּסִים וְעוֹלִים בָּרֶכֶס. מַה נִּמְצָא בְּהַגִּיעֵנוּ אֶל הַפִּסְגָה? כָּל הָרוֹצֶה לִטְעֹם טַעְמָהּ שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת נִמְרָצָה וּקְרִירָה עֲצָתִי לוֹ, לְהֵאָחֵז בִּרְגָעִים כָּאֵלֶּה.

וְהִנֵּה אָנוּ מִתְקָרְבִים לְרֹאשׁ הָרֶכֶס. בִּפְקֻדָּתִי, בָּא פָּרָשׁ אֶחָד כְּמֵאָה יַרְד מֵאֲחוֹרַי. כִּי יִקְרֵנוּ אָסוֹן, יִשָּׁאֵר הוּא אִישׁ־הַבְּשׂוֹרָה. אֵין אָנוּ שׁוֹמְעִים דָּבָר אֶלָּא שַׁעֲטַת הַסּוּסִים שֶׁלָּנוּ. הִגַּעְנוּ לְשִׂיא הָהָר. אָנוּ מְרַסְּנִים אֶת סוּסֵינוּ. הָאֹפֶק מִתְרַחֵב וְהוֹלֵךְ מֵרֶגַע לְרֶגַע. אָנוּ רוֹאִים כְּבָר בְּמֶרְחַק מָאתַיִם יַרְד. עוֹד רֶגַע וְנִרְאֶה אוּלַי כִּרְבִיעִית הַמִּיל. שַׁלְוָה מִסָּבִיב; אֵין סִמָּנֵי חַיִּים זוּלָתֵנוּ בֵּין הַסְּלָעִים וְגִבְעוֹת־הַחוֹל שֶׁל הָרֶכֶס. אֵין מַאֲרָב וְאֵין חֵיל כִּבּוּשׁ! הָעֲרָבָה נֶחֱשֶׂפֶת לְרַגְלֵינוּ. עַתָּה אָנוּ יְכוֹלִים לִרְאוֹת בְּמֶרְחַק יוֹתֵר מִמַּחֲצִית הַמִּיל.

וּבְכֵן הִסְתַּלְקוּ כְּלָּם יַחַד! בְּדיּוּק, מַה שֶׁאָמַרְנוּ! כֻּלָּם בָּרְחוּ לְקוֹרְדוֹפָן; אֵין קְרָב! אוּלָם עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד! אוֹר הַיּוֹם גּוֹבֵר וְהוֹלֵךְ. מָסָךְ אַחַר מָסָךְ מוּרָם מֵעַל הַנּוֹף. מַה זֶּה מְנַצְנֵץ בָּעֲרָבָה הָרְחוֹקָה? לֹא – כִּי עַתָּה זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ – מַה הֵם הַסִּמָּנִים הַמַּשְׁחִירִים מֵאֲחוֹרֵי זַהֲרוּרִים אֵלֶּה? הִנֵּה הִנָּם! כְּתָמִים שְׁחוֹרִים וַעֲצוּמִים אֵלֶּה הֵם אַלְפֵי אֲנָשִׁים; הַזַּהֲרוּרִים נִתָּזִים מִבְּרַק נִשְׁקָם. הַיּוֹם הֵאִיר עַל הַכֹּל. אֲנִי צוֹנֵחַ מֵעַל סוּסִי. אֲנִי כּוֹתֵב בְּפִנְקַס שְׂדֵה־הַקְּרָב: “חֵיל הַדֶּרְוִישִׁים תּוֹפֵס עֲדַיִן עֶמְדָּה, כְּמִיל וָחֵצִי דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית לְגֶ’ּבְּל סוּרְגָם”. אֲנִי שׁוֹלֵחַ פֶּתֶק זֶה בִּידֵי הַקּוֹרְפּוֹרַל יָשָׁר אֶל הַמְפַקֵּד הָרָאשִׁי, כַּמְצֻוֶּה. אֲנִי חוֹתְמוֹ בְּסִמָּן XXX, הֱוֵה אוֹמֵר “בְּכָל הַמְּהִירוּת הָאֶפְשָׁרִית”, כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר הָאִמּוּנִים, אוֹ לָשׁוֹן אַחֵר, כְּשֵׁד מִשָּׁחַת.

הַשֶּׁמֶש עוֹלָה בִּגְאוֹן תִּפְאָרָה מֵאֲחוֹרֵינוּ, אוּלָם אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים וּמִתְפָּעֲלִים מִמַֹשֶּׁהוּ אַחֵר. בְּאוֹר הַיּוֹם הַגּוֹבֵר אֶפְשָׁר כְּבָר לְהִשְׁתַּמֵּש בְּמִשְׁקָפוֹת. נִכָּר שִׁנּוּי גָּוֶן בְּאוֹתָם הַגּוּשִׁים הַמַּשְׁחִירִים. עַתָּה צִבְעָם בָּהִיר יוֹתֵר מִצֶּבַע הָעֲרָבָה וְהוּא כְּגוֹן הָאַיָּלָה. וְהִנֵּה הָפַךְ גּוֹנָם שׁוּב לַבְנוּנִי, וְגוֹן הָעֲרָבָה הָפַךְ חוּם־כֵּהֶה. נֶחֱשַׂף לְפָנֵינוּ מַסָּע עָצוּם, אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה מִילִין אָרְכּוֹ. הוּא מְמַלֵּא אֶת הָאֹפֶק, וְרַק לִימִינֵנוּ מַאֲפִיל עָלָיו צִלָּהּ הַמְנֻסָּר שֶׁל פִּסְגַּת סוּרְגָם. אַךְ זוֹ הִיא שָׁעָה בְּחַיֵּי אָדָם! אָנוּ עוֹלִים שׁוּב עַל סוּסֵינוּ, וּפִתְאֹם מִתְגַּלֶּה לָעַיִן מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ. גּוּשִׁים אֵלֶּה אֵינָם יַצִּיבִים. הֵם מִתְקַדְּמִים, וְהִתְקַדְּמוּתָם מְהִירָה. נַחְשׁוֹל עוֹלֶה עָלֵינוּ. אוּלָם מַהוּ הַקּוֹל הַזֶּה אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ: קוֹל תְּרוּעָה עֲמוּמָה, הַנִּשָּׂא אֵלֵינוּ גַּלִּים גַּלִּים? מְרִיעִים הֵם לְאַלָּה, לִנְבִיאוֹ וּלְכַלִּיפוֹ הַקָּדוֹשׁ. סְבוּרִים הֵם, שֶׁלָּהֶם יִהְיֶה הַנִּצָּחוֹן. רָאֹה נִרְאֶה בִּמְהֵרָה, אִיךְ יִפֹּל דָּבָר. בְּכָל־זֹאת, עָלַי לְהוֹדוֹת, שֶׁעָצַרְנוּ בְּסוּסֵינוּ וְנִתְלֵינוּ עוֹד רְגָעִים מִסְפָּר בְּשִׂיא הָהָר, בְּטֶרֶם הִמְשַׁכְנוּ אֶת הִתְקַדְּמוּתֵנוּ בְּמִדְרוֹנָיו, לְמָטָּה.

עַתָּה הִשְׂתָּרֵר הַבֹּקֶר עַל הָאָרֶץ, וְהַשֶּׁמֶש הָעוֹלָה בַּאֱלַכְסוֹן מוֹסִיפָה שְׁלַל־צְבָעִים לַמַּרְאֶה. הַגּוּשִׁים פָּשְׁטוּ צוּרָה וְלָבְשׁוּ צוּרָה שֶׁל הֲמוֹנֵי אָדָם, בְּשׁוּרוֹת מְסֻדָּרוֹת, וּכְלֵי־זֵינָם הַמַּבְרִיקִים עֲלֵיהֶם, וּדְגָלִים סַסְגּוֹנִיּים לָרֹב מִתְנַפְנְפִים מֵעַל לַהֲמוֹנָם. אָנוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ מַה שֶּׁרָאוּ הַצַּלְבָּנִים בִּשְׁעָתָם. עָלֵינוּ לִרְאוֹת יוֹתֵר. אֲנִי מְזָרֵז אֶת סוּסִי קָדִימָה, אֵי שָׁם בְּכִוּוּן גִּבְעוֹת־הַחוֹל, בִּמְקוֹם שֶׁעָמַד אֶתְמוֹל הַגְּדוּד הָ־21 שֶׁל תּוֹפְשֵׂי־הַשֶּׁלַח. כָּאן אֵין כִּמְעַט 400 יַרְד מַפְרִידִים בֵּינֵינוּ לְבֵין הַהֲמוֹנִים הָעֲצוּמִים. אָנוּ עוֹמְדִים שׁוּב, וַאֲנִי מְצַוֶּה אַרְבָּעָה פָּרָשִׁים לִירוֹת בָּהֶם, בְּעוד שְׁנַיִם אֲחֵרִים מַחֲזִיקִים בְּרֶסֶן סוּסֵיהֶם. הָאוֹיֵב עוֹלֶה כְּגֵאוּת יָם. קוֹל נֵפֶץ שֶׁל יְרִיּוֹת מוּשְׂקִיטוֹת⁷⁴ מְקַדֵּם אֶת פָּנֵינוּ, פּוֹרֵץ מִשְּׂמֹאלֵנוּ. תִּמְרוֹת אָבָק נִתָּזוֹת אֶל עָל מִבֵּין גִּבְעוֹת־הַחוֹל. אֵין מָקוֹם זֶה יָפֶה לְנוֹצְרִים. אָנוּ מְמַהֲרִים לְהִמָּלֵט; לְמַזָּלֵנוּ לֹא נִפְגַּעְנוּ, לֹא אָדָם וְלֹא בְּהֵמָה. אָנוּ מְטַפְּסִים וְעוֹלִים שׁוּב בָּרֶכֶס, וּבְאוֹתוֹ הָרֶגַע כִּמְעַט חוֹזֵר הַקּוֹרְפּוֹרַל. סוּסוֹ שׁוֹאֵף רוּחַ בִּכְבֵדוּת. הוּא בָּא יָשָׁר מֵאֵת קִיטְשֶׁנֶר, וּבְיָדוֹ פְּקֻדָּה חֲתוּמָה מֵאֵת רֹאשׁ הַמִּפְקָדָה. “הַאֲרִיכוּ שָׁהוּתְכֶם בַּמָּקוֹם כְּכָל הָאֶפְשָׁר, וְהוֹדִיעוּ עַל כָּל תְּנוּעוֹתֵיהֶם שֶׁל חֵילוֹת־הַהַתְקָפָה”. כַּפְתּוֹר וָפֶרַח! מִי זָכָה לִכְגוֹן זֶה: לִרְכֹּב עַל סוּסְךָ עִם זְרִיחַת הַחַמָּה, כִּמְטַחֲוֵי יְרִיָּה מִגַּיִס מִתְקַדֵּם, לִרְאוֹת הַכֹּל וְלַעֲמֹד בְּקֶשֶׁר יָשִׁיר עִם הַמִּפְקָדָה הָרָאשִׁית!

נִשְׁאַרְנוּ אֵפוֹא עַל הָרֶכֶס כַּחֲצִי שָׁעָה, וַאֲנִי רָאִיתִי מִקָּרוֹב מַחֲזֶה, שֶׁלֹּא רַבִּים זָכוּ לַחֲזוֹת בּוֹ. כָּל חֵילוֹת הָאוֹיֵב, חוּץ מֵאֶחָד, נֶעֶלְמוּ לִזְמַן־מָה מֵעֵינֵינוּ מֵאֲחוֹרֵי הַר סוּרְגָם לִימִינֵנוּ. אוּלָם הַחַיִל הָאֶחָד, דִּיוִיזְיָה שֶׁמָּנְתָה לֹא פָּחוֹת מִ־6000 אִישׁ, הָיָה עוֹלֶה יָשָׁר בִּכְתֵפוֹ שֶׁל הָרֶכֶס. הַלָּלוּ כְּבָר הָיוּ מְטַפְּסִים בְּשִׁפּוּעָיו הָרִאשׁוֹנִים. מִמְּקוֹם שָׁם יָשַֹבְנוּ רְכוּבִים עַל סוּסֵינוּ יָכֹלְנוּ לִרְאוֹת אֶת שְׁנֵי הַצְּדָדִים. הִנֵּה הַצָּבָא שֶׁלָּנוּ, עָרוּךְ בַּאֲלָפָיו עִם שְׂפַת הַיְאֹר. הִנֵּה אֳנִיּוֹת־הַמִּקְלָעִים עוֹגְנוֹת מִתּוֹךְ צִפִּיָּה בְּמֵימָיו. כָּל סוֹלְלוֹתֵינוּ מוּכָנוֹת לִפְתֹחַ בְּאֵשׁ. וּמִצַּד שֵׁנִי – אוֹתוֹ הֲמוֹן סַסְגּוֹנִי, רַב וּמָאֳרָךְ הַמְטַפֵּס בִּמְהִירוּת וּבְסֵדֶר מְסֻיָּם אֶל שִׂיא הַמַּחֲשֹוֹף. לְעֵרֶךְ 2500 יַרְד הִפְרִידוּ בֵּינֵינוּ לְבֵין הַסּוֹלְלוֹת שֶׁלָּנוּ, אַךְ מַטָּרָה חַיָּה זוֹ, הַמִּתְקָרֶבֶת וְהוֹלֶכֶת, רָחֲקָה אַךְ מְעַט יוֹתֵר מִמָּאתַיִם יַרְד מֵאִתָּנוּ. קָרָאתִי לְדֶרְוִישִׁים אֵלֶּה בְּשֵׁם “הַדְּגָלִים הַלְּבָנִים”. הֵם הִזְכִּירוּ לִי אֶת הַגְּיָסוֹת הַמְצֻיָּרִים בְּמַרְבַדֵּי בַּיֶּא⁷⁵, מִפְּנֵי טוּרֵי דִּגְלֵיהֶם הַלְּבָנִים הַצְּהֻבִּים, הַנִּזְקָפִים אֶל עָל. בֵּינְתַיִם נִתְקָרֵב מֶרְכָּזוֹ שֶׁל חֵיל הַדֶּרְוִישִׁים, הַמִּתְקַדֵּם בָּעֲרָבָה כִּמְטַחֲוֵי יְרִיּוֹת, וְסוֹלְלוֹת הַצָּבָא הַבְּרִיטִי וְהַמִּצְרִי, בְּזוֹ אַחַר זוֹ, פָּתְחוּ בְּאֵשׁ. אַךְ עֵינַי נִצְמְדוּ לְמַחֲזֶה קָרוֹב יוֹתֵר. בְּרֹאשׁ הַגִּבְעָה עָמְדוּ “הַדְּגָלִים הַלְּבָנִים”, לְסַדֵּר אֶת שׁוּרוֹתֵיהֶם מֵחָדָשׁ, וְהִתְיַצְּבוּ בְּמַעֲרָכָה רְחָבָה וּמֻצָּקָה לְכָל אָרְכָּה. מֵעַתָּה הֻפְנְתָה אֵשׁ הַתּוֹתָחִים לְעֻמָּתָם. שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹש סוֹלְלוֹת וְכָל אֳנִיּוֹת הַמִּקְלָעִים – שְׁלֹשִׁים תּוֹתָחִים לַפָּחוֹת – פָּתְחוּ בְּאֵשׁ נִמְרָצָה. שַֹאֲגַת פְּגָזֵיהֶם הִגִּיעָה אֵלֵינוּ, בְּעוֹדָם מִתְפּוֹצְצִים לַעֲשָׂרוֹת בֵּין הֲמוֹנֵי “הַדְּגָלִים הַלְּבָנִים”. כֹּה קְרוֹבִים הָיִינוּ אֲלֵיהֶם, בִּמְקוֹם שֶׁיָּשַׁבְנוּ רְכוּבִים עַל סוּסֵינוּ, אֲחוּזִים בְּחַבְלֵי־קֶסֶם, עַד שֶׁהָיִינוּ שֻׁתָּפִים לְסַכָּנָה, כִּמְעָט. רָאִיתִי אֶת מְלוֹא מַחַץ הַמָּוֶת, בְּהַכּוֹתוֹ בְּחוֹמַת־אָדָם זוֹ. נָפְלוּ אַרְצָה דְּגָלִים לַעֲשָׂרוֹת וַאֲנָשִׁים לְמֵאוֹת. רְוָחִים רְחָבִים נֶחְשְׂפוּ בְּטוּרֵיהֶם, וַעֲרֵמוֹת נֶעֶרְמוּ לְלֹא צוּרָה. רָאִיתָ אוֹתָם קוֹפְצִים וּמֻשְׁלָכִים אַרְצָה עִם הִתְפּוֹצְצוּת הַפְּגָזִים; אוּלָם אִיש לֹא פָּנָה עֹרֶף. שׁוּרָה אַחֲרֵי שׁוּרָה הוֹסִיפוּ לִזְרֹם בִּכְתֵפוֹ שֶׁל הָהָר וְהִתְקַדְּמוּ לְעֻמַּת הַזַּעֲרִיבָּה שֶׁלָּנוּ, כְּשֶׁהֵם עוֹנִים בְּאֵשׁ־רוֹבִים כְּבֵדָה וּמִתְעַטְּפִים בַּעֲשָׁנָהּ.

עַד לְאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הִשְּגִּיחַ בָּנוּ אִישׁ; אוּלָם עַתָּה רָאִיתִי פָּרָשִׁים בַּגָּרִּיים⁷⁶ רוֹכְבִים, שְׁנַיִם־שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָה־שְׁלֹשָׁה, בָּעֲרָבָה שֶׁמִּשְּׂמֹאלֵנוּ, לְעֵבֶר הָרֶכֶס. אַחַד הָמִּשְׁמָרוֹת הָאֵלֶּה, בֶּן שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, הִתְקָרֵב כִּמְטַחֲוֵי יְרִיַּת אֶקְדֹּחַ. אֵלֶּה הָיוּ דְּמֻיּוֹת קוֹדְרוֹת, מְבֻרְדָּסוֹת, בְּדוֹמֶה לִנְזִירִים רוֹכְבִים – פִּרְאֵי־אָדָם מְכֹעָרִים וּזְדוֹנִים, מְזֻיָּנִים בַּחֲנִיתוֹת אֲרֻכּוֹת. יָרִיתִי בָּהֶם כַּמָּה כַּדּוּרִים מֵאֻכָּפִי וְהֵם נָטוּ הַצִּדָּה. לֹא רָאִיתִי סִבָּה לְהִסְתַּלֵּק מֵרֶכֶס זֶה בְּמֶשֶׁךְ הַהַתְקָפָה. סָבוּר הָיִיתִי שֶׁנּוּכַל לְהִדָּחֵק לְאַט לְאַט אֲחוֹרַנִּית לְעֵבֶר הַנִּילוּס וְלַעֲקֹב עוֹד אַחַר שְׁנֵי הַצְּדָדִים, בְּלִי שֶׁיְבֻלַּע לָנוּ. אוּלָם עַתָּה הִגִּיעָה פְּקֻדָּה מֻחְלֶטֶת מֵאֵת הַמַּיּוֹר פִין, שֶׁלֹּא הִזְכַּרְתִּיו בְּעַל־כָּרְחִי בַּחֲלִיַפת הַמִּכְתָּבִים עִם הָמְפַקֵּד הָרָאשִׁי: “חֲזֹר תֵּכֶף לְתוֹךְ הַזַּעֲרִיבָּה, הוֹאִיל וְחֵיל־הָרַגְלִים עוֹמֵד לִפְתֹּחַ בְּאֵשׁ”. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, הָיָה בִּטְחוֹנֵנוּ שָׁלֵם יוֹתֵר בִּמְקוֹם שָׁם נִמְצֵאנוּ עַל הָרֶכֶס, כִּי בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהִגַּעְנוּ לְקַוֵּי חֵיל־הָרַגְלִים פָּרְצָה סַעֲרַת הָרוֹבִים בְּכָל חֲמָתָהּ.

אֵין אֲנִי מִתְכַּוֵּן לָתֵת בִּמְגִלָּה זוֹ שֶׁל רְשָׁמִים אִישִׁיִּים תֵּאוּר כְּלָלִי שֶׁל מַעֲרֶכֶת אוֹמְדוּרְמָן. פָּרָשָׁה זוֹ תֹּאֲרָה כֹּה תְּכוּפוֹת, לְכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ הַצְּבָאִיִּים, עַד שֶׁכָּל הַמְעֻנְיָן בְּנוֹשֵׂא זֶה, יוֹדֵעַ בְּלִי סָפֵק, מַה שֶּׁאֵרַע שָׁם. אֲנִי רַק אֲסַכֵּם אֶת מַהֲלַךְ הַמִּלְחָמָה כְּכֹל שֶׁאֶרְאֶה צֹרֶךְ בְּכָךְ לְשֵׁם הַסְבָּרַת נִסְיוֹנוֹתַי אָנִי.

כָּל חֵילוֹ שֶׁל הַכַּלִיף, כְּשִׁשִּׁים אֶלֶף אִישׁ, הִתְקַדֵּם, עָרוּךְ לַמִּלְחָמָה, מִן הַמָּקוֹם בּוֹ חָנָה בְּלֵיל אָמָשׁ. עָלָה בַּגֶּבַע, שֶׁהִסְתִּיר אֶת שְֹנֵי הַמַּחֲנוֹת זֶה מִזֶּה, וְהָיָה מִתְגַּלְגֵּל וְיוֹרֵד עַתָּה בְּכָתְלֵי הָאַמְפִיתֵאַטְרוֹן הַמְשֻׁפָּע בְּמִקְצָת, שֶׁבְּזִירָתוֹ הַנִּשְׁעֶנֶת עַל הַנִּילוּס נֶעֶרְכוּ שְׁכֶם אֶחָד 20.000 חַיָּלָיו שֶׁל קִיטְשֶׁנֶר, מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַבָּאִים. עַתִּיק וְחָדִיש נִפְגָּשׁוּ. הַנֶּשֶׁק, הַשִּׁיטוֹת וְהַקַּנָּאוּת שֶׁל יְמֵי הַבֵּינַים הוּבְאוּ, מִתּוֹךְ אֲנַכְרוֹנִיזְם מְיֻחָד בְּמִינוֹ, לִידֵי הִתְנַגְּשׁוּת אֲיֻמָּה עִם הָאִרְגּוּן וְהָאַמְצָאוֹת שֶׁל הַמֵּאָה הַתְּשַׁע־עֶשְׂרֵה. תּוֹצָאָתָה שֶׁל הִתְנַגְּשׁוּת זוֹ לֹא הָיָה בָּהּ מִשּׁוּם הַפְתָּעָה. בְּעוֹד צֶאֱצָאֵי הַיִּשְׁמְעֵאלִים יוֹרְדִים בַּמִּדְרוֹנִים הָאֲרֻכִּים וְהַחֲלָקִים, הַמּוֹלִיכִים אֶל הַיְאֹר וְאֶל הָאוֹיֵב, נִתְקְלוּ בְּאֵשׁ רוֹבֵיהֶן שֶׁל שְׁתֵּי דִּיוִיזְיוֹת וָחֵצִי שֶׁל חֵיל־רַגְלִים מְאֻמָּן, הַמִּסְתַּיֵּעַ בְּשִֹבְעִים תּוֹתָחִים, לַפָּחוֹת, עַל שְׂפַת הַיְאֹר, וּבָאֳנִיּוֹת־הַמִֹקְלָעִים, שֶׁכֻּלָּם יוֹרְקִים אֶת אִשָּׁם בְּהַתְמָדָה וְסֵדֶר מְכֻוָּן. בֵּפְנֵי אֵשׁ קַטְלָנִית זוֹ נֶעֶצְרָה הַתְקָפַת הָאוֹיֵב, שֶׁאָבְדוּ לוֹ מִשִּׁשָּׁה עַד שִׁבְעַת אֲלָפִים אִישׁ, בְּמֶרְחַק 700 יַרְד, לַפָּחוֹת, מִן הַקַּו הַבְּרִיטִי־מִצְרִי. אוּלָם לְחֵיל הַדֶּרְוִישִׁים הָיוּ קָרוֹב לְעֶשְׂרִים אֶלֶף רוֹבִים מִמִּינִים שׁוֹנִים, לְמִן הַכֵּלִים הָעַתִּיקִים בְּיוֹתֵר וְעַד הַחֲדִישִׁים שֶׁבַּחֲדִישִׁים, וּמִשֶּׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְנוֹשְׂאֵי הַחֲנִיתוֹת לְהִתְקַדֵּם עוֹד, הִשְׁתַּטְּחוּ הַקַּלָּעִים הַלָּלוּ עַל פְּנֵי הָעֲרָבָה וּפָתְחוּ בְּמַעֲרֶכֶת־יְרִיּוֹת פְּרוּעָה, בִּלְתִּי־מְכֻוֶּנֶת, אֲבָל מַתְמֶדֶת, לְעֻמַּת הַקַּו הַשָּׁחוֹר שֶׁל גִּדְרוֹת הַקּוֹצִים. עַתָּה הֵחֵלוּ, זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, לִגְרֹם אֲבֵדוֹת לְצָרֵיהֶם, וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן הַקָּצָר שֶׁל פְּעֻלָּתָם זוֹ הִגִּיעַ מִסְפַּר הַהֲרוּגִים וְהַפְּצוּעִים בַּצָּבָא הַבְּרִיטִי וְהַמִּצְרִי לְמָאתַיִם בְּעֵרֶךְ.

בִּרְאוֹתוֹ, שֶׁהַהַתְקָפָה נֶהֶדְפָה בְּשֶׁפֶךְ דָּם לָרֹב, וְשֶׁהוּא קָרוֹב, יוֹתֵר מֵחֵיל הַדֶּרְוִישִׁים, לְאוֹמְדוּרְמָן הָעִיר, הֵסֵב קִיטְשֶׁנֶר, תֵּכֶף וּמִיָּד, אֶת חָמֵשׁ הַבְּרִיגָדוֹת שֶׁלוֹ, בַּצּוּרָה הַחֲבִיבָה עָלָיו שֶׁל מַעֲרֶכֶת־אֶשָּׁלוֹנִים⁷⁷. וּכְשֶׁהוּא מַשְׁעִין אֶת אֲגַפּוֹ הַשְּׂמָאלִי עַל הַיְאֹר, עָלָה דָּרוֹמָה לְעֵבֶר הָעִיר, כְּדֵי לְנַתֵּק גַּיִס זֶה, בּוֹ דִּמָּה לִרְאוֹת אֶת שְׂרִידֵי חֵיל־הַדֶּרְוִישִׁים, מִבִּירָתוֹ, בְּסִיסוֹ, מְזוֹנוֹתָיו, מֵימָיו, מוֹלַדְתּוֹ, וּלְגָרְשׁוֹ אֶל הַמִּדְבָּר רְחַב־הַיָּדַיִם, הַלּוֹטֵש עֵינָיו מִכָּל עֲבָרִים. אוּלָם חֵיל־הַדֶּרְוִישִׁים, עֲדַיִן לֹא נָחַל תְּבוּסָה, בְּשׁוּם פָּנִים. כָּל אֲגַפָּם הַשְׁמָאלִי טֶרֶם טָעַם אֲפִילוּ טַעְמָהּ שֶׁל אֵשׁ. חֵיל־הַמִּלּוּאִים שֶׁל הַכַּלִּיף, כַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ, לֹא נִפְגַּע בִּמְאוּמָה. כָּל הַלִּגְיוֹנוֹת הָאֵלֶּה עָלוּ עָתָּה בְּחֵרוּף נֶפֶשׁ לְהַתְקִיף אֶת כֹּחוֹת הַבְּרִיטִים וְהַמִּצְרִים, שֶׁלֹא הָיוּ עֲרוּכִים עוֹד בְּמַצַּב הָכֵן, כְּקֹדֶם, אֶלָּא צָעֲדוּ בַּסָּךְ עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר הַפָּתוּחַ.

זַעֲזוּעַ שֵׁנִי זֶה הָיָה קָשֶׁה יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹן. הַדֶּרְוִישִׁים הַמַּתְקִיפִים הִצְלִיחוּ בְּכָל מָקוֹם לְהִתְקָרֵב אֶל צִבְאוֹתֵינוּ כְּדֵי מֵאָה־מָאתַיִם יַרְד; וְלִבְרִיגָדַת־הַמְאַסֵּף שֶׁל הַסּוּדָנִים, שֶׁהֻתְקְפָה בִּשְׁנֵי כִּוּוּנִים בְּבַת אַחַת, נִשְׁקְפָה סַכָּנַת־כִּלָּיוֹן, שֶׁלֹּא נִמְנְעָה אֶלָּא בְּכִשְׁרוֹנוֹ וְתַקִּיפוּתוֹ שֶׁל מְפַקְּדָהּ, הַגֵּנֵרַל הֶקְטוֹר מֶקְדּוֹנַלְד. אוּלָם עֹז־הַנֶּפֶשׁ הַנּוֹאָשׁ בְּיוֹתֵר לֹא עָצַר כֹֹּחַ בִֹפְנֵי הַמִּשְׁמַעַת וְהַמְּכוֹנָה, וּלְאַחַר הֶרֶג רַב, שֶׁעָלָה לוֹ, לַפָּחוֹת, בְּעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ, שֶׁנֶּעֶרְמוּ עֲרֵמוֹת עֲרֵמוֹת בִּשְׂדֵה־הַקֶּטֶל “כְּתִלֵּי שֶׁלֶג”, הִתְפַּזֵּר חֵיל הַדֶּרְוִישִׁים בְּכִתּוֹת קְטַנּוֹת, שֶׁנָּסוּ בְּבֶהָלָה עַד שֶׁנִּבְלְעוּ בְּמַרְאוֹת־הַשְּרַבְרָא שֶׁל הַמִּדְבָּר.

חֵיל־הַפָּרָשִׁים הַמִּצְרִי וּגְדוּד רוֹכְבֵי־הַגְּמַלִּים הֵגֵנּוּ עַל הָאֲגַף הַיְמָנִי שֶׁל הַזַּעֲרִיבָּה בְּשָׁעָה שֶׁהֻתְקְפָה, וְאַנְשֵׁי הַגְּדוּד הָ־21 שֶׁל תּוֹפְשֵׂי־הַשֶּׁלַח הָיוּ הַפָּרָשִׁים הַיְחִידִים בָּאֲגַף הַשְּׂמָאלִי, הַקָּרוֹב יוֹתֵר לְאוֹמְדוּרְמָן. מִיָּד לְאַחַר שֶׁנֶּהֶדְפָה הַהַתְקָפָה הָרִאשׁוֹנָה נִצְטַוֵּינוּ לַעֲזֹב אֶת הַזַּעֲרִיבָּה, לְרַגֵּל אֶת הַשֶּׁטַח, שֶׁהִפְרִיד בֵּין קִיטְשֶׁנֶר לָעִיר, וְלִרְאוֹת אִם יֵשׁ בּוֹ צְבָא אוֹיֵב וּמַה גָּדְלוֹ, לַהְדֹּף כֹּחוֹת אֵלֶּה, אִם נוּכַל לָהֶם, וּלְפַנּוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ לְחֵיל הָרַגְלִים הַמִּתְקַדֵּם.

מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁקָּצִין בִּגְדוּדוֹ יוֹדֵעַ אַךְ מְעַט מִן הַנַּעֲשֶׂה בִּשְׂדֵה־הַקֶּטֶל, בִּכְלָלוֹ. בְּמֶשֶׁךְ הַהַתְקָפָה הָרִאשׁוֹנָה חִכִּינוּ, וְסוּסֵינוּ עַל יָדֵנוּ, סָמוּךְ לִשְׂפַת הַיְאֹר, שֶׁגָּדָתוֹ הַתְּלוּלָה שִׁמְּשָׁה לָנוּ מַחֲסֶה מִן הַכַּדּוּרִים הַשׁוֹרְקִים מֵעַל לְרָאשֵׁינוּ. מִשֶּׁרָפְתָה אֵשׁ הַיְרִיּוֹת, וּמִכָּל עֲבָרִים הֻגַּד לָנוּ, שֶׁהַהַתְקָפָה נֶהֶדְפָה, הִגִּיעַ בִּדְהָרָה גֵּנֵרַל בִּלְוָיַת קְצִינֵי מִפְקַדְתּוֹ, וּבְיָדוֹ פְּקֻדּוֹת דְּחוּפוֹת לִרְכֹּב קָדִימָה. לְאַחַר שְׁתֵּי דַּקּוֹת הָיוּ אַרְבַּעַת הָאֶסְכַּדְרוֹנִים רְכוּבִים עַל סוּסֵיהֶם, וְתֵכֶף לָכֵן יָצְאוּ בֵּדְהָרָה מִתּוֹךְ הַזַּעֲרִיבָּה בְּכִוּוּן דְּרוֹמִי.

שׁוּב עָלִינוּ בְּמִדְרוֹנָיו שֶׁל גֶֶּ’בְּל סוּרְגָם, שֶׁמִּלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ בַּדְּרָגוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הַפְּעֻלָּה, וּמֵרְכָסָיו נִתְגַּלְתָה בִּמְהֵרָה עַרְבַת אוֹמְדוּרְמָן כֻּלָּהּ, עִם קִרְיַת־הַחֹמֶר הַגְּדוֹלָה. עַל מִנְאָרוֹת־מִסְגָּדֶיהָ וְכִפּוֹת מִגְדָּלֶיהָ, מִשְׂתָּרַעַת בְּמֶרְחַק שִׁשָּׁה אוֹ שִׁבְעָה מִילִין מֵאִתָּנוּ. לְאַחַר שֶׁנִּתְעַכַּבְנוּ בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים לְשֵׁם סִיּוּר, מָצָאנוּ עַצְמֵנוּ מִתְקַדְּמִים בְּצוּרַת “טוּר שֶׁל פְּלֻגּוֹת־פָּרָשִׁים”. אַרְבַּע פְּלֻגּוֹת הֵן בְּאֶסְכַּדְרוֹן, וְאַרְבָּעָה אֶסְכַּדְרוֹנִים – בִּגְדוּד. הַפְּלֻגּוֹת הָיוּ רוֹכְבוֹת עַתָּה בְּזוֹ אַחַר זוֹ. אֲנִי פִּקַּדְתִּי עַל הַפְּלֻגָּה הַשְׁנִיָּה מִצַּד הַמְאַסֵּף, וּבָהּ בֵּין עֶשְׂרִים לְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה תּוֹפְשֵׂי־שָׁלַח.

כֻּלָּנוּ הָיִינוּ בְּטוּחִים, שֶׁאָנוּ עֲתִידִים לַעֲרֹךְ הַתְקָפָה. זוֹ הָיְתָה הַמַּחֲשָׁבָה הָאַחַת שֶׁמִּלְּאָה אֶת לִבּוֹתֵינוּ מֵאָז יָצָאנוּ לַדֶּרֶךְ מִקַּהִיר. וַדַּאי שֶׁתִּהְיֶה הַתְקָפָה. בַּיָּמִים הָהֵם, לִפְנֵי מִלְחֶמֶת הַבּוּרִים, הָיָה חֵיל־הַפָּרָשִׁים הַבְּרִיטִי לוֹמֵד אַךְ מְעַט מְאֹד מִלְּבַד זֶה. כָּאן וַדַּאי שֶׁהַשָּׁעָה כְּשֵׁרָה לְהִשְׂתָּעֲרוּת. אוּלָם עַל אֵיזֶה חֵלֶק שֶׁל חֵיל הָאוֹיֵב וּבְאֵיזֶה מָקוֹם נִשְׂתָּעֵר, מַה־יִּהְיֶה הַכִּוּוּן וּמַה תְּהֵא הַתַּכְלִית – עִנְיָנִים אֵלֶּה הָיוּ סְמוּיִים מֵעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים שֶׁבַּמַּחֲנֶה. בְּמַצַּב הִתְרַגְּשׁוּת עֲצוּרָה, הוֹסַפְנוּ לְהִתְקַדֵּם עַל פְּנֵי הַחוֹלוֹת הַקָּשִׁים, כְּשֶׁאָנוּ לוֹטְשִׁים עֵינֵינוּ אֶל הָעֲרָבָה, לְהַבְחִין בֵּין מַרְאוֹת שֶׁל מַמָּשׁ לְתַעְתּוּעֵי הַשְּׁרַבְרָא.

עַד מְהֵרָה הִשְׁגַּחְתִּי בְּשׁוּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל דְּמֻיּוֹת כְּחֻלוֹת־שְּחוֹרוֹת, בְּמֶרְחַק 300 יַרְד מֵאֲגַפֵּנוּ וּבְקַו מַקְבִּיל לָזֶה, שֶׁהָיִינוּ מִתְקַדְּמִים בּוֹ, בְּרֶוַח שֶׁל שְׁנַיִם־שְׁלֹשָה יַרְדִּים בֵּין דְּמוּת לִדְמוּת. שִׁעַרְתִּי שֶׁמִּסְפָּרָם כְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים אִישׁ. תֵּכֶף לָכֵן יָדַעְתִּי בְּוַדָּאוּת, שֶׁאֲנָשִׁים הֵם אֵלֶּה – אֲנָשִׁים אוֹיְבִים – יוֹשְׁבִים שְׁפוּפִים עַל הַקַּרְקַע, כִּמְעַט בְּאוֹתוֹ רֶגַע הֵרִיעָה הַחֲצוֹצְרָה: “דְהַר!” וְכָל הַטּוּר הָאָרֹךְ שֶׁל פָּרָשֵׁינוּ הִתְחִיל בְּמֵרוֹץ רַב־שָׁאוֹן וַהֲמוּלָה אֶל מֵעֵבֶר לִדְמֻיּוֹת רוֹבְצוֹת אֵלֶּה. נִמְצֵאנוּ בְּבֵין הַמַּעֲרָכוֹת, וְהַדּוּמִיָּה מִסָּבִיב הָיְתָה שְׁלֵמָה וּגְמוּרָה. תֵּכֶף לָכֵן הִתַּמְּרָה בַּעְבּוּעִית שֶׁל עָשָׁן לָבָן מִכָּל כֶּתֶם כָּחֹל־שָׁחוֹר, וְשַׁאֲגַת מוּשְׂקִיטוֹת פּוֹלְטוֹת אֵשׁ הִפְרִיעָה אֶת הַדְּמָמָה הַמּוּזָרָה. קָשֶׁה הָיָה לְהַחֲטִיא מַטָּרָה כֹּה קְרוֹבָה, וּלְכָל אֹרֶךְ הַטּוּר נִרְאוּ פֹּה וָפֹה סוּסִים מְסַלְּדִים וַאֲנָשִׁים אֲחָדִים נָפָלוּ.

מְפַקְּדֵנוּ נִתְכַּוֵּן, בְּלִי סָפֵק, לַעֲקֹף אֶת הָאֲגַף שֶׁל גֵּיס הַדֶּרְוִישִׁים, שֶׁמְּקוֹמָם נִתְגַּלָּה עַתָּה, אֶלָּא שֶׁהָיוּ סְמוּיִים מֵעֵינֵינוּ בְּצֵל תְּלוּלִית, מֵאֲחוֹרֵי קַלָּעֵיהֶם, וּלְתָקְפָם אַחַר כָּךְ מֵעֶמְדָּה בְּטוּחָה יוֹתֵר; אוּלָם מִכֵּוָן שֶׁהָאוֹיֵב פָּתַח בְּאֵשׁ וּמִסְפַּר הָאֲבֵדוֹת הֵחֵל מִתְרַבֶּה, נִרְאֶה שֶׁהֶחֱלִיט לְהַפְסִיק אֶת מַסָּעוֹ בָּעֲרָבָה הַפְּתוּחָה. הַחֲצוֹצְרָה הֵרִיעָה: “יָמִינָה פְּנֵה”, וְכָל שֵׁש־עֶשְׂרֶה הַפְּלֻגּוֹת פָּנוּ לְצַד הַקַּלָּעִים הַכְּחֻלִים־שְׁחוֹרִים. לְאַחַר רֶגַע נִשָּׂא גֵּיסֵנוּ כֻּלּוֹ בִּדְהָרָה, וְהַגְּדוּד הָ־21 שֶׁל חֵיל תּוֹפְשֵׂי־הַשֶּׁלַח זָכָה לְהִשְׂתָּעֲרוּתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בַּמִּלְחָמָה!

הִנְנִי לְתָאֵר, בְּדִיּוּק נִמְרָץ, מַה שֶּׁאֵרַע לִי: מַה שֶּׁרָאִיתִי וּמַה שֶּׁהִרְגַּשְׁתִּי. הֶעֱלֵיתִי אֶת הַדְּבָרִים בְּזִכְרוֹנִי פְּעָמִים כֹּה תְּכוּפוֹת לְאַחַר מַעֲשֶׂה, עַד שֶׁהֵם עוֹמְדִים כְּמוֹ חַיִּים לְנֶגֶד עֵינַי, לְאַחַר עֲשָׂרוֹת בַּשָּׁנִים.

פְּלֻגַּת־הַפָּרָשִׁים שֶׁפִּקַדְתִּי עָלֶיהָ הָיְתָה, לְאַחַר שֶׁהִתְיַּצַּבְנוּ בַּמַּעֲרָכָה, הַשְּׁנִיָּה מִימִין הַגְּדוּד. רָכַבְתִּי עַל פּוֹנִי־פּוֹלוֹ עַרְבִי אָפֹר, בְּהֵמָה אַמִּיצָה וְצַיְּתָנִית. לִפְנֵי הִנָּתֵן הַפְּקֻדָּה לִפְנוֹת יָמִינָה, כְּשֶׁהִתְחַלְנוּ דּוֹהֲרִים קָדִימָה, הָיוּ הַקְּצִינִים צוֹעֲדִים וְחַרְבוֹתֵיהֶם שְׁלוּפוֹת בֵּידֵיהֶם. מֵחֲמַת הַמֵּחוּשׁ בִּכְתֵפִי, הָיִיתִי מַחֲלִיט תָּמִיד, שֶׁאִם יַגִּיעַ לְמִלְחֶמֶת יָדַיִם, אֶשְׁתַּמֵּשׁ בְּאֶקְדֹּחַ וְלֹא בְּחֶרֶב. בִּהְיוֹתִי בְּלוֹנְדוֹן, קָנִיתִי אֶקְדֹּחַ אַבְטוֹמָטִי שֶׁל מָאוּזֶר, סוּג הַנֶּשֶׁק הֶחָדִישׁ בְּיוֹתֵר בַּיָּמִים הָהֵם. הִתְאַמַּנְתִּי בּוֹ בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה בְּמֶשֶךְ יְמֵי מַסָּעֵנוּ וְהַפְלָגָתֵנוּ עַל פְּנֵי הַיְאֹר. בְּנֶשֶׁק זֶה הֶחֱלַטְתִּי לְהִלָּחֵם הַפַּעַם. הָיָה עָלַי, קֹדֶם כֹּל, לְהָשִׁיב אֶת חַרְבִּי לִנְדָנָּה – לֹא דָּבָר שֶׁל מַה בְּכָךְ בִֹשְׁעַת דְּהָרָה. אַחָר כָּךְ הָיָה עָלַי לְהוֹצִיא אֶת אֶקְדֹּחִי מִנַּרְתִּיקוֹ וּלְהַכְשִׁירוֹ לִמְלוֹא הַהֹלֶם. פְּעֻלָּה כְּפוּלָה זוֹ הִצְרִיכָה זְמַן מְסֻיָּם, וְעַד שֶׁנִּגְמְרָה, לֹא הִשְׁגַּחְתִּי בַּמַּרְאֶה הַכְּלָלִי, חוּץ מִקְּצָת מַבָּטִים חֲטוּפִים לְשְׂמֹאלִי, כְּדֵי לַעֲמֹד עַל שִׁעוּר גָּדְלָהּ שֶׁל אֵשׁ הָאוֹיֵב.

אָז רָאִיתִי, בְּמֶרְחַק לֹא יוֹתֵר מֵחֲצִי אָרְכּוֹ שֶׁל מִגְרַשׁ־פּוֹלוֹ מִמֶּנִי, אֶת הַדְּמֻיּוֹת הַכְּחֻלּוֹת־שְׁחוֹרוֹת בְּרִבְצָן, יוֹרוֹת כִּמְטֹרָפוֹת, עֲטוּפוֹת עָשָׁן לָבָן. מִימִינִי וּמִשְּׂמֹאלִי הִסְתַּדְּרוּ רָאשֵׁי הַפְּלֻגּוֹת בְּשׁוּרָה נָאָה, וּמֵאֲחוֹרֵיהֶם טוּר אָרֹךְ שֶׁל חֲנִיתוֹת מִתְנוֹפְפוֹת, מִצְטַחְצְחוֹת לַהַתְקָפָה. הִתְקַדַּמְנוּ בִּדְהָרָה מְזֹרֶזֶת, אֲבָל קְבוּעָה. שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת הַסּוּסִים וּשְׁאוֹן אֵשׁ הָרוֹבִים הֶחֱרִישׁוּ אֶת שְׁרִיַקת הַכַּדּוּרִים. לְאַחַר הֲצָצָה זוֹ לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל וְאֶל פְּלֻגַּת פָּרָשַׁי, נָתַתִּי עֵינַי שׁוּב בְמַחֲנֵה הָאוֹיֵב.

לְפֶתַע פִּתְאֹם נִשְׁתַּנָּה הַמַּחֲזֶה לְנֶגֶד עֵינַי. הַדְּמֻיּוֹת הַכְּחֻלּוֹת־שְׁחוֹרוֹת הָיוּ יוֹרוֹת עֲדַיִן, אוּלָם בַּמִּשְׁקָע, שֶׁנִּתְגַּלָה עַתָּה מֵאֲחוֹרֵיהֶן, הוֹפִיעַ הֲמוֹן אֲנָשִׁים צְפוּפִים, מִתְנַשְּׂאִים מֵרִבְצָם בְּסֵתֶר צֵל. דְּגָלִים בְּהִירִים צָצוּ כְּמִתּוֹךְ הָאֲדָמָה, וֶאֱמִירִים רְכוּבִים עַל סוּסֵיהֶם הִגִּיעוּ, לֹא יָדַע אִישׁ מֵאַיִן, אֶל מַחֲנֵה הָאוֹיֵב. הַדֶּרְוִישִׁים הָיוּ עֲרוּכִים בְּעֶשֶׂר אוֹ שְׁתֵּים־עֶשְֹרֵה שוּרוֹת לָעֹמֶק, לְכָל הַיּוֹתֵר, גּוּשׁ אָפֹר וּמֻצָּק מְמַלֵּא אֶת הַוַּדִי הֶחָרֵב, וּפִלְדָתוֹ מַבְהִיקָה לְמֵרָחוֹק. בּוֹ בָּרֶגַע הִשְׁגַּחְתִּי בְּכָךְ, שֶׁאֹרֶךְ אֲֲגַפֵּנוּ הַיְמָנִי עוֹלֶה עַל אֹרֶךְ הָאֲגַף הַשְׂמָאלִי שֶׁל הָאוֹיֵב, שֶׁפְּלֻגַּת־פָּרָשַׁי יְכוֹלָה לְהַכּוֹת בִּקְצֵה הַקַּו שֶׁלוֹ, וְאִלּוּ הַפְּלֻגָּה שֶׁבִּימִינִי תַּכֶּה בַּחֲלַל הָאֲוִיר. שְׁכֵנִי מִיָּמִין, הַקָּצִין הַצָּעִיר וֶרְמוֹלְד, מֵחֵיל הַהוּסַרִים הַשְּׁבִיעִי, עָמַד אַף הוּא עַל הַמַּצָּב, וּשְׁנֵינוּ הִגְדַּלְנוּ אֶת מְהִירוּתֵנוּ עַד כְּדֵי דְּהָרָה סוֹעֶרֶת בְּיוֹתֵר וּפָרַצְנוּ קָדִימָה בְּקַו עָקֹם, בְּדוֹמֶה לְחֶרְמֵשׁ הַסַּהַר. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, לֹא הָיְתָה לָנוּ שָׁהוּת לְהַרְגָּשַׁת אֵימָה אוֹ לְכָל מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת מִחוּץ לִפְעֻלוֹת מְיֻחָדוֹת וּנְחוּצוֹת אֵלָּה שֶׁתֵּאַרְתִּי, בָּהֶן נִשְׁתַּקַּעְנוּ בְּכָל חוּשֵׁינוּ.

מֵעַתָּה הָיְתָה הַהִתְנַגְּשׁוּת קְרוֹבָה מְאֹד. רָאִיתִי, בְּמֶרְחַק פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה יַרְד מִמֶּנִּי אֶת שְׁתֵּי הַדְּמֻיּוֹת הַכְּחֻלּוֹת, שֶׁבָּאוּ לִקְרָאתִי. כִּשְׁנֵי יַרְדִים הִפְרִידוּ בֵּינֵיהֶם. רָכַבְתִּי בְּכִוּוּן אוֹתוֹ רֶוַח. שְׁנֵיהֶם פָּתְחוּ בִּירִיּוֹת. עָבַרְתִּי בְּתוֹךְ הֶעָשָׁן, מִתּוֹךְ הַכָּרָה שֶׁלֹּא נִפְגַּעְתִּי. הַפָּרָשׁ שֶׁבָּא אַחֲרַי, נֶהֱרַג בְּמָקוֹם זֶה, וּבְרֶגַע זֶה לֹא יָדַעְתִּי אִם בִּירִיּוֹת אֵלֶּה אוֹ לֹא. עָצָרְתִּי בַּפּוֹנִי שֶׁלִי, כְּשֶׁהִתְחִילָה הָאֲדָמָה מִתְפּוֹרֶרֶת תַּחַת רַגְלָיו. הָפּונִי הַנָּדוֹן הִפִּיל עַצְמוֹ, מַעֲשֶׂה חָתוּל, אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ רֶגֶל, לְתוֹךְ הַחוֹל הָרַךְ שֶׁל הַוַּדִי, וְכָאן מָצָאתִי עַצְמִי מֻקָּף עַשְׂרוֹת אֲנָשִׁים. אוּלָם צְפִיפוּתָם בְּמָקוֹם זֶה לֹא הָיְתָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, וְלֹא הִגַּעְתִּי לִידֵי הִתְנַגְּשׁוּת שֶׁל מַמָּשׁ אִתָּם. בְּעוֹד שֶׁפְּלֻגָּתוֹ שֶׁל גְּרֶנְפֶל, הַשְׁלִישִׁית לִשְׂמֹאלִי, נֶעֶצְרָה לַחֲלוּטִין, וְנִגְרְמוּ לָה אֲבֵדוֹת קָשׁוֹת מְאֹד, פָּרְצָה לָהּ פְּלֻגָּתֵנוּ דֶּרֶךְ, בְּדוֹמֶה לְאוֹתָם שׁוֹטְרִים רוֹכְבִים, הַמְפַזְּרִים אֶת הָאֲסַפְסוּף. לֹא עָבְרוּ אֶלָּא רְגָעִים מֻעָטִים עַד שֶׁטִּפֵּס הַפּוֹנִי שֶׁלִּי וְעָלָה בְּצִדּוֹ הַשֵׁנִי שֶׁל הַמִּשְׁקָע. הִבַּטְתִּי עַל סְבִיבוֹתָי.

שׁוּב הָיִיתִי דּוֹהֵר עַל סוּסִי בַּמִּדְבָּר הַקָּשֶׁה הַפָּרִיךְ; הָיָה לִי רֹשֶם, שֶׁהַדֶּרְוִישִׁים הַפְּזוּרִים מִתְרוֹצְצִים אֵילָךְ וָאֵילָךְ בְּכָל הַכִּוּוּנִים. יָשָׁר לְפָנַי הֵטִיל עַצְמוֹ אָדָם אֶחָד עַל הַקַּרְקַע. עַל הַקּוֹרֵא לִזְכֹּר, שֶׁכְּחַיָּל בְּחֵיל־הַפָּרָשִׁים לָמַדְתִּי לְהַאֲמִין, כִּי בְּכָל פַּעַם שֶׁחֵיל־הַפָּרָשִׁים מִשְׂתָּעֵר אֶל גּוּשׁ שֶׁל חֵיל־הָרַגְלִים, אֵין לְזֶה הָאַחֲרוֹן תְּקוּמָה. לְכַתְּחִלָּה סָבַרְתִּי אֵפוֹא, שֶׁמֻּכֵּה־בַּלָּהוֹת הָאִישׁ; אוּלָם תֵּכֶף לָכֵן רָאִיתִי אֶת בְּרַק הַחֶרֶב הָעֲקֻמָּה, שֶׁשָּׁלַף בְּכַוָּנָה לַהֲטִילָהּ בִּי וּלְשַׁסְּעֵנִי. הָיָה לִי דֵּי מָקוֹם וְשָׁהוּת לְהָסֵב אֶת הַפּוֹנִי הַצִּדָּה, וּכְשֶׁאֲנִי מַרְכִּין עַצְמִי לָעֵבֶר הַשֵּׁנֳי, יָרִיתִי בּוֹ שְׁנֵי כַּדּוּרִים, מִמֶּרְחַק שְׁלֹשָׁה יַרְדִּים בְּעֵרֶךְ. בְּעוֹד אֲנִי מַיְשִׁיר אֶת קוֹמָתִי בְּתוֹךְ אֻכָּפִי, רָאִיתִי לְפָנַי דְּמוּת שְׁנִיָּה וְחֶרֶב שְׁלוּפָה בְּיָדָהּ. הֲרִימוֹתִי אֶת אֶקְדֹּחִי וְיָרִיתִי שׁוּב. כֹּה קְרוֹבִים הָיִינוּ זֶה לָזֶה, שֶׁהָאֶקְדֹּחַ עַצְמוֹ פָּגַע בּוֹ. הָאִישׁ וְחַרְבּוֹ נֶעֶלְמוּ מִתַּחְתַּי וּמֵאֲחוֹרַי. מִשְׂמֹאל, בְּמֶרְחַק עֲשָׂרָה יַרְדִּים, הוֹפִיעַ פָּרָשׁ עַרְבִי, לָבוּשׁ סַרְבָּל בָּהִיר, קַסְדַּת־פְּלָדָה לְרֹאשׁוֹ וְשִׁרְיוֹן לְחָזֵהוּ, יָרִיתִי בּוֹ. הוּא נָטָה הַצִּדָּה. שָׁלַחְתִּי רֶסֶן מִפִּי סוּסִי וְהִבַּטְתִּי שׁוּב עַל סְבִיבִי.

מִבְּחִינָה אַחַת דּוֹמָה הִשְׂתָּעֲרוּת שֶׁל חֵיל־פָּרָשִׁים בִִּמְאֹד מְאֹד לְחַיֵי יוֹם יוֹם. כָּל זְמַן שֶׁדַּרְכְּךָ צְלֵחָה, וְאַתָּה אוֹחֵז בְּרֶסֶן סוּסְךָ, תַּקִּיף בָּאֻכָּף וּמְזֻיָּן כַּהֲלָכָה, יְפַנוּ לְךָ דֶּרֶךְ אוֹיְבִים אֵין מִסְפָּר. אוּלָם אִם תֹּאבַד לְךָ מִשְׁוֶרֶת, תְּנֻתַּק אַחַת הַמּוֹשְכוֹת, יִפֹּל נִשְׁקְךָ מִיָּדְךָ, כִּי תִּפָּצַע אַתָּה, אוֹ סוּסְךָ, אָז אַךְ אָז יִתְנַפְּלוּ עָלֶיךָ אוֹיְבֶיךָ מִכָּל עֲבָרִים. זֶה הָיָה גּוֹרַל לֹא מְעַטִּים מֵחֲבֵרַי בַּפְּלֻגּוֹת הַסְּמוּכוֹת שֶׁמִשְּׂמֹאלִי. מִשֶּׁהֻקְּפוּ הֲמוֹנֵי אוֹיֵב, לְלֹא כָּל יְכֹלֶת לָזוּז מִמְּקוֹמָם, מֻכִּים וְנִדְקָרִים בַּחֲנִית וּבַחֶרֶב, נִסְחֲבוּ מֵעַל סוּסֵיהֶם וְנִקְרְעוּ לִגְזָרִים בִּידֵי צַר אַכְזָרִי. אוּלָם אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא רָאִיתִי אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ וְלֹא עָמַדְתִּי עַל מְלוֹא מַשְׁמָעוּתוֹ. הוֹסַפְתִּי לִרְאוֹת אֶת הַדְּבָרִים כִּמְעוֹדְדִים בְּיוֹתֵר. כְּסָבוּר הָיִיתִי, שֶׁהִנְנוּ אֲדוֹנֵי הַמַּצָּב, דּוֹרְסִים אֶת הָאוֹיֵב בְּפַרְסוֹת סוּסֵינוּ, מְפַזְרִים אוֹתוֹ וּמַפִּילִים בּוֹ חֲלָלִים.

הַפְּעֻלּוֹת בְּיוֹם רִאשׁוֹן לְסֶפְּטֶמְבֶּר

שָׁעָה 1.30 אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם.

עָצַרְתִּי בְּסוּסִי וְהִבַּטְתִּי עַל סְבִיבִי. גַּיִס שֶׁל חֵיל הַדֶּרְוִישִׁים הִצְטוֹפֵף בְּמֶרְחַק אַרְבָּעִים אוֹ חֲמִשִּׁים יַרְד מִשְּׂמֹאלִי. הֵם עָמְדוּ אֲחוּזִים וּדְבוּקִים זֶה בָּזֶה, מְכִינִים עַצְמָם לַהֲגָנָה הֲדָדִית. דּוֹמֶה הָיָה שֶׁדַּעְתָּם נִטְרְפָה עֲלֵיהֶם מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת, וְהָיוּ מְכַרְכְּרִים וּמְפַזְּזִים, כְּשֶׁהֵם מְנוֹפְפִים אֶת חֲנִיתוֹתֵיהֶם מַעְלָה וָמַטָּה. כָּל אוֹתוֹ הַמַּרְאֶה הָיָה מְהַבְהֵב כְּבַיָּכוֹל. נִשְׁאַר לִי רֹשֶם חָטוּף בְּיוֹתֵר שֶׁל תּוֹפְשֵׂי־שֶׁלַח בְּמַדֵּיהֶם הַחוּמִים, מְעֹרָבִים פֹּה וָשָׁם בַּאֲסַפְסוּף מִתְגָּעֵשׁ זֶה.

הַדְּמֻיּוֹת הַבּוֹדְדוֹת שֶׁרָאִיתִי בְּקִרְבָתִי לֹא עָשׂוּ כָּל נִסָּיוֹן לְהָצִיק לִי. הֵיכָן פְּלֻגָּתִי? הֵיכָן שְׁאָר פְּלֻגּוֹת הָאֶסְכַּדְרוֹן? אַף קָצִין אֶחָד, אַף פָּרָשׁ אֶחָד, לֹא נִרְאָה בְּמֶרְחַק מֵאָה יַרְדִּים מִן הַמָּקוֹם. הִבַּטְתִּי אֲחוֹרַנִית, אֶל הֲמוֹן הַדֶּרְוִישִׁים. רָאִיתִי שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָה קַלָּעִים קוֹרְסִים בְּשׁוּלָיו, מְכַוְּנִים אֶת רוֹבֵיהֶם לְעֻמָּתִי. אָז תְּקָפַנִי, בַּפַּעַם הָרִאשֹוֹנָה בְּבֹקֶר אוֹתוֹ הַיּוֹם, רֶגֶשׁ פַּחַד. הָיְתָה לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁל בְּדִידוּת גְּמוּרָה. סָבוּר הָיִיתִי, שֶׁקַּלָּעִים אֵלֶּה יִפְגְּעוּ בִּי, וְיִתְרָם יְשַׁסְּעוּנִי כִּזְאֵבִים. מָה רָאִיתִי לִשְׁטוּת זוֹ, לְהַשְׁהוֹת עַצְמִי שָׁעָה כֹּה אֲרֻכָּה בְּמַחֲנֵה הָאוֹיֵב! הִרְכַּנְתִּי עַצְמִי אֶל הָאֻכָּף, תָּקַעְתִּי אֶת הַדָּרְבֹנוֹת בִּבְשַׂר סוּסִי וְהִסְתַּלַּקְתִּי בִּדְהָרָה מִמְּקוֹם הַתִּגְרָה. בְּמֶרְחַק מָאתַיִם אוֹ שְׁלֹש מֵאוֹת יַרְד מִשָּׁם מָצָאתִי אֶת אַנְשֵׁי פְּלֻגָּתִי מִסְתַּדְּרִים מֵחָדָש, מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לַבָּאוֹת.

שָׁלֹש הָפְּלֻגּוֹת הָאֲחֵרוֹת שֶׁל הָאֶסְכַּדְרוֹן הָיוּ מְסַדְּרוֹת עַצְמָן מֵחָדָשׁ בְּקִרְבָתֵנוּ. לְפֶתַע פִּתְאֹם נִזְדַּקֵּר דֶּרְוִישׁ בְּתוֹךְ הַפְּלֻגָּה. כֵּיצַד הִגִּיעַ לְשָֹם, לֹא יָדַעְתִּי. וַדַּאי זִנֵּק מִתּוֹךְ אַחַת הַשּׁוּחוֹת אוֹ מֵאֲחוֹרֵי אַחַד הַשִּׂיחִים. כָּל הַפָּרָשִׁים הִתְנַפְּלוּ עָלָיו בַּחֲנִיתוֹתֵיהֶם, אוּלָם הוּא הִתְרוֹצֵץ אֵילָךְ וָאֵילָךְ בְּתוֹךְ הַמְּהוּמָה הַמְטֹרֶפֶת, שֶׁקָּמָה לְרֶגַע. לְאַחַר שֶׁנִּפְצַע כַּמָּה פְּעָמִים הִתְקָרֵב אֵלַי בִּצְעָדִים כּוֹשְׁלִים, כְּשֶׁהוּא מֵרִים אֶת חֲנִיתוֹ לְעֻמָּתִי. יָרִיתִי בּוֹ בְּמֶרְחַק פָּחוֹת מִיַּרְד אֶחָד. הוּא נָפַל עַל הַחוֹל וְלֹא הוֹסִיף קוּם. כַּמָּה קַל לִרְצֹחַ בֶּן־אָדָם! אוּלָם הַדָּבָר הֻסַּח מִדַּעְתִּי בִּמְהֵרָה. נִתְבָּרֵר לִי, שֶׁהוֹצֵאתִי אֶת כָּל הַכַּדּוּרִים מִמַּחֲסָנִית הַ“מָּאוּזֶר” שֶׁלִי, וְהִכְנַסְתִּי בָּה מַעֲרֶכֶת חֲדָשָׁה שֶׁל עֲשָׂרָה תַּרְמִילִים מְמֻלָּאִים, לִפְנֵי שֶׁיָּכֹלְתִּי לָתֵת אֶת דַּעְתִּי עַל כָּל עִנְיָן אַחֵר.

אוֹתָהּ שָׁעָה עֲדַיִן הָיִיתִי סָבוּר, שֶׁעָרַכְנוּ טֶבַח רַב בָּאוֹיֵב, וְאִלּוּ לָנוּ לֹא הָיוּ כָּל אֲבֵדוֹת כִּמְעָט. שְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה מֵאַנְשֵׁי פְּלֻגָּתִי נֶעֶדְרוּ. שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים וְתִשְׁעָה אוֹ עֲשָׂרָה סוּסִים הָיוּ שׁוֹתְתִים דָּם מִפִּצְעֵי חֲנִיתוֹת וַחֲרָבוֹת. כֻּלָּנוּ חִכִּינוּ לַפְּקֻדָּה, לְהַתְקִיף שֵׁנִית. הָאֲנָשִׁים הָיוּ מוּכָנִים לְכָךְ, אַף כִּי פְּנֵי כֻּלָּם הָיוּ רְצִינִיּים. אֲחָדִים בִּקְּשׁוּ רְשׁוּת לְהַשְׁלִיךְ אֶת חֲנִיתוֹתֵיהֶם וְלִשְׁלֹף אֶת חַרְבוֹתֵיהֶם. שָׁאַלְתִּי אֶת סֶרְגַּ’נְט־הַמִּשְׁנֶה שֶׁל פְּלֻגָּתִי, אִם שָׂבַע נַחַת. הוּא הֵשִׁיב: “לֹא אֹמַר, אֲדוֹנִי, שֶׁשָּׂבַעְתִּי נַחַת הַרְבֵּה; אוּלָם סָבוּרְנִי שֶׁבַּפַּעַם הַבָּאָה אֶהְיֶה רָגִיל בְּכָךְ יוֹתֵר”. כָּל אַנְשֵׁי הַפְּלֻגָּה מִלְּאוּ פִּיהֶם צְחוֹק לִדְבָרִים אֵלֶּה.

עַתָּה הִשְׁגַּחְנוּ בְּשׁוּרָה שֶׁל מַרְאוֹת־אֵימִים, שֶׁנִּתְקָרְבוּ אֵלֵינוּ בָּזֶה אַחַר זֶה מִכִּוּוּנוֹ שֶׁל הָאוֹיֵב: סוּסִים כּוֹשְלִים עַל שָׁלֹש רַגְלַיִם, וְדָם שׁוֹטֵף מִפִּיוֹתֵיהֶם; אֲנָשִׁים מִתְנַהֲלִים אֵין אוֹנִים בַּרֶגֶל, שׁוֹתְתֵי דָּם מִפְּצָעִים נוֹרָאִים, בְּעוֹד חֲנִיתוֹת עֲקֻֻמּוֹת, דּוֹמוֹת לְאֻנְקְלֵי חַכּוֹת, תְּקוּעוֹת בִּבְשָׂרָם; זְרוֹעוֹת וּפַרְצוּפִים מְשֻסָּפִים, מֵעַיִם שְׁפוּכִים; אִנָשִׁים נוֹשְׁמִים בִּכְבֵדוּת, מְיַלְּלִים, מִתְעַלְפִים, גּוֹסְסִים.

תַּפְקִידֵנוּ הָרִאשׁוֹן הָיָה לְהַצִיל אֶת הָאֻמְלָלִים הָאֵלֶּה. וּבֵינְתַיִם נִצְטַנֵּן דָּמָם שֶׁל מַנְהִיגֵינוּ. עַתָּה זָכְרוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁיֵּשׁ אִתָּנוּ קַרְבִּינִים⁷⁸. הַמְבוּכָה הָיְתָה גְּדוֹלָה עֲדַיִן, אוּלָם הַחֲצוֹצְרוֹת הֵרִיעוּ, וּפְקוּדוֹת נִתְּנוּ בְּקוֹל, וְכֻלָּנוּ דָּהַרְנוּ לְעֵבֶר הָאֲגַף שֶׁל הָאוֹיֵב.

כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְעֶמְדָּה שֶׁמִּמֶּנָּה יָכֹלְנוּ לִירוֹת בַּסָּךְ וּלְשַׁלֵּחַ אֵשׁ בַּוַּדִי, יָרְדוּ שְּנֵי אֶסְַכַּדְרוֹנִים מֵעַל סוּסֵיהֶם, וּמַעֲרֶכֶת יְרִיּוֹתֵיהֶם, מִמֶּרְחַק שְׁלֹש מֵאוֹת יַרְד, אִלְּצָה אֶת הַדֶּרְוִישִׁים לְהִסּוֹג אֲחוֹרַנִּית, לְאַחַר רְגָעִים מִסְפָּר. כָּךְ כָּבַשְׁנוּ אֶת שְׂדֵה הַקֶּטֶל. לֹא עָבְרוּ עֶשְׂרִים דַּקּוֹת מֵאָז פָּתַחְנוּ בְּהַתְקָפָתֵנוּ עַד שֶׁעָמַדְנוּ לְפַת־שַׁחֲרִית בְּאוֹתוֹ וַדִי עַצְמוֹ, בּוֹ הָיִינוּ כֹּה קְרוֹבִים לָאֲבַדּוֹן.

כָּאן אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת כָּל אַפְסוּתוֹ שֶׁל הַנֶּשֶׁק הַקַּר, הַנּוֹדָע לִתְהִלָּה מֵאָז וּמֵעוֹלָם. הַדֶּרְוִישִׁים נַשְׂאוּ אֶת פְּצוּעֵיהֶם אִתָּם, וְלֹא הִשְׁאִירוּ בִּשְׂדֵה־הַקֶּטֶל אֶלָּא גּוּפוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁלֹשִים אוֹ אַרְבָּעִים מֵחַלְלֵיהֶם. לְיַד אֵלֶּה הָיוּ מוּטָלוֹת גּוּפוֹתֵיהֶם שֶׁל יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים תּוֹפְשֵׂי־שֶׁלַח, שְׁסוּפִים וּמְרֻטָּשִׁים בְּמִדָּה כָּזוֹ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה עַל פִּי רֹב לְהַבְחִין עוֹד בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ. לַגְּדוּד, שֶׁמָּנָה 310 קְצִינִים וּפָרָשִׁים, אָבְדוּ, בְּמֶשֶׁךְ שְׁנַיִם שְׁלֹשָה רְגָעִים, חֲמִשָׁה קְצִינִים וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה פָּרָשִׁים הֲרוּגִים וּפְצוּעִים, וּמֵאָה וְעֶשְׂרִים סוּסִים – קָרוֹב לְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לְמִאָה.

אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר מְצָאוּנִי בְּפָרָשָׁה מְהֻלָּלָה זוֹ. מִקְרָה נָדִיר בְּיוֹתֵר הוּא, כְּשֶׁחֵיל הַפָּרָשִׁים וְחֵיל־הָרַגְלִים, בְּעוֹד שְׁנֵיהֶם בְּאֵיתָנָם, מִתְעַרְבְּבִים זֶה בָֹזֶה בְּתוֹצָאַת הִתְנַגְּשׁוּת מַמָּשִׁית. חֵיל־הָרַגְלִים שׁוֹמֵר עַל קֹר־רוּחוֹ וְקוֹצֵר אֶת חֵיל־הַפָּרָשִׁים בְּאֵשׁ רוֹבָיו, אוֹ שֶׁהוּא בָּא בִּמְבוּכָה, וְנִקְטָל בְּחֶרֶב וּבְחֲנִית, בִּמְרוּצָתוֹ. אוּלָם הַדֶּרְוִישִׁים הָאַלְפַּיִם, אוֹ שְׁלֹשֶת הָאֲלָפִים, שֶׁעָמְדוּ בִּפְנֵי הַגְּדוּד הָ־21 שֶׁל תּוֹפְשֵׂי־הַשֶּׁלַח בְנַחַל אוֹמְדוּרְמָן, לֹא זֻעַזְעוּ בְּתֹקֶף הַקְּרָב וְלֹא פָּחֲדוּ מִפְּנֵי חֵיל־הַפָּרָשִׁים. אִשָּׁם לֹא הָיְתָה מְדֻיֶּקֶת לְמַדַּי, לַעֲצֹר בַּהִשְׂתָּעֲרוּת, אוּלָם אֵין סָפֵק, שֶׁלֹּא אַחַת הִתְנַגְּשׁוּ בְּמַעֲרֶכֶת פָּרָשִׁים, בְּמִלְחֲמוֹתֵיהֶם בְּחַבָּשׁ. הֵם יָדְעוּ אֶת הַקְּשָׁיִים הַכְּרוּכִים בְּהִשְׂתָּעֲרוּת. הָיָה זֶה מִמִּין הַקְּרָבוֹת, שֶׁהֵבִינוּ כַּהֲלָכָה. יֶתֶר עַל כֵּן, הַקְּרָב נֶעֱרַךְ בִּכְלֵי־זַיִן שָׁוִים, כִּי גַם הַבְּרִיטִים נִלְחֲמוּ בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית, כְּמוֹ שֶׁנִּלְחֲמוּ בְּיָמִים מִקֶּדֶם.

* * * * *

אֳנִיַּת־מִקְלָעִים לְבָנָה, שֶׁרָאֲתָה בְּהִתְקַדְּמוּתֵנוּ הָרִאשׁוֹנָה, מִהֲרָה לְהַפְלִיג בְּמַעֲלֵה הַיְאֹר, בְּתִקְוָה שֶׁתּוּכַל לִהְיוֹת לָנוּ לְעֵזֶר. מֵעַל הַמִצְפֶּה עָקַב מְפַקְּדָה, בִּיטִי, אַחֲרֵי הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַמְּאֹרָע בְּעֵינַיִם כָּלוֹת. שָּנִים רַבּוֹת עָבְרוּ עַד שֶׁנִפְגַּשְׁתִּי עִם קָצִין זֶה וְנוֹדַע לִי, שֶׁהָיָה עֵד רְאִיָּה לְדַהֲרַת פָּרָשֵׁינוּ. כְּשֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ, הָיִיתִי אֲנִי לוֹרְד רִאשׁוֹן שֶׁל הָאַדְמִירָלִיּוּת⁷⁹, וְהוּא – צְעִיר הָאַדְמִירָלִים בַּצִּי הַמַּלְכוּתִי. “לְמַה הָיָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?” שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ. “מֶה הָיָה הָרֹשֶם שֶׁנֶּחֱרַת בְּזִכְרוֹנְךָ?”. “הַדָּבָר הָיָה דּוֹמֶה לַחֲבִיצַת־שְּזִיפִים”, אָמַר הָאַדְמִירַל בִּיטִי, “צִמּוּקִים חוּמִים פְּזוּרִים בְּשֻמָּן הַרְבֵּה”. תֵּאוּר נִפְלָא זֶה אַף כִּי לֹא הָיְתָה בּוֹ פַּשְׁטוּת יְתֵרָה, רָאוּי שֶׁאֲסַיֵּם בּוֹ פָּרָשַׁת הַרְפַּתְקָה זוֹ בִּמְגִלַּת חַיָּי.

 

פֶּרֶק שִׁשָּׁה־עָשָׂר: פְּרִישָׁתִי מִן הַצָּבָא    🔗

תְּבוּסָתוֹ וְהַשְׁמָדָתוֹ שֶׁל חֵיל הַדֶּרְוִישִׁים הָיוּ שְׁלֵמוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁקִּיטְשֶׁנֶר הַקַּמְּצָן רָאָה יְכֹלֶת לְוַתֵּר תֵּכֶף וּמִיָּד עַל הַשֵּׁרוּת הַיָּקָר שֶׁל גְּדוּד־פָּרָשִׁים בְּרִיטִי. לֹא עָבְרוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים לְאַחַר הַקְּרָב עַד שֶׁיָּצָא הַגְּדוּד הָ־21 שֶׁל תּוֹפְשֵׂי־הַשֶּׁלַח צָפוֹנָה, בְּמַסָּעוֹ הַבַּיְתָה. נִתְּנָה לִי רְשׁוּת לָשׁוּט בְּמוֹרַד הַנִּילוּס בָּאֳנִיּוֹת־הַמִּפְרָשׂ הַגְּדוֹלוֹת, שֶׁהֻקְצוּ לְמִשְׁמַר הַגְּרֵנַדִּירִים. בְּקַהִיר מָצָאתִי אֶת דִּיק מוֹלִינֶא, קְצִין מִשְׁנֶה בַּכְּחֻלִּים⁸⁰ שֶׁסֻּפַּח כָּמוֹנִי לַגְּדוּד הָ־21. הוּא נִפְצַע קָשֶׁה בְּמַכַּת חֶרֶב מֵעַל לְאַמַּת־יָדוֹ הַיְמָנִית. מִתּוֹךְ כָּךְ נִקְרְעוּ כָּל הַשְׁרִירִים וְאֶקְדֹּחוֹ נָפַל מִיָּדוֹ. אוֹתָהּ שָׁעָה עַצְמָהּ נִפְגַּע סוּסוֹ בְּכַדּוּר, שֶׁנִּקְלַע מִקָּרוֹב. מוֹלִינֶא נִצַּל מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה בִּגְבוּרַת אֶחָד מִפָּרָשָׁיו. הוּא נִשְׁלַח לְאַנְגְּלִיָּה תַּחַת פִּקּוּחָהּ שֶׁל אָחוֹת רַחֲמָנִיָּה. הֶחֱלַטְתִּי לְהִלָּווֹת אֵלָיו. בְּעוֹד אָנוּ מְשׂוֹחֲחִים, בָּא הָרוֹפֵא לַחֲבשׁ אֶת פִּצְעוֹ. הָיָה זֶה חֲתָךְ אָיֹם, וְאַדִּיר הָיָה חֶפְצוֹ שֶל הָרוֹפֵא, לְהַקְרִים עָלָיו עוֹר בַּהֶקְדֵּם הָאֶפְשָׁרִי. הוּא לָחַשׁ דְּבַר־מָה בְּאֹזֶן הָאָחוֹת, שֶׁחָשְׂפָה אֶת זְרוֹעָהּ. הֵם הִסְתַּלְּקוּ לְקֶרֶן זָוִית, בִּמְקוֹם שֶׁהִתְחִיל גּוֹזֵר פִּסַּת־עוֹר מֵעַל זְרוֹעָהּ, כְּדֵי לְהַעֲבִירָהּ עַל פִּצְעוֹ שֶׁל מוֹלִינֶא. הָאָחוֹת הַמִּסְכֵּנָה הֶחֱוִירָה, וְהָרוֹפֵא פָּנָה אֵלַי. “יִהְיֶה עָלַי לִגְזֹר מִבְּשָׂרְךָ שֶׁלְּךָ”, אָמַר אוֹתוֹ אִירִי רְחַב־גֶּרֶם. לֹא הָיָה מִפְלָט, וּבְעוֹד אֲנִי חוֹפֵת אֶת שַרְווּלִי, הוֹסִיף כְּטוֹב לִבּוֹ עָלָיו: “שָׁמַעְתָּ מִיָּמֶיךָ מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁפָּשְׁטוּ עוֹרוֹ חַיִּים? הִנֵּה כָּזֹאת תִּהְיֶה הַרְגָּשָׁתְךָ”. וְתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר, נִגַּשׁ לִגְזֹר פִּסַּת־עוֹר עִם נֵתַח שֶׁל בָּשָׂר, כְּגֹדֶל הַשִּׁילִינְג, מִתּוֹךְ אַמַּת־יָדִי. הָעִנּוּיִים שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְנַסֵּר אֶת הָעוֹר בְּתַעַר לְאִטּוֹ, הִצְדִּיקוּ אֶת תֵּאוּר הָעִנּוּיִים בִּמְלוֹאוֹ. אוּלָם אֲנִי עָמַדְתִּי בַּנִּסָּיוֹן עַד גְּמָר הַנִּתּוּחַ, כְּשֶׁהָיְתָה בְּיָדוֹ פִּסַּת־עוֹר בַּגֹּדֶל הָרָאוּי, עִם תּוֹסֶפֶת שֶׁל שִׁכְבַת־בָּשָׂר דַּקָּה. קֶטַע יָקָר זֶה הִרְכִּיב הָרוֹפֵא בְּפִצְעוֹ שֶׁל יְדִידִי. עֲדַיִן יְדִידִי מַחֲזִיק בּוֹ עַד הַיּוֹם. וּמֻבְטָחְנִי שֶׁהֵיטִיב לוֹ מֵהַרְבֵּה בְּחִינוֹת. אֲנִי מִצִּדִּי שׁוֹמֵר עַל אוֹתָהּ צַלֶּקֶת כְּמַזְכֶּרֶת.

* * * * *

אָבִי וְאִמִּי גִּלּוּ תָּמִיד יְכֹלֶת לִחְיוֹת לְיַד מֶרְכָּזוֹ וּפִסְגָּתוֹ שֶׁל הָעוֹלָם הַלּוֹנְדוֹנִי וְלֵהָנוֹת בְּמִדָּה צְנוּעָה מִן הַמְעֻלֶּה בְּיוֹתֵר. אוּלָם מֵעוֹלָם לֹא הָיוּ כְּלָל עֲשִׁירִים, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, שֶׁלֹּא יָכְלוּ לַחֲסֹךְ מְאוּמָה; אַדְּרַבָּא, הֵם הָיוּ הוֹלְכִים וּמִסְתַּבְּכִים בְּחוֹבוֹת וְהִתְחַיְּבֻיּוֹת, יוֹתֵר וְיוֹתֵר, לְרֶגֶל חַיֵּיהֶם הַצִּבּוּרִיִּים וְהַפְּרָטִיִּים רַבֵּי־הַפְּעָלִים. אוּלָם מַסָּעוֹ שֶׁל אָבִי לִדְרוֹם אַפְרִיקָה, בְּ־1891, נָתַן לוֹ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְהִשְׁתַּתֵּף בִּרְכִישַׁת נְכָסִים רַבֵּי־עֵרֶךְ בְּמִכְרוֹת הַזָּהָב שֶׁבַּמְּדִינָה. בֵּין הַשְּׁאָר, קָנָה 5000 מְנָיוֹת שֶׁל מִכְרוֹת הָרַנְד בִּמְחִירָן הָרָשׁוּם הָרִאשֹׁון. בַּשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה לְחַיֵּי אָבִי הָיָה מְחִיר הַמְּנָיוֹת הָאֵלֶּה הוֹלֵךְ וְעוֹלֶה בְּשׁוּק־הַכְּסָפִים מִיּוֹם לְיוֹם, וּבְמוֹתוֹ עָלָה פִּי עֶשְׂרִים כִּמְעַט, כְּמַה שֶּׁשִּׁלֵּם בִּשְׁעָתוֹ. תֵּכֶף לְאַחַר מוֹתוֹ עָלָה עוֹד הַמְּחִיר פִּי חֲמִשִּׁים אוֹ שִׁשִּׁים, וְאִלּוּ חַי עוֹד שָנָה אַחַת, הָיָה צוֹבֵר הוֹן מַמָּשִׁי. בַּיָּמִים הָהֵם, כְּשֶׁהַמִּסִּים הָיוּ דָּבָר שֶׁל מַה בְּכָךְ, וְכֹחַ־הַקְּנִיָּה שֶׁל הַכֶּסֶף עָלָה, לַפָּחוֹת, בַּחֲמִשִּׁים אָחוּז עַל מָה שֶׁהוּא כַּיּוֹם, הֲרֵי אֲפִלּוּ רֶבַע מִילְיוֹן שְׂטֶרְלִינְג לְעֹשֶׁר מַמָּשִׁי נֶחְשְׁבוּ. אוּלָם הוּא מֵת בָּה בְּשָׁעָה שֶׁעָשְׁרוֹ הֶחָדָשׁ הִשְׁתַּוָּה כִּמְעַט בְּדִיּוּק עִם חוֹבוֹתָיו. הַמְּנָיוֹת נִמְכְּרוּ, כַּמּוּבָן, וּלְאַחַר שֶׁנִּפְרְעוּ כָּל הַחוֹבוֹת לֹא נוֹתְרוּ לְאִמִּי אֶלָּא הַנְּכָסִים, שֶׁעָבְרוּ אֵלֶיהָ בִּירֻשָּׁה וְהֻבְטְחוּ בִּכְתֻבָּתָהּ. אָכֵן אִלֶּה הִסְפִּיקוּ לְחַיֵּי רְוָחָה וְקֹרַת־רוּחַ.

אַדִּיר הָיָה חֶפְצִי לֹא לִהְיוֹת לְמַעֲמָסָה עָלֶיהָ בְּשׁוּם פָּנִים; וּבְעֶצֶם הַתְּנוּעָה וּשְׁאוֹן, הַמַּעֲרָכָה עִם תַּחֲרֻיּוֹת הַפּוֹלוֹ, הָיִיתִי מְהַרְהֵר בִּרְצִינוּת בְּפָרָשַׁת שֵׁרוּתִי בַּצָּבָא, מִבְּחִינָתוֹ הַכַּסְפִּית. הַקִּצְבָּה שֶנִּתְּנָה לִי – סַךְ 500 לִי“שְׂ לְשָׁנָה – לֹא הִסְפִּיָקה לְתַשְלוּם הַהוֹצָאוֹת הַכְּרוּכוֹת בְּמִשְׂחַק הַפּוֹלוֹ וְחַיֵּי הוּסַרִים. עָקַבְתִּי אַחֲרֵי הַגֵּרְעוֹנוֹת בְּתַקְצִיבִי, שֶׁהָיוּ מִצְטַבְּרִים וְהוֹלְכִים בְּלִי רַחֵם, מִשָּׁנָה לְשָׁנָה, וְאַף כִּי לֹא הָיוּ גְּדֵלִים כְּדֶרֶךְ גֵּרְעוֹנוֹת – לֹא יָצְאוּ בְּכָל זֹאת מִכְּלָל גֵּרְעוֹנוֹת. נִתְבָּרֵר לִי עַתָּה, כִּי הַמִּקְצוֹעַ הַיְחִידִי שֶׁלָּמַדְתִּי לֹא יַכְנִיס לִי לְעוֹלָם דֵּי הַצֹּרֶךְ לְהִמָּנַע מֵהִסְתַּבֵּךְ בְּחוֹבוֹת, כָּל שֶׁכֵּן, לְוַתֵּר עַל קִצְבָּתִי וְלִזְכּוֹת לְעַצְמָאוּת שְׁלֵמָה, כִּרְצוֹנִי. כְּשֶׁהִבַּטְתִּי אֲחוֹרַנִּית, נִדְמָה לִי, שֶׁלֹּא מֵחָכְמָה יְתֵרָה נִמְסְרוּ שְׁנוֹת־חִנּוּכִי הַטּוֹבוֹת בְּיוֹתֵר, כְּדֵי לְהַגִּיעֵנִי לְמַצָּב, בּוֹ אַרְוִיחַ 14 שִׁילִינְגִים לְיוֹם, בָּהֶם אֶצְטָרֵךְ עוֹד לְהַחֲזִיק שְׁנֵי סוּסִים וְלִקְנוֹת מַדִּים יְקָרִים בְּיוֹתֵר. בָּרוּר, שֶׁהַמְשָׁכַת שֵׁרוּתִי בַּצָּבָא, לְעוֹד שָׁנִים מִסְפָּר, עֲלוּלָה לְהַכְנִיס אוֹתִי וְאֶת אֲשֶׁר לִי בִּסְבַךְ חוֹבוֹת גְּדֵלִים וְהוֹלְכִים. מִצַּד שֵׁנִי, כְּבָר הִכְנִיסוּ לִי שְׁנֵי הַסְּפָרִים שֶׁחִבַּרְתִּי וּמִכְתָּבַי מִמַּעַרְכוֹת הַמִּלְחָמָה בַּ”דֵּילִי טֵלֶגְרַף" פִּי חֲמִשָּׁה כְּכֹל שֶׁשִּׁלְּמָה לִי הַמַּלְכָּה בִּשְׂכַר שָׁלֹש שְׁנוֹת עֲבוֹדָה חֲרוּצָה וְלִפְעָמִים אַף מְסֻכֶּנֶת. הַפַּרְלַמֶּנְט נָהַג בְּהוֹד מַלְכוּתָהּ בְּמִדַּת קַמְּצָנוּת כָּזוֹ, שֶׁהִיא לֹא יָכְלָה אֲפִלּוּ לְהַבְטִיחַ אֶת פַּרְנָסָתִי. לְפִיכָךְ הֶחֱלַטְתִּי בְּרֹב צַעַר לְהִתְפַּטֵּר מִשֵּׁרוּתָהּ בְּעוֹד מוֹעֵד. שׁוּרַת הַמִּכְתָּבִים, שֶׁפִּרְסַמְתִּי בַּ“מּוֹרְנִינְג פּוֹסְט” עַל מַעֲרֶכֶת אוֹמְדוּרְמָן, אַף כִּי נִדְפְּסוּ בְּעִלּוּם שֵׁם, הִכְנִיסוּ יוֹתֵר מִ־300 לִי“שְׂ. בְּשִׁבְתִּי בְּבֵית אִמִּי, תִּהְיֶינָה הוֹצְאוֹתַי פְּעוֹטוֹת בְּיוֹתֵר, וְקִוִּיתִי, שֶׁסִּפְרִי הֶחָדָשׁ עַל מַעֲרֶכֶת סוּדַן, שֶׁהֶחֱלַטְתִּי לִקְרֹא לוֹ בְּשֵׁם “הַמִּלְחָמָה עַל הַיְאֹר”, יַכְנִיס לִי דֵּי צָרְכִּי לְהוֹצָאוֹת קְטַנּוֹת לִשְׁנָתַיִם, לַפָּחוֹת. מִלְּבַד זֶה הֶעֱלֵיתִי בְּדַעְתִּי חוֹזֶה עִם הַ”פַּיּוֹנִיר“, לִכְתִיבַת מִכְתָּב שְׁבוּעִי מִלּוֹנְדוֹן, בִּמְחִיר 3 לִי”שְׂ לְמִכְתָּב. שְׂכָרִי זֶה עָלָה בִּמְרוּצַת הַשָׁנִים, אוּלָם בָּעֵת הַהִיא חִשַּׁבְתִּי וּמָצָאתִי, שֶׁאֵינוֹ נוֹפֵל כִּמְעַט מִן הַמַּשְׂכֹּרֶת שֶׁקִּבַּלְתִּי בְּתוֹרַת קְצִין־מִשְׁנֶה.

עָרַכְתִּי אֵפוֹא אֶת הַתָּכְנִית הַבָּאָה לִשְׁנַת 1899: לַחֲזֹר לְהֹדּוּ, וְלִזְכּוֹת בְּתַחֲרוּת הַפּוֹלוֹ; לִשְׁלֹחַ אֶת תְּעוּדוֹתַי לַמִּפְקָדָה וְלִפְרֹש מִן הַצָּבָא; לְוַתֵּר עַל הַקִּצְבָּה מֵאֵת אִמִּי; לִכְתֹּב אֶת סִפְרִי הֶחָדָשׁ וְאֶת הַמִּכְתָּבִים בִּשְׁבִיל הַ“פַּיּוֹנִיר” וּלְחַפֵּשׂ הִזְדַּמְּנוּת לְהִכָּנֵס לְבֵית־הַנִּבְחָרִים. כְּפִי שֶׁיִּתְבָּרֵר לְהַלָּן, נִתְגַּשְּׁמָה תָּכְנִית זוֹ בִּסְעִיפֶיהָ הָעִקָּרִיִּים. יֶתֶר עַל כֵּן, לְמִן שָׁנָה זוֹ וְעַד לִשְׁנַת 1919, כְּשֶׁקִּבַּלְתִּי בְּהֶסַּח הַדַּעַת יְרֻשָּׁה רַבַּת־עֵרֶךְ, לְפִי צַוָּאַת סָבָתוֹ שֶׁל אָבִי, פְרֶנְסִיס אֶן, הַמַּרְקִיזָה לְבֵית לוֹנְדוֹנְדֶרִי, שֶׁמֵּתָה לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים, הָיִיתִי מְפַרְנֵס אֶת עַצְמִי בַּעֲמַל כַּפַּי. כָּל אוֹתָן עֶשְׂרִים הַשָּׁנִים קִיַּמְתִּי אֶת עַצְמִי – וּבִמְרוּצַת הַזְּמַן, גַּם אֶת מִשְׁפַּחְתִּי – וּמְעוֹלָם לֹא חָסַרְתִּי דָּבָר לִבְרִיאוּתִי אוֹ לְקֹרַת רוּחִי. אֲנִי מִתְגָּאֶה בְּכָךְ, וְהִנְנִי מְיָעֵץ לִבְנִי, וּלְכָל יְלָדַי אַף הֵם לָלֶכֶת בִּדְרָכָי.

* * * * *

הֶחֱלַטְתִי לָשׁוּב לְהֹדּוּ בְּסוֹף נוֹבֶמְבֶּר, כְּדֵי לְהִתְכּוֹנֵן לְתַחֲרוּת הַפּוֹלוֹ בְּפֶבְּרוּאַר. בֵּינְתַיִם נָהֲגוּ בִּי מִדָּה נָאָה שֶׁל הַכְנָסַת־אוֹרְחִים בַּבַּיִת, מִכְתָּבַי בַּ“מּוֹרְנִינְג פּוֹסְט” נִקְרְאוּ בִּתְשׂוּמַת־לֵב רַבָּה וִיתֵרָה. כָּל אֶחָד וְאֶחָד רָצָה לִשְׁמֹעַ עַל הַמַּעֲרָכָה וְעַל אוֹמְדוּרְמָן, וּבְיִחוּד עַל הִשְׂתָּעֲרוּת חֵיל־הַפָּרָשִׁים. לְפִיכָךְ מָצָאתִי עַצְמִי תְּכוּפוֹת – בִּסְעֻדּוֹת עַרְבִּית, בַּמּוֹעֲדוֹנִים אוֹ בִּנְיוּמַרְקֶט, שֶׁהִרְבֵּיתי בַּיָּמִים הָהֵם לְבַקְּרָם – בְּמֶרְכָּזָם שֶׁל חוּגֵי שׁוֹמְעִים וְשׁוֹאֲלִים קְשִישִים מִמֶּנִי בְּהַרְבֵּה, שֶׁשָּׂתוּ אֶת דְּבָרַי בְּצָמָא. הָיוּ גַּם נָשִׁים צְעִירוֹת, שֶׁמָּצְאוּ עִנְיַן־מָה בְּפִטְפּוּטַי וּבְמַעֲשַׂי. וְכָךְ עָבְרוּ עָלַי כַּמָּה שָׁבוּעוֹת בִּנְעִימִים.

בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה נִפְגַּשְׁתִּי עִם קְבוּצַת הַחֲבֵרִים הַשַּׁמְרָנִיִּים הַחֲדָשִׁים שֶׁל בֵּית־הַנִּבְחָרִים, שֶׁהָיִיתִי עָתִיד לְשַׁתֵּף עַצְמִי הַרְבֵּה עִמָּם. מַר אָיֶן מַלְקוֹלְם הִזְמִין אוֹתִי לְפַת־צָהֳרַיִם יַחַד עִם לוֹרְד הְיוּ סֵסִיל, לוֹרְד פֶּרְסִי (אָחִיו הַבְּכוֹר שֶׁל דֻּכַּס נוֹרְתוּמְבֶּרְלֶנְד הַמָּנוֹחַ) וְלוֹרְד בַּלְקָרָס (עַתָּה לוֹרְד קְרוֹפוֹרְד). אֵלֶּה הָיוּ הַפּוֹלִיטִיקָאִים הָעוֹלִים שֶׁל הַמִּפְלָגָה הַשַּׁמְרָנִית. וּפַרְלַמֶּנְטִים רַבִּים נִתְכַּנְּסוּ בְּלֹא לְהִשְׁתַּבֵּחַ בְּתוֹסֶפֶת־כֹּחַ נֶאְדָּרִית כָּזוֹ. כֻּלָּם הָיוּ מְעֻנְיָנִים לִרְאוֹת אוֹתִי, כֵּוָן שֶׁשָּׁמְעוּ עַל פְּעֻלּוֹתַי, וְכֵן מִפְּנֵי תְּהִלַּת אָבִי לְאַחַר מוֹתוֹ. מוּבָן, שֶׁהִשְׁתַּדַּלְתִּי לַעֲשׂוֹת רֹשֶם, אַף כִּי לֹא חָסַרְתִּי אֶת רֶגֶשׁ הַקִּנְאָה בְּמַעֲמַד אֲנָשִׁים צְעִירִים אֵלֶּה, הַגְּדוֹלִים מִמֶּנִּי רַק בִּשְׁנָתַיִם אוֹ שָׁלֹש, שֶׁנּוֹלְדוּ כֻּלָּם וְכִכָּרָם בְּיָדָם, כֻּלָּם הִצְטַיְּנוּ בְּלִמּוּדֵיהֶם, בְּאוֹכְּסְפוֹרְד אוֹ בְּקֵימְבְּרִידְג' וְכֻלָּם מָצְאוּ מִקְלָט בִּגְלִילוֹת־בְּחִירָה שַׁמְרָנִיִּים בְּטוּחִים. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, הִרְגַּשְׁתִּי עַצְמִי כְּסִיר־חֶרֶס בֵּין כְּלֵי נְחֹשֶׁת־קָלָל.

לֹא הָיָה עוֹד כְּזֹהַר סְגֻלּוֹתָיו הַשִּׂכְלִיּוֹת שֶׁל לוֹרְד הְיוּ סֵסִיל בְּשַׁחַר חַיָּיו. מִשֶּׁנִּתְחַנֵּךְ קָרוֹב לְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה וּמַנְהִיג הַמִּפְלָגָה קָלְטָה אָזְנוֹ מֵעֶצֶם יַלְדוּתוֹ אֶת בַּעֲיוֹת־הַמְּדִינָה הַגְּדוֹלוֹת, כְּשֶׁהֵן נְדוֹנוֹת מִנְּקֻדַּת הַשְׁקָפָתוֹ שֶׁל הָאִיש הָאַחֲרַאי לְהַנְהָלַת עִנְיְנֵי הָאֻמָּה. נִפְלָאָה הַחֵרוּת וְהִתְגַּלוּת־הַלֵּב, בָּהּ הָיוּ בְּנֵי בֵּית־סֵסִיל, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים, מְדַבְּרִים וִּמִתְוַכְּחִים זֶה עִם זֶה. חִלּוּקֵי־דֵּעוֹת זָכוּ לְעִדּוּד מָלֵא בַּבַּיִת הַזֶּה. הָאָב וְהַבָּנִים, הָאָח וְהָאָחוֹת, הַדּוֹד וּבֶן־אָחִיו, זָקֵן וְצָעִיר, הִתְנַגְּחוּ בַּהֲלָכוֹת מְדִינִיּוֹת, כְּשָׁוִים לְכָל דָּבָר. לוֹרְד הְיוּ כְּבָר רִתֵּק אֶת תְּשׂוּמַת־לִבּוֹ שֶׁל בֵּית־הַנִּבְחָרִים שָׁעָה שְׁלֵמָה בְּמַשָּׂאוֹ עַל עִנְיְנֵי הַכְּנֵסִיָּה וְהַהֶבְדֵּלִים בֵּין הָאֵרַסְטִיָּנִים⁸¹ וְאַנְשֵׁי כְּנֵסִיָּה עִלִּית. הוּא הִצְטַיֵּן בְּכֹחַ הַדִּבּוּר הַוִּכּוּחַ וְהַמְלִיצָה, וְשִׂיחָתוֹ הַשְּׁנוּנָה, הַמְזֹרֶזֶת וְהַבִּלְתִּי־צְפוּיָה גָּרְמָה קֹרַת־רוּחַ לְכָל שׁוֹמְעֶיהָ.

רַב הָיָה קִסְמוֹ הָאִישִׁי שֶׁל לוֹרְד פֶּרְסִי, עֶלֶם בַּעַל חֲלוֹמוֹת וּמַרְבֶּה מַחֲשָׁבָה, אֶרְוִינְגַיט⁸² לְפִי דָּמוֹ, שֶׁהִצְטַיֵּן בְּלִמּוּדָיו בְּאוֹכְּסְפוֹרְד וְזָכָה שְׁנָתַיִם לִפְנֵי כֵן בִּפְרָס נְיוּדִיגֵיט, בַּהִתְחָרוּת לַשִּׁיר הַמְשֻׁבָּח בְּאוֹתָהּ שָׁנָה. הוּא הִרְבָּה מַסָּעוֹת בְּהָרֵי אַסְיָה הַקְּטַנָּה וְהַקַּוְקַז, שָׁם סָעַד בִּמְסִבַּת נְסִיכִים פְּרָאִים, וְיָשַׁב בְּתַעֲנִית עִם כֹּהֲנִים קַנָּאִים. הַמִּזְרָח קָסַם לוֹ, כְּשֵׁם שֶׁהִקְסִים אֶת דְּ’יִשְׂרְאֵלִי. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, הָיָה דּוֹמֶה כְּאִלּוּ צָעַד וְיָצָא מִתּוֹךְ דַּפֵּי “טַנְקְרֶד” אוֹ “קוֹנִינְגְסְבִּי”.

הַשִּׂיחָה נָסַבָּה מֵעִנְיָן לְעִנְיָן וְנִתְגַּלְגְּלָה לַשְּׁאֵלָה, אִם יֵשׁ לָאֻמּוֹת זְכוּת לְשִׁלְטוֹן עַצְמִי אוֹ רַק לְשִׁלְטוֹן מְתֻקָּן; מַה הֵן הַזְכֻיּוֹת הַטִּבְעִיּוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם וְעַל מָה הֵן מְיֻסָּדוֹת? מִכָּאן הִגַּעְנוּ לְעִנְיַן הָעַבְדוּת בְּתוֹרַת מוֹסָד. הֻפְתַּעְתִּי עַד מְאֹד בְּגַלּוֹתִי, שֶׁבְּנֵי־לְוָיָתִי לֹא הִסְּסוּ אַף רֶגַע לִמְרֹד בַּמְפֻרְסָמוֹת שֶׁבְּכָל הַבְּעָיוֹת הַלָּלוּ. אוּלָם הִפְתִּיעַנִי עוֹד יוֹתֵר, וַאֲפִלּוּ הִרְגִּיזַנִי, הַקֹּשִי לְפָרֵשׁ אֶת הַשְׁקָפָתִי הַצּוֹדֶקֶת, הַמּוּבֶנֶת מֵאֵלֶיהָ כְּבַיָּכוֹל, וְלִסְתֹּר אֶת טַעֲנוֹתֵיהֶם הַמֻּטְעוֹת, הַחֲרִיפוֹת וְהַשְּׁנוּנוֹת. הֵם יָדְעוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמֶּנִּי בָּעִנְיָן הַשָּׁנוּי בְּמַחֲלֹקֶת וְאֶפְשָׁרֻיּוֹתָיו, וְהַכְלָלוֹתַי הַבִּלְתִּי־מֻגְבָּלוֹת עַל חֵרוּת, שִׁוְיוֹן וְאַחֲוָה, הֻכּוּ שׁוֹק עַל יָרֵךְ. בִּקַּשְׁתִּי מַחֲסֶה בַּסִּסְמָא: “אֵין עַבְדוּת בִּמְקוֹם שֶׁהַ”יּוּנְיוֹן גֶּ’ק" מִתְנוֹפֵף“. הַלָּלוּ הֵעִירוּ, שֶׁאֶפְשָׁר מְאֹד, כִּי עִנְיַן הָעַבְדוּת הוּא טוֹב אוֹ רַע; הַ”יּוּנְיוֹן גֶּ’ק" וַדַּאי הוּא הַמְכֻבָּד שֶׁבַּדְּגָלִים; אוּלָם מַה הִיא הַסְּמִיכוּת הַמּוּסָרִית בֵּין שְׁתֵּי הַפַּרְשִׁיּוֹת הַלָּלוּ? נִתְקַשֵּׁיתִי לְגַלּוֹת יְסוֹד לַהַנָּחוֹת שֶׁהֶחֱזַקְתִּי בָּהֶן בְּכָל כָּךְ הַרְבֵּה בִּטָּחוֹן, מַמָּשׁ כְּמוֹ בַּוִּכּוּחַ עִם אֵלֶּה הַטּוֹעֲנִים, שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ אֵינָהּ אֶלָּא בְּדוּתָה יְלִידַת דִּמְיוֹנֵנוּ. אַף כִּי לְכַתְּחִלָּה נִדְמָה לִי, שֶׁלִּי כָּל הַיִּתְרוֹנוֹת בְּוִכּוּחַ זֶה, נִתְעוֹרְרָה בִּי בִּמְהֵרָה הַתְּשׁוּקָה לָצֵאת לִרְחוֹב סט. גֵּ’מְס אוֹ לְפִיקַדִּילִי, לְהָקִים בְּלִי שְׁהִיּוֹת הַרְבֵּה בָּרִיקָדָה כַּהֲלָכָה וּלְעוֹרֵר אֶת הָאֲסַפְסוּף לְמִלְחֶמֶת מָגֵן עַל הַחֵרוּת, הַצֶּדֶק וְהַדֵּמוֹקְרַטְיָה. אָכֵן לְבַסּוֹף אָמַר לִי לוֹרְד הְיוּ, שֶׁאֵין לִי לְהִתְיַחֵס לְשִׂיחוֹת אֵלֶּה בִּרְצִינוּת יֶתֶר; שֶׁיֵּשׁ לִבְדֹּק אֶת הַדֵּעוֹת הַמְשֻׁבָּחוֹת בְּיוֹתֵר לְאוֹר הַהִגָּיוֹן; וְשֶׁלַּאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, אֵין הוּא וַחֲבֵרָיו מְצַדְּדִים כָּל כָּךְ בִּזְכוּת הָעַבְדוּת בְּתוֹרַת מוֹסָד, כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי. וּבְכֵן לֹא הָיוּ כָּל אֵלֶּה אֶלָּא סְתָם דִּבְרֵי קִנְטוּר; אִלְּצוּנִי לִדְהֹר עַל פְּנֵי שֶׁטַח, שֶׁיָּדְעוּ יָפֶה, כִּי הוּא מָלֵא פַּחִים וּמוֹקְשִׁים.

לְאַחַר הִתְנַגְּחוּת זוֹ הֶעֱלֵיתִי בְּדַעְתִּי כִּי בַּחֲזִירָתִי מִתַּחֲרוּת הַפּוֹלוֹ בְּהֹדּוּ, יִהְיֶה עָלַי לָלֶכֶת לְאוֹכְּסְפוֹרְד. סָבַרְתִּי, שֶׁהִנְנִי מֻכְשָׁר מֵעַתָּה לְהָפִיק תּוֹעֶלֶת עִם קֹרַת־רוּחַ מֵחַיֵּי אוֹכְּסְפוֹרְד וְעוֹלַם הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁלָּהּ, וְהִתְחַלְתִּי חוֹקֵר לִתְנָאֵי הַכְּנִיסָה. נִתְבָּרֵר, שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ בִּבְחִינוֹת, אֲפִלּוּ לַאֲנָשִׁים קְשִׁישִׁים כָּמוֹנִי, וְהֵן הֶכְרַח. לֹא רָאִיתִי סִבָּה שֶׁיְסָרְבוּ לְקַבֵּל שְׂכַר לִמּוּדַי, וְלָתֵת לִי לִשְׁמֹעַ אֶת הַהַרְצָאוֹת, וּלְהִתְוַכֵּחַ עִם הַפְּרוֹפֵסוֹרִים וְלִקְרֹא בַּסְּפָרִים, שֶׁהֵם מַמְלִיצִים עֲלֵיהֶם. אוּלָם נִתְגַּלָּה שֶׁכָּל זֶה הוּא מִן הַנִּמְנָע. הָיָה עָלַי לְהִבָּחֵן לֹא רַק בְּלַטִּינִית, אֶלָּא אֲפִלוּ בִּיוָנִית. לֹא יָכֹלְתִּי לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת, שֶׁאֵאָבֵק עִם הַפְּעָלִים הַיּוֹצְאִים מִן הַכְּלָל בְּדִקְדּוּקָהּ שֶׁל לְשׁוֹן יָוָן, לְאַחַר שֶׁפִּקַּדְתִּי עַל הַגְּדוּדִים הַבְּרִיטִיִּים הַסְּדִירִים; לְאַחַר הַרְהוֹרִים הַרְבֵּה רָאִיתִי, לְצַעְרִי, הֶכְרַח לְהִסְתַּלֵּק מִתָּכְנִית זוֹ.

בְּרֵאשִׁית נוֹבֶמְבֶּר עָרַכְתִּי בִּקּוּר בַּמִּשְׂרָד הַמֶּרְכָּזִי שֶׁל הַמִּפְלָגָה הַשַּׁמְרָנִית בְּס“ט־סְטִיפַן, לַחֲקֹר לְסִכּוּיֵי גְּלִיל־בְּחִירָה בִּשְׁבִילִי. אֶחָד מִשְּׁאֵרַי הָרְחוֹקִים, פִיץ רוֹי סְטְיוּאַרְט, נָשָׂא רַבּוֹת בַּשָּׁנִים בְּמִשְׂרָה שֶׁל כָּבוֹד בַּמִּפְלָגָה. הוּא הִצִּיגַנִי לִפְנֵי הַמְנַהֵל, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מַר מִידְלְטוֹן, “הַקַּבַּרְנִיט” – כִּנּוּיוֹ בְּפִי כֹּל. לְמַר מִדְלְטוֹן יָצְאוּ מוֹנִיטִין בַּמִּפְלָגָה, לְאַחַר נִצְחוֹנָה שֶׁל זוֹ בַּבְּחִירוֹת הַכְּלָלִיּוֹת בְּ־1895. בְּנוֹהֵג שֶׁבָּעוֹלָם, מִפְלָגוֹת שֶׁמַּפְסִידוֹת בַּבְּחִירוֹת – אִם מֵחֹסֶר מַנְהִיגִים רְאוּיִים לִשְׁמָם, וְאִם מִתּוֹך פּוֹלִיטִיקָה נִפְסֶדֶת, אוֹ סְתָם מִתּוֹךְ רַשְׁלָנוּת, אוֹ תְּזוּזַת הַמְּטוֹטֶלֶת – שׁוֹלְחִים כְּתָב־פִּטּוּרִין לִמְנַהֵל הַמִּפְלָגָה. מִן הַדִּין הוּא אֵפוֹא שֶׁפְּקִידִים אֵלֶּה יִנְחֲלוּ אֶת כָּל הַכָּבוֹד בִּשְׁעַת הַצְלָחָה ונְצִּחוֹן. “הַקַּבַּרְנִיט” קִבְּלַנִי בַּאֲדִיבוּת וְלֹא חָסַךְ מִמֶּנִּי מַחֲמָאוֹת. וַדַּאי שֶׁהַמִּפְלָגָה תִּמְצָא בִּשְׁבִילִי מָקוֹם בְּבֵית־הַנִּבְחָרִים, וְהוּא מְקַוֶּה לִרְאוֹת אוֹתִי בַּפַּרְלַמֶּנְט בְּהֶקְדֵּם. אַחַר כָּךְ נָגַע בַּעֲדִינוּת בְּעִנְיְנֵי כְּסָפִים. הֲאוּכַל לְשַׁלֵּם אֶת הוֹצְאוֹתַי, וּמַה הַתְּרוּמָה הַשְּׁנָתִית שֶׁבִּיכָלְתִּי לָתֵת לִגְלִיל־הַבְּחִירָה שֶׁלִּי? אָמַרְתִּי, שֶׁבְּרָצוֹן אֵצֵא לַמַּעֲרָכָה, אֲבָל לֹא אוּכַל לְקַבֵּל עָלַי דָּבָר חוּץ מִן הַהוֹצָאוֹת הָאִישִׁיּוֹת שֶׁלִּי עַצְמִי. דְּבָרִים אֵלֶּה צִנְּנוּ אֶת הִתְלַהֲבוּתוֹ בְּמִדַּת־מָה, וְהוּא הֵעִיר, שֶּׁגְּלִילוֹת־הַבְּחִירָה הַטּוֹבִים וְהַבְּטוּחִים בְּיוֹתֵר תּוֹבְעִים מִנִּבְחֲרֵיהֶם אֶת הַתְּרוּמוֹת הַגְּדוֹלוֹת בְּיוֹתֵר. הוּא סִפֵּר עַל מִקְרִים, שֶׁבָּהֶם שִׁלֵּם הַנִּבְחָר אֶלֶף לִירוֹת וְיוֹתֵר בִּתְרוּמוֹת לְצָרְכֵי צְדָקָה מְקוֹמִּיִּים, תְּמוּרַת הַכָּבוֹד שֶׁל כִּסֵּא הַנִּבְחָר. אֲזוֹרִים מְפֻקְפָּקִים לֹא יָכְלוּ לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמָם תְּבִיעוֹת כָּאֵלֶּה, וּמְקוֹמוֹת שֶׁ”לְּאַחַר יֵאוּשׁ" נִקְנוּ בְּזִיל הַזּוֹל. בְּכָל זֹאת הִבְטִיחַ, שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּל אֲשֶׁר לְאֵל יָדוֹ: אֵין סָפֵק, שֶׁעִנְיָנִי הוּא בִּבְחִינַת יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, בִּגְלַל אָבִי הַמָּנוֹחַ, וְכֵן בִּגְלַל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁנִּתְנַסֵּיתִי בַּמִּלְחָמוֹת, דָּבָר הֶעָתִיד לְחַבְּבֵנִי עַל הַפּוֹעֲלִים הַשַּׁמְרָנִים.

בְּצֵאתִי מֵחַדְרוֹ שֶׁל הַ“קַּבַּרְנִיט” הָיְתָה לִי עוֹד שִׂיחָה עִם פִיץ רוֹי סְטְיוּאַרְט. הִשְׁגַּחְתִּי בְּסֵפֶר גָּדוֹל שֶׁהָיָה מֻנָּח עַל שֻׁלְחָנוֹ, וְעַל גַּבּוֹ פֶּתֶק לָבָן עִם הַכְּתֹבֶת: “נוֹאֲמִים נִדְרָשִׁים”. לָטַשְׁתִּי אֵלָיו עֵינַי בִּתְמִיהָה רַבָּה. צֵא וּרְאֵה! נוֹאֲמִים נִדְרָשִׁים, וַהֲרֵי פִּנְקָס מָלֵא וְגָדוּשׁ הַצָּעוֹת! וְהִנֵּה כָּל יָמַי תָּאֵב הָיִיתִי לִנְאֹם בְּפֻמְבִּי; אוּלָם מֵעוֹלָם לֹא זָכִיתִי שֶׁיִּתְּנוּנִי לַעֲשׂוֹת כֵּן, בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת שֶׁהִיא, אִם גְּדוֹלָה וְאִם קְטַנָּה, לֹא הָיוּ כָּל נְאֻמִּים בְּחֵיל הַהוּסַרִים הָרְבִיעִי וְאַף לֹא בְּסֶנְדְּהוֹרְסְט – חוּץ מִמִּקְרֶה קַל אֶחָד, שֶׁלֹּא הָיָה בִּרְצוֹנִי לְהַזְכִּירוֹ. אָמַרְתִּי לְפִיץ רוֹי סְטְיוּאַרְט: “הַגִּידָה לִי עַל זֶה. הַאֻמְנָם יֵשׁ הַרְבֵּה אֲסֵפוֹת, הַתּוֹבְעוֹת נוֹאֲמִים?” “כֵּן”, הֵשִׁיב הַלָּז, “הַקַּבַּרְנִיט בִּקֵּשׁ, שֶׁלֹּא אֶתֵּן לְךָ לָלֶכֶת מִכָּאן עַד שֶׁתַּבְטִיחַ לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ בִּשְׁבִילֵנוּ. הֲיָכוֹל אֲנִי לִרְשָׁמְךָ?” הָיִיתִי נִרְגָּשׁ בִּמְאֹד מְאֹד. מִצַּד אֶחָד הָיִיתִי לָהוּט בְּיוֹתֵר לְעִנְיָן זֶה; מִצַּד שֵׁנִי הָיִיתִי יָרֵא וְחָרֵד לַתּוֹצָאוֹת. אוּלָם בְּמֵרוֹץ־פָּרָשִׁים זֶה, שֶׁשְּׁמוֹ חַיִּים, עָלֶיךָ לִקְפֹּץ מֵעַל לְכָל גָּדֵר וּסְיָג, שֶׁאַתָּה נִתְקָל בָּהֶם בַּדֶּרֶךְ. הִבְלַגְתִּי עַל רִגְשׁוֹתַי בְּמִדַּת הַיְכֹלֶת וּבַאֲדִישׁוּת מְעֻשָּׂה הֲשִׁיבוֹתִי, שֶׁאִם יַתְאִימוּ כָּל הַתְּנָאִים וְאִם יַעֲלֶה רְצוֹן אֱמֶת לִשְׁמֹעַ אֶת אֲמָרַי, אֶפְשָׁר אוּלַי, שֶׁאַסְכִּים לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ. הוּא פָּתַח אֶת הַפִּנְקָס.

נִתְבָּרֵר, שֶׁמִּתְכַּנְּסוֹת אֲסֵפוֹת לְמֵאוֹת, מֵהֶן בְּאוּלַמִּים סְגוּרִים וּמֵהֶן תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם, שׁוּקֵי־צְדָקָה וַעֲצָרוֹת – וְכֻלָּן יַחַד תּוֹבְעוֹת נוֹאֲמִים. הִסְתַּכַּלְתִּי בָּרְשִׁימָה, כְּזַאֲטוּט זֶה הָעוֹמֵד לִפְנֵי חַלּוֹנוֹ שֶׁל אוֹפֵה־תּוּפִינִים. לְבַסּוֹף הֶחֱלַטְנוּ לְזַכּוֹת אֶת בָּת בִּנְאֻמִּי (הָרִשְׁמִי) הָרִאשׁוֹן. לְאַחַר עֲשָׂרָה יָמִים הָיָה עָלַי לִנְאֹם בָּאֲסֵפָה שֶׁל הַ“פְּרִימְרוֹז לִיג” בְּתוֹךְ גַּן גָּדוֹל, הַשַּׁיָּךְ לְאָדָם בְּשֵׁם מַר ה.ד. סְקְרַיְן, וְנִמְצָא עַל אַחַת הַגְּבָעוֹת הַנִּשְׁקָפוֹת אֶל הָעִיר הָעַתִּיקָה הַזֹּאת. יָצָאתִי מִן הַמִּשְׂרָד הַמֶּרְכָּזִי בְּכָבְשִׁי אֶת הִתְרַגְּשׁוּתִי.

יָמִים אֲחָדִים הָיִיתִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא לֹא תֵּצֵא הַתָּכְנִית לַפֹּעַל. אוּלַי לֹא יִרְצֶה בִּי מַר סְקְרַיְן, אוּלַי יִתְנַגְּדוּ לִי שְׁאָר נְגִידֵי הָעִיר; וְאוּלַי אַף מָצְאוּ כְּבָר נוֹאֵם כִּלְבָבָם. אוּלָם מַזָּלִי שִׂחֵק לִי. קִבַּלְתִּי בִּמְהֵרָה הַזְמָנָה רִשְׁמִית, וְהוֹדָעָה עַל הָאֲסֵפָה נִתְפַּרְסְמָה בַּ“מּוֹרְנִינְג פּוֹסְט”. אוֹלִיבֶר בּוֹרְתְוִיק כָּתַב אֵלַי, שֶׁהַ“מּוֹרְנִינְג פּוֹסְט” יִשְׁלַח כַּתָּב מְיֻחָד לְבָת, לִרְשֹׁם כָּל דִּבּוּר שֶׁיֵּצֵא מִפִּי, וְשֶׁכָּל הַנְּאֻם כֻּלּוֹ יִתְפַּרְסֵם בַּ“מּוֹרְנִינְג פּוֹסְט”. דָּבָר זֶה הוֹסִיף עַל הִתְלַהֲבוּתִי וְעַל עַצְבָּנוּתִי. בִּלִּיתִי שָׁעוֹת הַרְבֵּה בַּהֲכָנַת נְאֻמִּי וְשִׁנַּנְתִּי אוֹתוֹ בְּעַל פֶּה בִּשְׁקִידָה כָּזוֹ, שֶׁיָּכֹלְתִּי כִּמְעַט לְהַגִּידוֹ לְמַפְרֵעַ, תּוֹךְ שְׁנָתִי. גָּמוּר הָיָה אִתִּי לְסַגֵּל לְעַצְמִי נְעִימָה תּוֹקְפָנִית, וַאֲפִלּוּ אַכְזָרִית בְּסַנֵּגוֹרְיָה עַל מֶמְשֶׁלֶת הוֹד מַלְכוּתָהּ. בְּיִחוּד נֶהֱנֵיתִי מִמְּלִיצָה אַחַת שֶׁחִבַּרְתִּי, וְהִיא, שֶׁ“עֲתִידָה אַנְגְּלִיָּה לְהַרְוִיחַ הַרְבֵּה יוֹתֵר בַּגֵּאוּת הַגּוֹבֶרֶת וְהוֹלֶכֶת שֶׁל הַדֵּמוֹקְרַטְיָה הַשַּׁמְרָנִית, מִכָּל מַה שֶּׁיִּתֵּן לָהּ הַמַּרְזֵב הַיָּבֵשׁ שֶׁל הָרַדִּיקָלִיזְם”. שָׂשׂוּ בְּנֵי־מֵעַי לִמְלִיצָה זוֹ וּלְרַבּוֹת אֲחֵרוֹת כְּדֻגְמָתָהּ. רַעְיוֹנוֹת מֻצְלָחִים אֵלֶּה, כֵּוָן שֶׁנִּפְתַּח מְקוֹרָם, הָיוּ כַּמַּעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר. לְמַעַן הָאֱמֶת, מָצָאתִי בָּהֶם בִּמְהֵרָה דֵּי הַצֹרֶךְ לְמַלֵּא כַּמָּה וְכַמָּה נְאֻמִּים. אוּלָם שָׁאַלְתִּי כַּמָּה זְמַן עָלַי לְדַבֵּר, וּמִשֶּׁהֻגַּד לִי, כִּי רֶבַע שָׁעָה, לְעֵרֶךְ, יַסְפִּיק לִי, תָּחַמְתִּי לִי תְּחוּם מְדֻיָּק שֶׁל 25 דַּקּוֹת. מִתּוֹךְ נִסְיוֹנוֹת חוֹזְרִים וְהוֹלְכִים בִּשְׁעוֹן־הֶפְסֵק, גִּלִּיתִי שֶׁיֵּשׁ בִּיכָלְתִּי לִגְמֹר אֶת הַמֵּרוֹץ בְּעֶשְׂרִים דַּקָּה, וַהֲרֵי זֶה נוֹתֵן שָׁהוּת לְהַפְרָעוֹת. וְהָעִקָּר – אַל חִפָּזוֹן וְאַל הִתְרַגְּשׁוּת! אֵין לְהִכָּנַע עַל נְקַלָּה לְחֻלְשָׁה זוֹ שֶׁל קְהַל־הַשּׁוֹמְעִים, הִנֵּה הֵם לְפָנֶיךָ: מַה יַעֲשׂוּ לְךָ? מַה שֶּׁבִּקְּשׁוּ מִיָּדְךָ, אוֹתוֹ יְקַבְּלוּ.

הַיּוֹם הִגִּיעַ. עָלִיתִי לָרַכֶּבֶת בְּתַחֲנַת פֶּדִּינְגְטוֹן. וְהִנֵּה גַּם כַּתָּבוֹ הַמְיֻחָד שֶׁל הַ“מּוֹרְנִינְג פּוֹסְט”, גֶּ’נְטֶלְמֶן מְעֹרָב עִם הַבְּרִיּוֹת, בִּמְעִיל אָפֹר. נָסַעְנוּ בְּקָרוֹן אֶחָד, וְכֵוָן שֶׁלֹּא הָיָה אִישׁ אִתָּנוּ, נִסִּיתִיהוּ בִּמְלִיצָה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם, כְּאִלּוּ צָצוּ בְּמִקְרֶה בְּהֶמְשֵׁךְ הַשִּׂיחָה. יַחַד עָלִינוּ בְּכִרְכָּרָה אֶל הָרֵי בָּת. מַר סְקְרַיְן וּבְנֵי בֵּיתוֹ קִבְּלוּנִי בַּאֲדִיבוּת. הַחֲגִיגָה כְּבָר הֵחֵלָּה בְּכָל רַחֲבֵי הַגַּן. נֶעֶרְכוּ תַּחֲרֻיּוֹת־מֵרוֹץ וַהֲטָלַת אֱגוֹזֵי־הֹדּוּ, מִשְׂחָקִים וְהַצָּגוֹת שֶׁל מַה בְּכָךְ. מֶזֶג הָאֲוִיר יָפֶה וְנוֹחַ, וְכָל הָאוֹרְחִים בִּלּוּ אֶת שְׁעוֹתֵיהֶם בִּנְעִימִים. זָכַרְתִּי נִסָּיוֹן שֶׁנִּתְנַסֵּיתִי בּוֹ יוֹם אֶחָד וְחָקַרְתִּי בַּחֲרָדָה לְעִנְיַן הָאֲסֵפָה. מָצָאתִי, שֶׁהַכֹּל בְּסֵדֶר. בְּשָׁעָה חָמֵשׁ יְצַלְצֵל פַּעֲמוֹן, וְכָל קְהַל הַחוֹגְגִים יִתְכַּנֵּס בָּאֹהֶל, בּוֹ הוּקַם דּוּכָן לַנּוֹאֲמִים, יוֹשֵׁב־רֹאֹשׁ הַמִּפְלָגָה בַּמָּחוֹז יַצִּיגֵנִי לִפְנֵי הַקָּהָל, אֲנִי – הַנּוֹאֵם הַיְחִידִי, מִלְּבַד דִּבְרֵי הַצְבָּעָה וְהַבָּעוֹת תּוֹדָה.

לְפִיכָךְ כְּשֶׁהֵחֵל הַפַּעֲמוֹן מְצַלְצֵל, יָצָאנוּ לְאָהֳלֵנוּ וְעָלִינוּ לַדּוּכָן – אַרְבָּעָה קְרָשִׁים שֶׁהוּטְלוּ עַל גַּבֵּי חָבִיּוֹת קְטַנּוֹת. לֹא הָיָה שֻׁלְחָן בָּאֹהֶל וְלֹא כִּסֵּא; אוּלָם מִשֶׁנִּתְכַּנְּסוּ בְּפֶתַח הָאֹהֶל כְּמֵאָה אֲנָשִׁים, שֶׁעָזְבוּ אֶת שַׁעֲשׁוּעֵיהֶם הַיַּלְדוּתִיִּים – בְּלֹא חֶמְדָּה, כְּפִי שֶׁנִּדְמָה לִי אוֹתָהּ שָׁעָה – עָמַד הַיּוֹשֵׁב רֹאשׁ עַל רַגְלָיו וְהִצִּיגַנִי בִּנְאֻם קָצָר לִפְנֵי הַקָּהָל. בְּסֶנְדְּהוֹרְסְט וּבַצָּבָא מְעַטּוֹת וּנְדִירוֹת הֵן הַמַּחֲמָאוֹת, וְחֶלְקַת־לָשׁוֹן אֵינָהּ קַיֶּמֶת כָּל עִקָּר בֵּין קְצִינֵי מִשְׁנֶה. אִם זָכִיתָ בִּצְלָב־וִיקְטוֹרְיָה, וְאִם נִצַּחְתָּ בְּמֵרוֹץ־הַסּוּסִים הַלְּאֻמִּי הַגָּדוֹל אוֹ בַּמַּאֲבָק עַל תֹּאַר הָאַלּוּף כְּבַד־הַמִּשְׁקָל בַּצָּבָא, לֹא שָׁמַעְתָּ מִידִידֶיךָ אֶלָּא דִּבְרֵי מוּסָר וְאַזְהָרָה, שֶׁלֹּא תָּזוּחַ, חַס וְשָׁלוֹם, דַּעְתּוֹ שֶׁל בַּר־מַזָּל שֶׁכְּמוֹתְךָ. נִרְאֶה שֶׁלֹּא כֵן הַדָּבָר בְּפוֹלִיטִיקָה. כָּאן חוֹלְקִים עֲשָׂרָה קַבִּים שֶׁל מַחֲמָאוֹת. אָבִי, שֶׁהַיַּחַס אֵלָיו הָיָה כֹּה שָׁפָל בְּחַיָּיו, תֹּאַר עַל־יְדֵי הַיּוֹשֵׁב־רֹאשׁ כְּאֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַמַּנְהִיגִים, שֶׁקָּמוּ לַמִּפְלָגָה הַשַּׁמְרָנִית מֵעוֹלָם. אֲשֶׁר לְהַרְפַּתְקְאוֹתַי בְּקוּבָּה, בִּגְבוּלוֹת הֹדּוּ וּבְמַעֲלֵה הַנִּילוּס, הָיְתָה לִי רַק תְּפִלָּה אַחַת, וְהִיא שֶׁהַגְּדוּד לֹא יִשְׁמַע לְעוֹלָם מַה שֶּׁאָמַר הַיּוֹשֵׁב רֹאשׁ. כְּשֶׁהִרְחִיב אֶת הַדִּבּוּר עַל “גְּבוּרַת חַרְבִּי וְעֵטִי הַשָּׁנוּן”, חָשַׁשְׁתִּי שֶׁהַקָּהָל יִקְרָא בְּקוֹל: “הֲבֵל הֲבָלִים! לֹא יֵאָמֵן כִּי יְסֻפַּר!” אוֹ בְּדוֹמֶה לָזֶה. הֻפְתַּעְתִּי וְנִרְגַּעְתִּי בִּרְאוֹתִי אוֹתָם בּוֹלְעִים אֶת הַדְּבָרִים בֶּאֱמוּנַת אֹמֶן.

סוֹף סוֹף הִגִּיעַ תּוֹרִי. בְּלֵב נָחוּשׁ, עָשׂוּי לִבְלִי חָת, פָּתַחְתִּי בִּנְאֻמִּי. בְּעוֹד אֲנִי הוֹלֵךְ לָבֶטַח בַּמַּסְלוּלִים הַנְּדוֹשִׁים, מֵעִנְיָן לְעִנְיָן וּמִסָּעִיף לְסָעִיף הִרְגַּשְׁתִּי, שֶׁהַנְּאֻם עוֹשֶׂה רֹשֶׁם. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁקְּהַל הַשּׁוֹמְעִים, שֶׁמִּסְפָּרָם הָלַךְ וְגָדַל, נֶהֱנָה בְּיוֹתֵר. הֵם הִרְבּוּ עָלַי תְּשׁוּאוֹת בַּמְּקוֹמוֹת הָרְאוּיִים שֶׁבָּהֶם הִפְסַקְתִּי אֶת דִּבּוּרִי, בְּכַוָּנָה לָתֵת לָהֶם הִזְדַּמְּנוּת לִמְחֹא כַּף, וַאֲפִלּוּ בִּמְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא חָזִיתִי מֵרֹאשׁ. בִּגְמָר נְאֻמִּי הָיוּ מְחִיאוֹת־הַכַּפַּיִם רַבּוֹת וּמְמֻשָּׁכוֹת. וּבְכֵן יָכוֹל יָכֹלְתִּי וּבְלִי קְשָׁיִים יְתֵרִים. הַכַּתָּב וַאֲנִי נָסַעְנוּ הַבַּיְתָה יַחַד. הוּא עָמַד עַל יָדִי וְרָשַׁם אֶת נְאֻמִּי מִלָּה בְּמִלָּה. בִּרְכוֹתָיו הָיוּ נִלְבָּבוֹת, וּלְמָחֳרַת הַיּוֹם פִּרְסֵם הַ“מּוֹרְנִינְג פּוֹסְט” טוּר שָׁלֵם, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁצֵּרַף רְשִׁימַת־הַעֲרָכָה קְצָרָה לְמַאַמְרֵי הַמַּעֲרֶכֶת – נָא לָשִׂים לֵב! – עַל דְּמוּת חֲדָשָׁה שֶׁהוֹפִיעָה עַל הַבִּימָה הַפּוֹלִיטִית. הִתְחַלְתִּי רוֹאֶה אֶת עַצְמִי וְאֶת הָעוֹלָם מִתּוֹךְ קֹרַת־רוּחַ רַבָּה וִיתֵרָה; וּבְמַצַּב רוּחַ מְרוֹמָם זֶה הִפְלַגְתִּי לְהֹדּוּ.

* * * * *

מֵעַתָּה עָלֵינוּ לָתֵת דַּעְתֵּנוּ עַל עִנְיָנִים אֲחֵרִים וּרְצִינִיִּים יוֹתֵר, כָּל קָצִין בַּגְּדוּד הִכְנִיס אֶת תְּרוּמָתוֹ לְמִשְׁלוֹחַ קְבוּצַת־הַפּוֹלוֹ שֶׁלָּנוּ לַתַּחֲרוּת בְּמֵרוּט. שְׁלֹשִׁים פּוֹנִי נִשְׁלְחוּ בְּרַכֶּבֶת מְיֻחֶדֶת, בְּהַשְׁגָּחַת סֶרְגַּ’נְט רָאשִׁי, דֶּרֶךְ 1400 מִילִין. מִלְּבַד סַיָּסֵיהֶם לִוּוּ אוֹתָם כַּמָּה מִן הַסֶּרְגַּ’נְטִים הַמְּהֵימָנִים בְּיוֹתֵר שֶׁל הַגְּדוּד, בְּתוֹכָם אִפְּיַטְרוֹס⁸³ אֶחָד וְסַרְגֶּ’נְט־מֵגֶ’ר בְּרֹאשָׁם. הָרַכֶּבֶת הָלְכָה בִּמְהִירוּת שֶׁל 200 מִילִין לְיוֹם, וּמִדֵּי עֶרֶב הוּצְאוּ הַפּוֹנִי הַחוּצָה, לְמַרְגּוֹעַ וְאִמּוּן. כָּךְ הִגִּיעוּ לִמְחוֹז חֶפְצָם, בְּרִיאִים כְּמוֹ בְּצֵאתֵנוּ.

אֲנַחְנוּ נָסַעְנוּ בְּרַכֶּבֶת לְחוּד, אֲבָל הִגַּעְנוּ לַמָּקוֹם בִּזְמַן אֶחָד אִתָּם. הִסְכַּמְנוּ לְשַׂחֵק בְּמֶשֶׁךְ שְׁבוּעַיִם בְּיוֹדְפּוֹר, לִפְנֵי שֶׁנֵּצֵא לְמֵרוּט. כָּאן הָיִינוּ אוֹרְחָיו שֶׁל סֶר פֶּרְטַבּ סִינְג הַמְפֻרְסָם. סֶר פֶּרְטַבּ הָיָה הָעוֹצֵר הַנֶּאֱמָן שֶׁל יוֹדְפּוֹר, הוֹאִיל וּבֶן־אָחִיו, הַמַּהָרָגָ’ה, עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְבַגְרוּת. הוּא חָלַק לָנוּ כְּבוֹד מְלָכִים בְּבֵית־הָאֶבֶן רְחַב־הַיָּדַיִם, הַקָּרִיר שֶׁלּוֹ. הוּא וּשְׁאֵרָיו הַצְּעִירִים, שֶׁשְּׁנַיִם מֵהֶם – הוֹרְגִ’י וְדוֹקוּל סִינְג – נִמְנוּ עִם שַׂחֲקָנֵי־הַפּוֹלוֹ הַמְעֻלִּים בְּיוֹתֵר שֶׁבְּהֹדּוּ, וְנִכְבְּדֵי הַמָּקוֹם הָאֲחֵרִים עָרְכוּ לִכְבוֹדֵנוּ מִשְׂחֲקֵי־הַדְרָכָה וְאִמּוּן. פֶּרְטַבּ הַזָּקֵן, שֶׁחוּץ מִמִּלְחָמָה, הָיָה לָהוּט אַחַר הַפּוֹלוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אַחַר כָּל עִנְיָן אַחֵר שֶׁבָּעוֹלָם, הִפְסִיק אֶת הַמִּשְׂחָק מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם, לְהַצְבִּיעַ עַל שְׁגִיאוֹת אוֹ שִׁפּוּרִים אֶפְשָׁרִיִּים בְּמִשְׂחָקֵנוּ וְצֵרוּפֵינוּ. “מַהֲרוּ מַהֲרוּ, קַל כַּזְּבוּב!” הָיָה צוֹעֵק, לְזָרְזֵנוּ. מִגְרַשׁ הַפּוֹלוֹ בְּיוֹדְפּוֹר מִתְכַּסֶּה בִּשְׁעַת הַמֵּרוֹץ עַנְנֵי אָבָק אָדֹם, בְּשָׁעָה שֶׁנֶּעֱרָך הַמִּשְׂחָק. עֲנָנִים אֵלֶּה הַנִּשָּׂאִים מִנֶּגֶד בָּרוּחַ הַחֲזָקָה, גּוֹרְמִים לְתִסְבֹּכֶת מַטְרִידָה וּמְסֻכֶּנֶת בְּמִקְצָת. דְּמֻיּוֹת מְצֻנָּפוֹת יָצְאוּ בִּדְהָרָה מִתּוֹךְ עֲנַן הָאָבָק, אוֹ שֶׁהַכַּדּוּר הִתְגַּלְגֵּל מִתּוֹכוֹ בִּשְׁרִיקָה, בְּלִי שֶׁצִּפִּיתָ לוֹ. קָשֶׁה הָיָה לַעֲקֹב אַחֲרֵי הַמִּשְׂחָק כֻּלּוֹ, וּתְכוּפוֹת הָיָה עָלֶיךָ לְכַוֵּן אֶת כָּל הַמַּאֲמַצִּים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְכַסְּךָ עֲנַן הָאָבָק כָּלִיל. הָרַגְ’פּוּטִים⁸⁴ הִסְכִּינוּ בָּאָבָק הַזֶּה, וּבִמְהֵרָה חָדְלוּ גַּם הָאוֹרְחִים לַחֲשֹׁשׁ לוֹ.

עֶרֶב אֶחָד לִפְנֵי שֶׁעָמַדְנוּ לָצֵאת מִיּוֹדְפּוֹר לְמֵרוּט אֵרְעָה לִי תַּקָּלָה מַעֲצִיבָה. בְּרִדְתִּי מֵחַדְרִי לִסְעֻדַּת־הָעֶרֶב, מָעֲדוּ רַגְלַי עַל מַדְרְגוֹת הָאֶבֶן, וּכְתֵפִי נִשְׁמְטָה שׁוּב. הַכָּתֵף הוּשְׁבָה בְּנָקֵל אֶל פִּרְקָהּ, אוּלָם כָּל שְׁרִירַי נָקְעוּ. לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר לֹא יָכֹלְתִּי לְהָזִיז אֶת זְרוֹעִי הַיְמָנִית. לְמוּד נִסָּיוֹן מַר, יָדַעְתִּי שֶׁיַּעַבְרוּ שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת, לַפָּחוֹת, עַד שֶׁאוּכַל לִקְלֹעַ כַּדּוּר־פּוֹלוֹ לְמַטְּרָתוֹ, כָּרָאוּי, וְאַף זוֹ רַק אִם אֶזָּהֵר לִקְשֹׁר אֶת מַרְפְּקִי בִּרְצוּעָה, כְּדֵי אֶצְבָּעוֹת מִסְפָּר מִצַּלְעִי. הַתַּחֲרוּת עָמְדָה לְהַתְחִיל בְּעוֹד אַרְבָּעָה יָמִים. הַקּוֹרֵא יָכוֹל לְשַׁוּוֹת בְּנַפְשׁוֹ אֶת אַכְזָבָתִי. זְרוֹעִי הָיְתָה הוֹלֶכֶת וּמִתְחַזֶּקֶת, וְהָיִיתִי מְשַׂחֵק מִסְפָּר 1 בִּקְבוּצָתִי, לִשְׂבִיעוּת־רְצוֹנָהּ הַגְמוּרָה. עַתָּה נַעֲשֵׂיתִי בַּעַל־מוּם. לְמַזָּלֵנוּ הָיָה אִתָּנוּ מְשַׂחֵק חֲמִישִׁי, עַל כֵּן אָמַרְתִּי לַחֲבֵרַי, בְּשָׁעָה שֶׁהֱקִימוּנִי מֵעָפָר, שֶׁעֲלֵיהֶם לְהוֹצִיא אוֹתִי מִן הַקְּבוּצָה. הֵם דָּנוּ בַּדָּבָר בְּכֹבֶד רֹאשׁ, יוֹם תָּמִים, אָז הוֹדִיעַ לִי רֹאשׁ הַקְּבוּצָה, שֶׁהֻחְלַט לְשַׁתְּפֵנִי בַּמִּשְׂחָק, לַמְרוֹת הַכֹּל. אַף כִּי לֹא הָיָה לְאֵל יָדִי לִקְלֹעַ אֶת הַכַּדּוּר בְּשׁוּם אֹפֶן, וּלְכָל הַיּוֹתֵר יָכֹלְתִּי לְהַחֲזִיק מַקֵּל בְּיָדִי, סָבְרוּ חֲבֵרַי שֶׁיְדִיעָתִי הָרַבָּה בַּמִּשְׂחָק וְכֹשֶׁר־לִכּוּדָהּ שֶׁל הַקְּבוּצָה יַעַמְדוּ לִי בְּנִסָּיוֹן זֶה. לְאַחַר שֶׁנּוֹכַחְתִּי לָדַעַת, כִּי הַחֲלָטָה זוֹ לֹא נִתְקַבְּלָה מִתּוֹךְ רִגְשֵׁי חֶמְלָה, אֶלָּא אַךְ וָרַק לְצֹרֶךְ הָעִנְיָן, הִסְכַּמְתִּי לַעֲשׂוֹת כָּל אֲשֶׁר לְאֵל יָדִי. לְפִי כְּלָלֵי הַמִּשְׂחָק שֶׁל הַיָּמִים הָהֵם, הָיָה מִסְפָּר 1 עָסוּק בְּדוּקְרָב מַתְמִיד עִם הַמְאַסֵּף מֵהַצַּד שֶׁכְּנֶגֶד, שֶׁבְּסוֹבְבוֹ אֶת הַפּוֹנִי שֶׁלּוֹ לְכָאן וּלְכָאן, הִשְׁתַּדֵּל כָּל הַזְּמַן לְסַלֵּק אֶת מִתְנַגְּדוֹ הַצִּדָּה. אִם עָלָה בְּיַד מִסְפָּר 1 לְהַעֲסִיק אֶת הַמְאַסֵּף, לַהֲזִיזוֹ מֵעֶמְדָּתוֹ, לְהָצִיק לוֹ וּלְהַפְרִיעַ אֶת כָּל תְּנוּעוֹתָיו, הֲרֵי שֶׁשֵּׁרַת אֶת קְבוּצָתוֹ הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בִּקְלִיעָה חֲזָקָה מִדַּי שֶׁל הַכַּדּוּר. יָדַעְנוּ, כִּי הַקַּפִּיטַן הַרְדְּרֶס לוֹיְד, שֶׁשִּׂחֵק לְאַחַר זְמַן בַּקְּבוּצָה הַבֵּינְלְאֻמִּית נֶגֶד אַרְצוֹת־הַבְּרִית, הוּא הַמְאַסֵּף וְהַמְשַׂחֵק הַמְצֻיָּן בְּיוֹתֵר שֶׁל קְבוּצַת מִשְׁמַר־הַדְּרַגּוּנִים הָרְבִיעִי, הִיא הַקְּבוּצָה הַחֲזָקָה בְּיוֹתֵר, שֶׁהָיִינוּ עֲתִידִים לְהִתְחָרוֹת בָּהּ.

כָּךְ שִׂחַקְתִּי בִּשְׁתֵּי הַמַּעֲרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הַתַּחֲרוּת, כְּשֶׁמַּרְפְּקִי קָשׁוּר לְצַלְעִי בִּרְצוּעַת־עוֹר. הַהַצְלָחָה הֵאִירָה לָנוּ פָּנִים בִּשְׁתֵּיהֶן, וְאַף כִּי תְּרוּמָתִי הָיְתָה זְעוּמָה בְּיוֹתֵר, מִתּוֹךְ הֶכְרַח, דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁנָּחָה דַּעְתָּם שֶׁל חֲבֵרַי מִמֶּנָּה. מִסְפָּר 2 שֶׁלָּנוּ, אַלְבֶּרְט סֵיבוֹרִי, הִצְטַיֵּן בִּקְלִיעָתוֹ הַנִּמְרָצָה, הַמַּזְהִירָה. אֲנִי פִּנִּיתִי לוֹ דָּרֶךְ.

מִשְׂחַק הַפּוֹלוֹ הוּא נְסִיךְ הַמִּשְׂחָקִים, כִּי חָבְרוּ בּוֹ יַחַד הַתַּעֲנוּג שֶׁל קְלִיעַת הַכַּדּוּר – יְסוֹד מוּסָד לְרֹב שַׁעֲשׁוּעֵי אָדָם – וְכָל תַּעֲנוּגוֹת הָרְכִיבָה, וְנוֹסָף לִשְׁנֵי אֵלֶּה שִׁתּוּף־הָעֲבוֹדָה הַמְסֻבָּך וְהַנֶּאֱמָן, שֶׁהוּא עִקָּרָם שֶׁל הַכַּדּוּרֶגֶל וְכַדּוּר־הַבָּסִיס⁸⁵. וּמְשַׁוֶּה יִתְרוֹן כֹּה גָּדוֹל לְמַעֲשֵׂה הַלִּכּוּד הַגָּמוּר שֶׁל כָּל הַיְחִידִים הַמִּשְׁתַּתְּפִים בּוֹ.

הִגִּיעַ הַיּוֹם הַגָּדוֹל. כְּפִי שֶׁחָזִינוּ מֵרֹאשׁ, נִפְגַּשְׁנוּ עִם מִשְׁמַר־הַדְּרַגּוּנִים הָרְבִיעִי בַּמַּעֲרָכָה הַסּוֹפִית. לְמִן הָרֶגַע הָרִאשׁוֹן הָיְתָה הַמַּעֲרָכָה קָשָׁה וּמְאֻזֶּנֶת. הָיִינוּ מִתְרוֹצְצִים אֵילָךְ וָאֵילָךְ בְּמִגְרַשׁ הַפּוֹלוֹ הַהֹדִּי, הַקָּשֶׁה וְהֶחָלָק, בּוֹ הֻחְטְאָה הַמַּטָּרָה רַק לִפְעָמִים רְחוֹקוֹת וְכָל אֶחָד יָדַע לְכַוְּנָהּ כָּרָאוּי. לֹא אָרְכָה הַשָּׁעָה עַד שֶׁזָּכִינוּ בִּנְקֻדָּה אַחַת, וּמִתְנַגְּדֵינוּ – בִּשְׁתַּיִם, אַחַר נִמְשַׁךְ הַמַּאֲבָק זְמַן־מָה לְלֹא שִׁנּוּי בַּמַּצָּב. אֲנִי לֹא עָזַבְתִּי אֶת הַמְאַסֵּף אַף לְרֶגַע, וּבִהְיוֹתִי רָכוּב עַל פּוֹנִי מְצֻיָּן, הֶעֱסַקְתִּי אוֹתוֹ מְאֹד. פִּתְאֹם, בְּתוֹךְ מְהוּמָה וּמְבוּכָה, סָמוּךְ לְשַׁעַר הָאוֹיֵב, רָאִיתִי אֶת הַכַּדּוּר מִדַּרְדֵּר לְעֻמָּתִי. עָלָה בְּיָדִי לְהָרִים אֶת מַקְלִי, וּכְשֶׁאֲנִי מַרְכִּין אֶת עַצְמִי עַל גַּבֵּי הַפּוֹנִי, לְהָזִיז אֶת הַכַּדּוּר קְצָת, הוּא נִתְגַּלְגֵּל וְעָבַר בֵּין עַמּוּדֵי הַשַּׁעַר. שְׁנַיִם – שְׁנַיִם! חוּץ מִמִּסְפָּר 1, בַּעַל־הַמּוּם, הָיְתָה לָנוּ קְבוּצָה מְצֻוּיָנָה בֶּאֱמֶת. רֹאשׁ הַקְּבוּצָה רֵגִ’ינַלְד הוֹר, מִסְפָּר 3 שֶׁלָּנוּ, לֹא רַבּוּ כָּמוֹהוּ בְּהֹדּוּ. הַמְאַסֵּף לִקְבוּצָתֵנוּ, בַּרְנֶס, בֶּן־לְוָיָתִי בְּקוּבָּה, הָיָה בָּחוּר כָּאֶרֶז וּמֵעוֹלָם לֹא נִכְשַׁל, כִּמְעַט, בְּקָלְעוֹ בְּיָד חֲזָקָה אֶת כַּדּוּרָיו מִן הָעֹרֶף, בְּדִיּוּק, לִמְקוֹם שָׁם חִכִּינוּ לָהֶם, סֵיבוֹרִי וַאֲנִי, כְּדֵי לְפַנּוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ. שָׁלֹשׁ שָׁנִים הָיְתָה תַּחֲרוּת זוֹ עִקַּר עִנְיַן חַיֵּינוּ וְאָנוּ רִכַּזְנוּ אֶת כָּל מַאֲמַצֵּינוּ לִשְׁמָהּ. בִּמְהֵרָה נִתְּנָה לִי עוֹד הִזְדַּמְּנוּת נָאָה. שׁוּב נִדַּרְדֵּר אֵלַי הַכַּדּוּר, סָמוּךְ לְשַׁעַר הָאוֹיֵב. הַפַּעַם נִשָּׂא בִּמְהִירוּת רַבָּה, וְתוֹךְ כְּדֵי שְׁנִיָּה נֶחְפֶּזֶת שָׁלַחְתִּי אֶת מַקְלִי לְפָנַי וְגִלְגַּלְתִּי אוֹתוֹ אֶל בֵּין הָעַמּוּדִים. שְׁנַיִם – שְׁלֹשָׁה! אָז הִמְרִיצוּ מִתְנַגְּדֵינוּ אֶת מִלְחַמְתָּם וְזָכוּ עוֹד בְּשַׁעַר אֶחָד שְׁלֹשָׁה – שְׁלֹשָׁה!

כָּאן יֵשׁ לְבָאֵר, שֶׁבַּפּוֹלוֹ הַהֹדִּי בַּיָּמִים הָהֵם, הֻתַּר לִזְכּוֹת בַּחֲצָאֵי־נְקֻדּוֹת, כְּדֵי לִמְנֹעַ תֵּיקוּ. חֲצִי רֹחַב הַשַּׁעַר סֻמַּן מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים בִּדְגָלִים זְעִירִים, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהֻחְטְאָה הַמַּטָּרָה, נֶחֱשַׁב כַּדּוּר שֶׁהִגִּיעַ אֶל בֵּין הַדְּגָלִים לִנְקֻדַּת־מוּסָף. שׁוּם מִסְפָּר שֶׁל נְקֻדּוֹת־עֵזֶר לֹא נִצְטָרֵף לְשַׁעַר שָׁלֵם, אוּלָם כְּשֶׁהָיוּ הַשְּׁעָרִים שָׁוִים, הִכְרִיעוּ נְקֻדּוֹת־הַמּוּסָף. לְרֹעַ מַזָּלֵנוּ, הָיָה לְמִתְנָגְּדֵינוּ יִתְרוֹן בִּנְקֻדּוֹת־מוּסָף. אִם לֹא נִזְכֶּה עוֹד בְּשַׁעַר אֶחָד נַפְסִיד. שׁוּב שִׂחֵק לִי מַזָּלִי, וּלְאַחַר חֲבָטָה קַלָּה וְחַלָּשָׁה בַּכַּדּוּר בֵּין פַּרְסוֹת הַפּוֹנִי רָאִיתִי אוֹתוֹ מִדַּרְדֵּר בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית וְעוֹבֵר בַּשַּׁעַר. בְּכָךְ נִסְתַּיְּמָה הַ“צּ’וּקָה”⁸⁶ הַשְּׁבִיעִית. לִפְנֵי הַמַּחֲזוֹר הָאַחֲרוֹן מָנִינוּ לִזְכוּתֵנוּ 4 שְׁעָרִים וְ־3 נְקֻדּוֹת־מוּסָף, בְּעוֹד שֶׁמִּתְנַגְּדֵינוּ מָנוּ 3 שְׁעָרִים וְ־4 נְקֻדּוֹת מוּסָף. אִם יִזְכּוּ הַלָּלוּ עוֹד בְּשַׁעַר אֶחָד, לֹא יִהְיֶה זֶה תֵּיקוּ, אֶלָּא נִצָּחוֹן גָּמוּר לָאוֹיֵב. רַק לִפְעָמִים רְחוֹקוֹת רָאִיתִי מְתִיחוּת כָּזוֹ מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים. יָכֹלְתָּ לְשַׁעֵר, שֶׁאֵין כָּאן עִנְיָן שֶׁל מִשְׂחָק כְּלָל, אֶלָּא שְׁאֵלַת חַיִּים וָמָוֶת. מַשְׁבֵּרִים חֲמוּרִים הַרְבֵּה יוֹתֵר אֵינָם מְעוֹרְרִים הִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה מִזּוֹ. שׁוּב אֵינֶנִּי זוֹכֵר עַל הַ“צּ’וּקָה” הָאַחֲרוֹנָה אֶלָּא זֶה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיִינוּ דּוֹהֲרִים אֵילָךְ וָאֵילָךְ עַל פְּנֵי הַמִּגְרָשׁ, תּוֹךְ הַתְקָפוֹת נִמְרָצוֹת וְהַתְקָפוֹת־נֶגֶד נוֹאָשׁוֹת, לֹא חָדַלְתִּי לְהַרְהֵר: "מִי יִתֵּן וּבָא הַלַּיְלָה, אוֹ בְּלִיכֶר⁸⁷. סוֹף סוֹף הִגִּיעָה הַשָּׁעָה הַמְקֻוָּה, כְּשֶׁבִּשֵּׂר הַפַּעֲמוֹן אֶת גְּמָר הַתַּחֲרוּת הַגְּדוֹלָה וְיָכֹלְנוּ לוֹמַר, בְּעוֹד אָנוּ נוֹהֲרִים, עֲיֵפִים וִיגֵעִים, עַל גַּבֵּי הַפּוֹנִי: “לָנוּ הַנִּצָּחוֹן בַּתַּחֲרוּת הַבֵּין־גְּדוּדִית שֶׁל 1899”. בְּשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה אֵין קֵץ, סִפּוּק נַפְשִׁי עָמֹק וְהִלּוּלוֹת־לַיְלָה, בָּהֶן לֹא חָסַר הַיַּיִן, חַגּוֹנוּ אֶת הַנִּצָּחוֹן. אַל תֵּצַר עֵינְכֶם בְּשִׂמְחָתָם וְשַׁעֲשׁוּעֵיהֶם שֶׁל חַיָּלִים צְעִירִים אֵלֶּה, שֶׁנִּקְבְּצוּ וּבָאוּ לְכָאן מִגְּדוּדִים רַבִּים וְשׁוֹנִים. מְעַטִּים מֵאוֹתָם הַחוֹגְגִים זָכוּ לְהַאֲרִיךְ יָמִים. קְבוּצָתֵנוּ אָנוּ לֹא זָכְתָה לְשַׂחֵק עוֹד פַּעַם. מִקֵּץ שָׁנָה, נֶהֱרַג אַלְבֶּרְט סֵיבוֹרִי בִּטְרַנְסְוַל, בַּרְנֶס נִפְצַע קָשֶׁה בְּנָטָל, וַאֲנִי נַעֲשֵׂיתִי פּוֹלִיטִיקַאי מַרְבֶּה יְשִׁיבָה וְחָשׁ יוֹתֵר וְיוֹתֵר בִּכְתֵפִי הַשְּׁמוּטָה. הָיָה לָנוּ הַדָּבָר בִּבְחִינַת “אִם לֹא עַכְשָׁו – אֵימָתַי”. וּמִנִּי אָז לֹא זָכָה עוֹד גְּדוּד שֶׁל חֵיל־הַפָּרָשִׁים מִדְּרוֹם הֹדּוּ בְּאוֹתוֹ הַפְּרָס.

הַגְּדוּד הוֹדִיעַ לִי חִבָּה יְתֵרָה בִּפְרִידָתִי, וּבִסְעֻדַּת־הָעֶרֶב הָאַחֲרוֹנָה בִּמְסִבָּתוֹ זָכִיתִי לַמַחֲמָאָה הַנְּדִירָה שֶׁל כּוֹס בְּרָכָה לְחַיַּי. כַּמָּה מְאֻשָּׁרוֹת הָיוּ שְׁנוֹת חַיַּי אִתָּם, וְכַמָּה נֶאֳמָנָה הָיְתָה יְדִידוּתָם. הָיָה זֶה בֵּית־אֻלְפָּנָא מְפֹאָר לְכֻלָּנוּ. מִשְׁמַעַת וַחֲבֵרוּת – אֵלֶּה הֵם הַדְּבָרִים שֶׁלָּמַדְנוּ בּוֹ. וְאוּלַי יֵשׁ לְאֵלֶּה עֵרֶךְ לֹא פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר לְתוֹרַת הָאוּנִיבֶרְסִיטָאוֹת. בְּכָל־זֹאת, יְהֵא אָדָם אוֹחֵז בָּזֶה, וְגַם מִזֶּה לֹא יַנַּח יָדוֹ.

* * * * *

בֵּינְתַיִם הָיִיתִי עוֹבֵד בְּהַתְמָדָה עַל “מִלְחֶמֶת הַיְאֹר”. הֶקֵּפוֹ שֶׁל חִבּוּר זֶה הָיָה גָּדֵל וְהוֹלֵךְ. הַפָּרָשָׁה הַבּוֹדֶדֶת שֶׁל מַעֱרֶכֶת אוֹמְדוּרְמָן פָּשְׁטָה אֲחוֹרַנִּית וְנֶהֶפְכָה כִּמְעַט לְדִּבְרֵי יְמֵי חֻרְבָּנוֹ וּגְאֻלָּתוֹ שֶׁל הַסּוּדַן. קָרָאתִי סְפָרִים לַעֲשָׂרוֹת – כָּל מַה שֶּׁנִּתְפַּרְסֵם עַל אוֹתוֹ נוֹשֵׂא, וְעַתָּה תִּכַּנְתִּי שְׁנֵי כְּרָכִים רַבֵּי־כַּמּוּת. נִסִּיתִי לְמַזֵּג אֶת סִגְנוֹנֵיהֶם שֶׁל מֵקוֹלֵי וְגִיבּוֹן, הָאַנְטִיתֵסוֹת הַמְקֻטָּעוֹת שֶׁל הָרִאשׁוֹן עִם הַמִּשְׁפָּטִים הַמְעֻגָּלִים שֶׁל הָאַחֲרוֹן; פֹּה וָפֹה אַף הוֹסַפְתִּי נֹפֶךְ מִשֶּׁלִּי. נִתְגַּלָּה לִי, שֶׁתּוֹרַת הַכְּתִיבָה – בְּיִחוּד בְּסִפּוּר – אֵינָהּ עִנְיָן שֶׁל מִשְׁפָּטִים בִּלְבַד, אֶלָּא סְעִיפִים סְעִיפִים נִתְּנָה. כְּשֵׁם שֶׁהַמִּשְׁפָּט כָּלַל רַעְיוֹן אֶחָד בִּמְלוֹאוֹ, כָּךְ צָרִיךְ הַסָּעִיף לְהַקִּיף מִקְרֶה מְסֻיָּם; וּכְשֵׁם שֶׁהַמִּשְׁפָּטִים צְרִיכִים לָבוֹא זֶה בַּעֲקֵבוֹ שֶׁל זֶה, כָּךְ הֶכְרַח הוּא, שֶׁהַסְּעִיפִים יִהְיוּ הוֹלְמִים זֶה אֶת זֶה, בְּדוֹמֶה לַמַּצְמֵדִים הָאַבְטוֹמָטִיִּים שֶׁל קְרוֹנוֹת הָרַכֶּבֶת. אַף עִנְיָן הַחֲלֻקָּה לִפְרָקִים הֵחֵל לְהִתְגַּלּוֹת אֵלַי. הֶכְרַח הוּא שֶׁכָּל פֶּרֶק יְהֵא בַּעַל שְׁלֵמוּת עַצְמִית. צָרִיךְ שֶׁכָּל הַפְּרָקִים יִהְיוּ שָׁוִים בְּעֶרְכָּם, וּפָחוֹת אוֹ יוֹתֵר אַף בְּגָדְלָם. יֵשׁ פְּרָקִים, שֶׁהִתְפַּתְּחוּתָם בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע וְעִנְיָנָם מוּבָן מֵאֵלָיו; אוּלָם קָשֶׁה הַדָּבָר הַרְבֵּה יוֹתֵר כְּשֶׁאַתָּה צָרִיךְ לִרְקֹם לְתוֹךְ הַמַּסֶּכֶת עִנְיָנִים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת שַׁעַטְנֵז אֶלָּא שֶׁאֵין אַתָּה יָכוֹל לְהַשְׁמִיט אַף אֶחָד מֵהֶם. לְבַסּוֹף יֵשׁ לִבְדֹּק אֶת הַיְצִירָה הַמֻּגְמֶרֶת, מֵאָלֶ“ף עַד תָּ”ו, וְלִקְבֹּעַ אֶת הַסֵּדֶר וְהַיַּחַס הַנָּכוֹן בֵּין הַפְּרָקִים. כְּבָר נִמְצֵאתִי לָמֵד, שֶׁהַכְרוֹנוֹלוֹגְיָה מְשַׁמֶּשֶׁת מַפְתֵּחַ נוֹחַ לְסִפּוּר־הַמַּעֲשֶׂה. כְּבָר גִּלִּיתִי שֶׁ“טוּב שֵׂכֶל הוּא יְסוֹד הַכְּתִיבָה הַטּוֹבָה”. הָיִיתִי זָהִיר וְנִזְהָר שֶׁלֹּא לְהַתְחִיל אֶת סִפּוּר־הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלִּי, כְּדֶרֶךְ כַּמָּה מְחַבְּרִים עֲלוּבִים, “אַרְבַּעַת אֲלָפִים שָׁנָה לִפְנֵי הַמַּבּוּל”, וְשִׁנַּנְתִּי לְעַצְמִי פָּסוּק צָרְפַתִּי מִן הַמְשֻׁבָּחִים בְּיוֹתֵר: “L’art d’ệtre ennyeux, c’est de tout dire”.⁸⁸ הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לַחֲזֹר עָלָיו כַּיּוֹם הַזֶּה.

אֵין לְךָ דָּבָר טוֹב וְנָעִים מִכְּתִיבַת סֵפֶר. הֲרֵי אַתָּה חַי בּוֹ, הוּא נַעֲשֶׂה חֲבֵרְךָ הַנֶּאֱמָן. הוּא בּוֹנֶה סְבִיבְךָ אֲוִירַת־בְּדֹלַח שֶׁל עִנְיָן וּמַחֲשָׁבָה. מִבְּחִינָה יְדוּעָה אַתָּה מַרְגִּישׁ עַצְמְךָ כְּדַג־זָהָב בַּאֲגַן. אֶלָּא שֶׁבַּמִּקְרֶה שֶׁלָּנוּ מַתְקִין דַּג־הַזָּהָב עַצְמוֹ אֶת אֲגַנּוֹ. הַסֵּפֶר לִוָּה אוֹתִי בְּכָל אֲשֶׁר הָלַכְתִּי. מֵעוֹלָם לֹא נִפְגַּם בְּטִלְטוּלֵי הֵדְּרָכִים, וְלֹא הִשְׁאִיר לִי אַף רֶגַע שֶׁל בַּטָּלָה וְשִׁעֲמוּם. הַיּוֹם הוּא צָרִיךְ לִטּוּש, מָחָר – הַרְחָבָה אוֹ צִמְצוּם בְּמִבְנֵהוּ, מָחֳרָתַיִם – חִזּוק הַקִּירוֹת.

הִשְׁגַּחְתִּי בִּימֵי חַיַּי בַּדִּמְיוֹן הָרַב, הַקַּיָּם בֵּין כָּל מִינֵי דְּבָרִים. כְּתִיבַת סֵפֶר דּוֹמָה בְּהַרְבֵּה לִבְנִיַת בַּיִת, תִּכּוּן מִלְחָמָה אוֹ צִיּוּר תְּמוּנָה. הַטֶּכְנִיקָה שׁוֹנָה הִיא, הֶחֳמָרִים שׁוֹנִים הֵם, אוּלָם עֶקְרוֹנָם אֶחָד הוּא. יֵשׁ לְהַנִּיחַ אֶת הַיְסוֹדוֹת, לֶאֱסֹף אֶת הַפְּרָטִים, וְהֶכְרַח, שֶׁהַהַנָּחוֹת יִשְּׂאוּ בְּכֹבֶד מַסְקָנוֹתֵיהֶן. עַל כָּךְ יָכוֹל אַתָּה לְהוֹסִיף קִשּׁוּטִים וְשִׁפּוּרִים. מִשֶּׁנִּגְמָר הַכֹּל הֲרֵי לְפָנֶיךָ נוֹשֵׂא שֶׁהִצְלִיחַ בְּיָדְךָ. אוּלָם בְּמִלְחָמוֹת עָלוּל הַצַּד שֶׁכְּנֶגֶד לְהַפְרִיעַ אֶת כָּל מַעֲשֶׂיךָ וְלַהֲפֹךְ אֶת קַעֲרָתְךָ עַל פִּיהָ. וְאֵיזֶהוּ שַׂר־צָבָא מְשֻׁבָּח? מִי שֶׁמַּגִּיעַ לְבִצּוּעַ תָּכְנִיּוֹתָיו בְּלִי שֶׁיִּהְיֶה קָשׁוּר בַּתָּכְנִיּוֹת.

בַּסְּפִינָה, בָּהּ חָזַרְתִּי לְאַנְגְּלִיָּה, קָשַׁרְתִּי קִשְׁרֵי יְדִידוּת עִם הָעִתּוֹנַאי הַמַּזְהִיר בְּיוֹתֵר, שֶּׁהִכַּרְתִּי בְּיָמַי. מַר ג. וו. סְטִיוֶנְס הָיָה “כּוֹכַב” הָעִתּוֹנָאִים בְּעִתּוֹנוֹ הֶחָדָשׁ שֶׁל אָדָם בְּשֵׁם מַר הַרְמְסְווֹרְת, “דֵּילִי מֵיל”, שֶׁפָּרַץ זֶה עַתָּה לָעוֹלָם וְהִכְרִיחַ אֶת הַ“דֵּילִי טֵלֶגְרַף” לְהִתְקָרֵב כִּמְלוֹא צַעַד וּבַהֲגִינוּת לַתְּקוּפָה הַוִּיקְטוֹרְיָנִית. הַרְמְסְווֹרְת הִרְבָּה לִסְמֹךְ עַל סְטִיוֶנְס בְּאוֹתָם הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים, הַקָּשִׁים לְעִתּוֹן, וּבְרֹב חַסְדּוֹ אֵלַי בִּקֵּשׁ מֵאִתּוֹ לְאַחַר זְמַן לַעֲשׂוֹת לִי פִּרְסוּם. סְטִיוֶנְס עָשָׂה זֹאת בְּמֵיטַב יְכָלְתּוֹ הַמְפֹאֶרֶת, “פִּרְסֹמֶת לַמְפֻרְסָמוֹת” הָיְתָה סִסְמָתָם שֶׁל עִתּוֹנֵי הַרְמְסְווֹרְת בְּרֵאשִׁיתָם, וְכָךְ זָכִיתִי לְאוֹתוֹ כָּבוֹד. אוּלָם הִקְדַּמְתִּי הַמְאֻחָר.

הָיִיתִי מֵסֵב בַּטְּרַקְלִין שֶׁל אִינְדִיאַמַן וְכוֹתֵב. הִגַּעְתִּי אוֹתָהּ שָׁעָה לְפָרָשָׁה מַסְעִירָה בְּסִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה. צְבָא הַיְאֹר הִגִּיעַ זֶה עַתָּה, לְאַחַר מַסַּע־לַיְלָה מְזֹרָז, לְאַבּוּ־חָמִיד וְעָמַד לְהַתְקִיפָהּ. הִקְדַּמְתִּי לְפָרָשָׁה זוֹ מִמֵּיטַב מְלִיצוֹתַי: “דִּמְדּוּמֵי הַשַּׁחַר הָיוּ בּוֹקְעִים וְהוֹלְכִים, וְהָעֲרָפֶל הָעוֹלֶה מִן הַיְאֹר, שֶׁנִּתְפַּזֵּר עִם זְרִיחַת הַחַמָּה, גִּלָּה אֶת שִׂרְטוּטֶיהָ שֶׁל עִיר הַדֶּרְוִישִׁים עִם שַׂהֲרוֹן הַרְרֵי־הַסֶּלַע שֶׁמֵּאֲחוֹרֶיהָ. בְּתוֹךְ כָּתְלֵי אַמְפִיתֵאַטְרוֹן קוֹדֵר זֶה עָמְדָה לְהֵעָרֵךְ עַתָּה אַחַת הַדְּרָמוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶל הַמִּלְחָמָה”.

“חַה־חַה־חָה!” אָמַר סְטִיוֶנְס, שֶׁהֵצִיץ פִּתְאֹם מֵאֲחוֹרֵי כְּתֵפִי.

“תְּסַיֵּם אֵפוֹא אַתָּה”, אָמַרְתִּי בְּקוּמִי מִמְּקוֹמִי, וְעָלִיתִי אֶל הַסִּפּוּן.

תָּאֵב הָיִיתִי לָדַעַת, כֵּיצַד יְנַסַּח אֶת הָעִנְיָן, וּבֶאֱמֶת קִוִּיתִי לִתְרוּמָה חֲשׁוּבָה, אוּלָם מִשֶּׁיָּרַדְתִּי שׁוּב לַטְּרַקְלִין, מָצָאתִי כִּי כָל מַה שֶּׁרָשַׁם עַל גִּלְיוֹן הַנְּיָר הַנָּאֶה שֶׁלִּי הָיָה: “פַּף־פָּף! פַּף־פָּף! פָּף! פָּף!” בִּכְתָב־יָדוֹ הַזָּעִּיר, וּבְתַחְתִּית הַדַּף, בְּאוֹתִיּוֹת־דְּפוּס גְּדוֹלוֹת: “הַךְ־הָךְ!!!” קַלּוּת־רֹאשׁ זוֹ עוֹרְרָה בִּי גֹּעַל. אוּלָם הָיוּ לִסְטִיוֶנְס הַרְבֵּה סִגְנוֹנִים אֲחֵרִים חוּץ מֵאוֹתָן הַיְצִירוֹת הַקַּלּוֹת, הַפְּזִיזוֹת וְהַפּוֹחֲזוֹת, שֶׁכָּתַב בִּשְׁבִיל הַ“דֵּילִי מֵיל”. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן בְּעֵרֶךְ נִתְפַּרְסֵם מַאֲמָר, בְּעִלּוּם שֵׁם מְחַבְּרוֹ, עַל עֲתִידָהּ שֶׁל הַקֵּיסָרוּת הַבְּרִיטִית בְּשֵׁם “גִּיבּוֹן הֶחָדָשׁ”. יָכֹלְתָּ לְהַעֲלוֹת בְּדַעְתְּךָ שֶׁמַּאֲמָר זֶה הוּצָא כִּכְתָבוֹ וְכִלְשׁוֹנוֹ מִתּוֹךְ דַּפֵּי הַהִסְטוֹרְיוֹן שֶׁל רוֹמִי. הֻפְתַּעְתִּי לִשְׁמֹעַ מִפִּי סְטִיוֶנְס, שֶׁהוּא הוּא בַּעַל־הַדָּבָר.

לְאַחַר זְמַן הוֹאִיל סְטִיוֶנְס לִקְרֹא אֶת הַגָּהוֹתַי וּלְנַהֲלֵנִי בַּעֲצָתוֹ הַחֲשׁוּבָה, שֶׁאֲנִי מַעְתִּיקָהּ בָּזֶה.

“פַּרְשִׁיּוֹת הַסֵּפֶר שֶׁקָּרָאתִי”, כָּתַב אֵלַי, “יְשַׁמְּשׁוּ, כִּמְדֻמַּנִי, תּוֹסֶפֶת רַבַּת־עֵרֶךְ לִיצִירוֹתָיו שֶׁל ג. וו. סְטִיוֶנְס; לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, הֲרֵי זוֹ עֲבוֹדָה חֲשׁוּבָה בִּכְלָלָהּ. לְדַעְתִּי, זֶהוּ סֵפֶר מִמַּדְרֵגָה רִאשׁוֹנָה, כָּתוּב בְּטוּב־שֵׂכֶל, מְתֻכָּן וּמְחֻבָּר כַּהֲלָכָה וְדַפָּיו מְלֵאִים תֵּאוּרִים נָאִים וּמְאִירֵי־עֵינַיִם. דְּבַר־שְׁלִילָה יְחִידִי, שֶׁעָלַי לְהַגִּיד לְךָ, הוּא זֶה, שֶׁהֶעָרוֹתֶיךָ הַפִּילוֹסוֹפִיּוֹת, שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל נִתְּנוּ בְּצוּרָה נָאָה, רֻבָּן חֲרִיפוֹת וּמֵהֶן אַף נְכוֹנוֹת, תּוֹפְסוֹת מָקוֹם יֶתֶר עַל הַמִּדָּה, לַעֲזָאזֵל. אֲנִי בִּמְקוֹמְךָ הָיִיתִי מַנִּיחַ לוֹ לַפִּילוֹסוֹף לְמִן יָנוּאַר 1898 וְאֵילָךְ, וּמַכְנִיס אוּלַי שֶׁמֶץ מִדְּבָרָיו בַּסִּיּוּם. הוּא רַק יְשַׁעֲמֵם אֶת הַקּוֹרְאִים. מִי שֶׁלָּהוּט אַחֲרֵי הַפִּילוֹסוֹפְיָה מָצוֹא יִמְצָאֶנָּה בִּלְעָדֶיךָ”.

עֲלִיצוּתוֹ וּבְדִיחוּת־דַּעְתּוֹ, עִם לַעְגּוֹ הַשָּׁנוּן, עָשׂוּהוּ בֶּן־לְוָי נָעִים וְנֶחֱמָד, וְקִשְׁרֵי יְדִידוּתֵנוּ נִתְחַזְּקוּ בְּחָדְשֵׁי הַקַּיִץ שֶׁל 1899. זֶה הָיָה קֵיצוֹ הָאַחֲרוֹן. הוּא מֵת מִטִּיפוּס־הַבֶּטֶן בְּלֵידִיסְמִית בְּפֶבְּרוּאַר 1900.

עָשִׂיתִי כִּשְׁבוּעַיִם בְּקַהִיר, בִּמְקוֹם שֶׁאָסַפְתִּי חֹמֶר בִּשְׁבִיל סִפְרִי וְגִיַּסְתִּי אֶת עֶזְרָתָם שֶׁל כַּמָּה אֲנָשִׁים, שֶׁמִּלְּאוּ תַּפְקִידִים חֲשׁוּבִים בַּמַּעֲרָכָה הַסּוּדָנִית. כָּךְ נִפְגַּשְׁתִּי עִם גִּ’ירוּאַרְד, הַקַּנָּדָאִי הַצָּעִיר מֵחֵיל־הַמְהַנְדְּסִים הַמַּלְכוּתִי, שֶׁבָּנָה אֶת מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל בַּמִּדְבָּר; סְלֵיטִין פֶּחָה, הַקָצִין הָאוֹסְטְרִי קְטַן־הַקּוֹמָה, שֶׁנִתְעַנָּה עֶשֶׂר שָׁנִים בִּשְׁבִי הָכַּלִּיף, וְסִפְרוֹ “אֵשׁ וָחֶרֶב בְּסוּדַן” הוּא אֶחָד מִסִּפְרֵי־הַמּוֹפֵת בְּמִקְצוֹעוֹ; סֶר רֵגִ’ינַלְד וִנְגֵּיט, רֹאשׁ הַבּוֹלֶשֶׁת הַצְּבָאִית, שֶׁכְּבָר הָיִיתִי מַכִּיר לוֹ טוֹבָה עַל סְעֻדָּה נָאָה אַחַת; גַּרְסְטֶן, רֹאשׁ שֵׁרוּת־הַהַשְׁקָאָה הַמִּצְרִי; יַחַד עִם מִסְפַּר מְדִינָאִים וְאִישִׁים מִצְרִיִּים חֲשׁוּבִים. כָּל אֶחָד מִן הָאֲנָשִׁים רַבֵּי־הַפְּעָלִים הָאֵלֶּה מִלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ הַמְיֻחָד בְּאֶמְצְעֵי הַמִּלְחָמָה וְהָאַדְמִינִיסְטְרַצְיָה שֶׁשִּׁנּוּ אֶת פְּנֵי מִצְרַיִם וְהֵרִימוּ אוֹתָהּ מֵאַנַּרְכִיָּה, פְּשִׁיטַת־רֶגֶל וְּתבוּסָה, אֶל שִׂיא הָשֶׁפַע, בְּפָחוֹת מֵעֶשְׂרִים שָׁנָה. הִכַּרְתִּי כְּבָר אֶת הָאִישׁ הָעוֹמֵד בְּרֹאשָׁם, לוֹרְד קְרוֹמֶר. הוּא הִזְמִינַנִי לְבַקֵּר אֶצְלוֹ בַּסּוֹכְנוּת הַבְּרִיטִית וְהִסְכִּים בְּרָצוֹן לִקְרֹא אֶת הַפְּרָקִים עַל שִׁחְרוּר הַסּוּדַן וּמוֹתוֹ שֶׁל גּוֹרְדוֹן, שֶׁכְּבָר הֻשְׁלְמוּ בְּיָדִי. לְפִיכָךְ שָׁלַחְתִּי לוֹ חֲבִילָה גְּדוֹלָה שֶׁל גִּלְיוֹנוֹת בִּכְתָב־מְכוֹנָה, וְשָׂמַחְתִּי גַּם נִדְהַמְתִּי, כְּשֶׁקִּבַּלְתִּי לְאַחַר יָמִים מֻעָטִים אֶת כְּתָב־הַיָּד, מְסֻמָּן בְּעִפָּרוֹן כָּחֹל, עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל בְּמֶרֶץ, שֶׁהִזְכִּיר לִי אֶת הַיַּחַס אֶל תַּרְגִּילַי הַלַּטִּינִיִּים בְּבֵית־הַסֵּפֶר שֶׁבְּהֶרָאוּ. רָאִיתִי, שֶׁלּוֹרְד קְרוֹמֶר טָרַח טְרָחוֹת הַרְבֵּה עַל מְלִיצוֹתַי הַנְּבוּבוֹת, וְעַל כֵּן קִבַּלְתִּי עָלַי אֶת הַדִּין וְנִשְׁמַעְתִּי לְהֶעָרוֹת הַבִּקֹּרֶת שֶׁלּוֹ, שֶׁהָיוּ מַקִּיפוֹת בְּרֻבָּן, וּמֵהֶן חוֹבְלָנִיּוֹת בְּיוֹתֵר. כָּתַבְתִּי, לְמָשָׁל, בְּעִנְיַן מִנּוּיוֹ שֶׁל הַגֵּנֵרַל גּוֹרְדוֹן בִּתְקוּפָה אַחַת שֶׁל פָּרָשַׁת־חַיָּיו כְּמַזְכִּיר פְּרָטִי לַלּוֹרְד רִיפּוֹן: “הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְאוֹנָהּ נֶהֶפְכָה לְכוֹכַב־לְוָי לְנֵר־חֵלֶב שָׁוֶה פְּרוּטָה”. לְפָסוּק זֶה הֵעִיר לוֹרְד קְרוֹמֶר: “דּוֹמַנִי שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ בִּגְאוֹנָה יֵשׁ בָּהּ מִשּׁוּם קִלּוּס יֶתֶר, וְנֵר־חֵלֶב שָׁוֶה פְּרוּטָה הוּא מִעוּט דְּמוּתוֹ שֶׁל מַעֲמַד הַלּוֹרְד רִיפּוֹן כַּמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ, וְלֹא בְּצֶדֶק. לוֹרְד רִיפּוֹן לֹא יָשִׂים לֵב לְכָךְ, אֲבָל אֶפְשָׁר, שֶׁיְדִידָיו יִתְרַגְּזוּ, וְרֹב הַבְּרִיּוֹת יָשִׂימוּ אוֹתְךָ לִצְחוֹק”. הֲשִׁיבוֹתִי לוֹ בְּמִכְתָּב, שֶׁהִנְנִי מַקְרִיב פְּנִינָה זוֹ, שֶׁכֹּה יָקְרָה בְּעֵינַי עַד אוֹתוֹ הַיּוֹם, וְכֵן הִסְכַּמְתִּי, בְּכָל הָעֲנִיווּת הָרְאוּיָה, לְהַרְבֵּה הַשָּׂגוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁלּוֹ. בְּכָךְ פִּיַּסְתִּי אֶת לוֹרְד קְרוֹמֶר, שֶׁהוֹסִיף לְהַרְאוֹת הִתְעַנְיְנוּת רַבַּת־יְדִידוּת בַּעֲבוֹדָתִי. הוּא כָּתַב אֵלַי: “יוֹדֵעַ אֲנִי, שֶׁמָּתַחְתִּי עָלֶיךָ בִּקֹּרֶת קָשָׁה בְּהֶעָרוֹתַי, וְהִשְׂכַּלְתָּ עֲשֹׂה בְּקַבֶּלְךָ אֶת דְּבָרַי בְּרוּחַ הַיְדִידוּת הַגְּמוּרָה, שֶׁבָּהּ נֶאֶמְרוּ. עָשִׂיתִי בִּשְׁבִילְךָ מַה שֶּׁאֲנִי מְבַקֵשׁ מֵאֲחֵרִים, שׁוּב וָשׁוּב, לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִילִי. אֲנִי מְבַקֵּשׁ תָּמִיד מִדַּת בִּקֹּרֶת מֵאֵת יְדִידַי, לִפְנֵי שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב אוֹ עוֹשֶׂה מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב. טוֹב הַרְבֵּה יוֹתֵר לִשְׁמֹעַ בִּקֹּרֶת יְדִידוּתִית, הַמַּעֲמִידָה אוֹתְךָ עַל טָעֻיּוֹתֶיךָ לִפְנֵי הַמַּעֲשֶׂה, מִהְיוֹת קָרְבַּן בִּקֹּרֶת עוֹיֶנֶת לְאַחַר מַעֲשֶׂה, כְּשֶׁאֵין לוֹ עוֹד תַּקָּנָה. מְקַוֶּה אֲנִי, שֶׁסִּפְרְךָ יַצְלִיחַ, וְסָבוּר אֲנִי, שֶׁהַצְלָחָתוֹ מֻבְטַחַת. אַחַד הַדְּבָרִים הַמְּעַטִּים, הַמּוֹסִיפִים לְעַנְיֵן אוֹתִי בַּחַיִּים, הוּא לִרְאוֹת אֲנָשִׁים צְעִירִים בְּקַו הָעֲלִיָּה”.

הִרְבֵּיתִי לְבַקֵּר אֵצֶל לוֹרְד קְרוֹמֶר בְּמֶשֶׁךְ שְׁבוּעַיִם אֵלֶּה, וּבְקִיאוּתוֹ וְחָכְמָתוֹ הָיוּ לִי לְתוֹעֶלֶת רַבָּה. בְּאָפְיוֹ נִתְגַּלְּמוּ בְּמִדָּה רַבָּה הָאֲדִישׁוּת וְיִשּׁוּב הַדַּעַת, שֶׁהָיוּ מְיַחֲסִים לְמוֹשְׁלִים בְּרִיטִיִּים בַּמִּזְרָח. נִזְכַּרְתִּי בְּאֶחָד מִפִּתְגָּמַי הַצָּרְפַתִּיִּים הַמְעֻלִּים: “On ne règne sur les âmes que par le calme”.⁸⁹ הוּא לֹא יָדַע חִפָּזוֹן מֵעוֹלָם וְלֹא בִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת רֹשֶׁם אוֹ לְעוֹרֵר רַעַשׁ מֵעוֹלָם. הוּא בָּחַר לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה וְקִבֵּל פְּנֵי אֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ אֶצְלוֹ. הוּא עָקַב אַחֲרֵי מַהֲלַךְ הַמְּאֹרָעוֹת, עַד שֶׁנִּצְטָרְפוּ לְאֶפְשָׁרוּת שֶׁל הִתְעָרְבוּת שְׁקֵטָה וּמֻחְלֶטֶת. הָיָה בִּיכָלְתּוֹ לְחַכּוֹת שָׁנָה תְּמִימָה בְּאוֹתָהּ הַקַּלּוּת, בָּהּ הָיָה מְחַכֶּה שָׁבוּעַ. לִפְעָמִים תְּכוּפוֹת חִכָּה אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים עַד שֶׁהִשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשׁוֹ. זֶה שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה מוֹשֵל בְּמִצְרַיִם. הוּא דָּחָה אֶת כָּל הַתְּאָרִים הַמְצַלְצְלִים שֶׁהֻצְּעוּ לוֹ; הוּא נִשְׂאַר, בְּפַשְׁטוּת, הַסּוֹכֵן הַבְּרִיטִי. מַעֲמָדוֹ סָתוּם הָיָה; אֶפְשָׁר הָיָה לַחֲשֹׁב שֶׁהוּא אֵינוֹ וְלֹא כְלוּם; לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, הָיָה הַכֹּל. דִבּוּרוֹ הָיָה לְחֹק. כְּשֶׁהוּא מִסְתַּיֵּעַ בְּקֹמֶץ עוֹזְרִים בַּעֲלֵי־כִּשְׁרוֹנוֹת, רֻבָּם צְעִירִים, שֶׁבְּדוֹמֶה לִמְפַקְּדָם לִמְּדוּ אֶת עַצְמָם לְהִשָּׁאֵר מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים, הָיָה קְרוֹמֶר מוֹדִיעַ אֶת פִּקּוּחוֹ הַמְדֻקְדָּק, הַסַּבְלָנִי, עַל כָּל מַחְלְקוֹת הָאַדְמִינִיסְטְרַצְיָה הַמִּצְרִית וְעַל הַמְּדִינִיּוּת שֶׁלָּהּ מִכָּל בְּחִינוֹתֶיהָ. מֶמְשָׁלוֹת בְּרִיטִיּוֹת וּמִצְרִיּוֹת בָּאוּ וְהָלְכוּ. הוּא רָאָה בְּאָבְדַּן הַסּוּדַן וְכִבּוּשׁוֹ מֵחָדָש. הוּא שָׁמַר עַל אוֹצַר הַמְּדִינָה וְעַל כָּל נִיד וְזִיז בַּפּוֹלִיטִיקָה הַמִּצְרִית. הָיָה נָעִים מְאֹד לִרְאוֹתוֹ בְּתוֹךְ תּוֹכוֹ שֶׁל מִפְעַל־חַיָּיו הַמַּזְהִיר, סֵמֶל הַשִּׁלְטוֹן הָעֶלְיוֹן בְּלֹא הִדּוּר חִיצוֹנִי, לְלֹא מַאֲמָץ גָּלוּי. לְכָבוֹד חָשַׁבְתִּי אֶת יַחֲסוֹ הָאָדִיב אֵלַי. אֵין אָנוּ רוֹאִים דֻּגְמָתוֹ בְּיָמֵינוּ, אַף כִּי רַב וְחָמוּר הַצֹּרֶךְ.

 

פֶּרֶק שִׁבְעָה־עָשָׂר: אוֹלְדְהַם    🔗

בַּאֲבִיב 1899 נוֹדַע לִי, שֶׁיֵּשׁ עוֹד אָדָם אֶחָד בְּשֵׁם וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל, וְגַם הוּא כּוֹתֵב סְפָרִים; הוּא הָיָה עוֹסֵק, כַּנִּרְאֶה, בִּכְתִיבַת רוֹמָנִים, וְרוֹמָנִים מְשֻׁבָּחִים דַּוְקָא, שֶׁזָּכוּ לַהֲפָצָה כַּבִּירָה בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית. קִבַּלְתִּי מֵהַרְבֵּה אֲנָשִׁים מִכְתְּבֵי בְּרָכָה לַכִּשְׁרוֹן שֶׁגִּלּוּ בִּי בְּתוֹרַת מְסַפֵּר. סָבוּר הָיִיתִי תְּחִלָּה, שֶׁאֵלֶּה בָּאוּנִי מִתּוֹךְ הַעֲרָכָה מְאֻחֶרֶת שֶׁל סְגֻלּוֹת סִפְרִי “סַוְרוֹלָה”. לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים עַד שֶׁנִּתְבָּרֵר לִי, שֶׁאָמְנָם יֵשׁ עוֹד “יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן”, לְמַזָּלִי – מֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי. עָמַדְתִּי וְחִבַּרְתִּי אִגֶּרֶת לְצֶ’רְצִ’יל־מִשְׁנֶה זֶה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ, בְּיַחַד עִם תְּשׁוּבָתוֹ, מִשּׁוּם עִנְיָן סִפְרוּתִי יְקַר־הַמְּצִיאוּת.

לוֹנְדוֹן,

7 בְּיוּנִי, 1899.

מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל מַגִּישׁ אֶת בִּרְכוֹתָיו לְמַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל וּמְבַקֵּשׁ לְהָעִיר אֶת תְּשׂוּמַת־לִבּוֹ לְעִנְיָן הַנּוֹגֵעַ לִשְׁנֵיהֶם. נוֹדַע לוֹ מֵרְשִׁימוֹת בִּקֹּרֶת בָּעִתּוֹנוּת, כִּי מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל עוֹמֵד לְפַרְסֵם רוֹמָן חָדָשׁ, בְּשֵׁם “רִיצַ’רְד קַרְוֶל”, שֶׁמֻּבְטַחַת לוֹ הֲפָצָה בְּאַנְגְּלִיָּה וּבַאֲמֵרִיקָה כְּאַחַת. מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל הוּא גַּם מְחַבְּרוֹ שֶׁל רוֹמָן, הַמִּתְפַּרְסֵם עַתָּה בְּהֶמְשֵׁכִים בְּ“מַקְמִילָן’ס מֵגֵזִין”, שֶׁהוּא מְקַוֶּה לִרְאוֹתוֹ נָפוֹץ גַּם בְּאַנְגְּלִיָּה וְגַם בַּאֲמֵרִיקָה. כֵּן הוּא אוֹמֵר לְהוֹצִיא בַּ־ 1 לְאוֹקְטוֹבֶּר עוֹד פָּרָשָׁה צְבָאִית מִמִּלְחֶמֶת סוּדַן. אֵין לוֹ כָּל סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁמַּר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל יַכִּיר מִמִּכְתָּב זֶה – אִם לֹא הִכִּיר עֲדַיִן בְּכָל אֹפֶן אַחֵר – שֶׁקַּיֶּמֶת סַכָּנָה חֲמוּרָה שֶׁל עִרְבּוּב הַתְּחוּמִים בֵּין יְצִירוֹתָיו שֶׁלּוֹ לְבֵין אֵלֶּה שֶׁל מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל. לִבּוֹ סָמוּךְ וּבָטוּחַ, שֶׁמַּר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל, אַף הוּא כָּמוֹהוּ, אֵינוֹ רוֹצֶה בְּכָךְ, בְּשׁוּם פָּנִים. כְּדֵי לִמְנֹעַ, כְּכָל הָאֶפְשָׁר טָעֻיּוֹת לֶעָתִיד לָבוֹא, הֶחֱלִיט מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל לְפַרְסֵם אֶת כָּל הַמַּאֲמָרִים, הַסִּפּוּרִים וּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁהוּא כּוֹתֵב, בַּחֲתִימַת " וִינְסְטוֹן סְפֶּנְסֶר צֶ’רְצִ’יל“, וְלֹא " וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל” כְּקֹדֶם.

הוּא מְקַוֶּה, שֶׁסִּדּוּר זֶה יִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל, וְהוּא מֵעֵז לְהַצִּיעַ, כְּדֵי לִמְנֹעַ כָּל בִּלְבּוּל נוֹסָף הֶעָלוּל לִצְמֹחַ מִדִּמְיוֹן־שֵׁמוֹת זֶה הַמְיֻחָד בְּמִינוֹ, שֶׁמַּר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל מִזֶּה, וּמַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל מִזֶּה יְצָרְפוּ הֶעָרָה קְצָרָה, כָּל אֶחָד לִסְפָרָיו שֶׁלּוֹ, לְבָאֵר לִקְהַל הַקּוֹרְאִים, אֵילוּ הֵן יְצִירוֹתָיו שֶׁל מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל, וְאֵילוּ שֶׁל מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל. הַנֹּסַח שֶׁל הֶעָרָה זוֹ, יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ נוֹשֵׂא לְדִיּוּן נוֹסָף, אִם יַסְכִּים מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל.

הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּהִזְדַּמְּנוּת זוֹ, לְבָרֵךְ אֶת מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל עַל סִגְנוֹן יְצִירוֹתָיו וְהַצְלָחָתָן, הַמְעוֹרְרִרים תָּמִיד אֶת תְּשׂוּמַת לִבּוֹ הֵן בַּסְּפָרִים וְהֵן בַּיַּרְחוֹנִים, וְהוּא מְקַוֶּה, שֶׁגַּם מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל הִתְעַנֵּג בְּמִדָּה שָׁוָה עַל כָּל יְצִירָה מִיצִירוֹתָיו, שֶׁאוּלַי נִזְדַּמְּנָה לְיָדוֹ.

וִינְדְזוֹר, וֶרְמוֹנְט.

21 בְּיוּנִי 1899.

מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל מַכִּיר טוֹבָה לְמַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל, כִּי הֶעֱלָה עַל הַפֶּרֶק עִנְיָן שֶׁגָּרַם לְמַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל דְּאָגָה לָרֹב. מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל מַעֲרִיךְ אֶת אֲדִיבוּתוֹ שֶׁל מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל, בְּקָרְאוֹ שֵׁם “וִינְסְטוֹן סְפֶּנְסֶר צֶ’רְצִ’יל” עַל סְפָרָיו, מַאֲמָרָיו, וְכֻלֵּי. מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל מְמַהֵר לְהוֹסִיף, שֶׁאִלּוּ הָיוּ לוֹ עוֹד שֵׁמוֹת אֲחֵרִים, וַדַּאי שֶׁלֹּא הָיָה נִמְנָע מֵהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאֶחָד מֵהֶם.

כְּתָבָיו שֶׁל מַר וִינְסְטוֹן סְפֶּנְסֶר צֶ’רְצִ’יל (זֶה שְׁמוֹ מִכָּאן וּלְהַבָּא) הוּבְאוּ לִתְשׂוּמַת לִבּוֹ שֶׁל מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל מֵאָז הוֹפָעַת סִפּוּרוֹ הָרִאשׁוֹן בַּ“סֶּנְטְשׁוּרִי”. מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל לֹא דִּמָּה לִרְאוֹת בִּסְפָרָיו שֶׁל מַר וִינְסְטוֹן סְפֶּנְסֶר צֶ’רְצִ’יל כָּל סְתִירָה שֶׁהִיא לְנִסְיוֹנוֹתָיו הוּא בַּסִּפְרוּת הַסִּפּוּרִית.

הַצָּעָתוֹ שֶׁל מַר וִינְסְטוֹן סְפֶּנְסֶר צֶ’רְצִ’יל, לְצָרֵף הֶעָרָה לְכָל סֵפֶר וְסֵפֶר שֶׁל מַר וִינְסְטוֹן סְפֶּנְסֶר צֶ’רְצִ’יל וּמַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל, לְפִי נֹסַח מֻסְכָּם בֵּין שְׁנֵיהֶם, נִרְאֵית מְאֹד בְּעֵינֵי מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל. אִם מַר וִינְסְטוֹן סְפֶּנְסֶר צֶ’רְצִ’יל יַעֲשֶׂה אִתּוֹ חֶסֶד וְיַעֲרֹךְ נֹסַח זֶה, אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁמַּר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל יִתֵּן הַסְכָּמָתוֹ לַפְּרָטִים.

יֶתֶר עַל כֵּן, מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל עוֹמֵד לִשְׁאֹל לְחַוַּת־דַּעְתָּם שֶׁל יְדִידָיו וְהוֹצָאַת־הַסְּפָרִים שֶׁלּוֹ, אִם כְּדַאי וְרָאוּי לוֹ לְצָרֵף אֶת הַמִּלָּה “הָאֲמֵרִיקָאִי” לִשְׁמוֹ הַמִּתְנוֹסֵס בְּשַׁעֲרֵי סְפָרָיו. אִם יִמְצְאוּ אֶת הַדָּבָר לְנָכוֹן, יְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַמּוֹ"לִים לְהַכְנִיס שִׁנּוּי זֶה בַּמַּהֲדוּרוֹת הַבָּאוֹת.

מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל יוֹרֶה הֶתֵּר לְעַצְמוֹ, לִשְׁלֹחַ לְמַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל שְׁנֵי רוֹמָנִים כְּתוּבִים בְּיָדוֹ. הוּא מַחֲשִׁיב בִּמְאֹד מְאֹד אֶת כְּתָבָיו שֶׁל מַר וִינְסְטוֹן סְפֶּנְסֶר צֶ’רְצִ’יל וּמְצַפֶּה בְּעֹנֶג לִקְרִיאַת סִפְרוֹ “סַוְרוֹלָה”.

*

כָּל הָעִנְיָן סֻדַּר בְּדַרְכֵי יְדִידוּת, וּלְאַט לְאַט הִרְגִּיל עַצְמוֹ קְהַל הַקּוֹרְאִים בָּעֻבְדָּה, שֶׁהוֹפִיעוּ בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת שְׁנֵי אֲנָשִׁים שׁוֹנִים בְּנֵי שֵׁם אֶחָד, שֶׁיַּרְבּוּ לְסַפֵּק לָהֶם מִכָּאן וּלְהַבָּא אֶת צָרְכֵיהֶם הַסִּפְרוּתִיִּים וְהַפּוֹלִיטִיִּים – בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ. לְאַחַר שָׁנָה, כְּשֶׁבִּקַּרְתִּי בְּבוֹסְטוֹן, הָיָה מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל רִאשׁוֹן לִמְבָרְכַי. הוּא עָרַךְ לִכְבוֹדִי מִשְׁתֶּה עַלִּיז מְאֹד שֶׁל אֲנָשִׁים צְעִירִים, וּשְׁנֵינוּ נָשָׂאנוּ נְאֻמִּים, זֶה בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל זֶה. בְּכָל זֹאת טֶרֶם הוּשַׂם קֵץ לָעִרְבּוּבְיָה. כָּל הַדֹּאַר שֶׁלִּי נִתְקַבֵּל לְפִי הַכְּתֹבֶת שֶׁלּוֹ, וְחֶשְׁבּוֹן הַמִּשְׁתֶּה נִשְׁלַח אֵלַי. לְמוֹתָר לְהַגִּיד, שֶׁשְּׁתֵּי הַטָּעֻיּוֹת גַּם יַחַד תֻּקְּנוּ בִּמְהֵרָה.

*

יוֹם אֶחָד הִזְמִינַנִי אָדָם בְּשֵׁם מַר רוֹבֶּרְט אַסְקְרוֹפְט, נִבְחַר־הַפַּרְלַמֶּנְט הַשַּׁמְרָנִי לִגְלִיל אוֹלְדְהַם, לָבוֹא לְבֵית־הַנִּבְחָרִים. הוּא יָרַד אִתִּי לַחֲדַר־הָעִשּׁוּן וּפָתַח בְּשִׂיחָה עַל עִנְיָן חָשׁוּב. גְּלִיל אוֹלְדְהַם שׁוֹלֵחַ שְׁנֵי צִירִים לַפַּרְלַמֶּנְט, וּשְׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת הֵם עַתָּה בִּידֵי הַשַּׁמְרָנִים. מַעֲמָדוֹ שֶׁל אַסְקְרוֹפְט, הַקָּשִׁישׁ בִּשְׁנֵי הַנִּבְחָרִים, הָיָה אֵיתָן בְּיוֹתֵר, הוֹאִיל וְתָמְכוּ בּוֹ לֹא רַק הַבּוֹחֲרִים הַשַּׁמְרָנִיִּים, אֶלָּא שֶׁהָיָה גַּם יוֹעֲצָם הַמִּשְׁפָּטִי הַמְנֻסֶּה וְהַמְּהֵימָן שֶׁל הָאִגּוּדִים הַמִּקְצוֹעִיִּים לְפוֹעֲלֵי־הַכֻּתְנָה בְּאוֹלְדְהַם. נִתְבָּרֵר, שֶׁחֲבֵרוֹ הָיָה חוֹלֶה כַּמָּה זְמַן, וּמַר אַסְקְרוֹפְט חִפֵּשׂ מָעֳמָד חָדָשׁ, שֶׁיֵּרָתֵם אִתּוֹ בָּעֹל. הוּא סָבַר, כַּנִּרְאֶה, שֶׁאֲנִי רָאוּי לְכָךְ.

הוּא הִשְׁמִיעַ כַּמָּה הֶעָרוֹת נְבוֹנוֹת. “אֲנָשִׁים צְעִירִים”, אָמַר בֵּין הַשְּׁאָר, “חֲסֵרִים לִפְעָמִים תְּכוּפוֹת אֶת הַכֶּסֶף, הַמָּצוּי בִּידֵי זְקֵנִים מֵהֶם”, לֹא יָדַעְתִּי דָּבָר, שֶׁיְאַפְשֵׁר הַכְחָשָׁה לְעֻבְדָּה מַעֲצִיבָה זוֹ. אוּלָם לְדַעְתּוֹ אֶפְשָׁר לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַקְּשָׁיִים, וַאֲנִי הִסְכַּמְתִּי לָבוֹא בִּזְמַן קָרוֹב לְאוֹלְדְהַם וְלִנְאֹם בָּאֲסֵפָה, שֶׁתֵּעָרֵךְ בִּנְשִׂיאוּתוֹ.

עָבְרוּ כַּמָּה שָׁבוּעוֹת – וּמוֹעֲדָהּ שֶׁל אוֹתָהּ הָאֲסֵפָה כְּבָר נִקְבַּע, וְהִנֵּה הוֹדִיעוּ הָעִתּוֹנִים, לְצַעְרִי, עַל מִיתָתוֹ הַחֲטוּפָה שֶׁל מַר אַסְקְרוֹפְט. מוּזָר הָיָה לַחֲשֹׁב שֶׁאָדָם רַב־פְּעָלִים זֶה, כֹּה חָסֹן וּבָרִיא, לִכְאוֹרָה, נִסְתַּלֵּק בִּמְהִירוּת כָּזוֹ, בְּעוֹד חֲבֵרוֹ, שֶׁלִּבְרִיאוּתוֹ הִרְבָּה לַחֲשֹׁשׁ כָּל כָּךְ, נִשְׁאַר בַּחַיִּים.

רוֹבֶּרְט אַסְקְרוֹפְט הָיָה חָבִיב וְנַעֱרָץ עַל כָּל אַנְשֵׁי הָעֲבוֹדָה בְּאוֹלְדְהַם. הֵם עָרְכוּ מַגְבִּית וְאָסְפוּ יוֹתֵר מֵאַלְפַּיִם לִי“שְׂ, רֻבָּן בִּסְכוּמִים פְּעוֹטִים, לְהָקִים מַצֶּבֶת־זִכָּרוֹן לִשְׁמוֹ, כִּ”ידִיד הַפּוֹעֲלִים". הֵם הִתְנוּ – וַאֲנִי רָאִיתִי בְּכָךְ קַו אָפְיָנִי לְפוֹעֲלֵי לֶנְקֵשִׁיר – שֶׁאֵין לְהוֹצִיא כֶּסֶף זֶה עַל שׁוּם דָּבָר מוֹעִיל: לֹא מִטּוֹת בְּבֵית־חוֹלִים, לֹא חֲדָרִים נוֹסָפִים לְסִפְרִיָּה, אַף לֹא מִזְרָקָה, אֶלָּא מַצֶּבֶת־זִכָּרוֹן בִּלְבַד. הֵם לֹא רָצוּ, לְדִבְרֵיהֶם, לָתֵת מַתָּנָה זוֹ לְעַצְמָם.

הָיָה צֹרֶךְ לְמַלֵּא עַתָּה אֶת הַמָּקוֹם שֶׁנִּתְפַּנָּה, וְהֵם נָתְנוּ עֵינֵיהֶם בִּי תֵּכֶף וּמִיָד. יָצָא הַקּוֹל, שֶׁחֲבֵר־הַפַּרְלַמֶּנְט הַמָּנוֹחַ, בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, בָּחַר בִּי. שְׁמִי כְּבָר הִתְנוֹסֵס עַל לוּחוֹת־הַמּוֹדָעוֹת, כְּנוֹאֵם בָּאֲסֵפָה. הוֹסֵף לָזֶה אֶת זֵכֶר אָבִי, וְהָעִנְיָן תַּם וְּנִשְׁלַם. בְּלִי כָּל בַּקָּשָׁה אוֹ שְׁאֵלָה מִצִּדִּי, בְּלִי לְהוֹפִיעַ לִפְנֵי כָּל וַעֲדָה שֶׁהִיא, קִבַּלְתִּי תֵּכֶף הַזְמָנָה רִשְׁמִית, לַעֲמֹד לַבְּחִירוֹת. דּוֹמֶה, שֶׁהַ“קַּבַּרְנִיט” בַּמִּשְׂרָד הַשַּׁמְרָנִי הַמֶּרְכָּזִי קִבֵּל בְּרָצוֹן אֶת הַחֲלָטַת הַוַּעַד הַמְּקוֹמִי, אוּלָם הוּא יָעַץ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּהִזְדַּמְּנוּת זוֹ שֶׁל בְּחִירוֹת־הַמִּשְׁנֶה, כְּדֵי לְפַנּוֹת אֶת שְׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת. לְדַעְתּוֹ, לֹא הָיָה מַצָּבָהּ שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה אֵיתָן לְמַדַּי אוֹתָהּ שָׁעָה, לְנַצֵּחַ בִּבְחִירוֹת־מִשְׁנֶה בְּלֶקְשֵיר. הִיא לֹא רָצְתָה לַעֲמֹד בִּפְנֵי עוֹד מָקוֹם פָּנוּי בְּאוֹלְדְהַם, לְאַחַר חֳדָשִׁים מִסְפָּר. לוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי יָכֹל לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמוֹ לִרְאוֹת בַּאֲדִישׁוּת הֶפְסֵד שֶׁל שְׁנֵי מְקוֹמוֹת. מוּטָב לְהַפְסִיד אֶת שְׁנֵיהֶם עַתָּה וְלוֹמַר שָׁלוֹם לְאוֹלְדְהַם עַד הַבְּחִירוֹת הַכְּלָלִיּוֹת, אָז אֶפְשָׁר יִהְיֶה לִזְכּוֹת בָּהֶם שֵׁנִית. מַשְׁמָעוּתָה שֶׁל עֶמְדָּה זוֹ לֹא נֶעֶלְמָה מֵעֵינַי. אוּלָם בַּיָּמִים הָהֵם הֶעְדַּפְתִּי כָּל מַעֲרָכָה פּוֹלִיטִית שֶׁהִיא, בְּכָל הַתְּנָאִים שֶׁהֵם, עַל חֹסֶר כָּל מַעֲרָכָה. עַל כֵּן פָּרַשְׂתִּי אֶת דִּגְלִי וְיָצָאתִי לַמִּלְחָמָה.

קָפַצְתִּי עַתָּה לְתוֹךְ מַעֲרֶכֶת בְּחִירוֹת־מִשְׁנֶה בִּלְוָיַת פִּרְסֹמֶת מְלֵאָה, הַכְּרוּכָה בְּמִקְרִים כָּאֵלֶּה. נִלְחַמְתִּי עַד הַיּוֹם בְּאַרְבַּע־עֶשְׂרֵה מַעֲרָכוֹת שֶׁל בְּחִירוֹת לַפַּרְלַמֶּנְט, שֶׁכָּל אַחַת מֵהֶן גּוֹזֶלֶת חֹדֶש יָמִים מֵחַיֵּי־אָדָם. מַעֲצִיב הַדָּבָר, כְּשֶׁאַתָּה מַעֲלֶה בְּדַעְתְּךָ מַה קְּצָרָה הִיא דֶּרֶךְ חַיֵּינוּ, לַחֲשֹׁב, שֶׁבִּלִּיתָ לֹא פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה־עָשָׂר חֳדָשִׁים בַּהֲמוּלַת־מְהוּמָה זוֹ. בְּחִירוֹת־מִשְׁנֶה, שֶׁבְּמַעַרְכוֹתֵיהֶן עָמַדְתִּי חָמֵשׁ פְּעָמִים, גְּרוּעוֹת אֲפִלּוּ מִבְּחִירוֹת רְגִילוֹת, מִפְּנֵי שֶׁכָּל מְשֻׁגָּע לְדָבָר אֶחָד וְכָל בַּעַל קַפְּרִיסוֹת וְחַבְרֵיהֶם וִידִידֵיהֶם וְכָל הַהִסְתַּדְּרֻיּוֹת וְהָאִרְגּוּנִים לַהֲרָמַת הַחֶבְרָה, כְּבַיָּכוֹל, נִטְפָּלִים אֶל הַמָּעֳמָד הַמִּסְכֵּן. אִם הוּא נִמְנֶה עִם תּוֹמְכֵי הַמֶּמְשָׁלָה, הֲרֵי כָּל הַצָּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, עַל כָּל מִגְרְעוֹתֶיהָ שֶׁל הַחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית, לְפִתְחוֹ יִרְבְּצוּ, וּבְקוֹלֵי־קוֹלוֹת מִמֶּנּוּ יִדָּרֵשׁ לְהַגִּיד מַה בְּדַעְתּוֹ לַעֲשׂוֹת לְתַקָּנָתָן.

בַּמִּקְרֶה שֶׁלְּפָנֵינוּ, הֵחֵל הָעָם לְהֵרָגֵן עַל הַמֶּמְשָׁלָה הַיּוּנְיוֹנִיסְטִית. עָבַר זְמַן רַב מֵאָז נִלְקַח הַשִּׁלְטוֹן מִידֵי הַלִּבֵּרָלִים, וְהַבּוֹחֲרִים הֵחֵלּוּ שׁוֹאֲפִים לְחִלּוּפֵי־גַּבְרֵי. אֵין הַדֵּמוֹקְרַטְיָה מוֹדִיעָה חִבָּה יְתֵרָה לְקֶבַע. הָאַנְגְּלִי אֵין דַּרְכּוֹ לְוַתֵּר, חוּץ מִשְּׁעַת מְאֹרָעוֹת גְּדוֹלִים, עַל זְכוּתוֹ לִבְעֹט בְּשָׂרֵי הַכֶּתֶר, יִהְיוּ מִי שֶׁיִּהְיוּ, וְלַהֲפֹךְ אֶת הַפּוֹלִיטִיקָה שֶׁלָּהֶם, תִּהְיֶה מַה שֶׁתִּהְיֶה. הִפְלַגְתִּי אֵפוֹא נֶגֶד הַזֶּרֶם.

יֶתֶר עַל כֵּן, הַשַּׁמְרָנִים עָסְקוּ אוֹתָהּ שָׁעָה בְּהַעֲבָרַת “חֹק־מַעֲשֵׂר”, בַּפַּרְלַמֶּנְט שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהָקֵל קְצָת אֶת מַצָּבָהּ שֶׁל הַכְּהֻנָּה הָעֲנִיָּה בַּכְּנֵסִיָּה הָאַנְגְּלִיקָנִית. קָשֶׁה הָיָה לְקַוּוֹת שֶׁהַנּוֹנְקוֹנְפוֹרְמִיסְטִים⁹⁰, בִּכְלָלָם הַוֶּסְלֵיָנִים⁹¹, שֶׁהַשְׁפָּעָתָם הָיְתָה רַבָּה בְּלֶנְקֵשִׁיר, יְקַבְּלוּ הַצָּעַת־חֹק זוֹ מִתּוֹךְ הִתְלַהֲבוּת יְתֵרָה. הָרַדִּיקָלִים, שֶׁלֹּא יָדְעוּ בֹּשֶת בְּלַעְגָּם הַשָּׁנוּן, הִרְחִיקוּ לֶכֶת עַד כְּדֵי כָךְ, שֶׁתֵּאֲרוּ הַצָּעָה נְדִיבָה זוֹ כְּ“קִצְבַּת כֹּהֲנִים”.

לְמוֹתָר לְהַגִּיד, כִּי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְאוֹלְדְהַם לֹא מָצָאתִי עִנְיָן בְּמַחֲלֹקֶת זוֹ מִכָּל בְּחִינָה שֶׁהִיא. הֵן הַחִנּוּךְ שֶׁקִּבַּלְתִּי וְהֵן הַנִּסְיוֹנוֹת הַצְּבָאִיִּים, שֶׁנִּתְנַּסֵיתִי בָּהֶם, לֹא נָתְנוּ לִי כָּל מֻשָּׂג שֶׁהוּא מִסַּעֲרַת הַיְצָרִים, שֶׁבְּעָיָה כָּזוֹ עֲלוּלָה לְעוֹרֵר. עַל כֵּן בִּקַּשְׁתִּי לְהַסְבִּיר לִי אֶת הָעִנְיָן מֵאָלֶ“ף וְעַד תָּ”ו. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁרֹב תּוֹמְכַי הָעִקָּרִיִּים הָיוּ בְּדֵעָה אַחַת עִם הָרַדִּיקָלִים, בִּרְאוֹתָם אֶת הַצָּעַת־הַחֹק לְ“קִצְבַּת הַכֹּהֲנִים” כְּמִשְׁגֶּה חָמוּר. לְאַחַר שֶׁבֵּאֲרוּ לִי אֶת הַדְּבָרִים הַשְּׁנוּיִים בְּמַחֲלֹקֶת, מָצָאתִי פִּתְרוֹן. וַדַּאי יֵשׁ לְקַיֵּם אֶת הַכְּהֻנָּה בְּכָבוֹד. בְּלִי כֵן לֹא יוְּכלוּ הַכֹּהֲנִים לִשְׁמֹר עַל מַעֲמָדָם כָּרָאוּי. אוּלָם מַדּוּעַ לֹא נְקַיֵּם אֶת כֻּלָּם בְּמִדָּה שָׁוָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָלֵינוּ לְקַיֵּם אֶת הַצָּבָא? נָמֹד כָּל דָּת לְפִי הָעֵדָה הַמַּחֲזִיקָה בָּהּ, נִכְלְלֵן יַחַד וּנְחַלֵּק בֵּינֵיהֶן אֶת מוֹתַר הַכֶּסֶף, בְּשָׁוֶה! הֲרֵי זֶה הוֹגֵן, הֶגְיוֹנִי, מֵעִיד עַל יִרְאַת־הַכָּבוֹד וְעָשׂוּי לְפַיֵּס. הֻפְתַּעְתִּי לִשְׁמֹעַ, שֶׁדָּבָר זֶה לֹא עָלָה עַל דַּעַת אִישׁ לְפָנַי. אוּלָם מִשֶּׁפָּרַשְׂתִּי תָּכְנִית זוֹ לִפְנֵי אֲחָדִים מֵחַבְרֵי הַוַּעַד שֶׁלִּי, לֹא רָאָה בָּהּ אַף אֶחָד מִשּׁוּם תְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה הַנְּדוֹנָה. לְמַעֲשֶׂה, אָמְרוּ שֶׁהִיא לֹא תִּצְלַח, כְּלָל וְעִקָּר. כֵּוָן שֶׁזֹּאת הָיְתָה הַדֵּעָה הַכְּלָלִית, וַדַּאי שֶׁצָּדְקוּ מִמֶּנִּי. וְכָךְ הִסְתַּלַּקְתִּי מֵהַצָּעַת הַשָּׁלוֹם שֶׁלִּי, וְהִתְחַלְתִּי מְחַפֵּשׂ נוֹשְׂאִים אֲחֵרִים, לְצוֹדֵד בָּהֶם אֶת הַבּוֹחֲרִים בְּגָלִיל זֶה, שֶׁהָיָה בַּיָּמִים הָהֵם מִן הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר בְּאִיֵּנוּ.

כָּאן נִצְטָרֵף אֵלַי חֲבֵרִי הֶחָדָשׁ לְנֶשֶׁק. בְּחִירָתוֹ לְמָעֳמָד נֶחְשְׁבָה לְאַמְצָאָה גְּאוֹנִית שֶׁל הַמִּשְׂרָד הַמֶּרְכָּזִי. זֶה הָיָה מַר גֵּ’מְס מוֹדְסְלֵי, סוֹצִיַּלִּיסְט וּמַזְכִּירָה הַמְכֻבָּד מְאֹד שֶׁל אֲגֻדַּת פּוֹעֲלֵי הַטְּוִיָּה – הוּא וְלֹא אַחֵר. מַר מוֹדְסְלֵי שִׁמֵּשׁ דֻּגְמָה מְקוֹרִית בְּיוֹתֵר לְמָעֳמָד שַׁמְרָנִי מֵאַנְשֵׁי־הָעֲבוֹדָה. הוּא הִכְרִיז בְּגָלוּי עַל הַעֲרָצָתוֹ לְדֵמוֹקְרַטְיָה שַׁמְרָנִית וַאֲפִלּוּ לְסוֹצִיַּלִּיזְם שַׁמְרָנִי. בִּשְׁתֵּי הַמִּפְלָגוֹת גַּם יַחַד מָצָא מִן הַצְּבִיעוּת, אוּלָם הַלִּבֵּרָלִים הָיוּ גְּרוּעִים בְּעֵינָיו מִן הַשְּׁתַּיִם. הוּא מִצִּדּוֹ הִתְגָּאָה לַעֲמֹד עַל הַבִּימָה עִם “חֹטֶר” מִגֶּזַע הָאֲצִילִים הַבְּרִיטִי הַקָּדוּם, לַהֲגָנַת עִנְיְנֵיהֶם שֶׁל אַנְשֵׁי־הָעֲבוֹדָה, הַמַּכִּירִים אוֹתוֹ כֹּה יָפֶה וְנוֹתְנִים אֵמוּנָם בּוֹ זְמַן כֹּה רַב. הִשְׁתַּלְשְׁלוּת זוֹ שֶׁל הָעִנְיָנִים מָצְאָה חֵן בְּעֵינַי מְאֹד וּבְמֶשֶׁךְ כַּמָּה יָמִים דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּרָכָה בַּעֲמָלֵנוּ. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁשֻּׁתְּפוּת הַ“חֹטֶר” וְהַסּוֹצִיַּלִּיסְט יֶשׁ בָּהּ מִשּׁוּם מִפְנֶה חָדָשׁ וּמְצֻיָּן בַּפּוֹלִיטִיקָה. לַאֲסוֹנֵנוּ, עָשׂוּ הָרַדִּיקָלִים הָרְשָׁעִים כָּל אֲשֶׁר בִּיכָלְתָּם, כְּדֵי לְקַלְקֵל רֹשֶׁם מְפֹאָר זֶה. עָזְרוּ עַל יָדָם כַּמָּה וְכַמָּה נִרְגָּנִים מֵחַבְרֵי הָאִגּוּדִים הַמִּקְצוֹעִיִּים. הַלָּלוּ הֶאֱשִׁימוּ אֶת מַר מוֹדְסְלֵי הַמִּסְכֵּן בִּבְגִידָה בְּעִנְיְנֵי מַעֲמָדוֹ. הֵם הִשְׁמִיעוּ דְּבָרִים גַּסִּים מְאֹד עַל הַמִּפְלָגָה הַשַּׁמְרָנִית. הֵם לֹא נִזְהֲרוּ אֲפִלּוּ בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל לוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי וְהִרְחִיקוּ לֶכֶת עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁאָמְרוּ, כִּי הוּא אֵינוֹ אִישׁ־הַקִּדְמָה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַתְאִים עַצְמוֹ לַמַּחֲשָׁבָה הַדֵּמוֹקְרָטִית הַחֲדִישָׁה. אֲנַחְנוּ דָּחִינוּ, כַּמּוּבָן, דִּבְרֵי דִּילָטוֹרְיָה אֵלֶּה. אָכֵן, לְבַסּוֹף, יָצְאוּ כָּל הַלִּבֵּרָלִים וְהָרַדִּיקָלִים שֶׁבְּחַבְרֵי הָאִגּוּדִים הַמִּקְצוֹעִיִּים וְהִצְבִּיעוּ בְּעַד סִיעָתָם, וַאֲנַחְנוּ נִשְׁאַרְנוּ עִם תּוֹמְכֵינוּ הַחֲזָקִים שֶׁלָּנוּ, שֶׁנִּתְבַּלְבְּלוּ בְּמִדָּה לֹא קְטַנָּה עִם הוֹפָעַת סוֹצִיַּלִּיסְט, רָשָׁע מְרֻשָּׁע, עַל בִּימוֹתֵיהֶם.

בֵּינְתַיִם הוֹכִיחוּ שְׁנֵי מִתְנַגְּדֵינוּ, לוֹחֲמֵי הַסִּיעָה הַלִּבֵּרָלִית, שֶׁהֵם אַנְשֵׁי סְגֻלָּה וּשְׁאָר־רוּחַ. הַבְּכוֹר, מַר אֵמוֹט, הָיָה מִצֶּאֱצָאֵי מִשְׁפָּחָה, שֶׁהֵרִיצָה אַלְפֵי כִּישׁוֹרִים בְּאוֹלְדְהַם מִדּוֹרֵי דּוֹרוֹת. בַּעַל נְכָסִים וּבַעַל נִסָּיוֹן, בְּמֵיטַב שְׁנוֹתָיו, שָׁזוּר בְּתוֹךְ מַסַּכְתָּהּ שֶׁל הָעִיר, כְּבַיָּכוֹל, בַּעַל כִּשְׁרוֹנוֹת, שֶׁהִגִּיעוּהוּ לְאַחַר זְמַן לְמִשְׂרָה רִשְׁמִית גְּבֹהָה, הָיָה הָאִישׁ מִן הַיְרִיבִים, שֶׁלֹּא רַבּוּ כְּמוֹתָם. הַצָּעִיר מִן הַשְּׁנַיִם, מַר רַנְסִימָן, בָּחוּר נֶחֱמָד וְנָעִים, מֻכְשָׁר, יְשַׁר־דֶּרֶךְ וְעָשִׁיר מְאֹד, אַף הוּא הָיָה מָעֳמָד בַּעַל אֵיכוּת נְדִירָה. יְדִידִי אִישׁ־הָעֲבוֹדָה הַמִּסְכֵּן וַאֲנִי הָיִינוּ מִתְקַשִּׁים מְאֹד מְאֹד לִמְצֹא 500 לִי"שְׂ בְּכֹחוֹת שְׁנֵינוּ יַחַד, וּבְכָל זֹאת נֶאֱשַׁמְנוּ בְּיִצּוּג עִנְיְנֵיהֶם שֶׁל הָאַדִּירִים וְהַתַּקִּיפִים, בְּעוֹד שֶׁיְרִיבֵינוּ, שֶׁהָיוּ שָׁוִים, בְּלִי סָפֵק, כְּרֶבַע מִלְיוֹן, הִתְפָּאֲרוּ בְּמִלְחַמְתָּם הַנְּדִיבָה לְעִנְיְנֵי הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים. עוֹלָם הָפוּךְ!

הַמַּעֲרָכָה הָיְתָה מְמֻשָּׁכָה וְקָשָׁה. לִמַּדְתִּי זְכוּת עַל הַמֶּמְשָׁלָה, עַל סִדְרֵי הַחֶבְרָה הַקַּיָּמִים, עַל הַכְּנֵסִיָּה הָרֹאשָׁה וְעַל אַחְדּוּתָה שֶׁל הַקֵּיסָרוּת. “מֵעוֹלָם לֹא הָיוּ עֲדַיִן כֹּה הַרְבֵּה אֲנָשִׁים בְּאַנְגְּלִיָּה”, הִצְהַרְתִּי בִּנְאֻמִּי, “וּמֵעוֹלָם לֹא נִתְּנוּ מְזוֹנוֹתֵיהֶם בְּשֶׁפַע כָּזֶה”. דִּבַּרְתִּי עַל כֹּחָה וְעָצְמָתָהּ שֶׁל בְּרִיטַנְיָה, עַל שִׁחְרוּרוֹ שֶׁל הַסּוּדַן, וְעַל הַצֹּרֶךְ לִמְנֹעַ כְּנִיסַת סְחוֹרוֹת זָרוֹת, הַמְיֻצָּרוֹת בַּעֲבוֹדַת אַסִּירִים. מַר מוֹדְסְלֵי הָלַךְ בְּעִקְבוֹתַי. מִתְנַגְּדֵינוּ הִבִּיעוּ אֶת צַעֲרָם עַל הַמְּצוּקָה הַשּׂוֹרֶרֶת בְּקֶרֶב הֲמוֹנֵי הָעוֹבְדִים, זֻהֲמַת הַסִּמְטָאוֹת שֶׁל דַּלַּת־הָעָם, הַסְּתִירָה הַבּוֹלֶטֶת בֵּין עֹשֶׁר וְעֹנִי, וּבְיִחוּד, וְעַל הַכֹּל, עִוּוּת הַדִּין שֶׁבְּהַצָּעַת־הַחֹק לְ“קִצְבַּת כֹּהֲנִים”. הַמַּעֲרָכָה הָיְתָה מִתְנַהֶלֶת בְּכֹחוֹת בִּלְתִּי־שָׁוִים בְּיוֹתֵר, לוּלֵא כִּשְׁרוֹנָם הַמֻּפְלָא שֶׁל אַנְשֵׁי הָעֲבוֹדָה בְּלֶנְקֵשִׁיר, לְאַזֵּן אֶת הַחִיּוּב וְהַשְּׁלִילָה בְּאֵלֶּה הַבָּאִים לְבַקֵּשׁ אֶת דֵּעוֹתֵיהֶם. הֵם מִשְׁתַּמְשִׁים בְּכָל מִינֵי אֶמְצָעִים, לְמַלֵּא אֶת הֶחָסֵר בַּמִּשְׂחָק, שֶׁאִי־הַשִּׁוְיוֹן שֶׁבּוֹ דּוֹקֵר אֶת הָעַיִן. אֲנִי חָצַבְתִּי לַהֲבוֹת אֵשׁ מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב, וּמַר מוֹדְסְלֵי הוֹסִיף לְשַׁנֵּן אֶת סִסְמָתוֹ, שֶׁצְּבִיעוּתָם שֶׁל הַלִּבֵּרָלִים גְּדוֹלָה בְּלִי סָפֵק מִזּוֹ שֶׁל הַ“טּוֹרִים”.

אוֹלְדְהַם הִיא גְּלִיל־בְּחִירָה שֶׁל מַעֲמַד־עוֹבְדִים טָהוֹר, וּבַיָּמִים הָהֵם הָיְתָה בִּרְכַּת הַשֶּׁפַע שְׁרוּיָה בַּעֲדָתָהּ. לֹא זוֹ בִּלְבַד, שֶׁהָיוּ טוֹוִים אֲרִיגֵי־כֻּתְנָה בִּשְׁבִיל הֹדּוּ, סִין וְיַפָּן, אֶלָּא שֶׁנּוֹסָף לְכָךְ, הָיוּ מְיַצְּרִים בְּבֵית־הַחֲרֹשֶׁת הַגָּדוֹל שֶׁל אַזָּא־לִיס אֶת הַמְּכוֹנוֹת, שֶׁהָיוּ עֲתִידוֹת לְאַפְשֵׁר לְהֹדּוּ, סִין וְיַפָּן אֶת טְוִיַּת הָאֲרִיגִים הָאֵלֶּה בִּשְׁבִיל עַצְמָן. לֹא מָצָאתָ בָּעִיר כָּל בֵּית־מָלוֹן, וְלֹא רַבּוּ בָּתֵּי־עֲשִׁירִים בְּתוֹכָהּ. אוּלָם הָיוּ בָּהּ הַרְבֵּה אֲלָפִים שֶׁל מִשְׁכְּנוֹת פּוֹעֲלִים שְׂמֵחִים בְּחֶלְקָם, שֶׁמַּצָּבָם הָיָה הוֹלֵךְ וּמִשְׁתַּפֵּר לְאַט לְאַט, אֲבָל לָבֶטַח, זֶה יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים. הֵם הָיוּ הוֹלְכִים וְעוֹלִים בְּסֻלַּם הַשֶּׁפַע, עִם מִטְפְּחוֹת צֶמֶר לְרָאשֵׁי הַנְּעָרוֹת, נַעֲלֵי־עֵץ לְרַגְלֵיהֶן, וְהַיְלָדִים יְחֵפִים. בִּמְרוּצַת הַזְּמַן רָאִיתִי אֶת הַגַּלְגַּל נֶהְפַּךְ עֲלֵיהֶם מֵחֲמַת חֲלִיפוֹת וְּתמוּרוֹת שֶׁל עוֹלָם, וּבְכָל זֹאת נִמְצְאוּ בְּמַצָּב טוֹב הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶׁדִּמּוּ לִרְאוֹת כְּמַזַּל־בְּרָכָה בַּיָּמִים הָהֵם.

וְכָךְ הָיוּ אוֹמְרִים בַּיָּמִים הָהֵם: “מִנַּעֲלֵי־עֵץ אֶל נַעֲלֵי־עֵץ אַרְבָּעָה דּוֹרוֹת”. הַדּוֹר הָרִאשׁוֹן מַרְוִיחַ כֶּסֶף, הַשֵּׁנִי מוֹסִיף עָלָיו, הַשְּׁלִישִׁי מְבַזְבֵּז אוֹתוֹ, וְהָרְבִיעִי חוֹזֵר אֶל בֵּית־הַחֲרֹשֶׁת. בִּמְרוּצַת הַזְּמַן רָאִיתִי אוֹתָם נִרְגָּזִים מֵחֲמַת מַס שֶׁהֻטַּל עַל גַּרְבֵּי־מֶשִׁי; רָאִיתִי רָמַת־חַיִּים, שֶׁלֹּא נוֹדְעָה בְּרֵאשִׁית יָמַי, וְזֹאת בִּזְמַן מַשְׁבֵּר גּוֹבֵר וְהוֹלֵךְ בְּמִסְחָר וְתַעֲשִׂיָּה. אֵין אַתָּה יָכוֹל לָבוֹא בְּמַגָּע עִם אַנְשֵׁי הָעֲבוֹדָה בְּלֶנְקֵשִׁיר בְּלִי לְאַחֵל לָהֶם כָּל טוּב.

בְּעֶצֶם מִלְחֶמֶת הַבְּחִירוֹת הִתְחִילוּ תּוֹמְכַי הָעִקָּרִיִּים מַפְצִירִים בִּי, שֶׁאֲנַעֵר חָצְנִי מִחֹק “קִצְבַּת־הַכֹּהֲנִים”. כֵּוָן שֶׁנֶּעֱלַם מֵעֵינַי הַצֹּרֶךְ, שֶׁגָּרַם לַעֲרִיכָתוֹ, וְזָרוּ לִי הַיְצָרִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ מִסְּבִיבוֹ, בָּאתִי לִידֵי נִסָּיוֹן גָּדוֹל. פִּתּוּנִי – וָאֶפָּת. לִתְשׁוּאוֹתֵיהֶם הַסּוֹאֲנוֹת שֶׁל תּוֹמְכַי הִכְרַזְתִּי, כִּי בְּמִקְרֶה שֶׁאֶבָּחֵר לַפַּרְלַמֶּנְט, לֹא אַצְבִּיעַ בְּעַד אוֹתוֹ חֹק. זֶה הָיָה מִשְׁגֶּה נוֹרָא. אֵין כָּל תּוֹעֶלֶת שֶׁהִיא בַּהֲגָנַת מֶמְשָלוֹת אוֹ מִפְלָגוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן תְּלַמֵּד זְכוּת עַל הַמַּעֲשֶׂה הַגָּרוּעַ בְּיוֹתֵר, שֶׁעָלָיו הֵן נִתְקָפוֹת.

בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאָה הַכְרָזָה זוֹ מִלְּפָנַי, הִתְנַהֲלוּ בְּבֵית־הַנִּבְחָרִים וִכּוִּחים נִסְעָרִים בְּיוֹתֵר עַל הַצָּעַת־הַחֹק. בְּוֶסְטְמִינְסְטֶר נִקְּרוּ אֶת עֵינֵי הַמֶּמְשָׁלָה בָּעֻבְדָּה שֶׁהַמָּעֳמָד שֶׁלָּהּ עַצְמָהּ לֹא רָאָה יְכֹלֶת לָבוֹא בִּפְנֵי הַבּוֹחֲרִים בְּלֶנְקֵשִׁיר, וְהַצָּעַת־חֹק זוֹ בְּיָדוֹ; וְהַצַּד שֶׁכְּנֶגֶד בְּאוֹלְדְהַם, שֶׁנִּתְחַזֵּק בְּהוֹדָאָתִי הִכְפִּיל אֶת הַתְקָפוֹתָיו עַל הַצָּעַת־הַחֹק. חֲיֵה וְּלַמד! סָבוּר אֲנִי שֶׁאוּכַל לְהַגִּיד בְּלֹא גַּאֲוַת־יֶתֶר, שֶׁהָיִיתִי מָעֳמָד טוֹב לְמַדַּי בַּיָּמִים הָהֵם. בְּכָל אֹפֶן רָאִיתִי הִתְלַהֲבוּת לַאֲמִתָּהּ בֵּין מְצַדְּדֵינוּ, וְלִבִּי שָׂשׂ אֶל גִּיל לְמַרְאֵה הֲמוֹנִים אֵלֶּה שֶׁל אַנְשֵׁי־הָעֲבוֹדָה הַמְגַלִּים בְּמֶרֶץ כָּזֶה, לְלֹא כָּל יִתְרוֹן חָמְרִי לְעַצְמָם, אֶת אֱמוּנָתָם הַגֵּאָה בַּקֵּיסָרוּת שֶׁלָּנוּ, וְאַהֲבָתָם לַמָּסֹרוֹת הָעַתִּיקוֹת שֶׁל מַלְכוּת בְּרִיטַנְיָה. אוּלָם, מִשֶּׁהִגַּעְנוּ לְמִנְיַן הַקּוֹלוֹת, הָיְתָה תְּבוּסָתֵנוּ שְׁלֵמָה. בַּמִּפְקָד שֶׁל 23.000 הַבּוֹחֲרִים – מִפְקָד גָּדוֹל מִזֶּה לֹא יָדְעָה אַנְגְּלִיָּה בַּיָּמִים הָהֵם – קִבַּלְתִּי בְּ־1300 דֵּעוֹת פָּחוֹת מִירִיבִי, וּמַר מוֹדְסְלֵי הָיָה חָסֵר עוֹד שְׁלֹשִׁים.

עַתָּה בָּאָה פָּרָשַׁת הַהַאֲשָׁמוֹת, הַכְּרוּכָה בַּעֲקֵבוֹ שֶׁל כָּל כִּשָּׁלוֹן. כָּל אֶחָד וְאֶחָד תָּלָה אֶת הַקּוֹלָר בְּצַוָּארִי. הִשְׁגַּחְתִּי, שֶׁכִּמְעַט תָּמִיד נוֹהֲגִים בִּי הַבְּרִיּוֹת בְּמִדָּה זוֹ. וַדַּאי סְבוּרִים הֵם, שֶׁאֵין כָּמוֹנִי לָשֵׂאת בְּנֵטֶל זֶה. צַמֶּרֶת הַטּוֹרִים שֶׁבְּ“קַרְלְטוֹן קְלוּבּ” אָמְרָה: “כָּךְ נָאֶה לוֹ לְזֶה, שֶׁעָמַד לִבְחִירָה עִם סוֹצִיַּלִּיסְט יַחַד. אָדָם נֶאֱמָן לְעֶקְרוֹנוֹתָיו אֵינוֹ עוֹשֶׂה כֵּן!” מַר בַּלְפוּר, מַנְהִיג בֵּית־הַנִּבְחָרִים בַּזְּמַן הַהוּא, בְּשָׁמְעוֹ עַל הַצְהָרָתִי נֶגֶד חֹק מַעֲשַׂר הַכְּהֻנָּה, אָמַר בִּפְרוֹזְדוֹר הַפַּרְלַמֶּנְט – וְעָלַי לְהוֹדוֹת שֶׁצָּדַק בְּהֶחְלֵט: “סָבוּר הָיִיתִי, שֶׁזֶּהוּ צָעִיר מַבְטִיחַ, וְהִנֵּה מִתְבָּרֵר, שֶׁצָּעִיר זֶה יוֹדֵעַ לְהַבְטִיחַ”. עִתּוֹנֵי הַמִּפְלָגָה פִּרְסְמוּ מַאֲמָרִים רָאשִׁיִּים, בָּהֶם הוֹכִיחוּ אֶת גֹּדֶל הַמִּשְׁגֶּה הַנַּעֲשֶׂה בִּמְסִירַת גְּלִילוֹת־בְּחִירָה גְּדוֹלִים שֶׁל מַעֲמַד הַפּוֹעֲלִים בִּידֵי מָעֳמָדִים צְעִירִים וּבִלְתִּי־מְנֻסִּים. אַחַר כָּךְ נֶחְפְּזוּ כֻּלָּם לְהַסִּיחַ אֶת הַדַּעַת מִמִּקְרֶה עָגוּם זֶה. חָזַרְתִּי לְלוֹנְדוֹן, מִתּוֹךְ אוֹתָהּ הַרְגָּשָׁה שֶׁל הִתְרוֹקְנוּת, שֶׁאֵין אַתָּה מוֹצֵא דֻּגְמָתָהּ אֶלָּא בְּבַקְבּוּק שֶׁל יֵין־שַׁמְפַּנְיָה, אוֹ אֲפִלּוּ מֵי־סוֹדָה, שֶׁהֵרִיקוּ מַחֲצִיתוֹ וְהִשְׁאִירוּ אוֹתוֹ בִּלְתִּי־מְפֻקָּק כָּל הַלַּיְלָה.

אִישׁ לֹא בָּא לִרְאוֹת פָּנַי בְּשׁוּבִי לְבֵית אִמִּי. אוּלָם מַר בַּלְפוּר, הַשּׁוֹמֵר אֱמוּנִים, רַב הַהֲבָנָה, כָּתַב אֵלַי אִגֶּרֶת – כָּל מִלָּה בִּכְתָב־יָדוֹ שֶׁלּוֹ – שֶׁחָשַׂפְתִּי אוֹתָהּ זֶה עַתָּה מִתּוֹךְ אַרְכִיּוֹנַי הַקְּדוּמִים בְּיוֹתֵר.

10.7.99

הִצְטָעַרְתִּי מְאֹד לִשְׁמֹעַ עַל רֹעַ מַזָּלְךָ בְּאוֹלְדְהַם, הוֹאִיל וּמְאֹד הִשְׁתַּעֲשַׁעְתִּי בַּתִּקְוָה לִרְאוֹתְךָ בִּמְהֵרָה בְּבֵית־הַנִּבְחָרִים, בִּמְקוֹם שֶׁאָבִיךָ וַאֲנִי נִלְחַמְנוּ שְׁכֶם אֶחָד בְּהַרְבֵּה מַעֲרָכוֹת נָאוֹת בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים. אוּלָם מְקַוֶּה אֲנִי, כִּי לִבְּךָ לֹא יִפֹּל בַּאֲשֶׁר אֵרַע מַה שֶּׁאֵרַע. מֵהַרְבֵּה סִבּוֹת הָיְתָה הַשָּׁעָה קָשָׁה מְאֹד לְמִלְחָמָה בִּבְחִירוֹת־מִשְׁנֶה. בִּבְחִירוֹת־מִשְׁנֶה יְכוֹלָה הָאוֹפּוֹזִיצְיָה לְהִתְבַּצֵּר לָבֶטַח בַּחֲפִירוֹת הַבִּקֹּרֶת, וְאֵין הִיא מֻכְרָחָה לַעֲרֹךְ תָּכְנִית־פְּעֻלָּה מִשֶּׁלָהּ בִּשְׂדֵה־קֶטֶל. דָּבָר זֶה הוּא בִּבְחִינַת יִתְרוֹן בְּכָל עֵת; וְיִתְרוֹן־מִשְׁנֶה הוּא, כְּשֶׁהַתָּכְנִית הַיְרִיבָה בְּהֶכְרַח שֶׁתִּכְלֹל סָעִיף כֹּה מְפֻקְפָּק כַּ“הוֹם־רוּל”. יֶתֶר עַל כֵּן, הַבִּקֹּרֶת הַנִּמְתַּחַת עַל יְדֵי הָאוֹפּוֹזִיצְיָה מוֹצֵאת בְּשָׁעָה זוֹ אָזְנַיִם קַשּׁוּבוֹת לָרֹב. נוֹתְנֵי הָעֲבוֹדָה מִתְנַגְּדִים לְחֹק־הַפִּצּוּיִים; הָרוֹפְאִים מִתְנַגְּדִים לְחֹק הַרְכָּבַת הָאֲבַעְבּוּעוֹת; הַקָּהָל בִּכְלָלוֹ עוֹיֵן אֶת הַכְּמָרִים, וּמִכָּאן הַהִתְנַגְּדוּת לְחֹק הַמַּעֲשֵׂר; הַכְּמָרִים רָגְזוּ עָלֶיךָ עַל שֶׁהִתְנַכַּרְתָּ לְהַצָּעַת־הַחֹק; הָאוֹרַנְגָּנִים⁹² סָרִים וּזְעֵפִים, וְאֵינָם מִתְפַּיְּסִים אֲפִילּוּ בַּהַבְטָחָה לְהַצְבִּיעַ בְּעַד הַצָּעוֹת לִיוֶרְפּוּל. מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי אֵלֶּה שֶׁנֶּהֱנוּ מִתְּחוּקָתֵנוּ, אֵינָם מַכִּירִים טוֹבָה, בְּעוֹד אֵלֶּה הָרוֹאִים עַצְמָם נֶעֱלָבִים, תּוֹקְפִים אוֹתָהּ. תְּנָאִים קָשִׁים בֶּאֱמֶת, לַעֲרֹךְ בָּהֶם מִלְחֶמֶת בְּחִירוֹת בְּלֶנְקֵשִׁיר!

אֵין דָּבָר, הַכֹּל יִסְתַּדֵּר; וְכִשָּׁלוֹן פָּעוֹט זֶה אֵינוֹ עָשׂוּי לְהַשְׁפִּיעַ הַשְׁפָּעָה מַתְמֶדֶת לְרָעָה עַל גּוֹרָלְךָ הַפּוֹלִיטִי.

*

בְּסוֹף יוּלִי שֶׁל אוֹתָהּ שָׁנָה שׂוֹחַחְתִי שָׁעָה אֲרֻכָּה עִם מַר צֶ’מְבֶּרְלֵין. אַף כִּי נִפְגַּשְׁתִּי אִתּוֹ כַּמָּה פְּעָמִים בְּבֵית אָבִי, וְגַם בְּהִזְדַּמְּנֻיּוֹת אֲחֵרוֹת הָיָה מְבָרֵך אוֹתִי לְשָׁלוֹם בַּאֲדִיבוּת, הָיְתָה זֹאת הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, בָּהּ הִכַּרְתִּיו בֶּאֱמֶת.

שְׁנֵינוּ הָיִינוּ מֻזְמָנִים אֵצֶל יְדִידָתִי, לֵידִי זֶ’ן. הָיָה לָּה בַּיִת נָעִים עַל הַתֵּמְזָה. וְאַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם הִפְלַגְנוּ בְּסִירָה גְּדוֹלָה עַל פְּנֵי הַנָּהָר. שֶׁלֹּא כְּמַר אַסְקְוִית, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא שׂוֹחַח בְּעִנְיָנִים מִשְׂרָדִיִּים מִחוּץ לִשְׁעוֹת הָעֲבוֹדָה, אִם הָיָה יָכוֹל לְהִמָּנַע מִזֶּה, הָיָה מַר צֶ’מְבֶּרְלֵין מוּכָן וּמְזֻמָּן תָּמִיד לָדוּן בְּפוֹלִיטִיקָה. הוּא דִּבֵּר יָשָׁר אֶל הָעִנְיָן מִתּוֹךְ הִתְגַּלּוּת־לֵב מַפְתִּיעָה. הָיָה בְּשִׂיחָתוֹ, כְּשֶׁהִיא לְעַצְמָהּ, מִשּׁוּם חִנּוּךְ פּוֹלִיטִי מַעֲשִׂי לְשׁוֹמְעֶיהָ. הוּא יָדַע כָּל פְּרָט, כָּל תָּו וְתָג שֶׁל הַמִּשְׂחָק, וְהָיְתָה לוֹ תְּפִיסָה עֲמֻקָּה בִּתְנוּעַת הַכֹּחוֹת הַפּוֹעֲלִים בִּשְׁתֵּי הַמִּפְלָגוֹת הַגְּדוֹלוֹת אֲשֶׁר לַשְּׁאִיפוֹת הַתּוֹקְפָנִיּוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁל שְׁתֵּיהֶן, בְּזוֹ אַחַר זוֹ, נִלְחַם בִּשְׁעָתוֹ.

הֵן בְּטִיּוּלֵנוּ בַּסִּירָה, וְהֵן בִּסְעֻדַּת־הָעֶרֶב שֶׁלְּאַחֲרָיו, הָיָה עִקַּר הַשִּׂיחָה בֵּין שְׁנֵינוּ. דְּרוֹם־אַפְרִיקָה נֶעֶשְׂתָה שׁוּב עִנְיָן לַעֲנוֹת בּוֹ. הַמַּשָּׂא־וְהַמַּתָּן עִם הַנָּשִׂיא קְרִיוּגֶר בַּשְּׁאֵלָה הָעֲדִינָה. הָאַכְזָרִית שֶׁל הָרִבּוֹנוּת, הֵחֵל תּוֹפֵס מָקוֹם יוֹתֵר וְיוֹתֵר בִּתְשׂוּמַת־לִבָּהּ שֶׁל הָאֻמָּה, וַאֲפִלּוּ שֶׁל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. הַקּוֹרֵא יָכוֹל לִסְמֹךְ עָלַי, שֶׁטָּעַנְתִּי נִמְרָצוֹת לְקַו תַּקִּיף בְּעִנְיָן זֶה, וְזוֹכֵר אֲנִי אֶת תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל מַר צֶ’מְבֶּרְלֵין: “מַה תּוֹעִיל תְּקִיעַת הַחֲצוֹצְרָה לְהִשְׂתָּעֲרוּת, כְּשֶׁאַתָּה פּוֹנֶה עַל סְבִיבֶיךָ וְרוֹאֶה, שֶׁאֵין אִישׁ בָּא אַחֲרֶיךָ”.

לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה עָבַרְנוּ עַל פְּנֵי אָדָם זָקֵן, מֵסֵב זָקוּף בְּכִסְאוֹ עַל אֲפָר אֶחָד שֶׁעַל שְׂפַת הַנָּהָר. לֵידִי זֶ’ן אָמְרָה: “הַבִּיטוּ, הִנֵּה לַבּוֹשֶׁר”. “חֲבִילַת מַטְלִיּוֹת בָּלוֹת”, הָיְתָה תְּגוּבָתוֹ שֶׁל מַר צֶ’מְבֶּרְלֵין, כְּשֶׁהוּא פּוֹנֶה עֹרֶף לִירִיבוֹ הַפּוֹלִיטִי הָאַרְסִי. הֻפְתַּעְתִּי לַאֲרֶשֶׁת הָאֵיבָה וּשְׁאָט־הַנֶּפֶשׁ, שֶׁחָלְפָה עַל פָּנָיו לְרֶגַע קָצָר, אֲבָל נִמְרָץ. כְּמוֹ לִבְרַק הַבָּזָק, נֶחֱשַׂף לְפָנַי כָּל עֹמֶק הַמַּשְׂטֵמוֹת, שֶׁעוֹרֵר וְגָמַל בֶּן לְוָיָתִי הַמְפֻרְסָם, הַנָּעִים וְהַזָּרִיז בְּרִיבוֹ עִם הַמִּפְלָגָה הַלִּבֵּרָלִית וּמַר גְּלַדְסְטוֹן.

בֵּינְתַיִם הָיִיתִי שָׁקוּעַ בְּ“הַמִּלְחָמָה עַל הַיְאֹר”. כָּל הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה נִסְתַּיְּמָה, וְעַתָּה הָיִיתִי עָסוּק בַּמִּשְׂחָק הַנֶּחֱמָד שֶׁל קְרִיאַת הַהַגָּהוֹת, כֵּוָן שֶׁהָיִיתִי פָּטוּר עַתָּה מִמִּשְׁמַעַת צְבָאִית, יָכֹלְתִּי לִכְתֹּב מַה שֶּׁחָשַׁבְתִּי עַל הַלּוֹרְד קִיטְשֶׁנֶר בְּלִי פַּחַד אוֹ מַשּׂוֹא־פָּנִים, וְאָמְנָם כֵּן עָשִׂיתִי. הִתְרַגַּזְתִּי עַל שֶׁחִלֵּל אֶת קֶבֶר הַמַּהְדִּי וְעַל הָאֹפֶן הַבַּרְבָּרִי, בּוֹ נָשָׂא אִתּוֹ אֶת רֹאשׁ הַמַּהְדִּי בְּפַח שֶׁל נֵפְט, כְּמַזְכֶּרֶת נִצָּחוֹן. כְּבָר נֶעֱרַךְ בַּפַּרְלַמֶּנְט וִכּוּחַ סוֹעֵר עַל מְאֹרָע זֶה, וּמִמְּקוֹמִי בִּיצִיעַ הָאוֹרְחִים עָקַבְתִּי בְּאַהֲדָה אַחֲרֵי הַהַתְקָפוֹת, שֶׁפָּתְחוּ בָּהֶן גּ’וֹן מוֹרְלֵי וּמַר ס. פ. סְקוֹט, עוֹרְכוֹ הַקַּפְדָּנִי שֶׁל “מַנְצֶסְטֶר גַּרְדְּיֶן”, עַל הַגֵּנֵרַל. רֹאשׁוֹ שֶׁל הַמַּהְדִּי הָיָה אֶחָד מֵאוֹתָם הָעִנְיָנִים הַפְּעוֹטִים, הָעֲשׂוּיִים לְהַסְעִיר אֶת הָרְגָשׁוֹת בְּמִדָּה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה. כָּל הַלִּבֵּרָלִים רָאוּ מַעֲשֶׂה זֶה כְּשַׁעֲרוּרִיָּה, הַמַּזְכִּירָה אֶת מַעֲשֵׂי הַהוּנִים וְהַוַּנְדָּלִים. כָּל הַשַּׁמְרָנִים רָאוּ בְּכָךְ עִנְיָן שֶׁל בְּדִיחוּת־הַדַּעַת. וְכָךְ נִמְצֵאתִי עוֹמֵד מִחוּץ לַמַּסְלוּל.

הָיָה בְּדַעְתֵּנוּ לְהוֹצִיא אֶת הַסֵּפֶר בְּאֶמְצַע אוֹקְטוֹבֶּר, וְּכְבָר הָיִיתִי סוֹפֵר אֶת הַיָּמִים, הַ“מַגְנוּם אוֹפּוּס” שֶׁלִּי (עַד לְאוֹתוֹ הַזְּמַן), בּוֹ הִשְׁקַעְתִּי שָׁנָה תְּמִימָה מִימֵי חַיַּי.

אוּלָם מִשֶּׁהִגִּיעַ אֶמְצַע אוֹקְטוֹבֶּר, נִתְּנוּ לְכֻלָּנוּ עִנְיָנִים אֲחֵרִים לַעֲנוֹת בָּהֶם.

 

פֶּרֶק שְׁמוֹנָה־עָשָׂר: עִם בָּלֶר אֶל הַכֵּף    🔗

הָיָה מִי שֶׁאָמַר, כִּי סִכְסוּכִים גְּדוֹלִים פּוֹרְצִים תְּכוּפוֹת בַּאֲמַתְלוֹת פְּעוֹטוֹת, אַךְ לְעוֹלָם לֹא מִסִּבּוֹת פְּעוֹטוֹת. בְּכָל רַחֲבֵי אַנְגְּלִיָּה – בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, בְּעֶצֶם – עָקְבוּ אַחֲרֵי הָאַקְדָּמוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת לַמִּלְחָמָה בִּדְרוֹם אַפְרִיקָה לִפְרָטֵי פְּרָטֵיהֶן. הַפָּרָשָׁה הָאֲרֻכָּה שֶׁל יַחֲסֵי הָאַנְגְּלִים וְהַבּוּרִים לְמִן הַמַּעֲרָכָה בְּהַר מַיּוּבָּה, וְהַפָּרָשָׁה הָאֲרֻכָּה אֲפַלּוּ מִזּוֹ שֶׁל שֶׁל מְרִיבוֹת וּקְטָטוֹת, שֶׁקָּדְמוּ לְאוֹתוֹ עֵסֶק בִּישׁ, הָיוּ יְדוּעוֹת בְּקָהָל רַב. הָאוֹפּוֹזִיצְיָה בְּבֵית־הַנִּבְחָרִים עָקְבָה אַחֲרֵי כָּל צַעַד שֶׁל הַמַּשָּׂא־וְהַמַּתָּן וְהַסִּכְסוּך בְּ־1899 בְּשֶׁבַע עֵינַיִם, וַעֲשָׂאַתְהוּ נוֹשֵׂא לְוִכּוּחִים סוֹעֲרִים בְּיוֹתֵר. מִשֶּׁעָבְרוּ חָדְשֵׁי הַקַּיִץ וְהֵסְּתָו נִסְתַּמֵּן קַו־הַחִלּוּק בַּפּוֹלִיטִיקָה הַבְּרִיטִית וְהֻתְוָה בֵּין אֵלֶּה שֶׁהִרְגִּישׁוּ, כִּי מִלְחָמָה בָּרֶפֻּבְּלִיקוֹת הַבּוּרִיּוֹת הִיא צֹרֶךְ וְהֶכְרַח, לְבֵין אֵלֶּה שֶׁהֶחֱלִיטוּ לְמָנְעָהּ, בְּכָל מַאֲמָץ שֶׁל הִגָּיוֹן, סַבְלָנוּת וְחָזוֹן.

חָדְשֵׁי הַקַּיִץ הֵבִיאוּ חֹם מַחֲנִיק. אֲוִירָתוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁמְּתִיחוּתָהּ גָּבְרָה מִיּוֹם לְיוֹם, הָיְתָה הוֹלֶכֶת וּמִתְחַשְׁמֶלֶת, וּמְבַשֶּׂרֶת סַעַר. כָּל הַזְּמַן, לְמִן הִשְׂתָּעֲרוּתוֹ שֶׁל גֵּ’מְסוֹן, לִפְנֵי שָׁלשׁ שָׁנִים, הָיָה הַטְּרַנְסְוַל מַרְבֶּה זִיּוּן. מִשְׁטָרָה מְזֻיֶּנֶת כַּהֲלָכָה הִכְבִּידָה אֶת אַכְפָּה עַל הַ“נָּכְרִים”, וּמְהַנְדְּסִים גֶּרְמָנִיִּים עָסְקוּ בַּעֲרִיכַת תָּכְנִית לְמִבְצָר, שֶׁהָיָה עָתִיד לְהַשְׁקִיף עַל פְּנֵי יוֹהַנֶסְבּוּרְג, וְלִשְׁלֹט בָּהּ מִסּוֹלְלוֹתָיו. תּוֹתָחִים, תַּחֲמשֶׁת וְרוֹבִים הָיוּ זוֹרְמִים מֵהוֹלַנְד וְגֶרְמַנְיָה בְּכַמֻּיוֹת, שֶׁהִסְפִּיקוּ לְזַיֵּן לֹא רַק אֶת אוֹכְלוֹסֵיהֶן שֶׁל שְׁתֵּי הָרֶפֻּבְּלִיקוֹת הַבּוּרִיּוֹת בִּלְבַד, אֶלָּא גַּם אֶת יֶתֶר בְּנֵי הַגֶּזַע הַהוֹלַנְדִּי, שֶׁיָּשְׁבוּ בְּמִסְפָּר רַב עוֹד יוֹתֵר בְּכָל רַחֲבֵי מוֹשֶׁבֶת־הַכֵּף. בִּפְנֵי הָאִיּוּם הַכָּפוּל שֶׁל מְרִידָה וּמִלְחָמָה, הִגְבִּירָה הַמֶּמְשָׁלָה הַבְּרִיטִית בְּהַדְרָגָה אֶת חֵילוֹת־הַמַּצָּב שֶׁלָּהּ בְּנָטָל וּבַכֵּף. בֵּינְתַיִם נִתְרַבּוּ חִלּוּפֵי אִגְּרוֹת וְטֵלֶגְרָמוֹת, בַּעֲלוֹת תֹּכֶן מַחֲמִיר וְהוֹלֵךְ, בֵּין רְחוֹב דָּאוּנִינְג לִפְרֵטוֹרְיָה, וְהוֹסִיפוּ חֻלְיוֹת לְשַׁרְשֶׁרֶת קוֹדֶרֶת.

בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לְאוֹקְטוֹבֶּר הֶחֱלִיטוּ פִּתְאֹם הָאֲנָשִׁים עַזֵּי־הַנֶּפֶשׁ, שֶׁכִּוְנוּ אֶת הַפּוֹלִיטִיקָה שֶׁל הַטְּרַנְסְוַל, לְהָבִיא אֶת הָעִנְיָן לִידֵי הַכְרָעָה. אוּלְטִימָטוּם, בִּתְבִיעָה לְסַלֵּק אֶת הַכֹּחוֹת הַבְּרִיטִיִּים מֵאֲזוֹרֵי הַגְּבוּלוֹת הָרֵפֻּבְּלִיקָאִיִּים וּלְהַפְסִיק כָּל מִשְׁלוֹחַ תִּגְבֹּרֶת נוֹסֶפֶת, נִשְׁלַח טֵלֶגְרָפִית מִפְּרֵטוֹרְיָה בַּ־8 בְּאוֹקְטוֹבֶּר. תְּשׁוּבָה לָאוּלְטִימָטוּם נִדְרְשָׁה תּוֹךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים. וּמֵאוֹתוֹ רֶגַע הָיְתָה הַמִּלְחָמָה לְוַדָּאוּת.

לֹא עָבְרָה שָׁעָה לְאַחַר שֶׁנִּתְקַבֵּל הָאוּלְטִימָטוּם הַבּוּרִי בְּמִשְׂרְדֵי הַטֵּלֶגְרַף, עַד שֶׁבָּא אֶצְלִי אוֹלִיוֶר בּוֹרְתְוִיק וְהִצִּיעַ לִי מִשְׂרַת כַּתַּב־מִלְחָמָה רָאשִׁי שֶׁל הַ“מּוֹרְנִינְג פּוֹסְט”. 250 לִי"שׂ לְחֹדֶשׁ, כָּל הַהוֹצָאוֹת עַל חֶשְׁבּוֹן הָעִתּוֹן, חֹפֶשׁ גָּמוּר בִּתְנוּעוֹתַי וּבְדֵעוֹתַי, עֲרֵבוּת לְאַרְבַּעַת חָדְשֵׁי־עֲבוֹדָה, לַפָּחוֹת – אֵלֶּה הָיוּ הַתְּנָאִים. שָׂכָר זֶה עָלָה, כִּמְדֻמַּנִי, עַל כָּל־מַה שֶּׁשִּׁלְּמָה הָעִתּוֹנוּת הַבְּרִיטִית לְכַתָּבֵי־מִלְחָמָה לְפָנַי, וּוַדַּאי שֶׁהָיָה בּוֹ כְּדֵי לִמְשֹׁךְ צָעִיר בֶּן עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע כָּמוֹנִי, לְלֹא כָּל אַחֲרָיוּת חוּץ מִן הַדְּאָגָה הָאַחַת, לְפַרְנֵס אֶת עַצְמוֹ. הַסְּפִינָה הָרִאשׁוֹנָה לְהַפְלָגָה, “דִּנּוֹטֶר קַסְטְל”, עָמְדָה לָצֵאת בַּ־11 לַחֹדֶשׁ, וַאֲנִי קָנִיתִי כַּרְטִיס־נְסִיעָה תֵּכֶף וּמִיָּד.

הֲכָנוֹת, שֶׁנַּעֲשׂוּ מִתּוֹךְ צִפִּיַּת־שָׂשׂוֹן, מִלְּאוּ אֶת הַשָּׁעוֹת הַמֻּעָטוֹת, שֶׁנּוֹתְרוּ לִי בַּבַּיִת. לוֹנְדוֹן מָלְאָה הֲמוּלַת הִתְרַגְּשׁוּת פַּטְרִיּוֹטִית וְרִיב־מִפְלָגוֹת אַכְזָרִי. בְּזוֹ אַחַר זוֹ הִגִּיעוּ הַבְּשׂוֹרוֹת הַתְּכוּפוֹת, שֶׁהַבּוּרִים עַצְמָם לָקְחוּ אֶת הַיָּזְמָה לְיָדָם וְשֶׁצִּבאוֹתֵיהֶם מִתְקַדְּמִים לְעֵבֶר נָטָל וּלְמוֹשֶׁבֶת־הַכֵּף; שֶׁהַגֵּנֵרַל סֶר רֶדְוֶרְס בָּלֶר נִתְמַנָּה מְפַקֵּד רָאשִׁי שֶׁל הַצּבָא הַבְּרִיטִי; שֶׁחֵיל־הַמִּלּוּאִים נִקְרָא לְשֵׁרוּת, וְשֶׁקּוֹרְפּוּס־הַצָּבָא הַיְחִידִי שֶׁלָּנוּ עוֹמֵד לְהִשָּׁלַח תֵּכֶף לְטֵיבְּל־בֵּי.

עָלָה בְּדַעְתִּי לְנַסּוֹת וּלְהִתְרָאוֹת עִם מַר צֶ’מְבֶּרְלֵין קֹדֶם לִנְסִיעָתִי. אַף כִּי הַמִּינִיסְטֶר הָיָה טָרוּד בְּיוֹתֵר, קָבַע לִי רְאָיוֹן בְּמִשְׂרַד הַמּוֹשָׁבוֹת; וּמִשֶּׁלֹּא עָלָה בְּיָדִי לְהַגִּיעַ לְשָׁם בַּשָּׁעָה הַקְּבוּעָה, הִזְמִינַנִי לָבוֹא לְבֵיתוֹ בִּפְרִינְסֶס־גַּרְדֶּנְס בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר. שָׁם גַּם עָרַכְתִּי אֶת בִּקּוּרִי אֵצֶל אָדָם גָּדוֹל זֶה בְּאַחַת הַשָּׁעוֹת הַגּוֹרָלִיּוֹת בְּיוֹתֵר בְּפָרָשַׁת חַיָּיו הַצִּבּוּרִיִּים. הוּא הָיָה מְעַשֵּׁן סִיגָרָה, כָּרָגִיל. הוֹשִׁיט אַחַת גַּם לִי. שׂוֹחַחְנוּ כְּעֶשֶׂר דַּקּוֹת עַל הַמַּצָב, וַאֲנִי הִסְבַּרְתִּי מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּדַעְתִּי לַעֲשׂוֹת. וְאָז אָמַר: “עָלֵי לָלֶכֶת לְמִשְׂרַד הַמּוֹשָׁבוֹת. תּוּכַל לִנְסֹעַ אִתִּי, וְנַמְשִׁיךְ אֶת שִׂיחָתֵנוּ בַּדָּרֶךְ”.

בַּיָּמִים הָהֵם נִמְשְׁכָה הַנְּסִיעָה בְּכִרְכָּרָה מִפְּרִינְסֶס־גַּרְדֶּנְס לְוַיְטְהוֹל כְּרֶבַע שָׁעָה. לֹא הָיִיתִי מַסְכִּים לְקַצֵּר נְסִיעָה זוֹ בְּכָל הוֹן שֶׁבָּעוֹלָם. מַר צֶ’מְבֶּרְלֵין הִבִּיעַ דֵּעוֹת אוֹפְּטִימִיּוֹת עַל מַהֲלָכָהּ הָאֶפְשָרִי שֶׁל הַמִּלְחָמָה בַּיָּמִים הַבָּאִים.

“אֶפְשָׁר”, אָמַר, "שֶׁבָּלֶר כְּבָר אֵחַר אֶת הַמּוֹעֵד. הָיָה מֵחָכְמָה יוֹתֵר, אִלּוּ הִקְדִּים לָצֵאת. אָכֵן, אִם יִפְלְשׁוּ הַבּוּרִים לְנָטָל, יוּכַל סֶר גּ’וֹרְג' וַיְט עִם 16.000 אֲנָשָׁיו לִגְמֹר אֶת כָּל הָעִנְיָן עַל נְקַלָּה.

“וּמֵיפְקִינְג מָה?” שָׁאַלְתִּי.

“אָח, מֵיפְקִינְג, אֶפְשָׁר שֶׁתּוּשַׂם בְּמָצוֹר. אוּלָם אִם לֹא יוּכְלוּ מְגִנֶּיהָ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד שָׁבוּעוֹת מִסְפָר, אָנָּה אָנוּ בָּאִים?”

לְכָךְ הוֹסִיף הֶעָרָה זְהִירָה: “מוּבָן שֶׁעָלַי לָשִׂים לֵב לְדַעְתּוֹ שֶׁל מִינִיסְטֶרְיוֹן הַמִּלְחָמָה. כֻּלָּם מְלֵאִים בִּטָּחוֹן. אֵין לִי אֶלָּא לִסְמֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם”.

מִינִיסְטֶרְיוֹן הַמִּלְחָמָה הַבְּרִיטִי שֶׁל הַיָּמִים הָהֵם הָיָה פְּרִי שְׁנֵי דּוֹרוֹת שֶׁל קַמְּצָנוּת עִקְבִית מִצַּד בֵּית־הַנִּבְחָרִים, שֶׁשּׁוּם צֹרֶךְ רְצִינִי לֹא הוֹעִיל לְשַׁנּוֹתָהּ. כֹּה רָחוֹק הָיָה הֲלָךְ־מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל הַמִּינִיסְטֶרְיוֹן אוֹתָהּ שָׁעָה מִן הָעֻבְדּוֹת הַמַּמָּשִׁיּוֹת, עַד שֶׁהַצָּעָה אוֹסְטְרָלִית, לִשְׁלֹחַ יְחִידָה צְבָאִית לֶחָזִית, זָכְתָה לַתְּשׁוּבָה הַיְחִידָה: “טוֹב חֵיל־הָרַגְלִים מִן הַפָּרָשִׁים”. בְּכָל־זֹאת, עַרְכָה מַחְלְקַת הַבּוֹלֶשֶׁת שֶׁל הַמִּינִיסְטֶרְיוֹן, שֶׁשֻּׁכְּנָה בְּבִנְיָן לְחוּד, שְׁנֵי כְּרָכִים בְּעִנְיַן הָרֶפֻּבְּלִיקוֹת הַבּוּרִיּוֹת, שֶׁהִצְטַיְּנוּ בִּידִיעוֹת מְלֵאוֹת וּמְדֻיָּקוֹת. הַכְּרָכִים הֻגְּשׁוּ אַחַר כָּךְ לַפַּרְלַמֶּנְט. סֶר גּ’וֹן אַרְדָּף, רֹאשׁ הַמַּחְלָקָה, אָמַר לַלּוֹרְד לֶנְסְדָאוּן, מַזְכִּיר הַמְּדִינָה לְעִנְיְנֵי הַמִּלְחָמָה, שֶׁיִּהְיֶה צֹרֶךְ בְּמָאתַיִם אֶלֶף אִישׁ. לְחַוַּת־דַּעְתּוֹ לֹא הוּשַׂם לֵב, וּשְׁנֵי הַכְּרָכִים שֶׁנִּשְׁלְחוּ אֶל בָּלֶר הֻחְזְרוּ לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה בְּצֵרוּף הֶעָרָה, “שֶׁהוּא יוֹדֵעַ הַכֹּל בְּנוֹגֵעַ לִדְרוֹם אַפְרִיקָה”. מַר גּ’וֹרְג' וִינְדְהַם, סְגַן מַזְכִּיר הַמְּדִינָה, שֶׁסָּעַד אִתִּי בְּאַחַד הַלֵּילוֹת, הוּא לְבַדּוֹ כַּנִּרְאֶה, הֶעֱרִיךְ, אֶת גֹּדֶל הַתַּפְקִיד הַמֻּטָּל עָלֵינוּ וְהַקְּשָׁיִים הַכְּרוּכִים בּוֹ. הַבּוּרִים, אָמַר, מוּכָנִים בַּכֹּל, וְהֵם פּוֹעֲלִים לְפִי תָּכְנִיוֹת עֲרוּכוֹת מֵרֹאשׁ. יֵשׁ לָהֶם כַּמֻּיּוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל תַּחֲמשֶׁת, בִּכְלָלָהּ צוּרָה חֲדָשָׁה שֶׁל תּוֹתָחִים, “מַּכְּסִים”, הַיּוֹרִים פְּגָזִים בְּנֵי אִינְץ' אֶחָד (לְאַחַר זְמַן הִכַּרְנוּ אוֹתםָ יֶפה יָפֶה כְּ"פוֹמְ־פּוֹם)⁹³ , הוּא הָיָה סָבוּר, שֶׁפְּתִיחַת הַמַּעֲרָכָה עֲלוּלָה לְהָבִיא אַפְתָּעוֹת לֹא נְעִימוֹת, שֶׁאֶפְשָׁר, שֶׁהַכֹּחוֹת הַבְּרִיטִיִּים יֻתְקְפוּ כָּל אֶחָד לְחוּד, אֶפְשָׁר, שֶׁיֻקְּפוּ פֹּה וָשָׁם עַל יְדֵי אוֹיֵב קַל־תְּנוּעָה הַרְבֵּה יוֹתֵר, וּלְאַחַר שֶׁיְשֻׁתְּקוּ, יֻכּוּ רְסִיסִים בַּ“מַכְּסִים” אֵלֶּה עַצֶמָם, שֶׁל בְּנֵי אִינְץ' אֶחָד.

אֲנִי מוֹדֶה וּמִתְוַדֶּה, שֶׁבְּהִתְלַהֲבוּת נְעוּרַי שָׁמַעְתִּי מִתּוֹךְ קֹרַת־רוּחַ, שֶׁהַמִּלְחָמָה לֹא תִּהְיֶה חַד־צְדָדִית לַחֲלוּטִין, וְלֹא תִּסְתַּיֵּם בְּמִסְקָר אוֹ סְתָם הַפְגָּנָה. הֶעֱרַכְתִּי אֶת עֹז־רוּחָם שֶׁל הַבּוּרִים, הַמִּתְגָּרִים בַּקֵּיסָרוּת הַבְּרִיטִית כֻּלָּה וְשָׂמַחְתִּי בֶּאֱמֶת, שֶׁאֵינָם חַסְרֵי הֲגָנָה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם חַיָּבִים בְּדִינָם, כֵּוָן שֶׁהֵם הָרִאשׁוֹנִים לַהֲכָנוֹת.

נִלְמַד נָא לֶקַח, לְעוֹלָם, לְעוֹלָם, לְעוֹלָם אַל תַּאֲמִין, שֶׁיֵּשׁ מִלְחָמָה נוֹחָה וְקַלָּה, שֶׁכָּל הַיּוֹצֵא לְדֶרֶךְ מְשֻׁנָּה זוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹת מֵרֹאשׁ אֶת הַנַּחֲשׁוֹלִים וְהַסּוּפוֹת, הָעַתִידִים לְקַדֵּם אֶת פָּנָיו. הַמְּדִינַאי הַמִּדַּבֵּק בְּקַדַּחַת הַמִּלְחָמָה חַיָּב לָדַעַת, כִּי מִכֵּוָן שֶׁנִּתָּן הָאוֹת, שׁוּב אֵין הוּא אָדוֹן לַפּוֹלִיטִיקָה, אֶלָּא עֶבֶד לִמְאוֹרָעוֹת בִּלְתִּי־צְפוּיִים, שֶאֵין לוֹ שְׁלִיטָה עֲלֵיהֶם. מִינִיסְטֶרְיוֹנֵי־מִלְחָמָה שֶׁעָבַר זְמַנָּם, מְפַקְּדִים חַלָּשִׁים, בִּלְתִּי־מֻכְשָׁרִים אוֹ שַׁחַצָנִיִּים, בַּעֲלֵי־בְּרִית אֵין אֵמוּן בָּהֶם, נֵיטְרָלִיּוּת עוֹיֶנֶת, מַזָּל בִּישׁ, אַפְתָּעוֹת מְכֹעָרוֹת, טָעֻיוֹת אֲיֻמּוֹת בַּחֶשְׁבּוֹן – כֻּלָּם מְסֻבִּים אֶל שֻׁלְחַן הַמּוֹעֵצָה לְמָחֳרָתָהּ שֶׁל הַכְרָזַת מִלְחָמָה. זְכֹר תָּמִיד, בְּכָל בִּטְחוֹנְךָ, שֶׁהַנִּצָּחוֹן יֻתַּן לְךָ בְּנָקֵל, כִּי לְעוֹלָם לֹא הָיְתָה מִלְחָמָה פּוֹרֶצֶת, לוּלֵא הֶאֱמִין הַצַּד שֶׁכְּנֶגֶד, שֶׁגַּם לוֹ יֵשׁ שָׁעָה.

*

אֶחָד מִידִידָיו הַוָּתִיקִים שֶׁל אָבִי, בִּילִי גֵּ’רַרְד, הוֹצִיא לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים הַבְטָחָה מִפִּי סֶר רֶדְוֶרְס בָּלֶר (כַּהַבְטָחָה שֶׁהוֹצֵאתִי אֲנִי מִפִּי סֶר בִּינְדוֹן בְּלוֹד, בִּשְׁעָתוֹ), שֶׁאִם יָבוֹא יוֹם וְאוֹתוֹ גֵּנֵרַל יְפַקֵּד עַל הַצָּבָא בִּשְׂדֵה־קֶטֶל, יְקַבֵּל אוֹתוֹ לְמִפְקַדְתּוֹ. לוֹרְד גֵּ’רַרְד הָיָה קָרוֹב לִימֵי זִקְנָה, עָשִׁיר מֻפְלָג, מְעֹרָב עִם כָּל חוּגֵי הַחֶבְרָה הַגְּבֹהָה, וְלוֹ סוּסֵי־מֵרוֹץ מְשֻׁבָּחִים בְּיוֹתֵר. בְּקֶשֶׁר לִיצִיאָתוֹ הַקְּרוֹבָה אֶל הֶחָזִית, עָרַךְ סֶר אֶרְנְסְט קַסְל סְעֻדַּת־עֶרֶב לִכְבוֹדוֹ בְּמָלוֹן “קַרְלְטוֹן”. אֲנִי שֻׁתַּפְתִּי כְּשֵׁנִי בַּמַּעֲלָה לְהַפְגָּנַת יְדִידוּת זוֹ. נְסִיךְ וֵילְס וְעוֹד כְּאַרְבָּעִים אִישׁ מִבְּנֵי הַמַּעֲמָד הַשַּׁלִיט לָקְחוּ חֵלֶק בְּאוֹתָהּ מְסִבָּה עַלִּיזָה וְרַבַּת־אוֹן. הַתַּפְקִיד שֶׁהֻטַּל עַל גֵּ’רַרְד הָיָה לִדְאֹג לְנוֹחִיּוּתוֹ הָאִישִׁית שֶׁל הַמְפַקֵּד הָרָאשִׁי, וּלְצֹרֶךְ זֶה הֻגְּשׁוּ בְּאוֹתָהּ מְסִבָּה, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ כַּמָּה אַרְגָּזִים שֶׁל יֵין־שַׁמְפַּנְיָה מְשֻׁבָּח בְּיוֹתֵר וְיַיִ“שָׂ עַתִּיק בְּיוֹתֵר מִמֵּיטַב הַמַּרְתֵּפִים שֶׁל לוֹנְדוֹן הַבִּירָה. בַּעֲלֵי הַמַּתָּנָה הוֹדִיעוּ לוֹ שֶׁעָלָיו לְשַׁתֵּף אוֹתִי בְּבִרְכַּת־הַנֶּהֱנִין, בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת שֶׁתָּבוֹא לְיָדוֹ. הַמְּסִבָּה הִצְטַיְּנָה בְּכָל אוֹתָהּ הָעֲלִיצוּת הַלְּבָבִית, הַמְקַדֶּמֶת כֹּה תְּכוּפוֹת פְּנֵי מִלְחָמָה בְּרֵאשִׁיתָהּ. אַחַד הַמְסֻבִּים, שֶׁעָמַד גַּם הוּא לָצֵאת אֶל הֶחָזִית, הָיָה עוֹבֵר מִזְּמַן לִזְמַן עַל לָאוִים מְפֹרָשִׁים בְּנוֹגֵעַ לִשְׁתִיָּה כַּדָּת. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, נַעֲשָׂה שֵׁם־דָּבָר. כְּשֶׁקָּם לְהִפָּרֵד מֵאִתָּנוּ, אָמַר לוֹרְד מַרקוּס בֵּרֶסְפוֹרְד בִּרְצִינוּת רַבָּה: “צֵאתְךָ לְשָׁלוֹם, יְדִידִי, זְכֹר אֶת הַ.V.C ⁹⁴.״ יְדִידֵנוּ הַמִּסְכֵּן הֵשִׁיב בְּהִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה: “אֶעֱשֶׂה כָּל אֲשֶׁר לְאֵל יָדִי לִזְכּוֹת בּוֹ”. “אָח!” אָמַר לוֹרְד מַרְקוּס, “טָעוּת הִיא בְּיָדְךָ, לֹא לְכָךְ נִתְכַּוַּנְתִּי. כַּוָּנָתִי, Vieux Cognac”” כָּאן עָלַי לְצַיֵּן, שֶׁאַרְגָּזִים אֵלֶּה, הַטְּעוּנִים יֵין שַׁמְפַּנְיָה וְיַיִ”שָׂ, וְחֶלְקִי הַמֻּבְטָח לִי בָּהֶם, הָיוּ לְאַחַת הָאַכְזָבוֹת שֶׁל יְמוֹת הַמִּלְחָמָה. לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן, שֶׁהָאַרְגָּזִים יַגִּיעוּ לַמִּפְקָדָה הָרָאשִׁית בִּשְׁלֵמוּתָם, אָחַז הַלּוֹרְד גֵּ’רַרְד בְּאֶמְצְעֵי זְהִירוּת וְצִוָּה לְהַדְבִּיק עֲלֵיהֶם פִּתְקָאוֹת: “שֶׁמֶן קִיק”. לְאַחַר שְׁנֵי חֳדָשִׁים, בִּהְיוֹתוֹ בְּנָטָל, וְהָאַרְגָּזִים טֶרֶם הִגִּיעוּ, שָׁלַח טֵלֶגְרָמָה דְחוּפָה לַבָּסִיס הַצְּבָאִי בְּדוּרְבַּן וְתָבַע אֶת שֶׁמֶן קִיקוֹ. נִתְקַבְּלָה תְּשׁוּבָה, כִּי הַחֲבִילוֹת, שֶהֵכִילוּ אֶת סַמֵּי־הַמַּרְפֵּא הַלָּלוּ בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַלּוֹרְד כְּבָר נִמְסְרוּ בְּטָעוּת לְבָתֵּי־הַחוֹלִים. אָכֵן, מֵעַתָּה יֵשׁ בְּמַחְסְנֵי הַבָּסִיס שֶׁמֶן־קִיק לָרֹב, וּמְפַקֵּד הַבָּסִיס שׁוֹלֵחַ מְלָאי שָׁלֵם תֵּכֶף וּמִיָּד!

עוֹד נִסְיוֹנוֹת רַבִּים, דּוֹמִים לָזֶה, הָיוּ צְפוּיִים לָנוּ בִּדְרוֹם אַפְרִיקָה.

הַ“דִּנּוֹטֶר קַסְטְל” הִפְלִיגָה מִסָּאוּתְהֶמְפְּטוֹן בַּ־11 בְּאוֹקְטוֹבֶּר, יוֹם בּוֹ תַּם מוֹעֲדוֹ שֶׁל הָאוּלְטִימָטוּם הַבּוּרִי. סְפִינָה זוֹ נָשְׂאָה לֹא רַק אֶת כַּתָּבוֹ שֶׁל הַ“מוֹרְנִינְג פּוֹסְט” וְאֶת גּוֹרָלוֹ; סֶר רֶדְוֶרְס בָּלֶר וְכָל קְצִינֵי הַמִּפְקָדָה הָרָאשִׁית שֶׁל קוֹרְפּוּס־הַצָּבָא הַמְאֻרְגָּן הָאֶחָד (וְהַיָּחִיד) שֶׁלָּנוּ, אַף הֵם נִמְנוּ בִּרְשִׁימַת הַנּוֹסְעִים.

בָּלֶר הָיָה אִישׁ אַנְגְּלִי טִפּוּסִי. הוּא עָשָׂה רשֶׁם שֶׁל מְטֻמְטָם. הוּא לֹא הִרְבָּה שִׂיחָה, דִּבֵּר מְעַט, וּמַה שֶׁדִּבֵּר הָיָה מְעֻרְפָּל. הוּא לֹא הָיָה מִסּוּג הָאֲנָשִׁים, הַיּוֹדְעִים לְהַסְבִּיר דָּבָר, וּמֵעוֹלָם לֹא נִסָּה לַעֲשׂוֹת כָּזֹאת. בִּשְׁעַת דִּיּוּן בְּעִנְיָנִים רְצִינִיִּים הָיָה רָגִיל לִרְטֹן אוֹ לְנַמְנֵם, אוֹ לְנַעֲנַעַ בְּרֹאשׁוֹ, וְעִנְיָנִים מִשְׂרָדִיִּים הוּצְאוּ בִּשְׁקִידָה מִכְּלָל שִׂיחוֹת־חֻלִּין שֶׁלּוֹ. הוּא הֶרְאָה אֶת עַצְמוֹ כְּקָצִין מֻכְשָׁר וְאַמִּיץ־לֵב בִּנְעוּרָיו, וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, לְעֵרֶךְ, נָשָׂא בְּמִשְׂרוֹת אַדְמִינִיסְטְרָטִיבִיוֹת חֲשׁוּבוֹת, בָּהֶן הָיָה מַרְבֶּה בִּישִׁיבָה בְּוַיְטְהוֹל ⁹⁵ כֵּוָן שֶׁלְּהַשְׁקָפוֹתָיו הַפּוֹלִיטִיּוֹת הָיָה גָּוֶן לִבֵּרָלִי, וְהוּא נֶחֱשַׁב לְאִישׁ־צָבָא נָבוֹן. זֶה מִזְּמַן יָצְאוּ לוֹ מוֹנִיטִין בַּקָּהָל, וּלְאוֹר כָּל הַמַּעֲלוֹת הַטּוֹבוֹת הַלָּלוּ אֵין לְהִתְפַּלֵא שֶׁרָחֲשׁוּ לוֹ אֵמוּן בְּלִי מְצָרִים. “אֱמוּנָתִי בַּחַיָּל הַבְּרִיטִי”, אָמַר לוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי בַּ“גִּילְדְהוֹל” ⁹⁶ בַּ־9 בְּנוֹבֶמְבֶּר, 1899, “אֵינָהּ פְּחוּתָה מֵאֱמוּנָתִי בְּסֶר רֶדְוֶרְס בָּלֶר”. וַדַּאי שֶׁהָיָה אָדָם בַּעַל שִׁעוּר־קוֹמָה. הוּא הָלַךְ מִדְּחִי אֶל דֶּחִי וּמֵאָסוֹן אֶל אָסוֹן, בְּלִי שֶׁיִּפָּגֵם אַף בְּמַשֶּׁהוּ כְּבוֹדוֹ בְּעֵינֵי הָאֻמָּה, אוֹ אֵמוּן צִבְאוֹתָיו, שֶׁלַּהֲזָנָתָם, כְּמוֹ לִמְזוֹנוֹתָיו שֶלּוֹ, הִקְדִּישׁ תְּשׂוּמַת־לֵב רַבָּה וִיתֵרָה. עַצְמַאי, מֵטִיל מָרוּת, אִישׁ־הַמַּעֲשֶׂה, בָּקִי בְּמִנְהֲגֵי הָעוֹלָם – עָשָׂה עַל הַבְּרִיטִים בַּיָּמִים הָהֵם רשֶׁם דּוֹמֶה לָזֶה שֶׁעָשְׂתָה אִישִׁיּוּתוֹ שֶׁל גֵּנֵרַל ז’וֹפְר לְאַחַר זְמַן, עַל הָאֻמָּה הַצָּרְפַתִּית.

בְּעוֹד שָׁלוֹם וּמִלְחָמָה תְּלוּיִים בְּחוּט־הַשַּׂעֲרָה הָאַחֲרוֹן, בְּטֶרֶם פִּלְּחָה יְרִיָּה הֲרַת־גּוֹרָל רִאשׁוֹנָה אֶת לֵב הָאֲוִיר, הִתְחוֹלְלוּ סְעָרוֹת אֲפֹרוֹת עַל הַיָּם. פִּלְאֵי הָרַדְיוֹ טֶרֶם נוֹדְעוּ בַּיָּמִים הָהֵם, וְכָךְ פָּרְשׁוּ, כְּבַיָּכוֹל, בִּשְׁעַת־חֵרוּם נִרְגָּשָׁה זוֹ, הַמְפַקֵּד הָרָאשִׁי, קְצִינֵי הַמִּפְקָדָה וְכַתָּבוֹ שֶׁל הַ“מּוֹרְנִינְג פּוֹסְט” מִכְּלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם. קִוִּינוּ בְּכָל זֹאת לִשְׁמֹעַ חֲדָשׁוֹת בְּמַדֵּירָה, לְשָׁם הִגַּעְנוּ בַּיּוֹם הָרְבִיעִי לִנְסִיעָתֵנוּ. בְּמַדֵּירָה לֹא נוֹדַע לָנוּ דָּבָר, אֶלָּא זֶה שֶׁהַמַּשָּׂא־וְהַמַּתָּן נִפְסַק, וְשְצִּבְאוֹת שְׁנֵי הַצְּדָדִים מִתְקַדְּמִים. בְּמַצָּב מָתוּחַ זֶה הִפְלַגְנוּ שׁוּב אֶל הַכְּחוֹל.

מֵעַתָּה הֻטַּל עָלֵינוּ לְבַלּוֹת שְׁבוּעַיִם. מְנֻתָּקִים מִגֵּיא הַחִזָּיוֹן, שֶׁמִּלֵּא אֶת לִבּוֹת כֻּלָּנוּ. הָיוּ אֵלֶּה שְׁבוּעַיִם שֶׁל תְּכֵלֶת בָּרָקִיעַ וְשַׁלְוָה בַּיָּם, בּוֹ פִּלְּסָה לָהּ סְפִינַת הַכֵּף נָתִיב מִתּוֹךְ אֲדִישׁוּת עִלָּאָה. הִיא לֹא הֵחִישָׁה אֲפִלּוּ אֶת מַהֲלָכָהּ יֶתֶר עַל הָרָגִיל בָּאֳנִיּוֹת־סוֹחֵר. מַעֲשֶׂה כָּזֶה הָיָה לְלֹא תַּקְדִּים. קָרוֹב לַחֲמִשִׁים שָׁנָה עָבְרוּ מֵאָז נִלְחֲמָה בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה בְּאֵיזֶה עַם לְבֶן־עוֹר, וְדוֹמֶה הָיָה, שֶׁעֶצֶם הָרַעְיוֹן בִּדְבַר הַחֲשִׁיבוּת הַחִיּוּנִית, הַנּוֹדַעַת בְּמִקְרֶה זֶה לְגוֹרֵם הַזְּמַן, נֶעְדַּר לַחֲלוּטִין בְּכָל מוֹעֲצוֹתֶיהָ. שַׁלְוָה גְּמוּרָה עָטְפָה אֶת הַסְּפִינָה. הַסְּפּוֹרְט וְהַמִּשְׂחָקִים הָרְגִילִים שֶׁל יוֹרְדֵי־יָם, הֶעֱסִיקוּ אֶת נוֹסְעֶיהָ, הָאֶזְרָחִיִּים וְהַצְּבָאִיִּים כְּאֶחָד. בָּלֶר הָיָה פּוֹסֵעַ יוֹם יוֹם עַל הַסִּפּוּן, שָׁקֵט וְשָׁלֵו כִּסְפִינְכְּס. הַדֵּעָה הַכְּלָלִית הָרוֹוַחַת בֵּין קְצִינֵי הַמִּפְקָדָה הָיְתָה, שֶׁכָּל הָעִנְיָן יְחֻסַּל, עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לַמָּקוֹם. הָיוּ בִּסְפִינָה זוֹ כַּמָּה מִטּוֹבֵי קְצִינֵינוּ, וְהֵם לֹא יָכְלוּ לְהַשִּׂיג בְּשׁוּם אֹפֶן, כֵּיצַד יְכוֹלִים כֹּחוֹת “אִי־סְדִירִים, חוֹבְבִים” כַּבּוּרִים הַלָּלוּ, לְהַחֲזִיק מַעֲמָד כָּל שֶׁהוּא בִּפְנֵי חַיָּלִים מִקְצוֹעִיִים, בַּעֲלֵי מִשְׁמַעַת. אִם יִפְרְצוּ הַבּוּרִים לְנָטָל, יִתָּקְלוּ תֵּכֶף בַּגֵּנֵרַל פֶּן סִימוֹנְדְס, הַחוֹנֶה עִם בְּרִיגָדָה שְׁלֵמָה שֶׁל חֵיל־הָרַגְלִים, גְּדוּד שֶׁל חֵיל־הַפָּרָשִׁים וּשְׁתֵּי סוֹלְלוֹת שֶׁל חֵיל הַתּוֹתְחָנִים, בְּדַנְדִּי, בַּקָּצֶה הַצְּפוֹנִי שֶׁל נָטָל. קְצִינֵי הַמִּפְקָדָה הָיוּ חוֹשְׁשִׁים, שֶׁזַּעֲזוּעַ כָּזֶה יַדְהִים אֶת הַבּוּרִים עַד כְּדֵי כָךְ, שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יָשׁוּבוּ לְנַסּוֹת דָּבָר אֶל כֹּחוֹת סְדִירִים. מַחֲשָׁבוֹת אֵלֶּה הָיוּ קָשׁוֹת מִנְּשׂוֹא וְלֹא הִתְפַּלֵּאתִי לִרְאוֹת אֶת סֶר רֶדְוֶרְס בָּלֶר מְהַלֵּךְ תְּכוּפוֹת כֹּה סַר וְזָעֵף.

שְׁנֵים עָשָׂר יוֹם עָבְרוּ עָלֵינוּ מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה, שַׁלְוָה וְנִחוּשִׁים. הֶעֱלֵיתִי בְּדַעְתִּי כִּתְרֵיסַר מַצָּבִים דִּמְיוֹנִיִּים, לְמִן כִּבּוּשׁ קֵיפְּטָאוּן בִּידֵי קְרִיוּגֶר וְעַד כִּבּוּשׁ פְּרֵטוֹרְיָה בִּידֵי סֶר גּ’וֹרְג' וַיְט, אוֹ אֲפִלוּ הַגֵּנֵרַל פֶּן סִימוֹנְדְס. אוּלָם דַּעְתִּי לֹא נָחָה אַף בְּאֶחָד מֵאֵלֶּה. אוּלָם בְּעוֹד יוֹמַיִם נֵדַע כָּל מַה שֶּׁהִתְרַחֵשׁ בִּשְׁבוּעַיִם אֵלֶּה לִשְׁנַת הַמַּרְמִיטָה שֶׁלָּנוּ, כְּבַיָּכוֹל. הַפְסָקַת־הַבֵּינַיִם תַּגִּיעַ אֶל קִצָּהּ. הַמָּסָךְ יוֹרֵד שׁוּב מֵעַל גֵּיא הַחִזָּיוֹן. מַה תֶּחֱזֶינָה עֵינֵינוּ? שִׁוִּיתִי בְּנַפְשִׁי, כַּמָּה קָשֶׁה לַגֵּנֵרַל בָּלֶר לָשֵׂאת אִי־יְדִיעָה זוֹ. מֶה הָיָה נוֹתֵן בִּידִיעָה שֶׁל מַמָּשׁ עַל הַמִּתְרַחֵשׁ? מָה רַבָּה אִוַּלְתָּהּ שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה, שֶׁלֹּא שָׁלְחָה סִירַת־מוֹקְשִׁים לְקַדֵּם אֶת פָּנָיו, חֲמִשָּׁה יָמִים לִפְנֵי הַגִּיעוֹ לַיַּבָּשָׁה, כְּדֵי לִמְסֹר לוֹ אֶת כָּל הָעֻבְדּוֹת, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לָתֵת דַּעְתּוֹ עַל הַשְּׁאֵלָה וְלַחֲשֹׁב עַל צְעָדָיו הָרִאשׁוֹנִים בְּשֶׁקֶט וְשַׁלְוָה!

לְפֶתַע פִּתְאֹם הָיְתָה הֲמוּלָה עַל הַסִּפּוּן. נִרְאֲתָה אֳנִיָּה מֵרָחוֹק, אֳנִיָּה הַבָּאָה מִמְּחוֹז הַדַּעַת. נוֹסְעֵי סְפִינָתֵנוּ הִתְגּוֹדְדוּ בִּמְהִירוּת רַבָּה. סָבוּר אֲנִי, שֶׁאוֹתָה אֳנִיָּה הָיְתָה עוֹבֶרֶת עַל פָּנֵינוּ בְּמֶרְחַק פַּרְסָה אַחַת, לוּלֵי נִתְעוֹרְרוּ עָלֶיהָ כַּמָּה מִצְּעִירֵי נוֹסְעֵינוּ מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת סוֹאֶנֶת. “הֲלֹּא נוּכַל לִשְׁמֹעַ חֲדָשׁוֹת מִפִּי אֲנָשֶׁיהָ? הַלֹּא נוּכַל לְעָצְרָהּ? וַדַּאי יֵשׁ אִתָּהּ מֵעִתּוֹנֵי הַכֵּף! הֵן לֹא נִתֵּן לָהּ לַעֲבֹר, בְּלִי שֶׁנַּעֲשֶׂה מַאֲמָץ כָּל שֶׁהוּא?”

מֶלֶל זֶה הִגִּיעַ לְאָזְנֵי גְּבֹהִים מֵעַל גְּבֹהִים. נֶעֶרְכָה הִתְיָעֲצוּת רְצִינִית. הֻחְלַט, שֶׁאֵין נוֹהֲגִים לַעֲצֹר אֳנִיָּה בְּלֵב יָם. אֶפְשָׁר שֶׁתֻּגַּשׁ תְּבִיעָה לְפִצּוּיִים מֵאֵת הַמֶּמְשָׁלָה, אוֹ שֶיּוּטַל עָלֵינוּ עֹנֶשׁ אַחֵר, בְּדוֹמֶה לְעָנְשׁוֹ שֶׁל הַמּוֹשֵׁךְ בְּשַׁרְשֶׁרֶת־הַתַּחְבּוּרָה בְּרַכֶּבֶת, לְלֹא סִבָּה מַסְפֶּקֶת. בְּתוֹרַת פְּשָׁרָה נוֹעֶזֶת, נִמְנוּ וְגָמְרוּ לְאוֹתֵת אֶל הָאֳנִיָּה בְּבַקָּשַׁת חֲדָשׁוֹת. בִּתְשׁוּבָה לְכָךְ, שִׁנּתָה הָאֳנִיָּה אֶת כִּוּוּנָהּ וְעָבְרָה עַל פָּנֵינוּ בְּמֶרְחַק מֵאָה יַרְדִּים, לְעֵרֶךְ, מִסְּפִינָתֵנוּ. הָיְתָה זֹאת אֳנִיַּת קִיטוֹר נוֹדֶדֶת, וּבָהּ אוּלַי כְּעֶשְׂרִים אִישׁ. כֻּלָּם נִתְכַּנְּסוּ עַל הַסִּפּוּן לַחֲזוֹת בָּנוּ, וַאֲנַחְנוּ – כְּפִי שֶׁיָּבִין הַקּוֹרֵא מֵאֵלָיו – הֶחֱזַרְנוּ אֶת הַמַּחֲמָאָה. לוּחַ גָדוֹל הוּנַף מֵעַל לַסִּפּוּן, וְעַל גַּבֵּי הַלּוּחַ קָרָאנוּ אֶת הָאַגָּדָה הַבָּאָה:

תְּבוּסָה לַבּוּרִים.

שְׁלשָׁה קְרָבוֹת.

פֶּן סִימוֹנְדְס נֶהֱרָג.

אַחַר נָגוֹזָה מֵאֲחוֹרֵינוּ, וַאֲנַחְנוּ נִשְׁאַרְנוּ שׁוּב לְבַדֵּנוּ, שְׁקוּעִים בְּהַרְהוֹרִים עַל בְּשׂוֹרָה מִסְתּוֹרִית זוֹ.

קָמָה מְבוּכָה גְּלוּיָה בֵּין קְצִינֵי הַמִּפְקָדָה. וּבְכֵן נִרְאֶה, שֶׁנִּטְּשָׁה הַמַּעֲרָכָה – נֶעֶרְכוּ קְרָבוֹת שֶׁל מַמָּשׁ! וְגֵנֵרַל בְּרִיטִי נֶהֱרַג! וַדַּאי, שֶׁהַמַּעֲרָכָה הָיְתָה קָשָׁה בְּיוֹתֵר. אֵין זֶה מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת כִּמְעַט, שֶׁעוֹד נוֹתַר כֹּחַ־מָה בַּבּוּרִים הַלָּלוּ. הַאֶפְשָׁר, כִּי לְאַחַר שֶׁנָּחַלָה תְּבוּסָה בִּשְׁלשָׁה קְרָבוֹת, עוֹד יַמְשִׁיכוּ אֶת מַאֲבָקָם הַנּוֹאָש. עֶצֶב עָמֹק יָרַד עַל בְּנֵי־הַחֲבוּרָה. רַק פְּנֵי בָּלֶר לְבַדּוֹ נִשְׁאֲרוּ כַּסֵּפֶר הֶחָתוּם – מִגְדַּל עֹז בִּימֵי חֵרוּם. הוּא קָרָא אֶת הַכְּתֹבֶת בְּעַד מִשְקַפְתּוֹ, אַךְ לֹא הוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו. רַק לְאַחַר כַּמָּה רְגָעִים הֵעֵז אֶחָד מִקְּצִינֵי הַמִּפְקָדָה לִפְנוֹת אֵלָיו.

“דּוֹמֶה, אֲדוֹנִי, כְּאִלּוּ תַּם וְנִשְׁלַם הַכֹּל”.

תַּחַת לַחַץ שְׁאֵלָה זוֹ הֵשִׁיב אוֹתוֹ אָדָם גָּדוֹל לֵאמֹר:

“אֲנִי מֵעֵז לוֹמַר, שֶׁעוֹד יִשָּׁאֵר לָנוּ מָקוֹם לְהִתְגַּדֵּר בּוֹ בַּמַּעֲרָכָה לְיַד פְּרֵטוֹרְיָה”.

הַחוּשׁ הַצְּבָאִי שֶׁלּוֹ הָיָה נָכוֹן וּבָטוּחַ. עוֹד נִשְׁאַר לָנוּ דַּי וְהוֹתֵר!

מֵמְרָה מְאַלֶּפֶת זוֹ עוֹדְדָה אֶת רוּחֵנוּ. הִיא נִמְסְרָה מֵאִישׁ לְאִישׁ, וּבְמֶשֶׁךְ דַּקוֹת מִסְפָּר עָבְרָה אֶת הַסְּפִינָה מִקָּצֶה עַד קָצֶה. אֹרָה כָּל עַיִן. הוּקְלָה הַמַּעֲמָסָה מִכָּל לֵב. קְצִינֵי הַמִּפְקָדָה בֵּרְכוּ זֶה אֶת זֶה, וְהַשָּׁלִישִׁים רָקְדוּ מִשִּׂמְחָה. הָאוֹפְּטִימִיּוּת הָיְתָה כֹּה רַבָּה וּכְלָלִית, עַד שֶׁלֹּא רָאָה אִישׁ לְשַׁסְּעֵנִי, כְּשֶנָּשָׂאתִי קוֹלִי וְאָמַרְתִּי, שֶׁ“עֶשֶׂר דַּקּוֹת בִּלְבַד הָיוּ מַסְפִּיקוֹת לַעֲצֹר אֶת הָאֳנִיָּה, וּלְקַבֵּל יְדִיעוֹת נְכוֹנוֹת, כְּדֵי שֶׁנֵּדַע כֻּלָּנוּ, הֵיכָן אָנוּ עוֹמְדִים”. אַדְּרָּבא, תְּשׁוּבָה הֶגְיוֹנִית בְּיוֹתֵר נִתְּנָה לִי, לֵאמֹר:

“אַחַת מֵחֻלְשׁוֹת הַנֹּעַר הִיא קֹצֶר־רוּחוֹ. יָדוֹעַ נֵדַע כָּל מַה שֶׁהִתְרַחֵשׁ בַּמְּהִירוּת הָרְאוּיָה. סֶר רֶדְוֶרְס בָּלֶר הֶרְאָה אֶת שַׁלְוָתוֹ הָאָפְיָנִית, כְּשֶׁלֹּא בִּקֵּשׁ לְהַקְדִּים יְדִיעָתוֹ בָּעִנְיָנִים, שֶׁיִּמָּסְרוּ לוֹ בַּעֲלוֹתוֹ אֶל הַחוֹף בְּקֵיפְּטָאוּן. יֶתֶר עַל כֵּן, שְׁאֵרִית הַמַּעֲרָכָה לֹא תִּנָּטֵשׁ, לְדַעַת הַמְפַקֵּד הָרָאשִׁי, עַד שֶׁנַּגִּיעַ לִפְרֵטוֹרְיָה, וְכֵוָן שֶׁיּוֹתֵר מִשְּׁבַע מֵאוֹת מִילִין מַפְרִידִים בֵּין קֵיפְּטָאוּן לִפְרֵטוֹרְיָה, תְּהֵא בְּיָדוֹ דֵּי שָׁהוּת לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַסִּדּוּרִים הַדְּרוּשִׁים לְחִסּוּל שִׁיוּרֶיהָ שֶׁל הִתְנַגְּדוּת הַבּוּרִים. וּלְבַסּוֹף: מִנְהָג זֶה, לְהַקְשׁוֹת עַל הַחֲלָטוֹתֶיהָ שֶׁל הַמִּפְקָדָה הָעֶלְיוֹנָה בִּימוֹת מִלְחָמָה – לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, אַף בִּימוֹת שָׁלוֹם – יֵשׁ לְהִצְטָעֵר עָלָיו הַרְבֵּה, אֲפִלּוּ בְּכַתַּב־מִלְחָמָה, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, בְּאָדָם שֶׁהָיָה לוֹבֵשׁ זֶה לֹא כְּבָר מַדֵּי קָצִין שֶׁל הַצָּבָא הַבְּרִיטִי”.

אוּלָם הַדְּבָרִים לֹא שִׁכְנְעוּנִי, וַאֲנִי לֹא חָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה.

 

פֶּרֶק תִּשְׁעָה־עָשָׂר: הָרַכֶּבֶת הַמְשֻׁרְיֶנֶת    🔗

כְּבָר הֶחֱשִׁיךְ הַיּוֹם, כְּשֶׁהִשְׁלִיכָה סְפִינָתֵנוּ עֹגֶן בְּטֵיבְּל־בֵּי; אוּלָם אוֹרוֹת אֵין מִסְפָּר הָיוּ מְנַצְנְצִים מִן הַחוֹף, וַהֲמוֹן סִירוֹת צָרוּ בִּמְהֵרָה עַל הַסְּפִינָה. בָּאוּ פְּקִידִים גְּבֹהִים וּקְצִינִים יַמִּיִּים וּצְבָאִיִּים וְדִינִים־וְחֶשְׁבּוֹנוֹת בִּידֵיהֶם. כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיוּ קְצִינֵי הַמִּפְקָדָה הָעֶלְיוֹנָה יוֹשְׁבִים שְׁקוּעִים בִּקְרִיאָתָם. לְיָדִי נָפְלָה חֲבִילַת עִתּוֹנִים, וַאֲנִי עִיַּנְתִּי בְּאֵלֶּה בִּתְשׂוּמֶת־לֵב לָא פָחוֹת מֵהֶם⁹⁷. הַבּוּרִים פָּלְשׁוּ לְנָטָל, תָּקְפוּ אֶת כֹּחוֹת־הֶחָלוּץ שֶׁלָּנוּ בְּדַנְדִּי, וְאַף כִּי נָחֲלוּ תְּבוּסָה בַּמַּעֲרָכָה בַּהר־טַלָּנָה, הָרְגוּ אֶת הַגֵנֵרַל פֶּן סִימוֹנְדְס, וְעוֹד מְעַט קָט וְעָלָה בִּידֵיהֶם לְהַקִּיף אֶת חֵילוֹ, כִּשְׁלשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ, בִּנְסִיגָתוֹ הַנִּמְהָרָה וְרַבַּת הַסַּכָּנוֹת לְלֵידִיסְמִית. בְּלֵידִיסְמִית נִסָּה סֶר גּ’וֹרְג' וַיְט, בְּרֹאשׁ שְׁנֵים־עָשָׂר אוֹ שְׁלשָׁה־עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ, עִם אַרְבָּעִים אוֹ חֲמִשִּׁים תּוֹתָחִים וּבְרִיגָדָה שֶׁל חֵיל־הַפָּרָשִׁים, לַחֲסֹם אֶת הִתְקַדְּמוּתָם. כַּוָּנָתָהּ שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה הַבְּרִיטִית – אַף כִּי זֹאת לֹא יָדַעְתִּי אָז – הָיְתָה, שֶׁהוּא יִסֹּג דָּרוֹמָה מֵעֵבֶר לְטוּגֵ’לָה, כְּשֶׁהוּא מְעַכֵּב אֶת הִתְקַדְּמוּת הַבּוּרִים, עַד שֶׁיִּצְטָרְפוּ אֵלָיו חֵילוֹת־הַתִּגְבֹּרֶת הַגְּדוֹלִים, הַמְמַהֲרִים מֵעֵבֶר לַיַּמִּים, מֵאַנְגְּלִיָה וּמֵהֹדּוּ. וְעַל הַכֹּל, הָיָה חַיָּב לְהִזָּהֵר, שֶׁלֹּא יְנַתְּקוּהוּ וְלֹא יַקִּיפוּהוּ. תָּכְנִית־הַמִּלְחָמָה הַבְּרִיטִית נִתְכַּוְּנָה לְהַקְרִיב בְּאֹרַח אַרְעַי אֶת נָטָל הַצְּפוֹנִית, שֶׁבְּלִיטָתָהּ הַטְּרִיגוֹנִית אֵינָהּ נִתֶּנֶת לַהֲגָנָה רְאוּיָה לִשְׁמָהּ, בְּעוֹד שֶׁהַצָּבָא הָעִקָּרִי, בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל בָּלֶר, יִתְקַדֵּם מִמּוֹשֶׁבֶת הַכֵּף, דֶּרֶךְ הַמְּדִינָה הַחָפְשִׁית אוֹרֵנְג', לִפְרֵטוֹרְיָה. כָל הַתָּכְנִית הַזֹּאת נִתְבַּלְּעָה בִּמְהֵרָה.

זוֹכֵר אֲנִי עֶרֶב אֶחָד, לְאַחַר שָׁנִים, כְּשֶׁאָמַרְתִּי לְמַר בַּלְפוּר, בַּהֲסִבִּי אִתּוֹ לִסְעֻדָּה כִּי בְּסֶר גּ’וֹרְג' וַיְט נָהֲגוּ שֶׁלֹּא כַּשּׁוּרָה. מַבָּט קַפְדָּנִי וְזוֹעֵם נִצְנֵץ פִּתְאֹם בְּעֵינָיו. נָגוֹז סֵבֶר־פָּנָיו הַנָּעִים, וְּנֶעֶלְמָה בַּת־הַצְּחוֹק הַטּוֹבָה מִשְּׂפָתָיו. אָדָם אַחֵר הִבִּיט בִּי עַתָּה. “הוּא שֶׁהִכְנִיסָנוּ לְאוֹתוֹ עֵסֶק בִּישׁ בְּלֵידִיסְמִית”, אָמַר.

בּוֹ בּיּוֹם שֶׁהִגַּעְנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ (31 בְּאוֹקְטוֹבֶּר) הִתְרַחֲשׁוּ מְאֹרָעוֹת חֲמוּרִים בִּסְבִיבוֹת לֵידִיסְמִית. הַגֵּנֵרַל וַיְט, שֶׁזָּכָה לְהַצְלָחָה מְקוֹמִית בְּאֶלַנְדְּסְלַכְטֶה, נִסָּה כֹּחוֹ בִּתְנוּעָה תּוֹקְפָנִית רַבַּת־תְּנוּפָה נֶגֶד הַמִּפְקָדָה הַבּוּרִית הַזְּרִיזָה בְּהִתְקַדְּמוּתָהּ, הַמְּהִירָה בְּהִתְחַמְּקוּתָהּ וְהַחֲרוּצָה בְּעִקּוּפָה. קָרָה אָסוֹן. כְּאֶלֶף וּמָאתַיִם אִישׁ מֵחֵיל הָרַגְלִים הַבְּרִיטִי הֻכְרְחוּ לְהִכָּנַע בְּנִיקוֹלְסוֹן’ס־נֶק, וּשְׁאָר הַצָּבָא הַמְפֻזָּר וְהַמְפֹרָד נֶהְדַּף חֲזָרָה בְּכִוּוּן לֵידִיסְמִית. כָּאן הֵקִימוּ בְּחִפָּזוֹן מַחֲנֶה רְחַב־יָדַיִם, מְבֻצָּר בַּחֲפִירוֹת, וּמִשֶּׁהֻקְּפוּ בִּמְהֵרָה מִכָּל עֵבֶר עַל יְדֵי הַבּוּרִים, וּמְסִלַּת־הַבַּרְזֶל שֶׁלָּהֶם נֻתְּקָה, נִשְׁתַּקְּעוּ בְּמָצוֹר מְמֻשָּׁךְ, לְחַכּוֹת לְתִגְבֹּרֶת שֶׁתָּבוֹא וְתוֹשִׁיעֵם. הַבּוּרִים הִשְׁאִירוּ שְׁנֵי שְׁלִישֵׁי כֹּחוֹתֵיהֶם לִסְגֹּר עַל הַנְּצוֹרִים, וְהִתְכּוֹנְנוּ, כַּנִּרְאֶה, לַעֲלוֹת עִם יֶתֶר חֵילָם עַל נָטָל הַדְּרוֹמִית, מֵעֵבֶר לִנְהַר טוּגֵ’לָה. בֵּינְתַיִם הִקִּיפוּ כֹּחוֹת בּוּרִיִּים אֲחֵרִים, בְּאוֹתָם הַתַּכְסִיסִים עַצְמָם, אֶת מֵיפְקִינְג וְקִמְבֶּרְלֵי, וְעָמְדוּ עֲלֵיהֶן לְהַרְעִיבָן עַד שֶׁיִּכָּנְעוּ. וּלְבַסּוֹף, הֻרְגְּשׁוּ בַּאֲזוֹרֵי הַהוֹלַנְדִּים בְּמוֹשֶׁבֶת־הַכֵּף עַצְמָהּ זַעֲזוּעִים שֶׁל עֶרֶב־מֶרֶד. בְּכָל הַשְּׁטָחִים הָעֲצוּמִים הָאֵלֶּה הָיְתָה יַד אִישׁ בְּאָחִיו, וּלְפִי שָׁעָה לֹא יָכְלָה הַמֶּמְשָׁלָה הַבְּרִיטִית לִבְטֹחַ אֶלָּא בְּתוֹתָחָיו שֶׁל הַצִּי.

אַף כִּי לֹא יָדַעְתִּי אֶת תָּכְנִית הַמִּפְקָדָה שֶׁלָּנוּ וְלֹא אֶת מַצָּבוֹ שֶׁל הָאוֹיֵב, וְכָל הַיְדִיעוֹת עַל אֲסוֹן נָטָל בּאוֹתוֹ הַיּוֹם עֲדַיִן נִשְׁמְרוּ בְּסוֹד, הָיָה בָּרוּר לִי, לְמִן הָרֶגַע בּוֹ עָלִינוּ לַחוֹף, שֶׁהַמַּעֲרָכָה הַכְּבֵדָה הָרִאשׁוֹנָה תִּנָּטֵשׁ בְּנָטָל. קוֹרְפּוּס־הַצָּבָא שֶׁל בָּלֶר הָיָה צָרִיךְ זְמַן שֶׁל אַרְבָּעָה אוֹ שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת עַד שֶׁיִּתְכַּנֵּס בְּקֵיפְּטָאוּן וּבְפוֹרְט־אֱלִיזַבֶּת. הָיְתָה אֵפוֹא שָׁהוּת בְּיָדִי לִרְאוֹת בַּפְּעֻלּוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בְּנָטָל וְלַחֲזֹר לְמוֹשֶׁבֶת הַכֵּף לְמוֹעֵד הַהִתְקַדְּמוּת הָעִקָּרִית. כָּךְ הָיִיתִי סָבוּר, וְכָךְ הָיָה סָבוּר לְאַחַר יָמִים מִסְפָּר – לְהַוָּתוֹ, כְּפִי שֶׁנִּתְבָּרֵר אַחַר כָּךְ – אַף סֶר רֶדְוֶרְס בָּלֶר. מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁכָּל הַתְּנוּעָה דֶּרֶךְ הַמְּדִינָה הַחָפְשִׁית הֻפְרְעָה. וּמִי שֶׁרָצָה לְהַגִּיעַ לְנָטָל הָיָה צָרִיךְ לַעֲבֹר 700 מִילִין בָּרַכֶּבֶת דֶּרֶךְ צוֹמֶת דֶּא־אָר וּסְטוֹרְמְבֶּרְג לְפוֹרְט־אֱלִיזַבֶּת, וּמִשָׁם, בָּאֳנִיַּת דֹּאַר קְטַנָּה אֹו בָּאֳנִיַּת־גְּרָר לְדֶּרְבֶּן – מַסַּע אַרְבָּעָה יָמִים. מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל מִדֶּא־אָר לִסְטוֹרְמְבֶּרג נִמְתְּחָה בְּקַו מַקְבִּיל לִגְבוּל הָאוֹיֵב. לֹא הָיוּ לָהּ כָּל אֶמְצְעֵי הֲגָנָה, וְאֶפְשָׁר הָיָה לְנַתְּקָה כָּל רֶגַע, אוּלָם, לְדַעַת הַשִּׁלְטוֹנוֹת, הָיוּ סִכּוּיִים לַעֲבֹר בְּשָׁלוֹם; עַל כֵּן יָצָאתִי תֵּכֶף לַדֶּרֶךְ, יַחַד עִם כַּתָּבוֹ שֶׁל “מַנְצֶ’סְטֶר גַּרְדְּיָן”, מַר ג'.ב. אֶטְקִינְס, צָעִיר נֶחֱמָד, שֶׁנִּתְמַנָּה לְאַחַר זְמַן עוֹרֵךְ הַ“סְפֶּקְטֵיטוֹר”. לְמַעֲשֶׂה, הָיְתָה זֹאת הָרַכֶּבֶת הָאַחֲרוֹנָה בּאוֹתוֹ הַקַּו, וּכְשֶׁהִגַּעְנוּ לִסְטוֹרְמְבֶּרג, כְּבָר הָיוּ פְּקִידֵי הַתַּחֲנָה אוֹרְזִים אֶת חֶפְצֵיהֶם.

הִפְלַגְנוּ מֵאִיסְט־לוֹנְדוֹן בְּאֳנִיַּת קִיטוֹר בַּת 150 טוֹן בְּעֵרֶךְ. נָשְׁבָה רוּחַ דְרוֹמִית אֲיֻמָּה, וְנִדְמָה לִי, שֶׁהָאֳנִיָּה הַקְּטַנָה תִּטָּרֵף בַּנַּחְשׁוֹלִים הָעֲצוּמִים אוֹ תּוּטַל אֶל הַסְּלָעִים, הַחוֹשְׂפִים אֶת שִׁנֵּיהֶם הַשְּׁחוֹרוֹת בְּמֶרְחַק פַּרְסָה אַחַת מִפְּתָחֵינוּ. אוּלָם כָּל הַחֲשָׁשׁוֹת הָאֵלֶּה נִתְפַּזְּרוּ בִּמְהֵרָה בִּגְלַל עֲוִית שֶׁל מַחֲלַת־הַיָּם, הַנּוֹרָאָה בְּיוֹתֵר שֶׁעָלְתָה בְּגוֹרָלִי מִיָּמַי. דּוֹמַנִי, שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא הָיָה בִּיכָלְתִּי לִנְקֹף אֶצְבַּע, לְהַצִּיל אֶת חַיַּי. מִתַּחַת לַסִּפּוּן, בְּיַרְכְּתֵי הָאֳנִיָּה, נִמְצָא הַתָּא הַמַּחֲנִיק, אוֹ הַמִּטְבָּח שֶׁשִּׁמֵּשׁ מָעוֹן לְשִׁשָּׁה אוֹ שִׁבְעַת סַפָּנֶיהָ, בּוֹ יָשְׁבוּ, סָעֲדוּ וְיָשְׁנוּ. עַל מִשְׁכַּב־קְרָשִׁים בְּתָא זֶה הָיִיתִי מוּטָל, דָּוֶה וְכוֹאֵב, בְּעוֹד כְּלִי־הַשַּׁיִט הַזָּעִיר שֶׁלָּנוּ מְקַפֵּץ וּמִתְנוֹדֵד, עוֹלֶה וְיוֹרֵד, נוֹפֵל וּמִתְהַפֵּךְ כִּמְעַט וּמִתְיַשֵּׁר שׁוּב, אוֹ מִסְתּוֹבֵב מִשּׁוּם־מָה בְּמַעְגָּל, בְּזֶה אַחַר זֶה, שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁלְּאַחַר הַצָּהֳרַיִם, עֶרֶב אָרֹךְ עוֹד מֵאֵלֶּה וְלַיְלָה נִצְחִי. נִזְכַּרְתִּי, שֶׁטִּיטוּס אוֹאָטֶס זָכָה לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים, לְאַחַר הַמַּלְקִיּוֹת הָאֲיֻמּוֹת שֶׁסָּפַג בַּמַּגְלֵב, וְהַרְהוֹרִים אֵלֶּה, עִם אֱמוּנָתִי הָעֲמֻקָּה, שֶׁעֵין הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה פְּקוּחָה עָלַי לְטוֹבָה, חִזְּקוּנִי בַּתִּקְווֹת הַדַּלּוֹת, שֶׁיָּכֹלְתִּי עוֹד לְהִשְתַּעֲשֵׁעַ בָּהֶן. לַכֹּל גְבוּל, וּלְאָשְׁרֵנוּ, אֵין דָּבָר הַנִּשְׁכָּח מִן הַלֵּב בְּיֶתֶר מְהִירוּת מִזִּכְרוֹן מַכְאוֹבִים גּוּפְנִיִּים, בְּכָל־זֹאת, הָיָה מַסָּעִי לְדֶרְבֶּן, לְאַחַד הַזִּכְרוֹנוֹת, שֶׁכְּדִבְרֵי הַפִּזְמוֹן בַּ“בַּלָּדוֹת שֶׁל בֶּבּ”,

"אֶל מְעָרוֹת דּוֹר־דּוֹר אֶשָּׁאֶנּוּ

בְּתַצְלוּמֵי קַו־לְקַו

עֲלֵי לוּחַ־הַלֵּבָב

עֵת יוֹם אֶתְמוֹל נִמְחָה מִסֵּפֶר – וְאֵינֶנּוּ".

*

עָלִינוּ בְּחוֹף דֶּרְבֶּן וְנָסַעְנוּ לַיְלָה שָׁלֵם לְפִיטֶרְמָרִיצְבּוּרְג. בֵּית־הַחוֹלִים הָיָה מָלֵא פְּצוּעִים. כָּאן מָצָאתִי אֶת רֵגִי בַּרְנֶס, שֶׁפָּגַע כַּדּוּר בִּירֵכוֹ. הוּא נִפְגַּע בִּירִיָּה מִקָּרוֹב, בַּמַּעֲרָכָה הַמַּזְהִירָה, בָּהּ נָחַלְנוּ אוֹתוֹ נִצָּחוֹן פָּעוֹט בְּתַחֲנַת אֶלַנְדְּסְלַכְטֶה, בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל יְדִידִי אָיֶן הָמִילְטוֹן, שֶׁעָלָה בֵּינְתַיִם לְמַעֲלַת גֵּנֵרַל. הוּא סִפֵּר לִי אֶת כָּל פָּרָשַׁת הַקְּרָב וְהִפְלִיג בְּשִׁבְחָם שֶׁל הַבּוּרִים, כְּפָרָשִׁים וְקַלָּעִים. הוּא הֶרְאָה לִי גַּם אֶת רַגְלוֹ. לֹא הָיָה כָּל שֶׁבֶר בָּעֶצֶם, אֲבָל הָרֶגֶל הִשְׁחִירָה כֻּלָּה כְּפֶחָם מִן הָאֲגֻדָּל וְעַד הַמָּתְנַיִם. הַמְנַתֵּחַ הִרְגִּיעַנִי אַחַר כָּךְ בַּהוֹדָעָה, שֶׁאֵין כָּאן אֶלָּא חֲבָלָה, וְלֹא מִיתַת־אֵבֶר, כַּאֲשֶׁר פָּחַדְתִּי. אוֹתוֹ לַיְלָה הִמְשַׁכְתִּי אֶת נְסִיעָתִי לְאֶסְטְקוּר, עֲיָרַת־פַּחִים זְעִירָה, בַּת אֵילוּ מֵאוֹת תּוֹשָׁבִים, שֶׁמִּמֶּנָּה וָהָלְאָה לֹא הִלְכוּ עוֹד הָרַכָּבוֹת.

הָיָה בְּדַעְתִּי לָבוֹא לְלֵידִיסְמִית, בִּמְקוֹם שֶׁיָּדַעְתִּי, כִּי אָיֶן הָמִילְטוֹן הָיָה מְטַפֵּל בִּי וְדוֹאֵג לְכְך שֶׁאֲבַלֶּה עִתּוֹתַי בִּנְעִימִים. אֵחַרְתִּי אֶת הַמּוֹעֵד: הַשַּׁעַר הָיָה סָגוּר. הַבּוּרִים כָּבְשׁוּ אֶת תַּחֲנַת קוֹלֶנְזוֹ, עַל נְהַר טוּגֵ’לָה, וְהֶחֲזִיקוּ בְּגֶשֶׁר־הַפְּלָדָה שֶׁל מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל. גֵּנֵרַל פְרֶנְץ' וּמִפְקַדְתּוֹ, שֶׁכָּלְלָה אֶת הֵיג וְאֶת הֶרְבֶּרְט לוֹרֶנְס⁹⁸, הִתְחַמְּקוּ זֶה עַתָּה, תַּחַת אֵשׁ הַתּוֹתָחִים, בָּרַכֶּבֶת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁיָּצְאָה מִלֵּידִיסְמִית בְּדַרְכָּם לְמוֹשֶׁבֶת־הַכֵּף, בִּמְקוֹם שָׁם עָמְדוּ לְהִתְכַּנֵּס הַכֹּחוֹת הָעִקָּרִיִּים שֶׁל חֵיל־הַפָּרָשִׁים. לֹא הָיָה לִי אֶלָּא לְחַכּוֹת בְּאֶסְטְקוּר, עִם קָמְצֵי הַחַיָּלִים הַמְּעַטִּים, שֶׁעוֹד אֶפְשָׁר הָיָה לֶאֱסֹף בְּחִפָּזוֹן, לַהֲגָנַת אֲזוֹרָהּ הַדְּרוֹמִי שֶׁל נָטָל מִפְּנֵי הַפְּלִישָׁה הַבּוּרִית הַקְּרוֹבָה. בַּטַּלְיוֹן יָחִיד שֶׁל קַלָּעֵי דּוּבְּלִין, שְׁנַיִם־שְׁלשָׁה תּוֹתָחִים וּקְצָת אֶסְכַּדְרוֹנִים שֶׁל חֵיל־הַקַּרְבִּינֵרִים הַנָּטָלִי, שְׁתֵּי פְּלֻגּוֹת חֵיל־הָרַגְלִים הַקַּל שֶׁל דֶּרְבֶּן וְרַכֶּבֶת מְשֻׁרְיֶנֶת הָיוּ הַכֹּחוֹת הַיְחִידִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לַהֲגָנַת הַמּוֹשָׁבָה. כָּל שְׁאָר צְבָא־נָטָל הָיָה סָגוּר וּמְסֻגָּר בְּלֵידִיסְמִית. חֵילוֹת־תִּגְבֹּרֶת חָשׁוּ לַמָּקוֹם מִכָּל חֶלְקֵי הַקֵּיסָרוּת הַבְּרִיטִית; אוּלָם בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁבוּעַ שֶׁעָשִׂיתִי בְּאֶסְטְקוּר הָיִינוּ חַלָּשִׁים בְּמִדָּה כָּזוֹ, שֶׁהָיִינוּ חוֹשְׁשִׁים לְהִתָּפֵס בְּמַלְכֹּדֶת גַּם אֲנַחְנוּ, בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְלֹא יָכֹלְנוּ אֶלָּא לְבַצֵּר אֶת עֶמְדָּתֵנוּ וּלְהַעֲמִיד פָּנִים שְׂמֵחוֹת.

בְּאֶסְטְקוּר מָצָאתִי יְדִידִים מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים. לֵאוֹ אֵמֵרִי, הַמַּדְרִיךְ שֶׁהֵטַלְתִּי, לְרֹעַ מַזָּלִי, לְתוֹךְ בְּרֵכַת־הָרַחֲצָה בְּהֶרָאוּ, לִפְנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים, שֶׁעָבַד עִמִּי, לְאַחַר זְמַן, הַרְבֵּה שָׁנִים בַּפַּרְלַמֶּנְט וּבַמֶּמֶשָׁלָה, שִׁמֵּש עַתָּה אֶחָד מִכַּתָּבֵי־הַמִּלְחָמָה שֶׁל הַ“טַּיְמְס”. זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה נִפְגָּשְׁנוּ כָּאן בִּתְנָאֵי שִׁוְיוֹן וְאַחֲוָה, וְיַחַד עִם יְדִידִי, כַּתַּב הַ“מַּנְצֶ’סְטֶר גַּרְדְּיָן”, שִׁכַּנּוּ עַצְמֵנוּ בְּאֹהֶל רֵיק, בְּתוֹךְ הַמְשֻׁלָּשׁ הַדָּחוּי בְּצַד בֵּית־הַנְּתִיבוֹת. אוֹתוֹ עֶרֶב, כְּשֶׁהָיִיתִי מְטַיֵּל בָּרְחוֹב הַיָּחִיד שֶׁל הָעֲיָרָה, הֻפְתַּעְתִּי, כְּשֶׁבָּא לִקְרָאתִי הַקַּפִּיטַן הַלְדֵּין, שֶׁסִּיַּע בְּיָדִי כֹּה הַרְבֵּה לְהִמָּנוֹת עִם מִפְקַדְתּוֹ שֶל סֶר וִילְיַם לוֹקְהַרְט בִּימֵי מַעֲרֶכֶת טִירָא. הַלְדֵּין נִפְצַע בְּאֶלַנְדְּסְלַכְטֶה וְקִוָּה לְהִצְטָרֵף אֶל גְּדוּדוֹ בְּחֵיל “גּוֹרְדוֹן הַיְלֶנְדֶּרְס” בְּלֵידִיסְמִית, וּמִשֶּעֻכַּב כָּמוֹנִי עַל יְדֵי הָאוֹיֵב, נִמְסַר לוֹ בְּאֹרַח אַרְעַי הַפִּקּוּד עַל פְּלֻגָּה שֶׁל קַלָּעֵי דּוּבְּלִין. הַיָּמִים בָּאוּ וְחָלְפוּ לְאִטָּם, מִתּוֹךְ דְּאָגָה וַחֲרָדָה. מַצָּבוֹ שֶׁל חֵילֵנוּ הַקָּטָן הָיָה רוֹפֵף בְּיוֹתֵר. בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה הָיִינוּ חוֹשְׁשִׁים לְהִתְקַדְּמוּתָם שֶׁל עֲשָׂרָה אוֹ שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף בּוּרִים, שֶׁיִּתְקְפוּ אוֹתָנוּ אוֹ יַחְסְמוּ בְּפָנֵינוּ כָּל דֶּרֶךְ לִנְסִיגָה. בְּכָל־זֹאת הָיָה צֹרֶךְ לְהַחֲזִיק בְּאֶסְטְקוּר וּלְחַזֵּק אֶת מַעֲמָדֵנוּ בָּהּ כְּכָל הָאֶפְשָׁר. פָּרָשִׁים נִשְׁלְחוּ מִדֵּי בֹּקֶר, לְרַגֵּל מֶרְחַק עֲשָׂרָה עַד חֲמִשָּׁה־עָשָׂר מִילִין בְּכִוּוּן מַחֲנֵהוּ שֶׁל הָאוֹיֵב, וּלְהָבִיא לָנוּ יְדִיעוֹת עַל הֲכָנוֹתָיו; וּבְשָׁעָה לֹא טוֹבָה עָלָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל הַגֵּנֵרַל הַמְפַקֵּד בַּמָּקוֹם, לִשְלֹחַ אֶת רַכַּבְתּוֹ הַמְשֻׁרְיֶנֶת לְאֹרֶךְ שִׁשָּה־עָשָׂר הַמִּילִין שֶׁל מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל, שֶׁטֶּרֶם נִפְגְּעוּ בַּמִּלְחָמָה, כְּדֵי לְסַיֵּעַ לְמַאֲמַצָּיו שֶׁל חֵיל־הַפָּרָשִׁים.

אֵין לְךָ דָּבָר עוֹשֶׂה רשֶׁם חָשׁוּב וְאָיֹם יוֹתֵר מִמַּרְאֵה רַכֶּבֶת מְשֻׁרְיֶנֶת; אוּלָם לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, אֵין לְךָ דָּבָר צָפוּי לִפְגָעִים וַחֲסַר־יֶשַׁע יוֹתֵר. הָיָה דַּי בְּפִצּוּץ גֶּשֶׁר אוֹ תְּעָלָה שֶׁל מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל, לְהַשְׁאִיר מִפְלֶצֶת זוֹ תְּקוּעָה בִּמְקוֹמָהּ, רְחוֹקָה מִמְּקוֹרָהּ לְלֹא סַעַד וָעֵזֶר, נְתוּנָה לְחַסְדֵי הָאוֹיֵב. דּוֹמֶה, שֶׁמַּצָּב כָּזֶה לֹא עָלָה עַל דַּעַת מְפַקְּדֵנוּ. הוּא הֶחֱלִיט לְהַכְנִיס פְּלֻגָּה שֶׁל קַלָּעֵי דּוּבְּלִין עִם פְּלֻגָּה שֶׁל חֵיל הָרַגְלִים הַקַּל שֶׁל דֶּרְבֶּן לְתוֹךְ רַכֶּבֶת מְשֻׁרְיֶנֶת בַּת שִׁשָּׁה קְרוֹנוֹת, וּלְצָרֵף אֲלֵיהֶם תּוֹתָח יַמִּי קָטָן עִם מִסְפַּר מַלָּחִים, שֶׁעָלָה לַחוֹף מֵאֳנִיַּת ה.מ. “טֵרִיבְּל”, יַחַד עִם חֲבוּרָה שֶׁל חַפָּרִים, וְלִשְׁלֹחַ חֵלֶק חָשׁוּב זֶה שֶׁל כֹּחוֹתָיו לְרַגֵּל אֶת הַדֶּרֶך לְקוֹלֶנְזוֹ. הַקַּפִּיטַן הַלְדֵּין הָיָה הַקָּצִין שֶׁנִּבְחַר עַל יְדֵי הַגֵּנֵרַל, לְפַקֵּד עַל פְּעֻלָּה זוֹ. הַלְדֵּין סִפֵּר לִי בְּלֵיל 14 לְנוֹבֶמְבֶּר עַל הַתַּפְקִיד שֶׁהֻטַּל עָלָיו לְמָחֳרָתוֹ; הוּא עָמַד לָצֵאת לַדֶּרֶךְ בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר. הוּא לֹא הִסְתִּיר אֶת פִּקְפּוּקָיו בְּנוֹגֵעַ לְקֹצֶר־הָרְאִיָּה שֶׁבְּהַחֲלָטָה זוֹ, אוּלָם כְּכָל אָדָם אַחֵר בְּרֵאשִׁיתָהּ שֶׁל מִלְחָמָה, הָיָה אַף הוּא, כַּמּוּבָן, שׁוֹחֵר־הַרְפַּתְקָאוֹת, מוּכָן וּמְזֻמָּן לְהִתְגָּרוֹת בָּאוֹיֵב. “הַאֶרְצֶה לְהִלָּווֹת אֵלָיו?” הוּא הָיָה שָׁמֵחַ מְאֹד, אִלּוּ עָשִׂיתִי כֵּן! מִתּוֹךְ רֶגֶשׁ שֶׁל חֲבֵרוּת וּמִפְּנֵי שֶׁרָאִיתִי חוֹבָה לְעַצְמִי לֶאֱסֹף אֶת כָּל הַיְדִיעוֹת הָאֶפְשָׁרִיּוֹת בִּשְׁבִיל הַ“מּוֹרְנִינְג פּוֹסְט”, וְכֵן מִתּוֹךְ גֵּרוּי הַיֵּצֶר לְשַׂחֵק בָּאֵשׁ, קִבַּלְתִּי אֶת הַזְמָנָתוֹ לְלֹא עִרְעוּר.

הַמְּאֹרָעוֹת הַצְּבָאִיִּים שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ אַחַר כָּך גְּלוּיִים וִידוּעִים, וּכְבָר הִתְוַכְּחוּ עֲלֵיהֶם רַבּוֹת. הָרַכֶּבֶת הַמְשֻׁרְיֶנֶת הִתְקַדְּמָה לְעֻמַּת הָאוֹיֵב, מַהֲלַך אַרְבָּעָה־עָשָׂר מִילִין, בְּעֵרֶךְ, וְהִגִּיעָה עַד תַּחֲנַת צִ’יוֶלֵי, לְלֹא סִמָּן שֶׁל הִתְנַגְּדוּת, אַף לְלֹא סִמָּן שֶׁל חַיִּים אוֹ תְּנוּעָה בַּמַּעֲלוֹת וּבַמּוֹרָדוֹת שֶׁל הַנּוֹף הַנָּטָלִי רְחַב־הַיָּדַיִם. עָמַדְנוּ לִרְגָעִים מִסְפָּר בְּצִ’יוֶלֵי, כְּדֵי לְטַלְגְּרֵף לַגֵּנֵרַל, שֶׁהִגַּעְנוּ עַד לִנְקֻדָּה זוֹ.

בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁנִּשְׁלְחָה הַטֵּלֶגְרָמָה לִתְעוּדָתָהּ, רָאִינוּ עַל גִּבְעָה שֶׁהִתְנַשְּׂאָה בֵּינֵינוּ לְבֵין נְקֻדַּת־מוֹצָאֵנוּ וְהִשְׁקִיפָה עַל מְסִלַּת הַבַּרְזֶל בְּמֶרְחַק 600 יַרְד, לְעֵרֶךְ, מֵאִתָּנוּ, מִסְפַּר דְּמֻיּוֹת זְעִירוֹת, נָעוֹת־נָדוֹת, נֶחְפָּזוֹת קָדִימָה. וַדַּאי בּוּרִים הֵם. וַדַּאי שֶׁהֵם נִמְצָאִים מֵאֲחוֹרֵינוּ. מַה הֵם עוֹשִׂים בִּמְסִלַּת־הַבַּרְזֶל? אָסוּר לָנוּ לְהַפְסִיד אַף רֶגַע אֶחָד! יָצָאנוּ תֵּכֶף בַּחֲזָרָה. בְּשָׁעָה שֶׁהִתְקָרַבְנוּ לַגִּבְעָה, הָיִיתִי עוֹמֵד עַל אַרְגָּז, כְּשֶׁרֹאשִׁי וּכְתֵפִי מִתְבַּלְּטִים מֵעַל לְשִׁרְיוֹן־הַפְּלָדָה שֶׁל הַקָּרוֹן הַמְאַסֵּף. רָאִיתִי קְבוּצָה שֶׁל בּוּרִים בְּרֹאשׁ הַגִּבְעָה. פִּתְאֹם נִרְאוּ עַל יָדָם שְׁלשָׁה כֵּלִים עַל גַּלְגַּלִים, וְתֵכֶף לָכֵן פִּלְּחוּ בִּרְקֵי אוֹר בָּהִיר אֶת חֲלַל הָאֲוִיר וְנִשְׁמְעְוּ עֶשֶׂר אוֹ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה יְרִיוֹת. נִתַּז כַּדּוּר־עָשָׁן לָבָן וְעָצוּם, שֶׁפָּשַׁט צוּרָתוֹ וְלָבַש צוּרָה שֶׁל חָרוּט, שֶׁנִתְבַּקַּע, כְּפִי שֶׁנִּדְמָה לִי, ד' אַמּוֹת מֵעַל לְרֹאשִׁי. הָיָה זֶה בְּרַד־תּוֹתָחִים – הָרִאשׁוֹן שֶׁרָאִיתִי בְּמִלְחָמָה מִיָּמַי; עוֹד מְעַט וְהָיָה זֶה הָאַחֲרוֹן! הַכַּדּוּרִים הִתְדַּפְּקוּ בְּשָׁאוֹן עַל קִירוֹת־הַפְּלָדָה שֶׁל הַקָּרוֹן. נִשְׁמַע קוֹל־נֵפֶץ מֵחֶלְקָהּ הַקִּדְמִי שֶׁל הָרַכֶּבֶת, עִם שׁוּרָה שֶׁל הִתְפּוֹצְצֻיּוֹת עַזּוֹת. מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל נָטְתָה בְּקַו עָקֹם מֵעֵבֶר לַגִּבְעָה וְגָלְשָׁה בְּמוֹרָד תָּלוּל לְמַטָּה; וְעֵקֶב אֵשׁ הָאוֹיֵב וְכֵן מֵחֲמַת הַמּוֹרָד, גָּבְרָה מְהִירוּת הָרַכֶּבֶת שֶׁלָּנוּ בְּמִדָּה עֲצוּמָה. הַסּוֹלְלָה שֶׁל הַבּוּרִים (שְׁנֵי תּוֹתָחִים וּ“פוֹם־פּוֹם” אֶחָד) הִסְפִּיקָה לִקְלֹעַ אֵלֵינוּ רַק מַעֲרֶכֶת יְרִיּוֹת אַחַת לִפְנֵי שֶׁנֶּעְלַמְנוּ מֵעֵינֵיהֶם מֵעֵבֶר לַגִּבְעָה. כָּאן נִצְנֵץ בְּמֹחִי הָרַעְיוֹן, שֶׁוַּדַּאי נִטְמְנָה לָנוּ מַלְכֹּדֶת בְּהֶמְשֵׁךְ דַּרְכֵּנוּ. בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁפָּנִיתִי אֶל הַלְדֵּין לְהַצִּיעַ, שֶׁמִּישֶׁהוּ יִזְחַל לְאֹרֶךְ הָרַכֶּבֶת וְיִמְסֹר לְנֶהַג־הַקַּטָּר הוֹרָאָה לְהָאֵט אֶת מְהִירוּתָהּ, הִרְגַּשְׁנוּ לְפֶתַע זַעֲזוּעַ כַּבִּיר, שֶׁהֵטִיל אוֹתוֹ וְאוֹתִי וְאֶת כָּל הַחַיָּלִים שֶׁבַּקָּרוֹן, בְּפִשּׂוּק יָדַיִם וְרַגְלַיִם, עַל רִצְפָּתוֹ. הָרַכֶּבֶת הַמְשֻׁרְיֶנֶת, שֶׁנָּסְעָה בִּמְהִירוּת לֹא פָּחוֹת מֵאַרְבָּעִים מִילִין לְשָׁעָה, הֻשְׁלְכָה מֵעַל הַפַּסִּים, מֵחֲמַת אֵיזֶה מַחֲסוֹם אוֹ קִלְקוּל בַּמְּסִלָּה.

בַּקָּרוֹן שֶׁלָּנוּ לֹא נִפְגַּע אִישׁ קָשֶׁה, וְאַחֲרֵי שְׁנִיּוֹת מִסְפָּר קַמְתִּי עַל רַגְלַי וְהֵצַצְתִּי מֵעַל לַשִּׁרְיוֹן. הָרַכֶּבֶת הוּטְלָה בָּעֵמֶק, בְּמֶרְחַק 1.200 יַרְד בְּעֵרֶךְ מֵעֵבֶר שֶׁלָּנוּ לְגִבְעַת הָאוֹיֵב. בְּרֹאשׁ הַגִּבְעָה נִרְאוּ עַשְׂרוֹת דְּמֻיּוֹת מְמַהֲרוֹת קָדִימָה, וּמְשְׁתַּטְּחוֹת בְּתוֹךְ הָעֵשֶׂב, וְכִמְעַט תֵּכֶף לָכֵן פָּתְחוּ בְּאֵשׁ־רוֹבִים כְּבֵדָה וּמְדֻיֶּקֶת. הַכַּדּוּרִים הִתְעוֹפְפוּ בִּשְׁרִיקָה מֵעַל לְרָאשֵׁינוּ וְנִתְּזוּ כְּבָרָד עַל לוּחוֹת הַפְּלָדָה. יָרַדְתִּי מֵעֶמְדַּת־הַמִּצְפֶּה שֶׁלִּי, וְהַחִילּוֹתִי לְהִתְוַכֵּחַ עִם הַלְדֵּין מַה לַּעֲשׂוֹת. הֻסְכַּם, שֶהוּא וְקַלָּעֵי דּוּבְּלִין שֶׁלּוֹ, עִם הַתּוֹתָח הַיַּמִּי הַקָּטָן, יִשְׁתַּדְּלוּ לְשַׁכֵּךְ אֶת אֵשׁ הָאוֹיֵב, וַאֲנִי אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה מָה אֵרַע לָרַכֶּבֶת, מַה הַנֵּזֶק שֶׁנִּגְרַם לַמְּסִילָּה, וְאִם יֵשׁ תִּקְוָה לְתַקְּנָהּ אוֹ לְפַנּוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ.

חָמַקְתִּי אֵפוֹא מִן הַקָּרוֹן וְרַצְתִּי לְאֹרֶךְ הַמְּסִלָה אֶל רֹאשׁ הָרַכֶּבֶת. הַקַּטָּר עָמַד עֲדַיִן עַל הַפַּסִּים. הַקָּרוֹן הָרִאשׁוֹן, כְּלִי־מִטְעָן פָּשׁוּט, נִתְהַפֵּךְ, גַּלְגַּלָּיו לְמַעְלָה, וְכַמָּה מִן הָרַקָּעִים שֶׁנָּסְעוּ בּוֹ נֶהֶרְגוּ אוֹ נִפְצְעוּ קָשֶׁה מְאֹד; אוּלָם הוּא סֻלַּק מִן הַפַּסִּים לְגַמְרֵי. שְׁנֵי הַקְּרוֹנוֹת הַמְשֻׁרְיָנִים מֵאֲחוֹרָיו, שֶׁהֵכִילוּ אֶת חֵיל־הָרַגְלִים הַקַּל שֶׁל דֶּרְבֶּן, יָרְדוּ שְׁנֵיהֶם מִן הַפַּסִּים, הָאֶחָד עוֹמֵד עֲדַיִן עַל גַּלְגַּלָּיו וְהַשֵּׁנִי עַל צַלְעוֹ. דְּחוּקִים וּמְעֹרָבִים זֶה בָּזֶה חָסְמוּ אֶת הַדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה בִּפְנֵי שְׁאָר הַקְּרוֹנוֹת. מֵאֳחוֹרֵי הַקְּרוֹנוֹת הַהֲפוּכִים מָצְאוּ לָהֶם אַנְשֵׁי חֵיל־הָרַגְלִים הַקַּל שֶׁל דֶּרְבֶּן, מֵהֶם מְחֻבָּלִים, מְזֻעֲזָעִים, וּמֵהֶם פְּצוּעִים קָשֶׁה, מִקְלַט אַרְעַי. אֵשׁ הָאוֹיֵב לֹא פָּסְקָה, וּבִמְהֵרָה הִתְעָרְבוּ שַׁאֲגוֹת תּוֹתְחֵי הַשָּׁדֶה, עִם הִתְפּוֹצְצוּת פְּגָזֵיהֶם מִקָּרוֹב, בְּטִרְטוּר הָרוֹבִים. נִמְצֵאנוּ בַּמַּלְכֹּדֶת, שֶׁטָּמַן לָנוּ הָאוֹיֵב.

בְּעוֹדֶנִּי עוֹבֵר לְיַד הַקַּטָּר, הִתְפּוֹצֵץ כַּדּוּר־בָּרָד מֵעַל לְרֹאשִׁי, כְּשֶׁהוּא מַתִּיז אֶת רְסִיסָיו בְּיִלְלַת חִפָּזוֹן לַחֲלַל הָאֲוִיר. הַנֶּהָג קָפַץ תֵּכֶף מִתָּאוֹ בַּקַּטָּר וְרָץ אֶל הַמִּקְלָט מֵאֲחוֹרֵי הַקְּרוֹנוֹת הַהֲפוּכִים. פָּנָיו, שֶׁנֶּחְתְּכוּ בִּרְסִיס, שָׁתְתוּ דָּם וְהוּא קָבַל נִמְרָצוֹת מִתּוֹךְ הִתְמַרְמְרוּת לְלֹא תּוֹעֶלֶת. “הוּא אִישׁ אֶזְרָחִי. בְּעַד מָה, סְבוּרִים הַלָּלוּ, מְשַׁלְּמִים לוֹ? לְהֵהָרֵג בִּפְצָצָה – לֹא הוּא! הוּא לֹא יִשָּׁאֵר עוֹד אַף רֶגַע אֶחָד בַּמָּקוֹם הַזֶּה!” דוֹמֶה הָיָה, שֶׁהִתְרַגְשׁוּתוֹ וְיִסּוּרָיו – הַמַּהֲלוּמָה בְּרֹאשׁוֹ הִכַּתְהוּ בְּסַנְוֵרִים – עֲשׂוּיִים לִשְׁלֹל מִמֶּנּוּ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לִנְהֹג בַּקַּטָּר, וְכֵוָן שֶׁרַק הוּא לְבַדּוֹ הֵבִין בְּטִיב הַמְּכוֹנָה הָיְתָה בְּכָךְ סַכָּנָה לִשְׁאֵרִית תִּקְוָתֵנוּ לְהִנָּצֵל. לְפִיכָךְ אָמַרְתִּי לוֹ, שֶׁמֵּעוֹלָם עֲדַיִן לֹא נִפְגַּע אָדָם פַּעֲמַיִם בְּיוֹם אֶחָד, שֶׁאָדָם פָּצוּעַ, הַמּוֹסִיף לְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ, שְׂכָרוֹ מֻבְטָח לוֹ תָּמִיד עַל אֹמֶץ־לִבּוֹ הַמְצֻיָּן, וּמִי יוֹדֵעַ אִם תָּבוֹא עוֹד לְיָדוֹ הִזְדַּמְּנוּת כָּזוֹ בְּיָמָיו. לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְאוֹשֵׁשׁ, מָחָה אֶת הַדָּם מֵעַל פָּנָיו, טִפֵּס וְעָלָה שׁוּב אֶל תָּאוֹ, וּמִכָּאן וְאֵילָךְ צִיֵּת לְכָל הוֹרְאוֹתַי⁹⁹. הִגַּעְתִּי לַדֵּעָה, שֶׁאִם נִשְׁתַּמֵּשׁ בַּקַּטָּר בְּתוֹר אֵיל־הַבַּרְזֶל, יַעֲלֶה בְּיָדֵינוּ לִגְרֹר וְלִדְחֹק אֶת שְׁנֵי הַקְּרוֹנוֹת הַשְּׁבוּרִים מֵעַל הַפַּסִים, וּמִתּוֹךְ כָּךְ אֶפְשָׁר לְמַלֵּט אֶת כָּל אֲנָשֵׁינוּ. נִרְאָה לִי שֶׁהַמְּסִלָּה עַצְמָהּ לֹא נִזּוֹקָה, וְהַפַּסִּים לֹא הוּזְזוּ מִמְּקוֹמָם. חָזַרְתִּי לְאֹרֶךְ הַמְּסִלָּה אֶל קְרוֹנוֹ שֶׁל הַקַּפִּיטַן הַלְדֵּין וּמָסַרְתִּי לוֹ דֶּרֶךְ כַּו הַקָּרוֹן, מַה הַמַּצָּב וּמָה אֲנִי מַצִּיעַ לַעֲשׂוֹת. הוּא הִסְכִּים לְכָל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ לְהַעֲסִיק אֶת הָאוֹיֵב בְּאֵשׁ חַמָּה בֵּינְתַיִם.

שִׂחֵק לִי מַזָּלִי, כִּי לֹא נִפְגַּעְתִּי כָּל אוֹתָהּ הַשָּׁעָה. צָרִיךְ הָיִיתִי לָנוּעַ כִּמְעַט כָּל הַזְּמַן, אֵילָךְ וָאֵילָךְ, לְאֹרֶךְ הָרַכֶּבֶת, אוֹ לַעֲמֹד בַּגָּלוּי, כְּדֵי לָתֵת הוֹרָאוֹת לְנֶהַג הַקַּטָּר. בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה הָיָה עָלֵינוּ לְהַפְרִיד בֵּין הַקָּרוֹן, שֶׁיָּרַד מִן הַפַּסִּים לְמֶחֱצָה, וְזֶה שֶׁיָּרַד מֵהֶם לְגַמְרֵי. לְשֵׁם כָּךְ הָיָה צֹרֶךְ לְהָנִיעַ אֶת הַקַּטָּר בְּאֹפֶן שֶׁיִּגְרֹר אֶת הַקָּרוֹן הַשָּׁמוּט לְמֶחֱצָה אֲחוֹרַנִּית, לְאֹרֶךְ הַמְּסִלָה, עַד שֶׁיֻּתַּר לְגַמְרֵי מִשֶּׁבֶר־הַכְּלִי הַשֵּׁנִי, וּלְסַלְּקוֹ אַחַר כָּךְ מֵעַל הַפַּסִּים, לַחֲלוּטִין. עֶצֶם מִשְׁקָלוֹ שֶׁל קְרוֹן־הַבַּרְזֶל, הַשָּׁמוּט לְמֶחֱצָה מֵעַל אַדְנֵי הַמְּסִלָּה, הָיָה כָּבֵד מְאֹד, וְגַלְגַּלֵּי הַקַּטָּר נִסְתַּחֲבוּ כַּמָּה פְּעָמִים לַשָּׁוְא, בְּלִי לִהְסְתּוֹבֵב, עַד שֶׁהֻשַּׂג כֹּחַ־מְשִׁיכָה כָּל שֶׁהוּא. לַבַסּוֹף נִגְרַר הַקָּרוֹן בְּמִדָּה מַסְפֶּקֶת אֲחוֹרַנִית, וַאֲנִי קָרָאתִי לְמִתְנַדְּבִים, לַהֲפֹךְ אוֹתוֹ מִן הַצַּד, בְּעוֹד הַקַּטָּר דּוֹחֵף אוֹתוֹ מִקָּצֵהוּ. בָּרוּר הָיָה, שֶׁאֲנָשִׁים אֵלֶּה מַעֲמִידִים אֶת עַצְמָם בְּסַכָּנָה מְסֻיֶּמֶת. הָיָה צֹרֶךְ בְּעֶשְׂרִים אִישׁ, וּקְרִיאָתִי מָצְאָה הֵד תֵּכֶף וּמִיָּד, אוּלָם רַק תִּשְׁעָה אֲנָשִׁים, בָּהֶם הַמַּיּוֹר שֶׁל חֵיל־הָרַגְלִים הַקַּל שֶׁל דֶּרְבֶּן וְאַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה מִקַּלָּעֵי דּוּבְּלִין, יָצְאוּ לַגָּלוּי מַמָּשׁ, בְּכָל זֹאת הִצְלִיחַ הַנִּסָּיוֹן. הַקָּרוֹן הוֹסִיף רְתִיעָה תַּחַת לַחַץ זְרוֹעוֹתֵיהֶם, וּלְאַחַר שֻהֶקַטַּרָּ נָגַח בּוֹ בָּרֵגַע הַנָּכוֹן, נָפַל מִן הַמְּסִלָּה, וְדוֹמֶה הָיָה שֶׁדַּרְכֵּנוּ נְכוֹנָה לְפָנֵינוּ. הַרְגָּשַׁת הַצְלָחָה עִם בִּטָּחוֹן שָׁבָה לְפַעֵם אוֹתָנוּ, אוּלָם זוֹ נִסְתַּחֲפָה בְאַחַת הָאַכְזָבוֹת הַמָּרוֹת בְּיוֹתֵר בִּימֵי חַיַּי.

רָחְבּוֹ שֶׁל הַשָּׁלָב הַתַּחְתּוֹן בְּסֻלַּם־הַקַּטָּר עָלָה בְּשִׁשָּׁה אִינְץ' לְעֵרֶךְ, עַל רֹחַב קְרוֹן הַפֶּחָם, וְזֶה נִלְחַץ אֶל זָוִית הַקָּרוֹן, שֶׁהָפַכְנוּ זֶה עַתָּה. דוֹמֶה הָיָה, שֶמְּסֻכָּן הַדָּבָר לִדְחֹף אֶת הַקַּטָּר בְּיֶתֶר עֹז, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁיֵּרֵד הוּא עַצְמוֹ מֵעַל הַפַּסִּים. הִתַּרְנוּ אֶת הַקַּטָּר מִן הַקְּרוֹנוֹת הָאֲחוֹרִיִּים, וּמִדֵּי פַּעַם הֶחֱזַרְנוּ אוֹתוֹ אֲחוֹרַנִּית כְּדֵי יַרְד אוֹ שְׁנַיִם, וְשׁוּב הֲזִיזוֹנוּ אוֹתוֹ קָדִימָה, לְנַגֵּחַ בַּמַּחֲסוֹם. מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם הוֹסִיף לָזוּז מְעַט, אוּלָם בִּמְהֵרָה נִתְבָּרֵר לָנוּ, שֶׁהָעִנְיָן נִסְתַּבֵּךְ. הַקָּרוֹן שֶׁהוּרַד זֶה עַתָּה מִן הַפַּסִּים נִלְחַץ אֶל זֶה שֶׁיָּרַד מֵהֶם מִלְּכַתְּחִלָּה, וְנִדְבַּק בּוֹ בְּצוּרַת זַיֶ"ן, וְכְכָל שֶׁהִרְבָּה הַקַּטָּר לְנַגֵּחַ גָּדַל הַמַּחֲסוֹם.

עָלָה עַל דַּעְתִּי, שֶׁאֵין הַקְּרוֹנוֹת נִלְחָצִים יוֹתֵר זֶה אֶל זֶה, אֶלָּא מִתּוֹךְ הֲדִיפָה, וְאֶפְשָׁר אֵפוֹא לְהַפְרִיד בֵּין הַדְּבֵקִים, אִם נִדְחַף אֲחוֹרַנִּית. אוּלָם עַתָּה נִתְגַּלָּה קשִׁי חָדָש. שַרְשֶׁרֶת־הַמַּצְמֵד שֶׁל הַקַּטָּר קְצָרָה מֵהַגִּיעַ כְּדֵי חֲמִשָּׁה אוֹ שִׁשָּׁה אִינְצִ’ים אֶל שַׁרְשֶׁרֶת הַקָּרוֹן הֶהָפוּךְ. הִתְחְלנוּ מְחַפְּשִים מַצְמֵד נוֹסָף. שִׂחֵק לָנוּ מַזָּלֵנוּ לְרֶגַע וּמָצָאנוּ אֶחָד. הַקַּטָּר מָשַׁךְ בְּשֶׁבֶר־הַכְּלִי, וְעַד שֶׁהֻתְּרָה הַשַּׁרְשֶׁרֶת, גָּרַר אוֹתוֹ כְּדֵי יַרְד אֶחָד אֲחוֹרַנִית מִן הַמְּסִלָּה וָהָלְאָה. עַתָּה וַדַּאי נִתְפַּנְּתָה הַדֶּרֶךְ סוֹף סוֹף. אוּלָם קְצֵה הַשָּׁלָב שֶׁל סֻלַּם־הַקַּטָּר נִלְחַץ שׁוּב אֶל זָוִית הַקָּרוֹן, וְנֶעֱצַר שׁוּב מִתּוֹךְ חֲרִיקָה עַזָּה. הָעֲבוֹדָה הִתְנַהֲלָה מִתּוֹךְ הִתְלַהֲבוּת וְהִתְרַגְּשׁוּת כָּזוֹ, שֶׁהִשְׁתַּקַּעְתִּי בָּהּ לַחֲלוּטִין. זוֹכֵר אֲנִי שֶׁהָיָה הַדָּבָר דּוֹמֶה עָלַי כַּעֲבוֹדָה בְּפֵני לוּחַ־מַטָּרָה שֶׁל בַּרְזֶל בְּמִגְרַשׁ־קְלִיעָה, שֶׁאֵין הַיְרִיּוֹת פּוֹסְקוֹת בּוֹ. עָמַדְנוּ שִׁבְעִים דַּקָּה בְּמַאֲבָק זֶה בֵּין אַרְגְּזֵי־פְּלָדָה מִתְנַגְּחִים, מִשְׁתַּקְשְקִים אֵלֶּה, תּוֹךְ הִתְפּוֹצְצֻיּוֹת הוֹלְכוֹת וְחוֹזְרוֹת שֶׁל פְּגָזֵי תּוֹתָחִים וְהֹלֶם בִּלְתִּי־פּוֹסֵק שֶׁל כַּדּוּרֵי רוֹבִים, וְאֵין לָנוּ אֶלָּא כַּחֲמִשָּׁה אוֹ שִׁשָּׁה אִינְצִ’ים שֶׁל מְלֶאכֶת־בַּרְזֶל מְעֻקֶּמֶת וּמְקֻלְקֶלֶת, לְהַבְדִּיל בֵּין סַכָּנָה, שִׁבְיָה וְקָלוֹן, מִצַּד אֶחָד, וּבֵין בִּטָּחוֹן, חֵרוּת וְנִצָּחוֹן, מִצַּד שֵׁנִי.

עַל הַכֹּל הָיָה עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר, שֶׁלֹּא לְהוֹרִיד אֶת הַקַּטָּר מֵעַל הַפַּסִּים. אוּלָם לְבַסּוֹף, כְּשֶׁרָאִיתִי כִּי הָאֵשׁ מִסּוֹלְלַת הָאוֹיֵב גּוֹבֶרֶת מֵרֶגַע לְרֶגַע, וְתוֹתָח שֵׁנִי פָּעַר אֶת לֹעוֹ מִן הָאֲגַף שֶׁמִּנֶּגֶד, הֶחֱלַטְתִּי לְהָטִיל הַכֹּל עַל הַכַּף. הַקַּטָּר הוּנַע בִּמְלוֹא הַכֹּחַ וְהִשְׂתָּעֵר אֶל הַמַּחֲסוֹם. מִתּוֹךְ חֲבָטָה עַזָּה בְּצֵלַע הַקָּרוֹן הַמַּכְשִׁיל, הִתְנוֹדֵד הַקַּטָּר רֶגַע, הֵזִיז אֶת הַמַּחֲסוֹם הַצִּדָּהִּ, פִּלֵּס לוֹ נָתִיב עַל פָּנָיו וְעָבַר בְּשָׁלוֹם לַצַּד הַמּוֹלִיךְ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ. אוּלָם שְׁאָר שְׁלשֶׁת קְרוֹנוֹתֵינוּ נִמְצְאוּ בְּמֶרְחַק חֲמִשִּים יַרְד מֵאִתָּנוּ, וְהֵם עֲדַיִן מֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶל הַמַּחֲסוֹם, שֶחָזַר לִמְקוֹמוֹ אַחֲרֵי עֲבוֹר הַקַּטָּר. מַה נַּעֲשֶׂה? וַדַּאי שֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהַחֲזִיר אֶת הַקַּטָּר לִמְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן. הֲנוּכַל אֵפוֹא לִסְחֹב אֶת הַקְּרוֹנוֹת בְּיָדֵינוּ אֶל הַקַּטָּר? הַקְּרוֹנוֹת הָיוּ צָרִים קְצָת מִן הַקַּטָּר, וְאֶפְשָׁר לְהַעֲבִירָם בְּדֹחַק.

חָזַרְתִּי אֶל הַקַּפִּיטַן הַלְדֵּין. הוּא קִבֵּל אֶת הַצָּעָתִי. הוּא פָּקַד עַל אֲנָשָׁיו לָצֵאת מִמִּכְלָאַת הַפְּלָדָה, לְנַסּוֹת וְלִדְחֹף אוֹתָהּ לְצַד הַקַּטָּר. הַתָּכְנִית הָיְתָה טוֹבָה לְמַדַּי, אֲבָל נִכְשְׁלָה בּתֹקֶף הַתְּנָאִים, שֶׁנִּמְצֵאנוּ בָּהֶם. הַקָּרוֹן הַכָּבֵד הִצְרִיךְ אֶת כָּל יְדֵי אֲנָשֵׁינוּ כְּדֵי לַהֲזִיזוֹ; הָאֵשׁ הָיְתָה כֹּה לוֹהֶטֶת, וְהַמְּבוּכָה הוֹלֶכֶת וְגוֹבֶרֶת בְּמִדָּה כָּזוֹ, שֶהָאֲנָשִׁים נִתְרַתְּעוּ מִן הַצַּד הֶחָשׂוּף בְּלִי מֵשִׂים.

הָאוֹיֵב, שֶׁנִּפְטַר מֵאִשֵּנוּ הַנֶּגְדִּית, נִרְאָה עַתָּה בִּבְהִירוּת וּבְמִסְפָּר רַב עַל פְּנֵי הַגִּבְעָה, יוֹרֶה בְּשֶׁצֶף קֶצֶף. אָז הֻסְכַּם בֵּינֵינוּ, שֶׁהַקַּטָּר יֵלֵךְ לְאִטּוֹ לְאֹרֶךְ הַמְּסִלָּה עִם כָּל הַפְּצוּעִים, שֶׁמִּסְפָּרָם גָּדַל עַתָּה בּעוֹד שֶׁאַנְשֵׁי דּוּבְּלִין וְדֶרְבֶּן יִסּוֹגוּ בָּרֶגֶל, חוֹסִים בְּצֵל הַקַּטָּר. יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים אִישׁ, רֻבָּם שׁוֹתְתֵי דָּם, הִצְטוֹפְפוּ עַל גַּבֵּי הַקַּטָּר וּקְרוֹן הַפֶּחָם שֶׁלּוֹ, וְאָנוּ הִתְחַלְנוּ זָזִים קָדִימָה. אֲנִי נִמְצֵאתִי בְּתָא הַמְכוֹנֵן וְנָתַתִּי הוֹרָאוֹת לַנֶּהָג. הַתָּא הָיָה מָלֵא פְּצוּעִים מִפֶּה אֶל פֶּה, וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהָנִיעַ אֵבֶר כִּמְעָט. הַפְּגָזִים הִתְפּוֹצְצוּ מִכָּל עֵבֶר, מֵהֶם פּוֹגְעִים בַּקַּטָּר וּמֵהֶם מַתִּיזִים אֶת חֲצַץ הַמְּסִילָּה עָלָיו וְעַל מִטְעָנוֹ הָאֱנוֹשִׁי הָאֻמְלָל. מְהִירוּתֹו גָּבְרָה, אַנְשֵׁי חֵיל־הָרַגְלִים הֵחֵלּוּ מְפַגְּרִים וְנִשְׁאָרִים בִּמְהֵרָה מֵאֲחוֹרָיו. לְבַסּוֹף הִכְרַחְתִּי אֶת הַנֶּהָג לַעֲצֹר לְגַמְרֵי, אוּלָם בְּטֶרֶם נֶעֱצַר הַקַּטָּר, כְּבָר הִתְרַחַקְנוּ כְּדֵי שְׁלשׁ מֵאוֹת יַרְד מֵחֵיל־הָרַגְלִים שֶׁלָּנוּ. סָמוּךְ לְכָאן הָיָה גֶּשֶׁר אָרֹךְ לְמַדַּי, נָטוּי עַל נְהַר בְּלִיוּ־קְרַנְץ. פָּקַדְתִּי עַל הַנֶּהָג לַחֲצוֹת אֶת הַגֶּשֶׁר וּלְחַכּוֹת מֵעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי. אֲנִי עַצְמִי יָצָאתִי בְּקשִׁי מִן הַתָּא וְיָרַדְתִּי וְחָזַרְתִּי לְאֹרֶךְ הַמְּסִלָּה, לִמְצֹא אֶת הַקַּפִּיטַן הַלְדֵּין וּלְהָבִיא אוֹתוֹ וְאֶת קַלָּעֵי דּוּבְּלִין מֵעֵבֶר לַגֶּשֶׁר.

אוּלָם בְּעוֹד כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הוֹלְכִים וּמִתְרַחֲשִׁים, אֵרְעוּ עוֹד מְאֹרָעוֹת מִחוּץ לְמַחֲנֵנוּ. טֶרֶם שַׁבְתִּי עַל עֲקֵבַי כְּדֵי מָאתַיִם יַרְד, הוֹפִיעוּ לְפָנַי עַל הַמְּסִלָּה, בִּמְקוֹם הַלְדֵּין וּפְלֻגָּתוֹ, שְתֵּי דְּמֻיּוֹת בְּמַדֵּי אֶזְרָחִים. “רַקָּעִים!” אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, וְּלֶפַתע פִּתְאֹם הֲבִינוֹתִי: “בּוּרִים!” בְּלִבִּי נִשְׁתַּמֵּר הָרשֶׁם שֶׁל דְּמֻיּוֹת גְּבֹהוֹת אֵלּוּ, מְלֵאוֹת מֶרֶץ, בְּמַדִּים כֵּהִים, מִתְבַּדְּרִים, מִגְבָּעוֹת בָּלוֹת מַאֲפִילוֹת עַל עֵינֵיהֶן, נִשְׁעָנוֹת עַל רוֹבֵיהֶן, בְּמֶרְחָק פָּחוֹת מִמֵּאָה יַרְדִּים. פָּנִיתִי עֹרֶף וְרַצְתִּי חֲזָרָה בְּכִוּוּן הַקַּטָּר, וּשְׁנֵי הַבּוּרִים יוֹרִים אַחֲרַי בְּעוֹדֶנִּי רָץ בֵּין הַפַּסִּים. כַּדּוּרֵיהֶם הִתְעוֹפְפוּ מִימִינִי וּמִשְּמֹאלִי, וְדוֹמֶה הָיָה שֶׁאֵינָם מַחֲטִיאִים אֶת הַמַּטָּרָה אֶלָּא בְּאִינְצִ’ים. נִמְצֵאנוּ בְּתוֹךְ נֶקַע צַר, וְסוֹלְלוֹת שְפוּכוֹת מִשְּׁנֵי עֲבָרָיו בְּגֹבַהּ שֵׁשׁ רַגְלַיִם לְעֵרֶךְ. הֵטַלְתִּי אֶת עַצְמִי לְצַד הָאַחַת, אַךְ לֹא מָצָאתִי בָּהּ מִפְלָט. עוֹד הֲצָצָה אַחַת בִּשְתֵּי הַדְּמֻיּוֹת: אַחַת מֵהֶן כָּרְעָה עַל בִּרְכֶּיהָ מוּכָנָה וּמְזֻמָּנָה לִירוֹת. הַתְּנוּעָה הָיְתָה תִּקְוָתִי הַיְחִידָה. שׁוּב רַצְתִּי כְּחֶץ מִקֶּשֶׁת קָדִימָה; שׁוּב שִׁקְשְׁקוּ שְׁתֵּי נְשִׁיקוֹת רַכּוֹת בָּאֲוִיר, אוּלָם אַף אַחַת מֵהֶן לֹא נָגְעָה בִּי. דָּבָר זֶה לֹא יוּכַל לְהִמָּשֵׁךְ הַרְבֵּה, מֻכְרָח אֲנִי לָצֵאת מִן הַנֶּקַע – אוֹתוֹ פְּרוֹזְדוֹר אָרוּר! דִּלַּגְתִּי שְׂמֹאלָה וְהִתְחַלְתִּי מְטַפֵּס בְּיָדַי וּבְרַגְלַי בְּמַעֲלֵה הַתֵּל. הֶעָפָר נִיַּתז מֵעֲבָרַי. עָבַרְתִּי אֶת גֶּדֶר־הַתַּיִל בְּשָׁלוֹם. מֵעֵבֶר לַנֶּקַע מָצָאתִי שְׁקַעֲרוּרִית זְעִירָה, בָּהּ קָרַסְתִּי לִשְאֹף רוּחַ.

בְּמֶרְחַק חֲמִשִּׁים יַרְד מִכָּאן רָאִיתִי צְרִיף קָטָן שֶׁל רַקָּעִים; שָׁם אֶפְשָׁר לִמְצֹא מִפְלָט. בְּמֶרְחַק מָאתַיִם יַרְד הִתְנוֹסְסוּ סַלְעֵי הַחוֹף שֶׁל נְהַר בְּלִיוּ־קְרַנְץ; שָׁם בְּוַדַּאי אֶמְצָא מִפְלָט. הֱחֶלַטְתִּי לָרוּץ אֶל הַנָּהָר. קַמְתִּי עַל רַגְלַי. פִּתְאֹם רָאִיתִי, מֵעֵבֶר הַשֵּנִי שֶׁל מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל, פָּרָשׁ נִשָּׂא בִּדְהָרָה, דְּמוּת כֵּהָה וּגְבֹהָה, רוֹבֵהוּ בְּיַד יְמִינוֹ, וְרַק הַפַּסִּים וּשְׁנֵי גִּדְרֵי־תַּיִל בִּלְתִּי־מְנֻתָּקִים מַפְרִידִים בֵּינֵינוּ. הוּא עָצַר בְּסוּסוֹ, וּכְשֶׁהוּא מְנוֹפֵף את רוֹבֵהוּ לְעֻמָּתִי, פָּקַד עָלַי מָה בְּקוֹל רָם.

כְּאַרְבָּעִים יַרְד הָיָה הַמֶּרְחָק בֵּין שְׁנֵינוּ. אוֹתוֹ בֹּקֶר לָקַחְתִּי אִתִּי, לַמְרוֹת מַעֲמָדִי כְּעִתּוֹנַאי, אֶת אֶקְדֹּחַ הָ“מָּאוּזֶר” שֶׁלִּי. חָשַׁבְתִּי שֶׁאוּכַל לַהֲרֹג אָדָם זֶה, וּלְנֹכַח הַיַּחַס, שֶׁהוֹדִיעוּ לִי חֲבֵרָיו, הָיָה עִם לְבָבִי לַעֲשׂוֹת כֵּן, בֶּאֱמֶת. שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי לַחֲגוֹרָתִי – הָאֶקְדֹּחַ אֵינֶנּוּ. בִּהְיוֹתִי עָסוּק בְּפִנּוּי הַמְסִלָּה, עוֹלֶה וְיוֹרֵד בַּקַּטָּר, וְכֻלֵּי, הִתַּרְתִּי אוֹתוֹ מִן הַחֲגוֹרָה. הָאֶקְדֹּחַ הִגִּיעַ בֶּשָׁלוֹם הַבַּיְתָה עַל גַּבֵּי הַקַּטָּר. הוּא בְּיָדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה! אוּלָם אוֹתָה שָׁעָה לֹא הָיִיתִי מְזֻיָּן כְּלָל. בֵּינְתַיִם כִּוֵּן הַפָּרָשׁ הַבּוּרִי אֶת רוֹבֵהוּ אֵלַי. הַסוּס עָמַד דּוֹמֵם כְּפֶסֶל, וְכָךְ דָּמַם הוּא, וְכָךְ גַּם אֲנִי. נָשָׂאתִי עֵינַי אֶל הַנָּהָר, הִבַּטְתִּי לְצַד צְרִיף־הָרַקָּעִים. הַבּוּר לֹא גָּרַע עַיִן מִמֶּנִּי. אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, שֶׁאֵין לִי עוֹד מָנוֹס, בְּשׁוּם אֹפֶן, וְאִם יִירֶה הָאִישׁ מֵרוֹבֵהוּ, וַדַּאי יִפְגַּע בִּי, עַל כֵּן נָשָׂאתִי יַדי אֶל עָל וּמָסַרְתִּי אֶת עַצְמִי לִרְשׁוּתוֹ. שָׁבוּי בִּשְׁבוּיֵי־הַמִּלְחָמָה.

“כְּשֶׁאָדָם לְבַדּוֹ וְנֶשֶׁק אֵין אִתּוֹ”, אָמַר נַפּוֹלֵיאוֹן הַגָּדוֹל, וּדְבָרָיו גָּאוּ בִּלְבָבִי בָּרְגָעִים הַמָּרִים הָהֵם, “אֶפְשָׁר לִסְלֹחַ לוֹ אִם יִכָּנַע”. בְּכָל זֹאת, לֹא מִן הַנִּמְנָע, שֶׁהָאִישׁ הָיָה מַחֲטִיא אֶת הַמַּטָּרָה; וְהָעֵמֶק הַצַּר שֶׁל הַבְּלִיוּ־קְרַנְץ הָיָה כֹּה קָרוֹב, וּשְׁנֵי גִּדְרֵי־הַתַּיִל טֶרֶם נֻתְּקוּ. אוּלָם כְּבָר נַעֲשָׂה מַעֲשֶׂה. שׁוֹבִי הוֹרִיד אֶת רוֹבֵהוּ וְרָמַז לִי לִקְרֹב אֵלָיו. נִשְׁמַעְתִּי לוֹ. עָבַרְתִּי אֶת גִּדְרֵי הַתַּיִל וְאֶת פַּסֵּי הַמְּסִלָה, וְהִתְיַצַּבְתִּי לְפָנָיו. הוּא קָפַץ מֵעַל סוּסוֹ וְהִתְחִיל יוֹרֶה לְעֵבֶר הֶגֶּשֶׁר עַל הַקַּטָּר הַנָּסוֹג וּמְעַט הַדְּמֻיּוֹת הַבְּרִיטִיּוֹת הַכּוֹשְׁלוֹת, הַכְּרוּכוֹת בַּעֲקֵבוֹ. לְאַחַר שֶׁנֶּעֶלְמוּ כֻּלָּן מֵעֵינָיו, שָׁב וְעָלָה עַל סוּסוֹ, וַאֲנִי צָעַדְתִּי עַל יָדוֹ בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה לִמְקוֹם שָׁם הִשְׁאַרְתִּי אֶת הַקַּפִּיטַן הַלְדֵּין וְּפְלֻגָּתוֹ. כֻּלָּם נֶעֶלְמוּ. הֵם כְּבָר הָלְכוּ שֶׁבִי. יָרַד גֶּשֶׁם סוֹחֵף. בְּעוֹד אֲנִי מִתְנַהֵל בִּכְבֵדוּת בְּצַד שׁוֹבִי, נִצְנְצָה בְּמֹחִי מַחֲשָׁבָה מַטְרִידָה, שֶׁהָיְתָה דָּבָר בְּעִתּוֹ. הָיוּ אִתִּי שְׁתֵּי מַחֲסָנִיוֹת שֶׁל כַּדּוּרֵי מָאוּזֶר, עֲשָׂרָה בְּכָל אַחַת, בִּשְׁנֵי כִּיסִים קְטַנִּים, בְּכָל צַד שֶׁל מְעִיל הַחַקִּי שֶׁלָּבַשְׁתִּי. אֵלֶּה הָיוּ הַכַּדּוּרִים שֶׁהִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בָּהֶם בְּמַעֲרֶכֶת אוֹמְדוּרְמָן, מִן הַמִּין הַיְחִידִי הַמְשַׁמֵּשׁ לְאֶקְדֹּחֵי מָאוּזֶר, הַיְדוּעִים בְּשֵׁם “רַכֵּי־חַרְטוּם”. עַד אוֹתוֹ הָרֶגַע לֹא עָלָה זִכְרָם לְפָנַי; וּכְבָר הוֹרוּנִי יוֹדְעֵי־דָּבָר, שֶׁהַחֲזָקָתָם עֲלוּלָה לְהַוּוֹת סַכָּנָה חֲמוּרָה. זָרַקְתִּי אֶת הַמַּחֲסָנִית שֶׁבְּכִיסִי הַיְמָנִי, בְּלִי לְעוֹרֵר תְּשׂוּמַת־לֵב. הֶחֱזַקְתִּי אֶת הַמַּחֲסָנִית הַשְּׂמָאלִית בְּיָדִי, מוּכָן וּמְזֻמָּן לְזָרְקָהּ גַּם הִיא, כְּשֶׁנָּתַן בִּי שׁוֹבִי עֵינָיו וְאָמַר אַנְגְּלִית: "מַה בְּיָדְךָ?״

“מַה זֹּאת?” אָמַרְתִּי בְּפָתְחִי אֶת כַּף יָדִי, “מְצִיאָה מָצָאתִי”.

הוּא לָקַח אֶת הַמַּחֲסָנִית, הִסְתַּכֵּל בָּהּ וְזָרַק אוֹתָהּ. הוֹסַפְנוּ לְהִתְנַהֵל בִּכְבֵדוּת עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לַמַּחֲנֶה הַכְּלָלִי שֶׁל הַשְּׁבוּיִים, וּמָצָאנוּ אֶת עַצְמֵנוּ בִּמְהֵרָה מֻקָּפִים הַרְבֵּה מֵאוֹת פָּרָשִׁים בּוּרִיִּים, שֶׁזָּרְמוּ מֵעֲבָרִים בְּטוּרִים אֲרֻכִּים, שְׁנַיִם־שְׁנַיִם וּשְׁלשׁה־שְׁלשָׁה, וְרַבִּים מֵהֶם מַחֲזִיקִים סוֹכְכִים מֵעַל לְרָאשֵׁיהֶם מִפְּנֵי הַגֶּשֶׁם הַסּוֹחֵף.

עַד כָּאן – פָּרָשַׁת הָרַכֶּבֶת הַמְשֻׁרְיֶנֶת וְסִפּוּר־הַמַּעֲשֶׂה עַל נָפְלִי בַּשֶּׁבִי בְּיוֹם 15 בְּנוֹבֶמְבֶּר 1899. עָבְרוּ לֹא פָּחוֹת מִשָּׁלשׁ שָׁנִים, עַד שֶׁבָּאוּ הַגֵּנֵרַלִים הַבּוּרִיִּים לְאַנְגְלִיָּה לְבַקֵּשׁ אֵיזוֹ הַלְוָאָה אוֹ סִיּוּעַ לַהֲקָמַת הֲרִיסוֹתֶיהָ שֶׁל מְדִינָתָם, אָז הֻצַּגְתִּי בִּמְסִבָּה פְּרָטִית לִפְנֵי מַנְהִיגָם, הַגֵּנֵרַל בּוֹתָא. שׂוֹחַחְנוּ עַל הַמִּלְחָמָה, וַאֲנִי סִפַּרְתִּי בִּקְצָרָה, כֵּיצַד נָפַלְתִּי בַּשֶּׁבִי. בּוֹתָא הִקְשִיב בְּדוּמִיָּה, אַחַר כָּךְ אָמַר: “הַאֻמְנַם לֹא תַּכִּירֵנִי? אֲנִי הָאִישׁ. אֲנִי אֲשֶׁר לְקַחְתִּיךָ שֶׁבִי. אֲנִי וְלֹא אַחֵר”, וְעֵינָיו הַבְּהִירוֹת הִצְטַחֲקוּ מִתּוֹךְ קֹרַת רוּחַ. מַרְאֵהוּ שֶׁל בּוֹתָא בְּמַדֵּי־עֶרֶב שְׁחוֹרִים וּכְתֹנֶת לְבָנָה הָיָה שׁוֹנֶה מְאֹד, חוּץ מִשִּׁעוּר קוֹמָתוֹ וְקַדְרוּת פַּרְצוּפוֹ, מִן הַדְּמוּת הַפִּרְאִית שֶׁל יְמוֹת הַמִּלְחָמָה, שֶׁרָאִיתִי אוֹתוֹ יוֹם פֻּרְעָנִיּוֹת בְּנָטָל. אוּלָם זֵהוּתוֹ בְּמַעֲשֶׂה זֶה הַמְיֻחָד בְּמִינוֹ נַעֲלָה מִכָּל סָפֵק. הוּא נִכְנַס לְמַעֲרֶכֶת הַפְּלִישָׁה לְנָטָל כְּלוֹחֵם אֶזְרָחִי. הִתְנַגְּדוּתוֹ לַמִּלְחָמָה הוֹצִיאָה אוֹתוֹ מִכְּלָל הַמָּעֳמָדִים לְפִקּוּד עֶלְיוֹן מִלְּכַתְּחִלָּה. זֹאת הָיְתָה פְּעֻלָּתוֹ הָרִאשׁוֹנָה. אוּלָם כְּאֶזְרָח פָּשׁוּט שֶׁשֵּׁרַת עִם הַצָּבָא, נֶחַלץ בִּדְהָרָה לִפְנֵי כָּל הַכֹּחוֹת הַבּוּרִיִּים לִרְדֹּף אַחֲרֵי הָאוֹיֵב. וְכָךְ נִפְגַּשְׁנוּ.

מְעַטִּים הֵם הָאֲנָשִׁים שֶׁיָּדַעְתִּי, אֲשֶׁר עוֹרְרוּ בִּי עִנְיָן יוֹתֵר מִלּוּאִיס בּוֹתָא. הֶכֵּרוּת, שֶׁנּוֹצְרָה בִּתְנָאִים מְשֻׁנִּים, מִתּוֹךְ הֶצֵּג, שֶׁכִּמְעַט לֹא יֵאָמֵן כִּי יִסֻפַּר, בָּשְׁלָה וַתְּהִי לִידִידוּת, שֶׁהֶעֱרַכְתִּיהָ מְאֹד. רָאִיתִי בִּדְמוּת סַלְעִית מְפֹאֶרֶת זוֹ אֶת אֲבִי אֻמָּתוֹ, מְדִינַאי נָבוֹן וְחָרִיף, אִכָּר לוֹחֵם, צַיָּד רַב־תַּחְבּוּלוֹת בַּמִּדְבָּר, אִישׁ הַבְּדִידוּת וְהַבִּטָּחוןֹ הַמַּעֲמִיק.

כְּשֶׁבָּא לְלוֹנְדוֹן בִּשְׁנַת 1906, בְּתוֹר רֹאשׁ־הַמִּינִיסְטְרִים הָרִאשׁוֹן לִטְרַנְסְוַאַל, לְהִשְׁתַּתֵּף בַּוְּעִידָה הַקֵּיסָרִית, נֶעֱרַךְ מִשְׁתֶּה מְפֹאָר לִכְבוֹד רָאשֵׁי־הַמִּינִיסְטְרִים שֶׁל הַ“דּוֹמִינְיוֹנִים” בְּאוּלַם וֶסְטְמִינְסְטֶר. אֲנִי שִׁמַּשְׁתִּי אָז בְּמִשְׂרַת סְגַן מַזְכִּיר־הַמְּדִינָה לְעִנְיְנֵי הַמּוֹשָׁבוֹת, וּמַנְהִיג הַבּוּרִים, אוֹיְבֵנוּ בְּנֶפֶשׁ לִפְנֵי זְמַן כֹּה קָצָר, שֶׁעָבַר בָּאוּלָם לִתְפֹּס אֶת מְקוֹמוֹ לְיַד הַשֻּׁלְחָן, הִשְׁהָה עַצְמוֹ לְהַגִּיד לְאִמִּי, שָׁעָמְדָה עַל יָדִי: “כָּמוֹהוּ כָּמוֹנִי, עָבְרוּ עָלֵינוּ סְעָרוֹת הַרְבֵּה”. אָכֵן נֶאֶמְנוּ הַדְּבָרִים.

מֵחֹסֶר מָקוֹם, לֹא אוּכַל לְסַפֵּר כָּאן עַל רֹב עֲסָקִים צִבּוּרִיִּים חֲשׁוּבִים, בָּהֶם בָּאתִי, בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה רַבַּת־שָׁנִים, בְּמַגָּע עִם אָדָם גָּדוֹל זֶה. לִי גִּלָּה בָּרִאשׁוֹנָה אֶת הַצָּעָתוֹ הָרוֹמַנְטִית לָתֵת אֶת יַהֲלֹם קַלִּינָן – יְקָרָה שֶׁבְּאַבְנֵי־חֵן וּגְדוֹלָה פִּי עֶשְׂרִים כְּכֻלָּן – בְּמַתָּנָה לַמֶּלֶךְ. בְּגוֹרָלִי עָלָה לְפָרֵשׁ וּלְהַסְבִּיר אֶת הֶפּוֹלִיטִיקָה לְמַתַּן שִׁלְטוֹן עַצְמִי לִטְרַנְסְוַאַל וְלַמְּדִינָה הַחָפְשִׁית אוֹרַנְג' וּלְהַעֲבִיר אֶת הַצָּעוֹת־הַחֹק בְּבֵית־הַנִּבְחָרִים. לְאַחַר זְמַן, בְּמִינִיסְטֶרְיוֹן הַמִּסְחָר וּבָאַדְמִירָלִיּוּת, הָיִיתִי בָּא תְּכוּפוֹת בְּמַגָּע עִם הַגֵּנֵרַל בּוֹתָא וְעִם חֲבֵרוֹ לָעֲבוֹדָה סְמַטְס, בְּעוֹד הֵם מְנַהֲלִים אֶת עִנְיְנֵי מְדִינָתָם בְּכִשְׁרוֹן כֹּה רַב, בְּמֶשֶׁךְ חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה הַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ מֵ־1906 עַד סִיּוּמָהּ שֶׁל מִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם.

לְבוֹתָא הָיְתָה הַרְגָּשָׁה, שֶׁתְּשׂוּמַת־לִבִּי הַמְיֻחֶדֶת נְתוּנָה לוֹ תָּמִיד. כָּל פַּעַם שֶׁבִּקֵּר בְּאֵרוֹפָּה, הָיִינוּ מַרְבִּים לִרְאוֹת זֶה אֶת זֶה, בְּמוֹעֵצָה, בִּסְעֻדּוֹת־עֶרֶב, בַּבַּיִת וּבְמִשְׂרְדֵי הַמֶּמְשָלָה. חוּשׁוֹ הַבָּרִיא הִזְהִיר אוֹתוֹ עַל הַמַּאֲבָק הַכַּבִּיר הַמְמַשְׁמֵשׁ וּבָא. בְּ־1913, כְּשֶׁחָזַר מִבִּקּוּר מִמַּעְיְנוֹת־הָרְפוּאָה בְּגֶרְמַנְיָה, הִזְהִיר אוֹתִי בִּרְצִינוּת יְתֵרָה עַל הֲלָךְ הָרוּחוֹת הַמְסֻכָּן, הַשּׂוֹרֵר עַתָּה בְּאוֹתָהּ מְדִינָה.

“שִׂים לֵב”, אָמַר לִי, “עֲלֵיכֶם לִהְיוֹת מוּכָנִים. אַל תִּתְּנוּ אֵמוּן בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה. אֲנִי יוֹדֵעַ, שֶׁהֵם מְסֻכָּנִים מְאֹד. הֵם זוֹמְמִים לְהָרַע לָכֶם. שׁוֹמֵעַ אֲנִי דְּבָרִים, שֶׁלְּאָזְנֵיכֶם לֹא יַגִּיעוּ. הִשְׁתַּדְּלוּ, שֶׁתִּהְיֶינָה כָּל סְפִינוֹתֵיכֶם מוּכָנוֹת. אֲנִי חָשׁ אֶת הַסַּכָּנָה בָּאֲוִיר. יֶתֶר עַל כֵּן”, הוֹסִיף וְאָמַר, “בְּבוֹא הַיּוֹם, אֶהְיֶה גַּם אֲנַי מוּכָן לִקְרָאתוֹ. כְּשֶׁיַּתְקִיפוּ אֶתְכֶם, אֵצֵא וְאַתְקִיף אֶת מוֹשְׁבוֹת גֶּרְמַנְיָה בֶּאַפְרִיקָה הַדְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית, וַאֲגָרֵשׁ אוֹתָם מִשָּׁם לְעוֹלְמֵי־עַד. אֲנִי אֶעֱמֹד עַל הַמִּשְׁמָר וַאֲמַלֵּא אֶת חוֹבָתִי בְּבוֹא מוֹעֵד. אוּלָם אַתֶּם, וְהַצִּי שֶׁלָּכֶם, שִׂימוּ לֵב, לְבַל תֻּפְתְּעוּ”.

יַד הַמִּקְרֶה וְהֶחָזוֹן הוֹסִיפָה לִרְקֹם, בְּאֹרַח פֶּלֶא, אֶת גּוֹרַל שְׁנֵינוּ בְּמַסֶּכֶת אַחַת.

בְּ־28, אוֹ 29 בְּיוּלִי, 1914, בְּאֶמְצַע שְׁבוּעַ הַמַּשְׁבֵּר, שֶׁקָּדַם לַהִתְפּוֹצְצוּת הָעוֹלָמִית, יָצָאתִי מִבֵּית־הַנִּבְחָרִים עִם גְּמָר הַשְּׁאֵלוֹת־וְהַתְּשׁוּבוֹת, וּבְעוֹד אֲנִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, בָּא לִקְרָאתִי, בְּפֵלֶס יַרְד, אַחַד הַמִינִיסְטְרִים שֶׁל דְּרוֹם־אַפְרִיקָה, מַר דֶּא־גְּרַף, הוֹלַנְדִּי מֻכְשָׁר מְאֹד, מַכִּירִי מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים.

“מַה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר? מַה יִּהְיֶה, לְדַעְתְּךָ?” שָׁאַל.

“לְדַעְתִּי, תִּהְיֶה מִלְחָמָה”, עָנִיתִי, “וְסָבוּר אֲנִי, שֶׁבְּרִיטַנְיָה תִּהְיֶה מְעֹרֶבֶת בָּה. הֲיָדוּעַ לְבוֹתָא, כַּמָּה חָמוּר הַמַּצָּב?”

דֶּא־גְּרַף הָלַךְ לְדַרְכּוֹ בְּפָנִים קוֹדְרוֹת מְאֹד, וְהַדָּבָר הֻסַּח מִדַּעְתִּי; אוּלָם הָיוּ לוֹ תּוֹצָאוֹת.

בַּלַּיְלָה הַהוּא שָׁלַח דֶּא־גְּרַף לְבוֹתָא טֵלֶגְרָמָה בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: “צֶ’רְצִ’יל רוֹאֶה אֶת הַמִּלְחָמָה כְּוַדָּאוּת, וּבְרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה מְעֹרֶבֶת בָּהּ”, אוֹ בְּדוֹמָה לְזוֹ. בּוֹתָא נֶעְדַּר אוֹתָה שָׁעָה מִמְּקוֹם מוֹשָׁבָהּ שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה. הוּא נִמְצָא בִּצְפוֹן טְרַנְסְוַאַל, וְהַגֵּנֵרַל סְמַטְס הָיָה מְמַלֵּא מְקוֹמוֹ בִּפְרֵטוֹרְיָה. הַטֵּלֶגְרָמָה הוּבְאָה לִפְנֵי סְמַטְס. הוּא הֵצִיץ בָּהּ, סִלֵּק אוֹתָה הַצִּדָּה, וְהוֹסִיף לְעַיֵּן בְּתִיקֵי הַנְּיָרוֹת אֲשֶׁר לְפָנָיו. מִשֶּׁסִּיֵּם אֶת עֲבוֹדָתוֹ, קָרָא בָּהּ שֵׁנִית “וַדַּאי דְּבָרִים בְּגוֹ”, אָמַר בְּלִבּוֹ, “שֶׁלּוּלֵא כֵן לֹא הָיָה דֶא־גְּרַף מְטַלְגְּרֵף”; וְהוּא שָׁלַח הַעְתָּקָה לְרֹאשׁ־הַמֶּמְשָׁלָה הַנֶּעְדָּר בִצְפוֹן טְרַנְסְוַאַל. הַטֵּלֶגְרָמָה הִגִּיעָה לִידֵי הַגֵּנֵרַל בּוֹתָא בְּאִחוּר שֶׁל הַרְבֵּה שָׁעוֹת, אֲבָל הִגִּיעָה אֵלָיו בְּעוֹד מוֹעֵד. אוֹתוֹ לַיְלָה עַצְמוֹ עָמַד לָצֵאת בָּרַכֶּבֶת לְמִפְרַץ דֶּלַּגּוֹאָה, וּלְהַפְלִיג מִשָּׁם לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר, בָּאֳנִיָּה גֶּרְמָנִית, בְּדַרְכּוֹ חֲזָרָה לְקֵיפְּטָאוּן. לוּלֵא אוֹתָהּ טֵלֶגְרָמָה – זֹאת אָמַר לִי לְאַחַר זְמַן – הָיָה נִמְצָא בְּלֵב יָם בָּאֳנִיָּה גֶּרְמָנִית, בְּשָׁעָה שֶׁהֻכְרְזָה הַמִּלְחָמָה. רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה, הַמַּנְהִיג הַלְּאֻמִּי הַכֹּל־יָכוֹל שֶׁל אַפְרִיקָה הַדְּרוֹמִית, הָיָה נוֹפֵל בִּידֵי אוֹיֵב בְּעֶצֶם הָרֶגַע, בּוֹ הֻרְגְּשׁוּ בַּאֲזוֹרִים נִרְחָבִים שֶל הָאַחְדּוּת הַדְּרוֹם־אַפְרִיקָאִית זַעֲזוּעֵי מֶרֶד מְמַשְמֵשׁ וּבָא. אֵין לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֶת כָּל עֹצֶם הָרָעָה, שֶׁהָיְתָה נִשְקֶפֶת לִדְרוֹם אַפְרִיקָה, אִלּוּ קָרָא אָסוֹן זֶה. בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁקִּבֵּל הַגֵּנֵרַל בּוֹתָא אֶת הַטֵּלֶגְרָמָה, בִּטֵּל אֶת כָּל תָּכְנִיּוֹתָיו וְחָזַר בְּרַכֶּבֶת מְיֻחֶדֶת לִפְרֵטוֹרְיָה, שֶׁלְּשָׁם הִגִּיעַ לִפְנֵי פְּרֹץ הַסַּעַר, לַמּוֹעֵד הַנָּכוֹן.

מַאֳמַצָּיו הַכַּבִּירִים בִּשְׁנוֹת הַמִּלְחָמָה, הַסַּכָּנוֹת שֶׁהֵטִיל עַצְמו לְתוֹכָן, אֹמֶץ לִבּוֹ הָרַב וְהַנֶּאֱמָן, הַשְׁפָּעָתוֹ הָעֲצוּמָה עַל אֻמָּתוֹ, הָאֹפֶן הַמַּזְהִיר, בּוֹ כָּבַשׁ אֶת מוֹשְׁבוֹת גֶּרְמַנְיָה בְּאַפְרִיקָה הַדְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית, עֲצוֹתָיו הָעַזּוֹת וְהַנִּמְרָצוֹת בַּיְשִׁיבוֹת שֶׁל קַבִּינֶט־הַמִּלְחָמָה הַקֵּיסָרִי בְּ־1917, חָכְמָתוֹ הַמְּדִינִית וְהִתְנַהֲגוּתוֹ הָאַצִילִית, לְאַחַר הַנִּצָּחוֹן, בִּוְעִידַת הַשָּׁלוֹם בְּפָרִיס בְּ־1919 – כָּל אֵלֶּה הָיוּ לְנַחֲלַת הַהִסְטוֹרְיָה.

אֲנִי שִׁמַּשְׁתִּי מַזְכִּיר הַמְּדִינָה לְעִנְיְנֵי הַמִּלְחָמָה, כְּשֶׁעָזַב בּוֹתָא אָת אַנְגְּלִיָּה בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה. הוּא בָּא לִרְאוֹת אוֹתִי בַּמִינִיסְטֶרְיוֹן, לְהִפָּרֵד מִמֶּנִּי. שׂוֹחַחְנוּ אֲרֻכּוֹת עַל עֲלִיוֹת וִירִידוֹת בְּחַיֵּי אָדָם וְעַל הַמְּאֹרָעוֹת הַכַּבִּירִים וְהָאֲיֻמִּים, שֶׁעָבַרְנוּ בְּשָׁלוֹם. רַבִּים הָיוּ אַנְשֵׁי־הַמַּעֲלָה מֵהַרְבֵּה אֲרָצוֹת, שֶׁבָּאוּ בִּימֵי־הַנִּצָּחוֹן הָהֵם לְבַקְּרֵנִי בְּמִינִיסְטֶרְיוֹן־הַמִּלְחָמָה, אוּלָם רַק אֶחָד הוּא, אֲשֶׁר לִוִּיתִיו אֲנִי עַצְמִי בַּמַּדְרֵגוֹת הַגְּדוֹלוֹת לְמַטָּה וְהוֹשַׁבְתִּיו בְּעֶצֶם יָדִי בַּמְּכוֹנִית הַמְחַכָּה לוֹ בַּחוּץ. לֹא שַׁבְתִּי לִרְאוֹתוֹ עוֹד. הַמָּוֶת אָרַב לוֹ, סָמוּךְ לַחֲזִירָתוֹ לְאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, שֶׁבִּימוֹת שָׁלוֹם וּמִלְחָמָה, יָגוֹן וְשָׂשׂוֹן, הִתְקוֹמְמוּת וּפִיּוּסִין, הָיָה הוּא מוֹשִׁיעָהּ וְגוֹאֲלָהּ.

מְקַוֶּה אֲנִי, שֶׁהַקּוֹרֵא יִסְלַח לִי עַל סְטִיָּה רַבָּה זוֹ מֵעִנְיָנִי, וַאֲנִי מְמַהֵר לַעֲלוֹת שׁוּב בְּדֶרֶךְ הַכְרוֹנוֹלוֹגְיָה הַנְּכוֹנָה.

* * * *

בְּעוֹד אֲנִי יוֹשֵׁב רָטֹב וְרוֹעֵד, סַר וְזָעֵף, עַל הַקַּרְקַע, עִם שְׁאָר שְׁבוּיִים וּמִסְפַּר אֲנָשִׁים שֶׁנִּפְצְעוּ פִּצְעֵי־מָוֶת, הָיִיתִי מְקַלֵּל לֹא רַק אֶת יוֹמִי, אֶלָּא גַּם אֶת הַחֲלָטָתִי שֶׁלִּי עַצְמִי. הַרֵי הָיָה בִּיכָלְתִּי לְהִמָּלֵט, בְּצוּרָה הוֹגֶנֶת לְמַדַּי, בּאוֹתוֹ קַטָּר. לְמַעַן הָאֱמֶת, אֶפְשָׁר אֲפִלּוּ, לְפִי מַה שֶׁסִּפְּרוּ בְּעִנְיַן זֶה הַנִּשְׁאָרִים בַּחַיִּים, שֶׁהָיוּ מְקַבְּלִים אוֹתִי בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת מְאֹד. לְלֹא צֹרֶךְ, טָרַחְתִּי כֹּה הַרְבֵּה לְהָמִיט עַל רֹאשִׁי אָסוֹן חֲסַר תּוֹעֶלֶת וַחֲסַר תִּקְוָה. לֹא הוֹעַלְתִּי לְאִישׁ בְּנַסּוֹתִי לַחֲזֹר אֶל הַפְּלֻגָּה. לֹא עָשִיתִי אֶלָּא זֹאת, שֶׁהוֹצֵאתִי אֶת עַצְמִי מִמִּלְחָמָה מַסְעִירָה זוֹ, עַל כָּל אֶפְשָׁרֻיּוֹתֶיהָ הָאֵין־סוֹפִיּוֹת לְהַרְפַּתְקָאוֹת וְהִתְעַלּוּת. הָיִיתִי מְהַרְהֵר, מִתּוֹךְ מְבוּכָה, בִּשְׂכָרָן הַזָּעוּם שֶׁל מִצְווֹת. לַמְרוֹת זֶה, אִלּוּ יָכֹלְתִּי לַחֲזוֹת עֲתִידוֹת, הָיִיתִי רוֹאֶה, כִּי אָסוֹן זֶה הִנִּיחַ יְסוֹד לְחַיַּי הַבָּאִים. לֹא הָיִיתִי עָתִיד לְהַפְסִיד אֶת חֶלְקִי בַּמַּעֲרָכָה. לֹא הָיִיתִי עָתִיד לְכַלּוֹת כֹּחִי בְּשִׁבְיָה. עָתִיד הָיִיתִי לְהִתְחַמֵּק וּבִבְרִיחָתִי עָתִיד הָיִיתִי לְהוֹצִיא לְעַצְמִי מוֹנִיטִין, שֶׁפִּרְסְמוּ אֶת שְׁמִי מִכָּאן וּלְהַבָּא בֵּין בְּנֵי עַמִּי, עַד שֶׁקִּבְּלוּנִי בְּרָצוֹן בְּתוֹר מָעֳמָד לַפַּרְלַמֶּנְט בִּגְלִילוֹת־בְּחִירָה רַבִּים. כֵּן הִגַּעְתִּי לִידֵי מַצָּב, בּוֹ יָכֹלְתִי לְהַרְוִיחַ כָּל אוֹתוֹ הַכֶּסֶף, שֶׁהִבְטִיחַ לְשָׁנִים רַבּוֹת אֶת עַצְמָאוּתִי וְאֶת הָאֶמְצָעִים לִכְנִיסָתִי אֶל בֵּית הַנִּבְחָרִים. כְּנֶגֶד זֶה, אִלּוּ חָזַרְתִּי עַל גַּבֵּי הַקַּטָּר, אֶפְשָׁר שֶׁהָיִיתִי זוֹכֶה בַּתְּחִלָּה לְדִבְרֵי שֶׁבַח וְחִבָּה, וְאִלּוּ בְּעוֹד חֹדֶשׁ, בְּקוֹלֶנְזוֹ, הָיִיתִי זוֹכֶה לְמַהֲלוּמָה, כְּכַמָּה מֵחֲבֵרַי בְּמִפְקַדְתּוֹ שֶׁל סֶר רֶדְוֶרְס בָּלֶר.

אוּלָם מְאֹרָעוֹת וְאֶפְשָׁרֻיּוֹת אֵלֶּה נִסְתְּרוּ מִמֶּנִּי, וּבַחֲרוֹן־אַף הִתְיַצַּבְתִּי בְּשׁוּרַת הַשְּׁבוּיִים לִפְנֵי הָאֹהֶל, שֶׁנִּטָּה בִּמְהִירוּת בִּשְׁבִיל הַמִּפְקָדָה הַבּוּרִית. הִרְהוֹרַי הָעֲגוּמִים קִבְּלוּ מִפְנֶה נִמְרָץ וְקוֹדֵר עוֹד יוֹתֵר, כְּשֶׁהִפְרִידוּ בֵּינִי לְבֵין שְׁאָר הַקְּצִינִים הַשְּׁבוּיִים וּפָקְדוּ עָלַי לַעֲמֹד מִן הַצַּד, לְחוּד. לָמַדְתִּי אֶת חֹק־הַצָּבָא דֵּי צָרְכִּי, לָדַעַת שֶׁאֶזְרָח בְּמַדִּים צְבָאִיִּים לְמֶחֱצָה, שֶׁלָּקַח חֵלֶק פָּעִיל וְנִכָּר בַּקְּרָב, אַף אִלּוּ לֹא יָרָה יְרִיָּה אַחַת הוּא עַצְמוֹ, עָלוּל בֵּית דִּין צְבָאִי, הַמִּתְכַּנֵּס עַל רֶגֶל אַחַת, לַהֲמִיתוֹ בִּירִיָּה, בְּלִי שְׁהִיּוֹת הַרְבֵּה. שׁוּם מִפְקָדָה צְבָאִית בְּמִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם לֹא הָיְתָה מְבַטֶּלֶת אַף עֲשָׂרָה רְגָעִים מִזְּמַנָּהּ עַל עִנְיָן זֶה, וְכָךְ עָמַדְתִּי בּוֹדֵד בַּגֶּשֶׁם הַסּוֹחֵף, יָרֵא וְחָרֵד לַבָּאוֹת. הֶעֱסַקְתִּי עַצְמִי בְּשִׁקּוּל דַּעַת עַל הַתְּשׁוּבוֹת, שֶׁיִּהְיֶה עָלַי לְהָשִׁיב עַל הַשְּׁאֵלוֹת הַקְּצָרוֹת, הַחֲרִיפוֹת, שֶׁבְּוַדַּאי תֻּצַּגְנָה לִי בִּמְהֵרָה, וְעַל אֲרֶשֶׁת הַפָּנִים, שֶׁאוּכַל לְהַעֲמִיד, בְּמִקְרֶה שֶׁיֻּגַּד לִי לְפֶתַע, שֶׁהִגִּיעַ קִצִּי. לְאַחַר רֶבַע שָׁעָה, לְעֵרֶךְ, שֶׁל הֲלָךְ־נֶפֶשׁ זֶה, נִרְגַּעְתִּי הַרְבֵּה, כְּשֶׁנִּתַּן לִי, בְּתוֹצְאוֹת הַדִּיּוּן שֶׁנִּתְקַיֵּם בְּתוֹךְ הָאֹהֶל, צַו קָצָר, לָשׁוּב אֶל חֲבֵרַי. לְמַעֲשֶׂה, הָיִיתִי שָׂמֵחַ, כְּשֶיָּצָא לְאַחַר רְגָעִים מִסְפָּר קוֹרְנֶט־שָׂדֶה¹⁰⁰ בּוּרִי מִן הָאֹהֶל וְאָמַר: “אָנוּ לֹא נִתֵּן לְךָ לָלֶכֶת, בַּחוּרִי הַזָקֵן, אַף כִּי הִנְּךָ כַּתָּב. אֵין אָנוּ תּוֹפְסִים בְּנֵי־לוֹרְדִים בְּכָל יוֹם”.

הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ הִיא, שֶלֹּא הָיָה לִי כָּל יְסוֹד לַחֲשָׁשׁוֹת, מִלְכַתְּחִילָּה. הַבּוּרִים מִצְטַיְּנִים בְּמִדּוֹתֵיהֶם הָאֱנוֹשִׁיּוֹת הַנַּעֲלוֹת, כְּשֶׁהַדָּבָר נוֹגֵעַ לְלִבְנֵי־הָעוֹר. הַקָּפִירִים הֵם עִנְיָן לְחוּד, אוּלָם בְּהַצְמָתַת חַיָּיו שֶׁל אָדָם לְבֶן־עוֹר, אֲפִלּוּ בִּימוֹת מִלְחָמָה, רוֹאִים הַבּוּרִים מְאֹרָע עָגוּם וּמְזַעֲזֵעַ. מָצָאתִי בָּהֶם אֶת הָאוֹיֵב הַחַנּוּן בְּיוֹתֵר, שֶׁנִּזְדַּמֵּן לִי מֵעוֹלָם לְהִלָּחֵם בּוֹ בְּאַרְבַּעַת חֶלְקֵי הַיַּבָּשָׁה, בָּהֶם עָלָה בְּגוֹרָלִי לָקַחַת חֵלֶק בְּשֵׁרוּת פָּעִיל.

וְכָךְ הֻחְלַט, שֶנֵּצֵא כֻּלָּנוּ תַּחַת מִשְׁמָר, מַהֲלַךְ שִשִּׁים מִילִין לְצֹמֶת־הָרַכָּבוֹת הַבּוּרִי בְּאֶלַנְדְּסְלַכְטֶה, וּמִשָׁם נִשָּׁלַח לִפְרֵטוֹרְיָה, כִּשְׁבוּיֵי־מִלְחָמָה.

 

פֶּרֶק עֶשְׂרִים: בִּשְׁבִי אוֹיֵב    🔗

שְׁבוּי־מִלְחָמָה! הַרֵי אַתָּה פָּחוֹת אֻמְלָל מִכָּל מִינֵי אַסִּירִים אֲחֵרִים, וּבְכָל־זֹאת אֵין כְּעָגְמַת נַפְשְׁךָ. אַתָּה מָסוּר בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל הָאוֹיֵב. חַיֶּיךָ תְּלוּיִים בְּרִגְשׁוֹתָיו הָאֱנוֹשִׁיִּים, וְלֶחֶם חֶסֶד מִיָּדוֹ תֹּאכַל. עָלֶיךָ לְצַיֵּת לִפְקֻדּוֹתָיו, לָלֶכֶת לְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא שׁוֹלֵחַ אוֹתְךָ לְשָׁם, לְהַשְׁהוֹת עַצְמְךָ לִרְצוֹנוֹ, לִשְׁמֹר לְנִיד־עַפְעַפָּיו, לְהִזְדַּיֵּן בְּסַבְלָנוּת אֵין קֵצֶה. בֵּינְתַיִם הַמִּלְחָמָה נִמְשֶׁכֶת, מְאֹרָעוֹת גְּדוֹלִים מִתְרַחֲשִׁים, הִזְדַּמְּנֻיּוֹת נָאוֹת לַעֲלִילוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת מֻחְמָצוֹת וְהוֹלְכוֹת. גַּם הַיָּמִים אֲרֻכִּים מְאֹד. הַשָּׁעוֹת זוֹחֲלוֹת כְּנַדָּלִים¹⁰¹ מְשֻׁתָּקִים. אֵין דָּבָר, אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ לְשַׁעֲשׁוּעִים. הַקְּרִיאָה קָשָׁה, הַכְּתִיבָה – מִן הַנִּמְנָע. הַחַיִּים נַעֲשִׂים מַסֶּכֶת־שִׁעֲמוּם אַחַת אֲרֻכָּה לְמִן הָנֵץ הַשַּׁחַר וְעַד לַתְּנוּמוֹת.

יֶתֶר עַל כֵּן, כָּל אֲוִירָתוֹ שֶׁל כֶּלֶא, וְלוּ יְהִי מִן הַנּוֹחִים וְהַמְסֻדָּרִים בְּיוֹתֵר, שְׂנוּאָה עָלֶיךָ. אַחִים לְצָרָה מֵעֵין זוֹ רָבִים בֵּינֵיהֶם עַל דְּבָרִים שֶׁל מַה בְּכָךְ, וּמְעַטָּה מְאֹד קֹרַת־הָרוּחַ שֶׁהֵם מוֹצְאִים אִישׁ בְּחֶבְרַת רֵעֵהוּ. אִם לֹא נִזְדַּמֵּן לְךָ מֵעוֹלָם לִהְיוֹת בְּמַעֲצָר, יֵשׁ לְךָ הַרְגָּשָׁה שֶׁל עֶלְבּוֹן מַתְמִיד, כְּשֶׁאַתָּה מְסֻגָּר בִּתְחוּם צַר, מְגֻדָּר בְּשִׂבְכוֹת בַּרְזֶל וְתַיִל, אֲנָשִׁים מְזֻיָּנִים שׁוֹמְרִים עָלֶיךָ, וּמְזֹרָה סְבִיבְךָ רֶשֶׁת שֶׁל תַּקָּנוֹת וְאִסּוּרִים, כְּקוּרֵי־הָעַכָּבִישׁ. אֵין סָפֵק, שֶׁשָּׂנֵאתִי כָּל רֶגַע שֶׁל שְׁבוּתִי, אֲשֶׁר כֵּן לֹא שָׂנֵאתִי שׁוּם תְּקוּפָה אַחֶרֶת בְּכָל יְמֵי חַיַּי. לְמַזָּלִי הַטּוֹב, הָיְתָה תְּקוּפָה זוֹ קְצָרָה בְּיוֹתֵר. לֹא עָבַר חֹדֶשׁ מֵאָז הִתְמַסַּרְתִּי בִּידֵי שׁוֹבִי בְּנָטָל, עַד שֶׁיָּצָאתִי שׁוּב לַחָפְשִׁי, מְרֻדָּף אֲבָל בֶּן־חוֹרִין, בְחֵלֶק־הַיַּבֶּשֶׁת הֶעָצוּם שֶׁל דְּרוֹם־אַפְרִיקָה. מִדֵּי הַעֲלוֹתִי בְּזִכְרוֹנִי אֶת הַיָּמִים הָהֵם, מִתְמַלֵּא לִבִּי רַחֲמִים עַל כָּל אַסִּיר וְשָבוּי. קָצָר דִּמְיוֹנִי מֵהַשִּׂיג מַשְׁמָעוּתוֹ שֶׁל דָּבָר בִּשְׁבִיל אָדָם – וּבְיִחוּד אָדָם מַשְׂכִּיל – לִהְיוֹת כָּלוּא שָנִים בֵּין אַסִּירֵי־מַלְכוּת בְּיָמֵינוּ. כָּל יוֹם וְיוֹם דּוֹמֶה לְיוֹם אֶתְמוֹל. עִם תִּלֵּי הָרֶמֶץ שֶׁל חַיִּים אֲבוּדִים מֵאֲחוֹרָיו, וּשְׁנוֹת־עַבְדוּת אֲרֻכּוֹת לְפָנָיו. לְפִיכָךְ עָשִׂיתִי בְּשָׁנִים מְאֻחָרוֹת יוֹתֵר, כְּשֶׁשִּׁמַּשְׁתִּי בְּמִשְׂרַת מִינִיסְטֶר הַפְּנִים, וְכָל בָּתֵּי־הַסֹּהַר בְּאַנְגְּלִיָּה נִמְצְאוּ תַּחַת פִּקּוּחִי, כָּל אֲשֶׁר הָיָה לְאֵל יָדִי לעשות, בְּלִי לְקַפֵּחַ אֶת עִנְיְנֵי הַצִּבּוּר, כְּדֵי לְגַוֵּן בְּמִקְצָת אֶת חַיֵּי הָאַסִּירִים וּלְהַרְחִיב אֶת דַּעְתָּם, לָתֵת לַמַּשׂכִּילִים שֶׁבָּהֶם סְפָרִים לְמִקְרָא, לָתֵת לְכֻלָּם מִזְּמַן לִזְמַן אֵילוּ שַׁעֲשׁוּעִים, שֶׁיִּהְיוּ מְצַפִּים לָהֶם וְזוֹכְרִים אוֹתָם, וּלְהָקֵל כְּכָל הָאֶפְשָׁר אֶת גּוֹרָלָם הַקָּשֶׁה, שֶׁאִם אָמְנָם רְאוּיִים הֵם לוֹ, קָשֶׁה לְשֵׂאתוֹ. אַף כִּי לְתוֹעֵבָה הָיָה לִי הַדָּבָר, שֶׁאָדָם מֵטִיל עֳנָשִׁים אֲיֻמִּים, בִּכְלָלָם עֹנֶשׁ מָוֶת, עַל זוּלָתוֹ, הִתְנַחַמְתִּי בְּכַמָּה מִקְרִים אַחֲרָאִיִּים בַּמַּחֲשָׁבָה, שֶׁמִּשְׁפַּט־מָוֶת יֵשׁ בּוֹ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמִּדַּת־הָרַחֲמִים, מֵאֲשֶׁר בְּמַאֲסַר עוֹלָם.

מַחֲשָׁבוֹת קוֹדְרוֹת תֶּאֱרֹבְנָה תְּכוּפוֹת לְפֶתַח לִבּוֹ שֶׁל אַסִּיר. מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁאִם לַחְמוֹ צַר, יָדָיו בַּסָּד, יוֹשֵׁב חשֶׁךְ, בּוֹדֵד לְנַפְשׁוֹ, אֵין הֲלָכֵי־נַפְשׁוֹ עִנְיָן אֶלָּא לוֹ לְעַצְמוֹ. אוּלָם בְּעוֹדְךָ צָעִיר, כְּשֶׁאֹמֶץ־לִבְּךָ אִתְּךָ וּמְזוֹנוֹתֶיךָ בְּשֶׁפַע, שׁוֹמְרֶיךָ מְזַלְזְלִים בְּתַפְקִידָם וְאַתָּה יָכוֹל לִקְשֹׁר קֶשֶׁר עִם חֲבֵרֶיךָ, הַרֵי הֲלָכֵי־נֶפֶשׁ אֵלֶּה מְקָרְבִים אֶת הַמַּחֲשָׁבָה לִידֵי הַחֲלָטָה, וְאֶת הַהַחֲלָטָה, יוֹתֵר וְיוֹתֵר, לִידֵי פְּעֻלָּה.

עָבְרוּ עָלֵינוּ שְׁלשָׁה יְמֵי מַסָּע, בָּרַכֶּבֶת וּבָרֶגֶל, עַד שֶׁהִגַּעְנוּ מִן הֶחָזִית לִמְקוֹם מַעֲצָרֵנוּ בִּפְרֵטוֹרְיָה. הָלַכְנוּ בָּרֶגֶל מִסָּבִיב לְקַוֵּי הַבּוּרִים, הַצָּרִים עַל לֵידִיסְמִית, לְקוֹל רַעַם הַתּוֹתָחִים, מִשֶּׁלָּנוּ וּמִשֶּׁלָּהֶם, עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְתַחֲנַת אֶלַנְדְּסְלַכְטֶה. כָּאן הָעָלְתָה חֲבוּרָתֵנוּ הַקְּטַנָּה – הַקַּפִּיטַן הַלְדֵּין, לֵיטְנַנְט צָעִיר מְאֹד מִן הַדּוּבְּלִינָאִים בְּשֵׁם פְרֶנְקְלֶנְד¹⁰² וַאֲנִי, וְכַחֲמִשִּׁים חַיָּלִים אִתָּנוּ – לְתוֹךְ הָרַכֶּבֶת, וְאָנוּ הִמְשַׁכְנוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ בְּחֵרוּק גַּלְגַּלִים אִטִּיִּים,מַהֲלַךְ מֵאוֹת מִילִין לְלֵב אֶרֶץ הָאוֹיֵב. בְּאַחַת הַתַּחֲנוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ צֹרַף אֵלֵינוּ חַיָּל מֵחֵיל־הַפָּרָשִׁים הַקֵּיסָרִי הַקַּל, שֶׁנִּשְׁבָּה אוֹתוֹ יוֹם בְּעָמְדוֹ עַל מִשְׁמַרְתּוֹ. אָדָם זֶה, שֶׁנִּקְרָא בְּשֵׁם בְּרוֹקִי, הָיָה מִן הַמִּתְיַשְּׁבִים בִּדְרוֹם אַפְרִיקָה. הוּא הִצִּיג עַצְמוֹ בִּפְנֵי שׁוֹבָיו הַבּוּרִים כְּקָצִין, וְכֵוָן שֶׁדִּבֵּר הוֹלַנְדִּית וְקָפִירִית כְּאֶחָד מִבְּנֵי הַמָּקוֹם, וְיָדַע אֶת דַּרְכֵי הָאָרֶץ,לֹא רָאִינוּ צֹרֶךְ לְהַכְחִישׁ אֶת דְּבָרָיו. חָשַׁבְנוּ, שֶׁהוּא הָאִישׁ הַדָּרוּשׁ לָנוּ בְּשָׁעָה זוֹ. כֻּלָּנוּ הִגַּעְנוּ לִפְרֵטוֹרְיָה בַּ־18 בְּנוֹבֶמְבֶּר, 1899. הַחַיָּלִים נִשְׁלְחוּ אֶל הַכְּלוּב, שֶׁהוּכַן בִּשְׁבִילָם בְּמִגְרַשׁ תַּחֲרֻיּוֹת־הַמֵּרוֹץ, וַאֲנַחְנוּ – אַרְבַּעַת הַקְּצִינִים – נִכְלֵאנוּ בְּבֵית־הַסֵּפֶר הַמֶּמְשַׁלְתִּי לְדֻגְמָא. בְּמֶשֶׁך כָּל יְמֵי מַסָּעֵנוּ הָיִינוּ נִדְבָּרִים בַּחֲשַׁאי, בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת שֶׁבָּאָה לְיָדֵנוּ, וְעוֹרְכִים תָּכְנִיּוֹת שֶׁל בְּרִיחָה, וְהָיָה מָנוּי וְגָמוּר אִתָּנוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל אֲשֶׁר לְאֵל יָדֵנוּ, כְּדֵי לָצֵאת שׁוּב לַחָפְשִׁי. עֻבְדָּה מֻפְלָאָה הִיא, שֶׁשְּׁלשָׁה מֵאַרְבַּעְתֵּנוּ הִצְלִיחוּ, בִּזְמַנִּים שׁוֹנִים וּבִתְנָאִים שׁוֹנִים, לִבְרֹחַ מִבֵּית־הַסֵּפֶר הַמֶּמְשַׁלְתִּי לְדֻגְמָא, וְחוּץ מֵאוֹתוֹ הָאֶחָד, הָיִינוּ הַשְּׁבוּיִים הַיְחִידִים, שֶׁעָלָה בְּיָדָם לְהִמָּלֵט מִשָּׁם מֵעוֹלָם.

בְבֵית־הַסֵּפֶר הַמֶּמְשַׁלְתִּי לְדֻגְמָא מָצָאנוּ אֶת כָּל הַקְּצִינִים, שֶׁנִּשְׁבּוּ בְּמַעַרְכוֹת־הַמִּלְחָמָה הָרִאשׁוֹנוֹת, וּבְעִקָּר, בְּנִיקוֹלְסוֹן’ס־נֶק. אוֹתָנוּ, הַשְּׁבוּיִים הַחֲדָשִׁים, שִׁכְּנוּ יַחַד בַּחֲדַר־שֵׁנָה אֶחָד וְאָנוּ בָּדַקְנוּ תֵּכֶף אֶת מְעוֹנֵנוּ, לְכָל פְּרָטָיו וְדִקְדּוּקָיו. לֹא הָיְתָה בְּלִבֵּנוּ כָּל מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת אֶלָּא לָצֵאת לַחָפְשִׁי, וּמִבֹּקֶר עַד עֶרֶב חִבַּלְנוּ תַּחְבּוּלוֹת לִמְצֹא מִפְלָט. גִּלִּינוּ בִּמְהֵרָה אֶת מִגְרְעוֹתָיו הָרַבּוֹת שֶׁל הַמִּשְׁטָר הַקַּיָּם בִּמְקוֹם כְּלִיאָתֵנוּ. תְּנוּעָתֵנוּ הָיְתָה כֹּה חָפְשִׁית בְּבֵין תְּחוּמֵינוּ, וְאָנוּ פְּטוּרִים מֵהַשְׁגָּחָה בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת כֹּה רַבּוֹת שֶׁל הַיוֹם וְהַלַּיְלָה, שֶׁיָּכֹלְנוּ לְהַקְדִּישׁ כָּל זְמַנֵּנוּ לְבִצּוּעַ זְמָמֵנוּ. לֹא עָבַר עָלֵינוּ שָׁבוּעַ בַּמָּקוֹם, עַד שֶׁשְּׁאִיפָתֵנוּ הָרִאשׁוֹנָה לִבְרֹחַ מִן הַשִּׁבְיָה נִבְלְעָה בְּאַמְבִּיצְיָה מַרְחִיקָה לֶכֶת הַרְבֵּה יוֹתֵר.

תחילת מעשה ההצלה

הרכבת המשרינת

מִתּוֹךְ הִתְיָעֲצֻיּוֹת מַעֲמִיקוֹת, פִּתַּחְנוּ בְּהַדְרָגָה תָּכְנִית מְלֵאַת עַזּוּת נוֹאָשָׁה וּמְפֹאֶרֶת. זֹו הָיְתָה תּוֹצָאָה טִבְעִית שֶׁל תְּנָאֵי מַצָּבֵנוּ. נִמְצֵאנוּ לְבַדֵּנוּ בְּבֵית־הַסֵּפֶר הַמֶּמְשַׁלְתִּי לְדֻגְמָא, כְּשִׁשִּׁים קְצִינִים שְׁבוּיֵי־מִלְחָמָה, וְאִתָּנוּ כַּעֲשָׂרָה אוֹ אַחַד־עָשָׂר חַיָּלִים בְּרִיטִיִים לְשָׁרְתֵנוּ. שְׁמִירָתֵנוּ נִמְסְרָה בִּידֵי כְּאַרְבָּעִים “זַארְפ” ¹⁰³. עַל עֲשָׂרָה מֵאַנְשֵׁי מִשְׁמָר זֶה הֻטַּל לְשׁוֹטֵט בִּתְמִידוּת מֵאַרְבַּעַת עֶבְרֵי הַגְּדֵרָה, שֶׁבְּמֶרְכָּזָהּ עָמַד בִּנְיַן בֵּית־הַסֵּפֶר. בִּשְׁעוֹת הַיּוֹם נִתְּנָה עַל פִּי הָרֹב רְשׁוּת לַעֲשָׂרָה שׁוֹטְרִים לָצֵאת הָעִירָה, בְּעוֹד שֶׁשֶּׁאָר הַשּׁוֹטְרִים נִשְׁאֲרוּ בַּמָּקוֹם, מְנַקִּים אֶת כְּלֵיהֶם, מְעַשְּׁנִים, מְשַׂחֲקִים בִּקְלָפִים וְנָחִים בְּאֹהֶל הַמִּשְׁמָר. אֹהֶל זֶה נִטָּה בְּאַחַת הַפִּנּוֹת שֶׁל הַגְּדֵרָה הַמְרֻבַּעַת, וּבוֹ הָיוּ כָּל שְׁלשִׁים הַ“זַּארְפִּים” הַפְּטוּרִים מִן הַשֵּׁרוּת יְשֵׁנִים שְׁנַת יְשָׁרִים.

אִלּוּ יָכֹלְנוּ לְהִתְגַּבֵּר עַל מִשְׁמָר זֶה וּלְפֵרק אֶת נִשְׁקוֹ, הָיִינוּ מְבַצְּעִים מַעֲשֶׂה חָשׁוּב בְּיוֹתֵר. רָאִינוּ צֹרֶךְ רַב לְהִתְחַקּוֹת מִלְּכַתְּחִלָּה עַל סֵדֶר־הַלַּיְלָה שֶׁלָּהֶם, לְהִוָּדַע, מַה הֵם עוֹשִׂים בְּרוֹבֵיהֶם וְאֶקְדֹּחֵיהֶם, כַּמָּה מֵהֶם שׁוֹכִבִים וְכָל כְּלֵי זֵינָם עֲלֵיהֶם, וְכַמָּה מְזֻיָּנִים, לַפָּחוֹת, בְּאֶקְדֹּחֵיהֶם. נֶעֶרְכוּ חֲקִירוֹת מְדֻקְדָּקוֹת הֵן בַּיּוֹם וְהֵן בַּלַּיְלָה. בְּתוֹצְאוֹתֵיהֶן נִמְצֵאנוּ לְמֵדִים, שֶׁכִּמְעַט כָּל הַשּׁוֹמְרִים שֶׁלֹּא נִדְרְשׁוּ לְשֵׁרוּת מְכַרְבְּלִים עַצְמָם בִּשְׂמִיכוֹתֵיהֶם וִישֵׁנִים בִּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת מִשְּׁנֵי צִדֵּי הָאֹהֶל. אֵלֶּה שֶׁלֹּא נִדְרְשׁוּ לְשׁוֹטֵט בְּמִצְפֵּה־הַלַּיְלָה חָלְצוּ אֶת מְגַפֵּיהֶם וּפָשְׁטוּ רֹב בִּגְדֵיהֶם. אֲפִלּוּ אֵלֶּה שֶהִתְכּוֹנְנוּ לְמַלֵּא אֶת מְקוֹם חַבְרֵיהֶם בְּעוֹד שָׁעָה אוֹ שְׁעָתַיִם, פָּשְׁטוּ אֶת סַרְבָּלֵיהֶם, חָלְצוּ אֶת מְגַפֵּיהֶם, וְעַל הַכֹּל, הִתִּירוּ אֶת חֲגוֹרוֹתֵיהֶם. הָרוֹבִים וַחֲגוֹרוֹת־הַכְּתֵפַיִם נֶעֶרְמוּ עַל גַבֵּי מַדָּפִים אַרְעִיִּים, שֶׁנִּתְלוּ מִסָּבִיב לִשְׁנֵי יִתְדוֹת הָאֹהֶל. הָיוּ אֵפוֹא שָׁעוֹת בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה, בְּבֵין חִלּוּפֵי הַמִּשְׁמָרוֹת, וּשְׁלשִׁים הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, הַיְשֵׁנִים לְלֹא כָּל הֲגָנָה, חוּץ מִירִיעַת הָאֹהֶל, לְלֹא יוֹתֵר מֵחֲמִשִׁים יַרְד בֵּינֵיהֶם לְבֵין שִׁשִּׁים קְצִינִים אַתְּלֵטִים וַעֲשׂוּיִים לִבְלִי חָת, לֹא יָכְלוּ, בְּשׁוּם פָּנִים, לְהִתְפָּאֵר בְּבִטְחוֹנָם הַגָּמוּר.

עַל הַכְּנִיסָה לְאֹהֶל־הַמִּשְׁמָר שָׁמַר אַחַד הַזְקִיפִים. מִי יַגִּיד, מַה יּוּכַל וּמַה יִּבָּצֵר מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת? בִּפְעֻלּוֹת מֵעֵין אֵלֶּה אֵין חָכָם כְּבַעַל הַנִּסָּיוֹן. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁאֵין זֶה מִן הַנִּמְנָע לְהַעֲסִיק אוֹתוֹ זָקִיף בְּשִׂיחָה, שֶׁיִּפְתְּחוּ אִתּוֹ שְׁנַיִם־שְׁלשָׁה קְצִינִים בַּאֲמַתְלָה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת, אִם בְּאֵיזֶה מַעֲשֶׂה נוֹרָא, אוֹ בְּמַחֲלָה מְדֻמָּה, שֶׁחָלָה מִי־שֶׁהוּא לְפֶתַע, וְעִם זֶה יְכוֹלִים שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה שְׁבוּיִים עַזֵּי־נֶפֶשׁ לְהִכָּנֵס לְאֹהֶל־הַמִּשְׁמָר מֵאֲחוֹרָיו, תּוֹךְ חֲתָךְ בַּבַּד, לִקְנוֹת בִּמְשִׁיכָה אֶת הָאֶקְדֹּחִים וְהָרוֹבִים שֶׁעַל הַמַּדָּף, וּלְהִשְׁתַּלֵּט עַל כָּל אַנְשֵׁי הַמִּשְׁמָר, בְּהִתְעוֹרְרָם מִתְּנוּמָתָם. אֶת הַזָּקִיף הַמְזֻיָּן לְיַד הַכְּנִיסָה יֵשׁ לִתְפֹּס בְּמַפְתִּיעַ. עִנְיָן זֶה שֶׁל הִשְׁתַּלְּטוּת עַל הַמִּשְׁמָר לְלֹא יְרִיָּה אַחַת, בְּלִי שֶׁיִּנָּתֵן אוֹת־אַזְעָקָה, הָיָה כָּרוּךְ בִּקְשָׁיִים וְסַכָּנוֹת אֵין מִסְפָּר. אֵין לוֹמַר בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ מַעֲלָל אֶלָּא זֶה, שֶׁדִּבְרֵי יְמֵי הַמִּלְחָמָה – וְעָלַי לְהוֹסִיף: אַף פָּרָשַׁת־הַפְּלִילִים – מְכִילִים הַרְבֵּה מַעֲלָלִים נוֹעָזִים וּבִלְתִּי־צְפוּיִים כָּאֵלֶּה. אִלּוּ הִשַּׂגְנוּ זֹאת, לֹא הָיָה זֶה אֶלָּא צַעַד רִאשׁוֹן.

עֲשֶׂרֶת הַזְּקִיפִים הַמְזֻיָּנִים עַל מִשְׁמַרְתָּם הָיוּ הַצַּעַד הַשֵּׁנִי. דַּרְגָּה זוֹ שֶׁל הַפְּעֻלּוֹת נִסְתַּבְּכָה מִתּוֹךְ הָעֻבְדָּה, שֶׁשְּׁלשָׁה מֵאֵלֶּה שָמְרוּ מִחוּץ לְשִׂבְכַת הַבַּרְזֶל הַדּוֹקְרָנִית שֶׁל הַגְּדֵרָה. הֵם נִמְצְאוּ בְּמֶרְחַק יַרְד אֶחָד מִמֶּנָּה, וּבִשְעוֹת הַיּוֹם הָיוּ עוֹמְדִים תְּכוּפוֹת וּמְשׂוֹחֲחִים, כְּשֶׁהֵם נִשְׁעָנִים עָלֶיהָ. אוּלָם בַּלֵּילוֹת הָיוּ הִזְדַּמְּנֻיּוֹת כָּאֵלֶּה מִן הַנִּמְנָעוֹת, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַשִּׂיגָם בְּעוֹדָם מִחוּץ לְגֹב־הָאֲרָיוֹת. כָּל הַשְּׁאָר נִמְצְאוּ בִּפְנִים. כָּל אֶחָד מֵעֲשֶׂרֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה (שְׁלשָׁה מִבַּחוּץ וְשִׁבְעָה בִּפְנִים) הָיָה מִשּׁוּם בְּעָיָה, שֶׁתָּבְעָה עִיּוּן מְיֻחָד.

אֵין פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר, שֶׁמַּעֲלָלֵנוּ הָיָה נִכְשָׁל, אִלּוּ נִמְלַט אֶחָד מֵהֶם, אוֹ שְׁנַיִם, וְנִתַּן אוֹת־הָאַזְעָקָה. לְאַחַר הַכְרָעַת אַנְשֵׁי־הַמִּשְׁמָר וַחֲלֻקַּת רוֹבֵיהֶם וְאֶקְדֹּחֵיהֶם, הָיִינוּ נַעֲשִׂים כֹּחַ מְזֻיָּן, הָעוֹלֶה בְּמִסְפָּרוֹ – וּלְדַעְתֵּנוּ אַף בְּמִשְׁמַעְתּוֹ וְהַשְׂכָּלָתוֹ – עַל כָּל חֶבֶר־בּוּרִים מְאֻרְגָּן, שֶׁהָיוּ עֲלוּלִים לְהָבִיא נֶגְדֵּנוּ, בְּמֶשֶׁךְ מַחֲצִית־הַשָּעָה. הַרְבֵּה עָלוּל לְהִתְרַחֵשׁ בְּמַחֲצִית הַשָּׁעָה! דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁשָּׁעָה שְׁתַּיִם, לְעֵרֶךְ, אַחַר חֲצוֹת, בְּאֶמְצַע הָאַשְׁמֹרֶת הַשְּׁנִיָה, הִיא הַשָּׁעָה הַכְּשֵׁרָה בְּיוֹתֵר לִפְעֻלָּה. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁאִם כָּל קָצִין בְּרִיטִי יַעֲשֶׂה אֶת הַמֻּטָּל עָלָיו בָּרֶגַע הַנָּכוֹן, וְאִם לֹא תֶּאֱרַע כָּל תַּקָּלָה, יֵשׁ יְסוֹד לְקַוּוֹת, מִתּוֹךְ הֶתֵּר הֶגְיוֹנִי לִשְׁגִיאוֹת קַלּוֹת בִּפְרָטִים בִּלְתִּי־חֲשׁוּבִים, שֶׁנִּהְיֶה לְשַׁלִּיטֵי בֵּית־הַסֵּפֶר הַמֶּמְשַׁלְתִּי לְדֻגְמָא.

כָּל הַגְּדֵרָה כֻּלָּהּ הוּאֲרָה בַּלֵּילוֹת בְּאוֹר חַשְׁמַל בָּהִיר, וְאַף מַזְהִיר, מִמְּנוֹרוֹת קְבוּעוֹת עַל עַמּוּדִים גְּבֹהִים. אוּלָם נִתְגַּלָּה לָנוּ, כִּי הַחוּטִים, שֶׁבָּהֶם מְנוֹרוֹת אֵלֶּה תְּלוּיוֹת, עוֹבְרִים דֶּרֶךְ חַדְרֵי־הַשֵּׁנָה שֶּלָּנוּ בְּבַית הַסֵּפֶר הַמֶּמְשַׁלְתִּי לְדֻגְמָא. אֶחָד מֵאֲנָשֵׁינוּ, שֶׁהָיְתָה לוֹ יְדִיעָה בְּעִנְיָנִים כָּאֵלֶּה, הִצְהִיר, שֶיֵשׁ בִּיכָלְתּוֹ לְנַתֵּק אֶת הַחוּטִים כָּל רֶגַע וּלְהַשְׁרוֹת אֶת כָּל הַמָּקוֹם כֻּלּוּ בְּמַחֲשַׁכִּים. וְאָמְנָם נַעֲשָׂה הַדָּבָר לְרֶגַע, בְּתוֹרַת נִסָּיוֹן, בְּאַחַד הַלֵּילוֹת. אִם נוּכַל לַעֲשׂוֹתָה – נֹאמַר, רֶגַע אֶחָד לְאַחַר הִנָּתֵן הָאוֹת עַל הַכְרָעַת הַמִּשְׁמָר בָּאֹהֶל – אֶפְשָׁר, שֶׁתְּפִיסַת הַזְּקִיפִים הַנִּדְהָמִים בְּתוֹךְ הַמְּבוּכָה הַכְּלָלִית לֹא תִּקְשֶׁה עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר דִּמִּינוּ. לָאַחֲרוֹנָה, עוֹד זֹאת, שֶׁחֲדַר הַהִתְעַמְּלוּת בְּבֵית הַסֵּפֶר הַמֶּמְשַׁלְתִּי לְדֻגְמָא הֵכִיל מְלָאי נָאֶה שֶׁל מִשְקְלוֹת־בַּרְזֶל. מִי יַגִּיד, שֶׁשְּׁלשָׁה אֲנָשִׁים נוֹאָשִׁים, הָעוֹשִׂים בַּמַּחֲשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם, מְזֻיָּנִים בְּמִשְׁקְלוֹת־בַּרְזֶל, וְיוֹדְעִים אֶת אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם, לֹא יוּכְלוּ לְאָדָם אֶחָד, אַף כִּי הוּא מְזֻיָּן, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ, וְאֵין לוֹ כָּל חֲשָׁדוֹת? אִם אַךְ יַעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לְהַפְתִּיעַ אֶת הַמִּשְׁמָר וּלְפָרֵק אֶת הַנֶּשֶׁק מֵרֹב הַזְּקִיפִים, אִם אַךְ יַעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לְזַיֵּן שְׁלשִׁים קְצִינִים בְּאֶקְדֹּחִים, וְעוֹד שְׁלשִׁים בְּרוֹבִים, בְּלֵב פְּרֵטוֹרְיָה, בִּירַת הָאוֹיֵב, נְבַצַּע בְּכָךְ אֶת הַדַּרְגָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל מִפְעָל רוֹמַנְטִי כַּבִּיר. וְאַחַר כָּךְ?

בְּמֶרְחַק מִיל וָחֵצִי מִבֵּית־הַסֵּפֶר הַמֶּמְשַׁלְתִּי לְדֻגְמָא נִמְצָא הַמִּגְרָשׁ לִמְרוֹצֵי־סוּסיִם, וּבִגְדֵרָה זוֹ הַמֻּקֶּפֶת תַּיִל דּוֹקְרָנִי, נִכְלְאוּ כְּאַלְפַּיִם שְבוּיִים בְּרִיטִיִּים – חַיָּלִים וְסֶרְגַ’נְטִים. עָמַדְנוּ בְּמַגָּע עִם אֲנָשִׁים אֵלֶּה וְעָלָה בְּיָדֵנוּ לְשַׁתֵּף אוֹתָם בְּתָכְנִיוֹתֵינוּ. צִנּוֹר־הַתַּחְבּוּרָה שֶׁלָּנוּ הָיָה פָּשׁוּט בְּיוֹתֵר. מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם מָצָאנוּ פְּסוּל בְּחֵלֶק מֵעֲשָׂרָה אוֹ אַחַד־עָשָׂר הַמְשָׁרְתִים, שֶׁהֻקְצוּ לַקְּצִינִים בְּבֵית־הַסֵּפֶר הַמֶּמְשַׁלְתִּי לְדֻגְמָא, וְהֵם הֻחְזְרוּ לְמִגְרַשׁ הַמֵּרוֹץ וְהֻחְלְפוּ בַּאֲחֵרִים. כָּך נִמְסְרוּ לָנוּ בְּאֹרַח קֶבַע יְדִיעוֹת עַל מַצָּבָם וְהַרְגָּשׁוֹתֵיהֶם שֶׁל אוֹתָם אַלְפַּיִם חַיָלִים בְּרִיטִיִים. נוֹדַע לָנוּ, שֶׁהֵם מַרְבִּים לְהִתְלוֹנֵן. חַיֵּיהֶם הָיוּ חַדְגּוֹנִיִּים, מְנוֹתֵיהֶם זְעוּמוֹת, שִׁכּוּנָם עָלוּב. הֵם הָיוּ רְעֵבִים וּמָרֵי־נֶפֶשׁ. יוֹם אֶחָד פָּרְצוּ אֶל הַמִּשְׁמָר בַּשַּׁעַר, וְאַף כִּי לֹא הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לִשְׁפִיכוּת־דָּמִים, יָדַעְנוּ, שֶּׁבְּעָיַת הַשְּׁמִירָה עַל הֲמוֹן־אָדָם זֶה מַטְרִידָה אֶת הַבּוּרִים עַד מְאֹד. מִן הַיְדִיעוֹת שֶׁקִּבַּלְנוּ, נִמְצֵאנוּ לְמֵדִים, שֶׁאֵין מִסְפָּר הַ“זַּארְפִּים”, הַמְמֻנִּים עַל שְׁמִירָתוֹ שֶׁל כְּלוּב שְׁבוּיִים גָּדוֹל זֶה, עוֹלֶה עַל מֵאָה וְעֶשְׂרִים, וּשְׁתֵּי מְכוֹנוֹת־יְרִיָּה בִּרְשׁוּתָם. כֹּחַ כָּזֶה, כְּשֶהוּא מוּכָן כָּרָאוּי, יָכוֹל בְּלִי סָפֵק לְהַטְבִּיעַ כָּל מְרִידָה בְּדָם. אוּלָם נַנִּיחַ, כִּי בְּרֶגַע הִתְקוֹמְמוּתָם שֶׁל הָאַסִּירִים תֵּעָרֵךְ הַתְקָפַת־עֹרֶף עַל הַמִּשְׁמָר שֶׁל מִגְרַשׁ־הַמֵּרוֹץ בִּידֵי שִׁשִּׁים קְצִינִים מְזֻיָּנִים! נַנִּיחַ שֶׁתֵּעָרֵךְ הִתְנַפְּלוּת אֶל מְכוֹנוֹת־הַיְרִיָּה מֵאֲחוֹרֵיהֶן! נַנִּיחַ שֶׁכָּל הָאַלְפַּיִם יִשְׂתָּעַרוּ, לְפִי תָּכְנִית קְבוּעָה מֵרֹאשׁ, אֶל הֶחָזִית! מִי יֹאמַר, כִּי בִּשְעַת מְבוּכָה וַחֲשֵׁכָה לֹא תִּהְיֶה יַד הָרֹב, הַיּוֹדֵעַ אֶת מַטְּרָתוֹ, עַל הָעֶליוֹנָה? אִם דָּבָר זֶה יַעֲלֶה בְּיָדֵנוּ, הֲרֵי שֶׁהִצְלִיחָה גַּם הַדַּרְגָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁל מַעֲלָלֵנוּ. וְאַחַר כָּךְ?

בְּכָל פְּרֵטוֹרְיָה כֻּלָּהּ לֹא נִמְצְאוּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ מְסֻגָּלִים לָשֵׂאת נֶשֶׁק, וְאַף הַלָּלוּ, בְּרֻבָּם אֶזְרָחִים אֲמִידִים, שֶׁקִּבְּלוּ תְּעוּדוֹת שִׁחְרוּר מִן הַמַּעֲרָכָה, אֲנָשִׁים בִּלְתִּי מֻכְשָׁרִים לְתַפְקִידֵי “קוֹמַנְדּוֹ”, מֵהֶם פְּקִידֵי הַמֶּמְשָׁלָה וּמֵהֶם לַבְלָרִים בְּמִשְׂרְדֵי הַמֶּמְּשָׁלָה וְכַדּוֹמֶה. הַלָּלוּ נִמְנוּ בְּאֹפֶן רִשְׁמִי עִם הַמִּשְׁמָר הָעִירוֹנִי, וְרוֹבִים נִמְסְרוּ לִרְשׁוּתָם. לְמַעְלָה מִזֶּה לֹא הִגִּיעַ אִרְגּוּנָם. אִלּוּ בֻּצַּע הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן, הָיָה הַשֵּׁנִי קַל הַרְבֵּה יוֹתֵר, וְהַשְּׁלִישִׁי קַל גַּם מִשְּנֵיהֶם. בְּדִמְיוֹנֵנוּ רָאִינוּ אֶת עַצְמֵנוּ אֲדוֹנִים לְבִירַת הָאוֹיֵב. בַּמְּצוּדוֹת לֹא נִשְאֲרוּ אֶלָּא בְּנֵי־הַמֶּשֶק. כָּל הַשְׁאָר יָצְאוּ לֶחָזִית. תּוֹתְחֵי הַמְּצוּדוֹת הָיוּ מְכֻוָּנִים כֻּלָּם חוּצָה לָעִיר. לֹא הֻבְטְחָה לָהֶם כָּל הֲגָנָה רְאוּיָה מִפְּנֵי הַתְקָפַת־עֹרֶף. אִלּוּ עָלָה בְּיָדֵנוּ לְהִשְׁתַּלֵּט עַל הָעִיר, הָיָה כִּבּוּשׁ הַמְּצוּדוֹת קַל מְאֹד, הָיָה בָּא, כְּמַסְקָנָה טִבְעִית, כְּבַיָכוֹל. הַגַּיִס הַבְּרִיטִי הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר נִמְצָא בְּמֶרְחַק שְׁלשׁ מֵאוֹת מִילִין מֵאִתָּנוּ. אוּלָם, לוּ שִׂחֵק לָנוּ מַזָּלֵנוּ, הָיִינוּ כּוֹבְשִׁים, כִּבְמַטֵּה קְסָמִים, אֶת בִּירָתוֹ הַבְּצוּרָה שֶׁל הָאוֹיֵב, עִם כֹּחַ צְבָאִי מַסְפִּיק וְדֵי מָזוֹן וְתַחֲמשֶׁת לַהֲגָנָתָהּ, לַפָּחוֹת, בְּמֶשֶךְ הַזְּמַן בּוֹ הִתְגּוֹנְנָה מֵיפְקִינְג.

כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיוּ מִתְרַחֲשִׁים בֵּין שְׁקִיעַת הַחַמָּה לְדִמְדּוּמֵי־הַשַּׁחַר. מַה שָּׁהוּת הָיְתָה נִתֶּנֶת לָנוּ בְּטֶרֶם יַתְקִיפוּ אוֹתָנוּ? סְבוּרִים הָיִינוּ, שֶׁיָּמִים אֲחָדִים הָיוּ מֻבְטָחִים לָנוּ בְּלִי סָפֵק, אֲנַחְנוּ הָיִינוּ מַחֲזִיקִים בַּצֹּמֶת הַמֶּרְכָּזִי לִמְסִלּוֹת־הַבַּרְזֶל הַהוֹלְכוֹת צָפוֹנָה, מִזְרָחָה וְדָרוֹמָה קְשׁוּרוֹת זוֹ בְּזוֹ. יְכוֹלִים הָיִינוּ לִשְׁלֹחַ רַכָּבוֹת בְּכַל אֶחָד מִן הַקַוִּים הָאֵלֶּה עַד לִתְחוּם מְסֻיָּם – כְּדֵי אַרְבָּעִים אוֹ חֲמִשִּׁים מִילִין, וְאוּלַי יוֹתֵר – וְלַחֲזֹר בָּהֶן, כְּשֶׁאָנוּ מְפוֹצְצִים כָּל גֶּשֶׁר וְכָל תְּעָלָה מֵאֲחוֹרֵינוּ. בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן, שֶׁהָיִינוּ מַרְוִיחִים עַל יְדֵי כָךְ, יָכֹלְנוּ לְאַרְגֵּן אֶת הֲגָנַת הָעִיר כָּל צָרְכָּהּ. לוּ אֵרַע דָּבָר זֶה! אִלּוּ נִתְעוֹרְרוּ צִבְאוֹת הַבּוּרִים יוֹם אֶחָד לִרְאוֹת אֶת בִּירָתָם בִּידֵי הֲמוֹנֵי שְׁבוּיֵי־הַמִּלְחָמָה, שֶׁהִקְהִילוּ בְּתוֹכָהּ מִתּוֹךְ קַלּוּת־דַּעַת כָּזוֹ בְּלִי לִקְבֹּעַ בָּהּ חֵיל־מַצָּב רָאוּי לִשְׁמוֹ! כַּמָּה חַיָּלִים הָיוּ צְרִיכִים לְהָשִׁיב מִן הֶחָזִית כְּדֵי לָשִׂים עָלֶיהָ מָצוֹר? סוּג הַקְּרָבוֹת, שֶׁבָּהֶם הִצְטַיְּנוּ הַבּוּרִים, הִצְרִיךְ אַדְמַת־פְּרָזוֹן. לֹא עָלָה בְּיָדָם, בְּמֶשֶׁך כָּל יְמֵי הַמִּלְחָמָה, לְהַכְרִיעַ כָּל מָעוֹז. קִימְבֶּרְלֵי, מֵיפְקִינְג, לֵידִיסְמִית יוֹכִיחוּ. כָּל פַּעַם שֶׁהָעָמְדוּ בִּפְנֵי חֲפִירוֹת וְעֶמְדוֹת־קֶבַע, נִרְתְּעוּ. הַזִּירָה, שֶׁבָּה הֶרְאוּ אֶת כֹּחָם הָאָיֹם, הָיְתָה הַוֶּלְדְּט הָאֵין־סוֹפִי. לוּ כָּבַשְׁנוּ אֶת פְּרֵטוֹרְיָה הָיִינוּ מַחֲזִיקִים בָּהּ חֳדָשִׁים. וְאֵיזֶה מַעֲלָל לְאַנְשֵׁי־מִלְחָמָה! הַנָּשִׂיא קְרִיוּגֶר וּמֶמְשַׁלְתּוֹ הָיוּ לִשְׁבוּיֵי מִלְחָמָה בְּיָדֵנוּ. הוּא הִבְטִיחַ “לְהַדְהִים אֶת הָאֲנוֹשִׁיּוּת”. אוּלָם כָּאן הָיָה בֶּאֱמֶת מַשֶּׁהוּ לְהַדְהִימוֹ.

אֶפְשָׁר שֶׁלּוּ נִתְנוּ קְלָפִים אֵלֶּה בְּיָדֵנוּ, הָיִינוּ יְכוֹלִים לִפְתֹּחַ בְּמַשָּׁא־וּמַתָּן לְשָׁלוֹם שֶׁל כָּבוֹד וְלִגְמֹר אֶת הַמַּאֲבָק מִתּוֹךְ סִדּוּר הוֹגֵן וִידִידוּתִי, שֶׁהָיָה חוֹסֵךְ מַסְעֵי צָבָא וְהֶמְשֵׁךְ הַקְּרָבוֹת. הָיָה זֶה חֲלוֹם מְפֹאָר. הָיִינוּ שְׁקוּעִים בֹּו, רֹאשֵׁנוּ וְרֻבֵּנוּ, יָמִים רַבִּים. זְרִיזִים שֶׁבְּתוֹכֵנוּ הִקְדִּימוּ לְהַתְקִין “יוּנְיוֹן גֶ’ק”¹⁰⁴ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּ“אוֹתוֹ יוֹם”. אוּלָם הַכֹּל נִשְׁאַר חֲלוֹם. שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה קְצִינִים בְּדַרְגָּה גְּבֹהָה יוֹתֵר, שֶׁנִּמְצְאוּ בֵּין הַשְּׁבוּיִים, מִשֶּשָּׁמְעוּ עַל תָּכְנִיּוֹתֵינוּ, הוֹדִיעוּ שֶׁהֵם מִתְנַגְּדִים לָהֶן בְּהֶחְלֵט; וּוַדַּאי שֶׁלֹּא אֶטְעַן, כִּי הָיְתָה טָעוּת בְּיָדָם. אַתָּה נִזְכָּר בָּאוֹפֵּרָה הַקּוֹמִית. הַגַּזְלָן מוֹדִיעַ בַּחֲשִׁיבוּת: “שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף נֶהָגֵי פְּרָדוֹת מוּכָנִים לָבֹז אֶת הָעִיר”. “מַדּוּעַ אֵינָם עוֹשִׂים כֵּן?” נִשְׁאָל הָאִישׁ. “אֵין הַמִּשְׁטָרָה מַרְשָׁה לָהֶם”. כֵּן, זוֹ צָרָה. אֶפְשָׁר, שֶׁעֲשָׂרָה אֲנָשִים עֵרִים וּמְזֻיָּנִים אֵינָם אֶלָּא מִכְשׁוֹל קָטָן בְּדֶרֶךְ בִּצּוּעָהּ שֶׁל תָּכְנִית גְּדוֹלָה, אוּלָם בַּמִּקְרֶה שֶׁלָּנוּ, כְּמוֹ בְּהַרְבֵּה מִקְרִים אֲחֵרִים, הֵם הַמַּכְרִיעִים. וְכְך וִתַּרְנוּ עַל שְׁאִיפוֹתֵינוּ הַקִּבּוּצִיּוֹת וְהִתְרַכַּזְנוּ כָּל אֶחָד בְּתָכְנִית־בְּרִיחָתוֹ שֶׁלּוֹ.

השבויים מגיעים לפרטוריה:

 

פֶּרֶק עֶשְׂרִים וְאֶחָד: אֲנִי בּוֹרֵחַ מִפְּנֵי הַבּוּרִים – א'    🔗

בְּמֶשֶׁךְ שְׁלשֶׁת הַשָּׁבוּעוֹת הָרִאשׁוֹנִים לִשְׁבוּתִי, אַף כִּי שִׁתַּפְתִּי עַצְמִי לְכָל תָּכְנִיּוֹת הַמֶּרֶד וְהַבְּרִיחָה, הָיוּ לִי דִּין־וּדְבָרִים עִם הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַבּוּרִיִּים, בְּטַעֲנָה, שֶׁעֲלֵיהֶם לְשַׁחְרֵר אוֹתִי בְּתוֹר כַּתָּב לָעִתּוֹנוּת. הֵם הֵשִׁיבוּ, שֶׁהִפְסַדְתִּי אֶת מַעֲמָדִי כְּבִלְתִּי־לוֹחֵם מִתּוֹךְ הַתַּפְקִיד שֶׁמִּלֵּאתִי בְּמַעֲרֶכֶת הָרַכֶּבֶת הַמְשֻׁרְיֶנֶת. טָעַנְתִּי שֶׁלֹא יָרִיתִי אַף יְרִיָּה אַחַת וְנִתְפַּסְתִּי בִּלְתִּי־מְזֻיָּן. זֹאת הָיְתָה אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ. אוּלָם עִתּוֹנֵי נָטָל נָפְלוּ בִּידֵי הַבּוּרִים. הַלָּלוּ הֵכִילוּ תֵּאוּרִים נִלְהָבִים שֶׁל פְּעֻלּוֹתַי וְיִחֲסוּ אֶת פְּלֵטַת הַקַּטָּר וְהַצָּלַת הַפְּצוּעִים לִי לְבַדִּי. הַגֵּנֵרָל יוּבֶּרְט רָמַז עַל כֵּן, שֶׁאִם אָמְנָם אֲנִי עַצְמִי לֹא יָרִיתִי אַף יְרִיָּה אַחַת, הֲרֵי גָּרַמְתִּי נֶזֶק לִפְעֻלּוֹת הַבּוּרִים, בְּשָׁלְחִי אֶת הַקַּטָּר, וּלְפִיכָךְ יֵשׁ לִנְהֹג בִּי כַּמִּנְהָג הָרָגִיל בִּשְׁבוּיֵי־מִלְחָמָה. מִשֶּׁנּוֹדְעָה לִי הַחֲלָטָה זוֹ, בַּשָּׁבוּעַ הָרִאשׁוֹן בְּדֵצֶמְבֶּר, גָּמַרְתִּי אֹמֶר לִבְרֹחַ.

אַעְתִּיק אֶת מָה שֶׁכָּתַבְתִּי אוֹתָה שָׁעָה, דְּבָרִים שֶׁאֵין לִי לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם.

"בֵּית־הַסֵּפֶר הַמֶּמְשַׁלְתִּי לְדֻגְמָא עָמַד בְּמֶרְכָּזוֹ שֶׁל רִבּוּעַ וְהָיָה מֻקָּף מִשְׁנֵי עֲבָרִים שִׂבְכַת־בַּרְזֶל, וּמִשְׁנֵי עֲבָרִים גָּדֵר שֶׁל בַּרְזֶל מְקֻפָּל בְּגֹבָה עֶשֶׂר רֶגֶל, לְעֵרֶךְ. בִּסְיָגִים אֵלֶּה לֹא הָיָה מִכְשׁוֹל רְצִינִי לְכָל מֵי שֶׁמֶּרֶץ הַנֹּעַר אִתּוֹ, אוּלָם הָעֻבְדָה, שֶׁשָּׁמְרוּ עֲלֵיהֶם מִבִּפְנִים זְקִיפִים מְזֻיָּנִים בְּרוֹבִים וְאֶקְדֹּחִים, בְּמֶרְחַק חֲמִשִּׁים יַרְד זֶה מִזֶּה, הָפְכָה אוֹתָם לְחוֹמָה אֲטוּמָה כִּמְעָט. אֵין לְךָ קִירוֹת קָשִׁים לִפְרֹץ כְּחוֹמַת־אָדָם.

לְאַחַר עִיּוּן רַב־חֲרָדוֹת וְצִפִּיָּה בִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת, גִּלוּ כַּמָּה מִן הַשְּׁבוּיִים, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁהַזְּקִיפִים הַשּׁוֹמְרִים מִצַּד מִזְרָח עוֹסְקִים בְּמִצְעַד הַקָּפוֹת, אֵין בִּיכָלְתָּם, בִּרְגָעִים מְסֻיָּמִים, לִרְאוֹת אֶת חֶלְקוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַקִּיר, לְיַד הַבִּנְיָן הַקָּטָן וְהַמְעֻגָּל שֶׁל בֵּית־הַמֶּרְחָץ. פַּנָּסֵי הַחַשְׁמַל בְּאֶמְצַע הָרִבּוּעַ הֵפִיצוּ אוֹר־יְקָרוֹת עַל כָּל הַמָּקוֹם כֻּלּוֹ, חוּץ מִן הַקִּיר הַמִּזְרָחִי, שֶׁנִּשְׁאַר בְּצֵל. צָרִיךְ הָיָה אֵפוֹא לַעֲבֹר, קֹדֶם כֹּל, עַל פָּנַי שְׁנֵי הַזְּקִיפִים, שֶׁלְּיַד בֵּית־הַמֶּרְחָץ. צָרִיךְ הָיָה לְכַוֵּן אֶת הָרֶגַע הַמְדֻיָּק, בּוֹ שְׁנֵיהֶם פּוֹנִים עֹרֶף יַחַד. לְאַחַר טִפּוּס עַל גַּבֵּי הַקִּיר לְמַטָּה הָיִינוּ נִמְצָאִים בְּתוֹךְ גַּנָּהּ שֶׁל הַוִּילָה הַסְּמוּכָה. עַד כָּאן – הַתָּכְנִית הַמְחֻשֶּׁבֶת. מִכָּאן וְאֵילֵךְ נַעֲשָׂה הַכֹּל סָתוּם וּמְפֻקְפָּק. כֵּיצַד לָצֵאת מִן הַגַּן, כֵּיצַד לַעֲבֹר בָּרְחוֹבוֹת, בְּלֹא שֶׁיַּרְגִּישׁוּ בָּנוּ, כֵּיצַד לְהִתְחַמֵּק מִן הַמִּשְׁמָרוֹת הַמַּקִּיפִים אֶת הָעִיר, וְעַל הַכֹּל, כֵּיצַד לַעֲשׂוֹת דַּרְכֵּנוּ, מַהֲלַךְ מַאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מִילִין עַד הַגְּבוּל הַפּוֹרְטוּגָלִי – הָיוּ הַשְּׁאֵלוֹת הָעֲלוּלוֹת לְהִתְעוֹרֵר בְּדַרְגָּה מְאֻחֶרֶת יוֹתֵר".

“יַחַד עִם הַקַּפִּיטַן הַלְדֵּין וְהַלֵּיטְנַנְט בְּרוֹקִי עָשִׂיתִי נִסְיוֹן נֵפֶל, לְלֹא הַחֲלָטָה כָּל־שֶּׁהִיא, בַּ־11 בְּדֵצֶמְבֶּר. לֹא הָיָה כָּל קֹשִׁי לְהַגִיעַ אֶל הַבִּנְיָן הַמְעֻגָּל. אוּלָם כָּל הָאוֹמֵר לְצֵאתוֹ וּלְטַפֵּס בַּקִּיר לְמַטָּה, הָיָה מַעֲמִיד עַצְמוֹ בְּסַכָּנָה. אֵין סָפֵק, שֶׁכָּל הָעוֹשֶׂה זֹאת הָיָה חוֹשֵׂף עַצְמוֹ, בָּרֶגַע שֶׁנִּמְצָא בְּרֹאשׁ הַקִּיר, לַזְּקִיפִים הַמְהַלְּכִים בְּמֶרְחַק חֲמִשָׁה־עָשָׂר יַרְד מִמֶּנּוּ, לוּ עָבְרוּ בַּמָּקוֹם הַנָּכוֹן וְנָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם לְמַעְלָה! בִּנְטִיּוֹתֵיהֶם הָאִישִׁיּוּת שֶׁל הַזְּקִיפִים הָיָה תָּלוּי הַדָּבָר לְהַזְהִיר אוֹתוֹ תְּחִלָּה, אוֹ לִירוֹת בּוֹ מִיָּד, וְאִישׁ לֹא יָכוֹל לַחֲזוֹת מֵרֹאשׁ אֶת הָעוֹלֶה עַל רוּחָם. בְּכָל־זֹאת הֶחֱלַטְתִּי, שֶׁשּׁוּם דָּבָר לֹא יִמְנָעֵנִי מָחָר מִלְּנַסּוֹת מַזָּלִי. כְּכָל שֶׁהָלַךְ וְחָלַף הַ־12 בְּדֵצֶמְבֶּר, הָלְכוּ חַשְׁשׁוֹתַי וְהִתְגַּבְּשׁוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְיֵאוּשׁ. לְעֵת עֶרֶב, לְאַחַר שֶׁשְּׁנֵי יְדִידַי עָשׂוּ נִסָּיוֹן, אַךְ לֹא רָאוּ אֶת הַשָּׁעָה כְּשֵׁרָה לְכָךְ, חָצִיתִי לְאִטִּי אֶת הָרִבּוּעַ וְהִצְנַעְתִּי עַצְמִי בְּתוֹךְ הַבִּנְיָן הַמְעֻגָּל. מִבַּעַד לַסֶּדֶק מִסּוֹגְרֵי־הַמַּתֶּכֶת שֶׁל הַבִּנְיָן, עָקַבְתִּי אַחֲרֵי תְּנוּעוֹת הַזְּקִיפִים. בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּהּ זְמַן לֹא זָזוּ מִמְּקוֹמָם. וְהִנֵּה פָּנָה הָאֶחָד לְפֶתַע פִּתְאֹם וְעָבַר אֶל חֲבֵרוֹ, וְהֵם פָּתְחוּ בְּשִׂיחָה. הֵם פָּנוּ עֹרֶף”.

אִם לֹא עַכְשָׁו, אֵימָתַי? עָמַדְתִּי עַל זִיז, נֶאֱחַזְתִּי בִּשְׁתֵּי יָדַי בְּרֹאשׁ הַקִּיר וְהֶעֱלֵיתִי עַצְמִי לַמַּעֲלֶה. פְּעָמִים צָנַחְתִּי חֲזָרָה מִתּוֹךְ הִסּוּס חוֹלָנִי, אַךְ בִּשְׁלִישִׁית הִתְחַזַּקְתִּי, עָלִיתִי וְאַטִּיל עַצְמִי לָעֵבֶר הַשֵּׁנִי. חָזִיָּתִי נִסְתַּבְּכָה בְּקִשּׁוּטֵי־הַמַּתֶּכֶת שֶׁבְּרֹאשׁ הַקִּיר מִבַּחוּץ. עָבַר עָלַי רֶגַע אָרֹך עַד שֶׁהִתַּרְתִּי עַצְמִי מִן הַסְּבָךְ. בְּמַצָּב זֶה נָתַתִּי עוֹד מַבַּט־פְּרִידָה אֶחָד בַּזְּקִיפִים הַמְּשׂוֹחֲחִים עֲדַיִן, בְּמֶרְחַק חֲמִשָׁה־עָשָׂר יַרְד מִמֶּנִי, וּפְנֵיהֶם לַצַּד שֶׁכְּנֶגֶד. אֶחָד מֵהֶם הִדְלִיק סִיגַרְיָּה, וּבְזִכְרוֹנִי נֶחֱרַת הָרֹשֶׁם שֶׁל נֹגַהּ־הָאֵשׁ בְּתוֹךְ כַּפוֹת יָדָיו, לְאֹרֶךְ יָמִים. אָז צָנַחְתִּי בִּזְהִירוּת לְמַטָּה, לְתוֹךְ הַגַּן הַסָּמוּךְ, וְהֵטַלְתִּי עַצְמִי בֵּין הַשִּׂיחִים. בֶּן־חוֹרִין אֲנִי! נַעֲשָׂה הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן, וְאֵין לְהָשִׁיב. מֵעֲתָּה עָלַי לְחַכּוֹת עַד שֶׁיָּבוֹאוּ חֲבֵרַי. הַשִּׂיחִים שֶׁבְּתוֹךְ הַגַּן הָיוּ יָפִים לְמַחֲסֶה, וּבְאוֹר הַיָּרֵחַ הוּטְּלוּ צִלְלֵיהֶם עַל הַקַּרְקַע, אֲפֵלִים וְקוֹדְרִים. כָּאן הָיִיתִי מוּטָּל שָׁעָה, רוּחִי קְצָרָה וְלִבִּי מָלֵא חֲרָדָה. אֲנָשִׁים הָיוּ מְהַלְּכִים בַּגַּן כָּל אוֹתָהּ הַשָּׁעָה, וּפַעַם אַחַת נִתְקָרֵב אֵלַי מִי־שֶּׁהוּא כְּדֵי יַרְדִּים אֲחָדִים, וְנִרְאֶה שֶׁהִבִּיט יָשָׁר לִמְקוֹם מַחֲבוֹאִי. הֵיכָן חֲבֵרַי? מַדּוּעַ אֵין עוֹשִׂים אֶת הַנִּסָּיוֹן?"

"פִּתְאֹם שָׁמַעְתִּי קוֹל רָם לְמַדַּי מִן הָרִבּוּעַ, אוֹמֵר מֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי: “הַכֹּל אָבוּד”. זָחַלְתִּי חֲזָרָה אֶל הַקִּיר. שְׁנֵי קְצִינִים הָיוּ מְהַלְּכִים אֵילָךְ וְאֵילָךְ בִּפְנִים, מְלַהֲגִים מִלִּים לַטִּינִיוֹת, צוֹחֲקִים וּמְדַבְּרִים כָּל מִינֵי שְׁטוּת – וְתוֹךְ כְּדֵי כָךְ שָׁמַעְתִּי אֶת שְׁמִי יוֹצֵא מִפִּיהֶם. הֵעַזְתִּי לְהִשְׁתַּעֵל. תֵּכֶף לָכֵן הִמְשִׁיךְ אַחַד הַקְּצִינִים אֶת הַלַּהַג לְבַדּוֹ, וְהַשֵּׁנִי אָמַר, קְצוּבוֹת וּבְרוּרוֹת: “אֵינָם יְכוֹלִים לָצֵאת. הַזָּקִיף נַעֲשָׂה חַשְׁדָּנִי. הֲתוּכַל לַחֲזֹר?” אוּלָם עַתָּה סָרוּ כָּל פְּחָדַי מֵעָלַי. לַחֲזֹר לֹא הָיְתָה כָּל אֶפְשָׁרוּת. לֹא הָיְתָה כָּל תִּקְוָה לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת עַל הַקִּיר, בְּלֹא שֶׁיַּשְׁגִּיחוּ בִּי: לֹא הָיָה כָּל זִיז מְסַּיֵעַ מִבַּחוּץ. יַד הַגּוֹרָל כִּוְּנָה קָדִימָה. וְעוֹד אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “וַדַּאי יִתְפְּסוּנִי, אוּלָם תִּהְיֶה לִי, לַפָּחוֹת, תַּחֲרוּת־מֵרוֹץ אִתָּם בִּשְׂכָרִי”. אָמַרְתִּי לַקְּצִינִים: “אַמְשִׁיךְ דַרְכִּי לְבַדִּי”.

"לֹא הָיָה כַּהֲלָךְ רוּחִי לְהַרְפַּתְקָאוֹת כָּאֵלֶּה: כֵּוָן שֶׁכִּשְׁלוֹנִי הָיָה כִּמְעַט וַדַּאי, לֹא הָיוּ שׁוּם סְפֵקוֹת עֲשׂוּיִם לְהַשְׁפִּיעַ עָלַי. כָּל הַסִּכּוּנִים לֹא שָׁווּ בַּוַּדָּאוּת הָאַחַת. הַשַּׁעַר הַמּוֹלִיךְ אֶל הָרְחוֹב נִמְצָא בְּמֶרְחַק יַרְדִּים אֲחָדִים מִזָּקִיף אַחֵר. אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “Toujours de lwaudace¹⁰⁵” חָבַשְׁתִּי אֶת כּוֹבָעִי. פָּסַעְתִּי לְאֶמְצַע הַגַּן, עָבַרְתִּי עַל פָּנַי חַלּוֹנוֹת הַבַּיִת לְלֹא כָּל נִסָּיוֹן לְהַצְנִיעַ אֶת עַצְמִי, וְכַךְ יָצָאתִי בַּשַּׁעַר וּפָנִיתִי שְׂמֹאלָה. עָבַרְתִּי עַל פָּנַי הַזָּקִיף בְּמֶרְחַק פָּחוֹת מֵחֲמִשָׁה יַרְדִּים. רֹב הַזְּקִיפִים הִכִּירוּנִי לְמַרְאֶה. אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ, אִם הִבִּיט אַחֲרַי אוֹ לֹא, כִּי לֹא הִפְנֵיתִי אֶת רֹאשִׁי אֵלָיו. בְּקֹשִׁי רַב הִתְגַּבַּרְתִּי עַל יֵצֶר הָרִיצָה. אוּלָם לְאַחַר שֶׁהָלַכְתִּי כְּמֵאָה יַרְדִּים, וְלֹא שָׁמַעְתִּי קוֹל אַזְהָרָה, יָדַעְתִּי שֶׁסֻּלַּק הַמִּכְשׁוֹל הַשֵּׁנִי מִדַּרְכִּי. הָיִיתִי חָפְשִׁי בְּתוֹךְ פְּרֵטוֹרְיָה.

הָלַכְתִּי לְאִטִּי בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה, וַאֲנִי מְזַמְזֵם נְעִימַת־שִׁיר בְּאֶמְצַע הַכְּבִישׁ. הָרְחוֹבוֹת הָיוּ מְלֵאִים אֶזְרָחִים, אַךְ הֵם לֹא שָׂמוּ לֵב אֵלַי. לְאַחַר זְמַן־מָה הִגַּעְתִּי לַפַּרְבָּרִים, וְיָשַׁבְתִּי עַל גֶּשֶׁר קָטָן לְהַרְהֵר וּלַחֲשֹׁב. נִמְצֵאתִי בְּלֵב אֶרְץ הָאוֹיֵב. לֹא יָדַעְתִּי אַף אֶחָד, שֶׁאֵלָיו אֶפְנֶה לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה. קָרוֹב לִשְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִילִין הִשְׂתָּרְעוּ בֵּינִי לְבֵין מִפְרַץ דֶּלְגוֹאָה. דְּבַר בְּרִיחָתִי יִוָּדַע עִם שַׁחַר. הָרְדִיפָה תַּתְחִיל מִיָּד. עִם זֶה תֵּחָסַמְנָה כָּל הַמּוֹצָאוֹת, זְקִיפִים בָּעִיר, פְּלֻּגּוֹת־מִשְׁמָר בְּכָל רַחֲבֵי הַמְּדִינָה, חִפּוּשִׁים בְּרַכָּבוֹת, נוטרים בִּמְסִילַּת הַבַּרְזֶל. הָיִיתִי לָבוּשׁ בִּגְדֵי־פְלַנֶּל אֶזְרָחִיִּים חוּמִים. הָיוּ בְּכִיסִי שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ לִירוֹת וְאַרְבַּע טַבְלוֹת שוֹקוֹלָדָה; אוּלָם הַמַּצְפֵּן וְהַמַּפָּה, הַדְּרוּשִׁים לְהַדְרָכָתִי, טבלות־האוֹפְיוֹן וּגְלוּלוֹת־הַבָּשָׂר הַדְּרוּשׁוֹת לְקִיּוּמִי, נִשְׁאֲרוּ בְּכִיסִי יְדִידִי בְּבֵית־הַסֵּפֶר הַמֶּמְשַלְתִּי לְדֻגְמָא. וְעַל כֻּלָן, לֹא יָדַעְתִּי אַף מִלָּהּ בַּלָּשׁוֹן הַהוֹלַנְדִּית אוֹ הַקָּפִירִית, וְכֵיצַּד אַשִּׂיג מָזוֹן אוֹ הַדְרָכָה?

אוּלָם עֵת אָפְסָה הַתִּקְוָה, תַּם גַּם הַפַּחַד. תִכַּנְתִּי תָּכְנִית. עָלַי לִמְצֹא אֶת מֵסִלַּת הַבַּרְזֶל לְמִפְרַץ דֶּלְגוֹאָה. בְּלִי מַפָּה וּבְלִי מַצְפֵּן, הָלוֹךְ אֵלֵךְ לְאָרְכָּהּ שֶׁל הַמְּסִלָּה, עַל אַפָּם שֶׁל הַזְּקִיפִים. נָשָׂאתִי עֵינַי אֶל הַכּוֹכָבִים. כּוֹכָב כְּסִיל¹⁰⁶ הִבְרִיק בְּאוֹר יְקָרוֹת. לְפָנַי פָּחוֹת מִשָּׁנָה נִהֲלַנִי, בִּתְעוֹתִי בַּמִּדְבָּר, אֶל גְּדוֹת הַיְאֹר. בְּמֵימָיו רִוִּיתִי צְמָאִי. עַתָּה יְנַהֲלֵנִי אֶל הַחֵרוּת. לֹא אוּכַל לִחְיוֹת בִּלְעֲדֵי שְׁנֵיהֶם.

לְאַחַר הֲלִיכָה שֶׁל מַחֲצִית הַמִּיל דָּרוֹמָה, פָּגַעְתִּי בִּמְסִלַּת־הַבַּרְזֶל. הֲזֶהוּ הַקַּו לְמִפְרַץ דֶּלַּגוֹאָה, אוֹ הַקַּו הַמִּסְתַּעֵף לְפִיטֶרְסְבִּירְךְ? אִם הוּא הָרִאשׁוֹן, הֲרֵי שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲלוֹת מִזְרָחָה. אוּלָם כְּכֹל שְׁרָאוּ עֵינַי, הֶיֵה קַו זֶה נִמְשָׁךְ צָפוֹנָה. בְּכָל זֹאת אֶפְשָׁר, שֶׁהוּא מְפַלֵּס לוֹ נָתִיב פְּתַלְתֹּל בֵּין הֶהָרִים. הֶחֱלַטְתִּי לָלֶכֶת לְאָרְכּוֹ. לֵיל־חֲמוּדוֹת הָיָה אוֹתוֹ לַיְלָה. רוּחַ קְרִירָה נָשְׁבָה אֶל פָּנַי, וְהַרְגָּשַׁת עֲלִיצוּת אֵין קֵץ מִלְּאָה אֶת לְבָבִי. בְּכָל אֹפֶן, בֶּן־חוֹרִין, וְלוּ לְשָׁעָה אַחַת. הֲרֵי זֶה דָּבָר. קֶסֶם הַהַרְפַּתְקָה הָיָה גּוֹבֵר וְהוֹלֵךְ. אִם לֹא הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם יִלָּחֲמוּ לִי, אֵין לִי מִפְלָט. לָמָּה לִי אֵפוֹא כָּל הַזְּהִירוּת הַזֹּאת? צָעַדְתִּי זָרִיז לְאֹרֶךְ הַמְּסִלָּה. פֹּה וָשָׁם נִצְנְצוּ אוֹרוֹת מְדוּרָתוֹ שֶׁל זָקִיף. לְכָל גֶּשֶׁר הָיוּ שׁוֹמְרִים מִשֶּׁלּוֹ. אוּלָם עָבַרְתִּי בְּשָׁלוֹם עַל פָּנַי כֻּלָּם. מִתּוֹךְ סְטִיּוֹת קְצָרוֹת בְּיוֹתֵר בַּמְּקוֹמוֹת הַמְּסֻכָּנִים. וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, לֹא אָחַזְתִּי כִּמְעַט בְּשׂוּם אֶמְצְעֵי־זְהִירוֹת. אֶפְשָׁר שֶׁזֹאת הָיְתָה סִבַּת הַצְלָחָתִי.

בְּדַרְכִּי הִרְחַבְתִּי אֶת תָּכְנִיתִי. מִן הַנִּמְנָע הוּא, שֶׁאֶעֱבֹר שָׁלֹשׁ מֵאוֹת מִילִין בָּרֶגֶל עַד הַגְּבוּל. עָלַי לַעֲלוֹת בָּרַכֶּבֶת אַגַּב הִלּוּכָה, וּלְהִסְתַּתֵּר תַּחַת סַפְסָל, עַל הַגַּג, עַל גַּבֵּי הַמַּצְמֵדִים יְהִי בַּאֲשֶׁר יֶהִי. נִזְכַּרְתִּי אֶת בְּרִיחָתוֹ שֶׁל פּוֹל בַּלְטִיטוּד מִבֵּית־הַסֵּפֶר ב“Vice Versa”. רָאִיתִי עַצְמִי יוֹצֵא מִתַּחַת לְסַפְסָל, נוֹתֵן שֹׁחַד, אוֹ מְשַׁכְנֵעַ אֵיזֶה נוֹסֵעַ כַּרְסְתָן בַּמַּחְלָקָה הָרִאשׁוֹנָה לְסַיֵּעַ בְּיָדִי. בְּאֵיזוֹ רַכֶּבֶת אֶעֱלֶה? בְּרִאשׁוֹנָה, כַּמּוּבָן. לְאַחַר הֲלִיכַת שְׁעָתַיִם בָּרֶגֶל, נִצְנְצוּ לִקְרָאתִי אוֹרוֹת־אִתּוּת שֶׁל בֵּית־נְתִיבוֹת. סַרְתִּי מִן הַמְּסִלָּה וּלְאַחַר הַקָּפָה, הִצְנַעְתִּי עַצְמִי בְּתוֹךְ שִׂיחַ לְיַד הַפַּסִים, בְּמֶרְחַק מָאתַיִם יַרְד, לְעֵרֶךְ, מִן הָרְחָבָה. שָׁקַלְתִּי בְּדַעְתִּי, שֶׁהָרַכֶּבֶת תַּעֲמֹד בַּתַּחֲנָה, וּמְהִירוּתָהּ לֹא תִּגְבַּר בְּיוֹתֵר עַד שֶׁתַּגִּיעַ אֵלַי. עָבְרָה שָׁעָה אַחַת. סַבְלָנוּתִי הֵחֵלָּה פּוֹקַעַת. פִּתְאֹם שָׁמַעְתִּי אֶת הַשְּׁרִיקָה עִם רַעַשׁ הַגַּלְגַּלִים הַמִּתְקָרֵב וְהוֹלֵךְ. אָז הִבְרִיקוּ שְׁנֵי הָאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים וְהַכְּתֻמִּים בְּרֹאשׁ הַקַּטָּר. הָרַכֶּבֶת שָׁהֲתָה חָמֵשׁ דַּקּוֹת בַּתַּחֲנָה, וְיָצְאָה שׁוּב לַדֶּרֶךְ בְּרַעַשׁ וְתִמְרוֹת קִיטוֹר. רָבַצְתִּי לְיַד הַפַּסִים. חָזַרְתִּי בְּדִמְיוֹנִי עַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָלַי לעֲשׂוֹת. עָלַי לְחַכּוֹת עַד שֶׁיַּעֲבֹר הַקַּטָּר עַל פָּנַי, לְבַל תִּרְאֵנִי עַיִן. אַחַר כָּךְ עָלַי לִקְפֹּץ לְאַחַד הַקְּרוֹנוֹת.

הָרַכֶּבֶת יָצְאָה לְאִטָּהּ, אַךְ הִקְדִּימָה בְּהַגְבָּרַת מְהִירוּתָהּ מִשֶּׁחָשַׁבְתִּי. הָאוֹרוֹת הַלּוֹהֲטִים נִתְקָרְבוּ לְעֻמָּתִי בְחִפָּזוֹן. הָרַעַשׁ נֶהְפַּךְ לִשְׁאָגָה. הַגּוּשׁ הָאָפֵל נִתְלָה רֶגַע מֵעַל לְרֹאשִׁי. נֶהַג הַקַּטָּר, בִּדְמוּת צְלָלִית מוּל יָקוֹד כִּבְשָׁנוֹ, הַמֶּחְתָּךְ הַשָּׁחוֹר שֶׁל הַקַּטָּר, עַנְנֵי הַקִּיטוֹר, עָבְרוּ עַל פָּנַי כְּסוּפָה. הֵטַלְתִּי עַצְמִי אֶל מוּל הַקְּרוֹנוֹת; נֶאֱחַזְתִּי בְּמַה־שֶׁהוּא, הֶחֱטֵאתִי אֶת הַמַּטָּרָה. נֶאֱחַזְתִּי שֵׁנִית, שׁוּב הֶחֱטֵאתִי. תָּפַסְתִּי מֵעֵין קֶנֶת. טֻלְטַלְתִּי בָּאֲוִיר, כְּשֶׁכַּפּוֹת־רַגְלַי נִגְרָרוֹת וְנִתְקָלוֹת בְּפַסֵּי־הַמְּסִלָּה, וּמִתּוֹךְ מַאֲמָץ רַב צָנַחְתִּי עַל מַצְמְדֵי הַקָּרוֹן הַחֲמִשִּׁי מִצַּד הַקַּטָּר.

זוֹ הָיְתָה רַכֶּבֶת מִטְעָן, וְהַקְּרוֹנוֹת הָיוּ מְלֵאִים שַׂקִּים, שַׂקִּים רַכִּים מְכֻסִּים אֲבַק־פֶּחָם. גִּלִּיתִי, שֶׁשַּׂקִּים אֵלֶּה מְלֵאִים שַׂקִּים רֵיקִים, הַמֻּחְזָרִים אֶל מִכְרֵה־מוֹצָאָם. עָלִיתִי בִּזְחִילָה עַל גַּבֵּי הַשַּׂקִּים וְהִצְנַעְתִּי עַצְמִי בְּתוֹכָם. לֹא עָבְרוּ חָמֵשׁ דַּקּוֹת עַד שֶׁהָיִיתִי קָבוּר רֹאשִׁי וְרֻבּי בְּתּוֹךְ הָעֲרֵמָה. הַשַּׂקִּים הָיוּ חַמִּים וְנוֹחִים. אֶפְשָׁר, שֶׁנָּהַג־הַקַּטָּר רָאַנִי בְּהִשְׂתָּעֲרִי אֶל הָרַכֶּבֶת, וְיִתֵּן אוֹת־אַזְעָקָה בַּתַּחֲנָה הַבָּאָה; אַךְ גַּם אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא רָאַנִי. לְהֵיכָן הוֹלֶכֶת הָרַכֶּבֶת? הֵיכָן יְפֹרַק מִטְּעָנָהּ? הֲיֵעָרְכוּ בָּהּ חִפּוּשִׂים? הַמְּהַלֶּכֶת הִיא בַּקַּו שֶׁל מִפְרַץ דֶּלַגּוֹאָה? מָה אֶעֱשֶׂה בַּבֹּקֶר? אָח, אַל דְּאָגָה לְכָךְ! דַּיִּי, שֶׁשִׂחַק לִי מַזָּלִי הַלַּיְלָה. תָּכְנִיּוֹת חֲדָשׁוֹת – לִבְקָרִים חֲדָשִׁים. הֶחֱלַטְתִּי לִישֹׁן, וְאֵין אֲנִי יָכוֹל לְשַׁוּוֹת בְּנַפְשִׁי שִׁיר־עֶרֶשׂ נָעִים יוֹתֵר מִמַּשַׁק גַּלְגַלֵּי רַכֶּבֶת, הַנּוֹשֵׂאת אַסִיר בּוֹרֵחַ בִּמְהִירוּת שֶׁל עֶשְׂרִים מִילִין לְשָׁעָה מִבִּירַת הָאוֹיֵב וָהָלְאָה.

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ כַּמָּה יָשַׁנְתִּי, אַךְ הֱקִיצוֹתִי לְפֶתַע בְּאֶפֶס עֲלִיצוּת, וּמִוַּעֲקַת הַבָּאוֹת תְּלוּיָה מֵעַל לְרֹאשִׁי. עָלַי לְהִסְתַּלֵּק מִן הָרַכֶּבֶת בְּטֶרֶם יָנֵץ הַשַּׁחַר, לְרַוּוֹת צְמָאִי בִּבְרֵכָה וְלָתוּר לִי מְפְלָט בְּעוֹד חֲשֵׁכָה מְכַסָּה אֶרֶץ. לֹא אַעֲמִיד עַצְמִי בְּסַכָּנָה, שֶׁיִּמְצָאוּנִי עִם פְּרִיקַת שַׂקֵּי־הַפֶּחָם. לַיְלָה שֵׁנִי אֶעֱלֶה בְּרַכֶּבֶת שְׁנִיָּה. יָצָאתִי זוֹחֵל מִמְּקוֹם־מַחֲבוֹאִי הַנּוֹחַ בֵּין הַשַּׂקִּים וְיָשַׁבְתִּי שׁוּב עַל הַמַּצְמֵדִים. הָרַכֶּבֶת הִמְשִׁיכָה דַּרְכָּהּ בִּמְהִירוּת לֹא מְעַטָּה, אֲבָל אֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי, שֶׁהִגִּיעָה שְׁעָתִי לְהִסְתַּלֵּק. אָחַזְתִּי בְּיָדִית־הַבַּרְזֶל שֶׁמֵּאֲחוֹרִי הַקָּרוֹן, מָשַׁכְתִּי בְּחָזְקָה בְּיַד שְׂמֹאלִי, וְקָפַצְתִּי. רַגְלַי טָפְחוּ בַּקַּרְקַע בִּשְׁתֵּי פְּסִיעוֹת־עֲנָק, וּבִן־רֶגַע מָצָאתִי עַצְמִי מִשְׁתַּטֵּחַ בְּתוֹךְ שִׂיחַ, מְזֻעֲזָע לְמַדַּי, אַךְ בְּלִי פֶּגַע. הָרַכֶּבֶת, בַּעֲלַת־בְּרִיתִי הַנֶּאֱמָנָה כָּל הַלַּיְלָה, הִמְשִׁיכָה דָּרְכָּהּ בְחִפָּזוֹן.

חֲשֵׁכָה עוֹד כִּסְּתָה אֶרֶץ. נִמְצֵאתִי בְּתוֹךְ עֵמֶק רְחַב־יָדַיִם, מֻקָּף גְּבָעוֹת קְטַנּוֹת וְרָבוּד דֶּשֶׁא גָּבֹהַּ, רוֹחֵץ בְּטַל. חִפַּשְׂתִּי מַיִם בַּתְּעָלָה הַקְּרוֹבָה בְּיוֹתֵר, וּבִמְהֵרָה מָצָאתִי בְּרֵכָה זַכָּה. הָיִיתִי צָמֵא מְאֹד, אַךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה לְאַחַר שֶׁרִוִּיתִי צְמָאִי עוֹד הוֹסַפְתִּי לִשְׁתּוֹת, לְסַפֵּק דֵּי צָרְכִּי לְכֹל הַיּוֹם.

בִּמְהֵרָה הִתְחִילוּ דִּמְדּוּמֵי הַבֹּקֶר בּוֹקְעִים וְעוֹלִים, וְהַשָּׁמַיִם בְּפַאֲתֵי מִזְרָח מַצְהִיבִים־מַאְדִּימִים, תּוֹךְ עַנְנֵי־שְׁחוֹר כְּבֵדִים. רָאִיתִי לְשִׂמְחָתִי, שֶׁמְּסִלַּת־הַבַּרְזֶל עוֹלָה וְעוֹלָה מִזְרָחָה. עָלִיתִי אֵפוֹא בַּמְּסִלָּה הַנְּכוֹנָה, לַמְרוֹת הַכֹּל.

לְאַחַר שֶׁרִוִּיתִי אֶת צְמָאִי נָשָׂאתִי רַגְלַי אֶל הַגְּבָעוֹת, בָּהֶן קִוִּיתִי לִמְצֹא מִפְלַט אֲרְעַי, וְעַד שֶׁהֵאִיר הַיּוֹם, נִכְנַסְתִּי לְתוֹךְ חֹרְשָׁה קְטַנָּה בְּצַלְעוֹ שֶׁל נֶקַע עָמֹק. הֶחֳלַטְתִּי לִשְׁהוֹת כָּאן עַד עֶרֶב. הָיְתָה לִי נֶחָמָה אַחַת: מְקוֹמִי לֹא נוֹדַע לְאִישׁ בָּעוֹלָם – אַף אֲנִי עַצְמִי לֹא יְדַעְתִּיו. הַשָּׁעָה הָיְתָה אַרְבַּע אַחַר חֲצוֹת. אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת הִפְרִידוּ בֵּינִי לְבֵין הַלַּיְלָה. קֹצֶר־רוּחִי, בִּשְׁאִיפָתִי לְהַמְשִׁיךְ דַּרְכִּי בְּעוֹד כֹּחִי אִתִּי, הֶאֱרִיךְ אוֹתָן כִּפְלַיִם. בַּתְּחִלָּה אֲכָלַנִי הַקֹּר, אוּלָם לְאַט לְאַט שָׁפְכָה הַחַמָּה אֶת שִׁלְּטוֹנָהּ עַל הָאָרֶץ, וּבְשָׁעָה עֶשֶׂר עָמַד חֹם מַחֲנִיק בָּאֲוִיר. בֶּן־לְוָיָתִי הַיָּחִיד הָיָה נֶשֶׁר עֲנָק, שֶׁהֶרְאָה הִתְעַנְיְנוּת מֻפְרֶזֶת בְּמַצָּבִי וְקִדְּמַנִי מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם בְּגִרְגּוּר מְתֹעָב וּמְבַשֵּׂר רַע. מֵעֶמְדָּתִי הַנִּשָּׂאָה נֶחֱשָׂף לְפָנַי מַרְאֵה הָעֵמֶק כֻּלּוֹ. עֲיָרָהּ קְטַנָּה עִם גַּגּוֹת־פַּחִים לְבַתֶּיהָ, הִשְׂתָּרְעָה בְּמֶרְחַק שְׁלֹשָׁה מִילִין מִמֶּנִי, מַעֲרָבָה. חַוּוֹת בּוֹדְדוֹת, וּלְכָל אַחַת גִּנָּה מִשֶּׁלָּה, פִּזְּרוּ אֶת הַחַדְגּוֹנִיּוֹת שֶׁל הַקַּרְקַע, בְּמַעֲלוֹתֶיה וּמֹורְדוֹתֶיהָ. לְרֶגֶל הַגִּבְעָה רָאִיתִי “קְרַאַל”¹⁰⁷ קָפִירִי גָּדוּר, וּדְמֻיּוֹת תּוֹשָׁבָיו נִקְּדוֹּ אֶת טְלַאֵי הַיֶּרֶק בַּחֲלָקוֹת הַמְּעֻבָּדוֹת, אוֹ הִקִּיפוּ אֶת עֶדְרֵי הָעִזִּים אוֹ הַפָּרוֹת, הָרוֹעוֹת בַּכַּר… בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם אָכַלְתִּי טַבְלָה אַחַת שֶׁל שׁוֹקוֹלָדָה, שֶׁהִגְבִּירָה אֶת צְמָאִי, עִם גְּבוֹר הַחֹם, עַד לְבִלְתִּי נְשׂוֹא. הַבְּרֵכָה לֹא רָחֲקָה מִמֶּנִי אַף כַּחֲצִי הַמִּיל, אוּלָם אֲנִי לֹא הַעִזּוֹתִי לַעֲזֹב אֶת מַחֲסֵה הַחֹרֶשׁ, כִּי רָאִיתִי מִזְּמַן לִזְמַן אֲנָשִׁים לִבְנֵי־עוֹר רוֹכְבִים אוֹ מְהַלְּכִים בָּעֵמֶק, וּפַעַם בָּא בּוּר אֶחָד וְיָרָה שְׁתֵּי יְרִיּוֹת בַּצִּפֳּרִים, שֶׁהִתְעוֹפְפוּ בְּקִרְבַת־מְקוֹם סִתְרִי. אוּלָם שׁוּם אִישׁ לֹא גִּלָּה אוֹתִי.

"הַחֶדְוָה וְהַהִתְרַגְּשׁוּת שֶׁל לֵיל אֶמֶשׁ נִדְּפוּ כְּעָשָׁן, וְצִנָּה אַכְזָרִית בָּאָה תַּחְתָּן. הָיִיתִי רָעֵב מְאֹד, כִּי לֹא אָכַלְתִּי פַּת־עַרְבִית בְּטֶרֶם יָצָאתִי לַדֶּרֶךְ, וַאֲכִילַת שׁוֹקוֹלָדָה, אַף כִּי יֵשׁ בָּהּ מִשּׁוּם חִזּוּק הַגּוּף, אֵין בָּהּ כְּדֵי לְהַשְׂבִּיעַ. לֹא יָשַׁנְתִּי כִּמְעַט, אוּלָם לִבִּי הָלַם בְּאַכְזָרִיּוּת כָּזוֹ, וַאֲנִי הָיִיתִי כֹּה עַצְבָּנִי וּמְבֻלְבָּל בְּנוֹגֵעַ לֶעָתִיד, שֶׁלֹא יָכֹלְתִּי לָנוּחַ.

הִרְהַרְתִּי בְּכָל הַגּוֹרְמִים הַפּוֹעֲלִים לְרָעָתִי; מִתּוֹךְ פַּחַד וּסְלִידָה, שֶׁלֹּא יְתֹאֲרוּ בְמִלִּים, חָשַׁשְׁתִּי מִפְּנֵי הָאֶפְשָׁרוּת, שֶׁיִּתְפְּסוּנִי וְיִסְחָבוּנִי חֲזָרָה לִפְרֵטוֹרְיָה. לֹא מָצָאתִי נִחוּמִים בְּכָל אוֹתָם הָרַעְיוֹנוֹת הַפִּילוֹסוֹפִיִּים, שֶׁקְּצָת בְּרִיּוֹת מִתְהַדְּרִים בָּהֶם בְּשָׁעוֹת שֶׁל רְוָחָה וְכֹחַ וּבִטָּחוֹן. הֵם נִרְאוּ לִי כִּידִידִים בְּמֶזֶג־אֲוִיר טוֹב. רָאִיתִי בִּבְהִירוּת אֲיֻמָּה, כִּי שׁוּם מַאֲמָץ שֶׁל שִׂכְלִי וְכֹחִי הַדַּלִּים לֹא יַצִּילוּנִי מִידֵּי אוֹיְבַי, וְכִי בְּלִי עֶזְרָתָהּ שֶׁל הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה, הַמִּתְעָרֶבֶת בַּהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַנִּצְחִית שֶׁל סִבּוֹת וּמְסוֹבָבִים לִפְעָמִים תְּכוּפוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר, מִשֶּׁאָנוּ נוֹטִים לְהַאֲמִין, לֹא תִצְלַח דַּרְכִּי עוֹלָמִית. נָשָׂאתִי תְּפִלָּה אֲרֻכָּה מֵעֹמֶק הַלֵּב, לָעֶזְרָה וְהַדְרָכָה. דּוֹמַנִי שֶׁתְּפִלָּתִי נִשְׁמְעָה וְנֶעֶנְתָה בִּמְהֵרָה לְהַפְלִיא".

כָּתַבְתִּי טוּרִים אֵלֶּה לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים, בְּעוֹד רָשְׁמֵי אוֹתָהּ הַרְפַּתְקָה חֲזָקִים בְּזִכְרוֹנִי. לֹא יָכֹלְתִּי אָז לְסַפֵּר יוֹתֵר מִמַּה שֶׁסִּפַּרְתִּי. לוּ עָשִׂיתִי כֵּן, הָיִיתִי מְסַכֵּן אֶת חֵרוּתָם, וְאוּלַי אַף חַיֵּיהֶם, שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ לְעֶזְרָתִי. נִמּוּקִים אֵלֶּה נֶעֶלְמוּ זֶה שָׁנִים רַבּוֹת. הִגִּיעָה הַשָּׁעָה, בָּהּ יָכוֹל אֲנִי לְסַפֵּר עַל הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ אַחַר כָּךְ וְשִׁנּוּ אֶת מַצָּבִי, שֶׁהָיָה לְאַחַר יֵאוּשׁ כִּמְעַט, לְמַעֲמָד שֶׁל יִתְרוֹן עִילָּאִי.

בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם לֹא גָּרַעְתִּי עַיִן מִמְּסִלַּת־הַבַּרְזֶל. רָאִיתִי שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ רַכָּבוֹת עוֹבְרוֹת בָּהּ הָלוֹךְ וְחָזוֹר. שָׁקַלְתִּי בְּדַעְתִּי, שֶׁאוֹתוֹ מִסְפַּר הָרַכָּבוֹת, בְּעֵרֶךְ, עוֹבֵר גַּם בַּלַּיְלָה. הֶחֱלַטְתִּי לַעֲלוֹת בְּאַחַת מֵאֵלֶּה. סָבוּר הָיִיתִי, שֶׁאוּכַל לְשַׁכְלֵל אֶת נִסְיוֹנִי מִלֵּיל־אֶמֶשׁ. הִשְׁגַּחְתִּי, בְּאֵיזוֹ אִטִּיוֹת מְטַפְּסוֹת הָרַכָּבוֹת, וּבְיִחוּד, רַכָּבוֹת־מַשָּׂא אֲרֻכּוֹת, בְּאֵילוּ שִׁפּוּעִים תְּלוּלִים. לִרְגָעִים לֹא עָלְתָה מְהִירוּתָן עַל זוֹ שֶׁל הוֹלֵךָ רֶגֶל. וַדַּאי אֶפְשָׁר לִבְחֹר נְקֻדָּה, בָּהּ הַקַּו לֹא רַק עוֹלֶה לְמַעֲלָה, אֶלָּא גַּם מִתְפַּתֵּל. אוּכַל אֵפוֹא לַעֲלוֹת בַּקָּרוֹן מִן הַצַּד הַבּוֹלֵט שֶׁל הָרַכֶּבֶת, בִּמְקוֹם שֶׁגַּם הַקַּטָּר וְגַם קְרוֹנִית־הַמִּשְׁמָר מֻטִּים לִצְדָדִין, הֱוֵה אוֹמֵר, שֶׁלֹּא נֶהַג הַקַּטָּר וְלא הַשּׁוֹמְרִים יְכוֹלִים לְהַשְׁגִּיחַ בִּי. תָּכְנִית זוֹ נִרְאֲתָה לִי מִכָּל הַבְּחִינוֹת. רָאִיתִי עַצְמִי עוֹזֵב אֶת הָרַכֶּבֶת שֵׁנִית לִפְנוֹת בֹּקֶר, לְאַחַר שֶׁנִּשֵּׂאתִי עוֹד כְּשִׁשִּׂים אוֹ שִׁבְעִים מִילִין קָדִימָה, בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה. הֲרֵי שֶׁלְּכָל הַיּוֹתֵר יַפְרִידוּ עוֹד מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִילִין בֵּינִי לְבֵין הַגְּבוּל. וּמַדּוּעַ לֹא יִשָּׁנֶה תַּהֲלִיךְ זֶה? אַיֵּה אֵפוֹא הַפְּגָם? לֹא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹתוֹ. בְּשָׁלֹשׁ קְפִיצוֹת אֲרֻכּוֹת, בִּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת רְצוּפִים, אוּכַל לְהִמָּצֵא בִּתְחוּמֵי מוֹשָׁבָה פּוֹרְטוּגָלִית. בֵּינְתַיִם עוֹד נוֹתְרוּ לִי שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ טַבְלוֹת שֶׁל שׁוֹקוֹלָדָה וּמְלוֹא הַכִּיס פֵּרוּרֵי צְנִימִים, הֱוֵה אוֹמֵר, דֵּי צָרְכִּי לְקִיּוּם דָּחוּק, בְּלִי לַחֲשׂף עַצְמִי לְסַכָּנָה הָאֲיֻמָּה לְהִתָּפֵס שֵׁנִית, הַכְּרוּכָה בְּכָל מַגָּע עִם נֶפֶשׁ חַיָּה. מִתּוֹךְ הֲלָךְ־רוּחַ זֶה, שָׁמַרְתִּי בְּקֹצֶר־רוּחַ גָּדֵל וְהוֹלֵךְ לְדִמְדּוּמֵי הָעָרֶב.

הַיּוֹם הָאָרֹךְ הִגִּיעַ סוֹף סוֹף אֶל קִצּוֹ. אֵשׁ אָחֲזָה בִּקְצוֹת הָעֲנָנִים בִּפְאַת מַעֲרָב; צִלְלֵי הַגְּבָעוֹת פָּשְׁטוּ עַל פְּנֵי הָעֵמֶק; קָרוֹן בּוֹרִי כָּבֵד הִתְנַהֵל לְאִטּוֹ אַחֲרֵי צֶמֶד בְּהֵמוֹתָיו לְאֹרֶךְ הַמְּסִלָּה אֶל הָעֲיָרָה; הַקָּפִירִים אָסְפוּ אֶת עֶדְרֵיהֶם וְהִכְנִיסוּ אוֹתָם לְתוֹךְ הַ“קְּרַאַל”. הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה, וּבִמְהֵרָה עָטָה אֹפֶל אֶת הָאָרֶץ, אָז רַק אָז יָצָאתִי לַדֶּרֶךְ. מִהַרְתִּי אֶל מֵסִלַּת־הַבַּרְזֶל, מִתְחַבֵּט וּמִתְלַבֵּט בֵּין סְלָעִים וּדְשָׁאִים גְּבֹהִים, וּמַפְסִיק דַרְכִּי כְּדֵי לִשְׁתּוֹת מַיִם קָרִים וּמְשִׁיבֵי־נָפַשׁ מִן הַפֶּלֶג. כִּוָּנְתִּי אֶת דַּרְכִּי לִמְקוֹם שָׁם רָאִיתִי אֶת הָרַכָּבוֹת זוֹחֲלוֹת בְּאִטִּיוּת כָּזוֹ בְּמַעֲלֵה הַשִּׁפּוּע, וּבִמְהֵרָה מָצָאתִי נְקֻדָּה, בָּהּ הָיָה הַמִּפְנֶה הָעֲקֵלָּתוֹן שֶׁל הַמְּסִלָּה עָשׂוּי לְמַלֵּא אֶת כָּל תְּנַאֵי תָּכְנִיתִי. כָּאן, מֵאֲחוֹרֵי שִׂיחַ קָטָן, יָשַׁבְתִּי וְחִכִּיתִי בְּלֵב מָלֵא תִּקְּוָה. עָבְרָה שָׁעָה; עָבְרוּ שְׁעָתַיִם; שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת – וְהָרַכֶּבֶת אֵינֶנָּהּ. שֵׁשׁ שָׁעוֹת חָלְפוּ כְּבָר מֵאָז עָבְרָה כָּאן הָרַכֶּבֶת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁמּוֹעֲדָהּ הַמְּדֻיָּק נֶחֱרַת בְּזִכְרוֹנִי. וַדַּאי תָּבוֹא אַחַת בְּקָרוֹב. עָבְרָה עוֹד שָׁעָה. עֲדַיִן אֵין רַכֶּבֶת! תָּכְנִיתִי הֵחֵלָּה מִתְעַרְעֶרֶת וְתִקְווֹתַי נִדָּפוֹת מִלִּבִּי. סוֹף כָּל סוֹף, הַאִם אִי־אֶפְשָׁר, שֶׁאֵין רַכָּבוֹת מְהַלְּכוֹת בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל הַקַּו בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה? וְאָמְנָם כֵּן הָיָה הַדָּבָר, וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיִיתִי מוֹסִיף לְחַכּוֹת לַשָּׁוְא עַד אוֹר הַיּוֹם. אוּלָם בֵּין שְׁתֵּיִם־עֶשְׂרֵה לְאַחַת אַחַר חֲצוֹת פָּקְעָה סַבְלָנוּתִי, וַאֲנִי קַמְתִּי וְיָצָאתִי לְאֹרֶךְ הַמְּסִלָּה, מִתּוֹךְ הַחֲלָטָה לַעֲבֹר, לְפָחוֹת עֲשָׂרָה אוֹ חֲמִשָׁה־עָשָׂר מִילִין נוֹסָפִים בְּדֶרֶךְ מַסָּעִי. אֲנִי לֹא הִתְקַדַּמְתִּי הַרְבֵּה. אֲנָשִׁים מְזֻיָּנִים שָׁמְרוּ עַל כָּל גֶּשֶׁר; מִדֵּי עָבְרִי מִילִין מִסְפָּר נִתְקַלְתִּי בִּצְרִיפִים. פֹּה וָשָׁם נִצְנְצוּ תַּחֲנוֹת, וּכְפָרִים עִם גַּגּוֹת־פַּחִים לְבָתֵּיהֶם, מִסְּבִיבָן. הַ“וֶּלְדְּט” כֻּלּוֹ הָיָה רוֹחֵץ בִּנְגֹהוֹת הַיָּרֵחַ הַמָּלֵא, וּכְדֵי לִמְנֹעַ אֶת כַּף־רַגְלַי מִמְּקוֹמוֹת־סַכָּנָה אֵלֶּה, הָיָה עָלַי לָלֶכֶת סְחוֹר־סְחוֹר וַאֲפִילו לִזְחֹל עַל הַקַּרְקַע. לְאַחַר שֶׁנָּטִיתִי מִמְּסִלַּת־הַבַּרְזֶל, נָפַלְתִּי לְתוֹךְ אֲגַמִּים וּבִצוֹת, עָבַרְתִּי בֵּין דְּשָׁאִים גְּבֹהִים נוֹטְפֵי טַל וְחָצִיתִי נְחָלִים מִתַּחַת לַגְּשָׁרִים, שֶׁעֲלֵיהֶם נִמְתְּחָה מֵסִלַּת־הַבַּרְזֶל. הָיִיתִי שָׁרוּי בִּמְהֵרָה עַד מָתְנִי בַּמַּיִם. בְּמֶשֶׁךְ הַחֹדֶשׁ שֶׁעָשִׂיתִי בַּמַּאֲסָר, לֹא נִתְּנָה לִי הִזְדַּמְּנוּת לְהִתְעַמֵּל הַרְבֵּה, וּבִמְהֵרָה נִתְעַיַּפְתִּי מִן הַהֲלִיכָה, הָרָעָב וּנְדוּדֵי שֵׁנָה. לֹא אָרְכָה הַשָּׁעָה, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְתַחֲנָה אַחַת. לֹא הָיְתָה זֹאת אֶלָּא רְחָבָה פְּשׁוּטָה בְּתּוֹךְ הַ“וֶּלְדְּט”, עִם שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה בִּנְּיָנִים וּצְרִיפִים סָבִיב לָהּ. אוּלָם עַל מַסְלוּל־הַמִּשְׁנֶה נָחוּ שָׁלֹשׁ רַכָּבוֹת מִטְעָן אֲרֻכּוֹת, שֶׁהֻשְׁאֲרוּ כָּאן, כַּנִּרְאֶה, לְמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה. נִכָּר, שֶׁתְּנוּעַת הָרַכָּבוֹת בִּמְסִלַּת־בַּרְזֶל זוֹ אֵינָהּ זוֹרֶמֶת בְּאֹרַח קֶבַע. שָׁלֹשׁ הָרַכָּבוֹת הָאֵלֶּה, הַדּוֹמְמוֹת לְאוֹר הַיָּרֵחַ, אִשְׁרוּ אֶת חֲשְׁשׁוֹתַי, שֶׁאֵין הַתְּנוּעָה מִתְקַיֶּמֶת בַּלֵּילוֹת בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל הַמְּסִלָּה. מַה יְהֵא אֵפוֹא בְּסוֹפָה שֶׁל תָּכְנִיתִי, שֶׁנִּרְאֲתָה כֹּה נָאָה וּבְטוּחָה אַחֲרֵי הַצָּהֳרָיִם?

עַתָּה עָלָה עַל דַּעְתִּי, שֶׁאוּכַל לְהִכָּנֵס לְקָרוֹן שֶׁל אַחַת הָרַכָּבוֹת הַדּוֹמְמוֹת הָאֵלֶּה מִיָּד, וּלְהַצְנִיעַ עַצְמִי בְּתוֹךְ הַמִּטְעָן, עַל־מְנָת שֶׁתִּשָּׂאֵנִי קָדִימָה מָחָר, בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם, וְגַם בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה, אִם יְשַׂחֵק לִי מַזָּלִי. מִצַּד שֵׁנִי: לְאָן פְּנֵיהֶן מוּעָדוֹת? הֵיכָן יַחֲנוּ? הֵיכָן יְפֹרַק מִטְעָנָן? בְּרֶגַע שֶׁאֶכָּנֵס לַקָּרוֹן, יֵחָתֵךְ גּוֹרָלִי. אֶפְשָׁר שֶׁיּוֹרִידוּנִי עִם הַמִּטְעָן, מָלֵא בּוּשָׁה וּכְלִימָּה, וְיַאַסְרוּנִי שׁוּב בְּוִיטְבַּנְק אוֹ בְּמִידֶלְבִּירְךְ אוֹ בְּכָל תַּחֲנָה אֲחֶרֶת בְּתוֹךְ מָאתַיִם הַמִּילִין הָאֲרֻכִּים הַמַּפְרִידִים בֵּינִי לְבֵין הַגְּבוּל. לִפְנֵי שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה צַעַד כָּזֶה, עָלַי לְבָרֵר אֵפוֹא, בְּכָל מְחִיר שֶׁהוּא, לְהֵיכָן הוֹלְכוֹת הָרַכָּבוֹת הַלָּלוּ. לְשֵׁם כָּךְ עָלַי לַחֲדֹּר לַתַּחֲנָה, לִבְדֹּק אֶת הַכְּתָבוֹת עַל גַּבֵּי הַקְּרוֹנוֹת, אוֹ אֶת הַפְּתָקִים שֶׁעַל גַּבֵּי הַסְּחוֹרוֹת וְלִרְאוֹת, אִם אֵין בָּהֶם כְּדֵי לְהַדְרִיכֵנִי. זָחַלְתִּי אֶל הָרְחָבָה וְהִכְנַסְתִּי עַצְמִי בֵּין שְׁתַּיִם מִן הָרַכָּבוֹת הָאֲרֻכּוֹת עַל מַסְלוּל־הַמִּשְׁנֶה. הִתְחַלְתִּי בִּבְדִיקַת הַכְּתָבוֹת עַל גַּבֵּי הַקְּרוֹנוֹת, וְהִנֵּה נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת רָמִים, מִתְקָרְבִים בִּמְהִירוּת אֶל הָרַכָּבוֹת מֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי, וְהִפִּילוּ עָלַי אֵימָה. קָפִירִים אֲחָדִים הָיוּ צוֹחֲקִים וְצוֹעֲקִים בִּנְעִימָה חַדְגּוֹנִית, וְנִדְמָה לִי, שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹל אֵרוֹפָּאִי, מוֹכִיחַ אוֹ מְפַקֵּד. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אָמַרְתִּי דַּי. נְסוּגוֹתִי בֵּין שְׁתֵּי הָרַכָּבוֹת עַד קְצֵה הַמַּסְלוּל וְהֵטַלְתִּי עַצְמִי בִּזְהִירוּת, אֲבָל בִּמְהִירוּת, לְתוֹךְ דִּשְׁאֵי הָעֲרָבָה הָאֵין סוֹפִית.

לֹא הָיְתָה לִי בְּרֵרָה, אֶלָּא לְהַמְשִׁיךְ אֶת לְבָטַי – בְּעוֹד הַמַּטָּרָה וְהַתִּקְוָה מִתְרַחֲקוֹת וְהוֹלְכוֹת מִמֶּנִי יוֹתֵר וְיוֹתֵר. נַפְשִׁי עָגְמָה מְאֹד, כְּשֶׁהִבַּטְתִּי עַל סְבִיבַי, וְרָאִיתִי אוֹרוֹת מְנַצְנְצִים פֹּה וְשָׁם מִבָּתִּים, וְחָשַׁבְתִּי עַל הַחֲמִימוּת וְהַנּוֹחִיּוּת שֶׁבִּפְנִים, אַךְ יָדַעְתִּי שֶׁאֵין פֵּרוּשָׁם אֶלָּא סַכָּנָה לְאִישׁ כָּמוֹנִי. בָּאֹפֶק הָרָחוֹק, הַמּוּאָר בְּאוֹר הַיָּרֵחַ, הֵחֵלָּה מְנַצְנֶצֶת שׁוּרָה שֶׁל שִׁשָּׁה אוֹ שְׁמוֹנָה אוֹרוֹת גְּדוֹלִים, שֶׁצִּיְּנָה, בְּלִי סָפֵק, אַחַת מִשְּׁתֵּי הַתַּחֲנוֹת, וִיטְבַּנְק אוֹ מִידֶלְבִּירְךְ. בָּאֲפֵלָה מִצַּד שְׂמֹאל הִזְריִחוּ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה מְאוֹרֵי־אֵשׁ. הָיִיתִי בָּטוּחַ, שֶׁאֵין אֵלֶּה אוֹרוֹת שֶׁל בָּתִּים, אוּלָם נִבְצַר מִמֶּנִי לִקְבֹּעַ אֶת מַהוּתָם הַנְּכוֹנָה אוֹ מִדַּת רִחוּקָם מִן הַמָּקוֹם. עָלָה עַל דַּעְתִּי הָרַעְיוֹן, שֶׁאֵלֶּה הֵן מְדוּרוֹת שֶׁל “קְרַאַל” קָפִירִי. אָז אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, כִּי מוּטָב שֶׁאֲאַמֵּץ אֶת שְׁאֵרִית כֹּחוֹתַי וְאֵלֵךְ אֶל הַקָּפִירִים הָאֵלֶּה. שָׁמַעְתִּי, שֶׁהֵם שׂוֹנְאִים אֶת הַבּוּרִים וּמִתְיַחֲסִים בִּידִידוּת אֶל הַבְּרִיטִים. בְּכָל אֹפֶן, סָבוּר הָיִיתִי, שֶׁהֵם לֹא יַאַסְרוּנִי. אֶפְשָׁר שֶׁיַּאֲכִילוּ אוֹתִי וְיִתְּנוּ לִי פִּנָּה יְבֵשָׁה לְהַנִּיחַ רֹאשִׁי בָּהּ. אַף כִּי לֹא יָדַעְתִּי אַף מִלָּה אַחַת בִּלְשׁוֹנָם, סָבוּר הָיִיתִי, שֶׁבְּוַדַּאי יָבִינוּ לְעֶרְכּוֹ שֶׁל שְׁטָר־כֶּסֶף בְּרִיטִי. אֶפְשָׁר אֲפִילו, שֶׁיֵּאוֹתוּ לַעֲזֹר לִי. מוֹרֵה־דֶּרֶךְ, פּוֹנִי – אַךְ, עַל הַכֹּל, מְנוּחָה, חֲמִימוּת וְאֹכֶל – אֵלֶּה הָיוּ הַגּוֹרְמִים שֶׁזֵּרְזוּנִי לְמַעֲשֶׂה. עַל כֵּן יָצָאתִי לְעֶבֶר מְאוֹרִי־הָאֵשׁ.

לְאַחַר הֲלִיכָה שֶׁל מִיל אֶחָד, בְּעֵרֶךְ, מִתּוֹךְ הַחֲלָטָה זוֹ, הִתְחִילָה הַרְגָּשַׁת חֻלְשָׁתָהּ וְסִכְלוּתָהּ מִשְׁתַּלֶּטֶת עָלַי. פָּנִיתִי שׁוּב לְצַד מֵסִלַּת־הַבַּרְזֶל וְשַׁבְתִּי עַל עֲקֵבַי. מִשֶּׁעָבַרְתִּי כְּמַחֲצִית הַמִיל, נֶעֱמַדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי עַל הַקַּרְקַע, מְבֻלְבָּל לַחֲלוּטִין, בְּלִי דַּעַת מָה אֶעֱשֶׂה וּלְאָן אֶפְנֶה מֵעַתָּה. לְפֶתַע פִּתְאֹם, לְלֹא סִבָּה כָּל שֶּׁהִיא, נִתְפַּזְרוּ כָּל סְפֵקוֹתַי. וַדַּאי שֶׁלֹּא קָדַם לְכָךְ כָּל תַּהֲלִיךְ הֶגְיוֹנִי. לֹא הִרְגַּשְׁתִּי אֶלָּא זֶה שֶׁהָלוֹךְ אֵלֵךְ אֶל הַ“קְּרַאַל” הַקָּפִירִי. הָיוּ יָמִים וְהֶחֱזַקְתִּי לִפְעָמִים עֶפְּרוֹן־Planchette“”¹⁰⁸ וְכָתַבְתִּי, בְּעוֹד אֲחֵרִים נוֹגְעִים בְּאַמַּת־יָדִי. גַּם עַתָּה עָשִׂיתִי מַה שֶּׁעָשִׂיתִי לְלֹא הַכָּרָה, אוֹ מִתּוֹךְ דְּחִיפָה שֶׁמִּתַּחַת לְסַף הַהַכָּרָה.

מִהַרְתִּי לָלֶכֶת לְעֵבֶר מְאוֹרִי־הָאֵשׁ, שֶׁלֹא נִדְמוּ לִי בַּתְּחִלָּה רְחוֹקִים יוֹתֵר מִכִּשְׁנֵי מִילִין מִקַּו מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל. לֹא אָרְכָה הַשָּׁעָה עַד שֶׁנִּמְצֵאתִי לָמֵד, שֶׁהֵם רְחוֹקִים הַרְבֵּה יוֹתֵר. לְאַחַר שָׁעָה אוֹ שָׁעָה וָחֵצִי נִדְמָה עֲדַיִן, שֶׁהַמֶּרְחָק לֹא פָּחַת כִּמְעָט. אוּלָם אֲנִי הִמְשַׁכְתִּי – עַד שֶׁנִּתְבָּרֵר לִי, בֵּין שָׁעָה שְׁתַּיִם לְשָׁלֹשׁ אַחַר חֲצוֹת, שֶׁאֵין אֵלֶּה אוֹרוֹת שֶׁל כְּפָר קָפִירִי. הֵחֵלּוּ מִסְתַּמְּנִים בָּהֶם שִׂרְטוּטֵיהֶם הַחַדִּים שֶׁל בִּנְיָנִים, וּבִמְהֵרָה הִבְחַנְתִּי בִּקְבוּצָה שֶׁל בָּתִּים מִסָּבִיב לְפִיו שֶׁל מִכְרֵה־פֶּחָם. גַּלְגַּל־הַמָּנוֹעַ נִרְאָה בִּבְהִירוּת, וְנִתְבָּרֵר לִי, כִּי הָאוֹרוֹת שֶׁנִהֲלוּנִי עַד הֲלוֹם בָּאוּ מִכִּבְשְׁנֵי הַמְּכוֹנוֹת. סָמוּךְ לְאֵלֶּה, לְיַד קְצָת בְּקָתוֹת, עָמַד בֵּית־אֲבָנִים קָטָן, אֲבָל כָּבֵד, בֶּן שְׁתֵּי קוֹמוֹת.

נֶעֱמַדְתִּי בְּקִרְבַת־הַשְּׁמָמָה, לְהַבִּיט בְּמַרְאֵה זֶה לַחֲשֹּׁב אֶת דַּרְכִּי. יָכֹלְתִּי עֲדַיִן לָשׁוּב עַל עֲקֵבַי. אוּלָם בְּאוֹתוֹ כִּוּוּן לֹא רָאִיתִי לְפָנַי דָּבָר, זוּלַת נְדוּדִים נוֹסָפִים לְאֵין תִּקְּוָה, שֶׁסּוֹפָם לְהִפָּסֵק מִתּוֹךְ רָעָב אוֹ קַדַּחַת, מִתּוֹךְ שֶׁיִּגָּלֶה סוֹדִי, אוֹ שֶׁאֶמְסוֹר אֶת עַצְמִי לָרָשׁוּת. מִצַּד שֵׁנִי, אֶפְשָׁר שֶׁנִּפְתַּח כָּאן לְפָנַי פֶּתַח תִּקְוָה. לִפְנֵי שֶׁבָּרַחְתִּי שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים, כִּי בְּאֵזוֹר הַמִּכְרוֹת שֶׁל וִיטְבַּנְק וּמִידֶלְבִּירְךְ נִמְצָא מִסְפָּר מְסֻיָּם שֶׁל תּוֹשָׁבִים אַנְגְּלִים, שֶׁהֻרְשׁוּ לְהִשָּׁאֵר בַּמְּדִינָה, כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת הָעֲבוֹדָה בַּמִּכְרוֹת. הַהֱבִיאַנִי גּוֹרָלִי אֶל אֶחָד מֵאֵלֶּה? מָה מֵּכִיל בַּית זֶה, הַמֵּצִיץ בִּי נִזְעָמוֹת וּסְתוּמוֹת? בֶּן־בְּרִיטַנְיָה או בּוּר, יְדִיד אוֹ צוֹרֵר? גַּם אֶפְשָׁרֻיּוֹת אֲחֵרוֹת לֹא הָיוּ מִן הַנִּמְנָעוֹת. הָיוּ אִתִּי שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ הַלִּירוֹת שֶׁלִּי, בִּשְׁטָרוֹת כֶּסֶף אַנְגְּלִיִּים. סָבוּר הָיִיתִי, שֶׁאִם אֲגַלֶּה אֶת שְׁמִי, אוּכַל לָתֵת בְּנָקֵל הִתְחַיְּבוּת לְאֶלֶף. אֶפְשָׁר שֶׁאֶמְצָא מִי־שֶׁהוּא נֵיטְרָלִי וּשְׁוֵה־נֶפֶשׁ, שֶׁיֵּאוֹת בְּרֹחַב־לְבָבוֹ, אוֹ תְּמוּרַת סְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל, לְעָזְרֵנִי בְּמַצָּבִי הַמַּר וְהַנּוֹאָשׁ. וַדַּאי אֲנַסֶּה עַתָּה לְהַגִּיעַ לְכָל סִדּוּר שֶׁהוּא שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדִי לַעֲשׁוֹתוֹ – עַתָּה בְּעוֹד כֹּחִי אִתִּי לִטְעֹן לְעַצְמִי, וְאוּלַי לְמַלֵּט אֶת נַפְשִׁי בְּמִקְרֶה שֶׁל תּוֹצָאָה שְׁלִילִית. בְּכָל זֹּאת הָיוּ סִכּוּיַי דַּלִּים בְּיוֹתֵר, וּבְלֵב מָלֵא הִסּוּסִים וּבְפִיק־בִּרְכַּיִם יָצָאתִי מִבְּדִידוּתוֹ הַמַּזְהִירָה שֶׁל הַ“וֶּלְדְּט” לְתוֹךְ אוֹרוֹ הַלּוֹהֵט שֶׁל כִּבְשַׁן־הָאֵשׁ, עָלִיתִי אֶל הַבַּיִת הַדּוֹמֵם וְדָפַקְתִּי בְּאֶגְרוֹפִי עַל הַדֶּלֶת.

דּוּמִיָּה. אַז דָּפַקְתִּי שׁוּב, וְכִמְעַט תֵּכֶף לָכֵן נִצְנֵץ אוֹר מִלְמַעְלָה, וְנִפְתַּח חַלּוֹן בַּקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה.

“Wer ist da?” קָרָא קוֹל גֶּבֶר. צְמַרְמֹרֶת עֲבָרַתְנִי, מֵרֹב אַכְזָבָה וּמְבוּכָה.

“אֲנִי מְבַקֵּש עֶזְרָה, אֵרְעָה לִי תְּאוּנָה”, עָנִיתִי.

נִשְׁמָע מִלְמוּל סָתוּם. אַחַר הִבְחַנְתִּי קוֹל צְעָדִים בַּמַּדְרֵגוֹת. בְּרִיחַ־הַדֶּלֶת נֶעְתַּק מִמְּקוֹמוֹ, לְשׁוֹן הַמַּנְעוּל הִסְתּוֹבְבָה. הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה בְּחָזְקָה, וְאָדָם גְּבַהּ־קוֹמָה, לָבוּשׁ בְחִפָּזוֹן, בַּעַל פָּנִים חִוְּרוֹת וְשָׂפָם כֵּהֶה, עָמַד לְפָנַי בַּאֲפֵלַת הַפְּרוֹזְדּוֹר.

“מָה רְצוֹנְךָ?” אָמַר, הַפַּעַם בְּאַנְגְּלִית.

הָיָה עָלַי עַתָּה לַחֲשֹׁב מָה אֹמַר. עַל הַכֹּל, רָצִיתִי לִפְתֹּחַ בְּמַּשָּׂא־וּמַתָּן עִם הָאִישׁ, לְהָבִיא אֶת הַדְּבָרִים לִידֵי כָּךְ, שֶׁבִּמְקוֹם שֶׁיִּתֵּן אוֹת־אַזְעָקָה וְיִקְרָא לַאֲחֵרִים, יָדוּן בְּשֶׁקֶט עַל עִנְיָנִי.

“אֲנִי אֶזְרָח”, פָּתַחְתִּי. “אֶרְעָה לִי תְּאוּנָה, יָצָאתִי לְהִצְטָרֵף אֶל פְּלֻגָּתִי בְּקוֹמָטִי־פּוֹרְט, נָפַלְתִּי מִקְּרוֹן הָרַכֶּבֶת. הָיִינוּ מִשְׁתּוֹבְבִים. הָיִיתִי נְטוּל הַכָּרָה שָׁעוֹת. סְבוּרַנִי שֶׁכְּתֵפִי נָקְעָה”.

תָּמוּהַּ, כֵּיצַד אַתָּה מַעֲלֶה בְּדַעְתְּךָ כְּגוֹן זֶה. בְּדוּתָה זוֹ נִפְלְטָה מִפִּי כְּאִלּו לְמַדְתִּיהָ בְּעַל־פֶּה. בְּכָל זֹאת לֹא הָיָה לִי כָּל מֻשָּׂג מִמַּה שֶׁאֲנִי עָתִיד לוֹמַר, וּמַה יִהְיֶה מִשְׁפָּטִי הַבָּא.

בַּעַל־הַבַּיִת נָתַן בִּי עֵינַיִם בּוֹחֲנוֹת, וּלְאַחַר הִסּוּס־מָה אָמַר לְבַסּוֹף: “יָפֶה, הִכָּנֵס”. הוּא נָסוֹג קְצָת אֲחוֹרַנִּית, לְתוֹךְ אֲפֵלַת הַפְּרוֹזְדוֹר, פָּתַח דֶּלֶת צְדָדִית לִרְוָחָה, וְהִצְבִּיעַ בְּיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית לְעֻמַּת חֶדֶר אָפֵל. עָבַרְתִּי עַל פָּנָיו וְנִכְנַסְתִּי לַחֶדֶר, מִשְׁתָּאֵה לָדַעַת, אֵם זֶה יִהְיֶה כִּלְאִי. הוּא בָּא אַחֲרַי, הִצִּית גַּפְרוּר, הֶעֱלָה אוֹר בַּמְּנוֹרָה וְהֱעֲמִידָה עַל הַשֻּׁלְחָן, שֶׁבְּקָצֵהוּ הַמְּרֻחָק נֶעֱמַדְתִּי. נִמְצֵאתִי בְּחֶדֶר קָטָן, שֶׁשִּׁמֵּשׁ, כַּנִּרְאֶה, חֲדַר־אֹכֶל וּמִשְׂרָד כְּאֶחָד. מִלְּבַד הַשֻּׁלְחָן הַגָּדוֹל, הִשְׁגַּחְתִּי בְּמִכְתָּבָה עִם מִכְסֶה מִתְגַּלְגֵּל, שְׁנַיִם־שְׁלֹשָׁה כִּסְאוֹת וְאַחַת מֵאוֹתָן הַמְּכוֹנוֹת לְתַעֲשִׂיַּת מֵי־סוֹדָה, הַמֻּרְכָּבוֹת מִשְּׁתֵּי כַּדּוּרוֹת זְכוּכִית, שֶׁנִּקְבְּעוּ זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ וְהוּשְׂמוּ בְּרֶשֶׁת שֶׁל חוּטֵי בַּרְזֶל דַּקִּים. עַל הַשֻּׁלְחָן, בְּקָצֵהוּ שֶׁלּוֹ, הִנִּיחַ מֵאָרְחִי אֶקְדֹּחַ, שֶׁהֶחֱזִיק, כַּנִּרְאֶה, בְּיָדוֹ הַיְמָנִית כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה.

“דּוֹמַנִּי, מִן הָרָאוּי שֶׁאֶשְׁמַע מְעַט יוֹתֵר עַל תְּאוּנָה זוֹ, שֶׁאֵרְעָה לְךָ בָּרַכֶּבֶת”, אָמַר לְאַחַר הַפְסָקָה מְמֻשָּׁכָה לְמַדַּי.

“סָבוּרְנִי”, עָנִיתִי, “שֶׁמּוּטָב, כִּי אֲגַלֶּה לְךָ אֶת הָאֱמֶת”.

“סָבוּרְנִי, שֶׁכָּךְ מוּטָב”, עָנָה בְּכֹבֶד רֹאשׁ.

וְכַךְ הִרְהַרְתִּי עֵז בְּנַפְשִׁי וְגָלִיתִי אֶל כָּל קַלְפִּי.

“אֲנִי וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל, כַּתַּב הַמִּלְחָמָה שֶׁל הַ”מּוֹרְנִינְג פּוֹסְט". בָּרַחְתִּי בְּלֵיל־אֶמֶשׁ מִפְּרֶטוֹרְיָה. אֲנִי עוֹשֶׂה דַּרְכִּי אֶל הַגְּבוּל (עוֹשֶׂה דַּרְכִּי!). יֵשׁ אִתִּי דֵּי כֶּסֶף, הֲתָבוֹא לְעֶזְרָתִי?

הָיְתָה עוֹד הַפְסָקָה מְמֻשָּׁכָה. בֶּן־לְוָיָתִי קָם מֵעִם הַשֻּׁלְחָן לְאִטּוֹ וְסָגַר אֶת הַדֶּלֶת. לְאַחַר מַעֲשֶׂה זֶה, שֶׁעָשָׂה עָלַי רֹשֶׁם מְבַשֵׂר־רַע, וְנִשְׁמַע, בְּכָל אֹפֶן, לִשְׁנֵי פָּנִים, הִתְקַדֵּם לְעֻמָּתִי, וּפִתְאֹם הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ.

“תּוֹדָה לָאֵל, כִּי בָּאתָ לְכָאן! זֶהוּ הַבַּיִת הָאֶחָד בְּמֶרְחַק עֶשְׂרִים מִילִין, שְׁבּוֹ לֹא יִמְסְרוּךָ לָרָשׁוּת. כֻּלָּנוּ בְּרִיטִים כָּאן, וְאָנוּ נַעֲבִיר אוֹתְךָ בְּשָׁלוֹם”.

קַל יוֹתֵר לְהַעֲלוֹת מִתְּהוֹם הֶעָבָר אֶת זִכְרָהּ שֶׁל עֲוִית־הָרְוָחָה שֶׁסָּחֲפָה אֶת לִבִּי, מֵאֲשֶׁר לְתָאֲרָהּ בְמִלִּים. לִפְנֵי רֶגַע רָאִיתִי עַצְמִי בַּמַּלְכֹּדֶת, וְעַתָּה אֲנִי מֻקָּף יְדִידִים, וּמַבְטִיחִים לִי מָזוֹן, אֶמְצָעִים וְעֶזְרָה. הָיִיתִי בָּעֵינַי אָדָם טוֹבֵעַ, שֶׁנִּמְשָׁה מִן הַמַּיִם וְהֻגַד לוֹ, שֶׁזָּכָה בַּדֶּרְבִּי.

מְאָרְחִי הִצִּיג אֶת עַצְמוֹ: מַר גּ’וֹן הוֹוַרְד, מְנַהֵל מִכְרוֹת־הַפֶּחָם שֶׁל הַטְּרַנְסְוַאַל, הוּא נִתְאַזְרַח בִּטְרַנְסְוַאַל שָׁנִים מִסְפָּר לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה. אוּלָם בְּשִׂים לֵב לְמוֹצָאוֹ הַבְּרִיטִי וְעוֹד כַּמָּהּ נִמּוּקִים מְשַׁכְנְעִים, שֶׁהֵבִיא לִפְנֵי קוֹרְנֶט־הַשָּׂדֶה הַמְּקוֹמִי, לֹא נִקְרָא אֶל הַדֶּגֶל, לְמִלְחָמָה בַּבְּרִיטִים. תַּחַת זֶה הֻרְשָׁה לְהִשָּׁאֵר, עִם עוֹד אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם, בִּתְחוּמֵי הַמִּכְרֶה, לְהַפְעִיל אֶת מַשְׁאֲבוֹתָיו וּלְקַיְּמוֹ כְּתִקְנוֹ, עַד שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ כְּרִיַּת הַפֶּחָם. הָיוּ אִתּוֹ, מִלְּבַד מַזְכִּירוֹ הַבְּרִיטִי, מְכוֹנֵן מִלֶּנְקֵשִׁיר וּשְׁנֵי כּוֹרִים סְקוֹטִיִּים. אַרְבַּעַת אֵלֶּה הָיוּ נְתִינִים בְּרִיטִיִּים, וְהֻרְשׁוּ לְהִשָׁאֵר בַּמָּקוֹם לְאַחַר שֶׁהִתְחַיְּבוּ בְּהֵן־צֶדֶק לְקַיֵּם נֵיטְרָלִיּוּת מְלֵאָה. הוּא עַצְמוֹ, כְּאֶזְרָח שֶׁל הָרֶפֻּבְּלִיקָה הַטְּרַנְסְוַאַלִית, יֵאָשֵׁם בִּבְגִידָה עַל תִּתּוֹ לִי מִקְלָט, וּצְפוּיָה לוֹ סַכָּנָה, שֶׁיּוּמַת בִּירִיָּה, אִם יִתָּפֵס בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, אוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה הַדָּבָר לְאַחַר זְמַן.

“אֵין בְּכַךְ כְּלוּם”, אָמַר, “נִמְצָא תַּקָּנָה לַדָּבָר”. וְהוּא הוֹסִיף: “קוֹרְנֶט־הַשָּׂדֶה בָּא אֶצְלִי הַיּוֹם אַחַר הַצָּהֳרָיִם, לִשְׁאֹל עָלֶיִךָ. כְּבָר נִתְּנָה אַזְעָקָה לְכָל אֹרֶךְ הַמְּסִלָּה וּבְכָל רַחֲבֵי הַמָּחוֹז”.

אָמַרְתִּי שֶׁאֵין בִּרְצוֹנִי לְהַכְנִיסוֹ לְעֵסֶק בִּיש.

יִתֵּן לִי מָזוֹן, אֶקְדֹּחַ, מוֹרֵה־דֶּרֶךְ, וָאֵם אֶפְשָׁר, גַּם פּוֹנִי, וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה דַּרְכִּי לְבַדִּי אֶל הַיָּם, מְהַלֵּךְ בַּלֵילוֹת בַּאֲזוֹרִים רְחוֹקִים מִקַּו מֵסִלַּת־הַבַּרְזֶל וּמִן הַיִּשׁוּב.

הוּא לֹא אָבָה שְׁמוֹעַ. הוּא יִמְצָא אֵיזֶה מוֹצָא. אוּלָם מְצֻוִּים אָנוּ עַל זְהִירוּת יְתֵרָה. יֵשׁ מְרַגְּלִים בְּכָל מָקוֹם. יֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי מְשָׁרְתוֹת הוֹלַנְדִּיּוֹת, וְהֵן יְשֵׁנוֹת בְּתוֹךְ הַבַּיִת. הַרְבֵּה קָפִירִים עוֹבְדִים בִּתְחוּמֵי הַמִּכְרֶה וְעַל יַד מְכוֹנוֹת הַשְּׁאִיבָה־שֶׁל הַמִּכְרֶה. מִשֶּׁזָּכַר סַכָּנוֹת אֵלֶּה נִשְׁתַּקַּע, בְּהַרְהוֹרִים.

אַחַר: הֲרֵי אַתָּה גָוֹוֵע בָּרָעָב, אָמַר פִּתְאֹם.

אֲנִי לֹא סָתַרְתִּי אֶת דְּבָרָיו. לְאַחַר רֶגַע נֶחְפַּז לַמִּטְבָּח, בְּיָעֲצוֹ לִי לְהַתְקִין לְעַצְמִי מַשְׁקֶה מִתּוֹךְ בַּקְבּוּק שֶׁל וִיסְקִי וּמְכוֹנַת מֵי־הַסּוֹדָה, שֶׁהִזְכַּרְתִּי לְעֵיל. הוּא חָזַר בִּמְהֵרָה, נוֹשֵׂא מָנָה נָאָה שֶׁל בָּשָׂר קַר מִכַּרְעוֹ שֶׁל אַיִל, וְעוֹד מַטְעַמִּים, וּבְהַשְׁאִירוֹ אוֹתִי עִם כָּל הַכְבֻדָּה הַזֹּאת, עָזַב אֶת הַחֶדֶר וְיָצָא מִן הַבַּיִת בְּדֶלֶת אֲחוֹרִית.

עָבְרָה שָׁעָה כִּמְעַט, עַד שֶׁחָזַר מַר הוֹוַרְד. בְּמֶשֶׁךְ זְמַן זֶה שַׁבְתִּי לְאֵיתָנֵי בְּאוֹתָהּ מִדָּה, בָּהּ נִשְׁתַּפְּרוּ סִכּוּיַי. הָיִיתִי בָּטוּחַ, בְּהַצְלָחָתִי וּמוּכָן לַכֹּל.

“הַכֹּל בְּסֵדֶר”, אָמַר מַר הוֹוַרְד. “רָאִיתִי אֶת הָאֲנָשִׁים, וְכֻלָּם בְּדֵעָה אַחַת אִתִּי. הַלַּיְלָה עָלֵינוּ לְהוֹרִיד אוֹתְךָ לְתוֹךְ הַבּוֹר, וְשָׁם תִּשָּׁאֵר עַד שֶׁנִּמְצָא דֶּרֶך לְשַׁלֵּחַ אוֹתְךָ מֵעֵבֶר לַגְּבוּל”. וְהוּא הוֹסִיף: “עִנְיַן ה־Scoff¹⁰⁹ יִקְשֶׁה עָלֵינוּ קְצָת. הַבַּחוּרָה הַהוֹלַנְדִּית מוֹנָה כָּל פְּרֻסָּה, שֶׁאֲנִי אוֹכֵל. הַמְּבַשֶּׁלֶת תְּבַקֵּשׁ לָדַעַת מָה אֵרַע לְכֶרַע־הָאַיִל שֶׁלָּהּ. יִהְיֶה עָלַי לַחֲשׂב בְּעִנְיַן זֶה בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה. עָלֶיִךָ לָרֶדֶת אֶל הַבּוֹר מִיָד. נְסַדֵּר אוֹתָךְ בְּצוּרָה נוֹחָה לְמַדָּי”.

וְכַךְ הָלַכְתִּי עִם דִּמְדּוּמֵי הַשַּׁחַר אַחֲרֵי מְאָרְחִי, דֶּרֶךְ חָצֵר קְטַנָּה, לְתוֹךְ הַגְּדֵרָה, בָּהּ נִמְצָא גַּלְגַּל הַמָּנוֹעַ שֶׁל הַמִּכְרֶה. כָּאן קִדְּמַנִי אָדָם בַּעַל־גּוּף, שֶׁהֻצַּג בְּפָנַי כְּמַר דְּיוּסְנֶפּ, מֵאוֹלְדְהַם, וְלָחַץ אֶת יָדִי עַד כְּדֵי כְּאֵב.

“כֻּלָּם יַצְבִּיעוּ בַּעַדְךָ בַּבְּחִירוֹת הַבָּאוֹת”, לָחַשׁ.

נִפְתְּחָה דֶּלֶת, וַאֲנִי נִכְנַסְתִּי לַכְּלוּב. נִקְלַעְנוּ לְמַטָּה, אַל נִבְכֵי הָאֲדָמָה. בְּתַחְתִּית הַמִּכְרֶה חִכּוּ לִי שְׁנֵי הַכּוֹרִים הַסְּקוֹטִיִּים, וּבִיְדֵיהֶם פָּנָסִים וַחֲבִילָה גְּדוֹלָה; אַחַר כָּךְ נִתְגַּלָּה, שֶׁבַּחֲבִילָה הָיוּ מִזְרָן וּשְׂמִיכוֹת. הָלַכְנוּ שָׁעָה קַלָּה דֶּרֶך מְבוֹךְ־הַמַּחֲשַׁכִּים, פּוֹנִים תְּכוּפוֹת לִצְדָדִין, עוֹלִים וְיוֹרְדִים, וּלְבַסוֹף עָמַדְנוּ בְּמִין חֶדֶר, כַּבַיָּכוֹל, שֶׁאֲוִירוֹ הָיָה קָרִיר וּמְרַעֲנֵן. כָּאן הוֹרִיד מוֹרֵה־הַדֶּרֶךְ אֶת הַחֲבִילָה עַל הַקַּרְקַע. וּמַר הוֹוַרְד מָסַר לִי שְׁנֵי נֵרוֹת, בַּקְבּוּק וִיסְקִי וְקֻפְסַת סִיגָרְיוֹת.

“אֵין קֹשִׁי בְּנוֹגֵעַ לְאֵלֶּה”, אָמַר. “הֵם סְגוּרִים וּמֻסְגָּרִים אֶצְלִי. עַתָּה עָלֵינוּ לְתַכֵּן, כֵּיצַּד לָזוּן אוֹתְךָ מָחָר”.

“אֶל תָּזוּז מִכָּאן, בְּשׁוּם אֹפֶן”, הָיְתָה אַזְהָרַת־הַפְּרִידָה. “מִשֶּׁיֵּאוֹר הַיּוֹם, יִהְיוּ קָפִירִים מִסְתּוֹבְבִים מִתְּחוּמֵי הַמִּכְרֶה, אוּלָם אָנוּ נַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר וְלֹא נִתֵּן לְאִישׁ מֵהֶם לִתְעוֹת בְּכִוּוּן זֶה. אִישׁ מָהֵם לֹא רָאָה דָּבָר, לְפִי שָׁעָה”.

אַרְבַּעַת יְדִידַי הִסְתַּלְקוּ בַּסָּךְ עִם פֵּנָּסֵיהֶם, וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי. בְּתוֹךְ חֶשְׁכַת־בּוֹר הָרַכָּה כִּקְטִיפָה, נִדְמוּ הַחַיִּים שְׁטוּפֵי אוֹר וָרֹד. לְאַחֵר שְׁעוֹת הַמְּבוּכָה, וַאֲפִילו הַיֵּאוּשׁ, שֶׁעָבְרוּ עָלַי, רָאִיתִי אֶת חֵרוּתִי וַדָּאִית. תַּחַת נְפוֹל בִּידַי רוֹדְפַי, תַּחַת חֳדָשִׁים אֲרֻכִּים שֶׁל מַאֲסָר חַדְגּוֹנִי וּמְדַכְדֵּךְ, אוּלַי אֲפִילו בַּכֶּלֶא הַכְּלָלִי – רָאִיתִי עַצְמִי מִסְתַּפֵּחַ שׁוּב אֶל הַצָּבָא, רוֹשֵׁם מַעֲלָל שֶׁל מַמָּשׁ לִזְכוּתִי, בֶּן־חוֹרִין הַנֶּהֱנֶה מֵחֵרוּתוֹ בִּמְלוֹאָהּ, וּמוֹסֵר עַצְמוֹ לְיֵצֶר הַהַרְפַּתְקָאוֹת, הַיָּקָר לְלֵב הַנֹּעַר מִכָּל יְקָר. מִתּוֹךְ הֲלַךְ־נֶפֶשׁ נָעִים זֶה, שֶׁנּוֹסְפָה עָלָיו לֵאוּת אֵין קֵץ, נִרְדַּמְתִּי בִּמְהֵרָה וָאישַׁן שְׁנַת־עֲיֵפִים – אוּלָם שְׁנַת נִצָחוֹן.

 

פֶּרֶק עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם: אֲנִי בּוֹרֵחַ מִפְּנֵי הַבּוּרִים – ב'    🔗

אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ, כַּמָּה שָׁעוֹת יָשַׁנְתִּי, אוּלָם הָיְתָה בְּלִי סָפֵק שָׁעָה מְאֻחֶרֶת אַחַר הַצָּהֳרָיִם שֶׁל יוֹם־הַמָּחֳרָת, כְּשֶׁהֱקִיצוֹתִי וּפָקַחְתִּי אֶת עֵינַי לִרְוָחָה. שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי אֶל הַנֵּר, אַךְ לֹא יָכֹלְתִּי לְמָצָאוֹ, בְּשׂוּם אֹפֶן. לֹא יָדַעְתִּי, כַּמָּה בּוֹרוֹת וְשִׁיחִין מְצוּיִים בְּמִכְרוֹת אֵלֶּה, עַל כֵּן מָצָאתִי לְרָאוּי לִשְׁכַּב בִּמְנוּחָה עַל מִזְרָנִי וּלְחַכּוֹת לַבָּאוֹת. עִבְרוּ עוֹד כַּמָּה שָׁעוֹת, עַד שֶׁהִבְהוּבוֹ הָעוֹמֵם שֶׁל אוֹר פַּנָּס בִּשֵּׂר, כִּי בָּא מִי־שֶּׁהוּא. נִתְבָּרֵר, שֶׁזֶּהוּ מַר הוֹוַרְד בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, מְצֻיָּד בְּתַרְנְגֹלֶת וּשְׁאָר מַטְעַמִּים. הוּא הֵבִיא גַּם כַּמָּה סְפָרִים. הוּא שְׁאֵלַנִי, מַדוּעַ לֹא הִדְלַקְתִּי אֶת נֵרִי. אָמַרְתִּי שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לְמָצְאוֹ.

“הַאִם לֹא שַׂמְתָּ אוֹתוֹ תַּחַת הַמִּזְרָן?” שָׁאַל.

“לֹא”.

“מַשְׁמָע, הָעַכְבְּרוֹשִׁים אֲכָלוּהוּ”.

הוּא סִפֵּר לִי, שֶׁיֵּשׁ בַּמִּכְרֶה הֲמוֹנֵי עַכְבְּרוֹשִׁים; לִפְנֵי שָׁנַיִם אֲחָדוֹת הִכְנִיס לְכָאן מִין מְיֻחָד שֶׁל עַכְבְּרוֹשִׁים לְבָנָים, שֶׁהִנָּם פּוֹעֲלֵי־נִקָּיוֹן מְצֻיָּנִים, וְהַלָּלוּ פָּרו וְרָבוּ וְהִתְפַּתְּחוּ לְהַפְלִיא. הוּא סִפֵּר לִי, שֶׁהָלַךְ לְבֵית רוֹפֵא אַנְגְּלִי, בְּמֶרְחָק עֶשְׂרִים מִילִין מִכָּאן, כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת הַתַּרְנְגֹלֶת. הִדְאִיג אוֹתוֹ יַחֲסָן שֶׁל שְׁתֵּי הַמְּשָׁרְתוֹת הַהוֹלַנְדִּיוֹת שֶׁהִרְבּוּ עַלָּיו שְׁאֵלוֹת בְּעִנְיַן כֶּרַע־הָאַיִל, שֶׁנִצְטַמְּקָה בְּאַשְׁמָתִי. אִם לֹא יִמְצָא תַּרְנְגֹלֶת שְׁנִיָּה לְמָחָר, יִהְיֶה עַלָיו לָשִׂים מָנוֹת כְּפוּלוֹת בְּצַלַּחְתּוֹ, וּלְהַכְנִיס אֶת הָעֹדֶף בִּגְנֵבָה לַחֲבִילָה מְיֻחֶדֶת בִּשְׁבִילִי, בְּשָׁעָה שֶׁהַמְּשָׁרֶתֶת תֵּעָדֵר מֵחֲדַר־הָאֹכֶל. הוּא אָמַר שֶׁהַבּוּרִים עוֹרְכִים חֲקִירָה־וּדְרִישָׁה בְּנוֹגֵעַ אֵלַי בְּכָל רַחֲבֵי הַמָּחוֹז, וְשֶׁמֶּמְשֶׁלֶת פְּרֵטוֹרְיָה מַרְעִישָׁה עוֹלָמוֹת בְּעִנְיַן בְּרִיחָתִי. הָעֻבְדָּה שִׁכַּמָּה אַנְגְּלִים נִשְׁאֲרוּ בְּאֵזוֹר־הַמִּכְרוֹת שֶׁל מִידֶלְבִּירְךְ הָיְתָה עֲשׂוּיָה לְחַזֵּק אֶת הַסְּבָרָה, שֶׁאֶפְנֶה לְמָקוֹם זֶה, וְכָל אִישׁ יוֹצֵא־אַנְגְלִיָה הָיָה נָתוּן לַחֲשָׁד פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר.

הִבַּעְתִּי שׁוּב אֶת נְכוֹנוּתִי לָלֶכֶת לְבַדִּי, עִם מוֹרֵה־דֶּרֶךְ קָפִירִי וּפוֹנִי, אוּלָם הוּא הִתְנַגֵּד לְכָךְ בְּכָל תֹּקֶף. הוּא אָמַר, שֶׁיִּהְיֶה צֹרֶךְ לְחַבֵּל תַּחְבּוּלוֹת הַרְבֵּה, כְּדֵי לְהוֹצִיאֵנִי מִגְּבוּלוֹת הַמְּדִינָה, וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה עָלַי לִשְׁהוֹת בַּמִּכְרֶה זְמַן רַב לְמַדַּי.

“כָּאן”, אָמַר, “יֵשׁ לְךָ בִּטָּחוֹן גָּמוּר. מֶק (בְּכַךְ הִתְכַּוֵּן לְאַחַד הַכּוֹרִים הַסְּקוֹטִיִּים) יוֹדֵעַ אֶת כָּל מְדוֹרֵי הַמִּכְרֶה, שֶׁיָּצְאוּ מִכְּלָל שִׁימּוּשׁ, וְשֶׁלֹא יַעֲלוּ עַל דַעַת אִישׁ זוּלָתוֹ. יֵשׁ כָּאן מָקוֹם אֶחָד, שֶׁבּוֹ הַמַּיִם מַגִּיעִים עַד הַגַּג, כְּדֵי רֶגֶל אַחַת אוֹ שְׁתֵּים. אִם יַעַרְכוּ חִפּוּשׁ בַּמִכְרֶה, יִצְלֹל אִתְּךָ מֶק תַּחַת הַמַּיִם, וְתִמְצְאוּ מִקְלָט מֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי. לְעוֹלָם לֹא יַעֲלֶה עַל דַעַת מִי שֶּׁהוּא לְחַפֵּשׂ גַּם שָׁם. הִפְחַדְנוּ אֶת הַקָּפִירִים בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת עַל רוּחוֹת, וּבְכָל אֹפֶן אָנוּ עוֹקְבִים אַחֲרֵי תְּנוּעוֹתֵיהֶם בְּלִי הֶרֶף”.

הוּא הִשְׁהָה עַצְמוֹ עַל יָדִי בִּשְׁעַת סְעֻדָּתִי, אַחַר הִסְתַּלֵּק, בְּהַשְׁאִירוֹ לִי, בֵּין שְׁאָר דְּבָרִים חֲצִי תְּרֵיסַר נֵרוֹת, וּבְהֶתְאֵם לָאַזְהָרָה שֶׁקִּבַּלְתִּי, הִצְנַעְתִּי אוֹתָם תַּחַת הַכַּר וְהַמִּזְרָן.

שּׁוּב יָשַׁנְתִּי זְמַן רַב, וֶהֱקִיצוֹתִי פִּתְאֹם מִתּוֹךְ הַרְגָּשָׁה שֶׁל תְּנוּעָה מִסְּבִיבִי. דּוֹמֶה הָיָה שֶׁמַּשֶּׁהוּ מוֹשֵׁךְ בְּכַרִי. מִהַרְתִּי לִשְׁלוֹחַ אֶת יָדִי. הִתְחִילָה מְרוּצָה מְבֹהֶלֶת. הָעַכְבְּרוֹשִׁים נִטְפְּלוּ אֶל הַנֵּרוֹת. הִצַּלְתִּי אֶת הַנֵּרוֹת בְּעוֹד מוֹעֵד, וְהִדְלַקְתִּי אֶחָד. לְאָשְׁרִי, אֵין אֵימַת עַכְבְּרוֹשִׁים עָלַי, וְכֵוָן שֶׁהָיִיתִי בָּטוּחַ, שֶׁהֵם עַצְמָם חַשְׁשָנִים וַדַּאי, לֹא הָיוּ לִי חֲשָׁשׁוֹת יְתֵרִים. בְּכָל־זֹאת, לֹא הָיוּ שְׁלשֶׁת הַיָּמִים שֶׁבִּלִּיתִי בַּמִּכְרֶה, מִן הַנְּעִימִים בְּיוֹתֵר, שֶׁנֶּחְרְתוּ בְּזִכְרוֹנִי. הֲמוּלַת הַהִתְרוֹצְצוּת וְדִשְׁדּוּשׁ הָרַגְלַיִם הַזְּעִירוֹת לֹא פָּסְקוּ. פַּעַם אַחַת עוֹרְרַנִי עַכְבְּרוֹשׁ, שֶׁהָיָה דּוֹהֵר עַל גּוּפִי מַמָּשׁ. מִשֶּׁהִדְלַקְתִּי אֶת הַנֵּר, נֶעֶלְמוּ יְצוּרִים אֵלֶּה.

יוֹם הַמָּחֳרָת – אִם אֶפְשָׁר לִקְרֹא לוֹ יוֹם – הִגִּיעַ בְּמוֹעֲדוֹ הַנָּכוֹן. הָיָה זֶה ה־14 לְדֵצֶמְבֶּר, וְהוּא הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לִבְרִיחָתִי מִבֵּית־הַסֵּפֶר הַמֶּמְשַׁלְתִּי לַדֻּגְמָא. שִׁעַמוּמוֹ הוּפַג עַל יְדֵי בִּקּוּרָם שֶׁל שְׁנֵי הַכּוֹרִים הַסְּקוֹטִיִּים, שֶׁהִשְׁתָּעֵיתִי אִתָם שָׁעָה אֲרֻכָּה. מְשִׂיחָה זוֹ הֻפְתַּעְתִּי לָדַעַת, שְׁאֵין עָמְקוֹ שֶׁל הַמִּכְרֶה אֶלָּא כְּמָאתַיִם רֶגֶל.

יֵשׁ בּוֹ חֲלָקִים, אָמַר מֶק, בָּהֶם תּוּכַל לִרְאוֹת אֶת אוֹר הַיּוֹם מִמַּחְפֹּרֶת שֶׁיָּצְאָה מִכְּלָל שִׁמּוּשׁ. שֶׁמָּא יֵשׁ בִּרְצוֹנִי לַעֲרֹךְ טִיּוּל בַּמְּדוֹרִים הַנּוֹשָׁנִים שֶׁל הַמִּכְרֶה וְלָזוּן עֵינַי בְּקֶרֶן אוֹר? כְּשָׁעָה אוֹ שְׁתַּיִם הָיִינוּ עוֹלִים וְיוֹרְדִים בִּיצִיעִים תַּת־אַרְצִיִּים אֵלֶּה, וּבִלִּינוּ רֶבַע שָׁעָה לְיַד תַּחְתִּית הַמַּחְפֹּרֶת, בִּמְּקוֹם שֶׁיָּכֹלְנוּ לְהַבְחִין אֶת הָאוֹר הֶעָמוּם וְהָאָפֹר שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ וְהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. בְּמֶשֶׁךְ טִיּוּל זֶה רָאִיתִי הָמוֹן עַכְבְּרוֹשִׁים. בַּעֲלֵי־חַיִּים נָאִים לְמַדַּי, לְבָנִים בְּהֶחְלֵט וְעֵינֵיהֶם כֵּהוֹת, אֶלָּא שֶׁהֻבְטַח לִי כִּי לְאוֹר הַיּוֹם הֵן וְרֻדּוֹת־בְּהִירוֹת. לְאַחֵר שָׁלֹשׁ שָׁנִיִם כָּתַב אֵלַי קָצִין בְּרִיטִי, שֶׁשֵּׁרַת בְּאוֹתוֹ מָחוֹז, כִּי שָׁמַע מָה שֶׁאָמַרְתִּי, בְּאַחַת מֵהַרְצָאוֹתַי, עַל עַכְבְּרוֹשִׁים לְבָנִים שֶׁעֵינֵיהֶם וְרֻדּוֹת, וְהָיָה סָבוּר, שֶׁזֶּהוּ שִׂיא הַבַּדָּאוּת. הוּא הִטְרִיחַ עַצְמוֹ לְבַקֵר בַּמִּכְרֶה וְלִרְאוֹת אֶת הָעַכְבְּרוֹשִׁים בְעֵינָיו, וְשָׁלַח אֵלַי הִתְנַצְּלוּת עַל שֶׁהֵטִיל סָפֵק בַּאֲמִיתּוּת דְבָרָי.

בַּ־15 לְדֵצֶמְבֶּר הוֹדִיעַ מַר הוֹוַרְד, שֶׁדּוֹמֶה כִּי סַעֲרַת־הָרוּחוֹת שָׁכְכָה בְּמִקְצָת. לֹא גִּלּוּ אַף סִמָּן לִמְצִיאוּתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵחַ בְּכָל רַחֲבֵי הַמָּחוֹז. הַדֵּעָה הָרְוֹוַחַת עַתָּה בְּחוּגֵי הַפְּקִידוּת הַבּוּרִית, הִיא, שֶׁאֲנִי מִסְתַּתֵּר, בְּלִי סָפֵק, בְּבֵיתוֹ שֶׁל אֶחָד הַבְּרִיטִים בִּפְרֵטוֹרְיָה. הֵם לֹא הֶאֱמִינוּ, שֶׁהָיְתָה לִי אֶפְשָׁרוּת כָּל שֶׁהִיא לְהִתְחַמֵּק מִתּוֹךְ הָעִיר. בִּתְנָאִים אֵלֶּה רָאָה לְאֶפְשָׁר שֶׁאֶעֱלֶה בְּאוֹתוֹ עֶרֶב לְמַעֲלָה וְאֶעֱרֹך טִיּוּל בַּ“וֶּלְדְּט”, וְאִם הַכֹּל יִהְיֶה שָׁלוֹם, אוּכַל לַעֲבֹר לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר אֶל הַחֶדֶר שֶׁמֵּאֲחוֹרִי הַמִּשְׂרָד. מִצַּד אֶחָד, דּוֹמֶה הָיָה שֶׁנִּרְגַּע, וּמִצַּד שֵׁנִי הִתְרַגֵּשׁ יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְהַרְפַּתְקָה זוֹ. לְפִיכָךְ עָרַכְתִּי טִיּוּל נֶהְדָּר לְאוֹר הַיָּרֵחַ בָּאֲוִיר הַצַּח שֶׁל הָעֲרָבָה, וְאַחַר כָּךְ הִקְדַּמְנוּ אֶת תָּכְנִיתֵנוּ בְּמִקְצָת, וַאֲנִי עָבַרְתִּי לִשְׁכֹּן מֵאֲחוֹרֵי אַרְגָּזִים רֵיקִים, בַּחֶדֶר הַפְּנִימִי שֶׁל הַמִּשְׂרָד. כָּאן נִשְׁאַרְתִּי עוֹד שְׁלֹשָׁה יָמִים, וְהָיִיתִי מְטַיֵּל כָּל הַלַּיְלָה בָּעֲרָבָה הָאֵין־סוֹפִית עִם מַר הוֹוַרְד, אוֹ סְגָנוֹ.

בַּ־16 לַחֹדֶשׁ, הַיּוֹם הַחֲמִישִׁי לִבְרִיחָתִי, הוֹדִיעַ לִי מַר הוֹוַרְד, שֶׁתִּכֵּן תָּכְנִית לְהוֹצִיאֵנִי חוּצָה לָאָרֶץ. הַמִּכְרֶה הָיָה מֵחֻבָּר לִמְסִלַּת־הַבַּרְזֶל בְּקַו מִשְׁנֶּה. בְּקִרְבַת הַמִּכְרֶה הִתְגוֹרֵר הוֹלַנְדִּי אֶחָד בְּשֵׁם בּוּרְגֶנֶר, הַמֵּכִין מִשְׁלוֹחַ־צֶמֶר לְמִפְרַץ דֶּלַּגּוֹאָה בַּ־19 לַחֹדֶשׁ. אָדוֹן זֶה רוֹחֵשׁ יְדִידוּת לַבְּרִיטִים. מַר הוֹוַרְד פָּנָה אֵלָיו, עֲשָׂאוֹ שֻׁתָף לְסוֹדֵנוּ, וְהַלָּז הִסְכִּים לַעֲזֹר לִי. הַצֶּמֶר שֶׁל מַר בּוּרְגֶנֶר נֶאֱרַז בַּחֲבִילוֹת כְּבֵדוֹת שֶׁמִּלָּאוּ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה קְרוֹנוֹת. קְרוֹנוֹת אֵלֶּה יֻטְעֲנוּ בְּמַסְלוּל־הַמִּשְׁנֶה שֶׁל הַמִּכְרֶה. אֶת הַחֲבִילוֹת אֶפְשָׁר יִהְיֶה לִטְעֹן כָּךְ שֶׁיִּשָּׁאֵר חָלָל קָטָן בְּאֶמְצַע הַקָּרוֹן, בּוֹ אוּכַל לְהַצְנִיעַ אֶת עַצְמִי. מִכְסֵה טַרְפּוֹלִין יִפָּרֵשׁ עַל כָּל קָרוֹן לְאַחַר שֶׁיֻּטְעַן, וְאֵין הַדָּבָר מִתְקַבֵּל עַל הַדַעַת כְּלָל, שֶׁאִם הַקִּשׁוּרִים יִמָּצְאוּ כְּתִקְנָם, יְנַסֶּה מִי שֶּׁהוּא לְהַתִּירָם בְּהַגִּיעַ הַקְּרוֹנוֹת אֶל הַגְּבוּל. הַמַּסְכִּים אֲנִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּהִזְדַּמְּנוּת זוֹ?

עִנְיָן זֶה הִדְאִיג אוֹתִי יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר אַחֵר כִּמְעַט, שֶּׁאֵרַע לִי בְּמֶשֶׁךְ אוֹתָהּ הַרְפַּתְקָה. לְאַחֵר שֶׁזָּכִיתָ, מִתּוֹךְ הִזְדַּמְּנוּת מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ, בְּאֵיזֶה יִתְרוֹן אוֹ פְּרָס גָּדוֹל, וְגַם הֶחֱזַקְתָּ בּוֹ וְהִתְעַנַּגְתָּ עָלָיו כַּמָּה יָמִים, לֹא תּוּכַל שֵׁאת, כִּמְעַט, אֶת רַעְיוֹן אֲבֵדָתוֹ הָאֶפְשָׁרִית. בֶּאֱמֶת, הִתְחַלְתִּי רוֹאֶה אֶת חֵרוּתִי כְּדָבָר וַדַּאי, וְהָרַעְיוֹן, שֶׁעָלַי לְהַעֲמִיד עַצְמִי בְּמַצָּב שֶׁל חֹסֶר־אוֹנִים גָּמוּר, לְלֹא תְּנוּעָה כָּל שֶּׁהִיא מִצִּדִּי, נָתוּן לַחֲלוּטִין לִשְׁרִירוּת־לִבָּה שֶׁל מִשְׁטֶרֶת־הַגְּבוּל, הֵבִיא אוֹתִי בִּמְבוּכָה רַבָּה. תַּחַת עִנּוּיִים אֵלֶּה, הַצְּפוּיִים לִי, הֲלֹא טוֹב לִי לָצֵאת אֶל הַ“וֶּלְדְּט” עִם פּוֹנִי וּמוֹרֵה־דֶּרֶךְ, וְלַעֲשׂוֹת דַרְכִּי, יוֹם אַחַר יוֹם, הַרְחֵק מִמְּקוֹמוֹת שֶׁל יִשׁוּב, אֶל מֵעֵבֶר לַשְּׁטָחִים הַנִּרְחָבִים שֶׁל הָרֶפֻּבְּלִיקָה הַבּוּרִית. אוּלָם לְבַסּוֹף קִבַּלְתִּי אֶת הַצָּעָתוֹ שֶׁל מַצִּילִי נְדִיב־הַלֵּב, וְנַעֲשׂוּ סִדּוּרִים בְּהֶתְאֵם לְכַךְ.

וַדַּאי הָיִיתִי חָרֵד לַבָּאוֹת עוֹד יוֹתֵר, לוֹ יָכֹלְתִּי לִקְרֹא מַשֶּׁהוּ מִן הַטֵּלֶגְרָמוֹת שֶׁהָיוּ מַגִּיעוֹת לְעִתּוֹנֵי אַנְגְּלִיָּה. לְמָשָׁל:

פְּרֵטוֹרְיָה, 13 לְדֵצֶמְבֶּר. – אַף כִּי בְּרִיחָתוֹ שֶׁל מַר צֶ’רְצִ’יל בֻּצְּעָה בְּטוּב־שֵׂכֶל, לֹא מְרֻבִּים הַסִּכּוּיִים, שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדוֹ לַעֲבֹר אֶת הַגְּבוּל.

פְּרֵטוֹרְיָה, 14 לְדֵצֶמְבֶּר. – מוֹסְרִים, כִּי מַר צֶ’רְצִ’יל נִתְפַּס בְּקוֹמָטִי־פּוֹרְט, תַּחֲנַת־הַגְּבוּל שֶׁל מֵסִלַּת־הַבַּרְזֶל.

לַוְרֶנְסוֹ־מַרְקֶס, 16 לְדֵצֶמְבֶּר – מוֹסְרִים, כִּי מַר צֶ’רְצִ’יל נִתְפַּס בְּוָטֶרפַל־בּוֹוֶן. לוֹנְדוֹן, 16 לְדֵצֶמְבֶּר. – בְּקֶשֶׁר לִבְרִיחָתוֹ שֶׁל מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל מִפְּרֵטוֹרְיָה, מֻבָּעִים חֲשָׁשׁוֹת, שֶׁהוּא יִתָּפֵס שׁוּב בִּזְמַן קָרוֹב, וְאִם כֵּן, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּמַת בִּירִיָּה;

אוֹ לוּ קָרָאתִי אֶת תֵּאוּר עַצְמִי וּמוֹדָעַת הַפְּרָס לָמִי שֶׁיְּסַיֵּעַ לְתָפְשֵׂנִי, שֶׁהוּפְצָה עַתָּה בָּרַבִּים אוֹ הֻדְבְּקָה עַל לוּחוֹת לְאֹרֶךְ מֵסִלַּת־הַבַּרְזֶל (וְשֶׁצִלּוּמָהּ הוּבָא בַּדַּף הַשֵּׁנִי בְּהוֹלַנְדִּית).

מָה טוֹב כִּי לֹא יָדַעְתִּי כָּל אֵלֶּה!

25 לִי"שְׂ

(עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ לִירוֹת שְׂטֶרְלִינְג) – זֶה הַפְּרָס הַמֻּצָּע ע"י וַעֲדַת־הַמִּשְׁנֶה שֶׁל הַמַּחְלָקָה הַחֲמִישִׁית,

בְּשֵׁם הַשּׁוֹטֵר הַמְּיֻחָד שֶׁל הַמַּחְלָקָה הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל, לְכָל מִי שֶׁיָּבִיא אֶת שְׁבוּי הַמִּלְחָמָה הַבּוֹרֵחַ צֶ’רְצִ’יל

חַי אוֹ מֵת, אֶל הַמִּשְׂרָד הַזֶּה.

בְּשֵׁם וַעֲדַת־הַמִּשְׁנֶה שֶׁל הַמַּחְלָקָה הַחֲמִישִׁית

(חָתוּם) לודק. דֶּא־הַז, מַזְכִּיר.

צָהֳרֵי ה־18 לַחֹדֶשׁ נִגְרְרוּ בַּעֲצַלְתַּיִם אֶל סוֹפָם. זוֹכֵר אֲנִי שֶׁבִּלִּיתִי רֹב אוֹתָן הַשָּׁעוֹת בְּקְרִיאַת “הֶחָטוּף” מֵאֵת סְטִיוֶנְסוֹן. אוֹתָם הַדַּפִּים הַמַּקְסִימִים, הַמְּתָאֲרִים אֶת בְּרִיחָתָם שֶׁל דָּוִד בַּלְפוּר וְאֵלֶּן בְּרֶק לַגֵּיאָיוֹת, עוֹרְרוּ רְגָשׁוֹת שֶׁהָיוּ יְדוּעִים לִי מִבְּשָׂרִי. לִהְיוֹת בּוֹרֵחַ, לִהְיוֹת אָדָם נִרְדָּף, לִהְיוֹת “נִדְרָשׁ”, הֲרֵי זֶה נִסָּיוֹן נַפְשִׁי לְעַצְמוֹ. לְהִסְתַּכֵּן בִּשְׂדֵה־קֶטֶל, לְהָעֵז פָּנִים בִּפְנֵי כַּדּוּרִים אוֹ פְּגָזִים – הֲרֵי זֶה עִנְיַן אֶחָד; לְהַרְגִּישׁ, שֶׁהַמִּשְׁטָרָה דּוֹלֶקֶת אַחֲרֶיךָ – עִנְיָן לְעַצְמו. הַצֹרֶךְ לְהִסְתַּתֵּר וְלֶאֱחֹז עֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, מוֹלִיד רֶגֶשׁ שֶׁל אַשְׁמָה מַמָּשִׁית, הַחוֹתֵר תַּחַת יְסוֹדוֹת הַמּוּסָר. הַרְגָּשָׁה זוֹ, שֶׁבְּכָל עֵת וְשָׁעָה עֲלוּלִים שְׁלִיחֵי הַחֹק לְהִתְיַצֵּב לְפָנֶיךָ, עָלוּל כָּל אָדָם זָר לְהַצִּיג לְךָ שְׁאֵלוֹת: “מִי אַתָּה?” “מֵאַיִן בָּאתָ?” “לְאָן פָּנֶיךָ מוּעָדוֹת?” – שְׁאֵלוֹת שֶׁאֵין עָלֵיהֶן תְּשׁוּבָה מַשְׂבִּיעָה רָצוֹן – מְעַרְעֶרֶת אֵת מִבְנֶה בִּטְחוֹנְךָ הָעַצְמִי. בְּכָל נִימֵי נִשְׁמָתִי פָּחַדְתִּי מִפְּנֵי הַנִּסָיוֹן, שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהִתְנַסּוֹת בּוֹ בְּקוֹמָטִי פּוֹרְט, נִסָּיוֹן שֶׁעָלַי לַעֲמֹד בּוֹ בְּשֶׁקֶט אֵין־אוֹנִים, אִם רְצוֹנִי לְהָבִיא אֵת בְּרִיחָתִי מִפְּנֵי הָאוֹיֵב לִידֵי סִיּוּמָהּ הַמֻּצְלָח.

בְּעוֹד אֲנִי שָׁקוּעַ בְּהַרְהוֹרִים אֵלֶּה, הִדְהִימַנִי קוֹל יְרִיּוֹת שֶׁל רוֹבִים קְרוֹבִים, שֶׁבָּאוּ לִמְקֻטָּעִין בָּזוֹ אַחֵר זוֹ. סְבָרָה קוֹדֶרֶת עָלְתָה בְּדַעְתִּי. הַבּוּרִים בָּאוּ! הוֹוַרְד וְקֹמֶץ הָאַנְגְּלִים שֶׁלוֹ מָרְדוּ בְּגָלוּי, בְּלֵב אֶרֶץ הָאוֹיֵב! נִאֱסַר עָלַי בְּאִסּוּר חָמוּר לַעֲזֹב אֵת מְקוֹם מַחֲבוֹאִי מֵאֲחוֹרֵי הָאַרְגָּזִים הָרֵיקִים, וִיְהִי מָה, וּלְפִיכָךְ נִשְׁאַרְתִּי שָׂם בְּלֵב מָלֵא חֲרָדָה. בִּמְהֵרָה נִתְבַּדּוּ כָּל חַשְׁשׁוֹתַי הַקָּשִׁים. קוֹלוֹת מְשׂוֹחֲחִים הִגִּיעוּ אֵלַי מִן הַמִּשְׂרָד, וּצְחוֹק עַלִּיז מְלַוֶּה אוֹתָם. נִכָּר, שֶׁזּוֹהִי שִׂיחַת יְדִידִים וְרֵעִים. חָזַרְתִּי אֶל פְָרָשָׁתוֹ שֶׁל אֵלֶּן בְּרֶק. סוֹף סוֹף נָדַמּוּ הַקּוֹלוֹת, וּלְאַחֵר שָׁעָה קַלָּה נִפְתְּחָה דֶּלֶת חַדְרֵי, וּבַפֶּתַח הוֹפִיעוּ פָנָיו הַחִוְּרִים, הַקּוֹדְרִים שֶׁל מַר הוֹוֵַרְד, וְחִיּוֹךְ רָחָב פָּשׁוּט עֲלֵיהם. הוּא סָגַר אֵת הַדֶּלֶת מֵאֲחוֹרָיו, וְצַעַד בִּזְהִירוּת לְעֻמָּתִי, מִתּוֹךְ עֲלִיצוּת גְּלוּיָה.

“קוֹרְנֶט־הַשָּׂדֶה הָיָה כָּאן”, אָמַר. “לֹא, הוּא לֹא חִפֵּשׂ אוֹתְךָ. הוּא מְסַפֵּר, שֶׁתְּפָסוּךָ אֶתְמוֹל בְּוָטֶרְפַל־בּוֹוֶן. אוּלָם אֲנִי לֹא רָצִיתִי שֶׁיַּרְבֶּה בְּחִטּוּטִים, עַל כֵּן עוֹרַרְתִּי אוֹתוֹ לְתַחֲרוּת שֶׁל יְרִיּוֹת רוֹבִים בְּבַקְבּוּקִים. הוּא זָכָה בִּשְׁתֵּי לִירוֹת מִכִּיסִי וְהִסְתַּלֵּק, מְאֻשָּׁר עַד לְאֵין כָּמוֹהוּ”.

“הַכֹּל מְסֻדָּר בִּשְׁבִיל הַלַּיְלָה”, הוֹסִיף.

“מֶה עָלַי לעֲשׂוֹת?” שָׁאַלְתִּי.

“לֹא כְלוּם, בְּפַשְׁטוּת, תֵּלֵךְ אַחֲרַי, כְּשֶׁאָבוֹא לָקַחַת אוֹתְךָ”.

* * * * *

ב־19 לְדֵצֶמְבֶּר, בְּשָׁעָה שְׁתַּיִם אַחַר חֲצוֹת, חִכִּיתִי לָאוֹת, וְכֵלַי עָלַי. הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה. מְאָרְחִי הוֹפִיעַ. הוּא אוֹתֵת בְּיָדוֹ. אִישׁ מֵאִתָּנוּ לֹא הִשְׁמִיעַ מִלָּה. הוּא עָבָר לְפָנַי, דֶּרֶךְ הַמִּשְׂרָד, אֶל מַסְלוּל־הַמִּשְׁנֶה, בִּמְקוֹם שֶׁעָמְדוּ שְׁלשֶׁת קְרוֹנוֹת־הַמִּטְעָן הַגְּדוֹלִים. שָׁלֹשׁ דְּמֻיּוֹת – כַּנִּרְאֶה דְּיוּסְנֶפּ וְהַכּוֹרִים – הָיוּ מְהַלְּכוֹת בְּכִוּוּנִים שׁוֹנִים לְאוֹר הַיָּרֵחַ. חֲבוּרַת קָפִירִים עָסְקָה בִּטְעִינַת חֲבִילָה עֲצוּמָה עַל הַקָּרוֹן הָאֲחוֹרִי. הוֹוַרְד צָעַד לְעֻמַּת הַקָּרוֹן הָרִאשׁוֹן וְעָבַר אֵת הַפַּסִים מִקָּצֵהוּ. בְּעוֹדוֹ עוֹשֶׂה כֵּן, אוֹתֵת בְּיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית. נֶאֱחַזְתִּי בִּכְלִיאֵי־הַקְּרוֹנוֹת¹¹⁰ וְרָאִיתִי לְפָנַי חוֹר, בֵּין חֲבִילוֹת הַצֶּמֶר וּקְצֵה הַקָּרוֹן, שֶׁיָּכֹלְתִּי לְהִדָּחֵק לְתוֹכוֹ בְּצִּמְצוּם. מִמֶנּוּ הוֹלִיכָה מִנְהָרָה צָרָה, עֲשׂוּיָה חֲבִילוֹת־צֶמֶר, אֶל מֶרְכַּז הַקָּרוֹן. כָּאן הָיָה רֶוַח, שֶׁרָחְבּוֹ כְּדֵי שְׁכִיבָה, וְגָבְהוֹ כְּדֵי יְשִׂיבָה. בְּמָקוֹם זֶה שִׁכַּנְתִּי עַצְמִי.

לְאַחֵר שָׁלֹשׁ אוֹ אַרְבַּע שָׁעוֹת, כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֵלַי זַהֲרוּרִי אוֹר יוֹם מִבַּעַד לִבְקִיעֵי מִקְלָטִי וְסִדְקֵי הַקְּרָשִׁים שֶׁבְּרִצְפַּת הַקָּרוֹן, נִשְׁמְעָה הֲמוּלַּת קַטָּר מִתְקָרֵב. אַחֲרֶיהָ בָּא רַעַשׁ הַמַּצְמֵדִים, בְּחַבְּרָם אֶת הַקְּרוֹנוֹת. וְשׁוּב, לְאַחַר הַפְסָקָה נוֹסֶפֶת, הָמוּ גַּלְגָּלֵי הָרַכֶּבֶת, בַּמַּסָּע לְמָחוֹז אַלְמוֹנִי.

עַתָּה עָשִׂיתִי אֶת חֶשְׁבּוֹן מִשְׁכָּנִי הֶחָדָשׁ וְאוֹצְרוֹת הַתַּחְמֹשֶׁת וְהַצֵּדָה שֶׁהוּכְנוּ בּוֹ. בָּרֹאשׁ וּבְרִאשׁוֹנָה מָצָאתִי אֶקְדֹחַ. הָיְתָה בּוֹ תְּמִיכָה מוּסָרִית, אַף כִּי קָשֶׁה הָיָה לִרְאוֹת, מָה תּוֹעֶלֶת אָפִיק מִמֶּנוּ בְּכָל בְּעָיָה, הָעֲלוּלָה לִתְבֹּעַ מִמֶּנִי אֶת פִּתְרוֹנָהּ. בַּשְׁנִיָּה מָצָאתִי שְׁתֵי תַּרְנְגֹלוֹת צְלוּיוֹת, נִתְחֵי בָּשָׂר אֲחָדִים, כִּכַּר־לֶחֶם, אֲבַטִּיחַ צָהֹב וּשְׁלֹשָׁה בַּקְבּוּקֵי תֵּה קַר. הַנְּסִיעָה לִשְׂפַת־הַיָּם הָיְתָה צְרִיכָה לְהִמָּשֵׁךְ לֹא יוֹתֵר מִשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת, אוּלָם אִישׁ לֹא יָכוֹל לַחֲזוֹת מֵרֹאשׁ אֶת הָעִכּוּבִים הָעֲלוּלִים לָחוּל בַּתְּנוּעָה הַמִּסְחָרִית הִרְגִילָה בִּימֵי מִלְחָמָה.

מֵעֲתָּה הָיָה דֵּי אוֹר בִּמְקוֹם מַחֲבוֹאִי. הָיוּ דֵּי חֲרַכִּים בְּקַרְשֵׁי צַלְעוֹתָיו וְרִצְפָּתוֹ שֶׁל הַקָּרוֹן, וּבְעַד אֵלֶּה מָצָא הָאוֹר אֶת דָּרְכּוֹ בֵּין חֲבִילוֹת הַצֶּמֶר. בַּהֲנִיעִי אֶת עַצְמִי לְאֹרֶךְ הַמִּנְהָרָה אֶל קְצֵה הַקָּרוֹן מָצָאתִי בָּקִיעַ, קָרוֹב לִשְׁמִינִית הָאִינְץ' בְּרֹחַב, וּבַעֲדוֹ יָכֹלְתִּי לַחֲזוֹת מַרְאֶה חֶלְקִי שֶׁל הָעוֹלָם הַחִיצוֹנִי. כְּדֵי לַעֲקֹב אַחַר הִתְקַדְּמוּת הַמַּסָּע, לָמַדְתִּי מִלְּכַתְחִלָּה בַּעַל פֶּה אֶת שְׁמוֹת כָּל הַתַּחֲנוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ. זוֹכֵר אֲנִי רַבּוֹת מֵאֵלֶּה עַד הַיּוֹם הַזֶּה: וִיטְבַּנְק, מִידֶלְבִּירְךְ, בֶּרְכֶנְדָּל, בֶּלְפַסְט, דַּלְמַנּוּתָה, מָכָדוֹדוֹרְפּ, וָטֶרְפַל בּוֹוֶן, וָטֶרְפַל אוֹנְדֶר, אֶלַנְדְּס, נוֹיְט כֵדַכְט וְעוֹד וְעוֹד, עַד קוֹמָטִי פּוֹרְט. הִגַּעְנוּ בֵּינְתַיִם לְוִיטְבַּנְק. בִּנְּקֻדָּה זוֹ נִתְחַבֵּר קַו־הַמִּשְׁנֶּה מִן הַמִּכְרֶה אֶל מֵסִלַּת־הַבַּרְזֶל. כָּאן, לְאַחַר שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת שֶׁל שְׁהִיּוֹת וְהַעֲבָרוֹת מִפַּסִים לְפַסִּים, רֻתַּקְנוּ כַּנִּרְאֶה, לְרַכֶּבֶת סְדִירָה, וְלֹא אָרְכָה עוֹד הַשָּׁעָה עַד שֶׁזַּזְנוּ מִתּוֹךְ מְהִירוּת יְתֵרָה, לִשְׂבִיעוּת־רְצוֹנִי הַגְּמוּרָה.

כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם נָסַעְנוּ מִזְרָחָה דֶּרֶך הַטְּרַנְסְוַאַל. מִשֶּׁחָשַךְ הַיּוֹם, עֻכַּבְנוּ לְמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה בַּתַּחֲנָה, שֶׁלְּפִי חֶשְׁבּוֹנִי הָיְתָה וָטֶרְפַל בֹּווֶן. הִשְׁלַמְנוּ קָרוֹב לְמַחֲצִית נְסִיעָתֵנוּ. אוּלָם עַד אֵימָתַי נִהְיָה תְּקוּעִים בְּמַסְלוּל־מִשְׁנֶה זֶה? אֶפְשָׁר שֶׁנְּחַכֶּה כַּמָּה יָמִים; וּוַדַּאי שֶׁלֹּא נֵצֵא לְפָנַי בֹּקֶר יוֹם־הַמָּחֳרָת. בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁעוֹת הָאֲרֻכְוֹת שֶׁל הַיּוֹם הָיִיתִי מוּטָּל עַל רִצְפַּת הַקָּרוֹן וּמַעֲסִיק אֶת מֹחִי בְּמֵיטַב יָכָלְתִּי, בְּתָאֲרִי לְעָצְמִי מַחֲזוֹת מַרְהִיבִים שֶׁל תַּעֲנוּגוֹת הַחֵרוּת, הַהִתְרַגְּשׁוּת בְּשׁוּבִי לַשֹׁרוּת בַּצָּבָא, הַתְּשׁוּאוֹת שֶׁיְקַדְּמוּ אֶת בְּרִיחָתִי הַמֻּצְלַחַת – וְעִם זֶה לֹא הִרְפּוּ מִמֶּנִי אַף לְרֶגַע הַחֲשָׁשׁוֹת לְחִפּוּשִׁים עַל הַגְּבוּל, נִסָיוֹן שֶׁאֵין לְהִמָּנַע מִמֶנּוּ וְהוּא הוֹלֵךְ וְקָרֵב. עַתָּה נִתְעוֹרֵר בַּלִּבִּי חֲשָׁשׁ חָדָשׁ. רָצִיתִי לִישֹׁן. בֶּאֱמֶת, לֹא יָכֹלְתִּי עוֹד לִהְיוֹת עֵר. אֲבָל אֶפְשָׁר שֶׁבִּשְׁנָתִי אַשְׁמִיעַ קוֹל נָחֲרָה! וָאֵם אֶהְיֶה נוֹחֵר בְּשָׁעָה שֶׁהָרַכֶּבֶת נָחָה עַל מַסְלוּל־הַמִּשְׁנֶה הַדּוֹמֵם, אֶפְשָׁר שֶׁיִּשְׁמָעוּנִי. וְאִם יִשְׁמָעוּנִי! הֶחֱלַטְתִּי מִבְּחִינָה עֶקְרוֹנִית, כִּי מִדַּת הַזְּהִירוּת נוֹתֶנֶת, שֶׁאֶמָּנַע מִתְּנוּמוֹת, וּלְאַחַר שָׁעָה קַלָּה נָפְלָה עָלַי תַּרְדֵּמָה מְבֹרֶכֶת, וָלֹא הֱקִיצוֹתִי עַד מָחֳרַת הַבֹּקֶר, לְקוֹל רַעַשׁ וּמַדְחֵפָה שֶׁל קְרוֹנוֹת־הָרַכֶּבֶת, שֶׁחֻבְּרוּ שׁוּב אֶל הַקַּטָּר.

בֵּין וָטֶרְפַל בּוֹוֶן לְוָטֶרְפַל אוֹנְדֶר מוֹרָד תָּלוּל, שֶׁהַקַּטָּר עוֹשֶׂה בּוֹ דָּרְכּוֹ בְּאֶמְצָעוּת תִּשְׁלֹבֶת בְּפַס־שִׁנַּיִם. כָּאן הוַּאָּטה מְהִירוּת הָרַכֶּבֶת עַד שְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה מִילִין לְשָׁעָה וּמְעֻבְדָּה זוֹ נִמְצֵאתִי לָמֵד, בְּוַדָּאוּת גְּמוּרָה, שֶׁהַתַּחֲנָה הַבָּאָה הִיא וָטֶרְפַל אוֹנְדֶר. גַּם כָּל הַיּוֹם הַזֶּה הָמוּ גַּלְגַּלֵּינוּ דֶּרֶךְ אֶרֶץ־הָאוֹיֵב, וּבְשָׁעָה מְאֻחֶרֶת אַחֲרֵי הַצָּהֳרָיִם הִגַּעְנוּ לְקוֹמָטִי פּוֹרְט, מְקוֹם הַסַּכָּנָה. בַּהֲצִיצִי בְּעַד חֲרַכַּי, יכלתי לִרְאוֹת שֶׁהַמָּקוֹם רְחַב־יָדַיִם הוּא, וּבוֹ כַּמָּה וְכַמָּה מַסְלוּלִים, שֶׁכַּמָּה רַכָּבוֹת חוֹנוֹת עֲלֵיהֶם. אֲנָשִׁים רַבִּים הִתְהַלְּכוּ עַל הָרְחָבָה, נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת רַבִּים וְהַרְבֵּה צְעָקוֹת וּשְׁרִיקוֹת. לְאַחַר סְקִירָה מֻקְדֶּמֶת שֶׁל הֲנַעֲשֶׂה חָזַרְתִּי, עִם הֵעָצֵר הָרַכֶּבֶת בַּתַּחֲנָה, אֶל מִשְׁגַּבִּי, לִפְנֵי וְלִפְנִים, וּבְכַסוֹתִי עַצְמִי בַּשַּׂק, הִשְׁתַּטַּחְתִּי עַל רִצְפַּת הַקָּרוֹן, וּבְלֵב דּוֹפֵק חִכִּיתִי לַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַמְּאֹרָעוֹת.

עָבְרוּ שָׁלֹשׁ אוֹ אַרְבַּע שָׁעוֹת, וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי, אִם נֶעֶרְכוּ חִפּוּשִׁים בְּרֵכַּבְתֵּנוּ אוֹ לֹא. פְּעָמִים אֲחָדוֹת עָבְרוּ אֲנָשִׁים, הָלוֹךְ וָשׁוֹב, עַל פְּנֵי הָרַכֶּבֶת, מְדַבְּרִים הוֹלַנְדִּית. אוּלָם מִכְסוֹת הַטַּרְפּוֹלִין לֹא סֻלְקוּ. וְנִרְאֶה, שֶׁלֹּא נֶעֶרְכָה כָּל בְּדִיקָה מְיֻחֶדֶת בַּקָּרוֹן. בֵּינָתַיִם עָרַב הַיּוֹם, וְהָיִיתִי מֻכְרָח לְקַבֵּל עָלַי הֶמְשֵׁךְ אֵין־סוֹפִי שֶׁל אִי־הַוַּדָּאוּת בְּמַצָּבִי. אָיֹם הָיָה הַדָּבָר, לְהִמָּצֵא כָּל הַזְּמַן הַזֶּה בְּעִנּוּיֵי־נֶפֶשׁ, לְאַחַר שֶׁעָבַרְתִּי בְּשָׁלוֹם כָּל אוֹתָן מֵאוֹת הַמִּילִין וְרַק אֵילוּ מֵאוֹת יַרְדִּים הִפְרִידוּ בֵּינִי לְבֵין הַגְּבוּל. שׁוּב זָכַרְתִּי אֶת הַסַּכָּנָה הַכְּרוּכָה בְּנַחֲרָה. אוּלָם לְבַסּוֹף נִרְדַּמְתִּי, וְלֹא אֻנָּה לִי כָּל רָע.

כְּשֶׁהֱקִיצוֹתִי, עוֹד הָיְתָה הָרַכֶּבֶת תְּקוּעָה בִּמְקוֹמָהּ. אוּלַי עוֹרְכִים בָּהּ חִפּוּשִׁים מְדֻקְדָּקִים בְּיוֹתֵר, וְזוֹ סִבַּת הָעִכּוּב הַמְמֻשָּׁךְ! וּסְבָרָה אֲחֶרֶת: אוּלַי שָׁכְחוּ אוֹתָנוּ עַל מַסְלוּל־הַמִּשְׁנֶה וְיַשְׁאִירוּ אוֹתָנוּ כָּאן יָמִים אוֹ שָׁבוּעוֹת. מִשְׁתּוֹקֵק הָיִיתִי מְאֹד לְהָצִיץ הַחוּצָה, אֲבָל כָּבַשְׁתִּי אֶת יִצְרִי. סוֹף סוֹף, בְּשָׁעָה אַחַת־עֶשְׂרֵה, חִבְּרוּ אוֹתָנוּ לָרַכֶּבֶת, וְכִמְעַט מִיָּד יָצָאנוּ לַדֶּרֶךְ. אִם נְכוֹנָה הָיְתָה הַשְׁעָרָתִי, כִּי הַתַּחֲנָה בָּהּ בִּלִּינוּ אֶת הַלַּיְלָה הָיְתָה קוֹמָטִי פּוֹרְט, הֲרֵי שְׁכְּבָר נִמְצֵאתִי בְּשֶׁטַח פּוֹרְטוּגָלִי. אוּלָם אֶפְשָׁר שֶׁשָּׁגִיתִי. אֶפְשָׁר, שֶׁטָּעִיתִי בַּחֶשְׁבּוֹן. אֶפְשָׁר שֶׁקַּיֶמֶת עוֹד תַּחֲנָה אַחַת לִפְנֵי הַגְּבוּל. אֶפְשָׁר, שֶׁהַחִפּוּשׂ עוֹמֵד לְהֵעָרֵךְ. אוּלָם כָּל הַסְּפֵקוֹת הָאֵלֶּה נִתְפַּזְּרוּ מִשֶּׁהִגִּיעָה הָרַכֶּבֶת לְתַחֲנָה הַבָּאָה. בַּהֲצִיצִי בְּעַד חֲרַכַּי, רָאִיתִי אֶת כִּפּוֹתֵיהֶם הָאֲחִידוֹת שֶׁל הַפְּקִידִים הַפּוֹרְטוּגָלִיִּים עַל הָרְחָבָה, וְאֶת הַשֵּׁם “רֵזָנָה גַּרְצִיָּה” עַל שֶׁלֶט־הַתַּחֲנָה. הִבְלַגְתִּי עַל רִגְשֵׁי שִׂמְחָתִי עַד שֶׁזַּזְנוּ שׁוּב. וְאַז, עִם הִתְחַדֵּשׁ הֲמוּלַת הַגַּלְגַּלִים בִּמְרוּצָתָם, שָׁלַחְתִּי אֶת רֹאשִׁי מִבַּעַד לְמִכְסֵה הַטַּרְפּוֹלִין, וְהִתְחַלְתִּי שָׁר וּמְצַעֵק וּמְקַרְקַר בְּקוֹל. מִתּוֹךְ רֶגֶשׁ הוֹדָיָה וַעֲלִיצוּת אַף יָרִיתִי מֵאֶקְדֹּחִי שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּאֲוִיר, בְּתוֹרַת few de joie. מַעֲשֵׁי־נַעֲרוּת אֵלֶּה עָבְרוּ לְלֹא עֹנֶשׁ. הָיְתָה שָׁעָה מְאֻחֶרֶת אַחֲרֵי הַצָּהֳרָיִם כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְלַוְרֶנְסוֹ מַרְקֶס. רַכַּבְתִּי נִכְנְסָה בִּמְלוֹא הַקִּיטוֹר לְקַרְפִּיף־הַסְּחוֹרוֹת שֶׁל הַתַּחֲנָה, וַהֲמוֹן קָפִירִים הִתְקַדֵּם לְעֻמָּתָהּ לִפְרֹק אֶת מִטְעָנָהּ.

אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, שֶׁהִגִּיעָה שְׁעָתִי לַעֲזֹב אֶת מְקוֹם־מַחֲבוֹאִי, בּוֹ בִּלִּיתִי קָרוֹב לִשְׁלֹשָׁה יְמֵי חֲרָדָה וּמְצוּקָה. עוֹד קֹדֶם לָכֵן הִשְׁלַכְתִּי אֶת כָּל שִׁיּוּרֵי הַמָּזוֹן וּמָחִיתִי כָּל סִמָּן לִשְׁהוּתִי בַּקָּרוֹן. עַתָּה הִתְחַמַּקְתִי מִקָּצֵהוּ, בֵּין הַמַּצְמֵדִים, וּכְשֶׁאֲנִי מִתְעָרֵב, בְּלִי מֵשִׁים, בֵּין הַקָּפִירִים וְהַבַּטְלָנִים הַמִּסְתּוֹבְבִים בַּקַּרְפִּיף – סְבִיבָה שֶׁהָיְתָה הוֹלֶמֶת אֶת צוּרָתִי הַפְּרוּעָה וְהַנַּאֲלָחָה – צָעַדְתִּי לְאִטִּי אֶל הַשַּׁעַר, וְנִקְלַעְתִּי לִרְחוֹבוֹתֶיהָ שֶׁל לַוְרֶנְסוֹ מַרְקֶס.

מָצָאתִי אֶת בּוּרְגֶנֶר מְחַכֶּה מִחוּץ לַשַּׁעַר. הֶחֱלַפְנוּ מַבָּטִים. הוּא פָּנָה וְהָלַךְ הָעִירָה, וַאֲנִי יָצָאתִי בְּעִקְבוֹתָיו, בְּמֶרְחָק עֶשְׂרִים יַרְד מִמֶּנוּ. עָבַרְנוּ כַּמָּה רְחוֹבוֹת וְעָקַפְנוּ פִּנּוֹת. פִּתְאֹם הִתְעַכֵּב וְעָמַד רֶגַע, לוֹטֵשׁ עֵינָיו אֶל גַּג הַבִּנְיָן מֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל הָרְחוֹב. הִבַּטְתִּי בְּאוֹתוֹ הַכִּוּוּן, וְהִנֵּה – חָזוֹן מְבֹרָךְ! – רָאִיתִי אֶת הַ“יּוּנְיוֹן גֶּ’ק” מִתְנוֹסֵס בִּצְבָעָיו הַמַּרְנִינִים. הָיְתָה זֹאת הַקּוֹנְסוּלְיָה הַבְּרִיטִית.

מַזְכִּירוֹ שֶׁל הַקּוֹנְסוּל הַבְּרִיטִי לֹא חִכָּה, כַּנִּרְאֶה, לְבוֹאִי.

“כְּלַךְ לְךָ”, אָמַר, “אֵין הַקּוֹנְסוּל יָכוֹל לִרְאוֹת אוֹתְךָ הַיּוֹם. בּוֹא לְמִשְׂרָדוֹ מָחָר בְּתֵשַׁע, אִם דָּרוּשׁ לְךָ מָה־שֶׁהוּא”.

לְשֵׁמַע דְּבָרָיו נִתְמַלֵּאתִי חֵמָה, וְחָזַרְתִּי עַל דְּרִישָׁתִי, לִרְאוֹת אֶת הַקּוֹנְסוּל בְּאֹפֶן אִישִׁי תֵּכֶף וּמִיָּד, בְּקוֹל רָם כָּל כָּךְ, שֶׁאוֹתוֹ אָדוֹן, בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, הֵצִיץ בְּעַד הַחַלּוֹן, וּלְבַסּוֹף יָרַד אֶל פֶּתַח הַבַּיִת וְשָׁאַל לִשְׁמִי. מֵאוֹתוֹ רֶגַע נָהֲגוּ בִּי מִדָּה רַבָּה וְיתֵרָה שֶׁל הַכְנָסַת־אוֹרְחִים. אַמְבַּטְיָה חַמָּה, בְּגָדִים נְקִיִּים, סְעֻדָּה מְצֻּיָּנָה, אֶפְשָׁרוּת לְמִשְׁלוֹחַ טֵלֶגְרָמוֹת – כָּל חֶפְצִי נִתַּן לִי.

בָּלַעְתִּי מַמָּשׁ אֶת חֲבִילַת הָעִתּוֹנִים שֶׁהוּבְאָה לְפָנַי. מְאֹרָעוֹת כַּבִּירִים הִתְרַחֲשׁוּ מֵאָז טִפַּסְתִּי עַל קִיר בֵּית־הַסֵּפֶר הַמֶּמְשַׁלְתִּי לַדֻּגְמָא. “הַשָּׁבוּעַ הַשָּׁחוֹר” שֶׁל הַמִּלְחָמָה בַּבּוּרִים יָרַד עַל הַצָּבָא הַבְּרִיטִי. הַגֵּנֵרָל גֵּטָקְר בִּסְטוֹרְמְבֶּרְג, לוֹרְד מֵתוּאֶן בְּמֵגֶרְסְפוֹנְטֵין וְסֶר רֶגְוֶרְס בָּלֶר בְּלוֹלֶנְזוֹ, כֻּלָּם נָחֲלוּ תְּבוּסוֹת אֲיֻמּוֹת, עִם אֲבֵדוֹת שֶׁכְּמוֹהֶן לֹא יָדְעָה אַנְגְּלִיָּה מֵאָז מִלְחֶמֶת קְרִים. כָּל אֵלֶּה עוֹרְרוּנִי לַשּׁוּב וּלְהִסְתַּפֵּחַ לַצָּבָא, וְהַקּוֹנְסוּל עַצְמוֹ אַדִּיר הָיָה חֶפְצוֹ גַּם הוּא, לְסַלֵּק אוֹתִי מִלַּוְרֶנְסוֹ מַרְקֶס, הַמְּלֵאָה בּוּרִים וְאוֹהֲדֵי הַבּוּרִים. לְמַזָּלִי הַטּוֹב עָמְדָה הַסְּפִינָה, הַהוֹלֶכֶת מִדֵּי שָׁבוּעַ לְדֶרְבֶּן, לְהַפְלִיג בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב דַּוְקָא. לְמַעֲשֶׂה, אֶפְשָׁר לוֹמַר, שֶׁמּוּעֵד הַפְלָגָתָהּ הָיָה קָשׁוּר בְּמוֹעֵד רַכַּבְתִּי, כְּבַיָּכוֹל. בִּסְפִינָה זוֹ הֶחֱלַטְתִּי לָרֶדֶת.

הַיְּדִיעָה עַל בּוֹאִי פָּשְׁטָה כָּאֵשׁ בְּכָל רַחֲבֵי הָעִיר, וּבִשְׁעַת סְעֻדַּת־הָעֶרֶב נִבְהַל הַקּוֹנְסוּל לְכַתְּחִלָּה, בִּרְאוֹתוֹ קְבוּצַת אֲנָשִׁים זָרִים בְּתוֹךְ הַגַּן. אוּלָם נִתְבָּרֵר, כִּי אֵלֶּה הֵם אַנְגְּלִים, מְזֻיָּנִים כַּהֲלָכָה, שֶׁחָשׁוּ אֶל הַקּוֹנְסוּלְיָה וּמָנוּי וְגָמוּר אִתָּם לְהִתְנַגֵּד לְכָל נִסָּיוֹן לַשּׁוּב וְלִתְפֹּס אוֹתִי. תַּחַת מִשְׁמַר הַאֲדוֹנִים הַפַּטְרִיּוֹטִיִּים הַלָּלוּ, צָעַדְתִּי לָבֶטַח דֶרֶך רְחוֹבוֹת הָעִיר אֶל הַנָּמֵל, וּבְשָׁעָה עֶשֶׂר, לְעֵרֶךְ, נִמְצֵאתִי עַל מֵי־מֶלַח בָּאֳנִיַּת הַקִּיטוֹר “אִנְדּוּנָה”.

מִשֶּׁהִגַּעְתִּי לְדֶרְבֶּן, מָצָאתִי עַצְמִי מֻכְתָּר בְּכֶתֶר גִבּוֹר נוֹדָע בַּקָּהָל. נֶעֶרְכָה לִי קַבָּלַת־פָּנִים, כְּאִלּו זָכִיתִי לְנִצָּחוֹן גָּדוֹל בַּמַּעֲרָכָה. הַנָּמֵל קֻשַּׁט בִּדְּגָלִים. תִּזְמֹרוֹת וַהֲמוֹנִי אָדָם הִצְטוֹפְפוּ עַל הַמַּעֲגָנוֹת. הָאַדְמִירַל, הַגֵּנֵרַל, רֹאשׁ הָעִירִיָּה מִיהֲרוּ לָאֳנִיָּה, לִלְחֹץ אֶת יָדִי. נִקְרַעְתִּי לִגְזָרִים כִּמְעַט, מִתּוֹךְ אֲדִיבוּת נִלְהֶבֶת זוֹ. נִשָּׂא בִּסְעָרָה עַל כִּתְפֵי הֶהָמוֹן, הוּבֵאתִי אֶל מַדְרְגוֹת בֵּית־הָעִירִיָּה, וְלֹא אָבוּ לְהַרְפּוֹת מִמֶּנִי עַד שֶׁאֶשָּׂא נְאֻם, וּלְאַחַר טְעָנוֹת וּמַעֲנוֹת, כַּנָהוּג, עָשִׂיתִי רְצוֹנָם. טֵלֶגְרָמוֹת אֵין מִסְפָּר מִכָּל חֶלְקֵי הָעוֹלָם זָרְמוּ אֵלַי, וְכַךְ יָצָאתִי אוֹתוֹ עֶרֶב אֶל מַחֲנֵה הַצָּבָא, וְזֵר הַנִּצָּחוֹן עַל רֹאשִׁי.

גַּם כָּאן נִתְקַבַּלְתִּי בַּחֲמִימוּת יְתֵרָה. שֻׁכַּנְתִּי בְּאוֹתוֹ צְרִיף־רַקָּעִים עַצְמוֹ, שֶׁבְּמֶרְחַק מֵאָה יַרְדִּים מִמֶּנּוּ לֻקַּחְתִּי שֶׁבִי לִפְנֵי קְצָת יוֹתֵר מֵחֹדֶשׁ יָמִים, וְכָאן חַגּוֹתִי בִּסְעֻדַּת־עֶרֶב שְׁבֵעָה וּפְשׁוּטָה, כְּמִנְהָג נָטָל, אֶת יוֹם גְּאֻלָּתִי וְעֶרֶב חַג־הַמּוֹלָד יַחַד, עִם יְדִידַי הָרַבִּים.

 

פֶּרֶק עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה: שׁוּב עִם הַצָּבָא    🔗

נִמְצֵאתִי לָמֵד, שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁבוּעוֹת בָּהֶם הָיִּיתִי שְׁבוּי־מִלְחָמָה, יָצָא לִי שֵׁם בַּמּוֹלֶדֶת. הַתַּפְקִיד שֶׁמִּלֵּאתִי בָּרַכֶּבֶת הַמְשֻׁרְיֶנֶת תֹּאַר בְּהַגְזָמָה עַל יְדֵי פּוֹעֲלֵי הָרַכֶּבֶת וְהַפְּצוּעִים, שֶׁחָזְרוּ בְּשָׁלוֹם עַל גַּבֵּי הַקַּטָּר. סִפּוּר־הַמַּעֲשֶׂה נִמְסַר לְאַנְגְּלִיָּה עִם הַרְבֵּה תּוֹסָפוֹת מְגֻשָּׁמוֹת אוֹ נִמְלָצוֹת עַל יְדֵי כַּתָּבֵי־הָעִתּוֹנִים, שֶׁנִּתְאַסְּפוּ בְּאֶסְטְקוּר. לְפִיכָךְ הִרְבּוּ הָעִתּוֹנִים לְהַפְלִיג בְּשֶׁבַח הִתְנַהֲגוּתִי. בְּשׂוֹרַת בְּרִיחָתִי, שֶׁנּוֹסְפָה עַל כָּל אֵלֶּה, לְאַחַר תִּשְעַת יְמֵי מְתִיחוּת וּשְׁמוּעוֹת עַל הִתָּפְסִי מֵחָדָשׁ, עוֹרְרָה נַחְשׁוֹל חָדָשׁ שֶׁל קִלּוּסִין בַּצִּבּוּר.

עֵין הַנֹּעַר לְהַרְפַּתְקָאוֹת, עֵין הָעִתּוֹנוּת – לְפִרְסֹמֶת. וַדַּאי זָכִיתִי בִּשְׁנֵיהֶם. אוֹתָהּ שָׁעָה נִתְפַּרְסַמְתִּי לְמַדַּי. הָאֻמָּה הַבְּרִיטִית חָשָׁה אָז בִּכְאֵבָן שֶׁל כַּמָּה תְּבוּסוֹת צְבָאִיּוֹת, מִסּוּג אֵלֶּה הַדְּרוּשׁוֹת כֹּה תְּכוּפוֹת כְּדֵי לְעוֹרְרָהּ לְאִמּוּץ כָּל כֹּחוֹתֶיהָ, וְהַיְדִיעָה, שֶׁעָרְמָתִי עָמְדָה לִי לְהֵחָלֵץ מִידֵי הַבּוּרִים, נִתְקַבְּלָה בְּסִפּוּק רַב, שֶׁהָיָה בּוֹ, בְּלִי סָפֵק, הַרְבֵּה מִן הַהַפְרָזָה. דָּבָר זֶה הוֹלִיד בְּהֶכְרַח תְּגוּבָה שְׁלִילִית, וּנְעִימָה שֶׁל פְּגִיעָה בִּכְבוֹדִי – אַף הִיא שֶׁלֹּא מִמִּדַּת הַדִּין – הֵחֵלָה מִתְעָרֶבֶת בְּדִבְרֵי־הַקִּלּוּסִין הַמֻּפְרָזִים. כָּךְ, לְמָשָׁל, נֶאֱמַר בַּ“טְּרוּת” מִיּוֹם 23 לְנוֹבֶמְבֶּר:

… הָרַכֶּבֶת נֶהֶפְכָה, וּמַר צֶ’רְצִ’יל הִזְעִיק אֶת הַפְּלֻגָּה, כְּפִי הַמְסֻפָּר, בְּקָרְאוֹ: “הֱיוּ בְּנֵי־חָיִל! הֱיוּ בְּנֵי־חָיִל”! אוּלָם יֵשׁ לִשְׁאֹל, מֶה עָשׂוּ אֵפוֹא הַקְּצִינִים מְפַקְּדֵי־הַפְּלֻגָּה? וְשׁוּב, הַאֻמְנָם הֶרְאוּ הָאֲנָשִׁים בְּהִתְנַהֲגוּתָם, שֶׁאֵינָם בְּנֵי־חָיִל? הַאֶפְשָׁר, שֶׁקְּצִינִים מְפַקְּדִים בִּשְׂדֵה־קֶטֶל יַרְשׁוּ לְעִתּוֹנַאי “לְהַזְעִיק” אֶת אֵלֶּה הַנְּתוּנִים לְפִקּוּדָם?"

הַ“פֵנִיכְּס” (אֵינוֹ קַיָּם עַתָּה) כָּתַב בָּ־23 לְנוֹבֶמְבֶּר: “הַסִּפּוּר, שֶׁמַר וִינְסְטוֹן צֶּ’רְצִ’יל הִצִּיל חַיֵּי אָדָם פָּצוּעַ בְּרַכֶּבֶת מְשֻׁרְיֶנֶת מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת, בְּלִי סָפֵק. אַף אֶפְשָׁר, שֶׁתָּפַס רוֹבֶה וְיָרָה בְּאַחַד הַבּוּרִים. אוּלָם מִתְעוֹרֶרֶת הַשְּאֵלָה, מֶה הָיָה מַעֲשֵׂהוּ בָּרַכֶּבֶת הַמְשֻׁרְיֶנֶת? לֹא הָיְתָה לוֹ זְכוּת לְכָךְ, בְּשׁוּם פָּנִים. הוּא אֵינֶנּוּ חַיָּל עַתָּה, אַף כִּי שִׁמֵּשׁ פַּעַם כְּקָצִין בְּחֵיל־הַהוּסַרִים הָרְבִיעִי. וְשׁוֹמֵעַ אֲנִי, שֶׁגַּם אֵינֶנּוּ מְיַצֵּג עוֹד אֶת הַ”מּוֹרְנִינְג פּוֹסְט“. אַחַת הִיא אֵפוֹא מִן הַשְּׁתַּיִם: מִי שֶׁפִּקֵּד עַל רַכֶּבֶת מְשֻׁרְיֶנֶת אֻמְלָלָה זוֹ עָבַר עַל גְּבוּלוֹת סַמְכוּתוֹ בְּהַרְשׁוֹתוֹ לְמַר צֶ’רְצִ’יל לִנְסֹעַ בָּה, אוֹ שֶׁמַּר צֶ’רְצִ’יל הוֹרָה לְעַצְמוֹ הֶתֵּר זֶה, שֶׁאֵין לוֹ כָּל הַצְדָּקָה, לִנְסֹעַ בְּלִי רְשׁוּת וְהוֹסִיף בְּכָךְ עַל הָאַחֲרָיוּת, הַכְּבֵדָה כְּשֶׁהִיא לְעַצְמָּה, שֶׁל הַקָּצִין הַמְפַקֵּד”…

הַ“פֵנִיכְּס” הִמְשִׁיךְ בְּקֹר־רוּחַ מֻפְלָא לְמַדַּי, לְגַבֵּי אָח לַמּוֹלֶדֶת, שֶׁנִּמְצָא עֲדַיִן בִּידֵי הָאוֹיֵב וְעִנְיָנוֹ טֶרֶם הִגִּיעַ לִידֵי הַכְרָעָה:

“יֵשׁ לְקַוּוֹת בְּתָם לֵבָב, שֶׁמַּר צֶ’רְצִ’יל לֹא יוּמַת בִּירִיָּה. עִם זֶה לֹא נוּכַל לִתְלוֹת אֶת הַקּוֹלָר בַּגֵּנֵרַל הַבּוּרִי, אִם יְצַוֶּה לְהַעֲלוֹתוֹ לַגַּרְדֹּם. אָדָם שֶׁאֵינוֹ לוֹחֵם אֵינוֹ רַשַּׁאי לָשֵׂאת נֶשֶׁק. בִּימֵי מִלְחֶמֶת הַצָּרְפַתִּים בַּפְּרוּסִים הוּצְאוּ כָּל נוֹשְׂאֵי־נֶשֶׁק שֶׁאֵינָם לוֹחֲמִים לַהוֹרֵג, כְּשֶׁנִּתְפְּסוּ; וַהֲרֵי יִקְשֶׁה עָלֵינוּ לִדְרשׁ מִן הַבּוּרִים יַחַס יוֹתֵר אֱנוֹשִׁי, מִשֶּׁהֶרְאוּ הַצָּרְפַתִּים וְהַגֶּרְמָנִים בַּעֲלֵי הַתַּרְבּוּת הַגְּבֹהָה”…

הַ“דֵּילִי נֵישׁוֹן” (אַף הוּא אֵינוֹ קַיָּם עוֹד) כָּתַב בַּ־16 לְדֵצֶמְבֶּר: “בְּרִיחָתוֹ שֶׁל מַר צֶ’רְצִ’יל אֵין רוֹאִים אוֹתָהּ בַּחוּגִים הַצְּבָאִיִּים כְּמַעֲשֶׂה רַב וְאַף לֹא כַּעֲלִילַת־כָּבוֹד. הוּא נִתְפַּס כְּלוֹחֵם, וּמוּבָן שֶׁהָיָה חַיָּב בְּאוֹתוֹ הֵן־צֶדֶק עַצְמוֹ, בּוֹ הִתְחַיְבוּ הַקְּצִינִים שֶׁנִלְקְחוּ שֶׁבִי. אוּלָם הוּא בָּחַר לְזַלְזֵל בְּהִתְחַיְּבוּת־הַכָּבוֹד, וְאָנוּ לֹא נֻפְתַּע, אִם הַשִּׁלְטוֹנוֹת בִּפְרֵטוֹרְיָה יֹאחֲזוּ בְּאֶמְצָעִים חֲמוּרִים יוֹתֵר, לִמְנוֹעַ הִתְנַהֲגוּת כָּזוֹ בֶּעָתִיד”…

וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן, הַ“וֶּסְטְמִינְסְטֶר גֵּזֶט” כָּתַב בְּ־26 לְדֵצֶמְבֶּר: “מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל הוּא שׁוּב בֶּן־חוֹרִין. בַּחֲרִיפוּתוֹ הָרְגִילָה עָלָה בְּיָדוֹ לִבְרֹחַ מִפְּרֵטוֹרְיָה; וְהַמֶּמְשָׁלָה הַמְּקוֹמִית מְבַקֶּשֶׁת לְגַלּוֹת אֶת נְסִיבּוֹת הַבְּרִיחָה, עַד כָּאן – דְּבָרִים כְּתִקְנָם. אוּלָם בְּעוֹד שֶׁמַּעֲשֵׂה הַפְּלֵטָה מֻתָּר בְּהֶחְלֵט, לְפִי כְּלָלֵי הַמִּשְׂחָק, הִנְנוּ מוֹדִים, שֶׁקָּשֶׁה לָנוּ לְהָבִין אֶת דְּבַר הַבַּקָּשָׁה שֶׁהִגִּישׁ מַר צֶ’רְצִ’יל, לְפִי הַמְסֻפָּר, לַגֵּנֵרַל יוּבֶּרְט, לְשַׁחְרְרוֹ עַל סֶמֶךְ הָעֻבְדָּה, שֶׁהוּא כַּתָּב שֶׁל עִתּוֹן וְ”לֹא לָקַח חֵלֶק בַּמַּעֲרָכָה“. שִׁפְשַׁפְנוּ אֶת עֵינֵינוּ, כְּשֶׁקָּרָאנוּ זֹאת. כְּלוּם לֹא קָרָאנוּ תֵּאוּרִים נִלְהָבִים (וְכַנִּרְאֶה, מֻסְמָכִים) עַל עֲלִילוֹת־הַגְּבוּרָה שֶׁל מַר צֶ’רְצִ’יל בְּמַעֲשֵׂה הָרַכֶּבֶת הַמְשֻׁרְיֶנֶת? הַגֵּנֵרַל יוּבֶּרְט אַף הוּא וַדַּאי שִׁפְשֵׁף אֶת עֵינָיו. הוּא הֵשִׁיב, כִּי מַר צֶ’רְצִ’יל – שֶׁאֵינוֹ מַכִּירוֹ בְּאֹפֶן אִישִׁי – נֶעֱצַר, מִפְּנֵי שֶׁכָּל עִתּוֹנֵי נָטָל יִחֲסוּ אֶת הַצָּלַת הָרַכֶּבֶת הַמְשֻׁרְיֶנֶת לְעֹז־רוּחוֹ וּמַאֲמַצָּיו. אוּלָם מִכֵּוָן שֶׁנָּפְלָה כָּאן טָעוּת, כַּנִּרְאֶה, נָתַן הַגֵּנֵרַל אֵמוּן בְּדִבּוּרוֹ שֶׁל הַכַּתָּב, שֶׂאֵינוֹ לוֹחֵם, וְשָׁלַח פְּקֻדָּה לְשַׁחְרְרוֹ – שֶׁנִּתְקַבְּלָה חֲצַי יוֹם לְאַחַר בְּרִיחָתוֹ שֶׁל מַר צֶ’רְצִ’יל. אִי־מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל מַר צֶ’רְצִ’יל הִיא בִּבְחִינַת מִסְתּוֹרִין מַמָּשׁ, אוּלָם דָּבָר אֶחָד בָּרוּר – שֶׁאֵין הוּא יָכוֹל לִתְבֹּעַ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא גַּם יַחַד. מִכְתָּבוֹ לַגֵּנֵרַל יוּבֶּרְט מְסַלֵּק בְּהֶחְלֵט אֶת סִכּוּיָיו לִצְלָב־וִיקְטוֹרְיָה, שֶׁכְּבָר עָנְדוּ לוֹ כַּמָּה כַּתָּבֵי־עִתּוֹנִים”.

כְּשֶׁנִשְׁלְחוּ אֵלַי הַשָּׂגוֹת אֵלּוּ, לֹא יָכֹלְתִּי שֶׁלֹּא לִרְאוֹת בָּהֶן צָרוּת־עַיִן. בְּשׁוּם פָּנִים לֹא הָיִיתִי אַחֲרַאי לְסִפּוּרֵי־הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁל פּוֹעֲלֵי־הָרַכֶּבֶת וְהַפְּצוּעִים בָּרַכֶּבֶת הַמְשֻׁרְיֶנֶת, וְלֹא לַצּוּרָה, בָּהּ נִמְסְרוּ גִּלּוּיֵי־דַּעַת אֵלֶּה בְּאַנְגְּלִיָּה, וְעוֹד פָּחוֹת מִזֶּה הָיִיתִי אַחֲרַאי לַפִּרְסוּם הָרַב, שֶׁנִתַּן לָהֶם שָׁם. הָיִיתִי שָׁבוּי וְשׁוֹתֵק מֵאֹנֶס. קוֹרֵא הַדַּפִּים הָאֵלֶּה יָבִין, מַדּוּעַ לִוִּיתִי אֶת הַקַּפִּיטַן הַלְדֵּין בְּסִיּוּרוֹ בִּישׁ־הַמַּזָּל, וְיָבִין לַתַּפְקִיד שֶׁמִּלֵּאתִי בְּאוֹתָהּ מַעֲרָכָה, כְּמוֹ שֶׁהוּא, וּלְפִיכָךְ יוּכַל הוּא עַצְמוֹ לִשְׁפֹּט, בְּאֵיזוֹ מִדָּה צָדְקָה תְּבִיעָתִי לְמַעֲמָד שֶׁל בִּלְתִּי־לוֹחֵם.

אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ אִם בֶּאֱמֶת חָזַר בּוֹ הַגֵּנֵרַל יוּבֶּרְט מֵהַחֲלָטָתוֹ הַקּוֹדֶמֶת, לַעֲצֹר אוֹתִי כִּשְׁבוּי־מִלְחָמָה, אוֹ לֹא, אוּלָם וַדַּאי מִקְרֶה מוּזָר הוּא, שֶׁלִּפְקֻדָּה זוֹ לֹא נִתַּן פִּרְסוּם אֶלָּא לְאַחַר שֶׁבָּרַחְתִּי מִבֵּית־הַסֵּפֶר הַמֶּמְשַׁלְתִּי לְדֻגְמָא. הַטַּעֲנָה, שֶׁבְּבָרְחִי חָטָאתִי בַּהֲפָרַת הֵן־צֶדֶק שֶׁלִּי אוֹ כָּל הִתְחַיְּבוּת־כָּבוֹד אַחֶרֶת, אֵין לָהּ כַּמּוּבָן כָּל יְסוֹד. שׁוּם הֲקָלוֹת לֹא נִתְּנוּ לִשְׁבוּיֵי־הַמִּלְחָמָה בְּהֵן־צֶדֶק, וּכְפִי שֶׁתֵּאַרְתִּי לְעֵיל, הֶחֱזִיקוּ אֶת כֻּלָּנוּ בְּמַעֲצָר קַפְדָּנִי, תַּחַת מִשְׁמָר מְזֻיָּן. אוּלָם הַשֶּׁקֶר, כֵּוָן שֶׁפָּשַׁט הוֹסִיף לְהִתְהַלֵּךְ בֵּין יוֹשְׁבֵי־קְרָנוֹת, הַמִּתְנַצְּחִים בְּפוֹלִיטִיקָה, וְרָאִיתִי הֶכְרַח לְעַצְמִי לִתְבֹּעַ לְדִין אֶת מוֹצִיאֵי הַלַּעַז, לִדְרשׁ פִּצּוּיִים וְהִתְנַצְּלוּת בְּפוּמְבִּי, לַפָּחוֹת, בְּאַרְבַּע הִזְדַּמְּנֻיּוֹת שׁוֹנוֹת. אוֹתָהּ שָׁעָה הֶחֱלַטְתִּי שֶׁאֵין קַנְטְרָנִים־לְהַכְעִיס, כַּפְּרוֹ־בּוּרִים הַלָּלוּ.

בִּקֹּרֶת נִמְתְּחָה עָלַי בְּחוּגִים צְבָאִיִּים וְחֶבְרָתִיִּים גַּם בִּגְלַל טֵלֶגְרָמָה, שֶׁשָּׁלַחְתִּי לַ“מּוֹרְנִינְג פּוֹסְט” מִדֶּרְבֶּן.

“לִכְשֶׁנְּעַיֵּן בַּמַּצָּב בִּכְלָלוּתוֹ”, כָּתַבְתִּי, “תְּהֵא זֹאת שְׁטוּת שֶׁלֹּא לְהוֹדוֹת, כִּי אָנוּ נִלְחָמִים בְּיָרִיב נוֹרָא וְאָיֹם. שְׁאָר־רוּחָם שֶׁל הַ”בּוּרְגֵרִים" מוֹסִיף עַל כֹּשֶׁר־פְּעֻלָתָם. אַנְשֵׁי הַמֶּמְשָׁלָה, אַף כִּי זוֹ מֻשְׁחָתָה וּרְקוּבָה מִיסוֹדָהּ, מַקְדִישִׁים אֶת כָּל מִרְצָם לַפְּעֻלּוֹת הַצְּבָאִיוֹת.

עָלֵינוּ לִרְאוֹת עֻבְדּוֹת כַּהֲוָיָתָן. אִישׁ בּוּרִי רָכוּב עַל סוּסוֹ בִּדְרָכִים נְהִירוֹת לוֹ, שָׁוֶה מִשְּׁלשָׁה עַד חֲמִשָּׁה אַנְשֵׁי־צָבָא סְדִירִים. כֹּחָם שֶׁל הָרוֹבִים הַחֲדִישִׁים הוּא כֹּה כַּבִּיר, עַד שֶׁהוּא הוֹדֵף לִפְעָמִים תְּכוּפוֹת כָּל הַתְקָפוֹת־חָזִית. מְהִירוּת־הַתְּנוּעָה הַנִּפְלָאָה שֶׁל הָאוֹיֵב מְשַׁמֶּשֶׁת מָגֵן לַאֲגַפָּיו. הַדֶּרֶךְ לְפִתְרוֹן הַשְּׁאֵלָה הִיא אַחַת מִן הַשְּׁתַּיִם: לְהַשִּׂיג אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם נוֹפְלִים מִן הַבּוּרִים בְּתַקִּיפוּת הָאֹפִי וַהֲבָנַת עִנְיַן הַקְּלִיעָה, אוֹ – בְּאֵין כָּאֵלֶּה – לְהַעֲמִיד גְּיָסוֹת עֲצוּמִים כְּנֶגְדָּם. הִתְקַדְּמוּת חַיִל בֶּן 80.000 אִישׁ, תַּחַת מַחֲסֵה 150 תּוֹתָחִים בַּקַּו הָרִאשׁוֹן, הוּא מִמִּין הַפְּעֻלּוֹת שֶׁאֵין הַבּוּרִים מֻכְשָׁרִים לַעֲמֹד בִּפְנֵיהֶן, אוּלָם בְּטוּרִים בְּנֵי 15.000 אִישׁ וַדַּאי תְּהֵא פְּגִיעָתָם רָעָה תָּמִיד. שִׁיטָה מְסֻכֶּנֶת הִיא לְפוֹרֵר חֵילוֹת־תִּגְבֹּרֶת וּלְבַזְבֵּז גְּיָסוֹת אֶחָד אֶחָד".

“הָרֶפֻּבְּלִיקוֹת תֻּחְלַשְׁנָה בְּהֶכְרַח, כַּ”מְּדִינוֹת הַמְאֻחָדוֹת" בִּשְׁעָתָן, מִתּוֹךְ חִכּוּכִים הֲדָדִיִּים. אֵין לָנוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂינוּ בְּחִפָּזוֹן, אֶלָּא חוֹבָה עָלֵינוּ לְכַנֵּס גְּיָסוֹת עֲצוּמִים שֶׁל אַנְשֵׁי־צָבָא. הַדָּבָר יַעֲלֶה בְּזוֹל יוֹתֵר, בַּחֶשְׁבּוֹן הַסּוֹפִי, לִשְׁלֹחַ יוֹתֵר מִכְּפִי הַצֹּרֶךְ. יֵשׁ כָּאן דֵי עֲבוֹדָה לְרֶבַע מִילְיוֹן אִישׁ, וְאֵין סָפֵק שֶׁאַפְרִיקָה הַדְּרוֹמִית שָׁוָה בִּמְחִיר זֶה שֶׁל דָּם וְכֶסֶף. דְּרוּשִׁים יוֹתֵר כֹּחוֹת אִי־סְדִירִים. הַאֻמְנָם כָּל אַנְשֵׁי־הַמַּעֲלָה בְּאַנְגְּלִיָּה עֲסוּקִים בְּצֵיד־שׁוּעָלִים? מַדּוּעַ לֹא יָקוּם חֵיל־פָּרָשִׁים אַנְגְּלִי קַל? לְמַעַןִּ גִּבּוֹרֵי אֻמָּתֵנוּ, מִתְיַשְּׁבֵינוּ הַמְּסוּרִים וְחַלְלֵי צִבְאוֹתֵינוּ, עָלֵינוּ לְהַתְמִיד בְּמִלְחָמָה זוֹ".

אֲמִתּוֹת מָרוֹת אֵלֶּה עוֹרְרוּ הִתְנַגְּדוּת נִמְרֶצֶת. בַּטַּעֲנָה, שֶׁ“אִישׁ בּוּרִי, רָכוּב עַל סוּסוֹ בִּדְרָכִים נְהִירוֹת לוֹ, שָׁוֶה מִשְּׁלשָׁה עַד חֲמִשָּׁה אַנְשֵׁי־צָבָא סְדִירִים”, רָאוּ עֶלְבּוֹן לַצָּבָא. הָאֻמְדָּנָה שֶׁל הַצֹּרֶךְ בְּרֶבַע מִילְיוֹן אִישׁ נָדוֹנָה כְּדָבָר שֶׁאֵין לוֹ שַׁחַר. וְכֹה אָמַר הַ“מוֹרְנִינג לִידֶר”: “לֹא קִבַּלְנוּ כָּל אִשּׁוּר לַהוֹדָעָה, שֶׁהַלוֹרְד לֶנְסְדָאוּן – עַד שֶׁיַּגִּיעַ לוֹרְד רוֹבֶּרְטְס לַמָּקוֹם – מִנָּה אֶת מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל לִמְפַקֵּד הַצָּבָא בִּדְרוֹם אַפְרִיקָה, עִם גֵּנֵרַל סֶר רֶדְוֶרס בָּלֶר, V.C., בְּרֹאש הַמִּפְקָדָה שֶׁלּוֹ”. לְרֹעַ מַזָּלִי, לֹא הָיָה זֶה אֶלָּא לַעַג מַר.

הַקּוֹלוֹנֵלִים וְהַגֵּנֵרָלִים הַזְּקֵנִים בְּ“מוֹעֲדוֹן הַתְּיָשִׁים הַתְּשׁוּשִׁים^”^¹¹¹ מָלְאוּ חֵמָה. מֵהֶם שָׁלְחוּ לִי טֵלֶגְרָמָה לֵאמֹר: “טוֹבֵי יְדִידֶיךָ כַּאן מְקַוִּים, שֶׁלֹּא תּוֹסִיף לְהִתְנַהֵג כַּחֲמוֹר־חֲמוֹרָתָיִם”.

אוּלָם מַהֲלַךְ הַמְּאֹרָעוֹת אִשֵּׁר עַד מְהֵרָה אֶת הַשְׁקָפוֹתַי הַ“יַּלְדוּתִיּוֹת”. עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ מֵחֵיל־הַמִּשְׁמָר הַקֵּיסָרִי וּמִתְנַדְּבִים מִכָּל הַמַּעֲמָדוֹת הָעֶלְיוֹנִים, נִשְׁלְחוּ לְהַגְבִּיר אֶת הַצָּבָא הַסָּדִיר, וְיוֹתֵר מֵרֶבַע מִילְיוֹן חַיָּלִים בְּרִיטִיִּים, פִּי חֲמִשָּׁה כַּמִּסְפָּר הַכְּלָלִי שֶׁל כֹּחוֹת הַבּוּרִים, עָמְדוּ עַל אַדְמַת אַפְרִיקָה הַדְּרוֹמִית, בְּטֶרֶם הָיָה לָנוּ הַנִּצָּחוֹן… יָכֹלְתִּי אֵפוֹא לִמְצֹא דְּבַר נֶחָמָה בִּכְתָבֵי הַקֹּדֶשׁ: “טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל…”¹¹² בֵּינְתַיִם עוֹרְרוּ אֲסוֹנוֹת “הַשָּׁבוּעַ הַשָּׁחוֹר” אֶת הָאֻמָּה הַבְּרִיטִית, וְהַמֶּמְשָׁלָה נֶעֶנְתָה לַהֲלָך־רוּחָה שֶׁל הָאֻמָּה. מַר בַּלְפוּר, שֶׁמִּתְנַגְּדָיו רָאוּ בּוֹ נַצְחָן בַּטְלָן, שֶׁהֶגְיוֹנוֹ הֶגְיוֹן נָשִׁים, הֶרְאָה עַצְמוֹ בְּמַשְׁבֵּר זֶה כְּעַמּוּד־הַתָּוֶךְ שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה הַקֵּיסָרִית. סֶר רֶדְוֶרְס בָּלֶר – אַף כִּי דָּבָר זֶה לֹא נוֹדַע לָנוּ אֶלָּא לְאַחַר זְמַן רַב – נִדְהַם מְאֹד לִתְבוּסָתוֹ בְּקוֹלֶנְזוֹ בְּיוֹם 15 לְדֵצֶמְבֶּר וּלְמִסְפַּר אֲבֵדוֹתָיו, שֶׁעָלָה לְאַחַת־עֶשְׂרֵה מֵאוֹת – מִסְפָּר מַחֲרִיד בַּיָּמִים הָהֵם – וְשָׁלַח טֵלֶגְרָמָה רַבַּת־בֶּהָלָה לְמִינִיסְטֶרְיוֹן הַמִּלְחָמָה וּפְקֻדּוֹת פַּחְדָּנִיּוֹת לְסֶר גּ’וֹרְג' וַיְט. הוּא יָעַץ לִמְגִינָּהּ שֶׁל לֵידִיסְמִית לְהוֹצִיא אֶת כַּדּוּרָיו עַד יְרִיָּה אַחֲרוֹנָה, וּלְהִכָּנַע בַּתְּנָאִים הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַשִּׂיג מֵאֵת הָאוֹיֵב. הוּא טִלְגְּרֵף לְמִינִיסְטֶרְיוֹן־הַמִּלְחָמָה בַּ־15 לְדֵצֶמְבֶּר: “אֵין אֲנִי רוֹאֶה עַצְמִי דֵּי חָזָק לְהָחִישׁ עֶזְרָה לְוַיְט”. טֵלֶגְרָמָה זוֹ הִגִּיעָה בְּסוֹף הַשָּׁבוּעַ, וּמִכָּל הַמִּינִיסְטְרִים כֻּלָּם נִמְצָא רַק מַר בַּלְפוּר בְּלוֹנְדוֹן. הוּא הֵשִׁיב בְּקִצּוּר: “אִם אֵין בְּכֹחֲךָ לְהָחִישׁ עֶזְרָה לְלֵידִיסְמִית, מְסֹר אֶת פִּקּוּדְךָ לְסֶר פְרֶנְסִיס קְלֵרִי וְשׁוּב הַבַּיְתָה”. גַּם וַיְט שָׁלַח תְּשׁוּבָה צוֹנֶנֶת, בָּהּ נֶאֱמַר, שֶׁאֵין בְּדַעְתּוֹ לְהִכָּנַע.

בֵּינְתַיִם שָׁלַח קֵיסַר גֶּרְמַנְיָה, יָמִים אֲחָדִים לִפְנֵי כֵן, אֶת הַנִּסְפָּח הַצְּבָאִי הַבְּרִיטִי בְּבֶרְלִין לְאַנְגְּלִיָּה, עִם אִגֶּרֶת אִישִׁית אֶל הַמַּלְכָּה וִיקְטוֹרְיָה, כְּתוּבָה מִתּוֹךְ הֲלָךְ־רוּחַ מוּפְלָא שֶׁל יְדִידוּת, לֵאמֹר: “אֵין בִּיכָלְתִּי לָשֶׁבֶת עַל מְגוּפַת־הַקִּיטוֹר עוֹלָמִית. עַמִּי דּוֹרֵשׁ הִתְעָרְבוּת. הֶכְרַח, שֶׁתִּנְחֲלוּ נִצָּחוֹן. עֲצָתִי לָךְ לִשְׁלֹחַ אֶת לוֹרְד רוֹבֶּרְטְס וְלוֹרְד קִיטְשֶׁנֶר”. אִם מִפְּנֵי עֵצָה זוֹ, אוֹ מִסִּבּוֹת אֲחֵרוֹת, נִתְמַנָּה לוֹרְד רוֹבֶּרְטְס בַּ־16 לְדֵצֶמְבֶּר מְפַקֵּד רָאשִׁי, עִם לוֹרְד קִיטְשֶׁנֶר כְּרֹאשׁ הַמִּפְקָדָה. חֵילוֹת־תִּגְבֹּרֶת, שֶׁכָּלְלוּ אֶת כָּל הַצָּבָא הַבְּרִיטִי שֶׁמִּחוּץ לְהֹדּוּ, עִם תּוֹסָפוֹת חֲזָקוֹת שֶׁל מִתְנַדְּבִים מֵאַנְגְּלִיָּה וְהַמּוֹשָׁבוֹת, הוּנְעוּ לְעֻמַּת אַפְרִיקָה הַדְּרוֹמִית. לְבָלֶר, שֶׁקִּבֵּל תִּגְבֹּרֶת חֲזָקָה, נִמְסַר הַפִּקּוּד בְּנָטָל, עִם הוֹרָאוֹת לְהַתְמִיד בְּמִשְׁלוֹחַ הָעֶזְרָה לַנְּצוֹרִים בְּלֵידִיסְמִית, בְּעוֹד שֶׁהַמַּחֲנֶה הָעִקָּרִי, שֶׁהֻרְכַּב בִּקְנֵה־מִדָּה גָּדוֹל הַרְבֵּה יוֹתֵר מִשֶּׁדִּמּוּ תְּחִלָה, עָמַד לְהִתְקַדֵּם צָפוֹנָה מִמּוֹשֶׁבֶת הַכֵּף, לְהָסִיר אֶת הַמָּצוֹר מֵעַל קִימְבֶּרְלֵי וְלִלְכֹּד אֶת בְּלוּמְפוֹנְטֵין.

בָּלֶר לֹא עָלַץ בְּיוֹתֵר לַתַּפְקִיד שֶׁהֻטַּל עָלָיו, בְּשׁוּם פָּנִים. הוּא יָדַע אֶת עָצְמָתָן שֶׁל עֶמְדוֹת הָאוֹיֵב עַל הַגְּבָעוֹת מֵעֵבֶר לַטּוּגֵ’לָה, וּמֵאָז הַזַּעֲזוּעַ שֶׁנִּגְרַם לוֹ בְּקוֹלֶנְזוֹ, הִתְחִיל מַפְרִיז אֲפִלוּ בִּסְגֻלּוֹתֵיהֶם הַמְצֻיָּנוֹת שֶׁל הַבּוּרִים. לְאַחַר אֶחָד מִשּׁוּרַת נִסְיוֹנוֹתָיו הַבִּלְתִּי־מֻצְלָחִים לַחֲצוֹת אֶת הַטּוּגֵ’לָה, גִּלָּה אֶת לִבּוֹ לְפָנַי בְּכֵנוּת שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה. “הִנֵּה נִגְזַר עָלַי לְהִלָּחֵם בְּנָטָל”, קָרָא הַגֵּנֵרַל, “דָּבָר שֶׁשִּׂכְלִי הַטּוֹב אוֹמֵר לִי לְהִמָּנַע מִמֶּנּוּ, וּלְנַסּוֹת לְהִתְקַדֵּם לְאֹרֶךְ קַו, הַמַּתְאִים פָּחוֹת מִכֹּל לְצָרְכֵי צִבְאוֹתֵינוּ”.

הוּא נִתְמַסֵּר עַתָּה בְּעַקְשָׁנוּת לְמִלּוּי תַּפְקִיד בִּישׁ זֶה שֶׁהֻטַּל עָלָיו. אֵין לֵי כָּל סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁבְּגִילוֹ אָז, הָיָה הָאִישׁ חָסֵר כָּל אוֹתוֹ כּשֶׁר־הַפְּעֻלָּה הַצְּבָאִי, כָּל אוֹתוֹ הַמֶּרֶץ הַשִּׂכְלִי וְהַגּוּפְנִי, כָּל אוֹתָהּ הַזְּרִיזוּת וְהָאַכְזְרִיּוּת, שֶׁהִצְרִיךְ תַּפְקִידוֹ. בְּכָל זֹאת הוֹסִיפוּ חַיָּלָיו לָתֵת אֵמוּן בּוֹ, וְהוּא נִשְׁאַר אֱלִילוֹ שֶׁל הַצִּבּוּר הַבְּרִיטִי.

מְסֻפָּקְנִי, אִם הָעֻבְדָּה, שֶׁאָדָם זוֹכֶה בִּ“צְלָב־וִיקְטוֹרְיָה” עַל אֹמֶץ־לִבּוֹ בְּעוֹדוֹ קָצִין צָעִיר, מַכְשִׁירָה אוֹתוֹ לְפַקֵּד עַל צְבָא־מִלְחָמָה, לְאַחַר עֶשְׂרִים אוֹ שְׁלשִׁים שָׁנָה. הִשְׁגַּחְתִּי בְּיוֹתֵר מֵאָסוֹן רְצִינִי אֶחָד, שֶׁבָּא בְּתוֹצְאוֹתֵיהֶן שֶׁל הַנָּחוֹת כָּאֵלֶּה. זֹקֶן, חַיֵּי־תַּעֲנוּגוֹת, כֹּבֶד־בְּשָׂרִים, הַרְבֵּה שְׁנוֹת עֲלִיָּה וְהַצְלָחָה בִּימוֹת־שָׁלוֹם, מַתִּישִׁים אֶת הַכֹּחוֹת הַחִיּוּנִיִּים, שֶׁהֵם הֶכְרַח לְכָל פְּעֻלָּה נִמְרֶצֶת. בְּמֶשֶׁךְ יְמוֹת־הַשָּׁלוֹם הָאֲרֻכִּים חוֹבָה עַל הַמְּדִינָה לְקַיֵּם תָּמִיד מִסְפַּר קְצִינִים יַמִּיִּים וּצְבָאִיִּים בַּעֲלֵי דַּרְגָּה בֵּינוֹנִית, לְמַטָּה מִבְּנֵי אַרְבָּעִים. קְצִינִים אֵלֶּה יֵשׁ לְאַמֵּן בִּמְיֻחָד וּלְהַעֲמִידָם בְּמִבְחָן. יֵשׁ לְהַעֲבִירָם מִפִּקּוּד לְפִּקּוּד וְלָתֵת לָהֶם הִזְדַּמְּנֻיּוֹת לְקַבֵּל הַחֲלָטוֹת חֲשׁוּבוֹת. יֵשׁ לְהַכְנִיסָם לְמוֹעֲצַת הַהֲגָנָה וּלְחָקְרָם חֲקִירַת שְתִי וָעֵרֶב, לְדֵעוֹתֵיהֶם וְהַשְׁקָפוֹתֵיהֶם. מִשֶּׁהֵם מַתְחִילִים לְהַזְקִין, יֵשׁ לְהַחֲלִיפָם בִּצְעִירִים מֵהֶם. זְקֵנִים וְעִוְּרִים כִּבְנֵי מִשְׁפַּחַת דַּנְדּוֹלוֹ¹¹³ הֵם יִקְרֵי הַמְּצִיאוּת. לוֹרְד רוֹבֶּרְטְס הָיָה יוֹצֵא מִן הַכְּלָל. לְאַחַר שֶׁסֶּר רֶדְוֶרְס בָּלֶר חָקַר אוֹתִי בַּאֲרִיכוּת בְּנוֹגֵעַ לַתְּנָאִים הַשּׂוֹרְרִים בִּטְרַנְסְוַאַל, וּלְאַחַר שֶׁמָּסַרְתִּי לוֹ כָּל מַה שֶּׁעָלָה בְּיָדִי לְגַלּוֹת מִמִּצְפִּי הַדַּל בְּמִקְצָת, בַּחֲרַכִּים שֶׁבֵּין קַרְשֵׁי קְרוֹן־הָרַכֶּבֶת, אָמַר אֵלַי:

“הֵיטַבְתָּ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ. הֲיֵשׁ דָּבָר שֶׁנּוּכַל לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִילְךָ?”

עָנִיתִי מִיָּד שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִשְׂרַת קָצִין בְּאַחַד הַגְּדוּדִים הָאִי־סְדִירִים, הַמִּתְכּוֹנְנִים מִכָּל עֲבָרִים.

הַגֵּנֵרַל, שֶׁלֹּא רְאִיתִיו עוֹד מֵאָז נִסְתַּיֵּם מַסָּעֵנוּ, אֲבָל נִפְגַּשְׁתִּי אִתּוֹ, כַּמּוּבָן, מִזְּמַן לִזְמַן, בְּמֶשֶׁךְ אַרְבַּע שְׁנוֹת שֵׁרוּתִי בַּצָּבָא, נִרְאָה נָבוֹךְ בְּמִקְצָת לְשֵׁמַע בַּקָּשָׁה זוֹ, וּלְאַחַר שְׁתִיקָה מְמֻשָּׁכָה, שָׁאַל:

“מַה תַּעֲשֶׂה בְּעִנְיַן בּוֹרְתְוִיק הַמִּסְכֵּן?” הוּא נִתְכַּוֵּן בְּכָךְ לְסֶר אַלְגֶ’רְנוֹן בּוֹרְתְוִיק – לְאַחַר זְמַן לוֹרְד גְּלֵנֶסְק – בַּעַל הָעִתּוֹן “מוֹרְנִינְג פּוֹסְט”. עָנִיתִי, שֶׁאֲנִי קָשׁוּר אִתּוֹ בְּחוֹזֶה כָּתוּב וְחָתוּם, בְּתוֹרַת כַּתַּב־מִלְחָמָה, וְאֵינֶנִּי רוֹאֶה כָּל יְכֹלֶת לִפְטֹר עַצְמִי מֵהִתְחַיְּבוּת זוֹ. לְרֶגֶל מַצָּב זֶה נִתְעוֹרְרוּ שְׁאֵלוֹת חֲשׁוּבוֹת לְמַדַּי. בְּכַמָּה מִן הַמִּלְחָמוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁל הַשָּׁנִים הַמְּעַטּוֹת הַקּוֹדְמוֹת, נָהֲגוּ קְצִינֵי־צָבָא בִּימֵי חֻפְשָׁתָם לְשַׁמֵּשַּׁ כַּתָּבֵי־מִלְחָמָה, וַאֲפִילּוּ קְצִינִים פְּעִילִים בְּשֵׁרוּת לֹא נִמְנְעוּ לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם תַּפְקִיד כָּפוּל זֶה. הָיוּ שֶׁרָאוּ בְּכָךְ עֲבֵרָה חֲמוּרָה, וְאֵין סָפֵק, שֶׁהָיָה יְסוֹד מַמָּשִׁי לְטַעֲנוֹת הַשּׁוֹלְלִים. אִישׁ לֹא הָיָה נָתוּן לְבִקֹּרֶת בְּנִדּוֹן זֶה יוֹתֵר מִמֶּנִּי. לְרֶגֶל הַתַּפְקִיד הַכָּפוּל שֶׁמִּלֵּאתִי הֵן עַל גְבוּל הֹדּוּ וְהֵן עַל הַנִּילוּס, לְאַחַר הַמַּעֲרָכָה עַל הַיְאֹר, קִבֵּל מִינִסְטֶרְיוֹן־הַמִּלְחָמָה הַחֲלָטָה סוֹפִית וּגְמוּרָה, שֶׁשּׁוּם אִיש־צָבָא אֵינוֹ יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ כַּתָּב, וְשׁוּם כַּתָּב אֵינוֹ יָכוֹל לְשָׁרֵת בַּצָּבָא. עָמַדְתִּי כָּאן בִּפְנֵי הַתַּקָּנָה הַחֲדָשָׁה בְּעֶצֶם קְדֻשָּׁתָה, וְהָעֲבֵרָה עָלֶיהָ, לְטוֹבָתִי אֲנִי דַּוְקָא – אֲנִי שֶׁגָּרַמְתִּי לָהּ, בְּעִקָּר – נִרְאֲתָה קָשָׁה בְּיוֹתֵר. סֶר רֶדְוֶרְס בָּלֶר, מִי שֶׁהָיָה שָׁנִים רַבּוֹת אַדְיוּטַנְט־גֵּנֵרַל בְּמִינִיסְטֶרְיוֹן הַמִּלְחָמָה, אָדָם בָּקִי בַּהֲוָיוֹת הָעוֹלָם, וְעִם זֶה נְצִיג הָאַסְכּוֹלָה הַצְּבָאִית הַקַּפְדָּנִית בְּיוֹתֵר, מָצָא שֶׁהָעִנְיָן אֵינֶנּוּ כְּתִקְנוֹ. הוּא מָדַד אֶת הַחֶדֶר פַּעֲמַיִם אוֹ שָׁלשׁ בִּפְסִיעוֹתָיו, כְּשֶׁהוּא נוֹתֵן בִּי עֵינַיִם לַגְלְגָנִיוֹת, וּלְבַסּוֹף אָמַר:

“יְהִי כֵן. תּוּכַל לְהִמָּנוֹת עִם קְצִינֵי גְּדוּדוֹ שֶׁל בַּנְגּוֹ ¹¹⁴. יִהְיֶה עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת בְּמֵיטַב הַיְכֹלֶת בִּשְׁתֵּי מִשְׂרוֹתֶיךָ. אוּלָם”, הוֹסִיף תֵּכֶף לָכֵן, “אֵין אַתָּה מְקַבֵּל מַשְכֹּרֶת מֵאִתָּנוּ”.

לְסִדּוּר מְשֻׁנֶּה זֶה מִהַרְתִּי לָתֵת הַסְכָּמָתִי.

וְכָךְ נִסְפַּחְתִּי שׁוּב אֶל הַצָּבָא, בְּמִשְׂרַת לֵיטְנַנְט בְּחֵיל הַפָּרָשִׁים הַקַּל לִדְרוֹם אַפְרִיקָה. גְּדוּד זֶה עַל שֵׁשֶׁת אֶסְכַּדְרוֹנָיו וְיוֹתֵר מִשְּבַע מֵאוֹת פָּרָשָׁיו, עִם סוֹלְלָה שֶׁל מְכוֹנוֹת־יְרִיָּה מְהִירוֹת, גֻּיַּס בְּמוֹשֶׁבֶת־הַכֵּף עַל יְדֵי הַקּוֹלוֹנֶל בִּינְג, קַפִּיטַן שֶׁל חֵיל הַהוּסַרִים הָעֲשִׂירִי וְקָצִין לִגְדוֹלוֹת נוֹצַר. הוּא מִנָּה אוֹתִי סְגָן לְשָׁלִישׁוֹ, וְהִרְשָׁה לִי לְהִתְהַלֵּךְ בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֶבְחַר בּוֹ, כָּל זְמַן שֶׁהַגְּדוּד אֵינוֹ עוֹמֵד בְּמַעֲרָכָה מַמָּשׁ. סִדּוּר נָאֶה מִזֶּה לֹא יָכֹלְתִּי לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתִּי. תָּפַרְתִּי אֶת סִמָּנֵי דַּרְגָּתִי אֶל מְעִיל הַחַקִי שֶׁלִּי וְתָחַבְתִּי אֶת הַנּוֹצָה מִזְּנָבָהּ שֶׁל צִפּוֹר הַסָּקַבּוּלוּ בְּכוֹבָעִי. וְלֹא הָיָה אָדָם מְאֻשָּׁר מִמֶּנִּי בְּחַיֵּי יוֹם יוֹם.

הַ S.A.L.H.“”¹¹⁵ הִוְתָה חֵלֶק מִבְּרִיגָדַת הַפָּרָשִׁים שֶׁל הַלּוֹרְד דַּנְדּוֹנַלְד, וּבְנֵי הַחֲבוּרָה הַקְּטַנָּה שֶׁל קְצִינִים וִידִידִים, שֶׁעוֹרְרוּ וְכִוְּנוּ גַּיִס זֶה, זָכוּ כִּמְעַט כֻּלָּם וְיָצְאוּ לָהֶם מוֹנִיטִין בְּמִלְחֶמֶת־אֵרוֹפָּה הַגְּדוֹלָה. בִּינְג, בֶּרְדְּווּד וְיוּבֶּרְט גּוֹף הָיוּ כֻּלָּם לִמְפַקְּדֵי מַחֲנוֹת. בַּרְנֶס, סוֹלִי פְלוֹד, טוֹם בְּרִידְגֶ’ס וְעוֹד אֲחָדִים, פִּקְּדוּ עַל דִיוִיזְיוֹת. הָיִינוּ סוֹעֲדִים יַחַד מִסָּבִיב לְאוֹתָהּ הַמְּדוּרָה בַּמַּחֲנֶה, אוֹ יְשֵׁנִים תַּחַת אוֹתָם הַקְּרוֹנוֹת כָּל יְמֵי הַמַּעֲרָכָה בְּנָטָל, וְיַחֲסֵי יְדִידוּת וְרֵעוּת נִתְקַיְּמוּ בֵּינֵינוּ. הַחַיָּלִים בָּאוּ מִכָּל מִינֵי מְקוֹמוֹת, אַךְ כֻּלָּם הָיוּ אַנְשֵׁי־מִלְחָמָה מְעֻלִּים. אַנְשֵׁי הַ “”S.A.L.H. בָּאוּ בְּרֻבָּם מִדְּרוֹם אַפְרִיקָה, וּבָהֶם אָחוּז גָּדוֹל שֶׁל שׁוֹחֲרֵי־הַרְפַּתְקָאוֹת מֻבְהָקִים מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, בִּכְלָלָם פָּרָש מִן הַמְּדִינוֹת הַמְאֻחָדוֹת שֶׁלָּקַח חֵלֶק בְּמִלְחֶמֶת־הָאֶזְרָחִים הָאֲמֵרִיקָאִית. לָאֶסְכַּדְרוֹן שֶׁל חֵיל־הַפָּרָשִׁים הַקֵּיסָרִי הַקַּל, בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל בַּרְנֶס, נִתְגַּיְּסוּ “נָכְרִים” מִמִּכְרוֹת־הַזָּהָב שֶׁל הָרַנְד. לִשְׁנֵי אֶסְכַּדְרוֹנִים שֶׁל קַלָּעֵי נָטָל וְחֵיל־הָרַגְלִים הָרוֹכֵב שֶׁל תּוֹרְנִיקְרוֹפְט נִתְגַיְּסוּ בַּעֲלֵי־אֲחֻזּוֹת וּמִתְיַשְּׁבִים מִבֵּני הַמַּעֲמָד הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַנָּפָה הַפְּלוּשָׁה, וּשְׁתֵּי הַפְּלֻגּוֹת שֶׁל חֵיל הָרַגְלִים הָרוֹכֵב הַבְּרִיטִי לֹא נָפְלוּ בְּאֵיכוּתָן מִן הַטּוֹב שֶׁבַּגְּיָסוֹת. מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁמַּשְׂטֵמַת הַמִּתְיַשְּבִים, וּבְיִחוּד הַ“נָּכְרִים” וְאַנְשֵׁי נָטָל, לָאוֹיֵב, מִלְּאָה מְרִירוּת אֶת הַחַיָּלִים הַסְּדִירִים בַּיָּמִים הָהֵם כִּי הִיא נִרְאֲתָה לָהֶם שֶׁלֹּא מִמִּין הַמִּקְצוֹעַ; אוּלָם כָּאֵלֶּה כֵּן אֵלֶּה שִׁתְּפוּ פְּעֻלָה בְּתָם לֵבָב.

 

פֶּרֶק עֶשְרִים וְאַרְבָּעָה: סְפִּיוֹן קוֹפּ    🔗

לֹא כָּאן הַמָּקוֹם לְהַרְחִיב שׁוּב אֶת הַדִּבּוּר עַל גְּאֻלַּת הַנְּצוֹרִים בְּלֵידִיסְמִית, אַךְ רוֹאֶה אֲנִי צֹרֶךְ לִמְסֹר תַּמְצִית הָעִנְיָן.¹¹⁶ סֶר רֶדְוֶרְס בָּלֶר הִסְתַּלֵּק מִתָּכְנִיתוֹ לַחֲצוֹת אֶת הַטּוּגֵ’לָה לְיַד קוֹלֶנְזוֹ וּלְהִתְקַדֵּם בְּמֵישָׁרִין לְאֹרֶךְ מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל. מִשֶּׁקִּבֵּל תִּגְבֹּרֶת, עַד שֶׁמָּנָה חֵילוֹ 19.000 רַגְלִים, 3000 פָּרָשִׁים וְשִׁשִּׁים תּוֹתָחִים, הֶחֱלִיט לְנַסּוֹת וְלַעֲקֹף אֶת הָאֲגָף הַיְמָנִי שֶׁל הַבּוּרִים וְלַחֲצוֹת אֶת הַטּוּגֵ’לָה בֶּמְרַחק 25 מִילִין, לְעֵרֶךְ, מִקּוֹלֶנְזוֹ, בְּמַעֲלֵה הַנָּהָר. בָּ־11 לְיָנוּאַר תָּפְסָה בְּרִיגָדַת־הַפָּרָשִׁים שֶׁל דַּנְדּוֹנַלְד, מִתּוֹךְ מַסָּע מְזֹרָז, אֶת הַגְּבָעוֹת הַנִּשְׁקָפוֹת אֶל מַעַבְּרוֹת פּוֹטְכִיטֶר וּטְרִיצַ’רְד; וּלְמָחֳרַת הַיּוֹם צָעַד כָּל חֵיל־הָרַגְלִים שֶׁלּוֹ, שֶׁהִשְׁאִיר אֶת אָהֳלָיו תַּחַת חָסוּתָם שֶׁל מִשְׁמְרוֹת־פָּרָשֵׁינוּ לְאֹרֶךְ הַנָּהָר, בִּתְנוּעוֹת־לַיְלָה קַלּוֹת לְמַעֲבַר טְרִיצַ’רְד. עִם הָנֵץ הַשַּׁחַר בַּ־17 לַחֹדֶשׁ, חָצָה כָּל חֵיל־הַפָּרָשִׁים אֶת הַמַּעֲבָר הַזֶּה לְלֹא הִתְנַגְּדוּת רְצִינִית, וּבְהוֹסִיפוֹ לִשְׁלֹחַ אֶת שְׂמֹאלוֹ קָדִימָה, הִגִּיעַ עִם דִּמְדּוּמֵי הָעֶרֶב לִסְבִיבַת אַקְטוֹן הוֹמְס לְאַחַר תִּגְרָה עַזָּה וּמֻצְלַחַת עִם מָאתַיִם בּוּרִים, לְעֵרֶךְ. בֵּינְתַיִם הִתְבַּסְּסָה הַבְּרִיגָדָה הָרֹאשָׁה שֶׁל חֵיל הָרַגְלִים, שֶׁחָצְתָה בְּקשִׁי אֶת הַמַּעֲבָר הֶעָמֹק, בֵּין מִדְרוֹנָיו שֶׁל הַר סְפִּיוֹן קוֹפּ וְסוֹכְכָה עַל הֲטָלַת שְׁנֵי גִּשְׁרֵי־סִירוֹת. הַגְּשָׁרִים נִשְׁלְמוּ בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר, וְהַדִּיוִיזְיָה הַשְּׁנִיָּה, בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל סֶר צַ’רְלְס ווֹרֶן, וְאִתָּהּ בְּרִיגָדָה מְיֻחֶדֶת וְרֹב חֵיל־הַתּוֹתָחִים שֶׁל הַצָּבָא, עָבְרוּ עֲלֵיהֶם בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה. בֹּקֶר הַ־18 לַחֹדֶשׁ רָאָה אֵפוֹא קָרוֹב לְשִׁשָּׁה־עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ־צָבָא שֶׁעָבְרוּ בְּשָׁלוֹם אֶת הַטּוּגֵ’לָה, וְחֵיל־הַפָּרָשִׁים שֶׁלָּהֶם לֹא רָחוֹק בְּיוֹתֵר מִן הַמִּישׁוֹר הַמִּשְׂתָּרֵעַ מֵעֵבֶר לְאַקְטוֹן הוֹמְס וּמְאַפְשֵׁר שְׁנֵי מַסָּעוֹת קַלִּים לְלֵידִיסְמִית. הַדֵּעָה הַכְּלָלִית, שֶׁרָוְחָה בֵּין הַכֹּחוֹת הַלּוֹחֲמִים, בִּכְלָלָם הַחַיָּלִים הַקּוֹלוֹנְיָלִיִּים בַּעֲלֵי הַנִּסָּיוֹן, הָיְתָה, שֶׁאִלּוּ נִמְשְׁכָה תְּנוּעַת־שׂמֹאל זוֹ שֶׁל חֵיל־הַפָּרָשִׁים, הָיְתָה עֲשׂוּיָה לַעֲקֹף אֶת כָּל שׁוּרַת הַגְּבָעוֹת, מַעֲרָבָה לְהַר סְפִּיוֹן קוֹפּ, וְשְׁרַוְחָתָהּ שֶׁל לֵידִיסְמִית הָיְתָה בָּאָה מִתּוֹךְ הַתְמָדָה פְּשׁוּטָה בַּתְּנוּעָה, שֶׁהֵחֵלָּה בְּהַצְלָחָה כֹּה רַבָּה.

אוּלָם בָּלֶר וְאַנְשֵׁי מִפְקַדְתּוֹ חָשְׁשׁוּ – לֹא בְּלִי יְסוֹד – לְקַוֵּי־הַתַּחְבּוּרָה שֶׁל צִבְאוֹתֵיהֶם. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, עָמְדוּ בְבִצּוּעַ שֶׁל מַסַּע־עֲקִיפִין מָאֳרָךְ מִסָּבִיב לָאַגֲף הַיְמָנִי שֶׁל אוֹיֵב זָרִיז בְּיוֹתֵר. בְּרִיגָדָה בְּרִיטִית אַחַת הֶחֱזִיקָה בַּמַּעְבָּרוֹת הַסְּמוּכוֹת לְקוֹלֶנְזוֹ, וְהַשְּׁנִיָה, זוֹ שֶׁל לִיטְלְטוֹן, הִתְבַּסְּסָה מוּל מַעֲבַר פּוֹטְכִיטֶר. עִקַּר הַצָּבָא נֶעֱרַךְ, כְּשֶׁיְמִינוֹ נָחָה לְרַגְלֵי הַר סְפִּיוֹן קוֹפּ וְחֵיל־הַפָּרָשִׁים תּוֹפֵס עֲמָדוֹת מְרֻחָקוֹת יוֹתֵר לְצַד שְׂמֹאל. אוּלָם חָזִית זוֹ בַּת 30 הַמִּילִין לֹא הָיָה קַוָּהּ שָׁלֵם בְּשׁוּם פָּנִים. בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה יָכְלוּ אַלְפַּיִם אוֹ שְׁלשֶׁת אֲלָפִים בּוּרִים לַחֲצוֹת אֶת הַנָּהָר בַּרְוָחִים שֶׁבֵּין הַבְּרִיגָדוֹת הָעוֹמְדוֹת עַל הַמִּשִׁמָר, וּבְרָכְבָם דָּרוֹמָה, הָיָה בִּיכָלְתָּם לְנַתֵּק אֶת קַו הַתַּחְבּוּרָה הַפְּתַלְתֹּל, בּוֹ עָבְרָה כָּל הָאַסְפָּקָה שֶׁלָּנוּ. חֲלוֹם־הַבַּלָּהוֹת, שֶׁרִדֵּף אֶת הַמְפַקֵּד הָרָאשִׁי, הָיָה זֶה, שֶׁיְנֻתַּק מִמְּסִלַּת־הַבַּרְזֶל וְיֻקַּף, בְּדוֹמֶה לְסֶר ג’וֹרְג' וַיְט בְּלֵידִיסְמִית, בְּאֵין לוֹ אֲפִלּוּ מַחֲנֵה חֲפִירוֹת וּמְלָאי מַסְפִּיק שֶׁל צֵדָה, לַעֲמֹד בְּמָצוֹר. סַכָּנוֹת אֵלֶּה לָבְשׁוּ צוּרָה מַמָּשִׁית מֵחֲמַת הַשָּׁהוּת הַיְתֵרָה, שֶׁהָיְתָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּוּרָה, בְּכָל מַעֲשָׂיו שֶׁל בָּלֶר. לְפִיכָךְ, בְּעוֹד שֶׁאֲנַחְנוּ בְּחֵיל־הַפָּרָשִׁים, אַדִּיר הָיָה חֶפְצֵנוּ לְהַתְמִיד בִּתְנוּעַת־הָעֲקִיפִין הָרְחָבָה שֶׁלָּנוּ, רָאָה בָּלֶר צֹרֶךְ חִיּוּנִי לְקַצֵּר אֶת הַקַּו וְלָסֹב לְשֵׁם כָּךְ עַל צִירוֹ שֶׁל הַר סְפִּיוֹן קוֹפּ. לְפִיכָךְ נִשְׁלְחָה בַּלַּיְלָה, אוֹר לְ־24 לַחֹדֶשׁ, בְּרִיגָדָה שֶׁל חֵיל־הָרַגְלִים, עִם גְּדוּדוֹ שֶׁל תּוֹרְנִיקְרוֹפְט (בְּלִי סוּסָיו), לִכְבֹּש אֶת סְפִּיוֹן קוֹפּ. הַהַתְקָפָה הִצְלִיחָה. הַבּוּרִים הַמְּעַטִּים בָּהָר נָסוּ, וּבַבֹּקֶר נִמְצְאָה הַבְרִיגָדָה שֶׁל הַגֵּנֵרַל ווּדְגֵיט עַל הַפִּסְגָּה, בְּעוֹד שְׁאָר הַצָּבָא עָרוּךְ לְאֹרֶךְ הַתִּלִּים וְהָרְכָסִים מַעֲרָבָה.

בֵּינְתַיִם עָקְבוּ הַבּוּרִים בְּמֶשֶׁךְ שִׁשָּׁה יָמִים אַחֲרֵי תְּנוּעוֹת הַבְּרִיטִים, הַכְּבֵדוֹת וְהָאִטִּיּוֹת לְהַפְלִיא. בָּלֶר הִתְמַהֲמֵהַ, בְּעוֹד ווֹרֶן זוֹחֵל. נִתְּנָה לָאוֹיֵב שָׁהוּת לַעֲשׂוֹת סִדּוּרִים חֲדָשִׁים וּלְהָכִין חֲפִירוֹת חֲדָשׁוֹת. הֵם רָאוּ יְכֹלֶת לַחֲסֹךְ כְּשִׁבְעַת אֲלָפִים רוֹכְבִים מִן הַחַיִל הַצָּר עַל לֵידִיסְמִית וְכִתְרֵיסַר תּוֹתָחִים וּמִקְלְעֵי פּוֹם־פּוֹם. אוּלָם מִשֶּׁהִכִּירוּ בַּסַּכָּנָה הַתּוֹקְפָנִית הַנִּשְׁקֶפֶת לְאַקְטוֹן הוֹמְס מִצַּד חֵיל־הַפָּרָשִׁים שֶׁלָּנוּ, קָמָה בֶּהָלָה בֵּינֵיהֶם, וּבוּרְגִים רַבִּים, לֹא רַק יְחִידִים, אֶלָּא חֲבוּרוֹת־חֲבוּרוֹת, הֵחֵלּוּ נוֹסְעִים צָפוֹנָה. מַרְאֵה הַבְּרִיטִים בְּרֹאשׁ סְפִּיוֹן קוֹפּ הִפְתִּיעַ אוֹתָם יוֹתֵר מִשֶּהִפְחִידָם. הַגֵּנֵרַל שַׁלְק־בּוּרְגֶר, שֶׁאָסַף בְּמַאֲמַצָּיו הָאִישִׁיִּים כְּאֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ, מֵאַנְשֵׁי הַקּוֹמַנְדוֹ שֶׁל אֶרְמֵלוֹ וּפְרֵטוֹרְיָה, פָּתַח, כְּשָׁעָה לְאַחַר הֵעָלוֹת עַרְפִלֵּי הַבֹּקֶר, בְּהַתְקָפַת־גּוֹמְלִין אַכְזָרִית שֶׁל רוֹבִים עַל סְפִּיוֹן קוֹפּ, וּבְעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת עִם זוֹ כִּוֵּן אֵלָיו מִכָּל עֲבָרִים אֶת אֵשׁ תּוֹתָחָיו, שֶׁמְּעַט הָיָה מִסְפָּרָם, אֲבָל הֻפְעֲלוּ כַּהֲלָכָה מֵעֲמָדוֹת פְּזוּרוֹת וּמְרֻחָקוֹת זוֹ מִזּוֹ.

סְפִּיוֹן קוֹפּ הוּא תֵּל סַלְעִי – כִּמְעַט הַר – בְּגֹבַהּ 1400 רֶגֶל מֵעַל לִפְנֵי הַנָּהָר, עִם רֹאשׁ שָׂרוּעַ, כְּכִכַּר טְרָפַלְגָּר לְגֹדֶל. תּוֹךְ שֶׁטַח צַר זֶה נִצְטוֹפְפוּ כְּאַלְפַּיִם אִישׁ מֵחֵיל־הָרַגְלִים הַבְּרִיטִי. לֹא רַבּוּ בּוֹ נְקֻדּוֹת־מַחֲסֶה וְלֹא עָלָה בְּיָדָם לְהַעֲמִיק אֶת חֲפִירוֹתֵיהֶם עַד שֶׁהֵחֵלָּה הַהַתְקָפָה. יַד הַבּוּרִים הַתּוֹקְפִים הָיְתָה בִּמְהֵרָה עַל הָעֶלְיוֹנָה בְּדוּקְרָב הָרוֹבִים. בְּרַד כַּדּוּרֵי־תּוֹתָחִים, מְכֻוָּן מֵחֲצִי־עִגּוּל לַמַּטָּרָה הָאַחַת, הִצְלִיף עַל פְּנֵי הַצָּבָא הַצָּפוּף.

קַל יוֹתֵר הָיָה לַבְּרִיטִים לְהִתְקַדֵּם מֵאֲשֶׁר לְהַחֲזִיק בַּפִּסְגָּה. אִלּוּ הִשְׂתָּעֲרוּ אֶל כָּל מִדְרוֹנֵי סְפִּיוֹן קוֹפּ, בְּעוֹד שְׁאָר הַצָּבָא מִתְקַדֵּם לְעֻמַּת הָעֲמָדוֹת שֶׁמִּנֶּגֶד, וַדַּאי שֶׁאוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ מִתְגַּבְּרִים עַל הָאוֹיֵב. אוּלָם דָּבָר זֶה לֹא נַעֲשָׂה, וְהַבְּרִיגָדָה בְּרֹאשׁ סְפִּיוֹן קוֹפּ נֶעֶזְבָה לְנַפְשָׁהּ וּלְעָנְשָׁהּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁעוֹת הָאֲרֻכּוֹת בְּיוֹם־הַקַּיִץ שֶׁל אַפְרִיקָה הַדְּרוֹמִית. הַגֵּנֵרַל נֶהֱרַג בְּרֵאשִׁית הַפְּעֻלָּה, וַאֲבֵדוֹת אֲיֻמּוֹת, בְּיַחַס לְמִסְפַּר הַלּוֹחֲמִים, נִגְרְמוּ לַבְּרִיגָדָה. בּאוֹתוֹ הַקּשִׁי וְאוֹתָהּ הַהַתְמָדָה הֶחֱזִיקוּ אֲנָשֵׁינוּ בַּפִּסְגָּה עַד עֲרוֹב הַיּוֹם, אוּלָם אֶלֶף קְצִינִים וְחַיָּלִים, לַפָּחוֹת, אוֹ מַחֲצִית הַגַּיִס הָעוֹמֵד בָּאֵשׁ, נֶהֶרְגוּ אוֹ נִפְצְעוּ בְּמָקוֹם דָּחוּק זֶה. מִתּוֹךְ מַאֲמָץ נוֹאָש לְהַצִּיל אֶת הַמַּצָּב, שָׁלַח לִיטְלְטוֹן שְׁנֵי בַּטַּלְיוֹנִים מֵעֵבֶר לַנָּהָר, בְּמַעֲבַר פּוֹטְכִיטֶר. לוֹחֲמִים מְצֻיָּנִים אֵלֶּה – חֵיל־הַקַּלָּעִים הַ־60 וְהַקַּמֵּרוֹנִים – טִפְּסוּ וְעָלוּ בָּהָר מִצִּדּוֹ הַשֵּׁנִי גַּם הִתְבַּסְּסוּ עַל שְׁתֵּי פְּטָמוֹת הַיְדוּעֹות בְּשֵׁם תְּאוֹמֵי־הַפְּסָגוֹת, נְקֻדּוֹת שֶׁהָיָה בָּהֶן בֶּאֱמֶת מִשּׁוּם הַכְרָעָה, אִלּוּ נִצֵּל הַמְפַקֵּד הָרָאשִׁי אֶת לְכִידָתָן מִתּוֹךְ הַחֲלָטָה תַּקִּיפָה. שְׁאָר הַצָּבָא עָמַד בְּצִפִּיָּה, וְהַלַּיְלָה רַד עַל בְּרִיטִים סְחוּפִים וּדְווּיִים, אֲבָל מַחֲזִיקִים עֲדַיִן בְּכָל הָעֲמָדוֹת הַמַּכְרִיעוֹת.

אֲנִי יָרַדְתִּי עִם חֵיל־הַפָּרָשִׁים אֶל הַטּוּגֵ’לָה, בִּלִּיתִי שָׁבוּעַ מָלֵא חֲשָׁשׁוֹת בְּצִפִּיָּה לְהַתְקָפָה עַל קַו־מִשְׁמָרֵנוּ הָרוֹפֵף, חָצִיתִי אֶת הַנָּהָר בְּמַעֲבַר טְרִיצַ’רְד בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר שֶׁל הַ־17 לַחֹדֶשׁ וְהִשְׁתַּתַּפְתִּי בַּתִּגְרָה שֶׁפָּרְצָה בְאַקְטוֹן הוֹמְס, בַּעֲרוֹב הַיּוֹם.

הָיָה בְּמַעֲשֶׂה זֶה כְּדֵי לְהַרְנִין לֵב. הַבּוּרִים סָבְרוּ, שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדָם לַעֲקֹף אֶת הַבְּרִיגָדָה שֶׁלָּנוּ וּלְהַכּוֹת בָּה מִן הַמַּאֲרָב, בְּעוֹד שְׁנֵי אֶסְכַּדְרוֹנִים שֶׁלָּנוּ דּוֹהֲרִים בְּסֵתֶר הַמִּשְׁקָע עִם שְׂפַת הַנָּהָר, לַעֲשׂוֹת לָהֶם מַה שֶׁזָּמְמוּ לַעֲשׂוֹת לָנוּ. הָאוֹיֵב לֹא נִזְהַר וְנִכְנַס בִּרְכִיבָה, זוּגוֹת זוּגוֹת, לְתוֹךְ נֶקַע בְּצוּרַת כֵּף, וְאָנוּ פָּתַחְנוּ בְּאֵשׁ מִשְּׁלשֶׁת עֶבְרֵיהֶם, וּפָגַעְנוּ בְּמַחֲצִיתָם, לְעֵרֶךְ. מֵהֶם נִלְקְחוּ 30 שְׁבוּיִים, בְּעוֹד שֶׁמִּסְפַּר אֲבֵדוֹתֵינוּ לֹא עָלָה עַל אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ. מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לָתֵת לִשְׁתֵּי בְּרִיגַדוֹת הַפָּרָשִׁים כְּאַחַת לַעֲלוֹת לְמָחֳרַת הַיּוֹם, לְהִתְגָּרוֹת בָּאוֹיֵב בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא וְלִמְשֹׁךְ אוֹתוֹ עַל יְדֵי כָךְ מִן הֶחָזִית שֶׁל חֵיל־הָרַגְלִים, אוּלָם כָּל חֵיל־הַפָּרָשִׁים נִצְטַוָּה בְּמַפְגִּיעַ לַחֲזֹר וְלָבוֹא לִידֵי מַגָּע הָדוּק עִם הָאֲגַף הַשְּׂמָאלִי שֶׁל חֵיל־הָרַגְלִים. בְּמַצָּב זֶה תָּקַפְנוּ, לְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים (בָּ־20 לַחֹדֶשׁ) אֶת שׁוּרַת הַגְּבָעוֹת מֵעֵבֶר לְפֶנְטֶר’ס־סְפְּרוּיְט. דָּהַרְנוּ אֶל הַנַּחַל תַּחַת אֵשׁ פְּגָזִים, הִשְׁאַרְנוּ אֶת סוּסֵינוּ בּנְקָעָיו וְטִפַּסְנוּ עַל מִדְרוֹנָיו הַתְּלוּלִים בָּרֶגֶל, הוֹדְפִים אֶת מִשְׁמְרוֹת הַבּוּרִים. בְּתַכְסִיסִים רְאוּיִים הִתְקַדַּמְנוּ עַל צוּקֵי הַסְּלָעִים, כָּבַשְׁנוּ בִּסְעָרָה אֶת צַ’יְלְדְ’ס־קוֹפְּיֶה וְהִגַּעְנוּ לְקַו־הָרֶכֶס הַכְּלָלִי, בְּלֹא לְאַבֵּד יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים אִישׁ. אוּלָם רָאשֵׁי הַגְּבָעוֹת הַלָּלוּ שְׁטוּחִים כְּשֻׁלְחָן, וְהַבּוּרִים, שֶׁחוּשׁ־הַמִּלְחָמָה שֶׁלָּהֶם הָיָה מְפֻתָּח יוֹתֵר מִמִּצְוַת־חַיָּלִים מְלֻמָּדָה, הֵכִינוּ קַו חֲפִירוֹת וּבוֹרוֹת קְלִיעָה בְּמֶרְחַק 300 יַרְד, לְעֵרֶךְ, מֵאֲחוֹרֵי קָצֵהוּ שֶׁל הַשֻּׁלְחָן. הֵם קִדְּמוּ בְּסַעֲרַת־כַּדּוּרִים כָּל אָדָם וְכָל רֹאשׁ שֶׁנִּזְדַּקֵּר לְמַעְלָה, וְלֹא הָיְתָה כָּל אֶפְשָׁרוּת לְהִתְקַדֵּם מֵעֵבֶר לִמְעוֹז־דֶּשֶׁא חָלָק זֶה. לְפִיכָךְ נִתְלֵינוּ לְאֹרֶךְ קָצֵהוּ שֶׁל הַשֻּׁלְחָן, עַד שֶׁעָרַב הַיּוֹם וְחֵיל־הָרַגְלִים מִלֵּא אֶת מְקוֹמֵנוּ.

יוֹם הַמָּחָר הָיָה לָנוּ יוֹם־מְנוּחָה, אוּלָם כְּשֶׁהֱקִיצוֹנוּ בְּבֹקֶר הָ־24 לַחֹדֶשׁ, נִשְּׂאָה כָּל עַיִן אֶל פִּסְגָּתוֹ שֶׁל הַר סְפִּיוֹן־קוֹפּ, שֶׁהִבִּיט בָּנוּ בְּפָנִים נִזְעָמוֹת לִימִינֵנוּ. הֻגַּד לָנוּ, שֶׁצִּבְאוֹתֵינוּ כָּבְשׁוּ אֶת הָהָר בַּלַּיְלָה, וַעֲטֶרֶת פִּגְזֵי־הַבָּרָד, שֶׁמִּתְבַּקְּעִים בְּלִי הֶרֶף מִסָּבִיב לְפִסְגָּתוֹ, הֵעִידָה עַל הַתְקָפַת־הַגּוֹמְלִין שֶׁל הַבּוּרִים. לְאַחַר פַּת־צָהֳרַיִם רָכַבְתִּי עִם בֶּן־לְוָיָה אֶל גִּבְעַת “שְׁלשֶׁת הָעֵצִים”, לִרְאוֹת אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ. כָּאן נִקְבְּעוּ שֵׁשׁ סוֹלְלוֹת־שָׂדֶה וְסוֹלְלָה שֶׁל תּוֹתְחֵי־הוֹבִיצֶר, כֹּחַ עָצוּם וְכַבִּיר לְמִלְחָמָה מֵעֵין זוֹ; אוּלָם הָאֲנָשִׁים לֹא יָדְעוּ, לְהֵיכָן עֲלֵיהֶם לִירוֹת. לֹא הָיָה בִּיכָלְתָּם לְגַלּוֹת אֶת הַתּוֹתָחִים הַמְפֻזָּרִים שֶׁל הַבּוּרִים, הַמַּתְמִידִים בְּהַרְעָשַׁת סְפִּיוֹן־קוֹפּ וְכָל מַטָּרָה אַחֶרֶת לֹא רָאוּ. הֶחֱלַטְנוּ לַעֲלוֹת בָּהָר. בְּהַשְׁאִירֵנוּ אֶת סוּסֵינוּ לְרַגְלוֹ, טִפַּסְנוּ מִסֶּלַע־מָגוֹר לְסֶלַע־מָגוֹר, בְּעָרְפּוֹ הַמְסֻנְסָן, שֶׁרֵאשִׁיתוֹ לְיַד חַוַּת־וְרַיְט. עֵינֵינוּ רָאוּ בְּכָל חֹמֶר־הַמַּעֲרָכָה. חֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת שֶׁל פְּצוּעִים, מֵהֶם מְלֻוִּים לֹא פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה חַיָּלִים בִּלְתִּי־פְּצוּעִים, זָרְמוּ בְּמוֹרַד הָהָר, שֶׁלְּרַגְלוֹ הוּקְמוּ בִּמְהִירוּת שְׁנֵי כְּפָרֵי־חוֹלִים בְּאֹהָלִים וּבִקְרוֹנוֹת. בִּקְצֵה שֻׁלְחַן־הַפִּסְגָּה נִמְצָא בַּטַּלְיוֹן־מִלּוּאִים, שֶׁלֹּא נִפְגַּע כְּלָל, וְאִתּוֹ עוֹד בְּרִיגַדִּיר אֶחָד שֶׁיָּשַׁב, כַּנִּרְאֶה, בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה. כָּאן נוֹדַע לָנוּ, כִּי לְאַחַר שֶׁנֶּהֱרַג הַגֵּנֵרַל ווּדְגֵיט נִמְסַר הַפִּקּוּד עַל כָּל חֵילוֹת־הַפִּסְגָּה לִידֵי הַקּוֹלוֹנֶל תּוֹרְנִיקְרוֹפְט, שִׁנִּלְחַם בִּגְבוּרָה נוֹאֶשֶׁת. הַדֶּגֶל הַלָּבָן כְּבָר הוּנַף פַּעַם אַחַת, וְהַבּוּרִים הִתְקַדְּמוּ לְקַבֵּל אֶת כְּנִיעָתָן שֶׁל פְּלֻגּוֹת אֲחָדוֹת, אוּלָם תּוֹרְנִיקְרוֹפְט הִגִּיעַ לַמָּקוֹם בְּשֶׁצֶף־קֶצֶף, הִפִּיל אֶת הַדֶּגֶל וְחִלּוּפֵי־יְרִיּוֹת כְּבֵדִים נִתְחַדְּשׁוּ מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים, מִקָּרוֹב. לִימִינֵנוּ יָכֹלְנוּ לִרְאוֹת אֶת תְּאוֹמֵי הַפְּסָגוֹת, וּדְמֻיּוֹת זְעִירוֹת מִתְנוֹעֲעוֹת עֲלֵיהֶם מִזְּמַן לְזְמַן. הַכֹּל סָבְרוּ, שֶׁזְּהוּ הָאוֹיֵב. אִם כָּךְ, הֲרֵי תָּפְסוּ עֶמְדָּה חֲזָקָה וְהָיוּ עֲלוּלִים לְאַיֵּם בִּמְהֵרָה עַל נְסִיגַת הַגַּיִס. לְמַעֲשֶׂה, הָיוּ אֵלֶּה יְדִידֵנוּ, הַקַּמֵּרוֹנִים מִמַּעֲבַר פּוֹטְכִיטֶר. זָחַלְנוּ קָדִימָה לְעֵבֶר הָרָמָה, אוּלָם הָאֵשׁ הָיְתָה חַמָּה מִדַּי לְסַקְרָנוּת בִּלְבַד. הֶחֱלַטְנוּ לָלֶכֶת וּלְהוֹדִיעַ לַמִּפְקָדָה עַל הַמִּתְרַחֵשׁ.

שָׂקְעָה עָלֵינוּ הַחַמָּה עַד שֶׁהִגַּעְנוּ אֶל הַמפְקָדָה הָרָאשִׁית שֶׁל הַדִּיוִיזְיָה הַשְּׁנִיָּה. סֶר צַ’רְלְס ווֹרֶן הָיָה קָצִין בֶּן 59, וְזָקֵן אֲפִלּוּ מִגִּילוֹ. לִפְנֵי שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה פִּקֵּד עַל חֵיל־מִשְׁלוֹחַ לְבֵכוּאַנָּלֶנְד. הוּא הֻשְׁאַל מִטַּעַם הַצָּבָא לְמִשְׂרַת קוֹמִיסַר רָאשִׁי שֶׁל מִשְׁטֶרֶת הַמֶּטְרוֹפּוֹלִין. עַתָּה הוּשַׁב לִתְחִיָּה וְנִתְמַנָּה לְמִשְׂרָה רַבַּת־פְּעָלִים וְאַחֲרָאִית בְּיוֹתֵר. מָצָאנוּ אוֹתוֹ דּוֹאֵג וְחָרֵד. זֶה כַּמָּה שָׁעוֹת לֹא הָיָה לוֹ קֶשֶׁר עִם הַפִּסְגָּה. הַבְּשׂוֹרָה שֶׁבְּפִינוּ לֹא גָּרְמָה לוֹ קֹרַת־רוּחַ יְתֵרָה. קְצִין־הַמִּפְקָדָה שֶׁלּוֹ אָמַר: “הָיִינוּ חֲרֵדִים מְאֹד לַמַּצָּב כָּל הַיּוֹם, אוּלָם נִרְאֶה, שֶׁהַמַּשְׁבֵּר עָבַר מֵעַתָּה. אָנוּ נִשְׁלַח צָבָא חָדָשׁ, נִתְחַזֵּק בַּחֲפִירוֹת כָּל הַלַּיְלָה, וּלְעֵת הַבֹּקֶר נְקַיֵּם אֶת הָעֶמְדָּה בְּגַיִס קָטָן הַרְבֵּה יוֹתֵר. לֵךְ וְהַגִּידָה זֹאת לַקּוֹלוֹנֶל תּוֹרְנִיקְרוֹפְט”. בִּקַּשְׁתִּי הוֹדָעָה בִּכְתָב, וְהַקָּצִין מִלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתִי.

שׁוּב עָלִיתִי בָּהָר, הַפַּעַם בַּחֲשֵׁכָה גְּמוּרָה. עָבַרְתִּי עַל פְּנֵי בַּטַּלְיוֹן־הַמִּלּוּאִים, שֶׁלֹּא בָּא עֲדַיִן בְּמַגָּע עִם הָאוֹיֵב, וּבִמְהֵרָה נִמְצֵאתִי בְּרֹאשׁ הָרָמָה. חִלּוּפֵי־הַיְרִיוֹת שָׁכְכוּ, וְרַק כַּדּוּרִים בּוֹדְדִים עוֹד זִמְזְמוּ בָּאֲוִיר. הַקַּרְקַע הָיְתָה נְקוּדָה הֲרוּגִים וּפְצוּעִים לָרֹב, וְהָיִיתִי תוֹעֶה בֵּינֵיהֶם שָׁעָה קַלָּה עַד שֶׁמָּצָאתִי אֶת הַקּוֹלוֹנֶל תּוֹרְנִיקְרוֹפְט. הִצְדַּעְתִּי, בֵּרַכְתִּי אוֹתוֹ לְמִנּוּיוֹ כִּבְרִיגַדִּיר־גֵּנֵרַל וּמָסַרְתִּי לוֹ אֶת הַפֶּתֶק שֶׁבְּיָדִי. “אוֹי לְאוֹתוֹ בְּרִיגַדִּיר בְּיוֹם מָחָר”, אָמַר, “צִוִּיתִי נְסִיגָה כְּלָלִית לִפְנֵי שָׁעָה אַחַת”. הוּא קָרָא אֶת הַאִגֶּרֶת. “אֵין כָּאן שׁוּם דָּבָר מְסֻיָּם”, אָמַר בְּקֹצֶר־רוּחַ, “הַרֵי לְךָ גַּם תִּגְבֹּרֶת! יֵשׁ כָּאן אֲנָשִׁים יוֹתֵר מִדַּי, בִּלְעֲדֵי־כֵן. מַהִי הַתָּכְנִית הַכְּלָלִית?”, אָמַרְתִּי: “שֶׁמָּא מוּטָב, שֶׁאֵלֵךְ וְאַגִּיד לְסֶר צַ’רְלְס ווֹרֶן, בְּטֶרֶם תִּסֹּג מִן הָהָר? בָּטוּחַ אֲנִי, כִּי נִתְכַּוֵּן לוֹמַר, שֶׁתַּחֲזִיק מַעֲמָד”. “לֹא”, אָמַר תּוֹרְנִיקְרוֹפְט, “אַחַת הֶחֱלַטְתִּי. הַנְּסִיגָה כְּבָר הֵחֵלָּה. כְּבָר וִתַּרְנוּ עַל שֶׁטַח רָחָב. אֶפְשָׁר שֶׁנְּנֻתַּק בְּכָל רֶגַע”, וְהוּא הוֹסִיף, בְּהַטְעָמָה רַבָּה: “מוּטָב שֶׁנְּסַלֵּק שִׁשָּׁה בַּטַּלְיוֹנִים טוֹבִים מִן הָהָר בְּשָׁלוֹם, הַלַּיְלָה, וְלֹא יֵעָרֵךְ מַטְבֵּחַ־דָּמִים לַבֹּקֶר”. כֵּוָן שֶׁלֹּא הָיָה אִתּוֹ שָׁלִישׁ אוֹ קְצִין־מִפְקָדָה, וְכֹחוֹ תַּשׁ מִבְּחִינָה רוּחֲנִית וְגוּפְנִית מִתּוֹךְ הַמַּסָּה, שֶׁנִּתְנַסָּה בָּהּ, נִשְׁאַרְתִּי עַל יָדוֹ, בְּעוֹד שׁוּרוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל חַיָּלִים יוֹרְדוֹת וְהוֹלְכוֹת בַּחֲשֵׁכָה, שָׁעָה וְיוֹתֵר, בְּמִדְרוֹן הָהָר.

נִשְׂתָּרֵר שֶׁקֶט, וְדוֹמַנִי, שֶׁאָנוּ הָיִינוּ אַחֲרוֹנִים כִּמְעַט, לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם. בְּעוֹד אָנוּ עוֹבְרִים בֵּין קְצָת עֵצִים נַנָּסִיִּים, הוֹפִיעוּ דְּמֻיּוֹת כַּהוֹת בְּקִרְבָתֵנוּ. “בּוּרִים”, אָמַר תּוֹרְנִיקְרוֹפְט בְּלַחַשׁ, “יָדַעְתִּי, שֶׁהֵם יְנַתְּקוּ אוֹתָנוּ”. שָׁלַפְנוּ אֶת אֶקְדֹּחֵינוּ. נִתְבָּרֵר, כַּמּוּבָן, שֶׁאֵלֶּה הֵם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. מִשֶּׁהִתְרַחַקְנוּ כְּדֵי מֵאָה יַרְדִּים מִן הָרָמָה, נִפְגַּשְׁנוּ עִם בַּטַּלְיוֹן־הַמִּלוּאִים, הָעוֹמֵד בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה וְעוֹד כֹּחוֹ אִתּוֹ. הַקּוֹלוֹנֶל תּוֹרְנִיקְרוֹפְט נָתַן עֵינָיו בִּקְבוּצוֹת הַחַיָּלִים לְרֶגַע אוֹ שְׁנַיִם, כְּשׁוֹקֵל אֶת הַהַחֲלָטָה בְּדַעְתּוֹ שֵׁנִית – אוּלָם הָרָמָה כֻּלָּה פֻּנְּתָה בֵּינְתַיִם, וְאוּלַי אַף נִכְבְּשָׁה שׁוּב בִּידֵי הָאוֹיֵב – וּבַהֲנִיעוֹ אֶת רֹאשׁוֹ הוֹסִיף לָרֶדֶת בַּמִּדְרוֹן. לְּאַחַר חֲצִי שָׁעָה, כְּשֶׁקָּרַבְנוּ לְרֶגֶל הָהָר, נִפְגַּשְׁנוּ בְּטוּר אָרֹךְ שֶׁל אֲנָשִׁים נוֹשְׂאֵי מַעְדֵּרִים וּמַגְרֵפִים. קְצִין הַחַפָּרִים, שֶׁעָבַר לִפְנֵיהֶם, נָשָׂא פַּנָּס מֻסְוֶה בְּיָדוֹ. “יֵשׁ לִי אִגֶּרֶת בִּשְׁבִיל הַקּוֹלוֹנֶל תּוֹרְנִיקְרוֹפְט”, אָמַר הַקָּצִין. “קְרָא אוֹתָה”, אָמַר תּוֹרְנִיקְרוֹפְט אֵלַי. קָרַעְתִּי אֶת הַמַּעֲטָפָה. הָאִגֶּרֶת הָיְתָה קְצָרָה. “אָנוּ שׁוֹלְחִים” הָיוּ עִקָּרֵי דְּבָרֶיהָ, “400 חַפָּרִים וּבַטַּלְיוֹן חָדָשׁ. הִתְבַּצְּרוּ בַּחֲפִירוֹת לְעֵת הַבֹּקֶר”. אוּלָם הַקּוֹלוֹנֶל תּוֹרְנִיקְרוֹפְט נוֹפֵף אֶת מַקְלוֹ, צִוָּה לְחֵיל הַתִּגְבֹּרֶת לָשׁוּב עַל עֲקֵבוֹ, וְכֻלָּנוּ יָרַדְנוּ יַחַד לְמַטָּה. הַלַּיְלָה הָיָה אָפֵל מְאֹד, וְעָבְרָה שָׁעָה שְׁלֵמָה עַד שֶׁמָּצָאתִי אֶת דַּרְכִּי אֶל הַמִּפְקָדָה שֶׁל ווֹרֶן. הַגֵּנֵרַל יָשֵׁן. שַׂמְתִּי יָדִי עַל כְּתֵפוֹ וְהַעִירוֹתִיו. “הַקּוֹלוֹנֶל תּוֹרְנִיקְרוֹפְט כָּאן, אֲדוֹנִי”. הוּא קִבֵּל אֶת הַדָּבָר בְּשַׁלְוָה גְּמוּרָה, הָאָדוֹן הַזָּקֵן הָיָה אָדָם מַקְסִים. מֵצֵר הָיִיתִי בְּצַעְרוֹ. מֵצֵר הָיִיתִי גַּם בְּצַעְרוֹ שֶׁל הַצָּבָא.

הַקּוֹלוֹנֶל תּוֹרְנִיקְרוֹפְט עָשָׂה מִשְׁגֶּה חָמוּר, כְּשֶׁנָּסוֹג, בְּנִגּוּד לִפְקֻדָּה מְפֹרֶשֶׁת, מִן הָעֶמְדָּה, בָּה הֶחֱזִיק בִּגְבוּרָה כֹּה נֶאֱצָלָה, בְּקָרְבְּנוֹת חֵילוֹ. אֹמֶץ־הַלֵּב הַמְיֻחָד בְּמִינוֹ, שֶׁהֶרְאָה כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם, וְהָעֻבְדָּה, שֶׁתַּקִּיפוּתוֹ אַךְ הִיא מָנְעָה, יוֹתֵר מִפַּעַם אַחַת, כְּנִיעָה הֲרַת־גּוֹרָל בְּמֶשֶׁךְ הַמַּעֲרָכָה, עָמְדוּ לוֹ לְכַפֵּר וּלְחַפּוֹת עַל פִּשְׁעוֹ הַצְּבָאִי. וַדַּאי לֹא לְאוֹתָם הָאֲנָשִׁים, שֶׁנְּטָשׁוּהוּ זְמַן כֹּה רַב בְּלִי הוֹרָאוֹת מְסֻיָּמוֹת, לְלֹא כָּל מַגָּע וּמַשָּׂא, לִתְלוֹת אֶת הַקּוֹלָר בְּצַוָּארוֹ. גֵּנֵרַל דִּיוִיזְיוֹנִי צָעִיר וּפָעִיל, וְכָל תָּכְנִיּוֹת הָעֶזְרָה בְּיָדוֹ, שֶׁהָיָה מִצְטָרֵף אֵלָיו לְעֵת עֶרֶב עַל הַפִּסְגָּה, הָיָה מְסַדֵּר הַכֹּל בְּאֹפֶן אִישִׁי. עַל יְדֵי כָךְ הָיָה נִמְנָע אָסוֹן אַכְזָרִי.

גַּם לַבּוּרִים נִגְרְמוּ אֲבֵדוֹת כְּבֵדוֹת בְּמַעֲרָכָה זוֹ, וְדַעְתָּם חָלְשָׁה עֲלֵיהֶם מְאֹד, מֵחֲמַת כִּשְׁלוֹן הִשְׂתָּעֲרוּתָם עַל הָהָר. לְמַעֲשֶׂה כְּבָר הֵחֵלּוּ בִּנְסִיגָתָם, וְהִנֵּה הוֹפִיעַ לוּאִיס בּוֹתָא – חַיָּל פָּשׁוּט לִפְנֵי חָדְשַׁיִם, מְפַקֵּד רָאשִׁי עַתָּה – שֶׁבָּא מִלֵּידִיסְמִית, וּפָקַד עֲלֵיהֶם לַחֲזֹר וְנָהַג אוֹתָם אֶל פִּסְגַּת הָהָר. נֶעֲרַךְ טֶבַח אָיֹם. הַחֲפִירוֹת הַשְּׁטוּחוֹת נִתְמַלְּאוּ הֲרוּגִים וּפְצוּעִים עַד אֶפֶס מָקוֹם. נָפְלוּ כְּמֵאָה קְצִינִים. לְאַחַר שֶׁשָּׁב וְכָבַשׁ אֶת הָעֶמְדָּה, שָׁלַח בּוֹתָא תֵּכֶף שָׁלִיחַ נוֹשֵׂא דֶּגֶל לָבָן, שֶׁהִצִּיעַ לָנוּ שְׁבִיתַת נֶשֶׁק לְשָׁעָה, כְּדֵי שֶׁנֶּאֱסֹף אֶת פְּצוּעֵינוּ וְנִקְבֹּר אֶת מֵתֵינוּ. הָ־25 לַחֹדֶשׁ עָבַר מִתּוֹךְ דּוּמִיָּה גְּמוּרָה. בְּמֶשֶׁךְ הָ־25 וְהָ־26, הִתְגַּלְגְּלָה רַכֶּבֶת־הַמִּטְעָן הָעֲצוּמָה שֶׁלָּנוּ בַּהֲמוּלָה רַבָּה עַל הַגְּשָׁרִים בְּדֶרֶךְ חֲזִירָתָהּ, וּבְלֵיל הָ־27 שָׁבוּ כָּל כֹּחוֹתֵינוּ הַלּוֹחֲמִים וְחָצוּ אֶת הַנָּהָר. לֹא יָכֹלְתִּי לְהָבִין מֵעוֹלָם, מַדּוּעַ לֹא הִרְעִישׁוּ הַבּוּרִים אֶת הַגְּשָׁרִים. אוּלָם בֵּינְתַיִם עָבַרְנוּ בָּהֶם בְּאֵין מַפְרִיעַ, וּלְסֶר רֶדְוֶרְס בָּלֶר נִתְּנָה אֶפְשָׁרוּת לְהַכְרִיז, שֶׁהוּא בִּצַּע אֶת הַנְּסִיגָה “לְלֹא אֲבֵדָה אַחַת וּלְלֹא כָּל נֵזֶק לַמְּלָאי”. זֶה הָיָה כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר הָיָה לְגַלּוֹת מִפְּעֻלּוֹתָיו שֶׁל קוֹרְפּוּס־צָבָא שָׁלֵם בְּמֶשֶׁךְ שִׁשָּׁה־עָשָׂר יוֹם בִּמְחִיר קָרוֹב לְאֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת אֲבֵדוֹת.

מַאֲמַצּוֹ הַבָּא שֶׁל בָּלֶר הָיָה מְכֻוָּן לָרְכָסִים הַמִּשְׂתָּרְעִים מִזְרָחָה לִסְפִּיוֹן־קוֹפּ עַד הַשְּׁנוּנִיּוֹת שֶׁל דּוֹרְן קְלוֹף. הַצָּבָא קִבֵּל תִּגְבֹּרֶת. הָאַרְטִילֶרְיָה הֻגְבְּרָה וְהָעָמְדָה עַל קָרוֹב לְמֵאָה תּוֹתָחִים, וּבָהֶם כַּמָּה תּוֹתָחִים יַמִּיִּים כְּבֵדִים וּמַרְחִיקֵי־קְלוֹעַ. הַתָּכְנִית הָיְתָה מְסֻבֶּכֶת, אֲבָל אֶפְשָׁר לְהַסְבִּירָהּ בְּפַשְׁטוּת. גֶּשֶׁר הוּטַל עַל פְּנֵי הַנָּהָר בְּמַעֲבַר פּוֹטְכִיטֶר. עַל בְּרִיגָדָה אַחַת שֶׁל חֵיל־הָרַגְלִים, שֶׁנִּתְמְכָה בְּרֻבָּהּ שֶׁל הָאַרְטִילֶרְיָה, הֻטַּל לְאַיֵּם עַל מֶרְכָּזָהּ שֶׁל עֶמְדַּת הַבּוּרִים. מִתּוֹךְ הַנָּחָה, שֶׁעֵינֵי הָאוֹיֵב תְּרֻתַּקְנָה לִתְנוּעָה זוֹ, הֻטַּל עַל שָׁלשׁ בְּרִיגָדוֹת אֲחֵרוֹת לַעֲבֹר לִנְקֻדָּה מְרֻחֶקֶת מִזּוֹ כְּדֵי שְׁנֵי מִילִין, בְּמוֹרַד הַנָּהָר, בִּמְקוֹם שֶׁעָמְדוּ לְהָטִיל בִּמְהִירוּת גֶּשֶׁר שֵׁנִי. אַחַת הַבְּרִיגָדוֹת נִצְטַוְּתָה לְהַתְקִיף אֶת רֶכֶס וַאַל־קְרַנְץ מִשּׂמֹאלוֹ, וּשְׁתֵּי הַנּוֹתָרוֹת – אֶת הָעֶמְדָּה בְּדוֹרְן־קְלוֹף. עַל שְׁתֵּי הַבְּרִיגָדוֹת שֶׁל חֵיל־הַפָּרָשִׁים, הַצָּבָא הַסָּדִיר וְהַפְּלֻגָּה שֶׁלָּנוּ, עִם סוֹלְלָה אַחַת שֶׁל אַרְטִילֶרְיַת־סוּסִים, הֻטַּל לִדְהֹר בְּכִוּוּן לִקְלִיפּ־פּוֹרְט, דֶּרֶךְ הֶפִּרְצָה שֶׁקִּוִּינוּ לִפְרֹץ מִתּוֹךְ הַתְקָפוֹת־עֲקִיפִין אֵלֶּה. שָׁמַעְנוּ הַצָּעוֹת אֵלֶּה, שֶׁנִּמְסְרוּ לָנוּ בְּסוֹדֵי־סוֹדוֹת, לַיְלָה קֹדֶם לַמַּעֲשֶׂה, בְּלֵב חָרֵד בְּמִקְצָת. לְמַעֲשֶׂה, כְּשֶׁהִשְׁקַפְנוּ בַּטֵּלֶסְקוֹפִּים מִגִּבְעַת־סְפִּירְמֶן עַל הַקַּרְקַע הַתְּלוּלָה, הַזְּרוּעָה חַדּוּדוֹת וּנְחָלִים, וּנְקוּדָה שִׂיחִים וּסְלָעִים, לְשָׁם אָמְרוּ לְהָטִיל אוֹתָנוּ, רְכוּבִים עַל סוּסֵינוּ, נִבָּא לָנוּ לִבֵּנוּ כָּל רַע. אוּלָם זֶה לֹא הָיָה מִסּוּג הָעִנְיָנִים שֶׁנִּתְבַּקַּשְׁנוּ לְחַוּוֹת דַּעְתֵּנוּ עֲלֵיהֶם.

הַפְּעֻלּה הֵחֵלָּה בְּהַרְעָשָׁה אַדִּירָה שֶׁל עֶמְדוֹת הָאוֹיֵב עַל יְדֵי תּוֹתָחֵינוּ הַכְּבֵדִים שֶׁנִּקְבְּעוּ בְּרֹאשׁ זְוַאַרְט קוֹפּ. נֶהְדָּר הָיָה מַרְאֵה חֵיל־הַפָּרָשִׁים שֶׁלָּנוּ שֶׁיָּרַד בְּטוּרִים אֲרֻכִּים, לְאִטּוֹ, בְּמִשְׁעוֹלֵי גִּבְעַת־סְפִּירְמֶן, אֶל הַנָּהָר. עֶמְדוֹת הָאוֹיֵב עַל רֶכס וַאַל־קְרַנְץ הֶעֱלוּ עָשָׁן כְּהָרֵי־גַּעַשׁ, תַּחַת מְטַר הַפְּגָזִים הַמִּתְפַּקְּעִים. קִבַּלְתִּי מִשַׂרת קָצִין בַּ"S.A.L.H. " בִּשְׁבִיל אָחִי, שֶׁמָּלְאוּ לוֹ זֶה עַתָּה תְּשַׁע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה. הוּא הִגִּיעַ לַמָּקוֹם לִפְנֵי יוֹמַיִם, וּשְׁנֵינוּ רָכַבְנוּ יַחַד בְּמוֹרַד הָהָר. הַבְּרִיגָדָה שֶׁל לִיטְלְטוֹן חָצְתָה אֶת הַנָּהָר בַּגֶּשֶׁר הַשֵּׁנִי, הִתְיַצְּבָה בַּמַּעֲרָכָה לִשְׂמֹאלוֹ וְהִתְקִיפָה אֶת הַקָּצֶה הַמִּזְרָחִי שֶׁל עֶמְדַּת וַאַל־קְרַנְץ. מִשֶׁלֹּא יָכְלוּ לְהִתְקַדֵּם יוֹתֵר, הִתְבַּצְּרוּ בַּחֲפִירוֹת. עַתָּה הִגִּיעַ תּוֹרָהּ שֶׁל הַבְּרִיגָדָה הַשְּׁנִיָּה; אוּלָם דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁהַמִּפְקָדָה מְהַסֶּסֶת בְּיוֹתֵר לְהָטִיל אוֹתָהּ אֶל הַחֶלְקָה רַבַּת־הַחַתְחַתִּים שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַגֶּשֶׁר הַתַּחְתּוֹן. בַּטַּלְיוֹן אֶחָד נִמְצָא בִּמְהֵרָה בְּתוֹךְ מַעֲרָכָה קָשָׁה, וּתְנוּעָתָם שֶׁל יֶתֶר אַנְשֵׁי הַבְּרִיגָדָה הֻפְסְקָה מִיָּד. וְכָךְ הֻגַּד לָנוּ בְּשָׁעָה אַרְבַּע אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם, לְעֵרֶךְ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה צֹרֶךְ בָּנוּ עַד מָחָר. נָטִינוּ אָהֳלֵינוּ לְרַגְלֵי הַגְּבָעוֹת, וּמְנוּחָתֵנוּ לֹא הֻפְרְעָה, חוּץ מִפְּגָזֵי־אוֹיֵב בּוֹדְדִים, שֶׁנִּקְלְעוּ בְּאַקְרַאי. אַף כִּי כָּל כְּלֵי־הַהוֹבָלָה שֶׁלָּנוּ הֶחֱזִיקוּ אַחֲרֵינוּ בְּמֶרְחַק חֲמִשָּׁה מִילִין בִּלְבַד, לֹא הָיָה אִתָּנוּ דָּבָר חוּץ מִן הַנָּחוּץ לְהִשְׂתָּעֲרוּתֵנוּ הָעֲתִידָה דֶּרֶךְ הַפִּרְצָה, אִם אָמְנָם תִּפָּרֵץ. הַלַּיְלָה הָיָה קָרִיר. קוֹלוֹנֶל בִּינְג וַאֲנִי הָיִינוּ שֻׁתָּפִים לִשְׂמִיכָה אַחַת. כְּשֶׁהִסְתּוֹבֵב עַל צִדּוֹ, נֶחֱשַׂפְתִּי לְצִּנַּת הַלַּיְלָה. כְּשֶׁהִסְתּוֹבַבְתִּי אֲנִי, מָשַׁכְתִּי אֶת הַשְּׂמִיכָה מֵעָלָיו, וְהוּא מִחָה עַל כָּךְ. הוּא הָיָה הַקּוֹלוֹנֶל. סִדּוּר זֶה לֹא הָיָה מֻצְלָח. שָׂמַחְתִּי, כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר.

בֵּינְתַיִם הִתְבַּצְּרוּ הַגֵּנֵרַל לִיטְלְטוֹן וְקַלָּעָיו בַּחֲפִירוֹת עֲמֻקּוֹת, שֶׁחָפְרוּ בָּרֶכֶס שֶׁלָּהֶם. הֵם חִכּוּ לְהַרְעָשָׁה כְּבֵדָה שֶׁל הָאוֹיֵב כְּאוֹר הַיּוֹם, וְלֹא נִתְאַכְזְבוּ. אוּלָם חֲפִירוֹתֵיהֶם הֵגֵנּוּ עֲלֵיהֶם בְּמִדָּה כָּזוֹ, שֶׁהֵם עָמְדוּ בָּהַרְעָשָׁה כָּל אוֹתוֹ יוֹם וְאַף הָדְפוּ כַּמָּה הַתְקָפוֹת־רוֹבִים בְּפָחוֹת מִמָּאתַיִם אֲבֵדוֹת. כָּל הַיּוֹם עָקַבְנוּ אַחֲרֵיהֶם מִמַּחֲנֵה־אָהֳלֵינוּ תּוֹךְ הַבְלָגָה, שֶׁהֻמְתְּקָה בְּמִקְצָת בַּמַּחֲשָׁבָה, כִּי שְׁעַת הִשְׂתָּעֲרוּתֵנוּ בּוֹא תָּבוֹא בִּמְהֵרָה. אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הִגִּיעָה עוֹלָמִית. אוֹתוֹ לַיְלָה עַצְמוֹ הֻחְזְרָה הַבְּרִיגָדָה שֶׁל לִיטְלְטוֹן מֵעֵבֶר לַנָּהָר. גִּשְׁרֵי־הַסִּירוֹת סֻלְּקוּ, וְכָל חֵילֵנוּ, שֶׁאָבְדוּ לוֹ כַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ, צָעַד בִּדְרָגוֹת אִטִּיוֹת חֲזָרָה אֶל הַמַּחֲנוֹת בְּצִ’יוֶלֵי וּבִפְרֶר, מִשָׁם יָצָאנוּ, לִפְנֵי קָרוֹב לְחֹדֶשׁ, לְהָחִישׁ עֶזְרָה לְלֵידִיסְמִית. בֵּינְתַיִם נִזּוֹן חֵיל־הַמַּצָּב בִּמְנוֹת־רָעָב וְכִלָּה בִּמְהִירוּת אֶת סוּסָיו וּפְרָדָיו. סֶר ג’וֹרְג' וַיְט הִצְהִיר, שֶׁיּוּכַל לַעֲמֹד בַּמָּצוֹר עוֹד שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת. אוּלָם כְּבָר נִטַּל מִמֶּנּוּ כָּל כֹּשֶׁר־תְּנוּעָה לְשִׁתּוּף פְּעֻלָּה אִתָּנוּ. שׁוּב לֹא הָיָה בִּיכָלְתּוֹ אֶלָּא לָשֶׁבֶת דּוּמָם וּלְהַאֲרִיךְ אֶת גְּסִיסַת־הָרָעָב כְּכָל הָאֶפְשָׁר. אָכֵן הָיוּ הַסִּכּוּיִים קוֹדְרִים עַד מְאֹד.

 

פֶּרֶק עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה: גְּאֻלָּתָהּ שֶׁל לֵידִיסְמִית    🔗

לַמְרוֹת מַהֲלָכָהּ הַמַּרְגִיז שֶׁל הַמִּלְחָמָה, הָיוּ שְׁנֵי חָדְשֵׁי הַמַּעֲרָכָה לְרַוְחָתָהּ שֶׁל לֵידִיסְמִית לְאַחַד הַזִּכְרוֹנוֹת הַיְקָרִים בְּיוֹתֵר בְּכָל יְמֵי חַיַּי. אַף כִּי הַבְּרִיגָדָה שֶׁל חֵיל־הַפָּרָשִׁים הַבִּלְתִּי־סָדִיר שֶׁלָּנוּ נִלְחֲמָה בָּאוֹיֵב, לַפָּחוֹת, שְׁלשָׁה יָמִים מֵחֲמִשָּׁה, לֹא הָיוּ אֲבֵדוֹתֵינוּ קָשׁוֹת אַף פַּעַם, חוּץ מִגְּדוּדוֹ שֶׁל תּוֹרְנִיקְרוֹפְט בְּהַר סְפִּיוֹן קוֹפּ. הָיוּ לָנוּ תִּגְרוֹת רְצוּפוֹת, עִם אֲבֵדוֹת שֶׁעָלוּ מֵחֲצִי הַתְּרֵיסַר עַד שְׁתֵּי עֲשָׂרוֹת. רָאִיתִי כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת. יוֹם אַחַר יוֹם, בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר, יָצָאנוּ בִּרְכִיבָה, אִם נֶגֶד הָאֲגַף הָאֶחָד שֶׁל הַבּוּרִים וְאִם נֶגֶד הַשֵּׁנִי, וְהָיִינוּ מְשַׂחֲקִים אִתָּם, דּוֹהֲרִים סְבִיבָם, אוֹ מְטַפְּסִים בַּגְּבָעוֹת הַסַּלְעִיוֹת, מַשְׁגִּיחִים בְּנִצְנוּצֵי דְּמֻיּוֹת דּוֹלְקוֹת, מְרַחֲפוֹת שֶׁל רוֹכְבִים מֵרָחוֹק, שׁוֹמְעִים שְׁרִיקַת כַּדּוּרִים בּוֹדְדִים, יוֹרִים מִסְפַּר יְרִיּוֹת זְהִירוֹת וְחוֹזְרִים לָבֶטַח הַבַּיְתָה, לִסְעֻדַּת־עֶרֶב מְצֻיָּנָה עִם בְּנֵי־לְוָיָה עַלִּיזִים וַחֲרִיפִים. בֵּינְתַיִם שָׁלַחְתִּי זֶרֶם מַתְמִיד שֶׁל מִכְתָּבִים וְטֵלֶגְרָמוֹת לַ“מּוֹרְנִינְג פּוֹסְט”, וּמִטַּעַם הַמַּעֲרֶכֶת הוֹדִיעוּ לִי, כִּי כָל מַה שֶׁכָּתַבְתִּי מָצָא הֵד בְּקָהָל רָחָב וְרַב־הַשְׁפָּעָה. הִכַּרְתִּי אֶת כָּל הַגֵּנֵרָלִים וּשְׁאָר נִכְבָּדִים, כָּל הַשְּׁעָרִים הָיוּ פְּתוּחִים בְּפָנַי, וּבְכָל מָקוֹם נִתְקַבַּלְתִּי בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. חַיֵּינוּ תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם הָיוּ נוֹחִים מְאֹד, לֵילוֹתֵינוּ קְרִירִים וְיָמֵינוּ רוֹחֲצִים בְּאוֹר שֶׁמֶשׁ בָּהִיר, בָּשָׂר לָרֹב, תַּרְנְגֹלוֹת וְשֵׁכָר. עִתּוֹנֶיהָ הַמְצֻיָּנִים שֶׁל נָטָל הִגִּיעוּ לִפְעָמִים אֶל קַו־הָאֵשׁ לְעֵת הַצָּהֳרַיִם, וְהָיוּ שְׁמוּרִים לָנוּ תָּמִיד, בְּשׁוּבֵנוּ לִפְנוֹת עֶרֶב. כָּל יֵשׁוּתִי הָיְתָה שְׁקוּעָה בַּהוֹוֶה, בְּעוֹד מַשֶּׁהוּ מִתְרַחֵשׁ כָּל הַזְּמָן. פָּטוּר מִדְּאָגוֹת, לְלֹא הַרְהוֹרֵי חֲרָטָה עַל הֶעָבָר, לְלֹא חֲשָׁשׁוֹת לֶעָתִיד, לְלֹא הוֹצָאוֹת, לְלֹא בַּעֲלֵי־חוֹבוֹת, לְלֹא סִבּוּכִים – וְכֶסֶף מַשְׂכֻּרְתִּי מִצְטַבֵּר לָבֶטַח בַּבַּיִת, כָּל אוֹתוֹ הַזְּמָן! בִּהְיוֹתִי שָׁבוּי, רָאִיתִי חוֹבָה לְעַצְמִי לִכְתֹּב מִפְּרֵטוֹרְיָה לְבַעֲלֵי הַ“מּוֹרְנִינְג פּוֹסְט” וְלִפְטֹר אוֹתָם מִן הַחוֹזֶה שֶׁנֶּחְתַּם בֵּינֵינוּ, כִּי דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהָפִיק עוֹד כָּל תּוֹעֶלֶת מִמֶּנִּי. הֵם לֹא הִסְכִּימוּ לְקַבֵּל אֶת הַצָּעָתִי; אוּלָם טֶרֶם נוֹדַע לִי הַדָּבָר, כְּבָר הָיִיתִי בֶּן חוֹרִין. הַיְחָסִים הַמְצֻיָּנִים בֵּינֵינוּ הִתְמִידוּ, וְלֹא רַבּוּ נוֹתְנֵי־עֲבוֹדָה טוֹבִים מֵאֵלֶּה.

לֹא הָיְתָה כְּשִׂמְחָתִי, כְּשֶׁהִצְטָרֵף אֵלַי אָחִי גֶ’ק, וַאֲנִי הִתְכּוֹנַנְתִּי לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת כָּל מְבוֹאוֹתָיו וּמוֹצְאוֹתָיו שֶׁל הַמָּקוֹם וְלַחֲלֹק לוֹ מִכְּבוֹדָהּ שֶׁל מִלְחָמָה. אוּלָם תַּעֲנוּג זֶה לֹא אָרַךְ. בַ־12 לְפֶבְּרוּאַר יָצָאנוּ לְסִיּוּר בְּמֶרְחַק שִׁשָּׁה אוֹ שִׁבְעָה מִילִין מִזְרָחָה לְקַו מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל, וְחָנִינוּ כַּמָּה שָׁעוֹת עַל רָמָה מְיֻעֶרֶת וּרְחָבָה, שֶׁנּוֹדְעָה לַצָּבָא בַּשֵּׁם “גִּבְעַת־הַהוּסַרִים”. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁבָּלֶר וּקְצִינֵי הַמִּפְקָדָה הָרָאשִׁית בִּקְּשׁוּ לִבְדֹּק קַרְקַע זוֹ. מִתּוֹךְ הַפְעָלַת כָּל הַבְּרִיגָדָה שֶׁלָּנוּ גֵּרַשְׁנוּ אֶת הַזְּקִיפִים וְהַמִּשְׁמָרוֹת שֶׁל הַבּוּרִים, קָבַעְנוּ שׁוַּרת מִשְׁמָרוֹת מִשֶּׁלָּנוּ, וְנָתַנּוּ לַגֵּנֵרַל אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לִרְאוֹת מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ לִרְאוֹת. כְּכֹל שֶׁחָלְפוּ שְׁעוֹת הַבֹּקֶר, נִתְחַזְּקָה אֵשׁ הַרוֹבִים, וּכְשֶׁהִגִּיעָה שְׁעָתֵנוּ לַחֲזֹר, יָצְאוּ הַבּוּרִים בְּעִקְבוֹתֵינוּ וְנִגְרְמוּ לָנוּ כַּמָּה אֲבֵדוֹת עַד שֶׁנִּפְטַרְנוּ מֵהֶם.

לְאַחַר שֶׁהִסְתַּלַּקְנוּ מִגִּבְעַת הַהוּסַרִים, וְנִתְרַחַקְנוּ בִּדְהָרָה כְּדֵי מִיל אֶחָד מִן הָאוֹיֵב, הֵאֵטּוּ הָאֶסְכַּדְרוֹנִים שֶׁלָּנוּ אֶת מְרוּצַת סוּסֵיהֶם וְרָכְבוּ בְּנַחַת בְּמִדְרוֹן אָרֹךְ, דָּשׁוּא וְחָלָק, לְעֵבֶר הַמַּחֲנֶה. לְעֵת הַזֹּאת רָכַשְׁתִּי לִי דֵּי נִסָּיוֹן כְּקָצִין צָעִיר, וְלִפְעָמִים תְּכוּפוֹת הָיִיתִי מַרְגִּישׁ בְּסַכָּנָה קְרוֹבָה, מִצַּד זֶה אוֹ אַחֵר, כְּמִי שֶׁמַּרְגִּישׁ בִּנְשִׁיבַת רוּחַ קַלָּה עַל לֶחְיוֹ אוֹ צַוָּארוֹ. מִדֵּי רָכְבִי לְמָשָׁל, כִּמְטַחֲוֵי יְרִיָּה מֵאֵיזֶה הַר אוֹ נַחַל, שֶׁלֹּא הָיָה נָהִיר לָנוּ לְמַדַּי, הָיְתָה לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁל רוּחַ־פְּרָצִים. הַפַּעַם, כְּשֶׁהָיִיתִי מַבִּיט, מִזְּמַן לִזְמַן, אֲחוֹרַנִּית, אֶל גִּבְעַת הַהוּסַרִים, אוֹ סוֹקֵר אֶת הַגּוּשִׁים הַחוּמִים הַגְּדוֹלִים שֶׁל אֶסְכַּדְרוֹנֵי הַמְאַסֵּף שֶׁלָּנוּ, רוֹכְבִים בְּשַלְוָה כָּזֹאת עַל פְּנֵי הַ“וֶּלְדְּט”, הַמִּתְגּוֹלֵל הַבַּיְתָה, הַעִירוֹתִי לְבֶן־לְוָיָתִי: “עֲדַיִן אָנוּ קְרוֹבִים יוֹתֵר מִדַּי אֶל הַבַּחוּרִים הַלָּלוּ”. הַמִּלִּים הָאֵלֶּה אַךְ יָצְאוּ מִפִּי, רַעֲמָה יְרִיָּה, וְאַחֲרֶיהָ בָּא טִרְטוּר מַחְסָנִיּוֹת שֶׁל מָאתַיִם אוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת רוֹבֵי־מָאוּזֶר, שֶׁפָּתְחוּ בְּאֵשׁ. בְּרַד כַּדּוּרִים, שֶׁנִּתַּךְ בִּשְׁרִיקָה בֵּין הָאֶסְכַּדְרוֹנִים שֶׁלָּנוּ, רוֹקֵן אֻכָּפִים אֲחָדִים וְהִפִּיל סוּסִים אֲחָדִים. מִתּוֹךְ דְּחִיפָה פְּנִימִית נָפוֹצָה שַׁיָּרָתֵנוּ כֻּלָּה בְּשׁוּרָה רְחָבָה וְנִמְלְטָה מֵעֵבֶר לַגֶּבַע שֶׁהִתְנַשֵּׂא עַתָּה רַק בְּמֶרְחַק מָאתַיִם יַרְד מֵאִתָּנוּ. כָּאן קָפַצְנוּ מֵעַל סוּסֵינוּ, שֶׁמִּהֲרוּ לָתוּר לָהֶם מִפְלָט, הֵטַלְנוּ עַצְמֵנוּ עַל הָעֵשֶׂב וְהֶחֱזַרְנוּ אֵשׁ בְּשָׁאוֹן וְרַעַשׁ גַּם אֲנַחְנוּ.

לוּ נִזְדָּרְזוּ הַבּוּרִים קְצָת יוֹתֵר וְתָפְסוּ אוֹתָנוּ כְּרֶבַע הַמִּיל לִפְנֵי הַמָּקוֹם שֶׁנִּמְצֵאנוּ בּוֹ, הָיִינוּ מְשַׁלְּמִים מְחִיר יָקָר עַל עַזּוּתֵנוּ, אוּלָם מֶרְחַק הַשֶּׁטַח עָלָה עַתָּה עַל אַלְפַּיִם יַרְד; הָיִינוּ מוּטָלִים עַל כְּרֵסֵנוּ וְהָאוֹיֵב לֹא יָכֹל לִרְאוֹתֵנוּ כְּמוֹ שֶׁאָנוּ לֹא יָכֹלְנוּ לִרְאוֹתוֹ, וְהַנֵּזֶק שֶׁנִּגְרַם הָיָה מֻעָט. גֶּ’ק הָיָה מוּטָל עַל יָדִי. לְפֶתַע פִּתְאֹם נִתַּר מִמְּקוֹמוֹ וְנָפַל מִתְעַוֵּת כְּיַרְד אוֹ שְׁנַיִם מֵאֲחוֹרֵי הַקַּו. הוּא נִפְגַּע בְּסָבְכוֹ¹¹⁷ בְּתִגְרָה זוֹ הָרִאשׁוֹנָה לוֹ, בְּכַדּוּר שֶׁעָבַר, כַּנִּרְאֶה, סָמוּךְ מְאֹד לְרֹאשׁוֹ. הוֹצֵאתִי אוֹתוֹ מִקַּו הָאֵשׁ וְלִוִּיתִיו עַד הָאַמְבּוּלַנְס. מְטַר הַיְרִיּוֹת שָׁכַךְ בִּמְהֵרָה, וַאִני רָכַבְתִּי אֶל בֵּית־הַחוֹלִים הַצְּבָאִי לְהַבְטִיחַ אֶת הַטִּפּוּל הָרָאוּי לְאָחִי. רוֹפְאֵי הַצָּבָא הַבְּרִיטִי בָּיָּמִים הָהֵם הָיוּ מְקַנְּאִים מְאֹד אֶת קִנְאַת דַּרְגָּתָם הַצְּבָאִית; לְפִיכָךְ הִצְדַּעְתִּי לָרוֹפֵא, בְּכַנּוֹתִי אוֹתוֹ בְּתֹאַר “מַיּוֹר”, הֶחֱלַפְתִּי אִתּוֹ מִלִּים מִסְפָּר עַל הַתִּגְרָה וּלְבַסּוֹף הִזְכַּרְתִּי אֶת אָחִי הַפָּצוּעַ. רוּחוֹ שֶׁל הָרוֹפֵא הָאָדִיב הָיְתָה טוֹבָה עָלָיו, וְהוּא הִבְטִיחַ סַמִּים מַרְדִּימִים, לִמְנֹעַ כְּאֵב, וְכָל תְּשׂוּמַת הַלֵּב הָרְאוּיָה. וְאָמְנָם נָאֶה דִּבֵּר וְנָאֶה קִיֵּם.

וְכָאן אֵרְעָה הִשְׁתַּלְשְׁלוּת־נְסִבּוֹת מֻפְלָאָה. בְּעוֹד אֲנִי עוֹשֶׂה בְּאַפְרִיקָה הַדְּרוֹמִית, לֹא יָשְׁבָה אַף אִמִּי בְּחִבּוּק־יָדַיִם בַּבַּיִת. הִיא אָסְפָה קֶרֶן־עֶזְרָה, לָקְחָה שֶׁבִי מִלְיוֹנֵר אֲמֵרִיקָאִי, הִשִּׂיגָה סְפִינָה וְצִיְּדָה אוֹתָהּ בְּבֵית־חוֹלִים עִם חֶבֶר־אֲחָיוֹת שָׁלֵם וְכָל הַנּוֹחִיוּת. לְאַחַר מַסָּע סוֹעֵר בַּיָּם, הִגִּיעָה לְדֶרְבֶּן וְחִכְּתָה בְּקֹצֶר־רוּחַ לְמִשְׁלוֹחַ שֶׁל פְּצוּעִים. צְעִיר בָּנֶיהָ הָיָה הַפָּצוּעַ הָרִאשׁוֹן, שֶׁקִּבְּלָה לְטִפּוּל בָּאֳנִיַּת־הַחוֹלִים “מֵין”. קִבַּלְתִּי חֻפְשָׁה לְיָמִים אֲחָדִים, כְּדֵי לָלֶכֶת וּלְהִתְרָאוֹת אִתָּהּ וְהִתְאָרַחְתִּי בַּסְּפִינָה, כְּמוֹ בָּאֳנִי־שַׁעֲשׁוּעִים. וְכָךְ אֻשַּׁרְנוּ כֻּלָּנוּ לְהִזְדַּמֵּן יַחַד לְאַחַר פְּרִידַת שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים רַבֵּי־נִסְיוֹנוֹת. הָאֶרֶז הַגָּדוֹל בְּאַרְזֵי דֶּרְבֶּן הָיָה הַקַּפִּיטַן פֶּרְסִי סְקוֹט, מְפַקְּדָהּ שֶׁל אֳנִיַּת־הַמֵּרוֹץ הַמְשֻׁרְיֶנֶת “טֵרִיבְּל”. הוּא הִשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ רֹב טוֹבָה וְהֶרְאָה לָנוּ אֶת כָּל פִּלְאֵי סְפִינָתוֹ. הוּא קָרָא לַתּוֹתָח בֶּן 4.7 הָאִינְצִ’ים, שֶׁקָּבַע בִּקְרוֹן־רַכֶּבֶת אֶחָד, עַל שֵׁם אִמִּי, וּלְאַחַר יָמִים אַף סִדֵּר בִּשְׁבִילָהּ בִּקּוּר בֶּחָזִית, לְהַרְאוֹת לָהּ אֶת הַתּוֹתָח בִּפְעֻלָתוֹ. בְּדֶרֶךְ כְּלָל הִצְטַיְּנָה אוֹתָה הַמִּלְחָמָה בְּדַרְכֵי נֹעַם וַעֲדִינוּת, שֶׁחָסְרוּ לַחֲלוּטִין לְאַחַר חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה בֶּחָזִית הַמַּעֲרָב.

בָּלֶר הִתְחִיל אֶת נִסְיוֹנוֹ הָרְבִיעִי לְהוֹשִׁיעַ אֶת לֵידִיסְמִית. חֵיל־הַמַּצָּב הָיָה בְּכָל רַע, וּבִשְׁבִיל כֻּלָּנוּ, מַצִּילִים וּנְצוֹרִים כְּאֶחָד, הָיָה הָעִנְיָן בִּבְחִינַת גְּזֹר אוֹ פְּטֹר. עֶמְדוֹתָיו הָעִקָּרִיּוֹת שֶׁל הָאוֹיֵב נִמְצְאוּ עַל הַשְּׁנוּנִיּוֹת וְהַגְּבָעוֹת עַל שְׁפַת הַטּוּגֵ’לָה.¹¹⁸ לְאַחַר זָרְמוֹ תַּחַת גֶּשֶׁר־מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל הַשָּׁבוּר בְּקוֹלֶנְזוֹ, הַנָּהָר פּוֹנֶה בְּזָוִית חַדָּה לְעֻמַּת לֵידִיסְמִית. לְשׁוֹן הַיַּבֶּשֶׁת, שֶׁהַנָּהָר מַקִּיף כָּאן, כָּלְלָה לִשְׂמֹאלֵנוּ (בְּעָמְדֵנוּ מוּל הָאוֹיֵב) אֶת גִּבְעַת הְלַנְגְוֵין, שֶׁהֻתְקְפָה עַל יְדֵי חֵיל־הַפָּרָשִׁים הַקַּל לִדְרוֹם אַפְרִיקָה בַּ־15 לְדֵצֶמְבֶּר, בַּמֶּרְכָּז – רָמָה אַרֻכָּה וּדְשׁוּאָה, שֶׁנִּקְרְאָה בְּשֵׁם “הַגִּבְעָה הַיְרֻקָּה”, וְהַרְחֵק מִימִינֵנוּ שְׁנֵי רֻכְסֵי־הָרִים מְכֻסִּים יְעָרוֹת עֲבֻתּים. שֵׁם הָאֶחָד סִינְגוֹלוֹ וְהַשֵּׁנִי מוֹנְטֶה־קְרִיסְטוֹ. הַנָּהָר נִמְצָא אֵפוֹא בְּחָזִית הָאֲגַף הַיְמָנִי שֶׁל הַבּוּרִים וּבְעֹרֶף אֲגַפָּם הַשְּׂמָאלִי וּמֶרְכָּזָם. הֻחְלַט עַתָּה לְבַצֵּעַ תְּנוּעַת־עִקּוּף רְחָבָה וּלְנַסּוֹת לְהַפְתִּיעַ וְלִכְבּשׁ רְכָסִים מַכְרִיעִים אֵלֶּה, הַמְהַוִּים אֶת הָאֲגַף הַשְּׂמָאלִי הַנָּכוֹן שֶׁל הָאוֹיֵב. הֻחְלַט, שֶׁאִם יַעֲלֶה דָּבָר זֶה בְּיָדֵנוּ, יַתְקִיפוּ שְׁתֵּי דִּיוִיזְיוֹת שֶׁל חֵיל־הָרַגְלִים, בִּתְמִיכַת הָאַרְטִילֶרְיָה כֻּלָּהּ, אֶת הָרָמָה הַמֶּרְכָּזִית, וְיִתְפְּסוּ, מִתּוֹךְ הֶמְשֵׁךּ הַהַתְקָפָה לְצַד יָמִין, אֶת גִּבְעַת הְלַנְגְּוֵין עַצְמָהּ. כִּבּוּשׁ גִּבְעָה זוֹ יִשְׁלֹל מִן הַבּוּרִים אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְהַחֲזִיק בְּעֶמְדוֹתֵיהֶם מִסָּבִיב לְקוֹלֶנְזוֹ וְיִפְתַּח אֶת מַעֲבַר הַנָּהָר. זוֹ הָיְתָה תָּכְנִית בְּרִיאָה וּבְרוּרָה לְמַדַּי מֵרֹאשׁ, וְלֹא הָיְתָה כָּל סִבָּה שֶׁלֹּא לְבַצְּעָהּ מִלְּכַתְּחִלָּה. אֶלָּא שֶׁלֹּא עָלָה הַדָּבָר עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל בָּלֶר קֹדֶם לָכֵן. בְּקוֹלֶנְזוֹ, אַף כִּי הוֹכִיחוּ לוֹ, שֶׁהְלַנְגְּוֵין נִמְצֵאת בְּעֵבֶר־הַנָּהָר שֶׁלּוֹ, לֹא הֶאֱמִין בְּכָךְ. הוּא לֹא קִבֵּל אֶת הַעֻבְדָּה אֶלָּא לְאַט לְאַט. זֶה הַכֹּל.

בַּ־15 לַחֹדֶשׁ נָסַע הַצָּבָא כֻּלּוֹ מִמַּחֲנוֹתָיו, לְאֹרֶךְ מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל, אֶל גִּבְעַת הַהוּסַרִים וְעָרַךְ אֶת טוּרָיו לַהַתְקָפָה. אוּלָם הַכֹּל הָיָה תָּלוּי בִּיכָלְתֵּנוּ לִלְכֹּד אֶת סִינְגוֹלוֹ וּמוֹנְטֶה־קְרִיסְטוֹ. תַּפְקִיד זֶה הֻטַּל עַל הַקּוֹלוֹנֶל בִּינְג וְהַגְּדוּד שֶׁלָּנוּ, בְּעֶזְרַת בְּרִיגָדָה שֶׁל חֵיל־הָרַגְלִים. הֻבְרַר שֶׁהַדָּבָר קַל לְהַפְלִיא. עָבַרְנוּ בִּשְׁבִילִים פְּתַלְתֻּלִּים כָּל הַלַּיְלָה, וְעִם דִּמְדּוּמֵי שַׁחַר בַּ־18 לַחֹדֶשׁ הִתְחַלְנוּ מְטַפְּסִים בַּשִּׁפּוּעִים הַדְּרוֹמִיִּים שֶׁל סִינְגוֹלוֹ. הִפְתַּעְנוּ וְלָקַחְנוּ שֶׁבִי אֶת קֹמֶץ הַבּוּרִים שֶׁשָּׁמְרוּ לְבַדָּם עַל עֶמְדוֹת־מַפְתֵּחַ אֵלֶּה. בְּמֶשֶׁךְ אוֹתוֹ הַיּוֹם וּלְמָחֳרָתוֹ גֵּרַשְׁנוּם, בְּשִׁתּוּף־פְּעֻלָּה עִם חֵיל־הָרַגְלִים, מִן הַסִּינְגוֹלוֹ אֶל מֵעֵבֶר לַ“נֶּק” (“הָאֻכָּף”), הַמְחַבֵּר אֶת שְׁנֵי הָרְכָסִים, וְהִשְׁתַּלַּטְנוּ עַל כָּל מוֹנְטֶה־קְרִיסְטוֹ כֻּלּוֹ. מִפִּסְגָּה חוֹלְשָׁנִית זוֹ הִשְׁקַפְנוּ עַל פְּנֵי כָּל עֶמְדוֹתֵיהֶם שֶׁל הַבּוּרִים מֵעֵבֶר לַנָּהָר, וְרָאִינוּ אֶת לֵידִיסְמִית שְׁטוּחָה לְרַגְלֵינוּ בְּמֶרְחַק לֹא יוֹתֵר מִשִּׁשָּׁה מִילִין. בֵּינְתַיִם הֻכְתְּרָה הַהַתְקָפָה הָעִקָּרִית שֶׁל חֵיל־הָרַגְלִים וְהָאַרְטִילֶרְיָה עַל הַחֲפִירוֹת וְסוֹלְלוֹת שַׂקֵּי־הַחוֹל בְּהַצְלָחָה גְּמוּרָה. הָאוֹיֵב שֶׁטִּפְּלוּ בּוֹ כַּהֲלָכָה, כִּתְּרוּהוּ וּתְקָפוּהוּ מִתּוֹךְ הַחֲלָטָה נִמְרָצָה, נִבְהַל מִפְּנֵי הַנָּהָר הַסּוֹגֵר עָלָיו מִן הָעֹרֶף, וְלֹא הֶרְאָה הִתְנַגְּדוּת יְתֵרָה. בַּעֲרוֹב הַיּוֹם בָּ־20 לַחֹדֶשׁ נִתְּנוּ כָּל עֶמְדוֹת הַבּוּרִים, דְּרוֹמִית לַטּוּגֵ’לָה, בִּכְלָלָן גִּבְעַת־הְלַנְגְּוֵין הַטְּרוּשָׁה, בַּצְבָת הַבְּרִיטִית. הַבּוּרִים פִּנּוּ אֶת קוֹלֶנְזוֹ, וּבְכָל מָקוֹם נָסוֹגוּ לְקַו־הַמָּגֵן שֶׁלָּהֶם מֵעֵבֶר לַטּוּגֵ’לָה. עַד כָּאן – הַכֹּל שָׁלוֹם.

הָיָה עָלֵינוּ לְהַמְשִׁיךְ תְּנוּעָה מֵימִינָה זוֹ עַד הַנִּצָּחוֹן, כִּי הַמּוֹנְטֶה־קְרִיסְטוֹ חָלַשׁ עַל חֲפִירוֹת הַבּוּרִים בְּגִבְעַת בַּרְטוֹן, מֵעֵבֶר לַנָּהָר; וְגִבְעַת בַּרְטוֹן, לוּ נִלְכְּדָה, הָיְתָה חוֹשֶׂפֶת אֶת הָרָמָה הַשְּׁכֵנָה, וְעוֹד. אוּלָם עַתָּה עָשָׂה בָּלֶר – בַּעֲצַת ווֹרֶן – מִשְׁגֶּה שֶׁאֵין לוֹ כַּפָּרָה כִּמְעַט, לְאַחַר כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁנִּתְנַסָּה בָּהֶם עַל חֶשְׁבּוֹן צִבְאוֹתָיו. בַּהֲטִילוֹ גֶּשֶׁר־סִירוֹת לְיַד קוֹלֶנְזוֹ, הֵשִׁיב אֶת יְמִינוֹ, הִסְתַּלֵּק מִן הָעֶמְדָּה הַחוֹלֶשֶׁת עַל הָאוֹיֵב, וְהִתְחִיל מִתְקַדֵּם בִּשְׂמֹאלוֹ לְאֹרֶךְ הַקַּו שֶׁל מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל. בְּמֶשֶׁךְ שְׁנֵי הַיָּמִים הַבָּאִים כָּלָא אֶת חֵילוֹ יָפֶה יָפֶה בִּמְבוֹךְ הַגְּבָעוֹת וּבְנוֹת־הָרְכָסִים שֶׁמֵּעֵבֶר לְקוֹלֶנְזוֹ. בִּתְנָאִים קָשִׁים אֵלֶּה, לְלֹא כָּל תְּנוּעַת עִקּוּף, הִשְׂתָּעֵר אֶל הָעֶמְדָּה הַבּוּרִית, הַמּוּכָנָה מִכְּבָר וְהַמְבֻצֶּרֶת בַּחֲפִירוֹתֶיהָ הָעֲמֻקּוֹת, לִפְנֵי פְּיֵטֶרְס. קֹצֶר־הָרְאִיָּה הַנִּפְסָד שֶׁבְּתִמְרוֹנִים אֵלֶּה הָיָה בָּרוּר לְרַבִּים. כְּשֶׁדִּבַּרְתִּי בְּלֵיל הָ־22 לַחֹדֶשׁ עִם קָצִין גָּבֹהַּ בַּמִּפְקָדָה הָרָאשִׁית, שֶׁיָּצְאוּ לוֹ מוֹנִיטִין, לְאַחַר זְמַן, בְּשֵׁם קוֹלוֹנֶל רֶפִּינְגְטוֹן, אָמַר בְּגִלּוּי־לֵב: “אֵין הַמַּצָּב מוֹצֵא חֵן בְּעֵינַי. יָרַדְנוּ מִמְּרוֹמֵינוּ. הוֹרַדְנוּ אֶת כָּל הַתּוֹתָחִים הַגְּדוֹלִים מִן הַגְּבָעוֹת הָרָמוֹת. אָנוּ שָׂמִים מַחֲנָק לְעַצְמֵנוּ בֵּין הַתְּלוּלִיּוֹת הָאֵלֶּה בְּבִקְעַת הַטּוּגֵ’לָה. דּוֹמֶה, כְּאִלּוּ אָנוּ מְסֻבִּים בְּאַמְפִיתֵאַטְרוֹן, וְיוֹרִים בָּנוּ מִכָּל שׁוּרָה שֶׁל כִּסְאוֹת!” וְאָמְנָם כֵּן הָיָה. הַבּוּרִים, שֶׁנּוֹאֲשׁוּ מֵהִתְנַגְּדוּת לִתְנוּעַת־הָעִקּוּף הָרְחָבָה שֶׁלָּנוּ, וְרַבִּים מֵהֶם כְּבָר הֵחֵלּוּ לִנְסֹעַ צָפוֹנָה, חָזְרוּ בֶּהָמוֹן, כְּשֶׁרָאוּ אֶת הַצָּבָא הַבְּרִיטִי שָׁב וּמַכְנִיס אֶת רֹאשׁוֹ בְּעַקְשָׁנוּת לְתוֹךְ מַלְכֹּדֶת.

בְּמַעֲרָכָה כְּבֵדָה וּמְבֻלְבֶּלֶת, עִם הַרְבֵּה אֲבֵדוֹת, בֵּין הַתְּלוּלִיּוֹת הַנְּמוּכוֹת בְּבִקְעַת הַטּוּגֵ’לָה עָבְרוּ עָלֵינוּ הַלֵּילוֹת, אוֹר לָ־22 וְלָ־23 לַחֹדֶשׁ. לֹא יָכֹלְנוּ לִפְתֹּחַ בְּהַתְקָפָה עַל עֶמְדַּת פְּיֵטֶרְס עַד הָעֶרֶב הַבָּא. כֵּוָן שֶׁלְּחֵיל־הַפָּרָשִׁים לֹא נִתַּן כָּל תַּפְקִיד בְּמַעֲרָכָה זוֹ, חָצִיתִי בִּרְכִיבָה אָת הַנָּהָר וּפִלַּסְתִּי לִי נָתִיב לְבַת־רֶכֶס סַלְעִית, בִּמְקוֹם שֶׁמָּצָאתִי אֶת הַגֵּנֵרַל לִיטְלְטוֹן¹¹⁹ רוֹבֵץ מֵאֲחוֹרֵי אֶבֶן וְצוֹפֶה בַּמַּעֲרָכָה. הוּא הָיָה לְבַדּוֹ וְשָׂמַח, כַּנִּרְאֶה, לְבוֹאִי. חֵיל־הָרַגְלִים, וְהַבְּרִיגָדָה הָאִירִית שֶׁל הַגֵּנֵרַל הַרְט בְּרֹאשׁוֹ, הִתְפַּתֵּל בְּשׁוּרָה אֲרֻכָּה לְאֹרֶךְ מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל, כְּשֶׁהוּא מְאַבֵּד אֲנָשִׁים לָרֹב בִּנְקֻדּוֹת חֲשׂוּפוֹת, וְהִשְׁלִים בְּהַדְרָגָה אֶת מַעֲרָכוֹ לְהִשְׂתָּעֲרוּתוֹ הַמַּשְׂמְאִילָה. הָעֶמְדָּה בִּפְיֵטֶרְס כָּלְלָה שְׁלשָׁה צוּקִים מְעֻגָּלִים, נוֹחִים לְהַתְקִיפָם מִיָּמִין לִשְמֹאל, אַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא מִשְּׂמֹאל לְיָמִין. הָיְתָה שָׁעָה אַרְבַּע, כְּשֶׁהֵחֵלָּה הַבְּרִיגָדָה הָאִירִית מְטַפֶּסֶת בַּצְּלָעוֹת הַתְּלוּלוֹת שֶׁל הַגִּבְעָה הַיְדוּעָה עַתָּה בְּשֵׁם תֵּל־אִינִיסְקִילִינְג, וּשְׁקִיעַת־הַחַמָּה קָרְבָה, עַד שֶׁנֶּעֶרְכָה הַהַתְקָפָה עַל יְדֵי קַלָּעֵי אִינִיסְקִילִינְג וְדוּבְּלִין. הַמַּחֲזֶה הָיָה קוֹרֵעַ לֵב. בְּמִשְׁקְפוֹתֵינוּ יָכֹלְנוּ לִרְאוֹת אֶת רָאשֵׁיהֶם שֶׁל הַבּוּרִים וְכוֹבְעֵיהֶם הַמֻּפְשָׁלִים אֲחוֹרַנִית בִּדְמוּת צְלָלִיּוֹת זְעִירוֹת, שֶׁהַפְּגָזִים הַמִּתְפּוֹצְצִים עָטְפוּ וְעִרְפְּלוּ אוֹתָן, מוּל שְׁמֵי־הָעֶרֶב. בַּשִׁפּוּעִים הַדְּשׁוּאִים וְהַחֲשׂוּפִים הָיוּ הַדְּמֻיּוֹת הַחוּמוֹת וְהַכִּידוֹנִים הַנּוֹצְצִים שֶׁל הָאִירִים מְטַפְּסִים וְעוֹלִים, וַהֲמוּלָתָן שֶׁל יְרִיּוֹת־מוּשְׂקִיטוֹת נִמְרָצוֹת הֶחֱרִישָׁה אֶת אָזְנֵינוּ. הַדְּמֻיּוֹת הַמְטַפְּסוֹת הָלְכוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר; הֵן חָדְלוּ לָנוּעַ; הֵן נָמוֹגוּ בֵּין הָרְכָסִים הַנִּבְלָעִים וְהוֹלְכִים בָּאֲפֵלָה. מֵאֶלֶף וּמָאתַיִם אִישׁ, שֶׁהִשְתַּתְּפוּ בַּהַתְקָפָה, נָפְלוּ שְׁנֵי הַקּוֹלוֹנֵלִים, שְׁלֹשָׁה מַיּוֹרִים, עֶשְׂרִים קְצִינִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת חַיָּלִים הֲרוּגִים אוֹ פְּצוּעִים. הַתְּבוּסָה הָיְתָה שְׁלֵמָה.

סֶר רֶדְוֶרְס בָּלֶר הוֹאִיל עַתָּה לְהַסְכִּים לְחִדּוּשׁ הַתְּנוּעָה הַמֵּימִינָה, וְלַעֲרֹךְ אֶת צִבְאוֹתָיו שׁוּב בְּחָזִית רְחָבָה וּמֻרְחֶבֶת. עָבְרוּ שְׁלשָׁה יָמִים עַד שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ לְהוֹצִיא אֶת צִבְאוֹתָיו מִן הַסְּבָךְ, שֶׁלְּתוֹכוֹ הֵטִיל אוֹתָם לְלֹא כָּל צֹרֶךְ. בְּמֶשֶׁךְ יוֹמַיִם מִן הַשְּׁלשָׁה נִתְנַסּוּ מֵאוֹת פְּצוּעִים, שֶׁהָיוּ מוּטָלִים עַל גִּבְעַת אִינִיסְקִילִינְג, בְּמַסָּה אַכְזָרִית. מְצוּקָתָם שֶׁל מִסְכֵּנִים אֵלֶּה בֵּין קַוֵּי הָאֵשׁ, לְלֹא מָזוֹר וּלְלֹא מַיִם, כְּשֶׁהֵם מְנוֹפְפִים קַרְעֵי־לְבָנִים עֲלוּבִים בִּתְחִנָּה אִלֶּמֶת, קָרְעָה לֵב כָּל רוֹאֵיהֶם. בָּ־26 לַחֹדֶשׁ בִּקֵּשׁ בָּלֶר שְׁבִיתַת נֶשֶׁק. הַבּוּרִים סֵרְבוּ לְהַפְסִיק אֶת הַמַּעֲרָכָה בְּאֹפֶן רִשְׁמִי, אֲבָל הִזְמִינוּ רוֹפְאִים וְנוֹשְׂאֵי־אֲלֻנְקוֹת לָבוֹא בִּלי פַּחַד, לֶאֱסֹף אֶת הַפְּצוּעִים וְלִקְבֹּר אֶת הַמֵּתִים. בַּעֲרוֹב הַיוֹם, מִשֶּׁנִּשְׁלְמָה מְלָאכָה זוֹ, נִתְחַדְּשׁוּ חִלּוּפֵי הַיְרִיּוֹת.

הָ־27 לְפֶבְּרוּאַר הָיָה יוֹם הַזִּכָּרוֹן לְמַיוּבָּה, וּבַיּוֹם הַזֶּה עָרְכוּ צִבְאוֹת נָטָל אֶת הַתְקָפָתָם הַסּוֹפִית. כָּל הַתּוֹתָחִים הַגְּדוֹלִים הָעֳלוּ שׁוּב אֶל הַגְּבָעוֹת הָרָמוֹת, וְהַבְּרִיגָדוֹת שֶׁעָבְרוּ אֶת הַנָּהָר בַּגֶּשֶׁר הַבּוּרִי שֶׁלֹּא נִזּוֹק, הִתְקִיפוּ אֶת עֶמְדוֹת הַבּוּרִים מִצַּד יָמִין. גִּבְעַת בַּרְטוֹן נִלְכְּדָה רִאשׁוֹנָה. נִצָּחוֹן זֶה גָּרַר אֶת כִּבּוּשָׁהּ שֶׁל גִּבְעַת מְסִלַת־הַבַּרְזֶל; וּלְבַסּוֹף הִגִּיעַ תּוֹרָה שֶׁל הָעֶמְדָּה הָאֲיֻמָּה בְּגִבְעַת אִינִיסְקִילִינְג, שֶׁכְּבָר עֻקְּפָה מַחֲצִיתָהּ וְחָלַשְנוּ עָלֶיהָ בְּמִדַּת־מָה, וְהִיא נִכְבְּשָׁה בְּכִדוֹנִים. נָפְלָה שׁוּרַת־הַגְּבָעוֹת הָאַחֲרוֹנָה בֵּינֵינוּ לְבֵין לֵידִיסְמִית. מִהַרְנוּ לַעֲלוֹת עַל סוּסֵינוּ וְדָהַרְנוּ אֶל הַנָּהָר, בְּתִקְוָה לִרְדֹּף. הַמְפַקֵּד הָרָאשִׁי קִדֵּם אֶת פָּנֵינוּ עַל הַגֶּשֶׁר וְצִוָּנוּ בְּמַפְגִּיעַ לַחֲזֹר. “לַעֲזָאזֵל הָרְדִיפָה!” אֵלֶּה הֵן הַמִּלִּים הַהִסְטוֹרִיוֹת, שֶׁאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא. כְּמִי שֶׁאוֹמֵר: “לַעֲזָאזֵל גְּמוּל קָרְבָּנוֹת! לַעֲזָאזֵל גְּבִיַּת חוֹבוֹת, שֶׁזְּמַן פֵּרְעוֹנָם הִגִּיעַ זֶה כְּבָר! לַעֲזָאזֵל – הַפְּרָס הֶעָשׂוּי לְהָקֵל מַאֲמַצִים לֶעָתִיד לָבוֹא!”

לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר הוֹסַפְנוּ לְהִתְקַדֵּם בְּנַחַת. חָצִינוּ אֶת הֶנָּהָר, שַׂמְנוּ פָּנֵינוּ אֶל גִּבְעוֹת הַקֶּטֶל וְהֵגַחְנוּ מֵעֶבְרָן הַשֵּׁנִי אֶל הָעֲרָבָה הַפְּתוּחָה, בַּדֶּרֶךְ לְלֵידִיסְמִית, מַהֲלַךְ שִׁשָּׁה מִילִין. נְסִיגַת הַבּוּרִים הָיְתָה שְׁלֵמָה. הֵם סִלְּקוּ אֶת תּוֹתָחָם הַגָּדוֹל בְּגִבְעַת בּוּלְוָנָה, וַאֲבַק הַקְּרוֹנוֹת הַנּוֹסְעִים צָפוֹנָה כִּסָּה דְּרָכִים הַרְבֵּה בָּאֹפֶק. הַפְּקֻדָּה “לַעֲזָאזֵל הָרְדִיפָה!” עָמְדָה בְּתָקְפָּהּ. רַבִּים מָסְרוּ, שֶׁהַמְפַקֵּד הָרָאשִׁי הֵעִיר: “מוּטָב שֶׁתַּנִּיחוּ לָהֶם, כֵּוָן שֶׁהֵם מִסְתַּלְּקִים”. כַּל הַיּוֹם מָלֵאנוּ חֵמָה, אוּלָם רַק לְעֵת עֶרֶב הֻתַּר לִשְׁנֵי אֶסְכַּדְרוֹנִים שֶׁל הַ־ “S.A.L.H.” לִפְרֹץ דֶּרֶךְ פְּלֻגּוֹת הַמְאַסֵּף הַמִּתְפּוֹרֵר וְלָבוֹא בְּשַׁעֲרֵי לֵידִיסְמִית. רָכַבְתִּי עִם שְׁנֵי הָאֶסְכַּדְרוֹנִים הָאֵלֶּה, וְדָהַרְתִּי עַל פְּנֵי הָעֲרָבָה זְרוּעַת הַשִּׂיחִים. לְקוֹל יְרִיּוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי תּוֹתָחִים בּוּרִיִּים. פִּתְאֹם הִתְנַשְּׁאוּ מִבֵּין הַשִּׂיחִים דְּמֻיּוֹת צְנוּמוֹת, מְנוֹפְפוָת יְדֵיהֶן בִּבְרָכָה. דָּהַרְנוּ הָלְאָה, וּבְרֹאשׁ רְחוֹב מְשֻׁפָּע, בֵּין בָּתִּים מְכֻסִּים גַּגּוֹת־פַּחִים, פָּגַשְׁנוּ אֶת סֶר גּ’וֹרְג' וַיְט רָכוּב עַל סוּסוֹ, נֶהְדָּר בְּמַדֵּי־הַשְּׂרָד. מִכָּאן רָכַבְנוּ כֻּלָּנוּ יַחַד לְתוֹךְ לֵידִיסְמִית, שֶׁעָמְדָה בְּמָצוֹר כֹּה אָרֹךְ וְלִמְגִנֶּיהָ נִשְׁקַף מוֹת־רָעָב. הָיְתָה זֹאת שָׁעָה מַרְנִינָה.

אוֹתוֹ עֶרֶב סָעַדְתִּי עִם קְצִינֵי הַמִּפְקָדָה. אָיֶן הָמִילְטוֹן, רוֹלִינְסוֹן, הֶדְווֹרְת לֶמְטוֹן קִבְּלוּ אֶת פָּנֵינוּ בַּחֲמִימוּת לְבָבִית. נִפְתְּחוּ בַּקְבּוּקֵי יֵין־שַׁמְפַּנְיָה, שֶׁנִּשְׁמְרוּ בְּרֹב קַנָּאוּת. חִכִּיתִי לִבְשַׂר־סוּסִים, אוּלָם שׁוֹר הָרְתִימָה הָאַחֲרוֹן נִשְׁחַט לִכְבוֹד הַמְּאֹרָע. מְאָרְחֵינוּ הַחִוְּרִים, הַכְּחוּשִׁים נָתְנוּ מַבָּע קָלוּשׁ לְקֹרַת־רוּחָם. אוּלָם לְאַחַר מַסָּע כֹּה מְמֻשָּׁךְ, בִּנְתִיבוֹת כֹּה קָשׁוֹת וּפְתַלְתֻּלּוֹת, שַׂשְׂתִּי כִּי הִגַּעְתִּי סוֹף סוֹף לְלֵידִיסְמִית.

 

פֶּרֶק עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה: בַּמְּדִינָה הַחָפְשִׁית אוֹרֵנְג'    🔗

הַלּוֹרְד רוֹבֶּרְטְס הָיָה יְדִיד וָתִיק שֶׁל אָבִי. לוֹרְד רַנְדּוֹלְף צֶ’רְצִ’יל, שֶׁשִּׁמֵּשׁ מַזְכִּיר הַמְּדִינָה לְעִנְיְנֵי הֹדּוּ בְּ־1885, עָמַד בְּתֹקֶף עַל הַהַצָּעָה לְמַנּוֹתוֹ רֹאשׁ הַצָּבָא בְּהֹדּוּ, וּלְצֹרֶךְ זֶה דָּחָה אֶת תְּבִיעַת הַלּוֹרְד ווֹלְסְלִי בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. יְדִידוּתָם נִמְשְׁכָה עַד יוֹם מוֹת אָבִי, לְאַחַר עֶשֶׂר שָׁנִים; וּבְיַלְדוּתִי נִפְגַּשְׁתִּי תְּכוּפוֹת עִם הַגֵּנֵרַל וְזָכַרְתִּי בְּגָאוֹן כַּמָּה שִׂיחוֹת מַקְסִימוֹת שֶׁהָיוּ לִי אִתּוֹ: הוּא הֵאִיר פָּנָיו לַנֹּעַר כָּל יָמָיו, הִתְיַחֵס בְּסַבְלָנוּת אֶל בַּגְרוּתוֹ הַמַּקְדִּימָה, הָעוֹבֶרֶת עַל גְּדוֹתֶיהָ וְנֵחַן מִטִּבְעוֹ בְּכָל אוֹתָן הַסְּגֻלּוֹת הָעֲשׂוּיוֹת לְצוֹדֵד אֶת נֶפֶשׁ הַנֹּעַר וְאֵמוּנוֹ. הָיְתָה לִי הַרְגָּשָׁה בְּטוּחָה, בְּתוֹר קָצִין צָעִיר, שְׁכָּאן, לַפָּחוֹת, בַּחוּגִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁל הַצָּבָא, יֵשׁ לִי יְדִיד נַעֲלֶה, שֶׁאוּכַל לִסְמֹךְ עַל עֶזְרָתוֹ בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ.

בְּעוֹד אָנוּ שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים בְּנָטָל לַנִּצָחוֹן, מָתוֹק שִׁבְעָתַיִם לְאַחַר כֹּה הַרְבֵּה אַכְזָבוֹת, כְּבָר הִגִּיעָה אֵלֵינוּ הַבְּשׂוֹרָה, שֶׁרוֹבֶּרְטְס, הַמִּתְקַדֵּם צָפוֹנָה מִמּוֹשֶׁבֶת־הַכֵּף אֶל הַמְּדִינָה הַחָפְשִׁית אוֹרֵנְג', גֵּרֵש אֶת הָאוֹיֵב הַצָּר עַל קִמְבֶּרְלֵי וְלָקַח שֶׁבִי אֶת הַצָּבָא הַבּוּרִי בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל קְרוֹנְיֶ’א בַּמַּעֲרָכָה הַכְּבֵדָה לְמַדַּי בְּפַאַרְדֶּבֶּרְג. דוֹמֶה הָיָה, כְּאִלּוּ בִּתְנוּפַת מַטֵּה־קְסָמִים, נִשְׁתַּנָּה מַצַּב־הַמִּלְחָמָה מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, וְתַחַת הַשָּׁבוּעַ הַשָּׁחוֹר שֶׁל דֵצֶמְבֶּר 1899 בָּאוּ הַנִּצְחוֹנוֹת הַמַּקִּיפִים שֶׁל פֶבְּרוּאַר 1900. שִׁנּוּי דְּרָמָטִי זֶה בְּכָל עִקָּרָה שֶׁל הַמִּלְחָמָה נִזְקַף בְּדַעַת הַקָּהָל עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל לוֹרְד רוֹבֶּרְטְס. אִישׁ־פְּלָאִים קְטַן־קוֹמָה זֶה, כֵּן אָמְרוּ, הוֹפִיעַ פִּתְאֹם עַל הַבָּמָה, וּכְמוֹ בְּמַעֲשֵׂה־קְסָמִים, נָגוֹז עַב־הֶעָנָן, וְשׁוּב זָרְחָה שֶׁמֶשׁ בַּהֲדָרָהּ עַל צִבְאוֹת הַבְרִיטִים בְּכָל רַחֲבֵי הָאָרֶץ הַגְּדוֹלָה הַהִיא.

בְּתוֹצְאוֹת כִּשְלוֹנוֹתֵיהֶם הִסְתַּלְּקוּ הַבּוּרִים מֵרַעְיוֹן הַפְּלִישָׁה לְנָטָל. בִּבְהִילוּתָם הָרְגִילָה, הַמְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ, נָסוֹגוּ דֶּרֶךְ הַדְּרַקֶנְסְבֶּרְכֶה לְתוֹךְ גְּבוּלוֹתֵיהֶם הֵם. גּוֹרְרִים אֶת תּוֹתְחֵיהֶם הַכְּבֵדִים וְכָל צֵדָתָם אַחֲרֵיהֶם, נָמוֹגוּ תּוֹךְ שְׁבוּעַיִם וְנָטְשׁוּ אֶת כָּל מוֹשֶׁבֶת נָטָל בִּרְשׁוּתָם שֶׁל חֵילוֹת הַקֵּיסָרוּת. בָּרוּר הָיָה, שֶׁיָּבוֹא בְּהֶכְרַח דִּחוּי מְמֻשָּׁךְ עַד שֶׁיּוּבְאוּ כֹּחוֹת כְּבֵדִים אֵלֶּה – מֵעוֹלָם לֹא הָיוּ כְּבֵדִים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל בָּלֶר – שׁוּב לִידֵי תְּנוּעָה, יְתַקְנוּ אֶת מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל הַהֲרוּסָה, יַעֲבִירוּ אֶת הַכַּמֻּיּוֹת הָעֲצוּמוֹת שֶׁל צֵדָתָם וְתַחֲמָשְׁתָּם וְיַעַבְרוּ אֶת 150 הַמִּילִין, הַמַּבְדִילִים בֵּין לֵידִיסְמִית לִגְבוּלוֹת טְרַנְסְוַאַל.

מֵעַתָּה קָצְרָה רוּחִי לַחְדֹּר לַזִּירָה הָעִקָּרִית וְהַמַּכְרַעַת שֶׁל הַמִּלְחָמָה. בַּמַּעֲמָד הַחָפְשִׁי וְהַקַּל, שֶׁהֶעֱנִיקוּ לִי שִׁלְטוֹנוֹת הַצָּבָא בְּנָטָל מֵאָז בָּרַחְתִּי מִפְּרֵטוֹרְיָה, לֹא הָיָה קָשֶׁה לִי לְקַבֵּל חֻפְשָׁה בִּלְתִּי־מֻגְבֶּלֶת מֵחֵיל־הַפָּרָשִׁים הַקַּל לִדְרוֹם אַפְרִיקָה, עִם רְשׁוּת – בְּלִי לְהִתְפַּטֵּר מִמִּשְׂרַת קָצִין בַּצָּבָא – לְהַעֲבִיר אֶת פְּעֻלּוֹתַי הָעִתּוֹנָאִיּוֹת אֶל מַחֲנֵה הַלּוֹרְד רוֹבֶּרְטְס, שֶׁעָשָׂה אוֹתָה שָׁעָה בְּכִבּוּשׁ בְּלוּמְפוֹנְטֵין. אָרַזְתִּי אֶת צִקְלוֹנִי, יָרַדְתִּי בִּמְסִלַּת־הַבַּרְזֶל הַנָּטָלִית, הִפְלַגְתִּי מִדֶּרְבֶּן לְפוֹרְט אֱלִיזַבֶּת, עָבַרְתִּי אֶת מְסִלּוֹת־הַבַּרְזֶל שֶׁל מוֹשֶׁבֶת־הַכֵּף, וְהִגַּעְתִּי לַמּוֹעֵד לְ“מָלוֹן מָאוּנְט־נֶלְסוֹן” הַנֶּהְדָּר בְּקֵיפְּטָאוּן. בֵּינְתַיִם הִגִּישׁ הַ“מּוֹרְנִינְג פּוֹסְט”, שֶׁרָאָה אוֹתִי כְּכַתָּבוֹ הָרָאשִׁי, אֶת הַבַּקָּשָׁה הַדְּרוּשָׁה לִכְתָב־הַרְשָׁאָה מֵאֵת מִפְקֶדֶת הַלּוֹרְד רוֹבֶּרְטְס. שִׁעַרְתִּי שֶׁסִּדּוּר הַתְּעוּדוֹת יִמָּשֵׁךְ יָמִים מִסְפָּר, וְיָמִים אֵלֶּה בִּלִּיתִי בִּנְעִימִים, בְּעָרְכִי רַאֲיוֹנוֹת עִם רָאשֵׁי הַפּוֹלִיטִיקָאִים הַדְּרוֹם־אַפְרִיקִאיִּים וְהַהוֹלַנְדִּיִּים בְּבִירַת אַפְרִיקָה הַדְּרוֹמִית.

עַד עַתָּה נֶחֱשַׁבְתִּי לְגִ’ינְגוֹ ¹²⁰ , הַתּוֹבֵעַ בְּכָל תֹּקֶף לְהַתְמִיד בְּמִלְחָמָה בְּלִי רַחֵם, וּלְפִיכָךְ יָצָא לִי שֵׁם רַע בְּקֶרֶב הַפְּרוֹ־בּוּרִים. עַתָּה נִגְזְרוּ עָלַי נַפְתּוּלִים עִם הַטּוֹרִים ¹²¹ . עִם יְצִיאַת הַפּוֹלְשִׁים מִנָּטָל, הָיָה עֹנֶשׁ נִשְׁקָף לְכָל אֵלֶּה שֶׁנִּצְטָרְפוּ אֲלֵיהֶם, סִיְּעוּ בְּיָדָם, אוֹ אָהֲדוּ פָּעֳלָם. נַחְשׁוֹל שֶׁל הִתְמַרְמְרוּת סָחַף אֶת הַמּוֹשָׁבָה. מִצַּד שֵׁנִי, סָבְרָה הַמֶּמְשָׁלָה הַבְּרִיטִית לְכַתְּחִלָּה, כִּי מִכֵּוָן שֶׁלָּהּ הַנִּצָּחוֹן, רָאוּי לִשְׁכֹּחַ אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת. סְגַן־מִינִיסְטֶר אֶחָד, לוֹרְד ווּלְוֶרְטוֹן, הֻרְשָׁה לָשֵׂאת נְאֻם בְּרוּחַ זוֹ. בְּכָל לִבִּי תָּמַכְתִּי בְּהַשְׁקָפָה נְדִיבָה זוֹ. בָּ־24 לְמַרְס טִלְגְּרַפְתִּי מִלֵידִיסְמִית:

"לַמְרוֹת הַרְגָּשׁוֹתֵיהֶם שֶׁל הַמִּתְיַשְּׁבִים הַנֶּאֱמָנִים שֶׁנִּלְחֲמוּ בְּאֹמֶץ־לֵב כֹּה רַב לְמַעַן הַקֵּיסָרוּת, אֲנִי מְקַוֶּה וְדוֹרֵשׁ, שֶׁיִּנְהֲגוּ לְפִי פּוֹלִיטִיקָה נְדִיבָה וְסַלְחָנִית. אִם תְּבֻצַּעְנָה הַפְּעֻלּוֹת הַצְּבָאִיוֹת בְּאַכְזְרִיּוּת וּלְלֹא לֵאוּת, לֹא יִהְיֶה צֹרֶךְ וְלֹא תִּהְיֶה אֲמַתְלָה לָתֵת “לֶקַח” לַמּוֹרְדִים, לְאַחַר כְּנִיעָתָם. הַשִּׁיטָה הַנְּבוֹנָה וְהַנְּכוֹנָה הִיא לְהַכְרִיעַ אֶת כָּל אֵלֶּה, הַמַּרְאִים הִתְנַגְּדוּת עַד הַסּוֹף, אֲבָל לֹא לִמְנֹעַ חֲנִינָה וַאֲפִילוּ יְדִידוּת מֵאֵת כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִכָּנַע. הָאִכָּרִים הַהוֹלַנְדִּיִּים שֶׁנִצְטָרְפוּ לָאוֹיֵב, אֵינָם בּוֹגְדִים אֶלָּא מִבְּחִינָה מִשְׁפָּטִית. הָעֻבְדָּה, שֶׁהֵם נִשְׁמְעוּ לְקוֹל דָּמָם, בְּהִצְטָרְפָם לִבְנֵי־גִּזְעָם, אִם אֵין בָּהּ מִשּׁוּם הַצְדָּקָה, יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהַמְתִּיק אֶת הַדִּין. וַדַּאי שֶׁהִתְנַהֲגוּתָם, מִבְּחִינָה מוּסָרִית, רְאוּיָה לִנְזִיפָה פָּחוֹת מִזּוֹ שֶׁל הָאַנְגְּלִים, שֶׁהֵם אֶזְרְחֵי הָרֶפֻּבְּלִיקוֹת, לַהֲלָכָה וּלְמַעֲשֶׂה, וְעוֹרְכִים קְרָבוֹת אַכְזָרִיִּים, כְּאַנְשֵׁי־מִלְחָמָה מַמָּשׁ, נֶגֶד בְּנֵי־הַמְּדִינָה שֶׁלָּהֶם עַצְמָם.

וַהֲרֵי אֲפִלּוּ אַנְגְּלִים אֵלֶּה הָיוּ רְאוּיִים לְסַבְלָנוּת־מָה, לוּלֵא עָמְדָה לָהֶם נְתִינוּתָם מִבְּחִינָה מִשְׁפָּטִית. הַבּוֹגֵד הַהוֹלַנְדִּי חוֹטֵא פָּחוֹת מִן הַ“בּוּרְגֶר” ¹²² הַמּוּמָר, יְלִיד בְּרִיטַנְיָה. אוּלָם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד אֵינָם אֶלָּא תּוֹצְאוֹת הַפּוֹלִיטִיקָה הַמֻּטְעֵית וְהַנִּפְשַׁעַת שֶׁלָּנוּ עַצְמֵנוּ בְּאַפְרִיקָה. בְּשָׁנִים עָבָרוּ. מִתּוֹךְ נִמּוּקִים מַעֲשִׂיִּים בִּלְבַד, חָשׁוּב בְּיוֹתֵר לְהַבְדִּיל בֵּין מוֹרְדִים הָרוֹצִים לְהִכָּנַע לְבֵין מוֹרְדִים הַנִּתְפָּסִים בַּמַּעֲרָכָה. יֵשׁ לְהִסְתַּיֵּעַ בְּכַל הַשְׁפָּעָה, כְּדֵי לְהַחֲלִישׁ אֶת הָאוֹיֵב וְלַהֲבִיאוֹ לִידֵי כְּנִיעָה. מִצַּד אֶחָד – מַחֲנוֹת עֲצוּמִים, מִתְקַדְּמִים לְלֹא הִתְנַגְּדוּת, מַכִּים וְרוֹצְחִים בְּכָל כְּלֵי־הַמִּלְחָמָה הָאֲיֻמִּים שֶׁבְּיָדָם; מִצַּד שֵׁנִי – הַחַוָּה הַשְּׁקֵטָה, בָּה הָאִשָּׁה וְהַיְלָדִים יוֹשְׁבִים לָבֶטַח תַּחַת חָסוּתָהּ שֶׁל מֶמְשָׁלָה, שֶׁאֵין מִדַּת רַחֲמִים שֶׁבְּיָדָהּ נוֹפֶלֶת מִמִּדַּת תַּקִּיפוּתָהּ: הַפּוֹלִיטִיקָה, שֶׁתַּחֲזִיק תָּמִיד שְׁתֵּי תְּמוּנוֹת אֵלֶּה לְעֵינֵי הַחַיָּלִים הָרֶפֻּבְּלִיקָאִים, תִּהְיֶה “שְׁלֵמָה” בֶּאֱמֶת, וְהִיא הַדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה בְּיוֹתֵר לְ“שָׁלוֹם שֶׁל כָּבוֹד”.

הַטֵּלֶגְרָמָה עָשְׂתָה רשֶׁם רַע מְאֹד בְּאַנְגְּלִיָּה. רוּחוֹת נָקָם הָיוּ מְנַשְּׁבוֹת בַּמְּדִינָה – בִּלְתִּי־מוֹעִילוֹת, אַךְ לֹא בִּלְתִּי־טִבְעִיּוֹת. הַמֶּמְשָׁלָה הָלְכָה אַחֲרֵי הָאֻמָּה; סְגַן־הַמִּינִיסְטֶר סֻלַּק, וְעָלַי נִתְּכָה כָּל חֲמָתָם שֶׁל הַשַּׁמְרָנִים. אֲפִלּוּ הַ“מּוֹרְנִינְג פּוֹסְט”, שֶׁהִדְפִּיס אֶת אִגְּרוֹתַי, חָלַק עַל דַּעְתִּי, לְצַעְרוֹ. עִתּוֹנֵי נָטָל הֵרִימוּ קוֹל צְעָקָה. עָנִיתִי, שֶׁלֹּא אַחַת הֻפְתְּעוּ גְּלַדְיָטוֹרִים עַלִּיזֵי נִצָּחוֹן לִרְאוֹת אֲגֻדָּלִים לְמַטָּה ¹²³ בַּתָּא הַקֵּיסָרִי. סֶר אַלְפְרֶד מִילְנֶר תָּפַס אֶת הָעִנְיָן הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהָאֲחֵרִים, וְדִבֵּר אֵלַי בִּמְאוֹר־פָּנִים וַהֲבָנָה. שָׁלִישׁוֹ, דֻּכַּס וֶסְטְמִינְסְטֶר, סִדֵּר קְבוּצָה שֶׁל כַּלְבֵּי־צַיִד, לְשַׁעֲשׁוּעִים וְתַרְגִּילִים לַאֲדוֹנוֹ. עָרַכְנוּ צֵיד תַּנִּים בֵּין הֶהָרִים, וּלְאַחַר דַּהֲרַת עַלִּיזִים הֲסִיבּוֹנוּ לְפַת־צָהֳרַיִם בֵּין הַשִּׂיחִים.

הַנְּצִיב הָעֶלְיוֹן אָמַר: “כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת הַטֵּלֶגְרָמָה שֶׁלְךָ, חָשַׁבְתִּי, שֶׁהִיא תְּעוֹרֵר רֹגֶז, בְּיִחוּד בֵּין אַנְשֵׁי נָטָל. מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁכָּל הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה חַיָּבִים לִהְיוֹת בְּשָׁלוֹם יַחַד. עֲלֵיהֶם לִסְלֹחַ וְלִשְׁכֹּחַ, וְלִבְנוֹת מְדִינָה מְשֻׁתֶּפֶת. אוּלָם סַעֲרַת־הַיְצָרִים טֶרֶם שָׁכְכָה. אֲנָשִׁים, שֶׁיְדִידֵיהֶם אוֹ שְׁאֵרֵיהֶם נֶהֶרְגוּ, או שֶׁבָּתֵּיהֶם נֶהֶרְסוּ בִּידֵי פּוֹלֵשׁ, לֹא יֹאבוּ שְׁמוֹעַ עַל מִדַּת־הָרַחֲמִים עַד שֶׁיֵּרָגְעוּ. מֵבִין אֲנִי לְרִגְשׁוֹתֶיךָ, אוּלָם אֵין כָּל תּוֹעֶלֶת בַּדָּבָר, לָתֵת לָהֶם מַבָּע בְּשָעָה זוֹ”. הֻפְתַּעְתִּי לְשֵׁמַע דֵּעוֹת כֹּה שְׁקֵטוֹת, שְׁקוּלוֹת וְנֶאֱצָלוֹת מִפִּי אִישׁ, שֶׁהָיָה לְרַבִּים סֵמֶל הַשִּׁעְבּוּד הֶעָרִיץ, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ פְּשָׁרָה. הַיַּחַס, שֶׁהֶרְאֲתָה הַמֶּמְשָׁלָה הַבְּרִיטִית לַמּוֹרְדִים וְלַבּוֹגְדִים, הָיָה לַמְרוֹת כָּל הַדִּבּוּרִים הַקָּשִׁים, וַתְּרָנִי בְּמִדָּה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה.

כָּאן עָלַי לְהוֹדוֹת, שֶׁכָּל יְמֵי־חַיַּי מָצָאתִי עַצְמִי חוֹלֵק עַל דֵּעוֹתֵיהֶן שֶׁל שְׁתֵּי הַמִּפְלָגוֹת הָאַנְגְּלִיּוֹת הַהִסְטְוֹרִיוֹת, חֲלִיפוֹת. כָּל יָמַי דָּרַשְׁתִּי לַעֲרֹךְ מִלְחָמוֹת וּלְיַשֵּׁב סִכְסוּכִים בְּיָד חֲזָקָה עַד לַנִּצָּחוֹן הַמַּכְרִיעַ, וּלְהוֹשִׁיט יַד רֵעִים לַמְנֻצָּחִים. וְכָכָה הִתְנַגַּדְתִּי תָּמִיד לַפַּצִּיפִיסְטִים בִּזְמַן הַסִּכְסוּךְ, וְלַשּׁוֹבִינִיסְטִים – עִם נְעִילָתוֹ. הַרְבֵּה שָׁנִים לְאַחַר הַמַּעֲרָכָה בִּדְרוֹם אַפְרִיקָה, הִזְכִּיר לִי הַלּוֹרְד בִּירְקֶנְהֶד פִּתְגָּם לַטִּינִי, הַמְשַׁמֵּשׁ, לְדַעְתִּי, לְבוּשׁ הוֹלֵם מְאֹד לְרַעְיוֹן זֶה: “Parcere subjectis et debellare superbos” וְצֵרַף לו אֶת תַּרְגּוּמוֹ הַנָּאֶה: “חוּסָה עַל הַמְנֻצָּחִים וְדַכֵּא אֶת הַגַּאַוְתָּנִים”. דּוֹמֶה, שֶׁעָלָה בְּיָדִי כִּמְעַט לְהַשִּׂיג רַעְיוֹן זֶה בַּהִגָּיוֹן הַבִּלְתִּי־מְלֻמָּד שֶׁל עַצְמִי. הָרוֹמִיִּים הַלָּלוּ הִקְדִּימוּ הַרְבֵּה מֵרַעְיוֹנוֹתַי הַמְשֻׁבָּחִים בְּיוֹתֵר, וְעָלַי לְהוֹדוֹת בִּזְכוּת קְדִימָה שֶׁלָּהֶם לַפִּתְגָּם הָאָמוּר, לְמַעֲשֶׂה הָיְתָה הוֹלֶמֶת, בִּמְיֻחָד, אֶת הַמַּצָּב בִּדְרוֹם־אַפְרִיקָה. בְּכָל מָקוֹם שֶׁזִּלְזַלְנוּ בָּהּ, נִפְגַּעְנוּ; בְּכָל מָקוֹם שֶׁקִּיַּמְנוּ אוֹתָה, נִצַּחְנוּ.

וְלֹא רַק בִּדְרוֹם אַפְרִיקָה. לְדַעְתִּי, הָיָה עָלֵינוּ לְנַצֵּחַ אֶת הָאִירִים בְּמִלְחָמָה, וְלָתֵת לָהֶם “הוֹם־רוּל” ¹²⁴ לְאַחַר הַנִּצָּחוֹן; הָיָה עָלֵינוּ לְהָמִית אֶת הַגֶּרְמָנִים בָּרָעָב, וְאַחַר כָּךְ – לָשׁוּב וּלְסַפֵּק מְזוֹנוֹת לִמְדִינָתָם; וּלְאַחַר שֶׁשָּׁבַרְנוּ אֶת הַשְּׁבִיתָה הַכְּלָלִית, הָיָה עָלֵינוּ לְהַטּוֹת אֹזֶן לִתְלוּנוֹת הַכּוֹרִים. כָּל יָמַי שָׂבְעִּתי עָמָל וָרֹגֶז, מִפְּנֵי שֶׁכֹּה מְעַטִּים הַנּוֹקְטִים קַו זֶה. נִתְבַּקַּשְׁתִּי פַּעַם לְחַבֵּר כְּתֹבֶת לְמַצֶּבֶת־זִכָּרוֹן בְּצָרְפַת. כָּתַבְתִּי: “הַחֲלָטָה לְעֵת מִלְחָמָה, מַרְדָּנוּת לְעֵת תְּבוּסָה, נְדִיבוּת לְעֵת נִצָּחוֹן, יְדִידוּת לְעֵת שָׁלוֹם”. הַכְּתֹבֶת נִפְסְלָה.

זוֹ צָרָה שֶׁמֹּחוֹ שֶׁל אָדָם בִּשְׁתַּיִם אוּנוֹת נוֹצַר, וּמֵהֶן רַק הָאַחַת נְתוּנָה לִמְלֶאכֶת הַמַּחֲשָׁבָה, וְאָנוּ עוֹשִׂים אֵפוֹא כָּל מַעֲשֵׂינוּ בִּידֵי אַחַת, הַיְמָנִית אוֹ הַשְּׂמָאלִית. בְּעוֹד שֶׁאִלּוּ נוֹצַרְנוּ כָּרָאוּי, הָיִינוּ יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּיְמָנִית וּבַשְּׁמָאלִית כְּאַחַת, בְּמִדָּה שָׁוָה שֶׁל כֹּחַ וְכִשְׁרוֹן, בְּהֶתְאֵם לַתְּנָאִים. הוֹאִיל וְאֵין הַדָּבָר כֵּן, הַרֵי אֵלֶּה הַמְנַצְּחִים בְּמִלְחָמָה אֵינָם יוֹדְעִים, עַל פִּי הָרֹב, לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם כָּרָאוּי, וְאֵלֶּה הַמֻּכְשָׁרִים לַעֲשׂוֹת שְׁלוֹם־אֱמֶת, אֵינָם מֻכְשָׁרִים לְנַצֵּחַ בְּמִלְחָמָה. אֶפְשָׁר שֶׁאֶמָּנֶה עִם תּוֹפְסֵי־מְרֻבֶּה, אִם אֹמַר, שֶׁהָיָה בִּיכָלְתִּי לַעֲשׂוֹת אֶת הַשְׁתַּיִם כְּאֶחָת.

* *

לְאַחַר שֶׁבִּלִּיתִי יָמִים אֲחָדִים בִּנְעִימִים בְּקֵיפְּטָאוּן, הִתְחַלְתִּי תָּמֵהַּ, מַדּוּעַ לֹא הִגִּיעַנִי הָרִשְׁיוֹן לִנְסֹעַ לִבְלוּמְפוֹנְטֵין. כְּשֶׁעָבַר יוֹתֵר מִשָּׁבוּעַ, וְלֹא נִתְקָבְּלָה תְּשׁוּבָה לַבַּקָּשָׁה שֶׁהֻגְּשָׁה כְּסִדְרָהּ, הֲבִינוֹתִי, שֶׁנִּתַּן לְפָנַי מִכְשׁוֹל. לֹא יָכֹלְתִּי לְשַׁוּוֹת בְּנַפְשִׁי, מַה טִּיבוֹ שֶׁל מִכְשׁוֹל זֶה. בְּכָל אֲשֶׂר כָּתַבְתִי מִנָּטָל הִשְׁתַּדַּלְתִּי בְּלִי הֶרֶף לְקַיֵּם אֶת הַרְגָּשַׁת הָאֵמוּן וְהַבִּטָּחוֹן בַּמּוֹלֶדֶת, וְקִשַּׁטְתִּי בְּמֵיטַב הַמְּלִיצוֹת הָאֶפְשָׁרִיּוֹת אֶת רֹב הַכִּשְׁלוֹנוֹת וְהַ“מִּקְרִים הַמַּעֲצִיבִים”, שֶׁצִּיְּנוּ אֶת הַפְּעֻלּוֹת בְּנָטָל. בַּיָּמִים הָהֵם, יְמֵי מִלְחָמוֹת קְטַנּוֹת, נוֹדְעָה חֲשִׁיבוּת יְתֵרָה לְכַתָּבֵי־מִלְחָמָה, וַאֲנִי אַחַד הַסּוֹפְרִים הַיְדוּעִים בְּיוֹתֵר בֵּינֵיהֶם, שְׁלִיחוֹ שֻלֶ אַחַד הָעִתּוֹנִים רַבֵּי־הַהַשְׁפָּעָה בְּיוֹתֵר. הִרְבֵּיתִי לְהוֹגִיעַ אֶת מֹחִי וְלִבְדֹּק אֶת מַצְפּוּנִי, לְגַלּוֹת סִבָּה הֶגְיוֹנִית כָּל שֶׁהִיא לְמוֹקֵשׁ זֶה, לְמִכְשׁוֹל זֶה שֶׁנִּתַּן לְפָנָי.

לְאָשְׁרִי, הָיוּ לִי שְׁנֵי יְדִידִים טוֹבִים וְאַדִּירִים בַּמִּפְקָדָה הָרָאשִׁית שֶׁל לורְד רוֹבֶּרְטְס. הוּא קָרָא אֵלָיו אֶת אָיֶן הָמִילְטוֹן, שָׁלִישׁוֹ לְשֶׁעָבַר וִידִידוֹ הַנֶּאֱמָן, תֵּכֶף לִגְאֻלָּתָהּ שֶׁל לֵידִיסְמִית. הַגֵּנֵרַל נִיקוֹלְסוֹן – הוּא “נִיק הַזָּקֵן”, מֵעוֹזְרָיו שֶׁל לוֹקְהַרְט בְּטִירָא – נָשָׂא מִשְׂרָה גְבֹהָה בַּמִּפְקָדָה. בִּשְׁנֵי אֵלֶּה מָצָא רוֹבֶּרְטְס, בְּמֶשֶׁךְ הַרְבֵּה שְׁנוֹת מִלְחָמָה וְשָׁלוֹם, חֵלֶק מִמַּה שֶּׁהָיָה הַמַּרְשַׁל פוֹשׁ נוֹהֵג, בִּתְקוּפָה מְאֻחֶרֶת יוֹתֵר, לְתָאֵר כְּ“מִשְׁפַּחִּתי הַצְּבָאִית”. לִשְׁנֵיהֶם רָחַשׁ הַמְפַקֵּד הָרָאשִׁי כָּבוֹד וִיקָר, וְלִשְׁנֵיהֶם הָיְתָה דַּלְתּוֹ פְּתוּחָה תָּמִיד. לַמְרוֹת הֶבְדֵּלִים מְסֻיָּמִים בַּגִּיל וּבַדַּרְגָה, יָכֹלְתִּי לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם כְּעַל אַחִים וְרֵעִים כִּמְעַט. עַל קְצִינִים אֵלֶּה הִשְׁלַכְתִּי יְהָבִי. הֵם הוֹדִיעוּ לִי טֵלֶגְרָפִית, שֶׁהַמְפַקֵּד הָרָאשִׁי, בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, מְעַכֵּב – הוּא וְלֹא אַחֵר. נִתְבָּרֵר, שֶׁהַלּוֹרְד קִיטְשֶׁנֶר רָאָה עַצְמוֹ נֶעֱלָב מֵחֲמַת פִּסְקָאוֹת אֲחָדוֹת בְּ“מִלְחֶמֶת הַיְאֹר”, וְלוֹרְד רוֹבֶּרְטְס חָשַׁשׁ, שֶׁרֹאשׁ מִפְקַדְתּוֹ עָלוּל לְהִתְרָעֵם עָלָיו, אִם יְסַפְּחֵנִי כְּכַתָּב לַמַחֲנֵה הַצָּבָא הָרָאשִׁי. אוּלָם, לְדִבְרֵיהֶם, נוֹסְפָה לְזוֹ עוֹד עֲבֵרָה שֶׁעָבַרְתִּי, וְשֶׁהַלּוֹרְד רוֹבֶּרְטְס רָאָה אוֹתָהּ כְּעִנְיָן רְצִינִי יוֹתֵר. בְּמִכְתָּב אֶל הַ“מּוֹרְנִינְג פּוֹסְט” מִנָּטָל מָתַחְתִּי בִּקֹּרֶת חֲרִיפָה עַל קְלִישׁוּתָהּ שֶׁל דְּרָשָׁה, שֶׁנָּשָׂא כֹּמֶר צְבָאִי אַנְגְּלִיקָנִי לִפְנֵי הַחַיָּלִים, עֶרֶב מַעֲרָכָה אַחַת. הַמְפַקֵּד הָרָאשִׁי רָאָה בְּכָךְ מִשּׁוּם עִוּוּת־הַדִּין לְגַבֵּי הַשֵּׁרוּת הָרוּחֲנִי שֶׁל פְּקִידִים מְסוּרִים אֵלֶּה. “הוּא מַקְשֶׁה אֶת עָרְפּוֹ עַד מְאֹד”, מָסְרוּ לִי יְדִידַי. הֵם עָשׂוּ כָּל אֲשֶׁר בִּיכָלְתָּם לְשַׁכֵּךְ אֶת חֲמָתוֹ, וְסָבְרוּ שֶׁבְּעוֹד יָמִים מִסְפָּר יַעֲלֶה הַדָּבָר בְּיָדָם. בֵּינְתַיִם לֹא הָיְתָה לִי כָּל בְּרֵרָה אֶלָּא לְחַכּוֹת.

עַתָּה זָכַרְתִּי בִּבְהִירוּת־יֶתֶר אֶת עִנְיַן דְּרָשָׁתוֹ שֶׁל הַכֹּמֶר הַצְּבָאִי וּמַה שֶׁכָּתַבְתִּי עָלֶיהָ. הַדָּבָר הָיָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן לְשַׁבָּת, בֵּין סְפִּיוֹן קוֹפּ לְבֵין וַאַל־קְרַנְץ. אַנְשֵׁי בְּרִיגָדָה שְׁלֵמָה, שֶׁעָמְדָה לָצֵאת לְמַעֲרָכָה רְצִינִית בְּיוֹם מָחָר אוֹ מָחֳרָתַיִם, נִתְכַּנְּסוּ לִתְפִלָּה בְּבִקְעָה דְּשׁוּאָה קְטַנָּה עַל שְׂפַת הַטּוּגֵ’לָה, מִחוּץ לִמְטַחֲוֵי הַתּוֹתָחִים שֶׁל קַוֵּי הָאוֹיֵב. בְּשָׁעָה זוֹ, כְּשֶׁכָּל הַחַיָּלִים, וַאֲפִלּוּ הָאֲדִישִׁים בְּיוֹתֵר, הִשְׁתּוֹקְקוּ בִּמְיֻחָד לְמִלַּת נֶחָמָה וֶאֱמוּנָה, וּכְשֶׁדְּבָרִים יוֹצְאִים מִן הַלֵּב הָיוּ נִכְנָסִים אֶל כָּל לֵב, נִתְּנָה לָנוּ שִׂיחָה מְגֻחֶכֶת עַל הַתַּכְסִיסִים הַמֻּפְלָאִים וְהַבִּלְתִּי־מְשַׁכְנְעִים, בָּהֶם הִפִּילוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת חוֹמוֹת יְרִיחוֹ, כְּבַיָּכוֹל. הֶעָרוֹתַי לְאוֹתָה דְּרָשָׁה הָיוּ שְׁנוּנוֹת, אוּלַי, אַךְ אֵין סָפֵק שֶׁהִיא הָיְתָה רְאוּיָה לְכָךְ. אָמַרְתִּי: “בְּהַקְשִׁיבִי לִמְלִיצוֹת נְבוּבוֹת אֵלֶּה, זָכַרְתִּי אֶת דְּמוּתוֹ הַאַמִּיצָה וְהַמְכֻבֶּדֶת שֶׁל הַכֹּמֶר בְּרִינְדְל ¹²⁵ בְּמַעֲרֶכֶת אוֹמְדוּרְמָן, וְהָיִיתִי תָּמֵהַּ, אִם רוֹמִי תָּשׁוּב וְתֵאָחֵז בַּהִזְדַּמְּנוּת, שֶׁדָּחֲתָה קֶנְטֶרְבֶּרִי בִּשְׁאָט־נֶפֶשׁ”. בִּקֹרֶת קָשָׁה זוֹ עוֹרְרָה, כַּנִּרְאֶה, מְהוּמָה וּמְבוּכָה בַּכְּנֵסִיָּה הָרֹאשָׁה. נִשְׁמְעוּ דִּבְרֵי הִתְמַרְמְרוּת לָרֹב וְתֵכֶף לָכֵן הֵחֵל מַסַּע־צְלָב אֲמִתִּי. כַּמָּה מִטּוֹבֵי הַנּוֹאֲמִים שֶׁבַּכְּהֻנָּה, שֶׁנָּטְשׁוּ אֶת דּוּכָנֵיהֶם, הִתְנַדְּבוּ לֶחָזִית, וּכְבָר נִמְצְאוּ אוֹתָה שָׁעָה בְּדֶרֶךְ מַסָּעָם הַמָּהִיר לִדְרוֹם אַפְרִיקָה, כְּדֵי לְהָבִיא אֶת הַתִּגְבֹּרֶת הַדְּרוּשָׁה לְמַאֲמַצָּיו שֶׁל חֵיל הַכְּמָרִים הַצְּבָאִיִּים, שֶׁכָּל כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה לְטוֹבָה. אוּלָם אַף כִּי הַתּוֹצָאָה הָיְתָה כֹּה יְעִילָה, וְאֶפְשָׁר לַחֲשֹׁב, אַף מְבֹרֶכֶת, נִשְׁאֲרָה הַסִּבָּה בְּגֶדֶר עֲבֵרָה. לוֹרְד רוֹבֶּרְטְס, אָדָם בַּעַל רֶגֶשׁ דָּתִי עָמֹק, אִישׁ־צָבָא כָּל יְמֵי חַיָּיו, רָאָה בִּדְבָרַי הוֹצָאַת דִּבָּה עַל מַחְלְקַת הַכְּמָרִים הַצְּבָאִיִּים, וְדוֹמֶה הָיָה, כִּי הָעֻבְדָּה, שֶׁהוּשְׁטָה עֶזְרָה מִן הַחוּץ, אַךְ הוֹסִיפָה מְרוֹרוֹת לָעֶלְבּוֹן. בִּתְנָאִים אֵלֶּה הָיוּ סִכּוּיַי קוֹדְרִים מְאֹד כַּמָּה יָמִים, וְנַפְשִׁי הִתְעַטְּפָה בִּיגוֹנָה, מֵאֲנָה הִנָּחֵם בְּכָל מַנְעַמֵּי “מְלוֹן הַר נֶלְסוֹן”.

אוּלָם הִשְׁתַּדְּלֻיּוֹתֵיהֶם שֶׁל יְדִידַי נָשְׂאוּ פְּרִי בְּסוֹפָן. הָרִשְׁיוֹן נִתַּן, וְיָכֹלְתִּי לִנְסֹעַ לִבְלוּמְפוֹנְטֵין, אַף כִּי הֻתְנָה, שֶׁבְּטֶרֶם אָחֵל לְכַהֵן כְּכַתַּב־מִלְחָמָה, אֶשְׂמַע מִפִּי מַזְכִּירוֹ הַצְּבָאִי שֶׁל הַמְפַקֵּד הָרָאשִׁי דִּבְרֵי אַזְהָרָה מִפְּנֵי בִּקֹּרֶת נֶחְפֶּזֶת וְאַכְזָרִית. תְּנַאי זֶה הָיָה יָפֶה לִי, וּבוֹ בַּלַּיְלָה יָצָאתִי לַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה בִּמְסִלַּת־הַבַּרְזֶל. נִתְקַבַּלְתִּי בִּלְבָבִיּוּת יְתֵרָה עַל יְדֵי שְׁנֵי יְדִידַי הַנַּעֲלִים, שֶׁכֹּחַ הַשְׁפָּעָתָם וְסַמְכוּתָם עָמַד לָהֶם לְדַכֵּא כָּל הִתְנַגְּדוּת מִצַּד הַפְּקִידוּת הַנְּמוּכָה. מִתּוֹךְ צִדּוּק הַדִּין קִבַּלְתִּי עַלי אֶת תּוֹכַחַת־מוּסָרוֹ שֶׁל הַמַּזְכִּיר הַצְּבָאִי, שֶׁבָּאָה בְּמוֹעֲדָהּ. מֵאוֹתוֹ הָרֶגַע הָיִיתִי בֶּן־חוֹרִין גָּמוּר לָלֶכֶת בַּאֲשֶׁר אֵלֵךְ, וּבְעוֹדִי נָתוּן לְצֶנְזוּרָה קַלָּה, לִכְתֹּב כְּחֶפְצִי. אוּלָם הַלּוֹרְד רוֹבֶּרְטְס הוֹסִיף לְהִתְנַכֵּר אֵלַי בְּעַקְשָׁנוּת. אַף כִּי יָדַע, כִּי אֲנִי רוֹאֶה יוֹם יוֹם אֶת עוֹזְרָיו וִידִידָיו הַקְּרוֹבִים בּיוֹתֵר, וְכִי אֲנִי יוֹדֵעַ עַד כַּמָּה פְּעֻלּוֹתַי מְשַׁמְּשׁוֹת נוֹשֵׂא לְשִׂיחוֹת הַמְסֻבִּים אֶל שֻׁלְחָנוֹ אַף בְּעֶצֶם מְאֹרָעוֹת גְּדוֹלִים, לֹא הִזְמִינַנִי אֵלָיו מֵעוֹלָם, וְלֹא רָמַז מֵעוֹלָם אַף בְּרֶמֶז קַל שֶׁבַּקַלִּים, שֶׁהוּא מַכִּירֵנִי. כְּשֶׁנִּקְלַעְתִּי בֹּקֶר אֶחָד, בֵּין הֲמוֹן קְצִינִים, לְכִכַּר־הַשּׁוּק שֶׁל בְּלוּמְפוֹנְטֵין, וּמָצָאתִי עַצְמִי לְפֶתַע בְּמֶרְחַק יַרְדִים מֻעָטִים מִמֶּנּוּ, לֹא הִכִּיר בְּהַצְדָּעָתִי אֶלָּא כִּבְהַצְדָּעַת אָדָם זָר לוֹ לַחֲלוּטִין.

חַיֵּי יוֹם יוֹם הָיוּ מְלֵאִים כֹּה הַרְבֵּה עִנְיָן וְהִתְרַגְּשׁוּת, שֶּׁלֹא הָיְתָה שְׁעָתִי פְּנוּיָה כִּמְעַט, לִדְאֹג יֶתֶר עַל הַמִּדָּה אֲפִלּוּ לַטִּינָה שֶׁבְּלֵב אָדָם כֹּה גָּדוֹל וִידִיד כֹּה מְכֻבָּד. מְצֻיָּד מִטַּעַם הַ“מּוֹרְנִינְג פּוֹסְט” בְּיָד רְחָבָה בְּסוּסִים מְשֻׁבָּחִים וְכָל אֶמְצְעֵי־הַהוֹבָלַה הַדְּרוּשִׁים, עָבַרְתִּי בִּמְהִירוּת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, מִטּוּר אֶל טוּר, בְּכָל אֲשֶׁר הָיְתָה הִזְדַּמְּנוּת שֶׁל קְרָבוֹת. בְּרָכְבִי לִפְעָמִים לְבַדִּי דֶּרֶךְ שְׁטָחִים רַחֲבֵי־יָדַיִם שֶׁל מְחוֹזוֹת מְפֻקְפָּקִים, הָיִיתִי מַגִּיעַ לִמְאַסֵּף שֶׁל טוּר בְּרִיטִי, שֶׁשָּׁתוּ עָלָיו צִבְאוֹת אוֹיֵב בָּעֲרָבוֹת הָרְחָבוֹת, עוֹשֶׂה אִתּוֹ שְׁלֹשָּה אוֹ אַרְבָּעָה יָמִים, אִם טוֹב לִבּוֹ שֶׁל הַגֵּנֵרַל עָלָיו, וּמְמַהֵר כְּחֵץ מִקֶּשֶת, חֲזָרָה, דֶּרֶךְ נוֹף הֲרַת סַכָּנָה אִלֶּמֶת, לְקַיֵּם זֶרֶם מַתְמִיד שֶׁל מִכְתָּבִים וְטֵלֶגְרָמוֹת אֶל עִתּוֹנִי.

לְאַחַר הֲסָרַת הַמָּצוֹר מִלֵּידִיסְמִית וּתְבֻסַת הַבּוּרִים בַּמְּדִינָה הַחָפְשִׁית, סָבְרוּ רַבִּים מֵהֶם, שֶׁהַמִּלְחָמָה הִגִּיעָה אֶל קִצָּהּ, וְנֶחְפְּזוּ לָשׁוּב אֶל חַוּוֹתֵיהֶם. הָרֶפֻּבְּלִיקוֹת בִּקְּשׁוּ שָׁלוֹם בְּדֶרֶךְ מַשָּׂא־וּמַתָּן, מִתּוֹך הֶעָרָה מֻפְלָאָה, כִּי מִכֵּוָן שֶׁהַבְּרִיטִים “הֵשִׁיבוּ אֶת כְּבוֹדָם מֵעַתָּה”, הַרֵי זֶה בְּגֶדֶר הָאֶפְשָׁר. מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁאִישׁ לֹא יָכֹל לְהַעֲלוֹת מַחֲשָׁבָה כָּזוֹ עַל דַּעְתּוֹ. הַמֶּמְשָׁלָה הַקֵּיסָרִית הִטְעִימָה אֶת גֹּדֶל הֵנֵּזֶק שֶׁנִּגְרַם לָהּ בִּפְלִישׁוֹת הַבּוּרִים, וְהֵשִׁיבָה קָשׁוֹת, שֶׁהִיא תּוֹדִיעַ אֶת תְּנָאֶיהָ לְסִדּוּר עִנְיְנֵי דְּרוֹם אַפְרִיקָה לֶעָתִיד לָבוֹא – מִפְּרֵטוֹרְיָה. בֵּינְתַיִם חָזְרוּ אַלְפֵי בּוּרִים בַּמְּדִינָה הַחָפְשִׁית לְבָתֵּיהֶם וְנִשְׁבְּעוּ לִשְׁמֹר עַל הַנֵּיטְרָלִיוּת. לוּ הָיָה בִּיכָלְתּוֹ שֶׁל הַלּוֹרְד רוֹבֶּרְטְס לְהַמְשִׁיךְ אֶת הִתְקַדְּמוּתוֹ לִפְרֵטוֹרְיָה, בְּלִי דִּחוּי, אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה שָׂם קֵץ לְכָל הִתְנַגְּדוּת, לַפָּחוֹת, דָּרוֹמָה לִנְהַר וַאַל. אוּלָם הֶכְרַח הוּא לְצָבָא לֶאֱסֹף אֶת צֵדָתוֹ תְּחִלָּה. הַגְּשָׁרִים הָעִקָּרִיִּים בִּמְסִלּוֹת־הַבַּרְזֶל נֶהֶרְסוּ, וְגִשְׁרֵי־הָעֲרַאי שֶׁהוּטְלוּ בִּמְקוֹמָם הֵבִיאוּ לִידֵי הַפְחָתַת הַמִּשְׁלוֹחִים. הַצִּיוּד הַיּוֹם־יוֹמִי שֶׁל הַצָּבָא הִכְבִּיד עַל הַתְּנוּעָה בְּמִדָּה כָּזֹו, שֶׁלֹּא נִתְאַפְשְׁרוּ מִשְׁלוֹחִים אֶלָּא אַחַת לְאַרְבָּעָה יָמִים. לְפִיכָךְ הָיָה בָּרוּר, שֶׁיַּעַבְרוּ כַּמָּה שָׁבוּעוֹת עַד שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לְחַדֵּשׁ אֶת הַהִתְקַדְּמוּת.

בֵּינְתַיִם הִתְאוֹשְׁשׁוּ מַנְהִיגֵי הַבּוּרִם עַזֵּי־הַנֶּפֶשׁ וּפָתְחוּ בְּפָרָשַׁת מַאֲמַצָּם הַשֵּׁנִי, שֶׁאַף כִּי נַעֲשָׂה בְּפָחוֹת אֶמְצָעִים, הָיָה מְמֻשָּׁךְ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִפְּלִישָׁתָם בְּרֵאשִׁית הַמִּלְחָמָה. תְּקוּפַת מִלְחֶמֶת הַגֵּרִילָה הֵחֵלָּה. בַּתּוֹר הָרִאשׁוֹן, נִקְרְאוּ חֲזָרָה לַמַּעֲרָכָה הָאֶזְרָחִים, שֶׁנִּזְדָּרְזוּ לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם נִפְרָד לְעַצְמָם. בְּאִיּוּמִים וּמַעֲשֵׂי־אַלָּמוּת הִכְרִיחוּ אֲלָפִים מֵאֵלֶּה, לַמְרוֹת שְׁבוּעָתָם לַנֵּיטְרָלִיּוּת, לָשׁוּב וְלָשֵׂאת נֶשֶׁק. הַבְּרִיטִים גִּנּוּ הִתְנַהֲגוּת־בּוֹגְדִים זוֹ, וְאַף כִּי אִישׁ לֹא הוּצָא לְהוֹרֵג עַל חִלּוּל שְׁבוּעָתוֹ, נִתְעָרֵב מֵאָז יְסוֹד חָדָשׁ שֶׁל מְרִירוּת בַּמִּלְחָמָה.

נוֹדַע לִי, שֶׁמַּזָּלוֹ שֶׁל הַגֵּנֵרַל בְּרֶבַּזּוֹן לֹא שִׂחֵק לוֹ בְּמִלְחָמָה זוֹ. הוּא בָּא בְּרֹאשׁ בְּרִיגָדָה סְדִירָה שֶׁל חֵיל־הַפָּרָשִׁים, אוּלָם בַּפְּעֻלּוֹת הַמְיַגְּעוֹת, רַבּוֹת־הַצִּפִּיָּה שֶׁקָּדְמוּ לְמַעֲרֶכֶת קוֹלֶסְבֶּרְג, נָפַל רִיב בֵּינוֹ לְבֵין הַגֵּנֵרַל פְרֶנְץ‘. פְרֶנְץ הָיָה הַצָּעִיר וְהַתַּקִּיף שֶׁבַּשְּׁנַיִם. “בְּרֶבּ” הַזָּקֵן לֹא יָכֹל לְסַגֵּל עַצְמוֹ בְּנָקֵל לִתְנָאֵי־הַמִּלְחָמָה הַחֲדָשִׁים. הוּא זָכַר “אֵיךְ פָּעַלְנוּ בְּאַפְגָּנִיסְטָן בְּ־78, אוֹ בְּסוּאַקִּים בְּ־84”, כְּשֶׁפְרֶנְץ’ לֹא הָיָה אֶלָּא סְגַן־קָצִין. אוּלָם פְרֶנְץ' הָיָה עַתָּה הַגֵּנֵרַל הַמְמֻנֶּה עָלָיו, וְלִקְחֵי 1878 וְ־1884 שׁוּב לֹאִ נִתְקַיְּמוּ אֶלָּא כְּזִכְרוֹנוֹת בָּלִים. לְרָעוֹת חוֹלוֹת אֵלֶּה הוֹסִיף בְּרֶבַּזּוֹן מִסַּכָּנַת לָשׁוֹן שְׁנוּנָה וּבִלְתִּי־מְרֻסֶּנֶת. הֶעָרוֹתָיו, לֹא רַק עַל תַּכְסִיסֵי־הַמִּלְחָמָה שֶׁל פְרֶנְץ‘, אֶלָּא גַּם עַל קַלּוּת־דַּעְתּוֹ בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָה, נִמְסְרוּ מִפֶּה אֶל פֶּה, בִּנְעִימָה לֵיצָנִית. הַדְּבָרִים הִגִּיעוּ עַד הַמִּפְקָדָה הָרָאשִׁית. פְרֶנְץ’ הֵשִׁיב מַכָּה תַּחַת מַכָּה. הַבְּרִיגָדָה הַסְּדִירָה שֶׁל בְּרֶבַּזּוֹן נִלְקְחָה מֵאִתּוֹ, וְהוּא עָלָה שׁוּב בְּרֹאשׁ חַיִל קֵיסָרִי שֶׁל רוֹכְבִים מִתְנַדְּבִים בֶּן עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, שֶׁהִתְחִיל מַגִּיעַ עַתָּה בְּהַדְרָגָה לִדְרוֹם אַפְרִיקָה. לְכַתְּחִילָּה נִרְאָה הַדָּבָר כְּהַעֲלָאָה בְּדָרְגָּה, וְכָךְ תֵּאֲרוּהוּ בִּפְנֵי בְּרֶבַּזּוֹן. נִתְבָּרֵר, שֶׁאֵין זוֹ אֶלָּא גְּנֵבַת־דַּעַת. חֵיל־הָרוֹכְבִים בֶּן הָרְבָבָה אַךְ הִגִּיעַ, וּכְבַר פֻּזַּר בְּכָל רַחֲבֵי זִירַת־הַמִּלְחָמָה. לֹא נוֹתְרָה לִידִידִי הֶעָלוּב אֶלָּא בְּרִיגָדָה אַחַת יְחִידָה שֶׁל חוֹבְבִים בְּזוּיִים אֵלֶּה. אִתָּם הָיָה פּוֹעֵל בָּאֵזוֹר הַמִּשְׂתָּרֵעַ דְּרוֹמִית־מִזְרָחִית לִבְלוּמְפוֹנְטֵין. הֶחֱלַטְתִּי לְהִצְטָרֵף אֵלָיו.

שַׂמְתִּי אֶת סוּסִי וְעֶגְלָתִי בַּקָּרוֹן וְנָסַעְתִּי בָּרַכֶּבֶת דָּרוֹמָה, לְאֵדֶנְבִּירְךְ. בְּבֹקֶר הַ־17 לְאַפְּרִיל יָצָאתִי מִשָּׁם בְּעֶגְלָתִי, דֶרֶךְ מָחוֹז פָּרוּעַ, בְּגֶשֶׁם סוֹחֵף. דַּרְכִּי צָלְחָה, וּבַ־19 בָּעֶרֶב הִשַּׂגְתִּי אֶת הַטּוּר הַבְּרִיטִי, בְּמֶרְחַק אַחַד־עָשָׂר מִילִין מִדֵּוֶטְסְ־דוֹרְפּ. זוֹ הָיְתָה הַדִּיוִיזְיָה הַשְּׁמִינִית, הִיא הַדִּיוִיזְיָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַצָּבָא הַסָּדִיר שֶׁלָּנוּ, שֶׁקֻּבְּצָה יַחַד מִמִּבְצָרֵינוּ בְּכָל רַחֲבֵי הַקֵּיסָרוּת. פִּקֵּד עָלֶיהָ סֶר לֶסְלִי רַנְדְּל, זֶה כֻּנָּה לְאַחַר זְמַן בְּרֹעַ־לֵב בְּשֵׁם סֶר “לֵז’וּרְלִי טְרַנְדְּל” ¹²⁶ , שֶׁהִכַּרְתִּי אוֹתוֹ מִימֵי מַעֲרֶכֶת הַנִּילוּס. הַבְּרִיגָדָה שֶׁל בְּרֶבַּזּוֹן נֶחְלְצָה לְפָנָיו לִפְעֻלּוֹת־תַּצְפִּית. רַנְדְּל קִבְּלַנִי בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וּבְהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר, לְמָחֳרָתוֹ, רָכַבְתִּי אֶל מַחֲנֵהוּ שֶׁל בְּרֶבַּזּוֹן. הוּא שָׂמַח מִקֶּרֶב לֵב לִרְאוֹת אוֹתִי, סִפֵּר לִי עַל עֶלְבּוֹנוֹ וְקִפּוּחוֹ וְהִרְבָּה לְשַׁעַשְׁעֵנִי בְּסִפּוּרֵי־מַעֲשִׂיּוֹת וְדִבְרֵי בִּקֹּרֶת עַל פְרֶנְץ', וְכֵן עַל הַמִּלְחָמָה וְהָעוֹלָם, בִּכְלָל. יָשַׁבְנוּ יַחַד כַּמָּה יָמִים.

בִּמְהֵרָה הִתְחַלְנוּ מִתְקָרְבִים אֶל הָרֵי דֵּוֶטְסְ־דּוֹרְפּ. הֲמוּלַת־בָּרָד שֶׁל יְרִיּוֹת־מוּשְׂקִיטוֹת רְחוֹקוֹת הִפְרִיעָה אֶת דִּמְמַת־הָאֵלֶם, וּמִשְׁמְרוֹתֵינוּ נֶחְפְּזוּ לָשׁוּב אֶל הַמַּחֲנֶה. מֵעַתָּה הִתְחִילָה אַחַת הַפְּעֻלּוֹת הַמְגֻחָכוֹת בְּיוֹתֵר, שֶׁרָאִיתִי בְּיָמַי. רוֹכְבָיו הַמִּתְנַדְּבִים שֶׁל בְּרֶבַּזּוֹן תָּפְסוּ בִּמְהֵרָה אֶת הַגְּבָעוֹת הַסְּמוּכוֹת בְּיוֹתֵר. הִתְפַּתְּחָה תִּגְרָה מְזֹרֶזֶת עִם הַבּוּרִים, שֶׁהָיָה לָהֶם, כַּנִּרְאֶה, מִסְפָּר מְסֻיָּם שֶׁל אַנְשֵׁי־מִלְחָמָה בָּרְכָסִים הַדְּשׁוּאִים לִפְנֵי הָעֲיָרָה. שְׁלשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה תּוֹתְחֵי־אוֹיֵב הֵחֵלוּ פּוֹלְטִים אֵשׁ. הוֹדִיעוּ לְרַנְדְּל, וּלְעֵת עֶרֶב הִגִּיעַ לַמָּקוֹם עִם שְׁתֵּי הַבְּרִיגָדוֹת שֶׁלּוֹ. הֻרְשֵׁיתִי לְהִשְׁתַּתֵּף בַּמּוֹעֵצָה. בְּרֶבַּזּוֹן דָּרַשׁ בְּהִתְלַהֲבוּת מִלְחָמָה בָּאוֹיֵב. נַעֲשׂוּ כָּל הַהֲכָנוֹת לְהַתְקָפָה לְמָחֳרַת הַיּוֹם. אוּלָם אוֹתוֹ יוֹם, בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר, הִגִּישׁ הַבְּרִיגַדִּיר הָרֹאשׁ, סֶר הֶרְבֶּרְט צֶ’רְמְסַיְד, עֲצוּמוֹתָיו לִפְנֵי הַמְפַקֵּד הָרָאשִׁי, עַל אָפְיָהּ הֶחָמוּר שֶׁל הַפְּעֻלָּה. בְּ־1878 – עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה לִפְנֵי כֵן – הִשְׁתַּתֵּף צֶ’רְמְסַיְד בַּמִּלְחָמָה הָרוּסִית־טוּרְקִית. לְפִיכָךְ דִבֵּר כְּבַר־סַמְכָא, בַּקִי וְרָגִיל. הוּא הִצְהִיר, שֶׁהַבּוּרִים מַחֲזִיקִים עַתָּה בַּעֲמָדוֹת אֲיֻמּוֹת לֹא פָּחוֹת מֵאֵלֶּה שֶׁל פְּלֶוְנָה, וְלֹא מֵחָכְמָה נַעֲשֶׂה, אִם נַתְחִיל בְּהִשְׂתָּעֲרוּת, הָעֲלוּלָה לַעֲלוֹת לָנוּ בִּמְחִיר אַלְפֵי חַיָּלִים, בְּטֶרֶם נֶאֱסֹף אֶת כָּל גֵּיסוֹתֵינוּ וּנְכַוֵּן אֶת כָּל תּוֹתָחֵינוּ. לְפִיכָךְ הֻחְלַט לְחַכּוֹת לְבוֹאָהּ שֶׁל בְּרִיגָדָה שְׁלִישִׁית, בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל הַגֵּנֵרַל בַּר־קֶמְפְּבֶּל, הַכּוֹלֶלֶת שְׁנֵי בַּטַּלְיוֹנִים שֶׁל חֵיל הַמִּשְׁמָר, שֶׁכְּבָר יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ מִמְּסִלַּת־הַבַּרְזֶל וְעָמְדוּ לְהַגִּיעַ לַמָּקוֹם לְעֵת עֶרֶב. בִּלִּינוּ יוֹם תָּמִים בְּתִגְרוֹת עִם הַבּוּרִים, וְעִם דִּמְדּוּמֵי הָעֶרֶב הִגִּיעַ עוֹד טוּר אָרֹךְ שֶׁל חֵיל־הָרַגְלִים לְמַחֲנֵנוּ. מָנִינוּ מֵעַתָּה אַחַד־עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ־צָבָא וּשְׁמוֹנָה־עָשָׂר תּוֹתָחִים. נַעֲשׂוּ כָּל הַסִּדּוּרִים הַדְּרוּשִׁים לַמִּלְחָמָה בְּיוֹם הַמָּחֳרָת. אוּלָם בְּאוֹתוֹ עֶרֶב עַצְמוֹ הוּרַע מַזָּלָם שֶׁל אַרְבָּעִים אִישׁ מִגְּדוּד בֶּרְקְשִׁיר, שֶׁיָּצְאוּ בַּחֲשֵׁכָה לִשְׁאֹב מַיִם מִמַּעְיָן סָמוּךְ, תָּעוּ בְּדַרְכָּם וְנִכְנְסוּ לְתוֹךְ קַוֵּי הַבּוּרִים, תַּחַת הַקַּוִּים שֶׁלָּנוּ. מִקְרֶה זֶה עָשָׂה רשֶׁם מְבַשֵּׂר־רַע עַל מְפַקְּדֵנוּ, וְהוּא טִלְגְּרֵף לַלּוֹרְד רוֹבֶּרְטְס וּבִקֵּשׁ הוֹרָאוֹת. לָעֵת הַהִיא קִבְּלוּ כָּל הַגֵּנֵרָלִים הוֹרָאוֹת חֲמוּרוֹת בְּיוֹתֵר, לְהִזָּהֵר וּלְהִזָּהֵר מִבּוֹא בְּדָמִים. הַתְקָפוֹת יְשִׁירוֹת נֶאֶסְרוּ, לְמַעֲשֶׂה. הֵם נִדְרְשׁוּ לַעֲשׂוֹת הַכֹּל בִּנְעִימוּת וּבְתַחְבּוּלוֹת. הוֹרָאוֹת נִפְלָאוֹת, לַהֲלָכָה, מְשַׁתְּקוֹת לְמַעֲשֶׂה!

עִם הָנֵץ הַשַּׁחַר, כְּשֶׁהָיָה כָּל הַגַּיִס עָרוּךְ לַהַתְקָפָה, וְהָרוֹכְבִים הַמִּתְנַדְּבִים שֶׁלָּנוּ חִכּוּ לָאוֹת, לַעֲקֹף אֶת הָאֲגַף הַשְּׁמָאלִי שֶׁל הָאוֹיֵב, הוֹפִיעַ פִּתְאֹם קָצִין מִן הַמִּפְקָדָה, וּבְיָדוֹ הוֹדָעָה, שֶׁהַמַּעֲרָכָה נִדְחֲתָה שׁוּב, לַפָּחוֹת, לְאוֹתוֹ יוֹם. כָּאן פָּקְעָה סַבְלָנוּתוֹ שֶׁל בְּרֶבַּזּוֹן. הוּא רָכַב לְעֻמָּתִי, מֵנִיעַ רֹאשׁוֹ וַאֲרֶשֶׁת לֵיצָן בְּפָנָיו, וּפִתְאֹם הִפְלִיט מִפִּיו בְּקוֹל רָם, בְּאָזְנֵי כֹּל, אֶת הַמִּלִּים “בּוֹבּ אֵיקֶרְס”¹²⁷ . אֵינִי יוֹדֵעַ, אִם קְצִין הַמִּפְקָדָה עָשָׂה מַעֲשֶׂה לְהַכְעִיס וְחָזַר עַל פְּלִיטַת־פֶּה בִּלְתִּי־זְהִירָה זוֹ.

כְּדֵי לְפַיֵּס אֶת בְּרֶבַּזּוֹן, וְכֵן לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה כָּל שֶׁהוּא, הֻתַּר לְחֵיל הַפָּרָשִׁים לְרַגֵּל וְלִבְדֹּק אֶת הָאֲגַף הַשְּׂמָאלִי בְּאוֹתָהּ “פְּלֶוְנָה” שֶׁל הָאוֹיֵב, כְּבַיָּכוֹל. וְכָאן עָבְרָה עָלַי הַרְפַּתְקָה מַסְעִירָה בְּיוֹתֵר.

כְּדֵי שֶׁלֹּא יַטְעֵנִי זִכְרוֹנִי בִּמְלִיצוֹת־יֶתֶר, אֲנִי מַעְתִּיק אֶת הַמִּלִּים שֶׁרָשַׁמְתִּי אוֹתוֹ עֶרֶב.

"הַבְּרִיגָדָה, שֶׁהֵכִילָה חֵיל־רַגְלִים רוֹכֵב וּמָנְתָה כְּאֶלֶף אִישׁ, זָזָה דָּרוֹמָה, מֵעֵבֶר לְקַו הַמִּשְׁמָרוֹת, וּבִתְנוּעַת־עִקּוּף רְחָבָה וּזְרִיזָה, הִגִּיעָה בִּמְהֵרָה לָאֲגַף הַשְּׂמָאלִי שֶׁל הָאוֹיֵב… הַדֶּרֶךְ גָּלְשָׁה בְּמִדְרוֹן תָּלוּל לְתוֹךְ אֲגַן שָׁטוּחַ, שֶׁבְּאֶמְצָעִיתוֹ הִתְנַשֵּׂא תֵּל זָקוּף וּמְשֻׁנֶּה. מֵאֲחוֹרֵי תֵּל זֶה הִסְתַּתְּרָה דֵּוֶטְסְ־דּוֹרְפּ. מִסָּבִיב לָהּ עָמְדוּ כְּמָאתַיִם בּוּרִים, מֵהֶם רְכוּבִים וּמֵהֶם רַגְלִים.

הִתְקַדְּמוּתֵנוּ הַמְּהִירָה לְלֵב עֶמְדָּתָם כִּמְעַט, הִפְרִיעָה אֶת מְנוּחָתָם וְהִפְחִידָה אוֹתָם. הֵם לֹא יָדְעוּ, אִם גִּיחַת־סִיּוּר הִיא זוֹ אוֹ הַתְקָפָה מַמָּשׁ. הֵם הֶחֱלִיטוּ לִפְתֹּר אֶת הַשְּׁאֵלָה מִתּוֹךְ נִסָּיוֹן לַעֲקֹף אֶת חֵיל־הַפָּרָשִׁים הָעוֹקֵף אוֹתָם; וּבוֹ בָּרֶגַע שֶׁהִכְרִיחָה אוֹתָם אֵשׁ רוֹבֵינוּ מַרְחִיקֵי־הַקְּלִיעָה לָתוּר לָהֶם מִפְלָט מֵאֲחוֹרֵי הַגִּבְעָה, יָצָא לַמַּעֲרָכָה גַּיִס חָדָשׁ שֶׁמָּנָה, כַּנִּרְאֶה, מָאתַיִם אִישׁ. וּבְעָבְרוֹ מוּל קַו הֶחָזִית שֶׁלָּנוּ, בְּמֶרְחַק אַלְפַּיִם יַרְד, לְעֵרֶך, מִהֵר לְעֻמַּת תֵּל סַלְעִי לָבָן, לִימִינֵנוּ.

אַנְגוּס מֶק־נִיל, שֶׁפִּקֵּד עַל הַצּוֹפִים שֶׁל מוֹנְטְמוֹרֶנְסִי, מֵאָז נֶהֱרַג אוֹתוֹ קָצִין, בָּא בִּמְרוּצָה לִפְנֵי הַגֵּנֵרַל: “אֲדוֹנִי, הֲיַרְשֵׁנוּ לַעֲבֹר אוֹתָם? סָבוּרְנִי שֶׁנַּסְפִּיק”. הַצּוֹפִים זָקְפוּ אָזְנֵיהֶם. הַגֵּנֵרַל שָׁקַל אֶת הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ. “יְהִי כֵן”, אָמַר, “נַסּוּ”.

“עֲלוּ עַל סוּסֵיכֶם, עֲלוּ עֲלוּ, הַצּוֹפִים!” קָרָא קְצִינָם הַנִּמְהָר, קוֹפֵץ עַל אֻכָּפוֹ. וְאֵלַי קָרָא: “בּוֹאָה אִתָּנוּ, וְתֶחֱזֶינָה עֵינֶיךָ בְּמַחֲזֶה – אַלְפָא!”.

לִפְנֵי יָמִים אֲחָדִים, בְּרֶגַע שֶׁל קַלּוּת־דַּעַת, הִבְטַחְתִּי לְשַׁתֵּף עַצְמִי יוֹם אֶחָד בְּגוֹרָלָם שֶׂל הַצּוֹפִים. הִבַּטְתִּי לְצַד הַבּוּרִים: הֵם הָיוּ קְרוֹבִים לְתֵל־הַסֶּלַע הַלָּבָן יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, אוּלָם הָיָה עֲלֵיהֶם לְטַפֵּס בָּהָר, וְנִרְאָה לָנוּ שֶׁסּוּסֵינוּ טוֹבִים מִשֶּׁלָהֶם. הַדָּבָר אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲשׂוֹתוֹ, וְאִם נַעֲשֶׂנּוּ – זָכַרְתִּי אֶת מַעֲשֵׂה אַקְטוֹן הוֹמְס – מַה יִּיקַר הַמְּחִיר שֶׁיְשַׁלְּמוּ בְּאוֹתָהּ עֲרָבָה חֲשׂוּפָה! לְמַעַן הַ“מּוֹרְנִינְג פּוֹסְט” עָלִיתִי אֵפוֹא עַל סוּסִי, וְהִתְחַלְנוּ כֻּלָּנוּ – אַרְבָּעִים אוֹ חֲמִשִּׁים צוֹפִים, מֶק־נִיל וַאֲנִי – מְדַרְבְּנִים אֶת סוּסֵינוּ, לַהֲרִיצָם בְּכָל הַמְּהִירוּת הָאֶפְשָׁרִית.

מִתְּחִלָּה הָיְתָה זֹאת תַּחֲרוּת־מֵרוֹץ, וְכָךְ רָאוּהָ שְׁנֵי הַצְּדָדִים. מִשֶּׁהִתְלַכְּדָה חֲבוּרָתֵנוּ, רָאִיתִי אֶת חֲמֵשֶׁת רָאשֵׁי הַבּוּרִים, רְכוּבִים עַל סוּסִים טוֹבִים מִשֶּׁל חַבְרֵיהֶם, עוֹזְבִים אוֹתָם מֵאֲחוֹרֵיהֶם מִתּוֹךְ הַחֲלָטָה נוֹאֶשֶׁת, לִכְבּשׁ אֶת עֶמְדַּת הַיִּתְרוֹן. אָמַרְתִּי: “לֹא נוּכַל לַעֲשׂוֹת זֹאת”; אוּלָם הַכֹּל סֵרְבוּ לְהוֹדוֹת בַּכִּשָּׁלוֹן אוֹ לְהַשְׁאִיר אֶת הָעִנְיָן לְלֹא הַכְרָעָה. הַשְּׁאָר פָּשׁוּט בְּתַכְלִית הַפַּשְׁטוּת.

הִגַּעְנוּ לְגֶדֶר תַּיִל בְּמֶרְחַק מֵאָה יַרְד – לְיֶתֶר דִּיּוּק, מֵאָה וְעֶשְׂרִים יַרְד – מֵרֹאשׁ הַתֵּל, יָרַדְנוּ מֵעַל סוּסֵנוּ, נִתַּקְנוּ אֶת חוּטֵי־הַבַּרְזֶל וְהָיִינוּ מוּכָנִים לִכְבּשׁ אֶת הַסְּלָעִים הַיְקָרִים, וְהִנֵּה לְעֵינֵינוּ רָאשֵׁיהֶם וְכִתְפֵיהֶם שֶׁל תְּרֵיסַר בּוּרִים – דְּמֻיּוֹת דּוֹמוֹת לְאֵלֶּה שֶׁרָאִיתִי עִם גֶּדֶר מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל בִּפְרֶר – קוֹדְרִים, שְׂעִירִים וַאֲיֻמִּים; וְכַמָּה עוֹד מִקָּרוֹב אַחֲרֵיהֶם?

הָיְתָה הַפְסָקָה מְשֻנָּה, שֶׁאֵין לָהּ הֶסְבֵּר כִּמְעַט, אוֹ אוּלַי לֹא הָיְתָה הַפְסַקַה כְּלָל; אוּלָם דּוֹמֶה שֶׁזּוֹכֵר אֲנִי רַבּוֹת מֵאוֹתוֹ מְאֹרָע. קֹדֶם כֹּל הַבּוּרִים – הָאֶחָד בַּעַל זָקָן אָרֹךְ, שָׁחוֹר, יוֹרֵד עַל מִדּוֹתָיו, וּמְעִילוֹ עֵין הַשּׁוֹקוֹלָדָה, הַשֵּׁנִי – צַוָּארוֹ עָטוּף מִטְפַּחַת אֲדֻמָּה. שְׁנֵי צוֹפִים מְנַתְּקִים אֶת גֶּדֶר הַתַּיִל, בְּלֹא לְהַשְׁגִּיחַ בְּכָל הַמִּתְרַחֵשׁ סְבִיבָם. אֶחָד הָאֲנָשִׁים מְכַוֵּן אֶת רוֹבֵהוּ מֵעַל סוּסוֹ, וְקוֹלוֹ שֶׁל מֶק־נִיל, הָאוֹמֵר בְּנַחַת: “אֵחַרְנוּ; חֲזֹר לַתֵּל הַשֵּׁנִי. דְּהָר!”

עַתָּה פָּתְחוּ הַמּוּשְׂקִיטוֹת בְּאֵשׁ, וְזִמְזוּם הַכַּדּוּרִים מִלֵּא אֶת חֲלַל הָאֲוִיר. תָּקַעְתִּי רַגְלִי בְמִשְׁוֶרֶת הַסּוּס, שֶׁנִּבְהַל מִפְּנֵי הַיְרִיּוֹת, וְנָשָׂא רַגְלָיו בְּדַהֲרַת־פֶּרֶא. נִסִּיתִי לִקְפֹּץ עַל הָאֻכָּף; זֶה נִתְהַפֵּךְ תַּחַת בִּטְנוֹ שֶׁל הַסּוּס. הוּא הִתְפָּרֵץ וּבָרַח בִּדְהָרָה מְטֹרֶפֶת. רֹב הַצּוֹפִים כְּבָר הִתְרַחֲקוּ כְּדֵי מָאתַיִם יַרְד מִמֶּנִּי. נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי, בְּלִי סוּס, מַטָּרָה קְרוֹבָה בְּיוֹתֵר לִמְטַחֲוֵי הָאוֹיֵב, בְּמֶרְחַק מִיל, לַפָּחוֹת, מִכָּל מַחֲסֶה שֶׁהוּא.

הָיְתָה לִי נֶחָמָה אַחַת – אֶקְדֹּחִי. הַפַּעַם לֹא יִתְפְּסוּנִי רוֹדְפַי, כְּשֶאֲנִי בִּלְתִּי־מְזֻיָּן בָּעֲרָבָה הַחֲשׂוּפָה. אוּלָם פֶּצַע מַמְאִיר לֹא הָיָה מִן הַנִּמְנָע בְּסִכּוּיַי הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר. פִנִיתִי עֹרֶף, וּבַפַּעַם הַשְּׁנִיָּה בְּמִלְחָמָה זוֹ נַסְתִּי בָּרֶגֶל מִפְּנֵי קַלָּעֵי הַבּוּרִים הַמְבַקְּשִׁים אֶת נַפְשִי לְקַחְתָּהּ, וּבְלִבִּי אָמַרְתִּי: “כָּאן הִגִּיעָה שְׁעָתִי סוֹף סוֹף”. פִּתְאֹם, בְּעוֹדֶּנִי רָץ, רָאִיתִי צוֹפֶה אֶחָד. הוּא בָּא מִשִמֹאלִי וְעָבַר עַל פָּנַי; אָדָם גְּבַהּ־קוֹמָה, עִם סֵמֶל הַגֻּלְגֹּלֶת וּצְלָב־הַקּוּלִית ¹²⁸ , רָכוּב עַל סוּס חִוֵּר. מָוֶת בְּהִתְגַּלּוּתוֹ, אוּלָם בְּשׂוֹרַת הַחַיִּים בִּשְׁבִילִי!

קָרָאתִי אֵלָיו בְּעָבְרוֹ: “תֵּן לִי מִשְׁוֶרֶת”. לְהַפְתָּעָתִי, עַצר מִיָּד בְּסוּסוֹ. “כֵּן, עֲלֵה”, אָמַר קְצָרוֹת. רַצְתִּי אֵלָיו, לֹא הֶרְאֵיתִי כָּל סִמָּנֵי טִירוֹנוּת בַּעֲלוֹתִי עַל הַסּוּס, רֶגַע וַאֲנִי יָשַׁבְתִּי עַל הָאֻכָּף. מֵאֲחוֹרָיו.

רָכַבְנוּ הָלְאָה. חִבַּקְתִּי אוֹתוֹ בִּזְרוֹעוֹתַי, כְּדֵי לְהֵאָחֵז בְּיָדִי בְּרַעֲמַת הַסּוּס. יָדִי נְגֹאֲלָה בְּדָם. הַסּוּס נִפְגַּע קָשֶׁה; אוּלָם הַבְּהֵמָה הָאֲצִילָה אָזְרָה כָּל כֹּחוֹתֶיהָ לְהַצָּלָתֵנוּ. כַּדּוּרֵי הָאוֹיֵב הַשְּׁלוּחִים אַחֲרֵינוּ עָבְרוּ בִּשְרִיקָה מֵעַל לְרָאשֵׁינוּ, כִּי הִתְרַחַקְנוּ מֵהֶם יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

“אַל תִּפְחַד”, אָמַר מַצִּילִי, “הֵם לֹא יִפְגְּעוּ בְּךָ”. אַחַר כָּךְ, מִשֶּׁלֹּא עָנִיתִי לוֹ: “סוּסִי הַמִּסְכֵּן, הוֹי סוּסִי – הַמִּסְכֵּן; יָרוּ בּוֹ כַּדּוּר־נֵפֶץ. שֵׁדִים שֶׁכְּמוֹתָם! אַךְ יוֹמָם בּוֹא יָבוֹא! הוֹי סוּסִי הַמִּסְכֵּן!”.

אָמַרְתִּי: “אֵין דָּבָר, אַתָּה הִצַּלְתַּנִי מִמָּוֶת”. “אָח” עָנָה וְאָמַר, “אוּלָם אֲנִי מִתְכַּוֵּן לְסוּסִי”. בָּזֹאת נִסְתַּיְּמָה שִׂיחָתֵנוּ ¹²⁹ . לְפִי מִסְפַּר הַכַּדּוּרִים, שֶׁזִּמְזְמוּ בְּאָזְנַי, שׁוּב לֹא הָיִיתִי חוֹשֵׁשׁ לִפְגִיעָתָם, לְאַחַר שֶׁעָבַרְנוּ אֶת 500 הַיַּרְדִּים הָרִאשׁוֹנִים, כִּי סוּס דּוֹהֵר אֵינוֹ מַטָּרָה קַלָּה בְּיוֹתֵר, וְהַבּוּרִים הָיוּ נִרְגָּשִׁים וְרוּחָם קָצְרָה. בְּכָל זֹאת רָוַח לִי, כְּשֶׁעָקַפְתִּי אֶת פִּנַּת הַתֵּל הַשֵּׁנִי וְנִמְצָא שֶׁמַּזָּלִי שִׂחֵק לִי שׁוּב.

בַּמְּדִינָה הַחָפְשִׁית אוֹרֵנְג'

בְּשֻׁוּבֵנוּ לַמַּחֲנֶה, נוֹדַע לָנוּ, כִּי לוֹרְד רוֹבֶּרְטְס, בְּהַנִּיחוֹ שֶׁרַנְדְּל “נֶעֱצַר עַל־יְדֵי כֹּחוֹת עֲצוּמִים”, הֵנִיעַ מִבְּלוּמְפוֹנְטֵין עוֹד דִּיוִיזְיָה אַחַת שֶׁל חֵיל־הָרַגְלִים, עַל כָּל שָׁלשׁ בְּרִיגָדוֹת חֵיל־הַפָּרָשִׁים שֶׁל פְרֶנְץ', בִּתְנוּעַת־נַחְשׁוֹל רְחָבָה נֶגֶד דֵּוֶטְסְ־דּוֹרְפּ, מִצְּפוֹנִית־מַעֲרָבִית. בְּמֶשֶׁךְ יוֹמַיִם נִשְׁלַם צֵרוּף זֶה, וְ־2500 הַבּוּרִים, שֶׁבְּמֶשֶׁךְ עֲשָׂרָה יָמִים כִּמְעַט, בִּזְבְּזוּ אֶת מִרְצָם שֶׁל 25.000 חַיָּלִים בְּרִיטִיִּים, לְכָל הַפָּחוֹת, הִתְחַמְּקוּ בְּאֵין מַפְרִיעַ צָפוֹנָה, וְלָקְחוּ אֶת שְׁבוּיֵיהֶם אִתָּם. בָּרוּר הָיָה, שֶׁתְּקוּפַת מִלְחֶמֶת הֶגֵּרִילָה תְּהַוֶּה בְּעָיָה לְעַצְמָהּ.

הִסְתַּפַּחְתִּי מֵעַתָּה לְדִיוִיזְיַת חֵיל־הַפָּרָשִׁים שֶׁל פְרֶנְץ' וְעָלִיתִי אִתָּם צָפוֹנָה. כָּאן מָצָאתִי אֶת עַצְמִי בְּתוֹךְ אֲוִירָה לֹא יְדִידוּתִית בְּיוֹתֵר. נִתְבָּרֵר, שֶׁכְּרֹב גֵּנֵרַלִים אֲחֵרִים בַּיָּמִים הָהֵם, הָיָה פְרֶנְץ' מִתְיַחֵס אֵלַי בְּבִטּוּל. צֵרוּף־שַׁעַטְנֵז זֶה שֶׁל קָצִין צָעִיר וְכַתַּב־מִלְחָמָה, שֶׁדְּבָרָיו נִשְׁמָעִים בְּקָהָל רַב, לֹא נָעַם, כַּמּוּבָן, לְרַבֵּי הַצָּבָא. אוּלָם לְדֵעוֹת קְדוּמוֹת אֵלּוּ שֶׁל הַכְּלָל נוֹסַף סְבָךְ אִישִׁי. הַכֹּל יָדְעוּ, שֶׁאֲנִי עוֹמֵד בְּקִשְׁרֵי יְדִידוּת וְרֵעוּת עִם הַקּוֹלוֹנֶל שֶׁלִּי לְשְׁעָבַר וְרָב אֶת רִיבוֹ. לְפִיכָךְ הָיִיתִי מְעֹרָב בָּאֵזוֹר הָרָחָב יוֹתֵר שֶׁל פְּעֻלּוֹת־אֵיבָה אֵלּוּ. אֲפִלּוּ גֶ’ק מִילְבֶּנְק, שָׁלִישׁוֹ שׁל פְרֶנְץ‘, שֶׁהֶחֱלִים מִפִּצְעוֹ וְזָכָה לֹא מִכְּבָר בִּצְלָב־וִיקְטוֹרְיָה, לֹא יָכֹל לְהַמְתִּיק אֶת מִדַּת הַדִּין בְּיַחַס אֵלַי. אַף כִּי הִשְׁתַּתַּפְתִּי תְּכוּפוֹת בְּמַסְעֵי טוּר־הַצָּבָא שֶׁל פְרֶנְץ’ וְתִגְרוֹתָיו עִם הָאוֹיֵב, לֹא הִשְׁגִּיחַ הַגֵּנֵרַל בִּמְצִיאוּתִי מֵעוֹלָם וְלֹא הֶרְאָה לִי כָּל אוֹתוֹת אֲדִיבוּת וְרָצוֹן טוֹב. הִצְטָעַרְתִּי עַל כָּך, הוֹאִיל וְשָׁמַעְתִּי מִתּוֹךְ הַעֲרָצָה רַבָּה אֶת דְּבַר הֲגָנָתוֹ הַמְצֻיָּנָה עַל חָזִית קוֹלֶסְבֶּרְג, דַּהֲרָתוֹ הַנּוֹעָזָה דֶּרֶךְ קַוֵּי הַבּוּרִים לְעֶזְרַת קִימְבֶּרְלֵי, וְכַמּוּבָן, קָסְמָה לִי גַּם דְּמוּתוֹ הָאַבִּירָה וְהָאַמִּיצָה, שֶׁהִתְחִלָה נֶעֱטֶרֶת אוֹתָה שָׁעָה בְּכֶתֶר שֵׁם טוֹב בַּגִּבּוֹרִים. וְכָךּ לֹא נִזְדַּמֵּן לִי מֵעוֹלָם, בְּמִלְחֶמֶת דְּרוֹם אַפְרִיקָה, לְהַחֲלִיף דָּבָר עִם הַגֵּנֵרַל שֶׁהָיָה עָתִיד לְאַחַר זְמַן לְהִמָּנוֹת עִם יְדִידַי הַקְּרוֹבִים בְּיוֹתֵר, וַאֲנִי הָיִיתִי עָתִיד לַעֲסֹק אִתּוֹ יַחַד, בְּמֶשֶׁךְ הַרְבֵּה שָׁנִים, בִּבְעָיוֹת חֲמוּרוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁל מִלְחָמָה וְשָׁלוֹם.

 

פֶּרֶק עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה: יוֹהַנֶסְבּוּרְג וּפְרֵטוֹרְיָה    🔗

חֹדֶשׁ מַאי כְּבָר הֵחֵל, כְּשֶׁמִּלֵּא הַלּוֹרְד רוֹבֶּרְטְס אֶת מַחְסָנָיו דֵּי הַצֹּרֶךְ, לִפְתֹּחַ בְּמַסָּעוֹ נֶגֶד יוֹהַנֶסְבּוּרְג וּפְרֵטוֹרְיָה. בֵּינְתַיִם הִתְנַוֵּן כָּל עִנְיַן הַמִּלְחָמָה, וְלֹא נִרְאוּ כָּל סִכּוּיִים לְסִיּוּמָהּ הַמָּהִיר. הַמִּפְקָדָה הָרָאשִׁית שֶׁל הַצָּבָא הִשְׁהֲתָה עַצְמָהּ חָדְשַׁיִם בִּבְלוּמְפוֹנְטֵין, וְרַב הָיָה הַחִפָּזוֹן, שֶׁקָּדַם לַמַּסַּע. לוֹרְד רוֹבֶּרְטְס מָנָה לָעֵת הַהִיא בְּחֶבֶר עוֹבְדָיו, בְּתַפְקִיד זֶה אוֹ אַחֵר, אֶת דֻּכַּס נוֹרְפוֹלְק, דֻּכַּס וֶסְטְמִינְסְטֶר וְדֻכַּס מַרְלְבּוֹרוֹ. דָּבָר זֶה גָּרַר הֶעָרוֹת לַגְלְגָנִיּוֹת בָּעִתּוֹנִים הָרַדִּיקָלִיִּים, וְהַמְפַקֵּד הָרָאשִׁי, שֶׁנֵּחַן אוּלַי מִטִּבְעוֹ בִּרְגִישׁוּת יְתֵרָה לְגַבֵּי דַּעַת־הַקָּהָל, הֶחֱלִיט לְקַצֵּץ בַּחֲבוּרָה. הוּא בָּחַר בְּדֻכַּס מַרְלְבּוֹרוֹ לְקָרְבַּן הַחִסָּכוֹן. גָּדוֹל הָיָה צַעְרוֹ שֶׁל בֶּן־דּוֹדִי לַמַּחֲשָׁבָה שֶׁהַצָּבָא הַמִּתְקַדֵּם עוֹזְבֵהוּ לַאֲנָחוֹת. לְמַזָּלוֹ, נִמְסַר לִידֵי אָיֶן הָמִילְטוֹן, בְּדַרְגַּת גֵּנֵרַל, הַפִּקּוּד עַל גַּיִס נִפְרָד בֶּן 16.000 אִישׁ – בָּהֶם, לַפָּחוֹת, 4000 רוֹכְבִים – שֶׁנִּצְטַוָּה לְהִתְקַדֵּם בְּקַו מַקְבִּיל לַחַיִל הָעִקָּרִי, בְּמֶרְחַק אַרְבָּעִים אוָ חֲמִשִּׁים מִילִין מֵאֲגַפּוֹ הַיְמָנִי, אוֹ הַמִּזְרָחִי. הֶחֱלַטְתִּי לְהִצְטָרֵף לְגַיִס זֶה, בּוֹ הֻבְטְחָה לִי מִדָּה נָאָה שֶׁל הַכְנָסַת־אוֹרְחִים. הִצַּעְתִּי לְהָמִילְטוֹן טֵלֶגְרָפִית, שֶׁיְּסַפַּח אֶת מַרְלְבּוֹרוֹ אֶל מִפְקַדְתּוֹ. הַגֵּנֵרַל הִסְכִּים לְכָךְ, וְלוֹרְד רוֹבֶּרְטְס, שֶׁהִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְהִמָּנַע מִיַּחַס בִּלְתִּי הוֹגֵן לְכָל אָדָם, נָתַן אֶת אִשּׁוּרוֹ הָאָדִיב לְמִנּוּי זֶה. אָסַרְתִּי אֶת עֶגְלָתִי לְאַרְבַּעַת סוּסַי, וּשְׁנֵינוּ יָצָאנוּ לְמַסַּע אַרְבָּעִים מִילִין לְהַשִּׂיג אֶת הַטּוּר הָעוֹקֵף. חַסְרֵי־מָגֵן, עָבַרְנוּ בְּשָׁלוֹם אֶת נְאוֹת־הַשָּׁדֶה הַמְּלֵאִים בּוּרִים, וְהִשַּׂגְנוּ אֶת יְדִידֵינוּ בִּמְבוֹאֵי וִינְבִּירְךְ. מֵאָז וָהָלְאָה הָיָה הַכֹּל בְּסֵדֶר.

הֵחֵל מַסָּע עַלִּיז, שֶׁנִּמְשַׁךְ, עִם הַפְסָקוֹת־בֵּינַיִם, כְּשִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת, בָּהֶם עָבַרְנוּ בֵּין אַרְבַּע לַחֲמֵשׁ מֵאוֹת מִילִין. הָאֲוִיר הַנִּפְלָא וְהָאַקְלִים הַמְצֻיָּן שֶׁל אַפְרִיקָה הַדְּרוֹמִית, תִּפְאֶרֶת נוֹפָהּ, הַחַיִּים הַמְּלֵאִים תְּנוּעָה בִּלְתִּי־פּוֹסֶקֶת וַעֲלִילָה מַתְמֶדֶת, עָשׂוּ עָלַי רֹשֶׁם בַּל יִמָּחֶה, הַמְחַדֵּשׁ עָלַי גַּם עַתָּה, לְאַחַר עֲשָׂרוֹת בַּשָּׁנִים, הַרְגָּשַׁת רַעֲנַנּוּת מְעוֹדֶדֶת. בְּכָל יוֹם וָיוֹם נִתְגַּלָּה אֵלֵינוּ נוֹף חָדָשׁ. מִדֵּי עֶרֶב חָנִינוּ תָּחָת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם – כִּי לֹא הָיוּ לָנוּ אֹהָלִים – עַל שְׂפַת אֵיזֶה נַחַל חָדָשׁ. לְכַלְכָּלָתֵנוּ נָהַגְנוּ אִתָּנוּ עֶדְרֵי צֹאן וְעָרַכְנוּ צֵיד תַּרְנְגֹלוֹת מִסָּבִיב לְחַוּוֹת עֲזוּבוֹת. בְּעֶגְלָתִי הֻתְקְנָה רִצְפָּה עִלִּית עַל קַרְשֵׁי־אֹרֶן בְּגֹבַהּ שְׁתֵּי רַגְלַיִם, וּמִתַּחַת לְזוֹ הֻצְנְעוּ מַשְׁקָאוֹת מְעוֹרְרִים וּמְזוֹנוֹת מְשֻׁמָּרִים בְּפַחִים, מִמֵּיטַב אַסְפָּקָתָהּ שֶׁל לוֹנְדוֹן. הָיוּ לָנוּ כָּל הַנּוֹחִיּוֹת, וּמִבֹּקֶר עַד עֶרֶב הָיִיתִי מִתְרוֹצֵץ בֵּין הַטּוּרִים הַנָּעִים שֶׁל חֵיל־הַפָּרָשִׁים, מְחַפֵּשׂ מִתּוֹךְ קַלּוּת־דַּעַת זוֹ הַמְיֻחֶדֶת לַנֹּעַר אַחֲרֵי כָּל קֹרֶט שֶׁל הַרְפַּתְקָה, נִסָּיוֹן אוֹ חֹמֶר בִּשְׁבִיל עִתּוֹנִי. מִדֵּי יוֹם כִּמְעַט, עִם הָנֵץ הַשַּחַר, כְּשֶׁהֵחֵל הֲמוֹן הַפָּרָשִׁים וְהָרַגְלִים שֶׁלָּנוּ לָנוּעַ, הָיְתָה סַעֲרַת הָרוֹבִים – שֶׁפָּתְחוּ מִיָּד בְּאֵשׁ עַל קַו הֶחָזִית שֶׁלָּנוּ, עַל הָאֲגַף, וְלִפְעָמִים תְּכוּפוֹת בְיוֹתֵר, בְּעִקְבוֹת הַמְאַסֵּף – מְסַפֶּקֶת אֶת הָרְגָשׁוֹת הַמְיֻחָדִים בְּמִינָם שֶׁל גִּיל וָחִיל כְּאֶחָד בַּשֵּׁרוּת הַפָּעִיל. לִפְעָמִים, כְּמוֹ בְּמַעֲבַר נְהַר סַנְד, נֶעֶרְכוּ קְרָבוֹת מַמָּשׁ, בָּהֶם נִרְאוּ מַחֲנוֹת־צָבָא גְּדוֹלִים מִתְקַדְּמִים לְעֻמַּת תִּלִּים וּרְכָסִים, שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָּהֶם רוֹכְבִים בּוּרִיִּים זְרִיזִים וּמֻכְשָׁרִים, שֶׁלֹּא הָיָה מָקוֹם פָּנוּי מֵהֶם. מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם, כְּשֶׁאֵילוּ עֲשָׂרוֹת מֵאֲנָשֵׁינוּ נֻתְּקוּ, הֻתְקְפוּ מִן הַמַּאֲרָב אוֹ נִתְפְּסוּ בְּמַלְכֹּדֶת, הָיִינוּ מַכִּירִים מֵחָדָשׁ בִּסְגֻלּוֹת־הַמִּלְחָמָה הַמְצֻיָּנוֹת שֶׁל פָּרָשֵׁי־עֲרָבָה יוֹדְעֵי־קְלוֹעַ אֵלֶּה, שֶׁעָקְבוּ אַחֲרֵי תְּנוּעַת הַכֹּחוֹת הַבְּרִיטִיִּים מִתּוֹךְ עֵרָנוּת וְעַקְשָׁנוּת שֶׁל כַּלְבֵי־צָיִד.

לוֹרְד רוֹבֶּרְטְס, בְּנִגּוּד לְדַעַת קְצִין הָרִגּוּל שֶׁלּוֹ, הֶאֱמִין, כִּי הָאוֹיֵב יִסֹּג לַטְּרַנְסְוַאַל הַמַּעֲרָבִי, וְלֹא הַמִּזְרָחִי. לְפִיכָךְ הָעֳבַר הַטּוּר שֶׁל סֶר אָיֶן הָמִילְטוֹן מִשֶּׁנִּתְקָרַבְנוּ לִגְבוּלוֹת טְרַנְסְוַאַל מִימִין הַמַּחֲנֶה הָרָאשִׁי – לִשְׂמֹאלוֹ. חָצִינוּ אֶת הַקַּו הַמֶּרְכָּזִי שֶׁל מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל בִּנְתִיבַת־הַמִּשְׁנֶה אֲמֵרִיקָה וְהִמְשַׁכְנו דַּרְכֵּנוּ אֶל מַעַבְּרוֹת נְהַר וַאַל. לְפִי הַתָּכְנִית הָיִינוּ עֲרוּכִים בְּאֹפֶן שֶׁנּוּכַל לַעֲקֹף אֶת הָאֲגַף הַמַּעֲרָבִי שֶל מְחוֹז יוֹהַנֶסְבּוּרְג וּלְהַכְרִיחַ אֶת הָאוֹיֵב לְפַנּוֹתוֹ, בְּלֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ הַמַּחֲנֶה הָרָאשִׁי לִפְתֹּחַ בְּהַתְקָפָה יְשִׁירָה, הָעוֹלָה בְּיֹקֶר. הַבּוּרִים הֵבִינוּ לְכַוָּנָתוֹ שֶׁל תִּמְרוֹן זֶה, וְאַף כִּי הָיוּ מוּכָנִים לְפַנּוֹת אֶת יוֹהַנֶסְבּוּרְג, שָׁלְחוּ גַּיִס חָזָק נֶגֶד הַטּוּר הַמִּתְקַדֵּם שֶׁל הָמִילְטוֹן, לִנְקֻדָּה בְּשֵׁם פְלוֹרִידָה בְּדֶרֶךְ יוֹהַנֶסְבּוּרְג – פּוֹטְכֶפְסְטְרוֹם.

בְּאֶחָד לְיוּנִי 1900 נֶעֱרַךְ כָּאן, בִּמְקוֹם שָׁם נִכְנְעוּ גֵ’מְסוֹן וַאֲנָשָׁיו לִפְנֵי אַרְבַּע שָׁנִים, קְרָב, שֶׁלְּפִי מֻשָּׂגֵי הַיָּמִים הָהֵם נִרְאָה עַז בְּיוֹתֵר. הַבּוּרִים, שֶׁקָּבְרו עַצְמָם בֵּין הַסְּלָעִים הַסְּדוּקִים, הַצּוֹמְחִים מִתּוךְ הָרְכָסִים, כְּבַיָּכוֹל, לֹא הִשְׁגִּיחוּ בְּהַרְעָשַׁת תּוֹתָחֵינוּ, וְהָיָה צֹרֶךְ לְהוֹצִיאָם בְּכִידוֹנִים. הַגְּדוּד הַהֲרָרִי עַל שֵׁם גּוֹרְדוֹן בִּצַּע מַעֲשֶׂה קָשֶׁה זֶה בִּמְחִיר קָרוֹב לְמֵאָה אֲבֵדוֹת, בַּהֲרוּגִים וּפְצוּעִים, בְּעוֹד שֶׁכֹּחוֹת הָרוֹכְבִים שֶׁל פְרֶנְץ' עָשׂוּ נִסָּיוֹן קָלוּשׁ לַעֲקֹף אֶת הָאֲגַף הַיְמָנִי וְהַמְאַסֵּף שֶׁל הָאוֹיֵב. אֲנִי עַצְמִי נִצַּלְתִּי בְּנֵס בְּמַעֲרָכָה זוֹ. לְאַחַר שֶׁנִּלְכַּד הָרֶכֶס בִּידֵי אַנְשֵׁי־הֶהָרִים, רָצָה הַגֵּנֵרַל סְמִית־דּוֹרִיאֶן, שֶׁפִּקֵּד עַל אַחַת הַבְּרִיגָדוֹת שֶׁל סֶר אָיֶן הָמִילְטוֹן, לְהָבִיא אֶת תּוֹתָחָיו תֵּכֶף לָעֶמְדָּה הַנִּלְכָּדָה, וּמִכֵּוָן שֶׁהָיָה הַזְּמַן קָצָר, הֶחֱלִיט לִבְחֹר בְּעַצְמוֹ אֶת הַמָּקוֹם הָרָאוּי לְכָךְ. בְּהַזְמִינוֹ אוֹתִי לִרְכֹּב אַחֲרָיו, יָצָא בְּרִיצָה קַלָּה בַּשִּׁפּוּעִים הַמִּתְגּוֹלְלִים, קָדִימָה. כְּמִנְהָגָם מֵאָז, הִבְעִירוּ הַבּוּרִים אֶת הָעֵשֶׂב הַיָּבֵשׁ, וִתְמְרוֹת־עָשָׁן אֲרֻכּוֹת הֵעִיבוּ אֶת עֵין הַנּוֹף מִכָּל עֲבָרִים. בְּתוֹךְ הַסְוָאָה מְבַלְבֶּלֶת זוֹ טָעִינוּ בְּכִוּוּן הָאֲגָף הַשְּׂמָאלִי שֶׁל הַגְּדוּד הַהֲרָרִי עַל שֵׁם גּוֹרְדוֹן עַל הָרֶכֶס, וּכְשֶׁחָצִינוּ אֶת מָסַך־הֶעָשָׁן הָאָפוּד לֶהָבָה, מָצָאנוּ אֶת עַצְמֵנוּ בְּמֶרְחָק שֶׁל אֵילוּ עַשְׂרוֹת יַרְדִּים מִן הָאוֹיֵב. תֵּכֶף לָכֵן נִשְׁמַע קוֹל נֵפֶץ שֶׁל אֵשׁ רוֹבִים. מְלוֹא חֲלַל הָאֲוִיר מִסָּבִיב לָנוּ נִתְמַלֵּא הֲמוּלַת כַּדּוּרִים נִקְלָעִים מִקָּרוֹב,

מבלומפונטין לפרטוריה

כְּהַצְלָפוֹת הַשּׁוֹטִים הַלָּלוּ. הִפְנֵינוּ אֶת רָאשֵׁי סוּסֵינוּ אֲחוֹרַנִּית וְדָהַרְנוּ חֲזָרָה לְתוֹךְ מָסַךְ הֶעָשָׁן. אֶחָד מִסּוּסֵינוּ נִשְׂרַט בְּכַדּוּר, אַךְ חוּץ מִזֶּה יָצָאנוּ בְּלִי פֶּגַע.

לְמָחֳרַת הַקְּרָב, נִמְצָא טוּר־הַצָּבָא שֶׁל סֶר אָיֶן הָמִילְטוֹן מֵעֵבֶר לַכְּבִישׁ הָרָאשִׁי, מַעֲרָבָה לְיוֹהַנֶסְבּוּרְג. בְּמֶרְחַק עֶשְׂרִים מִילִין דָּרוֹמָה לָעִיר נִמְצְאָה הַנְּקֻדָּה, לְשָׁם עָמְדָה לְהַגִּיעַ אוֹתָהּ שָׁעָה, לְפִי הַתָּכְנִית, הַמִּפְקָדָה הָרָאשִׁית שֶׁל הַלּוֹרְד רוֹבֶּרְטְס. לֹא הָיָה כָּל אֶמְצָעִי תַּחְבּוּרָה בֵּין שְׁנֵי הַגְּיָסוֹת. יוֹהַנֶסְבּוּרְג הָיְתָה עֲדַיִן בִּידֵי הָאוֹיֵב, וְלַחֲזֹר דָּרוֹמָה בַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּאנוּ בָּהּ, פֵּרוּשׁ הַדָּבָר, לָלֶכֶת בַּעֲקִיפִין קָרוֹב לִשְׁמוֹנִים מִילִין מִסָּבִיב לְרֻכְסֵי הָרִים מְלֵאֵי חַתְחַתִּים. שְׁלִיחִים רוֹכְבִים נִשְׁלְחוּ מִיָּד בְּדֶרֶך־עֲקִיפִין זוֹ. אוֹתָהּ שָׁעָה נוֹדְעָה חֲשִׁיבוּת יְתֵרָה לְקֶשֶׁר מָהִיר יוֹתֵר עִם הַמְפַקֵּד הָרָאשִׁי. אֶזְרָחִים, שֶׁיָּצְאוּ מִן הָעִיר וְהִגִּיעוּ אֶל קַוֵּינוּ, מָסְרוּ יְדִיעוֹת סוֹתְרוֹת עַל הַמַּצָּב הַקַּיָּם בְּתוֹכָה. הַבּוּרִים מִסְתַּלְּקִים מִמֶּנָּה, אַךְ עֲדַיִן הֵם נִמְצָאִים בִּתְחוּמֶיהָ. צָרְפַתִי צָעִיר, שֶׁכַּנִּרְאֶה בָּקִי בְּיוֹתֵר בְּעִנְיְנֵי הַמָּקוֹם, הִבְטִיחַ לִי, שֶׁאִם אֶלְבַּשׁ מַדֵּי־אֶזְרָחִים, אוּכַל בְּנָקֵל לַעֲבֹר עַל אוֹפַנַּיִם בְּחוּצוֹת הָעִיר. אֵין הַדָּבָר מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת כִּמְעַט, שֶבַּשָּׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת לְפִנּוּי הַמָּקוֹם, יִמָּצֵא מִי שֶׁיַּעַצְרֵנִי וְיַחְקְרֵנִי. הוּא הָיָה מוּכָן לְהַשְׁאִיל לִי אוֹפַנַּיִם וּלְשַׁמֵּשׁ לִי מוֹרֵה דֶּרֶךְ. הֶחֱלַטְתִּי לַעֲשׂוֹת אֶת הַנִּסָּיוֹן. סֶר אָיֶן הָמִילְטוֹן נָתַן לִי אֶת אִגַּרְתּוֹ, וְהָיוּ לִי גַּם טֵלֶגְרָמוֹת מִשֶּׁלִּי בִּשְׁבִיל הַ“מּוֹרְנִינְג פּוֹסְט”. יָצָאנוָּ לַדֶּרֶךְ אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם, וְיָרַדְנוּ בָּאוֹפַנַּיִם בַּכְּבִישׁ הָרָאשִׁי, יָשָׁר לְתוֹךְ הָעִיר. מִשֶּׁעָבַרְנוּ עַל פְּנֵי קַוֵּי מִשְׁמְרוֹתֵינוּ הָאַחֲרוֹנִים, הָיְתָה לִי הַרְגָּשָׁה בְּרוּרָה שֶׁל הַרְפַּתְקָה נִפְלָאָה. עַד מְהֵרָה נִמְצֵאנוּ בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ שֶׁל יוֹהַנֶסְבּוּרְג. חֶשְׁכַת הָעֶרֶב יָרְדָה וּבָאָה. אוּלָם רַבִּים עוֹד הִתְהַלְכוּ בַּחוּץ, וּמִיָד רָאִיתִי בֵּינֵיהֶם בּוּרִים רוֹכְבִים מְזֻיָּנִים. הֵם שָׁלְטוּ עֲדַיִן בָּעִיר, וְאָנוּ נִמְצֵאנוּ בְּתוֹךְ קַוֵּיהֶם. לְפִי כָּל חֻקֵּי הַמִּלְחָמָה, לֹא הָיָה מַצָּבִי נָעִים בְּיוֹתֵר, אִלּוּ נֶאֱסַרְתִּי. הָיִיתִי קָצִין מְמֻנֶּה בְּחֵיל־הַפָּרָשִים הַקַּל לִדְרוֹם אַפְרִיקָה, שֶׁהִתְחַפֵּשׂ בְּמַדֵּי־אֶזְרָחִים וְחָדַר בַּחֲשַׁאי לְתוֹךְ קַוֵּי הָאוֹיֵב. כָּל בֵּית מִשְׁפָּט צְבָאִי, שֶׁנִתְכַּנֵּס מֵעוֹלָם לִישִׁיבָה בְּאֵרוֹפָּה, לֹא הָיָה מִתְקַשֶּׁה לִפְסֹק דִּין בְּמִקְרֶה כָּזֶה. בָּקִי הָיִיתִי בְּכָל הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה.

הָיָה עָלֵינוּ לְהַלֵּךְ בְּצַד הָאוֹפַנַּיִם, בְּמַעֲלֵה רְחוֹב אָרֹךְ וּמְשֻׁפָּע. בְּעוֹד אָנוּ עוֹלִים, שָׁמַעְנוּ מֵאֲחוֹרֵינוּ קוֹל דַּהֲרָתוֹ הַקַּלָּה שֶׁל פָּרָשׁ מִתְקָרֵב. כָּל שִׁנּוּי מִמְּהִירוּת מִצְעָדֵנוּ הָיָה מֵמִיט עָלֵינוּ שׁוֹאָה. הוֹסַפְנוּ לְהִתְנַהֵל בּכְבֵדוּת, מַעֲמִידִים פָּנִים אֲדִישׁוֹת, וּמַחֲלִיפִים מִזְּמַן לִזְמַן מִלִּים מִסְפָּר בְּצָרְפַתִּית, כְּפִי שֶׁהֻסְכַּם בֵּינֵינוּ מֵרֹאשׁ. לְאַחַר רְגָעִים אֲחָדִים הִשִּׂיג אוֹתָנוּ הַפָּרָשׁ. הוּא הֵאֵט אֶת מְרוּצַת סוּסוֹ וְנָתַן בָּנוּ עֵינַיִם בּוֹחֲנוֹת וּבוֹדְקוֹת. נָשָׂאתִי עֵינַי אֵלָיו, וּמַבָּטֵינוּ נִפְגְּשׁוּ. רוֹבֵהוּ הָיָה תָּלוּי לוֹ עַל הַשֶּׁכֶם, אֶקְדֹּחוֹ בְּנַרְתִּיקוֹ, וְשָׁלשׁ חֲגוֹרוֹת כַּדּוּרִים לִכְתֵפוֹ. כָּל כְּבֻדָּתוֹ הָיְתָה טְעוּנָה עַל גַּבֵּי הַסּוּס. כָּךְ הוֹסַפְנוּ לְהִתְקַדֵּם, שְׁלשָׁה בְּשׁוָּרה אַחַת, בְּמֶשֶׁךְ זְמַן שֶׁאָרַךְ בְּעֵינַי לִבְלִי חֹק, עַד שֶׂבֶּן־לְוָיָה לֹא רָצוּי זֶה נָגַע בַּדָּרְבָן בְּסוּסוֹ, חִדֵּשׁ אֶת דַּהֲרָתוֹ הַטּוֹפֶפֶת וְהִשְׁאִיר אוֹתָנוּ מֵאֲחוֹרָיו. הַסַּכָּנָה טֶרֶם חָלְפָה. בְּכָל רֶגַע הָיִינוּ עֲלוּלִים לְהִתָּקֵל בְּמִשְׁמַר־זְקִיפִים בּוּרִי – אִם קַיָּם מִשְׁמָר כָּזֶה – מִנֶּגֶד לִצְבָא הַלּוֹרְד רוֹבֶּרְטְס; וְאָנוּ נִתְכַּוַּנּוּ לַעֲבֹר בַּכְּבִישׁ עַל אוֹפַנֵּינוּ לְלֹא כָּל נִסָּיוֹן שֶׁהוּא לְהִסָּתֵר. אוּלָם לֹא מָצָאנוּ כָּל מִשְמַר־זְקִיפִים בּוּרִי, וּלְצַעְרִי הָרַב – אַף לֹא מִשְׁמַר־זְקִיפִים בְּרִיטִי. בְּעוֹד רְחוֹבוֹתֶיהָ שֶׁל יוֹהַנֶסְבּוּרְג נְמוֹגִים וְהוֹלְכִים בַּשָּׂדוֹת שֶׁמִחוּץ לָעִיר, פָּגַשְׁנוּ אֶת הַחַיָּלִים הַבְּרִיטִיִּים הָרִאשׁוֹנִים מִכֹּחוֹתָיו שֶׁל הַלּוֹרְד רוֹבֶּרְטְס. הֵם הִתְהַלְּכוּ לֹא מְזֻיָּנִים כְּלָל, וּפְנֵיהֶם מוּעָדוֹת הָעִירָה, מִתּוֹךְ חִפּוּשֵׂי אֹכֶל, אוֹ אֲפִילוּ מַשְׁקֶה. שָׁאַלְנוּ הֵיכָן הַצָּבָא. הֵם רָמְזוּ שֶׁהַמַּחֲנֶה קָרוֹב מְאֹד. יָעַצְנוּ לָהֶם, שֶׁלֹּא יַרְחִיקוּ לֶכֶת לְתוֹךְ הָעִיר, וְלֹא יִפְּלוּ בַּשֶּׁבִי אוֹ יוּמְתוּ בִּירִיָּה.

“הָא כֵּיצַד, אֲדוֹנִי?” אָמַר אֶחָד מֵהֶם, שֶׁמָּצָא לְפֶתַע עִנְיָן רַב בְּאֶפְשָׁרוּת מְשֻׁנָּה זוֹ.

מִשֶּׁהֻגַּד לָהֶם, שֶׁהִשְׁאַרְנוּ בּוּרִים מְזֻיָּנִים בְּמֶרְחָק לֹא יוֹתֵר מִפַּרְסָה אַחַת מֵאֲחוֹרֵינוּ, נִמְלְכוּ אַנְשֵׁי־מִלְחָמָה אֵלֶּה, הַמְשַׁחֲרִים לַטֶּרֶף, בְּדַעְתָּם וּפָנוּ לִבְדֹּק מִסְפַּר בָּתִּים קְטַנִּים מִחוּץ לָעִיר. בֶּן־לְוָיָתִי וַאֲנִי נָסַעְנוּ בָּאוֹפַנַּיִם לְאֹרֶךְ הַכְּבִישׁ הָרָאשִׁי עַד שֶׁמָּצָאנוּ אֶת מִפְקֶדֶת הַדִּיוִיזְיָה הָרֹאשָׁה שֶׁל הַלּוֹרְד רוֹבֶּרְטְס. מִכָּאן כִּוְּנוּ אוֹתָנוּ אֶל הַמִּפְקָדָה הָרָאשִׁית שֶׁל הַגֵּנֵרַל, מַסַּע עֲשָׂרָה מִילִין נוֹסָפִים דָּרוֹמָה. שָׁקְעָה עָלֵינוּ הַחַמָּה עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְשָׁם סוֹף סוֹף. שָׁלִישׁ מִמְּיֻדָּעַי הוֹפִיעַ בַּפֶּתַח.

“מֵהֵיכָן קָפַצְתָּ לְכָאן?”

“אָיֶן הָמִיְלטוֹן שְׁלָחָנִי. הֵבֵאתִי אִגֶּרֶת אֶל הַמְפַקֵּד הָרָאשִׁי”.

“נֶהְדָּר!” אָמַר הַשָּׁלִישׁ. “צָמֵאנוּ לַחֲדָשׁוֹת”.

הוּא נֶעְלַם. עִנְיָנִי הָיָה אֶל צֶנְזוֹר הָעִתּוֹנוּת, שֶׁהֵבֵאתִי לוֹ הֲמוֹן טֵלֶגְרָמוֹת, מְלֵאוֹת יְדִיעוֹת מֻקְדָּמוֹת וּמְיֻחָדוֹת לְעִתּוֹנִי. אוּלָם בְּטֶרֶם מָצָאתִי אוֹתוֹ פָּקִיד, חָזַר הַשָּׁלִישׁ.

“לוֹרְד רוֹבֶּרְטְס רוֹצֶה לִרְאוֹתְךָ מִיָּד”.

הַמְפַקֵּד הָרָאשִׁי הֵסֵב אוֹתָהּ שָׁעָה לִסְעֻדַּת־הָעֶרֶב, וְאִתּוֹ כִּתְרֵיסַר קְצִינִים מֵאַנְשֵׁי מִפְקַדְתּוֹ. הוּא קָפַץ מֵעַל כִּסְאוֹ בִּכְנִיסָתִי, וְהִתְקַדֵּם בִּמְאוֹר פָּנִים לְעֻמָּתִי, כְּשֶׁהוּא מוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ.

“כֵּיצַד בָּאתָ?” שָׁאַל.

“בָּאנוּ בַּכְּבִישׁ הָרָאשִׁי, דֶּרֶךְ הָעִיר, אֲדוֹנִי”.

“דֶּרֶךְ יוֹהַנֶסְבּוּרְג? לְפִי יְדִיעוֹתֵינוּ, עוֹדֶנָּה בִּידֵי הָאוֹיֵב”.

“נוֹתְרוּ בָּהּ מְתֵי־מְעַט, אֲדוֹנִי”, אָמַרְתִּי, “אוּלָם הֵם מִסְתַּלְּקִים מִשָּׁם”.

“הֲרָאִיתָ מִי מֵהֶם?”

“כֵּן, רָאִינוּ כַּמָּה מֵהֶם, אֲדוֹנִי”.

הוּא נִצְנֵץ בְּעֵינוֹ. עֵינַיִם נִפְלָאוֹת, מְלֵאוֹת אוֹר, הָיוּ לוֹ לַלּוֹרְד רוֹבֶּרְטְס. זוֹכֵר אֲנִי אוֹר זֶה שֶׁנִּתְגַּלָּה אֵלַי אוֹתָה שָׁעָה.

“הֲרָאִיתָ בִּפְעֻלָּתוֹ שֶׁל הָמִילְטוֹן אֶתְמוֹל?” הָיְתָה שְׁאֵלָתוֹ הַבָּאָה.

“כֵּן, אֲדוֹנִי”.

“סַפֵּר לִי עָלֶיהָ, לִפְרָטֶיהָ”.

וּבְעוֹד אֲנִי נֶהֱנֶה מִמִּדָּה גְּדוּשָׁה שֶׁל הַכְנָסַת־אוֹרְחִים, מָסַרְתִּי דִּין־וְחֶשְׁבּוֹן מָלֵא עַל פְּעֻלּוֹת הַגַּיִס שֶׁל הַגֵּנֵרַל הָמִילְטוֹן לִידִידוֹ הַוָּתִיק שֶׁל אָבִי, שֶׁחִדֵּשׁ מֵעַתָּה אֶת קִשְׁרֵי יְדִידוּתוֹ גַּם עִמִּי.

פְּרֵטוֹרְיָה נִכְנְעָה לְאַחַר אַרְבָּעָה יָמִים. בְּרִתְמוֹת־שְׁוָרִים עֲצוּמוֹת נִגְרְרוּ שְׁנֵי “הוֹבִיצֶרִים” בְּנֵי תִּשְׁעָה אִינְצִ’ים וָחֵצִי – “תּוֹתְחֵי־הַבְּהֵמוֹת” כִּשְׁמָם בְּפִי כֹל – כָּל אוֹתָן מֵאוֹת הַמִּילִין, לְשֵׁם הַרְעָשַׁת הַמְּצוּדוֹת; אוּלָם בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא הָיָה כָּל צֹרֶךְ בְּאֵלֶּה. בְּכָל זֹאת הָיִיתִי נִרְגָּש מְאֹד בִּכְנִיסָתִי הַשְּׁנִיָּה לְבִירַת הַבּוּרִים. בַּ־5 לַחֹדֶשׁ, בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר, יָצָאתִי בִּרְכִיבָה עִם מַרְלְבּוֹרוֹ, וּבִמְהֵרָה נִתְקָרַבְנוּ לְרֹאשׁ טוּר שֶׁל חֵיל־הָרַגְלִים בְּפַרְבְּרֵי הָעִיר. לֹא אָחֲזוּ בְּכָל אֶמְצְעֵי־זְהִירוּת צְבָאִיִּים, וְאָנוּ הִגַּעְנוּ, עִם חֲבוּרַת־קְצִינִים גְּדוֹלָה, אֶל הַשְּׁעָרִים הַנְּעוּלִים שֶׁל תִּצְלֹבֶת מְסִילַּת־הַבַּרְזֶל. לְאַט לְאַט עָבְרָה לְעֵינֵינוּ עַתָּה רַכֶּבֶת אֲרֻכָּה, שְׁנֵי קַטָּרִים מוֹשְׁכִים בָּהּ, וְהִיא מְלֵאָה מִפֶּה אֶל פֶּה בּוּרִים מְזֻיָּנִים, שֶׁרוֹבֵיהֶם מִסְתַּמְּרִים מִכָּל חַלּוֹן. נְבוֹכִים וְנִדְהָמִים הִבַּטְנוּ אֵלֶּה בִּפְנֵי אֵלֶּה, בְּעוֹד לֹא יוֹתֵר מִשְּׁלשָׁה יַרְדִּים מַפְרִידִים בֵּינֵינוּ. יְרִיָּה אַחַת יְחִידָה הָיְתָה גּוֹרֶרֶת טֶבַח אָיֹם מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים. אַף כִּי הִצְטָעַרְנוּ עַל רַכֶּבֶת זוֹ הַנִּמְלֶטֶת מִיָּדֵנוּ, רָאִינוּ מִתּוֹךְ הַרְגָּשַׁת רְוָחָה לַאֲמִתָּהּ אֶת הַקָּרוֹן הָאַחֲרוֹן מִתְחַמֵּק לְאִטּוֹ וְעוֹבֵר מִתַּחַת לְחָטְמֵנוּ.

מַרְלְבּוֹרוֹ וַאֲנִי נִכְנַסְנוּ בִּדְהָרָה קַלָּה לְתוֹךְ הָעִיר. יָדַעְנוּ שֶׁהַקְּצִינִים הַשְּׁבוּיִים הָעָבְרוּ מִבֵּית־הַסֵּפֶר הַמֶּמְשַׁלְתִּי לְדֻגְמָא לְמָקוֹם אַחֵר, וְאָנוּ שָׁאַלְנוּ לַדֶּרֶךְ אֶל כְּלוּבָם הֶחָדָשׁ, בִּמְקוֹם שָׁם קִוִּינוּ לְמָצְאָם עֲדַיִן. הָיָה יְסוֹד לַחֲשֹׁש, שֶׁהַבּוּרִים הוֹבִילוּם אִתָּם, אוּלַי אַף בְּרַכֶּבֶת זוֹ הָאַחֲרוֹנָה. אוּלָם לְאַחַר שֶׁעָקַפְנוּ פִּנַּת רְחוֹב, נִתְגַּלָּה לָנוּ מַחֲנֵה הָאַסִּירִים – בִּנְיַן־פַּחִים אָרֹךְ מֻקָּף גָּדֵר שֶׁל תַּיִל עָבֶה וְסָמִיךְ. נוֹפַפְתִּי אֶת מִגְבַּעְתִּי בְּקוֹל תְּרוּעָה. תְּשׁוּבָה לִקְרִיאָתִי נִשְׁמְעָה מִיָּד מִבִּפְנִים. מַה שֶּׁהִתְרַחֵשׁ אַחַר כָּך הָיָה דּוֹמֶה לְסִיּוּמָהּ שֶׁל מֵלוֹדְרָמָה בְּאַדֶּלְפִי ¹³⁰ . רַק שְׁנַיִם הָיִינוּ, וּלְפָנֵינוּ עָמְדוּ הַשּׁוֹמְרִים הַבּוּרִיִּים הַמְזֻיָּנִים, וְרוֹבֵיהֶם בְּמַצַּב “הָכֵן”. מַרְלְבּוֹרוֹ קָרָא לִמְפַקֵּד הַמַּחֲנֶה לִהְכָּנַע תֵּכֶף וּמִיָּד, וְהוֹסִיף מִתּוֹךְ הַשְׁרָאָה פִּתְאֹמִית, שֶׁיִּתֵּן קַבָּלָה עַל הָרוֹבִים. הָאַסִּירִים נֶחְפְּזוּ לָצֵאת מִן הַבַּיִת אֶל הֶחָצֵר, מִי בְּמַדָּיו וּמִי בְּמִכְנְסֵי פְלַנֶּל, מִי גְּלוּי רֹאשׁ וּמִי בְּלִי מְעִיל, אוּלָם כֻּלָּם נִרְגָּשִׁים וְנִסְעָרִים. הַזְּקִיפִים הִפִּילוּ אֶת רוֹבֵיהֶם, הַשְּׁעָרִים נִפְתְּחוּ לִרְוָחָה, וּבְעוֹד אַחֲרוֹנֵי הַשּׁוֹמְרִים (52 הָיָה מִסְפָּרָם, בְּסַךְ הַכֹּל) מְהַסְּסִים, הִקִּיפוּ אוֹתָם הַקְּצִינִים שֶׁהָיוּ כְּלוּאִים כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן, וְתָפְסוּ אֶת נִשְׁקָם. מִי־שֶׁהוּא הוֹצִיא “יוּנְיוֹן גֶּ’ק”, הַדֶּגֶל הַטְּרַנְסְוַאַלִי הוּרַד, וְתוֹךְ תְּשׁוּאוֹת אַדִּירוֹת שֶׁל יְדִידֵינוּ הַשְּׁבוּיִים הוּנַף הַדֶּגֶל הַבְּרִיטִי הָרִאשׁוֹן בְּתוֹךְ פְּרֵטוֹרְיָה. הַשָּׁעָה: 8.47 בְּיוֹם 5 לְיוּנִי. תְּמוּנָה חַיָּה!

הָיְתָה לִי עוֹד הַרְפַּתְקָה אַחַת בִּדְרוֹם אַפְרִיקָה. לְאַחַר שֶׁהִשְׁתַּתַּפְתִּי מִקֵּץ שְׁבוּעַיִם בַּקְּרָב עַל גִּבְעַת הַיַּהֲלֻמִים, שֶׁנֶּעֱרַךְ כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הַבּוּרִים מֵאֵזוֹר פְּרֵטוֹרְיָה, הֶחֱלַטְתִּי לָשׁוּב הַבַּיְתָה. פְּעֻלוֹתֵינוּ הִגִּיעוּ אֶל קִצָּן. הַמִּלְחָמָה נֶהֶפְכָה לְמִלְחֶמֶת־גֵּרִילָה, שֶׁהָיְתָה עֲלוּלָה לְהִמָּשֵׁךְ, לִלֹא צוּרָה מְסֻיֶּמֶת, עִדָּן וְעִדָּנִים. אֶת הַבְּחִירוֹת הַכְּלָלִיּוֹת אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לִדְחוֹת עוֹד לִזְמַן רַב. בְּהַסְכָּמַת הַשִּׁלְטוֹנוֹת שַׁבְתִּי לְמַעֲמָדִי הָאֶזְרָחִי הַמָּלֵא וְיָצָאתִי בָּרַכֶּבֶת לְקֵיפְּטָאוּן.

דַּרְכֵּנוּ צָלְחָה עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לָאֵזוֹר שֶׁמֵּעֵבֶר לְתַחֲנַת קוֹפְּיֶס, כְּמֵאָה מִילִין, לְעֵרֶךְ, דָּרוֹמָה לְיוֹהַנֶסְבּוּרְג. עִם דִּמְדּוּמֵי־בֹּקֶר רִאשׁוֹנִים הָיִיתִי סוֹעֵד פַּת־שַׁחֲרִית עִם וֶסְטְמִינְסְטֶר, שֶׁנָּסַע בִּשְׁלִיחוּת מְסֻיֶּמֶת שֶׁל הַלּוֹרְד רוֹבֶּרְטְס, וְהִנֵּה לְפֶתַע עָמְדָה הָרַכֶּבֶת מִתּוֹךְ זַעֲזוּעַ. יָצָאנוּ מִן הָרַכֶּבֶת אֶל הַמְּסִילָּה, וּבוֹ בָּרֶגַע נִקְלַע פָּגָז שֶׁל תּוֹתָח בּוּרִי קָטָן בֵּין רַגְלֵינוּ כִּמְעַט. הוּא נִתְפַּקַּע בְּקוֹל נֵפֶץ עַז, בְּהַתִּיזוֹ רִגְבֵי עָפָר מִן הַדָּיֵק. גֶּשֶׁר־עֲרַאי שֶׁל עֵץ, כְּמֵאָה יַרְדִּים לְפָנֵינוּ, הָיָה אָחוּז לֶהָבוֹת. הָרַכֶּבֶת הָיְתָה אֲרֻכָּה מְאֹד וּמְלֵאָה מִפֶּה אֶל פֶּה חַיָּלִים מִשְּׁתֵּי עַשְׂרוֹת גְּדוּדִים, שֶׁנִּשְׁלְחוּ מִסִּבָּה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת דָּרוֹמָה, אוֹ לַמּוֹלֶדֶת. אִישׁ לֹא פִּקֵּד עֲלֵיהֶם. הַחַיָּלִים הֵחֵלּוּ קוֹפְצִים בְּבֶהָלָה מִן הַקְּרוֹנוֹת. לֹא רָאִיתִי כָּל קְצִינִים. תַּחֲנַת קוֹפְּיֶס, מְקוֹם שָׁם נִמְצָא מַחֲנֶה מְבֻצָּר, מְצֻיָּד בִּשְׁנֵי תּוֹתָחִים בְּנֵי 5 אִינְצִ’ים, נִשְׁאֲרָה בְּמֶרְחַק שְׁלֹשָׁה מִילִין מֵאֲחוֹרֵינוּ. זִכְרוֹנוֹתַי מִימֵי הָרַכֶּבֶת הַמְשֻׁרְיֶנֶת עָשׂוּנִי רָגִישׁ מְאֹד בְּעִנְיַן קַו־הַנְּסִיגָה שֶׁלָּנוּ. לֹא רָצִיתִי לְהִתְנַסּוֹת שׁוּב בְּנִסְיוֹנוֹת הַ־15 לְנוֹבֶמְבֶּר. לְפִיכָךְ רַצְתִּי לְאֹרֶךְ הַמְּסִילָּה אֶל הַקַּטָּר, עָלִיתִי אֶל תָּא הַמְכוֹנֵן וְצִוִּיתִי לַנֶּהָג לִשְׁרֹק בִּצְפִירָתוֹ, כְּדֵי לְהָשִׁיב אֶת הָאֲנָשִׁים לְתוֹךְ הַקְּרוֹנוֹת, וְלַחֲזֹר בִּמְלוֹא הַקִּיטוֹר לְתַחֲנַת קוֹפְּיֶס. הוּא צִיֵּת. בְּעוֹד אֲנִי עוֹמֵד עַל הַשָּׁלָב הַתַּחְתּוֹן, לְהַבְטִיחַ אֶת שִׁיבַת כָּל הַחַיָּלִים לְתוֹךְ הָרַכֶּבֶת, רָאִיתִי, בְּמֶרְחַק פָּחוֹת מִמֵּאָה יַרְדִּים, בְּתוֹךְ הַנַּחַל הֶחָרֵב מִתַּחַת לַגֶּשֶׁר הַבּוֹעֵר, גּוּשׁ שֶׁל דְּמֻיּוֹת כֵּהוֹת. אֵלֶּה הָיוּ הַבּוּרִים הָאַחֲרוֹנִים, שֶׁעוֹד רְאִיתִים כְּאוֹיְבִים. חִבַּרְתִּי אֶת קְנֵה־הָעֵץ אֶל הַ“מָּאוּזֶר” שֶׁלִּי וְיָרִיתִי בָּהֶם שֵׁשׁ אוֹ שֶׁבַע פְּעָמִים. הֵם הִתְפַּזְרוּ בְּלֹא לְהָשִׁיב אֵשׁ. הַקַּטָּר זָז, וּבִמְהֵרָה הִגַּעְנוּ בְּשָׁלוֹם לְתַחֲנַת קוֹפְּיֶס הַמְבֻצֶּרֶת. כָּאן נוֹדַע לָנוּ, שֶׁקְּרָב אַכְזָרִי נָטוּשׁ בְּתַחֲנַת הוֹנִינְג סְפְּרוּיְט בְּהֶמְשֵׁךְ הַמְּסִלָּה. הָרַכֶּבֶת, שֶׁיָּצְאָה לְפָנֵינוּ עֻכְּבָה, וְגַיִס בּוּרִי חָזָק לְמַדַּי הִתְקִיף אוֹתָהּ שָׁעָה בְּאֵשׁ תּוֹתָחִים. הַפַּסִּים נֻתְּקוּ בִּפְנֵי הָרַכֶּבֶת שֶׁלָּנוּ, וַדַּאי כְּדֵי לִמְנֹעַ מִשְׁלוֹחַ תִּגְבֹּרֶת לְעֶזְרַת הַנִּתְקָפִים. אוּלָם יְדִידֵינוּ בְּהוֹנִינְג סְפְּרוּיְט הִצְלִיחוּ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד, בִּמְחִיר 60 אוֹ 70 אֲבֵדוֹת, עַד לְמָחֳרַת הַיּוֹם, כְּשֶׁהִגִּיעָה תִּגְבֹּרֶת מִן הַדָּרוֹם וְהַבּוּרִים נָסוֹגוּ. כֵּוָן שֶׁתִּקּוּן הַמְּסִלָּה הִצְרִיךְ כַּמָּה יָמִים, שָׁאַלְנוּ לָנוּ סוּסִים, וְרָכַבְנוּ כָּל הַלַּיְלָה מִתַּחֲנַת קוֹפְּיֶס עִם פְּלֻגָּה שֶׁל תּוֹפְשֵׂי־שֶׁלַח אוֹסְטְרָלִיִּים, וְהִגַּעְנוּ בְּלִי פֶּגַע לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ. סָבוּר הָיִיתִי בְּמֶשֶׁךְ הַרְבֵּה שָׁנִים, שֶׁאוֹתוֹ פָּגָז שֶׁל תּוֹתָח־קְרֵזוֹ בֶּן שְׁנֵי הָאִינְצִ’ים, שֶׁהִתְפּוֹצֵץ אֶל הַדָּיֵק, כֹּה קָרוֹב אֵלֵינוּ, הָיָה אַחֲרוֹן לִירִיּוֹת הָאֵיבָה, שֶׁנִּגְזַר עָלַי לִרְאוֹת בִּימֵי חַיַּי. אוּלָם נִתְבָּרֵר, שֶׁלְּתִקְוָתִי זוֹ לֹא הָיָה יְסוֹד.

 

פֶּרֶק עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה: בְּחִירוֹת הַחַקִי    🔗

רֹב הָאַנְגְּלִים דִּמּוּ שֶׁהַמִּלְחָמָה נִסְתַּיְּמָה, לְאַחַר שֶׁנִּכְבְּשָׁה פְּרֵטוֹרְיָה, וּבְיִחוּד לְאַחַר שָׁהָיְתָה הָרְוָחָה לְמֵיפְקִינְג. נְאֻמָּיו שֶׁל הַלּוֹרְד רוֹבֶּרְטְס חִזְּקוּ אוֹתָם בֶּאֱמוּנָתָם זוֹ. הֵם נִתְמַסְּרוּ לְמִצְהֲלוֹת עַלִּיזִים. אוּלָם הַמֶּמְשָׁלָה יָדְעָה יוֹתֵר. הִיא הִתִּירָה לְעַצְמָהּ לְהִסְתַּחֵף בְּגַלֵּי הַנִּצָּחוֹן שֶׁהִגִּיעוּהָ לְמַצָּב קָשֶׁה וּמְסֻכָּן. הִיא סֵרְבָה לְנַהֵל מַשָּׂא־וּמַתָּן עִם הָרֶפֻּבְּלִיקוֹת הַבּוּרִיּוֹת. מָנוּי וְגָמוּר הָיָה אִתָּהּ לִמְחוֹתָן. אִם יֵאוֹתוּ הַבּוּרִים לָבוֹא וּלְהִכָּנַע, אִם בִּיחִידוּת, וְאִם בְּאֶמְצָעוּת הַגֵּנֵרָלִים שֶׁלָּהֶם, יִזְכּוּ לְיַחַס שֶׁל רָצוֹן טוֹב בְּיוֹתֵר, וּבִמְרוּצַת הַזְּמַן, לְאַחַר שֶׁיִּתְיַשְּׁבוּ דֵּי אַנְגְּלִים בַּשְּׁטָחִים הַנִּכְבָּשִׁים, לְהַבְטִיחַ אֶת שְׁלוֹמָם, יֻתַּן לָהֶם שִׁלְטוֹן עַצְמִי, כַּנָּהוּג בִּשְׁאָר מוֹשָׁבוֹת בְּרִיטִיּוֹת; וָלֹא – יְרֻדְּפוּ בְּאַף, עַד הִתָּפֵס אַחֲרוֹן הַמּוֹרְדִים. כְּמָה שֶׁאָמַר הַלּוֹרְד מִילְנֶר לְאַחַר זְמַן: “מִבְּחִינָה יְדוּעָה, לֹא תִּסְתַּיֵּם מִלְחָמָה זוֹ עוֹלָמִית”; אֶלָּא תִּתְנַוֵּן, סְתָם. הַצָּבָא יָשִׂים קֵץ לְמִלְחֲמוֹת הַגֵּרִילָה, וְאַחַר כָּךְ יֻטַּל עַל הַמִּשְׁטָרָה הַמְזֻיֶּנֶת לְדַכֵּא אֶת חֲבוּרוֹת הַשּׁוֹדְדִים בֶּהָרִים וּבְיַרְכְּתֵי הַ“וֶּלְדְּט”.

מִשְׁגֶּה זֶה הָיָה עָתִיד לַעֲלוֹת לָנוּ בְּיֹקֶר. הָיוּ עוֹד הַרְבֵּה אֲלָפִים שֶׁל אֲנָשִׁים עַזֵּי־נֶפֶשׁ, פְּרָאִים וְאַכְזָרִיִּים, וְלָהֶם מַנְהִיגִים כְּבוֹתָא, סְמַטְס, דֶּא־וַט, דֶּא־לַא־רֵי וְהֶרְצוֹג, שֶׁהִמְשִׁיכוּ עַתָּה אֶת הַמִּלְחָמָה בִּתְחוּמֵי אַרְצָם הַגְּדוֹלָה, לֹא לְמַעַן נִצְחוֹנָהּ, אֶלָּא לְהַצָּלַת כְּבוֹדָהּ. לֶהָבוֹת מִלְחֶמֶת־הַגֵּרִילָה הִתְלַקְּחוּ שׁוּב וָשׁוּב הַרְחֵק מִקַּוֵּי צִבְאוֹתֵינוּ, בָּאֲזוֹרִים שֶׁהֻשְׁקְטוּ לַחֲלוּטִין. אֲפִלּוּ בְּמוֹשֶׁבֶת הַכֵּף שָׁב סְמַטְס וְשִׁלַּח אֵשׁ, שֶׁקָּדְחָה וְעָמְמָה חֲלִיפוֹת שְׁתֵּי שְׁנוֹת־הֶרֶס, וְלֹא כָּבְתָה אֶלָּא מִתּוֹךְ מַשָּׂא־וּמַתָּן רִשְׁמִי. מַאֲבָק מְמֻשָּׁךְ זֶה גָּרַם לָנוּ צָרוֹת צְרוּרוֹת. הָאוֹיֵב הַנּוֹדֵד לֹא לָבַשׁ מַדִּים מִשֶּׁלּוֹ; אֲנָשָׁיו הִתְעָרְבוּ בָּאוֹכְלוֹסִין, שֻׁכְּנוּ וְנֶעֶזְרוּ בְּחַוּוֹת, שֶׁבַּעֲלֵיהֶן נִשְׁבְּעוּ לְנֵיטְרָלִיּוּת, צָצוּ לְפֶתַע, אַחַת פֹּה וְאַחַת שָׁם, לַעֲרֹךְ הַתְקָפָה אֲיֻמָּה וְרַבַּת־דָּמִים עַל טוּר־צָבָא בִּלְתִּי־זָהִיר אוֹ עֶמְדַּת־מִשְׁמָר מְבוֹדֶדֶת. כְּדֵי לְדַכֵּא כָּל אֵלֶּה, רָאוּ הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַבְּרִיטִיִּים צֹרֶךְ לְפַנּוֹת מְחוֹזוֹת שְׁלֵמִים מִתּוֹשָׁבֵיהֶם וּלְכַנֵּס אֶת הָאוֹכְלוֹסִין בְּמַחֲנוֹת־רִכּוּז. כֵּוָּן שֶׁמְּסִלּוֹת־הַבַּרְזֶל נֻתְּקוּ מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם, קָשֶׁה הָיָה לְסַפֵּק לְמַחֲנוֹת אֵלֶּה כָּל צָרְכָּם. פָּרְצוּ חֳלָיִים רָעִים, וְכַמָּה אַלְפֵי נָשִׁים וִילָדִים מֵתוּ. הַשִּׁיטָה שֶׁל שְׂרֵפַת חַוּוֹת, שֶׁבַּעֲלֵיהֶן חִלְּלוּ אֶת שְׁבוּעָתָם, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹּא דִּכְּאָה אֶת הַבּוּרִים הַלּוֹחֲמִים, אֶלָּא אַף הֵבִיאָה אוֹתָם לִכְלָל יֵאוּשׁ. הַבְּרִיטִים, מִצַּד שֵׁנִי, מָלְאוּ חֵמָה עַל הַמּוֹרְדִים, מְפִירֵי־הָאֱמוּנִים וְהַבּוּרִים שֶׁלָּבְשׁוּ מַדִּים בְּרִיטִיִּים מִן הַשָּׁלָל (בְּעִקָּר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם לְבוּשׁ אַחֵר, אוּלָם לִפְעָמִים לְשֵׁם תַּחְבּוּלַת־בֶּגֶד). בְּכָל זֹאת הוּצְאוּ מְעַטִּים מְאֹד לְהוֹרֵג. קִיטְשֶׁנֶר הֵמִית בִּירִיּוֹת, מִתּוֹךְ קַפְדָּנוּת, שֶׁאֵינָהּ נוֹשֵׂאת פָּנִים לְאִישׁ, קָצִין בְּרִיטִי וּקְצָת פָּרָשִׁים קוֹלוֹנְיָלִיִּים, שֶׁנִּדּוֹנוּ זְמַן רַב לְאַחַר שֶׁפָּשְׁעוּ בַּהֲמָתַת מִסְפַּר בּוּרִים שְׁבוּיִים. וְעַד הַסּוֹף לֹא הִסְּסוּ חֲבוּרוֹת הַבּוּרִים לִשְׁלֹחַ אֶת פְּצוּעֵיהֶם לְבָתֵּי־הַחוֹלִים הַצְּבָאִיִּים הַבְּרִיטִיִּים. מֵעוֹלָם לֹא הִתְנַכְּרוּ אֵפוֹא שְׁנֵי הַצְּדָדִים לַחֲלוּטִין לְעֶקְרוֹנוֹת הָאֱנוֹשִׁיּוּת וְהַתַּרְבּוּת, וּבְעוֹד הֵם מְבַצְּעִים חֲבָלוֹת אֲיֻמּוֹת זֶה בָּזֶה, הוֹסִיפוּ לְטַפֵּחַ רֶגֶשׁ כָּבוֹד הֲדָדִי בְּמֶשֶׁךְ שְׁתֵּי שָׁנִים קָשׁוֹת שֶׁל בִּזְבּוּז וָהֶרֶס. אוּלָם כָּל זֶה הָיָה, אוֹתָהּ שָׁעָה, בִּבְחִינַת חָזוֹן לֶעָתִיד לָבוֹא.

זָכִיתִי לְקַבָּלַת־פָּנִים נִלְבָּבָה בְּיוֹתֵר בְּשׁוּבִי הַבַּיְתָה. אוֹלְדְהַם, לְלֹא הֶבְדֵּל מִפְלָגָה כִּמְעַט, עִטְּרָה אֶת רֹאשִׁי בְּזֵר הַנִּצָּחוֹן. נִכְנַסְתִּי לָעִיר בְּמַסַּע־תִּפְאָרָה שֶׁל עֶשֶׂר כִּרְכָּרוֹת וְכָךְ עָבַרְתִּי בָּרְחוֹבוֹת, בָּהֶם הִצְטוֹפְפוּ פּוֹעֲלִים וּפוֹעֲלוֹת שֶׁל הַמַּטְוִיּוֹת וְהֵרִיעוּ בְּהִתְלַהֲבוּת לִכְבוֹדִי. סִפַּרְתִּי אֶת קוֹרוֹתַי בַּאֲסֵפָה עֲצוּמָה בַּ“תֵּאַטְרוֹן הַמַּלְכוּתִי”. כֵּוָן שֶׁצִּבְאוֹתֵינוּ כָּבְשׁוּ בֵּינְתַיִם אֶת מְחוֹז מִכְרוֹת־הַפֶּחָם שֶׁל וִיטְבַּנְק, וְאֵלֶּה שֶׁסִּיְּעוּ לִבְרִיחָתִי יָשְׁבוּ לָבֶטַח תַּחַת חָסוּת בְּרִיטִית, יָכֹלְתִּי לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמִי, זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, לִפְרֹשׁ אוֹתָהּ פָּרָשָׁה בִּמְלוֹאָה לִפְנֵי שׁוֹמְעַי. כְּשֶׁהִזְכַּרְתִּי אֶת שְׁמוֹ שֶׁל מַר דְּיוּסְנֶפּ, הַמְהַנְדֵּס מֵאוֹלְדְהַם, שֶהוֹרִידַנִי לְתוֹךְ הַמִּכְרֶה, קָרְאוּ שׁוֹמְעַי: “הִנֵּה אִשְתּוֹ בַּיָּצִיעַ”. וְהָעִיר אוֹלְדְהַם צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה.

הַרְמוֹנְיָה זוֹ הָיְתָה עֲתִידָה לְהִשָּׁבֵת בְּהֶכְרַח. מַנְהִיגֵי הַשַּׁמְרָנִים הֶחֱלִיטוּ לְבַקֵּשׁ אֶת תְּמִיכַת הָאֻמָּה, כָּל עוֹד לֹא שָׁכְכָה הִתְלַהֲבוּת־הַנִּצָּחוֹן. הֵם אָחֲזוּ בְּהֶגֶה הַשִּׁלְטוֹן זֶה חָמֵשׁ שָׁנִים. בְּעוֹד שְׁמוֹנָה־עָשָׂר חֹדֶשׁ הָיָה מֵחוֹבָתָם לַעֲרֹךְ בְּחִירוֹת כְּלָלִיּוֹת, וְהִזְדַּמְּנוּת זוֹ שֶׁבָּאָה לְיָדָם הָיְתָה טוֹבָה מִכְּדֵי לְהַחֲמִיצָהּ. לְמַעֲשֶׂה, לֹא רָאוּ יְכֹלֶת לְהַגְשִׁים אֶת הַפּוֹלִיטִיקָה שֶׁל סִפּוּחַ הָרֶפֻּבְּלִיקוֹת הַבּוּרִיּוֹת וְדִכּוּי כָּל הִתְנַגְּדוּת בְּכֹחַ הַזְּרוֹעַ לְלֹא מַשָּא־וּמַתָּן, אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת פַּרְלַמֶּנְט חָדָשׁ וְרֹב חָדָשׁ. לְפִיכָךְ פִּזְרוּ אֶת הַפַּרְלַמֶּנְט בְּרֵאשִׁית סֶפְּטֶמְבֶּר. הָיוּ לָנוּ בְּחִירוֹת מֵאוֹתוֹ הַסּוּג, שֶׁרָאִינוּ בְּצוּרָה פְּרוּעָה הַרְבֵּה יוֹתֵר לְאַחַר הַמִּלְחָמָה הַגְּדוֹלָה – בֶּדֵצֶמְבֶּר 1918. כָּל הַלִּבֵּרָלִים, בִּכְלָלָם אֵלֶּה שֶׁתָּמְכוּ מִתּוֹךְ נֶאֱמָנוּת יְתֵרָה בְּאֶמְצְעֵי הַמִּלְחָמָה, וּבָהֶם אֲחָדִים שֶׁבְּנֵיהֶם אָבְדוּ בִּשְׂדֵה־קֶטֶל, הֻכְלְלוּ יַחַד בְּהַגְדָּרַת־גְּנַאי אַחַת כִּ“פְרוֹ־בּוּרִים”. מַר צֶ’מְבֶּרְלֵין פָּלַט אֶת הַסִּסְמָה: “כָּל מָקוֹם בַּפַּרְלַמֶּנְט, שֶׁתַּפְסִיד הַמֶּמְשָׁלָה, הֲרֵיהוּ מָקוֹם שֶׁיִּזְכּוּ בּוֹ הַבּוּרִים”, וְהַשַּׁמְרָנִים בִּכְלָלָם הָלְכוּ בְּעִקְבוֹתָיו. אוּלָם הַהֲמוֹנִים הַלִּבֵּרָלִיִּים וְהָרַדִּיקָלִיִּים, שֶׁהֶאֱמִינוּ עִם שְׁבִיתַת הַנֶּשֶׁק, כִּי הַמִּלְחָמָה הִגִּיעָה אֶל קִצָּהּ, נִזְעֲקוּ בְּעַקְשָנוּת אֶל דִּגְלֵי אִרְגּוּנֵיהֶם הַמִּפְלַגְתִּיִּים. מִלְחֶמֶת־הַבְּחִירוֹת נֶעֶרְכָה כַּהֲלָכָה בְּכָל רַחֲבֵי הַמְּדִינָה. בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה לַשַּׁמְרָנִים רֹב גָּדוֹל וּמַתְמִיד בְּקֶרֶב הַבּוֹחַרִים הָאַנְגְּלִים. דַּעַת־הַקָּהָל הִכְּתָה אוֹתָהּ שָׁעָה גַּלִּים חֲזָקִים לְטוֹבָתָם, וְלוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי וַחֲבֵרָיו זָכוּ בַּבְּחִירוֹת לְרֹב, פָּחוֹת מְעַט מִ־134 עַל כָּל מִתְנַגְּדֵיהֶם, בִּכְלָלָם 80 הָאִירִים הַלְאֻמִּיִּים. הָרֹב שֶׁלּוֹ בְּאַנְגְּלִיָּה עַצְמָהּ הָיָה מַכְרִיעַ.

בְּנִצָּחוֹן זֶה נִמְצֵאתִי עִם הֶחָלוּץ הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה. בַּיָּמִים הָהֵם הָיְתָה חֻקָּתֵנוּ הַנְּכוֹנָה וְהַזְּהִירָה מַקְדִּישָׁה לִבְחִירוֹת כְּלָלִיּוֹת קָרוֹב לְשִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת. לֹא הֻטַּל עַל הַבּוֹחֲרִים כֻּלָּם לְהַצְבִּיעַ בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת יוֹם אֶחָד, וְלִרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר עוֹלְלוּ רַק לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר, אֶלָּא נִתַּן לַבְּעָיוֹת הַלְּאֻמִּיוֹת לְהִתְחַוֵּר וּלְהִתְלַבֵּן בְּמַעֲרָכָה מַמָּשִׁית. נֶעֱרַךְ וִכּוּחַ לְאֻמִּי סוֹעֵר, אֲבָל רְצִינִי וּמַעֲמִיק, בּוֹ לָקְחוּ חֵלֶק רָאשֵׁי הַמְדַבְּרִים מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים. רִבּוּי הַבּוֹחַרִים בַּגָּלִיל לֹא הִפְרִיעַ לְסִדּוּר הָאֲסֵפוֹת, וְלַמָּעֳמָד נִתְּנָה הִזְדַּמְּנוּת לִנְאֹם לִפְנֵי כָּל תּוֹמְכָיו, שֶׁבִּקְּשׁוּ לִשְׁמֹעַ אֶת אֲשֶׁר בְּפִיו. נְאֻם נִשְׂגָּב שֶׁל אָדָם מְפֻרְסָם הָיָה עָלוּל, לִפְעָמִים תְּכוּפוֹת, לַהֲפֹךְ גְּלִיל־בְּחִירוֹת, וַאֲפִלּוּ עִיר שְׁלֵמָה, עַל פִּיהֶם. נְאֻמֵּיהֶם שֶׁל מְדִינָאִים בַּעֲלֵי־נִסָּיוֹן וִידוּעֵי־שֵׁם נִמְסְרוּ בִּמְלוֹאָם בְּכָל הָעִתּוֹנִים לְעִיּוּן וְדִיּוּן בְּחוּגִים מְדִינָאִים רְחָבִים. וְכָךְ הָיְתָה הָאֻמָּה מַגִּיעָה מִתּוֹךְ וִכּוּחַ עַקְשָׁנִי, בִּצְעָדִים קְצוּבִים, אֶל הַחֲלָטָתָהּ הַסּוֹפִית.

בַּיָּמִים הָהֵם, יְמֵי הַפּוֹלִיטִיקָה שֶׁל הַפַּטִּישׁ וְהַסְּדָן, צִפּוּ הַכֹּל בְּכִלְיוֹן־עֵינַיִם לַתּוֹצָאוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הַבְּחִירוֹת. אוֹלְדְהַם הָיְתָה רִאשׁוֹנָה כִּמְעַט, לִגְלִילוֹת־הַבְּחִירָה שֶׁהָלְכוּ לַקַּלְפִי. עַל הַבִּימָה טָעַנְתִּי, שֶׁהַמִּלְחָמָה הָיְתָה צוֹדֶקֶת וּנְחוּצָה, שֶׁהַלִּבֵּרָלִים עָשׂוּ מִשְׁגֶּה בְּהִתְנַגְּדָם לַמִּלְחָמָה, וּבְהַרְבֵּה דְּרָכִים אַף הִפְרִיעוּ אֶת מַהֲלָכָהּ כָּרָאוּי; שֶׁהֶכְרַח הוּא לְהַמְשִׁיךְ בַּמִּלְחָמָה עַד לְנִצָּחוֹן גָּמוּר וּמֻחְלָט, וְיִשּׁוּב הַסִּכְסוּךְ בִּנְדִיבוּת וְרֹחַב־לֵב– אַחֲרָיו. נִתַּן לִי חָבֵר חָדָשׁ לְמִלְחֶמֶת־הַבְּחִירוֹת, מַר ס.ב. קְרִיסְפּ, סוֹחֵר מֵהַ“סִּיטִי” ¹³¹ שֶׁל לֹונְדוֹן. מַר מוֹדְסְלֵי לֹא הָיָה עוֹד בַּחַיִּים. הוּא הָיָה אָדָם כָּבֵד מְאֹד. הִתְרַחֵץ בְּאַמְבָּט שֶׁל חַרְסִינָה, שֶׁנִּשְׁבַּר תַּחְתָּיו וְגָרַם לוֹ פְּצָעִים, שֶׁקֵּרְבוּ אֶת קִצּוֹ. יְרִיבַי מַר אֵמוֹט וּמַר רַנְסִימָן, הֶחֱזִיקוּ שְנֵיהֶם, בְּעִקָּרֵי דְּבָרִים, בְּעֶמְדָּתוֹ שֶׁל לוֹרְד רוֹזְבֶּרִי כְּלַפֵּי הַמִּלְחָמָה, כְּלוֹמַר: הֵם עָמְדוּ לִימִין הַמְּדִינָה בְּסִכְסוּךְ זֶה, אוּלָם הֶאֱשִׁימוּ אֶת הַמִּפְלָגָה הַשַּׁמְרָנִית בְּחֹסֶר כָּל כִּשְׁרוֹן לְנַהֲלוֹ. נִרְאֶה, שֶׁהַלִּבֵּרָלִים הָיוּ עוֹשִׂים שׁוּרָה שֶׁל שְׁגִיאוֹת אֲחֵרוֹת לְגַמְרֵי. טַעֲנָה שְׁנִיָּה, שֶׁנֶּאֶחְזוּ בָּהּ, הָיְתָה, שֶׁהַלִּבֵּרַלִים הָיוּ מַרְאִים הַבְחָנָה כָּזוֹ בְּתַכְסִיסֵיהֶם הַדִּפְּלוֹמָטִיִּים, שֶׁהָיוּ מוֹנְעִים אוּלַי אֶת הַמִּלְחָמָה מֵעִקָּרָהּ וּמַשִּׂיגִים אֶת כָּל מַטְּרוֹתֵיהֶם – לְהָבִיא, לְמָשָׁל, אֶת הַנָּשִׂיא קְרִיוּגֶר לִידֵי וִתּוּרִים – בְּלִי שְׁפָךְ דָּם. כָּל אֵלֶּה לֹא הָיוּ, כַּמּוּבָן, אֶלָּא מְלִיצוֹת סְתָם. עָנִיתִי לָהֶם, שֶׁאִם הִתְנַהֵל הַמַּשָּׂא־וְהַמַּתָּן כָּרָאוּי וְאִם לֹא, הֲרֵי נִפְסַק מִפְּנֵי שֶׁהַבּוּרִים פָּלְשׁוּ לְטֵרִיטוֹרְיָה בְּרִיטִית, וְשֶׁאַחֲרֵי כָּל הַשְּׁגִיאוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּמִּלְחָמָה, הֲרֵי גֵּרַשְׁנוּ עַתָּה אֶת הַפּוֹלְשִׁים וְכָבַשְׁנוּ אֶת שְׁתֵּי בִּירוֹתֵיהֶם. כֵּן טָעֲנָה הַמִּפְלָגָה הַשַּׁמְרָנִית בְּכָל רַחֲבֵי הַמְּדִינָה, שֶׁאֵלֶּה הֵן בְּחִירוֹת מְיֻחָדוֹת, בָּהֶן אֵין לִפְנֵי הָאֻמָּה אֶלָּא הַשְּׁאֵלָה הָאַחַת שֶׁל צִדּוּק הַמִּלְחָמָה וְהַנִּצָּחוֹן הַשָּׁלֵם. וְשֶׁאוֹהֲבֵי־הַמּוֹלֶדֶת חַיָּבִים לְהַסִּיחַ מִדַּעְתָּם כָּל חִלּוּקֵי־דֵּעוֹת רְגִילִים שֶׁל הַמַּעֲמָד, הַכִּתָּה אוֹ הַמִּפְלָגָה. אוֹתָהּ שָׁעָה הֶאֱמַנְתִּי בְּכָךְ בְּתֹם־לֵבָב. מַר צֶ’מְבֶּרְלֵין בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ בָּא לַעֲשׂוֹת תַּעֲמוּלָה לִבְחִירָתִי. אוֹתָהּ שָׁעָה עוֹרְרָה הוֹפָעָתוֹ הִתְלַהֲבוּת יוֹתֵר מִזּוֹ שֶׁל מַר לוֹיְד ג’וֹרְג' וְסֶר דּוֹגְלַס הֵיג גַּם יַחַד לְאַחַר מִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עַצְמָהּ הָיְתָה קַיֶּמֶת אוֹפּוֹזִיצְיָה אַדִּירָה; אוּלָם לִבּוֹתֵיהֶם שֶׁל הַמִּתְנַגְּדִים לֹא הָיוּ סְגוִּרים לַחֲלוּטִין בִּפְנֵי רֶגֶשׁ הַהַעֲרָצָה. נָסַעְנוּ לַאֲסֵפָתֵנוּ הַגְּדוֹלָה בְּכִרְכָּרָה פְּתוּחָה יַחַד. יְדִידֵינוּ מִלְאוּ אֶת אוּלָם הַתֵּאַטְרוֹן. מִתְנַגְּדֵינוּ הִצְטוֹפְפוּ בַּהֲמוֹנֵיהֶם בִּמְבוֹאוֹת הַבַּיִת. עִם פֶּתַח הַתֵּאַטְרוֹן סָגַר עַל כִּרְכַּרְתֵּנוּ, לִרְגָעִים מִסְפָּר, הָמוֹן עָצוּם שֶׁל יְרִיבֵינוּ, כֻּלָּם נוֹאֲקִים וְצוֹעֲקִים “בּוּז” בְּקוֹלֵי־קוֹלוֹת, וּמַלְבִּינִים שִׁנֵּיהֶם מִתּוֹךְ חִיּוּךְ, נִרְגָּשִׁים לְמַרְאֵה אֶזְרָח מְפֻרְסָם, שֶׁזְּכוּתָם וְחוֹבָתָם הִיא לְהִתְנַגֵּד לוֹ. לֹא גָּרַעְתִּי עַיִן מֵאוֹרְחִי הַמְכֻבָּד. הוּא אָהַב אֶת הֶהָמוֹן הַסּוֹאֵן, וְכָמוֹהוּ כְּאָבִי יָכֹל לְהָעִיד עַל עַצְמוֹ כָּל יָמָיו: “מֵעוֹלָם לֹא פָּחַדְתִּי מִפְּנֵי הַדֵּמוֹקְרַטְיָה הָאַנְגְּלִית”. לֶחְיוֹ הִסְמִיקָה וּמַבַּט עֵינוֹ, שֶׁנִּתְקַל בְּשֶׁלִּי, אָמַר כֻּלּוֹ עֲלִיצוּת וְקֹרַת־רוּחַ. עָלַי לְהַסְבִּיר שֶׁבַּיָּמִים הָהֵם הָיְתָה לָנוּ דֵּמוֹקְרַטְיָה פּוֹלִיטִית לַאֲמִתָּהּ, מֻנְהֶגֶת בִּידֵי הִיֵרַרְכִיָּה ¹³² שֶׁל מְדִינָאִים, וְלֹא נוֹזְלִים אֵלֶּה, הַנִּגָּרִים לְכָל רוּחַ נוֹשֶׁבֶת בָּעִתּוֹנִים. הָיָה זֶה בִּנְיָן, שֶׁמְּדִינָאִים, בּוֹחֲרִים וְהָעִתּוֹנוּת מִלְּאוּ בּוֹ כָּל אֶחָד אֶת תַּפְקִידוֹ הַמְיֻחָד. בְּתוֹךְ הָאוּלָם הֻפְתַּעְנוּ כֻּלָּנוּ לְכֹחַ הַהַבְלָגָה שֶׁל מַר צֶ’מְבֶּרְלֵין. קוֹלוֹ הָרַךְ, הַמִּתְנַהֵם וּפְסוּקָיו הַשְּׁקוּלִים, הַחוֹתְכִים, שֶׁרֻבָּם הָיוּ מוּכָנִים אִתּוֹ בִּכְתָב, עָשׂוּ רשֶׁם נִפְלָא עַל שׁוֹמְעָיו. הוּא נָאַם לְמַעְלָה מִשָׁעָה. אוּלָם עַל הַכֹּל נֶהֱנָה הַקָּהָל, כְּשֶׁחָזַר הַנּוֹאֵם וְתִקֵּן טָעוּת עֻבְדָּתִית אוֹ מִסְפָּרִית, שֶׁנָּפְלָה בִּדְבָרָיו לְרָעַת מִתְנַגְּדָיו, בְּהַעִירוֹ, שֶׁעָלָיו לְהִמָּנַע מִיַּחַס בִּלְתִּי־הוֹגֵן. כָּל זֶה הָיָה בְּטֶרֶם הֵחֵלָּה הַפְשָׁרַת הַמִּשְׁטָר הַמְּדִינִי הַבְּרִיטִי.

כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְמִנְיַן הַדֵּעוֹת שֶׁמִּסְפָּרָם הָיָה קָרוֹב לִשְׁלשִׁים אֶלֶף, נִתְבָּרֵר, שֶׁהַלִּבֵּרָלִים וְאַנְשֵׁי־הָעֲבוֹדָה מְהַוִּים אֶת הַמִּפְלָגָה הַחֲזָקָה בְּיוֹתֵר בְּאוֹלְדְהַם. מַר אֵמוֹט קִבֵּל אֶת מִסְפַּר הַדֵּעוֹת הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּאוֹלְדְהַם. אוּלָם נִרְאֶה, שֶׁכְּמָאתַיִם לִבֵּרָלִים שֶׁהִצְבִּיעוּ בַּעֲדוֹ, נָתְנוּ אֶת דֵּעוֹתֵיהֶם לִי, בְּתוֹר מָעֳמָד שֵׁנִי, מִתּוֹךְ אַהֲדָה אִישִׁית אֵלַי וְיַחַס חִיּוּבִי לְעִנְיַן הַמִּלְחָמָה. כָּךְ הוֹצֵאתִי מִידֵי מַר רַנְסִימָן אֶת מְקוֹם הַנִּבְחָר הַשֵּׁנִי וְנִבְחַרְתִּי לַפַּרְלַמֶּנְט בָּרוֹב הַצָּנוּעַ שֶׁל 230 דֵּעוֹת. בְּתוֹךְ הַהֲמוּלָה יָרַדְתִּי עִם יְדִידִי לְמוֹעֲדוֹן הַשַּׁמְרָנִים. שָׁם מָצָאתִי בְּרָכָה נִלְהָבָה מֵאֵת הַלּוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי. רֹאשׁ־הַמֶּמְשָׁלָה הַיָּשִׁישׁ וַדַּאי עָמַד וְהֶאֱזִין לַתּוֹצָאוֹת בַּטֵּלֵפוֹן, אוֹ בְּסָמוּךְ מְאֹד אֵלָיו. הֵחֵלוּ לִזְרֹם טֵלֶגְרָמוֹת שֶׁל בְּרָכָה וְשֶׁבַח מִכָּל קַצְוֵי הַמְּדִינָה. מֵעַתָּה נַעֲשֵׂיתִי “כּוֹכַב־לְוָי” בַּאֲסֵפוֹת הַבְּחִירוֹת. קִבַּלְתִּי הַזְמָנוֹת מִכָּל קַצְוֵי הַמְּדִינָה. הָיָה עָלַי לִנְאֹם בְּלוֹנְדוֹן בְּלֵיל הַמָּחֳרָת, וּמַר צֶ’מְבֶּרְלֵין דָּרַשׁ מֵאִתִּי אֶת שְׁנֵי הַלֵּילוֹת הַבָּאִים בִּשְׁבִיל אֵזוֹר בִּירְמִינְגְהַם. בְּעוֹדִי נוֹסֵעַ לְמַלֵּא דְּרִישׁוֹת אֵלֶּה, עָלָה לְרַכַּבְתִּי שָׁלִיחַ מֵאֵת מַר בַּלְפוּר לְהוֹדִיעֵנִי, שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לִדְחוֹת אֶת נְאֻמִּי בְּלוֹנְדוֹן וְלַחֲזֹר מִיָּד לְמַנְצֶ’סְטֶר לִנְאֹם יַחַד אִתּוֹ בָּאֲסֵפָה הַמִתְכַּנֶּסֶת שָׁם בּוֹ בַּיּוֹם, אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם, וּלְסַיֵּם אֶת תַּעֲמוּלַת־הַבְּחִירוֹת בִּסְטוֹקְפּוֹרְט, בָּעֶרֶב. עָשִׂיתִי כִּרְצוֹנוֹ.

כְּשָׁהִגַּעְתִּי לְמַנְצֶ’סְטֶר, מָצָאתִי אֶת מַר בַּלְפוּר נוֹאֵם בַּאֲסֵפָה רַבָּה. כָּל הַנֶּאֱסָפִים קָמוּ עַל רַגְלֵיהֶם וְקִדְּמוּנִי בִּתְרוּעָה. בִּנְעִימַת־הַגַּדְלוּת הַמְיֻחֶדֶת לוֹ, הִצִּיגַנִי מַנְהִיג בֵּית־הַנִּבְחָרִים לִפְנֵי הַקָּהָל. מֵאָז לֹא נָאַמְתִּי אֶלָּא בַּאֲסֵפוֹת גְדוֹלוֹת בְּיוֹתֵר. חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אוֹ שֵׁשֶׁת אֲלָפִים בּוֹחֲרִים – כֻּלָּם גְּבָרִים – בְּקִיאִים בְּכָל הָעִנְיָנִים הַעִקָּרִיִּים, מִתְעַנְיְנִים בִּפְרָטֵי פְּרָטֵיהֶם, הִצְטוֹפְפוּ בְּאוּלַמֵּי תִּפְאָרָה בְּעוֹד עַמּוּדֵי־הַתָּוֶךְ שֶׁל הַמִּפְלָגָה וַחֲבֵרִים וָתִיקִים שֶׁל בֵּית־הַנִּבְחָרִים, שֶּׁבָּאוּ לִתְמֹךְ בַּמָּעֳמָדִים, מְסֻבִּים עַל הַבִּימָה! כָּזֶה הָיָה נִסְיוֹנִי מֵעַתָּה וָהָלְאָה, לֹא רַק בְּאוֹתָן הַבְּחִירוֹת, אֶלָּא בְּמֶשֶׁךְ דּוֹר שָׁלֵם כִּמְעַט. בִּלִּיתִי יוֹמַיִם עִם מַר צֶ’מְבֶּרְלֵין בְּהַיְבֶּרִי. יוֹם אֶחָד תָּמִים נָח בְּמִטָּתוֹ, אוּלָם לְאַחַר שֶׁנִּשֵּׂאתִי בְּרַכֶּבֶת מְיֻחֶדֶת לְשָׁלשׁ אֲסֵפוֹת בְּאֵזוֹר מִידְלֶנְד, הִזְמִינַנִי לִסְעֻדַּת עֶרֶב וְקִבְּלַנִי בְּפָנִים מְאִירוֹת בְּיוֹתֵר וּבְבַקְבּוּק יֵין־אוֹפּוֹרְטוֹ 34. בְּמֶשֶׁךְ שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת עָבַר עָלַי מַה שֶּׁנִּדְמָה לִי כְּמַסַּע־נִצָּחוֹן בַּמְּדִינָה. מְנַהֲלֵי הַמִּפְלָגָה בָּחֲרוּ בִּשְׁבִילִי אֶת גְּלִילוֹת־הַבְּחִירָה הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר, וְנִצְחוֹנוֹת לֹא מְעַטִּים הֵבֵאתִי לָהֶם. הָיִיתִי בֶּן עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ. הֲיֵשׁ לִתְמֹהַּ עָלַי, אִם דִּמִּיתִי שֶׁהִגַּעְתִּי לִמְחוֹז־חֶפְצִי? אָכֵן, לְאָשְׁרֵנוּ אֵין חַיֵּי אָדָם נִתָּנִים בְּקַלּוּת כָּזוֹ; לוּלֵא כֵן יִהְיֶה קִצָּם נִמְהָר מִדָּי.

אָכֵן רָאִיתִי צֹרֶךְ לַעֲשׂוֹת עוֹד שְׁנֵי צְעָדִים חֲשׁוּבִים. הָאֶחָד הָיָה לִצְבֹּר דֵּי כֶּסֶף, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהִתְמַסֵּר לְפוֹלִיטִיקָה בְּלִי שֶׁאֶצְטָרֵךְ לַעֲשׂוֹת כָּל עֲבוֹדָה אַחֶרֶת. מִמְּכִירַת “הַמִּלְחָמָה עַל הַיְאֹר” וּשְׁנֵי סִפְרֵי אִגְּרוֹת־הַמִּלְחָמָה שֶׁלִּי מִדְּרוֹם אַפְרִיקָה, יַחַד עִם מַשְׂכֹּרֶת עֲשָׂרָה חֳדָשִׁים מֵאֵת הַ“מּוֹרְנִינְג פּוֹסְט” שֶׁעָלְתָה לְסַךְ 2500 לִי“שְׂ, הִכְנַסְתִּי יוֹתֵר מֵ־4000 לִי”שְׂ. עַתָּה נִתְּנָה לִי הִזְדַּמְּנוּת לְהוֹסִיף עַל חֶסְכוֹנוֹתַי אֵלֶּה. עָרַכְתִּי תָּכְנִית לְמַסַּע־הַרְצָאוֹת בְּמֶשֶׁךְ הַסְּתַו וְהַחֹרֶף כֻּלּוֹ, בְּאַנְגְּלִיָּה וּבַאֲמֵרִיקָה. מַסָּעִי בְּאַנְגְּלִיָּה הֵחֵל תֵּכֶף לִגְמָר הַבְּחִירוֹת. לְאַחַר שֶׁנָּאַמְתִּי כְּבָר עֶרֶב עֶרֶב חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת, קִבַּלְתִּי עָלַי עַתָּה חָדְשַׁיִם וָחֵצִי שֶׁל עָמָל דּוֹמֶה לָזֶה, שֶׁלֹא הֻפְסַק אֶלָּא לִשְׁבוּעַ הַנְּסִיעָה אֶל מֵעֵבֶר לָאוֹקְיָנוֹס. הַהַרְצָאוֹת בְּאַנְגְּלִיָּה זָכוּ לְהַצְלָחָה. הָרִאשׁוֹנָה נֶעֶרְכָה בִּנְשִׂיאוּתוֹ שֶׁל הַלּוֹרְד ווֹלְסְלִי, וְהַאִישִׁים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר בְּשָׁלשׁ הַמַּמְלָכוֹת, מִשְּׁנֵי הַמַּחֲנוֹת הַפּוֹלִיטִיִּים כְּאֶחָד, יָשְׁבוּ רֹאשׁ בָּאֲסֵפוֹת, כְּכֹל שֶׁעָבַרְתִּי מֵעִיר לְעִיר. כָּל הָאוּלַמִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר הָיוּ מְלֵאִים מִפֶּה אֶל פֶּה קָהָל רוֹחֵשׁ־יְדִידוּת, לְפָנָיו פָּרַשְׂתִּי אֶת פָּרָשַׁת הַרְפַּתְקְאוֹתַי וּבְרִיחָתִי, עַל הָרֶקַע הַכְּלָלִי שֶׁל הַמִּלְחָמָה, כְּשֶׁאֲנִי מִסְתַּיֵּעַ בְּפַנַּס־קְסָמִים. לֹא הָיָה כִּמְעַט לַיְלָה שֶׁהִכְנִיס פָּחוֹת מִמֵּאָה לִי“שְׂ, וּתְכוּפוֹת הִכְנַסְתִּי אַף יוֹתֵר מִזֶּה. בָּאוּלָם הַפִילְהַרְמוֹנִי בְּלִיוֶרְפּוּל קִבַּלְתִּי יוֹתֵר מִ־300 לִי”שְׂ. בְּחֹדֶשׁ נוֹבֶמְבֶּר הִפְקַדְתִּי בַּבַּנְק, בְּסַךְ הַכֹּל, לְמַעְלָה מֵ־4.500 לִי"שְ, לְאַחַר שֶׁסִּיַּרְתִּי קְצָת יוֹתֵר מִמַּחֲצִיתָהּ שֶל בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה.

הַפַּרְלַמֶּנְט עָמַד לְהִתְכַּנֵּס בְּרֵאשִׁית דֵּצֶמְבֶּר, וְאַדִּיר הָיָה חֶפְצִי לִתְפֹּס אֶת מְקוֹמִי בְּבֵית־הַנִּבְחָרִים. אוּלָם תַּחַת זֶה הָיָה עָלַי לַחֲצוֹת אֶת הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי, בְּהֶתְאֵם לְהִתְחַיְּבֻיּוֹתַי. אֲוִירָה אַחֶרֶת הָיְתָה שׂוֹרֶרֶת בְּאַרְצוֹת־הַבְּרִית. הֻפְתַּעְתִּי לִרְאוֹת שֶׁהָאֲמֵרִיקָאִים הַלָּלוּ, אֲנָשִׁים נְעִימִים וּמְהַדְּרִים בְּמִצְוַת הַכְנָסַת־אוֹרְחִים, הַמְדַבְּרִים לָשׁוֹן זוֹ עַצְמָהּ שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים בָּהּ וְדוֹמִים לָנוּ, לִכְאוֹרָה, בְּעִקָּרֵי דְּבָרִים, אֵינָם נִלְהָבִים כָּל כָּךְ לְעִנְיַן הַמִּלְחָמָה בִּדְרוֹם אַפְרִיקָה, כָּמוֹנוּ בְּאַנְגְּלִיָּה. יֶתֶר עַל כֵּן, רַבִּים מֵהֶם הָיוּ סְבוּרִים, שֶׁלַּבּוּרִים הַצְּדָקָה; וְהָאִירִים, בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם, הֶרְאוּ סִמָּנֵי אֵיבָה בְּפֹעַל. צִבְיוֹנוֹ שֶׁל הַקָּהָל הָיָה מִשְתַּנֶּה וְהוֹלֵךְ מֵעִיר לְעִיר. בְּבַלְטִימוֹר בָּאוּ לִשְׁמֹעַ אוֹתִי רַק כַּמָּה מֵאוֹת, בְּאוּלָם שֶׁהָיָה בּוֹ מָקוֹם לַחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים, וְאִלּוּ בְּבוֹסְטוֹן בֻּיְּמָה הַפְגָּנָה פְּרוֹ־בְּרִיטִית עֲצוּמָה, וַאֲפִלּוּ מְבוֹאוֹתָיו שֶׁל “אוּלַם פְרִימוֹנְט” הָיוּ מְלֵאִים הֲמוֹנִים מִצְטוֹפְפִים. עַל הַבִּימָה יָשְׁבוּ כָּאן שְׁלשׁ מֵאוֹת אֲמֵרִיקָאִים לוֹבְשֵׁי מַדִּים אֲדֻמִּים, חַבְרֵי אֲגֻדָּה אַנְגְּלוֹ־אֲמֵרִיקָאִית, וּמַרְאֵה הָאֲסֵפָה הָיָה נֶהְדָּר בֶּאֱמֶת. בְּשִׁיקָגוֹ נִתְקַלְתִּי בְּהִתְנַגְּדוּת צַעֲקָנִית. אוּלָם מִשֶּׁפָּתַחְתִּי בַּהֲלָצוֹת מִסְפָּר עַל חֶשְבּוֹן עַצְמִי וּבְדִבְרֵי־שֶׁבַח כֵּנִים לְאֹמֶץ לִבָּם וֶאֱנוֹשִׁיּוּתָם שֶׁל הַבּוּרִים, נִתְפַּיֵּס הַקָּהָל. בְּדֶרֶךְ כְּלָל, מָצָאתִי שֶׁקַּל מְאֹד לִקְשֹׁר קִשְׁרֵי יְדִידוּת עִם קְהַל־הַשּׁוֹמְעִים הָאֲמֵרִיקָאִי. הֵם רְחוֹקִים מֵהִתְלַהֲבוּת וְנוֹטִים לְבִקֹּרֶת, אַךְ טוֹבֵי־מֶזֶג הֵם וּמְהַדְּרִים בְּנִמּוּסִים.

בְּכָל יְמֵי־מַסָּעִי סִיְּעוּ אַנְשֵׁי־שֵׁם אֲמֵרִיקָאִים בְּיָדִי. מַר בֶּרְק קוֹקְרָן, מַר צ’וֹנְסִי דֶּפְיוּ וְעוֹד מֵחֲשׁוּבֵי הַפּוֹלִיטִיקָאִים יָשְׁבוּ רֹאשׁ בַאֲסֵפוֹתַי, וְהַרְצָאַת־הַפְּתִיחָה שֶׁלִּי בִּנְיוּ יוֹרְק הָיְתָה תַּחַת חָסוּתוֹ שֶׁל אָדָם חָשׁוּב לֹא פָּחוֹת מִמַּרְק טְוֵין בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. בֶּן־לְוָיָה מְפֻרְסָם זֶה שֶׁל יְמֵי נְעוּרַי הִקְסִימַנִי. עַתָּה הָיָה זָקֵן מְאֹד וְלָבָן כַּשֶּׁלֶג, אֲרֶשֶׁת אֲצִילִית לְפָנָיו, וְשִׂיחָתוֹ מַנְעַמִּים. כַּמּוּבָן, הִתְוַכַּחְנוּ עַל הַמִּלְחָמָה. לְאַחַר טְעָנוֹת וּמָעֲנוֹת מָצָאתִי עַצְמִי נֶהְדָּף אֶל מְצוּדַת “אִם הַדִּין עִמָּהּ וְאִם לֹא – מוֹלַדְתִּי”. “אָח”, אָמַר הַגֶ’נְטֶלְמֶן הַזָּקֵן, “בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁאֻמָּה מִסְכֵּנָה נִלְחֶמֶת עַל קִיּוּמָּהּ. אוּלָם לֹא כֵן הַדָּבָר בַּמִּקְרֶה הַנִּדּוֹן”. דּוֹמַנִי, שֶׁלֹּא הִרְגַּזְתִּי אוֹתוֹ בְּיוֹתֵר; שֶׁכֵּן הוֹאִיל לַחְתֹם אֶת שְׁמוֹ בְּרֹאשׁ כָּל אֶחָד מִשְּׁלשִׁים כַּרְכֵי כְּתָבָיו, לְבַקָּשָׁתִי וּבַכֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹן רָשַׁם – וַדַּאי לֹא בְּלִי כַּוָנַת תּוֹכַחַת קַלָּה – אֶת הַמֵּמְרָה הַבָּאָה: “לַעֲשׂוֹת טוֹב הוּא מִמִּדַּת הָאֲצִילוּת; לְהוֹרוֹת אֶת הַטּוֹב לַאֲחֵרִים – מִדַּת אֲצִילוּת יְתֵרָה, וּלְלֹא טִרְחָה יְתֵרָה”.

כָּל אוֹתוֹ הַיַּחַס שֶׁל סַבְלָנוּת שְׁקֵטָה נִשְׁתַּנָּה לְאַחַר שֶׁעָבַרְנוּ אֶת הַגְּבוּל לְקַנָּדָה. כָּאן מָצָאתִי שׁוּב אֶת הַהֲמוֹנִים הַנִּלְהָבִים, שֶׁהָיִיתִי רָגִיל בָּהֶם כָּל כָּךְ בַּמּוֹלֶדֶת. אֲהָהּ, לֹא יָכֹלְתִּי לְבַלּוֹת יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה יָמִים בְּתוֹךְ הַשְׁרָאָתָם שֶׁל הַמְּחוֹזוֹת הַלָּלוּ. בְּאֶמְצַע יָנוּאַר חָזַרְתִּי לְאַנְגְּלִיָּה, וְחִדַּשְתִּי אֶת מַסָּעִי בְּעָרֶיהָ. בִּקַּרְתִּי בְּכָל אַחַת מֵהֶן. כְּשֶׁנָּאַמְתִּי בְּאוּלַם אוֹלְסְטֶר הִצִּיגַנִי לוֹרְד דָּפֶרִין הַיָּשִׁישׁ לִפְנֵי הַקָּהָל. אִישׁ לֹא יָדַע לַחֲלֹק מַחֲמָאוֹת נָאוֹת כָּמוֹהוּ. עַד הַיּוֹם הַזֶּה יָכוֹל אֲנִי לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ אוֹמֵר בְּמִבְטָא מְיֻחָד זֶה שֶׁל הַדּוֹר הַיָּשָׁן: “וְאִישׁ צָעִיר זֶה – בְּעוֹד שֶׁרַבִּים מִבְּנֵי גִּילוֹ טֶרֶם גָּמְרוּ חֹק־לִמּוּדָם – רָאָה שֵׁרוּת פָּעִיל בַּמַּעֲרָכָה, יוֹתֵר מִשֶּׁרָאוּ מַחֲצִית קְצִינֵי הַצָּבָא שֶׁל אֵרוֹפָּה”. דָּבָר זֶה לֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי לִפְנֵי כֵן. יָפֶה הָיָה.

כְּשֶׁנִּסְתַּיֵּם סִיּוּרִי בְּאֶמְצַע פֶבְּרוּאַר, הִגַּעְתִּי לַאֲפִיסַת הַכֹּחוֹת. זֶה יוֹתֵר מֵחֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים הָיִיתִי נוֹאֵם שָׁעָה וְיוֹתֵר מִדֵּי עֶרֶב, חוּץ מִיּוֹם רִאשׁוֹן בְּשַׁבָּת, וּתְכוּפוֹת – אַף פַּעֲמַיִם לְיוֹם. נוֹסֵעַ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, עַל פִּי רֹב בַּלֵּילוֹת, וְרַק לִפְעָמִים רְחוֹקוֹת יָשַׁנְתִּי שְׁנֵי לֵילוֹת רְצוּפִים בְּמִטָּה אַחַת. וְכָל זֶה – לְאַחַר שָׁנָה עִם הַצָּבָא, בְּמַסָּעָיו וּקְרָבוֹתָיו, בָּהּ זָכִיתִי רַק לִפְעָמִים רְחוֹקוֹת לְקוֹרַת גַּג אוֹ מִטָּה, בִּכְלָל. אוּלָם הַתּוֹצָאוֹת הָיוּ נָאוֹת לְמַדַּי. הָיָה בִּרְשׁוּתִי סְכוּם קָרוֹב לַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים לִי“שׂ. הָיִיתִי עַצְמַאי בְּהֶחְלֵט, פָטוּר מִדְּאָגָה לֶעָתִיד, אוֹ מִן הַצֹּרֶךְ לַעֲסֹק, בְּמֶשֶׁךְ הַרְבֵּה שָׁנִים, בְּכָל עֲבוֹדָה מִחוּץ לְפוֹלִיטִיקָה. שָׁלַחְתִּי אֶת 10.000 הַלִּי”שׂ שֶׁלִּי לִידִידוֹ הַוָּתִיק שֶׁל אָבִי, סֶר אֶרְנְסְט קַסְל, בְּצֵרוּף הוֹרָאָה: “פֵּטֵּם אֶת כְּבָשַׂי”. הוּא פִּטֵּם אֶת הַכְּבָשִׂים בְּחָכְמָה וּזְהִירוּת רַבָּה. הֵם לֹא פָּרוּ וְרָבוּ בִּמְהִירוּת יֶתֶר, אֲבָל הִשְׁמִינוּ תָּמִיד, וְאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא מֵת. אַדְּרַבָּא, מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה הֶעֱמִידוּ וְלָדוֹת מִסְפָּר, אַךְ אֵלֶּה לֹא הָיוּ מְרֻבִּים בְּמִדָּה שֶׁתַּבְטִיחַ אֶת פַּרְנָסָתִי. מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה הָיָה עָלַי אַף לֶאֱכֹל כֶּבֶשׂ אוֹ שְׁנַיִם. וְכָךְ הָיָה עֶדְרִי פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ, וְלֹא אָרְכוּ הַשָּׁנִים עַד שֶׁנִּטְרַף כִּמְעַט כֻּלּוֹ. בְּכָל־זֹאת, כָּל זְמַן שֶׁנִּתְקַיֵּם, לֹא יָדַעְתִּי דְּאָגָה.

 

פֶּרֶק עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה: בֵּית־הַנִּבְחָרִים    🔗

הַפַּרְלַמֶּנְט נִתְכַּנֵּס מֵחָדָשׁ בִּימֵי סוֹף פֶבְּרוּאַר וְהֵטִיל עַצְמוֹ מִיָּד לְתוֹךְ וִכּוּחִים סוֹעֲרִים. בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ הַדִּיּוּנִים בְּבֵית הַנִּבְחָרִים נִמְסָרִים בָּעִתּוֹנוּת לִפְרָטֵי פְּרָטֵיהֶם, וְהַבּוֹחֲרִים הָיוּ עוֹקְבִים אַחֲרֵיהֶם מִקָּרוֹב. שְׁאֵלוֹת רִאשׁוֹנוֹת בְּמַעֲלָה הָיוּ נִדּוֹנוֹת לִפְעָמִים תְּכוּפוֹת מִתּוֹךְ עֵרָנוּת שְׁקוּלָה בְּוִכּוּחִים, שֶׁנִּמְשְׁכוּ שְׁלשָׁה יִמים רְצוּפִים. כָּל הַנּוֹאֲמִים הָרָאשִׁיִּים הִתְנַגְּחוּ בָּהֶם וּבְסִיּוּמָם נִגְּשׁוּ הַמִּפְלָגוֹת לְמִבְחַן־כֹּחוֹת מַכְרִיעַ. הַבַּיִת הָיָה רָגִיל לְהַמְשִׁיךְ יְשִׁיבוֹתָיו עַד חֲצוֹת, וּלְמִן שָׁעָה 9.30 הָיָה מָלֵא כִּמְעַט תִּמיד מִפֶּה אֶל פֶּה. מַר בַּלְפוּר, כְּמַנְהִיג הַבַּיִת, הָיָה נוֹהֵג לְסַיֵּם כִּמְעַט כָּל וִכּוּחַ חָשׁוּב, וְרָאשֵׁי הָאוֹפּוֹזִיצְיָה, לְאַחַר סִכּוּם טַעֲנוֹתֵיהֶם בִּמְלוֹא הַהֶנֶף, מֵעֶשֶׂר עַד אַחַת־עֶשְׂרֵה, שָׁמְעוּ תְּשׁוּבָה מַקִּיפָה עֲלֵיהֶן מֵאַחַת־עֶשְׂרֵה עַד שְׁתֵים־עֶשְׂרֵה. כָּל מִי שֶׁנִּסָּה לִנְאֹם אַחֲרֵי שֶׁכִּלּוּ הַמַּנְהִיגִים אֶת דִּבְרֵיהֶם, הֻשְׁתַּק תָּמִיד בְּקוֹל מְחָאָה.

לְכָבוֹד נֶחֱשַׁב הַדָּבָר, לְהִשְׁתַּתֵּף בְּמוֹעֲצוֹתֶיהָ שֶׁל כְּנֶסֶת מְפֻרְסֶמֶת זוֹ, שֶׁנִּהֲלָה אֶת אַנְגְּלִיָּה בְּמֶשֶׁך שְׁנוֹת מֵאוֹת, תּוֹךְ סַכָּנוֹת אֵין מִסְפָּר, בְּדֶרֶךְ הַקֵּיסָרוּת, קָדִימָה. אַף כִּי בְּמֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים רַבִּים לֹא יָדַעְתִּי אֶלָּא לִנְאֹם בַּאֲסֵפוֹת גְּדוֹלוֹת, פָּחַד לִבִּי וְרָחַב, כְּשֶׁהִתְחַלְתִּי מֵכִין עַצְמִי לְמַה שֶּׁנִּרְאָה לִי כְּמַסָּה עֶלְיוֹנָה. כֵּוָן שֶׁנֶּעְדַּרְתִּי מִמּוֹשַׁב־הַחֹרֶף הַקָּצָר, לֹא תָּפַסְתִּי אֶת מְקוֹמִי אֶלָּא אַרְבָּעָה יָמִים לִפְנֵי שֶׁקַּמְתִּי לִנְאֹם בְּבֵית־הַנִּבְחָרִים. לְמוֹתָר לְתָאֵר אֶת כָּל הַטְּרָחוֹת שֶׁטָּרַחְתִּי בַּהֲכָנַת הַנְּאֻם, וְהַיְגִיעוֹת שֶׁיָּגַעְתִּי לְהַסְתִּיר אֶת עֲבוֹדַת הַהֲכָנָה. הַשְּׁאֵלָה שֶׁעָמְדָה עַל הַפֶּרֶק, וְשֶׁנָּגְעָה לְכָל עִנְיַן הַמִּלְחָמָה, הָיְתָה מִסּוּג הַשְּׁאֵלוֹת, בָּהֶן רָאִיתִי עַצְמִי מֻסְמָךְ לִטְעןֹ טַעֲנוֹתַי וּלְחַוּוֹת דַּעְתִּי. שָׁמַעְתִּי עֲצַת יְדִידִים מֵחוּגִים שׁוֹנִים. הָיוּ שֶׁאָמְרוּ: “לָמָּה הַחִפָּזוֹן? מוּטָב שֶׁתַּמְתִּין חֳדַשִׁים מִסְפָּר עַד שֶׁתַּכִּיר אֶת הַבַּיִת”. אֲחֵרִים אָמְרוּ: “הֲרֵי זֶה נוֹשֵׂא, שֶׁאַתָּה בָּקִי בּוֹ; אַל תַּחֲמִיץ אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת”, הִזְהִירוּנִי שֶׁלֹּא לְהַקְנִיט אֶת הַבַּיִת בְּנַצְחָנוּת יְתֵרָה, בְּשָׁעָה שֶׁכָּל אֶחָד רוֹצֶה לְהַרְאוֹת רֹחַב־לֵבָב. הִזְהִירוּנִי לְהִמָּנַע מִמְּלִיצוֹת תְּפֵלוֹת, סְתָם. אוּלָם טוֹבָה מִכָּל הָיְתָה עֲצָתוֹ שֶׁל מַר הֶנְרֵי צַ’פְּלִין, שֶּׁאָמַר אֵלַי כְּדֶרֶךְ הַמְּלִיצָה הַטּוֹבָה עָלָיו: “אַל תִּתֵּן לְהָאִיץ בְּךָ; פְּרֹשׂ אֶת פָּרָשָׁתְךָ. אִם יֵשׁ בְּפִיךָ דָּבָר הָרָאוּי לְהֵאָמֵר, שָׁמֹעַ יִשְׁמַע אֵלֶיךָ הַבָּיִת”.

נוֹדַע לִי, שֶׁכּוֹכָב צָעִיר, שֶׁזָּרַח מִוֵּילְס, פְּרוֹ־בּוּרִי וֶּפַגע־רַע, מִן הַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר שֶׁבַּבַּיִת, בְּשֵׁם לוֹיְד ג’וֹרְג‘, שֶׁגָּרַם מִמְּקוֹמוֹ בַּסַּפְסָלִים הָאֲחוֹרִיִּים צָרוֹת צְרוּרוֹת לְמַנְהִיגֵי הַמִּפְלָגָה הַלִּיבֵּרָלִית, אוּלַי יִקָּרֵא לִנְאֹם בְּשָׁעָה תֵּשַׁע, לְעֵרֶךְ. הָיְתָה בְּיָדוֹ הַצָּעַת־תִּקּוּן, מְנֻסַּחַת בְּצוּרָה מְתוּנָה, בִּכְתָב, אוּלָם לֹא נוֹדַע בְּוַדָּאוּת, אִם יַגִּישׁ אוֹתָה לַבַּיִת. הֲבִינוֹתִי, שֶׁאִם אֶרְצֶה תִּנָּתֵן לִי הִזְדַּמְּנוּת לִנְאֹם אַחֲרָיו. בַּיָּמִים הָהֵם, וְעוֹד שָׁנִים רַבּוֹת, לֹא הָיִיתִי מֻכְשָׁר לְהַשְׁמִיעַ דָּבָר (חוּץ מִמֵּמְרָה בִּתְשׁוּבָה לְמַקְשִׁין), אֶלָּא אִם הֶעֱלֵיתִיו עַל הַנְּיָר וְשִׁנַּנְתִּיו תְּחִילָּה. מֵעוֹלָם לֹא הָיָה לִי אוֹתֹו אִמּוּן, הַנִּתָּן לְתַלְמִידֵי הָאוּנִיבֶרְסִיטָה, בְּחוּגִים קְטַנִּים, מְיֻחָדִים לְשִׂיחוֹת וּוִכּוּחִים, לְדַבֵּר מִינֵיה וּבֵיה עַל כָּל מִינֵי עִנְיָנִים. הָיָה עָלַי לְנַסּוֹת וְלַחֲזוֹת אֶת הַמַּצָּב מֵרֹאשׁ, וּלְהָכִין כַּמָּה גִּרְסָאוֹת, הַהוֹלְמוֹת אֶת אֶפְשָׁרֻיּוֹתָיו הַשּׁוֹנוֹת. הֵבֵאתִי אֵפוֹא מְלוֹא אַשְׁפָּתִי חִצִּים, עֲשׂוּיִים בְּצוּרוֹת וּבְמִדּוֹת שׁוֹנוֹת, בְּתִקְוָה, שֶׁמִּקְצָתָם יִפְגְּעוּ בַּמַּטָּרָה. חַשְׁשׁוֹתַי גָּדְלוּ מִפְּאַת אִי־הַוַּדָּאוּת בְּנוֹגֵעַ לְכַוָּנוֹתָיו שֶׁל מַר לוֹיְד גּ’וֹרְג’. קִוִּיתִי, שֶׁהַדְּבָרִים הַמּוּכָנִים אִתִּי יְשַׁמְשׁוּ תְּשׁוּבָה רְאוּיָה לְמַה שֶּׁהוּא עָתִיד לוֹמַר.

הִגִּיעָה הַשָּׁעָה. מְקוֹם מוֹשָׁבִי הָיָה בַּפִּנָּה, לִפְנֵי הַמַּעֲבָר ¹³³ , סָמוּךְ לְסַפְסְלֵי הַמִּינִיסְטְרִים, מֵאֲחוֹרֵיהֶם – אוֹתוֹ הַמָּקוֹם עַצְמוֹ, שֶׁמִּמֶּנּוּ נָשָׂא אָבִי אֶת נְאֻם־הַתְפַטְּרוּתוֹ וּמִמֶּנּוּ עָרַךְ אֶת הַתְקָפָתוֹ הָאֲיֻמָּה עַל פִּיגוֹט. לִשְׂמֹאלִי יָשַׁב מַר תּוֹמַס גִּיבְּסוֹן בָּאוּלְס, אִישׁ־פַּרְלַמֶּנְט וָתִיק, שֶׁנִּהֲלַנִי בַּעֲצָתוֹ הַטּוֹבָה. בְּשָׁעָה 9, לְעֵרֶךְ הֵחֵל הַבַּיִת מִתְמַלֵּא אָדָם. מַר לוֹיְד גּ’וֹרְג' נָאַם מִן הַסַּפְסָל הַשְּׁלִישִׁי, מֵאֲחוֹרֵי הַמַּעֲבָר, מִצַּד הָאוֹפּוֹזִיצְיָה, מֻקָּף קֹמֶץ צִירִים מִוֵּילְס וְרַדִּיקָלִים, וְנִשְׁעָן עַל מִפְלֶגֶת הָאִירִים הַלְּאֻמִּיִּים. הוּא הִכְרִיז מִיָּד שְׁאֵין בְּדַעְתּוֹ לְהַכְנִיס אֶת הַצָּעַת־הַתִּקּוּן שֶׁלּוֹ, וְתַחַת זֹאת יְדַבֵּר עַל עִקַּר הַשְּׁאֵלָה. תְּשׁוּאוֹתֵיהֶם שֶׁל בַּעֲלֵי “צִיצִיּוֹת קֶלְטִיּוֹת” עוֹדְדוּהוּ, וּבִמְהֵרָה נַעֲשָׂה נְאֻמּוֹ נִמְרָץ, וַאֲפִלּוּ סוֹעֵר. עָרַכְתִּי בְּלִבִּי מִשְׁפָּט לְמִשְׁפָּט, בָּזֶה אַחַר זֶה, לְהֵאָחֵז בָּהֵם, לְאַחַר שֶׁיֵּשֵׁב עַל מְקוֹמוֹ. כָּל אַחַת מֵהַשָּׂגוֹתַי הָעֲלוּבוֹת נִתְיַשְּׁנָה בְּטֶרֶם חִדַּשְׁתִּיהָ. הַרְגָּשָׁה שֶׁל פַּחַד וַאֲפִלּוּ יֵאוּשׁ הִתְגַּנְּבָה לְלִבִּי. הִבְלַגְתִּי עָלֶיהָ בְּקשִׁי. מַר בָּאוּלְס לָחַשׁ עַל אָזְנִי: “תּוּכַל לֵאמֹר: תַּחַת שֵׂאת אֶת נְאֻמּוֹ הַסּוֹעֵר, בְּלֹא לְהַכְנִיס אֶת הַצָּעַת־הַתִּקּוּן הַמְּתוּנָה שֶׁלּוֹ, מוּטָב הָיָה שֶׁיַּכְנִיס אֶת הַצָּעַת־הַתִּקּוּן הַמְּתוּנָה שֶׁלּוֹ, בְּלֹא לָשֵׂאת אֶת נְאֻמּוֹ הַסּוֹעֵר”. בִּרְכַּת הַמָּן בַּמִּדְבָּר לֹא הָיְתָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ! דָּבָר בְּעִתּוֹ מַמָּשׁ. לְתִמְהוֹנִי, שָׁמַעְתִּי אֶת יְרִיבִי אוֹמֵר, שֶׁהוּא “יְקַצֵּר אֶת הֶעָרוֹתָיו, הוֹאִיל וּבָטוּחַ הוּא, שֶׁהַבַּיִת רוֹצֶה לִשְׁמוֹעַ, מַה בְּפִי חָבֵר חָדָשׁ”, וְתוֹךְ מֶחֱוָה נָאָה זוֹ שָׁב וְיָשַׁב עַל מְקוֹמוֹ.

קַמְתִּי עַל רַגְלַי בְּטֶרֶם יָדַעְתִּי זֹאת, וּמְלִיצָתוֹ הַגּוֹאֶלֶת שֶׁל טוֹמִי בָּאוּלְס בְּפִי. הִיא זָכְתָה לִתְשׁוּאָה כְּלָלִית. אֹמֶץ־לִבִּי שָׁב אֵלַי. יָצָאתִי בְּשָׁלוֹם. הָאִירִים – שֶׁלִּמְּדוּנִי לְתַעֲבָם תָּמִיד – אֵין כְּמוֹהֶם קְהַל־שׁוֹמְעִים. הֵם הוֹדִיעוּ הִתְנַגְּדוּת הָעֲשׂוּיָה לְסַיֵּעַ וְלֹא אָמְרוּ דָּבָר הֶעָשׂוּי לְהַפְרִיעַ, לְדַעְתָּם. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁלֹּא נֶעֶלְבו כְּלָל כְּשֶׁפָּלַטְתִּי אֶת בְּדִיחִתי עַל חֶשְבּוֹנָם. אוּלָם בְּעוֹד שָׂעָה קַלָּה, כְּשֶׁאָמַרְתִּי: “++הַבּוּרִים הַנִּלְחָמִים בַּמַּעֲרָכָה – וְאִלּוּ אַחַד הַבּוּרִים הָיִיתִי, אִני מְקַוֶּה, שֶׁהָיִיתִי מִתְיַצֵּב בַּמַּעֲרָכָה –…”, הִשְּגַּחְתִּי בַּהֲמוּלָה שֶׁקָּמָה עַל סַפְסַל הַמֶּמְשָׁלָה מַר צֶ’מְבֶּרְלֵין אָמַר דְּבַר־מָה לִשְׁכֵנוֹ, אַךְ לֹא הִבְחַנְתִּי מָה. אַחַר כָּךְ סִפֵּר לִי גּ’וֹרְג' וִינְדְהַם, שֶׁצֶ’מְבֶּרְלֵין אָמַר: “כָּךְ מַפְסִידִים מְקוֹמוֹת בַּפַּרְלַמֶּנְט!” אוּלָם אֲנִי כְּבָר הִבְחַנְתִּי בְּשִׂרְטוּטֵי הַחוֹף הַקָּרוֹב וְהוֹסַפְתִּי לִשְׂחוֹת בְּמֶרֶץ עַד שֶׁעָלָה בְּיָדִי לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת עָלָיו, נְשִׁימָתִי קָצְרָה עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, רָטֹב כֻּלִּי עַל דֶּרֶך הַדְּרָשׁ, אַךְ נִצַּלְתִּי. הַכֹּל הֵאִירוּ לִי פָּנִים. רוּחִי הוּשְׁבָה בָּאֶמְצָעִים הָרְגִילִים, וַאֲנִי יָשַׁבְתִּי תְּפוּשׂ לֵתַרְגִיָּה נְעִימָה, עַד שֶׁנִּתְחַזַּקְתִּי וְיָכֹלְתִּי לָלֶכֶת הַבַּיְתָה. מִשְׁפַּט הַבַּיִת, בִּכְלָלוֹ, לֹא הָיָה שְׁלִילִי. אַף כִּי רַבִּים נִחֲשׁוּ, כּי לָמַדְתִּי הַכֹּל בְּעַל פֶּה, נִסְלַח לִי הַדָּבָר מִפְּנֵי הַמַּאֲמַצִּים שֶׁהִשְׁקַעְתִּי בְּכָךְ. בֵּית הַנִּבְחָרִים, אַף כִּי חָל בּוֹ שִׁנּוּי חָמוּר, לֹא יָצָא עֲדַיִן מִבְחִינַת אִישִׁיּוּת קִבּוּצִית בְּהוֹד מַלְכוּת. הוּא נוֹטֶה חֶסֶד תָּמִיד לְאֵלֶּה הַגֵּאִים לְשָׁרְתוֹ.

לְאַחַר וִכּוּחַ זֶה הִכַּרְתִּי אֶת מַר לוֹיְד גּ’וֹרְג' לָרִאשׁוֹנָה. הֻצַּגְנו זֶה לִפְנֵי זֶה בַּמִּשְׁקָאָה שֶׁל בֵּית־הַנִּבְחָרִים. לְאַחַר מַחֲמָאוֹת, אָמַר: “אִם אָדוּן לְפִי הָרְגָשׁוֹת שֶׁהִבַּעְתָּ, עִם מוֹרְדֵי־אוֹר יִהְיֶה חֶלְקֶךָ”. עָנִיתִי: “הַשְׁקָפָתְךָ עַל הַקֵּיסָרוּת הַבְּרִיטִית לָקְתָה בִּתְלִישׁוּת יְתֵרָה”. כָּךְ הֵחֵלָּה חֲבֵרוּת שֶׁהִתְמִידָה תּוֹךְ הַרְבֵּה חֲלִיפוֹת וּתְמוּרוֹת.

נָשָׂאתִי רַק עוֹד שְׁנֵי נְאֻמִּים מֻצְלָחִים בֶּאֱמֶת מִסַּפְסְלֵי הַשַּׁמְרָנִים בְּפַרְלַמֶּנְט זֶה, וּשְׁנֵיהֶם – בָּחֳדָשָׁיו הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַמּוֹשָׁב. מִינִיסְטֶרְיוֹן־הַמִּלְחָמָה מִנָּה גֵּנֵרַל אֶחָד בְּשֵׁם קוֹלְוִיל לִמְפַקֵּד בְּרִיגָדָה בְּגִבְּרַלְטָר. לְאַחַר שֶׁעָשׂוּ זֹאת, מָצְאוּ פְּסוּל בְּהִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל הַלָּז בְּאַחַד הַקְּרָבוֹת בִּדְרוֹם אַפְרִיקָה, שֶׁנֶּעֱרַךְ לִפְנֵי שָׁנָה, אֶלָּא שֶׁהָעֻבְדּוֹת לֹא נוֹדְעוּ לָהֶם עַד כֹּה. לְפִיכָךְ, פִּטְּרוּ אוֹתוֹ מִפִּקּוּדוֹ. הָאוֹפּוֹזִיצְיָה נֶחְלְצָה לַהֲגָנַת הַגֵּנֵרַל וְגִנְּתָה אֶת הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁהֶעֱנִישָׁה אוֹתוֹ לְאַחַר זְמַנּוֹ. פָּרַץ רִיב בִּשְׁעַת הַשְּׁאֵלוֹת־וְהַתְּשׁוּבוֹת, וְנִקְבַּע וִכּוּחַ לַשָּׁבוּעַ שֶׁלְּאַחֲרָיו. כָּאן הָיָה שֶׁטַח שֶׁהִכַּרְתִּיו מִקָּרוֹב, וְנִתְּנָה לִי דֵּי שָׁהוּת לִבְחֹר בְּעֶמְדוֹת־מָגֵן חֲזָקוֹת בְּיוֹתֵר. הַוִּכּוּחַ נִפְתַּח בְּסִמָּן רַע לַמֶּמְּשָׁלָה, וּבִקֹּרֶת נִמְתְּחָה עָלֶיהָ מִכָּל עֲבָרִים. בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה זֶה עִנְיָן רְצִינִי בִּשְׁבִיל אַדְמִינִיסְטְרַצְיָה, אַף בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה לָהּ רֹב גָּדוֹל בַּפַּרְלַמֶּנְט, אִם לָקְתָה יֶתֶר עַל הַמִּדָּהּ בְּוִכּוּחִים. רָאוּ בְּכָךְ נֵזֶק לַמִּפְלָגָה. הַמִּינִיסְטְרִים שָׂבְעוּ רֹגֶז בְּהַרְגִּישָׁם שֶׁהַרְקוֹרְט, אַסְקְוִית, מוֹרְלֵי אוֹ גְּרֵי פָּרְצוּ אֶת חָזִיתָם כִּמְלוֹא הַשַּׂעֲרָה. עָלָה בְּיָדִי לָשֵׂאת נְאֻם, שֶׁהָיָה, לְדַעַת כָּל שׁוֹמְעָיו, מִמִּין הַטַּעֲנָה; אוּלָם זֹאת הָיְתָה רַק תּוֹצָאָה שֶׁל נִחוּשׁ מֻצְלָח בְּמַהֲלַךְ הַוִּכּוּחַ. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, הֲגִנּוֹתִי עַל הַמֶּמְשָׁלָה בְּנִמּוּקִים מִסּוּג אֵלֶּה הַחֲבִיבִים עַל הָאוֹפּוֹזִיצְיָה. הַשַּׁמְרָנִים שָׂבְעוּ רָצוֹן וְהַלִּבֵּרָלִים חָלְקוּ לִי מַחֲמָאוֹת. ג’וֹרְג' וִינְדְהַם, שֶׁנִּתְמַנָּה בֵּינְתַיִם מַזְכִּיר לְעִנְיְנֵי אִירְלַנְד, וְשֶׁבָּאתִי אִתּוֹ בְּקִשְׁרֵי יְדִידוּת גּוֹבְרִים וְהוֹלְכִים, סִפֵּר לִי, שֶׁמְּדַבְּרִים בְּשִׁבְחִי בְּחוּגִים מִינִיסְטֶרְיוֹנִיִּים גְּבֹהִים בְּיוֹתֵר. דּוֹמֶה הָיָה בֶּאֱמֶת, שֶׁאֲנִי מְבַסֵּס אֶת מַעֲמָדִי בְּבֵית־הַנִּבְחָרִים.

אוּלָם בֵּינְתַיִם מָצָאתִי עַצְמִי חוֹלֵק יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל הַדֵּעוֹת הַשַּׁלִּיטוֹת בַּמִּפְלָגָה הַשַּׁמְרָנִית, דָּרַשְׁתִּי בְּכָל תֹּקֶף לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַמִּלְחָמָה – שֶׁהִתְלַקְּחָה עַתָּה מֵחָדָשׁ, לְסֵרוּגִין – עַד סוֹף הַנִּצָּחוֹן; וּלְמַטָּרָה זוֹ הָיִיתִי מוּכָן לִשְׁלֹחַ הַרְבֵּה יוֹתֵר אֲנָשִׁים וּלְאַרְגֵּן צָבָא בַּעַל אֵיכוּת גְּבֹהָה יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁשָּׁלַחְנוּ. הַיִיתִי מִשְׁתַּמֵּשׁ גַּם בַּצָּבָא הַהֹדִּי. עִם זֶה, כִּבַּדְתִּי אֶת הִתְנַגְּדוּתָם הָעֲשׂוּיָה לִבְלִי חָת שֶׁל הַבּוּרִים, מָחִיתִי עַל הַחֲרָפוֹת וְהַגִּדּוּפִים שֶׁנִּשְׁפְּכוּ עֲלֵיהֶם, וְקִוִּיתִי לְשָׁלוֹם שֶׁל כָּבוֹד, שֶׁיְקַשֵּׁר אֵלֵינוּ אֶת הָאֲנָשִׁים הָאַמִּיצִים הָאֵלֶּה וְאֶת מַנְהִיגֵיהֶם, לָנֶצַח. שְׂרֵפַת הַחַוּוֹת הָיְתָה בְּעֵינַי מַעֲשֵׂה־אִוֶּלֶת שֶׁאֵין לוֹ כַּפָּרָה. יָצָאתִי בִּמְחָאָה עַל הֲמָתַת הַמְפַקֵּד שִׁפֶּרְס; מִלֵאתִי אוּלַי תַּפְקִיד־מָה מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים, בִּמְנִיעַת הֲמָתָתוֹ שֶׁל הַמְפַקֵּד קְרִיוּטְצִינְגֶר. הָיוּ לִי דֵּעוֹת מִשֶּׁלִּי גַּם מִחוּץ לְשֶּׁטַח מְצֻמְצָם זֶה. כְּשֶׁאָמַר מַזְכִּיר הַמְּדִינָה לְעִנְיְנֵי הַמִּלְחָמָה: “בְּמִקְרֶה נַעֲשֵׂינוּ אֻמָּה צְבָאִית. עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהִשָּׁאֵר אֻמָּה צְבָאִית”, נִפְגַּעְתִּי. לְדַעְתִּי, הָיָה עָלֵינוּ לִגְמֹר אֶת הַמִּלְחָמָה בְּתֹקֶף וּנְדִיבוּת, וּלְמַהֵר לָשׁוּב לְדַרְכֵי שָׁלוֹם, קִמּוּצִים בְּהוֹצָאוֹת וְרֵפוֹרְמוֹת. אַף כִּי הָיְתָה זְכוּת מְיֻחֶדֶת בְּיָדִי לְהִפָּגֵשׁ בִּנְסִבּוֹת נְעִימוֹת עִם רֹב מַנְהִיגֵי הַשַּׁמְרָנִים, וּמַר בַּלְפוּר הוֹדִיעַ לִי יַחַס שֶׁל חִבָּה וְרָצוֹן טוֹב בְּמִדָּה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה; אַף כִּי רָאִיתִי תְּכוּפוֹת אֶת מַר צֶ’מְבֶּרְלֵין, וְשָׁמַעְתִּי אוֹתוֹ מְדַיֵּן מִתּוֹךְ הִתְגַּלּוּת־לֵב גְּמוּרָה בְּרֹב עִנְיָנִים, נִסְחַפְתִּי בְּהַתְמָדָה לְצַד שְמֹאל. מָצָאתִי שֶׁרוֹזְבֶּרִי, אַסְקְוִית וּגְרֵי, וְעַל כֻּלָּם ג’וֹן מוֹרְלֵי, מְבִינִים, כַּנִּרְאֶה, לִנְקֻדַּת־הַשְׁקָפָתִי הַרְבֵּה יוֹתֵר מִקַּבַּרְנִיטַי שֶׁלִּי. קָסַם לִי שִׁעוּר קוֹמָתָם הָאִינְטֵלֶקְטוּאַלִי שֶׁל אֲנָשִׁים אֵלֶּה, עִם הַשְׁקָפָתָם רַחֲבַת־הַלֵּב וְרַבַּת־הַהַשְרָאָה עַל עִנְיְנֵי הַמְּדִינָה, הַשְׁקָפָה שֶׁלֹּא הִכְבִּיד עָלֶיהָ הָעֹל הַמַּעֲשִׂי שֶׁל הַמְּאֹרָעוֹת בְּמַהֲלָכָם.

עַל הַקּוֹרֵא לִזְכֹּר, כִּי מִכֵּוָן שֶׁלֹּא לָמַדְתִּי בְּאוּנִיבֶרְסִיטָה, לֹא יָדַעְתִּי מֵעוֹלָם אוֹתָם הַתַּהֲלִיכִים שֶׁל וִכּוּחֵי נֹעַר מְאֻשָּׁר, בָּהֶם מַחֲשַׁבְתּוֹ לוֹבֶשֶׁת צוּרָה וּפוֹשֶׁטֶת צוּרָה, בְּאֵין כָּל אַחֲרָיוּת מֻטֶּלֶת עָלָיו. אֲנִי כְּבָר הָיִיתִי יָדוּעַ לְמַדַּי בַּקָּהָל. אֲנִי – לַפָּחוֹת אֲנִי – יִחַדְתִּי חֲשִׁיבוּת יְתֵרָה לְכָל מַה שֶּׁאָמַרְתִּי, וּמוּבָן, שֶׁלִּדְבָרַי נִתַּן לִפְעָמִים תְּכוּפוֹת פִּרְסוּם רַב. הִתְחַלְתִּי חָרֵד לְהַעֲלוֹת אֶת הַמִּפְלָגָה הַשַּׁמְרָנִית בִּדְרָכִים לִבֵּרָלִיוֹת. מָרַדְתִּי בַּ“גִּ’ינְגוֹאִיזְם”. הָיְתָה לִי הַשְׁקָפָה סֶנְטִימֶנְטָלִית בְּעִנְיַן הַבּוּרִים. מָצָאתִי אֶת עַצְמִי חוֹלֵק עַל דַּעַת שְׁתֵּי הַמִּפְלָגוֹת בְּעִנְיָנִים שׁוֹנִים, וְהָיִיתִי מְחֻסַּר־חִנּוּךְ בִּמִדָּה כָּזוֹ, שֶׁהֶאֱמַנְתִּי, כִּי אֵין לִי אֶלָּא לַחְתֹּר וּלְהַגִּיעַ אֶל הַטּוֹב וְהַנָּכוֹן, וּלְהַבִּיעוֹ בְּלִי חָת. סָבוּר הָיִיתִי, שֶׁנֶאֱמָנוּת בְּנִדּוֹן זֶה שְׁקוּלָה כְּנֶאֲמָנוּת בְּכָל שְׁאָר עִנְיָנִים. לֹא הֲבִינוֹתִי אֶת חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל הַמִּשְׁמַעַת בַּמִּפְלָגָה, וְהַהֶתֵּר הַנּוֹבֵעַ מִזוֹ, לְהַקְרִיב דֵּעוֹת אִישִׁיּוֹת לְמַעַן אַחְדּוּתָהּ.

נְאֻמִּי הַשְּׁלִישִׁי נַעֲשָׂה עִנְיָן רְצִינִי בְּיוֹתֵר. מַר בְּרוֹדְרִיק, מַזְכִּיר הַמְּדִינָה לְעִנְיְנֵי מִלְחָמָה, פִּרְסֵם אֶת תָּכְנִיתוֹ, לְאַרְגֵּן אֶת הַצָּבָא מֵחָדָשׁ בִּקְנֵה־מִדָּה גָּדוֹל בְּמִקְצָת מִן הָרִאשׁוֹן. הוּא הִצִּיעַ לִכְלֹל אֶת כָּל הַכֹּחוֹת הַקַּיָּמִים, הַצָּבָא הַסָּדִיר, הַמִּילִיצְיָה וְהַמִּתְנַדְּבִים בְּתוֹךְ שִׁשָּׁה קוֹרְפּוּסִים צְבָאִיִּים – פְּעֻלָּה שֶׁהָיְתָה מְבֻצַּעַת, בְּעִקָּר, עַל גַּבֵּי הַנְּיָר. הֶחֱלַטְתִּי לְהִתְנַגֵּד לְתָכְנִית זוֹ בְּכָל שָׁעָה שֶׁיְדֻבַּר בְּתַקְצִיבוֹ שֶׁל הַצָּבָא בַּפַּרְלַמֶּנְט. שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת תְּמִימִים הִתְכּוֹנַנְתִּי לְאוֹתוֹ נְאֻם, וְשִׁנַּנְתִּיו עַל פֶּה בְּמִדָּה כָּזוֹ שֶׁלֹּא הָיְתָה עוֹד כָּל חֲשִׁיבוּת לַשְּׁאֵלָה, מֵהֵיכָן אֶפְתַּח, אוֹ כֵּיצַד אֲכַוֵּן אוֹתוֹ. שְׁנֵי יָמִים נִקְבְּעוּ לַוִּכּוּחַ; שִׂחֵק לִי מַזָּלִי, וְהֵיטִיב הַ“סְפִּיקֶר” ¹³⁴ עִמָּדִי, וְנִקְרֵאתִי לִנְאֹם בָּעֶרֶב הָרִאשׁוֹן, בְּשָׁעָה אַחַת־עֶשְׂרֵה. נִתְּנָה לִי שָׁעָה שְׁלֵמָה לִפְנֵי שֶׁנֶעֶרְכָה הַצְבָּעָה בְּאֵיזֶה עִנְיָן אַחֵר, לְאַחַר חֲצוֹת. הַבַּיִת הָיָה מָלֵא אֵפוֹא מִפֶּה אֶל פֶּה, וּנְאֻמִּי כֻּלּוֹ נִשְמַע בִּתְשׂוּמַת־לֵב מְיֻחֶדֶת. בְּעֶצֶם, עָרַכְתִּי הַתְקָפָה כְּלָלִית, לֹא רַק עַל הַפּוֹלִיטִיקָה שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה, אֶלָּא גַּם עַל הֲלָךְ־רוּחָהּ וּנְטִיוֹתֶיהָ שֶׁל הַמִּפְלָגָה הַשַּמְרָנִית, וְדָרַשְתִּי שָׁלוֹם, קִמּוּצִים וְהַפְּחָתַת הַזִּיוּן. הַשַּמְרָנִים קִבְּלוּ אֶת הַדְּבָרִים מִתּוֹךְ הַקְשָׁבָה נִדְהָמָה, בְּעוֹד שֶׁהָאוֹפּוֹזִיצְיָה כִּבְּדַתְנִי, כַּמּוּבָן, בִּתְשׁוּאוֹת נְדִיבוֹת. הַנְּאֻם, כְּשֶׁהוּא לְעַצְמוֹ, וַדַּאי הִצְלִיחַ; אוּלָם הוּא הוֹכִיחַ עַל סְטִיָּה מְסֻיֶּמֶת שֶׁל מַחֲשָׁבָה וְגָרַר אַחֲרָיו אֶת אַהֲדָתָם שֶׁל רֹב הַמִּצְטוֹפְפִים עַל הַסַּפְסָלִים מִסְּבִיבִי. שָׁלַחְתִּי אֶת הַנְּאֻם לַ“מּוֹרְנִינְג פּוֹסְט” כְּבָר קֹדֶם לָכֵן, וְהוּא כְּבָר נִמְצָא בַּדְּפוּס. אֵינֶנִּי יָכוֹל לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת, מַה שֶּׁהָיָה מִתְרַחֵשׁ, לוּלֵא נִקְרֵאתִי לִנְאֹם, אוֹ לוּלֵא גָּמַרְתִּי אֶת נְאֻמִּי. הַדְּאָגָה וְהַחֲרָדָה, הַכְּרוּכוֹת בְּסִדּוּרוֹ וּפִרְסוּמוֹ שֶׁל דָּבָר מֵעֵין זֶה, הֵצִיקוּ לִי, וְרָוַח לְלִבִּי כְּשֶׁנִּפְטַרְתִּי מִמֶּנּוּ. אוּלַם וַדַּאי רָאִיתִי בָּעֻבְדָּה, שֶׁהַבַּיִת כֻּלּוֹ הִקְשִׁיב לִדְבָרַי בִּתְשׂוּמַת־לֵב כָּזוֹ, מְאֹרָע כַּבִּיר, שָׂכָר רָאוּי לַמַּאֲמָץ שֶׁעָשִׂיתִי וּלְתוֹצְאוֹתָיו גַּם יָחַד.

בֵּינְתַיִם יָצַרְנוּ חֲבוּרָה פַּרְלַמֶּנְטָרִית קְטַנָּה מִשֶּׁלָּנוּ, שֶׁזָּכְתָה לַכִּנּוּי “הַחוּלִיגָנִים”. חֲבוּרָה זוֹ כָּלְלָה אֶת לוֹרְד פֶּרְסִי, לוֹרְד הְיוּ סֵסִיל, מַר אָיֶן מַלְקוֹלְם, מַר אַרְתּוּר סְטֶנְלֵי וְאוֹתִי. בְּכָל יוֹם חֲמִישִׁי עָרַכְנוּ סְעֻדָּה בְּבֵית־הַנִּבְחָרִים וְנָהַגְנוּ לְהַזְמִין לְכָל סְעֻדָּה אוֹרֵחַ מֵאַנְשֵׁי־הַשֵּׁם. בָּאוּ כָּל רָאשֵׁי הַמְדַבְּרִים בִּשְׁתֵּי הַמִּפְלָגוֹת. לִפְעָמִים עָרַכְנוּ סְעֻדּוֹת לִכְבוֹד אוֹרְחִים חֲשׁוּבִים מִחוּץ־לָאָרֶץ, כְּמַר וו. ג. בְּרָיֶן. הִזְמַנּוּ אֲפִלוּ אֶת לוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, אוּלָם בִּתְשׁוּבָה לְכָךְ, הִזְמִינַנּוּ לִסְעֹד אִתּוֹ בִּרְחוֹב אַרְלִינְגְטוֹן. דַּעְתּוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה הָיְתָה בְּדוּחָה עָלָיו בְּיוֹתֵר, וְהוּא שׂוֹחַח לְתִפְאָרָה עַל כָּל עִנְיָן שֶׁנִּתְעוֹרֵר בְּאוֹתָהּ מְסִבָּה. כְּשֶׁיָּצָאנוּ לָרְחוֹב, אָמַר פֶּרְסִי אֵלַי: “תְּמֵהַנִי מַה מַרְגִּישׁ אָדָם, שֶהָיָה רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְהִנֵּה הוּא נוֹטֶה לָמוּת”. עִם לוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי הָיָה עָתִיד לְהִסְתַּלֵּק עוֹד הַרְבֵּה מֵעוֹלָמוֹ. בְּהִתְפַּטְּרוּתוֹ וּמוֹתוֹ צֻיַּן סוֹפָהּ שָׁל תְּקוּפָה. הַמֵּאָה הַחֲדָשָׁה, רַבַּת הַסְּעָרוֹת וְהַתְּמוּרוֹת, כְּבָר הֵחֵלָּה לוֹפֶתֶת אֶת הַקֵּיסָרוּת הַבְּרִיטִית בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ הָאַכְזְרִיּוֹת.

הָעוֹלָם בּוֹ מָשַׁל הַלּוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי, הַיָּמִים וְהַמַּרְאוֹת שֶׁתֹּאֲרוּ בַּדַּפִּים הָאֵלֶּה, מִבְנֶהָ וְאָפְיָהּ שֶׁל הַמִּפְלָגָה הַשַׁמְרָנִית, יְסוֹדוֹתֶיהָ שֶׁל הַחֶבְרָה הָאַנְגְּלִית הַשַּׁלֶּטֶת – תְּהוֹמוֹת שֶׁכְּמוֹהֶן לֹא נִפְתְּחוּ אֶלָּא לִפְעָמִים רְחוֹקוֹת בְּפֶרֶק־זְמַן כֹּה קָצָר, הָיוּ עֲתִידוֹת לְהַפְרִיד בֵּינֵיהֶן לְבֵינֵינוּ בִּמְהֵרָה. אִישׁ לֹא יָכֹל לַחֲזוֹת מֵרֹאשׁ אֶת כֶּל עָצְמַת הַנַּחְשׁוֹלִים הָעֲתִידִים לָשֵׂאת אוֹתָנוּ קָדִימָה, אוֹ לִסְחֹף אוֹתָנוּ זֶה מִזֶּה בְּכֹחַ אֵיתָנִים; וְעוֹד פָּחוֹת מִזֶּה – אֶת הַפִּרְכּוּסִים הָאֲיֻמִּים הָעֲתִידִים לְזַעֲזֵעַ אֶת הָעוֹלָם וּלְהַכּוֹת אֶת בִּנְיָנָהּ שֶׁל הַמֵּאָה הַתְּשַׁע־עֶשְׂרֵה לִרְסִיסִים. אָכֵן, לִבּוֹ שֶׁל פֶּרְסִי הִזְהִירוֹ עַל מְאוֹרָעוֹת, שֶׁלֹּא זָכָה לִרְאוֹתָם. יוֹם סְתָו אֶחָד הָיִינוּ מְטַיְּלִים יַחַד בְּדָנְרוֹבִּין, וְהוּא הִסְבִּיר לִי אֶת מַהוּתָהּ שֶל הַדָּת הָאִירְוִינְגִית. נִרְאֶה, שֶׁשְּׁנֵים־עָשָׂר שְׁלִיחִים הֵם, שֶׁבָּאוּ לְהַזְהִיר אֶת הָאֱנוֹשִׁיּוּת, אַךְ לְאַזְהָרָתָם לֹא הוּשַׂם לֵב. הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם מֵת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בּוֹ מֵתָה הַמַּלְכָּה וִיקְטוֹרְיָה. הֻחְמְצָה אֵפוֹא הַהִזְדַּמְּנוּת, שֶׁנִּתְּנָה לָנוּ לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה. הוּא נִבָּא מִתּוֹךְ בִּטָחוֹן מְשֻׁנֶּה לִתְקוּפַת מִלְחָמוֹת נוֹרָאוֹת וּזְוָעוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת וְהוֹלְכוֹת לְאֵין שִׁעוּר. הוּא הִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמִּלִּים “מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג”, שֶלֹּא שָׁמַעְתִּי אוֹתָן קֹדֶם לָכֵן, אֶלָּא בִּכְתָבֵי הַקֹּדֶשׁ. יוֹרֵשׁ־הָעֶצֶר הַגֶּרְמָנִי נִמְצָא, בְּמִקְרֶה, אַף הוּא בְּדָנְרוֹבִּין. בְּלִי מֵשִים הָיִיתִי תָּמֵהַּ, אִם אָדָם צָעִיר וְנָעִים זֶה, בֶּן־לְוָיָתֵנוּ בְּמִלְחֲמוֹת־כָּרִים וּבַחֲמִשִּׁיּוֹת לְיַד שֻׁלְחַן הַבִּלִּיַּרְד, יְמַלֵּא אֵיזֶה תַּפְקִיד בְּהִתְגַּשְּׁמוּת נְבוּאוֹתָיו הַקּוֹדְרוֹת שֶׁל פֶּרְסִי.

בְּאַפְּרִיל 1902 סֹעֲרוּ הָרוּחוֹת בְּבֵית־הַנִּבְחָרִים בְּעִנְיַן אָדָם אֶחָד, מַר קַרְטְרַיְט שְׁמוֹ. אָדָם זֶה, נָדוֹן לְמַאֲסַר שָׁנָה אַחַת בִּדְרוֹם אַפְרִיקָה, עַל כְּתִיבַת מַאֲמָר מֵסִית בְּעֶצֶם יְמֵי הַמִּלְחָמָה. כְּתוֹם מוֹעֵד מַאֲסָרוֹ, בִּקֵּשׁ לִנְסֹעַ לְאַנְגְּלִיָּה. הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַצְּבָאִיִּים בִּדְרוֹם־אַפְרִיקָה סֵרְבוּ לָתֵת לוֹ רְשׁוּת לְכָךְ וּכְשֶׁנֶּחְקְרוּ מִינִיסְטְרִים בְּעִנְיַן זֶה בַּפַּרְלַמֶּנְט הֵשִׁיב סְגַן מִינִיסְטֶר־הַמִּלְחָמָה שֶׁ“אֵין הַדָּבָר רָצוּי לְהוֹסִיף בְּאַנְגְּלִיָּה עַל מִסְפַּר הָאֲנָשִׁים הָעוֹסְקִים בְּתַעֲמוּלָה אַנְטִי־בְּרִיטִית”. כָּךְ אָמְרוּ לְהַצְדִּיק עִוּוּת־דִּין בְּנִמּוּק נְטוּל כָּל הִגָּיוֹן, כִּי בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא הָיְתָה תַּעֳמוּלָה אַנְטִי־בְּרִיטִית לָעֵת הַזֹּאת עֲשׂוּיָה לְהַזִּיק פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר בִּבְרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה. ג’וֹן מוֹרְלֵי הִצִּיעַ לִסְגֹּר אֶת הַיְשִיבָה. בַּיָּמִים הָהֵם נָהֳגוּ לָדוּן בְּהַצָּעָה כָּזוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד. כָּל מַנְהִיגֵי הָאוֹפּוֹזִיצְיָה דִּבְּרוּ מִתוֹךְ הִתְמַרְמְרוּת, וַאֲנִי וְעוֹד אֶחָד מֵחַבְרֵי קְבוּצָתֵנוּ הַקְּטַנָּה תָּמַכְנוּ בָּהֶם מִסַּפְסְלֵי הַשַּׁמְרָנִים. הָיָה זֶה דָּבָר שֶׁל מַה בְּכָךְ, אֲבָל עוֹרֵר רֹגֶז לָרֹב.

אוֹתוֹ עֶרֶב הָיָה מַר צֶ’מְבֶּרְלֵין מֻזְמָן לִסְעֹד אִתָּנוּ. “הֲרֵינִי סוֹעֵד בַּחֲבוּרָה רָעָה מְאֹד”, הֵעִיר, בְּסָקְרוֹ אוֹתָנוּ בְּעַיִן קַנְטְרָנִית. בֵּאַרְנוּ כַּמָּה נוֹאָל וְשַׁחֲצָנִי הָיָה מַעֲשֵׂה הַמֶּמְשָׁלָה. הֵן אִי אֶפְשָׁר לִתְבֹּעַ מֵאִתָּנוּ שֶׁנִּתְמֹךְ בָּהּ? הוּא הֵשִׁיב: “מַה תּוֹעֶלֶת בַּתְּמִיכָה שֶׁאַתֶּם נוֹתְנִים לְמֶמְשַׁלְתְּכֶם, אִם הִיא נִתֶּנֶת רַק בְּשָׁעָה שֶׁצָּדְקָה בְּרִיבָהּ? הַרֵי דַּוְקָא בְּשָׁעָה שֶׁהִיא שְׁרוּיָה בְּחֹמֶץ, מֵעֵין זֶה, הָיָה עֲלֵיכֶם לָבוֹא לְעֶזְרָתֵנוּ”. אוּלָם מִשֶּׁנִרְגַּע, שָׁבָה אֵלָיו עֲלִיצוּתוֹ הַמְצוֹדֶדֶת. מֵעוֹלָם לֹא שְׁמַעְתִּיו מְדַבֵּר דְּבָרִים נָאִים יוֹתֵר מֵאֵלֶּה שֶׁהִשְׁמִיעָנוּ אָז. כְּשֶׁעָמַד לְהִפָּרֵד מֵאִתָּנוּ, הִשְׁהָה עַצְמוֹ בַּפֶּתַח, וּכְשֶׁהוּא פּוֹנֶה אֵלֵינוּ, אָמַר מִתּוֹךְ שִׁקּוּל־דַּעַת רַב: “אַתֶּם, אֲדוֹנַי הַצְּעִירִים, עֲרַכְתֶּם מִשְתֵּה־מְלָכִים לִכְבוֹדִי, וּבִשְכַר זֶה אַגֶּלה לָכֶם סוֹד יָקָר מִכָּל יְקָר: תַּעֲרִיפִים! אֵלֶּה הֵם יְסוֹדוֹת הַפּוֹלִיטִיקָה לֶעָתִיד לָבוֹא, וְלֶעָתִיד הַקָּרוֹב. הִפְכוּ בָּהֶם וְהִפְכוּ בָּהֶם, עַד שֶׁתִּהְיוּ אֲדוֹנִים לָהֶם, וְלֹא תִּתְחָרְטוּ עַל מִדַּת הַכְנָסַת־אוֹרְחִים שֶׁנְּהַגְתֶּם בִּי”.

הוּא צָדַק בְּהֶחְלֵט. עָמְדוּ לְהִתְרַחֵשׁ בִּמְהֵרָה מְאֹרָעוֹת בְּעוֹלַם הַכַּלְכָּלָה וְהַכְּסָפִים, שֶׁהָיוּ עֲתִידִים לַהֲטִילֵנִי לְתוֹךְ מַאֲבָקִים חֲדָשִׁים, בָּהֶם שִׁקַּעְתִּי אֶת כָּל מַחֲשַׁבְתִּי וְכַל מִרְצִי, לַפָּחוֹת עַד לְסֶפְּטֶמְבֶּר 1908, כְּשֶׁנָּשָׂאתִי אִשָּׁה וַאֵדַע אֹשֶׁר מִנִּי אָז.